‫דיני ירושה‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬ ‫סדר דין אזרחי סמסטר ב' ‪ -- 0211‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫דיני ירושה – דר' הרב יצחק כהן‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיעור ‪2 ............................................................................................... 1‬‬ ‫רקע ומבוא ‪0 .......................................................................................................................................................‬‬ ‫הירושה ‪0 ............................................................................................................................................................‬‬ ‫היורשים ‪0 ...........................................................................................................................................................‬‬ ‫ירושה או צוואה ‪ -‬מה עדיף? ‪0 ............................................................................................................‬‬ ‫עסקאות בירושה עתידה‪1 .................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.0‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירושה על פי דין ‪1 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫יורשים מבני המשפחה‪1 ....................................................................................................................................‬‬ ‫זכות ירושה של בן הזוג‪1 ..................................................................................................................................‬‬ ‫ענין הכתובה ‪4 .........................................................................................................................................‬‬ ‫הסכם ממון אל מול ירושה‪4 ..................................................................................................................‬‬ ‫זכות ירושה של בנ"ז בנישואי תערובת אזרחיים‪4 ..............................................................................‬‬ ‫זכות ירושה של יד"צ ‪ -‬מעין צוואה ‪1 .................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪5 ............................................................................................... 2‬‬ ‫סיכום‪6 ....................................................................................................................................................:‬‬ ‫הפסלות לרשת ‪7 .................................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.0.1‬‬ ‫‪1.1.0.0‬‬ ‫‪1.1.0.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫ירושה ע"פ צוואה ‪7 ............................................................................................................................................‬‬ ‫צורת הצוואה‪7 ...................................................................................................................................................‬‬ ‫צוואה בכתב יד ‪7 ....................................................................................................................................‬‬ ‫צוואה בעדים‪8 ........................................................................................................................................‬‬ ‫נטל השכנוע‪8 ...............................................................................................................................‬‬ ‫תפקיד העדים‪8 ........................................................................................................................... .‬‬ ‫הפקדת צוואה‪8 ............................................................................................................................‬‬ ‫צוואה בפני רשות‪9 .................................................................................................................................‬‬ ‫צוואה בע"פ ‪ -‬שכיב מרע ‪9 ..................................................................................................................‬‬ ‫קיום צוואה על אף פגם בצורתה‪9 ....................................................................................................................‬‬ ‫סיכום סופי ‪12 .....................................................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪11 .............................................................................................. 3‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.6.1‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫סוגיות שונות בצוואות ‪12 ...................................................................................................................................‬‬ ‫פגם בצוואה בכתב יד ‪12 ...................................................................................................................................‬‬ ‫פרשנות צוואה ‪11 ...............................................................................................................................................‬‬ ‫עסקאות בירושה עתידה‪11 ...............................................................................................................................‬‬ ‫החופש לצוות‪11 .................................................................................................................................................‬‬ ‫צוואה לטובת עדים‪11 .......................................................................................................................................‬‬ ‫צוואות הדדיות ‪11 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫ביטול צוואה הדדית ‪11 ..........................................................................................................................‬‬ ‫צוואה ע"פ ההלכה‪14 ........................................................................................................................................‬‬ ‫לסיכום‪14 ...........................................................................................................................................................:‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫דיני ירושה – דר' הרב יצחק כהן‬ ‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רקע ומבוא‬ ‫דיני הירושה עוסקים ברכוש שנותר לאדם לאחר מותו‪.‬‬ ‫וכהמשך לדיני המשפחה‪ ,‬לא כל רכוש שרשום על שמו של אדם עובר בירושה‪ ,‬אלא בכפוף להלכת השיתוף וחוק‬ ‫יחסי ממון‪.‬‬ ‫‪ 1.1‬הירושה‬ ‫סע' ‪ 1‬לחוק הירושה (להלן החוק)‪ :‬במות אדם עובר עזבונו ליורשיו‪.‬‬ ‫לא נדרשת פעולה של המוריש בכדי שעזבונו יעבור ליורשיו ודי בכך שהוא נפטר‪.‬‬ ‫ובשים לב שמות אדם והעברת עזבונו ליורשיו אינם עסקה‪ ,‬וגם אם עוברים מקרקעין בירושה לא מדובר בעסקה‬ ‫במקרקעין (רלוונטי לדיני המס)‪ ,‬וככל שהיורשים יסתדרו ביניהם כך עלויות המס יפחתו‪.‬‬ ‫‪ 1.1‬היורשים‬ ‫סע' ‪ 1‬לחוק‪ :‬היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא‬ ‫על פי צוואה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬ברירת המחדל לירושה היא על פי דין‪ ,‬אא"כ נכתבה צוואה שהירושה תהיה על פיה‪ ,‬ובמקרים של צוואה‬ ‫עמומה או צוואה שלא התייחסה לכל הנכסים‪ ,‬חוזרים לברירת המחדל היא ירושה על פי דין‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬ירושה או צוואה ‪ -‬מה עדיף?‬ ‫אין ספק שהירושה עדיפה על הצוואה מג' סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנטל‬ ‫ע"א ‪ 91/07499‬עזבון בוטח‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫יורשים שטענו שאשת המנוח העלימה את הצוואה‪.‬‬ ‫קובע ביהמ"ש שהנטל על היורשים להוכיח את קיומה של הצואה‪.‬‬ ‫ולכן כל הטוען לקיומה של צוואה‪ ,‬עליו הנטל להוכיח זאת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסדר הכרונולוגי בחוק הירושה‬ ‫סדר זה המראה שירושה על פי דין עדיפה‪:‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬עוסק בהוראות כלליות‪.‬‬ ‫פרק שני ‪ -‬עוסק בירושה על פי דין‪.‬‬ ‫פרק שלישי ‪ -‬עוסק בירושה על פי צוואה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברירת המחדל על פי דין‬ ‫הגם שצוואה גוברת‪ ,‬אך ברירת המחדל היא ירושה על פי דין‪.‬‬ ‫ביחס לצוואה ‪ -‬האם נכון לאפשר לאדם לשלול את הירושה מקרוביו?‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם שעל ערש דווי החליט להוריש את כל הונו למטפלת הזרה שעמו‪ ,‬האם זה ראוי?‬ ‫השיטה הישראלית גורסת שאדם יכול לעשות בנכסיו כרצונו ולהורישם לכל מי שהוא חפץ ביקרו‪ ,‬אכן ישנן‬ ‫מדינות בעולם הנוהגות שריון מסוים ליורשים‪ ,‬שריון שכזה איננו קיים בישראל מלבד במקרים בהם אדם שהלך‬ ‫לעולמו והניח אישה וילדים נזקקים בטרם יחולק העיזבון על פי הצוואה מבטיחים ממנו מזונות למשפחה‬ ‫הנזקקת‪.‬‬ ‫כן גם חוק יח"מ והלכת השיתוף נותנים הגנה מסוימת‪.‬‬ ‫ואולם בד"כ המוטו בצוואה הוא שמצווה לקיים את דברי המת‪.‬‬ ‫לא כך בירושה‪ ,‬שההסדר שקבע המחוקק ביחס לירושה הוא שמשערים ברוב בני אדם שזהו רצונם‪.‬‬ ‫ואומר השופט ברק בספרו שמאחר שהירושה הוא דין דיספוזיטיבי ניתן להתנות כנגדו ע"י צוואה‪.‬‬ ‫ואכן אם בטלה צוואה או הוראה מהוראותיה‪ ,‬כגון צוואה ספציפית שלא התייחסה לכל הנכסים‪ ,‬כן אם נכתב‬ ‫בה סע' שיורי כעין כל נכסי לפלוני ונצברו עוד נכסים‪ ,‬חוזרים לברירת המחדל שהיא ירושה על פי דין‪.‬‬ ‫כן ניתן לחלק את הרכוש כך שחלקו יהיה ע"י צוואה וחלקו ע"י ירושה‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫‪ 1.1‬עסקאות בירושה עתידה‬ ‫סע' ‪( 8‬א) לחוק‪ :‬הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם ‪ -‬בטלים‪.‬‬ ‫ולכן לא ניתן להעביר רכוש לאחר מיתה אלא ע"י צוואה או בירושה‪.‬‬ ‫החריג‪:‬‬ ‫סע' ‪ :1/0‬סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח‪ ,‬על פי חברות בקופת קצבה או בקופת‬ ‫תגמולים או על פי עילה דומה‪ ,‬אינם בכלל העיזבון‪ ,‬זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון‪.‬‬ ‫ולכן פוליסת ביטוח וקופות גמל המגיעים לאדם לאחר מותו עוקפים את העיזבון‪ ,‬ובמידה ויש מוטב בפוליסה‬ ‫הרי שמוטב זה זכאי לקבל את הכסף‪ ,‬ובמידה ואין מוטב בפוליסה‪ ,‬הרי שהכסף יכנס לתוך העיזבון ויחולק‬ ‫ליורשים‪.‬‬ ‫ולכן יכול שיהיו מקרים שבני זוג התגרשו והבעל נפטר‪ ,‬הגם שהאישה איננה זכאית לירושתו‪ ,‬אך אם היא‬ ‫המוטבת היחידה בפוליסה הרי שהיא תקבל את כספי הביטוח‪.‬‬ ‫ירושה על פי דין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1.1‬יורשים מבני המשפחה‬ ‫סע' ‪ 17‬לחוק הירושה‪ :‬יורשים על פי דין הם‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מי שהיה במות המוריש בן‪-‬זוגו;‬ ‫(‪ )1‬ילדי המוריש וצאצאיהם‪ ,‬הוריו וצאצאיהם‪ ,‬הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה ‪ -‬קרובי המוריש)‪.‬‬ ‫זוהי למעשה שיטת הפרנטלות הבנויה מעגל בתוך מעגל‪.‬‬ ‫במעגל הירושה הראשון ‪ -‬ילדי המוריש וצאצאיהם‪.‬‬ ‫ורק אם אין צאצאים למוריש הולכים למעגל השני‪.‬‬ ‫במעגל הירושה השני ‪ -‬הוריו וצאצאים (אחים) ואפי' נכדי ההורים (אחיינים) ורק אם הוריו אינם בחיים ולא‬ ‫הותירו צאצאים עוברים למעגל השלישי‪.‬‬ ‫במעגל הירושה השלישי ‪ -‬הורי הוריו וצאצאיהם‪ ,‬ואם הם אינם בחיים ולא הותירו צאצאים‪ ,‬הרכוש הולך‬ ‫אחר כבוד לקופת המדינה‪.‬‬ ‫סדר העדיפויות הנ"ל קבוע בסע' ‪ 11‬האומר‪ :‬ילדי המוריש קודמים להוריו‪ ,‬הוריו קודמים להורי הוריו‪.‬‬ ‫סע' ‪( 1/‬א) אומר‪ :‬ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים‪ ,‬הילדים יורשים במקומו‪ ,‬ועל דרך זו יורשים‬ ‫ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים‬ ‫או הורי הורים כאמור בסעיף ‪(11‬א)‪ ,‬או אחד מאלה‪.‬‬ ‫ולכן‪ :‬נין של מוריש קודם להוריו של המוריש‪.‬‬ ‫כן גם נכדו של אח המוריש (מהפרנטלה השנייה) קודם לסבו של המוריש (מהפרנטלה השלישית)‪.‬‬ ‫ואולם במקרה שההורים זכאים לירושה‪ ,‬הם נוטלים את כולה גם אם יש להם צאצאים (כן גם ביחס להורי‬ ‫הורים)‪.‬‬ ‫כל הנ"ל הוא מתוך תפיסה שאדם רוצה לדאוג ליוצאי חלציו לפני שהוא דואג להוריו‪ ,‬אחיו‪ ,‬והורי הוריו‪.‬‬ ‫‪ 1.1‬זכות ירושה של בן הזוג‬ ‫סע' ‪( 11‬א)‪ :‬בן‪-‬זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים‪ ,‬לפי המקובל ולפי‬ ‫הנסיבות‪ ,‬למשק הבית המשותף‪ ,‬ונוטל משאר העיזבון‪.‬‬ ‫ומשכך‪ ,‬בן הזוג נוטל את המיטלטלין והמכונית‪.‬‬ ‫(‪ :)1‬אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים ‪ -‬חצי;‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם הניח ירושה‪ ,‬בת זוג וילדים‪:‬‬ ‫מחצית מן הירושה הולכת לאשה מכח דיני המשפחה (חוק יח"מ והלכת השיתוף)‪ ,‬וכן היא לוקחת את כל‬ ‫המיטלטלין המשותפים‪.‬‬ ‫ובאשר למחצית שנותרה‪,‬‬ ‫מחציתה הולך לבת הזוג‪ ,‬וחצי נוטלים הילדים‪.‬‬ ‫ואם האישה איננה זכאית למחצית רכושו (כגון שנישאו לא מכבר)‪ ,‬האישה נוטלת את כל המיטלטלין ומחצית מן‬ ‫הירושה‪ ,‬ואת המחצית השנייה נוטלים הילדים‪.‬‬ ‫במידה והמוריש לא הותיר ילדים‪:‬‬ ‫מחצית מירושתו נוטלת בת זוגו‪ ,‬ואת המחצית האחרת נוטלים הוריו‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫במידה והמוריש לא הותיר ילדים והוריו נפטרו‪:‬‬ ‫ס"ק (‪ :)1‬אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים ‪ -‬שני שלישים‪ ,‬ובלבד שאם ערב מותו של‬ ‫המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬בעיזבון‪,‬‬ ‫ייטול בן‪-‬הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה‪ ,‬ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;‬ ‫כאשר למוריש בת זוג ולא הותיר צאצאים והורים‪ ,‬והותיר אחים או צאצאיהם‪ ,‬או הורי הורים‪ ,‬ובת הזוג גרה‬ ‫עמו בדירת המגורים הכלולה בעיזבון לפחות שלש שנים לפני מותו‪ ,‬הרי שבת הזוג תיטול את הדירה כולה ושני‬ ‫שלישים משאר העיזבון‪ ,‬ושליש ייטלו האחים או צאצאיהם‪ ,‬ואם הם אינם קיימים‪ ,‬הורי הוריו של המוריש‬ ‫ירשו את השליש‪.‬‬ ‫ולכן במקרה זה‪ ,‬האישה נוטלת את המיטלטלין והמכונית (ע"פ ס"ק (א))‪ ,‬ואת הדירה הכלולה (אם גרה אתו‬ ‫לפחות שלש שנים לפני מותו ‪ -‬ע"פ ס"ק (ג))‪ ,‬ושני שלישים מהעיזבון‪.‬‬ ‫ס"ק (ב)‪ :‬אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א)‪ ,‬יורש בן הזוג את העיזבון כולו‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫ענין הכתובה‬ ‫סע' ‪( 11‬ג)‪ :‬המגיע לבן‪-‬זוג על‪-‬פי עילה הנובעת מקשר האישות‪ ,‬ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה‪,‬‬ ‫ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן‪-‬זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬או לפי הסכם‬ ‫ממון כמשמעותו באותו חוק‪ ,‬ואינה באה לפגוע בזכותו של בן‪-‬זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל‬ ‫הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו‪.‬‬ ‫סע' זה עוסק בכתובת האישה המגיעה לה ע"פ ד"ת‪ ,‬והכתובה משמשת למעשה כחליף לירושה שהרי ע"פ ד"ת‬ ‫האישה איננה יורשת‪ ,‬ואולם מאחר שע"פ החוק האישה יורשת כאמור‪ ,‬אין הגיון שהאישה תקבל גם את‬ ‫כתובתה‪ ,‬ולכן סע' ‪( 11‬ג) קובע שכתובת האישה תנוכה מחלקה בעיזבון‪.‬‬ ‫אכן אם הכתובה גדולה מהנותר בעיזבון כולו‪ ,‬זכאית האישה לקבל את כתובתה בטרם יחולק העיזבון (ע"פ סע'‬ ‫‪ )/( 17/‬לחוק)‪.‬‬ ‫כל האמור לעיל נכון "רק" ביחס לכתובה הנגבית מחלקו של הבעל‪ ,‬ואולם הוראה זו לא תחול על מה שמגיע‬ ‫לאישה מכח חוק יחסי ממון והלכת השיתוף‪ ,‬וכן מכח הסכמי ממון בין בני הזוג‪.‬‬ ‫ולכן בטרם יחולק העיזבון‪ ,‬האישה תיטול את המגיע לה מכח חוק יח"מ או מכח הסכמי ממון‪ ,‬ומהחלק שנותר‬ ‫תקוזז הכתובה‪ ,‬קרי ירושה תבוא לעולם לאחר מימוש המגיע מכח דיני המשפחה‪.‬‬ ‫ולכן עם הנ"ל ושריון המיטלטלין‪ ,‬לרוב יישאר בידי בת הזוג כשלשה רבעים מהון המוריש‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שבן זוג יורש אפי' אם הוא היה נשוי רק יום אחד וללא קשר למאמץ משותף המוכר מדיני‬ ‫המשפחה‪ ,‬ולכן אין כל משמעות בדיני הירושה להתנהלות בן הזוג בטרם מת‪ ,‬ואפי' במקרים בהם הבעל מחויב‬ ‫היה לתת לאשתו גט‪ ,‬הוא יורש את אשתו ולהיפך‪ ,‬ואפי' בני הזוג חיים בפירוד‪.‬‬ ‫ולכן העצה הפרקטית לבני זוג הנפרדים לכתוב צוואה ובכך למנוע מהצד השני לרשת אותם‪ ,‬שהרי לא ידע האדם‬ ‫את יום מותו‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬הסכם ממון אל מול ירושה‬ ‫מה גובר‪ ,‬הסכם ממון או חוק הירושה?‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בני זוג שערכו הסכם ממון ביניהם שבו סוכם על חלוקה של הרכוש שלהם לאחר המוות‪ ,‬ושופט אישר זאת (הגם‬ ‫שהוא אינו מוסמך לעשות כן שהרי עניינים שלאחר המוות נגזרים רק ע"י צוואה והסכם ממון הוא אינו צוואה)‬ ‫ולאחר מכן בן הזוג עורך צוואה ומוריש את רכושו לילדיו‪ ,‬האם חוק הירושה גובר‪ ,‬או הסכם הממון גובר? שהרי‬ ‫אם הצוואה גוברת על הסכם הממון‪ ,‬מה ערכו של הסכם הממון‪ ,‬כאשר כל אחד יכול לכתוב צוואה כנגדו‪.‬‬ ‫פס"ד אחירם‬ ‫קובע ביהמ"ש שהסכם הממון גובר על חוק הירושה‪ ,‬וזאת מאחר שחוק יחסי ממון המאוחר גובר על חוק‬ ‫הירושה המקודם‪ ,‬כן גם מהסיבה שאם לא כן יהיה‪ ,‬הסכם הממון מתייתר כאמור‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬זכות ירושה של בנ"ז בנישואי תערובת אזרחיים‬ ‫בע"מ ‪ 9070471‬פלוני נ' פלונית‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בנ"ז שלהם ילדים ובשעה שהאם חלתה טפלה בה במסירות מטפלת רומניה‪ ,‬ולאחר שהאם השיבה נשמתה‪,‬‬ ‫התפתחה מערכת יחסים בין הבעל למטפלת הרומנייה‪ ,‬ולאחר ארבע שנים הם נישאו נישואים אזרחיים ברומניה‬ ‫ונרשמו כדת במשרד הפנים‪ ,‬וחודשיים לאחר החתונה האב נפטר ולא הותיר צוואה‪ ,‬וילדיו בקשו וקבלו צו‬ ‫ירושה בביהמ"ש לענייני משפחה כיורשים בלעדיים‪ ,‬ולא דווחו על היות האב נשוי לרומניה‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫האישה הרומנייה עתרה לביהמ"ש לביטול הצו וזאת לאור סע' ‪( 11‬א) (‪ )2‬המותיר לה מחצית מעיזבון הבעל‬ ‫ולחילופין כידועה בציבור‪.‬‬ ‫ביהמ"ש ביטל את צו הירושה לאור בקשתה של הרומנייה‪.‬‬ ‫וטוענים הילדים שמדובר בנישואין פיקטיביים מכורח עניני הגירה‪ .‬ועל כך משיב ביהמ"ש שאם אכן כך היה‪ ,‬על‬ ‫האב היה לכתוב צוואה‪.‬‬ ‫ערעור למחוזי ‪ -‬נדחה‪.‬‬ ‫ברשות ערעור לעליון טענו הילדים ע"פ הגישה האנגלית מדיני המשפחה הדורשת כושר וצורה להתקיימות‬ ‫נישואין‪ ,‬כושר ע"פ הדין האישי של בני הזוג‪ ,‬וצורה ע"פ מקום עריכת הטקס‪ .‬וא"כ כושר האישה מוטל בספק‬ ‫שהרי על פי ד"ת אין נישואי תערובת תופסים‪.‬‬ ‫ואומר השופט ברק שתכלית החקיקה של זכות הירושה היא שהמוריש מעוניין להקנות הגנה לבת זוגו‪ ,‬ולכן אין‬ ‫לפרש את סע' ‪ 11‬על פי הדין הדתי‪ ,‬ודי בקשר נישואין פורמלי להתקיימותו‪.‬‬ ‫ומוסיף השופט ברק ואומר‪ ,‬שלא יתכן שמעמד הנישואין האזרחיים יהיה נחות ממעמדה של ידועה בציבור‪ ,‬שגם‬ ‫אז היא הייתה נחשבת לבת זוגו וזכאית לרשת אותו‪ ,‬וכל זאת מבלי להיכנס לשאלה האם נישואין אלו תופסים‬ ‫אם לאו‪.‬‬ ‫‪1.1./‬‬ ‫זכות ירושה של יד"צ ‪ -‬מעין צוואה‬ ‫סע' ‪ 55‬לחוק‪ :‬איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה‪ ,‬ומת אחד מהם‬ ‫ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר‪ ,‬רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה‬ ‫שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על‪-‬פי דין אילו היו נשואים זה לזה‪ ,‬והוא כשאין הוראה אחרת‪ ,‬מפורשת‬ ‫או משתמעת‪ ,‬בצוואה שהשאיר המוריש‪.‬‬ ‫סע' זה‪ ,‬בשונה מדיני המשפחה שאינם מבדילים בין היותו בן הזוג נשוי או לא‪ ,‬קובע שיד"צ זכאים לרשת את בן‬ ‫זוגם "רק" אם אין הם נשואים לאחר בשעת המוות‪ ,‬שאז הם זכאים לירושה ע"פ הקריטריונים הקבועים בסע'‬ ‫‪.11‬‬ ‫פרופ' רוזן צבי אומר‪ ,‬כי חוק הירושה ביקש להשוות ‪ -‬בהקשר לזכות הירושה על פי דין ‪ -‬את מעמדם של‬ ‫הידועים בציבור עם זה של בני זוג הנשואים זה לזו כדין‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬החוק מבחין בין בנ"ז (ע"פ סע' ‪ )11‬לבין יד"צ (ע"פ סע' ‪ ,)55‬אך בפועל אין כל שינוי ומיקומו של הסע' הנ"ל‬ ‫הוא לחץ ח"כ החרדים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1695‬מדינת ישראל הייתה היחידה שאפשרה לידועים בציבור לרשת את בן זוגם‪.‬‬ ‫כך למעשה המחוקק חותר תחת מוסד הנישואין בהעניקו את שתי הזכויות העיקריות של חוק הירושה לידועים‬ ‫בציבור‪ ,‬אך כאמור כל עוד הידועים בציבור הללו לא פרקו את קשר הנישואין הקודם אין הם זכאים לרשת‪.‬‬ ‫ולכן לגבי הרכוש שנצבר בשעה שחיו ביחד ‪ -‬יחלוקו‪.‬‬ ‫אך לגבי החלק של הנפטר ‪ -‬ע"פ הוראות סע' ‪.55‬‬ ‫וכעצה פרקטית‪ ,‬כאשר זוג חברים החיים ביחד‪ ,‬ולאחד מהם יש נכס חיצוני ובן הזוג נהרג‪ ,‬בן הזוג יחלוק בנכס‬ ‫עם הוריו של המוריש‪.‬‬ ‫מכח דיני המשפחה ‪ -‬בת הזוג איננה זכאית לכלום (ע"פ פס"ד הדרי)‬ ‫אך מכח דיני הירושה ‪ -‬בת הזוג תחלוק עם ההורים‪.‬‬ ‫ולכן חשוב וכדאי לכתוב צוואה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪2‬‬ ‫ע"א ‪ 1010498‬יוסף בלאו נ' אדית פוזש‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בנו היחיד ואשתו של המוריש נפטרו ונותר בן אחיו‪.‬‬ ‫כעשר שנים בטרם מת‪ ,‬חי המוריש עם האלמנה פוזש תוך שהוסכם בין הצדדים כי הם אוהבים ובני זוג (הסכם‬ ‫ממון) אך אין הם מעוניינים להינשא‪ .‬כן הוסכם שמקום מגוריהם המשותף יהיה בבית המוריש והאישה לא‬ ‫תשלם על כך כל תמורה ורשאית היא להישאר בדירה כדיירת מוגנת גם לאחר מותו‪.‬‬ ‫כאשר המוריש נלב"ע‪ ,‬ביקשה בת הזוג צו ירושה ע"פ סע' ‪ )2( 11‬לחוק הירושה (שני שליש)‪.‬‬ ‫האחיין הגיש התנגדות בטענה שמגיע לאשה רק מגורים ע"פ ההסכם ביניהם‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קבע שיש לחלק את העיזבון ע"פ סע' ‪( )2( 11‬שני שליש לאשה ושליש לאחיין) וזאת מאחר שהם‬ ‫כבני זוג לכל דבר וענין‪.‬‬ ‫בערעור לעליון טוען האחיין‪ ,‬שכאשר יש מסמך המגלה את רצון המוריש בכך שיש לתת לידועתו רק מגורים‬ ‫בדירה‪ ,‬ולשון סע' ‪ 55‬הקובע "שרואים אותו כאילו הוא בן זוגו" ‪ ,‬משמע זוהי חזקה הניתנת לסתירה ע"י גילוי‬ ‫דעתו של המוריש (טיעון שאצל בנ"ז כדת אינו מחזיק מים)‪.‬‬ ‫ואומר השופט טירקל שהזכות לרשת ע"פ סע' ‪ 55‬קמה כאשר התמלאו התנאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בני זוג שחיו חיי משפחה‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫ב‪ .‬משק בית משותף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בשעת מות אחד מהם אף אחד לא היה נשוי לאחר‪.‬‬ ‫זכות הירושה בהתקיים תנאים אלו קמה‪ ,‬ואין הדבר תלוי בתנאי נוסף ואפי' בכוונתו של המוריש‪ ,‬וזו חזקה‬ ‫שאיננה ניתנת לסתירה‪.‬‬ ‫אך ע"פ האמור בסע' ‪ ,55‬למעט ‪ -‬כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה שהותיר המוריש בצואה‬ ‫ולא בשום מסמך אחר (ענין השווה גם לבני זוג היורשים ע"פ סע' ‪.)11‬‬ ‫ע"א ‪ 170480‬שרה אילון נ' פרידה מנדלסון‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אב ששכל את בנו וקיבל מטפלת ממשרד הביטחון‪ ,‬ולאחר שאשתו נפטרה התפתחה בינו ובין המטפלת מערכת‬ ‫יחסים חמה‪ ,‬והוא עבר לגור עמה ובעקבות כך הבת הפסיקה לבקרו‪ .‬האב נלב"ע‪ ,‬והבת טוענת שהיא היורשת‬ ‫היחידה‪.‬‬ ‫מתברר שאחיו של המוריש ביקשו ממנו לרשום צוואה לטובת בתו והוא סירב‪ ,‬משמע שהוא לא רצה לנשל את‬ ‫בת זוגו‪.‬‬ ‫בת הזוג טענה שהיא יד"צ ולכן חל סע' ‪ )1( 11‬ומגיע לה מחצית מרכוש המוריש‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת בת הזוג‪.‬‬ ‫בתו של המוריש ערערה בטענה שלא היו בין הצדדים יחסי אישות‪ ,‬וזאת בניגוד לסע' ‪ 55‬הדורש קיום חיי‬ ‫משפחה‪,‬‬ ‫ביהמ"ש קובע שני יסודות להתקיימות סע' ‪:55‬‬ ‫‪ .1‬חיי אישות כבעל ואישה ‪ -‬קרי חיים אינטימיים המושתתים על יחס של מסירות‪ ,‬נאמנות המראים ששני‬ ‫הצדדים קשרו את גורלם זה בזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניהול משק בית משותף ‪ -‬לא מתוך צורך אישי אלא כפועל יוצא מחיי משפחה (בניגוד לעוזרת הגרה בבית‬ ‫המוריש ואפי' היא קיימה יחסי אישות עם המוריש)‪.‬‬ ‫המבחן גמיש ביותר כי אין לך מתכונת אחת של "חיי משפחה במשק בית משותף" עניין המשתנה מזוג לזוג לפי‬ ‫השוני בגילם‪ ,‬השכלתם‪ ,‬השקפת עולמם‪ ,‬ארץ מוצאם‪ ,‬מצבם הכספי‪ ,‬מצב בריאותם‪ ,‬ואפי' העדר טוטלי של אחד‬ ‫היסודות אינו בהכרח מפקיע את ההגדרה‪ ,‬ולכן חל סע' ‪ )1( 11‬והאישה תחלוק עם הבת את נכסי המוריש‪.‬‬ ‫למרות דרישת שני היסודות דלעיל‪:‬‬ ‫ת"ע (חיפה) ‪ 811481‬לוסטיג‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בני זוג שחיו יחדיו במשך ארבע שנים לאח"מ בת הזוג אושפזה במוסד לחולי נפש שש שנים‪ ,‬ובן זוגה המשיך‬ ‫לבקרה עד יום מותה‪.‬‬ ‫וכפועל יוצא בן הזוג ירש אותה אף שאין להם משק בית משותף‪.‬‬ ‫האם זכות דירת המגורים המצויה בסע' ‪ )1( 11‬מגיעה גם ליד"צ?‬ ‫פס"ד שניצר‬ ‫נקבע שגם ידועים בציבור הגרים שלש שנים בטרם המוות בדירת המגורים הכלולה בעיזבון ואין ילדים והורים‪,‬‬ ‫הרי שבן הזוג זכאי לקבל את כל דירת המגורים‪.‬‬ ‫האם יש פרק זמן מינימלי ליד"צ בכדי להיות זכאים לרשת?‬ ‫ע"א ‪ 011409‬ניסים‬ ‫ביהמ"ש קובע שאין אירוע פורמלי לתחילת היחסים ולסיומם‪ ,‬אך על ביהמ"ש להשתכנע שהם אכן ביחד‬ ‫(לפחות שנה) ומערכת היחסים צריכה להיות עד יום המוות‪ ,‬ולכן אם יד"צ נפרדו בסמוך למותה זו הפסקה של‬ ‫היחסים ואין זכות ירושה‪.‬‬ ‫כמובן שאיבוד זכות הירושה לא פוגעת בהלכת השיתוף‪.‬‬ ‫‪ 1.1.5‬סיכום‪:‬‬ ‫כאשר אין צוואה ‪ -‬הירושה ע"פ דין‪.‬‬ ‫הנטל הוא על הטוען להתקיימות צוואה‪.‬‬ ‫אם אין בן זוג הירושה ע"פ הפרנטלות‪:‬‬ ‫א‪ .‬צאצאים קודמים ‪ -‬ואם אין צאצאים‪:‬‬ ‫ב‪ .‬הורים וצאצאיהם (הורים קודמים לצאצאים) ‪ -‬ואם אין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הורי הורים וצאצאיהם‪.‬‬ ‫אם יש בני זוג‪:‬‬ ‫ראשית נוטל את חלקו ע"פ חוק יח"מ והלכת השיתוף‪.‬‬ ‫לאח"מ נוטל את המיטלטלין והמכונית‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫אם יש ילדים וצאצאיהם או הורים ‪ -‬חצי לבת הזוג‪.‬‬ ‫אם יש אחים או צאצאיהם או הורי הורים ‪ -‬שני שליש לבת הזוג‪.‬‬ ‫דירת מגורים הכלולה בעיזבון כאשר אין ילדים או הורים ‪ -‬נוטלת בת הזוג‪.‬‬ ‫נדרש כל קשר נישואין פורמלי ‪( -‬ברק בפלונית)‪.‬‬ ‫יד"צ ‪ -‬סע' ‪ 55‬ג' תנאים‪ ,‬ע"פ הלכת בלאו ואז יחול סע' ‪.11‬‬ ‫‪ 1.1‬הפסלות לרשת‬ ‫סע' ‪ 5‬לחוק הירושה‪( :‬א) אלה פסולים לרשת את המוריש‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;‬ ‫(‪ )1‬מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש‪ ,‬או שזייף אותה‪ ,‬או שתבע‬ ‫על פי צוואה מזויפת‪.‬‬ ‫(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו‪ ,‬בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו‪ ,‬חוזר‬ ‫ונעשה כשר לרשת את המוריש‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ירושה ע"פ צוואה‬ ‫סימן א' עוסק בצורת הצוואה‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬צורת הצוואה‬ ‫סע' ‪ 18‬לחוק הירושה‪ :‬צוואה נעשית בכתב יד‪ ,‬בעדים‪ ,‬בפני רשות או בעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫צוואה תיעשה בארבעה אופנים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בכתב יד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בפני רשות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בע"פ ‪ -‬שכיב מרע‪.‬‬ ‫בחוק אין הגדרה מהי צוואה‪ ,‬ועל מה ניתן לצוות‪ .‬האם מינוח הצוואה משמעותו ציווי של אדם על נכסיו?‬ ‫פרופ' קורינלאדי‪ - :‬צוואה היא ‪ -‬הצהרה הדירה (ניתנת לחזרה) של אדם חד צדדית ואישית באחת מצורות‬ ‫הצוואה הקבועות בחוק שבה מביע את רצונו המוריש‪.‬‬ ‫ניתן ללמוד דרך סע' ‪( 8‬ב) לחוק כי צוואה היא (על דרך השלילה)‪ -‬בכך שא"א לתת מתנה לאדם לאחר המוות‬ ‫אלא בדרך של צוואה‪ ,‬ולכן צוואה היא סוג מתנה שלאחר המוות‪.‬‬ ‫סע' ‪ 18‬הנ"ל הוא סע' הצהרתי ומשמש ככותרת לארבעת הסע' שלאחריו‪ ,‬שמתוכם ג' צורות פתוחות לכל אדם‬ ‫והצורה הרביעית בתנאים ספציפיים‪.‬‬ ‫כל סוגי הצוואות מצויות באותה דרגה ברגע שהן נערכו כדין‪.‬‬ ‫העיקרון המנחה בצוואה הוא לקיים את רצון המת‪ ,‬ולכן הדרישות הפורמליות רבות‪ ,‬וחזקה על צוואה שנערכה‬ ‫על פי רצון המת‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫צוואה בכתב יד‬ ‫סע' ‪ 19‬לחוק‪ :‬צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה‪ ,‬תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו‪.‬‬ ‫מאחר שאין עדים נוכחים בסוג צוואה זה‪ ,‬הסע' קובע ג' תנאים להתקיימותה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הצוואה כולה נכתבה "בכתב ידו" של המצווה וזאת בכדי להראות על גמירות דעתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תישא תאריך בכתב ידו (להראות צלילות דעת)‬ ‫ג‪ .‬תחתם בכתב ידו‪.‬‬ ‫זו הדרך הקלה לעריכת צוואה ללא כל צורך בעדים או בעו"ד‪.‬‬ ‫טענות השוללים דרך זו‪:‬‬ ‫יש חשש שמא אדם כתב מסמך זה ללא גמירות דעת אמיתית ובעידנא דריתחא‪.‬‬ ‫שמא אין מדובר במשאלת לבו האמיתית של המצווה‪.‬‬ ‫שמא נכתבה תחת כפיה ואילוץ‪.‬‬ ‫בהעדר עדים שמא המוריש אינו כשיר לצוות (שיכור) ויש חשש לזיוף‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫טענות המצדדים בדרך זו‪:‬‬ ‫בד"כ כתב יד לא ניתן לזיוף‪ ,‬וניתן להביא עדים להוכיח שזהו כת"י של המוריש‪.‬‬ ‫בהרבה מדינות בארה"ב (‪ )22‬לא ניתן לערוך צוואה בדרך זו‪ ,‬ולכן נקבעו ג' התנאים דלעיל‪.‬‬ ‫ומשכך צוואה בדפוס ע"י מחשב אפי' שהיא חתומה איננה תקפה‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫צוואה בעדים‬ ‫סע' ‪ 17‬לחוק‪ :‬צוואה בעדים תהיה בכתב‪ ,‬תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר‬ ‫בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור‪.‬‬ ‫התנאים לצוואה בעדים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בכתב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תאריך‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חתימה בידי המצווה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בפני שני עדים לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬העדים יאשרו בחתימתם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם כאמור‪.‬‬ ‫זוהי צורת הצוואה הנפוצה בארץ‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬נטל השכנוע‪.‬‬ ‫על מי מוטל נטל השכנוע בכשרות הצוואה?‬ ‫ככלל‪ ,‬מילוי כל תנאי הסעיף מוכיח שהצוואה כשרה‪ ,‬ועל התוקף את כשרותה הנטל‪.‬‬ ‫אך אם יש פגמים בצוואה ‪ -‬הנטל הוא על מבקש הצוואה‪.‬‬ ‫גם צוואה בעדים דורשת כתב‪ ,‬אך לא בהכרח כת"י של המצווה‪ ,‬ולכן אין חשיבות לדרך הכתב‪ ,‬וכשרה הצוואה‬ ‫גם ע"י דפוס‪.‬‬ ‫התאריך בצוואה חשוב מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בחינת כשירות המצווה ביום הכתיבה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כשיש מספר צוואות‪ ,‬הקובעת היא המסמך האחרון‪.‬‬ ‫לא נאמר בסעיף שחובה על המצווה למנות את העדים‪ ,‬אך ברור שהעדים צריכים להיות מודעים לכך‪.‬‬ ‫גם ההצהרה וגם החתימה חייבות להיות בפני עדים‪.‬‬ ‫כן די בחתימה בראשי תיבות‪.‬‬ ‫ולכן אדם שלא יכול לחתום (משותק)‪ ,‬ילך לצוואה ע"פ רשות‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬תפקיד העדים‪.‬‬ ‫העדים הם כלי קיבול פסיבי להצהרה‪ ,‬והם צריכים לצפות בחתימת המצווה ולאשר בחתימתם את ההצהרה‪.‬‬ ‫אין העדים חייבים להכיר את תוכן הצוואה ואין הם חייבים לבדוק את מצבו המנטלי והרפואי של המצווה‪.‬‬ ‫העדים חותמים לאחר המצווה‪ ,‬והחתימה שלהם צריכה להיות באותו מעמד‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬הפקדת צוואה‪.‬‬ ‫סע' ‪( 11‬א)‪ :‬מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים "רשאי" להפקידה אצל רשם לענייני ירושה; ההפקדה תהיה‬ ‫במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה‪.‬‬ ‫ההפקדה איננה נותנת תוקף כל שהוא לצוואה "ורשאי" המצווה להפקידה‪.‬‬ ‫מטרת ההפקדה היא‪ ,‬שכאשר היורשים מבקשים צו קיום צוואה‪ ,‬הם מחויבים לעבור דרך רשם הצוואות‬ ‫והפקדה אצל עו"ד אין לה כל משמעות‪.‬‬ ‫הפקדת הצוואה חייבת להיות ע"י המצווה בעצמו‪.‬‬ ‫ס"ק (ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם‬ ‫הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה‪.‬‬ ‫צוואה שהופקדה‪ ,‬רשאי רק המצווה לצפות בה ולנוטלה‪.‬‬ ‫הפקדה צוואה ללא תאריך‪ ,‬תאריך ההפקדה יחשב כיום הצוואה‪.‬‬ ‫ס"ק (ג)‪ .‬אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד‪.‬‬ ‫זו למעשה הדרך הקלה בכדי שהצוואה תתגלה‪ ,‬אך גם אם יש צוואה מופקדת ונכתב צוואה מאוחרת יותר‪,‬‬ ‫הצוואה המאוחרת גוברת‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אין צורך להפקיד צוואות בכת"י ובעדים והמצווה יכול לשומרם בכל מקום‪ ,‬אולם ניתן ורצוי להפקיד‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫שני יתרונות להפקדה‪:‬‬ ‫א‪ .‬שמירה מפני אבדון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת תאריך הצוואה ע"פ יום ההפקדה‪.‬‬ ‫קבלת הצוואה מהרשם אינה מבטלה‪ ,‬וניתן לבטלה רק ע"י צוואה אחרת‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫צוואה בפני רשות‬ ‫סע' ‪(11‬א) לחוק‪ :‬צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל‪-‬פה בפני שופט‪ ,‬רשם‬ ‫של בית משפט או רשם לענייני ירושה‪ ,‬או בפני חבר של בית דין דתי‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ ,155‬או בהגשת דברי‬ ‫הצוואה בכתב‪ ,‬על ידי המצווה עצמו‪ ,‬לידי שופט או רשם של בית משפט‪ ,‬רשם לענייני ירושה או חבר בית דין‬ ‫דתי כאמור‪.‬‬ ‫ס"ק (ב)‪ :‬דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט‪ ,‬הרשם של בית המשפט‪ ,‬הרשם לענייני ירושה או חבר‬ ‫בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו‪ ,‬ייקראו בפני המצווה‪ ,‬הוא יצהיר שזו צוואתו‪ ,‬והשופט‪ ,‬הרשם של בית‬ ‫המשפט‪ ,‬הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר‬ ‫כאמור‪.‬‬ ‫שתי צורות לצוואה בפני רשות‪:‬‬ ‫הקראה בע"פ‬ ‫•‬ ‫הגשת הצוואה בכתב והקראתה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הרשות מאשרת את הצוואה שחוזרת למצווה‪.‬‬ ‫צוואה זו שווה לצוואה בכת"י ובעדים‪.‬‬ ‫וניתן להפקיד גם צוואה זו‪.‬‬ ‫‪1.1./‬‬ ‫צוואה בע"פ ‪ -‬שכיב מרע‬ ‫סע' ‪( 11‬א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬מול פני המוות‪ ,‬רשאי לצוות בעל‪-‬פה‬ ‫בפני שני עדים השומעים לשונו‪.‬‬ ‫שכיב מרע ‪ -‬אובייקטיבית‪.‬‬ ‫רואה עצמו כזה ‪ -‬סוביי' בנסיבות המצדיקות ‪ -‬אובי'‪.‬‬ ‫צוואה זו בעייתית‪ ,‬שהרי בד"כ המוטבים בצוואה מעין זו נוכחים והם העדים (זו למעשה הצוואה היחידה‬ ‫שהעדים לה לא פסולים לזכות בה)‪.‬‬ ‫ס"ק (ב) דברי המצווה‪ ,‬בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה‪ ,‬יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני‬ ‫העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום‪ ,‬חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך‬ ‫לאחר שניתן לעשותם‪.‬‬ ‫ניתן גם מעט לאח"מ‪.‬‬ ‫ס"ק (ג) צוואה בעל‪-‬פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אין הגדרה מיהו שכיב מרע‪ ,‬ובהלכת רוזנטל הובאו דברי הרמב"ם הקובע‪ ,‬ששכיב מרע הוא חולה שתשש‬ ‫כוחו מחמת החולי ושאינו יכול להלך בשוק והרי הוא נופל על המיטה‪.‬‬ ‫‪ 1.1‬קיום צוואה על אף פגם בצורתה‬ ‫סע' ‪( 15‬א)‪ :‬התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי‬ ‫והאמיתי של המצווה‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן‬ ‫ההליכים המפורטים בסעיפים ‪ 11 ,17 ,19‬או ‪ 11‬או בכשרות העדים‪ ,‬או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן‬ ‫ההליכים כאמור‪.‬‬ ‫כאן ביהמ"ש הוא שיאשר צוואה פגומה ולא די ברשם‪.‬‬ ‫ס"ק (ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬ ‫(‪ )1‬בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף ‪ 19‬הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;‬ ‫הפגם הוא ‪ -‬ללא תאריך וחתימה‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫ולכן בצוואה בכת"י ללא תאריך וחתימה כשרה‪ ,‬במידה והשופט משתכנע שצוואה זו משקפת את רצונו של‬ ‫המוריש‪.‬‬ ‫(‪ )1‬בצוואה בעדים כאמור בסעיף ‪ – 17‬הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;‬ ‫הפגם הוא ‪ -‬ללא הצהרה בפני עדים‪ ,‬חתימה בפניהם‪ ,‬וחתימתם בגוף הצוואה ובכפוף לשכנוע השופט כאמור‪.‬‬ ‫(‪ )1‬בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף ‪ – 11‬הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות‪ ,‬על ידי המצווה עצמו;‬ ‫הפגם הוא ‪ -‬חוסר בהקראה או בחתימה‪ ,‬ובכפוף לשכנוע השופט כאמור‪.‬‬ ‫(‪ )/‬בצוואה בעל פה כאמור בסעיף ‪ – 11‬הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את‬ ‫לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬מול פני המוות‪.‬‬ ‫הפגם הוא ‪ -‬שהעדים לא רשמו את דברי השכיב מרע‪ ,‬ו ‪ /‬או לא הפקידו אצל הרשם‪.‬‬ ‫ת"ע ‪17008747/‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫במשך כעשרים שנה חי המנוח עם בת זוגו כידועים בציבור‪ ,‬חייהם ידעו עליות ומורדות אך המשיבה סעדה את‬ ‫המנוח עד יום מותו‪.‬‬ ‫לאחר מותו בקשה צו ירושה ע"פ דין ואחיותיו של המנוח טענו לצוואה בע"פ שניתנו על ידו ביום מותו‪.‬‬ ‫לטענתן‪ ,‬מאחר שיחסי המנוח וידועתו היו גרועים הוא החליט להוריש את רכושו לאחיותיו‪ ,‬והאחות ובנה היו‬ ‫עדים לכך‪.‬‬ ‫דבריו של המוריש הועלו על הכתב באותו יום ע"י האחות‪ ,‬ולאחר מספר חודשים הבן הוסיף את חתימתו‬ ‫למסמך‪ ,‬ורק לאחר בקשת צו ירושה ע"י הידועה‪ ,‬הוגש המסמך לרשם לענייני ירושה‪.‬‬ ‫לדבריהם‪ ,‬על אף שנפלו שני פגמים (חתימה בשני מועדים והפקדה לאחר מספר חודשים) יש להכשיר את‬ ‫הפגמים ע"פ סע' ‪( 25‬ב) (‪.)4‬‬ ‫השופט דחה את דבריהן על הסף ולא השתכנע שזהו רצונו של המוריש‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫סיכום סופי‬ ‫ארבע סוגי צוואות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בכת"י‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בפני רשות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שכיב מרע ‪ -‬בע"פ‪.‬‬ ‫את שלושת הצוואות הראשונות ניתן להפקיד‪ ,‬ואת האחרונה חייב להפקיד‪.‬‬ ‫כאשר יש צוואה עם פגם ‪ -‬שני תנאים לקיומה‪:‬‬ ‫א‪ .‬התקיימו תנאי יסוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין לביהמ"ש ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי של המוריש‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪3‬‬ ‫סוגיות שונות בצוואות‬ ‫ע"א ‪ 0015471‬עזבון המנוח ניסים אלבז נ' יהושע ישועה אהל פז‬ ‫אומר השופט טירקל‪ :‬אקדים הערה כללית על הצוואה‪ :‬הצוואה היא מסמך מיוחד במינו‪ .‬היא מסמך משפטי‪,‬‬ ‫אך מסמך זה אינו חסר נשמה‪ .‬הוא כמו מכתב אישי אחרון‪ ,‬ביטוי של משאלות‪ ,‬אהבות‪ ,‬רגשות ואף חשבונות‪,‬‬ ‫היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו‪ .‬כאן צופה הוא אל התחנה האחרונה‬ ‫של חייו – והראשונה שאחרי מותו‪ .‬כאן הניסיון האחרון שלו לעצב את חייהם של הנשארים אחריו‪ ,‬ולמצער‪,‬‬ ‫להשפיע עליהם‪ .‬כאן תקוותו האחרונה לחיות בזיכרונם באהבה ובהכרת תודה‪ .‬ולא רק בשל כך קשה פרשנותה‬ ‫של צוואה מפרשנותו של כל מסמך משפטי אחר‪ .‬אין היא כפרשנותו של חוק‪ ,‬שצור מחצבתו‪ ,‬ההליכים שקדמו‬ ‫לחקיקתו ומטרותיו ותכליותיו ידועים‪ .‬אין היא כפרשנותו של חוזה שהצדדים לו‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬בין החיים‪ ,‬והם או‬ ‫הנסיבות מעידים על הכוונות ועל התכליות שעמדו ביסודו‪ .‬כאן מונח לפנינו דף נייר שבתוכו גלומים דבריו של‬ ‫המנוח‪ ,‬ואנו‪ ,‬שמצווה עלינו לקיים את דבר המת‪ ,‬עלינו לשמוע את קולו‪ ,‬להבין את דבריו ולהטות אוזן לבנות‬ ‫הקול המשתמעות מתוך דבריו‪.‬‬ ‫‪/.1‬‬ ‫פגם בצוואה בכתב יד‬ ‫ע"א ‪ 01/488‬נירה שנצר נ' יובל ריבלין‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫המשוררת יונה וולך נפטרה והותירה אחות בשם שנצר שטענה שהיא היורשת ע"פ דין‪.‬‬ ‫אלא שבשנות חייה האחרונות היה לוולך ידוע בציבור בשם יובל ריבלין והשנים קיימו קשר רומנטי‪ ,‬והידוע גר‬ ‫בביתה של וולך וסעד אותה בטרם מותה‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫לפני מותה כתבה יונה וולך מסמך על פנקס מכתבים בכתב ידה הבלתי קריא בעליל (מומחה פענח וקבע שהכתב‬ ‫אכן הוא של וולך)‪.‬‬ ‫חתימתה של וולך היא באמצע המסמך ומופיע במסמך שמו של יובל‪ ,‬אך לא ברור באיזה הקשר‪ ,‬מלבד זאת‬ ‫שבסוף המסמך מובאת בקשתה שלא להראות את המסמך ליובל‪.‬‬ ‫ע"פ עדות עדה שהייתה נוכחת בכתיבת הצוואה‪ ,‬וולך כתבה את החלק הראשון בצוואה וחתמה ונתנה את‬ ‫המסמך לעדה להיווכח האם המסר בצוואה מובן‪ ,‬ומשהשיבה העדה בשלילה הוסיפה וולך את חלקו השני של‬ ‫המסמך ולכן החתימה היא באמצע המסמך‪.‬‬ ‫וטוען יובל ריבלין שהוא הזכאי בצוואה‪ ,‬ולחילופין הוא זכאי לירושה ע"פ דין‪ ,‬ועל פי האמור בסע' ‪( 11‬א) (‪ )2‬הוא‬ ‫זכאי לשני שליש מהירושה ולדירה המשותפת ולמיטלטלין‪.‬‬ ‫ומנגד טוענת האחות שנצר שהצוואה בטלה מאחר שהיא איננה ברורה‪ ,‬וכן יובל איננו ידוע בציבור ולכן הוא‬ ‫אינו זכאי לכל נתח בירושה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קובע שחתימה באמצע המסמך מהווה פגם בצוואה‪ ,‬וכמו"כ לא ברור מהצוואה למי המנוחה‬ ‫אכן מתכוונת להוריש‪ ,‬ומשכך ביהמ"ש איננו משוכנע מהי כוונת המוריש (התנאי הבסיסי לקיום סע' ‪.)25‬‬ ‫ומשמדובר בצוואה סתומה‪ ,‬סע' ‪ 33‬קובע שהיא בטלה‪ ,‬ולכן הירושה היא ע"פ דין וזכאי יובל לשני שליש‬ ‫מהירושה מאחר שהוא ידוע בציבור אך לא זכאי לדירת המגורים‪ ,‬מאחר שלא ברור האם נספרו שלש שנים‬ ‫להיותו ידוע בציבור‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון קובע שבסע' ‪ 16‬אין קביעה באשר למיקום החתימה במסמך‪ ,‬ולכן עצם מיקום החתימה בלב‬ ‫המסמך איננה פוגמת בצוואה‪.‬‬ ‫ואולם צדק ביהמ"ש המחוזי בכך שפסל את הצוואה ע"פ סע' ‪ 11‬האומר‪ :‬הוראת צוואה שאין לראות מתוכה‬ ‫למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה ‪ -‬בטלה‪.‬‬ ‫ובמקרה דנן‪ ,‬עיון בצוואה לא מברר מיהו היורש‪ ,‬ויובל המוזכר בצוואה איננו ברור באיזה הקשר‪ ,‬ולכן הצוואה‬ ‫בטלה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬סע' ‪ 5/‬לחוק הירושה אומר‪( :‬א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך‬ ‫הצוואה‪ ,‬ובמידה שאינה משתמעת מתוכה ‪ -‬כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חתירה למה שכיוון המוריש בשני שלבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬לשון הצוואה ‪ -‬כאשר הצוואה ברורה אין התחשבות בנסיבות‪ ,‬אך "רק" אם היא איננה ברורה פונים לשלב‬ ‫השני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ע"פ הנסיבות ‪ -‬כאשר לשון הצואה איננה ברורה‪ ,‬נתייחס לנסיבות‪.‬‬ ‫ואולם חשוב לציין שהנסיבות אינן יכולות ליצוק תוכן מהותי לגוף המסמך‪ ,‬אלא רק לברר מקומות שאינם‬ ‫מובנים‪.‬‬ ‫ובמקרה דנן מאחר שלשון הצוואה איננה ברורה כלל ועיקר‪ ,‬ולא ניתן כאמור לקבוע ע"פ הנסיבות בלבד מי‬ ‫היורש‪ ,‬הצוואה פסולה‪ ,‬ע"פ סע' ‪ 33‬האמור‪.‬‬ ‫וביחס להיות יובל ידוע בציבור‪ ,‬קובע ביהמ"ש שאין הוא מתערב בשאלה שבעובדה ולכן זכאי הוא לרשת ע"פ‬ ‫דין‪.‬‬ ‫ובאשר לדירת המגורים‪ ,‬האם ניתן להחיל את סע' ‪( )1( 11‬הכותב במפורש שהזכאות לדירת מגורים היא רק‬ ‫לזוג נשוי) על ידועים בציבור?‬ ‫על כך קובע ביהמ"ש שגם ידועים בציבור זכאים להטבה מעין זו ולא רק נשואים‪.‬‬ ‫‪ /.1‬פרשנות צוואה‬ ‫סע' ‪( 5/‬א) לחוק הירושה‪ :‬מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה‪,‬‬ ‫ובמידה שאינה משתמעת מתוכה ‪ -‬כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 1977490‬איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בלאנש אביגדור המנוחה הותירה צוואה בעדים‪ ,‬שבה היא חלקה את רכושה‪.‬‬ ‫בין היורשים ‪ -‬הגב' איזבל ‪ -‬שלגביה נקבע שהיא תירש את כל מה שיוותר מהירושה הכללית‪.‬‬ ‫ובסע' ‪ 9‬לצוואה נקבע שמכל החשבונות והכספים שבנק לאומי ברח' ארלוזורוב בתל אביב יוקם הקדש ציבורי‬ ‫לטובת יתומי צה"ל‪.‬‬ ‫לאחר עריכת הצוואה‪ ,‬המנוחה העבירה את חשבונה לסניף בנק לאומי שבכיכר המדינה ורוקנה את חשבון‬ ‫ארלוזורוב‪.‬‬ ‫המנוחה שינתה מספר פעמים את צוואתה‪ ,‬אך לא שינתה את סע' התרומה ליתומים‪.‬‬ ‫לאחר מותה עתר האפוטרופוס הכללי להצהרה כי הוראת סע' ‪ 9‬לצוואה תחול גם על הכספים שבחשבון ככר‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫איזבל התנגדה בטענה שהסע' מפנה בבירור לחשבון שברח' ארלוזורוב‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קובע שהשאלה הינה‪ ,‬מהו אומד‪-‬דעתה של המנוחה כפי שהוא עולה מתוך הצוואה‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫אומד‪-‬הדעת מורה להוריש כספים ליתומי צה"ל‪ .‬בסעיפים קטנים (‪ )1‬עד (‪ )4‬לסעיף ‪(9‬ב) ניסחה המנוחה הוראות‬ ‫ברורות בעניין הקדש זה‪ .‬על רקע פירוט זה נראה כי אין מקום לצמצם את כוונתה של המנוחה להורשת הכספים‬ ‫מסניף בנק מסוים‪ ,‬אלא יש לראות את כוונתה הכללית להוריש כספים ליתומי צה"ל‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון קובע שהאינטרס "היחיד" בצוואה שמתייחסים אליו הוא רצונו של המצווה ולא מתחשבים‬ ‫כלל באינטרס ההסתמכות בצוואה‪ ,‬ואל לו לפרשן לערוך למצווה צוואה שהוא רצה לערוך אך שלא ערך אותה‬ ‫הלכה למעשה‪ .‬מכאן נקודת המוצא הפרשנית‪ ,‬שלפיה עלינו לכבד את רצון המצווה כפי שמצא ביטויו בצוואה‪,‬‬ ‫ולא רצון שלא מצא ביטוי בצוואה‪.‬‬ ‫כן רשאי המצווה לשנות את דעתו בכל עת שיחפוץ ולא תשמע טענת הסתמכות מצד היורשים הפוטנציאלים‪.‬‬ ‫ומשקבע ביהמ"ש המחוזי כדבר שבעובדה שרצון המנוחה הוא להעביר כספים ליתומים‪ ,‬כן גם נסיבות המקרה‬ ‫מראות שזוהי כוונת המנוחה כפי שעולה מצוואות אחרות לכן יישאר פסק דינו של המחוזי על כנו (ואף ניתן‬ ‫להביא ראיות חיצוניות בשלב הערעור לכך)‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 171 487‬חיה שרה פרוכטנבוים נ' מגן דוד אדום בישראל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גינזבורג המנוח צבר רכוש רב‪ ,‬ובשעת מותו הוא לא היה נשוי ולא הותיר ילדים‪.‬‬ ‫גינזבורג כתב צוואה שבה הוא הוריש את כל רכושו לאלמנות וליתומים‪ ,‬ובלבד שלא למשפחתו‪.‬‬ ‫בסע' ‪ 1‬לצוואה כתב גינזבורג כי צוואתו חלה על כל רכושו‪ ,‬מקרקעין מיטלטלין וזכויות‪ ,‬שיש לו ושיהיו לו‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫ובסע' אחר כתב שאת היתרה בצוואתו יש להוריש ליתומי צה"ל‪.‬‬ ‫ובסע' ‪ 0‬לצוואה כתב‪" :‬את מניותיי בחברת חלקה ‪ 153‬בגוש ‪ 9693‬בע"מ‪ ,‬המבטאות מחצית הבעלות בחלקה‬ ‫והבית הבנוי עליה הנמצאת בתל‪-‬אביב אני מצווה בזה לשם הקמת הקדש לצרכי צדקה למימון פעולותיו של מגן‬ ‫דוד אדום בישראל‪"...‬‬ ‫שלשה חודשים בטרם מותו רכש גינזבורג את המחצית השנייה של החברה האמורה‪.‬‬ ‫אחיותיו של המנוח העונות לשמות פרוכטנבוים ואיזובר טוענות ‪,‬שמאחר שהמנוח חילק את רכושו ואין מי‬ ‫שזכאי למחצית השנייה של החברה‪ ,‬הרי שהן יורשות ע"פ דין‪.‬‬ ‫ומנגד טוען מד"א שגם המחצית השנייה של החברה כלולה בירושה‪ ,‬שמחד הוריש את המניות ומאידך הן רק מה‬ ‫שהיה ברשותו ‪.‬‬ ‫(מי שהיה אמור לטעון ולא טען הם יתומי צה"ל שלהם סע' שיורי בצוואה)‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי זיכה את מד"א וזאת מאחר שברור שהמנוח לא היה מעוניין להוריש מאום לאחיותיו‪.‬‬ ‫בערעור לעליון השופט שילה קובע שצוואה מתפרשת בארבעה שלבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם ההוראה בצוואה ברורה ‪ -‬ניישם אותה ככתבה וכלשונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם ההוראה איננה ברורה וטעונה פירוש‪ ,‬נלך לסע' ‪ 5/‬הקובע שני כללים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכלל שברישא ‪ -‬כאשר הטקסט ברור נפרש על פיו את הצוואה אפי' שפירוש זה דוחה פירושים אפשריים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכלל שבסיפא ‪" -‬רק" אם הטקסט איננו ברור נפרש את הצוואה ע"פ הנסיבות (שכאמור אינם יכולים לקבוע‬ ‫מהות)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬טרחת ומצאת שהוראה פלונית בצוואה מקבלת יותר מפירוש אחד והפירושים סבירים באופן שווה‪ ,‬כלך לך‬ ‫אצל סע' ‪( 5/‬ב) האומר‪ :‬צוואה הניתנת לפירושים שונים‪ ,‬הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא‬ ‫בטלה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במידה ושני הפירושים האפשריים מקיימים את הצוואה‪ ,‬הרי שהצוואה בטלה לאור סע' ‪ 33‬לחוק‪.‬‬ ‫ובמקרה דנן המוריש חילק צוואתו לשניים‪ ,‬בחלק הראשון הוא חילק את כספו ובחלק השני חילק את‬ ‫קרקעותיו‪ ,‬ביחס לכסף יש סע' שיורי המותיר אותו ליתומי צה"ל‪( .‬שאינם טוענים בתביעה) אך ביחס לקרקעותיו‬ ‫אין סע' שיורי וכל קרקע חולקה למוטב בשם‪.‬‬ ‫ומאחר שברור שהמוריש לא התכוון להוריש את המחצית השנייה בקרקע למד"א (שהרי ברור שאם היה מדובר‬ ‫על דירה בצפת לא היה למד"א כל טיעון לגביה) ומשלא התכוון המוריש להוריש את מחציתו השנייה של הנכס‬ ‫למד"א‪ ,‬ומשאין סעי' שיורי בצוואה ביחס לנדל"ן‪ ,‬הרי שהאחיות יורשות על פי דין‪.‬‬ ‫השופט לוין קבע בדעת מיעוט שמד"א זכאי בצוואה‪.‬‬ ‫השופט ברק קובע כהשופט שילה ומוסיף‪ ,‬כי אין לחלק רכוש על פי מה שהמצווה היה אומר ולא אמר‪ ,‬אלא יש‬ ‫לחלק רכוש "רק" על פי מה שהמצווה אמר‪ ,‬ואפי' שברור מתוך הצוואה שרצונו של המוריש היה לנשל את‬ ‫אחיותיו מהצוואה‪ ,‬אך באין כל אמירה מפורשת בדבר אין "וו" שעליו ניתן יהיה לתלות את האמירה‪.‬‬ ‫יש לזכור שמטרת הבאת הראיות היא להבהיר הכתוב בצוואה ולא לקבוע מה היה רצונו במנותק מהצוואה‪.‬‬ ‫מאדם המצווה רכושו אין מצפים לסבירות והגינות ולמעט הגבלות של חוקיות ותקנת הציבור אין הגבלות על‬ ‫רצון המצווה‪ ,‬כגון הורשה לארגון סמים‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫המבחן לרצון המוריש הוא "סובייקטיבי בלבד" וכאשר הצוואה בטלה‪ ,‬הירושה ע"פ דין אף על פי שברור שזהו‬ ‫איננו רצונו של המוריש‪.‬‬ ‫‪ /.1‬עסקאות בירושה עתידה‬ ‫סע' ‪( 8‬א) לחוק הירושה‪ :‬הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם ‪-‬‬ ‫בטלים‪.‬‬ ‫ולכן גם כאשר אדם נותן לחברו סכום כסף בכדי לזכות בשורה בצוואתו‪ ,‬עסקה זו בטלה‪.‬‬ ‫ס"ק (ב)‪ :‬מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן‪ ,‬אינה בת‪-‬תוקף אלא אם‬ ‫נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה‪.‬‬ ‫דהיינו המתנה היחידה והאפשרית שלאחר המוות היא באמצעות צוואה (למעט קופת גמל (ס' ‪ )141‬והסכמי‬ ‫ממון)‪.‬‬ ‫בחוזה האחיד בבנקים ישנו סעיף "ההיוותרות בחיים" האומר‪ ,‬שכאשר אחד מבני הזוג נפטר הצד השני יורש‬ ‫אותו‪ ,‬זהו בהחלט סע' בעייתי שהרי הוא עוסק במתנה לאחר המוות שלא בדרך של צואה‪.‬‬ ‫‪ /./‬החופש לצוות‬ ‫סע' ‪( 10‬א) לחוק הירושה‪ :‬התחייבות לעשות צוואה‪ ,‬לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה ‪ -‬אינה‬ ‫תופסת‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אין כל עקרון הסתמכות ורשאי אדם לשנות את צוואתו ככל שיחפוץ‪.‬‬ ‫ס"ק (ב)‪ :‬הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה ‪ -‬בטלה‪.‬‬ ‫הוא החופש לצוות‪.‬‬ ‫‪ /.5‬צוואה לטובת עדים‬ ‫סע' ‪ 15‬לחוק הירושה‪ :‬הוראת צוואה‪ ,‬פרט לצוואה בעל‪-‬פה‪ ,‬המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה‬ ‫או לקח באופן אחר חלק בעריכתה‪ ,‬והוראת צוואה המזכה בן‪-‬זוגו של אחד מאלה ‪ -‬בטלה‪.‬‬ ‫דהיינו ההוראה הספציפית בטלה וכל השאר קיימות‪ ,‬ומה שנותר מבטלות ההוראה יחולק ע"פ ירושה ע"פ דין‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 1555498‬הרב אברג'יל נ' עזבון המנוח בן יאיר ו ‪ 1/‬אחרים‪:‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫המנוח בן יאיר הוא אדם ערירי שמצא לו בדמות אב את הרב אברג'יל וסר לשיעורי התורה שלו‪ ,‬עד שהחליט‬ ‫להוריש את דירתו לרב‪.‬‬ ‫הרב אברג'יל ניסח את הצוואה ע"פ ההלכה המחייבת את הניסוח "מעתה ושעה לפני מותי"‪.‬‬ ‫וטוענים היורשים שמאחר שהרב הוא המוטב בצוואה הרי שהצוואה פסולה‪.‬‬ ‫ומנגד טוען הרב כי הניסוח "מעתה ושעה לפני מותי" מפקיע את המסמך מהיותו צוואה ומכניסו לדיני המתנה‪,‬‬ ‫ולכן סע' ‪ 35‬האמור איננו רלוונטי‪.‬‬ ‫ואומר השופט אנגלרד שמאחר שרק לאחר המוות מתברר מתי היא השעה שלפני המוות‪ ,‬לכן מדובר בצוואה‬ ‫וההוראה בטלה ע"פ סע' ‪ 35‬וזכאים היורשים לרשת ע"פ דין‪.‬‬ ‫‪/.0‬‬ ‫צוואות הדדיות‬ ‫אלו צוואות שבהן בני זוג מסכמים שהאחד מוריש את חלקו לשני במידה והוא ימות‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬צוואות הדדיות היו נפסלות שהרי אסור למוטב לחתום על הצוואה‪ ,‬כן לא היה ברור האם מתחשבים‬ ‫באינטרס ההסתמכות בצוואות‪ ,‬והאם בצוואה הדדית נפגם החופש לצוות‪.‬‬ ‫ואכן בעקבות פסיקות סותרות של בתי המשפט בעניין‪ ,‬ניסח ח"כ ניסן סלומיאנסקי תיקון לחוק הירושה‬ ‫המסדיר את ענין הצוואות ההדדיות‪.‬‬ ‫סע' ‪ 8‬א (א) לחוק הירושה‪ :‬בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג‬ ‫האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם‬ ‫שלישי‪ ,‬בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ניתן לערוך צוואות הדדיות בין בני זוג ואף יכולים הם להוריש לצד ג'‪.‬‬ ‫הצוואה יכולה להיות הן בכת"י‪ ,‬הן בעדים והן בפני רשות‪ ,‬ויכולה שתהיה בשני מסמכים או במסמך אחד‪.‬‬ ‫‪/.0.1‬‬ ‫ביטול צוואה הדדית‬ ‫ס"ק (ב)‪ :‬לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה‬ ‫למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור‪ ,‬בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬ ‫דר' הרב יצחק כהן‬ ‫כך למשל אם הצדדים לצוואה התגרשו‪ ,‬ימסור האחד הודעה לשנייה על ביטול הצוואה ההדדית בכתב‪ ,‬ושתי‬ ‫הצוואות בטלות‪.‬‬ ‫(‪ )1‬לאחר מות אחד מבני הזוג‪:‬‬ ‫(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו‪ ,‬לטובת‬ ‫ילדו או לטובת אחיו של המוריש‪ ,‬מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של‬ ‫המצווה שמת;‬ ‫(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה‬ ‫ההדדית לעיזבון‪ ,‬ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון‬ ‫שירש;‬ ‫שהרי טרם נוצלה ההדדיות‪.‬‬ ‫ס"ק (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת‪ ,‬ואולם הוראה השוללת לחלוטין‬ ‫את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לא ניתן לקבוע הוראה בצוואה המבטלת את החופש לצוות‪.‬‬ ‫כך סע' ‪ 8‬א מאזן בין החופש לצוות לעקרון ההסתמכות‪.‬‬ ‫‪/.0‬‬ ‫צוואה ע"פ ההלכה‬ ‫למרות הנטייה להדחיק את ענין המוות‪ ,‬חשוב מאד לדעת שירושה על פי דין או ע"פ צוואה שלא ע"פ ההלכה‬ ‫במקרים מסוימים הם בגדר גזל גמור‪.‬‬ ‫כך למשל כאשר יש בן בכור היורש כשני ילדים‪ ,‬או כאשר יש בנות במשפחה שאינן יורשות ע"פ ההלכה‪ ,‬או‬ ‫כאשר נותרת בת זוג שאיננה יורשת מלבד כתובתה‪ ,‬כל אלו הנוטלים מן הירושה הרי שהם גזלנים‪.‬‬ ‫ולכן חשוב לאדם יר"ש לכתוב צוואה ע"פ ההלכה בכדי להרחיק המחלוקת‪.‬‬ ‫עיין רשב"ם במסכת בבא בתרא דף קל"ה ע"ב‪ ,‬העוסק בכיצד ניתן לחלק צוואה לכל ילדיו ובניסוח ההולם‪.‬‬ ‫ראוי לנסח צוואה בדרך של שטר אודיתא ובכך לפתור את הבעיות ההלכתיות שבה‪.‬‬ ‫‪/.8‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫ארבעה שלבים לפרשנות צוואה‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם ההוראה בצוואה ברורה ‪ -‬ניישם אותה ככתבה וכלשונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם ההוראה איננה ברורה וטעונה פירוש‪ ,‬נלך לסע' ‪ 54‬הקובע שני כללים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכלל שברישא ‪ -‬כאשר הטקסט ברור נפרש על פיו את הצוואה אפי' שפירוש זה דוחה פירושים אפשריים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הכלל שבסיפא ‪" -‬רק" אם הטקסט איננו ברור נפש את הצוואה ע"פ הנסיבות (שכאמור אינם יכולים‬ ‫לקבוע מהות)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬טרחת ומצאת שהוראה פלונית בצוואה מקבלת יותר מפירוש אחד והפירושים סבירים באופן שווה‪ ,‬כלך לך‬ ‫לסע' ‪( 5/‬ב) האומר‪ :‬צוואה הניתנת לפירושים שונים‪ ,‬הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במידה ושני הפירושים האפשריים מקיימים את הצוואה‪ ,‬הרי שהצוואה בטלה לאור סע' ‪ 11‬לחוק‪.‬‬ ‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪11‬‬