‫דר' רון קליינמן‬ ‫דיני נזיקין‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0211‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מבוא ‪8 .................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מהי סיטואציה נזיקית‪ ,‬ומתי ניתן לתבוע בנזיקין?‪8 ..............................................................................................‬‬ ‫התבנית של דיני הנזיקין‪8 .................................................................................................................................:‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫סיכום ביניים‪8 ...................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫המתווה הפוזיטיבי של דיני הנזיקין‪7 ................................................................................................................... .‬‬ ‫המקורות של דיני הנזיקין בישראל‪7 ............................................................................................................... :‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫מבנה הפקנ"ז ‪7 ......................................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫מבנה דיני הנזיקין‪7 .............................................................................................................................................. .‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫העוולות ‪ -‬הרובד הראשון‪12 ............................................................................................................................. .‬‬ ‫עוולות פנים‪12................................................................................................................................................... .‬‬ ‫עוולות פרטיקולריות ‪ -‬מאפיינים‪12......................................................................................................‬‬ ‫עוולות מסגרת‪11 .....................................................................................................................................‬‬ ‫עוולות חוץ‪11 .................................................................................................................................................... .‬‬ ‫המבנה (בד"כ) של עוולות נזיקיות‪10 ............................................................................................................. .‬‬ ‫ארבע רמות של אחריות בנזיקין‪10 ...................................................................................................................‬‬ ‫אחריות מוחלטת ‪ -‬הרמה הגבוהה‪10 ...................................................................................................‬‬ ‫אחריות חמורה‪10 ....................................................................................................................................‬‬ ‫אחריות מוגברת‪10 ................................................................................................................................. .‬‬ ‫אחריות רגילה‪11 .................................................................................................................................... .‬‬ ‫יחסי הגומלין בין העוולות השונות‪11 .............................................................................................................. .‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪11 ............................................................................ 2‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.7.1‬‬ ‫‪1.7.1.1‬‬ ‫‪1.7.1.2‬‬ ‫‪1.7.1.3‬‬ ‫‪1.9.1.1‬‬ ‫‪1.9.1.1‬‬ ‫‪1.7.1.6‬‬ ‫הדוקטרינות‪ -‬הרובד השני ‪11 ..............................................................................................................................‬‬ ‫תחולת הדוקטרינות שבפקודת הנזיקין על עוולות חוץ‪11 ...............................................................................‬‬ ‫המצב בדיני העונשין ‪11 ..........................................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות להחלה מפורשת ומלאה ‪11 .....................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות להחלה מפורשת ומצומצמת‪11 ...............................................................................................‬‬ ‫לעיתים קיים מצב של היעדר סתירה ‪11 ...............................................................................................‬‬ ‫לעיתים יש סתירה אפשרית‪11 ..............................................................................................................:‬‬ ‫היעדר החלה מפורשת‪11 ........................................................................................................................‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8.1‬‬ ‫‪1.8.0‬‬ ‫‪1.8.0.1‬‬ ‫‪1.8.0.0‬‬ ‫‪1.8.2.3‬‬ ‫‪1.8.0.1.1‬‬ ‫‪1.8.2.3.2‬‬ ‫‪1.8.2.3.3‬‬ ‫‪1.8.2.4‬‬ ‫‪1.8.2.4.1‬‬ ‫מטרות דיני הנזיקין ‪ -‬הרובד השלישי ‪11 ............................................................................................................‬‬ ‫חשיבות העמידה על המטרות‪11 ......................................................................................................................‬‬ ‫מטרות דיני הנזיקין‪ -‬קבוצות של השיקולים המרכזיים ‪11 ...........................................................................‬‬ ‫פיצוי‪11 .....................................................................................................................................................‬‬ ‫צדק מתקן וצדק מחלק ‪11 .......................................................................................................................‬‬ ‫הרתעה‪19 .................................................................................................................................................‬‬ ‫הגישה הכלכלית לדיני הנזיקין ‪19 ...............................................................................................‬‬ ‫הטלת אחריות‪ :‬מעבר מהחצנת הנזק להפנמתו ‪19 .....................................................................‬‬ ‫שתי דרכי הרתעה (פרופ' קלברייזי) ‪18 ......................................................................................‬‬ ‫פיזור הנזק ‪18 ..........................................................................................................Loss spreading -‬‬ ‫דוגמאות לפיזור נזק‪18 .................................................................................................................‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪1.8.0.1.0‬‬ ‫‪1.8.0.1‬‬ ‫‪1.8.3‬‬ ‫‪1.8.1‬‬ ‫היתרונות של פיזור הנזק‪18 .........................................................................................................‬‬ ‫סיכום ‪18 ...................................................................................................................................................‬‬ ‫פלורליזם של מטרות‪17 ......................................................................................................................................‬‬ ‫לסיכום ‪17 ............................................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.9.1‬‬ ‫‪1.9.1.1‬‬ ‫‪1.7.1.0‬‬ ‫‪1.7.0‬‬ ‫‪1.9.2.1‬‬ ‫‪1.9.3‬‬ ‫‪1.9.3.1‬‬ ‫‪1.9.4‬‬ ‫היחס בין דיני הנזיקין לענפי משפט אחרים ‪17 ......................................................................................................‬‬ ‫דיני הנזיקין והמשפט הפלילי ‪17 ........................................................................................................................‬‬ ‫חדירת דיני הנזיקין אל דיני העונשין‪17 .................................................................................................‬‬ ‫חדירת דיני העונשין לדיני הנזיקין‪02 ....................................................................................................‬‬ ‫דיני הנזיקין והמשפט הציבורי‪02 .....................................................................................................................‬‬ ‫דיני נזיקין והמשפט המנהלי‪02 ..............................................................................................................‬‬ ‫דיני הנזיקין ודיני החוזים‪02 ..............................................................................................................................‬‬ ‫עקרון עצמאות העילות ‪02 .....................................................................................................................‬‬ ‫דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר‪02 ....................................................................................................................‬‬ ‫‪1.12‬‬ ‫סיכום הנושאים העיקריים שנלמדו במבוא ‪02 ......................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪21 ........................................................................... 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הפרת חובה חקוקה‪01.......................... ................................ ................................ .‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫התבנית של הפח"ח‪01 ......................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.1.1‬‬ ‫‪0.0.1.0‬‬ ‫‪0.0.1.1‬‬ ‫‪0.0.0‬‬ ‫‪0.0.0.1‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.1.1‬‬ ‫‪0.0.1‬‬ ‫‪0.0.1.1‬‬ ‫‪0.0.1.0‬‬ ‫יסודות עוולת הפח"ח‪01 ...................................................................................................................................... :‬‬ ‫חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק (למעט הפקנ"ז) (היסוד הראשון)‪01 ............................................... .‬‬ ‫מהו חיקוק? ‪01 .........................................................................................................................................‬‬ ‫מהי חובה? ‪00..........................................................................................................................................‬‬ ‫למעט פקודה זו (סע' ‪( 11‬א))‪01.......................................................................................................... .‬‬ ‫החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק (היסוד השני)‪01...................................................................... .‬‬ ‫לטובת איזה פרט מיועד החיקוק‪01.......................................................................................................‬‬ ‫הפרת החובה החקוקה (היסוד השלישי)‪01.................................................................................................... .‬‬ ‫קש"ס בין ההפרה לנזק (היסוד הרביעי)‪01.................................................................................................... .‬‬ ‫הנזק שנגרם לניזוק הוא מסוג הנזק שאליו התכוון המחוקק (היסוד החמישי)‪01........................................ .‬‬ ‫אופן התרחשות הנזק שאליו כיוון המחוקק‪01.......................................................................................‬‬ ‫היסוד השלילי ‪ -‬החיקוק לא התכוון לשלול תביעה בהפח"ח‪01................................................................. .‬‬ ‫סעד פלילי‪01............................................................................................................................................‬‬ ‫סעד אזרחי‪01......................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫הגנות מפני הפח"ח‪01 .......................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪22 ............................................................................ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עוולת הרשלנות ‪01 ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫היסטורית עוולת הרשלנות‪01 .............................................................................................................................. .‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫הרציונליים של עוולת הרשלנות‪01 ...................................................................................................................... :‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫יסודות עוולת הרשלנות‪01 ....................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫התרשלות ‪ -‬היסוד הראשון‪01 ............................................................................................................................ .‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.0.1‬‬ ‫‪1.1.0.1.1‬‬ ‫‪1.1.0.1.0‬‬ ‫‪1.1.0.0‬‬ ‫‪1.1.0.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫הנזק ‪ -‬היסוד השני‪07 ........................................................................................................................................ .‬‬ ‫היחס בין נזק ממוני לנזק לא ממוני‪07..............................................................................................................‬‬ ‫תביעות הולדה בעוולה ‪ -‬ההורים והיילוד‪07.................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫שיעור ‪33 ............................................................................ 2‬‬ ‫האם גמדות יכול להיחשב נזק‪12......................................................................................................................‬‬ ‫האם ילד בריא (אך לא רצוי להוריו) יוגדר כנזק?‪11 ......................................................................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1.0.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫אחת הדרכים לבדיקת סבירות היא מבחן ה"לרנד הנד"‪01.......................................................................... .‬‬ ‫מסקנות מנוסחת הלרנד הנד‪09............................................................................................................. .‬‬ ‫ביהמ"ש יוצק לתוך נוסחת הנד גם ערכים חברתיים‪09.......................................................................‬‬ ‫נסיבות מיוחדות של המזיק‪09...........................................................................................................................‬‬ ‫קטינים‪08..................................................................................................................................................‬‬ ‫כאשר ילד "מעל" גיל ‪ 10‬מזיק‪08..............................................................................................‬‬ ‫אחריות הורים למעשי קטין‪08....................................................................................................‬‬ ‫מזיק בעל פרקטיקה מחמירה מהמקובל‪08.......................................................................................... .‬‬ ‫לקויי נפש‪08.............................................................................................................................................‬‬ ‫התחשבות בנסיבות מיוחדות של הניזוק‪08.................................................................................................... .‬‬ ‫התרשלות ופרקטיקה מקובלת‪07..................................................................................................................... .‬‬ ‫חובת הזהירות ‪ -‬היסוד השלישי‪11 .....................................................................................................................‬‬ ‫חובת הזהירות נחלקה בפסיקה לשתי חובות‪11 ..............................................................................................:‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אם אין חובת זהירות אין רשלנות ‪ -‬על אף שהייתה התרשלות‪11 .........................................‬‬ ‫חובת זהירות יכולה להביא לג' מסקנות‪10..................................................................................................... :‬‬ ‫המבחן לקיומה של חוב"ז‪10............................................................................................................................ .‬‬ ‫חובת הזהירות המושגית‪10...............................................................................................................................‬‬ ‫מבחן הצפיות‪10.......................................................................................................................................‬‬ ‫צפיות נורמטיבית ‪ -‬חזקת החובה‪10........................................................................................ .‬‬ ‫שיקולים שיילקחו בחשבון לצורך קביעת צפיות נורמטיבית‪10......................................................... .‬‬ ‫שלילת קיומה של חוב"ז מושגית‪11......................................................................................................‬‬ ‫מתי לא רצוי להכיר בחוב"ז‪11..............................................................................................................‬‬ ‫השיקולים שיילקחו בחשבון‪11...................................................................................................:‬‬ ‫חוב"ז מושגית מול חוב"ז קונקרטית‪11............................................................................................... .‬‬ ‫חובת הזהירות הקונקרטית ‪11...........................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪32 ............................................................................ 6‬‬ ‫חובת זהירות בנסיבות מיוחדות‪11.................................................................................................................. .‬‬ ‫אחריות בגין נזק נפשי‪11.........................................................................................................................‬‬ ‫ניזוק עקיף (בנזק נפשי) ‪11......................................................................................................................‬‬ ‫יישום הלכת אלסוחה ‪11..............................................................................................................‬‬ ‫נזק גוף לניזוק עקיף ‪11............................................................................................................................‬‬ ‫נזק כלכלי לניזוק עקיף‪11........................................................................................................................‬‬ ‫ניזוק ישיר בנזק כלכלי טהור‪11.............................................................................................................‬‬ ‫ומן הכלל אל הפרט‪19................................................................................................................ .‬‬ ‫מצג שווא רשלני‪19......................................................................................................................‬‬ ‫מחדלים רשלניים ‪18................................................................................................................................‬‬ ‫סיכום חובת הזהירות הנורמטיבית ‪18..............................................................................................................‬‬ ‫קשר סיבתי ‪ -‬היסוד הרביעי ‪17 .........................................................................................................................‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8.1‬‬ ‫הפח"ח רשלנות השוואה ‪17 ..................................................................................................................................‬‬ ‫הפח"ח ורשלנות יחסי גומלין‪17....................................................................................................................... .‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫דוגמא מסכמת של חובת הרשלנות‪17 ................................................................................................................. .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אחריות המדינה ורשויותיה‪12 ............ ................................ ................................ .‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫הפסיקה יצרה אבחנה בין סוגי הפעילות של הרשות‪12 ...................................................................................... .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪11 ............................................................................ 7‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫‪1.0.0‬‬ ‫‪1.0.0.1‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫חסינות המדינה בנזיקין ‪11 .....................................................................................................................................‬‬ ‫מעשה בתחום הרשאה חוקית ‪11 ......................................................................................................................‬‬ ‫פעולה מלחמתית‪11 ............................................................................................................................................‬‬ ‫מהי פעולה מלחמתית?‪11 .......................................................................................................................‬‬ ‫תיקון ‪10.................................................................................................................................................... 0220‬‬ ‫תיקון ‪10.................................................................................................................................................... 0221‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הגנות כלליות וחסינויות ‪11 ................... ................................ ................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫מעשה של מה בכך (סע' ‪11 ............................................................................................................................ .)1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫מעשה לפי חיקוק (סע' ‪11 ............................................................................................................................... .)1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫חסינות עובד ציבור (סע' ‪ 9 - 9‬ו')‪11 .................................................................................................................‬‬ ‫סכמה לביאור‪11.................................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫חסינות לממלא תפקיד שיפוטי ‪11 .........................................................................................................................‬‬ ‫חסינות שופט חורגת מחסינות עובדי הציבור משתי סיבות‪11......................................................................:‬‬ ‫קיימות מספר הצדקות לחסינות שופט בנזיקין‪11............................................................................................:‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫חסינות לקטין (סע' ‪11 ..................................................................................................................................... .)7‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.0‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫הסתכנות מרצון (סע' ‪11 .................................................................................................................................. .)1‬‬ ‫חריגים להסתכנות מרצון‪11.............................................................................................................................. .‬‬ ‫אינה חלה בהפח"ח (סע' ‪( 1‬ב))‪11........................................................................................................‬‬ ‫אינה חלה לגבי ילד מתחת לגיל ‪( 10‬סע' ‪( 1‬ג))‪11..............................................................................‬‬ ‫הסתכנות מרצון כלפי עובד‪11...........................................................................................................................‬‬ ‫הסתכנות מרצון בספורט אתגרי ובמשחקי חברה‪11........................................................................................‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.9.1‬‬ ‫‪1.9.1.1‬‬ ‫‪1.9.1.0‬‬ ‫‪1.9.0‬‬ ‫‪1.9.1‬‬ ‫אשם תורם‪11 ....................................................................................................................................................... .‬‬ ‫יסודות אשם תורם‪11.........................................................................................................................................‬‬ ‫בחינת קיומו של אשם עצמי‪11..............................................................................................................‬‬ ‫הפחתת הפיצויים וחלוקת האחריות‪19................................................................................................. .‬‬ ‫אשם תורם של עובד‪19.....................................................................................................................................‬‬ ‫אשם תורם בקטין‪19...........................................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.9.1‬‬ ‫‪1.9.1‬‬ ‫שיעור ‪17 ............................................................................ 8‬‬ ‫אשם תורם של ליקוי דעת ‪19............................................................................................................................‬‬ ‫התאבדות כאשם תורם‪19..................................................................................................................................‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪1.8‬‬ ‫הקטנת הנזק‪18 ......................................................................................................................................................‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קשר סיבתי ‪18 ....................................... ................................ ................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.0.1‬‬ ‫‪1.1.0.1.1‬‬ ‫‪1.1.0.1.0‬‬ ‫קשר סיבתי עובדתי‪18 ......................................................................................................................................... .‬‬ ‫מבחן האלמלא‪18................................................................................................................................................‬‬ ‫בעיה א ‪ -‬ההיפותטית‪18...................................................................................................................... .‬‬ ‫מבחן הדיות‪17....................................................................................................................................................‬‬ ‫בעיה ב' ‪ -‬שני מזיקים עוקבים‪17....................................................................................................... .‬‬ ‫גורם "לא עוולתי" שבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם‪17..................................................... .‬‬ ‫גורם "עוולתי" שבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם‪17.............................................................‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫‪1.0.0‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫עמימות סיבתית ‪17 ...............................................................................................................................................‬‬ ‫העברת נטל הראיה‪12........................................................................................................................................‬‬ ‫נזק ראייתי ‪12......................................................................................................................................................‬‬ ‫אבדן סיכויי החלמה‪11 .......................................................................................................................................‬‬ ‫פיצוי לפי סיכוי ‪ -‬הסתברות‪11 .........................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪22 ............................................................................ 9‬‬ ‫‪1.0.1‬‬ ‫אחריות קיבוצית ‪10............................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪1.1.0‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫קש"ס משפטי ‪10 ...................................................................................................................................................‬‬ ‫עקרון הגולגולת הדקה‪11...................................................................................................................................‬‬ ‫גורם זר מתערב‪11..............................................................................................................................................‬‬ ‫קש"ס משפטי וריחוק הנזק‪11.......................................................................................................................... .‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ריבוי מעוולים ‪11 .................................. ................................ ................................‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪9.1.1‬‬ ‫‪9.1.1.1‬‬ ‫‪9.1.1.0‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪9.0.1‬‬ ‫‪9.0.0‬‬ ‫‪9.0.0.1‬‬ ‫‪9.0.0.0‬‬ ‫‪9.0.0.0.1‬‬ ‫‪9.0.0.0.0‬‬ ‫‪9.0.0.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪9.0.1‬‬ ‫‪9.0.1.1‬‬ ‫‪9.0.1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫א"כ יש שני סוגים של מעוולים במשותף‪11 ....................................................................................................... .‬‬ ‫דינם של המעוולים במשותף‪11.........................................................................................................................‬‬ ‫מהו ביחד ולחוד בנזק שאינו ניתן לחלוקה‪11.......................................................................................‬‬ ‫כיצד יקבע האם הנזק ניתן לחלוקה ‪11..................................................................................................‬‬ ‫אחריות למעשי הזולת ‪11 ......................................................................................................................................‬‬ ‫אחריות שילוחית – כללי (סע' ‪11.......................................................................................................)10-11‬‬ ‫חבות מעביד (סע' ‪11.................................................................................................................................. )11‬‬ ‫מהו הרציונל לחיוב מעביד בעוולות עובדו‪11.................................................................................... .‬‬ ‫המבחנים להגדרת עובד‪11.....................................................................................................................‬‬ ‫מבחן השליטה‪11..........................................................................................................................‬‬ ‫מבחן הארגון‪11.............................................................................................................................‬‬ ‫מה המבחן ל"תוך כדי עבודתו" של העובד‪11................................................................................... .‬‬ ‫שיעור ‪27 .......................................................................... 13‬‬ ‫חבות שולח ובעל חוזה‪19..................................................................................................................................‬‬ ‫מתי מדובר בשליח‪ ,‬ומתי מדובר בקבלן? ‪19........................................................................................‬‬ ‫סיכום ‪18..............................................................................................................................................................‬‬ ‫פלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים)‪18................ ................................ .‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.0‬‬ ‫‪8.1.0.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫העקרונות המנחים את הפלת"ד‪18 ...................................................................................................................... .‬‬ ‫עקרונות הפלת"ד‪18.......................................................................................................................................... .‬‬ ‫עקרון יחוד העילה ‪18.........................................................................................................................................‬‬ ‫מטרותיו של סע' ‪ 8‬הם‪18..................................................................................................................... :‬‬ ‫קרנית‪17............................................................................................................................................................. .‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫(באופן כללי הפלת"ד בנוי כהגדרה בסיסית‪ ,‬חזקה מרבה‪ ,‬וחזקה ממעטת)‪17 ................................................... .‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.0‬‬ ‫‪8.1.0.1‬‬ ‫‪8.1.0.0‬‬ ‫‪8.1.0.0.1‬‬ ‫‪8.1.0.0.0‬‬ ‫‪8.1.0.0.1‬‬ ‫‪8.1.0.0.1‬‬ ‫‪8.1.0.1‬‬ ‫‪8.1.0.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.0‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1.0‬‬ ‫מושגים הדורשים פרשנות‪17 ............................................................................................................................... .‬‬ ‫נפגע מהו‪17.........................................................................................................................................................‬‬ ‫רכב מנועי מהו‪17...............................................................................................................................................‬‬ ‫ההגדרה הבסיסית‪17...............................................................................................................................‬‬ ‫מצבי הריבוי‪12 .......................................................................................................................................‬‬ ‫רכבת‪12 ...................................................................................................................................... .‬‬ ‫טרקטור ‪12 ...................................................................................................................................‬‬ ‫מכונה ניידת הכשירה לנוע על הכביש‪12 .................................................................................‬‬ ‫סיכום ביניים‪12 .......................................................................................................................... :‬‬ ‫מצבי המיעוט‪12 .....................................................................................................................................‬‬ ‫ביטוח חובה לרכב שאינו רכב מנועי ‪ -‬מה נפקותו‪11 ....................................................................... .‬‬ ‫עקב ‪ -‬קש"ס בתאונת דרכים‪11 .....................................................................................................................‬‬ ‫קש"ס ‪ -‬דוגמאות להחלת מבחן הזירה‪11 ............................................................................................‬‬ ‫"שימוש" ברכב מנועי‪10...................................................................................................................................‬‬ ‫ההגדרה הבסיסית‪10...............................................................................................................................‬‬ ‫כניסה לרכב או ירידה ממנו‪10............................................................................................................. .‬‬ ‫טיפול דרך או תיקון דרך ברכב‪10....................................................................................................... .‬‬ ‫טיפול דרך ‪ -‬שלא במסגרת עבודתו‪{.‬מצב המיעוט}‪11.......................................................................‬‬ ‫שימוש ברכב מנועי ‪ -‬מצבי הריבוי‪11.................................................................................................‬‬ ‫הדרדרות או התהפכות הרכב‪11............................................................................................... .‬‬ ‫הינתקות או נפילה של חלק מהרכב תוך כדי נסיעה או כשהוא חונה‪11............................... .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.9‬‬ ‫‪8.1.1.8‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.0‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.0‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.0‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1.1‬‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫שיעור ‪63 .......................................................................... 11‬‬ ‫שימוש ‪ -‬מצב המיעוט‪11......................................................................................................................‬‬ ‫הבעייתיות בהגדרות השימוש‪11...........................................................................................................‬‬ ‫הגדרת שימוש ‪ -‬סיכום‪11....................................................................................................................:‬‬ ‫למטרות תחבורה ‪11...........................................................................................................................................‬‬ ‫ההגדרה הבסיסית בפלת"ד ‪11 ..............................................................................................................................‬‬ ‫תאונת דרכים מהי‪11..........................................................................................................................................‬‬ ‫הגדרת ת"ד ‪ -‬המבנה‪11........................................................................................................................‬‬ ‫ההגדרה הבסיסית‪11..........................................................................................................................................‬‬ ‫החזקות המרבות ‪11............................................................................................................................................‬‬ ‫חזקה מרבה ‪11..................................................................................................................................... 1‬‬ ‫חזקה מרבה ‪11.....................................................................................................................................0‬‬ ‫חזקה מרבה ‪11..................................................................................................................................... 1‬‬ ‫החזקה הממעטת‪19............................................................................................................................................‬‬ ‫על מי חלה החזקה הממעטת‪19.............................................................................................................‬‬ ‫הגבלת זכאותם של נפגעים בתאונה מכוונת‪19.....................................................................................‬‬ ‫זכאות התלויים לפיצויים במקרה הנכנס תחת החזקה הממעטת‪19................................................... .‬‬ ‫את חברת הביטוח של מי יתבעו?‪18..........................................................................................‬‬ ‫לסיכום‪18................................................................................................................................................ :‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪8.1.1.1‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫פגיעה בצד שלישי ‪ -‬בתאונה מכוונת ‪18..............................................................................................‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.0‬‬ ‫‪8.1.0.1‬‬ ‫תאונה שבה מעורב רכב אחד‪18 ......................................................................................................................... .‬‬ ‫אחריותו של המשתמש ברכב‪18.......................................................................................................................‬‬ ‫אחריותו של מתיר השימוש ‪17.........................................................................................................................‬‬ ‫שימוש בהיתר מהו?‪17...........................................................................................................................‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪8.0.1‬‬ ‫‪8.0.1.1‬‬ ‫‪8.0.1.0‬‬ ‫‪8.0.1.1‬‬ ‫‪8.0.1.1‬‬ ‫תאונות שבהן מעורבים שני רכבים ומעלה‪17 ..................................................................................................... .‬‬ ‫יש להבחין בין מספר מצבים שונים‪17.............................................................................................................:‬‬ ‫נפגע בתוך הרכב (נהג ‪ 1‬נוסע)‪17...........................................................................................................‬‬ ‫נוסע או נהג שיוצא מרכב א' ונפגע מרכב ב'‪17................................................................................. .‬‬ ‫רכב נוסע שהתנגש ברכב חונה ונפגע נוסע ברכב החונה‪92 ...............................................................‬‬ ‫הולך רגל שנפגע ע"י כמה כלי רכב‪92 .................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪73 .......................................................................... 12‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.0‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫עקרון ייחוד העילה ‪92 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫ת"ד שבעקבותיה בא מקרה רשלנות‪92 ..........................................................................................................‬‬ ‫ייחוד עילה מחוץ לעוולות לפקנ"ז ‪91 ...............................................................................................................‬‬ ‫ייחוד העילה ומעשה מכוון ‪91 ...........................................................................................................................‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫הגבלות בפוליסת החובה ‪91 ..................................................................................................................................‬‬ ‫הגבלות כלפי צד שלישי‪90................................................................................................................................‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫קרנית‪90 ............................................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.0‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫זכות החזרה‪90 ..................................................................................................................................................... .‬‬ ‫סע' ‪( 7‬א) (‪90................................................................................................................................................ )1‬‬ ‫סע' ‪( 7‬א) (‪91................................................................................................................................................ )0‬‬ ‫סע' ‪( 7‬א) (‪91................................................................................................................................................ )1‬‬ ‫זכות החזרה וייחוד העילה‪91............................................................................................................................‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫משוללי זכאות ע"פ הפלת"ד (סע' ‪91 ............................................................................................................. .)9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פיצויים ‪ -‬שיטת הידות והלכת הניכוי‪91 ........................... ................................ .‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫תביעת התלויים‪91 ............................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫תביעת העיזבון ‪91 .................................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫הלכת הניכוי‪91 .................................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סכימת תקיפה ‪91 ................................... ................................ ................................‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מבחן לדוגמא‪99 ................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫מבוא‬ ‫מהי סיטואציה נזיקית‪ ,‬ומתי ניתן לתבוע בנזיקין?‬ ‫דוגמאות‪.‬‬ ‫‪ .1‬שמעון פותח מרכול ליד מרכולו של ראובן‪ ,‬והנזק החודשי שנגרם לראובן הוא בסך עשרים אלף ‪.₪‬‬ ‫‪ .2‬שמעון מפיץ מידע שקרי שמוצרי ראובן מקולקלים‪ ,‬והנזק החודשי שנגרם לראובן הוא בסך עשרים אלף ‪.₪‬‬ ‫‪ .3‬כלבו של שמעון שובר רצועות פלדה חזקה‪ ,‬ותוקף את ראובן וגורם לו נזקי גוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬שמעון תוקף את ראובן וגורם לו חבלות בגוף‪.‬‬ ‫‪ .5‬שמעון שופט נותן פסק דין המחייב את ראובן לשלם סכום כסף ללוי‪.‬‬ ‫‪ .6‬ראובן מחליט למכור את ביתו‪ ,‬ורואה החשבון שלו מייעץ לו ברשלנות שמס השבח על דירתו יהיה חמישים‬ ‫אלף ‪ ,₪‬ומתברר שמס השבח הוא כחמש מאות אלף ‪.₪‬‬ ‫‪ .7‬שמעון בעת נהיגה חוצה רמזור אדום ופוגע ברכבו של ראובן וגורם לו חבלות בגוף וכן חבלה ברכב‪.‬‬ ‫‪ .8‬שמעון הוא רופא שטיפל בראובן המטופל שלו וגרם לו נזק‪.‬‬ ‫המשותף לכל הדוגמאות הנ"ל שבכולן מישהו גרם נזק שבגינו אדם אחר ניזוק‪.‬‬ ‫ישנן כמה הגדרות בנזיקין מהי סיטואציה נזיקית‪ ,‬אך עולה על כולן ההגדרה בספר "דיני הנזיקין תורת הנזיקין‬ ‫הכללית" (אנגלרד‪ -‬ברק‪ -‬וחשין) האומרת "אחריות בנזיקין היא אחריות משפטית‪ ,‬הנובעת מהוראות פקודת‬ ‫הנזיקין (להלן הפקנ"ז) המקומות וכל אחריות משפטית המחייבת אדם לשלם פיצויים על הנזק שגרם כתוצאה‬ ‫מהפרת חובה שבדין"‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫אחריות בנזיקין ‪ -‬מכוח חוק‪.‬‬ ‫הנובעות מהוראות חוק הפקנ"ז‪.‬‬ ‫או מכל חוק אחר ‪ -‬מחוץ לפקנ"ז‪.‬‬ ‫שמחייבת אדם ‪ -‬כולל תאגיד‪.‬‬ ‫לשלם פיצויים ‪ -‬אך ורק על הפרת חובה שבדין‪.‬‬ ‫דהיינו‪" :‬עוולה (‪ )TORT‬מעשה שחוק קבע שהוא מקים אחריות בנזיקין"‪.‬‬ ‫אין עוולה בלא איסור בחוק (כגון עקרון החוקיות בפלילים)‪.‬‬ ‫הסעד באחריות נזיקית‪ :‬פיצויים (אם יש נזק) או ציווי (צו עשה ול"ת)‪.‬‬ ‫התוצאה בנזיקין‪ :‬העברת הנזק מהניזוק למזיק‪.‬‬ ‫ולכן ע"פ הדוגמאות דלעיל‪:‬‬ ‫אם אדם פותח מרכול ליד חברו ‪ -‬כאן אין הו"ח ולכן הוא לא חב בנזיקין‪.‬‬ ‫אם אדם מפיץ מידע שקרי על חברו ‪ -‬כאן ישנה הו"ח‪ ,‬של איסור לה"ר ולכן הוא חב בנזיקין‪.‬‬ ‫שופט הפוסק דין בטעות ‪ -‬כאן ישנה הגנה של הפקנ"ז המקנה חסינות לשופט‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬התבנית של דיני הנזיקין‪:‬‬ ‫ראובן עושה עוולה לשמעון‪ .‬כגון‪ :‬מוציא דיבתו רעה‪.‬‬ ‫לעיתים גרימת נזק‪ ,‬לא עולה כדי עוולה ‪ -‬כגון שופט הגורם נזק‪,‬‬ ‫כן לעיתים גם מי שלא גרם נזק אחראי ‪ -‬כגון תאגיד ע"פ עקרון האחריות השילוחית‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫סיכום ביניים‪:‬‬ ‫דיני הנזיקין עוסקים‪:‬‬ ‫א‪ .‬סיטואציות נזיקיות שהתרחש (פיצויים) או עומד להתרחש (צו מניעה) נזק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם ובאלו תנאים תוטל אחריות על גורם כלשהו למנוע או להיטיב את נזקו של הניזוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מטילים אחריות על המזיק‪" .‬רק" אם ביצע עוולה ‪ -‬אם אין עוולה אין נזק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מגדירים ומפרטים את המעשים‪/‬העוולות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הנפגע מעוולה זכאי לתרופה מעושה העוולה (המזיק)‪ ,‬והאחראי לה (דרך אחריות שילוחית)‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 0114213‬מאיר סבג נ' דוד אמסלם‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש שדיני הנזיקין אינם אלא הדינים הקובעים באילו נסיבות יוצר סיכון אחראי כלפי הנפגע‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫דיני הנזיקין על אף שמשמעותם טכנית‪ ,‬הם מונעים משיקולי מדיניות המוזנים בין אינטרסים שונים‪ .‬ולכן אל מול‬ ‫חופש הפעולה של האחד מוגנים האינטרסים של הזולת‪ ,‬וביניהם‪ :‬שלמות הגוף ‪ -‬שלמות הרכוש ‪ -‬צנעת הפרט ‪-‬‬ ‫ההגנה על השם הטוב ‪ -‬נזק כלכלי‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫המתווה הפוזיטיבי של דיני הנזיקין‪.‬‬ ‫‪ 1.0.1‬המקורות של דיני הנזיקין בישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬פקודת הנזיקין (הפקנ"ז) ‪ -‬נכנסה לתוקף בשנת ‪ 1447‬ומקורה בפסיקה מקפריסין‪ .‬ונוסחה מחדש ב‪ 1468-‬ולכן‬ ‫היא "נוסח חדש" אך היא בבסיסה מנדטורית‪.‬‬ ‫‪ .1‬תיקונים על הפקנ"ז של שולבו בפקודה‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) ‪ - 1452‬המסדיר את אחריות המדינה בנזיקין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (השבת נזקי גוף) ‪.1164‬‬ ‫‪ .0‬חוקים נזיקיים חדשים‪.‬‬ ‫א‪ .‬החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) ‪ - 1475‬לנזקי גוף בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חוק האחריות למוצרים פגומים ‪ - -148‬לנזקי גוף בלבד‪.‬‬ ‫‪ .4‬חיקוקים שבהם יש הוראות נזיקיות‪.‬‬ ‫ישנם הרבה חוקים שהם לא נזיק יים טהורים אלא הם בעלי גוון פלילי שבתוכם מוגדרים התנהגויות מסוימות‬ ‫כעוולות‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫חוק איסור לה"ר ‪ - 1465 -‬חוק עוולות מסחריות ‪ - 1444‬חוק הגנת הפרטיות ‪ - 1481‬חוק המחשבים ‪ -‬חוק הגנת‬ ‫הצרכן ‪ -‬חוק איסור הפליה במקומות ציבוריים‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .5‬הפסיקה‪.‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫מבנה הפקנ"ז‬ ‫פרק א' (ס' ‪ :)1-2‬פרשנות (הגדרות)‬ ‫פרק ב' (ס' ‪ :)1-2‬זכויות וחבויות בנזיקין‬ ‫ס' ‪ :3‬המסגרת הכללית‪ :‬הנפגע מעוולה זכאי לתרופות מידי האחראי לה‬ ‫ס' ‪ :4-4‬הגנות שונות (חסינות עובד ציבור‪/‬מדינה‪ ,‬שופט‪ ,‬קטין)‬ ‫ס' ‪ :12-15‬אח' בגין מעשה של אחר (משתף‪/‬משדל‪ ,‬מעביד‪ ,‬שולח‪ ,‬בעל חוזה)‬ ‫פרק ג' (ס' ‪ :)23-63‬העוולות‬ ‫(פירוט יסודותיה של כל עוולה)‬ ‫פרק ד' (ס' ‪ :)64-77‬אשם‬ ‫האשם והקשר הסיבתי‬ ‫פרק ה' (ס' ‪ :)71-84‬התרופות לעוולות‬ ‫אם בוצעה עוולה => הניזוק זכאי לתרופות‬ ‫פרק ו' (ס' ‪ :)47-43‬שונות‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מבנה דיני הנזיקין‪.‬‬ ‫ניתן לחלק את מבנה דיני הנזיקין לשלושה רבדים‪:‬‬ ‫‪ .1‬העוולות ‪ -‬הרובד הבסיסי‪.‬‬ ‫אלו מעשים שהעושה אותם אחראי לנזיקין כגון‪ :‬רשלנות ‪ -‬השגת גבול במקרקעין‪ ,‬הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫לכל עוולה יסודות משלה ומטרות משלה‪ ,‬ואין הגדרה ברורה בחוק מהי עוולה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הדוקטרינות‪.‬‬ ‫הן נכונות על רוב העוולות והן קובעות נורמות כלליות בנזיקין‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬הגנות וחסינויות ‪ -‬שופט חסין לכל נזק שנגרם לאדם עקב פסקי דינו‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫היקף האחריות ‪ -‬אחריות שילוחית ‪ -‬קש"ס ‪ -‬ריבוי מעוולים ‪ -‬דיני התרופות (פיצוי ‪ -‬ציווי)‪.‬‬ ‫‪ .0‬עקרונות היסוד‪.‬‬ ‫מהי מטרת דיני הנזיקין ‪ -‬מדוע שנטיל אחריות‪.‬‬ ‫עקרונות היסוד של שיטת המשפט ‪ -‬תום לב ‪ -‬תקנת הציבור‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫העוולות ‪ -‬הרובד הראשון‪.‬‬ ‫ליבת הפקנ"ז היא העוולות (פ"ג לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫העוולות מתחלקות לעוולות פנים ועוולות חוץ‪.‬‬ ‫עוולות פנים ‪ -‬בתוך פקודת הנזיקין‪.‬‬ ‫עוולות חוץ ‪ -‬מחוץ לפקנ"ז בחוקים אחרים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 0‬לפקנ"ז אומר כל הנפגע או הניזוק ע"י עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי‬ ‫עושה העוולה או האחראי לה‪.‬‬ ‫דהיינו הפקודה קובעת עוולות שלא בהכרח נזק בצידן‪ ,‬והתרופה היא פיצוי או צו מניעה‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬עוולות פנים‪.‬‬ ‫ישנן שש עשרה עוולות פנים (בפקנ"ז)‪ ,‬ובהן ארבע עשרה עוולות פרטיקולריות‪ ,‬ושתי עוולות מסגרת‪.‬‬ ‫אלו העוולות שבתוך הפקנ"ז כאשר מחוצה לו ישנן עשרות עוולות אחרות‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬עוולות פרטיקולריות ‪ -‬מאפיינים‪.‬‬ ‫עוולה פרטיקולרית יוצרת הגנה לאינטרס מוגדר‪ ,‬ומתייחסת לסיטואציה עובדתית ברורה‪ .‬כגון‪ :‬תקיפה ‪ -‬גרם‬ ‫הפרת חוזה ‪ -‬כליאת שווא‪.‬‬ ‫אלו עוולות סגורות וברורות המכילות יסודות עובדתיים ברורים המנויים בחוק‪.‬‬ ‫חלק מן העוולות המנויות בפקנ"ז נשרו מהקודקס האזרחי‪.‬‬ ‫להלן טבלה משווה‪:‬‬ ‫שם העוולה‬ ‫הסעיף בפקנ"ז‬ ‫הסעיף בקודקס‬ ‫‪ .1‬תקיפה‬ ‫‪23‬‬ ‫‪464‬‬ ‫‪ .1‬כליאת שווא‬ ‫‪26‬‬ ‫‪466‬‬ ‫הסגת‬ ‫‪.0‬‬ ‫במקרקעין‬ ‫גבול‬ ‫‪24‬‬ ‫‪468‬‬ ‫הסגת‬ ‫‪.4‬‬ ‫במיטלטלין‬ ‫גבול‬ ‫‪31‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪ .5‬מטרד לציבור‬ ‫‪42‬‬ ‫‪471‬‬ ‫‪ .1‬מטרד ליחיד‬ ‫‪44‬‬ ‫‪473‬‬ ‫‪ .7‬גרם הפרת חוזה‬ ‫‪62‬‬ ‫‪( 476‬חיוב ולא חוזה)‬ ‫לעומתם עוולות שלא נכללו בקודקס‪:‬‬ ‫שם העוולה‬ ‫סעיף בפקנ"ז‬ ‫שם העוולה‬ ‫סעיף בפקנ"ז‬ ‫‪ .8‬הפרעה לאור השמש‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ .11‬שקר מפגיע‬ ‫‪58‬‬ ‫‪ .1‬מניעת תמיכה‬ ‫‪48‬א‬ ‫‪ .10‬נגישה‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .13‬עיכוב נכס שלא כדין‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ .14‬גזל‬ ‫‪51‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ .11‬תרמית‬ ‫‪51‬‬ ‫דוגמא לעוולות פרטיקולריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬עוולות התקיפה‪.‬‬ ‫סע' ‪ 10‬לפקנ"ז אומר‪ :‬תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא "ובמתכוון" נגד גופו של אדם ע"י הכאה‪ ,‬נגיעה‬ ‫שלא בהסכמת האדם וכן ניסיון או איום להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם‪.‬‬ ‫יסודות עוולה זו מוגדרים בבירור ‪ -‬שימוש בכוח ‪ -‬ובמתכוון ‪ -‬ללא הסכמה‪.‬‬ ‫האינטרס המוגן של עוולת התקיפה היא ‪ -‬שמירה על שלמות הגוף‪.‬‬ ‫‪ .1‬גרם הפרת חוזה‪.‬‬ ‫סע' ‪( 11‬א) לפקנ"ז אומר‪ :‬מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם‬ ‫שלישי‪ ,‬הרי הוא עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצוים בגין עוולה זו‪,‬‬ ‫אלא אם סבל על ידו כך נזק ממון‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בין שמעון לראובן חוזה תקף‪ ,‬לוי גורם ביודעין ששמעון יפר את החוזה שבינו ובין ראובן‪.‬‬ ‫לראובן יש סעדים המצויים בחוק החוזים תרופות כלפי שמעון‪.‬‬ ‫ואולם כלפי לוי פקודת הנזיקין ניתנת לו סעדים לתבוע ממנו את נזקו‪ ,‬ובלבד שנגרם לו נזק ממון‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬עוולות מסגרת‪.‬‬ ‫ישנן שתי עוולות מסגרת‪:‬‬ ‫‪ .1‬עוולות הרשלנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬עוולת הפרה חובה חקוקה (הפח"ח)‪.‬‬ ‫אלו עוולות שהפקנ"ז נותן את מסגרתן‪ ,‬ותוכנן מתמלא ע"י סע' שמחוץ לפקודה‪ ,‬כגון הפרת חובה חקוקה ע"י חוק‬ ‫הנמצא מחוץ לפקנ"ז ולכן הן נקראות עוולות מסגרת‪.‬‬ ‫כן עוולת הרשלנות היא עברת מסגרת המאפשרת להכניס לתוכה כל התנהגות שאדם סביר לא היה נוהג‪.‬‬ ‫המבנה הסכמתי של עוולות המסגרת‪.‬‬ ‫‪ .1‬עוולת הרשלנות (אפי' מעשים מכוונים)‪.‬‬ ‫א‪ .‬חובת הזהירות ‪ -‬ללא משהו מוגדר וספציפי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפרת החובה ‪ -‬התרשלות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נגרם נזק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק‪.‬‬ ‫התוצאה ‪ -‬רשלנות‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפרה חובה חקוקה (הפח"ח)‪.‬‬ ‫א‪" .‬חוק" הקובע חובה ‪ -‬כגון מעביד שמחובתו לגדר מכונות מסוכנות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפרת החובה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נגרם נזק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק‪.‬‬ ‫התוצאה ‪ -‬הפח"ח‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬עוולות חוץ‪.‬‬ ‫בשונה מעוולות הפנים (פרטיקולריות ומסגרת) לעוולות החוץ יש רשימה בלתי סופית של עוולות מחוץ לפקנ"ז‪,‬‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק איסור לשה"ר‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ ‬חוק הגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק עוולות מסחריות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫חוק הגנת הפרטיות בסע' ‪ 1‬אומר פגיעה בפרטיות היא בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו או‬ ‫הטרדה אחרת‪.‬‬ ‫סע' ‪ 4‬לחוק זה אומר‪ :‬פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליה בכפוף להוראות‬ ‫חוק זה‪.‬‬ ‫‪ 1.1.0‬המבנה (בד"כ) של עוולות נזיקיות‪.‬‬ ‫לכל עוולה יש יסודות והגנות משלה כגון‪ :‬עוולת התקיפה הגנתה היא הגנה עצמית‪ ,‬וכל עוולה שונה מחברתה‪.‬‬ ‫אך בכל זאת יש שלשה יסודות משותפים לרוב העוולות‪.‬‬ ‫א‪ .‬התנהגות עוולתית ‪ -‬יסוד פיזי ונפשי‪.‬‬ ‫היא המעשה המגדיר את העוולה (אדם תקף ‪ -‬אדם התרשל) שלו יסוד פיזי (מעשה או מחדל) ויסוד נפשי (רשלנות ‪-‬‬ ‫במתכוון ‪ -‬ביודעין ‪ -‬בנדון ‪ -‬במזיד) ולעיתים אחריות מוחלטת כגון‪ :‬הפלת"ד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין הנזק‪.‬‬ ‫לעיתים יש עוולות המתקיימות גם ללא נזק‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬הסגת גבול במקרקעין‪.‬‬ ‫סע' ‪ 11‬לפקנ"ז אומר‪ :‬הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין‪ ,‬אך אין תובע יכול להיפרע‬ ‫"פיצויים" על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל ע"י כך נזק ממון‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬עוולה זו קשורה לנזק‪ ,‬ולכן כאשר אין נזק ממון התביעה היחידה היא לצו פינוי‪ ,‬שהרי תנאי העוולה היא‬ ‫גרימת נזק ממוני (כאן יועילו דיני עשיית עושר שלא במשפט)‪.‬‬ ‫א"כ לעיתים יש אחריות ללא נזק‪ ,‬אך ככלל אין נזק בלי פיצויים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4‬ארבע רמות של אחריות בנזיקין‪.‬‬ ‫כאמור עוולה דורשת יסודו ת מעשים ונפשיים‪ ,‬וא"כ מהי רמת האחריות בנזיקין‪ ,‬קרי האם האשם באחריות הוא‬ ‫ברמה הנמוכה היינו רשלנות‪ ,‬או צריך אשמה גבוהה יותר של אדישות או כוונה‪.‬‬ ‫ישנם עוולות מסוימות עם רמה של אחריות מוחלטת וישנם עוולות של רמת אחריות במתכוון‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4.1‬אחריות מוחלטת ‪ -‬הרמה הגבוהה‪.‬‬ ‫כאן אנו מטילים אחריות ללא אשם מצד המזיק אלא רק על בסיס יסוד עובדתי כגון‪ :‬הפלת"ד‪.‬‬ ‫כאשר האחריות מוחלטת לא ניתן לטעון כל טענת הגנה כגון חוסר אשמה ‪ -‬אשם תורם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם עושה תאונת דרכים ופוגע בגוף וברכב‪.‬‬ ‫בנזק הגוף ‪ -‬החוק הרלוונטי הוא הפלת"ד‪.‬‬ ‫בנזק ממון ‪ -‬החוק הרלוונטי הוא הפקנ"ז‪.‬‬ ‫לגבי הפלת"ד יש אחריות מוחלטת האומרת שגם אם הנהג הפוגע לא אשם כלל בתאונה‪ ,‬הרי הוא אשם‪ ,‬שהרי‬ ‫מטרת הפלת"ד הוא להגיע לכיס העמוק של חברת הביטוח במהירות וביעילות‪.‬‬ ‫ולגבי נזק הממון ‪ -‬כאן צריך להוכיח רשלנות ומועילה לנהג הפוגע טענת אשם תורם מצידו של הנפגע‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד אומר‪ :‬המשתמש ברכב מנועי חייב לפצות על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4.1‬אחריות חמורה‪.‬‬ ‫היא גם אחריות ללא אשם‪ ,‬אך בשונה מאחריות מוחלטת‪ ,‬כאן יש למזיק טענות הגנה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם הולך עם כלבו הרתום ברצועה חזקה‪ ,‬ובשלב מסוים הכלב שבר את הרצועה והזיק אדם מהרחוב נזק גוף‪.‬‬ ‫סע' ‪( 43‬א) לפקנ"ז אומר‪ :‬בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם ע"י כלב חייב בעליו לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין נפקא‬ ‫מיניה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים‪.‬‬ ‫סע' ‪( 43‬ב) אומר בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים אא"כ הנזק נגרם עקב התגרות של הניזוק בכלב ‪-‬‬ ‫תקיפת הניזוק את הבעלים ‪ -‬הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של בעליו‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4.0‬אחריות מוגברת‪.‬‬ ‫היא אחריות על בסיס אשם‪ ,‬אלא שכאן החוק מסייע לתובע ע"י היפוך נטל הראיה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫חובת הראיה בהתרשלות לגבי דברים מסוכנים‪ ,‬נקבע בסע' ‪ 38‬שעל הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן‬ ‫התרשלות שיחוב עליה‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4.4‬אחריות רגילה‪.‬‬ ‫היא אחריות המוטלת על אדם בשל מעשיו או מחדליו שיש בהם משום אשמה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בעוולת הרשלנות אם אין אשמה אין אחריות בנזיקין‪.‬‬ ‫באחריות רגילה נטל ההוכחה היא על התובע‪ ,‬ע"פ הכלל שהמוציא מחברו עליו הראיה (ב"ק פ"ג משנה יא)‪.‬‬ ‫דרגת האשמה כתובה בד"כ בגוף הסעיף‪ ,‬ובסתם מדובר באחריות רגילה‪.‬‬ ‫‪ 1.1.5‬יחסי הגומלין בין העוולות השונות‪.‬‬ ‫הפקנ"ז מכיל עוולות מהן פרטיקולריות ומהן מסגרת‪ ,‬ומפאת שהפקנ"ז לא חוקק באופן שיטתי אלא נלקח‬ ‫כטלאים טלאים מהמשפט המקובל האנגלי המדמה מילתא למילתא‪.‬‬ ‫בשלב הקודיפיקטיבי המחוקק הפך את ההלכות לחוקים והתוצאה היא שלא היתה יד אחידה שניסחה אותו ולכן‬ ‫לעיתים יש חפיפה בין עוולות ובעיקר בין עוולות מסגרת לעוולות פרטיקולריות‪.‬‬ ‫לעיתים חפיפה מלאה‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬מעביד הפר הוראה בחוק לגדר מכונה מסוכנת‪ ,‬ואחד העובדים נפצע בידו‪.‬‬ ‫כאן ניתן לתבוע במסגרת אותה עוולה וכן תביעת רשלנות‪.‬‬ ‫ולעיתים חפיפה חלקית‪.‬‬ ‫כאן עוולה אחת מתקיימת במלואה והשנייה מתקיימת בחלקה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שומר בנין שנעל את הבניין מבלי שבדק כראוי אם ישנם עוד אנשים בתוך הבניין‪ ,‬ואחד העובדים נתקע בבניין עד‬ ‫הבוקר‪.‬‬ ‫סע' ‪ 26‬לפקנ"ז קובע שכליאת שווא דורשת כוונה‪ ,‬אך האם ניתן לתבוע את השומר ברשלנות?‬ ‫א"כ הבעייתיות היא בחפיפה חלקית‪ ,‬קרי במקום שלא עומדים בתנאי העוולה הפרטיקולרית האם ניתן לתבוע‬ ‫עוולה אחרת?‬ ‫ע"א ‪ 140280‬עיריית ירושלים נ' גורדון‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גורדון מכר את מכוניתו והעביר בעלות במשרד הרישוי‪ ,‬ואולם עקב בעיות טכניות העברה לא דווחה לעיריית‬ ‫ירושלים ‪ .‬העירייה שלחה לגורדון דוחות חניה‪ ,‬וגורדון ביקש לבטלם‪ ,‬ואכן העיריה הודתה שיש לה בעיות תקשורת‬ ‫עם משרד הרישוי והודיעה לגורדון שכל קנס המגיע אליו יבוטל‪ .‬אך באחד המקרים הוטל על גורדון קנס והוצא‬ ‫נגדו צו מעצר‪ ,‬שבגינו הוא נעצר ושוחרר רק לאחר ששילם את הדו"ח‪,‬‬ ‫גורדון תבע פיצויים בגין ההטרדה שנגרמה לו מהמעצר‪.‬‬ ‫תביעתו של גורדון התבססה על שתי עוולות מהפקנ"ז‪.‬‬ ‫‪ .1‬עוולת הנגישה הקובעת שפתיחתו של הליך נפל "בזדון" שפגעה בשמו הטוב של אדם היא עוולה‪.‬‬ ‫אלא שהעירייה טוענת שהיא לא עשתה זאת בזדון‪.‬‬ ‫לכן גורדון תובע בגין עוולת הרשלנות שלא מצריכה זדון‪.‬‬ ‫וכאן עלתה השאלה האם אין הסדר שלילי לעוולת הנגישה‪ ,‬המאפשר לתבוע נגישה ולחלופין רשלנות‪ ,‬ומכלל הן‬ ‫אתה שומע לאו‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהעוולות הם כעין רשתות המוטלות על סיטואציות נזיקיות‪ ,‬כאשר באחת תפסת ובשנייה‬ ‫פספסת‪ ,‬ולכן אם לא התקיים רכיב הזדון בעוולת הנגישה ניתן יהיה לתובע בעוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫הרציונל שעוולת הנגישה לא יוצרת הסדר שלילי הוא ‪ -‬שברמה ההיסטורית הדרישות מעוולת הנגישה היו חמורות‬ ‫מידי‪ ,‬ולכן היא לא יכולה להתפתח‪ ,‬ומנגד הרשלנות היא מרכיב מרכזי לגיבוש יסודות של אחריות במציאות‬ ‫מודרנית‪ ,‬ולכן שלילת חרותו של אדם ברשלנות מצדיקה הטלת אחריות‪.‬‬ ‫ואמר שם השופט ברק "דיני הנזיקין צריכים לפתור לא רק את בעיות העבר אלא גם את בעיות ההווה והעתיד‪ .‬הם‬ ‫צריכים להיות גמישים ומותאמים לצרכי החיים המשתנים‪ ,‬לא מבצרים פתוחים אלא ערים פתוחות‪ ,‬הקולטות‬ ‫סיכונים חדשים ואירועים שלא ניתן להעלות על הדעת את קיומם‪ ,‬הוא הדבר הדרוש לנו בדיני הנזיקין"‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 558284‬כרמלי נ' מדינת ישראל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גב' כרמלי אושפזה בעל כורחה בבי"ח לחולי נפש‪ .‬סע' ‪ 1‬לחוק לטיפול בחולי נפש קובע שהמנהל חייב להודיע על‬ ‫אשפוז לשר הבריאות מיד‪ .‬ואם אין הוראה אחרת מהפסיכיאטר המחוזי חובה עליו לשחרר את המטופל מיד‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫בפועל המנהל הודיע על אשפוזה שלכרמלי רק תשעה ימים מיום האשפוז והיא הוחזקה שנים עשר יום נוספים ללא‬ ‫אישור‪.‬‬ ‫כרמלי תובעת את המדינה בגין כליאת שווא‪ ,‬אלא שסע' ‪ 27‬לפקנ"ז נותן הגנה מיוחדת על כליאת שווא‪ ,‬כאשר יש‬ ‫תו"ל ואין זדון‪.‬‬ ‫ולכן היא תובעת בהפח"ח שלא נותן הגנה מיוחדת‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬העוולה הפרטיקולרית נתנה הגנה‪ ,‬ועוולת המסגרת לא נתנה הגנה‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש (דעת רוב) שבשונה מהלכת גורדון שבה אין זהות בין רשלנות לנגישה‪ ,‬בכליאת שווא והפח"ח יש‬ ‫זהות מוחלטת בין העוולות‪ ,‬ולכן הרציונל של החוק לטיפול בחולי נפש נגזר מכליאת שווא וכאשר ניתנת הגנה על‬ ‫כליאת שווא‪ ,‬הרי שהיא חלה גם על הפח"ח‪.‬‬ ‫השופטת נתניהו (בדעת מיעוט) מיישמת את הלכת גורדון המאפשר להטיל רשתות של עוולות עד אשר אחת מהן‬ ‫תתפוס‪.‬‬ ‫ויתרה מכך‪ ,‬החוק לטיפול בחולי נפש הוא גם חוק מאוחר וגם ספציפי ולכן אין לו הגנות (שהרי אם המחוקק רוצה‬ ‫היה להוסיף בו הגנות הרי שהוא היה מוסיף)‪.‬‬ ‫פסיקה זו נובעת משיקולי מדיניות‪:‬‬ ‫דעת הרוב מונעת מהחשש מפני הרתעת יתר ושחרור חולי נפש מסוכנים‪.‬‬ ‫דעת המיעוט מונעת מהרצון לחייב את האחראים להקפיד יותר על קיום החוק לטיפול בחולי נפש‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫הדוקטרינות‪ -‬הרובד השני‬ ‫דוקטרינות הם נורמות בעלות אופי כללי יותר‪ ,‬שחלות על כלל העוולות או חלקן (להבדיל מהיסודות של כל עוולה‬ ‫ספציפית)‪.‬‬ ‫הדוקטרינות הנזיקיות נמצאות בפקודת הנזיקין‪ :‬פרקים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד'‪ ,‬ה'‪.‬‬ ‫‪ 1.7.1‬תחולת הדוקטרינות שבפקודת הנזיקין על עוולות חוץ‬ ‫האם הדוקטרינות שבפקנ"ז חלות גם על עוולות חוץ?‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫חסינות קטין היא דוקטרינה מכוח ‪ 4‬לפקנ"ז‪ ,‬פגיעה בפרטיות עוולת חוץ‪ ,‬האם קטין מתחת גיל ‪ 12‬חסין מפני‬ ‫תביעה עקב פגיעה בפרטיות של אחר?‬ ‫בח' הגנת הפרטיות אין הוראה לגבי אחריות קטין‪.‬‬ ‫‪1.7.1.1‬‬ ‫המצב בדיני העונשין‬ ‫סעיף ‪04‬כג לחוק העונשין קובע‪" :‬באין בחוק הוראה לסתור‪ ,‬יחולו הוראות החלק המקדמי והחלק הכללי גם על‬ ‫עבירות שלא לפי חוק זה"‪.‬‬ ‫חוק העונשין מייצא את הדוקטרינות (שבחלק המקדמי והכללי) אל עבירות החוץ‬ ‫האפשרויות השונות הקיימות בעוולות החוץ ביחס להחלת דוקטרינות הפקנ"ז עליהן‬ ‫‪ .1‬החלה מפורשת ומלאה‪( .‬עם או ללא סתירה)‬ ‫‪ .2‬החלה חלקית‪( .‬עם או ללא סתירה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬שתיקה של החוק הרלוונטי‪.‬‬ ‫‪1.7.1.1‬‬ ‫דוגמאות להחלה מפורשת ומלאה‬ ‫‪1.7.1.0‬‬ ‫דוגמאות להחלה מפורשת ומצומצמת‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק הגנת הפרטיות‪ :‬פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה‪ )1( :‬בילוש או התחקות אחרי אדם‪ ,‬העלולים‬ ‫להטרידו‪ ,‬או הטרדה אחרת;‬ ‫סע' ‪ :4‬פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית‪ ,‬והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה בכפוף להוראות חוק‬ ‫זה‪.‬‬ ‫סעי' ‪ 1‬לחוק לשון הרע‪ :‬לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול ‪ )1( -‬להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה‬ ‫לשנאה‪ ,‬לבוז או ללעג מצדם;‬ ‫סעי' ‪ :7‬פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית‪ ,‬ובכפוף להוראות חוק זה יחולו‬ ‫עליה הוראות הסעיפים ‪ )1(1‬עד ‪55 ,15‬ב‪ 58 ,‬עד ‪ 11‬ו‪ 10-‬עד ‪18‬א לפקודת הנזיקיים האזרחיים‪.1144 ,‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫לעיתים קיים מצב של היעדר סתירה‬ ‫‪1.7.1.4‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫קטין בן ‪ 17‬פגע בפרטיות שכנו (פרסם מידע אודות מצבו הבריאותי)‪.‬‬ ‫מחד ‪ -‬סעיף ‪ )11(2‬לחוק הגנת הפרטיות‪ :‬פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה‪...‬פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו‬ ‫האישיים של האדם‪ ,‬לרבות‪ ...‬מצב בריאותו‪...‬‬ ‫מנגד ‪ -‬סעיף ‪ 4‬לחוק הגנת הפרטיות‪ :‬פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית‪ ,‬והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ‪,‬‬ ‫יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה‪(.‬בחוק הגנת הפרטיות אין התייחסות לאחריות קטין)‪.‬‬ ‫אלא שסעיף ‪ 1‬לפקנ"ז קובע‪( :‬א) לא תוגש תביעה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים‪-‬עשרה‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫לעיתים יש סתירה אפשרית‪:‬‬ ‫‪1.7.1.5‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שתי חברות משווקת מזון לכלבים ו עובדי חברה האחת מספרים בשוק ללקוחות‪ ,‬כי המזון של חברת השנייה גורם‬ ‫לנזקים‪.‬‬ ‫החברה הראשונה מבקשת לתבוע את החברה השנייה בלשון הרע‪.‬‬ ‫מחד‪ -‬סעיף ‪7‬א(ב) לחוק איסור לשון הרע (משנת ‪:)1465‬במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט‬ ‫לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על ‪ ₪ 57,777‬ללא הוכחת נזק‪.‬‬ ‫מנגד‪ -‬סעיף ‪ 17‬לפקנ"ז (משנת ‪" :)1447‬תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק"‪.‬‬ ‫האם חברה הראשונה זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק?‬ ‫נימוקים בעד ונגד‬ ‫נגד החלת סעיף ‪ 13‬לפקנ"ז (יש פיצוי ללא הוכחת נזק)‬ ‫ח' לשון הרע ‪ -‬חוק מאוחר‪.‬‬ ‫ח' לשון הרע ‪ -‬חוק ספציפי‪.‬‬ ‫בעד החלת סעיף ‪( 13‬אין פיצוי ללא הוכחת נזק)‬ ‫חוק לשה"ר – חוק מאוחר שהחיל במפורש (בסע' ‪ )7‬את סע' ‪ 17‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫הרציונל של פיצויים ללא הוכחת נזק ‪ -‬לא חל כאשר הניזוק הוא חברה‪( .‬ניתן לכמת את הפגיעה במוניטין אצל‬ ‫חברה)‪.‬‬ ‫בסופו של דבר ההחלטה תקבע על פי שיקולי מדיניות‪.‬‬ ‫‪1.7.1.1‬‬ ‫היעדר החלה מפורשת‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק הגנת הצרכן‪ :‬איסור הטעיה(א) לא יעשה עוסק דבר ‪ -‬במעשה או במחדל‪ ,‬בכתב או בעל פה או בכל‬ ‫דרך אחרת ‪ -‬העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן ‪ -‬הטעיה)‪.‬‬ ‫סעיף ‪( 01‬א) דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬או ד' כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין‪(.‬פיצויים)‬ ‫ע"א ‪ 834283‬סידר נ' חברת קו צינור בע"מ‬ ‫אומר בית המשפט שהדוקטרינות שבפקנ"ז – עקרונות שחלים על כל דיני הנזיקין‪ ,‬ובמקום שאין תשובה‪ ...‬בחוק‬ ‫שבו מצויה העוולה‪ ,‬אזי אין מניעה להחלת העקרונות והדוקטרינות שבפקודת הנזיקין‪ ...‬ובלבד שהחלה זו‬ ‫מתיישבת היטב עם יסודותיה‪ ,‬עם מהותה‪ ,‬עם בניינה של העוולה שבה מדובר‪ ,‬ועם המסגרת שבה היא נמצאת‪.‬‬ ‫וזאת מהנימוקים הבאים‬ ‫‪ .1‬תחולה ישירה‬ ‫מכוח סעיף ‪ 0‬לפקנ"ז האומר‪" :‬הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות‪ ,‬ובכפוף להוראות פקודה זו ‪ -‬כל‬ ‫הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל הא זכאי לתרופה המפורשת מידי עושה העוולה או האחראי‬ ‫לה"‪.‬‬ ‫דהיינו אין צמצום רק לעוולות שבפקנ"ז‪.‬‬ ‫‪ .1‬תחולה מכוח היקש לפקנ"ז‬ ‫כאשר עוולת החוץ אינה קובעת הסדר מפורש לפתרון סוגיה מסוימת ‪ -‬זו לאקונה‪ ,‬ולכן ניתן לבצע היקש מכוח‬ ‫פקודת הנזיקין‪.‬‬ ‫דנ"א ‪ 5711231‬ברזני נ' בזק‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שירות חיוג בין‪-‬לאומי של בזק שללקוחותיה הציגה מצג שלקוח יחויב רק עבור הזמן המדויק שבו השתמש‪ .‬אלא‬ ‫שבפועל שיטת החישוב של בזק הביאה לחיוב‪-‬יתר של המשתמשים ביחס למתואר בפרסום‪.‬‬ ‫ברזני השתמש בשירות שסיפקה בזק אך לא נחשף לפרסומיה בנדון‪ .‬תבע את בזק לפי סע' ‪(1‬א) לח' הגנת הצרכן‬ ‫האומר (א) לא יעשה עוסק דבר ‪ -‬במעשה או במחדל‪ ,‬בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת ‪ -‬העלול להטעות צרכן‬ ‫בכל עניין מהותי בעסקה (להלן ‪ -‬הטעיה)‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ובסע' ‪( .01‬א) דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬או ד' כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין (פיצויים)‬ ‫דוקטרינת הפיצוי בפקנ"ז מצויה בסעיף ‪ )1(71‬לפקודת הנזיקין שכותרתו "פיצויים" ‪":‬פיצויים אפשר שיינתנו‬ ‫הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו אלא שאם – (‪ )1‬סבל התובע נזק‪ ,‬יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק‬ ‫שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע"‪.‬‬ ‫והשאלה שעלתה בד"נ היא‪ :‬האם ברזני זכאי לפיצוי בגין נזקו מבלי שהתקיים קשר סיבתי בין הנזק לבין מעשה‬ ‫ההטעיה?‬ ‫דעת הרוב ( השופטים חשין‪ ,‬ברק‪ ,‬אור‪ ,‬בייניש) עקרונית דוקטרינות הפקנ"ז יוחלו על "עוולת חוץ"‪ ,:‬ובתנאי‬ ‫שהדוקטרינה מתיישבת עם העוולה! אלא שהמחוקק יכול לפטור במפורש מהוכחת נזק (וממילא מקש"ס‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫סע' ‪ 7‬לחוק איסור לשון הרע‪ ,‬ששם שתיקת המחוקק ‪ -‬מחזירה עוולת החוץ לחיק הפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ולכן יש להחיל דוקטרינת קש"ס גם על עוולות צרכניות‪,‬‬ ‫דעת מיעוט – (השופטים שטרסברג‪-‬כהן ‪ -‬דורנר ‪ -‬ומצא)‪ :‬אין להחיל את דוקטרינת הקש"ס על העוולה הצרכנית‬ ‫וניתן לקבוע שזו עוולה ללא הוכחת הקש"ס‪,‬‬ ‫ואומר השופט מצא‪ -‬ראוי לסייג תחולת דיני הנזיקין המסורתיים על עילות צרכניות‪ .‬וזאת מתחייב מהשוני‬ ‫המהותי בתכלית של עוולות צרכניות‪ ,‬שהרי תכליות דיני הגנת הצרכן הם צמצום פערי כוח בין הצדדים‪ ,‬רעיון‬ ‫הריבונות הצרכנית‪ ,‬קידום ההגינות המסחרית‪ ,‬הגנה על אמינות השוק המקומי‪ ,‬ושמירה על האמון בסדר‬ ‫החברתי‪.‬‬ ‫דרישת הסתמכות על הפרסום המטעה – תחתור תחת תכליות אלו! ולכן כדי להטיל אחריות די להוכיח‬ ‫שהמפרסם התכוון שהפרסום המטעה יגיע לצרכנים וישפיע על דפוסי התנהגותם‪.‬‬ ‫זוהי התמודדות שונה עם דרישת הקש"ס‪ :‬בפרסום שכוון להטעות ולכן יש לאמץ דוקטרינת "קשר סיבתי‬ ‫צרכני"‪.‬‬ ‫סעיף ‪( 407‬ב) לקודקס האזרחי "הוראות סימן זה‪ ...‬יחולו גם על הוראות הקבועות בחיקוק אחר לגבי גרימת נזק‬ ‫שלא כדין"‪.‬‬ ‫ניסוח זה רק מבהיר שבאופן עקרוני יחולו הדוקטרינות של הפקנ"ז אך לא נראה שהלכת סידר הייתה משתנית‪,‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫מטרות דיני הנזיקין ‪ -‬הרובד השלישי‬ ‫מטרות דיני הנזיקין (המישור הנורמטיבי) בוחנות מספר היבטים‪:‬‬ ‫מהם שיקולי המדיניות ביסוד הטלת אח' בנזיקין?‬ ‫מה ההצדקה (רציונל) להעברת הנזק מניזוק למזיק (או לאחר)?‬ ‫פרשנות דיני הנזיקין הקיימים (התנאים להטלת אחריות‪ ,‬היקף האחריות‪ ,‬סייגים לאחריות‪ ,‬חסינות‪ ,‬ועוד)‬ ‫בחוקי הנזיקין ‪ -‬אין תשובה לשאלות אלו‬ ‫בהצ"ח חוק דיני ממונות בסע' ‪ 1‬נקבע התכליות המנויות להלן הן מתכלית חוק זה‪( :‬א) הבטחת צדק‪ ,‬הגינות‬ ‫וסבירות;(ב) קידום בטחון‪ ,‬ודאות ויעילות במשפט;‬ ‫סעיף ‪ .1‬בשימוש בזכות‪ ,‬בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב יש לנהוג בתום לב‬ ‫‪ 1.8.1‬חשיבות העמידה על המטרות‬ ‫‪ .1‬להסביר את הדין הקיים‪ :‬יסודות האחריות בנזיקין; הגנות; היקף האחריות וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרשנות סעיפי החוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלטה במקרים קשים‪.‬‬ ‫‪ .4‬יצירת דין חדש‪.‬‬ ‫מטרות דיני הנזיקין‪ -‬קבוצות של השיקולים המרכזיים‬ ‫‪1.8.1‬‬ ‫‪ .1‬פיצוי‬ ‫‪ .1‬צדק‪.‬‬ ‫‪ .0‬הרתעה‬ ‫‪ .4‬פיזור הנזק‬ ‫קיימים מספר שיקולים ישנים שאינם רלוונטיים כיום‪ ,‬כגון‪ :‬פיוס‪ ,‬ענישה ("עין תחת עין"?)‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.1‬פיצוי‬ ‫היינו השבת המצב לקדמותו וזאת ע"י פיצוי הניזוק‬ ‫‪ 1.8.1.1‬צדק מתקן וצדק מחלק‬ ‫יש להבחין בין צדק מתקן לצדק מחלק‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ב"צדק מתקן" – אין להתחשב בשיקולים זרים לאירוע‪ .‬ולכן השיקולים הבאים בלתי רלוונטיים ביחס להטלת‬ ‫האחריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קידום טובתה של החברה בכללותה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אופן חלוקת המשאבים בה‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיקולים הנוגעים במזיק ובניזוק שאינם קשורים לאירוע הנזק‪ ,‬כגון עושרם ודלותם‪.‬‬ ‫ב"צדק חלוקתי"‪ -‬השיקולים הללו יילקחו בחשבון‪.‬‬ ‫ישנם השפעות חברתיות‪-‬כלכליות של דיני הנזיקין כגון‪ :‬הבטחת פיצוי לנפגע ‪ -‬ת"ד‪( Newborn injurie ,‬הולדה‬ ‫בעוולה)‬ ‫עלויות ‪ -‬מי יישא בעלות נזקים ומניעתם [הקצאת עלויות]‪ :‬הפרט‪ ,‬הרשות‪ ,‬יצרנים‪ ,‬נהגים‪.‬‬ ‫קידום מטרות חברתיות ‪ -‬הגנת הפרטיות‪ ,‬מניעת אפליה במוצרים ובשירותים‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.0‬הרתעה‬ ‫יצירת חבות לפיצוי ‪ -‬תרתיע מעוולים פוטנציאלים מראש‪ .‬וזאת מתוך הנחה שהאחריות הנזיקית בדיעבד (‪ex-‬‬ ‫‪ )post‬מונעת מראש (‪ )ex-ante‬התנהגות מזיקה (עוולתית)‪.‬היינו זה שאתה חשוף לתביעה מונע מראש את קיומה‪,‬‬ ‫‪ 1.8.1.0.1‬הגישה הכלכלית לדיני הנזיקין‬ ‫הפן ההרתעתי ינותח ע"י גישת היעילות הכלכלית שמטרתה היחידה היא הׂשאת (מקסום) הרווחה המצרפית ‪-‬‬ ‫‪ .Social welfare‬מאורע נזיקי נחשב "כתאונה" שגורמה לנזק‪,‬‬ ‫השאיפה היא להקטין עלות התאונות ואף את עלות מניעתן וזאת באמצעות שתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הרתעה (יעילה) – יעילות כלכלית‬ ‫‪ .1‬פיזור הנזק‪.‬‬ ‫מהי הרתעה יעילה (בריכת שחיה)‬ ‫נניח שברכה חשופה לנזקים של ‪ 1777‬אלא שבכדי להוריד נזקים מ‪ 1777‬ל ‪ 7‬זה עולה כסף וברור שההשקעה למנוע‬ ‫הנזק לא תעלה על עצם הנזק‪,‬‬ ‫ישנם מספר דרכים למנוע את הנזק‪:‬‬ ‫א‪ .‬השקעה של ‪ 177‬יוריד את הנזק ל‪ 857 -‬בצירוף ההוצאה סכ"ה ‪,457‬‬ ‫ב‪ .‬השקעה של ‪ 277‬יוריד את הנזק ל‪ 577 -‬בצירוף ההוצאה סכ"ה ‪,777‬‬ ‫ג‪ .‬השקעה של ‪ 477‬יוריד את הנזק ל‪ 477‬אך בצירוף ההוצאה סכ"ה ‪,877‬‬ ‫כאשר באים להרתיע אדם ברמה הכלכלית זאת ע"י הוצאות מניעה סבירות אין אנו רוצים הרתעה מקסימלית אלא‬ ‫הרתעה אופטימלית‪ ,‬היינו הרתעה יעילה ולכן רק צירוף ההוצאה על הנזק ‪ +‬הנזק שיחדיו מגיעים להוצאה הנמוכה‬ ‫ביותר היא ההוצאה המועדפת‪ ,‬והיא אשר יוצרת הרתעה יעילה‪ ,‬וזו "האפשרות השנייה"‬ ‫נזקים‬ ‫מתאונות‬ ‫הוצ' המניעה‬ ‫סך הכל‬ ‫נזק ללא מניעה‬ ‫‪1,777‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫השקעה ‪177 -‬‬ ‫‪857‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪457‬‬ ‫השקעה ‪277 -‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪777‬‬ ‫השקעה ‪477-‬‬ ‫‪477‬‬ ‫‪477‬‬ ‫‪877‬‬ ‫‪ 1.8.1.0.1‬הטלת אחריות‪ :‬מעבר מהחצנת הנזק להפנמתו‬ ‫מפעיל הברכה – פועל כאדם רציונלי‪.‬‬ ‫בהעדר משטר של אחריות – יבחר בדרך הזולה ביותר היינו ‪ 7‬השקעה‪ ,‬זו החצנת עלויות‪ ,‬בכך הוא מפנים את‬ ‫התועלת (הרווח) מהפעלת הברכה‪ ,‬אך מחצין עלות הנזקים אל ציבור המתרחצים‪.‬‬ ‫ואולם הטלת האחריות – גורמת להפנמה‪ :‬המפעיל מפנים את העלות שנגרמת למתרחצים‪ .‬התוצאה‪ :‬תמריץ‬ ‫להשקיע אמצעי המניעה היעילים ביותר‪ .‬ולכן הוא יפעל לפי החלופה השנייה קרי הוצ' המניעה ‪ +‬נזקי תאונה ‪-‬‬ ‫מינימליים‪.‬‬ ‫בפס"ד אדרס נדחה הרעיון של הפרה יעילה‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ואולם קיימת הרתעה יעילה בפסיקה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 143233‬אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי (‪)1334‬‬ ‫אומר ביהמ"ש "דיני הנזיקין נתפסים על‪-‬ידי רבים כמכשיר לקידום התכלית של השאת התועלת החברתית‬ ‫המצרפית‪ ...‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות יצירת משטר משפטי המביא לכך‪ ,‬שהמזיק בכוח יכלכל את צעדיו תוך‬ ‫הפנמת ההשפעות הנודעות למעשיו‪ .‬לשם כך‪ ,‬ראוי שהמזיק אכן יישא בכל הנזקים אותם הוא גורם בעוולה‪,‬‬ ‫מטרת דיני הנזיקין‪ :‬למנוע תאונות שכדאי למנוע אותן‪ .‬לא כל תאונה כדאי למנוע רק נזק בלתי יעיל (שעלות‬ ‫מניעתו קטנה מתוחלת נזקו) כדאי למנוע = נזק שעלות מניעתו נמוכה מהתוחלת שלו‪.‬‬ ‫תוחלת נזק = הסתברות התרחשות הנזק ]‪ x [P‬גודלו הצפוי ]‪[L‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫הסיכוי שילד יחליק בברכה הוא ‪ 37%‬כפול הנזק שיגרם לו – ‪ 277‬זהו תוחלת הנזק‪ ,‬ההשקעה למנוע נזק היא קצת‬ ‫פחות מנזק שייגרם‪ ,‬קרי הרתעה אופטימלית (יעילה) ולא הרתעה מקסימלית!‬ ‫‪ 1.8.1.0.0‬שתי דרכי הרתעה (פרופ' קלברייזי)‬ ‫‪ .1‬הרתעה ספציפית (קולקטיבית) כגון‪ :‬גידור מכונה מסוכנת‬ ‫‪ .1‬הרתעת שוק גם כאשר אין הוראה בחוק קיימת הרתעת שוק קרי כאשר הוא יגרום נזק הוא ישלם(הם חישובי‬ ‫הסיכונים של חברת ביטוח‬ ‫התפיסה הכלכלית מטילה את הנזק על מונע הנזק הזול ביותר היינו מי שמצוי במצב המיטבי להעריך עלות‬ ‫התאונה ועלות מניעתה ולפעול על בסיס זה‪ .‬הטלת אחריות עליו ‪ -‬תתמרץ אותו למנוע את הנזק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בעל כלב ביחס לנזקי כלבו‪ .‬מונע הנזק הזול במצב הרגיל בוודאי בעלי הכלב ולכן עליו נטיל אחריות ולכן גם כאשר‬ ‫בעל הכלב לא אשם תוטל עליו אחריות(אחריות חמורה)‬ ‫ואולם במצב של התגרות הניזוק בכלב מונע הנזק הטוב ביותר הוא המתגרה ולכן עליו מוטלת האחריות‬ ‫‪ 1.8.1.4‬פיזור הנזק ‪Loss spreading -‬‬ ‫אם הרתעה מטפלת במניעת נזק פוטנציאלי‪.‬‬ ‫פיזור נזק מטפל בתוצאות הנזק שקרה‪ .‬פיזורו על קבוצת אנשים גדולה וזאת מתוך הנחה‪ :‬קל יותר לשאת בנזק‬ ‫מפוזר מאשר בנזק מרוכז‬ ‫‪ 1.8.1.4.1‬דוגמאות לפיזור נזק‬ ‫ביטוח‪ -‬תמחור הפרמיה ע"פ הסיכון‪.‬‬ ‫פיזור באמצעות מנגנון המחירים‪ -‬תמחור המוצר ע"פ המחיר‪.‬‬ ‫חוק הפלת"ד‪ -‬כל העולה על רכב משלם את נזקי הגוף של הנפגע‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.4.1‬היתרונות של פיזור הנזק‬ ‫א‪ .‬מניעת החמרה עתידית‬ ‫על הניזוק‪ -‬אם כל הנזק היה נופל על בחטף על הניזוק היו נגרמים עוד נזקים כגון קריסת המשפחה וכיו"ב ולכן‬ ‫פיזור הנזק מונע החמרת הנזק הקיים והתפתחות נזקים נוספים לניזוק‬ ‫מונע הטלת כל הנזק על המזיק ‪ -‬התמוטטות כלכלית (צדק חלוקתי)‪.‬‬ ‫ולכן מחלקים זאת עם כולם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עקרון התועלת השולית הפוחתת של הכסף‬ ‫האומר שמידת ההנאה מהשקלים הראשונים גדולה יותר ממידת ההנאה מהשקלים האחרונים‪.‬‬ ‫ההסבר המקובל הוא שתוספת לעושר ‪ -‬מופנית לסיפוק צרכים פחות חיוניים‪ .‬ולכן יעיל (קל) יותר למיליון אנשים‬ ‫לשלם ‪ ₪ 1‬כל אחד‪ ,‬מאשר לאדם אחד לשלם מליון ‪.₪‬‬ ‫ולכן פיזור הוא יעיל כלכלית‪-‬חברתית (משיא רווחה מצרפית)‬ ‫ולכן נטיל אחריות על מפזר הנזק הטוב ביותר‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצרן מוצר או נותן שירות (מפעיל בריכת שחיה) יכולים לפזר את הנזק באמצעות‪:‬‬ ‫• ביטוח אחריות‪.‬‬ ‫• העלאת מחירים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעל כלב ‪ -‬מפזר נזק באמצעות ביטוח‪.‬‬ ‫‪ .3‬רשות מקומית‪/‬מדינה ‪ -‬באמצעות מסים‬ ‫‪ 1.8.1.5‬סיכום‬ ‫קיימות מספר מטרות לדיני הנזיקין‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫א‪ ,‬פיצוי – השבת המצב לקדמותו‬ ‫ב‪ .‬צדק מתקן וצדק חלוקתי‬ ‫ג‪ .‬הרתעה – הרתעה יעילה כך שאדם מפנים את נזקיו ולא מחצין אותם‬ ‫ד‪ .‬פיזור הנזק ‪ -‬ע"י תמחור פרמיות מוצרים כך יפוזר הנזק‬ ‫‪ 1.8.0‬פלורליזם של מטרות‬ ‫אין הסכמה בין מלומדים על מטרות דיני הנזיקין‪.‬‬ ‫ואולם מקובל שהמטרה הנחשבת מרכזית‪ :‬פיצוי‪.‬‬ ‫בחוזים – מבקשים להשיב הנפגע למצב שבו היה לו קוים החוזה‪( .‬אינטרס הקיום– באמצעות‪ :‬אכיפה‪ ,‬פיצויי‬ ‫קיום)‬ ‫בנזיקין – מבקשים להשיב הניזוק למצב אלמלא בוצעה העוולה‪(.‬אינטרס ההסתמכות – באמצעות‪ :‬פיצויים)‬ ‫דוגמאות למרכזיות של מטרת הפיצוי‪:‬‬ ‫אין חסינות בנזיקין ללוקים בנפשם (פס"ד כרמי נ' סבג)‪.‬‬ ‫ביטול חסינות קטינים בהצעת חוק דיני ממונות‪.‬‬ ‫עקרונות היסוד של השיטה נובעות מתום הלב ותקנת הציבור‬ ‫סעיף ‪ 01‬לחוק החוזים ‪:‬בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי‬ ‫השימוש בזכות הנובעת מחוזה‪.‬‬ ‫סעיף ‪(11‬ב)‪ .‬הוראות חוק זה יחולו‪ ,‬ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים‪ ,‬גם על פעולות משפטיות‬ ‫שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬להצעת חוק דיני ממונות‪ :‬בשימוש בזכות‪ ,‬בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב יש לנהוג בתום לב‪.‬‬ ‫ולכן גם בשימוש בזכות התביעה בנזיקין וכן בזכות לתרופה ‪ -‬יש לנהוג בתום לב‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫הקטנת הנזק שאינה כתובה בפקנ"ז אך היא נלמדת מדיני החוזים‪,‬‬ ‫‪ 1.8.4‬לסיכום‬ ‫מטרות דיני הנזיקין (צדק‪ ,‬פיצוי‪ ,‬הרתעה‪ ,‬פיזור הנזק)‬ ‫ניתוח כלכלי של דיני הנזיקין‪:‬‬ ‫בעבר ‪" -‬מי אשם בנזק?"‬ ‫כיום ‪" -‬מי יכול לשאת בנזק בצורה היעילה ביותר?" (למנוע או לפזר)‬ ‫עקרונות יסוד של שיטת המשפט (למשל‪ ,‬תום לב – תקנת הציבור)‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫היחס בין דיני הנזיקין לענפי משפט אחרים‬ ‫להלן נבדוק את היחס בין‪:‬‬ ‫• דיני נזיקין ודיני עונשין‬ ‫• דיני נזיקין והמשפט הציבורי (חוקתי‪ ,‬מנהלי)‬ ‫• דיני נזיקין ודיני חוזים‬ ‫• דיני נזיקין ועשיית עושר ולא במשפט‬ ‫‪ 1.1.1‬דיני הנזיקין והמשפט הפלילי‬ ‫מטרת המשפט הפלילי‪ :‬להעניש (ולהרתיע)‪.‬‬ ‫מטרת דיני הנזיקין‪ :‬לפצות את הנפגע‪.‬‬ ‫מחד המשפט פלילי הוא חלק מהמשפט ציבורי ומטרתו שמירת אינטרסים של הציבור שהגנתו מופקדת בידי‬ ‫המדינה‪,‬‬ ‫ומאידך דיני נזיקין הם חלק ממשפט הפרטי ומטרתו הגנה על אינטרסים של הנפגע‪ ,‬ולכן הנפגע מנהל את המשפט‪.‬‬ ‫‪1.1.1.1‬‬ ‫חדירת דיני הנזיקין אל דיני העונשין‬ ‫סע' ‪ 77‬לחוק העונשין אומר‪" :‬הורשע אדם‪ ,‬רשאי ביהמ"ש לחייבו בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן‪,‬‬ ‫לשלם לאדם שניזוק ע"י העבירה סכום שלא יעלה על ‪ ₪ 118333‬לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו‪.‬‬ ‫(ג) לעניין גביה‪ ,‬דין פיצויים לפני סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה ע"ח קנס שיש בצדו חובת פיצויים‪,‬‬ ‫ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים"‬ ‫היינו עדיפות לפיצוי הנזק בטרם גביית קנס‪,‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 1.1.1.1‬חדירת דיני העונשין לדיני הנזיקין‬ ‫לעיתים(נדירות) הפסיקה נותנת "פיצויים עונשיים" שהם פיצויים מעבר לנזקו הממשי של התובע‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬דיני הנזיקין והמשפט הציבורי‬ ‫מספר יתרונות לחדירת דיני הנזיקין למשפט הציבורי‪:‬‬ ‫• השפעה חברתית‪-‬כלכלית‪ .‬מעבר לצדדים הספציפיים‪.‬‬ ‫• אחריות רשויות ציבוריות (משפט מנהלי)‪.‬‬ ‫• "עוולות חוקתיות" (משפט חוקתי)‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ת"א (שלום‪-‬י‪-‬ם) נעאמנה נ' קיבוץ קליה [‪]1111‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫פארק מים שסרב להתיר כניסה למשפחה ערבית‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שזו הפרת חובה חקוקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולכן הוא פסק פיצוי בסך ‪.₪ 17,777‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬דיני נזיקין והמשפט המנהלי‬ ‫בעניין יש חוק ספציפי‪ :‬חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)‬ ‫הפסיקה הרחיבה וקבעה שאי הפעלת סמכויות שבחוק כמקור להטלת חבות בנזיקין‪.‬‬ ‫‪ 1.1.0‬דיני הנזיקין ודיני החוזים‬ ‫מקור החיוב בחוזים‪ :‬הסכמת המתקשרים‪.‬‬ ‫מקור החיוב בנזיקין‪ :‬החוק (פקנ"ז או חוקים חיצוניים)‪.‬‬ ‫התרופות על הפרה‪ :‬חוק החוזים תרופות ופק' הנזיקין התרופות העיקריות‪ :‬חוזים – אכיפה‪ ,‬נזיקין –‬ ‫פיצויים(כשיש נזק בלבד)‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫קבלן בנה דירה ברשלנות‪ ,‬מרפסת התמוטטה‪ ,‬והמזמין ניזוק ברכושו ובגופו‪.‬‬ ‫קיימות שתי עילות‪:‬‬ ‫עילה בחוזים‪ :‬לא בנה לפי המפרט הטכני [חובה מכללא]‬ ‫עילה בנזיקין‪ :‬בנה ברשלנות‪ ,‬לא כמו "קבלן סביר"‬ ‫כאן יש יתרון לעילה החוזית שבה לא צריך להוכיח אשם‪,‬‬ ‫אך לעיתים העילה הנזיקית עדיפה שהרי היא לא כפופה להסכם בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.0.1‬עקרון עצמאות העילות‬ ‫ד"נ ‪ 20/82‬אדרס נ' הרלו אנד ג'ונס‬ ‫אומר ביהמ"ש שאין בתביעה בעילה אחת כדי להכשיל תביעה בעילה אחרת‪ .‬תביעות במקביל בכל העילות‬ ‫אפשריות‪" ,‬ובלבד שיישמרו שני עקרונות‪:‬‬ ‫א‪ ,‬הצד התמים לא יתעשר שלא עדין מריבוי הסעדים;‬ ‫ב‪ ,‬קבלת סעד אחד אינה סותרת‪ ,‬מבחינת מהות העניין‪ ,‬קבלת סעד אחר"‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4‬דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר‬ ‫בשניהם‪ :‬החיוב מוטל מכוח הדין (לא מכוח הסכם)‬ ‫דיני נזיקין‪ :‬מפצים על נזק שנגרם לתובע (הניזוק)‬ ‫דיני ע"ע‪ :‬משיבים לתובע רווח שהופק על חשבונו‬ ‫לעתים‪ ,‬נזיקין וע"ע הם שני הצדדים של המטבע‬ ‫לדוגמא‪ :‬ראובן גנב רכב משמעון ומכר אותו בשווי השוק‪.‬‬ ‫ולעתים ‪ -‬יש עילה רק באחד מהתחומים‪:‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ראובן הזיק את שמעון ולא הרוויח מכך דבר‪.‬‬ ‫‪ 1.13‬סיכום הנושאים העיקריים שנלמדו במבוא‬ ‫‪ .1‬מהות דיני הנזיקין ומטרותיהם‬ ‫‪ .2‬מקורות דיני הנזיקין בישראל ומבנה הפקודה‬ ‫‪ .3‬דיני הנזיקין וענפי משפט אחרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬עוולות פנים‪/‬חוץ‪ ,‬עוולות פרטיקולריות‪/‬מסגרת‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ .5‬רמות אחריות שונות בנזיקין‬ ‫‪ ‬שיעור ‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫סע' ‪( 10‬א) לפקנ"ז אומר‪ :‬מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק למעט‬ ‫פקודה זו‪ ,‬והחיקוק לפי פירושו הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק‬ ‫מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק‪.‬‬ ‫אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק לפי פירושו הנכון התכוון‬ ‫להוציא תרופה זו‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫התבנית של הפח"ח‪.‬‬ ‫א‪ .‬חובה מכח חיקוק (מחוץ לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפרת החובה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שגרמה לנזק‪.‬‬ ‫דוגמאות לתבנית של הפח"ח‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5711211‬עיתון משפחה נ' משפחה טובה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫המערערים הם מוציאים לאור של עיתון המיועד למגזר החרדי ושמו משפחה‪ ,‬והמשיבים אף הם מו"ל של עיתון‬ ‫הנקרא משפחה טובה‪ ,‬וטוענים עיתון משפחה כי עיתון משפחה טובה הוצא לאור ללא רישיון מה שעולה כדי הפרה‬ ‫של שתי חובות חקוקות בפקודת העיתונות ולכן יש למנוע את הפצתו ברבים‪.‬‬ ‫החובות שהופרו הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬ע"פ סע' ‪ 4‬לפקודת העיתונות הקובע שעיתון חייב לקבל רישיון‪.‬‬ ‫‪ .2‬ע"פ סע' ‪ 21‬לפקודה הנ"ל האוסר להוציא עיתון עם שם דומה לעיתון קיים‪ ,‬ומי שעושה כך יהיה אשם בפלילים‪.‬‬ ‫יוצא א"כ שעיתון משפחה טובה הפר חובה חקוקה שגרמה לנזק לעיתון משפחה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 005283‬בריגה נ' מוסטפה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בריגה נהג ב מכבש דרכים שנגרר ע"י טרקטור שנהג בו מוסטפה על הכביש המהיר שבין ת"א לחיפה‪ ,‬ומשאית‬ ‫התנגשה במכבש הנהוג ע"י בריגה‪.‬‬ ‫תקנות ‪ 34-54‬לפקודת התעבורה אוסרות על נסיעת טרקטור בכביש מהיר (חיקוק פלילי)‪.‬‬ ‫יוצא א"כ שמוסטפה הפר חובה חקוקה שגרמה נזק לבריגה‪.‬‬ ‫מהם יסודות עוולת הפח"ח בכדי לחייב בנזיקין‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫יסודות עוולת הפח"ח‪:‬‬ ‫סע' ‪( 63‬א) הנ"ל מונה שיש ה יסודות שמהם חמישה יסודות חיוביים ואחד יסוד שלילי‪ ,‬שכולם יחדיו מגבשים את‬ ‫עוולת הפח"ח‪.‬‬ ‫א‪ .‬חובה המוטלת מכוח חיקוק (למעט פקודת הנזיקין)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החיקוק לפי פירושו הנכון נועד לטובת הניזוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המזיק הפר את החובה המוטלת עליו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ההפרה גרמה לנזק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הנזק שנגרם לניזוק הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוקק‪.‬‬ ‫ו‪ .‬החיקוק לפי פירושו הנכון לא התכוון לשלול את הסעד בהפח"ח (יסוד שלילי)‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫‪ 1.1.1‬חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק (למעט הפקנ"ז) (היסוד הראשון)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬מהו חיקוק?‬ ‫סע' ‪ 1‬לפקודת הפרשנות קובע שחיקוק כולל חוק ותקנה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫תקנה היא ‪ -‬תקנה ‪ -‬כלל ‪ -‬חוק עזר ‪ -‬מנשר ‪ -‬אכרזה ‪ -‬צו ‪ -‬הוראה ‪ -‬הודעה ‪ -‬מודעה ‪ -‬או מסמך אחר שניתנו‬ ‫מכח חוק או תקנה‪.‬‬ ‫א"כ‪ :‬תב"ע (תכנית בניין עיר) ‪ -‬היא חיקוק‪.‬‬ ‫ומה באשר לפסקי דין‪ ,‬כללי משפט מנהלי‪ ,‬הנחיות פנימיות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 517281‬שטורק נ' רגב מפעלי בניה‪.‬‬ ‫נקבע שחובה מכח חוזה או מכח פסקי דין על אף שתוקפם בחוק אולם תוכנם מחוץ לחוק‪ ,‬ולכן הפרתם הם לא‬ ‫הפרת חיקוק וממילא לא הפח"ח‪.‬‬ ‫מה שיוצר את עוולת ההפח"ח היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬חיקוק מחוץ לפקנ"ז ‪ -‬כגון‪ :‬פקודת התעבורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עוולה בתוך הפקנ"ז ‪ -‬סע' ‪( 63‬א) עוולת המסגרת‬ ‫‪ 1.1.1.1‬מהי חובה?‬ ‫החובה צריכה להיות ספציפית ומפורשת (לעתים נכתב בחוק שהרשות מוסמכת לדבר מה ‪ -‬היא לא הסמכה‬ ‫ספציפית‪ .‬כגון‪ :‬החוק מסמיך עירייה לשמור על גנים ציבוריים‪ ,‬אין כאן תביעה בהפח"ח אולי ברשלנות)‪.‬‬ ‫א"כ יש לחלק בין סמכות שבחובה לסמכות ברשות‪:‬‬ ‫סמכות חובה‪.‬‬ ‫היא סמכות ביצוע שבה הסמכות מוסמכת לביצוע‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫סע' ‪ 111‬לחוק המקרקעין אומר‪ :‬הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין התחייב בכתב לעשות בהם‬ ‫עסקה "ירשום הרשם" על פי בקשת מי שהתחייב הערה על כך‪.‬‬ ‫כאן מדובר בסמכות שחובה על הרשם לרשום הערה‪ ,‬ולכן הפרת סמכות חובה זו היא הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫סמכות רשות‪.‬‬ ‫היא הסמכה שמותירה לרשות חופש פעולה‪ ,‬היא סמכות המאפשרת להפעיל שק"ד לגבי זמן‪ ,‬מקום‪ ,‬אופן ביצוע‪.‬‬ ‫הניסוח של סמכות רשות היא ‪" -‬רשאי" ‪" -‬לפי שיקול דעתו" ‪ -‬מוסמך"‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫סע' ‪ 7‬לפקודת הביטוח אומר‪ :‬הרשות "רשאית" בהודעה לרשומות להרשות חברה לעסוק בעסקי ביטוח מנועי‪...‬‬ ‫מבחני עזר לבחינת סמכות שברשות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 115211‬מדינת ישראל נ' לוי‪.‬‬ ‫בפס"ד זה נקבעו כמה מבחני עזר לזיהוי סמכות שברשות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הסמכה שיש בה אלמנט דומיננטי של שיקול דעת‪ ,‬שפירושו בחירה בין מספר דרכי פעולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין קריטריונים ברורים המורים כיצד יש להחליט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיקול הדעת הנקבע בחיקוק מחייב הכרעה בין שיקולים חברתיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 040274‬גרובנר נ' עיריית חיפה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אשה נפגעה בגן ציבורי שבחיפה ע"י רוכב אופניים‪ .‬ובגן יש שלט האוסר רכיבה על אופניים‪ ,‬אולם העירייה לא‬ ‫הציבה בגן פקחים שיאכפו זאת‪.‬‬ ‫העיריה הוסמכה בפקודת העיריות לטפל בגנים ציבוריים‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהטיפול בגנים ציבוריים הוא בסמכותה של העיריה‪ ,‬אך לא מחובתה‪ ,‬ובשל כך לא מדובר בהפרת‬ ‫"חובה" חקוקה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 111285‬ר‪.‬ג‪.‬ם מרט נ' מד"י‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מפעל יהלומים בצפת התקין מערכת אזעקה‪ ,‬ובהמלצת המשטרה כחלק מתנאי רישום העסק‪ ,‬מערכת האזעקה‬ ‫חוברה למשטרה‪ .‬ובשנת ‪ 1487‬אירעה פריצה במפעל כאשר עקב טעות אנוש המערכת לא הופעלה במשטרה (היא‬ ‫היתה במצב הפסק) וחברת הביטוח ששילמה למפעל דורשת שיפוי מהמשטרה בגין הפח"ח (ורשלנות)‪.‬‬ ‫וטוענת חברת הביטוח שסע' ‪ 3‬לפקודת המשטרה קובע‪ :‬משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין בתפיסת‬ ‫עבריינים ובשמירתם הבטוחה של אסורים ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש‪.‬‬ ‫סע' זה טוענת המדינה‪ ,‬קובע שעל המשטרה לעסוק בשמירת הסדר הציבורי ולא בתפעול מערכות אזעקה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫וטוענת חברת הביטוח שסע' ‪ 7‬לחוק רישוי עסקים קובע‪" :‬רשות הרישוי או נותן האישור (המשטרה) רשאים‬ ‫להתנות על מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שסע' ‪ 7‬לחוק רישוי עסקים נותן בידי המשטרה סמכות שברשות (רשאים) ולכן לא מדובר בהפרת‬ ‫חובה חקוקה‪.‬‬ ‫הנימוקים לצמצום אחריות הרשות כאשר מדובר בסמכות שברשות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אין שווין בין מזיק פרטי לרשות שהרי ענין הפעלת שיקול הדעת קימת רק ברשויות המדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיבוד הדדי בין רשויות ‪ -‬מדוע שביהמ"ש יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת המדינה שהרי זהו ענין של‬ ‫רשלנות ולא הפח"ח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקושי בקביעת הפרת החובה ‪ -‬שהרי תמיד המדינה תטען שחסר לה כח אדם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיקולים נוספים של ריבוי תביעות והרשעת יתר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬התביעה המתאימה היא עוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.0‬למעט פקודה זו (סע' ‪( 10‬א))‪.‬‬ ‫הסיבה שסע' ‪ 63‬החריג מעוולת ההפח"ח את העוולות מפקודת הנזיקין היא‪ ,‬בכדי לא לעקוף את המגבלת שקיימות‬ ‫בכל עוולה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עוולת מטרד הציבור דורש נזק ממון בצידה‪ ,‬ולכן אם הפרת חובה חקוקה תעקוף עוולה זו‪ ,‬היא תייתר את הצורך‬ ‫להיזק שבצידו ממון‪.‬‬ ‫ובאשר לעוולות שמחוץ לפקנ"ז ‪ -‬אין פסיקה רלוונטית‪ ,‬ואולם בספרות הנטייה לומר שלא ניתן לתבוע בגין עוולות‬ ‫אלו גם הפח"ח‪.‬‬ ‫ואכן בקודקס האזרחי בסע' ‪ 463‬נמחק המשפט "למעט פקודה זו" וזאת מאחר שהרציונל שלו נמצא בתוך היסוד‬ ‫השלילי של עוולת ההפח"ח (יבואר בהמשך)‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק (היסוד השני)‪.‬‬ ‫סע' ‪( 10‬ב) אומר‪ :‬רואים חיקוק כאילו נעשה להגנתו של פלוני אם לפי פירושו הנכון הוא נועד ‪ -‬להגנתו של אותו‬ ‫פלוני ‪ -‬או להגנתם של בני אדם שעמם נמנה אותו פלוני ‪ -‬או להגנתם של בני אדם בכלל‪.‬‬ ‫דהיינו בודקים כל סעיף שהופר בנפרד אם התקיימו בו תנאי הפח"ח‪ ,‬ולכן אם היו שני חיקוקים צריך לבדוק כל‬ ‫אחד בנפרד‪.‬‬ ‫ההנחה היא שבהעדר שיקולים מיוחדים כל חובה שהוטלה על אדם פרטי או על גוף ציבורי נועדה לטובתו של הנפגע‬ ‫מהפרתה‪.‬‬ ‫בעבר ההנחה היתה שלדוגמא עדות שקר היא לא לטובת בעלי הדין כי העד אינו חייב להם דין וחשבון‪.‬‬ ‫ואולם כיום נפסק בע"א ועקנין שהחיקוק צריך שיהיה גם לטובת הכלל וגם לטובת הפרט‪ ,‬כפי שקרה באותו מקרה‬ ‫שהתקנות לרישוי עסקים לבריכות שחיה הם גם לכלל וגם לפרט‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א סולטאן נ' סולטאן‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מוסלמי גירש אישה נגד רצונה (דבר האסור ע"פ חוק אך הגירושין תופסים) והאשה תבעה אותו על מזונות וכן בגין‬ ‫עוגמת נפש בכך שאנשים לא ירצו להינשא לה‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהחוק האוסר לגרש אשה מיועד גם לכלל וגם לפרט‪.‬‬ ‫לעיתים הפסיקה הסתפקה בהגדרה שמדובר בחובה ציבורית גרידא‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫חובת תשלום מיסים ‪ -‬מפעל מגלה שמתחרהו מעלים מיסים והוא תובע אותו בנזיקין בגין הפח"ח‪ ,‬כאן קבע‬ ‫ביהמ"ש שמדובר בחובה ציבורית גרידה ולכן אין תביעה בהפח"ח‪.‬‬ ‫עבירה כנגד בטחון המדינה ‪ -‬זוהי עבירה המגינה על הכלל ולכן לא ניתן לתבוע בהפח"ח‪.‬‬ ‫חובת רישיון לעיתון ‪ -‬עפ"י סע' ‪ 4‬לחוק העיתונות זוהי חובה לפיקוח הכלל בלבד ולכן אין כל סיבה לתבוע בהפח"ח‬ ‫ואולם בגין שימוש בשם דומה ע"פ סע' ‪ 21‬לפקודת העיתונות זוהי חובה המוטלת על הפרט ולכן ניתן לתבוע‬ ‫בהפח"ח (ע"א עיתון משפחה)‪.‬‬ ‫איסור הימורים ‪ -‬פסק דין לוטונט שם תבעו מפעל הפיס את חברת לוטונט ע"פ סע' פלילי האוסר הימורים‪ ,‬וקבע‬ ‫בימה"ש שסע' זה מיועד לכלל ולא לפרט ולכן לא ניתן לתבוע בהפח"ח‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 1.1.1.1‬לטובת איזה פרט מיועד החיקוק‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 113283‬לכדר נ' מד"י‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫לכדר נפצע תוך כדי עבודתו וחבר שנחלץ לטובתו נפצע גם הוא‪ ,‬ולכן הם תבעו הפח"ח ע"פ פקודת הבטיחות‬ ‫לעבודה בס' ‪ 147‬הקובע שצריך להימצא במפעל אדם "מאומן בעזרה ראשונה"‪.‬‬ ‫וקבע ביהמ"ש שסע' זה נועד להגן רק על העובד שנפגע ולא על מי שעתיד לעזור לו‪ .‬מהנימוק שהרחבת יתר של‬ ‫אחריות המעביד במקרים כגון אלה אינה רצויה מבחינת מדיניות משפטית‪ ,‬ולכן לעובד המציל אין פיצוי‪.‬‬ ‫על פסק דין זה יש ביקורת בשני מישורים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדוע שנבחין בין שני האנשים שהרי שניהם עובדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פס"ד זה פוגע ברצון של האנשים להחלץ חושים האחד לטובת השני‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫החוק נועד לטובת הניזוק בשתי בדיקות אפשריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬החוק לא נועד לכלל בלבד אלא לפרט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גם אם הוא נועד לפרט האם הניזוק אחד מהם‪.‬‬ ‫‪ 1.1.0‬הפרת החובה החקוקה (היסוד השלישי)‪.‬‬ ‫החיקוק קובע חובה על המזיק‪ ,‬והוא נועד לפרט ולניזוק אך צריך שהוא יופר‪.‬‬ ‫הפרת החובה היא במעשה או במחדל‪ ,‬ובהתאם לנורמות שקבע החיקוק‪.‬‬ ‫בפס"ד עיתון משפחה נאמר "באנו לכלל מסקנה כי לא קם חשש להטעיית הציבור ובלבול בין שם עיתונם של‬ ‫המשיבים ולבין שם עיתונים של המערערים‪ .‬נדע מכאן שלא עלה בידי המערערים להוכיח שהמשיבים הפרו את סע'‬ ‫‪ 21‬לפקודת העיתונות וממילא לא נתעוררה להם זכות בעוולה של הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4‬קש"ס בין ההפרה לנזק (היסוד הרביעי)‪.‬‬ ‫לא מספיקה הפרת החובה‪ ,‬אלא על התובע להוכיח שהפרת חובה זו היא אשר גרמה לנזק‪.‬‬ ‫הקשר הסיבתי מורכב מקש"ס עובדתי וקש"ס משפטי (יידון בהרחבה בהמשך)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.5‬הנזק שנגרם לניזוק הוא מסוג הנזק שאליו התכוון המחוקק (היסוד החמישי)‪.‬‬ ‫חיקוק שקבע חובה מסוימת והוא נועד לטובתו והגנתו של הניזוק והופרה חובה זו ומתקיים הקש"ס (עובדתי‬ ‫ומשפטי) צריך שהנזק שנגרם לניזוק הוא מסוג הנזק שאליו התכוון המחוקק‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 005283‬בריגה נ' מוסטפה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫טרקטור שנסע בכביש מהיר כנגד פקודת התעבורה וגרם נזק‪.‬‬ ‫קבע ביהמ"ש שהאיסור לנסיעת טרקטור בכביש מהיר נועד בכדי למנוע גודש תנועה ולכן הנזק שנגרם לניזוק הוא‬ ‫לא מסוג הנזק שאליו התכוון המחוקק‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5711211‬עיתון משפחה נ' עיתון משפחה טובה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עיתון משפחה תבע את עיתון משפחה טובה בגין הפח"ח ע"פ סע' ‪ 4‬לפקודת העיתונות (המחייב רישיון לעיתון) וסע'‬ ‫‪ 21‬לפקודה הנ"ל (האוסר שימוש בשם דומה)‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שסע' ‪ 4‬הנ"ל הרציונל שלו הוא שלכל עיתון יהיה רישיון וזאת בכדי למנוע נזק בטחוני ולכן הוא לא‬ ‫מסוג הנזק שאליו התכוון המחוקק ושנגרם לניזוק‪ ,‬אך לעומתו סע' ‪ 21‬הנ"ל אכן מטרתו הוא למנוע שימוש בשם‬ ‫דומה הגורם להטעיית הלקוחות והוא מסוג הנזק שנגרם לניזוק ואליו התכוון המחוקק‪.‬‬ ‫פס"ד לוטונט‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מפעל הפיס תבע את חברת לוטונט בגין הפרת חובה האוסרת עיסוק בהימורים‪.‬‬ ‫ואמר ביהמ"ש שהסע' הפלילי הנזכר מטר תו להגן על הציבור מהימורים ולא למנוע נזק כלכלי ממפעל הפיס ולכן‬ ‫הוא לא הנזק שנגרם לניזוק מהסוג שאליו כיוון המחוקק‪.‬‬ ‫פס"ד מדגיש את הקשר שבין היסוד השני העוסק בתכלית החיקוק לבין היסוד החמישי‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 711281‬בלומנטל נ' תיכון‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בי"ח לחולי נפש שהוקם בשכונה‪ ,‬והדיירים של השכונה עתרו להוצאת צו מניעה לסגור את המוסד לחולי נפש וזאת‬ ‫מכח תכנית מתאר שחלה על המקום האוסרת קיומו של בית חולים לחולי נפש‪ ,‬וזאת מאחר שערך דירותיהם יורד‪.‬‬ ‫ואמר ביהמ"ש שתכלית תכנית המתאר נלמדת מסע' ‪ )2( 61‬לחוק התכנון והבניה הקובע "הבטחת תנאים נאותים‬ ‫מבחינת הבריאות‪ ,‬התברואה‪ ,‬הניקיון‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬התחבורה‪ ,‬והנוחות‪ ,‬ומניעת מפגעים‪ ,‬ולכן הטענה בדבר ירידת‬ ‫ערך הדירות אין היא מתכליתו של האיסור הנובע מהחוק הנ"ל וממילא הוא לא הנזק שאליו כיוון המחוקק‪.‬‬ ‫‪ 1.1.5.1‬אופן התרחשות הנזק שאליו כיוון המחוקק‪.‬‬ ‫זהו צמצום נוסף המצריך שגם אופן ההתרחשות הוא מסוג הנזק שאליו כיוון המחוקק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 434271‬בריגע נ' ש‪.‬ט‪.‬ר‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫פועל שכעס על חברו שהתיז עליו מים בעת ששתה‪ ,‬התיז עליו בחזרה סיד מבור שהיה במקום‪.‬‬ ‫בור הסיד לא היה מכוסה וזאת בניגוד לתקנה ‪( 41‬א) לתקנות הבטיחות בעבודה‪.‬‬ ‫ואומר השופט לוין שהסעיף נועד למנוע נזק ישיר מנפילה לבור סיד‪ ,‬ולא נזק מעובד שיטיח בחברו סיד‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬היסוד השלילי ‪ -‬החיקוק לא התכוון לשלול תביעה בהפח"ח‪.‬‬ ‫וצריך להבין מתי החיקוק אכן התכוון לשלול תביעה בהפח"ח‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬סעד פלילי‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 141281‬חוריה סולטאן נ' חסאן סולטאן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫סולטאן (מוסלמי) גירש את אשתו בעל כורחה בלא שהיה בידו פס"ד של ביה"ד השרעי‪ ,‬וזאת בניגוד לסע' ‪ 181‬לחוק‬ ‫העונשין הקובע שאדם המתיר קשר נישואין בע"כ של האישה דינו מאסר חמש שנים‪.‬‬ ‫ולכן המערערת הגישה תביעה בנזיקין בעילה של הפח"ח בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהגירושין‪.‬‬ ‫וביהמ"ש קבע שזאת שיש בסע' ‪ 181‬הנ"ל סעד פלילי‪ ,‬סעד זה איננו שולל תביעה בנזיקין‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬סעד אזרחי‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 1051213‬לסלאו נ' ג'מאל‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫לסלאו הם בעלי בית שבו התגורר ג'מאל כדייר מוגן ‪,‬ולנוכח מצבו של הבניין הם פנו פעמים רבות בדרישה לבעלי‬ ‫הבניין שיבצעו תיקונים וטיפולי תחזוקה שונים בבניין‪ ,‬ופניותיהם לא נענו‪ .‬העיריה הוציאה צו סגירה לבניין‬ ‫וג'מאל נאלץ לעבור למקום אחר‪ ,‬ובינתיים הבניין נהרס ונמכר לצדדים שלישיים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 68‬לחוק הגנת הדייר מחייב את בעל הבית לעשות תיקונים הקשורים לתחזוקת הבניין ושם ניתנת לדייר המוגן‬ ‫סעד עצמי המאפשר לו לתקן את הנזקים בתמורה לשיפוי‪.‬‬ ‫האם יש לג'מאל מלבד הסעד העצמי הנ"ל עילה לתביעה בהפח"ח‪.‬‬ ‫וקובע ביהמ"ש שהגם שיש לדייר סעד עצמי‪ ,‬אך לא תמיד הוא יכול לתקן את הנזק בעצמו‪ .‬וכן יתכן שהנזק יוחמר‬ ‫עד לתיקון‪ ,‬ולכן הסעד העצמי איננו שולל אפשרות לפיצוי ע"י הפרת החובה‪.‬‬ ‫א"כ בסעד אזרחי צריך לבדוק את מהות הסעד‪.‬‬ ‫אם מדובר בסעד של פיצוי על נזקי הניזוק ‪ -‬אין לאפשר עקיפה ע"י הפח"ח‪.‬‬ ‫אך אם מדובר בסעד של אכיפת חובה ‪ -‬כגון תיקון והחזר הוצאות ניתן לתבוע בהפח"ח‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫הגנות מפני הפח"ח‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬לא ניתן להעלות טענה של הסתכנות מרצון כנגד תביעה שעילתה הפח"ח‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בעל עסק סנפלינג המחתים את אלו השמים נפשם בכפו על מסמך המסיר מעליו אחריות (הסתכנות מרצון)‪.‬‬ ‫מאחר שיש חוק המסדיר גלישה בסנפלינג והוא פעל נגד החוק‪ ,‬לא תועיל לו טענת הסתכנות מרצון מצד הניזוק‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עוולת הרשלנות‬ ‫סע' ‪ 05‬לפקנ"ז אומר‪ :‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה‬ ‫שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת‬ ‫זהירות שאדם סביר ונבון כשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות ‪ -‬הרי זו התרשלות‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג ‪ -‬הרי זו רשלנות‪.‬‬ ‫והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה‪.‬‬ ‫סע' ‪ 411‬בקודקס האזרחי‪( :‬א) רשלנות היא התרשלות הגורמת נזק לאדם שכלפיו חייב המזיק בנסיבות הענין‬ ‫שלא להתרשל‪( .‬ב) התרשלות היא מעשה לרבות מעשה מכוון שאדם סביר לא היה עושה בנסיבות הענין‪.‬‬ ‫יסודות עוולת הרשלנות הם‪ :‬מעשה לא סביר שגרם לנזק שיש לגביו חובת זהירות ‪ -‬הרי זו רשלנות‪.‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫היסטורית עוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫זוהי עוולה יחסית חדשה ונולדה בפס"ד דוניו (‪.)1432‬‬ ‫פס"ד דוניו‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גב' דוניו מצאה חילזון בתוך בקבוק בירה ובשל עגמת הנפש היא תבעה את היצרן‪.‬‬ ‫הרעַ ואמר‪ ,‬שהכלל ואהבת לרעך כמוך הופך‬ ‫לורד אטקין (מבית הלורדים האנגלי) יצר את חובת הזהירות כלפי ֵ‬ ‫לחוק האוסר על אדם לפגוע בשכנו‪ ,‬שכן זה הוא אותו אדם שצריך לצפות באופן סביר שהוא עלול להיפגע עקב‬ ‫המעשה שלך‪.‬‬ ‫הרעַ ‪ -‬זוהי התרשלות‪.‬‬ ‫וכאשר לא נוהגים בצורה סבירה כלפי ֵ‬ ‫‪0.1‬‬ ‫הרציונליים של עוולת הרשלנות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרתעה ‪ -‬אדם מתנהג באופן זהיר יותר מחשש לתביעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬צדק ‪ -‬העברת הנזק מניזוק למזיק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פיצוי ‪ -‬השבת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫הרשלנות היא עוולת מסגרת המספקת מסגרת לאין ספור סיטואציות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫א‪ .‬מומחה הנותן חו"ד רשלנית וגורם נזק ‪ -‬חשוף לתביעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעל התרשל במתן גט לאשתו וגרם נזק לאשה ‪ -‬חשוף לתביעה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מנהל אתר פורומים שלא סינן לשון הרע ‪ -‬חשוף לתביעה‪.‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫יסודות עוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫זהו המודל שנקבע בע"פ יערי‬ ‫א‪ .‬חובת זהירות מושגית‬ ‫‪ .1‬צפיות טכנית ‪ -‬יכול‪.‬‬ ‫‪ .2‬צפיות נורמטיבית ‪ -‬צריך‪.‬‬ ‫חובת זהירות קונקרטית‪.‬‬ ‫‪ .1‬צפיות טכנית ‪ -‬יכול‪.‬‬ ‫‪ .2‬צפיות נורמטיבית ‪ -‬צריך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התרשלות ‪ -‬הפרת החובה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נזק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם‪.‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫התרשלות ‪ -‬היסוד הראשון‪.‬‬ ‫התרשלות היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬סטייה מסטנדרט התנהגות של האדם הסביר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפרת חובת הזהירות ‪ -‬החובה שלא להתרשל‪.‬‬ ‫סבירות היא שאלה נורמטיבית שאיננה בוחנת מה קרה במציאות אלא כיצד ראוי שינהג אדם סביר‪ ,‬וזאת בעיני‬ ‫בית המשפט‪.‬‬ ‫סבירות זו נוצרת ע"י איזון אינטרסים של המזיק ושל הניזוק ושל החברה‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לבדיקת סבירות היא מבחן ה"לרנד הנד"‪.‬‬ ‫‪0.4.1‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫אם ירידה בתוחלת הנזק עלותה ‪ 177‬ועלות המניעה בפועל היא ‪ 47‬התוצאה היא רשלנות‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫אך אם הירידה בתוחלת הנזק עלותה ‪ 177‬ועלות המניעה בפועל הייתה ‪ 157‬הרי שלא נדרוש מאדם להשקיע יותר‬ ‫מאשר הירידה בתוחלת הנזק‪.‬‬ ‫ולכן מבחן לרנד הנד אומר‪ :‬אם עלות מניעת הנזק "נמוכה" מהירידה בתוחלת הנזק (שהייתה נגרמת לו הוצאו‬ ‫הוצאות המניעה) ואדם לא השקיע עלות זו ולא מנע את הנזק ‪ -‬זו התרשלות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫מפעיל בריכה לא תלה שלטי אזהרה האוסרים קפיצת ראש במים רדודים‪.‬‬ ‫כאן מאחר שעלות המניעה נמוכה לאין שיעור מהנזק שנגרם‪ ,‬וודאי שיש רשלנות‪.‬‬ ‫א"כ מבחן זה מאזן בין האינטרסים של המזיק והניזוק‪:‬‬ ‫המזיק ‪ -‬חסכון במשאבי מניעה ‪ -‬חופש פעולה‪.‬‬ ‫ניזוק ‪ -‬מניעת הנזק‪.‬‬ ‫‪ 0.4.1.1‬מסקנות מנוסחת הלרנד הנד‪.‬‬ ‫א‪ .‬לא כל נזק צריך למנוע – דהיינו‪ ,‬נזק שעלות מניעתו עולה על תוחלת הנזק שלו‪ ,‬אין חובה למנעו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החובה שלא להתרשל היא איננה לתוצאה אלא למאמץ‪.‬‬ ‫ולכן לא נדרש לנקוט "בכל" אמצעי למניעת נזק‪ ,‬ואם אכן ננקטו אמצעים סבירים (ויעילים) ואירע נזק ‪ -‬אין חבות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫פורום באינטרנט שפרסם הודעת השמצה‪ ,‬עלות המניעה היא מנגנון סינון של אלפי הודעות (משאבים רבים) לעומת‬ ‫תועלת שבמניעה‪ ,‬ומאחר שעלות המניעה גדול על התוחלת‪ ,‬אין התרשלות‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪:‬‬ ‫בבריכה לא נדרש מציל ליד כל מתרחץ ‪ -‬או להפסיק כללית את פעילות הבריכה‪ ,‬אלא לנקוט אמצעים סבירים כגון‬ ‫תליית שלטים‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 4734211‬עו"ד מקרין נ' נציבות שב"ס‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד הותקף בסכין ע"י לקוחו עקב וויכוח על ש כ"ט ונגרמו לו צלקות בפניו‪ .‬ובשל כך הוא תבע את שב"ס שלא‬ ‫בדקו בכלי האסיר‪ ,‬וכן לא שמרו בעת הפגישה‪.‬‬ ‫ואומר השופט אנגלרד שמאחר ששב"ס לא ידע שיש לעו"ד סכסוך עם לקוחו‪ ,‬זהו דבר חריג ואיננו צפוי‪.‬‬ ‫כמו"כ גם ע"פ הניתוח הכלכלי אין מקום לתביעה זו‪ ,‬שהרי לא יעיל לשים שומר על כל אסיר‪ ,‬מה גם שאסיר זה‬ ‫התנהג למופת‪.‬‬ ‫ויתרה מכך ‪ -‬עורך הדין הוא מונע הנזק הטוב ביותר שהרי אם הוא היה מודיע לשב"ס שהוא נמצא בסכסוך עם‬ ‫האסיר‪ ,‬השב"ס היה מתארגן לכך‪.‬‬ ‫‪ 0.4.1.1‬ביהמ"ש יוצק לתוך נוסחת הנד גם ערכים חברתיים‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬כמה חשוב שאנשים ימשיכו להביע דעותיהם במסגרת פורום באינטרנט‪ ,‬דהיינו תועלת חברתית במניעת הנזק‬ ‫מול העלות החברתית‪.‬‬ ‫השופט ברק בפס"ד חמד אומר‪ :‬אין בכוחה (של נוסחת הנד) לתת פתרון כולל לכל בעיית הסבירות בעוולת‬ ‫הרשלנות‪ ,‬האדם הסביר אינו רק האדם היעיל זהו גם האדם הצודק ההוגן והמוסרי‪.‬‬ ‫ואמר שם השופט ריבלין ‪ -‬גורמים אלו כולם יכולים לבוא בנוסחת הנד אלו ערכים חברתיים כן גם המזיק הניזוק‬ ‫אדם שלישי והציבור ושאר שיקולים‪ ,‬ובית המשפט הוא המחליט מהי עלות ומהי תועלת‪.‬‬ ‫האם ההתרשלות לוקחת בחשבון נסיבות מיוחדות של המזיק או הניזוק?‬ ‫‪ 0.4.1‬נסיבות מיוחדות של המזיק‪.‬‬ ‫הכלל הוא מבחן אובייקטיבי טהור על פי האדם הסביר ובנסיבות המקרה‪.‬‬ ‫ולכן אין התחשבות בנתונים מיוחדים של המזיק כגון שהוא איטי‪ ,‬עני וכיו"ב‪ ,‬וזאת מתוך רציונל מנחה‬ ‫שהתחשבות זו היא איננה שוויונית‪ ,‬כן היא גם גורמת לחוסר וודאות וקשה ליישמה‪.‬‬ ‫אך בכל אופן לכלל זה יש מספר חריגים‪:‬‬ ‫א‪ .‬קטינים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מזיק בעל סטנדרט גבוה מן המקובל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נכות פיזית ‪( -‬בנכות זו מתחשבים‪ .‬פס"ד חמד)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נכות נפשית ‪( -‬בנכות זו לא מתחשבים‪ .‬פס"ד כרמי נ' סבג)‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 09‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 0.4.1.1‬קטינים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפקנ"ז מקנה לקטינים עד גיל ‪ 12‬חסינות מלאה מתביעות נזיקין‪ ,‬ולקטינים מגיל ‪ 12-18‬להם יש חסינות‬ ‫מוגבלת‪ ,‬אך בד"כ הם אחראיים‪.‬‬ ‫‪ 0.4.1.1.1‬כאשר ילד "מעל" גיל ‪ 11‬מזיק‪.‬‬ ‫ע"א מדי נ' איגר ‪11281‬‬ ‫פס"ד זה קובע שהסטנדרט של ילד זה ייבחן על פי "ילד סביר בגילו" אלא אם כן הוא מבצע פעולות של מבוגרים‬ ‫כגון אם הוא נהג וגרם נזק‪ ,‬או ברוקר שגרם נזק‪ ,‬נקבע שיחולו עליו סטנדרטים של מבוגר‪.‬‬ ‫בקודקס האזרחי בוטלה החסינות של הקטין לגמרי (גם מתחת לגיל ‪ )12‬והוא ייבחן ע"פ ילד סביר בגילו‪.‬‬ ‫ומנגד אם קטין הוא הניזוק וודאי שהוא יכול לתבוע נזקו‪ ,‬אך נייחס לו אשם תורם ע"פ קטין בגילו (סע' ‪.)68‬‬ ‫‪ 0.4.1.1.1‬אחריות הורים למעשי קטין‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אין אחריות הורים למעשי קטין בישראל (כן גם בעולם)‪ ,‬אא"כ מתקיימת אחריות שילוחית על ההורה‬ ‫כשולח או כמעביד‪ ,‬או אחריות אישית ברשלנות ההורים‪ ,‬בגין חובתם להשגיח על הקטין‪.‬‬ ‫כך גם אין אחריות של מורים על תלמידיהם אא"כ יש לו אחריות אישית בגין חובתו להשגיח על הקטין‪.‬‬ ‫גם במשפט העברי יש לקטין חסינות בנזיקין כפי שנאמר חש"ו פגיעתן רעה‪ ,‬והם שפגעו באחרים פטורים (ב"ק פ"ח‬ ‫מ"ד)‪.‬‬ ‫‪ 0.4.1.1‬מזיק בעל פרקטיקה מחמירה מהמקובל‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 0351211‬רועי שטרן נ' מרכז רפואי שיבא‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בשנות ה‪ 77-‬כאשר עובר היה במצג עכוז הפרקטיקה היתה לידת עכוז (שליפה חלקית)‪ .‬ביה"ח שיבא כבר אז נהג‬ ‫פרקטיקה מחמירה שתינוק במצג עכוז ייולד בניתוח קיסרי‪ .‬ואולם התובע נולד בלידת עכוז שגרמה לו נזק‪ .‬האם‬ ‫ביה"ח התרשל? שהרי מצד אחד הוא נהג בסטנדרט המקובל אז‪ ,‬ומצד שני הוא קיבל על עצמו סטנדרט גבוה יותר‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שביה"ח התרשל‪ ,‬וזאת מאחר שהוא קיבל על עצמו פרקטיקה מחמירה מהמקובל‪.‬‬ ‫החלטה זו של ביהמ"ש היא החלטה של מדיניות הנובעת מהנימוק שאם ביה"ח קיבל על עצמו סטנדרט מחמיר‬ ‫יותר‪ ,‬הרי שהוא הבין שלידת עכוז היא מסוכנת ובלתי סבירה‪ ,‬וזאת בהסתמכו על מקרים שקרו במקומות אחרים‪.‬‬ ‫גם הטלת חובה זו על ביה"ח לא תכביד עליו‪.‬‬ ‫‪ 0.4.1.0‬לקויי נפש‪.‬‬ ‫במשך שנים לא התברר מה באשר ללקויי נפש שהזיקו‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 1171235‬כרמי נ' סבג‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אדם לקוי בנפשו פצע קטין ומיד לאח"מ דקר את ביתו למוות‪ .‬בהליך הפלילי נקבע שהוא חסין‪ ,‬אך מה באשר לנזק‬ ‫שגרם לקטין‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שאכן מטרת דיני הנזיקין היא הרתעה‪ ,‬אך יש מטרה נוספת והיא פיצוי ולכן נקבע שנעדיף את‬ ‫אינטרס הפיצוי ובשל כך גם הלקוי בנפשו חב בנזיקין‪ ,‬רק העדר שליטה על תנועות הגוף מהווה הגנה בנזיקין‪ ,‬אך‬ ‫הוכח עובדתית שהגם שהמערער היה חסר יכולת ממשית להימנע מעשיית המעשה‪ ,‬אך בשעת מעשה הוא שלט‬ ‫בתנועות גופו‪ ,‬ולכן הוא חויב בפיצוי לקטין‪.‬‬ ‫בסע' ‪ 074‬להצ"ח דיני ממונות (הקודקס) נאמר‪ :‬לא יישא אדם באחריות בנזיקין בשל מעשה שלא היה בידו‬ ‫לבחור בין עשייתו לבין הימנעותו ממנו מחמת היעדר שליטה על תנועותיו‪.‬‬ ‫‪ 0.4.0‬התחשבות בנסיבות מיוחדות של הניזוק‪.‬‬ ‫הנטייה היא להתחשב בנסיבות מיוחדות של הניזוק מצד המזיק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 1311213‬מרצלי נ' מד"י‪.‬‬ ‫נקבע שיש לחייב מורים ברף זהירות גבוה יותר בבואם להשגיח על קטינים‪.‬‬ ‫ע"א חדד נ' סולל בונה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 08‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫נקבע שעובד בעל עין אחת יש לנקוט כלפיו משנה זהירות בשל עוצמת הנזק הגדולה לעינו הרואה‪.‬‬ ‫פס"ד האלי ‪ 2‬אנגליה‪.‬‬ ‫חברת חשמל ביצעה חפירה וגידרה אותה באופן שהגידור יעיל רק לבן אדם רואה‪ ,‬ועיור נפל ונפגע‪.‬‬ ‫נקבע שהחברה צריכה היתה לגדר גידור המתאים גם לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬ ‫העולה מן האמור שנתוני הניזוק הם חלק בלתי נפרד מנסיבות המקרה‪.‬‬ ‫‪ 0.4.4‬התרשלות ופרקטיקה מקובלת‪.‬‬ ‫דנ"א רביב נ' קליפורד‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫רופא שיניים השתמש במזרק רגיל לאלחש את השן‪ ,‬ובפעם הראשונה בהיסטוריה הרפואית זריקת האלחוש גרמה‬ ‫למוח נזק בלתי הפיך‪ ,‬והתברר ששימוש במזרק שואב יכול היה למנוע את הנזק‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש (דעת רוב) שהתנהגות הרופא רשלנית מכמה סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוכחו פגיעות לא קלות (אם כי חולפות) בעבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ידוע היה ששימוש במזרק שואב עדיף ובטוח יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יצרן חומר ההרדמה דרש שימוש במזרק שואב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היה ידוע באופן תיאורטי שאם חומר ההרדמה יגיע למח יתכן נזק נוירולוגי‪.‬‬ ‫השופט אנגלרד (בדעת מיעוט) אומר שהוראות היצרן אינן מעידות על חששו מנזק נוירולוגי אלא על החשש‬ ‫מהזרקת יתר‪ ,‬ולכן הרופא לא רשלן‪.‬‬ ‫א"כ ההלכה בישראל שמנהג בד"כ מעיד על סטנדרט (אך הוא אינו ראיה מוחלטת)‪.‬‬ ‫ובמיוחד בתחום הרפואה יש נטייה בעולם לאמץ פרקטיקה מקובלת וזאת מכמה סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬רופא איננו זקוק לתמריץ נוסף בכדי לא להתרשל (הרתעת שוק)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקודת המוצא היא שהפרקטיקה איננה רשלנית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקושי של ביהמ"ש להכריע בין אסכולות‪.‬‬ ‫‪ 0.5‬הנזק ‪ -‬היסוד השני‪.‬‬ ‫סע' ‪ 0‬לפקנ"ז אומר‪ :‬נזק ‪ -‬אובדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה גופנית או שם טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אובדן‬ ‫או חיסור כיוצאים באלה‪ .‬נזק ממון ‪ -‬הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם‬ ‫פרטים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬להצ"ח דיני ממונות (הקודקס) נזק גוף ‪ -‬מוות מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי‪.‬‬ ‫הפלת"ד מוסיף הגדרה על נזק גוף‪.‬‬ ‫‪ 0.5.1‬היחס בין נזק ממוני לנזק לא ממוני‪.‬‬ ‫נזק ממוני ‪ -‬הוא הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים‪ .‬דהיינו‪ ,‬נזק ממון‬ ‫הניתן להוכחה עובדתי ולחישוב אריתמטי‪.‬‬ ‫נזק זה יכול שיהיה פיזי (בגוף או ברכוש) או נזק כלכלי טהור‪.‬‬ ‫נזק לא ממוני ‪ -‬הוא בנזקי גוף בלבד ואינו ניתן לשומה בכסף‪ .‬הוא נזק הפוגע ביסודות גופניים או רוחניים שלא‬ ‫ניתן להוכיחו‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬כאב‪ ,‬סבל‪ ,‬פגיעה בשם טוב‪ ,‬קיצור או אובדן תוחלת חיים‪.‬‬ ‫לעיתים גם נזק נפשי המסתיים בספסל הפסיכולוג ניתן לחשבו‪ ,‬ולכן הוא נזק ממון‪.‬‬ ‫עוולת הרשלנות הדורשת נזק‪ ,‬הוא מכל סוג של נזק בין ממוני ובין שאינו ממוני‪.‬‬ ‫‪ 0.5.1‬תביעות הולדה בעוולה ‪ -‬ההורים והיילוד‪.‬‬ ‫מקור הרשלנות בתביעות אלו היא ‪ -‬יעוץ גנטי לא נכון‪ ,‬מעקב שגוי אחר הריון‪ ,‬לידה רשלנית וכיו"ב‪.‬‬ ‫עילת ההורים בהולדה בעוולה היא ‪ -‬הנזק שנגרם להם עקב לידת ילד בעל מום‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬כאב וסבל‪.‬‬ ‫עילת הילד הנולד בעוולה היא ‪ -‬חיים בעוולה הוא הנזק בכך שיחיה לעולם במומיו‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 518281‬ד"ר רינה זייצוב נ' כץ‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 07‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בני זוג נשאי מחלת הנטור באו לקבל ייעוץ גנטי האם הם יכול להביא ילד לעולם‪ .‬הייעוץ שניתן ע"י ד"ר זייצוב היה‬ ‫רשלני וכתוצאה מכך נולד להם ילד חולה ופגום‪.‬‬ ‫וטוענת ד"ר זייצוב שלא הוכח נזק‪ ,‬שהרי אלמלא הייעוץ הרשלני שלה כלל לא היה בא לעולם ילד זה‪ ,‬שהרי בדיני‬ ‫הנזיקין בוחנים מה קורה לאחר העוולה אלמלא העוולה‪ ,‬וזוג זה ברור היה לו שלא להביא ילד חולה לעולם‪.‬‬ ‫תביעה זו נחלקת בין תביעת הקטין לבין תביעת ההורים‪.‬‬ ‫לגבי ההורים היתה הסכמה גורפת בין השופטים שיש עילה לרשלנות‪ ,‬אך לגבי הקטין נחלקו השופטים האם יש נזק‬ ‫אם לאו‪.‬‬ ‫השופטים בן פורת ודוב לוין חילקו בין מום חמור למום קל‪ .‬אם מדובר במום חמור גם ע"פ השקפת האדם הסביר‬ ‫טוב היה לילד שלא נברא‪ ,‬שהרי חיים לצד מום חמור הם בלתי נסבלים‪ .‬ובאשר למום קל לא תהא לילד עילה‬ ‫לרשלנות שהרי לא ברור אם עדיף היה לו שלא להיוולד‪.‬‬ ‫השופטים ברק ושלמה לוין קבעו שאין לחלק‪ ,‬ולקטין יש עילה לתבוע בכל מום‪ ,‬שהרי יש לו את הזכות לדרוש‬ ‫חיים ללא מום‪.‬‬ ‫הגם ש ע"פ הכרעה זו הם סוטים מדיני הנזיקין המסורתיים המתווים את הדרך האומרת שאילולי העוולה הקטין‬ ‫לא היה נולד‪ .‬ולכן יש עילה לקטין לתבוע בכל מום ועל השופטים לבחון זאת ביחס שבין חיים בצד מום לחיים ללא‬ ‫מום‪.‬‬ ‫השופט אנגלרד (בדעת מיעוט) אומר שאין להכיר בתביעת קטין להולדה בעוולה שהרי אילולי ההתרשלות הוא לא‬ ‫היה נולד כלל‪.‬‬ ‫בפס"ד זה ברוב של ארבעה מול אחד יש לקטין עילה‪ ,‬אך אין בפס"ד זה הכרעה במחלוקת שבין בן פורת וברק‪,‬‬ ‫שהרי מדובר כאן בקטין בעל נזק חמור‪,‬‬ ‫אך מפסיקה בתחום נראה שדעתו של ברק אומצה ואין להבדיל בין מום חמור למום קל‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪2‬‬ ‫‪ 0.5.0‬האם גמדות יכול להיחשב נזק‪.‬‬ ‫ת"א (מחוזי חיפה) ‪ 151231‬פלוני נ' מדינת ישראל‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אשה בהריון שעוברה אובחן כגמד (שני סוגי גמדים‪ .‬הסוג הקל גמד ללא מומים נוספים‪ ,‬והסוג הקשה גמד עם‬ ‫מומים חמורים (היפוכודרופלזיה)‪ .‬העובר אובחן כגמד הקל‪.‬‬ ‫בני הזוג הגישו בקשה להפיל את העובר‪ ,‬וועדה להפסקת הריונות אשרה את הבקשה‪ ,‬אך מכיוון שגיל ההיריון עלה‬ ‫על ‪ 23‬שבועות והעובר הוא עובר בעל חיות ונדרשת המתה אפקטיבית‪ ,‬ביה"ח העבירו את הבקשה לאישור וועדת‬ ‫על של שני רופאים‪ ,‬שדחתה את הבקשה ובשל כך הפסקת ההיריון נמנעה והתובע נולד כגמד‪ .‬ומכאן התביעה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש בחן את התרשלות הוועדה וקבע שבהתחשב באיכות החיים הצפויה לילוד לא היתה הצדקה להפסקת‬ ‫הריון בשלב המתקדם שבו הוא היה‪ .‬ומנגד המבחן לבחינת החלטות רפואיות איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה‬ ‫אלא של הרופא הנמצא בשעת מעשה‪ ,‬ואין ספק שהחלטת הרופא היתה רצופה כשלים (הרכב הוועדה קטן‪ ,‬אופן‬ ‫קבלת ההחלטה בנפרד‪ ,‬והתנהלות בלתי סבירה ביחס להורים) ולכן גם החלטה סבירה לא יכולה להכשיר הליך‬ ‫קבלה פגום ורצוף כשלים‪.‬‬ ‫ומשמעותה של החלטה שהתקבלה בדרך רשלנית היא פיצוי הניזוק וזאת ע"מ להרתיע מזיקים פוטנציאלים‪.‬‬ ‫התובע תבע ‪ 2.7‬מליון ‪ ₪‬בגין כאב‪ ,‬סבל ואובדן השתכרות‪.‬‬ ‫הנתבעת (המדינה) טוענת שהתובע לא צפוי כלל לסבול נזק ולכן היא הציעה פיצוי בסך חמישים אלף ‪.₪‬‬ ‫ואומרת השופטת גילאור שביחס לנזק שנגרם טענת התובע בעייתית מבחינה מושגית שהרי אם אדם נמוך זכאי‬ ‫לפיצוי בגין מראהו‪ ,‬מדוע שלא נפצה אנשים מכוערים‪ .‬ולכן בגין שיקולים של מדיניות משפטית ובעיקר מפני‬ ‫החשש של מדרון חלקלק השופטת קבעה פיצוי בסך שבע מאות וחמישים אלף ‪ ₪‬וזאת מבלי להידרש לראשי הנזק‪.‬‬ ‫השופטת גילאור אימצה את דברי ברק ושלמה לוין בפס"ד זייצוב ונמנעה מהבדיקה ההשוואתית בין מצב של‬ ‫חיים למצב של אי חיים‪ ,‬ולכן כל נזק יפוצה בין חמור ובין שאינו חמור‪ ,‬ומידת הנדירות תשפיע על גובה הפיצויים‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 0.5.4‬האם ילד בריא (אך לא רצוי להוריו) יוגדר כנזק?‬ ‫ת"א (מחוזי י‪-‬ם) ‪ 1015217‬אסייג נ' קופ"ח כללית‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אשה שהחליטה שדי לה בילדיה‪ ,‬וקשרה חצוצרותיה (עיקור)‪ ,‬אך כתוצאה מניתוח קשירת חצוצרות רשלני נולד לה‬ ‫ילד בריא ושלם‪.‬‬ ‫אין ספק שלילד אין נזק‪ ,‬אך מה באשר להורים שלא חפצו בילד‪.‬‬ ‫וטוענת קופ"ח שאין להכיר בעילה זו כנזק מתקנת הציבור (ביהמ"ש דחה טענה זו בנימוק שאי הכרה בתביעה מכח‬ ‫תקנת הציבור היא פרס לרופא רשלן)‪.‬‬ ‫וטוענת קופ"ח שהאם צריכה היתה להקטין את הנזק ע"י הפלה‪( .‬ביהמ"ש דחה ואמר שאין זה סביר)‪.‬‬ ‫ולכן ביהמ"ש המחוזי פסק פיצויים להורים בגין "הוצאות גידול" בסך ‪ ₪ 477‬לחודש עד גיל שמונה עשרה‪ ,‬אך‬ ‫דחה תביעות של ההורים בראשי נזק אחרים כגון עוגמת נפש‪ ,‬פגיעה באוטונומית הרצון של ההורים וזאת בהיעדר‬ ‫תקדים‪.‬‬ ‫ובהסתמך על פס"ד דומה (דונין נ' קופ"ח כללית) הקובע שיש קושי לכמת הנאות חיים ולכן לעולם יש לקזז את‬ ‫הכאב והסבל שנגרמו להורים בגין הולדת ילד בלתי רצוי‪ ,‬מההנאה והרווח הנפשי שצמח להורים בגיל הילד‪ .‬אך‬ ‫הוצאות גידול ניתן לכמת‪.‬‬ ‫‪ 0.1‬חובת הזהירות ‪ -‬היסוד השלישי‬ ‫סע' ‪ 05‬לפקנ"ז אומר‪ :‬ואם התרשל ביחס לאדם אחר שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪,‬‬ ‫הרי זו רשלנות‪.‬‬ ‫סע' ‪ 411‬לקודקס האזרחי אומר‪ :‬רשלנות היא התרשלות הגורמת נזק לאדם שכלפיו חייב המזיק בנסיבות הענין‬ ‫שלא להתרשל‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1‬חובת הזהירות נחלקה בפסיקה לשתי חובות‪:‬‬ ‫א‪ .‬חובת הזהירות המושגית בשני מבחנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬צפיות טכנית (יכול)‪.‬‬ ‫‪ .2‬צפיות נורמטיבית (צריך)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חובת זהירות קונקרטית בשני מבחנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬צפיות טכנית (יכול)‪.‬‬ ‫‪ .2‬צפיות נורמטיבית (צריך)‪.‬‬ ‫חובת הזהירות משמעותה היא החובה שלא להתרשל ולנהוג כאדם סביר‪ ,‬כאשר היא למעשה המסננת‬ ‫הנורמטיבית לצפיות הטכנית והיא אשר קובעת שלעיתים על אף שברמה הטכנית קיימת חובת זהירות‪ ,‬לא ראוי‬ ‫שמבחינה חברתית נטיל חובת זהירות‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אם אין חובת זהירות אין רשלנות ‪ -‬על אף שהייתה התרשלות‪.‬‬ ‫‪0.1.1.1‬‬ ‫לדוגמא‪.‬‬ ‫א' שוכר את ב' בכדי לייצגו בבית משפט‪ .‬א' מפסיד בתביעה ומגלה שב' עורך הדין לא חקר מספיק את העדים‪.‬‬ ‫הדין האנגלי והישראלי לא נותן לא' לתבוע את ב' בגין רשלנות בניהול משפטי‪ ,‬דהיינו חוב"ז נורמטיבית אומרת‬ ‫שעל אף שאין ספק שנגרם לא' נזק לא ראוי להחיל חובה זו על ב' עורך הדין וזאת משיקולי מדיניות‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 1304218‬אמין נ' אמין‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אמין תובע את אביו בטענה שלאחר שנשא אשה על אמו שנפטרה‪ ,‬הוא לא נתן לו לדרוך על מפתן ביתו ובשל כך‬ ‫נגרם לו נזק נפשי‪.‬‬ ‫האם אנו מעוניינים לתבוע הורים על דרך חינוך ילדיהם?‬ ‫שיקולים בעד ‪ -‬תביעה נזיקית מטרתה הרתעה והאפשרות לתבוע מונעת פגיעה אפשרית בילדים‪ .‬כן גם צדק מתקן‪.‬‬ ‫כמו"כ מטרת דיני הנזיקין היא פיצוי והחזרת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫שיקולים נגד ‪ -‬תביעה נזיקית יוצרת הרתעת יתר ‪ -‬התערבות יתר באוטונומיה של ההורים לעיצוב חיי ילדיהם ‪ -‬כן‬ ‫גם הצפה בתביעות‪.‬‬ ‫ואמר השופט אנגלרד שאין להעלות על הדעת כי קטין יוכל לתבוע את הוריו בגין נזק נפשי בעקבות גירושיהם‬ ‫למרות שנזק כזה צפוי וידוע‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫א"כ הגם שבמקרים מסוימים יש נזק וישנה התרשלות‪ ,‬בית המשפט לא מעוניין להטיל חובת זהירות ברמה‬ ‫הנורמטיבית משיקולים חברתיים (פס"ד אמין) ושיקולי מדיניות (מקרה עו"ד)‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1‬חובת זהירות יכולה להביא לג' מסקנות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם שיקולי "הבעד" חזקים דיים ‪ -‬יש חוב"ז ‪ -‬כגון רופאים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם שיקולי "הנגד" חזקים דיים ‪ -‬אין חוב"ז כגון עו"ד‪ ,‬הורים וילדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברוב המקרים קשה להכריע באופן ברור ולכן בד"כ במקרים רגילים אין חוב"ז‪ ,‬אך במקרה קיצון יש חוב"ז‪.‬‬ ‫‪0.1.0‬‬ ‫המבחן לקיומה של חוב"ז‪.‬‬ ‫סע' ‪ 01‬לפקנ"ז אומר החובה האמורה בסע' ‪ 05‬מוטלת כלפי כל אדם כל אימת שאדם סביר צריך באותן נסיבות‬ ‫לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע‪ ,‬ממעשה או מחדל ע"פ אותו סע'‪.‬‬ ‫סע' ‪ 411‬להצ"ח דיני ממונות (הקודקס) אומר החובה שלא להתרשל כאמור בס"ק א' מוטלת כלפי כל מי שאדם‬ ‫סביר צריך היה לצפות מראש שהוא עלול להיפגע עקב ההתרשלות‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4‬חובת הזהירות המושגית‪.‬‬ ‫חובת זהירות זו מנותקת כליל מהמקרה הספציפי ומסווגת לארבע קטגוריות אפשריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מזיקים ‪ -‬יצרנים‪ ,‬מעבידים‪ ,‬נהגים‪ ,‬מורים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניזוקים ‪ -‬צרכנים‪ ,‬עובדים‪ ,‬הולכי רגל‪ ,‬תלמידים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נזקים ‪ -‬פיזי‪ ,‬כלכלי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פעולות ‪ -‬חו"ד‪.‬‬ ‫ולכן כאשר מומחה נותן חו"ד רשלנית חובת הזהירות המושגית בודקת האם מומחים מסוגו חבים זהירות‬ ‫לניזוקים מסוג המזיק בגין נזק שנגרם להם ע"י פעולה רשלנית‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.1‬מבחן הצפיות‪.‬‬ ‫כאמור מבחן הצפיות הוא דו שלבי‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם אדם סביר "יכול טכנית" לצפות את הנזק עקב התרשלותו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ואם כן האם "צריך" כעניין שבמדיניות לצפות נזק מעין זה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪.‬‬ ‫משטרה שמתרשלת בטיפול בתלונות (מד"י נ' ווייס)‬ ‫האם היא יכולה לצפות ‪ -‬בוודאי שכן‪.‬‬ ‫האם היא צריכה לצפות ‪ -‬אלו שיקולי מדיניות‪.‬‬ ‫המונח צפיות ברמה הנורמטיבית עלול להטעות כי היאך ניתן לצפות ענין הנתון לשיקולי מדיניות‪ ,‬וע"כ ציפיות‬ ‫נורמטיבית היא שיקולי מדיניות‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.1.1‬צפיות נורמטיבית ‪ -‬חזקת החובה‪.‬‬ ‫השופט ברק בפס"ד ועקנין אומר‪ :‬נקודת המוצא העקרונית היא כי מקום שניתן לצפות נזק כעניין טכני‪ ,‬קיימת‬ ‫חובת זהירות מושגית (היינו צריך לצפותו) אא"כ קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.1‬שיקולים שיילקחו בחשבון לצורך קביעת צפיות נורמטיבית‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 510281‬מפעלי רכב אשדוד נ' ציזיק‪.‬‬ ‫בפס"ד נקבע שבין היתר ייבחנו השיקולים הבאים (זו איננה רשימה סגורה)‪:‬‬ ‫א‪ .‬מה היתה "ההסתברות" שהנזק יארע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היו עשויות להיות "ההוצאות הכרוכות במניעת הסיכון"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מה מידת "רצינותו של הנזק או הפגיעה שהיו צפויים"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מהו "הערך החברתי" של ההתנהגות שגרמה לסיכון‪.‬‬ ‫ארבעה תנאים אלו הם למעשה הפרמטרים במבחן הנד‪ .‬ולכן ישנם עוד שיקולים המניעים את חובת‬ ‫הזהירות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מי היה בעמדה הטובה ביותר כדי למנוע את הסיכון ‪ -‬מונע הנזק הטוב ביותר‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מי הפיק את התועלת הרבה ביותר מהפעילות שגרמה לסיכון‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מהי רמת הזהירות שאנשים אחרים היו נוקטים בה לגבי סיכונים דומים‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ח‪ .‬האם דרושה בנסיבות אלה "ע"פ חוק חרות" רמת זהירות פרטיקולרית‪.‬‬ ‫השיקולים האמורים יפים הן לחוב"ז מושגית והן לחוב"ז קונקרטית‪.‬‬ ‫וכאשר בית המשפט מכריע ומטיל על נושא מסוים חוב"ז מושגית הוא יוצר תקדים ושוב אין אנו צריכים לדרוש‬ ‫בקיומה של חוב"ז בנושה זה (כגון רופאים) חוב"ז מושגית תידון בנושאים חדשים‪.‬‬ ‫ולכן בד"כ השאלה בגין חוב"ז תתעורר רק בחוב"ז הקונקרטית‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.0‬שלילת קיומה של חוב"ז מושגית‪.‬‬ ‫ת"א (מחוזי ת"א) ‪ 1111234‬יובינר רוני נ' סאקלר נטע‪-‬לי‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫יובינר נפגע קשה בת"ד בניו זילנד בעת שנסע ברכב שנהגה בו גב' סאקלר שהיה לה רישיון בינלאומי שהונפק ע"י‬ ‫חברת מ‪.‬מ‪.‬ס‪.‬י‪ .‬הישראלית‪ ,‬ולכן הוא תבע חברה זו ואת משרד התחבורה בכך שהם התרשלו מלערוך מבחני‬ ‫כשירות לנהגים הנוהגים בחו"ל‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שעל אף שברמה הטכנית קיימת צפיות‪ ,‬אך משיקולי מדיניות לא נטיל חוב"ז שהרי שיקולים אלו‬ ‫מסורים למשרד התחבורה שמכורח העלויות הגבוהות בשל תנאי השטח השונים לא יכול לקבוע מבחני כשירות‬ ‫אלה‪ ,‬ולכן אין צפיות נורמטיבית וממילא אין חוב"ז מושגית ובשל כך אין רשלנות‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫סע' ‪ 07‬לפקנ"ז נותן חסינות לבעל מקרקעין כלפי מסיג גבול דהיינו אין חוב"ז למסיג גבול וזאת משיקולי מדיניות‬ ‫ומניעת עבריינות‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.4‬מתי לא רצוי להכיר בחוב"ז‬ ‫בפס"ד ועקנין נאמר שבד"כ כאשר יש צפיות טכנית יש צפיות נורמטיבית (חזקת החובה) אך לעיתים משיקולי‬ ‫מדיניות לא רצוי להטיל חוב"ז‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.4.1‬השיקולים שיילקחו בחשבון‪:‬‬ ‫א‪ .‬חשש מהצפה בתביעות‪.‬‬ ‫כגון רשלנות עו"ד בניהול משפט‪.‬‬ ‫ישנם מנגנונים מונעי הצפה ‪ -‬כגון זוטי דברים (סע' ‪ )4‬וכן הטלת הוצאות משפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשש לתביעות סרק‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬נזק נפשי לניזוק עקיף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרתעת יתר‪.‬‬ ‫השפעה שלילית על הטלת חובה נזיקית‪ .‬כגון‪ :‬עו"ד‪ ,‬רופאים‪ ,‬עובדי ציבור‪ ,‬יחסים בתוך המשפחה (פס"ד אמין)‪,‬‬ ‫אחריות משטרה בגין רשלנות בחקירה (פס"ד ‪ ,)HILL‬אחריות עו"ד בגין דרך ניהול המשפט‪ ,‬רשלנות רפואית (רפואה‬ ‫מתגוננת)‪.‬‬ ‫כל הנימוקים הנ"ל יביאו כאמור לג' מסקנות אפשריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אין חוב"ז ‪ -‬פס"ד יובינר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש חוב"ז ‪ -‬פס"ד ועקנין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חוב"ז מצומצמת שבד"כ לא קיימת אך במקרה קיצון מתקיימת (פס"ד מד"י נ' לוי)‪.‬‬ ‫דוגמאות להרתעה מול הרתעת יתר‪.‬‬ ‫ע"א (מחוזי חיפה) ‪ 1117230‬אינטרדקו נ' אסבן‪.‬‬ ‫העובדות‪.‬‬ ‫מומחה שנתן חו"ד רשלנית שגרמה למשתתף במכרז להפסידו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש השלום מנע הטלת אחריות על נותן חו"ד כלפי משתתפים במכרז מהנימוק שמומחים לא צריך שיפעלו‬ ‫מתוך חשש לתביעות שהרי שיקול דעתם יפגע והם יירתעו מלשמש כמומחים והציבור כולו יפגע‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי הטיל אחריות על נותן חו"ד מהנימוק שטובת הציבור מחייבת מתן חו"ד ברמה גבוהה והטלת‬ ‫אחריות תתמרץ חובה זו ולא נראה שיפגע שיקול הדעת של המומחה‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת ביחס למשטרה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ע"א ‪ 1178231‬מדינת ישראל נ' וויס‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫סכסוך בין שכנים שהוביל לאיומים והטרדות על וויס שהתלונן למשטרה שוב ושוב‪ ,‬אך תלונותיו לא טופלו‪ ,‬רכבו‬ ‫הושחת‪ ,‬וניסו לשרוף חנותו‪ ,‬בעקבות כך הוא נאלץ למכור את דירתו בהפסד ולעבור לפ"ת לדירה שכורה שאינה‬ ‫נמצאת באיזור המתאים לאורחות חייו‪.‬‬ ‫וויס תובע את המשטרה בגין רשלנות בטיפול בתלונותיו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש שדן בחוב"ז של המשטרה קובע שצריך להישמר מהרתעת יתר שתוביל להססנות מצד גורמים במשטרה‬ ‫ופגיעה במשאבי המשטרה ולכן יש למשטרה שק"ד נרחב בדבר אופן הטיפול אך היא איננה רשאית להתעלם‬ ‫מתלונה וכאשר היא מקבלת החלטה שלא לחקור‪ ,‬החלטה זו דורשת שק"ד והנמקה‪.‬‬ ‫אחריות מנהלי אתרים באינטרנט למתפרסם בפורומים‪.‬‬ ‫ת"א (שלום ת"א) ‪ 07111230‬סודרי נ' ארנון שטלרד‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫ארנון הוא מנהל אתר פורמים שפורסמו בו באופן אנונימי פרסומים שפגעו בסודרי‪ .‬התובע התריע בעבר על כך ולכן‬ ‫הוא תבע לשון הרע ורשלנות‬ ‫וקבע ביהמ"ש שגם אם נחליט שמדובר בהתנהגות בלתי סבירה ויש התרשלות (לא ברור אם מתקיים מבחן הנד)‬ ‫אין בעל אתר פורומים חב חובת זהירות נורמטיבית וזאת משיקולי מדיניות‪.‬‬ ‫ולכן ניתן לחייב את הספק רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פרסום פוגע על פניו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנפגע ביקש להסירו (הודעה והסרה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לספק יש יכולת לעשות זאת באופן סביר‪.‬‬ ‫היא דוקטרינת ההודעה והסרה‪.‬‬ ‫אחריות עו"ד בשל ייצוג‪.‬‬ ‫בישראל ובאנגליה ככלל אין חסינות לעו"ד‪ ,‬אך בד"כ לא תוטל אחריות‪ ,‬האם זה רצוי? ומהם השיקולים‬ ‫הנורמטיביים?‬ ‫א‪ .‬הרתעת יתר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשש לכפל דיון לצורך בדיקת רשלנות עורך הדין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חשש למעמד ביהמ"ש בהחלטה המקורית (הוטעה ע"י עוה"ד)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מערך תמריצים ייחודי ‪ -‬פיקוח חיצוני שופט‪ ,‬עמיתים‪ ,‬ציבור‪ ,‬דלתיים פתוחות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קשיים בביסוס קש"ס‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מגבלות חיצוניות‪.‬‬ ‫אך במקרים קיצוניים יש לשקול הטלת אחריות (בהליך פלילי)‪.‬‬ ‫‪ 0.1.4.5‬חוב"ז מושגית מול חוב"ז קונקרטית‪.‬‬ ‫חוב"ז הקונקרטית דורשת בדיקה קונקרטית על רקע נסיבות המקרה‪.‬‬ ‫ומנגד חוב"ז מושגית היא בעלת אופי תקדימי‪.‬‬ ‫בד"כ מושאי הצפיות הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬תהליך הגרימה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוג הנזק שהתרחש‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א וויס נ' מד"י‪.‬‬ ‫האם משטרה סבירה צריכה לצפות שהתרשלותה תגרום‪:‬‬ ‫א‪ .‬לעזיבת משפחת וויס למקום אחר ‪ -‬תהליך הגרימה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לנזק כלכלי למשפחת וויס ‪ -‬סוג הנזק‪.‬‬ ‫‪ 0.1.5‬חובת הזהירות הקונקרטית‬ ‫גם היא מורכבת מצפיות טכנית וצפיות נורמטיבית‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 0071231‬ידיר נ' המשרד לביטחון פנים‪.‬‬ ‫העובדות‬ ‫נער שהתנדב למשא"ז שבדקו את הפרופיל הצבאי של הנער על פי מה שהנער דווח (התרשלות) הנער ירה בעצמו‬ ‫והתעוור‬ ‫ביהמ"ש קובע כעובדה שאין צפיות טכנית קונקרטית שהרי לא היה ניתן לצפות שהנער יתאבד‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ ‬שיעור ‪6‬‬ ‫‪ 0.1.1‬חובת זהירות בנסיבות מיוחדות‪.‬‬ ‫לכל קטגוריה המרכיבה את חובת הזהירות יש שיקולים מיוחדים‪:‬‬ ‫א‪ .‬סוג המזיק ‪ -‬בנזק נפשי יש שיקולים מיוחדים הן בנזק ישיר והן בנזק עקיף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוג הניזוק ‪ -‬אחריות בגין נזק כלכלי טהור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סוג הפעילות המזיקה ‪ -‬כגון מצג שווא רשלני‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סוג המזיק ופעולותיו ‪ -‬אחריות המדינה ורשויותיה בנזיקין‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1.1‬אחריות בגין נזק נפשי‬ ‫הפסיקה חלקה בין ניזוק ישיר לניזוק עקיף‪.‬‬ ‫ניזוק ישיר ‪ -‬יפוצה ‪ -‬פס"ד גורדון חידש לראשונה שגם בנזק שיש בו "רק" עוגמת נפש יש פיצוי‪ ,‬ולכן ניזוק ישיר‬ ‫בנזק נפשי הוא בר תביעה‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1.1‬ניזוק עקיף (בנזק נפשי)‬ ‫כאמור פס"ד גורדון קבע שניזוק ישיר בנזק נפשי יפוצה‪ ,‬ואולם מה באשר לניזוק עקיף בנזק נפשי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם נפצע בעבודתו וקרוביו חווים בגין פציעה זו חוויה נפשית‪ .‬התרשלות מצד המעביד קיימת‪ ,‬נזק לקרובים קיים‪,‬‬ ‫קש"ס גם קיים‪ ,‬חובת זהירות מושגית וקונקרטית ברמה הטכנית ניתן לומר שמתקיימת‪ ,‬אך האם יש חובת‬ ‫זהירות מושגית ‪ /‬קונקרטית ברמה הנורמטיבית?‬ ‫פס"ד שדן בענין הוא פס"ד בעניין אלסוחה‪.‬‬ ‫ע"א אלסוחה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫ילד שנדרס וגסס לעיני הוריו במשך כעשרים יום ומת‪ ,‬אין ספק שברמה הטכנית הנהג הדורס יכול היה לצפות את‬ ‫הנזק הנפשי שנגרם להוריו‪ ,‬אך האם ברמה הנורמטיבית נטיל על הדורס אחריות לנזק עקיף?‬ ‫שיקולים נגד‪.‬‬ ‫א‪ .‬הרחבת מעגל התובעים שיטענו שנגרם להם נזק נפשי עקיף מהנזק‪ ,‬שתוצאותיה הכבדת יתר על פעילות המזיק‬ ‫(היינו ייקור פרמיות) וכן הצפת בתי המשפט בתביעות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשש לתביעות סרק ‪ -‬בנזק נפשי ב ניגוד לנזק עקיף קשה לראות את הנזק‪ ,‬ולכן מי שלא נפגע או נפגע קל גם‬ ‫ידרוש את שלו (המלומדים קבעו שלמעשה החשש המרכזי הוא החשש לתביעות סרק שהרי החשש מהרחבת מעגל‬ ‫התובעים הוא פחות מכיוון שהכלל הנזיקי בא לפצות את אלו שנפגעו מהמזיק)‪.‬‬ ‫השיקולים האמורים הניעו את הלכת אלסוחה וקבעו תנאים ברורים לאפשרות לתבוע בגין נזק נפשי לניזוק עקיף‪.‬‬ ‫א‪ .‬מידת הקרבה‪.‬‬ ‫היינו קרובים מדרגה ראשונה (הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬ילדים‪ ,‬בנ"ז‪ ,‬ואפי' ידב"צ)‪.‬‬ ‫וכבר בפס"ד אלסוחה השופט שמגר קבע שניתן לחרוג מתנאי זה ולהרחיבו במידה וקיימים יחסי קרבה מיוחדים‬ ‫(וכפי שקרה בענין מגיס נ' כלל בו דוד תבע בגין מות אחייניתו שהיו ביניהם יחסי קרבה מיוחדים)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התרשמות ישירה מהאירוע‪.‬‬ ‫במקור רצתה הלכת אלסוחה להגביל מתן פיצוי רק לניזוקים שהוזקו באופן ישיר מהאירוע‪ ,‬ואולם דרישה זו‬ ‫רוככה וגם אם הניזוק התרשם בכלי שני‪ ,‬גם זכאי לפיצוי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קרבה בזמן ובמקום‪.‬‬ ‫גם כאן הדרישה רוככה והשופט שמגר אמר שקרבה דיה שתהה קרבה סיבתית‪ ,‬קרי קשר סיבתי (תנאים ב' וג' הם‬ ‫אינדיקציות לקש"ס)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פגיעה נפשית חמורה‪.‬‬ ‫גם אם התקיימו התנאים דלעיל‪ ,‬חייב שהנזק יגרום לפגיעה נפשית חמורה כגון מחלת נפש (פסיכוזה) או הפרעת‬ ‫נפש (נוירוזה)‪.‬‬ ‫הפרשנות לכל ל זה הינה דווקנית‪ ,‬ולכן נדרש נזק חמור וקבוע ולא נזק זמני (ע"א הסנה נ' חטיב) שבד"כ יקבע ע"פ‬ ‫אחוזי נכות נפשית (‪ 27%‬נכות הוכרו ופחות מ‪ 15%-‬לא הוכרו)‪.‬‬ ‫א"כ לסיכום‪:‬‬ ‫הניזוקים העקיפים בנזק נפשי יקבלו פיצוי רק אם מתקיימים בהם ארבעת התנאים הנ"ל ובאופן מצטבר‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 0.1.1.1.1‬יישום הלכת אלסוחה‬ ‫ע"א ‪ 754235‬לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בני זוג שעברו טיפולי פוריות והאשה נכנסה להריון בשעטו"מ‪ ,‬ואולם עקב התרשלות של צוות בית החולים‬ ‫בשמירה על דופק העובר בטרם הלידה העובר מת וכתוצאה נגרם נזק נפשי להורים‪.‬‬ ‫בפס"ד זה עולות שתי בעיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגדרת האימא ‪ -‬האם היא ניזוק ישיר (עובר ירך אמו) או ניזוק עקיף של העובר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר הילד היה נולד עם פגם הוא יכול היה לתבוע בשם עצמו‪ ,‬ומאחר שהוא מת אם לא נכיר בעילת ההורים‬ ‫לתבוע אף אחד לא יוכל לדרוש פיצוי‪.‬‬ ‫ואומר השופט ריבלין ששני החששות שהניעו את הלכת אלסוחה (הרתעת יתר ‪ -‬והחשש לתביעות סרק) לא‬ ‫רלוונטיות באובדן ילד שטרם נולד‪ ,‬שהרי אם לא נדאג לשיפוי ההורים התוצאה תהיה שזול יותר להרוג מאשר‬ ‫לגרום מום‪ .‬ויתרה מכך‪ ,‬עובר שמת בעוולה הוא תחום מסוים ומתוחם שאין בו חשש להצפה בתביעות‪.‬‬ ‫ולכן אומר ריבלין שבמקרה שכזה נולד ראש נזק חדש הנקרא אבדן ילד שטרם נולד‪ ,‬ובגינו נאפשר להוריו לתבוע‬ ‫בגין הנזק הנפשי שנגרם להם‪ ,‬הגם שנזק זה לא עומד בתנאי הלכת אלסוחה(נזק נפשי חמור)‪ ,‬זהו אחד המקרים‬ ‫הקשים שהלכת אלסוחה הותירה לגביהם שוליים גמישים (מלבד זאת שהאם ניצבת על קו הגבול שבין נפגע משני‬ ‫לנפגע עיקרי) ולכן האם תפוצה בשלש מאות אלף ‪( ₪‬נזקה מעט ישיר) והאב יפוצה במאתיים חמישים אלף ‪( ₪‬נזקו‬ ‫עקיף)‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1.0‬נזק גוף לניזוק עקיף‬ ‫ע"א ‪ 1411235‬יעקב שוויקי נ' מד"י‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בגין ירי מוטעה של לוחמי משמר הגבול‪ ,‬בנו של שוויקי נהרג ואחיו נפצע וכתוצאה מכך האב לקה בליבו‪.‬‬ ‫ואומר השופט ריבלין שהתנאי הרביעי בהלכת אלסוחה הדורש נזק ממשי ובעל השפעה על יכולת תפקוד הניזוק‬ ‫באופן יומיומי לא התקיים‪ ,‬ולכן לא מגיע לתובע פיצוי‪.‬‬ ‫הלכה זו מונעת משיקולי מדיניות הבאים לצמצם את מעגל הזכאים לפיצוי (מלבד זאת שבמקרה שוויקי לא הוכח‬ ‫קש"ס בין פציעת ו מות ילדי התובע למחלת הלב של האב שהיה מעשן‪ ,‬ובעל אי אלו חולאים ומרעין בישין אחרים)‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1.4‬נזק כלכלי לניזוק עקיף‬ ‫באופן עקרוני ניזוק עקיף איננו זכאי לפיצוי בגין נזק כלכלי אא"כ החוק מסדיר זאת בשני סוגים‪:‬‬ ‫א‪ .‬החוק להטבת נזקי גוף‪.‬‬ ‫כאשר אדם ניזוק בגופו‪ ,‬מטיבים את אלו שסייעו עם הניזוק הישיר ונפגעו מכך באופן עקיף (כגון ניוד וכיו"ב)‪.‬‬ ‫תנאי זה איננו מגביל‪ ,‬ולכן כל אדם המטיב עם הניזוק זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו וא"צ לקרבה מסוימת‬ ‫לניזוק הישיר‪.‬‬ ‫ב‪" .‬תלויים בניזוק" מכח הפקנ"ז‪.‬‬ ‫כאשר אדם נפטר עקב עוולה‪ ,‬בני משפחתו מדרגה ראשונה שהיו תלויים בו לפרנסתם‪ ,‬תובעים את הנזק שנגרם‬ ‫להם (סע' ‪ 78‬לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ניזוק ישיר בנזק כלכלי טהור‪.‬‬ ‫‪0.1.1.5‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם גורם ברשלנות לתאונת דרכים (נזקי פח) שבעקבותיה נוצר פקק‪ ,‬שבגינו אנשים אחרו לעבודה‪ .‬זהו נזק כלכלי‬ ‫טהור שאינו תלוי בנזק פיזי או גופני‪ ,‬האם ניתן לתבוע בגין נזק זה?‬ ‫נימוקים "בעד" הטלת אחריות בגין נזק כלכלי טהור‪.‬‬ ‫א‪ .‬השבת המצב לקדמותו ‪ -‬הכלל המניע אם דיני הנזיקין‪ ,‬מדוע שניזוק זה לא זכאי יהיה לפיצוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גם אינטרס כלכלי לא רכושי‪ ,‬זכאי להגנה נזיקית‪.‬‬ ‫נימוקים "נגד" הטלת אחריות בגין נזק כלכלי טהור‪.‬‬ ‫א‪ .‬הצפה בתביעות‪ ,‬ריבוי נזקים וריבוי ניזוקים‪ .‬וכן גם פברוק ע"י טרמפיסטים שיצטרפו לחגיגה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קיים קושי מבני בהוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק הכלכלי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בנזק כלכלי טהור היכולת למניעה יעילה או זולה בד"כ שמורה לניזוק שהוא מונע הנזק הזול ביותר‪ .‬כגון‪ :‬עיכוב‬ ‫בטיסה עקב שביתה שבגינה סוכלה עסקת ענק בחו"ל‪ .‬כאן הניזוק הוא מונע הנזק הזול ביותר בכך שהוא דוחה את‬ ‫העסקה ומשאיר לה מרווח זמן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בד"כ הנזק הכלכלי הטהור הוא נזק שמתגבש לאורך זמן שהניזוק יכול להקטינו בניגוד לנזק פיזי שמתגבש‬ ‫באחת‪ .‬כגון‪ :‬בעל עסק שאבד מנהל מחלקה שלו והמפעל שתובע את המזיק יכול היה להקטין את הנזק בכך‬ ‫שישכור מנהל מחלקה חלופי‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 0.1.1.5.1‬ומן הכלל אל הפרט‪.‬‬ ‫ככלל אין מדיניות ברורה בישראל באשר לנזק כלכלי טהור‪ .‬ואולם בפס"ד גורדון הוגדר "הנזק" באופן שניתן‬ ‫למזגו עם כל סוגי הנזק‪ ,‬ולכן היקף האחריות בנזק כלכלי טהור כפוף לשיקולי מדיניות משפטית וייבדק במסגרת‬ ‫חובת הזהירות המושגית והקונקרטית ברמה הנורמטיבית‪.‬‬ ‫על אף האמור קיימת נטייה להכיר בנזק כלכלי טהור‪ ,‬אם יש בו הסתמכות של הניזוק על המזיק‪ .‬ואכן שתי‬ ‫קטגוריות הוכרו בפסיקה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצג שווא רשלני (חווי דעה רשלני)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אחריות מקצועית‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1.5.1‬מצג שווא רשלני‪.‬‬ ‫זהו מצב בו המזיק הזיק בדיבורו או ע"י הכתב במתן עצה שיצרה מצג שווא רשלני‪.‬‬ ‫מצד אחד קשה לראות איך מגבילים את האחריות למצג שווא תוך פגיעה בדיבור חופשי‪ ,‬וחופש הביטוי‪ ,‬כן גם‬ ‫הנזק נעשה בעקיפין ע"י הסתמכות על המצג‪ .‬ויתרה מכך‪ ,‬יש חשש לנזקים לאנשים רבים ובהיקף גדול‪ .‬ומצד שני‬ ‫צריך להגן על אינטרס ההסתמכות על המצג‪.‬‬ ‫ולכן פסקי הדין הבאים תחמו את מצג השווא ונתנו בו סימנים‪:‬‬ ‫מהו מצג שווא?‬ ‫ע"א ‪ AMERICAN MICROSISTEM 713281‬נ' אלביט מחשבים‪.‬‬ ‫פס"ד זה הגדיר מהו מצג שווא‪:‬‬ ‫א‪ .‬היצג של עובדות שאינו מהימן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על נותן המצג לצפות הסתמכות על דבריו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על נותן המצג לצפות כי אם המידע שגוי ההסתמכות תגרום לנזק כלכלי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ההסתמכות נעשתה באופן סביר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נגרם נזק‪.‬‬ ‫מתי יש צפיות לקיום ההסתמכות?‬ ‫ע"א ‪ 131254‬ווינשטין נ' קדימה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫ווינשטין התחייב ליישוב קדימה לבנות מיכל מים‪ ,‬ואכן הוא בנה אותו ע"פ הנחיות מהנדס‪ ,‬והתברר שהמכל פגום‪.‬‬ ‫וקבע ביהמ"ש שהישוב קדימה פטור מלשלם לו‪ ,‬ולכן הוא תבע את המהנדס למצג שווא רשלני‪.‬‬ ‫השופט אגרנט נתן מספר תנאים שנותן המצג יהא חב בנזיקין‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתן המצג היה במהלך עסקים רגיל‪ ,‬ולא מתוך שיחת אקראי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין אחריות במתן המצג לסכום ‪ /‬זמן ‪ /‬סוג אנשים‪ ,‬בלתי מוגדר‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬כתיבת מאזן לחברה המתפרסם בתשקיף החברה‪ ,‬שמסתבר שהמאזן מוטעה‪ .‬כאן מאחר שהחשיפה של‬ ‫המאזן הוא לעיניים בלתי מוגבלות לא נוכל לחשוף את רואה החשבון לתביעות כולם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האחריות היא רק למקבל המצג או לאנשים מסוגו‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬קונה מבקש משמאי חוו"ד על מקרקעין ויורד מהעסקה וחברו מסתמך על חוות הדעת של השמאי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בדיקת ביניים ‪ -‬אם צפויה קבלת חוות דעת מאדם שני‪ ,‬נראה שההסתמכות על נותן המצג הראשון פוחתת‪.‬‬ ‫ארבעת התנאים האמורים הם מצטברים כאשר חוות הדעת גרמה לנזקים כלכליים‪ ,‬ואולם אם חוות הדעת גרמה‬ ‫לנזקי גוף התנאי השני לא יחול‪ ,‬וניתן יהיה לתבוע גם את חוות הדעת הופנתה למספר אנשים או לסכום בלתי‬ ‫מוגדר‪.‬‬ ‫בעבר נטו לומר שרק מומחה יכול לתת חוו"ד‪ ,‬אך כיום בפועל מספיק אם נותן המצג מציג עצמו כמומחה‪.‬‬ ‫כן גם אם יוזם מסירת המידע הנותן מצג ויש עליו הסתמכות‪ ,‬והוא עומד בתנאים של הלכת ווינשטין הוא יחויב‬ ‫בעוולת הרשלנות בגין מצג שווא רשלני‪.‬‬ ‫א"כ לסיכום‪:‬‬ ‫מצג שווא רשלני חובת הזהירות בה תבחן ע"פ שיקולי מדיניות‪.‬‬ ‫פס"ד טפחות נ' סבח‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫חברת כוכב השומרון מכרה דירות לזוגות בישוב עמנואל‪ ,‬בנק טפחות אישר הלוואות לרוכשי הדירות על אף שידע‬ ‫שחברת כוכב השומרון בעייתית (טען הבנק שהוא לא מחויב לדווח על לקוח שלו שהיא כוכב השומרון) וקבע‬ ‫ביהמ"ש שהיה לפחות על הבנק לומר שהוא נמצא בניגוד עניינים‪.‬‬ ‫אחריות מקצועית של עו"ד‪.‬‬ ‫הכלל הוא שעורך דין אינו אחראי על הצד שכנגד‪.‬‬ ‫ואולם לכלל זה יש חריגים שהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬כאשר עורך הדין לקח על עצמו את האחריות בכתב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר עורך הדין פועל בשם שני הצדדים להסכם‪.‬‬ ‫‪ 0.1.1.1‬מחדלים רשלניים‬ ‫כאשר אדם גורם לנזק בשל אי עשייה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם טובע בברכה ועובר אורח לא מושיט לו יד‪.‬‬ ‫באופן כללי בעולם ובישראל (עד שנת ‪ )1448‬אין חובת הצלה‪ ,‬וזאת מהנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬חשש להצלה לא מקצועית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעיה של יישום וקשיי הוכחה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קשה למתוח את הגבול בין החובה לאי קיום החובה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התערבות בוטה מדי בחופש הפרט‪.‬‬ ‫ובכל אופן במשפט האנגלו אמריקאי ובישראל קיימים שני חריגים שבהם קיימת חובת הצלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬יחסים מיוחדים בין המזיק לניזוק‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬מעביד עובד‪ ,‬הורים וילדים‪ ,‬מורים ותלמידים‪ ,‬שב"ס ואסיר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תחילת הצלה‪.‬‬ ‫כאשר אדם מתחיל להציל חובה עליו לסיים‪.‬‬ ‫ב‪ 1118-‬חוקק בישראל חוק לא תעמוד על דם רעך הקובע חובת הצלה בתנאים מסוימים‪:‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לחוק לא תעמוד על דם רעך אומר‪ :‬חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא "לנגד עיניו" עקב "אירוע‬ ‫פתאומי" בסכנה חמורה ומידית "לחייו" לשלמות גופו או לבריאותו ככל שלאל ידו להושיט את העזרה‪ ,‬מבלי‬ ‫להסתכן או לסכן את זולתו‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לחוק הנ"ל אומר‪ :‬שיפוי בגין הוצאות הצלה על ההוצאות והתשלומים הסבירים‪ ,‬ניתן לתבוע ממי שגרם‬ ‫לסכנה לרבות את הניצול עצמו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫פס"ד לכדר נ' מד"י‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עובד שפנה לעזרת חברו שנפצע בעבודה ובהיעדר ערכת עזרה ראשונה הוא סחב אותו על גבו‪ ,‬ונפצע‪.‬‬ ‫תביעתו בהפח"ח נכשלה‪ ,‬מאחר שהחיקוק הרלוונטי לא היה מיועד עבורו‪.‬‬ ‫ואולם כיום לאחר חקיקת חוק לא תעמוד על דם רעך ניתן לתבוע‪.‬‬ ‫א"כ לסיכום‪:‬‬ ‫הצלת חיים ובריאות ‪ -‬החובה מצומצמת‪ ,‬או מכח חוק לא תעמוד על דם רעך או מכח יחסים מיוחדים‪.‬‬ ‫הצלת רכוש ‪ -‬אין חובה מלבד ביחסים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪ 0.1.7‬סיכום חובת הזהירות הנורמטיבית‬ ‫להלן מספר שיקולים שיש לשקול‬ ‫א‪ .‬סוג הפעילות מהי‬ ‫התדיינות בבימ"ש‪ ,‬דרך ניהול חקירה משטרתית מעשה או מחדל וכיצד תשפיע הטלת האחריות על הפעילות‬ ‫(הרתעת יתר ‪ /‬חסר)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהות יחסי ניזוק ‪ -‬מזיק‪.‬‬ ‫יחסי הורים וילדים‪ ,‬לעומת יחסי מעביד עובד‪ ,‬רופא ומטופל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סוג הנזק‪.‬‬ ‫נזק נפשי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬לניזוק עקיף‪ ,‬נזק כלכלי טהור‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪0.7‬‬ ‫קשר סיבתי ‪ -‬היסוד הרביעי‬ ‫יבואר בהמשך‪.‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫הפח"ח רשלנות השוואה‬ ‫כאשר באים להכריע בדבר חבות לנזק צריך לבדוק‪:‬‬ ‫ברשלנות ‪ -‬האם הנזק היה צפוי (צפיות)‬ ‫בהפח"ח ‪ -‬האם זהו הנזק שאליו כיוון החיקוק‪.‬‬ ‫האם צריך להפעיל שיקולי מדיניות‬ ‫ברשלנות ‪ -‬צריך לבדוק שיקולי מדיניות בחוב"ז ובהתרשלות‪.‬‬ ‫בהפח"ח ‪ -‬ככלל החובה קיימת‪.‬‬ ‫ואולם בהפח"ח מסור שק"ד ביחס ליסודות הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם החובה מיועדת לטובת הניזוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם הנזק הוא מהסוג שאליו התכוון המחוקק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם היתה כוונה לשלול אפשרות לתבוע בהפח"ח‪.‬‬ ‫‪ 0.8.1‬הפח"ח ורשלנות יחסי גומלין‪.‬‬ ‫האם כאשר יש חובה חקוקה היא הקובעת את הסטנדרט הראוי לבחינת חובת הזהירות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 734271‬אגבריה נ' המאירי‬ ‫נקבע שאכן החיקוק יכול לשמש כסטנדרט ראוי לבחינת חובת זהירות‪ ,‬אולם רמת הזהירות הנדרשת ברשלנות‬ ‫לעיתים יכולה להיות גבוהה ‪ /‬נמוכה ‪ /‬שווה למה שנדרש בחקיקה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם נוסע בכביש מוכה ערפילים במהירות ‪ 87‬על פי התמרור המוצב‪ ,‬הגם שהוא לא עבר על חיקוק‪ ,‬מ"מ חובת‬ ‫הזהירות שלו גבוהה לנסוע בכביש באופן זהיר יותר מאשר קבע החוק‪.‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫דוגמא מסכמת של חובת הרשלנות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 145283‬ועקנין נ' המועצה המקומית‪ ,‬בית שמש‪,‬‬ ‫העובדות‬ ‫נער בן ‪ 15‬קפץ "ראש" לברכה במים רדודים ונפצע קשה‪ .‬לא היו שלטים שאסרו זאת‪.‬‬ ‫‪ .1‬חובת זהירות‬ ‫א‪ .‬חוב"ז מושגית‪ -‬הנחה‪ ,‬אם ניתן לצפות – צריך לצפות‪:‬‬ ‫קיימת חוב"ז של מפעילת הברכה‬ ‫וגם של מועצה מקומית בית שמש‪ ,‬בעלת המקרקעין (ס' ‪ 37‬לפקנ"ז)‬ ‫ב‪ .‬חוב"ז קונקרטית‪ :‬האם המזיק יכול ‪ +‬צריך לצפות?‬ ‫צפיות טכנית‪ :‬יכלו לצפות(די לצפות "סוג הנזק" ואין צורך לצפות את היקפו המדויק – עיקרון "הגולגולת הדקה"‬ ‫– קשור גם לקש"ס)‬ ‫צפיות נורמטיבית‪ :‬אין הטלת אחריות בגין "סיכונים סבירים"‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫החלקה במדרגות‪ ,‬הישרטות בעת משחק עם כלב‪ ,‬נפילה מסוס בעת רכיבה‬ ‫כולל גם את רכיבי מבחן "הנד" האומר עלות התאונה [נזק גוף חמור]מול עלות מניעתה [עלות מעטה ‪ -‬לחברה (לא‬ ‫לקפוץ ראש) ולמפעיל (שלטים ‪ +‬פיקוח)]‬ ‫השופט ברק‪ :‬מאזן בין התועלת החברתית בקפיצת "ראש" (מעטה)‪,‬‬ ‫הנזק הצפוי ממנה (חמור‪ :‬מוות‪/‬פגיעת גוף קשה)‪ ,‬אמצעי הזהירות‬ ‫למניעתה (זולים‪ :‬שלט)‪ ,‬הצורך להבטיח שלמות גופו של המתרחץ‪,‬‬ ‫חופש הפעולה של המפעיל‪ >= .‬המפעיל היה צריך לנקוט אמצעי זהירות!‬ ‫[עובדתית‪ ,‬נקבע כי גם בגירים לא מעריכים את הסיכון בקפיצת "ראש" למים רדודים‬ ‫‪ .1‬הפרת החובה (התרשלות)‪:‬‬ ‫מפעיל הברכה התרשל – לא הציב שלטים ‪ +‬פיקוח (אמצעי יעיל שאינו‬ ‫כרוך בהוצאה בלתי סבירה)‬ ‫גם בעלת הברכה התרשלה – ‪ .1‬פקחיה ידעו על הנעשה בברכה‪ ,‬אך‬ ‫לא דאגו שיינקטו צעדי בטיחות‪ .2 .‬אסרה על המפעיל ביצוע‬ ‫שינויים בברכה‪ .3 .‬לפי החוזה עם המפעיל‪ ,‬בעלת הברכה השאירה‬ ‫בידה את החזקה בברכה‪ ,‬וממילא גם שליטה ופיקוח‪.‬‬ ‫‪ .0‬נגרם נזק‬ ‫‪ .4‬קש"ס [בין ההתרשלות לבין הנזק]‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪4‬‬ ‫אחריות המדינה ורשויותיה‪.‬‬ ‫זהו נספח לעוולת הרשלנות הדן באחריות המדינה ברשלנות ומנגד בחסינות המדינה בנזיקין‪.‬‬ ‫בעבר ‪ -‬הגישה היתה לצמצם הטלת אחריות על המדינה וזאת מהנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הצפה בתביעות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הרתעת יתר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עומס יתר על הקופה הציבורית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התאמת מוסדית (מי הוא זה שישקול ויחליט להטיל אחריות)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אופי פעילות הרשות שונה מפעילות הפרט‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ 1211 .‬שחאדה נ' חילו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש דחה תביעה ברשלנות נגד פקיד רישוי‪ ,‬בין היתר משיקולי הרתעת יתר ועומס יתר‪ ,‬ואמר "שאין להעלות‬ ‫על הדעת"! שהמדינה תהיה אחראית בנזי קין על כל מעשה רשלנות או הזנחה של אחד מפקידיה‪ ,‬שהרי אוצר‬ ‫המדינה לא יוכל לעמוד בחובת ביטוח כזאת של יעילות עובדי המדינה‪.‬‬ ‫כיום ‪ -‬הגישה היא הטלת אחריות רחבה על רשויות המדינה ברשלנות וזאת מהנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פיצוי לניזוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הרשות היא מונע הנזק ומפזר הנזק היעיל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כיסה של המדינה עמוק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חשש כבד להרתעת חסר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מניעת אי שוויון בין המדינה למזיק פרטי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אין זה הוגן שבגין פעילות המדינה יישאו רק ניזוקים אקראיים‪.‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫הפסיקה יצרה אבחנה בין סוגי הפעילות של הרשות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 115211‬מד"י נ' לוי‬ ‫קובע ביהמ"ש אבחנה בין סוג פעילות הרשות‬ ‫כאשר הרשות פועלת כגוף פרטי ‪ -‬אין ספק שהיא חבה בנזיקין‪.‬‬ ‫כאשר הרשות פועלת כגוף שלטוני ‪ -‬צריך לחלק בין סוגי הסמכויות‪:‬‬ ‫א‪ .‬סמכות ביצוע‪.‬‬ ‫הן הסמכויות שהרשות מפעילה בכדי ליישם את החלטותיה‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬כאשר רשם מקרקעין מתרשל ולא רושם ה"א‪ ,‬מאחר שלרשות יש סמכות השולטת בפנקס המקרקעין והרשם‬ ‫מחויב לרשום‪ ,‬ברור שהמדינה אחראית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א מד"י נ' תמר סוהן ‪411281‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל עקב אי תשלום מזונות והמדינה התרשלה‪ ,‬והבעל חמק עבר‪.‬‬ ‫קבע ביהמ"ש שמאחר שמדובר בסמכות ביצוע המדינה התרשלה וחבה בנזיקין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סמכויות שבשק"ד‬ ‫הם הסמכויות הדורשות שיקול דעת רחב מצד הרשויות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 040271‬גרובנר נ' עיריית חיפה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אשה נפגעה ע"י רוכב אופנים בגן ציבור (נאסר בשלט המוצב בגן) ותבעה את עיריית חיפה על אי אכיפת האיסור‪.‬‬ ‫ואמר השופט שמגר שהגם שיש חובת זהירות אך אין התרשלות באי הצבת פקח‪ ,‬שהרי זו סמכות שבשק"ד‬ ‫המסורה לעירייה היאך לחלק את משאביה‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 115211‬מד"י נ' לוי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מר לוי נהרג בתאונה ע"י מונית שבוטחה ע"י חברה זרה‪ ,‬ובבוא היורשים לתבוע‪ ,‬חברת הביטוח התמוטטה‪ ,‬ולכן‬ ‫הם תבעו את המדינה בגין מתן הרישיון לחברת הביטוח ובכך שלא הזהירה את המבוטחים מבעוד מועד‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי חייב את המדינה ברשלנות ובהפח"ח‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון קבע שמאחר שמדובר בסמכות שבשיקול דעת לא ניתן לתבוע את המדינה ברשלנות מהסיבות‪,‬‬ ‫כבוד הדדי בין הרשויות‪ ,‬וקושי בקביעת סטנדרט של רשלנות‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ושם קבע ביהמ"ש מספר מבחני עזר לזיהוי סמכות שבשק"ד‪.‬‬ ‫א‪ .‬קיימת בחירה בין מספר דרכי פעולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין סטנדרטים ברורים המורים כיצד יש להחליט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נדרשת הכרעה בין שיקולים חברתיים ‪ /‬פוליטיים ‪ /‬וכלכליים‪.‬‬ ‫כבר בפס"ד מד"י נ' וויס (‪ )1334‬היתה סטייה מהלכת לוי שחלקה בין סמכות ביצוע לסמכות שבשק"ד‪.‬‬ ‫ואולם פס"ד שתיל קבע מסמרות בענין‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 13378230‬אורי שתיל נ' מד"י‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫רשלנות מצד המדינה בטיפול בהמלחת מים בעמק יזרעאל שגרמה לפגיעה בפרחי הציפורן של שתיל‪.‬‬ ‫ואמר השופט אדמונד לוי שיש לבטל את הלכת לוי משתי סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הלכה זו לא הכתה שורשים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המשפט המנהלי הקשיח את הכללים כלפי הרשויות המפעילות שיקול דעת‪.‬‬ ‫ולכן גם בסמכות שבשיקול הדעת אמת המידה להתרשלות תילקח מהמשפט המנהלי הבודק את ההחלטה במתחם‬ ‫הסבירות‪ ,‬כך גם השוט הנזיקי יופעל נגד השלטון הפועל מחוץ למתחם הסבירות‪.‬‬ ‫ואכן שלשת המבחנים למידתיות במשפט המנהלי הם המבטאים יחסי נזק מול עלות מניעתו‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם האמצעי שננקט וגרם לנזק התאים לתכלית שמצופה מהסמכות (היינו עלות מניעת הנזק)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם ניתן להשיג תכלית זו באמצעי חלופי שנזקו קטן יותר ולעלותו דומה או קטנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם יש יחס סביר בין התועלת שבפעולה לבין הנזק שגרמה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪7‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫חסינות המדינה בנזיקין‬ ‫חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) עוסק בשאלה האם יש חסינות למדינה בנושאים מסוימים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לחוק אומר‪ :‬דין המדינה לעניין אחריות בנזיקין כדין כל גוף מואגד פרט לאמור להלן בחוק זה‪.‬‬ ‫‪4.1.1‬‬ ‫מעשה בתחום הרשאה חוקית‬ ‫סע' ‪ 0‬לחוק‪ :‬אין המד ינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית מתוך אמונה סבירה ובתום‬ ‫לב בקיומה של הרשאה חוקית‪ ,‬אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שוטר שמפעיל צו מעצר מזויף הוא חסין בנזיקין ע"פ חוק אא"כ הוא היה רשלן כגון ששבר את ידו של העצור‪.‬‬ ‫א"כ המדינה מוגנת מאחריות בנזיקין אא"כ עשתה מעשה שיש בו רשלנות‪.‬‬ ‫(בעבר היתה הגנה למדינה מהוצאת שם רע (סע' ‪ )4‬אולם סעיף חוק זה בוטל (תיקון תשס"ה))‪.‬‬ ‫‪ 4.1.1‬פעולה מלחמתית‬ ‫בשנת ‪ 1452‬חוקק סע' זה שמטרתו להגן על כוחות הביטחון בגין נזיקין שגרמו בעת פעולה מלחמתית‪.‬‬ ‫סע' ‪ 5‬לחוק‪ :‬אין המדינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה ע"י פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישראל‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬שרשראות של טנק שהרסו כביש פרטי בעת פעולה מלחמתית המדינה מוגנת בנזיקין‪.‬‬ ‫הרציונל בכך הוא ‪ -‬שהרי דיני הנזיקין מיועדים לזמנים רגילים וזמן של פעולה מלחמתית איננו זמן רגיל‪.‬‬ ‫כן מטרות דיני הנזיקין (פיצוי והשבת המצב לקדמותו) לא חלות כאשר הזמן והשעה דוחקים‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אילולי המדינה היתה מוגנת היה נוצר מצב של הרתעת יתר‪.‬‬ ‫‪ 4.1.1.1‬מהי פעולה מלחמתית?‬ ‫עד פסק הדין בענין בני עודה לא היתה הגדרה ברורה מהי אותה פעולה מלחמתית שבגינה קיימת חסינות בנזיקין‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5114211‬בני עודה ואח' נ' מד"י‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בתקופת האינתיפאדה הגיע למוסך בכפר טמון רכב עם חיילים ושלשה אנשים החלו לברוח‪ .‬החיילים רדפו‬ ‫אחריהם וירו עליהם שלא ע"פ נוהל מעצר חשוד‪ .‬אחד מהאנשים נפצע בברכו וחברו נהרג‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ברמה העובדתית לא נקפה לכח סכנה בעת הפעולה‪.‬‬ ‫והשאלה העולה האם החיילים היו בעת פעולה מלחמתית ובכך המדינה מוגנת בנזיקין?‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קבע שלא מדובר בפעולה מלחמתית ומאחר שהירי היה רשלני אין חסינות למדינה (לניזוקים יש‬ ‫אשם תורם של ‪.)17.5‬‬ ‫בערעור לעליון אומר השופט ברק שיש להבחין בין פעולה מלחמתית לבין פעולה שיטורית‪.‬‬ ‫בפעולה מלחמתית ‪ -‬היינו כאשר נשקפת סכנת חיים לכח היא אשר תקרא פעולה מלחמתית ואז קיימת הגנה‬ ‫נזיקית‪.‬‬ ‫בפעולה שיטורית ‪ -‬קרי כאשר לא נשקפת סכנת חיים לכח ומדובר בסיור שגרתי אין מדובר בפעולה מלחמית ולכן‬ ‫אין הגנה נזיקית‪.‬‬ ‫הקביעה מתי הפעולה תקרא מלחמתית או שיטורית תקבע לפי נסיבות האירוע‪ ,‬מטרת הפעולה‪ ,‬מקום האירוע‪,‬‬ ‫משך הפעילות‪ ,‬עוצמת הכח הצבאי‪ ,‬האיום שקדם לפעולה ומשך האירוע‪.‬‬ ‫ולכן במקרה דנן‪ ,‬מאחר שמדובר בפעולה שיטורית לעצירת חשוד שלא ע"פ הנהלים‪ ,‬כן הירי בוצע לצורך תפיסת‬ ‫החשודים ולא לשם לחימה בהם ולכח לא נשקפה סכנה הלכך מדובר בפעולה שיטורית שלא מקנה חסינות למדינה‬ ‫בנזיקין‪.‬‬ ‫(לעיתים הפעולה יכולה לשנות את אופייה מפעולה שיטורית שבה לא נשקפת סכנה לפעולה מלחמתית שבה נשקפת‬ ‫סכנה לכח)‪.‬‬ ‫בעקבות פסק הדין בני עודה הכנסת מתקנת את החוק ומוסיפה הגדרה בסעי' ‪ 1‬האומרת שפעולה מלחמתית ‪-‬‬ ‫לרבות כל פעולה של לחימה בטרור במעשי איבה או בהתקוממות וכן פעולה לשם מניעת טרור מעשה איבה או‬ ‫התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 13481237‬עלאונה נ' מד"י‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מחבלים שהשתלטו על בית וצה"ל שכיתר את הבית הציע הפוגה כדי לאפשר לחפים לצאת מהבית‪ ,‬ובצאתם הם‬ ‫נפגעו (לא ברור איך ומתי)‪.‬‬ ‫ביהמ"ש השלום קבע שההפוגה נקראת פעולה שיטורית ולכן אין למדינה הגנה בנזיקין‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי (בדעת רוב) קבע שכל האירוע כולל ההפוגה נחשב פעולה מלחמתית ופינוי האזרחים היה חלק‬ ‫מההליך המבצעי‪ .‬כן גם הסיכון לכוחות היה קיים תמיד ולכן המדינה מוגנת בנזיקין‪.‬‬ ‫בערעור לעליון אומר ביהמ"ש "שעת הפוגה" היא לא פעולה מלחמתית אך גם לא פעולה שיטורית‪ ,‬אשר על כן בזמן‬ ‫שכזה חובת הזהירות למנוע פגיעה מתחדדת‪ ,‬ולכן בפועל לא הוכח שהייתה רשלנות ולכן אין המדינה חבה‪ ,‬אולם‬ ‫ברמה העקרונית המדינה עשויה לחוב‪.‬‬ ‫‪ 4.1.0‬תיקון ‪1331‬‬ ‫בשנת ‪ 2772‬מלבד תיקון ההגדרה מהי פעולה מלחמתית תוקן החוק תיקון נוסף וזאת בעקבות גל תביעות‬ ‫מהשטחים בהם אנשים היו נזכרים לתבוע לאחר זמן‪ ,‬תוך השענות על היפוך נטל הראיה הקיים בדבר מסוכן (סע'‬ ‫‪ 38‬לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ולכן קובע סע' ‪ 5‬א‪:‬‬ ‫* איזור ‪ -‬יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪.‬‬ ‫* על הנפגע להחיש תביעתו בכתב תוך ‪ 67‬יום או תוך ‪ 37‬יום מיום שהוסרה המניעה לכך‪.‬‬ ‫* ביהמ"ש לא ידון בתובענה שהוגשה כעבור שנתיים מיום המעשה‪.‬‬ ‫* לא יחולו סע' ‪ 38‬ו‪ 41-‬לפקנ"ז אלא אם הדבר מוצדק ומטעמים שירשמו‪.‬‬ ‫‪ 4.1.4‬תיקון ‪1335‬‬ ‫סע' ‪ 5‬ב לחוק קובע שהמדינה אינה אחראית בנזיקין לנזק שנגרם לנתין במדינת אויב פעיל או חבר בארגון‬ ‫מחבלים‪ ,‬למעט נזק שנגרם לו בעת שהיה מצוי במשמורת כאסיר ובתנאי שלאחר שחרורו לא חזר להיות פעיל‬ ‫בארגון מחבלים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 5‬ג' לחוק‪ :‬נאמר שאין המדינה אחראית בנזיקין לנזק שנגרם באיזור עימות בשל מעשה שבצעו כוחות‬ ‫הביטחון‪.‬‬ ‫סע' זה בוטל ע"פ פסיקת בג"ץ ‪ 8171235‬עדאלה נ' משרד הביטחון בטענה שסעיף זה איננו חוקתי‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬ו‪ 7-‬לחוק קובעים שאין המדינה אחראית בנזיקין על חבלה או מות של אדם עקב שירותו הצבאי‪.‬‬ ‫לאנשים אלו יש חוקים מיוחדים‪ ,‬כגון חוק הנכים (תגמולים ושיקום) חוק משפחות חיילים שנספו במערכה‬ ‫(תגמולים ושיקום) שמחד הם לא דורשים הוכחת אשם אך מאידך יש להם תקרות לגובה התביעה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫סע' ‪ 7‬ב קובע שהפטור מאחריות הוא גם למדינה וגם לשלוחיה (לעיתים המדינה מפצה לפנים משורת הדין)‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הגנות כלליות וחסינויות‬ ‫ככלל ההגנות המצויות בפקנ"ז חלות גם על עוולות החוץ מלבד אם יש בהן הגבלה‪.‬‬ ‫קיימות מספר הגנות וחסינויות‬ ‫‪ 5.1‬מעשה של מה בכך (סע' ‪.)4‬‬ ‫סע' ‪ 4‬לפקנ"ז‪ :‬לא יראו כעוולה מעשה שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת ואדם בר‬ ‫דעת ומנגד כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך‪(.‬זוטי דברים)‬ ‫‪ 5.1‬מעשה לפי חיקוק (סע' ‪.)1‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפקנ"ז‪ :‬בתובענה שהוגשה על עוולה "חוץ מרשלנות" תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היא "לפי‬ ‫הוראת חיקוק" ובהתאם לכן‪ ,‬או שנעשה בתחום הרשאה חוקית "או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של‬ ‫הרשאה חוקית"‪.‬‬ ‫הגנה זו מתייחסת לכל אדם ולא רק לעובדי ציבור‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫נהג בולדוזר המבצע צו הריסה זכאי להגנה זו‪.‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫חסינות עובד ציבור (סע' ‪ 7 - 7‬ו')‪.‬‬ ‫אחריות המדינה נידונה באריכות בפסקי הדין לוי ושתיל‪ ,‬וחסינות המדינה נידונה בחוק אחריות המדינה‪ .‬הגנה זו‬ ‫בפקנ"ז עוסקת בחסינות לעובד הציבור‪.‬‬ ‫לאחריות עובדי הציבור בנזיקין קיימות שתי גישות מנוגדות‪:‬‬ ‫גישה האומרת שיש להטיל על עובד ציבור אחריות רחבה בנזיקין וזאת מכמה רציונלים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פעילות למען הציבור אינה סיבה לסטות מדיני הנזיקין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שוויון בין עובד ציבור לעובד רגיל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצורך בהרתעה‪.‬‬ ‫ונגדה עומדת גישה האומרת שיש לתת חסינות לעובדי ציבור שפעלו בתום לב וזאת מכמה נימוקים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרתעת יתר ‪ -‬והצפה בתביעות (קיימים גם באחריות המדינה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עובד הציבור חשוף לאיום בתביעה אישית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬למעשה גם במגזר הפרטי האחריות מוטלת על המעביד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2775‬תוקן הפקנ"ז והוגבלה חסינות עובדי הציבור תוך מתן הגנה מצד אחד לעובד הציבור וגיבוי הניזוק מצד‬ ‫שני‪.‬‬ ‫סע' ‪ 7‬לפקנ"ז‪:‬‬ ‫* עובד מדינה ‪ -‬מי שממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי עפ"י חיקוק למעט בעלי חוזה (קבלן עצמאי)‪.‬‬ ‫* עובד רשות ציבורית ‪ -‬רשות מקומית ‪ -‬בנק ישראל ‪ -‬מל"ל וכיו"ב‪.‬‬ ‫הנחיה ‪ 11.5‬של פרקליט המדינה קובעת שעובד המדינה חסין רק כאשר הוא פעל בתפקיד שלטוני שאין לו תפקיד‬ ‫מקביל בשירות הפרטי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫צו אשפוז שהוצא ע"י הפסיכיאטר המחוזי‪.‬‬ ‫לעומתו בתפקיד שאינו שלטוני אין לעובד הציבור חסינות והעובד יחויב אישית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫רופא בבי"ח או מורה במשרד החינוך‪.‬‬ ‫הגם שהורחבה האחריות של עובד הציבור‪ ,‬אך נקבעו לה הסדרים משלימים‪.‬‬ ‫א‪ .‬דאגה לכך שהנפגע זכאי יהיה לפיצוי‪.‬‬ ‫כאשר העובד פעל תוך מילוי תפקידו השלטוני ובתו"ל יש לו חסינות דיונית (לא מהותית) ואילו למדינה אין‬ ‫חסינות‪ ,‬אשר על כן המדינה נושאת באחריות שילוחית לעוולת העובד‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ב‪ .‬מניעת אדישות של עובד הציבור לדרך פעולתו‬ ‫בכדי למנוע מצב בו העובד יזלזל מאחר שהוא חסין נקבע מדרג לרמת האחריות שלו‪.‬‬ ‫ברשלנות רגילה ‪ -‬העובד חסין לגמרי ‪ -‬והמדינה נכנסת בנעליו ומפצה את הניזוק‪.‬‬ ‫ברשלנות חמורה ‪ -‬העובד חסין כלפי הניזוק והמדינה מפצה את הניזוק אך המדינה זכאית לשיפוי מצד העובד‬ ‫הרשלן‪.‬‬ ‫במעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו ‪ -‬העובד איננו חסין לתביעה של‬ ‫הניזוק וגם המדינה זכאית לשיפוי ממנו‪.‬‬ ‫‪5.0.1‬‬ ‫סכמה לביאור‬ ‫סע' ‪7‬ב‪ :‬הוגשה תובענה נגד עובד מדינה‬ ‫המדינה טוענת לחסינות העובד‬ ‫ומבקשת גם לדחות התביעה נגדו‪:‬‬ ‫תידחה התביעה נגד העובד‬ ‫ותישאר נגד המדינה ‪ -‬ס' ‪7‬ב(ב)‬ ‫העובד טוען‬ ‫לחסינותו‬ ‫המדינה תצורף‬ ‫(לפי ס' ‪7‬א)‬ ‫להליך ‪ -‬ס' ‪7‬ב(א)‬ ‫בימ"ש‪ :‬פעל "תוך מילוי תפקידו" ו[לא] מתקיימים‬ ‫תנאי החסינות [=לא "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק"]‬ ‫‪5.4‬‬ ‫העובד רשאי‬ ‫בכל מקרה‬ ‫להצטרף כנתבע‬ ‫בימ"ש‪ :‬העובד פעל שלא‬ ‫"תוך כדי מילוי תפקידו"‬ ‫[לא] תידחה התביעה נגד העובד‬ ‫תידחה התביעה כנגד המדינה‬ ‫בכל מקרה יש תביעה כנגד המדינה‬ ‫ותישאר כנגד העובד‬ ‫חסינות לממלא תפקיד שיפוטי‬ ‫"שופט למכירה‪"...‬‬ ‫ג'רלד ר‪ .‬קליין‪ ,‬שופט מניו‪-‬יורק‪ ,‬מוצע למכירה!‬ ‫לא‪ ,‬לא מדובר בשופט מושחת‪ ,‬אלא בהצעה אמיתית למכירה‪ ,‬ב‪.eBay-‬‬ ‫הרעיון להציע את השופט למכירה עלה במוחה של ג'נט שואנברג‪ ,‬נתבעת ממורמרת שהפסידה בתביעה נגד בעלי‬ ‫הבית שלה‪ ,‬שנידונה מול השופט קליין‪ .‬כדי להביע את אי שביעות רצונה מפסיקתו‪ ,‬פרסמה הגברת את השופט‬ ‫למכירה‪ ,‬תוך שהיא מציינת כי היא כוללת דמי הובלה לכל רחבי הגלובוס‪.‬‬ ‫ארבעה ימים עברו בטרם הורידה הנהלת ‪ eBay‬את המכירה‪ ,‬שהובאה לידיעתו של השופט בידי כתב עיתונות‪.‬‬ ‫אז מה עלותו של שופט משומש במצב טוב?‪...‬‬ ‫לפי גולשי ‪ ,eBay‬שטרחו והגישו ‪ 21‬הצעות‪ ,‬הגבוהה שבהן עמדה על ‪ 127.5‬דולר‪..‬‬ ‫‪ 5.4.1‬חסינות שופט חורגת מחסינות עובדי הציבור משתי סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הסע' חוקק בטרם חוקק סע' ‪ 7‬א'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההגנה לעובדי ציבור היא דיונית וההגנה לשופט היא מהותית‪.‬‬ ‫סע' ‪ 8‬לפקנ"ז‪ :‬אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט‬ ‫לרבות בורר "לא תוגש נגדו תובענה" על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫הפסיקה פרשה שקיימת לשופט חסינות מהותית וכפי שמנסחי הקודקס בסע' ‪( 441‬א) נסחו אדם המבצע פעולות‬ ‫שיפוט לרבות בורר‪ ,‬לא יישא באחריות בנזיקין בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי‪.‬‬ ‫‪ 5.4.1‬קיימות מספר הצדקות לחסינות שופט בנזיקין‪:‬‬ ‫א‪ .‬מניעת התדיינות כפולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אי תלות המערכת השיפוטית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שימור ההיררכיה במערכת המשפט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חוסר צורך בתמריץ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הרתעת יתר‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לעיתים ניתן לתקוף את החלטת השופט בערעור‪.‬‬ ‫א"כ ההלכה ברורה ששופט לא ייתבע ברשלנות‪ ,‬אך האם קיימים חריגים לחסינות שופט‪.‬‬ ‫בר"ע (מחוזי י‪-‬ם) מד"י נ' פרידמן‬ ‫זוהי תביעה נגד ראש ההוצל"פ שהתרשל‪.‬‬ ‫ואומר השופט זיילר שהחסינות העומדת לשופט היא דיונית אישית ולכן אין מניעה מלתבוע את המדינה באחריות‬ ‫שילוחית‪ ,‬וזאת רק במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאד‪.‬‬ ‫פרופ' ישראל גלעד כתב מאמר שכותרתו "אוי לדור ששופטיו צריכים להישפט" ואמר שלמעשה לא השופט ולא‬ ‫המדינה צירים שיהיו אחראים בנזיקין‪ .‬לעיתים נדירות ניתן לתבוע שופט על פעולות שעשה "בכוונה" לגרום נזק‬ ‫תוך שימוש לרעה בסמכותו‪.‬‬ ‫ואכן לאחר כמה שנים בפס"ד בר לב נ' מד"י (שלום ת"א) בו נתבעה שופטת שהתרשלה בשמירה על כספי כינוס‬ ‫שהופקדו בקופת ביהמ"ש‪ .‬וקבע ביהמ"ש שהשופטת התרשלה רשלנות רבתי והתובע זכאי לפיצוי (כאן גם ערעור‬ ‫לא יוכל לתקן את הנזק)‪.‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫חסינות לקטין (סע' ‪.)1‬‬ ‫בואר לעיל באריכות‪.‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫הסתכנות מרצון (סע' ‪.)5‬‬ ‫הגם שהסתכנות מרצון ואשם תורם דומות‪ ,‬לכל אחת מהן יש פרמטרים שונים‪.‬‬ ‫סע' ‪( 5‬א)‪ :‬בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע "ידע והעריך" או יש להניח שידע והעריך את מצב‬ ‫הדברים שגרמו לנזק "וכי חשף את עצמו למצב זה מרצונו"‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם מטפס על קיר טיפוס ונפצע‪ ,‬זהו מצב בו הוא חשף את עצמו לסיכון מרצון‪.‬‬ ‫סע' ‪( 5‬א) דורש שני תנאים והפסיקה מוסיפה תנאי שלישי (שלמעשה כמעט הופך את החוק לאות מתה)‬ ‫א‪ .‬התובע ידע (או יש להניח שידע) את מצב הדברים שגרמו לנזק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשף את עצמו למצב זה מרצונו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפסיקה קבעה שלא די בתנאים א' וב'‪ ,‬אלא צריך להוכיח שהניזוק וויתר מראש על הפיצויים‪ ,‬קרי נטל על עצמו‬ ‫סיכון משפטי‪ ,‬וויתור על זכות הפיצוי היא במפורש או מכללא‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫צופה במגרש כדורגל שנפגע מכדור תועה‪ ,‬ברגע שהוא נכנס למגרש הרי הוא וויתר מכללא על הפיצוי המגיע לו‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1‬חריגים להסתכנות מרצון‪.‬‬ ‫קיימים מספר חריגים להגנת ההסתכנות מרצון‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1.1‬אינה חלה בהפח"ח (סע' ‪( 5‬ב))‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 111281‬קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫היתר שניתן לבניה מעבר לתוכנית תב"ע ע"י הועדה המקומית והועדה המחוזית בטלה את ההיתר ונגרם למערער‬ ‫נזק‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ואומר השופט בן יאיר שלמרות שהמערערת ידעה על ההגבלה בתב"ע‪ ,‬לא ניתן לטעון שהסכנה מרצון וזאת מאחר‬ ‫שהועדה המקומית נתנה היתר בניגוד לדיני התכנון והבניה‪ ,‬וזו הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1.1‬אינה חלה לגבי ילד מתחת לגיל ‪( 11‬סע' ‪( 5‬ג))‪.‬‬ ‫סע' ‪( 5‬ג) לפקנ"ז מחריג ילד מתחת לגיל ‪ 12‬להגנת ההסתכנות מרצון‪.‬‬ ‫הצ"ח דיני ממונות מבטלת את כל ההוראות הנוגעות לאחריות קטינים‪ ,‬וכל קטין יידון ע"פ קטין בגילו‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1‬הסתכנות מרצון כלפי עובד‬ ‫ת"א (שלום ת"א) ‪ 71158211‬רבינסקי נ' החלמה ונופש‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עובד במחלקה סגורה בבי"ח לחולי נפש נפגע מתקיפת חולה במחלת נפש וטוען המעביד שהעובד הסתכן מרצון בכך‬ ‫שהסכים לעבוד במחלקה זו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש דחה את טענת המעביד מתוך מגמה הקיימת בפסיקה להקפדת יתר עם מעביד בכל אשר אחריותו‬ ‫במקרה של תאונות עבודה‪.‬‬ ‫‪ 5.1.0‬הסתכנות מרצון בספורט אתגרי ובמשחקי חברה‪.‬‬ ‫כאמור בכדי שלמזיק תעמוד הגנה זו‪ ,‬על הניזוק לעמוד בשלשה תנאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הניזוק מודע לסיכון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשף את עצמו מרצון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ויתר על זכותו המשפטית‪.‬‬ ‫ומה באשר לספורט אתגרי?‬ ‫ע"א ‪ 185270‬לגיל טרמפולין נ' נחמיאס‪.‬‬ ‫אומר השופט ויתקון שכאשר יש ויתור בכתב ע"פ התנאים דלעיל קיימת למזיק פטור "מסיכון כלכלי" אך יש‬ ‫מצבים שגם עומדת למזיק "פטור מנזק גוף" כגון בספורט אתגרי או בפעילויות בידור מסוכנות שהרי ניתן לוותר‬ ‫על פעילות מעין זו‪ ,‬אך זה הרוצה לעסוק בה אין הוא יכול לטעון לנזק כאשר הוא נפגע‪.‬‬ ‫ת"א (שלום נצרת) ‪ 110210‬עזרן נ' מלון הולידי אין‬ ‫העובדות‪.‬‬ ‫אזרח שהשתתף בקרב תרנגולים שארגן המלון הופל במשחק ונפגע בשורש כף ידו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש לא הטיל חובה על המלון שהרי הנפגע הסתכן מרצון (פסק דין בעקבות ע"א לגיל טרמפולין)‪.‬‬ ‫א"כ לסיכום‪:‬‬ ‫בד"כ טענת הסתכנות מרצון לא מתקבלת במשפט הישראלי מלבד בספורט אתגרי או בפעילויות בידור מסוכנות‪.‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫אשם תורם‪.‬‬ ‫בניגוד להגנת ההסתכנות מרצון שבד"כ לא מתקבלת‪ ,‬טענת אשם תורם מתקבלת וברצון‪.‬‬ ‫סע' ‪( 18‬א)‪ :‬סבל א דם נזק מקצת עקב אשמו שלו ומקצת עקב אשמו של אחר לא תכשל תביעת פיצויים בעד הנזק‬ ‫מחמת אשמו של הניזוק‪ ,‬אלא שהפיצויים "יופחתו" בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון תוך התחשבות במידת‬ ‫אחריות התובע לנזק‪.‬‬ ‫א"כ לרוב אשמו התורם של הניזוק מפחית את הנזק‪ ,‬אך לעיתים נדירות ניתן לומר שאשמו התורם של הניזוק‬ ‫מקזז באופן מלא את הנזק (ואז צריך לבדוק קש"ס)‪.‬‬ ‫באשם תורם כבכל הגנה הנטל על הנתבע‪.‬‬ ‫הגנת האשם תורם יתרונה מחד היא האיזון הנכון בין הצדדים‪ ,‬וחסרונה מאידך שהיא גורמת לריבוי התדיינויות‬ ‫והימשכות ההליך‪.‬‬ ‫‪ 5.7.1‬יסודות אשם תורם‪.‬‬ ‫‪ 5.7.1.1‬בחינת קיומו של אשם עצמי‪.‬‬ ‫היינו התרשלות הניזוק שהזיקה לעצמו‪.‬‬ ‫המבחן לכך הוא אובי' "מבחן האדם הסביר" תוך בחינה של מידת הזהירות שלו כלפי עצמו וכלפי אחרים‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ת"א (מחוזי ת"א) ‪ 0311211‬אטריק נ' חב' החוף השקט‪.‬‬ ‫העובדות‪.‬‬ ‫"מדרגה" בים כנרת שרוחץ בחוף המלון נפל בה ונטבע וטען המלון לאשם תורם‪.‬‬ ‫קבע ביהמ"ש שכאשר אדם לא מודע לסכנה אין לייחס לו אשם תורם‪.‬‬ ‫‪ 5.7.1.1‬הפחתת הפיצויים וחלוקת האחריות‪.‬‬ ‫בניגוד להגנת ההסתכנות מרצון המוחקת את התביעה‪ ,‬בהגנת האשם תורם האחריות תחולק בין המזיק לניזוק‬ ‫וזאת ע"י מידת האשם המוסרי‪ ,‬קרי ההשוואה בין רשלנותו של המזיק לזו של הניזוק‪.‬‬ ‫‪ 5.7.1‬אשם תורם של עובד‪.‬‬ ‫אשם תורם של עובד (בדומה להסתכנות מרצון) בד"כ לא מיחסים לעובד‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 0410215‬מד"י נ' דרעי‬ ‫קובע ביהמ"ש שניתן לייחס לעובד אשם עצמי רק אם‪:‬‬ ‫א‪ .‬נטל סיכון בלתי סביר‪ ,‬או התעלם מסיכונים וודאיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביצע עבודה בצורה מסוכנת שהמעביד לא יכול הי ה לצפות וככל שההתרשלות חמורה יותר‪ ,‬והעובד מודע יותר‬ ‫לסיכון ומתעלם ממנו ומעמדו של העובד בכיר יותר‪ ,‬ביהמ"ש ייטה להכיר באשם תורם של מעביד‪.‬‬ ‫א"כ באופן עקרוני השיקולים הם לטובת העובד וזאת מאחר שהמעביד הוא מפזר הנזק היעיל‪ ,‬כיסו עמוק יותר‬ ‫וכן הוא מפיק תועלת מעבודת העובד‪ ,‬כמו"כ העובד תלוי במקום העבודה‪.‬‬ ‫ולכן כאשר עובד נפצע במקום עבודה הוא יכול לתבוע בכמה מישורים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפח"ח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רשלנות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לעיתים יש למפעל ביטוח שיופעל גם ללא אשם מצד המעביד אלא רק בהתהוות מקרה ביטוחי‪.‬‬ ‫‪ 5.7.0‬אשם תורם בקטין‪.‬‬ ‫כאשר הקטין מזיק‪:‬‬ ‫אין לו אחריות בנזיקין (סע' ‪( 4‬א))‪.‬‬ ‫כאשר הקטין ניזוק‪:‬‬ ‫בהסתכנות מרצון ‪ -‬חסינות מוחלטת (סע' ‪( 5‬ג))‪.‬‬ ‫באשם תורם ניתן לייחס לו‪.‬‬ ‫חריגים לכלל זה‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוק האחריות‪.‬‬ ‫סע' ‪( 4‬ג) לחוק קובע שילד מתחת לגיל ‪ 12‬לא ניתן לייחס לו אשם תורם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סע' ‪ )0( 14‬לפקנ"ז‬ ‫כאשר המזיק הזמין את הילד או הרשה לו לשהות עמו בנכס שבו אירע הנזק‪.‬‬ ‫המבחן לאשם תורם בקטין הוא לפי קטין סביר בגילו ובאותן נסיבות‪.‬‬ ‫ואולם אם הילד נמצא עם משמורן (הורה ‪ -‬מורה) ניתן לייחס אשם תורם למשמורן שעמו‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪8‬‬ ‫‪ 5.7.4‬אשם תורם של ליקוי דעת‬ ‫כאשר לקוי הדעת מזיק ‪ -‬לא מתחשבים בזה אא"כ הוא אינו שולט בתנועותיו ‪ -‬הלכת כרמי נ' סבג‪.‬‬ ‫כאשר לקוי הדעת ניזוק ‪ -‬ואשמו תורם לנזק הליקוי שלו יילקח בחשבון ע"פ מבחן האשמה המוסרי הבוחן כיצד‬ ‫האדם מתנהג לעצמו‪.‬‬ ‫‪ 5.7.5‬התאבדות כאשם תורם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ילד התאבד עקב טיפול פסיכולוגי לקוי‪ ,‬ההתאבדות יכולה להיחשב אשם תורם וזאת ע"פ הצפיות‪.‬‬ ‫אם צפוי היה שהילד יתאבד ‪ -‬ויש קשר סיבתי ‪ -‬ניתן אולי לייחס מעט אשם תורם‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫אך אם לא היה צפוי שהילד יתאבד ‪ -‬לעתים מכנים זאת אשמו התורם של המתאבד‪ .‬ואולם לרוב ניתן לומר‬ ‫שנותק הקשר הסיבתי ואז עומדת למזיק הגנה מוחלטת‪.‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫הקטנת הנזק‪.‬‬ ‫זוהי טענה רווחת הבאה לאחר שהניזוק הוכיח את העוולה המזיק יכול לטעון שהיה על הניזוק להקטין את הנזק‪.‬‬ ‫הגנה זו אומצה מסע' ‪ 14‬לחוק החוזים הקובע שעל הניזוק לנקוט בכל האמצעים הסבירים בכדי להקטין את נזקו‪.‬‬ ‫אשר על כן ניזוק רשאי לתבוע מהמזיק הוצאות סבירות שהוציא להקטנת נזקו וכן את תוצאות ההחמרה של הנזק‬ ‫שנגרם לו עקב הניסיון להקטין את נזקו‪.‬‬ ‫ניזוק שלא הקטין נזקו ‪ -‬יופחתו פיצוייו‪.‬‬ ‫ולכן נטל ההוכחה היא על המזיק (כבכול הגנה)‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם נפגע במקום עבודה והוא יכול לעבוד בתפוקה של ‪ 27%‬ממה שעבד בטרם נפגע‪ ,‬עליו להקטין את נזקו של‬ ‫הנתבע‪.‬‬ ‫כאשר מדובר בניתוח שעל הנפגע לעבור אין לדרוש ממנו להסכים לניתוח שטומן בחובו סכנה לחייו או לגופו מכח‬ ‫הקטנת הנזק (ע"א גולדפרב נ' חברה לביטוח)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קשר סיבתי‬ ‫זהו נדבך הנצרך בכל סוג עוולה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בפרשת הצלילות בנחל הקישון וועדת שמגר קבעה שאין קש"ס מובהק בין הצלילות בנחל למחלת הסרטן‪ ,‬ומאידך‬ ‫לא ניתן לשלול קיומו של קשר זה‪.‬‬ ‫ואכן באפריל ‪ 2774‬הכיר משרד הביטחון "לפנים משורת הדין" בצוללי הקישון כנכי צה"ל‪.‬‬ ‫העולה מן האמור הוא הקושי בהוכחת נדבך הסיבתיות בכל עוולה ועוולה‪.‬‬ ‫הקשר הסיבתי נחלק לשני סוגים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קש"ס עובדתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬קש"ס משפטי‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫קשר סיבתי עובדתי‪.‬‬ ‫כאמור הקש"ס נחוץ בכל עוולה גם באלו שאחריותן חמורה או מוחלטת‪.‬‬ ‫מקורו של הקש"ס הוא בסע' ‪ 64‬לפקנ"ז‪ ,‬ובפסיקה‪.‬‬ ‫מהותו של הקש"ס הוא ‪ -‬האם הנזק אירע בעקבות עוולת המזיק‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬מבחן האלמלא‪.‬‬ ‫המבחן המרכזי לבחינת הקש"ס העובדתי הוא מבחן האלמלא‪ ,‬השואל האם הנזק היה מתרחש גם אלמלא עוולתו‬ ‫של המזיק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אנשים הנוסעים בים וספינתם עלתה על שרטון ותוך כך הם מגלים שסירות ההצלה הפכו לּבּופֵ ה‪ ,‬ובשל כך הם‬ ‫טובעים‪ .‬במקרה זה קשה לדעת אם היו הסירות אנשים אלו היו ניצלים‪.‬‬ ‫למבחן האלמלא יש שתי בעיות מרכזיות‪.‬‬ ‫א‪ .‬המבחן היפותטי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעייתיות בריבוי מעוולים (גורמים חלופיים ‪ -‬שני מזיקים עוקבים)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬בעיה א ‪ -‬ההיפותטית‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 1781210‬דעקה נ' בי"ח כרמל‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אשה שנותחה בכסף שנותרה קפואה עקב הניתוח‪ .‬ביה"ח התרשל בדרך קבלת הסכמת האשה בכך שהיא הוחתמה‬ ‫תחת טשטוש מתרופות שקבלה כהכנה לניתוח‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫בית המשפט נחלק לשלש דעות‪.‬‬ ‫דעת הרוב ‪ -‬המבחן הוא סובייקטיבי‪ ,‬קרי מה אשה "זו" היתה עושה‪ ,‬וכפי שנראה "היא" היתה מסכימה לניתוח‪.‬‬ ‫דעת מיעוט בשם השופטת בייניש אומרת שכאשר יש ספק בשל היות השאלה היפותטית יש לאמץ מבחן אובי'‪,‬‬ ‫היינו התנהגות חולה סביר בנסיבות האשה‪ ,‬אשר על כן חולה סביר לא היה מסכים לניתוח‪ ,‬ולכן צריך לפצות‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫דעת מיעוט בשם השופטת שטרסברג כהן אומרת שכאשר מדובר על שאלה בזמן עבר לא נוכל להשתמש במבחן‬ ‫האלמלא המתאים לעובדות שאירעו ולא לכאלה האמורות להתרחש‪.‬‬ ‫ולכן מאחר שמאזן ההסתברויות שקול‪ ,‬קרי ‪ 57%‬סיכוי ‪ 57%‬סיכון‪ ,‬נפצה את האשה בגובה הסיכון הקיים(‪,)57%‬‬ ‫היינו פיצוי על פי סיכוי‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬מבחן הדיות‪.‬‬ ‫מבחן האלמלא חלש יותר כאשר מדובר בריבוי מעוולים‪ ,‬כגון שני מפעלים מזהמים בו זמנית‪ ,‬או שני אנשים‬ ‫שחבטו יחדיו באדם‪ ,‬שאז קשה לקבוע שאלמלא מכותיו של האחד נגרם הנזק‪.‬‬ ‫ולכן מבחן הדיות הכרחי להשלמת מבחן האלמלא‪ ,‬מבחן זה שואל האם די לאחד לקיים את הנזק בניזוק‪ ,‬וכאשר‬ ‫הוא מתקיים שני המזיקים יישאו ביחד ולחוד בנזק‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1‬בעיה ב' ‪ -‬שני מזיקים עוקבים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם נפצע בידו ולאחר תקופה ידו זו נקטעה‪.‬‬ ‫כאשר יש שני מזיקים עוקבים ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫א‪ .‬גורם לא עוולתי שבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גורם עוולתי שבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫‪ 1.1.1.1.1‬גורם "לא עוולתי" שבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם בן ‪ 37‬בריא שעובר תאונה שגרמה לו ‪ 37%‬נכות ולאחר שנה הוא מת באופן טבעי (גורם לא עוולתי)‪.‬‬ ‫ אם היה פסק דין בענין התאונה ‪ -‬הוא מקבל הכל הגם שהוא מת לאחר שנה (עקרון סופיות הדיון)‪.‬‬‫ אם לא היה פסק דין בענין התאונה ‪ -‬הוא יקבל אבדן הכנסה רק לתקופת השנה שבין התאונה למוות‪ ,‬והאחריות‬‫של המזיק הראשון מסתיימת במות הניזוק‪ ,‬הקיר הגורם הלא עוולתי (מות הניזוק) בלע את הנזק שנגרם ע"י‬ ‫המעוול הקודם‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1.1.1‬גורם "עוולתי" שבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 148281‬עזבון חננשוולי נ' רותם חברה לביטוח‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫חננשוולי נפצע בתאונה (להלן התאונה הראשונה) ונגרם לו נזק של ‪ 28%‬אבדן כושר הכנסה עתידי‪ ,‬ולאחר תקופה‬ ‫הוא נדרס ומת (גורם עוולתי ‪ -‬התאונה השנייה)‪.‬‬ ‫אין ספק שעל התקופה שבין התאונה הראשונה לשנייה המזיק הראשון צריך לשלם‪.‬‬ ‫כמו"כ אין ספק שהשני חייב לשלם מהתקופה השנייה‪.‬‬ ‫אך עלתה השאלה האם השני משתלט על נזקו של הראשון‪ ,‬או שהראשון ימשיך לשלם‪.‬‬ ‫ואומרת השופטת נתניהו שמאחר שהמזיק השני גרם "נזק ראייתי" לניזוק בכך שהרגו‪ ,‬שהרי טרם ניתן פסק דין‬ ‫בעניינו‪ ,‬והוא לא יכול לתבוע את המזיק הראשון‪ ,‬ולכן עוולתו בולעת את עוולת הראשון ומעתה (מקרות התאונה)‬ ‫הוא צריך לשלם את מלא הנזק לניזוק‪.‬‬ ‫הלכת חננשווילי למעשה קובעת שאין הבדל בין אם הגורם השני מעוול בין אם הוא לא מעוול‪ ,‬תמיד התאונה‬ ‫השנייה תשתלט על התאונה הראשונה (וזאת רק אם טרם ניתן פס"ד בתאונה הראשונה)‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫עמימות סיבתית‬ ‫בד"כ ברור שההתרשלות היא אשר גרם לנזקו של הניזק‪.‬‬ ‫ואולם ישנם מצבים שלא ברור מה גרם לנזקו של הניזק‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫כאן אנו מתמודדים עם עמימות סיבתית‪.‬‬ ‫הדוקטרינות הבאות מתמודדות עם העמימות הסיבתית בשני דרכים‪:‬‬ ‫א‪ .‬העברת נטל הראיה מהניזוק למזיק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סטייה מהצורך להוכיח מעבר ל‪ 51%-‬את הנזק‪.‬‬ ‫הדוקטרינות הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬העברת נטל הראיה (סע' ‪ 38-47‬לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזק ראייתי‪.‬‬ ‫בדוקטרינות אלה נטל הראיה עובר מהניזוק למזיק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אבדן סיכויי החלמה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פיצוי לפי סיכוי ‪ -‬הסתברות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אחריות קיבוצית‪.‬‬ ‫בדוקטרינות אלו סוטים מהכלל הדורש הוכחה מעבר ל‪ 51%-‬של הנזק‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬העברת נטל הראיה‬ ‫מקרים שבהם יש עמימות סיבתית ולא ברור שהעוולה היא זו שגרמה לנזק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אש ‪ -‬סע' ‪ 34‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫דבר מסוכן ‪ -‬סע' ‪ 38‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫היתרון בכך הוא ‪ -‬שהמזיק הוא זה שיצטרך להוכיח העדר קשר סיבתי עובדתי והניזוק ייהנה בכך במקרי גבול‪.‬‬ ‫ומנגד החסרונות בהעברת נטל הראיה הם בזה שהם טובים רק למקרי גבול‪ ,‬ורק כאשר יש סעיף ספציפי של‬ ‫העברת נטל הראיה‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬נזק ראייתי‬ ‫זוהי דוקטרינה חדשה שמשתמשים בה יותר ויותר‪.‬‬ ‫נזק ראייתי הוא כאשר המזיק גרם נזק ליכולתו של הניזוק להוכיח קש"ס עובדתי בין הנזק שנגרם לו למזיק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫בית חולים שהתרשל בטיפול וכאשר הניזוק רוצה להוכיח זאת מתגלה לו שבית החולים התרשל בשימור הראיות‬ ‫לנזק‪.‬‬ ‫כאן מלבד עצם ההתרשלות נגרם לניזוק נזק ראייתי באיבוד הראיות‪.‬‬ ‫ולכן כאשר יש נזק ראייתי המזיק יישא בנטל להוכיח מה חלקו בנזק‪ ,‬ואם לא יצליח‪ ,‬הוא יישא במלוא הנזק‪.‬‬ ‫זהו למעשה הפן הראיתי של דוקטרינת הנזק הראייתי המעבירה את נטל הראיה מהניזוק למזיק‪.‬‬ ‫ישנו פן מהותי של נזק ראיתי המרחיק לכת ואומר שנזק ראייתי הוא עוולה בפני עצמה‪ ,‬אך פן זה לא אומץ‬ ‫בפסיקה הישראלית (רע"א פילבר)‪.‬‬ ‫חשוב לציין שרק אם "המזיק" הוא אשר גרם לנזק הראייתי הנטל עובר אליו‪ ,‬אך אם צד ג' הוא אשר גרם לנזק‬ ‫הראייתי הנטל נשאר על הניזוק‪.‬‬ ‫דוקטרינת הנזק הראייתי אומצה בעיקר ברשומות רפואיות או אי ביצוע בדיקות‪ ,‬וכגודל החסר הרישומי כך גודל‬ ‫הנטל הראייתי‪.‬‬ ‫לעתים הנזק הראייתי יכול שיהיה מרחיק לכת כגון "סיבה לא ידועה מבין כמה סיבות"‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 185281‬נגר נ' ד"ר וילנסקי‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫נגר עבר ניתוח להסרת תוספתן‪ ,‬אלא שרשלנות המנתח (היסחפות חלק ממתקן עירוי לווריד) גרמה לניתוח נוסף‪,‬‬ ‫וכתוצאה משני הניתוחים נגרמה לנגר נכות נפשית‪.‬‬ ‫כאן לא ברור האם הנזק הנפשי נגרם לנגר רק מהניתוח הראשון (לא עוולתי) רק מהניתוח השני (עוולתי) או‬ ‫משניהם גם יחד‪.‬‬ ‫ביהמ"ש פסק שמלבד הנזק הפיזי (נכות נפשית) שנגרם לנגר‪ ,‬נגרם לו גם נזק ראייתי בכך שהוא לא יכול להוכיח‬ ‫ממה נגרם לו הנזק הנפשי‪ ,‬ולכן נפסק לו נזק פיזי ‪ +‬נזק ראייתי שהעביר את הנטל על הרופא‪.‬‬ ‫הביקורת על פס"ד זה היא ‪ -‬פיצוי יתר‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ומנגד ניתן לטעון שבמאזן בין נגר התמים לבין בית החולים האשם שגרם לנזק ראייתי נשקלו שיקולי צדק‪.‬‬ ‫‪ 1.1.0‬אבדן סיכויי החלמה‬ ‫כאן בשונה מהמקרים הקודמים בהם הועבר נטל הראיה‪ ,‬אנו מפחיתים בצורך להוכיח מעבר למאזן ההסתברויות‬ ‫את הנזק‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫ישנם מקרים שבהם אדם מגיע לביה"ח ונקבע שהיו לו ‪ 37%‬סיכויי החלמה והוכח שבית החולים התרשל‪.‬‬ ‫מחד ‪ -‬אין ספק שנגרם נזק עקב התרשלות‪.‬‬ ‫ומנגד ‪ -‬הניזוק לא יכול להוכיח מעבר ל‪ 57%-‬שבית החולים הוא אשר גרם למותו‪.‬‬ ‫ולכן כאן הנזק הוא לא התוצאה הסופית (המוות) אלא "אבדן סיכויי ההחלמה" ועל המזיק לשאת בפגיעה בסיכויי‬ ‫החלמה של הניזוק‪ ,‬גם אם לא ברור שהוא אשר גרם לתוצאת המוות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם שהגיע לבית החולים עם ‪ 37%‬סיכויי החלמה והוכח שביה"ח התרשל‪ ,‬אם הנזק הכללי הוערך במיליון‬ ‫שקלים‪ ,‬בית החולים יישא בחלקו לנזק של שלוש מאות אלף שקלים‪.‬‬ ‫המסר שדוקטרינה זו רוצה להעביר הוא שאבדן סיכויי החלמה הם נכס עצמאי ואל לו לביה"ח להתרשל כאשר‬ ‫מגיע אליו אדם עם סיכויי החלמה נמוכים (אומץ בע"א ‪ 231/84‬קו"ח כללית נ' פאתח)‪.‬‬ ‫קיימת בעיה בדוקטרינה זו‪ ,‬שהרי אם וכאשר מגיע אדם לבית החולים עם ‪ 27%‬סיכויי החלמה הוא יקבל ‪27%‬‬ ‫פיצויים‪ .‬וא"כ גם כאשר אדם מגיע עם ‪ ^67‬סיכויי החלמה הוא אמור לקבל ‪ 67%‬פיצויים‪ ,‬מה שיוצר חוסר‬ ‫סימטריה בחישוב הנזק (בועז שנור "הבסיס העיוני לפסיקת פיצויים חלקיים בישראל")‪.‬‬ ‫‪ 1.1.4‬פיצוי לפי סיכוי ‪ -‬הסתברות‬ ‫זוהי סיטואציה העוסקת במקרה שבו ברור שהמזיק התרשל ונגרם נזק‪ ,‬אך לא ניתן להוכיח זאת מעבר ל‪57%-‬‬ ‫(כמו באובדן סיכויי החלמה)‪ ,‬כמו כן לא ברור אם יש קש"ס‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ת"א (מחוזי ת"א) ‪ 1111215‬ארמה נ' מרכז רפואי הרצליה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מקרר שבו היו עּוברים שהופרו‪ ,‬ומתוך רשלנות ביה"ח המקרר הופשר ואבדו העוברים‪.‬‬ ‫בני הזוג ארמה אבדו בעקבות התרשלות זו את הסיכוי האחרון שלהם לילד‪.‬‬ ‫מצד אחד יש התרשלות מצד בית החולים‪ ,‬ומצד שני לא ברור אם העובר היה נקלט ברחמה של האשה‬ ‫(הסטטיסטיקה נותנת ‪ 17%‬להיקלטות העובר)‪.‬‬ ‫ביהמ"ש פיצה את בני הזוג בעשרה אחוז כגובה הסיכוי שהעובר היה נקלט‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 7057231‬בי"ח כרמל חיפה נ' מלול‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫פגה שנולדה עם נזק מוחי‪ ,‬כאשר לא ברור האם הנזק הוא כתוצאה מהפגות (גורם לא עוולתי) או בגין ההשתהות‬ ‫של בית החולים בניתוח הקיסרי (רשלנות) או בשל דימום האם‪.‬‬ ‫זהו מקרה של עמימות סיבתית‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שמאחר שמקור הנזק עמום בית החולים יישא בחלקו היחסי של הנזק‪ ,‬קרי שליש הנזק‪ ,‬וזאת בכדי‬ ‫לשמר הרתעה (פיצוי לפי סיכוי)‪.‬‬ ‫דנ"א ‪ 4110235‬בי"ח כרמל נ' מלול‬ ‫ברוב של חמשה שופטים (נגד ארבעה) נאמר שאם נקבל את דוקטרינת פיצוי לפי סיכוי אנו פורצים את מוסד מאזן‬ ‫ההסתברויות‪ ,‬וכל אחד שניזוק יוכיח את גובה סיכוי הנזק שלו יקבל פיצוי‪ ,‬ולכן אין להכיר באחריות יחסית‬ ‫במקרים של סיבתיות עמומה‪.‬‬ ‫ואולם מוסיף השופט ריבלין ואומר שיש מחלקה של מקרים שבהם מוצדק לתת פיצוי לפי סיכוי‪ ,‬וזאת כאשר יש‬ ‫"הטיה נשנית" ובארבעה תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מזיק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קבוצת ניזוקים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיכון חוזר משותף‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הטיה עקבית לטובת אחד הצדדים בהחלת הכלל הרגיל‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫זיהום סביבתי ע"י מפעל שגרם לעליית התחלואה באיזור מעשה אחוז לחמשה עשר אחוז‪ ,‬היינו זיהום שגרם‬ ‫לתוספת של חמשה אחוז בתחלואה‪.‬‬ ‫במקרה כזה כל אחד שנפגע יכול לתבוע חלק של חמשה אחוז חלקי מאה‪.‬‬ ‫וזאת מהנימוקים של צדק מתקן ‪ -‬הרתעה יעילה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪9‬‬ ‫‪ 1.1.5‬אחריות קיבוצית‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫קבוצה של מזיקים שגרמו יחדיו לנזק לאדם ואין קשר ביניהם‪ ,‬האחריות הקיבוצית אומרת שנטיל על קבוצת‬ ‫המזיקים להוכיח את חלקם בנזק‪ ,‬והם ביניהם יתגוששו מהי רמת האחריות של האחד‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 411271‬ארוג'י נ' פינק‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אדם שהכניס את משאיתו לשני מוסכים שהוכח שהתרשלו בטיפול במשאית ולאחר זמן מנוע המשאית התפוצץ‪,‬‬ ‫אך לא ניתן לדעת האם בגין התרשלות הראשון או השני‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהאחריות בישראל היא אישית ולא קיבוצית ומאחר שלא הוכיח נהג המשאית את נזקו של האחד‬ ‫מעבר ל‪ 57%-‬אין הוא זכאי לפיצוי‪.‬‬ ‫א"כ בישראל דוקטרינת האחריות הקיבוצית לא התקבלה‪.‬‬ ‫בארה"ב ישנם פסקי דין רבים שבהם התקבלה דוקטרינה זו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫פס"ד ‪( SUMMERS‬משנת ‪)1148‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שלשוה ציידים שהיו במהלך צייד‪ ,‬כאשר שניים היו מאחור ואחד מלפנים ובתוך כך הם ירו ופגעו בצייד שלפניהם‬ ‫ולא ניתן היה לדעת מי הוא היורה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שמאחר ששניהם התרשלו‪ ,‬הנטל עובר אליהם בכך שהם יוכיחו של מי הכדור הפוגע‪ ,‬ועד אז שנם‬ ‫חבים ביחד ולחוד‪.‬‬ ‫יש אחריות קיבוצית מסוג אחריות לפי נתח שוק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫פס"ד ‪( SINDEL‬משנת ‪)1183‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בשנות השישים נשים רבות נטלו תרופה מסוג ‪ DES‬למניעת הפלה‪ ,‬והסתבר שלבנות שנולדו לאותן נשים היתה‬ ‫תחלואה רבה‪.‬‬ ‫אין ספק שכל הספקים היו מעוולים ונגרם נזק‪ ,‬אולם את הקשר הסיבתי קשה להוכיח מי זה אשר גרם לנזק‬ ‫הספציפי‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שמאחר שידוע נתח השוק של כל חברה וחברה‪ ,‬אזי כל חברה תשלם את חלקה בנתח השוק לניזוק‪.‬‬ ‫כאמור בישראל לא התקבלה דוקטרינת האחריות הקיבוצית וגרורותיה‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫קש"ס משפטי‬ ‫לאחר שיש קש"ס עובדתי וברור מי גרם לנזק‪ ,‬הקש"ס המשפטי בוחן האם "ראוי" להטיל עליו חבות משפטית‪.‬‬ ‫החל משנות השישים נקבעו שלשה מבחנים לבחינת הקש"ס המשפטי שנתקבצו ובאו לפס"ד ברדה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 571281‬בן שמעון נ' ברדה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מדריך גדנ"ע שהשאיר את חלון חדר הנשקייה פתוח ונער שפרץ וגנב רובים פגע בחברו (אין ספק שהנער מעוול)‪.‬‬ ‫השאלה העולה האם תוטל חבות נזיקית על מדריך הגדנ"ע‪.‬‬ ‫ביהמ"ש סקר שלשה מבחנים לבחינת הקש"ס המשפטי (להוכיח קש"ס משפטי די באחד מהמבחנים הבאים)‪:‬‬ ‫א‪ .‬מבחן הציפיות‪.‬‬ ‫מבחן זה שואל האם היה על המזיק כאדם סביר "לצפות" כי התנהגות תביא לגרימת הנזק לניזוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבחן הסיכון‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫מבחן זה שואל האם התוצאה המזיקה היא "בתחום הסיכון" שיצרה התנהגות המזיק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבחן השכל הישר‪.‬‬ ‫האם כל התכונות המציינות את העוולה "תרמו בפועל" להתהוות התוצאה המזיקה‪ ,‬וכאשר יש גורם זר מתערב‪,‬‬ ‫האם התערבות לא שללה את הקשר בין ההתרשלות לנזק‪.‬‬ ‫ביהמ"ש במקרה ברדה יישם את שלשת המבחנים וקבע שכולם התקיימו במדריך הגדנ"ע‪ ,‬ואולם כאמור ברמה‬ ‫העקרונית די במבחן אחד לקיומו של קש"ס משפטי‪.‬‬ ‫‪ 1.0.1‬עקרון הגולגולת הדקה‬ ‫תיאור הסיטואציה‪:‬‬ ‫אדם נותן לחברו אגרוף תוך שהוא מעריך שאגרוף זה תוצאותיו יהיו דלות‪ ,‬ומסתבר שבגין מום שיש לאותו אדם‬ ‫שעצמותיו חסרות סידן‪ ,‬הוא גרם לשבר משמעותי בצלעותיו‪.‬‬ ‫דנ"א משה נ' קליפורד‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫ילדה שעברה זריקת אלחוש לטיפול בשן‪ ,‬והחומר שעלה לה למוח גרם לנכות‪.‬‬ ‫התברר שההיסטוריה הרפואית הראתה שזריקה כזו יכולה לגרום לסחרחורת‪ ,‬אך לראשונה היא גרמה לנכות‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שמאחר שהרופא צפה נזק קטן‪ ,‬אין הוא יכול לטעון לחוסר ציפייה לנזק הגדול‪ ,‬ע"פ עקרון‬ ‫הגולגולת הדקה‪.‬‬ ‫הקודקס האזרחי בסע' ‪ 434‬הכניס את כל מבחני הקש"ס המשפטי לסעיף‪.‬‬ ‫‪ 1.0.1‬גורם זר מתערב‬ ‫סע' ‪ 14‬לפקנ"ז מטיל אחריות על מזיק בעקבות גורם זר מתערב אם הוא היה אחד מהסיבות לנזק‪,‬‬ ‫ואולם לא יראוהו אשם אם התקיים אחד מאלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מקרה טבעי בלתי רגיל שלא ניתן לצפותו או למנוע את תוצאותיו בהתנהגות סבירה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אשמו של הגורם הזר היא הסיבה המכרעת לנזק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ילד שמלאו לו ‪ 12‬שנה וניזוק‪ ,‬כאשר המזיק הזמין אותו לשהות בנכס‪.‬‬ ‫א"כ באופן עקרוני הגורם הזר לא מנתק את הקש"ס המשפטי כאשר מתקיימים אחד מהמבחנים שלו‪.‬‬ ‫ולכן אפי' כאש ר מדובר במקרה טבעי‪ ,‬כגון‪ :‬התקנה של דוד באופן רשלני ורוח מצויה הפילתו‪ ,‬הגם שהרוח היא‬ ‫גורם זר מתערב‪ ,‬אך היה על מתקין הדוד לצפות זאת (ע"א ‪ 2757/43‬שרון נ' זמס חב' כח אדם)‪.‬‬ ‫כמו"כ כאשר בעקבות טיפול פסיכולוגי רשלני המטופל התאבד‪ ,‬הפסיקה אומרת שאם ניתן היה לצפות את‬ ‫ההתאבדות לא ייחשב הנזק כגורם זר מתערב (ע"א ‪ 6644/46‬הדסה נ' גלעד)‪.‬‬ ‫‪ 1.0.0‬קש"ס משפטי וריחוק הנזק‪.‬‬ ‫לעיתים גם אם מתקיים קש"ס משפטי הפסיקה קובעת שהוא רחוק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 110283‬בן ציון נ' מגורי בת ים‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫התובע שנתקל באבן שפה ונחבל בידו‪ ,‬וכעבור שש שנים הוא נפל מסולם שממנו נשמטה אחיזתו עקב כאבים ביד‬ ‫שנפגעה מאבן השפה‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהגם שיש קש"ס עובדתי ומשפטי‪ ,‬מאחר שהנזק רחוק אין הוא זכאי לפיצוי‪.‬‬ ‫בדיקת ריחוק הנזק היא לאור שיקולי מדיניות הבודקים האם הנזק השני התרחש בתוך תקופת ההחלמה‪ ,‬האם‬ ‫חלף זמן רב‪ ,‬וכמה הסתגל הניזוק למומו הראשון‪.‬‬ ‫סע' ‪ )1( 71‬לפקנ"ז‪ :‬פיצויים אפשר שיינתנו אלא שאם סבל התובע נזק יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול‬ ‫לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל ושבא במישרין מעוולת הנתבע‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫הבחינה האם הנזקים עלולים לבוא באורח טבעי אם לאו‪ ,‬היא ע"פ מבחן הציפיות שהוא מכשיר להפעלת מדיניות‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪7‬‬ ‫ריבוי מעוולים‬ ‫קיימות מספר אפשרויות לריבוי מעוולים‪:‬‬ ‫א‪ .‬עוולות נפרדות ונזקים נפרדים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ראובן ושמעון תוקפים יחדיו את לוי‪ ,‬כאשר אין כל תיאום בין התוקפים והנזק שנגרם הוא נפרד (הראשון ביד‬ ‫והשני ברגל)‪.‬‬ ‫מזיקים אלו "אינם" מעוולים במשותף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביצוע עוולה במשותף‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ראובן ושמעון תוקפים במשותף ובמתואם את לוי‪ ,‬גם כאשר הנזק של כל אחד מהם הוא נפרד‪ ,‬כגון שאחד פגע בידו‬ ‫והשני ברגלו‪ ,‬הם מעוולים במשותף‪.‬‬ ‫כמו"כ מעוול באחריות שילוחית או בחבות מעביד גם הם למעוולים במשותף יחשבו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עוולות נפרדות שנזקן אינו ניתן לחלוקה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ראובן שתקף את שמעון והרופא שטיפל בו ברשלנות החמיר את הפציעה‪.‬‬ ‫הגם שהמזיקים נפרדים‪ ,‬אך מאחר שלא ניתן לחלק את הנזק ביניהם ולקבוע מי אחראי יותר‪ ,‬זהו נזק שאינו ניתן‬ ‫לחלוקה ולכן הם מעוולים במשותף‪.‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫א"כ יש שני סוגים של מעוולים במשותף‪.‬‬ ‫א‪ .‬מעוולים שביצעו עוולה במשותף (כולל אחריות שילוחית)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מעוולים שפעלו בנפרד וגרמו נזק שאינו ניתן לחלוקה‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1‬דינם של המעוולים במשותף‪.‬‬ ‫כלפי הניזוק הם חבים ביחד ולחוד (סע' ‪ 11‬לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ודין המעוולים ‪ -‬סע' ‪ 84‬לפקנ"ז אומר דמי ההשתתפות בין הצדדים ייקבעו ע"פ הצדק והיושר בהתחשב עם‬ ‫מידת אחריותו של האדם לנזק‪ .‬ביהמ"ש מוסמך לפטור אדם מחמת השתתפות‪ ,‬או להורות שהשתתפותו של אדם‬ ‫תהא כדי שיפוי מלא‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬כל מעוול יישא בחלקו באחריות ע"פ מבחן האשמה המוסרית הבוחן מי שאשם יותר ישלם יותר‪.‬‬ ‫ואולם הנטל על הנתבע להוכיח שמעוול נוסף השתתף בחגיגה‪.‬‬ ‫וכאשר לא ניתן לחלק את האחריות בין הצדדים‪ ,‬הנטל יוטל על המעוולים בשווה‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.1‬מהו ביחד ולחוד בנזק שאינו ניתן לחלוקה‬ ‫כל מעוול אחראי לנזק כולו‪ ,‬ולכן אם כיסו של אחד המעוולים רדוד‪ ,‬או שהוא נעלם‪ ,‬הנזק כולו יותר על המעוול‬ ‫שנותר‪ .‬ולכן אין הבדל אם הם מזיקים במותאם‪ ,‬או ללא תיאום‪ ,‬או בזה אחר זה ‪ -‬הנזק יוטל על שניהם ביחד‬ ‫ולחוד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 11275‬אדרי נ' עזזיאן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫הולך רגל שנחבל ע"י שני כלי רכב בזה אחר זה והנזק לא ניתן לחלוקה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש ייחס להולך הרגל אשם תורם של שליש הנזק‪ ,‬ואת היתרה הוא חילק בשווה בין המעוולים (כיום לאחר‬ ‫חקיקת הפלת"ד העוסק באחריות מוחלטת‪ ,‬הנזק יחולק כולו בין הפוגעים שהרי אין הגנת אשם תורם מוקנית‬ ‫באחריות מוחלטת‪ ,‬וכמו"כ סע' ‪ 3‬לפלת"ד קובע שאחריות מעורבת תחולק בשווה בין הצדדים)‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.1‬כיצד יקבע האם הנזק ניתן לחלוקה‬ ‫מובן שעדיף לחלק את הנזק בין הצדדים האחד ע"פ חלקו‪ ,‬ואולם כיצד נקבע שנזק זה לא ניתן לחלוקה‪ ,‬שאז הנטל‬ ‫יחולק בין הצדדים בשווה‪.‬‬ ‫כאשר לא ניתן ליחס לכל מזיק חלק מסוים בנזק‪ ,‬ביהמ"ש יקבע בשתי אפשרויות‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫א‪ .‬האם ניתן לחלק את הנזק ע"פ קריטריון סביר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬או שהחלוקה היא שרירותית ושניהם חבים ביחד ולחוד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ 15288 .‬מלך נ' קורנהויזר‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אדם שצעד לתומו ברחוב הותקף באכזריות ע"י שלשה כלבי רוטוויילר‪ ,‬שניים מהכלבים היו של קורנהויזר ואחד‬ ‫מהם היה כלב רחוב‪.‬‬ ‫בע"א נחלקו הדעות‪:‬‬ ‫דעת רוב ‪ -‬הנזק ניתן לחלוקה ולכן הנתבע חייב לשלם שני שליש מהנזק‪.‬‬ ‫השופטת נתניהו (בדעת מיעוט) אומרת שזהו נזק שאינו ניתן לחלוקה‪ ,‬אשר על כן הוא חייב במלוא הנזק‪.‬‬ ‫בד"נ גם נחלקו הדעות‪:‬‬ ‫השופט שלמה לוין (בדעת רוב) קבע שלא ניתן לחלק את הנזק באופן הגיוני‪ ,‬שהרי נזקי גוף בד"כ קשה לחלק‪ ,‬ולכן‬ ‫נטל הראיה עובר לבעל הכלבים שיוכיח מה חלקם בנזק‪ ,‬ומספק ישלם המזיק את מלוא הנזק וזאת משיקולי‬ ‫מדיניות‪.‬‬ ‫השופט גבריאל בך (בדעת מיעוט) קובע שחלוקה לשלוש היא חלוקה ע"פ קריטריון סביר וצודק בנסיבות המקרה‪,‬‬ ‫וכידוע שלא אומצה בישראל דוקטרינת האחריות הקיבוצית אלא האחריות היא אישית ומשיקולי צדק עם‬ ‫"המזיק" הרי שהוא ישלם את חלקו היחסי בנזק‪ ,‬קרי שני שליש הנזק‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 034218‬גינוסר‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עדר בקר שנכנס לשדה חיטה במשך שלשה ימים‪ ,‬ביומיים הראשונים לא ידוע של מי הבקר שנכנס‪ ,‬אך ביום‬ ‫השלישי ברור שהבקר של הנתבעים ביקר בשדה ואכל מכל הבא לידו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש הטיל על הנתבעים לשלם את שליש הנזק‪ ,‬וזאת ע"י חלוקה לפי קריטריון סביר בין המעוולים‪.‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫אחריות למעשי הזולת‬ ‫ישנם מספר סוגי אחריות למעשי הזולת‬ ‫א‪ .‬אחריות של משדל ושותף ‪ -‬סע' ‪ 12‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חבות מעביד ‪ -‬סע' ‪ 13‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חבותו של שולח ‪ -‬סע' ‪ 14‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חבותו של בעל חוזה בגין מעשה קבלן שלו ‪ -‬סע' ‪ 15‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫באופן כללי אחריות שילוחית איננה גורעת מחבותו של מבצע העוולה ולכן צריך לתבוע גם את המזיק וגם את‬ ‫המעביד או השולח‪.‬‬ ‫ואולם אחריות שילוחית איננה עוולה עצמאית אלא כלל של הטלת חבות‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1‬אחריות שילוחית – כללי (סע' ‪)11-15‬‬ ‫כאשר עובד מבצע עוולה כלפי צד ג'‪ ,‬גם המעביד חב לניזוק ושניהם אחראים במשותף וחלוקת האחריות ביניהם‬ ‫תהיה לפי מידת אשמתו של האחד (סע' ‪.)84 ,11‬‬ ‫בעבר היה קיים פטור לאחריות שילוחית לעוולות‪ ,‬כליאת שווא‪ ,‬נגישה ותקיפה‪ .‬ואולם בתיקון תשס"ה בוטל‬ ‫הפטור הנ"ל וכיום בכל העוולות תיתכן אחריות שילוחית‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עובד במרכול שתוקף לקוח‪ ,‬ניתן לתבוע גם את העובד וגם את המעביד‪.‬‬ ‫‪7.1.1‬‬ ‫חבות מעביד (סע' ‪)10‬‬ ‫סע' ‪ 10‬לפקנ"ז‪ :‬לעניין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד‪.‬‬ ‫(‪ )1‬אם הרשה (מראש) או אשרר (בדיעבד) את המעשה‪.‬‬ ‫(‪ )1‬אם העובד עשה את המעשה "תוך כדי עבודתו"‬ ‫(ב) ואולם רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד‪.‬‬ ‫אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה‪.‬‬ ‫סע' ‪ 10‬מונה שני תנאים ושתי חלופות‪:‬‬ ‫התנאים‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫א‪ .‬התקיימו יחסי עובד מעביד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בוצעה עוולה ע"י העובד והתקיימו תנאיה‪.‬‬ ‫החלופות‪:‬‬ ‫א‪ .‬המעביד הרשה או אשרר את המעשה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביצוע העוולה היה תוך כדי עבודתו של העובד‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.1‬מהו הרציונל לחיוב מעביד בעוולות עובדו‪.‬‬ ‫א‪ .‬הרתעה ‪ -‬למעביד יכולת פיקוח והטלת אחריות יוצרת תמריץ לפיקוח וכן המעביד הוא מונע הנזק היעיל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יעילות ‪ -‬המעביד מפזר הנזק היעיל ביותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיקול כלכלי ‪ -‬המעביד מפיק תועלת כלכלית משירותי העובד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬צדק ‪ -‬הנזק נגרם תוך כדי קידום אינטרסים של המעביד‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.1‬המבחנים להגדרת עובד‪.‬‬ ‫ישנם שני מבחנים‪:‬‬ ‫‪ 7.1.1.1.1‬מבחן השליטה‬ ‫סע' ‪ 1‬לפקנ"ז "מעביד" ‪ -‬מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה‬ ‫בשבילו‪ ,‬ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה‪,‬‬ ‫ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור;‬ ‫אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר ‪ -‬לא יראוהו כמעביד או כעובד של‬ ‫זולתו באותו שירות‪.‬‬ ‫והפסיקה קובעת שאין צורך בשליטה בפועל אלא די בזכות לשלוט‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.1.1‬מבחן הארגון‪.‬‬ ‫זהו מבחן שנקבע בפסיקה מתוך השלמה למבחן השליטה‪ ,‬שהרי לא כל מעביד שולט בעבודתו ולכן בוחנים את‬ ‫המבנה הארגוני‪ ,‬מה רמת השליטה הארגונית של המעביד קרי החלטות האם להעסיק ואת מי‪ ,‬הפסקת העסקה‬ ‫וכיו"ב‪.‬‬ ‫זהו מבחן שיכול להכניס גם עובדים חופשיים להגדרת יחסי עובד מעביד וזאת ללא זהות בין המבחנים המוכרים‬ ‫מדיני העבודה‪ ,‬ולכן גם בהעדר הסכם עבודה מפורש ניתן לקבוע שמדובר בעובד‪.‬‬ ‫ישנם מספר קריטריונים מקובלים לקביעת "עובד" בדיני נזיקין‪:‬‬ ‫א‪ .‬אספקת שירות למעביד תמורת משכורת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המעביד קובע את תחום העיסוק ודרכי הפעולה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסיכון הפיננסי הכרוך בעבודה מוטל על המעביד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬משך העסקה בד"כ לא נקבע מראש‪.‬‬ ‫לעיתים עובד של חברה א' מושאל לחברה ב' (מקובל בחברות כ"א)‪ .‬במקרה זה האחריות תקבע ע"פ מבחן השליטה‬ ‫והפיקוח המוכר מדיני העבודה‪ ,‬ויתכן מצב בו שני המעבידים יחשבו כמעוולים במשותף‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.0‬מה המבחן ל"תוך כדי עבודתו" של העובד‪.‬‬ ‫אין מבחן חד משמעי‪ ,‬אך באופן כללי זהו מבחן עובדתי השלוב בשיקולים משפטים‪.‬‬ ‫וכן לא מוגדר מהו הביצוע הלא נאות בגין מעשה שאשרר המעביד‪ ,‬ולא תמיד חריגה מהוראות המעביד גוררת את‬ ‫שחרור המעביד מאחריות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 41275‬ליכטנשטיין נ' מד"י‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫חייל שבניגוד להוראות הצבא הכניס רכב למוצב‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שחריגה מהוראה לא משחררת את המעביד מאחריות מהסיבות שהמעביד מפזר נזק יעיל‬ ‫ואחריותו לפיקוח יתר‪.‬‬ ‫לעיתים המעביד יכול לחוב הן באחריות שילוחית והן באחריות ישירה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫מאבטח בחב' אבטחה שהתקבל לעבודתו חרף היותו מעורער בנפשו ופלט כדור ברשלנות שאין קשורה לערעור‬ ‫הנפשי שלו‪.‬‬ ‫העובד ‪ -‬רשלן ‪ -‬היפוך נטל הראיה ע"פ סע' ‪( 38‬דברים מסוכנים)‪.‬‬ ‫המעביד ‪ -‬אחראי שילוחית ע"פ המבחנים המצויים בסע' ‪.13‬‬ ‫ויתכן שהמעביד אחראי גם באופן ישיר בזה שקבל עובד מעורער בנפשו‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫סלקטור בפתח מועדון ירה במבקר בשל סכסוך מוקדם ביניהם וללא התגרות מצד המבקר‪.‬‬ ‫העובד ‪ -‬רשלן‪.‬‬ ‫המעביד ‪ -‬לא אחראי באחריות שילוחית‪ ,‬ואולם אם התברר שהעובד אלים בעברו יתכן שהמעביד יחוב באחריות‬ ‫ישירה‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪13‬‬ ‫‪ 7.1.0‬חבות שולח ובעל חוזה‬ ‫סע' ‪ 14‬ו‪ 15-‬לפקנ"ז מדברים על חבות השולח ובעל חוזה בנזיקין‪ ,‬קרי אדם שאיננו עובד‪.‬‬ ‫סע' ‪ 14‬לפקנ"ז אומר‪ :‬לעניין פקודה זו‪ ,‬המעסיק שלוח‪ ,‬שאיננו עובדו‪ ,‬בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו‪,‬‬ ‫יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם‪.‬‬ ‫סע' זה מדבר על חבות השולח‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם שולח את בנו להביא עציץ כתשורה לשכנו‪ ,‬והבן השלומיאל נתקל והעציץ מוטח בפניו של עובד הניקיון‬ ‫ומזיקו‪.‬‬ ‫כל עוד השליח ביצע את שליחתו ולא חרג הימנה גם המשלח חב בנזיקין‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪:‬‬ ‫סע' ‪ 15‬לפקנ"ז אומר‪ :‬לעניין פקודה זו‪ ,‬העושה חוזה עם אדם אחר‪ ,‬שאיננו עובדו או שלוחו‪ ,‬על מנת שיעשה‬ ‫למענו מעשה פלוני‪ ,‬לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה [מלבד חריגים שיפורטו להלן]‬ ‫סע' זה עוסק בחבות בעל חוזה‪ ,‬קרי קבלן עצמאי שאיננו עובד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם מביא חשמלאי לביתו שמזיק‪ ,‬האם הוא חב בנזיקין?‬ ‫סע' ‪ 15‬קובע שאין בעל החוזה הם בנזיקין‪.‬‬ ‫הרציונל להבדיל בין בעל חוזה לשולח הוא ‪ -‬שהשליח כל פעולתו היא ע"י השולח‪ ,‬לא כך בקבלן שפועל מכח עצמו‪.‬‬ ‫ואולם סעי' ‪ 15‬מטיל חבות גם על בעל חוזה ובתנאי שיתקיימו אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא התערב בעבודתו של בעל החוזה באופן שגרם לנזק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוא הרשה או אשרר את המעשה שגרם לנזק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא היה אחראי מכח חיקוק לעשיית המעשה שאת ביצועו מסר לקבלן עצמאי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין‪.‬‬ ‫‪ 7.1.0.1‬מתי מדובר בשליח‪ ,‬ומתי מדובר בקבלן?‬ ‫כאמור אם מדובר בעובד‪ ,‬הסעי' הרלוונטי הוא סע' ‪.13‬‬ ‫אם לא‪,‬‬ ‫ישנם כמה מבחנים שהוצעו בפסיקה‪.‬‬ ‫א‪ .‬עצמאות המבצע‪.‬‬ ‫ככל שהמבצע עצמאי יותר נוטל לסווגו כקבלן עצמאי גם אם פעל עבור הלקוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקצועיות המבצע‪.‬‬ ‫אם המבצע מקצועי סביר שהוא עצמאי ולא שלוח‬ ‫ולכן חברת שליחויות תחשב כקבלן עצמאי‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 7.1.4‬סיכום‬ ‫עובד ‪ -‬סע' ‪ 13‬והתנאים המצויים בו‪.‬‬ ‫חבות משלח ‪ -‬סע' ‪.14‬‬ ‫חבות בעל חוזה ‪ -‬בד"כ אינו חב‪ ,‬אא"כ מדובר בחריגים (סע' ‪.)15‬‬ ‫‪ 8‬פלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים)‪.‬‬ ‫עד שנכנס הפלת"ד לתוקף בשנת ‪ 1476‬התביעות על תאונות דרכים היו ברשלנות ע"פ הפקנ"ז‪.‬‬ ‫במשך הזמן הובן שמסגרת עוולת הרשלנות איננה מתאימה להסדרת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים‪ ,‬בעיקר‬ ‫מהסיבה שבהרבה מהמקרים התאונה לא היתה באשמת הנהג‪ .‬וגם כאשר הנהג רשלן היה וויכוח מהי רמת אשמתו‬ ‫ולעיתים כיסו היה דל מלהכיל את מלוא הנזק‪ ,‬והתוצאה היתה שהרבה מהנפגעים לא קבלן פיצוי‪.‬‬ ‫ָאשם מצידו‪ ,‬הוא ההסדר‬ ‫ולכן המחוקק הגיע למסקנה שצריך לבנות הסדר שבו תוטל אחריות על הנהג גם ללא ָ‬ ‫שיצרו יחדיו חוק הפיצויים לנפגעי ת"ד‪ ,‬ופקודת ביטוח מנועי‪.‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫העקרונות המנחים את הפלת"ד‪.‬‬ ‫א‪ .‬תכלית סוציאלית ‪ -‬קרי פיצוי לכל נפגע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיצוי מהיר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פיזור הנזק בין הנהגים‪ ,‬וזאת ע"י חברות הביטוח המבטחות את כל מי שנוסע ברכב מנועי‪ ,‬וכאשר מתרחש‬ ‫אירוע‪ ,‬הנפגע מקבל פיצוי‪.‬‬ ‫‪ 8.1.1‬עקרונות הפלת"ד‪.‬‬ ‫א‪ .‬אחריות מוחלטת‪.‬‬ ‫היתרון באחריות מוחלטת הוא שאין עיסוק באשם הנהג‪ ,‬ולעולם (בהתקיים התנאים) הנפגע יקבל פיצוי‪ ,‬שהרי‬ ‫הטלת אחריות מוחלטת על הנהג היא דרך אינסטרומנטלית (מכשירנית) בכדי להגיע לכיס חברת הביטוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביטוח חובה‬ ‫סע' ‪ 0‬לפקודת ביטוח רכב מנועי קובע שביטוח החובה מכסה את הנהג‪ ,‬הנוסעים ברכב‪ ,‬והולך הרגל (כאשר מדובר‬ ‫בתאונה מעורבת כל צד תובע את ביטוח החובה שלו)‪.‬‬ ‫חברת הביטוח מכסה תביעות של הנוסעים והולכי הרגל‪ ,‬בין אם הם יתבעו דרך פקנ"ז ובין אם הם יתבעו דרך‬ ‫פלת"ד)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגבלת היקף הפיצוי‪.‬‬ ‫הפלת"ד קובע תקרות להיקף הפיצוי‪ ,‬ולכן לא ניתן לתבוע את מלוא הנזק הנגרם (סע' ‪.)6‬‬ ‫בנזק ממוני ‪ -‬עד שילוש השכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫בנזק שאינו ממוני ‪ -‬עד מאה אלף לי' (כ‪.)₪ 166777-‬‬ ‫ד‪ .‬יחוד העילה‪.‬‬ ‫סע' ‪ 8‬לפלת"ד קובע שאם התביעה עומדת בכללי הפלת"ד לא ניתן לתבוע בפקנ"ז‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קרנית‬ ‫זוהי קרן שהוקמה מכח חוק ובמקרים שאין כיסוי ביטוח הקרן תפצה (בתנאים ספציפיים)‪.‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫עקרון יחוד העילה‬ ‫סע' ‪ 8‬לפלת"ד אומר‪" :‬מי שיש לו עילת תביעה לפי חוק פלת"ד‪ ,‬אינו יכול לתבוע על פי פקודת הנזיקין‪ ,‬אלא אם‬ ‫נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אחר במתכוון"‪.‬‬ ‫‪ 8.1.1.1‬מטרותיו של סע' ‪ 8‬הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬למנוע מניזוק לעקוף את תקרת הפיצויים‪ ,‬כגון‪ :‬אדם בעל משכורת של חמישים אלף ‪ ₪‬בחודש‪ ,‬לא יוכל לתבוע‬ ‫מעבר למגבלת הפלת"ד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למנוע צורך לבדוק אשם (מלבד אם התאונה נגרמה במתכוון)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היקף הנתבעים‪ -‬יחוד העילה מצמצמת את האפשרות לתבוע את האחראים הנוספים לתאונה‪ ,‬כגון מע"צ‪ ,‬או‬ ‫יצרן המכונית‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 8.1.0‬קרנית‪.‬‬ ‫קרנית היא קרן סטטוטורית לפיצוי נפגע ת"ד (סע' ‪.)17‬‬ ‫קרנית תפצה רק במקרים המנויים בסע' ‪ ,11‬ולכן אם פוגע באדם רכב שאיננו רכב מנועי הוא לא יוכל לתבוע את‬ ‫קרנית‪ ,‬כמו"כ אם המאורע לא הוגדר כת"ד‪ .‬קרי קרנית מפצה בעיקר כאשר הנוהג לא ידוע‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד מאפשר לקרנית זכות שיבוב לתבוע את הנהג הפוגע שנסע ללא פוליסה‪.‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫(באופן כללי הפלת"ד בנוי כהגדרה בסיסית‪ ,‬חזקה מרבה‪ ,‬וחזקה ממעטת)‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬מצבי המיעוט גוברים הן על ההגדרה הבסיסית‪ ,‬והן על מצבי הריבוי‪.‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫מושגים הדורשים פרשנות‪.‬‬ ‫הפלת"ד קובע ששה מושגים הדורשים פרשנות‪:‬‬ ‫א‪ .‬נפגע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רכב מנועי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נזק גוף שנגרם "עקב" ת"ד (קש"ס)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שימוש‪.‬‬ ‫ה‪ .‬למטרות תחבורה‬ ‫ו‪ .‬תאונת דרכים‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1‬נפגע מהו‪.‬‬ ‫נפגע האמור בפלת"ד בא למעט את אלו שניזוקו ברכבם עקב פעולת איבה‪ ,‬שלהם יש חוק ספציפי הנקרא חוק‬ ‫התמלוגים לנפגעי פעולות איבה ‪( .‬הפסיקה קבעה שגם נזק גוף הנגרם בעקיפין מפגיעת איבה ייחשב לפגיעת איבה‬ ‫ובמקרה כזה נטל ההוכחה על חב' הביטוח להוכיח שמדובר בפועלת איבה‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬מגדיר נפגע כנוסע ברכב‪ ,‬הולך רגל‪ ,‬וכן המשתמש ברכב‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1‬רכב מנועי מהו‪.‬‬ ‫ההגדרה הבסיסית הקובעת איך יראה רכב היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬רכב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנע בכוח מכני‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על פני הקרקע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עיקר ייעודו לתחבורה יבשתית‪.‬‬ ‫מצבי הריבוי‪:‬‬ ‫רכבת‪ ,‬טרקטור‪ ,‬מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש‪ ,‬ורכב נגרר או נתמך ע"י רכב מנועי‪.‬‬ ‫מצב המיעוט‬ ‫כסא גלגלים‪ ,‬עגלת נכים ומדרגות נעות‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫‪ 8.0.1.1‬ההגדרה הבסיסית‪.‬‬ ‫א‪ .‬רכב‪.‬‬ ‫היינו רכב על גלגלים (לא נחל)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנע בכוח מכני‪.‬‬ ‫קרי רכב מוטורי המונע ע"י מנוע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על פני הקרקע‪.‬‬ ‫למעט כלי שיט וכלי טיס‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שעיקר ייעודו לתחבורה יבשתית‪.‬‬ ‫מביטים על כלי הרכב האם עיקר תפקידו לתחבורה יבשתית ויעודו ככלי תחבורתי המביא אנשים מהכא להתם‬ ‫(ברמה האופקית) ולא כמעלית המעלה אנשים מלמטה למעלה (ברמה האנכית)‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ולכן מלגזה ‪ -‬תלוי בסוג המלגזה אם יעודה העיקרי להובלת מטענים מהכא להתם‪ ,‬ולא להעלאה והורדה הרי שהרי‬ ‫רכב מנועי (רע"א קרנית נ' עופר נחום)‪.‬‬ ‫ומכונית שעשוע ‪ -‬הפסיקה קובעת שעיקר יעודה "אינו" לתחבורה יבשתית ולכן היא איננה רכב מנועי‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1.1‬מצבי הריבוי‪.‬‬ ‫הפלת"ד מכניס לתוך הפלת"ד עניינים שחזקה עליהם שהם רכב מנועי‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1.1.1‬רכבת‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1.1.1‬טרקטור‬ ‫טרקטור ‪ -‬האם ייעודו תחבורתי או חקלאי‪.‬‬ ‫הפסיקה קבעה שטרקטור הוא כלי עבודה ממונע המאופיין בכושר לגרירת מטענים אשר עיקר שימושו לחקלאות‬ ‫(רע"א קרנית נ' לוי)‪.‬‬ ‫ובאשר לטרקטורון הפסיקה קבעה שהוא אינו טרקטור‪ ,‬שהרי הוא אינו כשיר לגרירת מטענים ועיקר שימושו אינו‬ ‫לחקלאות (ע"א אבנר נ' לווינסון)‪.‬‬ ‫ומה באשר לקורקינט מכני?‬ ‫ע"א ‪ 1131231‬שפרן נ' תורג'מן‬ ‫בפס"ד זה עלתה השאלה האם קורקינט מכני מנועי‪ ,‬הנע במהירות ‪ 32‬קמ"ש) יחשב לרכב מנועי‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קבע שקורקינט מכני הוא רכב מנועי‪ ,‬ומאחר שהמזיק נסע בו ללא ביטוח‪ ,‬הרי שהוא משולל‬ ‫זכאות‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון קבע שקורקינט מכני הוא "אינו" רכב ואינו מיועד לתחבורה מהסיבה שהוא מוגבל במרחק‬ ‫הנסיעה שלו‪ ,‬כן הוא אינו מוכר בדיני תעבורה כרכב והוא אסור לייבוא לישראל‪.‬‬ ‫(השופט רובינשטיין מוסיף שהקורקינט הוא יצור אנדרוגינוס ולא ברור האם הוא נועד לתחבורה‪ ,‬ולכן הנטל‬ ‫להוכיח שהוא רכב מנועי יוטל על הטוען כך)‪.‬‬ ‫ובאשר לקורקינט חשמלי הענין טרם הוכרע‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1.1.0‬מכונה ניידת הכשירה לנוע על הכביש‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 0504217‬אטליס נ' ישראלי‪.‬‬ ‫בפס"ד זה נקבע שהמבחן למכונה ניידת הוא כשירות נורמטיבית (לא פיזית) לנוע בכביש‪ ,‬קרי האם לרכב זה‬ ‫מותר לנוע בכביש ע"פ דיני התעבורה‪.‬‬ ‫סע' ‪34‬א' לתקנות קובע שלרכב שמהירותו "אינה עולה" על ‪ 37‬קמ"ש אסור לנוע בכביש‪ ,‬אלא לשם חצייתו‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1.1.4‬סיכום ביניים‪:‬‬ ‫מספר דוגמאות מה לא יחשב לרכב מנועי‪.‬‬ ‫א‪ .‬כלי טיס ‪ -‬אינם תחבורה יבשתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אוניות ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עגורן על פסים קצרים ‪ -‬לא מביא אנשים מהכא להתם (ברמה האופקית)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מעלית ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מכבש דרכים ‪ -‬עיקרי ייעודו אינו לתחבורה יבשתית‪ ,‬אין כשירות נורמטיבית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מכונית שעשוע ‪ 2‬קרטינג ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מחפר זחלי ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ח‪ .‬קומביין ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1.0‬מצבי המיעוט‪.‬‬ ‫הפלת"ד ממעט ג' מכונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬כסא גלגלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עגלת נכים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדרגות נעות‪.‬‬ ‫ולכן כסא גלגלים הנע בכוח מכני הגם שהוא עשוי להיחשב "כמכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני על הכביש"‬ ‫לאור המיעוט הוא לא יחשב כרכב מנועי‪.‬‬ ‫כן גם "קלנועית" היא כסא גלגלים ואינה רכב מנועי ("ע"א מחוזי ת"א ‪ 1647/78‬בן ישי פרחיה נ' כלל)‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 8.0.1.4‬ביטוח חובה לרכב שאינו רכב מנועי ‪ -‬מה נפקותו‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5757217‬אליהו נ' חמאדה‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫התובע נפגע מנפילת חפצים ממנוף המותקן על רכב זחלי (אינו רכב מנועי) ואולם רכב זה בוטח בהסכמת הצדדים‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שצדדים יכולים להחיל על עצמם בהסכמה את פקודת הביטוח והפלת"ד‪ ,‬ואולם הסכמה זו‪:‬‬ ‫א‪" .‬אינה" מקנה לכלי מעמד של רכב מנועי‪.‬‬ ‫ב‪" .‬אינה" מחייבת צד ג' ‪ -‬קרי קרנית בהעדר כיסוי ביטוחי‪.‬‬ ‫ואולם חוזה זה יכול להיות לטובת צ"ג ‪ -‬דהיינו נפגע צ"ג שאיננו צד לחוזה יכול לתבוע את המבטח מכח ההסכם‪.‬‬ ‫צד ג' זה אינו מוגבל מכח יחוד העילה ולכן הוא יכול לתבוע הן בפלת"ד (כאשר נדרשת אחריות מוחלטת) והן‬ ‫בפקנ"ז‪.‬‬ ‫השופט אנגלרד קובע שהוא יוכל לתבוע לפי שתי העילות יחד ‪ -‬ולחילופין‪.‬‬ ‫‪ 8.0.0‬עקב ‪ -‬קש"ס בתאונת דרכים‬ ‫תאונת הדרכים על כל מרכיביה (הגדרה בסיסית וחזקות מרבות) דורשת קש"ס‪.‬‬ ‫הקש"ס העובדתי ‪ -‬מבחן האלמלא (או מבחן הדיות)‪.‬‬ ‫הקש"ס המשפטי ‪ -‬מבחן הצפיות לא יתקיים שהרי מדובר באחריות מוחלטת‪ ,‬ולכן המבחנים יהיו‪ :‬מבחן הסיכון‬ ‫ומבחן השכל הישר‪.‬‬ ‫בהגדרה הבסיסית צריך קש"ס בין השימוש ברכב מנועי לנזק שנגרם‪.‬‬ ‫בחזקות המרבות צריך קש"ס בין התקיימות החזקה לבין הנזק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 1333210‬עזבון קוואסמה נ' רג'בי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫המנוח קוואסמה החזיק צינור יד המחובר למשאבת בטון והצינור נגע בכבל חשמל‪ ,‬ששלח את קוואסמה לבוראו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש בחן האם יש קש"ס משפטי בין הסיכון שמקורו בניצול הכח המכני‪ ,‬לבין הנזק‪ ,‬ופסק שלא הוכח קש"ס‬ ‫שכזה והנזק נגרם עקב ההתחשמלות ולא עקב הכח המכני של הרכב‪.‬‬ ‫דנ"א ‪ 4315211‬רותם חב' לביטוח נ' מזאווי‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫חייל שישב במושב הקדמי ברכב פלט כדור שלא בכוונה "ולא" בגלל טלטולי הרכב ופגע בנוסע שישב מאחור‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שבמקרה זה מבחן הסיכון מציב קושי מסוים‪ ,‬ולכן מצרפים אליו את מבחן השכל הישר הקובע‬ ‫שהרכב שימש כזירה באירוע ולכן לא התקיים הקש"ס המשפטי‪.‬‬ ‫מבחן הזירה בוחן האם "השימוש ברכב" תרם תרומה משמעותית לקרות הנזק‪ ,‬או שהרכב רק שימש כזירה‬ ‫לאירוע‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪:‬‬ ‫ע"א (מחוזי ת"א) ‪ 171218‬מגדל נ' עזבון בנימינוב‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫דבורה שחדרה לרכבו של בנימינוב עקצה אותו והוא מת לאחר זמן‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קובע שהרכב שימש כזירה לאירוע העקיצה ולאן לא התקיים הקש"ס המשפטי‪.‬‬ ‫‪ 8.0.0.1‬קש"ס ‪ -‬דוגמאות להחלת מבחן הזירה‪.‬‬ ‫א‪ .‬קריסת עץ או גשר על הרכב‪ ,‬או בור שנפער בכביש‪ ,‬נפסק שהם חלק מהסיכונים הרגילים הקשורים בדרך‬ ‫ומתקיים הקש"ס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזק נפשי של מי שצפה בת"ד או בתוצאותיה ‪ -‬ע"פ הלכת אלסוחה ניתן לתבוע בפקנ"ז‪ ,‬אך גם ביחס לפלת"ד‬ ‫זהו מקרה שאינו משמש כזירה לאירוע ולכן ניתן לתבוע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רע"א ‪ 13711235‬אליהו חב' לביטוח נ' יונאן‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫יונאן נפגע מסלעים שעפו למרחק מאתים מטר עקב סלילת כביש אחר ופגעו ברכבו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שהגם שמתקיים הקש"ס העובדתי‪ ,‬אך הקש"ס המשפטי לא התקיים שהרי הרכב שימש רק כזירה‬ ‫לאירוע‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫אלא שמקרה זה הוא מקרה גבולי ולכן מפעילים את מבחן הזירה ובוחנים את הגורם הזר שהתערב (נפילת‬ ‫הסלעים) האם הוא נדיר למכלול התעבורתי‪ ,‬וככל שמדובר במקרה נדיר וזר לסיכון התעבורתי‪ ,‬לא יהיה מדובר‬ ‫בת"ד‪.‬‬ ‫זוהי החלטה המּונעת משיקולי מדיניות שהרי אם יחילו במקרה זה את הפלת"ד‪ ,‬ע"פ עקרון יחוד העילה הנפגע לא‬ ‫יוכל לתבוע את הגורם שפגע בו‪ ,‬קרי מע"צ‪ ,‬ויצא חוטא נשכר‪ ,‬ולכן הוציאו את המקרה מהפלת"ד וניתן לתבוע את‬ ‫המעוול שגרם לנזק‪.‬‬ ‫באופן כללי על התובע הנטל להוכיח את התקיימות הקש"ס‪.‬‬ ‫‪" 8.0.4‬שימוש" ברכב מנועי‬ ‫גם היא מחולקת להגדרה בסיסית‪ ,‬מצבי ריבוי‪ ,‬ומצבי מיעוט‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪" :‬שימוש ברכב מנועי" ‪ -‬נסיעה ברכב‪ ,‬כניסה לתוכו או ירידה ממנו‪ ,‬החנייתו‪ ,‬דחיפתו או גרירתו‪,‬‬ ‫טיפול‪-‬דרך או תיקון‪-‬דרך ברכב‪ ,‬שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו‪,‬‬ ‫לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן‬ ‫הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה‪ ,‬שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו‬ ‫ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו‪ ,‬כשהרכב עומד‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.1‬ההגדרה הבסיסית‬ ‫הגדרת השימוש מחולקת לשלש קטגוריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פעולות המבטאות "שימוש רגיל" ברכב‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬הרכב בתנועה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬דחיפה‪ ,‬הדרדרות‪ ,‬התהפכות‪.‬‬ ‫‪ .1‬פעולות המהוות חלק בלתי נפרד מהליך הנסיעה‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬כניסה לרכב וירידה ממנו‪.‬‬ ‫‪ .0‬שימושי לוואי כשהרכב עומד‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬תיקוני דרך וטיפולי דרך‪ ,‬הינתקות של חלק מהרכב כשהרכב עומד‪ ,‬אלו שימושים נלווים לשימוש ברכב‪,‬‬ ‫ומכיוון שהרכב עומד נקבעו סייגים לתחולתם‪:‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכנות לנסיעה ‪ -‬כלולות (לעתים) בנסיעה‪.‬‬ ‫‪ .1‬שחרור בלם חיצוני ליד הגלגלים ברכב שמוביל מכוניות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוצאת אבן מתחת גלגלי המכונית‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלפת מספר קו באוטובוס וכן בדיקה ביטחונית יש לכך פסיקות סותרות האם מדובר בשימוש אם לא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במהלך הנסיעה‪.‬‬ ‫האם טיפול במטען הרכב במהלך הנסיעה תהווה כחלק מהנסיעה‪ ,‬יש לכך פסיקות סותרות האם הטיפול הוא‬ ‫כהכשר לנסיעה או שהטיפול מהווה השלמה לטעינה בלתי ראויה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שהייה ברכב בגמר הנסיעה‪.‬‬ ‫תלוי במטרת העצירה האם היא נפרדת מהנסיעה‪ ,‬או עצירה לצורך מנוחה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ת"א (שלום ב"ש) ‪ 0881231‬טלקר נ' חיים‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גננת שכחה ילדה פעוטה ברכב הסעות‪ ,‬חגורה למושב האחורי‪ ,‬וכתוצאה מהחום היא נפטרה‪.‬‬ ‫וקבע ביהמ"ש שביחס לילדה זהו מאורע חד פעמי‪ ,‬שהרי היא טרם גמרה את הנסיעה‪.‬‬ ‫וכמו"כ יש קש"ס משפטי ע"פ מבחן הסיכון ‪ -‬דהיינו הסיכון בחגירת הילדה ביחס לאפשרות שלה להחלץ מהרכב‪.‬‬ ‫ואולם באופן כללי תלוי במטרת העצירה‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.1‬כניסה לרכב או ירידה ממנו‪.‬‬ ‫יש להבחין בין כניסה לרכב לבין הכנה לכניסה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אשה שנפלה עת שרצה אל מכונית חונה שהמתינה לה ופגעה במכונית וניזוקה‪.‬‬ ‫ונקבע שהליכה אל המכונית אינה מהווה חלק מפעולת הכניסה‪ ,‬ואינה קשורה לרכב מנועי ולפלת"ד‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.0‬טיפול דרך או תיקון דרך ברכב‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 4411215‬דראושה נ' אררט‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫התובע נפגע מטרקטור שתיקן בביתו‪ ,‬האם מדובר בפלת"ד?‬ ‫ואומר ביהמ"ש שתיקון דרך נועד למנוע או להקטין סיכון תעבורתי קרי תיקון הנעשה אגם הנסיעה או לצורך‬ ‫המשכה המיידי‪ ,‬אשר על כן "טיפול בחצר" איננו נקרא טיפול דרך‪.‬‬ ‫ת"א (שלום עכו) ‪ 1141235‬מעבוכ נ' מנורה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫התובע בדק שמן ומים טרם נסיעתו‪ ,‬ומכסה המנוע נפל על ידו‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהמבחן התעבורתי הוא מבחן מהותי הבודק האם הפעולה שנעשתה נועדה להבטיח שימוש ברכב‪,‬‬ ‫ולכן יש לחלק בין טיפול דרך לטיפול בית‪.‬‬ ‫טיפול דרך ‪ -‬הוא טיפול בראשית הדרך או במהלכה‪ ,‬הבא כדי להבטיח נסיעה בטוחה‪.‬‬ ‫טיפול בית ‪ -‬הוא טיפול בזמנו החופשי של המטפל‪ ,‬או שהוא אינו נדרש לשם נסיעה בטוחה (כגון שטיפת רכב בזמן‬ ‫פנוי)‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.4‬טיפול דרך ‪ -‬שלא במסגרת עבודתו‪{.‬מצב המיעוט}‬ ‫המיעוט לטיפול הדרך הוא שהטיפול לא נעשה במסגרת עבודת המטפל‪.‬‬ ‫ולכן מוסכניק או חברה לתיקני דרך הניזוקים כתוצאה מטיפול דרך אינם נכנסים בשערי הפלת"ד‪.‬‬ ‫ההצדקות לכך הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬אין סיכון תחבורתי רגיל‪ ,‬שהרי הרכב משמש כחפץ לתיקון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדובר בתאונת עבודה שעליה צריך לחוב המעביד ולא להטיל את הסיכון בגינה על כלל הנהגים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הניזוק זכאי לכיסוי חלופי בשל תאונת העבודה‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.5‬שימוש ברכב מנועי ‪ -‬מצבי הריבוי‪.‬‬ ‫ישנם שלשה מצבי ריבוי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הדרדרות או התהפכות הרכב (תמיד יחשב לת"ד)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה (תמיד יחשב לשימוש)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה‪.‬‬ ‫למעט טיפול של אדם תוך כדי מסגרת עבודתו (לחזקות וג')‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.5.1‬הדרדרות או התהפכות הרכב‪.‬‬ ‫חזקה זו יכולה להתרחש גם כאשר אף אחד לא שהה ברכב‪.‬‬ ‫הדרדרות או התהפכות תחשב לת"ד גם במצבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תיקון וטיפול תוך כדי עבודה‪.‬‬ ‫כאמור בחזקה זו אין אנו ממעטים את המוסכניק‪ ,‬ולכן רכב שמדרדר עליו ‪ -‬זהו מקרה שיחשב לת"ד שהרי רכב‬ ‫המדרדר איננו חפץ והסיכון התעבורתי קם לתחיה (ע"א ‪ )4332/44‬קנאפו נ' מגדל)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טעינה ופריקה "כשהרכב עומד"‬ ‫היא למעשה חלופה של המיעוט "לשימוש" ובהתקיים חזקה זו הגם שהרכב עומד מאורע זה יחשב לת"ד‪.‬‬ ‫א"כ‪ :‬הדרדרות או התהפכות ‪ -‬תמיד מדובר בשימוש (גם מוסכניק וגם כאשר הרכב עומד)‪.‬‬ ‫כאשר הרכב נוסע ‪ -‬תמיד מדובר בשימוש‪.‬‬ ‫כאשר הרכב עומד ‪ -‬המוסכניק מוחרג‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬הדרדרות או התהפכות היא חזקה מרובה עצמאית ואין צורך לחפש מטרה תחבורתית‪.‬‬ ‫‪8.0.4.5.1‬‬ ‫הינתקות או נפילה של חלק מהרכב תוך כדי נסיעה או כשהוא חונה‪.‬‬ ‫גם כאן אין צורך במטרה תחבורתית (בדומה להידרדרות)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה‪.‬‬ ‫אלא שיש לחלק בין רכב תוך כדי נסיעה לרכב עומד‪.‬‬ ‫ברכב נוסע ‪ -‬אין החרגה ואפי' אדם תוך כדי עבודתו יחשב לשימוש‪.‬‬ ‫ברכב עומד או חונה ‪ -‬המוסכניק מוחרג‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪11‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 8.0.4.1‬שימוש ‪ -‬מצב המיעוט‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪" :‬ולמעט" טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד‪.‬‬ ‫הרציונל למעט מצבי פריקה הוא‪ ,‬שהסיכון בהם הוא אינו תחבורתי‪.‬‬ ‫ומנגד ישנם מצבים בהם הטעינה והפריקה עשויות להיות פעולות לוואי ובמקרים אלה המקרה יבחן ע"פ‬ ‫הנסיבות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 1110218‬שיבלי נ' הדר‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שיבלי נפגע תוך כדי קשירת מטען בבד ברזנט לאחר הטעינה וכשהמשאית עמדה‪.‬‬ ‫וקבע ביהמ"ש שקשירה זו היא חלק מהליך הטעינה ואיננה ת"ד‪.‬‬ ‫ואמר פרופ' אנגלרד שקשירת מטען היא פעולה הנדרשת ע"פ תקנות התעבורה וממילא היא תנאי לנסיעה‪.‬‬ ‫באופן כללי מצב המיעוט בא למעט מקרים של טעינה ופריקה ברכב מסחרי‪ ,‬ואולם סגירת דלת מטען (בגאז')‬ ‫ברכב פרטי היא אכן ת"ד‪ ,‬ומהווה פעולת לוואי לנסיעה (זוהי פסיקה בערכאות נמוכות ‪ -‬ע"א סבאג נ' דולב)‪.‬‬ ‫ובהקשר המסחרי גם סגירת דופן אחורית של ארגז מטען (מסחרי) לאחר העמסת בלוקים היא פעולת לוואי של‬ ‫טעינה ופריקה ולא תחשב לת"ד (רע"א ‪ 7617/47‬קרנית נ' אלשעאר)‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.7‬הבעייתיות בהגדרות השימוש‪.‬‬ ‫ישנם מקרים שנופלים בחלקם בתוך הגדרת שימוש וחלקם יוצאים מהגדרה זו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 13157231‬הכשרת הישוב נ' פטקין (החריג)‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫הולך רגל עבר ליד משאית ועגורן המשאית נפל עליו תוך כדי טעינת המשאית‪.‬‬ ‫מחד מדובר בהינתקות או נפילה של חלק מהרכב הנחשבת לשימוש‪.‬‬ ‫ומנגד מדובר בטעינה ופריקה המתמעטת מהגדרת השימוש‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון אישר את "הלכת ניר לי שיפוצים" וקבע שבמקרה הנקודתי הזה‪ ,‬הגם שמדובר בהינתקות או‬ ‫נפילה של חלק מהרכב‪ ,‬מאחר שמדובר במהלך טעינה ופריקה‪ ,‬לא מדובר בשימוש ולכן לא מדובר בת"ד‪.‬‬ ‫הנימוק לכך הוא‪ :‬שלמעשה הסיכון המרכזי בטעינה ופריקה הוא נפילה של המטען‪ ,‬וזה למעשה המיעוט הקיים‬ ‫בחוק‪.‬‬ ‫ואולם כאשר יש התנגשות פנימית בהגדרת השימוש‪ ,‬הכלל לכך נקבע בהלכת אוסם‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 418230‬אוסם נ' סמדג'ה (הכלל)‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫נוסע שירד מחלק אחורי של משאית בעת פריקת סחורה ונפל ‪.‬‬ ‫מחד העלייה והירידה מהרכב היא חלק מהגדרת השימוש‪ ,‬ומנגד מדובר בטעינה ופריקה המתמעטת מהגדרת‬ ‫השימוש‪.‬‬ ‫וקובע ביהמ"ש שבאופן כללי כאשר ניתן ל שייך מאורע לכמה קטגוריות בהגדרת השימוש שע"פ האחת מדובר‬ ‫בשימוש‪ ,‬וע"פ השנייה לא מדובר בשימוש‪ ,‬תקום לתובע זכאות לפיצוי ע"פ הפלת"ד‪.‬‬ ‫‪ 8.0.4.8‬הגדרת שימוש ‪ -‬סיכום‪:‬‬ ‫הדרדרות או התהפכות של הרכב ‪ -‬בכל מצב מדובר בשימוש‪( .‬ריבוי עצמאי ‪ -‬פס"ד קנאפו)‪.‬‬ ‫התנתקות או נפילה מרכב "נוסע" ‪ -‬בכל מצב מדובר בשימוש (גם המוסכניק)‪.‬‬ ‫התנתקות או נפילה מרכב "עומד" ‪ -‬אדם רגיל מדובר בשימוש‪ .‬במוסכניק לא מדובר בשימוש‪.‬‬ ‫כאשר יש התנגשות בין חלקים בהגדרת שימוש‪.‬‬ ‫הכלל‪ :‬הלכת אוסם קובעת שכשיש התנגשות ‪ -‬מדובר בשימוש‪.‬‬ ‫החריג‪ :‬הלכת ניר לי שיפוצים קובעת שכאשר מדובר בהתנתקות או נפילה מרכב עומד תוך כדי טעינה ופריקה‪ ,‬לא‬ ‫מדובר בשימוש‪.‬‬ ‫‪ 8.0.5‬למטרות תחבורה‬ ‫בכדי להשלים את הגדרת השימוש‪ ,‬צריך שהשימוש בכלי הרכב יהיה למטרת תחבורה‪ ,‬ולכן כל שימוש ברכב הנופל‬ ‫לגדרו של סיכון תעבורתי ייחשב כשימוש למטרות תחבורה (פס"ד עוזר)‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫דוגמאות להמחשה‪:‬‬ ‫א‪ .‬אדם חזר למשאית חונה לקחת מצית ונפגע בירידה‪.‬‬ ‫נפסק כי ירידה זו היא אינה למטרות תחבורה והנזק שנגרם לו‪ ,‬לא היה עקב התממשות סיכון לא תעבורתי (פס"ד‬ ‫פדידה נ' סהר)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אדם נכנס לרכבו בכדי להתקשר לאשתו מהטלפון שברכב‪.‬‬ ‫נפסק שהנזק נגרם עקב סיכון לא תעבורתי‪.‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪8.4.1‬‬ ‫ההגדרה הבסיסית בפלת"ד‬ ‫תאונת דרכים מהי‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪" :‬תאונת דרכים" ‪ -‬מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי בין בנסיעת הרכב ובין‬ ‫בעמידתו‪.‬‬ ‫בעבר לא היתה הגדרה לשימוש ברכב מנועי‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 058280‬שולמן נ' ציון‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שולמן הניע את רכבו ועלה בסערה השמימה עקב מטען שהוטמן בו‪ ,‬ובאו התלויים ותבעו פיצוי‪.‬‬ ‫בפס"ד זה אומץ "המבחן הייעודי" קרי שימוש ברכב מנועי משמעו פעולה של הרכב או פעולה ברכב הקשורה‬ ‫לייעודו הטבעי והרגיל של הרכב‪.‬‬ ‫מבחן זה בעייתי שהרי יעוד רגיל אינו בדווקא בהקשר תעבורתי ועשוי להיות לצרכי חקלאות בניה וכיו"ב‪.‬‬ ‫ולכן בעקבות פס"ד שולמן רצון המחוקק היה לצמצם את תחולת החוק רק לסיכון תעבורתי‪.‬‬ ‫ובתיקון מס' ‪ 8‬לחוק תוקנה הגדרת רכב מנועי ונוספו המילים "למטרות תחבורה"‪.‬‬ ‫א"כ לכאורה אומץ המבחן התעבורתי‪ ,‬ואולם בפועל התיקון הוא אינו שיטתי שהרי החזקות המרבות מוציאות‬ ‫ממבחן זה את הרכבת‪ ,‬הטרקטור ודומיו‪ ,‬ומכונה ניידת הכשירה לנוע על הכביש‪.‬‬ ‫‪ 8.4.1.1‬הגדרת ת"ד ‪ -‬המבנה‪.‬‬ ‫מבנה תאונת הדרכים נשען על הגדרה בסיסית‪ ,‬שלש חזקות מרבות (חלופיות)‪ ,‬וחזקה ממעטת אחרת (פס"ד‬ ‫עוזר)ע"פ הסכימה הבאה‪:‬‬ ‫הגדרה בסיסית‪:‬‬ ‫"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‪.‬‬ ‫שלוש חזקות (חלופות) מרבות‪:‬‬ ‫"יראו כת"ד‬ ‫גם מאורע שאירע עקב התפוצצות‪...‬‬ ‫וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה‪...‬‬ ‫או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני‪."...‬‬ ‫חזקה ממעטת אחת‪:‬‬ ‫"ואולם לא יראו כת"ד‪=[ ...‬מעשה מכוון]"‪.‬‬ ‫‪ 8.4.1‬ההגדרה הבסיסית‬ ‫ששה תנאים להגדרה הבסיסית‬ ‫א‪ .‬מאורע שבו נגרם לאדם ‪ -‬חד פעמי (לא נזקים שנגרמו עקב ישיבה מרובה ברכב)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזק גוף ‪ -‬עפ"י ההגדרה בפלת"ד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עקב ‪ -‬קש"ס‪( .‬עיין לעיל)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שימוש ‪ -‬המבחן התעבורתי (עיין לעיל)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ברכב מנועי ‪( -‬עיין לעיל)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬למטרות תחבורה‪( .‬עיין לעיל)‪.‬‬ ‫‪ 8.4.0‬החזקות המרבות‬ ‫אלו מקרים שאינם נופלים על החזקה הבסיסית ונכנסים להגדרה הפלת"ד בריבוי‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫אשר על כן אלו חזקות עצמאיות לחלוטין שאינן כפופות כלל להגדרה הבסיסית ולהגדרת השימוש‪.‬‬ ‫ואולם סייג אחד קיים בחזקות המרבות‪ ,‬והוא שהן חלות "רק" כאשר מדובר "ברכב" וזאת מאחר שכל חזקה‬ ‫כחלק מהגדרתה דורשת "רכב"‪.‬‬ ‫ולכן‪:‬‬ ‫מכה מכח מכני של מחפרון‪ ,‬או פיצוץ במיכל דלק של עגורן אינם ת"ד‪ ,‬וזאת מאחר שהם לא נחשבים כרכב‪.‬‬ ‫‪ 8.4.0.1‬חזקה מרבה ‪1‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪" :‬יראו כת"ד גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של‬ ‫הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ ,‬אף אם אירעו על‪-‬ידי גורם שמחוץ לרכב"‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 101281‬לסרי נ' ציון חב' לביטוח‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בני משפחה שערכו פיקניק החנו את רכבם בכדי שיגן מפני הרוח‪ ,‬וכתוצאה מגצים שעפו למיכל הדלק‪ ,‬הרכב‬ ‫התפוצץ‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שמדובר בת"ד ע"פ החזקה המרבה‪.‬‬ ‫ומאחר שמדובר בחריגה מהותית מהסיכון התעבורתי ‪,‬ביהמ"ש מפרש את החזקות המרבות בצמצום‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 5438230‬עבד אבו קטיפאן נ' נתן כהן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫התלקחות מושבי הרכב עקב משחק במצית של ילד שישב ברכב‪.‬‬ ‫ביהמ"ש מפרש בצמצום את החזקה המרבה מאחר שהיא מנוגדת לסיכון התעבורתי ומחלק בין מקרה בו הרכיב‬ ‫שגרם להתפוצצות הוא "חיוני לכושר הנסיעה" כגון דלק‪ ,‬שמן וכיו"ב שאז חלה החזקה המרבה‪ ,‬לבין מקרים‬ ‫שהרכיב שגרם להתפוצצות נועד רק לשיפור נוחות ביצועי הרכב כגון מושבי הרכב‪ ,‬שלא תחול החזקה המרבה‪.‬‬ ‫המבחן לכך הוא מבחן הרכיב הראשוני שגרם להתפוצצות‪ ,‬אם מדובר ברכיב עזר כגון ריפודים לא תחול החזקה‬ ‫המרבה (גם כאשר מיכל הדלק התלקח בסוף)‪ ,‬אך אם הרכיב הראשוני שגרם להתפוצצות חיוני לכושר הנסיעה‬ ‫כגון‪ :‬דלק וכו' תחול החזקה המרבה‪.‬‬ ‫‪ 8.4.0.1‬חזקה מרבה ‪.1‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪ :‬מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו‪.‬‬ ‫ראשית אם מדובר בהחניה ‪ -‬זהו חלק מהגדרת השימוש‪.‬‬ ‫חזקה זו עוסקת בפגיעה ברכב חונה במקום שאסור לחנות בו‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 1150230‬הכשרת הישוב נ' אדרי‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עקב תקלה ברכבו של אדרי הוא עצר והמתין בשולי הכביש‪ .‬רכב שסטה ממסלולו פגע ברכב שבו ישב אדרי ופצע‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫אין ספק שמדובר בת"ד שהרי הרכב שסטה הזיק נזקי גוף את אדרי‪.‬‬ ‫השאלה שעלתה בפס"ד זה מה מעמדו של הרכב החונה‪.‬‬ ‫אם הוא מתפקד כרכב אזי מדובר בתאונה מעורבת בה כל צד תובע את הביטוח שלו‪.‬‬ ‫אך אם הוא מתפקד כבוטקה (שבתוכו ישב אדרי) אזי הוא יתבע רק את חברת הביטוח של הרכב שסטה‪.‬‬ ‫ההנחה היא שלרכב מקולקל מותר לחנות בצד הדרך‪ ,‬אם כי זה מסוכן‪ .‬האם הרכב החונה שישב בו אדם עומד‬ ‫בתנאי החזקה האומר שהרכב צריך שיחנה במקום שאסור לחנות בו?‬ ‫ואומר ביהמ"ש שחניה היוצרת סיכון תחבורתי‪ ,‬הגם שהיא מותרת ע"פ דין נחשבת לחניה אסורה ונכנסת בתנאי‬ ‫החזקה (איסור שבדין בד"כ עשוי לשמש מדד לסיכון תחבורתי אם כי לא באופן מכריע)‪.‬‬ ‫ולכן הגם שחנייתו של אדרי מותרת ע"פ דין‪ ,‬מאחר שהיא יצרה סיכון תחבורתי‪ ,‬חזקה ‪ 2‬מתקיימת ולכן אדרי‬ ‫יתבע את חברת הביטוח שלו‪.‬‬ ‫‪ 8.4.0.0‬חזקה מרבה ‪0‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪ :‬יראו כת"ד מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכני של הרכב ובלבד שבעת השימוש כאמור לא‬ ‫שינה הרכב את ייעודו המקורי‪.‬‬ ‫חזקה זו חורגת מאד ממבחן הסיכון התעבורתי‪ ,‬ולכן היא יכולה לכלול תאונות במיכון חקלאי ותעשייתי‪.‬‬ ‫ולכן החוק מצמצם אותה וקובע שחזקה זו תחול רק כאשר הרכב לא שינה את ייעודו המקורי‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫דהיינו לא יכללו בחזקה שימוש מאולתר ברכ ב כמקור אנרגיה‪ ,‬כמו"כ משאית ועליה מנוף שגלגליה הורדו‬ ‫בקביעות‪ ,‬אלו מקרים שבהם היעוד המקורי שונה והם לא נכנסים לחזקה המרבה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ע"א פאפטה נ' אבו עבד‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שימוש במחפרון בכדי להניף צינורות בטון והצינור נקשר באמצעות רצועה לכף המחפרון ונפל והזיק‪.‬‬ ‫וקבע ביהמ"ש שהמחפרון שינה מייעודו המקורי ולא תחול החזקה המרבה השלישית‪.‬‬ ‫‪8.4.4‬‬ ‫החזקה הממעטת‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪ :‬ואולם לא יראו כת"ד מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או‬ ‫לרכושו של אדם‪(.‬הסייג הוא) והנזק נגרם ע"י המעשה עצמו ולא ע"י השפעתו של המעשה על השימוש ברכב‬ ‫מנועי‪.‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫החזקה ממעטת מקרים שאירעו כתוצאה ממעשה מכוון ונגרמו באופן ישיר מהמעשה המכוון‪ ,‬ולא באופן עקיף‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם נוסע במכוניתו ועובר אורח זורק עליו אבן שפגעה בו באופן ישיר ‪ -‬זהו מקרה הנכנס לחזקה הממעטת ולא‬ ‫יחשב כת"ד (ניתן לתבוע בפקנ"ז)‪.‬‬ ‫ואולם אם האבן פגעה בשמשת הרכב והנוהג מאבד שליטה ומתהפך ‪ -‬מדובר בהשפעה עקיפה של המעשה המכוון‬ ‫ולכן מקרה זה לא נכנס תחת החזקה הממעטת וייחשב כת"ד‪.‬‬ ‫הרציונל הוא‪ :‬שכאשר הנזק הוא ישיר הרכב משמש רק כזירה לאירוע ולכן הוא לא נכנס תחת ההגדרה של ת"ד‪.‬‬ ‫ומנגד‪ ,‬כאשר הנזק הוא באופן עקיף זהו סיכון תעבורתי מובהק ולכן הוא מוגדר כת"ד‪.‬‬ ‫‪ 8.4.4.1‬על מי חלה החזקה הממעטת‬ ‫בתאונה מעורבת עשויים להיות שלשה שחקנים פוטנציאלים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מחולל התאונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקרבן המיועד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צד שלישי שנפגע מהתאונה המכוונת בלא שהייתה כוונה לפגוע בו‪.‬‬ ‫כל השחקנים הללו יכול שתחול עליהם החזקה הממעטת‪.‬‬ ‫ומה באשר לאדם שהתכוון לעשות נזק לעצמו (התאבד)?‬ ‫ע"א ‪ 1111211‬עזבון עודד לזר נ' רשות הנמלים‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מר לזר קץ בחייו ונשכב על פסי רכבת (רכב מנועי) בכוונה והרכבת שבאה מימשה את חזונו‪.‬‬ ‫וקבע ביהמ"ש שהתאבדות נכנסת בחזקה הממעטת ולא תחשב לת"ד ולכן אין זכאות לפיצוי גם לתלויים‪ ,‬וזאת‬ ‫מהסיבות שלשון הסעיף איננו מבחין בין סוגי נפגעים ‪ ,‬וכן לא מדובר בסיכון תחבורתי‪ ,‬וכמו"כ לא ראוי שהתמיכה‬ ‫במשפחות המתאבדות תוטל על כתפיהם הדואבות של הנהגים‪.‬‬ ‫‪ 8.4.4.1‬הגבלת זכאותם של נפגעים בתאונה מכוונת‪.‬‬ ‫כאמור תאונה מכוונת שגרמה ישירות לנזק גוף לא תחשב כת"ד‪.‬‬ ‫סע' ‪ 7‬לפלת"ד‪ :‬נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מי שגרם לתאונה במתכוון (מקרים נוספים כגון נהיגה ללא ביטוח)‪.‬‬ ‫ולכן כאשר רכב ב' נכנס ברכב א' בכוונה והנזק ישיר‪.‬‬ ‫רכב א' ‪ -‬אינו נפגע בת"ד מכח החזקה הממעטת ‪ -‬זכאי לתבוע ע"פ פקנ"ז ברשלנות או תקיפה‪.‬‬ ‫רכב ב' ‪ -‬איננו נפגע מת"ד (הרכב הפוגע)‪.‬‬ ‫אך אם רכב ב' פגע ברכב א' במתכוון‪ ,‬אך הנזק שנגרם הוא עקיף‪.‬‬ ‫רכב א' ‪ -‬הוא נפגע בת"ד ותובע‪:‬‬ ‫א‪ .‬את המבטח שלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם המבטח החריג מעשה הנגרם בכוונה תובע את קרנית‪.‬‬ ‫‪8.4.4.0‬‬ ‫זכאות התלויים לפיצויים במקרה הנכנס תחת החזקה הממעטת‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫סע' ‪ 7‬ב לפלת"ד‪ :‬תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי‬ ‫סעיף ‪[ ,7‬ובתנאי שזו ת"ד] ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו‬ ‫מכסה את החבות הנדונה‪ ,‬יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬מענישים את מחולל התאונה‪ ,‬ואולם התלויים שלו זכאים לפיצוי ע"פ חוק זה‪.‬‬ ‫ולכן הם יכולים לתבוע את המבטח של הרכב "הנפגע" (אם הוא נהג ללא ביטוח) ואם חברת הביטוח החריגה‬ ‫מעשה מכוון הם יכולים לתבוע את קרנית‪.‬‬ ‫כמו"כ סעיף ייחוד העילה הקיים בפלת"ד לא יחול במקרים אלה (נזק עקיף)‪ ,‬ונותן יהיה לתבוע בין ע"פ פלת"ד‬ ‫ובין ע"פ פקנ"ז‪.‬‬ ‫ולכן‪ :‬תאונה מכוונת שגרמה לנזק ישיר ‪ -‬אינה ת"ד (ניתן לתבוע דרך פקנ"ז)‪.‬‬ ‫תאונה מכוונת שגרמה לנזק עקיף ‪ -‬כל אדם חוץ ממחולל התאונה זכאי לתבוע בין ע"פ פלת"ד ובין ע"פ פקנ"ז‪.‬‬ ‫כמו"כ התלויים של מחולל התאונה יכולים לתבוע בין ע"פ פלת"ד ובין ע"פ פקנ"ז‪.‬‬ ‫‪ 8.4.4.0.1‬את חברת הביטוח של מי יתבעו?‬ ‫ע"פ סע' ‪ 3‬לפקודת רכב מנועי חברת הביטוח מכסה בין תביעות ע"י פלת"ד ובין תביעות ע"י פקנ"ז‪.‬‬ ‫ולכן נפגעים בנזק עקיף‪:‬‬ ‫הנפגע ותלוייו של הפוגע יכולים לתבוע הן ע"פ פלת"ד והן ע"פ פקנ"ז את המבטח של הנפגע‪.‬‬ ‫וכן הם יכולים לתבוע ע"פ פקנ"ז בלבד את המבטח של הרכב הפוגע (במידה והוא היה מבוטח)‪.‬‬ ‫‪ 8.4.4.4‬לסיכום‪:‬‬ ‫פגיעה מכוונת בנזק ישיר‪ :‬אינה ת"ד‪.‬‬ ‫הנפגע יכול לתבוע ע"פ פקנ"ז‪.‬‬ ‫פגיעה מכוונת בנזק עקיף ‪ -‬ת"ד‪.‬‬ ‫הנפגע ותלוייו תובעים את חברת הביטוח שלהם בפלת"ד ולחילופין בפקנ"ז‪.‬‬ ‫הפוגע ‪ -‬אינו זכאי לפיצויים‪.‬‬ ‫התלויים של הפוגע ‪ -‬תובעים את חברת הביטוח של הפוגע בין ע"פ פקנ"ז ובין ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫ואם אין לו ביטוח הם תובעים את קרנית‪.‬‬ ‫‪ 8.4.4.5‬פגיעה בצד שלישי ‪ -‬בתאונה מכוונת‬ ‫אין בענין פסיקה ברורה‪ ,‬אך קימת בזה מחלוקת מלומדים‪:‬‬ ‫השופט אור באמרת אגב בלזר מחיל את החזקה הממעטת גם על צד ג' שנקלע לתאונה מכוונת אך לא התכוונו‬ ‫לפגוע בו‪.‬‬ ‫פרופ' אנגלרד חושב שיש להחיל את הפלת"ד על מקרה זה שהרי הוא כחלק מהסיכון התחבורתי‪.‬‬ ‫ד"ר רון קליינמן מציע גישה שלישית ואומר שאם מדובר בנזק ישיר לצד ג' אזי לא יחול הפלת"ד‪ ,‬אך אם מדובר‬ ‫בנזק עקיף יחול הפלת"ד‪.‬‬ ‫‪ 8.1‬תאונה שבה מעורב רכב אחד‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד אומר‪(:‬א) המשתמש ברכב מנועי (להלן ‪ -‬הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו‬ ‫בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב‪(.‬ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו‪ ,‬תחול‬ ‫האחריות גם על מי שהתיר את השימוש‪(.‬ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא היה‬ ‫אשם מצד הנוהג‪ ,‬ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים‪.‬‬ ‫כאמור מטרתו של סעיף זה בפרט והפלת"ד בכלל היא להגיע ישירות לכיס חברות הביטוח‪.‬‬ ‫ולכן תביעה בפלת"ד תהיה נגד‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנהג ‪( -‬סע' ‪( 2‬א))‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הבעלים שהתיר את השימוש (סע' ‪( 2‬ב))‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חברת הביטוח ‪ -‬ע"פ סע' ‪ 14-27‬לפקודת הביטוח‪.‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫אחריותו של המשתמש ברכב‪.‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לפלת"ד‪ :‬המשתמש ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בת"ד שבה מעורב הרכב‪.‬‬ ‫כאן ההגדרה של המשתמש איננה זהה להגדרת השימוש ברכב מנועי‪ ,‬אלא האדם שבידו שליטה ממשית על‬ ‫הפעלת הרכב הוא משתמש‪ ,‬גם אם הפעולה שגרמה לתאונה בוצעה ע"י אדם אחר‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ראובן עולה לרכב שבו שמעון הוא הנהג‪ ,‬אך לוי הנוסע ברכב טורק את הדלת על ידו הענוגה של ראובן‪.‬‬ ‫כאן המשתמש הוא הנוסע ולא הנהג בעל השליטה ברכב ולכן הוא לא יוגדר כמשתמש‪.‬‬ ‫ואולם ישנם מקרים שבהם המשתמש אינו דווקא הנוהג ואדם אחר הוא בעל השליטה ברכב‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫ילד שמדרדר רכב חונה של אביו‪ ,‬כאן השליטה עדיין בידי האב‪.‬‬ ‫כמו"כ שליטה עשויה להיות בידי שני בני אדם כגון מורה נהיגה ותלמיד וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪8.1.1‬‬ ‫אחריותו של מתיר השימוש‬ ‫סע' ‪( 1‬ב) לפלת"ד‪ :‬היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו‪ ,‬תחול האחריות גם על מתיר‬ ‫השימוש‪.‬‬ ‫ולכן בשימוש בהיתר ‪ -‬האחריות תוטל על הנוהג‪ ,‬מתיר השימוש והמבטח‪.‬‬ ‫ובשימוש ללא היתר ‪ -‬אין אחריות לבעל הרכב או על המחזיק בו‪.‬‬ ‫וכן אין גם כיסוי ביטוחי שהרי פוליסת החובה שוללת כיסוי ביטוחי בשימוש ללא היתר ברכב‪.‬‬ ‫צד ג' שנפגע כאשר הרכב ללא כיסוי ביטוחי זכאי לתבוע את קרנית‪ ,‬שתחזור ותשתפה מהמשתמש ברכב ללא‬ ‫היתר‪.‬‬ ‫‪ 8.1.1.1‬שימוש בהיתר מהו?‬ ‫ע"א מד"י נ' פחימה‬ ‫פס"ד זה קבע מבחן אחיד לפלת"ד ולפרשנות פוליסת הביטוח‪ ,‬וקבע את מבחן ההרשאה הראשונית האומר שדי‬ ‫בהיתר ראשוני שניתן ע"י בעל הרכב בכדי שמדובר יהיה בשימוש בהיתר‪ ,‬וזאת גם כאשר הנוסע סטה מהרשאתו‬ ‫הראשונית של בעל הרכב‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫רכב שהושכר לאדם ונקבע בהסכם ההשכרה ובפוליסה שרק השוכר ישתמש ברכב‪ ,‬והשוכר העביר את הרכב‬ ‫לאשתו שנפצעה בת"ד‪ .‬כאן מאחר שניתנה הרשאה ראשונית יש כיסוי ביטוחי‪(.‬ע"א אסרף)‬ ‫ההצדקות לכך הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬חריגה מהרשאה ראשונית – מצויה בתחום הסיכון שיצר ההיתר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מתיר השימוש וחב' הביטוח (ולא קרנית) ‪" -‬מונעי הנזק" היעילים‪ :‬יכולים להגביל‪/‬לסייג את השימוש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפיצוי לצד ג' אינו צריך להיות תלוי בטיב היחסים החוזיים שבין המתיר לבין המשתמש‪.‬‬ ‫‪ 8.1‬תאונות שבהן מעורבים שני רכבים ומעלה‪.‬‬ ‫סע' ‪ 0‬לפלת"ד‪ :‬בת"ד שבה מעורבים מספר כלי רכב‪ ,‬תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי‬ ‫הרכב שלו‪.‬‬ ‫‪ 8.1.1‬יש להבחין בין מספר מצבים שונים‪:‬‬ ‫‪ 8.1.1.1‬נפגע בתוך הרכב (נהג ‪ 2‬נוסע)‪.‬‬ ‫במקרה שבו יש לנהגים ביטוח כל נהג או נוסע תובע את מבטחו‪.‬‬ ‫וכאשר אין באחד הרכבים ביטוח‪:‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫רכב א' התנגש ברכב ב' שאין לו ביטוח‪.‬‬ ‫רכב א' ‪ -‬תובע את חב' הביטוח שלו (גם הנוסעים)‪.‬‬ ‫רכב ב' ‪ -‬לא יכול לתבוע ע"פ הפלת"ד (סע' ‪ )7‬ולכן רק אם הוא יוכיח אשם מצד א' הוא יוכל לתבוע ע"פ הפקנ"ז‪.‬‬ ‫התלויים של הנהג ללא ביטוח ‪ -‬יכולים לתבוע את קרנית שיכול להשתפות מהעיזבון‪.‬‬ ‫הנוסעים של הנהג ללא ביטוח ‪ -‬יכולים לתבוע את קרנית שתוכל לחזור אל הנהג שנסע ללא ביטוח ע"פ סע' ‪.4‬‬ ‫‪ 8.1.1.1‬נוסע או נהג שיוצא מרכב א' ונפגע מרכב ב'‪.‬‬ ‫אם הנהג שיצא מרכב א' עדיין בתוך הגדרת "השימוש" ברכב‪ -‬דינו כדין נוהג ברכב ויתבע את חברת הביטוח שלו‬ ‫(ע"פ סע' ‪.)3‬‬ ‫אך אם הוא התנתק מהגדרת השימוש דינו כדין הולך רגל וזכאי לפיצוי מביטוח הרכב הפוגע (ע"פ סע' ‪.)2‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ע"א ‪ 554281‬מד"י נ' אלרהאב‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אלרהאב י צא מרכבו עקב התחממות הרכב‪ ,‬וכשניסה לפתוח את פקק הרדיאטור מים חמים שפרצו ממנו גרמו לו‬ ‫לקפוץ לאחור אל תוך משאית שעברה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שהנזק שנגרם היה בתחום הסיכון שיצר הרכב ולכן עדיין הוא בתחום הגדרת השימוש‪.‬‬ ‫‪ 8.1.1.0‬רכב נוסע שהתנגש ברכב חונה ונפגע נוסע ברכב החונה‪.‬‬ ‫גם כאן אנו בוחנים את השימוש ברכב‪.‬‬ ‫אם נעשה "שימוש" ברכב ‪ -‬הנוסע ברכב החונה יתבע את מבטחו ע"פ סע' ‪.3‬‬ ‫אך האם הרכב "חונה ללא סיכון תחבורתי" (והחניה מותרת ע"פ פס"ד אדרי) אזי לא מדובר בשימוש והנוסע‬ ‫ייחשב כהולך רגל והרכב הנפגע משמש כבוטקה‪ ,‬ולכן הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב הפוגע ע"פ סע' ‪.2‬‬ ‫ואם אין ברכב הנפגע ביטוח‪.‬‬ ‫אם נעשה "שימוש" ברכב ‪ -‬אין תביעה בפלת"ד (סע' ‪.)7‬‬ ‫אך אם הרכב חונה ללא סיכון תעבורתי ‪ -‬הרכב משמש כבוטקה והוא יכול לתבוע את חברת הביטוח של הפוגע ע"פ‬ ‫סע' ‪.2‬‬ ‫הולך רגל שנפגע ע"י כמה כלי רכב‪.‬‬ ‫‪8.1.1.4‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫רכב א' נוסע במהירות ומסנוור את יוסי הולך הרגל שנופל ונדרס ע"י רכב ב'‪ .‬במקרה זה לא מדובר בתאונה‬ ‫מעורבת‪.‬‬ ‫בכדי ששני הרכבים יהיו מעורבים בתאונה צריך ששניהם יפגעו בהולך הרגל‪ ,‬או שאחד יפגע בחברו שפוגע בהולך‬ ‫הרגל‪ .‬המבחן הוא "מגע פיסי טכני"‪.‬‬ ‫סע' ‪( 0‬ב) "לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה‪ ,‬רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת‬ ‫התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע"‪.‬‬ ‫ובמקרה שכזה חלוקת החבות בין הנהגים הפוגעים תהיה ביחד ולחוד‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪12‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫עקרון ייחוד העילה‬ ‫סע' ‪( 8‬א) לפלת"ד‪ :‬אם יש עילה לפי פלת"ד‪ ,‬לרבות מכוח ביטוח עצמי – אין עילה "על פי פקנ"ז בשל נזק גוף‪ ,‬זולת‬ ‫אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון"‬ ‫עקרון ייחוד העילה בא לחסום כל תביעה אחרת‪ ,‬מעבר לתביעת המבטח או קרנית‪.‬‬ ‫ולכן גם אם התאונה קרתה עקב מפגע בכביש שמע"צ או כל גורם אחר אשם בו‪ ,‬לא ניתן לתבוע אותם‪.‬‬ ‫זולת המקרים בהם התאונה היתה במתכוון והנזק הוא נזק עקיף (אם הנזק ישיר לא מדובר בת"ד)‪ ,‬אזי עקרון‬ ‫ייחוד העילה לא חל וניתן לתבוע בין ע"פ פקנ"ז ובין ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1‬ת"ד שבעקבותיה בא מקרה רשלנות‪.‬‬ ‫כאמור עקרון ייחוד העילה אומר שאם עומדת עילה בפלת"ד שוב אין כל תביעה אחרת נגד מעוול אחר‪.‬‬ ‫עקרון זה יוצר חוסר הרתעה כלפי מעוולים אחרים‪ ,‬בעיקר לאור הלכת חוסיין‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 0715215‬חוסיין נ' טורם‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫נהג שנפגע בת"ד ופונה לביה"ח בעקבות רשלנות ביה"ח נכרתה רגלו של הנהג‪.‬‬ ‫כאמור הנהג איננו יכול לתבוע את ביה"ח ע"פ עקרון ייחוד העילה‪ ,‬אך האם חברת הביטוח יכולה להשתפות‬ ‫מביה"ח על חלקה בנזק הנהג?‬ ‫ואומר ביהמ"ש שחברת הביטוח באה מכח זכות הסוברוגציה (תחלוף) קרי נכנסת בנעלי הנהג‪ ,‬ומאחר שלנהג אין‬ ‫זכות לתבוע את ביה"ח‪ ,‬כך גם חברת הביטוח איננה יכולה לתבוע את ביה"ח ולהשתפות מהם‪.‬‬ ‫ולכן גם אם רשלנות ביה"ח‪ ,‬על הנהג לתבוע מהמבטח בלבד‪.‬‬ ‫הביקורת לכך ברורה‪ ,‬שהרי יוצא חוטא נשכר‪.‬‬ ‫ומנגד קיימת בעיית קש"ס בין התאונה לרשלנות רפואית וכמו"כ קיים ריחוק נזק מהתאונה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 92‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ולכן המלומדים מציעים שבכדי ליצור הרתעה מחד‪ ,‬ומנגד לא לגרום להפסד המבטח‪ ,‬נתיר למבטח להשתפות‬ ‫מהרשלן מה שבוודאות יגרום להקטנת הפרמיות‪.‬‬ ‫ואולם נכון להיום איחוד העילה חוסם לחלוטין תביעות נגד כל גורם רשלני הן מהנפגע והן מהמבטח‪.‬‬ ‫‪ 8.0.1‬ייחוד עילה לעוולות מחוץ לפקנ"ז‬ ‫אין ספק שייחוד העילה איננו שולל סעד פלילי‪,‬‬ ‫אך האם הוא שולל סעד נזיקי המצוי מחוץ לפקנ"ז כגון תביעה ע"פ חוק האחריות למוצרים פגומים‪.‬‬ ‫בספרות הרלוונטית הדעת רווחת שייחוד העילה שולל "כל" עוולה נזיקית‪ ,‬שהרי כוונת המחוקק לשלול כל עילה‬ ‫נזיקית מחוץ לפלת"ד‪.‬‬ ‫ומה באשר לעילה חוזית?‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם הנוסע בטיול מאורגן והבילוי שלו נגדע בתאונה‪ ,‬האם הוא יכול לעקוף את הפלת"ד ולתבוע את חברת‬ ‫הטיולים בעילה חוזית?‬ ‫פרופ' אנגלרד טוען שיש לאפשר תביעה על יסוד עילה חוזית‪.‬‬ ‫הסיבה הפורמלית ‪ -‬לא ניתן לשלול עילת תביעה ללא הו"ח מפורשת‪.‬‬ ‫הסיבה המהותית ‪ -‬פגיעה באוטונומית הצדדים היא פגיעה בזכות קניינית שתתאפשר רק ע"י חוק‪.‬‬ ‫ומנגד‪ ,‬בפס"ד חוסיין ביהמ"ש הותיר שאלה זו בצ"ע‪ ,‬ואולם כמה פדי"ם בשלום פוסקים שלא ניתן לתבוע מכח‬ ‫עילה חוזית‪.‬‬ ‫‪ 8.0.0‬ייחוד העילה ומעשה מכוון‬ ‫כאמור יש להבחין בין שני מקרים של מעשה מכוון‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנזק נגרם "ישירות" מהמעשה המכוון ‪ -‬איננו תאונת דרכים‪.‬‬ ‫עילת התביעה תהיה רק לפי הפקנ"ז‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנזק נגרם "בעקיפין" מהמעשה המכוון ‪ -‬מדובר בתאונת דרכים‪.‬‬ ‫מחולל התאונה ‪ -‬שלול תביעה מכח פלת"ד (יכול לתבוע פקנ"ז אם יוכיח אשם)‪.‬‬ ‫הנפגע וצ"ג ‪ -‬יכולים לתבוע הן ע"פ פלת"ד והן ע"פ פקנ"ז (אין ייחוד עילה)‪.‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫הגבלות בפוליסת החובה‬ ‫אחד הפרמטרים החשובים בפלת"ד הוא פוליסת החובה המכסה את נזקי הגוף של הנהג וצג ג'‪.‬‬ ‫האם המבטח יכול להחריג ולקבוע תנאים שהפרתם שוללים את הכיסוי הביטוחי?‬ ‫ע"א ‪ 413280‬אשור נ' מגדל‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫נהג טרקטור ברצועת עזה‪ ,‬ובמסגרת פעילות ביטחונית עלה הבחור על מוקש ונפגע‪ ,‬ותבע את המבטח שהנפיק לו‬ ‫את פוליסת החובה‪ ,‬ומתבר ר שהמבטח החריג בפוליסה תאונת דרכים שבאה בעקבות פעולת איבה (כיום הפלת"ד‬ ‫מחריג זאת)‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהחרגת מקרים בפוליסת הביטוח תאובחן בשני מקרים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תנאי הנמצא בשליטתו ומודעותו של המבוטח ‪ -‬תנאי זה תקף‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫תנאי הקובע שהמבוטח חייב שיהיה בעל רישיון נהיגה‪ ,‬זהו תנאי שהמבוטח מודע אליו ולכן החרגתו תהיה תקיפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תנאי שאיננו מצוי בשליטתו או מודעותו של המבוטח ‪ -‬תנאי זה איננו תקף‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫תנאי המחריג פעולות איבה‪ ,‬מפגעים בכביש‪ .‬אלו מקרים בהם המבוטח איננו מודע להתקיימות התנאי ולכן‬ ‫החרגתו תיפסל‪.‬‬ ‫ובמקרה דנן מדובר היה בהחרגת מקרה שאיננו מצוי בשליטת הנהג ולכן תנאי זה פסול‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 8.4.1‬הגבלות כלפי צד שלישי‬ ‫אם חברת הביטוח החריגה נסיעה בשבת (עומד בהלכת אשור) והמבוטח נסע (ח"ו) בשבת ופגע בהולך רגל‪ ,‬ע"פ‬ ‫הלכת אשור הוא נסע ללא ביטוח‪ ,‬אך האם הולך הרגל מכוסה?‬ ‫במקרים אלו עוסק סע' ‪ 15‬לפקודת ביטוח רכב מנועי‪ ,‬הקובע שישנם החרגות שהגם שהן כתובות בפוליסה‪ ,‬לא‬ ‫יהיה להן תוקף כלפי צ"ג‪.‬‬ ‫‪ .1‬גיל‪ ,‬מצב נפשי‪2‬גופני של הנוהגים ברכב או משך היותם בעלי רישיון;‬ ‫‪ .1‬מצב הרכב;‬ ‫‪ .0‬מספר האנשים המוסעים ברכב‪,‬‬ ‫‪ .4‬משקלם וטיבם הפיסי של הטובין המובלים ברכב;‬ ‫‪ .5‬הזמנים והשטחים שבהם משתמשים ברכב;‬ ‫‪ .1‬כוחות הסוס של הרכב או שוויו‪,‬‬ ‫‪ .7‬מכשיר מיוחד המובל ברכב;‬ ‫‪ .8‬מציאותם של סימני זיהוי מיוחדים‪ ,‬שאין חובה להימצאותם עפ"י חוק‪.‬‬ ‫ולכן במקרים אלה‪:‬‬ ‫הנהג ‪ -‬נוסע ללא כיסוי ביטוח ואיננו יכול לתבוע את המבטח (הלכת אשור)‪.‬‬ ‫צ"ג ‪ -‬יכול לתבוע את המבטח ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫תביעת ביטוח אישית ‪ -‬נבדוק את הכלל שנקבע בהלכת אשור‪.‬‬ ‫תביעת צ"ג ‪ -‬נבדוק אם מדובר באחת ההחרגות המצויות בסע' ‪.15‬‬ ‫וכל מה שעומד בהלכת אשור‪ ,‬ולא מצוי באחת ההחרגות המצויות בסע' ‪ ,15‬לא זכאי לפיצויים ע"פ הפלת"ד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫נוסע עם נהג ללא רישיון והנוסע יודע על כך‪.‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫קרנית‪.‬‬ ‫היא קרן האור לאותם אנשים שנפגעו בתאונת דרכים "בלבד" וחל עליהם הפלת"ד‪ ,‬אך בשטח לא נמצא מבטח‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ ‬תאונת פגע וברח‪.‬‬ ‫‪ ‬מבטח שהתפרק‪.‬‬ ‫‪ ‬נפגע מרכב שנסע ללא ביטוח‪.‬‬ ‫‪ ‬תאונה מעורבת שלשני הצדדים אין ביטוח‪.‬‬ ‫אלו תנאים המצויים בסע' ‪ 11‬לפלת"ד‪.‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫זכות החזרה‪.‬‬ ‫ברמה העקרונית אין זכות חזרה בפלת"ד למעט המקרים המצוינים בסע' ‪ 4‬שבו שלשה חריגים‪:‬‬ ‫‪ 8.1.1‬סע' ‪( 1‬א) (‪)1‬‬ ‫מאפשר זכות חזרה למי שאינו זכאי לפיצוי עפ"י סע' ‪ ,7‬שאז קרנית יכולה לשוב ולהשתפות ממשולל הפיצוי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראובן בעלים של רכב שהתיר לשמעון לנסוע ברכבו‪ .‬שמעון לא שאל את ראובן האם יש ברכב פוליסת ביטוח אם‬ ‫לאו‪ ,‬ומתברר שלא קיימת פוליסה ושמעון עשה תאונה‪.‬‬ ‫במקרה זה אנו שואלים מי אשם בנסיעה ללא ביטוח‪.‬‬ ‫המשתמש ‪ -‬איננו שולל תביעה‪ ,‬ויכול לתבוע את קרנית‪.‬‬ ‫הנוסעים ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫קרנית יכולה לשוב ולהשתפות ממתיר השימוש האשם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראובן בעלי הרכב שיש לו כיסוי ביטוחי התיר לשמעון לנסוע ברכבו‪ ,‬ומתברר שלשמעון יש פסילה וראובן לא ידע‬ ‫על כך‪.‬‬ ‫המשתמש ‪ -‬שלול תביעה (סע' ‪.)7‬‬ ‫הנוסעים ‪ -‬יתבעו את קרנית שתחזור להשתפות מהמשתמש‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 90‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ג‪ .‬ראובן בעלי הרכב שהתיר לשמעון לנסוע ברכבו‪ ,‬ושניהם ידעו שאין לרכב כיסוי ביטוחי‪.‬‬ ‫הנוסעים ‪ -‬יתבעו את קרנית שתחזור להשתפות מהמשתמש ומתיר השימוש‪.‬‬ ‫‪ 8.1.1‬סע' ‪( 1‬א) (‪)1‬‬ ‫קרנית יכולה לחזור ולהשתפות ממי שאין לו ביטוח "למעט" מי שהיה לו ביטוח שנתי שפג עד ‪ 37‬יום לפני התאונה‪,‬‬ ‫צד שלישי שנפגע ‪ -‬יכול לתבוע את קרנית שיכולה להשתפות מהנהג מלבד אם תוך ‪ 37‬יום מאי חידוש הפוליסה‪.‬‬ ‫‪ 8.1.0‬סע' ‪( 1‬א) (‪)0‬‬ ‫קרנית יכולה כאמור לחזור להשתפות ממתיר שימוש ברכב שהתיר שימוש ללא כיסוי ביטוחי והנהג לא ידע על כך‪.‬‬ ‫‪ 8.1.4‬זכות החזרה וייחוד העילה‬ ‫כאמור מבוטח לא יכול לחזור אל כל גורם אחר שאחראי לעוולתן כגון רופא‪ ,‬הגם שהוא החמיר בנזקו שבא‬ ‫בעקבות ת"ד (בכל עוולה נזיקית)‪.‬‬ ‫ולגבי עילה חוזית ‪ -‬ישנה מחלוקת‪.‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫משוללי זכאות ע"פ הפלת"ד (סע' ‪.)7‬‬ ‫סע' ‪ 7‬לפלת"ד הוא חריג לנוף הסוציאלי המצוי ברוח הפלת"ד והוא מחריג מקרים מסוימים ומוציא אותם אל‬ ‫מחוץ לפלת"ד‪.‬‬ ‫מטרת הסעיף ‪ -‬הרתעה ועונש‪ ,‬ולכן ביהמ"ש העליון מפרשו בצמצום ובפשטות‪ ,‬וככל האפשר הוא מנסה למנוע‬ ‫שלילת פיצוי‪.‬‬ ‫לעיתים סע' ‪ 7‬מוציא חוטא נשכר‪ ,‬שהרי אם אדם המשתכר מעבר לשילוש השכר הממוצע שנסע ללא ביטוח‪,‬‬ ‫ומקבל אפשרות לתבוע ע"פ פקנ"ז (ובלבד שיוכיח אשם)‪.‬‬ ‫סעיף ‪ )1( 7‬מי שגרם לתאונה במתכוון‪.‬‬ ‫זוהי החרגה לתאונה במתכוון שגרמה נזק עקיף‪ ,‬שהרי תאונה במתכוון שגרמה נזק ישיר איננה תאונת דרכים‪.‬‬ ‫לא די במודעות לנזק או בכוונה למעשה שסופו תאונת דרכים‪ .‬צירוף שניהם היא היוצרת ת"ד במתכוון‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫נוסעת שקפצה מטנדר שבו נסעה מפחד שיאנסו אותה‪ ,‬כאן הגם שהיא עשתה זאת במתכוון‪ ,‬היא לא עשתה זאת‬ ‫כדי לגרום נזק (כן גם חציה במודע באור אדום)‪.‬‬ ‫ולכן‪:‬‬ ‫מחולל תאונת הדרכים במתכוון (בין ישיר ובין עקיף) ‪ -‬לעולם נשללת זכאותו ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫הנוסעים ‪ -‬תאונה במתכוון ישיר ‪ -‬עילה ע"פ פקנ"ז בלבד (לא ת"ד)‪.‬‬ ‫תאונה במתכוון עקיף ‪ -‬עילה הן ע"פ פקנ"ז והן ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫התלויים ‪ -‬תאונה במתכוון ישיר ‪ -‬אין תחולה לפלת"ד (לא ת"ד)‪.‬‬ ‫תאונה במתכוון עקיף ‪ -‬יש עילה לתלויים הן ע"פ פקנ"ז והן ע"פ פלת"ד (סע' ‪7‬ב')‪.‬‬ ‫סע' ‪ :)1( 7‬מי שנהג ברכב (ללא רשות) וכן מי שהיה מצוי ברכב "ביודעו" שנוהגים בו ללא רשות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם גנב רכב ונפגע מת"ד ‪ -‬אינו זכאי לפיצוי ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫הנוסעים ‪ -‬אם הם ידעו על גניבת הרכב ‪ -‬אינם זכאים‪.‬‬ ‫אם הם לא ידעו ‪ -‬הרי הם כנוסעים לכל דבר‪.‬‬ ‫סע' ‪ :)0( 7‬מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו‪ ,‬למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה‪.‬‬ ‫ומה באשר למקרה בו יש רישיון אך הנהג מפר הגבלה ברישיונו‪ .‬כגון‪ :‬רישיון ב' שנסע על רכב המצריך רישיון ג'‬ ‫(נסיעה ללא משקפים כאשר יש הגבלה)‪.‬‬ ‫עד שנת ‪ 2774‬המבחן היה האם המעשה מגדיל את הסיכון התחבורתי‪.‬‬ ‫דנ"א ‪ 13317231‬קרנית נ' מגדל‬ ‫קובע ביהמ"ש שסע' ‪ )3( 7‬יחול רק על תנאי הנוגע "למימד הפיזי של הרכב" כגון‪ :‬משקלו‪ ,‬נפח מנוע‪ ,‬גודל הרכב‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬הוא לא יחול על הפרת תנאי אינדיבידואלי כגון‪ :‬משקפים‪ ,‬מכשיר שמיעה‪ ,‬והגה כח‪ .‬והפרת תנאים אלה‬ ‫לא תחשב כנסיעה ללא רישיון‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫ס' ‪ :)4( 7‬מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע פשע‪.‬‬ ‫אין הכוונה לנסיעה פושעת (ע"פ חוקי התעבורה) אלא נסיעה לפשע כגון מכירת סמים וכיו"ב‪.‬‬ ‫ולכן‪:‬‬ ‫העבריין שניזוק ‪ -‬יכול לתבוע "רק" לפי פקנ"ז‪.‬‬ ‫העבריין מת ‪ -‬תלויו זכאים לתבוע את המבטח (סע' ‪7‬ב)‪.‬‬ ‫סע' ‪ :)5( 7‬מי שנהג ברכב כשאין לו ביטוח‪ ,‬או כאשר הביטוח שהיה לו איננו מכסה את שימושו ברכב‪.‬‬ ‫הנהג מתיר השימוש ‪ -‬אינם זכאים ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫תלוייהם ‪ -‬זכאים לתבוע את קרנית בלבד‪.‬‬ ‫אם הנהג (בהיתר) אינו הבעלים וידע שאין כיסוי ביטוח ‪ -‬אינו זכאי ע"פ פלת"ד‪.‬‬ ‫אם הנהג (בהיתר) אינו הבעלים ולא ידע שאין כיסוי ביטוחי ‪ -‬זכאי לתביעה ע"פ פלת"ד ויכול לתבוע את קרנית‪,‬‬ ‫שתחזור ותשתפה ממתיר השימוש (ובלבד שהביטוח לא פג תוך ‪ 37‬יום מקרות התאונה)‪.‬‬ ‫סע' ‪ :)1( 7‬בעל הרכב או המחזיק בו שהתיר לאחר לנהוג ברכב (בלא כיסוי ביטוחי) ושנפגע בת"ד שאירעה באותה‬ ‫נהיגה בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו‪.‬‬ ‫סע' זה מונע מצב שמתיר השימוש יתבע כנפגע למרות שהתיר נסיעה ללא ביטוח‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פיצויים ‪ -‬שיטת הידות והלכת הניכוי‪.‬‬ ‫המקרה‪:‬‬ ‫הבעל מרוויח ‪.₪ 27,777 -‬‬ ‫האשה ‪.₪ 17,777 -‬‬ ‫ולהם שני ילדים‪.‬‬ ‫האשה נהרגה בת"ד‪.‬‬ ‫עומדות כאן שתי תביעות‪:‬‬ ‫התלויים ‪ -‬מספר הידות ת‪( 4‬נפשות) בצירוף יד משק הבית (‪.)5‬‬ ‫העיזבון ‪ -‬מספר הידות ‪ 4‬בצירוף שתי ידות‪ :‬יד החיסכון ויד משק הבית‪.‬‬ ‫המטרה של שיטת הידות היא לחלץ מהי ידת הקיום של הנפגע ולהפחיתה‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫תביעת התלויים‪.‬‬ ‫סך המשכורות הנכנסות לבית הוא‪.₪ 37,777 :‬‬ ‫הנוסחה‪37,777:5=6,777 :‬‬ ‫היד שחולצה היא‪ 6,777 :‬היא יד הנפטרת‪.‬‬ ‫ולכן מפחיתים יד מהסכום שהכניסה האשה‪ ,‬קרי ‪.17,777-6,777=4,777‬‬ ‫‪ ₪ 4,333‬הוא הסכום המגיע לתלויים כפול ‪ 12‬חודשים כפול מספר השנים עד הזמן שאמורה היתה למות‪.‬‬ ‫כמובן שהפיצוי המגיע לילדים הוא עד שהם אמורים לצאת ממעגל תמיכת אמם‪ ,‬קרי גיל ‪.18‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫תביעת העיזבון‬ ‫סך המשכורות הנכנסות לבית הוא‪.₪ 37,777 :‬‬ ‫הנוסחה‪37,777:6=5,777 :‬‬ ‫היד שחולצה היא‪ 5,777 :‬יד הנפטרת‪.‬‬ ‫מפחיתים יד זו מהסכום שהכניסה האשה‪ ,‬קרי ‪.17,777-5,777=5,777‬‬ ‫‪ ₪ 5,333‬הוא הסכום המגיע לעיזבון כפול ‪ 12‬חודשים כפול מספר השנים עד צאת האשה לפנסיה‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫הלכת הניכוי‪.‬‬ ‫ברור שאם היורשים הם גם התלויים‪ ,‬הם לא יקבלו מהמזיק גם ‪ ₪ 4,777‬לתלויים וגם ‪ ₪ 5,777‬לעיזבון (כפל‬ ‫פיצוי)‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫כאן נכנסת הלכת הניכוי לפעולה וקובעת‪:‬‬ ‫אם היורשים הם גם התלויים ‪ -‬הם יקבלו את הסכום הגבוה מבניהם‪ ,‬קרי ‪.₪ 6,777‬‬ ‫ואולם אם המנוחה החליטה להוריש את הונה לעמותה לרווחת החתול‪,‬‬ ‫ראשית התלויים יקבלו ‪.₪ 4,777‬‬ ‫והיורשים יקבלו את היתרה ‪.₪ 1,777 -‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 13‬סכימת תקיפה‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫‪ 11‬מבחן לדוגמא‪:‬‬ ‫שאלה א'‬ ‫נחמה עובדת כמורה לכימיה לכתות י' בבית ספר תיכון הדסים בתל אביב‪ .‬נחמה היא עובדת משרד החינוך‪ .‬מבנה‬ ‫בית הספר נמצא בבעלות העיריה‪ ,‬והיא אחראית אף על תחזוקתו השוטפת‪.‬‬ ‫במסגרת שיעור כימיה שנערך במעבדה‪ ,‬ערכה נחמה לתלמידיה ניסוי מעשי‪ .‬במהלך השיעור החל להתפשט במעבדה‬ ‫ריח חריף ועידו‪ ,‬תלמיד הכתה בן ה‪ ,15-‬חש ברע ופונה לבית החולים‪.‬‬ ‫להלן עובדות המקרה המפורטות‪ .‬אנא‪ ,‬חוו דעתכם על הסוגיות המשפטיות העולות מהן‪ .‬שימו לב‪ :‬עליכם‬ ‫להתייחס לכל סעיף בנפרד [בהתאם להגבלת העמודים בכל סעיף]‪:‬‬ ‫א‪ .‬הניסוי נעשה על פי תוכנית לימודים של משרד החינוך‪ ,‬וכלל עריכת תרכובת של שתי מתכות שהובאו לכיתה על‬ ‫ידי המורה נחמה‪ .‬הניסוי אוזכר בספר לימוד של משרד החינוך ללא התייחסות לסיכון שיש בו‪.‬‬ ‫מחמת צינת החורף נמנעה נחמה מלפתוח את חלונות המעבדה‪ .‬זאת בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך‪,‬‬ ‫הקובע כי ניסויים ייערכו בחלונות פתוחים‪ .‬חרף היות העיריה מוסמכת בחיקוק להתקין במעבדות מסנן גזים‪ ,‬היא‬ ‫לא עשתה זאת מחמת העלות היקרה ואילוצי תקציב‪.‬‬ ‫את מי יכול עידו לתבוע בנזיקין ובאלו עילות תביעה?‬ ‫[בסעיף זה אין להתייחס להתנהגותו של עידו וגם לא לנושא מוצרים פגומים]‪.‬‬ ‫תשובה‬ ‫ראשית נשאל מי התובע ואת מי‪.‬‬ ‫במקרה דנן התובע הוא עידו נגד נחמה המורה‪ ,‬משרד החינוך ועיריית ת"א‪.‬‬ ‫תביעה נגד נחמה‬ ‫עקרונית ניתן לתבוע אותה ברשלנות והפח"ח‪.‬‬ ‫רשלנות ‪ 4 -‬יסודות‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוב"ז ‪ -‬מושגים וקונקרטית ‪ -‬טכנית ונורמטיבית מתקיימת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התרשלות ‪ -‬שיקולי מדיניות ‪ -‬מתקיימת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נזק ‪ -‬מתקיים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קש"ס ‪ -‬עובדתי ‪ -‬מבחן האלמלא ‪ -‬הדיווח מתקיים‪.‬‬ ‫משפטי ‪ -‬ג' מבחנים (די באחד) מתקיימים‪.‬‬ ‫הפח"ח ‪ 1 -‬יסודות‪.‬‬ ‫‪ .1‬חובה המוטלת על המזיק מכח חיקוק ‪ -‬כאן מדובר בחוזר מנכ"ל ולא בחיקוק ולכן לא התקיים תנאי זה‪.‬‬ ‫‪ .1‬החיקוק נועד לטובתו של המזיק ‪ -‬מתקיים‪.‬‬ ‫‪ .0‬הפרת החיקוק ‪ -‬התקיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬קש"ס מתקיים (כמו ברשלנות)‪.‬‬ ‫‪ .5‬הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו כיון המחוקק ‪ -‬מתקיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬החיקוק לא התכוון לשלול תביעה בהפח"ח ‪ -‬מתקיים‪.‬‬ ‫ומאחר שהתנאי הראשון לא התקיים לא ניתן לתבוע בהפח"ח‪.‬‬ ‫תביעה נ' משרד החינוך‬ ‫משרד החינוך לא גורם זה שהרי מתקיים מבחן הצפיות‪ ,‬אין חסינות של עובד ציבור ‪ -‬שהרי זה לא תפקיד שלטוני‬ ‫ייחודי‪.‬‬ ‫בחינת הסמכות שבשק"ד ע"פ הלכת לוי ‪ -‬הלכת שתיל קובעת מבחן מנהלי‪.‬‬ ‫אחריות שילוחית‪:‬‬ ‫ג' המבחנים של סע' ‪ 13‬מתקיימים‪.‬‬ ‫אחריות ישירה‪.‬‬ ‫משרד החינוך לא כתב אזהרה על השימוש בחומרים‪.‬‬ ‫בחינת הפרמטרים לרשלנות‪.‬‬ ‫העירייה‪.‬‬ ‫חסינות עובד ציבור ‪ -‬כנ"ל‪.‬‬ ‫הפח"ח כנ"ל ‪ -‬חסר היסוד הראשון ולכן אין הפח"ח‪.‬‬ ‫אם החלטנו שכולם רשלניים הרי שהם מעוולים במשותף והם חבים ביחד ולחוד‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 99‬מתוך ‪97‬‬ ‫דר' רון קליינמן‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫ב‪ .‬בבדיקה רפואית שנערכה לעידו התברר כי כתוצאה מהחשיפה לחומרים במהלך הניסוי הוא סובל מנזק ריאתי‬ ‫קל‪ ,‬הגורם לקשיי נשימה‪ .‬הרופא בחדר המיון החליט בהתאם לפרקטיקה המקובלת כי אין צורך בטיפול תרופתי‪,‬‬ ‫כיוון שככל הידוע בספרות הרפואית‪ ,‬שאיפת המתכות שבניסוי אינה עשויה לגרום לנזק קבוע לריאות‪ ,‬אלא לכל‬ ‫היותר לקשיי נשימה זמניים‪ .‬כעבור זמן קצר החליט לשחרר את עידו‪.‬‬ ‫‪ 12‬שעות לאחר השחרור חש עידו בקשיי נשימה חזקים‪ .‬הוא שב לבית החולים‪ ,‬אך הרופאים לא הצליחו להציל את‬ ‫ריאתו‪ ,‬והוא נותר עם נכות של ‪ .37%‬מאוחר יותר התברר‪ ,‬כי עידו סבל מרגישות ריאתית מיוחדת החל מגיל צעיר‬ ‫(אך הדבר לא היה ידוע לרופא בחדר המיון)‪ .‬עוד התברר‪ ,‬כי בנסיבות העניין לא ניתן לקבוע האם הטיפול התרופתי‬ ‫(שלא ניתן לו על ידי הרופא) היה עשוי למנוע את הנזק שאירע לעידו או לא‪.‬‬ ‫דונו באחריותו של הרופא לאור האמור בסעיף זה‪[ .‬עמוד אחד]‬ ‫[בסעיף זה אין לדון באחריות בית החולים ולא באחריות למוצרים פגומים]‬ ‫תשובה‬ ‫רשלנות ‪ 4 -‬יסודות‪:‬‬ ‫נזק ‪ -‬מתקיים‪.‬‬ ‫חוב"ז ‪ -‬מתקיימת‪.‬‬ ‫רשלנות ‪ -‬האם זו פרקטיקה מקובלת פס"ד קליפורד‪.‬‬ ‫קש"ס ‪ -‬עובדתי ‪ -‬הרופא לא ידע אך צפה נזק קל ע"פ קליפורד עקרון הגולגולת הדקה‪.‬‬ ‫התובע לא הוכיח מעבר ל‪ - 57%-‬פתרון‪:‬‬ ‫א‪ .‬פיצוי לפי סיכוי ‪ -‬פס"ד דעקה ומלול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזק ראייתי ‪ -‬פס"ד נגר‪.‬‬ ‫השופט ריבלין בד"נ מלול קובע שאין פיצוי לפי סיכוי אלא בהטיה נשנית‪.‬‬ ‫קש"ס משפטי ‪ -‬ג' מבחנים (די באחד)‪.‬‬ ‫אשם תורם מצד הניזוק שלא דווח על הנזק שיש לו‪.‬‬ ‫שאלה ‪0‬‬ ‫ג‪ .‬כעת הניחו כי משהחל הריח החריף להתפשט בכתה‪ ,‬יצאו מרבית התלמידים מהכיתה ואולם חרף הריח בחר‬ ‫עידו להישאר בכתה עד תום הניסוי‪ .‬מהי ההשלכה שיש להתנהגותו זו של עידו על אחריות הגורמים השונים כלפיו‬ ‫בנזיקין? [‪ 13‬שורות] \‬ ‫תשובה‬ ‫שתי הגנות אפשריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסתכנות מרצון שלה ג' תנאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬התובע ידע את מצב הדברים שגרמו לנזק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשף את עצמו למצב זה מרצונו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וויתר במפורש או מכללא על הפיצוי‪.‬‬ ‫‪ .1‬אשם תורם‪.‬‬ ‫מביא להפחתה ולא לשלילה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 98‬מתוך ‪97‬‬