‫אתיקה מקצועית‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬ ‫סדר דין אזרחי סמסטר ב' ‪ -- 2011‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪6 .......................................................................... 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא ‪6 .................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫אתיקה ומשפט‪6 .............................................................................................................................................. .‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫אתיקה מקצועית ומוסר‪6 ................................................................................................................................ .‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫נאמנויות צולבות‪7 ........................................................................................................................................... .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫שיעור ‪7 ........................................................................... 2‬‬ ‫‪1.4.1‬‬ ‫אתיקה במובן הצר ובמובן הרחב‪7 ................................................................................................................. .‬‬ ‫תופעות בעייתיות בקרב עורכי הדין‪7 .....................................................................................................‬‬ ‫‪1.5.1‬‬ ‫‪1.5.2‬‬ ‫‪1.5.3‬‬ ‫‪1.5.4‬‬ ‫מהי התנהגות הולמת‪8 .................................................................................................................................... .‬‬ ‫התנהגות ההולמת את המקצוע ‪8 .............................................................................................................‬‬ ‫התנהגות ללא זיקה ישירה לאירוע‪8 ...................................................................................................... .‬‬ ‫יישום הדברים ‪8 ........................................................................................................................................‬‬ ‫התבטאויות מחוץ לעיסוק המקצועי ‪9 .....................................................................................................‬‬ ‫‪1.6.1‬‬ ‫‪1.6.1.1‬‬ ‫התפתחות מקצוע עריכת הדין ‪9 .......................................................................................................................‬‬ ‫מהי פרופסיה? ‪9 .........................................................................................................................................‬‬ ‫מאפייני הפרופסיה‪9 ................................................................................................................... .‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫דאגה לחברה או דאגה לחבר'ה‪10 ................................................................................................................. .‬‬ ‫הגישה הפונקציונלית‪10 ........................................................................................................................... .‬‬ ‫הגישה הביקורתית ‪10 ...............................................................................................................................‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.7.1‬‬ ‫‪1.7.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שיעור ‪11 ......................................................................... 3‬‬ ‫לשכת עורכי הדין והחברוּת בה ‪10 ..................................... ................................‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1.1‬‬ ‫‪2.1.2‬‬ ‫לשכת עורכי הדין כללי‪10 .............................................................................................................................. .‬‬ ‫תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שבחובה ‪11 ...................................................................................................‬‬ ‫תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שברשות‪11 ...................................................................................................‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.2.1‬‬ ‫‪2.2.2‬‬ ‫‪2.2.3‬‬ ‫‪2.2.4‬‬ ‫‪2.2.5‬‬ ‫‪2.2.6‬‬ ‫‪2.2.7‬‬ ‫‪2.2.7.1‬‬ ‫‪2.2.7.2‬‬ ‫מוסדות הלשכה ‪11 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫ראש הלשכה‪11 .........................................................................................................................................‬‬ ‫המועצה הארצית‪11 ..................................................................................................................................‬‬ ‫הועד המרכזי ‪12 ........................................................................................................................................‬‬ ‫הועד המחוזי‪12 .........................................................................................................................................‬‬ ‫וועדות האתיקה‪12 ....................................................................................................................................‬‬ ‫ביה"ד המשמעתי הארצי ‪12 ....................................................................................................................‬‬ ‫ביה"ד המשמעתי המחוזי‪12 ....................................................................................................................‬‬ ‫סמכויות ביה"ד ‪ -‬ביחס לעו"ד‪12 ............................................................................................‬‬ ‫סמכויות ביה"ד המשמעתי ‪ -‬ביחס למתמחה ‪13 ....................................................................‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.3.1‬‬ ‫התנאים למקצוע עריכת הדין ‪13 ......................................................................................................................‬‬ ‫סירוב לקבל מועמד‪13 ..............................................................................................................................‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪‬‬ ‫‪2.3.2‬‬ ‫‪2.3.2.1‬‬ ‫‪2.3.2.2‬‬ ‫‪2.3.3‬‬ ‫‪2.3.3.1‬‬ ‫‪2.3.3.2‬‬ ‫‪2.3.3.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪14 ........................................................................ 4‬‬ ‫רישום מתמחים‪14 .....................................................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות להמחשה ‪14 .................................................................................................................‬‬ ‫ביקורת וקריאה לשינוי‪15 ..........................................................................................................‬‬ ‫השגה על החלטת הלשכה ‪15 ...................................................................................................................‬‬ ‫הפרוצדורה‪15 ..............................................................................................................................‬‬ ‫התמחות‪16 ..................................................................................................................................‬‬ ‫ייצוג ע"י מתמחה בבית המשפט‪16 ..........................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪16 ........................................................................ 5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ייחוד המקצוע ‪16 ................................. ................................ ................................‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫שתי גישות עומדות בלב ייחוד המקצוע ‪16 .....................................................................................................‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.2.1‬‬ ‫‪3.2.2‬‬ ‫‪3.2.3‬‬ ‫פעולות שיוחדו לעורך דין ‪16 ...........................................................................................................................‬‬ ‫עריכת מסמכים משפטיים ‪17 ....................................................................................................................‬‬ ‫ייעוץ וחיווי דעת משפטיים ‪17 .................................................................................................................‬‬ ‫סע' ‪ 20‬במבחן הזמן‪17 .............................................................................................................................‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫החריגים לכלל ייחוד המקצוע‪17 ......................................................................................................................‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫עמותות וקליניקות משפטיות ‪18 .......................................................................................................................‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫הסגת גבול המקצוע ‪ -‬הסנקציות ‪18 ................................................................................................................‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.6.1‬‬ ‫הבטחת ייחוד המקצוע ‪18 ................................................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות להחלטות של וועדות האתיקה בייחס לכלל ‪ 11‬ב‪19 .............................................................‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫מבט ביקורתי על כלל ‪ 11‬ב ‪20........................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪21 ........................................................................ 6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חסיון עו"ד לקוח וחובת הסודיות ‪20.................................. ................................‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫סעיפי החוק הרלוונטיים‪20...............................................................................................................................‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.2.1‬‬ ‫‪4.2.2‬‬ ‫‪4.2.3‬‬ ‫חובת הסודיות ‪20.............................................................................................................................................‬‬ ‫פנים נוספות לחובת הסודיות ‪20 ...............................................................................................................‬‬ ‫היקף חובת הסודיות‪21 .............................................................................................................................‬‬ ‫תחולת חובת הסודיות‪21 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.3.1‬‬ ‫‪4.3.2‬‬ ‫‪4.3.2.1‬‬ ‫‪4.3.3‬‬ ‫‪4.3.4‬‬ ‫‪4.3.4.1‬‬ ‫‪4.3.4.1.1‬‬ ‫חסיון עורך דין ‪ -‬לקוח‪21 ................................................................................................................................‬‬ ‫הערך המוגן בבסיס החיסיון ‪21 ................................................................................................................‬‬ ‫היחס בין הוראות החוק בענין ‪21 .............................................................................................................‬‬ ‫ומה באשר לקבילותה של ראיה זו ‪22 ......................................................................................‬‬ ‫מאפייני החיסיון ‪22 ....................................................................................................................................‬‬ ‫התנאים לתחולת החיסיון ‪22 .....................................................................................................................‬‬ ‫מיהו לקוח?‪22 .............................................................................................................................‬‬ ‫המאפיינים לזיהוי הלקוח‪22 .........................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪23 ........................................................................ 7‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪4.3.4.2‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.4.1.1‬‬ ‫‪4.4.1.1.1‬‬ ‫קשר עניני לשירות המקצועי‪23 .................................................................................................‬‬ ‫מידע בדבר מעשה פלילי עתידי ‪23 .................................................................................................................‬‬ ‫מהו הרף הראייתי הנדרש? ‪24 ...................................................................................................‬‬ ‫ביקורת אפשרית‪24 .......................................................................................................‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫פרטים שאינם חסויים ‪24..................................................................................................................................‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.6.1‬‬ ‫‪4.6.2‬‬ ‫‪4.6.3‬‬ ‫גילוי הנדרש להגנת עורך דין ‪25 ......................................................................................................................‬‬ ‫סכסוך בעיני שכ"ט ‪25 ..............................................................................................................................‬‬ ‫הגנה בפני תלונה בלשכה‪25 .....................................................................................................................‬‬ ‫הגנה מפני כתב אישום פלילי ‪25 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.7.1‬‬ ‫וויתור על החיסיון ‪25 .......................................................................................................................................‬‬ ‫ויתור על חסיון בשוגג ‪26 ..........................................................................................................................‬‬ ‫זכות הייצוג וייפוי כח ‪26..................... ................................ ................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הזכות להיות מיוצג ‪26......................................................................................................................................‬‬ ‫ומדוע זכות הייצוג חשובה כל כך‪26 .......................................................................................................‬‬ ‫הטעמים לחשיבותה של הזכות ‪26 ...........................................................................................................‬‬ ‫מעמדה הנורמטיבי של הזכות לייצוג ‪26 .................................................................................................‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.1.1‬‬ ‫‪5.1.2‬‬ ‫‪5.1.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪27 ........................................................................ 8‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫שיפוט משמעתי פנימי של גופים וולונטריים ‪27...............................................................................................‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.3.1‬‬ ‫‪5.3.2‬‬ ‫‪5.3.2.1‬‬ ‫‪5.3.2.2‬‬ ‫‪5.3.3‬‬ ‫‪5.3.3.1‬‬ ‫‪5.3.3.2‬‬ ‫שק"ד בקבלת ייצוג ‪27.....................................................................................................................................‬‬ ‫העברת תיק בין עורכי דין ‪27 ...................................................................................................................‬‬ ‫הפסקת ייצוג‪27 ..........................................................................................................................................‬‬ ‫הפסקת "טיפול" (שאינו כרוך בייצוג בבימ"ש)‪27 ..................................................................‬‬ ‫הפסקת ייצוג בהליך אזרחי ‪28 ...................................................................................................‬‬ ‫ייצוג בהליך פלילי ‪28 ................................................................................................................................‬‬ ‫שחרור מייצוג בהליך פלילי‪28 ...................................................................................................‬‬ ‫שחרור עו"ד שהושעה מייצוג בהליך פלילי‪28 ........................................................................‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.4.1‬‬ ‫‪5.4.1.1‬‬ ‫‪5.4.2‬‬ ‫ייפוי כח ‪28 .......................................................................................................................................................‬‬ ‫היקף ההרשאה בייפוי הכח ‪29 .................................................................................................................‬‬ ‫הפתרון המעשי למניעת בעיתיות בייפוי הכח‪29 ......................................................................‬‬ ‫העברת ייפוי כח לעו"ד אחר‪29 ...............................................................................................................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עורך הדין ובית המשפט ‪29................. ................................ ................................‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫מבוא ‪29............................................................................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות לנאמנויות צולבות‪29 ................................................................................................................:‬‬ ‫‪6.1.1‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫ומדוע מוטלות חובת על עורך הדין? ‪30..........................................................................................................‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪6.3.1‬‬ ‫נאמנויות צולבות ‪ -‬דואליות או קונפליקט? ‪30................................................................................................‬‬ ‫עורך הדין כקצין בית משפט ‪30 ...............................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪31 ........................................................................ 9‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪6.4‬‬ ‫היחס בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת נאמנות לבימ"ש ‪30...........................................................................‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪6.5.1‬‬ ‫התנהגות בנימוס וכבוד ‪31 ...............................................................................................................................‬‬ ‫האיזון מול חופש הביטוי ‪31 .....................................................................................................................‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪6.6.1‬‬ ‫‪6.6.2‬‬ ‫‪6.6.3‬‬ ‫‪6.6.4‬‬ ‫‪6.6.5‬‬ ‫‪6.6.6‬‬ ‫‪6.6.6.1‬‬ ‫איסור הטעיה ‪32 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫הרציונלים בבסיס האיסור ‪33 ...................................................................................................................‬‬ ‫ביודעו מהו? ‪33 .........................................................................................................................................‬‬ ‫סוגי הטעיות‪33 ..........................................................................................................................................‬‬ ‫טענות חסרות שחר‪33 ...............................................................................................................................‬‬ ‫חובות ואיסורים נוספים המוטלים על עורך הדין ‪33 ..............................................................................‬‬ ‫חיוב עו"ד בהוצאות אישיות‪33 ...............................................................................................................‬‬ ‫אופן הערעור על הוצאות אישיות‪34 .........................................................................................‬‬ ‫חובת הנאמנות ללקוח ‪34..................... ................................ ................................‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪7.1.1‬‬ ‫‪7.1.1.1‬‬ ‫מה טומנת בחובה חובת הנאמנות ללקוח? ‪34 ..................................................................................................‬‬ ‫על חובת הנאמנות ללקוח בפסיקה‪34 ......................................................................................................‬‬ ‫והסיבה לכך‪34 ...........................................................................................................................:‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫המקורות הנורמטיבית של חובת הנאמנות ללקוח ‪34 ......................................................................................‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫חובת הנאמנות ‪ -‬מהי? ‪34 ...............................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪35 ...................................................................... 11‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫רמת הידע הנדרשת מעורך הדין ‪35 ................................................................................................................‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫יחסי עו"ד לקוח‪35 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪7.6.1‬‬ ‫‪7.6.2‬‬ ‫‪7.6.3‬‬ ‫הפרת חובת הנאמנות ‪36 ..................................................................................................................................‬‬ ‫המישור האתי‪36 .......................................................................................................................................‬‬ ‫המישור החוזי‪36 .......................................................................................................................................‬‬ ‫המישור הנזיקי‪36 ......................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫חובה כלפי צד שלישי‪36 ..................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫דוגמאות לסטייה מהסטנדרט המצופה(בהקשר נזיקי)‪37 .................................................................................‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫גבולות חובת הנאמנות ‪37 ................................................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור ‪37 ...................................................................... 11‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הכלל האוסר ניגוד ענינים ‪37............... ................................ ................................‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫מבוא‪37 ........................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪8.2.1‬‬ ‫הכלל והרקע לאיסור ‪37 ...................................................................................................................................‬‬ ‫מטרת הכלל האוסר ניגוד ענינים‪37 .........................................................................................................‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪8.3.1‬‬ ‫‪8.3.1.1‬‬ ‫ניגוד ענינים מהו (סע' ‪ 60‬כלל ‪37 .............................................................................................................)14‬‬ ‫פגיעה ביכולת למתן שירות הולם‪38 ........................................................................................................‬‬ ‫ענין אישי של עורך הדין‪38 ...................................................................................................... .‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪8.3.1.2‬‬ ‫‪8.3.1.3‬‬ ‫‪8.3.1.4‬‬ ‫‪8.3.1.4.1‬‬ ‫‪8.3.1.4.2‬‬ ‫‪8.3.1.5‬‬ ‫‪8.3.1.6‬‬ ‫‪8.3.2‬‬ ‫‪8.3.2.1‬‬ ‫‪8.3.2.1.1‬‬ ‫‪8.3.2.2‬‬ ‫‪8.3.2.2.1‬‬ ‫‪8.3.3‬‬ ‫‪8.3.3.1‬‬ ‫‪8.3.3.2‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫התחייבות או נאמנות לאחר ‪38 ..................................................................................................‬‬ ‫עומס עבודה ‪38 ...........................................................................................................................‬‬ ‫ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים ‪38 ..................................................................................‬‬ ‫החריג המאפשר ייצוג שני צדדים מנוגדים ‪38 ............................................................‬‬ ‫חריג לחריג ‪39 ...............................................................................................................‬‬ ‫ייצוג משותף של נאשמים‪39 ......................................................................................................‬‬ ‫הבעיות האפשריות בייצוג של שני צדדים (נאשמים) ‪39 ........................................................‬‬ ‫טיפול נגד לקוח‪39 .....................................................................................................................................‬‬ ‫איסור טיפול נגד לקוח קבוע ‪39 .................................................................................................‬‬ ‫החריג המאפשר טיפול נגד "לקוח קבוע"‪39 ..............................................................‬‬ ‫טיפול נגד לקוח שאינו קבוע ‪39 .................................................................................................‬‬ ‫החריג המאפשר טיפול נגד לקוח שאינו קבוע‪40 .......................................................‬‬ ‫עיסוק שאינו עריכת דין ‪40 .......................................................................................................................‬‬ ‫הפרדה בין מסמכים ‪40 ...............................................................................................................‬‬ ‫סוגיות נוספות בכללי העיסוק האחר עוסקות‪40 ..................................................................... :‬‬ ‫כיצד ניתן לפתור את בעיית ניגוד העניינים‪40.................................................................................................‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שיעור ‪41 ....................................................................... 12‬‬ ‫עורך הדין ושאר השחקנים בזירה ‪41 ................................. ................................‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪9.1.1‬‬ ‫‪9.1.1.1‬‬ ‫‪9.1.2‬‬ ‫‪9.1.3‬‬ ‫‪9.1.4‬‬ ‫עורך הדין והצד שכנגד ‪41 ...............................................................................................................................‬‬ ‫איומים כלפי הצד שכנגד‪41 ......................................................................................................................‬‬ ‫חריגים לכך הם‪41 ......................................................................................................................:‬‬ ‫פניה לצד מיוצג‪41 .....................................................................................................................................‬‬ ‫תשלום כסף לצד שכנגד‪41 .......................................................................................................................‬‬ ‫פניה ישירה לצד שכנגד ‪42 .......................................................................................................................‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪9.2.1‬‬ ‫‪9.2.2‬‬ ‫‪9.2.3‬‬ ‫‪9.2.4‬‬ ‫‪9.2.4.1‬‬ ‫‪9.2.5‬‬ ‫‪9.2.6‬‬ ‫‪9.2.7‬‬ ‫עורך דין וחברו למקצוע ‪42..............................................................................................................................‬‬ ‫דוגמאות לאי גילוי יחס חברי‪42 ............................................................................................................. :‬‬ ‫פגיעה בעניינו של הלקוח מהי?‪42 ...........................................................................................................‬‬ ‫האם הדוגמאות בכלל ‪ 26‬הם ואין בלתם‪42 ..........................................................................................:‬‬ ‫ביטויים פוגעים ‪42 .....................................................................................................................................‬‬ ‫ומה באשר לתביעת לשון הרע בגין ביטויים אלו?‪43 ..............................................................‬‬ ‫פתיחה בהליכים משפטיים נגד עורך דין ‪43 ............................................................................................‬‬ ‫קבלת עניין שבטיפול עו"ד אחר ‪43 .........................................................................................................‬‬ ‫שיתוף עורך דין בשכ"ט ‪43 ......................................................................................................................‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪9.3.1‬‬ ‫‪9.3.1.1‬‬ ‫‪9.3.2‬‬ ‫‪9.3.2.1‬‬ ‫‪9.3.2.2‬‬ ‫‪9.3.2.3‬‬ ‫‪9.3.3‬‬ ‫‪9.3.3.1‬‬ ‫‪9.3.4‬‬ ‫עורך דין ועדים‪43 ............................................................................................................................................‬‬ ‫האם עו"ד יכול לשמש כעד‪43 ...............................................................................................................:‬‬ ‫חריגים לכך‪43 ............................................................................................................................ :‬‬ ‫עורך דין ועדיו‪44 ......................................................................................................................................‬‬ ‫הכנת עדים‪44 ..............................................................................................................................‬‬ ‫פגישה עם עדים בהפסקה‪44 ......................................................................................................‬‬ ‫תשלום לעדים‪44 .........................................................................................................................‬‬ ‫עורך דין ועדי הצד שכנגד‪44 ...................................................................................................................‬‬ ‫חריגים ‪44 .....................................................................................................................................‬‬ ‫ערעור מהימנותו של עד‪44 ......................................................................................................................‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫למונח אתיקה יש משמעויות רבות ומגוונות‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬דרך החיים הטובים‪.‬‬ ‫‪ ‬תורת המידות הטובות‪.‬‬ ‫‪ ‬עיון פילוסופי בשאלות ותפיסות מוסריות‪.‬‬ ‫ואומר השופט זמיר‪" :‬תורת האתיקה היא תורת המוסר‪ ,‬או לשון אחר תורת המידות הטובות‪ .‬האתיקה אומרת‬ ‫מהם כללי ההתנהגות הראויים לאנשים במעמד מסוים‪ ,‬במקום מסוים‪ ,‬או במקצוע מסוים‪.‬‬ ‫ומוסיף הפרופ' אסא כשר‪" :‬האתיקה היא תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של התנהגות האדם בתוך‬ ‫המסגרת המקצועית"‪ .‬האתיקה (ע"פ דברי פרופ' כשר) באה לשמר שלשה מרכיבי יסוד המגבשים את האידיאל‬ ‫המעשי של המקצוע‪.‬‬ ‫א‪ .‬עצם המקצועיות ‪ -‬היא השליטה ברזי המקצוע‪ ,‬וזאת ע"י התעדכנות בו בכדי לקבל החלטות מקצועיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ערכי הייחוד של המקצוע ‪ -‬הם הערכים הנובעים מהמקצוע שעל בעל המקצוע לשקוד כל העת להגן על ערכים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המעטפת החברתית וערכי המשפט הדמוקרטי ‪ -‬על בעל המקצוע לקחת בחשבון גם את ערכי המשפט‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬כגון‪ :‬כיבוד פרטיותו של אדם‪ ,‬סודיות וכיו"ב‪ .‬כגון‪ :‬רופא שאינו מקפיד על ערכי הסודיות‪ ,‬גורם לכך‬ ‫שאזרחים בחברה יחששו לקבל טיפול רפואי נאות ומלא‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫אתיקה ומשפט‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬כללי האתיקה הם כללים פנימיים של המקצוע‪ ,‬ולכן אין לבתי המשפט כל כוונה לחצות את הגדר‬ ‫ולהתערב בהם‪.‬‬ ‫ואולם לעיתים כאשר נוצר "כשל" בכללי האתיקה משלל סיבות‪ ,‬שחלקן נעוץ בכך שהכללים אינם ברורים‬ ‫וחלקם נעוץ בכך שהאכיפה חלשה‪ ,‬או אז נוצרת פגיעה באינטרס ציבורי והמשפט חוצה את הכביש ונותן מענה‬ ‫משפטי לכשל שנוצר‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עד לפני עשר שנים נהוג היה שעובדי ציבור מקבלים מתת יד מהאזרח חרף כך שהדבר נאסר בכללי האתיקה‬ ‫הפנימיים‪ ,‬ובשל כך המשפט התערב ועיגן את האתיקה בחוק (חוק שירות הציבור ‪ -‬מתנות) וכך הפך את הכלל‬ ‫האתי לחוק משפטי‪.‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫אתיקה מקצועית ומוסר‪.‬‬ ‫הנטייה הראשונית לחשוב שכללי האתיקה נגזרים ממוסר‪ ,‬ואולם זה לא בהכרח‪ ,‬מאחר שבעוד שתורת המוסר‬ ‫מבקשת לברר את הדרך להתנהלות טובה ומידות טובות‪ ,‬האתיקה המקצועית נגזרת מהמקצוע הקונקרטי‬ ‫והגדרת התפקיד‪ ,‬ומבקשת למצוא את הדרך הראויה להתנהל באותו מקצוע‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫"לא תגנוב" הוא כלל מוסרי שהפך לכלל פלילי‪ ,‬כך גם חוק הלשכה חופף בין גניבה מוסרית לכללי האתיקה‪.‬‬ ‫כאן אנו מוצאים חפיפה בין כללי המוסר לכללי האתיקה‪.‬‬ ‫ואולם לעיתים אין חפיפה‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬מפגע שהרג חפים מפשע‪ ,‬ונפצע‪ ,‬הרופא המטפל בו חייב להילחם על חייו‪ ,‬הגם שאדם זה הוא בן מוות‪ .‬הרי‬ ‫לך מקרה בו כללי האתיקה אינם מתיישבים עם כללי המוסר‪.‬‬ ‫כך גם חייל ‪ ,‬חרף האיסור המוסרי האוסר ליטול חיי אדם‪ ,‬מתוקף תפקידו הוא מחויב להרוג בחיילי האויב‪.‬‬ ‫קרי‪ ,‬פער בין תורת המוסר הכללית לבין כללי האתיקה הפנימיים של המקצוע‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬יש וחובתך כאדם‪ ,‬לעיתים שונה מחובתך כבעל מקצוע‪.‬‬ ‫תפיסת המוסר שעורכי הדין אימצו‪ :‬מוסריות התפקיד ‪ /‬מקצוע‪.‬‬ ‫דוגמא לכך‪:‬‬ ‫סכסוך משפחתי שבו אדם וויתר על משמורת ילדיו‪ .‬ואולם עורך דינו משכנע אותו להילחם בכל עוז על‬ ‫המשמורת וזאת בכדי להשיג אי אלו טובות הנאה אישיות מבת זוגו‪ .‬משמע‪ ,‬מוסריות התפקיד גוברת על‬ ‫מוסריות המקצוע‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫מקרה בניו יורק שבו נעלמו שתי נערות‪ .‬ובן הזוג של אחת מהן נמצא תלוי דקור בכל חלקי גופו' ונעצר אדם בשם‬ ‫רוברט גרו החשוד במות בן הזוג‪ .‬ומונו לו שני עורכי דין מהשירות הציבורי ועלה החשד שהוא קשור למקרי רצח‬ ‫הנערות אך ראיות אין‪.‬‬ ‫החשוד הודה בפני עורכי דינו שהוא זה שרצח את הנערות תוך שהוא מוביל אותם למקום קבורתן באופן מדויק‪.‬‬ ‫עורכי הדין נצרו את הענין בלבם‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫תוך כדי המשפט החשוד הודה ברצח הנערות ונודע שעורכי הדין ידעו על כך‪ ,‬ותהום כל העיר נגדם‪.‬‬ ‫ואולם ברמה האתית הפנימית של המקצוע (עו"ד) גם בית המשפט וגם לשכת עו"ד בניו יורק קבעו שהם נהגו‬ ‫ללא רבב‪ ,‬ואסור היה להם לפרסם את מה שהחשוד סיפר להם‪.‬‬ ‫הרי לך מצבים שבהם כללי המוסר בהכרח אינם חופפים לאתיקה העולה מן המקצוע‪ ,‬מה שמוביל את הדיון‬ ‫לנאמנויות צולבות‪.‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫נאמנויות צולבות‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים הדומיננטיים המשותפים לכל עורכי הדין (ללא קשר לפרקטיקה שבה הם עוסקים) הוא‪:‬‬ ‫פעולתם בתוך מתחם "הנאמנויות הצולבות"‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫כלל ‪ 34‬אוסר על עורך הדין להטעות ביודעין את בית המשפט‪ ,‬ומנגד על עורך הדין מוטלת חובת הנאמנות‬ ‫ללקוח‪.‬‬ ‫והשאלה היא‪ ,‬היכן עוברת נקודת האיזון בין הנאמנויות המוטלות על עורך הדין‪ ,‬מי בין הנאמנויות גובר על‬ ‫מרעהו‪ ,‬ולמי הבכורה‪.‬‬ ‫ישנן מספר נאמנויות המוטלות על עורך הדין‪:‬‬ ‫א‪ .‬נאמנות ללקוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נאמנות למערכת המשפט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נאמנות עורך הדין לאינטרס העצמי שלו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חובותיו לקולגות ולפרופסיה (איסור לפגוע בקולגה באופן ישיר)‪.‬‬ ‫דוגמא קלאסית לנאמנות צולבת‪:‬‬ ‫לקוח שאומר לעורך הדין שהעבירה שבה הוא מואשם נעשתה על ידו‪ ,‬תוך כדי שעורך הדין כבר גיבש את כתב‬ ‫ההגנה בתיק המבסס אליבי‪.‬‬ ‫מחד ‪ -‬כלל ‪ 34‬האמור אוסר על עורך הדין לשקר ביודעין בבית המשפט‪.‬‬ ‫ומאידך ‪ -‬אם עורך הדין רוצה להתפטר מהתיק‪ ,‬סע' ‪ 17‬לחסד"פ אוסר עליו להתפטר אלא ברשות בית המשפט‪.‬‬ ‫בכדי לקבל רשות‪ ,‬על עורך הדין לנמק את בקשתו‪ .‬ואם וכאשר הוא יספר את האמת‪ ,‬הרי שהוא פוגע בלקוח שלו‬ ‫ומפר את הנאמנות שלו ללקוח‪.‬‬ ‫העולה מן האמור‪ :‬עדיף לסנגור להיות בהעדר ידיעה‪ ,‬מאשר לדעת את האמת שתסגור עליו מבחינה אתית‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫אתיקה במובן הצר ובמובן הרחב‪.‬‬ ‫אתיקה במובן הצר‪ :‬הם הכללים הפורמליים המסדירים את התנהגות עורכי הדין‪ .‬אלו כללי ההתנהגות שקבלו‬ ‫מעמד של חקיקה ופסיקה‪.‬‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫כלל ‪ 34‬האוסר על הטעיית בית המשפט מוסיף בס"ק (ב) שאין באמור בס"ק (א) כדי למנוע הכחשה בהליך‬ ‫אזרחי וכפירה בהליך פלילי‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬מותר לעורך הדין לכפור באשמה (בשם לקוחו) ולהניח לתביעה למצוא את הראיות הנדרשות‪ ,‬ואולם‬ ‫אסור לו לטעון טענות שקריות‪.‬‬ ‫אתיקה במובן הרחב‪ :‬מתבטאת ביישום תורת האתיקה ואימוץ תפיסות מוסריות הרלוונטיות למקצוע עריכת‬ ‫הדין‪ .‬אלו תפיסות כלליות שאינן תחת עיגון חקיקתי‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬מהות מקצוע עריכת הדין תפקידם "החברתי" של עורכי הדין והמחויבות החברתית של עורכי הדין‪.‬‬ ‫האבחנה בין שני המובנים‪:‬‬ ‫עו"ד פשוט נצמד לכללים הפורמליים (במקרה הטוב)‪ .‬ואולם עו"ד בעל מודעות אתית מיישם את האתיקה במובן‬ ‫הרחב שלה‪.‬‬ ‫‪ 1.4.1‬תופעות בעייתיות בקרב עורכי הדין‪.‬‬ ‫א‪ .‬חוסר היכרות עם הכללים הפורמליים‪ ,‬אלו כללים הנופלים באתיקה במובן הצר שלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תפיסת המשפט כחזות הכל ‪ -‬כאן עסקינן בעו"ד המכיר את הכללים האתיים הפורמליים אך מתעלם‬ ‫מהכללים האתיים במובן הרחב שלהם ומקטין ראש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העדר תפיסה של מחויבות חברתית ‪ -‬במקצוע עריכת הדין קיים אלמנט חזק של מחויבות חברתית‪ ,‬ולעיתים‬ ‫עו"ד "שטופי שכר טרחה" מדחיקים את מחויבותם החברתית‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ומדוע שעו"ד יפעיל "תובנה" אתית מעבר לכללי המצויים בחוק ובתקנות? מספר סיבות לכך‪.‬‬ ‫א‪ .‬אישית מצפונית ‪ -‬תחושה מצפונית טובה יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סיבה תועלתנית ‪ -‬קיים פחד מסנקציות משמעותיות ומתביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פגיעה במקצועיות ‪ -‬חלק מהמקצוע הוא הכללים האתיים שעורך הדין סוגר את עצמו בהם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מוניטין אתי כערך ‪ -‬לעו"ד אתי יש ערך שוק כסוג של מוניטין של בעל מקצוע השולט ברזי המקצוע‪.‬‬ ‫כן לעו"ד אתי ערך השוק שלו מתבטא ביחס של בית המשפט אליו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תדמית המקצוע ‪ -‬האתיקה של המקצוע גורמת לכך שאנשים יכבדו את המקצוע‪ ,‬ומנגד עו"ד שאינם אתיים‬ ‫פוגעים בתדמית של המקצוע שפוגעת בפרנסת עורכי הדין‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תפקוד המערכת ‪ -‬עורכי דין קשורים לחוק ולשלטון החוק‪.‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מהי התנהגות הולמת‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬גם התנהגות שאינה קשורה לעצם המקצוע‪ ,‬קרי פעולות של עורך הדין כאדם פרטי‪ ,‬יש ללשכה סמכות‬ ‫להעמידו לדין על התנהגות בלתי הולמת‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 9/85‬הוועד המחוזי נ' דגן‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש "מתן רישיון לאדם לעסוק במקצוע עריכת הדין יש בו משום מצג מטעם לשכת עורכי הדין לכולי‬ ‫עלמא‪ ,‬שאדם זה ראוי להימנות עם ציבור זה וכי הציבור יכול לתת בו את אמונו‪ ,‬נכשל אותו אדם בעבירה על‬ ‫כללי האתיקה המקצועית מתערער האמון בו‪ ,‬במקצוע‪ ,‬ובלשכה בכלל‪.‬‬ ‫‪ 1.5.1‬התנהגות ההולמת את המקצוע‬ ‫על"ע ‪ 11744/04‬זיו נ' הוועד המחוזי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד זיו שכעס על שכנתו שחסמה אותו בחניה ודחף אותה קלות‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש "עורך דין נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה‪ ,‬תחת גלימתו מסתופפות זו בצד זו כל אותן חובות‬ ‫הייחודיות למקצועו‪ ,‬וביניהם גם החובה לכבד את החוק והחובה לשמר את מעמד לשכת עורכי הדין‪ ,‬את כבוד‬ ‫המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין‪.‬‬ ‫‪ 1.5.2‬התנהגות ללא זיקה ישירה לאירוע‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 8/81‬הוועד המחוזי נ' פלוני‬ ‫אומר ביהמ"ש "אין אנו סבורים שמעשים שאינם הולמים את כבוד המקצוע הם רק כאלה שנעשו במסגרת‬ ‫המוגבלת של התנהגות עורך הדין‪ ,‬תוך כדי עיסוקו בעבודה המקצועית ונוטים אנו לראות התנהגות בלתי הולמת‬ ‫במסגרת רחבה והמתרחבת בנסיבות מתאימות‪ ,‬על אף התנהגותו של עורך הדין "מחוץ לענייני עבודתו‬ ‫המקצועית"‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3‬יישום הדברים‬ ‫על"ע ‪ 11744/04‬זיו נ' הוועד המחוזי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫זיו תקף את שכנתו לאחר שחסמה את חנייתו‪.‬‬ ‫ואומר בית המשפט שהחובות המוטלות על עורך הדין הם גם כאשר הוא אינו פועל בכובעו כעורך דין‪ ,‬ומשעה‬ ‫שעטה על כתפיו את גלימת עורך הדין וממשיכות לחייב אותו גם כאשר מסיר הוא את הגלימה‪.‬‬ ‫בר"ש ‪ 10486/09‬עו"ד בהיג' עוויד נ' לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד שביקש מחברו עורך הדין המושעה לסייע לו בהחתמת מסמך של אנאלפביתית לוקה בנפשה‪.‬‬ ‫ואומר השופט רובינשטיין "עורך דין הוא עורך דין‪ ,‬אף אם פורמלית אין הוא מייצג מי מהצדדים וככזה הוא חב‬ ‫חובות כלפי הסובבים אותו וכלפי כבודו וגדריו של המקצוע שאת שמו הוא נושא‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 7009/09‬מור גרטי נ' פרקליט המדינה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד זייף תו חניה לרכבו‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש "כאשר עבירות מעין אלו מבוצעות ע"י עורך דין האמור לשמש סמל ודוגמא לטוהר המידות‬ ‫ולכיבוד החוק‪ ,‬חומרתן כפולה ומכופלת ומחייבת תגובה עונשית הולמת וממשית‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 3225/06‬כשדי נ' הוועד המחוזי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫"מתמחה" שהואשם בהסג ת גבול על רק סכסוך עסקי בעסקיו הפרטיים והתיק נגנז ועל אף כל זאת הוא הועמד‬ ‫לדין משמעתי(הלשכה יכולה להעמיד לדין גם מתמתחים ע"פ סע' ‪ 41‬לחוק הלשכה)‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שגם הטענה כי עשה את המעשים בגינם הורשע בלא זיקה לתפקידו כמתמחה‪ ,‬אינה יכולה‬ ‫לסייע לו‪ ,‬שכן עבירות המ שמעת שבהן עסקינן משתרעות גם על פעילותו של עורך דין ומתמחה בכלל זה‪ ,‬ללא‬ ‫קשר לעיסוק במקצוע עריכת הדין‪.‬‬ ‫‪ 1.5.4‬התבטאויות מחוץ לעיסוק המקצועי‬ ‫על"ע ‪ 1734/00‬הוועד המחוזי נ' שפטל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד שפטל נוסע ברחובות ת"א במכונית הפורשה שלו‪ ,‬רואה הפגנה של פעילי שמאל‪ .‬עוצר הוא מכוניתו ואומר‬ ‫לאחד המפגינים שהלוואי ותיפול קטיושה על ראשו‪ .‬ובראיון רדיו מיד לאח"מ הוא השווה את השלטים‬ ‫שהחזיקו המפגינים שלט המוצב בכניסה לאושוויץ "העבודה משחררת"‪.‬‬ ‫לשכת עורכי הדין מעמידה את שפטל לדין משמעתי ומרשיעה אותו בהתנהגות שאינה הולמת עו"ד‪.‬‬ ‫ובערעור טוען שפטל שאין ללשכה סמכות להעמידו לדין על התבטאויות שמחוץ לעיסוקו המקצועי‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש "שההגבלות האתיות חלות גם על התבטאויות שמחוץ לעיסוק המקצועי ובלא זיקה לעיסוק‬ ‫המקצועי‪ .‬ואולם קיים איזון תמידי בין חופש הביטוי מחד והשמירה על כבודו של המקצוע מאידך‪ ,‬ולכן ככל‬ ‫שמדובר בהתבטאויות הקרובות לעיסוק המקצועי‪ ,‬חופש הביטוי ייסוג‪ .‬ואולם ככל שמדובר בהתבטאויות‬ ‫הרחוקות מהעיסוק המקצועי‪ ,‬חופש הביטוי יגבר‪.‬‬ ‫ולכן עו"ד שפטל זּוכה‪.‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫התפתחות מקצוע עריכת הדין‬ ‫כבר ברומא העתיקה כאשר עמדו אזרחים בבית המשפט‪ ,‬הם נתנו לפרטים לייצג אותם‪ .‬פרטים אלו לא היו‬ ‫משפטנים אלא רטוריקנים‪ ,‬שבשלב מאוחר יותר התמקצעו במשפט המהותי ושילבו אין רטוריקה למשפטנות‪.‬‬ ‫ובשלב מאוחר יותר הפך מקצוע עריכת הדין לפרופסיה‪.‬‬ ‫‪ 1.6.1‬מהי פרופסיה?‬ ‫פרופסיה היא אסטרטגיה של סגירות חברתית שנוקטים ספקי שירותים המצריכים תחום ידע ספציפי (כגון‬ ‫משפטים) לצורך שליטה על השוק של שירותים אלה‪.‬‬ ‫‪ 1.6.1.1‬מאפייני הפרופסיה‪.‬‬ ‫א‪ .‬תקופת לימוד משמעותית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיקוח על הכניסה אליה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ידע מיוחד ויכולת אינטלקטואלית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אוטונומיה והסדרה עצמית ‪ -‬זה למעשה המאפיין המרכזי בפרופסיה בכך שהיא מנהלת את ענייניה עם פיקוח‬ ‫חלש יחסית של המדינה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מונופול‪ ,‬קרי שליטה על שוק השירותים הרלוונטי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הפרופסיה נהנית מיוקרה חברתית ויכולת השתכרות מעל הממוצע‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מבוססת על קשר אישי‪.‬‬ ‫ח‪ .‬הגבלת התחרות בין חבריה‪.‬‬ ‫ט‪ .‬הפרופסיה אינה רק עסק כלכלי‪ ,‬אלא יש לה גם "מחויבות חברתית"‪ .‬מחויבות זו ניתנת בתמורה לכך‬ ‫שהמדינה מעניקה לפרופסיה אוטונומיה‪.‬‬ ‫ומדוע פרופסיה עריכת הדין דורשת מחויבות חברתית‪ .‬יש לכך מספר סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬המשפט הוא נכס ציבורי והמשתמשים בו צריכים לתת לחברה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מכח המונופול שיש לעורכי הדין על המשפט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יצירת שוויון בחלוקת משאבי השיפוט בין עניים לעשירים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המחויבות החברתית הופכת את המשפט לנגיש לכלל רבדי האוכלוסייה‪.‬‬ ‫המחויבות החברתית מתאפיינת ב"פרו בונו"‪ ,‬הוא ייצוג ללא תמורה‪ ,‬שכל משרד המכבד את עצמו מתהדר באגף‬ ‫הפרו בונו שלו‪ ,‬וזאת בכדי לתרום לצמצום הפער החברתי והשגת צדק חברתי‪.‬‬ ‫והסיבה שעורכי דין עוסקים בפרו בונו היא‪:‬‬ ‫א‪ .‬אלטרואיזם ‪ -‬עזרה לזולת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חיזוק תדמית המקצוע ומוניטין למשרד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעיקר צבירת ניסיון של עורכי דין צעירים‪.‬‬ ‫ביטוי נוסף למחויבות החברתית הוא בעצם החובה כלפי בית המשפט לסייע בעשיית צדק (ע"פ סע' ‪ 54‬לחוק)‪.‬‬ ‫משמע אינך מייצג רק את עניינו של הלקוח אלא קיימת חובה לעזור לבית המשפט לעשות צדק‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪1.7‬‬ ‫דאגה לחברה או דאגה לחבר'ה‪.‬‬ ‫תחום המשפט נוגע לכל פרט ופרט בחיינו (משפחה ‪ -‬עבודה ‪ -‬פלילי וכיו"ב)‪.‬‬ ‫והשאלה העולה היא האם הרגול טור‪ ,‬קרי לשכת עורכי הדין‪ ,‬אכן דואגת לחברה או שכל מעייניה נתונות לדאגה‬ ‫לחבר'ה‪.‬‬ ‫יש לכך שתי גישות מרכזיות‪.‬‬ ‫‪ 1.7.1‬הגישה הפונקציונלית‪.‬‬ ‫הפרופסיה של עורכי הדין מתארגנת‪ ,‬מחוקקת ומתקינה כללים במטרה לקדם "אינטרס ציבורי" של הבטחת‬ ‫שירותים משפטיים ברמה נאותה ללקוחות ושמירה על כבוד המקצוע‪ ,‬איכותו ורמתו‪.‬‬ ‫‪ 1.7.2‬הגישה הביקורתית‬ ‫גישה זו מותחת ביקורת על הלשכה וקובעת‪ ,‬שפרופסיות לשכת עורכי הדין מתארגנת על מנת להבטיח שליטה‬ ‫בשוק ומטרתה למקסם את הרווחים החומריים והמעמד של הפרופסיה‪.‬‬ ‫על פי גישה זו המונופול הניתן בידי הלשכה איננו יעיל‪ ,‬ואף מפיק רווח על חשבון הלקוחות‪.‬‬ ‫החלק המטריד ביותר ביחס ללשכה הוא המונופול והאוטונומיה הכמעט מוחלטים שיש בידם‪ ,‬שאין לו אח ורע‬ ‫בשום מדינה מערבית‪ ,‬וגם בישראל אין לך שום פרופסיה הדואגת לעצמה ולמקסום הצלחתה כמו לשכת עורכי‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫הסיבות לכך הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬עורכי הדין נהנים מלובי חזק בכנסת ‪ -‬רוב הנבחרים הם עו"ד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התקופה שבה נחקק חוק לשכת עורכי הדין היתה התקופה שבה נבנה האתוס החברתי של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫שחלק מהאתוס הזה הוא הקמת לשכת עורכי הדין הישראלית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שנים ארוכות לשכת עורכי הדין נהנתה מפסיקה אוהדת ביותר של בית המשפט העליון שנתפס כבעל ברית של‬ ‫הלשכה (ע"פ דברי פרופ' עלי זלצברגר)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬זהו למעשה הגוף היחידי במדינה שזכאי לשתי ערכאות ערעור ששניהם בזכות‪( ,‬ערעור לביה"ד הארצי‬ ‫המשמעתי‪ ,‬ועליו ערעור בזכות לביהמ"ש לעניינים מנהלים)‪.‬‬ ‫להמחשה ראו סע' ‪ 22‬לחוק הלשכה הנוטל זכות חוקתית היא הזכות לייצוג ומכניס אותה בשולי חוק זניח‪.‬‬ ‫סע' ‪ 20‬העוסק בייחוד המקצוע של בעלי הדין‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 4330/93‬גאנם נ' לשכת עורכי הדין‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גאנם תבע את לשכת עורכי הדין בטענה שסע' ‪ 27-28‬הקובעים שלקוח איננו יכול לעבוד לעו"ד חדש טרם הוא‬ ‫שילם את מלוא השכר לעו"ד הישן‪ .‬וטוען גאנם שסע' זה איננו חוקתי‪,‬‬ ‫ומנגד טוענת הלשכה שמטרתו של סע' זה הוא שמירה על קולגיאליות בין חברי לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫השופטים ברק ובך פוסלים את הכללים על רקע פגיעה בעקרון המידתיות‪ ,‬קרי פגיעה מופרזת בחופש העיסוק‬ ‫ובאינטרס הלקוחות‪ .‬ואולם הם קבעו שתכליתם של הסעיפים הללו ראויה וזאת מאחר שמטרתם אכן שמירה‬ ‫על קולגיאליות ולא הבטחת שכ"ט כפי שטוען גאנם (מאפיין של הפסיקה האוהדת מצד ביהמ"ש העליון)‪.‬‬ ‫השופטת שטרסברג כהן פוסלת גם היא את הכללים‪ ,‬אך גישתה ביקורתית יותר‪ .‬ואומרת שט"ס שתכלית‬ ‫הסעיפים הללו היא הבטחת שכר טרחה של עורכי הדין ולכן תכליתם איננה ראויה‪(.‬לראשונה בקורת נוקבת‬ ‫מצד שופטת עליונה על לשכת עורכי הדין)‬ ‫בעקבות הביקורת הזו של בית המשפט‪ ,‬עבר תיקון ‪ 32‬לחוק וקבע מספר עניינים המנסים לתקן את תחושת‬ ‫הדאגה לחברה כגון פומביות הדיון ופרסום פסקי הדין‪ ,‬הוספת נציגי ציבור לוועדות האתיקה‪ ,‬אופן מינוי חברי‬ ‫בית הדין המשמעתי וכיו"ב‪ .‬כמו לומר לא גילדה סגורה אנחנו‪.‬‬ ‫האם יש שינוי ‪ -‬כנראה שכן‪.‬‬ ‫האם הוא מספיק ‪ -‬כנראה שלא‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫לשכת עורכי הדין והחברּות בה‬ ‫לשכת עורכי הדין כללי‪.‬‬ ‫הלשכה הוקמה במרס ‪ 1962‬כתשעה חודשים לאחר חקיקת חוק לשכת עורכי הדין ב‪.1961-‬‬ ‫סע' ‪ 1‬לחוק הלשכה‪ :‬מוקמת בזה לשכת עורכי הדין שתאגד את עורכי הדין בישראל "ותשמור על רמתו‬ ‫וטהרתו של מקצוע עריכת הדין"‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ישנם שני שלבים לקבלת חברים ללשכה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מתמחים ‪ -‬קיים שק"ד נרחב בידי הלשכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חברים בלשכה ‪ -‬לאחר שמולאו כל התנאים אדם נהיה עו"ד רק עם קבלתו כחבר בלשכה (סע' ‪ 42‬לחוק) וגם‬ ‫כאן יש שק"ד רחב בידי הלשכה שלא לקבלו‪.‬‬ ‫מקום מושב הלשכה הוא בירושלים (סע' ‪ 4‬א לחוק)‪.‬‬ ‫‪ 2.1.1‬תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שבחובה‬ ‫סע' ‪ 2‬לחוק מסדיר את תפקידי הלשכה‪ ,‬שהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬רישום מתמחים ופיקוח על התמחותם ובחינתם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אישור מאמנים ‪ -‬התנאי למאמן ‪ 5‬שנים עבודה בתחום ובקשה בכתב‪,‬‬ ‫ג‪ .‬הסמכת עו"ד וקבלת החלטות בנוגע לקבלתם ללשכה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קיום שיפוט משמעותי לחברי הלשכה ולמתמחים‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שברשות‬ ‫סע' ‪ 3‬לחוק קובע שהלשכה רשאית בין השאר‪:‬‬ ‫א‪ .‬לתת חוו"ד על הצעות בענייני בתי משפט וסדרי דין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מתן סעד משפטי למעוטי יכולת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לשמש כבורר ולמנות בוררים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מחקר משפטי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הוצאות ספרות משפטית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הגנת ענייניהם המקצועיים של החברים‪.‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫מוסדות הלשכה‬ ‫סע' ‪ 6‬לחוק מסדיר את מוסדות הלשכה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראש הלשכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המועצה הארצית ‪ -‬זהו למעשה והגוף החשוב הוא הגוף המחוקק של הלשכה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוועד המרכזי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוועדים המחוזיים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בית דין משמעתי ארצי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בתי דין משמעתיים אזוריים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מבקר הלשכה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ועדות אתיקה ארצית ומחוזית (כחלק מתיקון ‪ 32‬הפותח את הלשכה לביקורת פנימית)‪.‬‬ ‫‪ 2.2.1‬ראש הלשכה‬ ‫הוא העומד בראש הלשכה לאחר שנבחר בבחירות אישיות המתקיימות אחת לארבע שנים וברוב של ‪ 40%‬מסך‬ ‫הקולות‪.‬‬ ‫עניני ראש הלשכה‪ ,‬הלא הם מצויים בסע' ‪8-8‬ג' לחוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫‪ 2.2.2‬המועצה הארצית‬ ‫היא הגוף המחוקק של הלשכה‪.‬‬ ‫תפקידי המועצה הארצית מצויים בסע' ‪ 109‬לחוק ואלו הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬המועצה רשאית להתקין כללים בכל הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫‪ .1‬סדרי קבלת מתמחים ודרכי הפיקוח עליהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬סדרי קבלת חברים ללשכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬כללי האתיקה המקצועית‪.‬‬ ‫‪ .4‬חובותיהם וזכויותיהם של עורכי הדין בהקשר מילוי תפקידם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מתן סעד משפטי למעוטי יכולת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מדי עורכי הדין‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הטלת דמי חברת ואגרות למימון פעולות הלשכה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בחירת שני נציגים בוועדה למינוי שופטים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בחירת חבר הוועד המרכזי ומבקר הלשכה‪.‬‬ ‫הרכב המועצה מוסדר בסע' ‪ 9‬לחוק‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ 2.2.3‬הועד המרכזי‬ ‫הוא הזרוע המבצעת של הלשכה‪.‬‬ ‫בעל סמכות שיורית – בכל מקום שהוענקה סמכות ללשכה ולא צוין לאיזה גוף‪(,‬מה שנותר מסמכויות המועצה‬ ‫הארצית)‬ ‫ראש הלשכה מכהן כיו"ר הועד‪ ,‬ובנוסף ששה עשר חברים שבוחרת המועצה הארצית מבין חבריה‪.‬‬ ‫הועד דן בנושאים הסטטוטוריים שהוטלו על הלשכה כגון‪ :‬התמחות; שיפוט משמעתי ועוד ‪.‬‬ ‫‪ 2.2.4‬הועד המחוזי‬ ‫בלשכה פועלים ‪ 5‬מחוזות‪ :‬תל‪-‬אביב; ירושלים; חיפה; דרום וצפון‪,‬‬ ‫חברי הועד נבחרים על ידי חברי הלשכה שבאותו מחוז‪,‬‬ ‫יו"ר הועד ייבחר על ידי חברי אותו מחוז‪,‬‬ ‫אופן בחירתו ופעילותו מפורטים בסעיף ‪ 13‬לחוק‪,‬‬ ‫הועד המחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי [סעיף ‪(13‬ז) לחוק]‪ ,‬יוצר היררכיה‪.‬‬ ‫‪ 2.2.5‬וועדות האתיקה‬ ‫לצד כל וועד מחוזי פועלת וועדת אתיקה שאליה רשאי לפנות כל עורך דין ומתמחה בשאלות של אתיקה ולקבל‬ ‫חוו"ד מקדימה‪.‬‬ ‫ולאחר שהובאה שאלה לפני וועדת האתיקה‪ ,‬היא תביע את דעתה ולהחלטתה יהיה מעמד של "הנחייה או חוות‬ ‫דעת"‪.‬‬ ‫הגם שלרוב‪ ,‬ביה "ד המשמעתי יאמץ את חוות הדעת של וועדת האתיקה‪ ,‬ואולם יכול הוא שלא לאמץ אותה ולכן‬ ‫היא בגדר הנחיה בלבד‪ ,‬ולכן עו"ד הפועל בהתאם להנחיות של וועדת האתיקה‪ ,‬לא יועמד על דרך הכלל לדין‬ ‫משמעתי‪.‬‬ ‫כיום (לאחר תיקון ‪ )32‬וועדות האתיקה המחוזיות והארציות הם רק שנים מתוך ארבעה קובלים אפשריים‬ ‫(השניים האחרים הם היועמ"ש ופרקליט המדינה)‪.‬‬ ‫בנוסף לוועדות האתיקה המחוזיות‪ ,‬פועלת ועדת אתיקה ארצית הרשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני‬ ‫משמעת של עורכי דין ומתמחים‪.‬‬ ‫חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות [סעיף ‪60‬א(ג)]‪.‬‬ ‫‪ 2.2.6‬ביה"ד המשמעתי הארצי‬ ‫בית דין זה הוא ראש ההיררכיה של השיפוט המשמעותי בלשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫ביה"ד הארצי משמש ערכאת ערעור "בזכות" על החלטות בתי הדין המשמעתיים האזוריים‪.‬‬ ‫ועל החלטותיו של ביה"ד הארצי‪ ,‬ניתן לערער "בזכות" לביהמ"ש המחוזי בירושלים (זאת בעקבות תיקון ‪.)32‬‬ ‫לשים לב שרק על החלטות של הלשכה כגוף מנהלי‪ ,‬הערעור עליהם הוא לביהמ"ש לעניינים מנהליים (ע"פ' סע' ‪5‬‬ ‫ופרט ‪ 21‬לתוספת הראשונה לחוק בהמ"ש לעניינים מנהליים) ואולם על החלטות של ביה"ד הארצי הערעור‬ ‫עליהן הוא לביהמ"ש "המחוזי"‪.‬‬ ‫‪ 2.2.7‬ביה"ד המשמעתי המחוזי‬ ‫סמכויותיו הן‪:‬‬ ‫דן כערכאה ראשונה בעבירות המשמעת הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפרת הוראות סעיפים ‪ 53-60‬לחוק העוסקות בהפרת כללי האתיקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפרת דין אחר המטיל חיוב או איסור על עו"ד‬ ‫‪ .3‬הפרת כללי האתיקה המקצועית‬ ‫‪ .4‬כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין [סעיף ‪ )3(61‬לחוק]‬ ‫נבחרים מבין חברי הלשכה אחת לארבע שנים על ידי ועדת מינויים [סע' ‪(15‬א)]‬ ‫‪ 2.2.7.1‬סמכויות ביה"ד ‪ -‬ביחס לעו"ד‬ ‫יש בסמכותו של בה"ד להרשיע "עורך דין" בעבירת משמעת ולהטיל עליו אחת מן הסנקציות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אזהרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נזיפה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קנס (עד ‪ ₪ 25,000‬לכל עבירה ‪ -‬ולקופת הלשכה)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬השעיה על תנאי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הרשעה ללא הטלת סנקציה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬השעיה קצובה ‪ -‬עד עשר שנים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הוצאה מן הלשכה לצמיתות ‪ -‬עם זאת ס' ‪ 52‬לחוק קובע שעו"ד שהוצא לצמיתות מן הלשכה‪ ,‬רשאי לאחר‬ ‫שעברו עשר שנים לבקש חנינה מהוועד המרכזי‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ 2.2.7.2‬סמכויות ביה"ד המשמעתי ‪ -‬ביחס למתמחה‬ ‫סמכותו של בה"ד פרוסה גם על מתמחים (ע"פ סע' ‪ 41‬לחוק) וראה בענין את פס"ד כשדי לעיל‪.‬‬ ‫הלשכה רשאית להטיל על מתמחה אחת מן הסנקציות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אזהרה‪,‬‬ ‫‪ .2‬נזיפה‪,‬‬ ‫‪ .3‬פסילה מלהתקבל כחבר לשכה (לתקופה שלא תעלה על ‪ 3‬שנים או לצמיתות)‪,‬‬ ‫‪ .4‬במידה ופגע בטוהר הבחינות או הפר חובותיו כמתמחה – ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול‬ ‫הבחינה‪,‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫התנאים למקצוע עריכת הדין‬ ‫התנאים (במצטבר) על מנת שאדם יוכשר למקצוע עריכת הדין‪:‬‬ ‫‪ .1‬השכלה גבוהה [סעיף ‪ 25‬לחוק מגדיר מהי]‪,‬‬ ‫‪ .2‬מעבר תקופת התמחות של שנה‪,‬‬ ‫‪ .3‬עמידה בבחינות הלשכה (בכתב ובעל פה)‪,‬‬ ‫ולאחר שעמד בתנאים אלה‪ ,‬סע' ‪ 42‬לחוק קובע מספר תנאים להיות עורך דין‪:‬‬ ‫‪ .1‬נתמלאו תנאי הכשירות להיות עו"ד‪.‬‬ ‫‪ .2‬תושב ישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגיר ‪ -‬שמלאו לו ‪ 18‬שנים‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 2334/02‬עו"ד שטנגר נ' יו"ר הכנסת‪.‬‬ ‫טוען עו"ד שטנגר שהוראות סעיפים ‪ 93 ,42 ,2‬שלפיהם אין אדם יכול להיות עורך דין‪ ,‬אא"כ הוא חבר בלשכה‬ ‫ומשלם דמי חבר‪ ,‬סעיפים אלו פוגעים בחופש העיסוק ואינם מקיימים את פסקת ההגבלה‪.‬‬ ‫ואומר השופט ברק (כחלק מהטון האוהד של השופטים ביחס ללשכה) שהאופי המונופוליסטי של ההסדר הקבוע‬ ‫בחוק הלשכה אכן פוגע בזכות החוקתית לחופש העיסוק‪ ,‬ואולם הוא נועד לתכלית ראויה‪ ,‬וכן הוא מידתי‪.‬‬ ‫הנימוקים‪ :‬ההסדר הקיים משחרר את הלשכה מלחצים כלכליים ואחרים העשויים לפגוע ביכולתה להסדיר‬ ‫כיאות את המקצוע "‪...‬להבטיח – באמצעות גוף סטטוטורי המפעיל פיקוח ובקרה מקצועיים על השירות שעורך‬ ‫הדין נותן ללקוחו – רמה נאותה של שירותי ערכית דין לציבור ושמירה על טוהר המקצוע"‬ ‫ביקורת אפשרית‪.‬‬ ‫ד"ר שחר אלדר כתב מאמר נוקב על התנהלות לשכת עורכי הדין תוך טענה מרכזית שפיצול הלשכה לשתי‬ ‫לשכות ייעל את המערכת‪.‬‬ ‫הגם שאנו מסכימים שאין רצוננו שהשלטון יתערב‪ ,‬ואולם דברי השופט ברק בהיות הלשכה משוחררת מלחצים‪,‬‬ ‫אולי כל רצונה של הלשכה הוא להיות משוחררת מלחצים מצד הצרכנים בשוק‪.‬‬ ‫ולכן טוען אלדר שקיומן של כמה לשכות דווקא עשוי להטיב עם ציבור הלקוחות הצפויות להתחרות ביניהן‬ ‫באופן ישיר על הלקוחות‪ ,‬ולהפקת כללי אתיקה מאוזנים יותר במאזן האינטרסים שבין עורכי הדין וציבור‬ ‫הלקוחות‪.‬‬ ‫‪ 2.3.1‬סירוב לקבל מועמד‬ ‫סע' ‪ 44‬לחוק קובע שהלשכה רשאית שלא לקבל מועמד כחבר‪ ,‬חירף כשירותו‪ ,‬ולאחר שניתנה לו הזדמנות‬ ‫לטעון‪ ,‬אם‪:‬‬ ‫א‪ .‬הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון‪ ,‬והלשכה סבורה שאין הוא יכול לשמש כעו"ד‪( .‬חשוב לציין שגם‬ ‫סיום הליך ב"אי הרשעה" מופיע בגיליון הר‪.‬פ‪ .‬של כל אדם‪ ,‬ולכן אין לתת כל גיליון של ר‪.‬פ‪ .‬ואסור גם לרוב‬ ‫הגופים במדינה לתור אחר ההרשעות של האדם‪ ,‬ואולם לגבי תיקים פתוחים והרשעה קודמת הלשכה כחלק‬ ‫משלל גופים מנהליים יכולה לדעת)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נתגלו עובדות אחרות בין ע"י פסק דין של בי"ד משמעתי אחר או בדרך של התנגדות או בדרך אחרת והלשכה‬ ‫סבורה כי הוא אינו ראוי לשמש כעו"ד‪.‬‬ ‫כאן רואים את רוחב שיקול הדעת המצוי בידי הלשכה בבואה לקבל מועמדים תחת כנפיה‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 5997/03‬צבי שיינברום‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫המערער (הוא מתמחה) שהועמד לדין פלילי בגין מעשי תקיפה כלפי ילדיו והוטלו עליו ‪ 250‬שעות של"צ ללא‬ ‫הרשעה‪.‬‬ ‫הלשכה סברה כי קבלתו כחבר תושהה למשך שנה מתום פעולות השל"צ שלו‪ .‬ומכאן הערעור‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ואומר ביהמ"ש ההחלטה סבירה והולמת שכן יש לשים חיץ בין סיום ריצוי העונש לבין תחילת העיסוק כעורך‬ ‫דין בשל מהות המקצוע‪ ,‬סמכות הסירוב הנתונה ללשכה כוללת גם את האפשרות של "סירוב לשעה"‪,‬‬ ‫על"ע ‪ 3092/05‬זכריה אגבריה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫המערער הורשע בביה"ד המשמעתי האזורי בגין (בין השאר) התחזות לעו"ד ושליחת יד בכספי פיקדון‪ ,‬איומים‬ ‫וכו'‪ .‬עבירות אלו בוצעו בתקופת ההתמחות ולאחריה‪ .‬ופסק בה"ד היה ‪ -‬פסילה מלהתקבל כחבר הלשכה למשך‬ ‫שלוש שנים (שהופחת בערעור לארצי ב‪ 11-‬חודש) ומכאן הערעור‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שהעונש ראוי וסביר‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪4‬‬ ‫‪ 2.3.2‬רישום מתמחים‬ ‫כאן אנו עוסקים בתקופה הראשונה‪ ,‬היא רישום להתמחות‪.‬‬ ‫סע' ‪ 26‬לחוק קובע את הכללים לרישום מתמחה‪ ,‬שהם‪ :‬מי שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר‬ ‫(אם נותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי לסיים הלימודים)‬ ‫כחריג ‪ -‬סעיף ‪ 26‬א לחוק קובע כי ניתן לרשום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר – בתנאים הקבועים בסעיף‪,‬‬ ‫סע' ‪ 27‬עוסק בתנאים המתירים ללשכה לסרב לרשום מתמחה‪.‬‬ ‫(סע' ‪ 20‬לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים אוסר על כל גוף (כולל הלשכה) לקבל מידע על אדם בדבר הרשעה‬ ‫שנמחקה‪ ,‬אלא אם הוא מסר את המידע ביודעין (ס"ק ב')‪.‬‬ ‫והפסיקה פירשה "ביודעין" עם נטל מכביד על הרשויות‪ ,‬כאשר רק אם האדם ויתר ממש על זכותו מותר לגוף‬ ‫המנהלי להשתמש במידע זה‪).‬‬ ‫ולכן סע' ‪ 27‬אומר שהלשכה רשאית לסרב לרשום מתמחה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך‪-‬דין‪,‬‬ ‫‪ ‬טרם החלטתה תיתן הלשכה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו בפניה‪,‬‬ ‫‪ ‬נימוקי הלשכה לסרב לרשום מתמחה יינתנו למועמד בכתב‪,‬‬ ‫מטרתו של סע' ‪ 27‬לחוק הוא לאפשר ללשכה שק"ד נרחב בכל הנוגע לסירובה לרשום מועמד כמתמחה‪.‬‬ ‫הלשכה רשאית להביא בחשבון כל שיקול המעיד על היות המועמד כשיר וראוי לשמש כעו"ד‪.‬‬ ‫הפסיקה פירשה "שראוי" משמעו הגון וישר (על"ע ‪ 159/06‬צבי זר)‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬התצהיר שעליו חותם המתמחה בבקשה לרישום התמחות היה מבקש מהמצהיר להתיר ללשכה לקבל‬ ‫מידע בדבר הרשעות שנמחקו או התיישנו ועבודות של"צ (זאת על אף שהלשכה איננה מנויה על הגופים‬ ‫המותרים לקבל מידע ע"פ חוק המרשם הפלילי)‪.‬‬ ‫תצהיר זה הפך את הלשכה למורמת מהחוק‪ .‬ואכן‪ ,‬מספר פסיקות של ביהמ"ש קבעו שסעי' זה בתצהיר לא‬ ‫יעמוד במבחן ביהמ"ש‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון‪ ,‬התצהיר שונה ומעתה אין הוא מבקש להתיר ללשכה לקבל מידע בדבר‬ ‫הרשעות שהתיישנו או נמחקו‪.‬‬ ‫כן גם באשר להליך המסתיים באי הרשעה בתצהיר הנוכחי יש לדווח אודות תוצאות הליך פלילי שנסתיים 'ללא‬ ‫הרשעה' (תוך הטלת צו מבחן ו‪/‬או צו של"צ או התחייבות להימנע מעבירה)‪ ,‬חרף כך שעל פי חוק המרשם הפלילי‬ ‫ותקנות השבים‪ ,‬הלשכה אינה מנויה על הגופים הרשאים לקבל מידע זה ואינה רשאית להביא מידע (לרבות‬ ‫העובדות שהובילו למתן הצו) זה בין שיקוליה ברישום המתמחה [סע' ‪ 21 + 13‬לחוק המרשם הפלילי]‬ ‫על"ע ‪ 3658/05‬ברי בל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫גב' בל סיימה הליך בהתחייבות להימנע מעבירה (הליך שהוא נמוך מאי הרשעה)‪.‬‬ ‫ביהמ"ש החיל את סע' ‪ 20‬לחוק המרשם הפלילי גם על הרשעה שהתיישנה‪ ,‬צו של"צ ללא הרשעה‪ ,‬וכן התחייבות‬ ‫להימנע מעבירה‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש בהתאם לסעיף ‪(20‬ב) סיפא לחוק המרשם הפלילי‪" :‬אין די כי מוסר הראיה יהיה מודע לטיב‬ ‫פעולתו ולנסיבותיה‪ .‬עליו להיות מודע לכך שמסירת המידע תכשיר ראיה שאלמלא כן הייתה פסולה‪ ,‬ולוותר‬ ‫במודע על זכותו שלא לגלות את המידע"‪.‬‬ ‫‪ 2.3.2.1‬דוגמאות להמחשה‬ ‫דנ"פ ‪ 9384/01‬אל נסאסרה‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ביהמ"ש אסר על הלשכה "לקבל" ולהשתמש במידע בדבר הרשעה שהתיישנה (זאת ע"ס התצהיר הקודם)‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 5277/03‬וולפיש לואיס‬ ‫(הרשעה בעבירות מרמה חמורות בארה"ב וישראל שחלפה תקופת ההתיישנות)‪,‬‬ ‫עת"מ ‪ 676/07‬אל רחמאן‬ ‫העותר ישב בכלא על שוד מזוין ‪ 45‬חודשים‪ ,‬למד משפטים והמתין בקוצר רוח לתום תקופת ההתיישנות‬ ‫(שסירבה לרשמו)‪.‬‬ ‫החוק קובע שכשתחלוף תקופת ההתיישנות‪ ,‬על הלשכה להתעלם מעניין העבירה ולרשמו כמתמחה‪.‬‬ ‫עע"מ ‪ 4408/07‬אבו סאלם‬ ‫העותר ברצותו להשיג ציון גבוה בפסיכומטרי‪ ,‬הכניס אדם אחר במקומו‪ ,‬הועמד לדין והורשע בקשירת קשר‪,‬‬ ‫קבלת דבר במרמה‪ .‬וההליך הסתיים במאסר ע"ת (ובשל כך סירבה הלשכה לרשמו)‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 6038/04‬אילן ג'ורג'י‬ ‫העותר סיים הליך פלילי באי הרשעה ועבודות של"צ‪ ,‬וטען שלשכה אסור לעשות שימוש בדבר הרשעה זו מלבד‬ ‫אם קיבלה את המידע ביודעין‪ .‬ובכל אופן הלשכה אינה רושמת אותה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש מבטל את החלטת הלשכה‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 3658/05‬ברי בל‬ ‫העותרת הואשמה בהשגת גבול הוגש כת"א שהסתיים ע"פ סע' ‪ 73‬לחוק העונשין בהימנעות מלעשות עבירה‬ ‫(שיתרונו ‪ -‬ללא של"צ וקצין מבחן)‪ .‬הלשכה לא רושמת אותה להתמחות‪.‬‬ ‫ביהמ"ש דוחה את החלטת הלשכה‪ ,‬הגם שהעותרת עצמה העבירה את המידע ללשכה‪ ,‬וזאת מהסיבה שהלשכה‬ ‫לא הבהירה לה די את העובדה שאין היא חייבת‪ ,‬מה שפוגם "ביודעין" שלה‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 503/06‬נועם פדרמן‬ ‫העותר עומד נגדו כת"א המכיל ‪ 27‬אישומים והלשכה פסלתו לצמיתות‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון קבע שבסמכות הלשכה במקרה זה היא רק לסרב לשעה ולא לפסלו לצמיתות‪.‬‬ ‫עע"מ ‪ 1098/10‬מדלן אונגיל‬ ‫אישה שעבדה בעיריית פ"ת ולמדה משפטים ובשנת ‪ 98‬זומנה לחקירה וב‪ 06-‬הוגש כת"א שעדיין תלוי ועמוד‪.‬‬ ‫הלשכה סירבה לשעה לרשמה‪.‬‬ ‫כאן ביהמ"ש העליון החליט שלא להתערב בשק"ד של הלשכה (הגם שטענה מדלן שאם היא היתה מודה‬ ‫ומרושעת ב‪ 98-‬היתה חולפת תקופת ההתיישנות‪ ,‬ואז אסור היה ללשכה להשתמש במידע זה)‪.‬‬ ‫‪ 2.3.2.2‬ביקורת וקריאה לשינוי‬ ‫על"ע גשרי‬ ‫אומר ביהמ"ש "הציפייה המוצדקת של החברה היא כי עורך דין יהיה אדם ישר דרך‪ ,‬שומר חוק‪ ,‬אשר אין כל‬ ‫דופי בעברו‪ .‬בעבר כבר הזכרתי את "האינטרס הרחב והצורך לשמור על רמתם המקצועית והמוסרית של עורכי‬ ‫הדין‪ ,‬ועל טוהר מחנה עורכי הדין שהוא תנאי שאין בלתו לשמירת אמון הציבור בקהיליית עורכי הדין"‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 5273/03‬וולפיש לואיס‬ ‫אומר ביהמ"ש ‪ -‬זהו שיקול מרכזי וחשוב אותו יש להציב אל מול שיקול הרהביליטציה (שיקום ‪ -‬תקנת השבים)‬ ‫שכאמור איני מקלה בו ראש‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני סבורה כי יש לשקול מחדש באופן מעמיק ויסודי‪ ,‬תוך בחינת כל‬ ‫השיקולים הרלוונטיים‪ ,‬את ההסדר הראוי לחול במקרה של קבלת אדם כחבר בלשכת עורכי הדין (או ברישום‬ ‫אדם כמתמחה)‪.‬‬ ‫‪ 2.3.3‬השגה על החלטת הלשכה‬ ‫על החלטות הלשכה בנוגע להסדרת עיסוקם של עורכי דין ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים‬ ‫מנהליים – לרבות (לא ממצה) ההחלטות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬סירוב הלשכה לרשום מועמד כמתמחה‪,‬‬ ‫‪ ‬סירוב הלשכה לתת אישור לאמן או ביטול אישור‪,‬‬ ‫‪ ‬סירוב הלשכה לקבל מועד כחבר‪,‬‬ ‫‪ 2.3.3.1‬הפרוצדורה‬ ‫העתירה תוגש תוך בתוך ‪ 45‬יום מיום קבלת הודעת הלשכה המנומקת בכתב‪[ ,‬סעיף ‪ 5‬ופרט‪ )5(21‬לתוספת‬ ‫הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים]‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ 2.3.3.2‬התמחות‬ ‫בתקופת ההתמחות נתון המתמחה למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי והלכות האתיקה המקצועית‬ ‫חלות עליו בשינויים המחויבים [סעיף ‪ 41‬לחוק‪ ,‬וראו למשל עניין כשדי]‪.‬‬ ‫דינו של מתמחה ‪ -‬לכל דבר ועניין ‪ -‬יהיה דינו של עובדו של המאמן [סעיף ‪41‬א(א) לחוק]‪ ,‬ומאמן יעסיק מתמחה‬ ‫אך ורק בעבודה משפטית [סעיף ‪ 33‬לחוק]‪,‬‬ ‫‪ 2.3.3.3‬ייצוג ע"י מתמחה בבית המשפט‬ ‫מתמחה רשאי לייצג את שולחי מאמנו בבית‪-‬משפט השלום בששת החודשים האחרונים לתקופת התמחותו‬ ‫בהתקיים אחד מהתנאים [סעיף ‪ 37‬לחוק]‪:‬‬ ‫‪ .1‬המאמן נוכח בבית‪-‬משפט‪,‬‬ ‫‪ .2‬בית‪-‬המשפט הותיר למתמחה להמשיך בייצוג אף בהיעדר המאמן‪,‬‬ ‫ויתר דברי המתמחה בדבר עבודה נוספת ושאר ענינים‪ ,‬הלא הם כתובים בכללי לשכת עורכי הדין (רישום‬ ‫מתמחים ופיקוח על התמחות)‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪5‬‬ ‫ייחוד המקצוע‬ ‫‪3‬‬ ‫הסעיפים המגדירים את יחוד המקצוע הם‪ :‬סע' ‪ 21 ,20‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬וכלל ‪ 11‬א' לכללי לשכת עורכי‬ ‫הדין (אתיקה מקצועית)‪.‬‬ ‫חוק לשכת עורכי הדין נועד לייחד את העיסוק בעריכת דין לעורכי דין חברי הלשכה בלבד‪,‬‬ ‫מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורך דין – מבצע עבירה של הסגת גבול המקצוע ואינו זכאי לשכר‬ ‫בעד אותן פעולות שביצע‪.‬‬ ‫סע' ‪ 20‬לחוק הלשכה אומר‪ :‬הפעלות המנויות להלן לא יעשה אותן דרך עיסוק או בתמורה אף שלא דרך עיסוק‬ ‫אלא עורך דין‪.‬‬ ‫(‪ )1‬ייצוג אדם אחר וכן טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט‪ ,‬בתי דין וגופים ואנשים בעלי סמכות‬ ‫שיפוטית ומעין שיפוטית‪.‬‬ ‫הלשכה חותרת לבקש שכל גוף בעל סמכות מעין שיפוטית כעין וועדות ערר למיניהם‪ ,‬יחשבו לגופים שיפוטיים‬ ‫ובשל כך לא ניתן לייצג מולם אלא ע"י עורך דין (או ע"י עצמו)‪.‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫שתי גישות עומדות בלב ייחוד המקצוע‬ ‫א‪ .‬הגישה הפונקציונלית‬ ‫מסבירה את מטרותיו של סע' ‪ 20‬במבט "לא ביקורתי" ואומרת‪ :‬הפרופסיה של עורכי הדין מתארגנת במטרה‬ ‫לקדם אינטרס ציבורי של הבטחת שירותים משפטיים ברמה נאותה‪ ,‬ולהגן על הציבור מפני אנשים שאין להם‬ ‫הכישורים המתאימים למתן השירות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגישה הביקורתית‬ ‫יסודה בכך שהלשכה מונעת מדאגה לחבריה ומביטה על סע' ‪ 20‬באופן ביקורתי ואומרת‪ :‬הפרופסיה מתארגנת‬ ‫על מנת להבטיח שליטה בשוק השירותים‪ ,‬ומטרתה למקסם את הרווחים החומריים והמעמד של חברי‬ ‫הפרופסיה (עורכי הדין)‪.‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫פעולות שיוחדו לעורך דין‬ ‫סעיף ‪ 20‬לחוק לשכת עורכי הדין מונה את הפעולות שיוחדו לעורכי דין‪ ,‬ושאחר אינו רשאי לעשותן דרך עיסוק‬ ‫או בתמורה אף שלא דרך עיסוק‪,‬‬ ‫ביצוע פעולות אלה על ידי מי שאינו עורך דין – לרבות תאגיד משפטי או עורך דין שהושעה – מהווה עבירה‬ ‫פלילית‪.‬‬ ‫ואלה הן הפעולות‪:‬‬ ‫ייצוג אדם וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני‪:‬‬ ‫‪ ‬בתי משפט‪.‬‬ ‫‪ ‬בתי דין‪.‬‬ ‫‪ ‬בוררים‪.‬‬ ‫‪ ‬גופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית‪ ,‬כגון‪ :‬וועדת שחרור של השב"ס‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫בשורה של החלטות הוגבלה זכות הייצוג של מי שאינו עורך דין מול גופים שאינם מנויים ברשימה שבסע' ‪ 20‬וכך‬ ‫הלשכה מנסה להרחיב את ההגדרה לגוף מעין שיפוטי‪.‬‬ ‫ראו למשל‪ ,‬פניה לוועדת הערר של ביטוח לאומי‪ ,‬שהלשכה הגדירה אותה כגוף מעין שיפוטי‪ ,‬ולכן זכות הייצוג‬ ‫בפניה שמורה רק לעורכי דין‪ ,‬ומנגד ייצוג מול פקיד ביטוח לאומי לא נדרש ע"י עו"ד‪.‬‬ ‫הלשכה קבעה שגם פניות לוועדות הערר של קצין התגמולים במשרד הביטחון ופניה לוועדות רפואיות של חברות‬ ‫הביטוח תעשה ע"י עו"ד וזאת מאחר שגופים אלו הם מעין שיפוטיים‪.‬‬ ‫סע' ‪ 20‬מונה מספר גופיים שייצוג אדם בפניהם יהיה ע"י עו"ד בלבד‬ ‫‪ ‬משרדי ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪ ‬לשכת רישום הקרקעות‪.‬‬ ‫‪ ‬הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים‪.‬‬ ‫‪ ‬רשם החברות‪.‬‬ ‫‪ ‬רשם השותפויות‪.‬‬ ‫‪ ‬רשם האגודות השיתופיות‪.‬‬ ‫‪ ‬רשם הפטנטים והמדגמים‪.‬‬ ‫‪ ‬רשם סימני מסחר‪.‬‬ ‫‪ ‬פקיד השומה ונציג מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪ ‬המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין ומנהל מס עיזבון לעניין חוק מס עיזבון‪.‬‬ ‫‪ 3.2.1‬עריכת מסמכים משפטיים‬ ‫ככלל‪ ,‬כל אדם רשאי לערוך לעצמו את מסמכיו באופן שיחפוץ‪.‬‬ ‫כאן עסקינן בעריכת מסמך משפטי בשביל אדם אחר‪ ,‬לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן לקראת ערכית מסמך‬ ‫משפטי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬השלמת פרטים בחוזה שאינם דורשים יישום של יכולת משפטית לא תיחשב עריכת מסמך (כגון‪ :‬פרטי‬ ‫הנכס‪ ,‬המתקשרים‪ ,‬תמורה)‪ ,‬כן גם פעולת תרגום כשלעצמה אינה בגדר 'פעולת עריכה'‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אין כל מניעה שאדם יערוך מסמך בשביל עצמו‪.‬‬ ‫‪ 3.2.2‬ייעוץ וחיווי דעת משפטיים‬ ‫כאן האיסור מכוון לאלו הפונים למשפטנים טהורים‪ ,‬המומחים בתחומם אך לא כל ידע מעשי (כגון פניה לפרופ'‬ ‫למשפטים)‪.‬‬ ‫הגישה הפונקציונלית דוחקת ומסבירה שגם למומחה בתחום (כעין פרופ' גבריאלה שלו מומחית בדיני חוזים)‬ ‫חסר את הידע הפרקטי‪.‬‬ ‫ואילו הגישה הביקורתית מביאה ראיה לכך שהלשכה דואגת לחבריה ולא לחברה בכללותה‪.‬‬ ‫החריג‪ :‬חיווי דעה משפטי על ידי אדם שאינו עורך דין כאשר מזמין חוות הדעת הנו עורך דין או רשות מרשויות‬ ‫המדינה [ע"פ סעיף ‪ )7(21‬לחוק]‪.‬‬ ‫‪ 3.2.3‬סע' ‪ 20‬במבחן הזמן‬ ‫סע' ‪ 20‬המונה מספר גופים החייבים בייצוג ע"י עו"ד הוא סע' שנחקק לפני שנים רבות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬עוסקים עורכי דין בתחומים רבים שאינם נמנים על אלו הנזכרים בחוק (שכן אין מדובר בהסדר שלילי)‬ ‫כגון‪ :‬ייצוג בפני רשויות מקומיות‪ ,‬מוסדות התכנון והבנייה‪ ,‬רשויות המכס ומע"מ‪ ,‬רשם המפלגות‪ ,‬רשם‬ ‫העמותות וכו'‪.‬‬ ‫ומנגד‪ :‬הדבר מאפשר לכל אדם אחר להעניק את אותם השירותים שאינם מנויים בסעיף ‪ 20‬לחוק‪,‬‬ ‫בג"ץ ‪ 1715/97‬לשכת מנהלי ההשקעות‬ ‫אומר ביהמ"ש שמבחינה חוקתית‪ ,‬חוק לשכת עורכי הדין פוגע בזכות החוקתית לחופש העיסוק של מי שאינו‬ ‫עורך דין‪ ,‬ואולם נפסק כי תכליתם של חוקים המסדירים עיסוק במקצוע מסוים הנה לתכלית ראויה‪,‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫החריגים לכלל ייחוד המקצוע‬ ‫א‪ .‬אדם שאינו עו"ד רשאי לבצע אי אלו פעולות שיוחדו לעו"ד‪ ,‬וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הייצוג הוא ללא תמורה‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולת הייצוג הינה חד פעמים ולא ע"ד עיסוק קבוע‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫חריג לחריג זה מצוי בתקנה ‪ 472‬לתקסד"א הקובעת שכל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעלי דין או‬ ‫המותרת לו על פי דין‪ ,‬רשאי לעשותה בעל הדין בעצמו או "באמצעות עורך דין"‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 8120/08‬ביטון‬ ‫נשללה האפשרות לייצוג ע"י ידיד קרוב של בעל הדין‪ ,‬וקבע ביהמ"ש (ע"פ התקנה דלעיל) שמי שאינו עורך דין‬ ‫לא ייצג אחר בבית משפט גם באופן חד פעמי וללא תמורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היועמ"ש ונציגיו מוחרגים מסע' ‪( 20‬סע' ‪ )1( 21‬לחוק הלשכה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ייצוג בפני בתי דין דתיים ובית דין צבאי‪ ,‬כגון טוען רבני או חייל שאיננו עורך דין (סע' ‪ )2( 21‬לחוק)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬זכאותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם בדין‪ ,‬וכן זכותם של יועצי מס לייצג נישומים בהליכים‬ ‫בפני מנהל מס השבח (סע' ‪ )5( 21‬לחוק)‪.‬‬ ‫ישנם חריגים נוספים המצויים בחוקים אחרים‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫א‪ .‬בית משפט לתביעות קטנות (סע' ‪ 63‬לחוק בתי המשפט)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הורה של קטין רשאי לטעון במקומו בבית המשפט לנוער [סע' ‪(19‬ג) לחוק הנוער]‪,‬‬ ‫ג‪ .‬ייצוג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי [סע' ‪ 386‬לחוק הביטוח הלאומי]‪,‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫עמותות וקליניקות משפטיות‬ ‫בשנים האחרות חל גידול מדאיג (בעיני הלשכה) בגופים המעניקים שירותים משפטיים בהתנדבות על ידי עובדים‬ ‫שאינם עורכי דין כגון קליניקות הפועלות בפקולטאות למשפטים‪ ,‬ושלל עמותות הנותנות שירות וייעוץ משפטי‬ ‫לאזרח הנזקק‪.‬‬ ‫ריבוי גופים אלה מעלה מספר בעיות אפשרויות‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם יש פגיעה בייחוד המקצוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהו היחס בין האידיאולוגיה של גוף כזה או אחר לחובת הנאמנות ללקוח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם הקליניקות הללו מהוות "רק" כלי שיווקי לעורכי דין פרטיים‪.‬‬ ‫טוענים הגופים‪ ,‬אין לשכת עורכי הדין רשאית להתערב בפעילותם ולהכפיפם להוראות האתיקה המקצועית‬ ‫בשל האופי ההתנדבותי‪,‬‬ ‫עמדת הלשכה ביחס לשלל גופים אלו היא‪ :‬שכל העוסקים בעריכת דין חייבים לפעול על פי אותם סטנדרטים‬ ‫אתיים ולכן על הגופים להיות מנוהלים על ידי עורך דין בלבד ולפעול ללא תמורה‪.‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫הסגת גבול המקצוע ‪ -‬הסנקציות‬ ‫לאחר שבואר ייחוד המקצוע הסנקציה לאלו המסיגים גבול מצויה בסע' ‪ 96‬לחוק הלשכה האומר‪ :‬מי שאינו‬ ‫עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעו"ד דינו קנס חמשת אלפים לירות‪.‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬סע' ‪ 98‬לחוק קובע שבית משפט לא יזקק לתביעת שכר בעד שירות שניתן על ידי מי שאינו עורך דין‬ ‫ונתייחד לפי חוק זה לעורכי דין‬ ‫סנקציה נוספת מצויה בסע' ‪( 97‬א) לחוק האומר‪ :‬מי שמתחזה לעורך דין ועורך דין העושה בתקופת השעייתו‬ ‫פעולה שנתייחדה לעורך דין‪ ,‬דינו מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫רע"פ ‪ 7491/08‬שמחה ניר‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד שמחה ניר שהושעה מחברותו בלשכה המשיך לייצג במשפט פלילי נאשמים (שהחל לייצגם טרם השעייתו)‪.‬‬ ‫ביהמ"ש גזר על המערער שמונה חודשי מאסר ע"ת למשך שלש שנים וקנס בסך ארבעים אלף ש"ח‪ ,‬וזאת על אף‬ ‫טענתו שסע' ‪ 17‬לחסד"פ אוסר על עו"ד להשתחרר מייצוג אלא ברשות ביהמ"ש‪.‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫הבטחת ייחוד המקצוע‬ ‫פרק זה עוסק בדרכים של לשכת עורכי הדין להבטיח את ייחוד המקצוע בכך שעו"ד לא יחברו לגופים שאינם‬ ‫עו"ד ויחלקו אתם את שכר טרחתם‪.‬‬ ‫סע' ‪ 58‬לחוק‪ :‬עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר‪,‬‬ ‫ולא ישתף (ח "ו) אדם כזה בהכנסותיו בתמורה לשירותים‪ .‬סיוע או תועלת אחרת לעסקו אולם רשאי עורך דין‬ ‫לשתף בהכנסותיו את בן הזוג הצאצאים וההורים של שותפו בהווה או בעבר שנפטר בעודו חבר בלשכה‪.‬‬ ‫סע' זה מדגיש את האיסור על עו"ד לעשות כל סוג של שותפות עם מי שאינו עו"ד‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫כלל ‪ 11‬ב (א) לכללי לשכת עו"ד (אתיקה מקצועית אומר‪ :‬עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח שהפנה אליו‬ ‫גוף ‪ -‬שאינו עורך דין או שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין‪ ,‬הפועל למטרת רווח‪ .‬ולמטרה זו מפרסם‬ ‫ברבים מתן שירותים משפטיים‪.‬‬ ‫ראו למשל את החברה למימוש זכויות רפואיות‪ ,‬שלאחר מאבק משפטי בלשכה‪ ,‬סייגה את פרסומותיה בכך‬ ‫שהחברה אינה עוסקת במתן ייעוץ משפטי‪.‬‬ ‫כלל ‪ 11‬ב (א) זה אוסר על עורך דין ליטול מחברה לא משפטית העוסקת בתיווך‪.‬‬ ‫כלל ‪ 11‬ב (ב) אומר‪ :‬עורך דין המועסק ע"י מי שאינו עורך דין לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו‪ ,‬אם‬ ‫המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטיו‪.‬‬ ‫כלל זה מחיל איסור על עורך דין שכיר המועסק על ידי מי שאינו עורך דין לתת שירות משפטי ללקוחות המעסיק‬ ‫אם מתקיימים התנאים (במצטבר)‪:‬‬ ‫‪ .1‬המעסיק פועל למטרות רווח‬ ‫‪ .2‬והמעסיק גבה תמורה מהלקוח בעד אותו שירות משפטי שנתן עורך הדין‬ ‫הסייג לכללים אלה מצוי בכלל ‪ 11‬ב (ג) המאפשר לוועד המרכזי בהתייעצות עם וועד מחוז להתיר מטעמים‬ ‫מיוחדים שבטובת הציבור חריגה מהוראות אלה‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 9596/02‬פיצוי נמרץ‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫חברת פיצוי נמרץ היא חברה המבקשת לסייע ללקוחותיה לממש את ההטבות והזכויות הרפואיות העולות‬ ‫מפוליסות הביטוח שלהם‪ ,‬ומשאר גופים ובשל כך הם עתרו לבג"ץ שיתיר להם להפנות את לקוחותיהם לעורכי‬ ‫דין שהיא קשורה עימם‪.‬‬ ‫החברה טענה במישור החוקתי שכלל ‪ 11‬ב פוגע בחופש העיסוק הן של הגופים העוסקים בכך והן בחופש העיסוק‬ ‫של עורכי הדין שהופנו אליהם הלקוחות ויתר על כן כלל זה פוגע באוטונומית הרצון הפרטי של הלקוחות‬ ‫החפצים בגוף זה שייצגם (כעין בג"ץ גאנם ושטנגר)‪.‬‬ ‫ואומר השופט ברק אכן כלל זה פוגע בחופש העיסוק הן של הגופים‪ ,‬הן של עורכי הדין והן של הלקוחות‪ .‬ואולם‬ ‫פגיעה זו עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה‪ ,‬מאחר ששני הכללים הללו נוסדו לתכלית ראויה‪ .‬תכלית זו היא‬ ‫המניעה מצד גופים שאינם כפופים ללשכה לעקוף את החובות האתיות החלות על עורכי דין כגון ייחוד המקצוע‪,‬‬ ‫פרסומת‪ ,‬גביית שכ"ט וחובת נאמנות ללקוח‪ .‬כללים אלו נועדו לשמור על חובת עורכי הדין להימנע ממצב של‬ ‫ניגוד עניינים ובכך שנותנים לגופים שאינם כפופים ללשכה לעסוק בכך‪ ,‬הרי שכללים אלו נהפכים לאות מתה‪.‬‬ ‫ומוסיף ברק (כחלק מהגישה הכללית האוהדת ביחס ללשכה) שלא ניתן להגשים באופן מעשי את התכלית‬ ‫האמורה באמצעים שמידת פגיעתם פחותה‪ .‬כלל זה מאוזן בכך שהוא חל רק על גופים הפועלים למטרות רווח‪,‬‬ ‫ומצד שני פותח אפשרות של שק"ד לסטות מהכלל (ע"פ כלל ‪ 11‬ב (ג))‪.‬‬ ‫‪ 3.6.1‬דוגמאות להחלטות של וועדות האתיקה בייחס לכלל ‪ 11‬ב‪.‬‬ ‫החלטה את ‪239/05‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫ארגון שנועד לתת מענה לזוגות בהליכי גירושין לרבות ייעוץ משפטי‪ ,‬ומבקש להעסיק בארגון עורכי דין‪.‬‬ ‫וקובעת וועדת האתיקה שמדובר בעבירה על כלל ‪11‬ב(ב) שכן אין רשאי עורך דין ליתן שירות למי שאינו מעסיקו‬ ‫והמעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה‪ ,‬וכן על סעיף ‪ 58‬לחוק לשכת עורכי הדין האוסר על עורכי דין לשתף‬ ‫בהכנסתם מי שאינו עורך דין‪.‬‬ ‫החלטה את ‪188/05‬‬ ‫קובעת וועדת האתיקה שעורכי דין העובדים בשיתוף עם חברות ביטוח אינם עוברים על כלל ‪ 11‬ב‪ ,‬כיוון‬ ‫שהחברה אינה מפרסמת מתן שירותים משפטיים אלא שירותי ביטוח‪,‬‬ ‫אפשרות רכישת ייצוג על‪-‬ידי עורך דין מטעם חברת הביטוח תפל לשירות הביטוחי שהוא השירות העיקרי‪.‬‬ ‫החלטה את ‪16/09‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שאילתה שהופנתה ע"י עו"ד לוועדת האתיקה שואלת‪ ,‬האם מותר לעורכי דין לשתף פעולה עם עמותה המציגה‬ ‫עצמה כמי שנותנת סיוע משפטי בחינם שעה שאין הדבר כך (העמותה גובה 'דמי רצינות' ותשלום עבור הוצאות‬ ‫ביניהן גם ניסוח מכתב משפטי)?‬ ‫וקובעת וועדת האתיקה שעל העמותה לחדול מפעולה כאמור ואסור לעורך דין לשתף פעולה עמה או לייצג‬ ‫במסגרתה‪.‬‬ ‫העולה מן האמור הוא שהלשכה מונעת בכל דרך מניסיון של חברות לעקוף את הכללים של הלשכה (פרסום‬ ‫וכיו"ב) (ע"פ הגישה הפונקציונלית)‪ ,‬או שמירה על גילדה סגורה (ע"פ הגישה הביקורתית)‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫מבט ביקורתי על כלל ‪ 11‬ב‬ ‫‪3.7‬‬ ‫שחר אלדר במאמרו כותב ששוק מודרני ומשוכלל הגברת התחרות פועלת לטובת הלקוח ומוזילה שירותים‪.‬‬ ‫והסדרים המאפשרים לחברות חיצוניות לעסוק בייעוץ משפטי יכולים לתרום להוזלת שירותים ובכך שתורם‬ ‫לשכה מתחרה מלבד ההוזלה האמורה‪ ,‬הצרכן יוכל להשיג מידע מפורט יותר על תחומי העניין שבו הוא חפץ‬ ‫בייצוג משפטי‪.‬‬ ‫ומסביר שחר אלדר שכלל ‪ 11‬ב מטרתו העיקרית היא להיטיב עם עורכי הדין (בעיקר הוותיקים) ולא עם‬ ‫הלקוחות הן מהסיבה שכלל זה פוגע באוטונומיה של הלקוחות לבחור פרקליט בתיווך של גורם חיצוני‪ ,‬והן‬ ‫מהסיבה שכלל זה מונע הנגשה של הערכאות למי שזכאי לקבל ייעוץ משפטי‪.‬‬ ‫ויתרה מכך אומר אלדר שכיום בעי דן של תת תחרותיות‪ ,‬בעיית זרימת המידע והערכת המידע ע"י הלקוח הולכת‬ ‫וגוברת‪ .‬ולכן ראוי ורצוי שיוכרו משרדי התיווך שהרי הם יאלצו להצדיק את עצמם וחברה המספקת שירות לקוי‬ ‫השוק יגרום לה להעלם‪.‬‬ ‫כמו"כ הקמת חברות העוסקות בייעוץ משפטי תגרומנה לכך שיהיה מיון פרטני יותר ביחס לתחום ההתמחות של‬ ‫עורכי הדין‪ ,‬כן עורך הדין יוכל להתמחות במקצוע ספציפי ולא לכלות זמנו בתיקים שאינם קשורים לתחום‬ ‫התמחותו‪.‬‬ ‫ת"א (מחוז י‪-‬ם) ‪ 4033/02‬לשכת עו"ד נ' פיצוי נמרץ‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש גופי ייעוץ או הפניה יכולים לבצע את תפקידם כל עוד הם מבהירים את טיב עיסוקם ואינם‬ ‫מתיימרים להציג עצמם כמשרדי עורכי‪-‬דין או כנותני שירותים משפטיים‪ .‬מכאן שהוראת כלל ‪ 11‬יכולה להיות‬ ‫תקפה רק אם האיסור הכלול בה מופנה לגוף הפועל למטרת רווח והמציג עצמו ברבים כנותן שירותים‬ ‫משפטיים‬ ‫בפס"ד זה ביהמ"ש מאשש את הגישה הביקורתית העולה ממאמרו של אלדר‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חסיון עו"ד לקוח וחובת הסודיות‬ ‫חסיון עו"ד לקוח הוא חסיון מוחלט שלא ניתן להסירו אלא רק אם נתקיימו התנאים לתחילת החיסיון (כך‬ ‫למשל החיסיון המוחלט הנוסף היחיד הוא חסיון כהן דת קתולי)‪.‬‬ ‫הגישה הביקורתית שבה ומבצבצת מהיקף תחולת החיסיון תוך שהיא טוענת שהחסון המוחלט הניתן לעו"ד‬ ‫גורם ליתרון שלו על שאר בעלי המקצוע המתחרים על לבו של הלקוח כגון רואה חשבון‪.‬‬ ‫סעיפי החוק הרלוונטיים‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪ ‬כלל ‪ 19‬לכללי לשכת עורכי הדין – שמירת סודיות‪,‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪ 90‬לחוק לשכת עורכי הדין – חיסיון כחובה אתית‪,‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪ 48‬לפקודת הראיות – חיסיון עורך דין לקוח‪,‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫חובת הסודיות‬ ‫עורך דין ישמור בסוד בכל פורום כל דבר שיובא לידיעתו מטעם הלקוח או תוך כדי עבודתו המקצועית למען‬ ‫הלקוח‪.‬‬ ‫אך על פי עקרונות האתיקה במובן הרחב שלהן‪ ,‬אומר ד"ר קילינג – "מן הראוי כי גם אם בידי עורך הדין מידע‬ ‫שמצוי ברשות הרבים אל לו לתת לו פומבי שכן לאישור מפי עורך דין על מידע המצוי ברשות הרבים קיים ערך‬ ‫מוסף"‪.‬‬ ‫‪4.2.1‬‬ ‫פנים נוספות לחובת הסודיות‬ ‫כלל ‪( 16‬א) (‪ ) 2‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין לא יטפל נגד לקוח בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל‬ ‫עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬אסור לעו"ד לטפל נגד לקוח בעניינים שיש להם זיקה למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח בעבר‪.‬‬ ‫כלל ‪ 21‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬לא ישתמש עו"ד בידיעה שהגיעה אליו מלקוחו בעת מילוי תפקידו ואשר עורך‬ ‫הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת במאמץ סביר‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬עו"ד שקיבל מידע מאת הלקוח שלא יכול היה למוצאו במאמץ סביר‪ ,‬אסור לו להשתמש במידע זה‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ 4.2.2‬היקף חובת הסודיות‬ ‫משך שנים נהגו לערבב בין חסיון עו"ד לקוח לחובת הסודיות‪ ,‬ולמעשה הם שונים‪.‬‬ ‫ובכדי ללמוד על היקף חובת הסודיות נשווה ביניהם‪.‬‬ ‫חובת הסודיות ‪ -‬חולשת על כל מידע שנמסר לעורך הדין ביחסים שלו עם הלקוח‪ .‬ומצודתה פרוסה על כל פורום‬ ‫בכך שאסור למסור את אותו מידע לשום פורום‪ ,‬לרבות חברים ועיתונות‪.‬‬ ‫החיסיון ‪ -‬חולש רק על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו‪ ,‬ושיש להם קשר עניני לשירות‬ ‫המקצועי‪ .‬ומצודתו פרוסה רק בפני הפורומים המוסמכים לגביית ראיות‪ ,‬קרי רשויות האכיפה ובית המשפט‪.‬‬ ‫‪ 4.2.3‬תחולת חובת הסודיות‬ ‫נוכח העובדה כי כללי האתיקה המקצועית אינם חלים על עובדיו של עורך הדין (שאינם עורכי דין או מתמחים) –‬ ‫על עורך הדין להעמיד את העובדים בשירותו בדבר חובתם לשמור על סודיות הדברים המגיעים לידיעתם במהלך‬ ‫עבודתם‪.‬‬ ‫כן גם סע' ‪ 496‬לחוק העונשין מחיל סנקציה נוספת על עובדים אלו וקובע שגילוי סוד מקצוע עונשו מאסר ששה‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫חסיון עורך דין ‪ -‬לקוח‪.‬‬ ‫החיסיון מהווה חריג לעיקרון גילוי המידע בהליך שיפוטי ולרצון להגיע לחקר האמת‪,‬‬ ‫החיסיון‪ ,‬הינו הענקת פטור מהחובה הקבועה בחוק למסור מידע במסגרת של חקירה על ידי גורם המוסמך‬ ‫לחקור‪ ,‬או במסגרת של מסירת עדות וראיות בפני בית משפט בית דין או גוף או רשות המוסמכים לגבות ראיות‪.‬‬ ‫סוגיית החיסיון מחדדת את המתח הקיים בין המונחים 'אמת עובדתית' ו'אמת משפטית'‪ ,‬שהרי הכרה בחיסיון‬ ‫מכול סוג שהוא הינה הצבת מגבלות בפני בירור האמת העובדתית (האמת כהווייתה)‪ ,‬תוך העדפת ערכים‬ ‫ואינטרסים אחרים שהחברה חפצה בהם גם במחיר של אי חשיפת האמת העובדתית‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 1912/94‬הסתדרות מדיצינית הדסה‬ ‫אומר ביהמ"ש שמרבית דיני הראיות מבוססים על הרצון לגלות את האמת‪...‬מכאן גם זכותו של הכלל לעדותו‬ ‫של כל פרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדין מכיר במצבים של חיסיון‪ ,‬שבהם נשלל מבעל דין השימוש בראיה אשר היה בה כדי‬ ‫לסייע בגילוי האמת במשפט‪.‬‬ ‫ביסוד החיסיון עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים – מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת –‬ ‫אשר מן הראוי להגן גם עליהם‪ ...‬אכן‪ ,‬לעתים נדרש איזון בין הצורך לגלות את האמת לבין הגשמת אינטרסים‬ ‫של הפרט והציבור המצדיקים הענקת חיסיון"‪.‬‬ ‫‪ 4.3.1‬הערך המוגן בבסיס החיסיון‬ ‫בפס"ד הדסה לעיל מוסיף ביהמ"ש ואומר‪ :‬הערובה לקיום הזכויות החוקתיות לייצוג ולהליך הוגן הנה‬ ‫בהבטחת תקשורת חופשית בין עורך דין ללקוח‪,‬‬ ‫יש לאפשר ללקוח לאסוף באין מפריע את החומר הדרוש לו לצורך הייצוג ולהביאו בפני עורך דינו ללא חשש‬ ‫שהדברים שנאמרו או הועברו בינו לבין עורך הדין יתגלו לצד השני ויעמדו לו לרועץ‪,‬‬ ‫על"ע ‪ 17/86‬פלונית נ' לשכת עו"ד‬ ‫אומר ביהמ"ש החיסיון של סעיף ‪ 90‬הנ"ל חסיונו של הלקוח הוא‪ ,‬והוא בא להבטיח בראש ובראשונה יחסים של‬ ‫כנות ופתיחות בינו לבין עורך הדין בבואו להיזקק לשירותיו המקצועיים של האחרון‪ ,‬בלי שיהא עליו חשש או‬ ‫מורא כי דברים או מסמכים‪ ,‬שהוא מגלה במהלך ההתייעצות או הטיפול בעניינו‪ ,‬ישמשו אי פעם נגדו ללא‬ ‫הסכמתו"‪.‬‬ ‫‪ 4.3.2‬היחס בין הוראות החוק בענין‬ ‫ישנם שני סעיפי חוק העוסקים בחסיון עו"ד לקוח‪:‬‬ ‫א‪ .‬סע' ‪ 90‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח ובין עורך דין ויש להם קשר‬ ‫לשירות המקצועי שניתן ע"י עורך הדין ללקוח‪ ,‬לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי‪ ,‬חקירה או חיפוש‪,‬‬ ‫מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סע' ‪ 48‬לפקודת הראיות אומר‪ :‬דברים ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד לבין לקוחו ויש להם קשר לשירות‬ ‫המקצועי שניתן ע"י עורך הדין ללקוח‪ ,‬אין עורך הדין חייב למסרם כראיה אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון‬ ‫והוא דין לגבי עובד עורך הדין לגבי מסמכים שהגיעו אליו בשעה שהיה בשירות עורך הדין‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫שני סעיפי החוק הללו משלימים האחד את השני‪.‬‬ ‫בעוד שההוראה הקבועה בסעיף ‪ 90‬לחוק לשכת עורכי הדין אוסרת מבחינה אתית על עורך הדין לגלות את‬ ‫המידע‪ ,‬מורה סעיף ‪ 48‬לפקודת הראיות לבית המשפט שלא לחייב את עורך הדין למסור את המידע החסוי‪.‬‬ ‫הוראת סעיף ‪ 48‬מתייחסת למישור הראייתי וקובעת‪ ,‬כי עורך הדין אינו חייב למסור כראיה דברים שחל‬ ‫לגביהם החיסיון‪ ,‬ואילו סעיף ‪ 90‬מתייחס למישור האתי ומופנית אל עורך הדין במטרה לחייב אותו לטעון‬ ‫לקיומו של חיסיון (שאם לא יעשה כן עובר עבירה אתית)‪.‬‬ ‫‪ 4.3.2.1‬ומה באשר לקבילותה של ראיה זו‬ ‫אם עורך הדין מעוניין לחשוף את הראיה‪ ,‬האם היא קבילה‪ ,‬שהרי סע' ‪ 90‬עוסק בעניינים אתיים וסע' ‪ 48‬אוסר‬ ‫לכפות על עורך הדין למסור את הראיה‪.‬‬ ‫וטוען עו"ד גל זייד שניתן לפסול ראיה זו ע"פ הלכת יששכרוב הפוסלת ראיות שהושגו שלא כדין‪ ,‬וראיה זו‬ ‫וודאי הושגה שלא כדין‪.‬‬ ‫‪ 4.3.3‬מאפייני החיסיון‬ ‫בעל החיסיון ‪ -‬הלקוח (שהוא אינו יכול לטעון לחסיון עו"ד לקוח)‪.‬‬ ‫הנהנה מהחיסיון ‪ -‬עורך הדין הוא הנהנה מהפטור לגלות את המידע‪.‬‬ ‫ולכן רק הלקוח זכאי לוותר על החיסיון‪ ,‬וויתור על החיסיון צריך להיות מודע‪ ,‬כשהלקוח מבין את משמעות‬ ‫הוויתור‪.‬‬ ‫מנגד – ויתור על החיסיון יכול שיהיה במשתמע ‪ ,‬כגון שהשיחה עם עורך הדין מתבצעת בנוכחות אדם שלישי‬ ‫שאינו איש סודו של הלקוח‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫החלטה ‪ -‬עט ואתיקה גיליון ‪.74‬‬ ‫אומרת ועדת האתיקה שבמידה מוזמן עורך דין למשטרה למסור עדות בעניין שהיה במסגרת טיפולו ומוצג בפניו‬ ‫ויתור על חיסיון החתום על ידי לקוחו בו וויתר הלקוח על החיסיון מרצונו הטוב והחופשי‪ ,‬ולא תוך כדי אילוץ‪,‬‬ ‫יכול עורך הדין ואף חייב למסור עדותו‪ .‬אם בלבו של עורך הדין חשש כי הוויתור מאולץ ראוי לברר זאת בטרם‬ ‫מסירת העדות ‪.‬‬ ‫החיסיון הוא מוחלט ואין לבית המשפט שיקול דעת להסיר את החיסיון ולכפות את עורך הדין להעיד במידה‬ ‫ומתקיימים תנאי החיסיון‪ .‬ולכן הדרך היחידה בה יכול בית המשפט לדרוש גילוי מידע שהוחלף בין עורך דין‬ ‫ללקוחו הינה דרך קביעה כי מי מתנאי החיסיון אינו מתקיים‪.‬‬ ‫אך אם עורך הדין נותן שירות משפטי ע"פ הדין הזר‪ ,‬ספק אם יחול עליו החיסיון‪ .‬כגון רישום חברה זרה בחו"ל‬ ‫(עט ואתיקה גיליון ‪.)77‬‬ ‫‪ 4.3.4‬התנאים לתחולת החיסיון‬ ‫ישנם שני תנאים מצטברים לתחולת החיסיון‪:‬‬ ‫א‪ .‬דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוח (כאן השאלה מיהו הלקוח)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לדברים ולמסמכים יש קשר לשיחת המקצוע שנותן עורך הדין ללקוח (השאלה מה נכלל במסגרת שירות‬ ‫מקצועי זה)‪.‬‬ ‫‪ 4.3.4.1‬מיהו לקוח?‬ ‫ע"א ‪ 44/61‬רובינשטיין‬ ‫אומר ביהמ"ש שההתקשרות אינה חסויה אם קיבל עורך הדין את המידע כחבר או ידיד‪ ,‬ואין די כי הדברים‬ ‫נמסרו למי שהוא במקרה עורך דין‪.‬‬ ‫‪ 4.3.4.1.1‬המאפיינים לזיהוי הלקוח‬ ‫ע"א ‪ 37/80‬לוי נ' שרמן‬ ‫בפס"ד זה קבע ביהמ"ש מספר מאפיינים "שאינם" מצטברים לזיהוי לקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬האם פנה הלקוח לעורך הדין בבקשה לייצוג‪.‬‬ ‫‪ ‬האם עורך הדין קיבל על עצמו את הייצוג‪.‬‬ ‫‪ ‬האם ניתן לעורך הדין ייפוי כח לייצג את הלקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬האם שולם שכ"ט עבור הייצוג‪.‬‬ ‫‪ ‬האם נערכה ישיבת עבודה בין עורך הדין ללקוח שבה פורטו דרישות הלקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬האם זהות הלקוח ידועה לעורך הדין‪.‬‬ ‫‪ ‬בחינת האינפורמציה המועברת‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ ‬משך היחסים בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪ ‬רמת האינטנסיביות של היחסים‪.‬‬ ‫‪ ‬סוג השירות שניתן‪.‬‬ ‫המבחנים הנם עובדתיים – אובייקטיביים‪.‬‬ ‫ומה באשר ללקוח פוטנציאלי‬ ‫יחסים של אדם עם עורך דין לקראת יחסי עורך דין לקוח הנם חסויים[אתיקה מקצועית – גיליון ‪,]11‬‬ ‫בג"צ ‪ 744/97‬גוזלן‬ ‫קובע בימה"ש "אם הפניה לעורך הדין נעשתה מתוך מטרה לקשור עמו עסקת ייצוג‪ ,‬בלי לדעת מראש על כישלון‬ ‫הפנייה‪...‬ראוי כי הפונה ייהנה מהחיסיון על המידע שמסר לעורך הדין" ‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪7‬‬ ‫‪ 4.3.4.2‬קשר עניני לשירות המקצועי‬ ‫זהו התנאי המרכזי לקיום החיסיון ובד בבד לצמצום היקף תחולת החיסיון‪,‬‬ ‫שירות מקצועי האמור כולל את כל הפעולות המנויות בסעיפים ‪ 20‬ו‪ 22-‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬וכל מה שדרוש‬ ‫במידה המתקבלת על הדעת לשם עשיית פעולות אלה‪.‬‬ ‫באופן כללי החיסיון חל גם על מסמכים וגם על מוצגים וורבאליים‪.‬‬ ‫והשאלה היא האם עצם המיקום במשרד עו"ד הוא אשר הופך את המוצג לחסוי‪ ,‬או רק הקשר הענייני לשירות‬ ‫המקצועי?‬ ‫וכהמשך לשאלה זו‪ ,‬האם מסמך שנתפס אצל הלקוח יכול שיחול עליו החיסיון?‬ ‫המדינה טענה בעבר שעצם המצאות המסמך מחוץ למשרד עורכי הדין מסיר ממנו את החיסיון‪.‬‬ ‫ומנגד‪ ,‬ד"ר לימור זר גוטמן סברה שהחיסיון קם ונופל עם התנאים המהותיים שלו ולא על מיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫ע"פ היינץ (רמדיה)‬ ‫ביהמ"ש העליון בפרשת רמדיה קבע מפי הנשיאה בייניש שהמבחן הקובע הוא מבחן מהות המסמך ולא‬ ‫מיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫מידע בדבר מעשה פלילי עתידי‬ ‫עורך דין השומע מלקוחו מידע בדבר מעשה פלילי עתידי‪ ,‬לא חל על כך החיסיון שהרי קשר עניני לשירות‬ ‫המקצועי הוא רק על מעשים של הלקוח בעבר ולא מעשים עתידיים‪.‬‬ ‫להלן מספר אפשרויות בדבר‪:‬‬ ‫א‪ .‬הלקוח מוסר מידע לעורך דינו בדבר מעשה פלילי עתידי שיעשה‪.‬‬ ‫מידע זה אינו נמנה עם השירות המקצועי המעניק עו"ד ללקוח‪ ,‬ולכן הוא לא חוסה בצל החיסיון ובשל כך עו"ד‬ ‫המוזמן למסור עדות בדבר מידע זה‪ ,‬החיסיון לא חל‪.‬‬ ‫ועדת האתיקה קובעת "שבמקרים מסוימים" אף קמה חובת דיווח למנוע עשייתו של מעשה "פשע" וזאת ע"פ‬ ‫סע' ‪ 262‬לחוק העונשין העוסק באי מניעת פשע‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים מדוע?‬ ‫סע' ‪( 368‬ד) לחוק העונשין עוסק באי מניעת פשע בגין פגיעה בקטינים וחסרי ישע‪ .‬ובמקור בהצעת החוק בין‬ ‫שלל המקצועות האמורים בסע' נקבע שגם עורך דין מחויב באי מניעת פשע‪ ,‬אלא ששמם של עורכי הדין נגרע‬ ‫מהסע' בחוק‪.‬‬ ‫הגישה הביקורתית תטען ששמם נגרע בשביל לשמור על חברי לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫הגישה הפונקציונלית תסביר שעורכי דין בעיקר בדיני משפחה אינם יכולים לשעוט לרשויות החוק על כל מידע‬ ‫המגיע אליהם בדבר פגיעה בקטינים‪ ,‬שאם כך יהיה נשמטת הקרקע מתחת לאמון הבסיסי שבין הלקוחות‬ ‫לעורכי הדין‪.‬‬ ‫ואכן היה מקרה שבו עו"ד הפנה שאילתה לוועדת האתיקה האם הוא צריך לדווח על מקרה פגיעה בקטינים‬ ‫שהגיע אליו מלקוחתו‪ .‬ומשיבה לו ועדת האתיקה שאם מדובר "בפשע" הרי שהוא מחויב למסור הודעה‪ ,‬וזאת‬ ‫ע"פ סע' ‪ 262‬לחוק העונשין‪.‬‬ ‫ואולם ברמה האתית גם על מידע זה חלה חובת הסודיות‪ ,‬ולכן עדיף שעורך הדין יפנה ללקוחתו וינסה לגרום לה‬ ‫למסור היא את המידע‪ ,‬ואם היא תסרב ועדת האתיקה מתחייבת שלא להעמידו לדין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עו"ד המייעץ ללקוחו כיצד לבצע עבירה ולחמוק מהרשויות‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫כאן עורך הדין הופך בעצמו לשותף לדבר עבירה ואין כל חסיון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הלקוח משדל את עורך הדין לבצע עמו את העבירה‪.‬‬ ‫נקבע בע"פ אבוחצירא שאין החיסיון חל במצב זה‪.‬‬ ‫‪ 4.4.1.1‬מהו הרף הראייתי הנדרש?‬ ‫בכדי שיפוג החיסיון על מידע פלילי עתידי מהו הרף הראייתי הנדרש?‬ ‫בפרשת ליברמן טענו עורכי דינו לחסיון ביחס לשלל מסמכים‪ ,‬והמדינה ענה מנגד שעורך הדין עצמו קשור עם‬ ‫החשוד לעבירות פליליות ולכן אין למסמכים קשר עניני מקצועי‪.‬‬ ‫והשאלה שעלתה מהו הרף הראייתי הנדרש לכך שעורך הדין שותף למעשים הפליליים?‬ ‫בימ"ש השלום קבע שדי "בחשד לכאורה" שעורך הדין חשוד בסיוע או בקידום המעשים הפליליים‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קובע בערעור (שאליו מצטרפת לשכת עורכי הדין) שצריך "ראיות לכאורה" למעורבות עורך‬ ‫הדין במעשים הפליליים של לקוחו‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ -‬תום ליבו של עורך הדין אינו רלוונטי‪ ,‬כך שגם אם עורך הדין לא ידע או חשד שההתייעצות נועדה‬ ‫לקדם פעילות עבריינית של הלקוח‪ ,‬לא יחול החיסיון‪.‬‬ ‫‪ 4.4.1.1.1‬ביקורת אפשרית‬ ‫מדוע שלא נשלול את החיסיון באופן מוחלט על מידע בדבר מעשה פלילי עתידי?‬ ‫מספר טעמים אפשריים בדבר‪:‬‬ ‫א‪ .‬הציבו ר ההדיוט שהוא הלקוח לא באמת מבין מהו ההבדל בין חסיון עבר לחסיון עתידי‪ .‬וביום שעורכי הדין‬ ‫יחלו למסור מידע מכל סוג שהוא הרי שהאמון בהם יתערער‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קשה להבחין בין מידע הקשור לעבר ומידע על פעולה עתידית כן גם בעברות נמשכות קו הגבול מטושטש יותר‪.‬‬ ‫כך למשל קו הגבול בין תכנון מס' לגיטימי ליעוץ מס במטרה להשתמטות דק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נניח שהלקוח מכיר את האבחנה בין עבירה עתידית לעבירה מהעבר‪ ,‬הרי שהוא ישתוק כאשר הוא יודע‬ ‫שמדובר בעבירה עתידית ובמידה ולקוח זה ידע שעורך דינו בשום מצב לא יסמור אותו לרשויות הרי שהוא יספר‬ ‫לו על כך ועורך הדין (כנציג מערכת החוק) הוא היכול להניא אותו מלבצע את העבירה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עצם הטלת החיסיון הוא ויתור מסוים על חקר האמת‪.‬‬ ‫ומדוע שהוא לא יהיה מוחלט גם ביחס למידע עתידי‪.‬‬ ‫פתרון אפשרי‪ :‬החרגת תחולת החיסיון בגין ביצוע עבירות עתידיות רק על עבירות המסכנות חיי אדם‪ ,‬או‬ ‫עבירות המסוכנות אינטרסים ראויים אחרים‪.‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫פרטים שאינם חסויים‬ ‫ביחסים שבין לקוח ועו"ד ישנם פרטים שאינם חסויים‪:‬‬ ‫א‪ .‬זהות הלקוח ועובדת הפנייה לעורך דין אינם חסויים ועורך הדין אינו פטור מלגלותם [ב"ש (ת"א) ‪1529/83‬‬ ‫ישראלי נ' מדינת ישראל]‪.‬‬ ‫ביקורת אפשרית‪ :‬לעיתים אי גילוי הזהות או עובדת הפנייה לעורך דין הוא הדבר העיקרי שבו ללקוח יש עניין‬ ‫(כגון רשות חוקרת המבקשת לדעת את זהותו של המבקש להיוועץ בעורך דין כשיש כנגדו מידע)‬ ‫ב‪ .‬סוג השירות ומהות הטיפול (להבדיל מתוכן הטיפול) אינם פרטים חסויים [ב"ש (ים) ‪ 227/83‬מירון נ' מדינת‬ ‫ישראל]‬ ‫ג‪ .‬מקום הימצאו של הלקוח‪ -‬אין תמימות דעים‪.‬‬ ‫פתרון אפשרי‪ :‬לחייב עו"ד למסור לבית המשפט את מענו של הלקוח לאחר שהשתכנע כי דרכים אחרות מוצו‬ ‫ולא צלחו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שכר טרחת עורך דין – אינו מהווה ככלל פרט שחל לגביו החיסיון (על פי הפסיקה)‬ ‫עם זאת קבעה ועדת האתיקה כי כאשר עורך דין מוזמן להעיד בהליך משפטי אין הוא רשאי לתת פרטים על‬ ‫ההסכמים הכספיים שלו עם הלקוח‪ ,‬שכן בכך הוא פוגע בסודיות ובנאמנות ללקוח‪ ,‬והדבר עלול לגרום לאדם‬ ‫לחשוש מפניה לייצוג משפטי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫אשה ובעל המסוכסכים בענייני מזונות‪ ,‬וללא קשר לסכסוך הבעל מנהל הליך בבימ"ש אזרחי ושוכר לשם כך‬ ‫עורך דין‪ .‬והאשה מזמינה את עורך דינו של הבעל ורוצה לדעת כמה בעלה שילום לו שכר טרחה‪ ,‬כאן יש פגיעה‬ ‫מסוימת בנאמנות ביחס לשכר הטרחה ששולם ע"י הבעל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מסמכי הנהלת חשבונות– אינם חסויים ועל עורך הדין לגלותם לדרישת פקיד השומה‪ .‬ולכן כאשר נדרש עורך‬ ‫דין למסור לרשויות חשבוניות מס שהוציא עבור לקוחו הוא חייב למסרן לשלטונות המס‪.‬‬ ‫עם זאת עורך הדין יכול לטעון לחיסיון בנוגע לפירוט העובדות נשוא החשבוניות‪ ,‬או לפרטים באשר למהות‬ ‫השירות שנתן ללקוחו‪.‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫גילוי הנדרש להגנת עורך דין‬ ‫ישנם מספר מקרים שבהם עורך הדין מעונין לגלות פרטים חסויים וזאת בכדי להגן על עצמו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫א‪ .‬הלקוח אינו משלם שכרו של עורך הדין שתובע אותו על כך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלקוח הגיש תביעת רשלנות נגד עורך דינו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תביעות בגין לשה"ר שהלקוח מפיץ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגנה מפני משפט פלילי שכחלק ממנו עורך הדין חייב לחשוף מידע חסוי על לקוחו‪.‬‬ ‫‪ 4.6.1‬סכסוך בעיני שכ"ט‬ ‫על"ע ‪ 17/86‬פלונית‬ ‫ביהמ"ש מסכים שבמסגרת סכסוך שכר טרחה בין עורך דין ללקוח‪ ,‬רשאי עורך הדין לחשוף מידע חסוי כדי‬ ‫לבסס טענתו כאשר‪:‬‬ ‫א‪ .‬המידע הכרחי לעילת התביעה(רלוונטיות)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רק את אותו מידע ההכרחי לביסוס עילת התביעה(נחיצות)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמצעי אחרון ולא ראשון(מידתיות)‪.‬‬ ‫קרי ‪ -‬רלוונטיות נחיצות ומידתיות המידע בדבר החיסיון‪.‬‬ ‫‪ 4.6.2‬הגנה בפני תלונה בלשכה‬ ‫על"ע ‪ 5160/04‬אשד‬ ‫אומר ביהמ"ש "היותו של המידע רלוונטי ונחוץ להגנתו של עורך הדין מהווה תנאי סף לצורך שקילת חשיפתו‬ ‫של המידע‪ .‬על בית הדין לבחון האם‪...‬המידע שחשף נחוץ לצורך הגנתו ואין בו כדי להכפיש את הלקוח או לפגוע‬ ‫בעניינו שלא לצורך"‪(.‬ניתן לפנות בכל מקרה בשאילתת בירור לוועדת האתיקה)‬ ‫‪ 4.6.3‬הגנה מפני כתב אישום פלילי‬ ‫כחלק מהגנת עורך הדין על עצמו הוא מעוניין לחשוף מידע חסוי‬ ‫ועדת האתיקה קבע שאין להתיר לעורך הדין להשתמש במידע החסוי‪.‬‬ ‫ד"ר לימור זר גוטמן מבקרת קביעה זו בשאלה שבסכסוך לגבי שכ"ט ותלונה ללשכה ניתן כאמור להתיר את‬ ‫החיסיון ובהתגוננות מפני אישום פלילי?‬ ‫ולכן היא מציעה פתרון שהחלת החיסיון בסייגים הרלוונטיים של נחיצות ורלוונטיות המידע‪ ,‬גם למצב זה תוך‬ ‫קביעת "חיסיון שימוש" כנגד הלקוח‪.‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫וויתור על החיסיון‬ ‫החיסיון והסודיות שייכים ללקוח‪ ,‬ולכן רק הוא רשאי לוותר עליהם‪.‬‬ ‫עורך דין המוותר על החיסיון ללא הסכמת הלקוח עובר עבירה אתית על סעיף ‪ 90‬לחוק ו‪/‬או על כלל ‪.19‬‬ ‫ויתור הלקוח צריך להיות מודע תוך שהוא מבין את משמעות הוויתור על החיסיון ו‪/‬או הסודיות‪ ,‬ולכן כל עוד‬ ‫עורך הדין לא בטוח שהלקוח ויתר על החיסיון אסור לו לחושפו ועליו לשוחח על כך עם הלקוח‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 442/81‬גרומט‬ ‫קובע ביהמ"ש שהוויתור על החיסיון יכול שיהיה מכללא (במשתמע)‪ ,‬כגון שהשיחה עם עורך הדין מתבצעת‬ ‫בנוכחות אדם שלישי שאינו איש סודו של הלקוח‪ ,‬ואולם אם נוכחות האדם השלישי כפויה‪ ,‬אין מדובר בוויתור‬ ‫על החיסיון‪.‬‬ ‫אכן כאשר עורך הדין מייצג מספר לקוחות משותפים שהסתכסכו ביניהם רואים כאילו הם ויתרו מכללא על‬ ‫החיסיון בינם ובין עצמם‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ 4.7.1‬ויתור על חסיון בשוגג‬ ‫ת"א (שלום ת"א) ‪ 74932/04‬הראל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מזכירה של עורך דין ששלחה בטעות מידע חסוי לעורך הדין היריב‪.‬‬ ‫וקובע ביהמ"ש בהחלטה תמוהה שבאיזון שבין הבטחת התקשרות חופשית לבין ערך גילוי האמת ונוכח העובדה‬ ‫כי מדובר "במקרים בודדים" (זוהי ההנמקה) אין חשש שהקביעה שהמסמך חסוי שהתגלה בטעות לצד שכנגד‪,‬‬ ‫אינו חסוי עוד‪.‬‬ ‫ד"ר לימור זר גוטמן קבעה ובצדק שמדובר בטיעון שגוי מיסודו שהרי החסינות היא מהותית ולא גאוגרפית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫זכות הייצוג וייפוי כח‬ ‫הזכות להיות מיוצג‬ ‫זוהי זכות חוקתית שלמרבה האבסורד מעוגנת בסע' ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי הדין (חוק זניח) ותחת הכותרת ייחוד‬ ‫המקצוע‪.‬‬ ‫ואומר ד"ר גבי קילינג שבחברה שבה רבה תלותו של האזרח במדינה וברשויותיה וזכויותיו וחובותיו מוסדרות‬ ‫בחקיקה ענפה ובכללים משפטיים סבוכים – אין לצפות מהאזרח שיתמצא בכל אלה‪.‬‬ ‫‪ 5.1.1‬ומדוע זכות הייצוג חשובה כל כך‬ ‫בג"צ ‪ 545/74‬פלוני נ' מפקד מצ"ח‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש "במדינה המודרנית המפותחת כאשר החקיקה מתערבת בפעולותיו היומיומיות של האדם מיום‬ ‫לידתו ועד יום מותו עולה חיוניותו וחשיבותו של תפקיד עורך הדין‪ ,‬הן לטובת האזרח והן לטובת המדינה"‪.‬‬ ‫‪ 5.1.2‬הטעמים לחשיבותה של הזכות‬ ‫הזכות להיות מיוצג באה להבטיח את הזכויות החוקתיות לחרות‪ ,‬הזכות לכבוד האדם והזכות להליך הוגן (ע"פ‬ ‫הלכת יששכרוב)‪.‬‬ ‫כן גם השיטה האדוורסרית הנהוגה בישראל מחייבת את מתן זכות הייצוג‪.‬‬ ‫זכות הייצוג תורמת לנגישות המשפט למי שידו אינה משגת ותורמת לשוויון (מסוים) בין צדדים להליך‪.‬‬ ‫ועל כך אומר השופט חיים כהן (במאמרו "על זכויות הנאשם") "בעולם משפטי כשלנו שכל ההליכים מתנהלים‬ ‫בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה‪ ,‬זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם‬ ‫היא‪ ,‬או צריכה להיות‪ ,‬שהוא מיוצג ע"י מי שיודע זו התורה ומדבר לשון הסתר"‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 4330/93‬גאנם נ' וועד מחוז ת"א‬ ‫אומר ביהמ"ש "זכות הייצוג על‪-‬ידי עורך‪-‬דין מעוגנת בסעיף ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬חירות זו למנות עורך‪-‬‬ ‫דין לייצוג בבית‪-‬משפט חשובה היא בכל שיטת משפט‪ .‬חשיבות מיוחדת נודעת לה בשיטת משפט אדוורסרית‪.‬‬ ‫הופעה ללא ייצוג עשויה ליצור חוסר איזון בין הצדדים ופגיעה בתפקודה של השיטה"‪.‬‬ ‫ע"פ ‪ 307/72‬עמיאל נ' מד"י‬ ‫אומר ביהמ"ש "לא פעם הבעיה העיקרית במשפט היא בעיה משפטית מסובכת‪ ,‬בה ללא עזרת עורך דין יישאר‬ ‫הנאשם תוהה בתוך עולם הסעיפים הסבוך מבלי שיוכל להתמודד עם פרקליט הבקיא בהלכות החוק והמופיע‬ ‫מטעם המדינה‪."...‬‬ ‫‪ 5.1.3‬מעמדה הנורמטיבי של הזכות לייצוג‬ ‫בג"צ ‪ 1437/02‬האגודה לזכויות האזרח‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד הפגיעה באינטימיות השיחה של עורך הדין ללקוח‬ ‫ואומרת השופטת חיות "זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים‪ ,‬ובכללה הזכות להיפגש עם עורך‪-‬דין‬ ‫והזכות להיות מיוצג על‪-‬ידיו‪ ,‬היא זכות יסוד‪ ,‬המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו‪,‬‬ ‫וכן את זכותו להליך הוגן"‬ ‫ואכן רוב המשפטנים סוברים שהשופטת חיות העלתה את הזכות לייצוג בפס"ד זה למעמד נורמטיבי של זכות‬ ‫חוקתית‪.‬‬ ‫בסע' ‪ 6‬להצעת ח"י‪ :‬זכויות במשפט‪ ,‬הוצע להקנות לזכות לייצוג מעמד חוקתי מפורש‪ ,‬אלא שהצעה זו טרם‬ ‫הבשילה‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫עד שהגיע מר בן שושן‪:‬‬ ‫רע"א ‪ 6810/97‬בן שושן נ' בן שושן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫תביעה לפירוק שיתוף כן בעל ואישה בביהמ"ש לענייני משפחה‪,‬‬ ‫הבעל מגיע מיוצג והאשה שמגיעה לא מיוצגת בקשה הארכה וקבלה בכדי לשכור עו"ד לייצג את עצמה‪ .‬ובדיון‬ ‫המאוחר האשה שוב מגיעה ללא ייצוג וביהמ"ש נתן החלטה לטובת הבעל‪.‬‬ ‫ובערעור טוענת האשה שעצם העובדה שהיא לא היתה מיוצגת על ביהמ"ש לבטל החלטתו של בימ"ש קמא‪.‬‬ ‫וקובע השופט יעקב טירקל שהגם שמדובר בענין אזרחי הפער בין הצדדים רב‪ ,‬ולכן הוא מבטל את החלטת‬ ‫בימ"ש קמא וזאת רק מהסיבה שהאישה לא היתה מיוצגת‪.‬‬ ‫ואומר השופט טירקל "חברי הנכבד המשנה לנשיא ש' לוין העיר בעניין זכות הייצוג לאור הוראות חוק‪-‬יסוד‪:‬‬ ‫כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כי "שאלה שיהיה צורך לבחון אותה בעתיד‪ ,‬לאור הוראות חוק היסוד‪ ...‬אם אין זה מן‬ ‫הראוי‪ ,‬לאור הוראת חוק היסוד‪ ,‬לקבוע את סמכותו של בית ‪-‬המשפט למנות עורך‪-‬דין בהליכים אזרחיים גם‬ ‫מעבר להוראות החוק החרות"‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪8‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫שיפוט משמעתי פנימי של גופים וולונטריים‬ ‫אלו גופים המוקמים ע"פ חוק (כגון‪ :‬אוניברסיטה‪ ,‬אגד וכיו"ב) שלהם תקנון האוסר במפורש ייצוג ע"י עורך דין‬ ‫במסגרת הליך משמעתי פנימי (מתוך רעיון של ייעול הדיון)‪.‬‬ ‫והשאלה העולה היא האם חתימה של העובד על תקנון זה מחייבת?‬ ‫עד שנות ה‪ 90-‬הפסיקה נתנה תוקף להסכמה זו שבין הצדדים‪.‬‬ ‫אך לאור חקיקת חוקי היסוד והעליה בחשיבות הזכות לייצוג כזכות עליונה (ויש שיאמרו אף חוקתית) יכול‬ ‫שלהוראה תקנונית זו לא יהיה תוקף‪.‬‬ ‫ואכן קיימים מספר פסקי דין הכופים על גופים וולונטריים לאפשר לעובד לייצג את עצמו ע"י עורך דין‪.‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫שק"ד בקבלת ייצוג‬ ‫פרק זה עוסק בשאלות מתי מותר לעו"ד לסרב לקבל ייצוג‪ ,‬ומתי מותר לו להתפטר מייצוג‪ ,‬ומהו חשיבותו של‬ ‫ייפוי הכח הנחתם בין הצדדים‪.‬‬ ‫כלל ‪ 12‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עו"ד רשאי‪ ,‬לפי שיקול דעתו‪ ,‬שלא לקבל ענין לטיפולו החליט עו"ד שלא לקבל‬ ‫ענין לטיפולו יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר‪.‬‬ ‫‪5.3.1‬‬ ‫העברת תיק בין עורכי דין‬ ‫כלל ‪ 30‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עו"ד המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר‬ ‫הטרחה‪ ,‬אא"כ הוסכם אחרת ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין ע"פ הוראות סע' ‪( 14‬העוסק‬ ‫בניגוד אינטרסים) אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל ענין לטיפולו‪.‬‬ ‫כלל זה נועד לתמרץ עורכי דין להעביר תיקים שאין הם מתמחים בהם ולקבל חלק בשכ"ט‪ ,‬ובלבד‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוסכם על כך במפורש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העברת התיק איננה בשל ניגוד אינטרסים (ע"פ כלל ‪ )14‬שהרי אם העו"ד ייטול חלק בשכר הטרחה‪ ,‬ניגוד‬ ‫האינטרסים יישמר‪ .‬כך למשל עומס בעבודה מוגדר כניגוד ענינים‪ ,‬ולכן ברמה האתית אסור לבקש השתתפות‬ ‫בשכ"ט כאשר יש עומס‪.‬‬ ‫הנוהג המקובל היום הוא לשתף את המעביר ב‪ 30%-‬בשכ"ט‪.‬‬ ‫וטוען עו"ד גל זייד שזהו נוהג פסול הגובל ממש בגזל‪.‬‬ ‫‪ 5.3.2‬הפסקת ייצוג‬ ‫יש להבחין בין מספר מצבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפסקת ייצוג‪/‬טיפול כשלא מתקיים הליך בבית משפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפסקת ייצוג כשמתקיים הליך אזרחי בבית המשפט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפסקת ייצוג כשמתקיים הליך פלילי בבית המשפט‪.‬‬ ‫‪ 5.3.2.1‬הפסקת "טיפול" (שאינו כרוך בייצוג בבימ"ש)‬ ‫כלל ‪ 13‬לכללי האתיקה עוסק במספר עילות המצדיקות להפסיק טיפול של עורך הדין‪.‬‬ ‫‪ .1‬נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין הלקוח באשר לאופן הטיפול‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ .2‬נוצרה מניעה חוקית או אתית לטפל בעניין‪.‬‬ ‫‪ .3‬הלקוח לא שילם שכ"ט והוצאות‪.‬‬ ‫‪ .4‬קיומה של סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול‪.‬‬ ‫כלל ‪( 13‬ב) קובע שאם החליט עורך הדין להפסיק את הטיפול בלקוח‪:‬‬ ‫א‪ .‬ייתן הודעה ללא דיחוי ללקוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חובה עליו להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניינו של הלקוח‪.‬‬ ‫‪5.3.2.2‬‬ ‫הפסקת ייצוג בהליך אזרחי‬ ‫תקנה ‪ 473‬לתקסד"א אומרת‪( :‬א) בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין‪,‬‬ ‫או לסלקו‪ ,‬ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל‬ ‫עוד לא נעשה כן‪ ,‬ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה‬ ‫שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו בייפוי הכוח שניתן לו‪.‬‬ ‫(ב)בלא חילופין בדרך האמורה‪ ,‬אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם‬ ‫שלפניו היא תלויה ועומדת‪.‬‬ ‫ע"פ תקנה זו יש להפריד בין הפסקת ייצוג על פי רצונו של הלקוח‪ ,‬להפסקת ייצוג ע"פ רצונו של עורך הדין‪.‬‬ ‫על פי רצונו של בעל דין רשאי הוא להחליף עורך דין או לסלקו‪ ,‬ובלבד שמסר לבית המשפט הודעה על כך‬ ‫והומצא העתק ממנה ליתר בעלי הדין‪.‬‬ ‫על פי רצונו של עורך הדין‪ ,‬רשאי הוא להסתלק מייצוג בעניין שהוא תלוי ועומד רק ברשות בית משפט או הרשם‬ ‫וכל עוד לא הוחלף עורך דין הוא ייחשב כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה‪.‬‬ ‫העילות בהפסקת ייצוג בהליך אזרחי רחבות יותר מאשר בהליך פלילי‪.‬‬ ‫‪ 5.3.3‬ייצוג בהליך פלילי‬ ‫סנגור יכול שיבחר על ידי חשוד או נאשם ויכול שימונה לחשוד או לנאשם על ידי בית משפט‪ ,‬כן גם סנגור ממונה‬ ‫יכול שיתמנה מכוח חובת מינוי או מכוח סמכות שבשיקול דעת‪.‬‬ ‫כסנגור יכול לשמש רק מי שהוסמך כדין לשמש כעורך דין על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫‪ 5.3.3.1‬שחרור מייצוג בהליך פלילי‬ ‫סעיף ‪(17‬א) לחסד"פ קובע‪ ,‬שמשקיבל עורך דין ייפוי כוח מלקוחו לייצג במשפט פלילי אין הוא חופשי‬ ‫להשתחרר מן הייצוג אלא ברשות בית משפט ‪.‬‬ ‫התכלית לנוקשות זו נעוצה בסיבות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מניעת זעזועים ברציפות הגנתו של נאשם בפלילים ולהבטיח שהגנתו לא תקופח על ידי הפסקת הייצוג‬ ‫במשך המשפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ייצוג נאות ורצוף של נאשם במשפט פלילי הינה משימה שלציבור עניין בה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש לשכנע את בית המשפט כי קיימת הצדקה עניינית להפסקת הייצוג וכי אין בהפסקת הייצוג פגיעה‬ ‫בהגנת הנאשם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיקולי "נוחות" של עורך דין (לרבות שכ"ט) צריכים להישקל על ידי עורך הדין לפני שהוא מקבל על‬ ‫עצמו ייצוג של נאשם‪.‬‬ ‫(נקבע בע"פ ‪ 4690/94‬דן אבי יצחק)‬ ‫א"כ כאשר עורך דין רוצה להשתחרר מייצוג במשפט פלילי נדרשים שני תנאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טעם עניני (לא מחלוקת לגבי שכ"ט)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על עורך הדין להוכיח שהשחרור מהייצוג לא יפגע ברצף הדיון בבית המשפט‪.‬‬ ‫‪ 5.3.3.2‬שחרור עו"ד שהושעה מייצוג בהליך פלילי‬ ‫ע"פ ‪ 71513/03‬שלומית מאיר‬ ‫אומר ביהמ"ש‪ ,‬שעורך דין שהושעה מחברותו בלשכת עורכי הדין שעה שהוא מייצג בעל דין בהליך שיפוטי‪ ,‬אינו‬ ‫ממשיך בייצוג עד ל"שחרורו" על ידי בית משפט‪.‬‬ ‫וראה בענין בפס"ד שמחה ניר (הובא לעיל)‬ ‫‪5.4‬‬ ‫ייפוי כח‬ ‫הוא היוצר את מערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוח ותקפו מכח דיני השליחות‬ ‫על מערכת יחסים זו חלות הוראות חוק השליחות‪ ,‬והיא מוצאת ביטויה בייפוי הכח אשר מעניק הלקוח לעורך‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫הלקוח – השולח‪.‬‬ ‫עורך הדין – השלוח ‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫היווצרות דיני השליחות אינו מותנה בקיומו של ייפוי כח בכתב דווקא‪ ,‬ויחסי השליחות יכולים להיווצר גם בעל‬ ‫פה וכן בהתנהגות [ראו סעיף ‪ 13‬לחסד"פ; סעיף ‪(3‬א) לחוק השליחות‪ ,‬וכן דנ"פ ‪ 2129/00‬דורון נוי וע"א ‪23/83‬‬ ‫סוזן יוכימק]‪.‬‬ ‫ייפוי הכוח בכתב אינו מהווה תנאי מהותי להקמת הייצוג אלא אמצעי להוכחתו‪( ,‬בהליך אזרחי יכול להוות‬ ‫דרישה דיונית) וניתן ללמוד על התקשרות הצדדים גם מכוח התנהגות (עורך דין 'דה פקטו')‪.‬‬ ‫‪ 5.4.1‬היקף ההרשאה בייפוי הכח‬ ‫בהליך אזרחי‪ ,‬אין מניעה כי ההרשאה המסמיכה עורך דין לייצג בבית המשפט תוגבל להליך מסוים‪.‬‬ ‫בהליך פלילי‪ ,‬ייפוי הכח שבין סניגור לנאשם הנו לניהול המשפט כולו‪ ,‬ולא ניתן להגבילו לקטע או שלב אחד‬ ‫בלבד במשפט [ע"פ ‪ 4690/94‬בעניין עו"ד דן אבי יצחק]‪.‬‬ ‫עם זאת ניתן להגביל את תוקף ייפוי הכח לערכאה אחת בלבד וניתן אף להגביל את ייפוי הכח לשלב המעצר‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ולכן ניתן להגביל ייפוי כח בהליך פלילי לחטיבה נפרדת במכלול ההליך‪ ,‬כגון לערכאה אחת או לשלב המעצר‪ ,‬אך‬ ‫לא ניתן לפרק את הדיון ע"י ייפוי הכח כגון ייצוג בטענות מקדמיות ובמשפט זוטא‪.‬‬ ‫‪ 5.4.1.1‬הפתרון המעשי למניעת בעיתיות בייפוי הכח‬ ‫א‪ .‬ייפוי כח כתוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקיטת זהירות משנה במסגרת כתיבת ייפוי הכוח‪ ,‬על ידי ציון מפורט של היקף ייפוי הכוח שנותן לכם הלקוח‬ ‫לרבות פרטי ההליך – המהווה יחידת שיפוט עצמאית – שלעניינו ניתן ייפוי הכוח‪.‬‬ ‫‪ 5.4.2‬העברת ייפוי כח לעו"ד אחר‬ ‫כלל ‪ 18‬לכללי האתיקה קובע שלא ניתן להעביר את ייפוי הכח לעורך דין אחר גם אם קיימת הוראה כללית‬ ‫שבייפוי הכוח המרשה להעביר את הטיפול לעורך דין אחר‪.‬‬ ‫חריגים לכלל זה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ניתנה הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב מהלקוח המציינת את שם עורך הדין אליו מסכים הלקוח כי התיק‬ ‫יועבר ["אתיקה מקצועית" גיליון ‪.]30‬‬ ‫ב‪ .‬במידה וקיימת הוראה כללית בייפוי הכח‪ ,‬רשאי עורך הדין להאציל מסמכויותיו לעורך דין אחר (כגון‪ :‬מחקר‬ ‫משפטי או דיון תזכורת בבית משפט) והנושא באחריות כלפי הלקוח עודנו עורך הדין שקיבל את ייפוי הכח‪.‬‬ ‫צריך בירור מה באשר לעו"ד שכיר או מתמחה במשרד‪ ,‬האם הם צריכים הרשה מפורשת?‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫עורך הדין ובית המשפט‬ ‫מבוא‬ ‫ע"א ‪ 6185/00‬עו"ד חנא‬ ‫קובע השופט חשין שכאשר קיימת סתירה בין חובת הנאמנות ללקוח לבין חובת הנאמנות לבית המשפט‪ ,‬חובת‬ ‫הנאמנות לבית המשפט נעלה יותר‪.‬‬ ‫‪ 6.1.1‬דוגמאות לנאמנויות צולבות‪:‬‬ ‫בש"פ ‪ 196/97‬מרטינז‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫שני שותפים לדבר עבירה העצורים עד תום ההליכים‪ ,‬ותוך שהם ממתינים בבית המשפט להקראת כתב‬ ‫האישום‪ ,‬הפרקליטות בטעות הקריאה רק ביחס לאחד מהשותפים‬ ‫על פי סע' ‪ 60‬לחוק המעצרים‪ ,‬כאשר אדם עצור עד תום ההליכים ומשפטו טרם החל הוא משתחרר‪.‬‬ ‫עורך הדין הסביר ללקוח שישתוק ולא יזכיר לבית המשפט את הענין‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון דן בענין ומעיר בשולי הדברים על כך שהסנגור לא מילא את חובתו כלפי בית המשפט בכך‬ ‫שהוא לא מצא לנכון להעיר את תשומת לבו של השופט על טעותו‪ ,‬ובמיוחד שהוא נכח בביהמ"ש מוטלת עליו‬ ‫חובת נאמנות לביהמ"ש‪.‬‬ ‫בד"ה ‪ 11/94‬פלוני נ' לשכת עורכי הדין בישראל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫תיק משפחה שהתנהל בו דיון בקדם משפט שלא הבשיל והשופט שלח את התיק לשלב ההוכחות‪ ,‬אלא שבעקבות‬ ‫טעות במזכירות נשלחה לצדדים בטעות הודעה להגיע לקדם משפט אצל שופט אחר‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫אחד הצדדים הגיע לדיון קדם המשפט והשופט שזעם על כך שהצד השני לא בא נתן פס"ד בהעדר הגנה‪ ,‬ועורך‬ ‫הדין טען להגנתו שהוא פעל מתוך חובת נאמנות ללקוח‪.‬‬ ‫לשכת עורכי הדין הרשיעה עורך דין זה בהשעיה על תנאי בעילה של הטעיית ביהמ"ש במחדל‪.‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫ומדוע מוטלות חובת על עורך הדין?‬ ‫ע"א ‪ 6185/00‬עו"ד חנא‬ ‫אומר ביהמ"ש "עורך‪-‬הדין מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט והצדק – "קצין בית‪-‬המשפט" הוא –‬ ‫והצורך המובנֶה לסינכרוניזציה בין אבריה השונים של המערכת מטיל עליו חובות כלפי מערכת המשפט"‪,‬‬ ‫על עורך הדין מוטלים חובות ואיסורים מגוונים הנובעים מהצורך לשמור על ייחודו ותדמיתו של המקצוע ועל‬ ‫אמון הציבור בעורכי הדין‪ ,‬כל זאת בהיותו החוליה המקשרת בין הלקוח לבית המשפט מוטלות על עורך הדין גם‬ ‫חובות כלפי בית משפט‪.‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫נאמנויות צולבות ‪ -‬דואליות או קונפליקט?‬ ‫שירותיו של עורך הדין נשכרים על ידי הלקוח ועורך הדין חב לו חובת נאמנות ומסירות‪ ,‬עם זאת חב עורך הדין‬ ‫בחובות גם כלפי בית המשפט‪.‬‬ ‫השופט חשין בפס"ד חנא טען שהחובות של עורך הדין ללקוחו ולבית המשפט הם חובות דואליות ואין הן דרות‬ ‫אחת עם השנייה בכפיפה‪.‬‬ ‫ואולם הרציונליסטים סוברים ובצדק שיש מקרים רבים בהם עומד עורך הדין בנאמנויות צולבות‪.‬‬ ‫משלושה מקומות בחוק מוכח שהחובות הן לא רק דואליות אלא גם קונפליקטיביות‪:‬‬ ‫א‪ .‬סע' ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות‬ ‫ויעזור לבית המשפט לעשות משפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כלל ‪ 2‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות ללא מורא‪ ,‬תוך שמירה על כבוד‬ ‫המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט‪.‬‬ ‫המורא האמור בסע' זה קובע השופט חשין הוא לפעול ללא מורא הן מבית המשפט והן מהלקוח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כלל ‪ 32‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין ישמור בעמידתו לפני בית המשפט על יחס כבוד לבית המשפט‪ ,‬תוך‬ ‫הגנה על זכויות לקוחו בהגינות ובמסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע‪.‬‬ ‫הרי לך ג' הוראות חוק שלא הפרידו בין חובת הנאמנות ללקוח‪ ,‬לחובת הנאמנות לבית המשפט‪ ,‬לא רק ברמה‬ ‫הדואלית אלא גם ברמה הקונפליקטיבית‪.‬‬ ‫‪ 6.3.1‬עורך הדין כקצין בית משפט‬ ‫הביטוי “‪ ”Officer of the Court‬משקף את חובותיו המיוחדות של עורך הדין ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬יחס של כבוד ונימוס כלפי בית המשפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טיעון בלשון ראויה ומכובדת בביהמ"ש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬איסור הטעיית בית המשפט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סיוע בניהול הליך יעיל והוגן של המשפט‪ ,‬כגון טענות סרק או טענת פסלות שופט הפוגעות בניהול הליך‬ ‫על בבית המשפט‪.‬‬ ‫עמ"מ ‪ 11/55‬עו"ד פלוני‬ ‫אומר ביהמ"ש "עורך הדין במדינת ישראל הוא פקידו של בית המשפט‪ ,‬ובקבלו את תעודת הסמיכה הוא נוטל על‬ ‫עצמו את החובות הכרוכות במעמד המשרה"‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪9‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫היחס בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת נאמנות לבימ"ש‬ ‫השופט חשין בפס"ד מהאר חנא אומר‪ ,‬שאין כל התנגשות בין חובות הנאמנות הללו‪ ,‬ושתיהן צועדות בדרכים‬ ‫מקבילות‪ ,‬אשר על כן על עו"ד לפעול ללא מורא לא רק מבית המשפט אלא גם מהלקוח‪.‬‬ ‫אלא שבסיטואציות מסוימות חובתו של עורך הדין כלפי בית המשפט עלולה לעמוד בסתירה לחובת הנאמנות‬ ‫ללקוח‪.‬‬ ‫ולכן עמדת הפסיקה הרווחת היא‪ :‬שאין כל התנגשות בין חובות הנאמנות‪ ,‬ואם ותהיה התנגשות כלשהיא‪ ,‬חובת‬ ‫הנאמנות לבית המשפט גוברת‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 29/52‬מנזר סנט וינסנט‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫אומר ביהמ"ש "כלל זה דורש נאמנות כפולה מאת עורך‪-‬הדין‪ ,‬הן כלפי שולחיו הן כלפי בית‪-‬המשפט‪ .‬אין סתירה‬ ‫ביניהן‪ ...‬מי שאינו מסייע לבית‪-‬המשפט להשליט צדק‪ ,‬אינו מסייע אף לשולחו‪ .‬אדרבא ‪ -‬הוא מזיק לו"‪.‬‬ ‫ועל כך כאמור מוסיף השופט חשין בפס"ד חנא ואומר חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשן וחובתו‬ ‫כלפי בית המשפט‪ ,‬חובתו כלפי בית המשפט "נעלה ועדיפה"‪.‬‬ ‫אלא שטוען עו"ד גל זייד שקונפליקט בין החובות הוא כמעט יסודי ומוחשי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫על"ע ‪ 6039/93‬עו"ד סעדיה‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫תיק גירושין בו הלקוח ביקש במפגיע מעורך דינו סעדיה לפרט את דרכי הבגידה של אשתו וצביעתם בצבעים‬ ‫עזים בעלי נופך עדתי מובהק‪ ,‬וכך הוא עשה‪ ,‬והועמד לדין משמעתי באשר להתבטאויותיו אלה‪.‬‬ ‫וטען עו"ד סעדיה שהוא למעשה שלוחו של הלקוח וכל אשר יאמר הלקוח לעו"ד חייב הוא לבצע‪.‬‬ ‫ואומר ביהמ"ש שעו"ד סעדיה עבר עבירה אתית‪ ,‬והיה עליו לשכנע את הלקוח לסרב לכתוב התבטאויות אלה‬ ‫בכתבי הטענות‪ ,‬ואם הוא מתעקש היה עליו לסרב לייצגו‪.‬‬ ‫העולה מן האמור שקיימת התנגשות ברורה ומובנת בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת הנאמנות לבית המשפט‪,‬‬ ‫כאשר בכל מקרה על עורך הדין לנהוג בנימוס וכבוד כלפי בית המשפט‪.‬‬ ‫‪ 6.5‬התנהגות בנימוס וכבוד‬ ‫כלל ‪ 32‬לכללי האתיקה אומר‪(:‬א)‪":‬עורך דין ישמור‪ ,‬בעמידתו לפני בית המשפט‪ ,‬על יחס כבוד לבית‬ ‫המשפט‪...‬תוך שמירה על כבוד המקצוע"‪.‬‬ ‫(ב)‪" :‬עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים כפי שנקבעו בדין"‪.‬‬ ‫'בית משפט'‪ :‬לרבות כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין‪.‬‬ ‫מכלל זה עולה שאל מול חובת הנאמנות ללקוח ניצבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬החובה לנהוג בנימוס ובכבוד כלפי בית המשפט (בעל פה ובכתב)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החובה לשמירת כבוד המקצוע ותדמיתו‪.‬‬ ‫ויש לערוך איזון בין שלושת החובות הללו‪.‬‬ ‫ופסיקה עקבית של בית המשפט העליון מורה כי תוצאת האיזון הראוי בין שלושת החובות מעלה כי גם את‬ ‫הטענה החשובה והחריפה ביותר של הלקוח יש לטעון בפני בית המשפט בלשון מאופקת ומרוסנת ולנסחם‬ ‫בסגנון ההולם את המקצוע ‪.‬‬ ‫ומן הכלל אל הפרט‬ ‫על עורך הדין לטעון טענותיו בדרך נאותה ובלשון ראויה התואמת את תפקידו ומעמדו תוך שהוא מקפיד בכבוד‬ ‫חברו למקצוע ובכבוד ונימוס לבית המשפט‪.‬‬ ‫חובה זו חלה גם על מסמכים שמגיש עורך הדין לבית המשפט‪.‬‬ ‫ולכן כל התבטאות של עורך דין הן בכתב והן בע"פ צריכה שתהא בנימוס וכבוד כלפי בית המשפט וכשחתן של כל‬ ‫אמירה ואמירה תבחן‪:‬‬ ‫א‪ .‬רלוונטיות ‪ -‬קרי כמה האמירה רלוונטית לקידום עניני הלקוח וגם אמירה רלוונטית הינה עד גבול נימוס‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫כך במקרה עו"ד סעדיה‪ ,‬הגם שרצונו של הלקוח לתאר בצבעים עזים את זה שאשתו בוגדת בו‪ ,‬אך ניתן היה‬ ‫לתאר זאת בנימוס וכבוד כלפי ביהמ"ש ואין כל רלוונטיות בתיאור גס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניסוח באופן הולם ‪ -‬גם אמירה רלוונטית צריכה שתהא בנימוס וכבוד כלפי בית המשפט‪.‬‬ ‫ולכן הצגת הדברים תוך שימוש בלשון בוטה ופוגענית אינה מתחייבת מעצם אמירת האמת! השאלה אינה‬ ‫נכונות הדברים אלא הדרך והאופן בה נכתבו ונוסחו‪ .‬ובשל כך אסור לעו"ד לעשות שימוש בלשון מעליבה ופוגעת‬ ‫גם אם לקוחו דורש זאת ממנו‪ ,‬ועליו לסרב למלא אחר הוראתו של הלקוח‪ ,‬ובלית ברירה אף להתפטר מייצוג‪.‬‬ ‫חובתו של עורך הדין להתבטא באיפוק אין משמעה כי הוא מנוע מלהעלות טענות עובדתיות קשות ואף חריפות‬ ‫מקום בוא הן רלוונטיות לעניין‪,‬‬ ‫"כשרותן" של האמירות מותנית ברלוונטיות שלהן ובניסוחן באופן הולם‪ ,‬האתיקה חייבת לשקף גישה‬ ‫פרגמאטית במובן זה שאינה יכולה לדרוש מעורכי הדין להתנהג 'כמלאכי שרת שפיהם ולבבם שווה' אלא חייבים‬ ‫הם לנסות ולהכתיב את רף ההתנהגות הגבוה ביותר האפשרי בנסיבות בהם חיים ופועלים עורכי הדין‪.‬‬ ‫‪ 6.5.1‬האיזון מול חופש הביטוי‬ ‫על"ע ‪ 736/04‬הועד המחוזי נ' עו"ד מזרחי‬ ‫אשה עורכת דין שהתבטאה בגסות‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ביהמ"ש חוזר על כללי היסוד שעורך הדין אינו משוחרר מלהשתמש בסגנון לא פוגעני בביהמ"ש‪ ,‬וגם על חופש‬ ‫הביטוי עם כל חשיבותו כעיקרון על בחוק הישראלי‪ ,‬מוטלות מגבלות בחוק הלשכה ובכללי האתיקה בכל הנוגע‬ ‫להתנהגות עורך הדין במילוי תפקידו‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 1734/00‬עו"ד שפטל‬ ‫אומר בית המשפט שככל שאנו מתרחקים מהגרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים‬ ‫את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו‪ ,‬כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך‬ ‫ועולה"‪.‬‬ ‫העולה מן האמור שגם התבטאויות מחוץ לביהמ"ש עליהן להיות בתחום המותר‪ ,‬וגם שם על עורך הדין להתנהג‬ ‫בנימוס וכבוד (דרישה מופחתת מהתבטאויות מחוץ ביהמ"ש)‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות להתבטאויות בעייתיות של עורכי דין‪.‬‬ ‫על"א ‪ 736/04‬עו"ד מזרחי‬ ‫עורכת הדין התבטאה בכתבי בית דין כלפי בית המשפט כדלהלן‪" :‬בכל מהלך הדיון ניכרה גישה בלתי‬ ‫אובייקטיבית של כבוד בית המשפט‪" ...‬נראה כי כבוד בית המשפט לא קרא את תשובות הנתבעים‪..." ...‬בהיותו‬ ‫שופט חדש כחודשיים לאחר מינויו‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 2293/04‬עו"ד רפאל שטוב‬ ‫עורך הדין שטוב התבטא כנגד דיין של בית הדין הרבני בירושלים בכותבו כי‪" :‬מנסה לחבל ולהפריע בניהול‬ ‫הערעור" "הדיין כותב ביודעין עובדות כוזבות"‪.‬‬ ‫על"א ‪ 6039/93‬עו"ד סעדיה‬ ‫עו"ד ייצג בעל בתביעת גירושין כנגד אשתו ובמסגרתה כלל תיאור מפורט של הבעל על סיפורי בגידותיה של‬ ‫אשתו לרבות הערה בדבר ארץ מוצאה של האישה‪.‬‬ ‫בד"מ ‪94/92‬‬ ‫במסגרת עתירה לבג"ץ כתב עורך דין כי ראש ההוצל"פ "מתקשה בהבנת הנקרא"‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 3954/03‬שמחה ניר‬ ‫במסגרת הליך הוצאה לפועל כנגד עורך דין שיגר עורך הדין מכתב לראש ההוצאה לפועל בזו הלשון‪..." :‬לא נותר‬ ‫לי אלא להזהיר אותך כי בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי‪...‬כדי להסיר מכשול‬ ‫מעיני עיוור‪.‬‬ ‫דוגמאות מהחלטות ועדת האתיקה בענין התבטאויות של עורכי הדין‬ ‫את ‪180/08‬‬ ‫עורך דין נכנס לאולמה של שופטת בעת הקראת גזר דין בתיק אחר והחל לשאול לשלומם של הנוכחים באולם‪.‬‬ ‫לאחר שהשופטת ביקשה שלא להפריע אמר "אני עדיין לא מפריע גברתי מופרעת בעצמה"‪.‬‬ ‫החלטת הוועדה‪ :‬להעמיד לדין משמעתי‬ ‫דוגמא הפוכה (למקרה גבולי)‬ ‫עט ואתיקה גיליון ‪10‬‬ ‫לאחר ששופט העיר לעורך הדין כי עליו לשנות גישתו ולהסתפק בחקירה נגדית עניינית השיב עורך הדין כי "עם‬ ‫כל הצער שבדבר יתכן ואנסה לשכנע מישהו אחר בערעור"‬ ‫החלטת ועדת האתיקה‪ :‬האמירה המביעה זכות שרירה וקיימת בחוק אינה חורגת מהנורמה האתית‬ ‫‪ 6.6‬איסור הטעיה‬ ‫כלל ‪ 34‬לכללי האתיקה אומר‪(" :‬א) לא יעלה עורך דין‪ ,‬בין בעל פה ובין בכתב‪ ,‬טענה עובדתית או משפטית‬ ‫ביודעו שאינה נכונה"‪.‬‬ ‫(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה הכתב הטענות בהליך אזרחי‪ ,‬או כפירה בעובדה בהליך‬ ‫פלילי"‪.‬‬ ‫ההכחשה האמורה בס"ק (ב) היא אינה הטעיה אלא היא השארת נטל ההוכחה אצל הצד האמור להוכיח זאת‪.‬‬ ‫הטעיה זו יכולה להיות הן הטעיה במעשה והן הטעיה במחדל‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ 6.6.1‬הרציונלים בבסיס האיסור‬ ‫מטרתו העיקרית של ההליך השיפוטי הנה חשיפת האמת העובדתית‪ ,‬יעילות הדיון‪ ,‬אמירת האמת כערך בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬שמירה על טוהר ההליך השיפוטי‪ ,‬הבטחת משפט הוגן‪ ,‬ולכן על עורך הדין המשמש כקצין בית משפט‬ ‫לעזור לבית המשפט להגשים מטרות אלו‪.‬‬ ‫גישה בעד האיסור‪ -‬מערכת משפטית הנהנית מאמון הציבור אינה יכולה להתקיים לאורך זמן ללא הגנה‬ ‫מספקת על אינטרסים שצוינו‪.‬‬ ‫גישה נגד האיסור ‪ -‬קימת תפיסה רדיקלית הטוענת שתפקידם של עורכי‪-‬הדין אינו לבחון את צדקת טענותיו‬ ‫של הלקוח (פונקציה השמורה לשופט בלבד)‪ ,‬אלא להשתמש במלוא כישרונם לקידום עמדת לקוחם ולערער את‬ ‫מהימנות גרסת הצד שכנגד‪ ,‬לרבות הטעיית בית המשפט‪.‬‬ ‫‪ 6.6.2‬ביודעו מהו?‬ ‫ביודעו ‪ -‬משמע מודעות סובייקטיבית של עורך הדין באשר להטעיית בית משפט‪.‬‬ ‫האם ניתן להחיל את דוקטרינת עצימת העיניים שבחוק העונשין (סעיף ‪(20‬ג)(‪ )1‬והפסיקה הרלוונטית) ולהסתפק‬ ‫בחשד ממשי ורציונאלי תוך הימנעות מלברר את המצב לאשורו – כתחליף למודעות?‬ ‫טוען על כך עו"ד גל זייד שכוונת המחוקק בחוק לשכת עורכי הדין היא שאין להחיל את דוקטרינת עצימת‬ ‫העיניים‪ ,‬ואיסור ההטעיה האמור בחוק אינו חל כאשר היתה לעו"ד אפשרות לברר‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫את ‪26/05‬‬ ‫עו"ד הכריז בבית משפט כי הנאשם נמצא באולם‪ ,‬ואותה עת קם אדם שזיהה עצמו כנאשם בעוד הנאשם‬ ‫האמיתי יושב באולם מאחור‪ .‬התברר כי המדובר בתרגיל שנחשף במהלך חקירה הנגדית של עד שנתבקש לזהות‬ ‫ה"נאשם"‪.‬‬ ‫החלטת וועדת האתיקה‪ :‬עורך הדין עבר על כלל ‪ – 34‬להעמיד לדין משמעתי‬ ‫דוגמא נוספת‪:‬‬ ‫ועדת האתיקה‬ ‫אין סנגור צריך למסור מידע בדבר הרשעות קודמות של לקוחו אם התביעה הצהירה בטעות‪/‬התרשלות כי אין לו‬ ‫כאלה שכן נטל ההוכחה מוטל על כתפי התביעה במשפט פלילי‪.‬‬ ‫עם זאת אסור לסנגור לטעון כי לנאשם אין הרשעות קודמות במסגרת טיעוניו שאז זאת תהיה הטעייה (יוכל‬ ‫לטעון "לא הוכחו הרשעות קודמות") כאן ההטעיה היא אינה אף במחדל שהרי נטל ההוכחה הוא על התביעה‪,‬‬ ‫ושתיקה אינה מהווה הטעיה במחדל‪.‬‬ ‫‪ 6.6.3‬סוגי הטעיות‬ ‫ד"ר לימור זר גוטמן אומרת‪ ,‬החובה שלא להטעות את בית‪-‬המשפט מתייחסת רק לטענות מהותיות‪,‬‬ ‫אך יש להבחין בין שני סוגים של טענות מהותיות‪:‬‬ ‫טענה משפטית – לעולם מהותית‪.‬‬ ‫טענה עובדתית – יש להפעיל את "מבחן הטענה המהותית"‪.‬‬ ‫‪ 6.6.4‬טענות חסרות שחר‬ ‫על"ע ‪ 4/82‬עו"ד פלוני נ' וועד מחוז תל אביב‬ ‫מפסק דין זה עולה כי דחיות סרק של מועדי הדיון (אף שהן בטובת האינטרס של הלקוח) או העלאת טענות‬ ‫חסרות שחר לצורך טענת פסלות שופט מהוות הפרה של חובת עורך הדין כלפי בית המשפט‪.‬‬ ‫כן גם טענת פסלות שופט ע"י טענות סרק למיניהם שמטרתן לעכב את הדיון בלבד עולה כדי הטעיית בית‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫‪ 6.6.5‬חובות ואיסורים נוספים המוטלים על עורך הדין‬ ‫איסור הקלטה‪ :‬עורך דין המקליט דיון בבית משפט חייב להודיע על כך לבית המשפט ולקבל רשותו [כלל ‪(22‬ב)]‬ ‫הקלטה בניגוד לאיסור הנה עבירה אתית אך קבילה‪.‬‬ ‫‪ 6.6.6‬חיוב עו"ד בהוצאות אישיות‬ ‫ככלל הוצאות מוטלות על הלקוח‪ ,‬אך ישנם מקרים שבהם ביהמ"ש מטיל על עורך הדין הוצאות אישיות‪ ,‬מה‬ ‫מקור הסמכות לכך?‬ ‫ע"א ‪ 6185/00‬עו"ד מהאר חנא‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫אומר השופט חשין שהסמכות הטבועה היא סמכות עזר לאכוף ולקדם את המשפט אך יש לעשות שימוש‬ ‫בסמכות זו במתינות‪ ,‬ובטרם יפעיל סמכותו על ביהמ"ש להודיע לעורך הדין על כוונתו לעשות כן ולתת לו‬ ‫הזדמנות להשמיע טענותיו‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 2585/92‬ניר‬ ‫קובע בית המשפט שלבית המשפט סמכות טבועה להטיל על עו"ד הוצאות אישיות ‪.‬‬ ‫‪ 6.6.6.1‬אופן הערעור על הוצאות אישיות‬ ‫ע"א ‪ 4845/95‬שמחה ניר‬ ‫אומר ביהמ"ש שערעור על החלטת בית משפט בעניין זה יהא כערעור אזרחי גם כשהוצאות הוטלו במסגרת הליך‬ ‫פלילי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫חובת הנאמנות ללקוח‬ ‫מה טומנת בחובה חובת הנאמנות ללקוח?‬ ‫א‪ .‬על עורך הדין לפעול למען שולחו בנאמנות ובמסירות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו כבעל מקצוע מיומן מאומן וזהיר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על עורך הדין לפעול ביושר בחריצות בשקידה דבקות ואדיקות‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1‬על חובת הנאמנות ללקוח בפסיקה‬ ‫על"ע ‪ 1747/91‬עו"ד שמואל‬ ‫אומר ביהמ"ש טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע"‪" ,‬אמון‬ ‫מלא בין עורך דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין‪ ,‬וקשה להעלות על הדעת‪ ,‬כיצד ניתן לקיים‬ ‫יחסי עורך דין ולקוח בלעדיהם"‪.‬‬ ‫‪ 7.1.1.1‬והסיבה לכך‪:‬‬ ‫בע"מ ‪ 9/55‬עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים‪ .‬הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני‬ ‫המקצוע‪ ,‬והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כישרונו ויכולתו"‪.‬‬ ‫‪ 7.2‬המקורות הנורמטיבית של חובת הנאמנות ללקוח‬ ‫סעיף ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות‪."...‬‬ ‫כלל ‪ 2‬לכללי האתיקה "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות‪ ,‬במסירות‪ ,‬ללא מורא‪."...‬‬ ‫סעיף ‪ 8‬לחוק השליחות שכותרתו 'נאמנות וחובת השלוח'‪.‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫חובת הנאמנות ‪ -‬מהי?‬ ‫מהן גבולות הגזרה של חובת הנאמנות ללקוח? שהרי החוק הקובע את חובת הנאמנות והמסירות של עורך‪-‬דין‬ ‫ללקוחו הוא רק שלד שיש לקרום עליו בשר ולהלבישו עור וגידים כדי לתת לו דמות ראויה‪."...‬‬ ‫ובכדי לקרום עור וגידים על חובה זו‪ ,‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫אתיקה מקצועית ‪ -‬גיליון ‪26‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫עו"ד ייצג לקוח לקוי בנפשו‪ ,‬ומטבע הדברים הוא הפנה אותו לקבלת חוו"ד פסיכיאטרית‪ ,‬שקבעה שהוא אינו‬ ‫כשיר לעמוד לדין‪ .‬וביקש עורך להסתמך על חוות דעת זו‪ ,‬אך הלקוח סירב בתוקף‪.‬‬ ‫מחד חובת הנאמנות היא להשתמש בחוות הדעת‪ ,‬ומנגד הלקוח מסרב‪.‬‬ ‫ואומרת ועדת האתיקה שעורך דין אינו רשאי להציג ראיה או טענה בניגוד לעמדת לקוחו‪" :‬כאשר עו"ד מחליט‬ ‫עבור הלקוח לפעול בניגוד לדעתו‪ ,‬נשאר הלקוח ללא ייצוג‪ ,‬קרי ללא אדם המבצע הנחיותיו"‬ ‫דוגמא נוספת‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 6783/00‬עו"ד ערד נ' ז'ק אבן‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫אבן נקלע למצוקה כלכלית ופונה לשכנו "הטוב" פיינגולד ומבקש ממנו הלוואה‪ ,‬והשכן הציע לו לקחת הלוואה‬ ‫מהבנק תמורת שעבוד המספרה שבבעלותו‪ ,‬תוך שהוא מציע לו את עו"ד ערד שיטפל לו ברישום הנכס על שמו‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫נפגש אבן עם עו"ד ערד ואכן הוא טיפל ברישום המספרה על שמו ובשעבודה לבנק‪ ,‬אלא שבמקביל ללא ידיעת‬ ‫אבן הוא שעבד את המספרה גם על חובות של פיינגולד ובסכומים גבוהים‪ .‬וביום בהיר אבן מקבל בקשה לפירעון‬ ‫של סכומים גדולים שלא ידע על קיומם ובשל כך הוא תבע את עו"ד ערד‪.‬‬ ‫השופט אדמונד לוי קבע שעו"ד ערד הוא גם עורך דינו של אבן‪ ,‬ומאחר שהוא גם עורך דינו של פיינגולד היה עליו‬ ‫ליידע את אבן בחובות שנרשמו על מספרתו‪ ,‬אך גם אם לא היו נוצרים יחסי עו"ד לקוח בין הצדדים בנסיבות‬ ‫מסוימות עורכי הדין חבים חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים והיה על ערד למסור את המידע הרלוונטי לאבן‪,‬‬ ‫ובשל כך עליו לשאת בנזק שנגרם לאבן‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪11‬‬ ‫על"ע ‪ 1747/91‬עו"ד שמואלי‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫לקוחה שפנתה לעו"ד בהקשר לתביעה מסוימת והעו"ד ביקש וקיבל שכר מלא מראש‪ ,‬תוך שהוא מבקש ממנה‬ ‫למסור לידיו את שמות הנתבעים‪ ,‬והלקוחה הבטיחה לו שתוך מספר ימים היא תעביר לו את השמות‪ .‬וכך חלפו‬ ‫להם חמש שנים שבהם עורך הדין לא מנסה אפי' לתהות לאן היא נעלמה‪.‬‬ ‫עו"ד שמואל מועמד לדין משמעתי בגין הפרת חובת הנאמנות ללקוח ומורשע‪.‬‬ ‫דוגמא מתחום המקרקעין‬ ‫על"ע ‪ 7/73‬פלוני נ' הוועד המחוזי‬ ‫אומר ביהמ"ש שעורך דין שעורך חוזה לרכישת דירה עבור לקוחותיו צריך לבדוק בטאבו את מצב הזכויות‬ ‫בדירה לפני עריכת החוזה (כגון קיומה של משכנתא או עיקולים)‪ ,‬עורך דין שאינו עושה כן ללא הצדקה עניינית‬ ‫מפר את חובת הנאמנות כלפי לקוחו‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 4621/95‬מתתיהו נ' שטיל‬ ‫אומר ביהמ"ש שעורך דין המקבל על עצמו טיפול ברישום עסקה חייב לדאוג לרישומה של הערת אזהרה על מנת‬ ‫למנוע רישום עסקאות סותרות‪ ,‬ולכן עורך דין אשר אינו נוהג כך אינו פועל בשקידה סבירה ואינו ממלא את‬ ‫חובתו כעורך דין גם אם לא נגרם נזק ללקוח‪,‬‬ ‫דוגמאות נוספות להפרת חובת נאמנות‬ ‫‪ .1‬עורך דין לא הגיש סיכומים מטעם מרשתו‪.‬‬ ‫‪ .2‬עורך דין שלא טיפל בקיום צוואה משך ‪ 4‬שנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬עורך דין שלא התנגד להגשת תצהיר שהכיל עדות מפי השמועה ולא חקר את עדי התביעה‪.‬‬ ‫‪ .4‬עורך דין שהגיש כתבי טענות שהוכנו על ידי פקידים במשרד ונחתמו על ידו (אין מניעה כי עבודות טכניות‬ ‫תעשנה על ידי פקידיו של עורך הדין)‪,‬‬ ‫‪ .5‬עורך דין קיבל על עצמו לטפל בתביעת פיצויים של נפגעי תאונות דרכים‪ ,‬ולא שלט בסוגיות בסיסיות‬ ‫הקשורות לדיני הנזיקין‪(.‬מה שמוביל לדיון מהי רמת הידע הנדרשת מעורך דין)‬ ‫‪7.4‬‬ ‫רמת הידע הנדרשת מעורך הדין‬ ‫האם על עורך הדין להיות בקי בידע משפטי כללי‪ ,‬והאם הוא מסתכן בהפרת חובת נאמנות ללקוח אם הוא איננו‬ ‫בקי‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אין לצפות שעורך דין ידע את תכנם של כל חוקי המדינה‪ ,‬אך חייב עורך הדין לדעת ולשלוט בסביבה‬ ‫המשפטית (חוק ופסיקה) שהוא מטפל עבור לקוחותיו‪.‬‬ ‫אכן אם פנה לקוח בקשר לעניין שאינו בתחום בו בקי עורך הדין – עליו ללמוד היטב את המצב המשפטי‬ ‫המתייחס לסוגיה עד שיוכל לטפל בעניין כראוי ובאופן מקצועי‪ .‬או להפנות את הלקוח לעורך דין אחר המתמחה‬ ‫בתחום ‪ ,‬שהרי חלק ממטרתו של כלל ‪ 30‬לכללי האתיקה העוסק בעברת נושאים מעו"ד לעו"ד הוא ניוד תיקים‬ ‫לידי המומחים לדבר‪.‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫יחסי עו"ד לקוח‬ ‫הביטאון האמריקאי ‪ TRAIL‬ערך מחקר ומצא את עשרת הדברות הגורמות ללקוח להיות שבע רצון מהשירות‬ ‫שהן ימנעו תביעות עתידיות של לקוחות‪.‬‬ ‫ואלו הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסכם מפורט‪ :‬להעלות על כתב את תנאי העסקתו של עורך הדין בייצוג הלקוח (לא בהכרח כחוזה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬לא ליצור תקוות שווא והבטחות שווא בלקוח שהינו חסר ידע משפטי‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש לקבוע את שכר הטרחה בכתב מוקדם ככל שניתן ולפרט את מרכיביו (שעתי‪ ,‬הופעות וכו') ‪.‬‬ ‫‪ .4‬דאג לשלוח ללקוח תמצית הפגישה הראשונה וסיכומיה לשם אישורו ‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ .5‬יש לפרט ללקוח את כלל האלטרנטיבות העומדות בפניו בצירוף המלצותיך‪ .‬תפקידך לייעץ ותפקיד הלקוח‬ ‫להחליט! (מחקר שערך השופט עמי קובו קובע שהסנגורים הם הגורמים המרכזיים להודאות שווא של‬ ‫חשובים)‪..‬‬ ‫‪ .6‬יש לעדכן הלקוח בהתפתחויות בעניין התיק‪.‬‬ ‫‪ .7‬דאג לשלוח ללקוח העתק תכתובות ומסמכים הנוגעים לעניינו‪.‬‬ ‫‪ .8‬יש לדאוג לקיים הפגישה שנקבעה עם הלקוח במועדה ולא לתת ללקוח להמתין במשרדך‪.‬‬ ‫‪ .9‬להחזיר טלפונים‪.‬‬ ‫‪ .10‬הקשבה ואמפתיה – הכל תלוי בצוות משרדך – דאג כי גישת הצוות ללקוח לא תהא כאל מטרד המפריע‬ ‫עבודתם‪.‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫הפרת חובת הנאמנות‬ ‫עו"ד שפעל שלא במסגרת חובת הנאמנות עלול להיות מואשם בג' מישורים‪:‬‬ ‫א‪ .‬המישור האתי ‪ -‬ע"פ סע'‪ 61‬לחוק הלשכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המישור החוזי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המישור הנזיקי‪.‬‬ ‫‪7.6.1‬‬ ‫המישור האתי‬ ‫סעיף ‪ )1(61‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪" :‬הפרת הוראה מהוראות הסעיפים ‪ 53‬עד ‪ 60‬או של דין אחר המטיל‬ ‫חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו" – תהווה עבירת משמעת‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 62‬לחוק קובע שעל עבירת משמעת ייתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה‪.‬‬ ‫‪ 7.6.2‬המישור החוזי‬ ‫היחסים בין לקוח לעורך דין מעוגנים בחוזה שבו נקבע השירות שעורך הדין יספק ללקוח והתמורה שישלם‬ ‫הלקוח‪ ,‬ואולם אין עורך הדין מתחייב כלפי לקוחו לתוצאה‪ ,‬ואין הוא מקבל על עצמו התחייבות להצליח‬ ‫במשפט‪ ,‬מחויבותו החוזית של עורך הדין כלפי הלקוח היא לפעול למענו תוך שימוש במיומנות ובמאומנות‬ ‫הראויה‪,‬‬ ‫אי שימוש במיומנות הראויה מהווה הפרה של התחייבותו החוזית כלפי הלקוח‪,‬‬ ‫ע"א ‪ 37/86‬לוי נ' שרמן‬ ‫אומר ביהמ"ש "הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן‪ ,‬כי לעורך הדין‪ ,‬המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח‪ ,‬יש‬ ‫את המידה הנדרשת של ידע‪ ,‬מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין‪ ,‬וכי מתחייב הוא להפעיל‬ ‫כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח"‪ ,‬ואם לא עשה כן הרי שהוא את חובתו כלפי הלקוח‪.‬‬ ‫‪ 7.6.3‬המישור הנזיקי‬ ‫מצופה מעורך דין לנקוט אמצעים סבירים שלא להטעות את לקוחו‪ ,‬ובמקרה מתאים תקום ללקוח עילה נזיקית‬ ‫כלפי עורך דינו בתביעה בגין רשלנות מקצועית‪.‬‬ ‫הפרת חובת הזהירות שחב עורך דין ללקוח שמהותה הגנה על ענייני הלקוח לפעול במיומנות ובמקצועיות תוך‬ ‫הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין הסטייה מרמת ההתנהגות המצופה מעורך דין לנזק שנגרם ללקוח‪ ,‬ולכן‬ ‫האחריות נובעת מחוסר הזהירות והמיומנות בפעולותיו של עורך הדין‪ ,‬ולא בעת ששיקול הדעת היה מוטעה אך‬ ‫נלקח בחשבון המידע הרלוונטי‪ ,‬כי אחרת נהפוך לעורכי דין מתגוננים‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חובותיו הנזיקיות; החוזיות; והמשמעתיות של עורך הדין עומדות כל אחת בפני עצמה‪ ,‬והפרתה של חובה אחת‬ ‫אינה מביאה בהכרח להפרתה של חובה אחרת‪ ,‬אם כי יש שאותה ההתנהגות תביא להפרת יותר מחובה אחת‪,‬‬ ‫[ע"א ‪ 37/86‬לוי נגד שרמן]‬ ‫‪7.7‬‬ ‫חובה כלפי צד שלישי‬ ‫תתכן תיתכן חובה גם כלפי צד שלישי שאינו מיוצג היא חלה בנזיקין בלבד והיקפה חלש באופן יחסי‬ ‫ע"א ‪ 2725/91‬היינוביץ נ' עו"ד גלעד‬ ‫בית המשפט מכיר רעיונית באפשרות של צד שכנגד לתבוע את עורך הדין‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 6783/00‬עו"ד ערד נ' ז'ק אבן‬ ‫ביהמ"ש קבע שבנסיבות מסוימות (בדיני הנזיקין במיוחד) יכול ותקום חובת זהירות של עורך דין כלפי צד‬ ‫שלישי גם אם הוא אינו לקוחו‪ ...‬והדברים יפים במיוחד באותו מקרה בו ברור לעורך הדין כי הצד השלישי שם‬ ‫בו את מבטחו‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫דוגמאות לסטייה מהסטנדרט המצופה(בהקשר נזיקי)‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫אי נקיטת פעולה בהתאם לסדרי הדין‪.‬‬ ‫עמידה בלוח זמנים (כגון מגבלות הזמן שבחוק וכן תקופות התיישנות)‪.‬‬ ‫אי מודעות לזכויותיו בדין של הלקוח‪.‬‬ ‫התעלמות מטענות מהותיות בסיסיות‪.‬‬ ‫היעדר שליטה במצב המשפטי הנוגע לעניין שבטיפול עורך הדין‪.‬‬ ‫היעדרות מהופעה בבית המשפט ו‪/‬או אי העדת עד מרכזי שגררה הפסד הלקוח‪.‬‬ ‫הסבר חסר ללקוח בכל הנוגע למסמכים עליהם מחתימו‪.‬‬ ‫כאשר עורך דין אינו דואג לבטוחות ללקוחו ואינו מאמת פרטי הצד שכנגד (בעסקאות מקרקעין)‪.‬‬ ‫גבולות חובת הנאמנות‬ ‫מהן א"כ הגבולות של חובת הנאמנות?‬ ‫הפסיקה קובעת השירות המשפטי אינו מצדיק התנהגות שאינה הולמת‪ .‬עורך דין מחויב לפעול במרב המאמצים‬ ‫עבור לקוחו אך המטרה אינה מקדשת האמצעים‪ ,‬כך למשל הטרדתה של קרובת משפחה של החייבת בבוקר יום‬ ‫שבת ללא תיאום הינה חריגה מגבולות הייצוג‪.‬‬ ‫השירות המשפטי לא יכלול עצות הפוגעות בלקוח ובאינטרס החברתי‪ .‬ולכן אל לו לעורך דין לייעץ ללקוחו שלא‬ ‫לעבוד בכדי להגדיל דרישת פיצויים‪ ,‬שהרי בכך מועל בחובתו ללקוח בכך שפוגע בהליך שיקומו‪ ,‬וכן בחובתו כלפי‬ ‫הציבור שלא להגדיל את הנזקים של הצד שכנגד‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור ‪11‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫הכלל האוסר ניגוד ענינים‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫זהו מקרה פרטני של הפרת חובת נאמנות ללקוח‪ .‬עורך הדין עומד במצב של נאמנות צולבת בין חובת הנאמנות‬ ‫ללקוחו שלו לבין חובת הנאמנות לעצמו‪ ,‬שהרי לכל אדם ובוודאי אם הוא עורך דין יש אינטרס ברור להגדיל‬ ‫ולמקסם את רווחיו‪.‬‬ ‫הכללים העוסקים בניגוד ענינים הם כללים ‪ )17( ,16 ,15 ,14‬לכללי האתיקה‪.‬‬ ‫‪ 8.2‬הכלל והרקע לאיסור‬ ‫סע' ‪( 60‬א) לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד‬ ‫ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר‪.‬‬ ‫כלל ‪ 14‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬לא ייצג עורך דין לקוח‪ ,‬לא יקבל על עצמו לייצגו‪ ,‬ולא ימשיך לייצגו ‪ ,‬אם קיים‬ ‫חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו‪ ,‬בשל עניין אישי שלו ‪ ,‬או בשל התחייבות או חובת נאמנות‬ ‫שיש לו כלפי אחר‪ ,‬או בשל עומס עבודה‪ ,‬או בשל סיבה דומה אחרת‪.‬‬ ‫לעורך דין אסור לייצג לקוח כאשר קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית אליו בשל חשש לניגוד‬ ‫עניינים ‪ ,‬כלל זה צופה פני עתיד וכפי שאמר השופט חיים כהן שיש למנוע את הרע בטרם יארע‪.‬‬ ‫המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא אובייקטיבי ולא מסור לשיפוטו של עורך הדין (סובייקטיבי)‪.‬‬ ‫‪ 8.2.1‬מטרת הכלל האוסר ניגוד ענינים‬ ‫הכלל נועד לשרת מספר מטרות מרכזיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגברת אמון הציבור במקצוע עריכת הדין‪ ,‬שכן אם עורכי הדין יפעלו בניגוד ענינים אמון הציבור במקצוע‬ ‫יפחת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שמירה על טוהר המקצוע ואובייקטיביות העוסקים בו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מטרת הכלל העיקרית היא לשמור על שני הערכים המקודשים ביותר במקצוע שהם‪ :‬חובת הנאמנות ללקוח‬ ‫וחובת הסודיות והחיסיון‪.‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫ניגוד ענינים מהו (סע' ‪ 60‬כלל ‪)14‬‬ ‫בנוסף לאיסור הכללים של ניגוד ענינים המצוי בסע' ‪( 60‬א) לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬כללי האתיקה מונים שורה‬ ‫של מצבים שבהם יש חשש מובנה לניגוד ענינים‪ ,‬ומשכך חל איסור ייצוג לגביהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬פגיעה ביכולת למתן שירות הולם (הפגיעה בחובת הנאמנות ללקוח)‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ב‪ .‬טיפול נגד לקוח (הערכים שבד"כ יפגעו הם חובת הסודיות והחיסיון)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קשר לעיסוק נוסף (כגון מתווך‪ ,‬רו"ח‪ ,‬עו"ד)‪.‬‬ ‫‪ 8.3.1‬פגיעה ביכולת למתן שירות הולם‬ ‫להלן מספר סיטואציות שבהן היכולת למתן שירות הולם ללקוח נפגעת‪:‬‬ ‫‪ 8.3.1.1‬ענין אישי של עורך הדין‪.‬‬ ‫דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫‪ .1‬עורך דין המשמש יועץ משפטי של רשות מקומית אינו רשאי לתת לרשות המקומית חוות דעת בעניין הנוגע לו‬ ‫אישית [עט ואתיקה גיליון ‪.]35‬‬ ‫‪ .2‬מינוי עורך דין כמנהל עיזבון שעה שקיים מצב בו הוא נושה של אותו עיזבון [עט ואתיקה גיליון ‪.]76‬‬ ‫‪ .3‬ייצוג לקוח במשפט בו יהא על עורך הדין לחקור חבר קרוב בחקירה נגדית‪ ,‬או ייצוג לקוח בתביעה נגד מקום‬ ‫העבודה הנוכחי של בן הזוג כגון עו"ד התבקש לתבוע עסק שאשתו עובדת בו‪ ,‬הלשכה קבעה שמדובר בניגוד‬ ‫ענינים‪.‬‬ ‫התחייבות או נאמנות לאחר‬ ‫‪8.3.1.2‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬עורך דין המייצג בנק מתבקש לייצג לקוח של בנק אחר שעניינו תקיפת של הסדר המקובל בכל הבנקים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עורך דין המכהן כמנהל עיזבון אינו רשאי לייצג יורש אחד כנגד יורש אחר בקשר לנכסי העיזבון [עט ואתיקה‬ ‫גיליון ‪]75‬‬ ‫‪ 8.3.1.3‬עומס עבודה‬ ‫בעבר לא היה כל ניגוד ענינים בכך שעורך הדין מצוי היה בעומס עבודה‪ .‬כיום עם התקנת כללי האתיקה‬ ‫החדשים‪ ,‬עורך דין שכשל בשל עומס עבודה‪ ,‬כלל ‪( 14‬א) קובע שהוא מצוי בניגוד ענינים‪.‬‬ ‫כך לדוגמא עורך דין המגיש לבית משפט בקשה להארכת מועד בשל עומס‪ ,‬ובה בעת מקבל על עצמו עבודה‬ ‫דחופה אחרת‪ ,‬סביר להניח שהוא בניגוד עניינים‪.‬‬ ‫ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים‬ ‫‪8.3.1.4‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עורך דין המייצג קבלן ורוכש דירה בתביעתם האחד נגד השני‪ ,‬אין ספק שלשני הצדדים אינטרס מנוגד‪.‬‬ ‫הפסיקה פירשה באופן רחב את המונחים "עניין" ו"לקוח" לעניין כלל זה‪ .‬אשר על כן עורך דין אינו רשאי לייצג‬ ‫תובע ונתבע באותו תיק‪ ,‬אף אינו רשאי הוא לייצג גם מי שאינם מוגדרים כיריבים בהליך אך יש ביניהם ניגוד‬ ‫אינטרסים מובנה ‪,‬כגון שני נאשמים או שני נתבעים‪.‬‬ ‫ואולם אין כל מניעה לייצג שני צדדים ניצים בתביעה שאין בה כל קשר ביניהם‪ ,‬כך למשל עורך דין המייצג קבלן‬ ‫בתביעה שהגישו נגדו רוכשי הדירות‪ ,‬רשאי לייצג את אחד מרוכשי הדירות (הבעל) בתביעה בענייני משפחה כנגד‬ ‫אשתו בתנאי שהתביעה אינה קשורה לדירה שבבניין [עט ואתיקה גיליון ‪.]20‬‬ ‫‪ 8.3.1.4.1‬החריג המאפשר ייצוג שני צדדים מנוגדים‬ ‫כלל ‪( 14‬ד) לכללי האתיקה אומר הוראות סעי' (ב) ו‪(-‬ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים‬ ‫הסכימו בכתב כי יעשה בידי אותו עורך דין‪.‬‬ ‫כלל זה מאפשר לצדדים "שהסכימו מדעת" ובכתב כי הטיפול בעניינם יעשה בידי אותו עורך דין‪.‬‬ ‫ולכן עורך דין רשאי לערוך הסכם עבור שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים‪ ,‬כגון עריכת הסכמי שכירות ומכר‬ ‫של דירות ‪.‬‬ ‫ואכן בפועל חלק נכבד מן החוזים נעשים בידי עורך דין אחד המקבל את שכרו משני הצדדים‪.‬‬ ‫ונשאלת השאלה מדוע שיותר לעורך דין לייצג שני צדדים‪ ,‬שהרי גם כאן קיים ניגוד ענינים אינהרנטי בין‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫ומסביר ד"ר גבי קלינג שההיתר אינו נובע מהשקפה הממעיטה במשקלו של ניגוד עניינים‪ ,‬אלא שהציבור לא‬ ‫היה מוכן לקבל "גזירה" שיש צורך להעסיק שני עורכי דין‪ ,‬והיה רואה בכך דרך לספק תעסוקה לעורכי דין‪.‬‬ ‫ומן הכלל אל הפרט‪ ,‬כאשר עורך דין מיצג שני צדדים עליו להציג לצדדים את הסוגיות המעוררות ניגוד ענינים‬ ‫ביניהם ולהציע פתרונות‪ ,‬ואכן רבים מכישלונות עורכי הדין בטיפול בחוזים הקשורים בנכסים נובעים מהקושי‬ ‫לחשוב למען כל אחד מהלקוחות בנפרד‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 2/80‬עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫אומר ביהמ"ש "החובה המוטלת על עורך הדין לפי החוק לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות‪ ,‬מטילה על‬ ‫עורך הדין מעמסה קשה למדי שעה שהוא מתיימר לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים‪ .‬אבל אין‬ ‫בהסכמתו לשרתם בעת ובעונה אחת כדי לפטור אותו מחובה אלמנטרית זו‪ ,‬ועליו לשאת בתוצאות המשמעתיות‬ ‫והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם‪".‬‬ ‫‪ 8.3.1.4.2‬חריג לחריג‬ ‫כללים ‪ 4 ,2‬ו‪ 5-‬לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות ודירות) קובעים‪ :‬שאסור לעורך הדין לייצג את הקבלן‬ ‫ואת רוכשי הדירה‪ ,‬ואף חייב לציין בחוזה הרכישה כי הוא אינו מייצג את רוכשי הדירה בעסקה‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬רשאי עורך הדין המייצג את הקבלן לטפל עבור רוכשי הדירות בביצוע רישום הרכישה‪ ,‬ואף לקבל שכ"ט‬ ‫ויפעל בנאמנות הן לקבלן והן לרוכש‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עורך הדין המייצג קבלן טיפל גם עבור הרוכש בנושא רישום הזכויות‪ .‬ייצוג הקבלן בסכסוך ביניהם יתאפשר רק‬ ‫אם‪:‬‬ ‫א‪ .‬שכר הטרחה עבור רישום הזכויות על שם הרוכש משולם לעורך הדין על ידי הקבלן ולא ע"י הרוכש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שכר הטרחה עבור רישום הזכויות בדירה על שם הרוכש שולם לעורך דינו של הקבלן ישירות על ידי הרוכש‬ ‫והנכס נרשם [אתיקה מקצועית ‪.]11‬‬ ‫‪ 8.3.1.5‬ייצוג משותף של נאשמים‬ ‫בהליך פלילי ההשלכות של ניגוד ענינים ח מורות יותר והפרקטיקה מלמדת שהיכולת של נאשם להצדיק עצמו‬ ‫ולחלץ עצמו מכתב אישום היא בד"כ על חשבון נאשם אחר‪.‬‬ ‫ולכן הגם שכלל ‪( 14‬ד) מתיר לייצג שני נאשמים ובתנאי שהם הסכימו על כך‪ ,‬מ"מ החכם עיניו בראשו ושומר‬ ‫נפשו ירחק מהם‪.‬‬ ‫נוסף על כך ובעקבות הלכת יששכרוב שבה הזכות לייצוג הולם קיבלה מעמד כמעט חוקתי כאשר שני נאשמים‬ ‫מיוצגים ע"י עו"ד אחד‪ ,‬קשה להסכים שהם זכו לייצוג הולם‪.‬‬ ‫‪ 8.3.1.6‬הבעיות האפשריות בייצוג של שני צדדים (נאשמים)‬ ‫א‪ .‬האינטרס הכלכלי הדוחק לקבל ייצוג משותף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חפיפה מלאה של האינטרסים הנו נדיר ועניין של זמן עד שהאינטרסים המנוגדים יצופו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נאמנות הסנגור לכל הנאשמים יחדיו – מה שמחייב ייצוג המתמקד באינטרס המשותף שאינו עולה בהכרח‬ ‫בקנה אחד עם האינטרס האישי של הלקוח‪ .‬לעיתים אינטרס משותף פוגע באופן מוחלט בצד אחר כך למשל‬ ‫ייצוג שני צדדים שצד אחד אשם יותר ובבוא הסנגור לסגור עסקת טיעון אין ספק שהצד הפחות אשם ניזוק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היעדר חיסיון עורך דין לקוח וחובת הסודיות בתוך קבוצת הנאשמים המיוצגים במשותף (אם אחד הנאשמים‬ ‫מבקש מסנגורו שישיג לו מעמד של עד מדינה עליו לידע את יתר הנאשמים) ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אם אחד הנאשמים או צד שלישי משלם את שכר הטרחה – אפשר שחובת הסנגור תיטה לצד המשלם‪.‬‬ ‫‪ 8.3.2‬טיפול נגד לקוח‬ ‫כללי האתיקה מחלקים בין טיפול נגד לקוח קבע (כלל ‪( 14‬ג) ) לבין טיפול כנגד לקוח שאינו קבוע (כלל ‪.)16‬‬ ‫‪8.3.2.1‬‬ ‫איסור טיפול נגד לקוח קבוע‬ ‫כלל ‪( 14‬ג) לכללי האתיקה אומר‪ :‬בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין‪ ,‬לא ייצג עורך דין נגד אחר גם אם‬ ‫באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע‪ ,‬לעניין הוראה זו ‪ -‬לקוח קבוע הוא לקוח שעורך הדין נותן לו‬ ‫שירותים דרך קבע‪.‬‬ ‫כאשר מדובר בעניין שלקוח קבוע של עורך דין הוא צד לו – אסור לעורך הדין לייצג צד אחר וזאת גם אם באותו‬ ‫עניין עורך הדין אינו מייצג את הלקוח הקבוע או אף אם עורך דין אחר מייצג את הלקוח הקבוע‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫עו"ד של חברת ביטוח אינו רשאי לייצג אדם בתביעה נגד אותה חברת ביטוח גם אם באותה תביעה מסר המבטח‬ ‫את הטיפול לעו"ד אחר ‪[,‬אתיקה מקצועית גיליון ‪.]2‬‬ ‫עורך דין שייצג לקוח קבוע שנפטר אינו רשאי לייצג אדם כנגד עזבונו של הלקוח [עט ואתיקה גיליון ‪]67‬‬ ‫‪ 8.3.2.1.1‬החריג המאפשר טיפול נגד "לקוח קבוע"‬ ‫כלל ‪( 14‬ד) לכללי האתיקה מאפשר לייצג נגד לקוח קבוע ובתנאי שהצדדים הסכימו בכתב ומדעת כי הענין יעשה‬ ‫בידי אותו עורך דין‪.‬‬ ‫‪8.3.2.2‬‬ ‫טיפול נגד לקוח שאינו קבוע‬ ‫כלל ‪ 16‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬א) עורך דין לא יפעל נגד לקוח‪:‬‬ ‫(‪ )1‬בענין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫(‪ )2‬בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו‪.‬‬ ‫כלל זה אוסר על עורך דין לטפל נ' לקוח חד פעמי או לקוח לשעבר בעניינים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מלקוח או מטעמו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עורך דין שערך הסכם ממון בין בני זוג אינו רשאי לייצג את הבעל בתביעת מזונות שהגישה נגדו אשתו [עט‬ ‫ואתיקה גיליון ‪.]11‬‬ ‫עורך דין שערך הסכם שותפות אינו רשאי לייצג אחד מהם כנגד השותף השני בעקבות סכסוך הנוגע להסכם אף‬ ‫אם אחד השותפים הסכים בכתב שאינו מתנגד לכך [עט ואתיקה גיליון ‪.]73‬‬ ‫‪ 8.3.2.2.1‬החריג המאפשר טיפול נגד לקוח שאינו קבוע‬ ‫חריג זה מצוי בכלל ‪( 16‬ב) הקובע שניתן לבקש היתר מאת הועד המחוזי כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתן חוות דעת או קיום התייעצות או פעולה במקרה מסוים לא היה בהם טיפול למען לקוח‬ ‫ב‪ .‬מידע מסוים אין זיקה של ממש לעניין‬ ‫ג‪ .‬שאין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בעניין‬ ‫התנאי לקבלת חריג זה הוא שההחלטה תינתן לפני שעורך הדין קיבל על עצמו את הטיפול בעניין [כלל ‪(16‬ב)]‪.‬‬ ‫חשוב לציין שהחריג המצוי בכלל ‪( 14‬ד) הוא רק ללקוח קבוע‪ ,‬וללקוח שאינו קבוע קים חריג משל עצמו ואף אם‬ ‫הוא מסכים בכתב ומדעת אסור לייצג נגדו‪.‬‬ ‫‪8.3.3‬‬ ‫עיסוק שאינו עריכת דין‬ ‫סע' ‪( 60‬א) לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד‬ ‫ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר‪.‬‬ ‫הכללים העוסקים בענין הם "כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)"‬ ‫ובכלל ‪ 1‬נקבע שעורך דין לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שבו הוא מטפל או טיפל במסגרת עיסוקו כעורך‬ ‫דין‪ ,‬ולא יטפל כעורך דין בעניין שבו הוא מטפל או טיפל במסגרת העיסוק האחר‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫עורך דין מתמחה בראיית חשבון לא יוכל לפעול בו זמנית כרואה חשבון וכעורך דין באותו עניין או עבור אותו‬ ‫לקוח [אתיקה מקצועית גיליון ‪.]3‬‬ ‫ומנגד מותר לעורך דין העוסק כסוכן ביטוח לייצג לקוח המבוטח באמצעותו בענייני משפחה [אתיקה מקצועית‬ ‫גיליון ‪.]15‬‬ ‫‪ 8.3.3.1‬הפרדה בין מסמכים‬ ‫כלל ‪( 1‬ג) לכללי העיסוק האחר קובעים שעורך דין העוסק בעיסוק נוסף ‪ ,‬יפריד הפרדה מוחלטת בין המסמכים‪,‬‬ ‫המידע וניהול החשבונות הקשורים בעיסוקו כעורך דין‪ ,‬לבין אלה הקשורים בעיסוקו האחר‪,‬‬ ‫עורך דין אינו רשאי להשתמש במשרד עורכי הדין לצורך עיסוקו האחר כרואה חשבון [אתיקה מקצועית גיליון‬ ‫‪.]9‬‬ ‫‪ 8.3.3.2‬סוגיות נוספות בכללי העיסוק האחר עוסקות‪:‬‬ ‫א‪ .‬עורך דין הדן בעניין כשופט או בורר [כלל ‪.]17‬‬ ‫ב‪ .‬דירקטורים בחברה ציבורית [כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חבר כנסת שהוא עורך דין [כלל ‪2‬א לכללי לשכת עורכי הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עורך דין החבר בוועדה למינוי שופטים [סעיף ‪53‬א לחוק]‪.‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫כיצד ניתן לפתור את בעיית ניגוד העניינים‬ ‫א‪ .‬תיחום בכתב של השירות המקצועי ובלבד שצמצום השירות סביר בנסיבות העניין ואינו פוגע בחובת הנאמנות‬ ‫של עורך הדין ללקוחותיו [כלל ‪(14‬ה)]‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סירוב לקבל עניין לטיפול [כלל ‪ 12‬לכללי האתיקה]‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העברת העניין לטיפולו של אחר ללא קבלת תמורה [כללים ‪ 18‬ו‪ 30-‬העוסקים בעברת תיק לעורך דין אחר] ‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪ ‬שיעור ‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עורך הדין ושאר השחקנים בזירה‬ ‫קיימים שלושה שחקנים נוספים בזירה המשפטית האתית‪:‬‬ ‫‪ .1‬הצד שכנגד‪.‬‬ ‫‪ .2‬חברו למקצוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬עדים‪.‬‬ ‫החקיקה רלוונטית היא‪:‬‬ ‫פרק ח' לכללי האתיקה – " עורך דין והצד שכנגד"‪.‬‬ ‫פרק ט' לכללי האתיקה – "עורך דין וחברו למקצוע"‪.‬‬ ‫כללים ‪ – 38 ;37 ;36 ;35‬עורך דין כעד ועורך דין ומגע עם עדים‪.‬‬ ‫‪ 9.1‬עורך הדין והצד שכנגד‬ ‫כלל ‪ 23‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין ינהג בצד שכנגד בדרך ארץ‪.‬‬ ‫כלל ‪ 33‬מוסיף וקובע‪ :‬עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט‪ ,‬בין בעל פה ובין בכתב‪ ,‬בדרך ארץ‪ ,‬תוך שמירה‬ ‫על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי‪.‬‬ ‫כללים אלו קובעים שעורך דין חייב לטעון את טענותיו בבית המשפט תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד‬ ‫כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי [כלל ‪ ,]33‬כן גם חובה על עורך הדין לנהוג בצד שכנגד בדרך ארץ [כלל ‪.]23‬‬ ‫‪9.1.1‬‬ ‫איומים כלפי הצד שכנגד‬ ‫כלל ‪ 24‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגדם אך רשאי הוא –‬ ‫(‪ )1‬לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו;‬ ‫(‪ )2‬להפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין‪.‬‬ ‫כלל זה קובע שעורך דין אינו רשאי לנקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד ‪.‬‬ ‫‪ 9.1.1.1‬חריגים לכך הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬לפרט את האמצעים שמרשו ינקוט למימוש זכויותיו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להפנות את תשומת ליבו של הצד שכנגד להוראות כל דין‪.‬‬ ‫על"א ‪ 13/88‬בניאל‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫מתמחה של עו"ד בשם בניאל ייצג אישה שנתבעה ע"י עו"ד אחר לתשלום שכר טרחה ‪ ,‬ובקדם המשפט הוצע‬ ‫לעורך דינה של האישה לבטל את התביעה שכנגד שהוגשה ‪,‬שאם לא כל הוא יפנה למשטרה‬ ‫בניאל הורשע בגין הפרת כלל ‪ , 24‬ובהמ"ש קובע מבחן כפול שהתראה שמותר להשתמש בה‪:‬‬ ‫א‪ .‬התראה בנקיטת אמצעים חוקיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ואמצעים שנוצרו באופן ישיר וטבעי לצורך מימוש הזכות הנדונה‪.‬‬ ‫ולכן איום בתלונה במשטרה היא לא מימוש זכות שנוצרה באופן ישיר וטבעי לנושא ולכן היא פסולה גם כאשר‬ ‫יש בסיס לתלונה‪.‬‬ ‫‪9.1.2‬‬ ‫פניה לצד מיוצג‬ ‫כלל ‪ 25‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬א) עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני בידי עורך דין –‬ ‫(‪)1‬לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;‬ ‫(‪)2‬לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין אלא בנוכחות עורך דינו‪.‬‬ ‫עורך דין היודע כי צד שכנגד מיוצג על ידי עורך דין רשאי לפנות אל הצד שכנגד רק באמצעות עורך הדין המייצג‬ ‫אותו באותו עניין ‪.‬‬ ‫כן גם עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג על ידי עורך דין רשאי להיפגש עם הצד שכנגד רק בנוכחות עורך דינו‬ ‫גם אם הפגישה מתקיימת ביוזמת אותו לקוח‪,‬‬ ‫‪ 9.1.3‬תשלום כסף לצד שכנגד‬ ‫כאשר בעל דין חויב לשלם לצד שכנגד סכום כספי והתשלום מתבצע באמצעות עורך דינו של הצד החייב‬ ‫בתשלום עליו לשלוח את הכסף לעורך דינו של הצד שכנגד [אתיקה מקצועית גיליון ‪ 2‬וכן עט ואתיקה ‪.]28‬‬ ‫סייג‪ :‬קיומה של הוראה מפורשת להעביר את הכספים ישירות [עט ואתיקה ‪.]46‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪9.1.4‬‬ ‫פניה ישירה לצד שכנגד‬ ‫כלל ‪( 25‬ב) אומר‪ :‬עורך דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –‬ ‫(‪)1‬בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;‬ ‫(‪)2‬כאשר קיימת חובה‪ ,‬על פי דין‪ ,‬למסור דבר לצד שכנגד‪ ,‬בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין‬ ‫של הצד שכנגד‪.‬‬ ‫א"כ הפנייה תותר בשני אופנים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בהסכמת עורך הדין של הצד שכנגד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר קיימת חובה על פי דין למסור דבר לצד שכנגד וזאת בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של‬ ‫הצד שכנגד‪.‬‬ ‫‪ 9.2‬עורך דין וחברו למקצוע‬ ‫כלל ‪ 26‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל‬ ‫הקלה שאין בה כדי לפגוע בעניינו של לקוח‪ ,‬ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות‬ ‫מילואים פעיל‪ ,‬מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון‪ ,‬חלה או שרוי באבל;‬ ‫כלל זה קובע שעורך דין יגלה יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאינה פוגעת בעניינו של‬ ‫הלקוח ובין היתר יסכים לבקשה לשינוי מועד ולבקשה להארכת מועד בכל אחד מן המקרים הבאים ‪:‬‬ ‫‪.1‬עורך הדין נקרא לשירות מילואים פעיל‬ ‫‪.2‬עורך הדין חלה או שרוי באבל‬ ‫‪.3‬עורך הדין מצוי בחופשת לידה‪/‬שמירת היריון‬ ‫‪ 9.2.1‬דוגמאות לאי גילוי יחס חברי‪:‬‬ ‫מצב בו לא התייצב עו"ד לדיון ראוי כי חברו למקצוע ימתין זמן סביר בטרם יפנה לבית משפט לקבלת הסעדים‬ ‫ואף ינסה ליצור עימו קשר טלפוני [עט ואתיקה גיליון ‪.]59‬‬ ‫איומים בהגשת תלונה ללשכה או למשטרה כלפי חבר למקצוע מהווים עבירת משמעת [אתיקה מקצועית גיליון‬ ‫‪.]3‬‬ ‫מקרה בבית הדין הרבני בו הגיש צד פסק דין פלילי בו זוכה המתלונן (עורך הדין המייצג)ונקבע שמעשה זה הינו‬ ‫מעשה פסול שיש בו עבירה אתית [אתיקה מקצועית גיליון ‪]36‬‬ ‫העברת העתק תלונה משמעתית שהוגשה כנגד עורך דין ללקוחותיו של עורך הדין מהווה עבירת משמעת‬ ‫‪ 9.2.2‬פגיעה בעניינו של הלקוח מהי?‬ ‫כלל ‪ 26‬מתנה את השמירה על היחס החברי בפגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום נזק של ממש ללקוח ‪.‬‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬תביעת מזונות זמניים לקטין‪.‬‬ ‫‪ ‬קבלת צו מניעה דחוף‪.‬‬ ‫‪ ‬תביעה למדור חילופי לקטין‪.‬‬ ‫‪ 9.2.3‬האם הדוגמאות בכלל ‪ 26‬הם ואין בלתם‪:‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫לקוח שאוסר על עורך דינו לבקש דחייה‪.‬‬ ‫אם עורך הדין של הצד שכנגד מבקש דחייה מאחת הסיבות המנויות בכלל ‪ 26‬ולא מדובר בפגיעה משמעותית‬ ‫בלקוח כגון מזונות לקטין וכיו"ב חובת הנאמנות ללקוח נסוגה‬ ‫אך אם מדובר בבקשת דחייה שלא מהסיבות המנויות בכלל ‪ 26‬כגון נישואין‪ .‬גם כאשר לא מדובר בפגיעה‬ ‫משמעותית הלקוח ‪ ,‬חובת הנאמנות ללקוח גוברת‪.‬‬ ‫ועל כך אומרת וועדת האתיקה חובת ההתייחסות באופן חברי לעמית למקצוע אינה מצדיקה מתן הסכמה למתן‬ ‫ארכה להגשת סיכומים בניגוד לדעתו של הלקוח כל עוד הארכה המתבקשת אינה מהנימוקים המפורטים בכלל‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪ 9.2.4‬ביטויים פוגעים‬ ‫שימוש בביטויים שלהלן יחשבו כהפרת החובה של הכלל לגלות יחס חברי‪:‬‬ ‫‪" ‬מרושע"‪.‬‬ ‫‪" ‬שקרן פתולוגי"‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"חברים ותיקים שמידת וותיקותם כמידת בורותם"‪.‬‬ ‫"על ראש הגנב בוער הכובע"‪.‬‬ ‫‪ 9.2.4.1‬ומה באשר לתביעת לשון הרע בגין ביטויים אלו?‬ ‫רע"א ‪1104/07‬עו"ד חיר נגד עו"ד גיל‬ ‫אומר ביהמ"ש שהתבטאות לא ראויה של עורך דין תוך כדי דיון משפטי כלפי הצדדים להליך לרבות חברו‬ ‫למקצוע‪ ,‬אינה מקימה עילה למשפט פלילי או אזרחי בדין לשון הרע‪ ,‬אך אינה שוללת (ואף ראוי) נקיטת הליכים‬ ‫משמעתיים‪.‬‬ ‫הנימוק המרכזי לכך מסביר בית המשפט הוא לשון הסעיף וגלגולו ההיסטורי (התנאי שדרש כי הדברים יאמרו‬ ‫"לצורך הדיון ובקשר אתו" בוטל במפורש) מלמדים כי מדובר בחיסיון מוחלט שנקבע מתוך כוונה ברורה‬ ‫ומובהקת להעדיף את חופש הייצוג והטעון ללא חשש ומורא מפני תביעות שונות על פני פגיעה אפשרית בשם‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫‪9.2.5‬‬ ‫פתיחה בהליכים משפטיים נגד עורך דין‬ ‫כלל ‪ 31‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר‪ ,‬יפנה אל‬ ‫אותו עורך דין בכתב‪ ,‬ואם קיימת אפשרות ‪ -‬אף בעל פה‪ ,‬כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום‪ ,‬ובלבד‬ ‫שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח‪.‬‬ ‫‪9.2.6‬‬ ‫קבלת עניין שבטיפול עו"ד אחר‬ ‫כלל ‪ 27‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין‬ ‫אחר‪ ,‬ימסור לעורך הדין האחר‪ ,‬בלא דיחוי‪ ,‬הודעה ולפיה העניין הועבר לטיפולו ויוודא את מסירת ההודעה‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 4330/93‬גאנם‬ ‫גאנם עתר לביטול כלל זה (במתכונתו הקודמת) בנימוק שהוא פוגע בחופש העיסוק‪.‬‬ ‫וקובע ביהמ"ש שעורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין אחר חייב להודיע‬ ‫לעורך הדין האחר בלא דיחוי כי העניין הועבר לטיפולו ולוודא את מסירת ההודעה וזאת ע"פ כלל ‪27‬‬ ‫השינוי שחל בעקבות בג"ץ גאנם הוא‪ ,‬בעבר נדרשה הסכמה בכתב‪ .‬כיום הודעה בלבד מספיקה‪.‬‬ ‫‪ 9.2.7‬שיתוף עורך דין בשכ"ט‬ ‫עורך דין המעביר עניין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהא זכאי לחלק משכר הטרחה אלא אם הוסכם במפורש‬ ‫אחרת [כלל ‪.]30‬‬ ‫אך לא יוכל עורך הדין לקבל כל תשלום באם סיבת העברת התיק הנה בשל ניגוד עניינים [כללים ‪ 14‬ו‪.]30-‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪9.3.1‬‬ ‫עורך דין ועדים‬ ‫האם עו"ד יכול לשמש כעד‪:‬‬ ‫כלל ‪ 36‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים‪ ,‬לרבות ערעור‪ ,‬אם הוא עומד‬ ‫להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי‬ ‫שהחל לייצגו ‪ -‬יחדל מן הייצוג‪.‬‬ ‫הכלל קובע שעו"ד ועד אינם יכולים לצעוד יחדיו לעבר השקיעה‪.‬‬ ‫ישנן מספר סיבות לכך‪:‬‬ ‫א‪ .‬עורך דין שמעיד מטעם לקוחו עלול למצוא עצמו במצב של סתירה בין האינטרס של לקוחו לבין האינטרס‬ ‫העצמי להגן על עבודתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קיום חיץ מהותי ודיוני בין התפקידים כדי להבטיח את העצמאות הנדרשת למילוי תפקידו כעורך דין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התנגשות אפשרית עם כלל ‪(34‬א) האוסר הטעיה ביודעין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ההשלכות האפשריות בקביעת ממצאי מהמינות כנגד עדותו של עורך דין (לחיוב או לשלילה)‪.‬‬ ‫‪ 9.3.1.1‬חריגים לכך‪:‬‬ ‫א‪ .‬ייצוג על ידי עורך דין המעיד מטעם היריב (כדי למנוע שימוש לרעה באיסור על ידי הצד שכנגד‪ ,‬שהרי כאשר‬ ‫היריב רוצה למנוע מעורך דין לייצג את הצד שנגדו הוא פשוט יכול לזמן אותו להעיד)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר העדות הנה בעניין טכני‪ ,‬כגון‪ :‬תצהיר המאשר כי המציא כתבי בי דין‪ ,‬שאז רוב הרציונלים העומדים‬ ‫בבסיס האיסור בטלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רשות מאת בית המשפט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רשות מאת הועד המחוזי‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫ה‪ .‬הליכים מקבילים‪( -‬חריג שקבעה וועדת האתיקה) דהיינו בנסיבות בהן מייצג עורך דין בהליך אזרחי לקוח‬ ‫ובמקביל מתנהל כנגדו הליך פלילי – אין מניעה שעורך הדין ימשיך לייצג את הלקוח בהליך האזרחי ויופיע כעד‬ ‫בהליך הפלילי שבו אינו מייצג את אותו לקוח‪[ ,‬עט ואתיקה גיליון ‪. ]46‬‬ ‫‪9.3.2‬‬ ‫עורך דין ועדיו‬ ‫כלל ‪ 37‬אומר‪( :‬א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי עורך דין שאינו נפגש עם עדיו טרם המשפט על מנת להכינם הינו רשלן ומפר את חובת הנאמנות‬ ‫ללקוח‪.‬‬ ‫‪ 9.3.2.1‬הכנת עדים‬ ‫אין עורך הדין רשאי במסגרת הכנת עד לקראת המשפט לשים דברים בפיו ולהורות לו מה לומר ואין הוא רשאי‬ ‫להיפגש עם מספר עדים בו זמנית על מנת לתאם גרסאות‪.‬‬ ‫‪ 9.3.2.2‬פגישה עם עדים בהפסקה‬ ‫מה בדבר לדבר עם העד בהפסקה ?‬ ‫יש לחלק זאת בין שלב העדות הראשית לשלב החקירה הנגדית‪:‬‬ ‫בשלב עדות ראשית – רשאי עורך הדין לראיין מחדש (כגון שירענן את זכרונו על ידי הצגת הצהרה קודמת‬ ‫שעשה) את העד ופגישה זו אינה פוגעת בקבילות עדותו של העד‪.‬‬ ‫בשלב חקירה נגדית – ככלל עורך דין אינו רשאי לשוחח עם עד מטעמו לאחר תחילת החקירה הנגדית‪.‬‬ ‫‪ 9.3.2.3‬תשלום לעדים‬ ‫ניתן להחזיר הוצאות ע"פ מה שייקבע על ידי בימ"ש‪ .‬כן גם עורך דין רשאי לשלם לעד תמורת עדותו אולם אסור‬ ‫לו להתנות התשלום בתוצאות המשפט [כלל ‪.]35‬‬ ‫האם תשלום שכר מופקע לעד אינו פגום? ראו למשל בארה"ב – אין לשלם סכום העולה על ההוצאות‪ ,‬ובאנגליה‬ ‫– "סכום סביר"‪ .‬בישראל אי כל הגבלה לסכום שישולם לעד‪.‬‬ ‫‪9.3.3‬‬ ‫עורך דין ועדי הצד שכנגד‬ ‫כלל ‪ 37‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד‪ ,‬לפי ידיעתו‪ ,‬להעיד במשפט‬ ‫מטעם הצד שכנגד‪ ,‬בענין הקשור לעדותו‪ ,‬אלא בהסכמת הצד שכנגד‪ ,‬ואם הוא מיוצג ‪ -‬בהסכמת בא כוחו‪.‬‬ ‫כלל זה אוסר על עורך דין להיפגש עם אנשים העומדים "על פי ידיעתו" למסור עדות מטעם הצד שכנגד בעניין‬ ‫הקשור לעדותם‪ .‬כן גם אדם המגיש תצהיר מטעם בעל דין הינו עד לעניין כלל ‪(37‬ב) ‪.‬‬ ‫על"ע ‪ 1381/94‬עו"ד מזרה‬ ‫קובע ביהמ"ש שהיסוד הנפשי הנדרש מתקיים אם עורך הדין "מודע" לעובדה כי בא במגע עם אדם שעומד‬ ‫להעיד מטעם הצד שכנגד ללא הסכמת הצד שכנגד ובא כוחו‪.‬‬ ‫‪ 9.3.3.1‬חריגים‬ ‫א‪ .‬ניתנה הסכמת הצד שכנגד או בא כוחו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר עורך הדין עומד להזמין את העד של הצד שכנגד להעיד מטעם לקוחו‪ .‬ומתקיים אחד מהתנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬העד הוא הלקוח של עורך הדין‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתן היתר מבית משפט או הוועד המחוזי (לדוגמה עד אליבי פוטנציאלי שהתביעה הכלילה ברשימת‬ ‫העדים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬במשפט אזרחי ‪ -‬העד פעל מטעמו של הלקוח בעניין נשוא המשפט‪.‬‬ ‫‪ 9.3.4‬ערעור מהימנותו של עד‬ ‫עד כמה ניתן ללכת רחוק בכדי לערער את מהימנות העד"?‬ ‫כלל ‪ 38‬לכללי האתיקה קובע‪ :‬לא ישאל עורך דין‪ ,‬בחקירה נגדית‪ ,‬שאלות הנוגעות למהימנותו של עד‪ ,‬במטרה‬ ‫להטיל דופי באופיו‪ ,‬ואשר אין להן‪ ,‬מבחינה אחרת‪ ,‬נגיעה לעניין הנדון‪ ,‬אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר‬ ‫להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫סכסוך בענייני משפחה שהבעל יוצג ע"י אחיו‪ ,‬שבחקירה הנגדית שאל האח עורך הדין את האשה היאך אישה עם‬ ‫בעיות פסיכוטיות כמו שיש לה יכולה לזכור דברים מסוימים‪.‬‬ ‫וועדת האתיקה קבעה שתגובתו של עורך הדין לא מהווה חריגה לכלל ‪ 38‬שהרי יש זיקה בתביעה העוסקת‬ ‫במשמורת ילדים לכך שהאישה היא פסיכוטית(שהיא אבחנה רפואית)‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪46‬‬ ‫עו"ד גל זייד‬ ‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪46‬‬