‫עו"ד דוד גבאי ריכטר‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬ ‫תרגיל בדיני ראיות סמסטר ב' ‪ -- 0211‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1‬‬ ‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש"ם‪5 ................................................................... 1892-‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫משטרי אחריות בדיני נזיקין ‪5 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.2.1‬‬ ‫עקרונות חוק האחריות ‪5 ..................................................................................................................................‬‬ ‫נטל ההוכחה ‪5 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫‪1.3.1.1‬‬ ‫‪1.3.2‬‬ ‫‪1.7.7‬‬ ‫‪1.3.4‬‬ ‫‪1.3.4.1‬‬ ‫חוק האחריות למוצרים פגומים ‪ -‬אחריות היצרן ‪5 .........................................................................................‬‬ ‫הגדרת יצרן‪5 .............................................................................................................................................‬‬ ‫תוספות להגדרת יצרן ‪5 ..............................................................................................................‬‬ ‫מהו נזק גוף?‪6 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫מהו מוצר?‪6 ...............................................................................................................................................‬‬ ‫מהו מוצר פגום? ‪6 .....................................................................................................................................‬‬ ‫סוגי פגמים‪6 ................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.4.1‬‬ ‫‪1.4.2‬‬ ‫‪1.4.3‬‬ ‫‪1.4.4‬‬ ‫‪1.4.5‬‬ ‫‪1.4.6‬‬ ‫הגנות בחוק האחריות ‪6 ....................................................................................................................................‬‬ ‫הגנות‪ :‬פגם מאוחר במוצר ‪3 .....................................................................................................................‬‬ ‫הגנות‪ :‬הגנת מצב המידע‪3 .......................................................................................................................‬‬ ‫הגנת מוצר גנוב ‪3 ......................................................................................................................................‬‬ ‫הגנה ‪ :‬הסתכנות מרצון ‪3 ..........................................................................................................................‬‬ ‫הגנת‪ :‬רשלנות הניזוק ‪3 .............................................................................................................................‬‬ ‫הגנות‪ :‬התיישנות ‪3 ....................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מגבלות על סכום הפיצויים ‪3 ............................................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עוולת התקיפה ‪3 ........................................................................................................................‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫מבנה השיעור ‪3 ................................................................................................................................................‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫עוולת התקיפה‪9 ...............................................................................................................................................‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7.1‬‬ ‫‪0.7.0‬‬ ‫‪0.7.7‬‬ ‫‪0.7.2‬‬ ‫יסודות העוולה ‪9 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫שימוש בכוח ‪9 ...........................................................................................................................................‬‬ ‫במתכוון ‪9 ...................................................................................................................................................‬‬ ‫נגד גופו של אדם ‪9 ....................................................................................................................................‬‬ ‫ללא הסכמה ‪9 ............................................................................................................................................‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2.1‬‬ ‫‪0.2.1.1‬‬ ‫‪0.2.1.1.1‬‬ ‫‪0.2.1.0‬‬ ‫‪0.2.1.0.1‬‬ ‫‪0.2.1.7‬‬ ‫‪0.2.0‬‬ ‫‪0.2.0.1‬‬ ‫‪2.4.2.2‬‬ ‫‪0.2.0.7‬‬ ‫‪0.2.0.2‬‬ ‫‪0.2.7‬‬ ‫עוולת התקיפה בהקשר הרפואי ‪9 ....................................................................................................................‬‬ ‫שלושה תנאים להסכמה‪8 ........................................................................................................................:‬‬ ‫הסכמה מדעת‪8 ..........................................................................................................................:‬‬ ‫דוקטרינת הסכמה מדעת‪8 ..........................................................................................:‬‬ ‫הסכמה חופשית‪8 .......................................................................................................................:‬‬ ‫פגמים בהסכמה‪8 .........................................................................................................:‬‬ ‫מתן ייפוי כוח‪12 ..........................................................................................................................‬‬ ‫פטור מחובת גילוי כוללת ‪12 ....................................................................................................................‬‬ ‫פטור מחובת גילוי‪12 ..................................................................................................................‬‬ ‫טיפול ללא הסכמה‪-‬חריג לכלל הרחב‪12 ................................................................................:‬‬ ‫התנגדות פוזיטיבית מצד המטופל‪12 ....................................................................................... :‬‬ ‫נסיבות של מצב חרום ‪12 ...........................................................................................................‬‬ ‫האם לתבוע בתקיפה או בעוולת הרשלנות? ‪12 ......................................................................................‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪0.2.2‬‬ ‫סיכום‪12 .....................................................................................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מטרדים ‪11 .................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫מהם מטרדים? ‪11 .............................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪7.0.1‬‬ ‫‪7.0.0‬‬ ‫מטרדים ‪11 .......................................................................................................................................................‬‬ ‫שתי חוקים נוספים העוסקים באופן ספציפי במטרדים‪11 ......................................................................:‬‬ ‫האינטרסים המתמודדים ‪11 ......................................................................................................................‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪7.7.1‬‬ ‫‪7.7.1.1‬‬ ‫‪7.7.1.0‬‬ ‫‪7.7.0‬‬ ‫‪7.7.0.1‬‬ ‫‪3.3.3‬‬ ‫‪7.7.7.1‬‬ ‫‪7.7.2‬‬ ‫מטרד לציבור ‪11 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫מטרד לציבור – יסודות העוולה ‪10 .........................................................................................................‬‬ ‫מעשה שלא כדין‪10 ................................................................................................................... :‬‬ ‫מסכן את החיים‪10 ............................................................................................................... – ...‬‬ ‫מטרד לציבור – זכות תביעה ‪10 ..............................................................................................................‬‬ ‫מהו נזק ממון? ‪10 ........................................................................................................................‬‬ ‫הגנות בעוולות המטרד – ‪10 ....................................................................................................................‬‬ ‫שימוש הדרוש לטובת הציבור ‪10 .............................................................................................‬‬ ‫סיכום עוולת מטרד לציבור ‪10 .................................................................................................................‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪7.2.1‬‬ ‫‪7.2.0‬‬ ‫מטרד ליחיד – ‪10 .............................................................................................................................................‬‬ ‫יסודות העוולה‪17 ......................................................................................................................................‬‬ ‫הגנות מטרד ליחיד‪17 ...............................................................................................................................‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫הפרעה לאור שמש ‪17 ......................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫מניעת תמיכה ‪17 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫הסעד בעוולות המטרד‪12 ................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫הקושי בדיני המטרדים‪12 ................................................................................................................................‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪7.8.1‬‬ ‫‪7.8.0‬‬ ‫החוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪12 ......................................................................................................1861‬‬ ‫פטורים המוענקים על פי החוק‪12 ............................................................................................................‬‬ ‫במה הקל עלינו החוק למניעת מפגעים?‪15 .............................................................................................‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪7.12.1‬‬ ‫‪7.12.0‬‬ ‫השוואה בין מטרד ליחיד לחוק למניעת מפגעים‪15 .......................................................................................‬‬ ‫מטרד ליחיד‪15 ........................................................................................................................................‬‬ ‫חוק למניעת מפגעים‪15 ...........................................................................................................................‬‬ ‫‪7.11‬‬ ‫‪7.11.1‬‬ ‫‪7.11.0‬‬ ‫‪7.11.7‬‬ ‫‪7.11.2‬‬ ‫חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪15 ...................................................... 1880 -‬‬ ‫הגדרת מפגע סביבתי‪15 ..........................................................................................................................‬‬ ‫אפשרות התביעה ‪15 ...............................................................................................................................‬‬ ‫האפשרות למתן פיצויים‪16 .....................................................................................................................‬‬ ‫שיקולים במתן הצו‪16 .............................................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נטל ההוכחה במשפט האזרחי ‪16 ..............................................................................................‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.1.1‬‬ ‫‪2.1.0‬‬ ‫נטל ההוכחה מורכב משני סוגים של נטלים‪16 ............................................................................................... :‬‬ ‫נטל הבאת הראיה ‪16 ................................................................................................................................‬‬ ‫נטל השכנוע ‪16 ..........................................................................................................................................‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫חריג לנטל ההוכחה ‪16 .....................................................................................................................................‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪4.3.1‬‬ ‫‪2.7.1.1‬‬ ‫‪2.7.1.0‬‬ ‫‪2.7.1.7‬‬ ‫‪4.3.1.4‬‬ ‫‪2.7.0‬‬ ‫‪2.7.0.1‬‬ ‫‪2.7.7‬‬ ‫‪2.7.7.1‬‬ ‫‪2.7.2‬‬ ‫‪2.7.2.1‬‬ ‫‪2.7.5‬‬ ‫‪2.7.5.1‬‬ ‫‪2.7.6‬‬ ‫העברת נטל הראיה בעוולת רשלנות ‪16 ...........................................................................................................‬‬ ‫"הדבר מדבר בעד עצמו"(‪16 ..................................................................................)res ipsa loquitur‬‬ ‫יסודות סעיף ‪13 ......................................................................................................................21‬‬ ‫תנאי ‪ :1‬העדר ידיעה אודות הנסיבות‪13 ..................................................................................‬‬ ‫תנאי ‪ :0‬שליטת הנתבע על הנכס‪13 ..........................................................................................‬‬ ‫תנאי ‪ :7‬התרשלות מסתברת‪13 .................................................................................................‬‬ ‫אי שמירה על רשומות רפואיות ‪19 .........................................................................................................‬‬ ‫השלכות של העדר רישום רפואי‪19 .........................................................................................:‬‬ ‫רשלנות לגבי דברים מסוכנים‪19 ..............................................................................................................‬‬ ‫יסודות סעיף ‪19 ..................................................................................................................... 79‬‬ ‫רשלנות לגבי אש‪19 ..................................................................................................................................‬‬ ‫יסודות סעיף ‪19 ..................................................................................................................... 78‬‬ ‫רשלנות לגבי חיה ‪19 .................................................................................................................................‬‬ ‫יסודות סעיף ‪19 ..................................................................................................................... 22‬‬ ‫היזק על‪-‬ידי כלב‪18 .................................................................................................................................‬‬ ‫פיצויים בגין נזקי גוף ‪18 .............................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5.1.1‬‬ ‫‪5.1.0‬‬ ‫פיצויים בשל נזקי גוף‪18 ...................................................................................................................................‬‬ ‫הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪18 .............................................................................‬‬ ‫הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪18 ........................................................................................................ .‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪5.0.1‬‬ ‫מטרת הפיצוי הנזיקי וסוגי הסעד ‪18 ................................................................................................................‬‬ ‫למה כדאי לדעת את אופן חישוב נזק? ‪18 ...............................................................................................‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫בבואנו לבחון את שאלת הפיצוי נענה על ארבע שאלות ‪18 ............................................................................‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫ההבדל בין תלויים לעיזבון ‪18 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5.1‬‬ ‫‪5.5.0‬‬ ‫‪5.5.0.1‬‬ ‫‪5.5.0.0‬‬ ‫שאלה ‪" - 1‬מי" זכאי לתבוע בגין עוולה? ‪02.................................................................................................‬‬ ‫הניזוק עצמו – הוא או עזבונו‪02 ............................................................................................................ .‬‬ ‫התלויים‪02 .................................................................................................................................................‬‬ ‫תנאים מצטברים לזכות התלויים לתבוע‪02 ..............................................................................‬‬ ‫זהות התלויים ‪ -‬הרחבה‪02 .......................................................................................................‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪5.6.1‬‬ ‫‪5.6.0‬‬ ‫‪5.6.0.1‬‬ ‫‪5.6.0.0‬‬ ‫‪5.6.0.7‬‬ ‫‪5.6.0.7.1‬‬ ‫‪5.6.0.7.0‬‬ ‫‪5.6.0.2‬‬ ‫‪5.6.0.5‬‬ ‫‪5.6.0.6‬‬ ‫‪5.6.7‬‬ ‫‪5.6.7.1‬‬ ‫‪5.6.2‬‬ ‫‪5.6.5‬‬ ‫‪5.6.6‬‬ ‫‪5.6.3‬‬ ‫שאלה ‪ – 0‬מהם ראשי הנזק השונים‪01 ...........................................................................................................‬‬ ‫מספר הבחנות‪01 ...................................................................................................................................... :‬‬ ‫פיצויים בשל נזקי גוף‪01 ...........................................................................................................................‬‬ ‫הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪01 ............................................................. .‬‬ ‫הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪01 ...........................................................................................‬‬ ‫ראשי נזק לנפגע החי‪01 ..............................................................................................................‬‬ ‫דרכים לקביעת בסיס שכר‪00 ......................................................................................‬‬ ‫פיצויים לניזוק החי ‪00 ..................................................................................................‬‬ ‫פיצויים לניזוק המת ‪00 ...............................................................................................................‬‬ ‫עיזבון ‪00 ......................................................................................................................................‬‬ ‫הלכת השנים האבודות‪00 ..........................................................................................................‬‬ ‫אב נזק‪ :‬הוצאות רפואיות‪07 .....................................................................................................................‬‬ ‫האם יש להסתפק בטיפול הוגן על פני טיפול מלא?‪07 .............................................................‬‬ ‫אב נזק‪ :‬הוצאות שאינן רפואיות‪07 ..........................................................................................................‬‬ ‫אב נזק עזרת הזולת‪1‬צ"ג‪07 ......................................................................................................................‬‬ ‫אב נזק‪ :‬כאב וסבל‪07 ................................................................................................................................‬‬ ‫אב נזק קיצור תוחלת חיים ואבדן הנאות חיים ‪02 ..................................................................................‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪5.6.9‬‬ ‫‪5.6.8‬‬ ‫הוצאות קבורה ‪02 .....................................................................................................................................‬‬ ‫פיצויים נוספים לתלויים ‪02 .......................................................................................................................‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪1‬פקנ"ז‪02.......................................................................................................... .‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪5.9.1‬‬ ‫‪5.9.0‬‬ ‫‪5.9.0.1‬‬ ‫‪5.9.7‬‬ ‫פיצויים עבור נזק וכאב לפי חוק הפלת''ד ‪02...................................................................................................‬‬ ‫ראש נזק כאב וסבל‪02 ..............................................................................................................................‬‬ ‫פיצויים לתלויים‪02 ....................................................................................................................................‬‬ ‫חישוב אבדן תמיכה בתביעת התלויים –‪02 .............................................................................‬‬ ‫פיצויים לעיזבון ‪02 .....................................................................................................................................‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪5.8.1‬‬ ‫הלכת הניכוי ‪05 ................................................................................................................................................‬‬ ‫אבדן התמיכה (לתלויים) והשנים האבודות (לעיזבון) ‪05 ......................................................................‬‬ ‫‪5.12‬‬ ‫‪5.12.1‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬קיזוז וניכוי הטבות ‪05 ...............................................................................................................‬‬ ‫סעיפים ‪ 91‬ו – ‪ 96‬לפקנ"ז ‪05 .................................................................................................................‬‬ ‫‪5.11‬‬ ‫שאלה רביעית – אופן הפיצוי ‪03....................................................................................................................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פיצויים ודרך חישובם ‪09 ...........................................................................................................‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫טבלת פיצויים ‪09 ..............................................................................................................................................‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪6.0.1‬‬ ‫‪6.0.1.1‬‬ ‫‪6.0.1.0‬‬ ‫‪6.0.0‬‬ ‫‪6.0.0.1‬‬ ‫‪6.0.0.0‬‬ ‫‪6.0.7‬‬ ‫‪6.0.7.1‬‬ ‫‪6.0.7.0‬‬ ‫תחשיבי נזק‪08................................................................................................................................................ :‬‬ ‫ניזוק חי‪08 .................................................................................................................................................:‬‬ ‫אבדן כושר השתכרות‪08 ...........................................................................................................:‬‬ ‫כאב וסבל ‪08 ...............................................................................................................................‬‬ ‫עזבון‪72 ......................................................................................................................................................‬‬ ‫כאב וסבל‪72 .............................................................................................................................. :‬‬ ‫שנים אבודות‪72 ..........................................................................................................................‬‬ ‫תלויים‪72 .................................................................................................................................................. :‬‬ ‫הפסד תמיכה ‪72 ..........................................................................................................................‬‬ ‫לפי הלכת הניכוי‪72 ................................................................................................................... :‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הכנה למבחן ‪72 ..........................................................................................................................‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש"ם‪1891-‬‬ ‫משטרי אחריות בדיני נזיקין‬ ‫אחריות רגילה – מוטלת על אדם בשל מעשיו או מחדליו שיש בהם אשמה‪.‬‬ ‫אחריות מוגברת – אחריות על בסיס אשם‪ ,‬תוך סיוע לתובע במתן חזקה ראייתית המעבירה את נטל הראייה‬ ‫(הדבר מעיד בעד עצמו‪ ,‬נזק אש‪ ,‬חפץ מסוכן וכו')‪.‬‬ ‫אחריות מוחלטת – הטלת אחריות בהעדר כל אשמה וללא טענות הגנה‪ .‬האחריות מבוססת על יסודות פיזיים‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫אחריות חמורה – דומה לאחריות מוחלטת אלא שהמחוקק נתן אפשרות להתגונן במקרים חריגים‪ .‬גם כאן‬ ‫האחריות ללא אשמה‪.‬‬ ‫סעיף ‪(2‬א)‪" :‬יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה‬ ‫או לא היה אשם מצד היצרן"‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬עקרונות חוק האחריות‬ ‫סעיף ‪" :11‬חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר"‪.‬‬ ‫אבל‪:‬‬ ‫א‪ .‬החוק מגביל את הפיצוי שניתן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוגיית התיישנות‪.‬‬ ‫אלא‪:‬‬ ‫אין כאן "ייחוד עילה"‪.‬‬ ‫‪1.2.1‬‬ ‫נטל ההוכחה‬ ‫סעיף ‪(3‬ב)‪" :‬חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר‬ ‫עם המסקנה שהיה תקין‪".‬‬ ‫פס"ד כספי נ' תבורי‬ ‫בבסיס החוק עומדת ההשקפה שיש לייצר מוצר כך שלא יגרום לנזק‪ .‬מכאן שאם לא יודעים מה גרם לנזק אז‬ ‫ראוי להטיל חבות על היצרן‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬חוק האחריות למוצרים פגומים ‪ -‬אחריות היצרן‬ ‫סעיף ‪(2‬א)‪" :‬יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה‬ ‫או לא היה אשם מצד היצרן"‪.‬‬ ‫להלן נגדיר את מונחי המפתח‪:‬‬ ‫יצרן‬ ‫נזק גוף‬ ‫תוצאה‬ ‫פגם‬ ‫מוצר‪.‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫הגדרת יצרן‬ ‫סעיף ‪" :1‬אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם‪ ,‬לרבות ‪-‬‬ ‫המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת;‬ ‫יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ;‬ ‫ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו;"‬ ‫‪ 1.3.1.1‬תוספות להגדרת יצרן‬ ‫פס"ד פניציה בע"מ נ' אדמונד עמר‪:‬‬ ‫ביהמ"ש קבע כי המוצר מורכב משלושה רכיבים ומי שיצר את כל אחד ואחד מהרכיבים הנ"ל הינו יצרן‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫כיום פתרון בסעיף ‪(2‬ב)‪.‬‬ ‫סעיף ‪(2‬ב)‪" :‬נגרם נזק על ידי רכיב פגום‪ ,‬יהיו אחראים הן יצרן המוצר והן יצרן הרכיב"‪.‬‬ ‫סעיף ‪(2‬ג)‪" :‬מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו יהיה הספק שלו פטור‬ ‫מאחריות לפי חוק זה אם מסר לנפגע‪ ,‬תוך זמן סביר לאחר דרישתו‪ ,‬פרטים שלפיהם ניתן לאתר את שם‬ ‫היצרן‪ ,‬היבואן או ספק שממנו קנה את המוצר ואת המען המלא של מקום עסקם"‪.‬‬ ‫‪1.3.2‬‬ ‫מהו נזק גוף?‬ ‫ס' ‪" :1‬מוות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי"‪.‬‬ ‫פס"ד רשו נ' תנובה‪:‬‬ ‫נזק נפשי – חומר זר בחלב‪.‬‬ ‫‪1.3.3‬‬ ‫מהו מוצר?‬ ‫ס' ‪" :1‬מוצר‪ ,‬לרבות רכיב ואריזה של מוצר‪ ,‬מוצר המחובר למקרקעין ובניין"‪.‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫מהו מוצר פגום?‬ ‫‪(3‬א) מוצר הוא פגום בכל אחת מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף‬ ‫(‪ )2‬בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן‬ ‫מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר"‬ ‫‪ 1.3.1.1‬סוגי פגמים‬ ‫פגם בייצור‪ :‬מצב שבו המוצר יצא פגום מתהליך הייצור‪ .‬גם לפי הגדרת היצרן זה פגם‪.‬‬ ‫פגם בתכנון או פגם בדגם‪ :‬דגם המכיל סיכון למשתמש‪.‬‬ ‫פגם בשיווק‪ :‬אזהרות או הוראות שימוש לא מתאימות [סעיף ‪(3‬א)(‪.])2‬‬ ‫האם פגם בפיתוח המוצר הוא פגם?‬ ‫פגם המתבטא בייצור מוצר על סמך ידע וטכנולוגיה לא אקטואליים‪/‬לא מתקדמים‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬תרופות‪ ,‬אסבסט‪ ,‬פלקל וכו'‪.‬‬ ‫בפס"ד ‪( beshada‬מוצרי אסבסט)‬ ‫מטילים אחריות בחלק ממדינות ארה"ב מכיוון שהיצרן הוא "מפזר הנזק הטוב ביותר" ובעל חוסן כלכלי‪.‬‬ ‫(ביקורת‪ :‬גישה זו גורמת להעלאת מחירים בצורה לא הגיונית ופגיעה בשכבות החלשות – בעיקר בשירותי‬ ‫בריאות – שיקולי מדיניות)‪.‬‬ ‫הגנה בסעיף ‪(1‬א)(‪ :)2‬טכנולוגיה שאינה ידועה בעת הייצור‪.‬‬ ‫פגם בתכנון או בדגם‬ ‫פס"ד שפס נ' פרימה‬ ‫השופטת פורת קובעת שעל מנת שביהמ"ש יקבע שיש פגם בדגם עליו להשתכנע שאסור שדגם זה יהיה בשוק‪.‬‬ ‫מבחן פגם בדגם‪ :‬כאשר המוצר הינו בלתי סביר‪ .‬נבחן בעיקר על פי מבחן כלכלי (לרנד הנד) – האם התועלת שלו‬ ‫קטנה מ(תוחלת)הנזק שלו‪.‬‬ ‫פגם בשיווק – אזהרות או הוראות שימוש‬ ‫למוצרים שיש סיכון מיוחד בשימוש שלהם או תופעות לוואי וכיו"ב יש לצרף אזהרות או הוראות שימוש (דג'‪:‬‬ ‫צבע לשיער‪ ,‬תרופות‪ ,‬רעלים וכו')‪.‬‬ ‫הגנה‪:‬‬ ‫פס"ד דרוקר נגד רפיד‪:‬‬ ‫אם מדובר בסיכון גלוי וברור שכל הדיוט יכול להבינו בלי אזהרה מיוחדת אז יש לוותר על האזהרה‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫הגנות בחוק האחריות‬ ‫‪(4‬א)(‪ :)1‬פגם מאוחר במוצר‬ ‫‪(4‬א)(‪ :)2‬הגנת מצב המידע‬ ‫‪(4‬א)(‪ :)3‬מוצר גנוב‬ ‫‪(4‬א)(‪ :)4‬הסתכנות מרצון‬ ‫‪(4‬ב)‪ :‬הפחתת פיצויים בשל אשם תורם‬ ‫‪ :6‬התיישנות‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫הגנות‪ :‬פגם מאוחר במוצר‬ ‫סעיף ‪(1‬א)(‪" :)1‬הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסוים עבר‬ ‫בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו‪ ,‬חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן;"‬ ‫משמעות‪ :‬אין הגנה אם היו רק בדיקות מדגמיות (פס"ד פניציה בע"מ נ' עמר)‪.‬‬ ‫‪1.1.2‬‬ ‫הגנות‪ :‬הגנת מצב המידע‬ ‫סעיף ‪(1‬א)(‪" :)2‬לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהייתה בעת שהמוצר יצא משליטתו‪ ,‬לא יכול‬ ‫היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה"‪.‬‬ ‫די שהצרכן יוכיח שלפי המצב כיום המוצר פגום‪ ,‬ואז מוטל על היצרן להוכיח את ההגנה הנ"ל‪.‬‬ ‫ההיגיון בהעברת הנטל על היצרן‪ :‬הוא בעל הנגישות למידע‪ ,‬לעתים מדובר על כמה שנים לאחר מועד הייצור‪.‬‬ ‫‪1.1.3‬‬ ‫הגנת מוצר גנוב‬ ‫סעיף ‪(1‬א)(‪ " :)3‬המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו‪ ,‬והוא נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו‬ ‫משליטתו‪ ,‬ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך המוצר"‪.‬‬ ‫עליו להוכיח ששמר על המוצר מפני גניבה והתריע אחרים על הגניבה‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫הגנה ‪ :‬הסתכנות מרצון‬ ‫סעיף ‪(1‬א)(‪" :)1‬הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך בו‪ ,‬וחשף עצמו מרצון לסיכון זה"‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫סיגריות‪ ,‬מוצרי אסבסט (זולים יותר)‪ ,‬מכוניות מרוץ וכיו"ב‪.‬‬ ‫מהם התנאים?‬ ‫רק אם אדם מגלה רצונו להיות חשוף לסיכון בלי לקבל פיצוי‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫הגנת‪ :‬רשלנות הניזוק‬ ‫סעיף ‪(1‬ב)‪" :‬לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק‪ ,‬אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות‬ ‫חמורה‪ ,‬רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו"‪.‬‬ ‫סעיף ‪(1‬ג) קובע כי הגנה זו לא תחול על נפגע מתחת לגיל ‪.12‬‬ ‫‪ 1.1.1‬הגנות‪ :‬התיישנות‬ ‫תקופת ההתיישנות חולפת כאשר מסתיימת התקופה הראשונה מבין שתי הבאות‪:‬‬ ‫‪ 3‬שנים מיום גילוי הנזק‪.‬‬ ‫‪ 11‬שנים מיום ייצור המוצר‪.‬‬ ‫כאשר התקופה חלפה – ניתן לתבוע בעילה אחרת!‬ ‫הסיטואציה‪ :‬מוצר יוצר בשנת ‪ .2111‬הנזק נגרם בשנת ‪ ,2112‬והתגלה בשנת ‪ .2112‬מתי תסתיים תקופת‬ ‫ההתיישנות?‬ ‫‪1.1‬‬ ‫מגבלות על סכום הפיצויים‬ ‫סעיף ‪(1‬א)‪ :‬באבדן כושר השתכרות‪ :‬עד שילוש השכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫סעיף ‪(1‬ב)‪ :‬בנזק שאינו נזק ממון‪ :‬עד לסכום של ‪. .₪ 01,111‬‬ ‫אין מגבלות ביתר אבות הנזק!‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫עוולת התקיפה‬ ‫מבנה השיעור‬ ‫יסודות העוולה‪(.‬סעיף ‪)23‬‬ ‫עוולת התקיפה בהקשר הרפואי‪.‬‬ ‫חוק זכויות החולה‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫הסכמה‪ ,‬פגמים בהסכמה‪,‬‬ ‫פטור מחובת גילוי וכו‪.‬‬ ‫היחס בין תקיפה לרשלנות רפואית‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬עוולת התקיפה‬ ‫סעיף ‪(23‬א) לפקודת הנזיקין‪" :‬תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי‬ ‫הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך אחרת‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו‬ ‫שהושגה בתרמית "‪.‬‬ ‫(ב')‪" :‬שימוש בכוח"‪ ,‬לעניין סעיף זה — לרבות שימוש בחום‪ ,‬באור‪ ,‬בחשמל‪ ,‬בגאז‪ ,‬בריח או בכל דבר או חומר‬ ‫אחר‪ ,‬אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק‪.‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫יסודות העוולה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שימוש בכוח‪ ,‬במישרין או בעקיפין‬ ‫במתכוון‬ ‫נגד גופו של אדם‬ ‫ללא הסכמה‬ ‫‪ 2.3.1‬שימוש בכוח‬ ‫אין חובה שיהיה מגע בין המזיק לניזוק למשל‪ :‬הרעלת מזון‪ ,‬זריקת אבן‪ ,‬שיסוי כלב‪ ,‬הרחקת כסא שהמותקף‬ ‫התכוון לשבת עליו‪.‬‬ ‫חשוב‪ :‬לא כל שימוש בכוח יחשב לתקיפה מתוקף הגנה כללית בס' ‪" – 4‬זוטי דברים" ‪ -‬עניין של מה בכך‪.‬‬ ‫כמו כן היסוד הרביעי מתייחס ליסוד ההסכמה ואולם ישנם מקרים בהם ישנה הסכמה מכללא להיפגע‪ ,‬למשל‬ ‫במשחק ספורט או שחקני טלוויזיה‪.‬‬ ‫‪ 2.3.2‬במתכוון‬ ‫היסוד הנפשי ‪ -‬עוולת התקיפה חלה על מעשים מכוונים כאשר הכוונה מתייחסת למעשה בלבד ולא לתוצאה‪.‬‬ ‫מסעיף זה עולה כי אין דרישה להוכחת נזק‪.‬‬ ‫יסוד הכוונה יתקיים גם אם אין המזיק התכוון לפגוע והיה טהור בכוונותיו לעזור‪ -‬כדוגמת רופא (כפי שנראה‬ ‫להלן)‪.‬‬ ‫‪ 2.3.3‬נגד גופו של אדם‬ ‫התוקף צריך להתכוון להשתמש בכוח נגד גופו שלאדם‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ :1‬אם עובדי בניין התעצלו להוריד לבנים מחלון הבניין ואדם נפגע הריי שיסוד זה לא מתקיים (אולי‬ ‫רשלנות אבל לא תקיפה)‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ :2‬אם אדם זורק אבן למים ולא נותן דעתו שאדם שצולל עלול להיפגע יסוד זה לא מתקיים‪.‬‬ ‫‪ 2.3.1‬ללא הסכמה‬ ‫נטל ההוכחה כי היה העדר הסכמה הוא על התובע ‪ -‬יש להוכיח כי המותקף לא נתן הסכמתו למעשה התקיפה‪.‬‬ ‫ההסכמה יכולה להיות בע"פ או מכללא (זירת אגרוף‪ ,‬משחק ספורט וכיו"ב)‪.‬‬ ‫כמו כן אם ישנה הסכמה וזו הושגה באמצעים פסולים כמוה כאי הסכמה‪.‬‬ ‫הסיפא של הסעיף מתייחס גם לאיום ו‪/‬או לניסיון תקיפה‪.‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫עוולת התקיפה בהקשר הרפואי‬ ‫היסוד הבעייתי‪ :‬יסוד ההסכמה‪.‬‬ ‫השאלה המרכזית‪ :‬האם נמסר למטופל מידע מספיק על מנת שהסכמתו תחשב הסכמה מדעת? (פס"ד שטנדל נ'‬ ‫שדה)‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫השימוש הנפוץ ביותר בעוולת התקיפה נעשה בהקשר הרפואי ‪ -‬למרות שבמקור העוולה לא נועדה לשימוש‬ ‫בהקשר הרפואי‪.‬‬ ‫בשונה מעוולת התקיפה ‪ -‬כאן נדרשת הסכמה מדעת לטיפול כך שהסכמה מכללא לא תצדיק טיפול והרופא‬ ‫יהיה חשוף לתביעה‪.‬‬ ‫משמעותה של עוולת התקיפה בהקשר הרפואי הינה כי אפילו יודע הרופא כי טיפול ספציפי הוא הטוב ביותר‬ ‫לחולה אין לבצעו ללא הסכמה מדעת‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק זכויות החולה‪ :‬חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול‬ ‫רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו‪.‬‬ ‫הזכות לאוטונומיה ולא בריאות החולה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.1‬שלושה תנאים להסכמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסכמה מדעת (סעיף ‪(13‬א)(ב))‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסכמה חופשית (פס"ד אסא נ' קופ''ח של ההסתדרות ‪+‬סעיף ‪(13‬ג))‪.‬‬ ‫‪ .3‬כשירות להסכים‪.‬‬ ‫‪2.1.1.1‬‬ ‫הסכמה מדעת‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 13‬לחוק ‪(:‬א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות‬ ‫פרק זה‪.‬‬ ‫(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת‪ ,‬ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו‪ ,‬באורח סביר‪ ,‬כדי לאפשר לו‬ ‫להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה‪" ,‬מידע רפואי"‪ ,‬לרבות‪-‬‬ ‫האבחנה (הדיאגנוזה) והסָ כּות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;‬ ‫(‪)1‬‬ ‫תיאור המהות‪ ,‬ההליך‪ ,‬המטרה‪ ,‬התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע‪ ,‬לרבות תופעות לוואי‪ ,‬כאב ואי נוחות;‬ ‫(‪)3‬‬ ‫סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;‬ ‫(‪)1‬‬ ‫עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫מאחר והמטופל אינו מומחה לרפואה נשאלת השאלה לאיזו רמת מידע ראוי לחשוף אותו כדי לאפשר לו לתת או‬ ‫לא לתת הסכמה לטיפול?‬ ‫‪ 2.1.1.1.1‬דוקטרינת הסכמה מדעת‪:‬‬ ‫הבסיס לדוקטרינה היא זכות החולה לאוטונומיה על גופו‪.‬‬ ‫דוקטרינה זו קובעת כי בכפוף לחריגים אין לבצע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם אם לא ניתנה לכך הסכמתו‬ ‫המודעת‪ .‬לכן יש לגלות לחולה את כל מידע אשר אדם סביר היה מייחס לו חשיבות בהחלטתו האם לבצע את‬ ‫הפרוצדורה (מהות הטיפול‪ ,‬מטרתו‪ ,‬סיכונים‪ ,‬סיכויים ‪,‬חלופות טיפול)‪.‬‬ ‫המבחן הוא מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי – כלומר‪ ,‬אדם סביר במצבו של החולה הספציפי‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ניתוח פנים שיותיר צלקת קטנה‪.‬‬ ‫ניתוח שיותיר פגם קטן ביד אחת (למשל ביד שמאל לאדם ימני) ‪ -‬פגם ביד יהיה משמעותי לפסנתרן‪.‬‬ ‫‪2.1.1.2‬‬ ‫הסכמה חופשית‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 13‬לחוק ‪(:‬ג)המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי‪ ,‬בשלב מוקדם ככל האפשר‪ ,‬ובאופן שיאפשר‬ ‫למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אופן מתן ההסכמה‪:‬‬ ‫סעיף ‪( 11‬א)‪ :‬הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב‪ ,‬בעל פה או בדרך של התנהגות‪.‬‬ ‫סעיף ‪( 11‬ד)‪ :‬במצב חירום רפואי‪ ,‬הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד‬ ‫שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן‪.‬‬ ‫‪ 2.1.1.2.1‬פגמים בהסכמה‪:‬‬ ‫הסכמה שאין עימה הבנה אמיתית‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬חתימה על טופס בעברית כשהמטופל דובר רוסית‪.‬‬ ‫חריגה מהיקף ההסכמה‪ .‬למשל‪ :‬אדם נתן הסכמתו לניתוח ספציפי ובפועל ערכו ניתוח נוסף‪.‬‬ ‫חריגה מסוג ההסכמה‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪2.1.1.3‬‬ ‫מתן ייפוי כוח‬ ‫סעיף ‪ 11‬לחוק ‪(:‬א) מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי;‬ ‫בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול‬ ‫רפואי‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬פטור מחובת גילוי כוללת‬ ‫סעיף ‪(13‬ד)‪ :‬רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל‪ ,‬הנוגע למצבו הרפואי‪ ,‬אם אישרה‬ ‫ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2.1‬פטור מחובת גילוי‬ ‫‪ .1‬הגילוי יגרום לחרדה מיותרת ויביא לשיבוש דעת החולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החולה מבהיר שהוא מעביר את זכות ההחלטה לרופא‪.‬‬ ‫‪.3‬סיכונים חבויים המתגלים תוך כדיי טיפול‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2.2‬טיפול ללא הסכמה‪-‬חריג לכלל הרחב‪:‬‬ ‫לא ניתן לקבל את הסכמת המטופל‪.‬‬ ‫סעיף ‪)1(11‬על אף הוראות סעיף ‪– 13‬‬ ‫‪ .1‬מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת‪ ,‬גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;‬ ‫(ב)לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;‬ ‫(ג)אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף ‪ ,11‬או אין אפשרות לקבל את‬ ‫הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין‪.‬‬ ‫‪2.1.2.3‬‬ ‫התנגדות פוזיטיבית מצד המטופל‪:‬‬ ‫‪2.1.2.1‬‬ ‫נסיבות של מצב חרום‬ ‫סעיף ‪ )2( 11‬לחוק זכויות החולה‪ :‬בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי‪,‬‬ ‫שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם‪ ,‬רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת‬ ‫האתיקה‪ ,‬לאחר ששמעה את המטופל‪ ,‬אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה‪:‬‬ ‫(א)נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;‬ ‫(ב)צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;‬ ‫(ג)קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע‪.‬‬ ‫סעיף ‪" : )3(11‬בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של‬ ‫המטופל‪ ,‬אם בשל נסיבות החירום‪ ,‬לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל‪ ,‬לא ניתן לקבל את הסכמתו‬ ‫מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים‪ ,‬אלא אם כן נסיבות החירום אינן‬ ‫מאפשרות זאת‪".‬‬ ‫‪ 2.1.3‬האם לתבוע בתקיפה או בעוולת הרשלנות?‬ ‫ע"א ‪ 2991883‬דעקה נ' בית חולים "כרמל"‪ ,‬חיפה‪:‬‬ ‫השופטת בייניש אומרת יש להעדיף תביעות ברשלנות‪.‬‬ ‫השימוש שנעשה בעוולת התקיפה הרפואית מעורר הסתייגות רבה בשל חוסר הנובע מייחוס התנהגות אנטי‬ ‫חברתית לטיפול רפואי שכל כולו לסייע לזולת‪.‬‬ ‫לפי השופטת בייניש‪ ,‬יש להגביל את השימוש בעוולת התקיפה בתחום הרפואי לשלושה מצבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬לא נמסר כלל מידע על סוג הטיפול הצפוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא נמסר כלל מידע על תוצאה בלתי נמנעת של אותו טיפול‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הטיפול שניתן בפועל שונה מהותית מהטיפול לו ניתנה הסכמה‪.‬‬ ‫(הכרה ב''פגיעה באוטונומיה'' כראש נזק עצמאי בר פיצוי)‬ ‫‪ 2.1.1‬סיכום‬ ‫פרוצדורה רפואית עומדת בפני אפשרות לתביעות הבאות‪:‬‬ ‫רשלנות‬ ‫פגיעה באוטונומיה‪.‬‬ ‫העדר הסכמה כללית – תקיפה‪.‬‬ ‫חוק זכויות החולה ‪ -‬ניתן לקבל סעד נזיקי באמצעות תביעת הפח"ח‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫מטרדים‬ ‫מהם מטרדים?‬ ‫בעל מקרקעין אשר מחליט להקים מזבלה במקרקעין שלו‪.‬‬ ‫חומה בין הישוב ג'סר א' זרקא לבין קיסריה לתחום את הישובים‬ ‫מפעל כימיקלים המוקם בתוך שכונת מגורים‪.‬‬ ‫מלון המוקם על חוף הים ומונע מעבר חופשי בחוף‪.‬‬ ‫מאפיה הממוקמת בקומת החנויות בבניין מגורים‪.‬‬ ‫שכן מוזיקאי אשר מתאמן הרבה בתופים ממש מתחת לחלונכם‪.‬‬ ‫מטרדים יכולים להיות קשת רחבה של נושאים ותחומים‪ .‬המכנה המשותף לכל המטרדים הוא "מעשה הגורם‬ ‫חוסר נוחות לאדם אחר"‪.‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫מטרדים‬ ‫סימן ה' לפקנ"ז עוסק בעוולות המטרד השונות וישנן ‪ 4‬עוולות מטרד‪:‬‬ ‫מטרד לציבור – סעיף ‪ 42‬לפקודה‬ ‫מטרד ליחיד – סעיף ‪ 44‬לפקודה‬ ‫הפרעה לאור השמש – סעיף ‪ 42‬לפקודה‬ ‫מניעת תמיכה – סעיף ‪42‬א לפקודה‪.‬‬ ‫שתי העוולות הראשונות הן כלליות ויכולות לחול במגוון נושאים‪ ,‬בעוד שהשתיים האחרונות ספציפיות‪.‬‬ ‫מטרד לציבור מגן בעיקר על אינטרס הציבור בעוד שלושת המטרדים האחרים‬ ‫מגנים על אינטרס הפרט במקרקעיו‪.‬‬ ‫‪ 3.2.1‬שתי חוקים נוספים העוסקים באופן ספציפי במטרדים‪:‬‬ ‫חוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪1661‬‬ ‫חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪1662 -‬‬ ‫‪ 3.2.2‬האינטרסים המתמודדים‬ ‫המשותף לכל העוולות‬ ‫איזון אינטרסים בין אינטרסים שונים‪.‬‬ ‫העדר סתירה בין חלופות התביעה השונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אותו מעשה יכול להוות גם מטרד לציבור וגם מטרד ליחיד‬ ‫(ע"א ‪ 161/66‬חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אבישר‪ ,‬פ"ד כג(‪()1666( 314 )2‬‬ ‫‪ 3.3‬מטרד לציבור‬ ‫סעיף ‪".12‬מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה או המחדל מסכן את‬ ‫החיים‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או כשהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות‬ ‫מזכויות הכלל"‪.‬‬ ‫דוגמאות למטרד לציבור‪:‬‬ ‫חיים ובטיחות‪ :‬העמדת אי תנועה במקום בלתי מואר‪ ,‬אחסון חומרי נפץ‪,‬‬ ‫החזקת כלב תוקפני וכו‬ ‫בריאות‪ :‬הטלת אשפה ברבים‪ ,‬החזקת חיה נגועה‪ ,‬זיהום אוויר וכו'‬ ‫נוחות הציבור‪ :‬גרימת ריח‪/‬רעש‪/‬אור חזק‪ ,‬גרימת רעידות או אבק מבניה‬ ‫זכויות הכלל (זכויות שימוש במשאבים הנתונות לציבור הרחב)‪ :‬הפרעה לשיט בנהרות‪ ,‬השתלטות על שטח‬ ‫ציבור‪ ,‬חסימת‪ ,‬גישה לים וכו'‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪ 3.3.1‬מטרד לציבור – יסודות העוולה‬ ‫"מטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים‪,‬‬ ‫הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או כשהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל"‪.‬‬ ‫‪ 3.3.1.1‬מעשה שלא כדין‪:‬‬ ‫יסוד זה פורש בפסיקה כמעשה לא סביר‪.‬‬ ‫הסבירות נבחנת ע"פ‪ :‬עצמת הסכנה‪ ,‬משכה‪ ,‬הסתברותה‪ ,‬חשיבות הפעילות לציבור‪ ,‬האלטרנטיבות הקיימות‪.‬‬ ‫כשמעשה אינו חוקי הוא בהכרח לא סביר‪.‬‬ ‫מחדל מחובה משפטית‪ :‬מושא התביעה יכול להיות גם גורם שלא יצר את הסכנה או המכשול בעצמו וזאת‬ ‫כאשר מוטלת על אותו גורם חובה משפטית למנוע את המחדל מכוח חיקוק מסוים‪.‬‬ ‫‪ 3.3.1.2‬מסכן את החיים‪– ...‬‬ ‫די בכך שהמעשה יוצר סכנה ואין צורך שהסכנה תמומש ותתגבש לידי נזק‪.‬‬ ‫‪3.3.2‬‬ ‫מטרד לציבור – זכות תביעה‬ ‫סעיף ‪" .13‬לא תוגש תובענה על מטרד לציבור אלא ‪-‬‬ ‫(‪ )1‬על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא‪-‬כוחו‪ ,‬לשם מתן ציווי;‬ ‫(‪ )2‬על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון‪".‬‬ ‫‪ 3.3.2.1‬מהו נזק ממון?‬ ‫א) פרופ' טדסקי והגישה המקובלת בפסיקה‪ :‬על פי סעיף ‪ 2‬לפקנ"ז – "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים‬ ‫לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"‪ .‬במילים אחרות‪ :‬נזק רגיל‪.‬‬ ‫ב) פרופ' אנגלרד ‪ -‬נזק מיוחד ולא נזק ממון = הנזק לפרט צריך להיות שונה ונוסף לנזק שנגרם לכלל הציבור‪.‬‬ ‫‪ 3.3.3‬הגנות בעוולות המטרד –‬ ‫‪ 3.3.3.1‬שימוש הדרוש לטובת הציבור‬ ‫סעיף ‪ 19‬ב "שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לעניין סימן זה‪ ,‬אף אם הוא גורם נזק‬ ‫למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם‪ ,‬ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום‬ ‫הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק‬ ‫פיצויים – אם בתשלום חד פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק –ממון"‪.‬‬ ‫יסודות ההגנה ע"פ ס' ‪19‬ב‪( :‬‬ ‫א) שימוש במקרקעין מצד הנתבע‪.‬‬ ‫(ב) דרוש לטובת הציבור (פרשנות רחבה)‪.‬‬ ‫(ג) אינו חורג מתחום הנסבל‪.‬‬ ‫(ד) המשתמש נקט אמצעים סבירים להקטנת הנזק‪.‬‬ ‫‪ 3.3.1‬סיכום עוולת מטרד לציבור‬ ‫האינטרס המוגן הינו האינטרס הציבורי‪ .‬ביהמ"ש דוחים תביעות כאשר מדובר באינטרס פרטי גרידא‪.‬‬ ‫השימוש בעוולה זו מצומצם לאור זכות העמידה והסעד המוגבל‪.‬‬ ‫בהצעת חוק לדיני ממונות מציעים מס' שינויים בסעיף‪:‬‬ ‫ביטול זכותו של היועמ"ש לתבוע והשארת דרישת נזק ממון לאדם פרטי‪.‬‬ ‫הגבלת הזכות לפיצוי – כתנאי לפיצוי יהיה צורך ביסוד של התרשלות המבטא קיומו של אשם‪.‬‬ ‫ביטול ההגנה של שימוש לטובת הציבור‪.‬‬ ‫הדגש‪ :‬תביעה אפשרית בקיומו של נזק שנגרם לתובע‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬מטרד ליחיד –‬ ‫מטרד ליחיד‪ :‬סעיף ‪" 11‬מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין‬ ‫התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או הנאה סבירה מהם‬ ‫בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד יחיד אלא אם סבל ממנו נזק"‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪ 3.1.1‬יסודות העוולה‬ ‫‪ )1‬אדם המתנהג בעצמו‪ ,‬מנהל את עסקו‪ ,‬או משתמש במקרקעיו‪.‬‬ ‫"מנהל את עסקו" – מציינים במפורש ניהול עסק על מנת לחייב בעל עסק במטרדים אף שאינו פועל באופן אישי‬ ‫ליצירתם‪( .‬ניתן לתבוע באחריות שילוחית רגילה אבל הסעיף ביקש להדגיש זאת)‪.‬‬ ‫‪" )2‬הפרעה של ממש"‬ ‫נדרשת הפרעה מהותית וזאת לצורך איזון בין זכויות התובע לזכויות הנתבע‪.‬‬ ‫פרשט נ' חברת החשמל‬ ‫נקבע שהן נזק חזק חד פעמי והן נזק חלש מתמשך יכולים להיחשב כהפרעה של ממש‪.‬‬ ‫ביהמ"ש נטו להכיר בשלל מקרים של הפצת ריחות ורעשים כהפרעה של ממש (רייס נ' קופף)‪ .‬אך נמנעו מלהכיר‬ ‫כהפרעה של ממש‪ :‬פגיעה במראה נוף (לטוביצקי נ' לפלר) או פגיעה בפרטיות (שוורץ נ' נחום‪" :‬סביבה עירונית‬ ‫צפופה שבה הזכות לפרטיות מוגבלת ממילא")‪.‬‬ ‫‪".3‬שימוש סביר"‪" ,‬הנאה סבירה"‬ ‫נתון לשק"ד ביהמ"ש תוך הנחייה להתחשב בשני גורמים‪ :‬מיקום המקרקעין וטיבם (מבחן סובייקטיבי)‪.‬‬ ‫עזרי נ' קליין‬ ‫להנאה ונוחות אין סטנדרט אבסולוטי‪ .‬אדם השוכן באזור מגורים בלבד ראוי לסביבה שקטה יותר מאדם‬ ‫המתגורר באזור המוגדר למגורים ותעשייה יחדיו‪ .‬אולם בכל מקום מגורים יש לאפשר מינימום של חיים‬ ‫שקטים‪.‬‬ ‫נתונים נוספים בהם מתחשב ביהמ"ש‪ :‬חומרת ההפרעה‪ ,‬מועדה (יום‪/‬לילה)‪ ,‬משכה וכו'‪.‬‬ ‫חשיבות הפעילות המטרידה נלקחת בחשבון לעניין הסעד ולא כפטור למטרד (אתא נ' שוורץ)‬ ‫שימוש במקרקעין של אחר‪:‬‬ ‫התובע במטרד יכול להיות בעל המקרקעין‪ ,‬המחזיק או המשתמש בהם‪[ .‬הצעת דיני ממונות קובעת זאת בצורה‬ ‫חד משמעית‪ ,‬כרגע מכוח הפסיקה]‪.‬‬ ‫‪ 3.1.2‬הגנות מטרד ליחיד‬ ‫סעיף ‪ .11‬הגנה מיוחדת‪" :‬בתובענה על מטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי‬ ‫חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע"‪( .‬ע"א (ת"א) מ"י נ' בני עטרות)‪.‬‬ ‫סעיף ‪ .11‬מטרד קיים "בתובענה על מטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמטרד היה קיים לפני שהתובע‬ ‫תפש או רכש את המקרקעין הנדונים"‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬הפרעה לאור שמש‬ ‫סעיף ‪" 19‬אדם עושה עוולה אם הוא מונע‪ ,‬על ידי חסימה‪ ,‬או בדרך אחרת‪ ,‬מבעל‪-‬מקרקעין או מן התופש אותם‬ ‫ליהנות מכמות סבירה של אור‪-‬שמש‪ ,‬בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין‪ ,‬לאחר שהבעל או התופש או‬ ‫מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו מרציפות מאור זה – שלא לפי תנאי חוזה או הסכם –לפחות חמש עשרה‬ ‫שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה"‪.‬‬ ‫ מבחן הסבירות‪ :‬הנאה מכמות סבירה של אור השמש‪.‬‬‫‪ -‬תקופת התגבשות הזכות‪ :‬חמש עשרה שנים שקדמו‪ ,‬שלא לפי תנאי חוזה או הסכם‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬מניעת תמיכה‬ ‫סעיף ‪ 19‬א "היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים‪ ,‬תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו –‬ ‫עוולה"‪.‬‬ ‫בפרשת שאה (ע"א ‪ )113899‬נקבע כי יש לחלק את העוולה ל‪ 3-‬יסודות‪:‬‬ ‫היסוד העובדתי‪ :‬במקרקעין היה משום תמיכה למקרקעין שכנים‪.‬‬ ‫היסוד ההתנהגותי‪ :‬פעולה אקטיבית של הנתבע או מי מטעמו כתנאי לאחריות‪ ,‬להוציא דבר שקרה מעצמו או‬ ‫מחדל‪.‬‬ ‫היסוד התוצאתי‪ :‬הדבר מונע או שולל תמיכה‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪3.9‬‬ ‫הסעד בעוולות המטרד‬ ‫תחילה בוחן בית המשפט באם אכן קיים מטרד‪.‬‬ ‫במידה והתשובה חיובית‪ ,‬על ביהמ"ש לשקול מהי התרופה המתאימה ביותר בנסיבות העניין החזרת המצב‬ ‫לקדמותו‪.‬‬ ‫התרופה המסורתית הינה סעד של צו מניעה‪.‬‬ ‫תרופה נוספת – פיצויים ללא צו בהתאם לסעיף ‪ 24‬לפקנ"ז‪" :‬בית המשפט לא ייתן ציווי‪ ,‬אם הוא סבור‬ ‫שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף‪ ,‬ומתן ציווי‬ ‫יהיה בו משום התעמרות בנתבע‪ ,‬אך רשאי הוא לפסוק פיצויים‪".‬‬ ‫מלון מרחצאות מוריה ים המלח בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ‬ ‫נדחתה בקשת המלון למנוע בניית סוללת עפר על ידי מפעלי ים המלח בטענה של מטרד בהתבסס על סעיף ‪.24‬‬ ‫פס"ד אתא נ' שוורץ (ע"א ‪)11891‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫תביעה כנגד מפעל על רעש הנגרם ממגדלי הקירור‪ ,‬המזיק למנוחת השכנים‪ .‬שוורץ ביקש צו מניעה‪ .‬המפעל‬ ‫הציע לפצות לפי סעיף ‪ 24‬לפקנ"ז ללא צו מניעה‪.‬‬ ‫מחד‪ :‬זכויות המפעל והצלחתו הכלכלית‪ ,‬מאידך זכויות התושבים‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון קבע כי אין לשיקולים כלכליים משקל מכריע שכן מדידת זכויות בנזיקין של הפרט על פי‬ ‫משקלו הכלכלי ותו לא היא דבר בלתי מתקבל‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬ביהמ"ש קבע כי אין זה אומר ששיקולים כלכליים לא יילקחו בחשבון והורה למפעל אתא לבדוק‬ ‫את כל האופציות הקיימות להפחתת הרעש‪.‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫הקושי בדיני המטרדים‬ ‫במטרד לציבור יכול לתבוע רק אדם הסובל "נזק ממון" או היועמ"ש‪.‬‬ ‫במטרד ליחיד ישנו קושי גדול להוכיח "הפרעה של ממש" ל "שימוש סביר או הנאה סבירה"‪.‬‬ ‫ביהמ"ש לאורך השנים נמנעים מלתת צווי מניעה ו‪/‬או פיצויים גבוהים‪.‬‬ ‫תוצאה – כמות קטנה יחסית של תביעות בדיני המטרדים‪.‬‬ ‫‪ 3.8‬החוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪1811‬‬ ‫סעיף ‪" 2‬לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אם הוא מפריע‪ ,‬או עשוי להפריע לאדם‬ ‫המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"‪.‬‬ ‫סעיף ‪ " 3‬לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אם הוא מפריע‪ ,‬או עשוי להפריע לאדם‬ ‫המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"‪.‬‬ ‫סעיף ‪(" 1‬א) לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי סביר של האוויר‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אם הוא מפריע‪ ,‬או עשוי‬ ‫להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"‬ ‫(ב) זיהום אויר לעניין סעיף זה – זיהום על ידי עשן‪ ,‬גזים‪ ,‬אדים‪ ,‬אבק וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬מעניק סמכות לשר לאיכות הסביבה להתקין תקנות לביצוע החוק ובהם לקבוע מה הם רעש‪ ,‬ריח או‬ ‫זיהום אוויר‪ ,‬חזקים או בלתי סבירים‪[ .‬פס"ד פרשט‪ :‬התקנות למדידת רעש הינן דרך להוכחת נזק‪ ,‬אך ניתן‬ ‫להוכיחו בדרכים נוספות]‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 11‬קובע כי מפגע שנקבע כחזק או בלתי סביר בתקנות לפי סעיף ‪ ,0‬חזקה שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם‬ ‫המצוי בקרבת מקום‪ ,‬כל עוד לא הוכח היפוכו‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 13‬קובע כי דין כל הפרה של חוק זה כדין מטרד ליחיד‪.‬‬ ‫החוק קובע בנוסף סנקציות מנהליות ופליליות – יחסית חמורות‪.‬‬ ‫‪ 3.8.1‬פטורים המוענקים על פי החוק‬ ‫שלושה סוגים של פטורים מהוראות החוק‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק מעניק לרשות המקומית‪ ,‬בהסכמת שר הפנים‪ ,‬סמכות לקבוע הוראות מיוחדות לעניין החוק בחוקי‬ ‫העזר המקומיים‪ .‬הוראות אלה יכולות לסטות לחומרה או לכולא מההוראות שבחוק ו‪/‬או בתקנות מכוחו‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫סעיף ‪ 11‬לחוק מקנה בידי השר לאיכות הסביבה את הסמכות לתת פטור מהוראות החוק‪ ,‬אם ראה שהדבר דרוש‬ ‫לשם שמירה על זכות ציבורית שהיא עדיפה על הזכות שתיפגע ממתן הפטור‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 11‬לחוק מקנה פטור למדינה ממפגעים אשר מקורם בפעילות ביטחונית הנקוטה בידי גורמים שונים‬ ‫(משרד הביטחון‪ ,‬צה"ל‪ ,‬יחידות סמך של משרד רה"מ וכו')‪.‬‬ ‫‪ 3.8.2‬במה הקל עלינו החוק למניעת מפגעים?‬ ‫בחוק למניעת מפגעים אין צורך להוכיח זיקה לקרקע‪.‬‬ ‫במטרד לרבים יכול לתבוע מי שסבל "נזק ממון"‬ ‫במטרד ליחיד יכול לתבוע בעל מקרקעין שזכותו לשימוש בקרקעו נפגעה‪.‬‬ ‫בחוק למניעת מפגעים יכול לתבוע כל אדם‪.‬‬ ‫אין עוד עמימות בעניין מהי "הפרעה של ממש" ומהו "שימוש או הנאה סבירים"‪ .‬יש כללים והפרה טכנית של‬ ‫סטנדרטים‪.‬‬ ‫למעט מפגעי ריח‪.‬‬ ‫ומנגד‪ :‬עדיין נותרנו עם הקושי של כדאיות התביעה‪.‬‬ ‫‪ 3.11‬השוואה בין מטרד ליחיד לחוק למניעת מפגעים‬ ‫‪3.11.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטרד ליחיד‬ ‫מגן מכל סוגי המטרדים (אור חזק‪ ,‬זיהום מים וכו')‬ ‫זכות תביעה רק לבעל זכות במקרקעין‪.‬‬ ‫תינתן הגנה מפני " הפרעה של ממש לשימוש סביר בנכס"‬ ‫אין תקנות הקבועות מהו זיהום או מטרד‬ ‫אין כל חזקה וצריך להוכיח פגיעה‬ ‫‪3.11.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק למניעת מפגעים‬ ‫מגן ממפגעי רעש‪ ,‬ריח‪ ,‬וזיהום בלבד‪.‬‬ ‫זכות תביעה לכל אדם סמוך למטרד או עובר ושב‬ ‫תינתן הגנה מפני "מפגע חזק או לא סביר"‪.‬‬ ‫ישנן תקנות הקובעות מהו זיהום אוויר או ריח‬ ‫חזקה כי הפרת התקנות גורמת לפגיעה‬ ‫‪ 3.11‬חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪1882 -‬‬ ‫ניסיון לעודד אכיפה פרטית‪.‬‬ ‫התמריצים לתבוע‪:‬‬ ‫הרחבת הגדרה של מפגע סביבתי – בנוסף לזיהום אויר‪ ,‬רעש וריח נוספו מפגעים סביבתיים נוספים של זיהום‪:‬‬ ‫זיהום מים‪ ,‬זיהום ע"י קרינה מייננת‪.‬‬ ‫מרחיבים את מעגל התובעים‪ :‬גופים סביבתיים המנויים בתוספת‪ :‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬חיים וסביבה‪ ,‬המועצה‬ ‫לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ואתרים לאומיים‪ ,‬המועצה לארץ ישראל יפה‪ ,‬המועצה הציבורית למניעת רעש‬ ‫וזיהום בישראל‪ ,‬אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה‪ ,‬חיים וסביבה ‪ -‬ארגון הגג לשוחרי איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬ ‫‪ 3.11.1‬הגדרת מפגע סביבתי‬ ‫סעיף ‪":1‬מפגע סביבתי" ‪ -‬זיהום אויר‪ ,‬רעש‪ ,‬ריח‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬זיהום מי‪-‬ים‪ ,‬זיהום על ידי פסולת‪ ,‬זיהום על‬ ‫ידי חומרים מסוכנים‪ ,‬זיהום על ידי קרינה‪ ,‬פגיעה בסביבה החופית‪ ,‬והכל כשהם בניגוד לחיקוק‪ ,‬לצו‪ ,‬לתכנית‪,‬‬ ‫לרישיון עסק או לכל היתר או רשון אחר‪ ,‬או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם"‪.‬‬ ‫‪ 3.11.2‬אפשרות התביעה‬ ‫סעיף ‪:2‬לבקשת מי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי או לבקשת גוף או עמותה כאמור בסעיף ‪ 1‬רשאי‬ ‫בית משפט לתת צו המורה למי שגורם או עומד לגרום מפגע סביבתי (להלן ‪ -‬גורם המפגע)‪ ,‬לעשות אחד או‬ ‫יותר מאלה‪:‬‬ ‫(‪)1‬להימנע מהמעשה הגורם או העומד לגרום למפגע הסביבתי‪ ,‬או להפסיק לעשותו;‬ ‫(‪)2‬לתקן את המעוות או להחזיר את המצב לקדמותו עובר להיווצרות המפגע הסביבתי (להלן ‪ -‬תיקון המעוות);‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫(‪)3‬לעשות ככל הדרוש כדי למנוע הישנותו של המפגע הסביבתי‪.‬‬ ‫‪ 3.11.3‬האפשרות למתן פיצויים‬ ‫סעיף ‪(8‬ג)‪":‬בתובענה על מפגע סביבתי חוזר רשאי בית משפט לחייב את גורם המפגע לפצות את התובע על‬ ‫נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר"‪.‬‬ ‫‪ 3.11.1‬שיקולים במתן הצו‬ ‫סעיף ‪":3‬בבואו לתת צו לפי סעיף ‪ 2‬ישקול בית המשפט הדן בתובענה את מידת הפגיעה שנגרמה או עלולה‬ ‫להיגרם לתובע או לעניין הציבורי‪ ,‬לעומת הפגיעה העלולה להיגרם לגורם המפגע או לעניין הציבורי עקב‬ ‫הוצאת הצו‪".‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נטל ההוכחה במשפט האזרחי‬ ‫הכלל‪ :‬על התובע נטל ההוכחה להוכיח את כלל יסודות העוולה‪" .‬המוציא מחברו עליו הראיה"‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫נטל ההוכחה מורכב משני סוגים של נטלים‪:‬‬ ‫‪ ‬נטל הבאת הראיה‬ ‫‪ ‬ונטל השכנוע‪.‬‬ ‫(נטל ההוכחה חל במשפט האזרחי בכלל‪ ,‬ובדיני הנזיקין בפרט)‬ ‫‪ 1.1.1‬נטל הבאת הראיה‬ ‫נטל הבאת הראיה בוחן מי מהצדדים מחויב להביא את הראיות הרלוונטיות הנדרשות לשם הדיון במשפט‪.‬‬ ‫הנושא בנטל זה יפסיד במשפט אם בנוגע לסוגיה כלשהי לא הובאו כל ראיות מצד שני הצדדים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2‬נטל השכנוע‬ ‫עוסק בשאלה מי צריך לשכנע את בית המשפט בעמדתו‪ .‬הנושא בנטל זה יפסיד במשפט אם לאחר שהובאו‬ ‫ראיות הצדדים יישארו כפות המאזניים מעוינות (דהיינו ‪ 01%‬סיכוי שהיסוד הרלוונטי בעוולה התקיים ו‪01%-‬‬ ‫שהיסוד לא התקיים)‪.‬‬ ‫כפות המאזניים "מעויינות"‬ ‫‪1.2‬‬ ‫חריג לנטל ההוכחה‬ ‫במצבים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה עובר נטל ההוכחה בנוגע ליסוד ההתרשלות אל הנתבע‪ ,‬שיידרש להוכיח כי‬ ‫לא התרשל‪.‬‬ ‫ניתן לעשות בהם שימוש רק לאחר שהוכח קיומה של חובת זהירות‪ ,‬הוכח קיומו של נזק והוכח קשר סיבתי בין‬ ‫העוולה לבין הנזק‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬החריגים חלים גם לגבי יסוד קש"ס עובדתי‪.‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫העברת נטל הראיה בעוולת רשלנות‬ ‫מספר סוגי העברת נטל ראיה‪:‬‬ ‫‪ ‬הדבר מדבר בעד עצמו‪.‬‬ ‫‪ ‬העדר רשומות רפואיות‪.‬‬ ‫‪ ‬דברים מסוכנים‪.‬‬ ‫‪ ‬אחריות לגבי אש‪.‬‬ ‫‪ ‬אחריות לגבי חיה‪.‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫"הדבר מדבר בעד עצמו"(‪)res ipsa loquitur‬‬ ‫סעיף ‪ 11‬לפקנ"ז ‪ :‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת‬ ‫מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק‪ ,‬וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה‬ ‫שליטה מלאה עליו‪ ,‬ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי‬ ‫המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬ ‫‪ 1.3.1.1‬יסודות סעיף ‪11‬‬ ‫‪ .1‬העדר יכולת של התובע לדעת את נסיבות המקרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע השליטה עליו‪.‬‬ ‫‪ .3‬מסתבר יותר שהייתה התרשלות מאשר שלא הייתה‪.‬‬ ‫‪ 1.3.1.2‬תנאי ‪ :1‬העדר ידיעה אודות הנסיבות‬ ‫אי ידיעה אודות הנסיבות הספציפיות‪( .‬פס"ד נעים‪ :‬עצם הידיעה שפציעה נגרמה כתוצאה מכך שמדף ניתק‬ ‫ממקומו אינה מהווה ידיעה השוללת את תחולת הסעיף‪ ,‬כיוון שהנפגעת לא ידעה מה הן הנסיבות בשלן ניתק‬ ‫המדף)‪.‬‬ ‫אי ידיעה נכון לתום המשפט ולא במועד התרחשות הנזק ‪ -‬כיוון שאם הנסיבות ידועות במועד הדיון אין הצדקה‬ ‫להעברת הנטל‪[ .‬ע"א ‪ 2101/62‬שטרנברג נ' צ'צ'יק‪ ,‬פ"ד נו(‪ ;)2111( 036 )1‬ע"א ‪ 1121/66‬עזבון אלעבד נ' מד"י‪,‬‬ ‫פדאור ‪])2116( 632 )3(16‬‬ ‫אי ידיעה אינה שוללת העלאת השערה‪( .‬ע"א ‪ 2420/12‬בדר נ' אגבאריה ואח'‪ ,‬פ"ד נח(‪.))2113( 623 )2‬‬ ‫‪ 1.3.1.3‬תנאי ‪ :2‬שליטת הנתבע על הנכס‬ ‫מידת השליטה‪ :‬אין צורך בשליטה רצופה ובלעדית כי אם אפקטיבית‪ .‬ע"א ‪ 241/26‬ישראליפט (שירותים)‬ ‫תשל"ג בע''מ נ' הינדלי‪ ,‬פ''ד מט(‪.)1660( 40 )1‬‬ ‫לדוגמא‬ ‫פס"ד מזי נ' קוקה קולה‪:‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫בעל מכולת ניזוק מנפילת שלט כבד שהתקינה המשיבה בהסכמתו באמצעות קבלן עצמאי‪ .‬לא נעשתה בדיקה‬ ‫בעת ההתקנה ולא אח"כ‪.‬‬ ‫אומר ביהמ"ש‪ :‬סע' ‪ 41‬חל‪ .‬השלט של המשיבה והייתה לה 'שליטה' עליו‪ ,‬ולכן יש לחייבה‪ .‬למרות שעברה שנה‬ ‫מההתקנה – ברור לביהמ"ש שהייתה למשיבה שליטה (אפקטיבית)‪.‬‬ ‫שליטה בנכס נדרשת בעת התרחשות התאונה‪ ,‬לא בעת ההתרשלות (ע"א ‪ 166/22‬פניציה בע"מ נ' עמר‪ ,‬פ"ד‬ ‫מה(‪.))1661( 402 )2‬‬ ‫בעל שליטה‪:‬‬ ‫"האדם ‪ -‬אשר בהתחשב בכל הנסיבות ‪ -‬יש לו את הסיכויים הממשיים כי רצונו שלו יכריע בנוגע למצבו של חפץ‬ ‫מסוים" [י' אנגלרד הכלל "הדבר מדבר בעדו" בדיני הנזיקין (תשכ"ה)]‪.‬‬ ‫לדוגמא‬ ‫פס"ד נעים נ' משרד החינוך‪( .‬המורה‪/‬התלמידים אך לא משרד החינוך)‬ ‫נכס‬ ‫הגדרה רחבה‪" :‬מתקני בית החולים‪ ,‬החפצים והשטיחים שבתוכו‪ ,‬החל מכפפות ידיים של האחיות וכלה‬ ‫במתקני האוכל וכלי הסניטציה‪ ,‬היו בשליטת בית החולים" (ע"א ‪ 216/26‬רז נ' בית חולים אלישע בע"מ‪ ,‬פ"ד‬ ‫מז(‪.))1663( 210 )3‬‬ ‫‪ 1.3.1.1‬תנאי ‪ :3‬התרשלות מסתברת‬ ‫מתי תיבחן? אלו ראיות יילקחו בחשבון?‬ ‫גישות אפשריות [עלו בפסיקה]‪:‬‬ ‫לאור כלל הראיות – מה הרבותא?‬ ‫לאור ראיות התובע בלבד [השופט אנגלרד בפס"ד קופת חולים כללית נ' סולן ‪ -‬נדחה‪.‬‬ ‫לאור הראיות הסטטיסטיות‪8‬כלליות של שני הצדדים – כלומר ראית שיש בהן כדי להצביע על מה שמלמד‬ ‫ניסיון החיים‪ ,‬ואשר אינן מתייחסות לעובדות המקרה הספציפי [פס"ד שטרנברג נ' צ'צ'יק; פס"ד עזבון אלעבד‬ ‫נ' מדינת ישראל]‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אם אדם יוכיח שב‪ 21%-‬מהמקרים בהם ישנה החלקה במדרגות היא נובעת מהתרשלות‪ ,‬יועבר נטל‬ ‫השכנוע שלא הייתה התרשלות אל הנתבע‪ ,‬גם אם אין כל ראיות ביחס למקרה הספציפי‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪ 1.3.2‬אי שמירה על רשומות רפואיות‬ ‫אי שמירה על רשומות רפואיות מספיקה לשם העברת הנטל [ע"א ‪ 6161/66‬דרוקמן נ' בית החולים לניאדו‪ ,‬פ"ד‬ ‫נה (‪])2111( 112 )3‬‬ ‫‪ 1.3.2.1‬השלכות של העדר רישום רפואי‪:‬‬ ‫‪ .1‬עשוי להיחשב רשלנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬יביא להעברת הנטל‪ .‬הגם בלי ס' ‪" :41‬נזק ראייתי" ‪ -‬די להצביע על כך שרשומה רפואית‪ ,‬שצריכה‬ ‫להיות‪ ,‬חסרה‪ .‬כגודל החסר הראייתי – כך גודל מתחם נטל השכנוע שיעבור לנתבע‪.‬‬ ‫‪1.3.3‬‬ ‫רשלנות לגבי דברים מסוכנים‬ ‫סעיף ‪ 39‬לפקודת הנזיקין בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או‬ ‫חיה‪ ,‬או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש‬ ‫הנכס שמתוכו נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב‬ ‫עליה‪".‬‬ ‫הגיונו של הסעיף הוא בכך שאדם שהוא בעלים או ממונה על דבר מסוכן או דבר נמלט יודע יותר טוב מאשר כל‬ ‫אחד אחר את סגולותיו של אותו הדבר‪ ,‬ולכן עליו להשגיח עליו השגחה מיוחדת‪.‬‬ ‫‪ 1.3.3.1‬יסודות סעיף ‪39‬‬ ‫‪ ‬אירוע נזק‪.‬‬ ‫‪ ‬על ידי דבר מסוכן או נמלט‪.‬‬ ‫‪ ‬הנתבע הוא הבעלים של הדבר המסוכן או הנמלט‪ ,‬הממונה עליו או תופס הנכס שמתוכו נמלט‪.‬‬ ‫דבר מסוכן – מהו?‬ ‫חפץ מסוכן מחמת סגולותיו (כגון כלי נשק ‪ -‬ע"פ ‪ 24/62‬פישמן נ' היועץ המשפטי‪ ,‬פ"ד יז ‪ ,))1663( 1422‬וכל עוד‬ ‫השימוש באותו החפץ לא נכפה על בעליו (ע"א ‪ 1121/66‬עזבון אלעבד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פדאור ‪.))2116( 632 )3(16‬‬ ‫חפץ שבדרך כלל אינו חפץ מסוכן‪ ,‬אך כתוצאה מפגם שנפל בו הפך מסוכן (ע"א ‪ 241/26‬ישראליפט (שירותים)‬ ‫תשל"ג בע''מ נ' הינדלי‪ ,‬פ''ד מט(‪.))1660( 40 )1‬‬ ‫דבר נמלט – מהו?‬ ‫חפץ בעל נטייה להימלט (ע"א ‪ 312/62‬מפ"י בע"מ נ' משק אשר אשכנזי ושות'‪ ,‬פ"ד כב(‪.))1662( 211 )1‬‬ ‫הערה‪ :‬הקשר הסיבתי הדרוש אינו בין ההתרשלות לבין הנזק‪ ,‬כי אם בין הדבר המסוכן או הדבר הנמלט לבין‬ ‫הנזק‪.‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫רשלנות לגבי אש‬ ‫סעיף ‪ 38‬לפקודת הנזיקין ‪:‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש‪ ,‬וכי הנתבע‬ ‫הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש‪ ,‬או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה‬ ‫האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה‪ ,‬התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬ ‫‪ 1.3.1.1‬יסודות סעיף ‪38‬‬ ‫‪ ‬אירוע נזק‪.‬‬ ‫‪ ‬גרימת נזק על ידי האש‪.‬‬ ‫‪ ‬הנתבע הוא מבעיר האש או האחראי על ההבערה‪ ,‬או תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם‬ ‫יצאה האש‪.‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫רשלנות לגבי חיה‬ ‫סעיף ‪ 11‬לפקודת הנזיקין‪ :‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה‪:‬‬ ‫(‪)1‬הנזק נגרם על ידי חיית‪-‬בר‪ ,‬או על ידי חיה שאינה חיית‪-‬בר אלא שהנתבע ידע‪ ,‬או חזקה עליו שידע‪ ,‬כי היא‬ ‫מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;‬ ‫(‪)2‬הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה‬ ‫התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬ ‫‪ 1.3.1.1‬יסודות סעיף ‪11‬‬ ‫‪ ‬אירוע נזק‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪ ‬גרימת נזק על ידי חית בר או חיה מועדת‪.‬‬ ‫‪ ‬הנתבע הוא הבעלים של החיה או הממונה עליה‪.‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫היזק על‪-‬ידי כלב‬ ‫סעיף ‪11‬א‪-‬לפקודת הנזיקין בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק‬ ‫בכלב דרך קבע (להלן ‪ -‬הבעלים) לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו‬ ‫של הבעלים‪.‬‬ ‫סעיף ‪11‬ב‪.‬בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים‪ ,‬אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה ‪-‬‬ ‫(‪)1‬התגרות של הניזוק בכלב;‬ ‫(‪)2‬תקיפת הניזוק את הבעלים‪ ,‬את בן זוגו‪ ,‬הורו או ילדו;‬ ‫(‪)3‬הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים‪.‬‬ ‫סעיף ‪11‬ג‪.‬אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר"‪.‬‬ ‫הערות לגבי סעיפים ‪11‬א‪11-‬ג לפקנ"ז‬ ‫‪ ‬מדובר בעוולה עצמאית‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן ורצוי להשתמש בה במקביל לעוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק להסדרת הפיקוח על כלבים‪ ,‬התשס"ג‪2112-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫פיצויים בגין נזקי גוף‬ ‫פיצויים בשל נזקי גוף‬ ‫כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק בשתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ 1.1.1‬הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪.‬‬ ‫ראשי הנזק הממוני – אובדן כושר השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬הוצאות נסיעה‪ ,‬עזרת הזולת ונלוות‪.‬‬ ‫ראשי הנזק הלא ממוני – כאב וסבל (עוגמת נפש)‪ ,‬אובדן שירותי בן זוג‪/‬הורה‪/‬ילד‪...‬‬ ‫‪ 1.1.2‬הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪.‬‬ ‫נזק מיוחד הוא נזק שהתגבש עד ליום מתן פסק הדין‪ :‬אובדן השתכרות עד למתן פס"ד‪ ,‬הוצאות רפואיות ונלוות‬ ‫עד למתן פס"ד וכו'‪.‬‬ ‫נזק כללי הוא כל אותם נזקים ממונים עתידיים וכל הנזק הלא ממוני‪.‬‬ ‫מטרת הפיצוי הנזיקי וסוגי הסעד‬ ‫‪1.2‬‬ ‫סעד הפיצוי הוא הסעד העיקרי‪.‬‬ ‫לדיני הנזיקין מטרות שונות‪ ,‬בשאלת הפיצוי המטרה העיקרית הינה "השבת המצב לקדמותו"‪.‬‬ ‫‪ 1.2.1‬למה כדאי לדעת את אופן חישוב נזק?‬ ‫למעשה מה שהלקוח מעוניין לדעת בסופו של יום‪.‬‬ ‫בבואנו לבחון את שאלת הפיצוי נענה על ארבע שאלות‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫מי זכאי לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם כתוצאה ממעשי העוולה?‬ ‫באיזה אופן נחשב את הפיצויים?‬ ‫האם יש לקזז מסכום התביעה הטבות שונות שזכה בהם הניזוק בעקבות הפגיעה?‬ ‫מתי ישולמו הפיצויים?‬ ‫ההבדל בין תלויים לעיזבון‬ ‫העיזבון תובע במקום המנוח והתלויים תובעים בזכות עצמם‪.‬‬ ‫תביעת העיזבון אינה מותנית בקש''ס בין העוולה למוות‪ .‬תביעת התלויים לעולם מותנית בכך שמות הנפגע‬ ‫המפרנס נגרם ע''י העוולה‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1.1‬‬ ‫שאלה ‪" - 1‬מי" זכאי לתבוע בגין עוולה?‬ ‫‪ 1.1.1‬הניזוק עצמו – הוא או עזבונו‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 18‬לפקודת הנזיקין דן בשאלה כיצד מוות משפיע על עילת התביעה‪:‬‬ ‫(א)כל עילות התביעה שהיו לנפטר או נגדו ימשיכו לעמוד לעיזבונו או נגדו‪.‬‬ ‫(ב) אם המעשה או המחדל גרמו למותו "יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העיזבון מחושבים בלי שים לב‬ ‫להפסד או לריווח שנגרם לעיזבון עקב המוות‪ ,‬אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה"‪.‬‬ ‫(ג) אם המזיק נפטר לפני התגבשות הנזק יראו אותו לעניין החבות כאילו נפטר אחרי הנזק‪.‬‬ ‫(ד) הוראות אלה לא באות לפגוע בזכויות התלויים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2‬התלויים‬ ‫כאשר הניזוק נפטר כתוצאה מהעוולה קמה זכות תביעה גם לתלוייו‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 99‬לפקנ"ז דן בזכות התלויים וקובע‪ " :‬גרמה עוולה למותו של אדם‪ ,‬והיה אותו אדם‪ ,‬אילולא מת‪ ,‬זכאי‬ ‫אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו‪ ,‬הורו וילדו זכאים לפיצויים‬ ‫מן האדם האחראי לעוולה"‪.‬‬ ‫לשים לב שיש הגבלה של זהות התלויים‪ ,‬וכן הגבלה של סעיף ‪ 21‬לכך שהתלויים זכאים לפיצוי רק אם סבלו‬ ‫הפסד ממון עקב מות הנפגע‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2.1‬תנאים מצטברים לזכות התלויים לתבוע‬ ‫על מנת שתלויים בנפטר יוכלו לתבוע פיצוי צריכים להתקיים ארבע תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נכללים ברשימת התלויים בסעיף ‪( 99‬בן זוג‪ ,‬הורה וילד)‪.‬‬ ‫‪ .2‬העוולה גרמה למותו של הניזוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬לתלויים נגרם הפסד ממון (ס' ‪.)91‬‬ ‫‪ .4‬הניזוק היה זכאי לתבוע אותה עת אילו היה בחיים‪ .‬דהיינו‪ ,‬טרם מוצתה הזכות‪( .‬אם‬ ‫הגיש תביעה ונפטר לאחר מכן – את המשך התביעה ינהל העיזבון – לפי ס' ‪ 16‬לפקנ"ז)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2.2‬זהות התלויים ‪ -‬הרחבה‬ ‫באופן כללי תלויים‪ :‬בן זוג‪ ,‬הורה וילד‪.‬‬ ‫מיהו בן זוג לעניין תלות? בפס"ד לינדורן נ' קרנית נקבע כי בן זוג הוא גם ידוע‪/‬ה בציבור‪.‬‬ ‫האם ניקח בחשבון סיכוי אדם להינשא בשנית בחישוב התלות?‬ ‫ד"נ לפידות נ' שליסר נקבע שלא יובאו בחשבון סיכוי האלמנה להינשא מחדש [ספקולציה]‪ ,‬ואולם‪ ,‬בע"א חכמי‬ ‫נ' רותם נקבע כי אם כבר מדובר בנישואין מתוכננים עם אדם שזהותו ידועה הרי שיש לקחת זאת בחשבון‬ ‫בחישוב פיצוי תלות לאלמנה‪.‬‬ ‫מיהו ילד לעניין תלות?‬ ‫בע"א יחזקאל נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ נקבעה חזקה הניתנת לסתירה לפיה ילד נחשב לתלוי בהוריו עד גיל‬ ‫‪ 12‬ואילו בגילאי צבא תלותו פוחתת לכדי שליש‪[ .‬לעניין נכה – ניתן להביא ראיות להוכחה כי הילד היה נזקק‬ ‫לתמיכה ארוכה יותר מההורים]‪.‬‬ ‫מיהו הורה הזכאי בפיצוי תלות?‬ ‫הורה אשר נתמך כלכלית בילדיו‪ .‬באופן עקרוני בעניין זה ניתן לטעון לתלות בעתיד שאינה קיימת בפועל אולם‬ ‫בשל הספקולטיביות של אפשרות זו‪ ,‬לא נתקבלה תביעה כזו לעולם‪.‬‬ ‫חריג‪ :‬הרחבת מעגל הניזוקים – נזק נפשי‬ ‫בפסיקה עלתה מספר פעמים השאלה האם להכיר בנזק נפשי של ניזוקים משניים‪.‬‬ ‫ברע"א אלסוחה נקבעו ארבעה כללים בהם תוכר אחריות בגין נזק נפשי של נפגע משני‪:‬‬ ‫‪ )1‬זהות התובע ‪ -‬מעגל משפחתי ראשון‪ :‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬ילדים‪.‬‬ ‫‪ )2‬התרשמות ישירה מהאירוע המזיק‬ ‫‪ )3‬מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק‬ ‫‪)4‬האירוע גרם למחלת נפש של ממש‪.‬‬ ‫בע"א לבנה לוי נ' בי"ח שערי צדק ובע"א ‪ ,8111811‬שוויקי נ' מ"י – הרחבה של הלכת אלסוחה‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1.1‬‬ ‫שאלה ‪ – 2‬מהם ראשי הנזק השונים‬ ‫(באיזה אופן נחשב את הפיצויים?)‬ ‫הפיצוי יכול להיקבע בדרך של אומדן (פיצוי גלובאלי) או דרך חישוב מפורט‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫מספר הבחנות‪:‬‬ ‫‪ ‬נזק ממוני או נזק לא ממוני‪.‬‬ ‫‪ ‬נזק מיוחד או נזק כללי‪.‬‬ ‫‪ ‬ניזוק מתאונת דרכים או מעוולה רגילה‪.‬‬ ‫‪ ‬חישוב נזק לניזוק החי או לניזוק המת‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2‬פיצויים בשל נזקי גוף‬ ‫כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק בשתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ 1.1.2.1‬הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪.‬‬ ‫ראשי הנזק הממוני – אובדן כושר השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬הוצאות נסיעה‪ ,‬עזרת הזולת ונלוות‪.‬‬ ‫ראשי הנזק הלא ממוני – כאב וסבל (עוגמת נפש)‪ ,‬קיצור תוחלת חיים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2.2‬הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪.‬‬ ‫נזק מיוחד‪ -‬הוא נזק שהתגבש עד ליום מתן פסק הדין‪ :‬אובדן השתכרות עד למתן פס"ד‪ ,‬הוצאות רפואיות‬ ‫ונלוות עד למתן פס"ד וכו'‪.‬‬ ‫נזק כללי ‪-‬הוא כל אותם נזקים ממונים עתידיים וכל הנזק הלא ממוני‪.‬‬ ‫נחלק את הדיון ל‪:3-‬‬ ‫א' – חישוב הנזק לאדם שלא נפטר כתוצאה מהתאונה‪ ,‬מכונה "הניזוק החי"‪.‬‬ ‫ב' – חישוב הנזק לאדם שנפטר כתוצאה מהתאונה‪ ,‬מכונה "הניזוק המת"‪.‬‬ ‫ג' – הטבות ניכויים שונים שיש להוסיף‪/‬להפחית מהפיצוי ‪.‬‬ ‫ניזוק חי מול ניזוק מת‬ ‫ניזוק מת‬ ‫פיצוי ממוניים‬ ‫אובדן השתכרות בשנים האבודות‪ :‬תביעת התלויים ותביעת העיזבון‪.‬‬ ‫פיצוי לא ממוני‬ ‫כאב וסבל‬ ‫הוצאות קבורה‬ ‫‪ 1.1.2.3‬ראשי נזק לנפגע החי‬ ‫נזקים ממוניים‬ ‫‪ ‬אובדן השתכרות‬ ‫‪ ‬הוצאות רפואיות‬ ‫‪ ‬הוצאות נסיעה‬ ‫‪ ‬הוצאות נלוות‬ ‫‪ ‬עזרת הזולת‬ ‫‪ ‬נזקים בלתי ממוניים – כאב וסבל‪ ,‬קיצור תוחלת חיים (כולל בחובו את אובדן הנאות‬ ‫החיים)‪.‬‬ ‫אב נזק הפסד השתכרות של הניזוק החי‬ ‫לצורך חישוב הפסד השתכרות אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלושה פרמטרים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בסיס שכר – בבסיס השכר צריך לשים לב לכמה דברים‪:‬‬ ‫אם הבסיס ידוע או לאו‪.‬‬ ‫בפלת"ד יש לנו הגבלה בפיצוי לעד פי שלוש מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫להלן נרחיב בדרכים לקביעת בסיס שכר‬ ‫‪ .2‬משך זמן פיצוי – "אורך הפגיעה" (פנסיה; תקופות משתנות)‪.‬‬ ‫‪ .3‬אחוזי נכות תפקודית –‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫נכות רפואית – נקבעת ע"י בימ"ש לפי חוו"ד רופא מומחה‪ .‬קובע מה אחוזי הפגיעה מהעוולה לפי מבחני הנכות‬ ‫של המל"ל‪.‬‬ ‫נכות תפקודית – נקבעת ע"י בימ"ש לפי התרשמותו מהאופן שבה התאונה משפיעה על תפקודו של התובע‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬מידת ההשפעה התפקודית שיש על פסנתרן לעומת כדורגלן‪ .‬הפרמטרים אשר יכולים להשפיע על הנכות‬ ‫התפקודית‪ :‬מקצוע‪ ,‬גיל‪ ,‬אורח חיים ועוד‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2.3.1‬דרכים לקביעת בסיס שכר‬ ‫א) פוטנציאל השתכרות עתידית‬ ‫בע"א ברששת נקבע כי יש להסתמך על פוטנציאל השתכרות ולא השתכרות בפועל באותם מקרים בהם יש‬ ‫אפשרות ממשית כי הפוטנציאל עשוי לבוא למימוש‪.‬‬ ‫פס"ד עמר נ' סהר‪ :‬המערער נפגע בת''ד‪ ,‬נגרמה לו נכות‪ .‬היה איש אחזקה מספר שנים‪ ,‬חזר בתשובה ובעת‬ ‫התאונה למד בישיבה ולא עבד‪ .‬נפסק‪ :‬המערער הוא בעל מקצוע‪ ,‬יש לו כושר השתכרות שנפגע ויש לפסוק לו‬ ‫פיצוי בגין אובדן כושר זה גם אם בעת התאונה למד תורה ולא עבד‪.‬‬ ‫גבאי נ' לוזון‪ :‬פיצוי כבעל משק אף שערב מותו עבד ככוון ברכבת‪.‬‬ ‫ב) דוקטרינת פיצוי מול סיכוי‬ ‫בע"א חיו נ' ונטורה נקבע כי במצב של חוסר ודאות לגבי השתכרות עתידית‪ ,‬לדוג' כאשר לא ברור אם יתקבל‬ ‫למשרה בה חפץ‪ ,‬החישוב של בסיס השכר ייעשה בהתאם לדוקטרינה של פיצוי ע"פ סיכוי‪.‬‬ ‫ג) אי וודאות לגבי העתיד‬ ‫ניזוק שלא עבד (בד''כ מדובר בילדים)‪:‬‬ ‫הכלל‪-‬פיצוי על בסיס השכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫חריג‪ :‬ע''א אריה אקסלרד ‪ -‬אם יוכחו כישורים מיוחדים ספציפיים או נתונים סטטיסטים שונים ניתן לסטות‬ ‫מהכלל‪.‬‬ ‫הגבלה על החריג‪ :‬ע''א מגדל נ' אבו חנא ‪ -‬אין לקחת בחשבון ראיות מגדריות או מגזריות אליו משתייך הניזוק‬ ‫(אלא את השכר הממוצע במשק)‪.‬‬ ‫ע''א אגבבה ‪ 21% -‬מהשכר הממוצע במשק בשל ליקוי למידה קשים‪ 31%( .‬מ‪.)21%-‬‬ ‫‪ 1.1.2.3.2‬פיצויים לניזוק החי‬ ‫שלב ראשון – מהם אחוזי הנכות‪ .‬אם מדובר בתאונת דרכים נפנה לביהמ"ש בבקשה למנות מומחה רפואי ואם‬ ‫מדובר בעוולה נזיקית אחרת נפנה למומחה אשר ייתן חוו"ד לתובע‪ .‬בחוות הדעת תקבע הנכות של הנפגע ויש‬ ‫להבחין בין נכות רפואית ונכות תפקודית‪.‬‬ ‫הפרמטרים אשר יכולים להשפיע על הנכות התפקודית‪ :‬מקצוע‪ ,‬גיל‪ ,‬אורח חיים ועוד‪.‬‬ ‫אב נזק הפסד השתכרות של הניזוק החי‬ ‫הנוסחה לעבר‪ :‬בסיס שכר נטו‪/‬ברוטו ‪ X‬אחוזי נכות תפקודית ‪ X‬מס' חודשים מיום התאונה ועד למתן פסק הדין‬ ‫= הפיצוי לעבר‪.‬‬ ‫הנוסחה לעתיד‪ :‬בסיס שכר נטו‪/‬ברוטו ‪ X‬אחוזי נכות תפקודית ‪ X‬מס' חודשים מיום מתן פסק הדין ועד גיל‬ ‫הפנסיה ‪ X‬מקדם היוון של ‪ = 3%‬הפיצוי לעתיד‪.‬‬ ‫שוני בין פלת"ד לנזיקין‪ :‬בפלת"ד השכר עד שילוש השכר הממוצע במשק בעוולה רגילה של נזיקין אין הגבלה‪.‬‬ ‫בפלת"ד החישוב לפי שכר נטו ובעוולה רגילה החישוב לפי שכר ברוטו‪.‬‬ ‫פיצויים לניזוק המת‬ ‫‪1.1.2.1‬‬ ‫תלויים‬ ‫אובדן תמיכה (הגבלת הפיצוי בפלת''ד)‪.‬‬ ‫אובדן שירותים‪.‬‬ ‫הוצאות קבורה –רק הוצאות ישירות נכללות‪.‬‬ ‫אין פיצוי בראשי נזק של כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2.1‬עיזבון‬ ‫הלכת השנים האבודות (הגבלת הפיצוי בפלת''ד)‪.‬‬ ‫הוצאות רפואיות‪ ,‬נסיעה‪ ,‬עזרת הזולת‪ ,‬נלוות – רק אם לא נפטר מיד‪.‬‬ ‫הוצאות קבורה‬ ‫כאב וסבל‪ -‬בפלת"ד ‪ 20%‬מהסכום המקסימאלי‪.‬‬ ‫‪ 1.1.2.1‬הלכת השנים האבודות‬ ‫שנים אבודות‪ :‬שנים בהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של הניזוק‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫הלכת גבריאל – הפסד השתכרות בשנים שאדם איננו חי אינו מהווה נכס או נזק ממון בר פיצוי‪.‬‬ ‫עיוותים שיצרה ההלכה‪:‬‬ ‫הבחנה בין ניזוק שנפגע לניזוק שנפטר‪'' .‬זול יותר להרוג''‪.‬‬ ‫הבחנה מלאכותית בין ניזוק בגיר בעל משפחה לניזוק קטין‪.‬‬ ‫הבחנה בין ניזוק בעל משפחה שנפטר בסמוך לפגיעה‪ ,‬לניזוק שנפטר מאוחר יותר (צפי לקיצור‬ ‫תוחלת חיים)‪[ .‬חלופת תפקידים]‪.‬‬ ‫הלכת אטינגר (ניתןב‪:)382111-‬‬ ‫עקרון בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫השופט ריבלין‪" :‬יכולת ההשתכרות היא ערך המלווה את האדם מרגע לידתו‪ .‬מדובר בפוטנציאל המשקף את‬ ‫האופק הכלכלי של האדם‪ .‬הפיצוי עבור אבדן כושר ההשתכרות בשנים האבודות בא לפצות את הנפגע על קיצור‬ ‫אופק זה"‪.‬‬ ‫אי בהירות שיצרה ההלכה‪:‬‬ ‫העדר קביעה מפורשת בדבר אופן חישוב הפיצוי‪.‬‬ ‫האם ההלכה חלה גם בפיצוי על פי עקרונות הפלת''ד?‬ ‫ע''א ‪ 11881811‬פינץ נ' הראל‪:‬‬ ‫חישוב הפיצוי בשנים האבודות יעשה לפי שיטת הידות‪.‬‬ ‫חישוב עבור קטין‪/‬ניזוק ללא משפחה ‪ 31% -‬מבסיס השכר‪.‬‬ ‫תחולת הלכת אטינגר גם על תאונות דרכים (רז נ' צור)‪.‬‬ ‫ניתן להחיל את הלכת אטינגר על תביעות התלויות ועומדות בפני בית המשפט (סולל בונה נ' אלחמיד)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.3‬אב נזק‪ :‬הוצאות רפואיות‬ ‫ההוצאות הקשורות בטיפול בעקבות הפגיעה‪ :‬אשפוזים‪ ,‬תרופות וכד'‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי אין פיצוי בגין טיפולים המצויים במסגרת סל הבריאות של‬ ‫קופ"ח (על התובע להוכיח שהטיפול אינו קיים בסל‪/‬אינו ברמה נאותה)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.3.1‬האם יש להסתפק בטיפול הוגן על פני טיפול מלא?‬ ‫בע"א ברדה נ' נעים נקבע כי יש להסתפק בטיפול הוגן וזאת בניגוד לדעת המיעוט של ברק בפסק דין זה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬החל מע"א סורוקה נ' הבאבו ההלכה השתנתה ומעדיפה טיפול מלא‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬אב נזק‪ :‬הוצאות שאינן רפואיות‬ ‫כל אותן הוצאות שהניזוק נדרש להוציא ואינן עונות להגדרת הוצאות רפואיות‪ :‬דיור חלופי‪ ,‬ניידות‪ ,‬התאמת‬ ‫הבית לנכים‪ ,‬מזגן וכו'‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים להכרה בראשי נזק נוספים‪ :‬הפסד זכויות סוציאליות כגון פנסיה‪ ,‬ביטוח מנהלים‬ ‫וכד'‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬אב נזק עזרת הזולת‪8‬צ"ג‬ ‫עזרת הזולת כוללת כל עזרה לה נזקק הניזוק לרבות עזרה סיעודית‪.‬‬ ‫יש צורך בהצגת קבלות ממשיות‪ .‬בע"א עזבון בחירי נ' קופת חולים כללית‪ ,‬נקבע כי עזרת משפחה מזכה בפיצוי‬ ‫אם יוכח כי אכן סייעו בפועל ומעבר לעבודה הרגילה והשוטפת הנצרכת בבית‪.‬‬ ‫הפיצוי עבור העזרה ‪ -‬בגובה תשלום לעובד זר גם אם מעסיקים עובד מקומי (ע''א אקסלרד נ' צור שמיר)‪.‬‬ ‫בתלויים מדובר ב'אבדן שירותים'‪.‬‬ ‫‪ 1.1.1‬אב נזק‪ :‬כאב וסבל‬ ‫כאב‪ -‬אימפקט של הפגיעה בגוף על מערכת העצבים‪.‬‬ ‫סבל‪ -‬התוצאה הנפשית של אותה פגיעה לרבות תגובת צער בושה ופחד‪ .‬החישוב סובייקטיבי‪.‬‬ ‫ניזוק שאיבד את ההכרה ‪ -‬אינו זכאי לפיצוי בראש נזק זה‪.‬‬ ‫ניזוק שנותר עם פיגור מלא ‪ -‬זכאי לפיצוי בראש נזק זה‪.‬‬ ‫תביעת עיזבון – (האם יכולים לתבוע כאב וסבל?) תלוי בהליך הפטירה של הניזוק‪.‬‬ ‫בעוולה נזיקית רגילה – אין הגבלת סכום וביהמ"ש קובע סכום לכאב וסבל על סמך ראיות ובהתחשב בנסיבות‬ ‫הסובייקטיביות‪ :‬גיל‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬סיכוי החלמה ועוד‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 07‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪ 1.1.9‬אב נזק קיצור תוחלת חיים ואבדן הנאות חיים‬ ‫סכום גלובאלי – רק בתביעה ע"פ פקנ"ז‪.‬‬ ‫השפעת אורך החיים שקוצרו על סכום הפיצוי‪.‬‬ ‫איבוד הכרה –תקופה זו נמנית בחישוב קצור תוחלת חיים‪.‬‬ ‫אבדן הנאות החיים הוכר כראש נזק בר פיצוי (אגבבה)‪.‬‬ ‫‪ 1.1.9‬הוצאות קבורה‬ ‫חי – אין צורך בקבורה‪.‬‬ ‫מת (עיזבון) – ע"פ ס' ‪(16‬ב)‪ :‬נסיעה להלוויה‪ ,‬אחוזת קבר‪/‬מצבה‪.‬‬ ‫מת (תלויים) – ס' ‪.21‬‬ ‫הוצאות האבל אינם נכללים בפיצוי זה – ס' ‪.)2(21‬‬ ‫‪ 1.1.8‬פיצויים נוספים לתלויים‬ ‫אובדן שירותים (הקבלה לעזרת הזולת‪/‬צ"ג בעיזבון) – לא מדובר בפיצוי לנזק נפשי‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 11898‬גבאי נ' לוזון– די להוכיח שהשירותים שאבדו ניתנים להערכה שיפוטית ולפיצוי במונחים כספיים‬ ‫ואין צורך להוכיח הוצאה בפועל‪.‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪8‬פקנ"ז‪.‬‬ ‫תחשיבי נזק זהים בפיצוי על פי הפלת''ד ובפיצוי על פי הפקנ''ז‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוצאות רפואיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוצאות שאינם רפואיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬עזרה צד ג'‪.‬‬ ‫תחשיבי נזק שאינם זהים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפסד השתכרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאב וסבל‪.‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫פיצויים עבור נזק וכאב לפי חוק הפלת''ד‬ ‫‪ 1.9.1‬ראש נזק כאב וסבל‬ ‫יש אבחנה בין פלת"ד ובין תביעת נזיקין אחרת‪:‬‬ ‫בפלת"ד‪ :‬תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) קובעות‪:‬‬ ‫לניזוק חי‪ :‬הגבלת תקרת פיצוי לסך של ‪ ₪ 111,111‬עבור נכות של ‪( 111%‬כיום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית‬ ‫עומד על ‪.)₪ 162,111‬‬ ‫קביעת נוסחה מתמטית לחישוב אשר לוקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים‪ :‬נכות רפואית‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬גיל‬ ‫(מעל ‪ )31‬ומשכללת אותם בנוסחה‪.‬‬ ‫עזבון‪ :‬אם התאונה גרמה למוות הפיצוי יהיה ‪ 20%‬מהסכום המקסימאלי‪.‬‬ ‫תלויים‪ -‬לא זכאים לתביעה בראש נזק זה‬ ‫‪ 1.9.2‬פיצויים לתלויים‬ ‫‪ 1.9.2.1‬חישוב אבדן תמיכה בתביעת התלויים –‬ ‫א‪ .‬חילוץ גודלה של ידה בתא המשפחתי‪ :‬את הכנסת הנפטר מחברים להכנסת בת‪/‬בן זוג וזו ההכנסה‬ ‫המשפחתית‪ .‬את ההכנסה המשפחתית מחלקים במספר הידות (מספר הידות כולל‪ :‬ידות לכל בני המשפחה ‪+‬‬ ‫ידה לנפטר ‪ +‬ידת משק בית)‪ .‬התוצאה היא גודלה של ידה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חישוב התלות החודשית – מהכנסתו של הנפטר מחסירים את ידתו שלו וזה הפיצוי החודשי המגיע לתלויים‪.‬‬ ‫פס"ד יחזקאל – חזקה בנוגע לתלות ילדים‪.‬‬ ‫‪ 1.9.3‬פיצויים לעיזבון‬ ‫חישוב השנים האבודות–‬ ‫ניזוק הותיר אחריו תלויים‪:‬‬ ‫החישוב יעשה באותה הדרך של חישוב התמיכה בתלויים רק בתוספת ידת החיסכון‪.‬‬ ‫ניזוק שלא הותיר אחריו תלויים‪:‬‬ ‫גובה בסיס השכר ‪( 31% X‬חיסכון) ‪ x‬חודשים מגיל ‪ 21‬עד גיל פנסיה‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫היוון‬ ‫הפחתה מסכום הפיצוי המלא על נזקי העתיד את רווח ההשקעה האפשריים (ההיוון נעשה בכל ראשי הנזק‬ ‫המתקבלים לעתיד)‪.‬‬ ‫ע''א ‪ 931891‬סעדה נ' חמדי‪-‬‬ ‫‪ 3%‬היוון שנתי אלא אם יוכח שבהשקעה ניתן להשיג סכום שונה‪.‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫הלכת הניכוי‬ ‫פס"ד דוביצקי וכרכבי‪:‬‬ ‫יש להבחין בין ראשי הנזק הנמצאים בחפיפה ואותם לנכות זה מזה –‬ ‫‪ 1.8.1‬אבדן התמיכה (לתלויים) והשנים האבודות (לעיזבון)‬ ‫מקום בו אין זהות בין היורשים לבין התלויים יש לנכות מתביעת העיזבון את תביעת התלויים‪ .‬כלומר‪ ,‬קודם‬ ‫התלויים מקבלים‪.‬‬ ‫כאשר יש זהות בין היורשים לבין התלויים יקבלו את הפיצוי הגבוה מהשניים‪.‬‬ ‫בשאר ראשי הנזק שאינם בתחום החפיפה לא תהיה הפחתה‪.‬‬ ‫‪ 1.11‬שלב שלישי‪ :‬קיזוז וניכוי הטבות‬ ‫החזרת המצב לקדמותו ולא להרוויח מהפיצוי‪:‬‬ ‫‪ ‬היחס בין המטיב‪-‬מזיק‪-‬ניזוק‪.‬‬ ‫‪ ‬מיטיב וולונטארי‪.‬‬ ‫‪ ‬חוזה ביטוח אישי‪.‬‬ ‫‪ ‬פנסיה‪.‬‬ ‫‪ ‬משכורת‪.‬‬ ‫‪ ‬גמלאות‪.‬‬ ‫‪ ‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫‪ ‬קופת חולים‪.‬‬ ‫‪ ‬ירושה‪.‬‬ ‫הטבות הכוונה היא לכל אותם מצבים בהם זכאי אדם לקבלת כספים שונים מצד ג' בגין התאונה בה ניזוק‪.‬‬ ‫מיטיב – מי שנתן את ההטבה‪ ,‬מוטב – מקבל ההטבה (הניזוק)‪.‬‬ ‫הטבות כתוצאה מפגיעה‪:‬‬ ‫מכוח חוזה‪ :‬חוזה ביטוח‪ ,‬פנסיה‪.‬‬ ‫מכוח חוק‪ :‬המוסד ביטוח לאומי או קופות החולים‪.‬‬ ‫מכוח רצון – עזרה וולונטרית‪.‬‬ ‫חקיקה המסדירה את נושא ההטבות‪ :‬סעיף ‪ 26 + 21‬לפקנ"ז ‪ +‬חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים‬ ‫(הטבת נזקי גוף)‪ ,‬תשכ"ד ‪1664 -‬‬ ‫‪ 1.11.1‬סעיפים ‪ 91‬ו – ‪ 91‬לפקנ"ז‬ ‫‪ .91‬סכומים שלא יחושבו‬ ‫בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון ‪-‬‬ ‫(‪ )1‬סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה‪-‬ביטוח;‬ ‫(‪ )2‬סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת‪.‬‬ ‫‪ .91‬סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים‬ ‫שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה‪ ,‬לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל‬ ‫אותה עוולה על פי חוזה‪-‬ביטוח‪.‬‬ ‫חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבות נזקי גוף)‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק קובע מהי הטבה‪ " :‬הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף‪ ,‬למנוע מניזוק החמרתו‬ ‫של נזק נוסף או להקל מסבלו‪ ,‬לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב‬ ‫הנזק‪ ,‬וכן‪ ,‬אם מת הניזוק‪ ,‬תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המזיק"‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬קובע כי אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות‪ .‬אלא אם‬ ‫כן היה המיטיב תאגיד ביטוח ופעל לפי חוזה ביטוח‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 05‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫סעיף ‪ 2‬לחוק קובע את זכותו של מיטיב להיפרע את הטבת הגוף מאת המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב‬ ‫למוטב על פי דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא ההטבה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק קובע כי אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות‪ ,‬שכר שירות ודמי תמיכה סבירים‪ .‬לגבי המשכורת‬ ‫אם שולמה אותה משכורת כבעבר רואים אותה לעניין זה כהוצאה סבירה‪.‬‬ ‫מיטיב וולונטארי‬ ‫אדם‪/‬גורם המבקש לתת כספים לניזוק בגין התאונה באופן וולונטארי‪ .‬ההנחה היא כי המטיב הוולונטרי ביקש‬ ‫להטיב עם הניזוק על רקע היכרות אישית ולא עם המזיק‪.‬‬ ‫פיצוי מהמזיק לאחר ההטבה‪ :‬הכלל הוא שכספי ההטבה שייכים למיטיב ולא לניזוק על מנת שהניזוק לא יזכה‬ ‫בכפל פיצוי‪ .‬לכן‪ ,‬ניתנת למיטיב אפשרות תביעה ראשונית‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אם המיטיב לא עושה שימוש בזכותו (מוותר עליה או חלה התיישנות) יכול הניזוק לתבוע את עלות‬ ‫ההטבה ולזכות לכאורה בכפל פיצוי‪.‬‬ ‫האם יש לקזז משכורת?‬ ‫ע"א ‪ ,19891‬קלייר נ' גולדנברג‬ ‫אם מדובר בתשלום משכורת בזמן היעדרות אשר הניזוק יצטרך להחזירה או שתנוכה ממשכורות עתיד (מעין‬ ‫הלוואה) הרי שאין זו הטבה שהמיטיב יכול לתבוע בגינה ולא מדובר בתשלום משכורת שיש לנכותו מהפיצוי‬ ‫לניזוק‪.‬‬ ‫אם מדובר בתשלום משכורת שהניזוק לא יצטרך להשיב הרי שמדובר בהטבה‪ .‬המעסיק יוכל לתבוע הטבת נזקי‬ ‫גוף ואם לא יתבע אזי הזכות שמורה לניזוק‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק תיקון דיני הנזיקים (הטבת נזקי גוף) קובע כי תשלום משכורת הינה הוצאה סבירה‪.‬‬ ‫הטבה מכוח חוזה ביטוח‬ ‫חוזה ביטוח‪ :‬כאשר ההטבה מקורה בחוזה ביטוח‪ ,‬אשר עשה הניזוק לעצמו‪ ,‬קובע סעיף ‪ 4‬לחוק לתיקון דיני‬ ‫הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) וקובעים סעיפים ‪ 21‬ו – ‪ 26‬לפקנ"ז כי אין המזיק נהנה מביטוח זה‪.‬‬ ‫התוצאה היא שניזוק ייהנה מכפל פיצוי למעשה‪.‬‬ ‫הרציונל הוא שמכיוון שהניזוק שילם את פרמיית הביטוח לאורך השנים אין כל סיבה שהמזיק יהיה זה שייהנה‬ ‫מפירות החוזה‪.‬‬ ‫הטבה מכוח חוזה ביטוח פנסיוני (פנסיה)‬ ‫אם בעקבות התאונה יצא הניזוק לפנסיה מוקדמת אז יש כאן מעין הטבה בעקבות התאונה והפיצוי יהיה‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫אם מדובר בפנסיה שהיא סכום חד פעמי שנצבר אזי לא יבוצע ניכוי ולא מדובר בהטבה‪( .‬הקדמת התשלומים לא‬ ‫הטיבה עם הניזוק אלא רק פרסה ליותר שנים את הכסף המגיע לו)‪.‬‬ ‫אם מדובר בפנסיה חודשית שמשולמת ללא קשר לסכום צבירה אזי מדובר בהטבה והגמלה תקוזז מסכום‬ ‫הפיצוי שמגיע לנפגע כל חודש עד גיל הפנסיה‪ .‬לאחר גיל הפנסיה לא תקוזז הגמלה שכן אזי מתנתק הקש"ס בין‬ ‫המאורע לנזק כי ממילא היה מקבל הניזוק את הפנסיה‪.‬‬ ‫בע"א ‪ ,331/20‬מבטחים נ' פלאצי‪ ,‬נקבע כי קצבת שאירים מפנסיה הינה הטבת גוף אשר המיטיב יכול לתבוע‬ ‫בגינה‪.‬‬ ‫מכוח חוק – גמלאות מהמדינה האם יש לקזז?‬ ‫בהתאם לסעיף ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)‪ ,‬גמלה שמקבל הניזוק מהמדינה תקוזז‬ ‫מסכום התביעה אשר רשאי הניזוק להגיש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המדינה תהיה רשאית לתבוע מן המזיק את ההטבה‪( .‬ע"א ‪ 066/62‬לנקרי נ' מ"י)‪.‬‬ ‫דוגמא לגמלה מהמדינה ‪ -‬המוסד לביטוח לאומי‬ ‫בנסיבות מתאימות ניזוק יכול לתבוע קבלת גמלה מהביטוח הלאומי בגין מעשה העוולה ו‪/‬או התאונה‪.‬‬ ‫הכלל הוא כי יש לקזז את מלוא סכום הגמלאות אשר מקבל הניזוק מהביטוח הלאומי ואשר יקבל בעתיד‬ ‫כתוצאה מהפגיעה‪.‬‬ ‫אם אדם בוחר להימנע מלתבוע את המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ביהמ"ש יקזז את הסכומים להם הוא זכאי מאת‬ ‫הביטוח הלאומי שכן אין אדם זכאי לוותר על זכות התביעה הזו (ע"א ‪ 214/21‬גולדברגר נ' בסה)‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם הגיש תביעה וחלקה‪/‬כולה נדחתה אזי יקוזזו רק אותם גימלאות אשר קיבל בפועל‪.‬‬ ‫ביטוח לאומי – המשך קיזוז‬ ‫סעיף ‪ 321‬לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם אדם זכאי לשתי גימלאות מן הביטוח הלאומי אזי הוא יקבל רק‬ ‫את הגבוהה מבין השתיים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר באים לבצע קיזוז קצבאות ביטוח לאומי יש לקחת עובדה זו בחשבון ולבדוק האם הקצבה כתוצאה‬ ‫מהתאונה ניתנה ו‪/‬או לא פגעה בקצבה אחרת לה היה זכאי הניזוק‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 06‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫חלוקה בין הניזוק לביטוח הלאומי בכספים‬ ‫סעיף ‪(331‬א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו‬ ‫התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף ‪(322‬א)‪ ,‬לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על ‪ 20%‬מסך כל‬ ‫הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד‪ ,‬והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ ,111899‬החברה להגנת הטבע נ' עיזבון תמר‪.‬‬ ‫חלוקה בפיצויים‪ :‬לפי מה שמגיע‪ ,‬אולם‪ ,‬אם הפיצוי המגיע לניזוק נבלע כולו או רובו בפיצוי המגיע לביטוח‬ ‫הלאומי הרי החלוקה תהיה כדלקמן‪ 20% :‬לניזוק ו – ‪ 20%‬לביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי – זכות חזרה למזיק‬ ‫סעיף ‪ 322‬לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב] מעניק לביטוח הלאומי זכות לתבוע בחזרה מזיק כאשר האירוע‬ ‫המזיק הצמיח זכות לקבלת גמלה על סמך חוק זה‪.‬‬ ‫חריג לזכות החזרה‪ :‬בהתאם לסעיף ‪ 22‬לפקנ"ז כאשר המזיק הוא המעסיק‪ .‬במקרים כאלה אין הביטוח הלאומי‬ ‫יכול לחזור למעסיק שכן בדיוק בשביל כך המעסיק שילם דמי ביטוח לאומי כל השנים‪.‬‬ ‫ברע"א ‪ ,191889‬מנורה נ' עיזבון המנוח משה תמר‪ ,‬נקבע כי גם עצמאי יחשב למעסיק לעניין זכות החזרה‪.‬‬ ‫הטבה של קופות חולים‬ ‫בעבר הביטוח בקופת חולים היה וולונטארי ולכן נהגו כלפיו כמו חוזה ביטוח אחר ולא התחשבו בהטבות אשר‬ ‫קיבל הניזוק עקב ביטוח זה בעת פסיקת הפיצויים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1664‬חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע חובת ביטוח בקופת חולים ובד בבד קובע את סל‬ ‫השירותים שעל קופ"ח להעניק למבוטחיהן‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים או נותן שירותים‪ ,‬שנתנו שירותי בריאות למי‬ ‫שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד‪ ,‬בשל‬ ‫חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח‪ ,‬בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי‬ ‫שנפגע או שחלה כאמור‪.‬‬ ‫בע"א ‪ ,1119881‬סהר חברה לביטוח נ' חדד‬ ‫מתייחס בית המשפט לסוגיה זו בקובעו כי טיפולים הנכללים במסגרת החוק לא יוכל הניזוק לתבוע בגינם‪.‬‬ ‫לעומת זאת יהיה רשאי הניזוק להגיש תביעה על טיפולים שאינם בסל השירותים וחובת ההוכחה כי הטיפול לא‬ ‫ניתן במסגרת קופת החולים הינה על הניזוק‪.‬‬ ‫בע"א ‪ 2911881‬אל על נתיבי אויר לישראל‬ ‫נקבע כי בדומה למוסד לביטוח לאומי גם כאן ניזוק חייב למצות את זכויותיו מול קופת החולים ואין הוא יכול‬ ‫לתבוע את המזיק תוך שהוא מבקש להימנע מתביעה נגד קופת החולים משיקולים שונים‪.‬‬ ‫ירושה – אין קיזוז האצה‬ ‫לכאורה גם האצת ירושה הינה בגדר הטבה לה זוכה עיזבונו של הניזוק עם מותו‪.‬‬ ‫בע"א ‪ 1891‬יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח נקבע כי לא יקוזז שווי האצת הירושה וזאת מהטעם שהרווח‬ ‫מהאצת הירושה מתקזז לעומת ההפסד האפשרי שכן נמנע מהניזוק להמשיך לעבוד ולהרחיב את ירושתו‪.‬‬ ‫‪ 1.11‬שאלה רביעית – אופן הפיצוי‬ ‫פיצוי חד פעמי‪ ,‬פיצוי תכוף או פיצוי עיתי‪.‬‬ ‫פיצוי עיתי‪ :‬סעיף ‪ 6‬בפלת"ד דן בשאלת הפיצוי העיתי בעוד בפקנ"ז אין כל התייחסות לאופציה זו‪.‬‬ ‫בע"א ‪ ,293898‬עיריית חיפה נ' מוסקוביץ‬ ‫קובע ביהמ"ש העליון כי יש להחיל את האופציה של תשלום עיתי גם בפקנ"ז וכי ההחלטה בנוגע לאופן התשלום‬ ‫מסורה לבית המשפט גם ללא הסכמת הצדדים‪.‬‬ ‫בפס"ד זה נקבעים אמות מידה להפעלת הסמכות לפסוק פיצויים עיתיים‪ :‬מחד‪ ,‬עקרון סופיות הדיון ומאידך‬ ‫עשיית צדק‪.‬‬ ‫בפס"ד עיריית חיפה נ' מוסקוביץ‬ ‫נקבע כי כל עוד לא נעשה הסדר תחיקתי או מנהלי להבטחת התשלום העיתי‪ ,‬יש להגביל את יישום השיטה‬ ‫למקרים שהמזיק הוא המדינה‪ .‬גם כשניתן לבטוח במעמדו הכלכלי של המזיק‪ ,‬יש לנקוט שיטה זו רק במקרים‬ ‫שהערכת הנזק מבוססת על סיכוי עתידי‪ ,‬שהערכתו קשה‪.‬‬ ‫בע"א ‪ 811812‬עיזבון סביחי נ' הפניקס –‬ ‫ביהמ"ש המחוזי פסק פיצוי עיתי בהתחשב בסיכויה של האלמנה להינשא שוב‪ .‬ביהמ"ש העליון קיבל את‬ ‫הערעור וביטל את התשלום העיתי שכן בהתאם להלכה אין להתחשב בנתון זה‪ ,‬אין זו המטרה לשמה נקבע מוסד‬ ‫התשלום העיתי ותיקון ההלכה כיום הינה עניין למחוקק להתערב בו‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 03‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫פיצויים ודרך חישובם‬ ‫טבלת פיצויים‬ ‫פיצויים לנזקי גוף‪ :‬נערך ע"י עו"ד גאולה אבידן‬ ‫תביעה של ניזוק חי‬ ‫(ניזוק בחיים)‬ ‫הפסד כושר אורך התקופה ‪ X‬מידת הפגיעה‬ ‫השתכרות‬ ‫‪ X‬גובה השכר‬ ‫ראשית‪ ,‬נגדיר את התקופה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬נקבעת הנכות התפקודית‬ ‫(בהתאם לנכות הרפואית בשילוב‬ ‫תעסוקת הנפגע)‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬נקבע גובה השכר‪:‬‬ ‫נזיקין‪:‬‬ ‫גובה השכר יילקח ברוטו‪.‬‬ ‫אין הגבלת גובה שכר (נזק‬ ‫פוטנציאלי‪/‬דוק' פיצוי על פי‬ ‫סיכוי ‪ /‬שכר ממוצע במשק ‪/‬‬ ‫סטטיסטיקה‪.‬‬ ‫פלת"ד‬ ‫גובה השכר נטו מוגבל עד פי ‪3‬‬ ‫מהשכר הממוצע במשק (היינו‪,‬‬ ‫‪.)₪ 24,111‬‬ ‫פס"ד עזבון ניסן‪:‬‬ ‫הפיצוי הוא עד לגיל פנסיה‪ ,‬פיצוי‬ ‫על אובדן פנסיה ומעבר לגיל‬ ‫הפנסיה‪ ,‬זה ראש נזק נפרד‪.‬‬ ‫הוצאות‬ ‫רפואיות‬ ‫טיפולים‪ ,‬אשפוזים‪ ,‬תרופות וכו'‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח ביראות‬ ‫ממלכתי ‪ -‬אין פיצוי בגין‬ ‫טיפולים שניתנים במסגרת סל‬ ‫קופ"ח‪.‬‬ ‫ברדה‪ :‬טיפול הוגן‪.‬‬ ‫מפס"ד הבאבו‪ :‬טיפול ראוי‪.‬‬ ‫למזיק אין זכות להכתיב לניזוק‬ ‫את דרך הטיפול‪.‬‬ ‫תביעת תלויים‬ ‫תביעת עיזבון‬ ‫(ניזוק נפטר)‬ ‫(ניזוק נפטר)‬ ‫ראש הנזק נקרא ‪" -‬השנים ראש הנזק נקרא ‪" -‬אבדן‬ ‫כושר תמיכה"‬ ‫(אבדן‬ ‫האבודות"‬ ‫השתכרות של הנפטר)‬ ‫אופן החישוב‪:‬‬ ‫אופן החישוב‪:‬‬ ‫א ‪ -‬ניזוק נפטר והותיר משפחה‪ :‬הכנסת הנפטר ‪ +‬הכנסת בת הזוג‬ ‫הכנסת הנפטר ‪ +‬בת זוג לחלק ידות הבית (מספר נפשות‪:‬‬ ‫תלויים ‪ +‬נפטר) ‪ +‬ידה נוספת‬ ‫למספר הידות‬ ‫(מספר נפשות‪ 2 + :‬ידות נוספות (ידת משק הבית)‪.‬‬ ‫(ידת משק הבית וידת החיסכון)‪.‬‬ ‫שמתקבלת‬ ‫התוצאה‬ ‫שמתקבלת את‬ ‫התוצאה‬ ‫את‬ ‫מחסירים מהכנסת הנפטר‬ ‫מחסירים מהכנסת הנפטר‪.‬‬ ‫התוצאה תוכפל בחודשים עד התוצאה הסופית שהתקבלה‪,‬‬ ‫היא הפסד התמיכה החודשית‪.‬‬ ‫לגיל הפנסיה ‪ +‬היוון‪.‬‬ ‫פלת"ד‪ :‬גובה השכר נטו מוגבל את התוצאה הסופית מכפילים‬ ‫עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק עד לתום גיל תמיכה ‪-‬‬ ‫חזקה (פס"ד יחזקאל)‪ :‬ילדים‬ ‫(היינו‪.)24,111 ,‬‬ ‫עד ‪ 12‬נתמכים בהוריהם‪.‬‬ ‫ילדים מגיל ‪ 12‬עד גיל צבא‬ ‫כנ"ל לעניין פס"ד עזבון ניסן‪.‬‬ ‫נתמכים ‪ 1/3‬בהוריהם‬ ‫ניזוק נפטר שלא הותיר תיתכן סטייה מהשיטה‪ :‬ילד‬ ‫מוגבל‪ ,‬תמיכה קבועה בקרוב‪,‬‬ ‫משפחה‪:‬‬ ‫חסכון‪...‬‬ ‫החישוב‪:‬‬ ‫גובה השכר ‪( 31% X‬חיסכון) ‪X‬‬ ‫חודשים מגיל ‪ 21‬עד גיל פנסיה‪.‬‬ ‫אם היו הוצאות והנפגע לא נפטר‬ ‫מיד‪ ,‬ניתן לתבוע‪.‬‬ ‫הוצאות לא ניידות (הוצאות נסיעה וכדו')‪ ,‬אם היו הוצאות והנפגע לא נפטר‬ ‫מיד‪ ,‬ניתן לתבוע‪.‬‬ ‫דיור‪ ,‬מיזוג אוויר ועוד‪.‬‬ ‫רפואיות‬ ‫עזרת צד ג'‬ ‫סיעוד ‪( -‬נזק מיוחד ונזק כללי)‪.‬‬ ‫פס"ד אקסלרד‪ :‬החישוב לפי‬ ‫עובד זר‪.‬‬ ‫עזרה בבית ‪ -‬נזק מיוחד ונזק‬ ‫כללי‪.‬‬ ‫פס"ד בחירי‪ :‬עזרת משפחה כצד‬ ‫ג' מזכה בפיצוי אם מוכח שאכן‬ ‫סייעו בפועל‪.‬‬ ‫סיעוד ‪ -‬פס"ד אקסלרד‪:‬‬ ‫החישוב לפי עובד זר עד ליום‬ ‫הפטירה‪.‬‬ ‫עזרה בבית ‪ -‬נזק מיוחד‪.‬‬ ‫פס"ד בחירי‪ :‬עזרת משפחה כצד‬ ‫ג' מזכה בפיצוי אם מוכח שאכן‬ ‫סייעו בפועל עד ליום הפטירה‬ ‫אבדן שירותים‪ :‬פיצויים על‬ ‫לקיחת שירותים שהיו נעשים‬ ‫ע"י הנפטר טרם מותו‪.‬‬ ‫גבאי‪ :‬די להוכיח הפסד‪ ,‬לא חייב‬ ‫להעסיק בפועל שירותים של‬ ‫עזרה בניקיון הבית‪ ,‬בן זוג‬ ‫שנאלץ לקצץ במשרה וכו'‪.‬‬ ‫הוצאות קבורה ‪-‬‬ ‫הוצאות קבורה ‪-‬‬ ‫לפי סעיף ‪(16‬ב) לפקנ"ז‪ :‬נסיעה לפי סעיף ‪ 21‬לפקנ"ז הוצאות‬ ‫האבל לא נכללים בפיצוי‪ .‬ס'‬ ‫ללוייה‪ ,‬אחוזת קבר‪ ,‬מצבה‪.‬‬ ‫הוצאות האבל לא נכללים ‪ )2(21‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫בפיצוי‪ .‬ס' ‪ )2(21‬לפקנ"ז‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 09‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫כאב וסבל‬ ‫קיצור‬ ‫תוחלת‬ ‫חיים‬ ‫‪1.2‬‬ ‫אין פיצוי בגין ראש נזק של כאב‬ ‫פיצוי בנזיקין (שאינו פלת"ד)‪:‬‬ ‫אינו מוגבל בסכום‪ ,‬אולם לרוב וסבל‪.‬‬ ‫לא ניתן פיצוי בגין ראש נזק זה‪,‬‬ ‫אם הניזוק נפטר באופן מיידי‪.‬‬ ‫תלוי בנסיבות ובעובדות‪.‬‬ ‫פלת"ד‪:‬‬ ‫לפי תקנה ‪ 4‬לתקנות הפיצויים‪,‬‬ ‫הנזק מחושב כך‪:‬‬ ‫‪ X 20%‬הסכום המקסימלי‬ ‫(‪.)₪ 160,111‬‬ ‫פיצוי בנזיקין (שאינו פלת"ד)‪:‬‬ ‫הסכום אינו מוגבל ונקבע על ידי‬ ‫בית המשפט בהתאם לראיות‬ ‫(גיל‪ ,‬חומרת פגיעה‪ ,‬ימי אשפוז‪,‬‬ ‫סיכויי החלמה‪ ,‬החמרה וכו')‪.‬‬ ‫פלת"ד‪:‬‬ ‫לפי תקנה ‪ 2‬לתקנות הפיצויים‬ ‫לנפגעי תאונות דרכים (חישוב‬ ‫פיצויים בשל נזק שאינו נזק‬ ‫ממון)‪ ,‬התשל"ו ‪ 1626 -‬הסכום‬ ‫מוגבל עד ‪ ₪ 160,111‬עבור ‪111%‬‬ ‫נכות‪.‬‬ ‫החישוב נערך על בסיס‬ ‫נכות‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫הפרמטרים‬ ‫רפואית‪ ,‬ימי אשפוז וגיל‪.‬‬ ‫מעל גיל ‪ ,31‬הפחתה של ‪ 1%‬על‬ ‫כל שנה‪.‬‬ ‫סכום גלובלי על קיצור תוחלת סכום גלובלי על קיצור החיים‪ .‬אין פיצוי בגין ראש נזק‪.‬‬ ‫החיים‪ .‬רק בתביעה על פי פקנ"ז רק בתביעה על פי פקנ"ז‬ ‫תחשיבי נזק‪:‬‬ ‫לכל אורך התחשיב נשתמש בנתונים הבאים ‪-‬‬ ‫תכירו את משפחת אזרחי‪:‬‬ ‫דוד בן ‪ .11‬עובד כעורך דין עצמאי‪ .‬מרוויח ‪ ₪ 11,111‬ברוטו לחודש‪ 31,111 ,‬נטו‪.‬‬ ‫נשוי לצילה בת ‪ .19‬עורכת דין שכירה‪ .‬מרוויחה ‪ 11,111‬ברוטו לחודש‪ 9,111 ,‬נטו‪.‬‬ ‫ילדים ‪ -‬ציקי בן ‪ ,19‬ציפי בת ‪.11‬‬ ‫קונץ נפגע ‪ -‬נכות רפואית ‪ .12%‬תפקודית ‪ .16%‬אושפז ‪ 22‬יום‪.‬‬ ‫‪1.2.1‬‬ ‫ניזוק חי‪:‬‬ ‫‪ 1.2.1.1‬אבדן כושר השתכרות‪:‬‬ ‫לפי נזיקין "רגיל" ‪ -‬בסיס השכר ‪ -‬אינו מוגבל בתקרה‪ .‬בסיס השכר מחושב ברוטו‪.‬‬ ‫הנוסחה לעבר‪ :‬בסיס שכר ברוטו ‪% X‬נכות תפקודית ‪ X‬מס' חודשים מיום התאונה ועד מתן פסק הדין = הפיצוי‬ ‫לעבר‪.‬‬ ‫הנוסחה לעתיד‪ :‬בסיס שכר ברוטו ‪% X‬נכות תפקודית ‪ X‬חודשים מיום פסק הדין ועד גיל הפנסיה ‪ X‬מקדם היוון‬ ‫של ‪ = 3%‬הפיצוי לעתיד‪.‬‬ ‫‪ 1.2.1.2‬כאב וסבל‬ ‫לפי נזיקין "רגיל" ‪ -‬אין תקרה‪ .‬לא מוגבל בסכום‪ .‬נקבע על ידי בית המשפט על סמך ראיות בדבר כאב וסבל‪,‬‬ ‫ובהתחשב בנסיבות סובייקטיביות ‪ -‬גיל הנפגע‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬סיכויי החלמה ‪ /‬החמרה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לפי הפלת"ד ‪ -‬תקנה ‪ 2‬לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון)‪.‬‬ ‫תקנה ‪ 3‬קובע גיל סף‪.‬‬ ‫במסגרת ראש נזק זה לוקחים את הפרמטרים הבאים ‪ -‬נכות רפואית‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬גיל (מעל ‪,)31‬‬ ‫בנוסחה כפולה‪ ,‬בשים לב לתקנה ‪3:‬‬ ‫‪( ₪ 160,111 X 1.112‬סכום מקסימלי) ‪ X‬ימי אשפוז = תוצאה א' (כיום‪ ,‬יום אשפוז = כ‪.)₪ 331 :‬‬ ‫בנוסף יקבל‪:‬‬ ‫(‪ Y%‬שנים מעל גיל ‪( ₪ 160,111[ - )31‬סכום מקסימלי) ‪ % X‬נכות רפואית] = תוצאה ב'‪.‬‬ ‫‪16,211 X 21% = 10,241‬‬ ‫דוגמא‪160,111 X 12% - )21%( :‬‬ ‫תקרת הפיצוי ‪ ₪ 111,111 -‬עבור ‪ 111%‬נכות‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 08‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪1.2.2‬‬ ‫עזבון‬ ‫‪ 1.2.2.1‬כאב וסבל‪:‬‬ ‫לפי הפלת"ד ‪ -‬תקנה ‪ 4‬לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון)‪:‬‬ ‫העיזבון זכאי ל‪ 20%-‬מהסכום המקסימלי (‪.)160,111‬‬ ‫לפי נזיקין "רגיל" ‪ -‬ראש הנזק לא מוגבל‪ .‬במסגרת זו נכנס אלמנט של "קיצור תוחלת חיים" כפיצוי על כך‬ ‫שהנפגע נפטר בטרם עת‪ .‬לוקחים בחשבון גיל‪ ,‬מה קרה‪...‬‬ ‫‪ 1.2.2.2‬שנים אבודות‬ ‫איך מחשבים את הפיצוי לפי שנים אבודות?‬ ‫"שיטת הידות" ‪-‬‬ ‫א ‪ -‬ניזוק בעל משפחה‪ :‬הכנסה נפגע (נפטר) ‪ +‬הכנסת בן זוג לחלק למספר ידות משפחה ‪( 2 +‬ידת משק בית וידת‬ ‫חסכון)‪ .‬הסכום המתקבל מפחיתים מהכנסת הנפטר‪.‬‬ ‫לפי הדוגמא‪ .61,111=01,111+11,111 :‬לחלק ל‪( 6-‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬ילד‪ ,‬ילדה‪ ,‬ידת חסכון‪ ,‬ידת משק בית) =‬ ‫‪.11,111‬‬ ‫הסכום המתקבל (‪ )₪ 11,111‬מפחיתים מהכנסת הנפטר ‪ X‬התקופה (עבר ‪ /‬עתיד ‪ -‬תוספת היוון) עד גיל פנסיה של‬ ‫הניזוק‪.‬‬ ‫‪.41,111=01,111-11,111‬‬ ‫ב ‪ -‬ניזוק שנפטר ללא משפחה ‪ -‬בדרך כלל מדובר בקטין‪ X 31% .‬שכר ממוצע במשק (פס"ד פינץ)‪.‬‬ ‫את הסכום המתקבל מכפילים לעתיד עד גיל הפנסיה‪.‬‬ ‫לקטין ‪ -‬מגיל אחרי צבא ועד לגיל פנסיה‪.‬‬ ‫ג ‪ -‬לפי פלת"ד ‪ -‬החישוב זהה פרט לבסיס חישוב השכר ‪ -‬מוגבל עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק (‪.)24,111‬‬ ‫להדגיש‪ :‬חישוב השנים האבודות יעשה גם לניזוק חי שחייו קוצרו‪.‬‬ ‫‪ 1.2.3‬תלויים‪:‬‬ ‫‪ 1.2.3.1‬הפסד תמיכה‬ ‫הכנסה נפגע (נפטר) ‪ +‬הכנסת בן זוג לחלק למספר ידות משפחה ‪( 1 +‬ידת משק בית)‪.‬‬ ‫לפי הדוגמא‪ .61,111=01,111+11,111 :‬לחלק ל‪( 0-‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬ילד‪ ,‬ילדה‪ ,‬ידת משק בית) = ‪12,111.‬‬ ‫‪ - 12,111‬מהווה את הסכום שהנפטר היה מוציא על עצמו בחייו‪ ,‬לכן לא ניתן לטעון שזהו הפסד לתלויים‪.‬‬ ‫ולכן‪:‬‬ ‫‪.₪ 01,111 - ₪ 12,111 = ₪ 32,111‬‬ ‫ולכן‪ 32,111 :‬במכפלת החודשים לעבר ‪ /‬עתיד (היוון) עד גיל פנסיה של הנפטר‪.‬‬ ‫לפי פלת"ד ‪ -‬החישוב זהה פרט לבסיס חישוב השכר ‪ -‬מוגבל עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫‪ 1.2.3.2‬לפי הלכת הניכוי‪:‬‬ ‫ההלכה נוגעת רק לראשי הנזק הזהים‪ :‬אבדן תמיכה לתלויים ופיצוי עבור שנים לעיזבון‪.‬‬ ‫ביתר ראשי הנזק אין ניכוי‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬הפסד שירותים של התלויים‪ ,‬כאב וסבל של העיזבון וכו'‪.‬‬ ‫כשהעיזבון והתלויים זהים ‪ -‬הגבוה מבין השניים‪.‬‬ ‫מקום בו אין זהות בין העיזבון לתלויים‪ :‬יש לנכות מתביעת העיזבון את תביעת התלויים‪.‬‬ ‫לפי הדוגמא‪ :‬התלויים יקבלו ‪ 32,111‬והעיזבון ‪.2,111‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הכנה למבחן‬ ‫פתרון תרגיל ‪ – 1‬רשלנות ‪ +‬הפח"ח (נערך ע"י עוה"ד איילת ברעם)‬ ‫שלב ראשון – קריאת העבודה‬ ‫כשקוראים את העבודה צריך לשים לב לכמה דברים‪:‬‬ ‫‪ ‬דמויות ומה הן עשו‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאריכים‬ ‫שעות‬ ‫מידע נוסף‬ ‫השאלה!‬ ‫הדמויות וסיפורן‬ ‫‪ ‬עמי – הנפגע‪ .‬קטין בן ‪ .12‬פעם ראשונה רוכב‪.‬‬ ‫‪ ‬חוות הסוסים – 'סוסונים ביער'‪.‬‬ ‫‪ ‬יוסי – מדריך רכיבה ומנהל החווה‪.‬‬ ‫‪ ‬אבי – בעל המקרקעין‪ .‬חוזה שאסור לנהל עסק‪.‬‬ ‫‪ ‬אילנה – הרופאה שלא אבחנה כראוי‪[ .‬תביעת בי"ח]‪.‬‬ ‫‪ ‬עיריית ירושלים – התראה על עיסוק לא כדין‪.‬‬ ‫‪ ‬שר הספורט – לא התקין תקנות‪.‬‬ ‫‪ ‬מדינת ישראל – בי"ח ושר הספורט‪.‬‬ ‫תאריכים‪ ,‬שעות ומידע נוסף‬ ‫‪ .1‬תאריכים ושעות‬ ‫‪ ‬חוזה השכירות חודש כל שנה במשך חמש השנים האחרונות‪.‬‬ ‫‪ ‬העירייה נתנה התראה ליוסי להפסיק פעילותו ובמשך שישה חודשים לא עשתה דבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מידע נוסף –‬ ‫‪ ‬עמי "אשר הייתה זו לו הפעם הראשונה ברכיבת סוסים"‪.‬‬ ‫‪ ‬סוסה "חמת מזג"‪.‬‬ ‫‪ ‬יצאו לרכיבה "ללא קסדות‪ ,‬ללא ערכת עזרה ראשונה ומבלי שנקבעו הוראות בטיחות"‪.‬‬ ‫‪ ‬חוות הסוסים הינה "חוות סוסים מוכרת בירושלים אשר פועלת כבר שנים רבות ללא רישיון עסק"‪.‬‬ ‫[הסתכנות מרצון?]‬ ‫מה נשאלנו‬ ‫חוו דעתכם ביחס לסיכוי התביעה ביחס ליוסי‪ ,‬אבי‪ ,‬אילנה והעירייה‪ .‬שימו לב גם להוראות החוק שהובאו‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫דגשים‪:‬‬ ‫להתייחס רק למה שנשאלתם‪.‬‬ ‫שימו לב ל‪-‬שימו לב‪.‬‬ ‫'סיכוי התביעה' אינם מספרים ואחוזים אלא ניתוח משפטי של הארועון וטענות הצדדים‪.‬‬ ‫הכנת נק' פתרון‬ ‫‪ ‬תביעה נגד חוות הסוסים – רשלנות‪:‬‬ ‫סוסה חמת מזג‪.‬‬ ‫אין קסדות וכו'‪.‬‬ ‫אין רישיון עסק‪.‬‬ ‫‪ ‬תביעת יוסי – רשלנות והפרת חובה חקוקה‪:‬‬ ‫מנהל את החווה – אחריות עובד‪.‬‬ ‫מדריך הרכיבה‬ ‫קיבל התראה לסגירה ולא נענה לה‪.‬‬ ‫האם ישנה הפח"ח של סעיף ‪ 4‬לחוק רישוי עסקים?‬ ‫‪ ‬אבי – רשלנות‪:‬‬ ‫אחריות בעל קרקע ‪ +‬האם בחוזה יצא ידי חובתו?‬ ‫אילנה – רשלנות‪:‬‬ ‫רשלנות באי מתן הוראה לערוך צילום מקיף‪.‬‬ ‫‪ ‬עירייה – רשלנות והפח"ח‪:‬‬ ‫רשלנות‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫אחריות כבעלת קרקע‪.‬‬ ‫אחריות בגין פיקוח – פס"ד לוי ושתיל‪[ .‬סמכות‪-‬אחריות‪-‬חובה]‪.‬‬ ‫הפרת חובה חקוקה‬ ‫האם הופר סעיף ‪ 241‬לפקודת העיריות?‬ ‫הכנת נק' לפתרון‬ ‫לא נתבקשנו אבל –‬ ‫רשלנות שר הספורט – האם עצם העובדה שלא התקין תקנות מהווה רשלנות? האם יש חסינות?‬ ‫מדינת ישראל – רשלנות פיקוח ו‪/‬או אחריות שילוחית – הן כלפי בי"ח והן כלפי שר הספורט‬ ‫נק' נוספות לפתרון‬ ‫סעיפים ‪ 41 ,32‬ו – ‪ :41‬העברת נטל ההוכחה‪.‬‬ ‫אם נושא הארועון לא סגור ‪ -‬מעבר על כל פקודת הנזיקין ‪ +‬סילבוס‪.‬‬ ‫עוולת הרשלנות‬ ‫ניתוח כל יסודות עוולת הרשלנות‪:‬‬ ‫חובת זהירות‪:‬‬ ‫נבחנת לפי מבחני הצפיות‪ :‬צפיות טכנית וצפיות נורמטיבית‬ ‫החלוקה הרגילה הינה לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית‪.‬‬ ‫שיקולים שנבחן במסגרת חובת הזהירות‪ :‬הסתברות התרחשות הנזק‪ ,‬ההוצאות הכרוכות במניעת‬ ‫הסיכון‪ ,‬מידת הנזק הצפוי‪ ,‬הערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לסיכון‪ ,‬מי מצוי בעמדה הטובה‬ ‫למניעת הסיכון‪ ,‬מי הפיק תועלת מהמדיניות שהביאה לסיכון‪ ,‬רמת הסיכון שאנשים נוקטים כלפי‬ ‫סיכונים דומים‪.‬‬ ‫האם הופרה חובת הזהירות?‬ ‫מבחן האדם הסביר‬ ‫נוסחת לרנד הנד‪.‬‬ ‫נזק – ישנו‪.‬‬ ‫קש"ס בין ההפרה לנזק‬ ‫קש"ס עובדתי‬ ‫קש"ס משפטי‬ ‫אם ישנם בעיות בקש"ס לדון בהן‪.‬‬ ‫בדיקת ביניים – רשלנות של גורם אחר לא גורעת מרשלנות הנתבע‪.‬‬ ‫הפרת חובה חקוקה – אינדיקציה להתרשלות‪.‬‬ ‫שיקולי מדיניות‬ ‫טעמים לצמצום אחריות ‪:‬‬ ‫הרתעת יתר‬ ‫הצפת תביעות‬ ‫הטלת עול כספי כבד מידי (על הרשויות הציבוריות)‬ ‫מתן משקל רב לחשש מתביעה על פני שיקולים כלכליים וחברתיים אחרים‬ ‫טעמים לחבות‪:‬‬ ‫פיזור נזק טוב‬ ‫כיס עמוק‬ ‫הרתעת המדינה‪ ,‬רשויות השלטון וגופים גדולים‪.‬‬ ‫עיקרון השוויון בין המדינה‪/‬גופים גדולים לאזרחים‪.‬‬ ‫רשלנות הגורמים השונים‬ ‫חוות הסוסים – ניתוח הרשלנות לא מעלה קושי מיוחד‪.‬‬ ‫יוסי – לא מעורר קושי מיוחד‪.‬‬ ‫אבי – האם חב חובת זהירות? האם יש אחריות כבעל קרקע? האם ישנה הפרה של חובה הזהירות לאור‬ ‫ההסכם? האם קיים קש"ס?‬ ‫אילנה – האם ישנה הפרה של החובה?‬ ‫עירייה – האם ישנה חובת זהירות? האם ישנה אחריות כבעלת קרקע? האם הפרה את חובת הזהירות?‬ ‫האם קיים קש"ס בין ההפרה לנזק?‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫ניתן לדון גם על הפקחים עצמם שהחליטו להסתפק באזהרה – חסינות עובד ציבור‪.‬‬ ‫עירייה – פיקוח ושיטור‬ ‫קושי בבחינת סטנדרט זהירות כפי שעולה בשתיל‪ .‬ביהמ"ש קובע כי יש לבחון את הפרת סטנדרט הזהירות‬ ‫בהקבלה לסבירות החלטה מנהלי‪ ,‬כלומר בחינה אם המקרה עומד בפסקת ההגבלה‬ ‫היקף שק"ד של הרשות ובחינת סבירות ההחלטה ‪ -‬פס"ד לוי ושתיל‪.‬‬ ‫עוולת הפרת חובה חקוקה‬ ‫ניתוח יסודות העוולה –‬ ‫חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק‬ ‫החיקוק נועד לטובתו של הניזוק‬ ‫המזיק הפר את החובה המוטל עליו‪.‬‬ ‫ההפרה גרמה לניזוק נזק‬ ‫הנזק הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק‪.‬‬ ‫חוק רישוי עסקים‪ :‬סעיף ‪ 4‬לחוק רישוי עסקים קובע כי‪" :‬לא יעסוק אדם אלא‪ – "...‬החלה ברורה‬ ‫על יוסי אך האם גם על החווה?‬ ‫פקודת העיריות‪.‬‬ ‫העברת נטל ראייה‬ ‫‪ .39‬חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים‬ ‫בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או חיה‪ ,‬או על ידי‬ ‫שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו‬ ‫נמלט הדבר ‪ -‬על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה‪.‬‬ ‫ ציון סעיף זה יביא להורדת ניקוד!‬‫ דיון בחובת הראיה כשהדבר מעיד על עצמו וברשלנות לגבי חיה‪.‬‬‫תקיפה (רפואית)‬ ‫דיון בעוולת התקיפה –‬ ‫הדיון לא אוטומטי ולא יכול להתקיים שכן הרשלנות היא באי ביצוע צילום‪.‬‬ ‫דיון אוטומטי בעוולת התקיפה לא יתקבל‪.‬‬ ‫אם הייתה תקיפה אז היה מקום לדון ביסודות העוולה‪ ,‬הגנות‪ ,‬מעבר מתקיפה לרשלנות ופיצוי לפי‬ ‫דעקא‪.‬‬ ‫שאלה בפלת"ד‬ ‫• פלת"ד‬ ‫• תביעתו של ירון‬ ‫• התאונה בה נפצע ירון הייתה בין שני כלי רכב‪ ,‬מכוניתו הפרטית של ירון ומשאיתו של ליאור‪.‬‬ ‫• ירון הינו ה"נוהג" ברכב והוא נפצע קשה מרכבו של ליאור‪.‬‬ ‫• במידה ויטען ירון כי היה בגדר "הולך רגל" בזמן התאונה בשל הימצאותו מחוץ לרכב ‪,‬יתבע פיצויים‬ ‫מליאור לפי ס' ‪(2‬א) לחוק הפלת"ד ‪ ,‬בשל העובדה שליאור הנוהג והוא הנפגע‪.‬‬ ‫• אבל בשל "הלכת אלראהב" נראה כי גם אדם היוצא מרכבו לצורך טיפול ברכב מוגדר עדיין כ"נוהג"‬ ‫ולא כ"הולך רגל"‪ ,‬אם כן ירון הינו "נוהג" ברכב גם לאחר שיצא ממנו‪.‬‬ ‫ירון יכול לתבוע אך ורק את חברת הביטוח שלו לפי סע' ‪( 3‬א)(‪ )2‬לפקודת הביטוח ‪( -‬אשר מבטחת נהג‬ ‫מפני נזקי גוף שעלולים לקרות לו בתאונת דרכים המוגדרת לפי החוק) מכיוון שהתאונה קרתה בין שני כלי רכב‪.‬‬ ‫על מנת לקבל פיצויים מחברת הביטוח שלו‪ ,‬על ירון נופל נטל ההוכחה להראות כי אכן עבר תאונת‬ ‫דרכים לפי שלושת השלבים לפיהם פסק השופט ברק ברע"א עוזר‪:‬‬ ‫• שלב א ‪ -‬ניתוח ההגדרה הבסיסית לפי הרישא של סע' ‪ 1‬לחוק‬ ‫• ‪ .1‬מאורע‪ -‬פגיעה בירון שהייתה פתאומית ולא מתמשכת‪.‬‬ ‫• ‪ .2‬נזק גוף‪ -‬ירון נפצע קשה בשל הפגיעה בו ("פגיעה או ליקוי גופני")‪.‬‬ ‫• ‪ .3‬עקב ‪ -‬קש"ס‬ ‫• קשר סיבתי עובדתי‪ -‬אלמלא ירון היה יוצא מהרכב לתקנו‪ ,‬לא היה נפצע‪.‬‬ ‫• קשר סיבתי משפטי ‪" -‬מבחן הסיכון"‪ :‬האם השימוש בכלי הרכב הוא זה שגרם לנזק הגוף הממשי‪,‬‬ ‫והאם הנזק הוא בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יוצר‪ .‬יישום ‪ -‬הימצאותו של ירון מחוץ לרכב הייתה‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫בשל תקלה במנוע ולכן‪ ,‬הסכנה של היפגעות מרכב חולף‪ ,‬הייתה בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יצר‪ .‬כל‬ ‫עוד הימצאותו מחוץ לרכב קשורה הייתה בטבורה לשימוש בו‪ ,‬ולמעשה מהווה אותו שימוש כי אז‬ ‫הפגיעה נחשבת כנגרמת עקב השימוש‪.‬‬ ‫• "מבחן השכל הישר" ‪ -‬האם כל התכונות המציינות את התנהגות המזיק תרמו בפועל להתהוות הסיכון‬ ‫שאותו בא החוק להסדיר‪ .‬קרי‪ ,‬עצם יציאתו של ירון מהרכב על מנת לתקן את התקלה‪ ,‬תרמה בפועל‬ ‫לסיכון של היפגעות מרכב חולף‪.‬‬ ‫‪ .1‬שימוש‪ -‬בקרות התאונה היה ירון בגדר נוהג ברכבו‪ .‬הימצאותו על הכביש הייתה בעקבות תקלה במנוע שרצה‬ ‫לתקן‪ ,‬כבעל הרכב‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪ ,‬הטיפול אותו עשה ירון היה "טיפול דרך" (שימוש לוואי)‪" .‬טיפול"‬ ‫זה נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה ולצורך המשכתה המיידית ‪.‬‬ ‫‪ .1‬רכב מנועי‪ -‬רכבו של ירון הינו רכב הנע בכוח מכני ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית‪ ,‬אם כן‪ ,‬עונה הוא‬ ‫להגדרה של רכב מנועי לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪.‬‬ ‫‪ .1‬למטרות תחבורה‪ -‬האם השימוש שנעשה ברכב הוא בגדרו של סיכון תעבורתי? כל שימוש ברכב הגורם נזק‬ ‫גוף והנופל לגדרו של סיכון תעבורתי זה‪ ,‬הוא "למטרות תחבורה"‪" .‬טיפול הדרך" אותו עשה ירון היה בגדר‬ ‫סיכון תעבורתי‪ ,‬היינו‪ ,‬סיכון זה היה קשור באופן הדוק לפעולה התעבורתית אותה ביצע ירון‪" -‬טיפול דרך" ‪.‬‬ ‫הנזק שנגרם לו‪ ,‬היה עקב השימוש למטרות תחבורה – להמשך הנסיעה‪.‬‬ ‫• שלב ב – חזקות חלוטות‬ ‫• בשלב זה יש לבדוק‪ ,‬האם המקרה ייפול בגדר אחת משלושת החזקות החלוטות המרבות (לפי סע' ‪1‬‬ ‫לחוק‪ ..." -‬מאורע שאירע עקב התפוצצות‪ ,)"...‬שנועדו להכיר במקרה כתאונת דרכים במקרה ולא‬ ‫מתקיים אחד מששת הרכיבים (לרוב ה"שימוש") בהגדרה הבסיסית ‪ .‬במקרה דנן החזקות החלוטות‬ ‫המרבות אינן רלוונטיות‪ ,‬מכיוון שהוכחנו את קיומה של ההגדרה הבסיסית‪.‬‬ ‫• שלב ג – חזקה ממעטת‬ ‫• עלינו לשלול את החזקה החלוטה הממעטת ("מעשה שנעשה במכוון")‪ .‬במקרה הנדון אין תחולה לחזקה‬ ‫חלוטה זו‪ ,‬משמע המקרה ממשיך להיות "תאונת דרכים"‪.‬‬ ‫• נראה כי בכל זאת לא יוכל ירון לקבל פיצויים מחברת הביטוח שלו מכיוון שלא היה מבוטח למטרות‬ ‫נסיעה מסחריות והתאונה נגרמה כאשר היה בזמן נסיעה כזו‪.‬‬ ‫• אם כן‪ ,‬לפי סע' ‪ )0( 2‬לחוק‪ ,‬ירון אינו זכאי לפיצויים לפי החוק‪ ,‬ועל כן גם אינו זכאי לפיצויים מ"קרנית"‬ ‫לפי סע' ‪( 12‬א)‪ -‬אשר מפצה רק את הזכאים עפ"י החוק‪ .‬אך כאן לא נחסמה דרכו של ירון‪ ,‬מכיוון‬ ‫שבמקרה הנדון יחול סע' ‪( 2‬ג) לחוק אשר מפנה לפקודת הנזיקין לקבלת פיצויים‪ .‬ירון יתבע כאמור‪,‬‬ ‫בגין עוולת הרשלנות ‪.‬‬ ‫• תביעתה של ריקי‬ ‫• ריקי נפצעה קשה בתאונה בין שני כלי הרכב בשל אותן נסיבות בהן נפצע ירון‪ .‬ריקי נחשבת כ"נוסעת"‬ ‫ברכב‪ ,‬מכיוון שהצטרפה לירון כשנסע מטעם העבודה‪.‬‬ ‫• לחילופין יכולה ריקי לטעון כי הייתה "הולכת רגל" בזמן התאונה בעצם יציאתה מהרכב וניתוקה‬ ‫מהרכב‪ ,‬ובכך תוכל לתבוע פיצויים הן מליאור והן מירון‪ ,‬על סמך ס' ‪( 3‬ב) לחוק ומחברת הביטוח של‬ ‫ליאור לפי סע' ‪ 21‬לפקודת הביטוח ומחברת הביטוח של ירון לפי סע' ‪( 3‬א)(‪ )1‬וסע' ‪ 21‬לפקודת הביטוח ‪.‬‬ ‫• אך בשל העובדה שירון נשאר בגדר "נוהג" ברכב‪ ,‬מכיוון שלא ניתק הקש"ס בינו לבין המכונית‪ ,‬כך גם‪,‬‬ ‫ריקי תישאר בגדר "נוסעת"‪ ,‬מכיוון שגם בינה לבין המכונית לא ניתק הקשר הסיבתי‪ ,‬בשל העובדה‬ ‫שיצאה לתקן את הרכב ביחד עם ירון על מנת להמשיך בנסיעה‪ .‬על ריקי מוטל נטל ההוכחה להראות כי‬ ‫כל אחד מששת המרכיבים של ההגדרה הבסיסית מתקיים וכי החזקה החלוטה הממעטת אינה חלה‬ ‫במקרה הנדון (כנ"ל הניתוח של ירון)‪.‬‬ ‫• לאחר שהוכיחה כי אכן מתקיימת ההגדרה של "תאונת דרכים" ולא מתקיימת החזקה החלוטה‬ ‫הממעטת‪ ,‬לפי שלושת שלבי ההוכחה‪ ,‬תוכל היא לתבוע פיצויים מירון (בצורה פורמאלית‪ -‬כי מוטלת‬ ‫עליו אחריות מוחלטת לפי סע' ‪( 2‬ג) לחוק) מכוח סע' ‪( 2‬א) ו‪(-‬ב) לחוק [כי השימוש היה בהיתר מירון]‪,‬‬ ‫מכוח סע' ‪( 3‬א) לחוק ומחברת הביטוח שלו‪ ,‬מכוח סע' ‪ 21‬לפקודת הביטוח‪ ,‬מכיוון שריקי הינה צד‬ ‫שלישי בתאונה ‪.‬‬ ‫• אבל‪...‬‬ ‫• נראה כי בשל העובדה שירון לא היה מבוטח לנסיעות מסחריות‪ ,‬וריקי התלוותה אליו לנסיעה כזו ובה‬ ‫היא נפצע ה‪ ,‬לא תוכל היא לקבל פיצויים מחברת הביטוח של ירון‪ ,‬מכיוון שפוליסת הביטוח כלל לא‬ ‫הייתה תקפה לעניין התאונה הנדונה ‪.‬‬ ‫• על כן‪ ,‬תגיש ריקי תביעת פיצויים ל"קרנית" לפי סע' ‪( 12‬א)(‪ )2‬ו‪( 12 -‬ב) לחוק‪ .‬ייתכן מצב בו "קרנית"‬ ‫לא תקבל את תביעת הפיצויים של ריקי‪ ,‬מכיוון שריקי אינה עומדת בתנאי ההגדרה של "שימוש ברכב‬ ‫מנועי" לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪ .‬ריקי הינה מכונאית בתפקידה‪ ,‬ובמסגרת תיקון מס' ‪ 2‬בחוק‪ ,‬הוצאו טיפולים‪,‬‬ ‫ע"י מי שמקצועו בתיקון וטיפול בכלי רכב‪ ,‬ממסגרת הזכאות עפ"י החוק‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי תכלית החקיקה‬ ‫נשללת זכאותה של ריקי לקבלת פיצויים בשל היותה משתייכת לקבוצה מסוימת של אנשים אשר‬ ‫עוסקים באופן מקצועי בתיקון וטיפול בכלי רכב ‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫• ריקי תטען כי הייתה בזמן התאונה בגדר "נוסעת" ברכב וידידה של ירון שעוזרת לו בשעת צרה ולא‬ ‫מעצם תפקידה כמכונאית‪" .‬טיפול הדרך" שעשתה ריקי עם ירון ברכב‪ ,‬לא היה במסגרת עבודתה‪.‬‬ ‫• במידה ותתקבל התביעה ע"י "קרנית"‪ ,‬ויחליטו לתת לריקי פיצויים על הנזק שנגרם לה בתאונה‪,‬‬ ‫הימנעות מביטוח גוררות השלכות קשות‪ ,‬על כן‪ ,‬יהיה על ירון לשאת בשיפוי קרנית על פיצויים שתשלם‬ ‫לפי סע' ‪( 6‬א)(‪ )2‬לריקי‪ ,‬וכמו כן יישא ירון באחריות פלילית בשל אי‪-‬ביטוח הרכב ‪.‬‬ ‫• בסופו של יום‪ ,‬במידה ולא תתקבל התביעה של ריקי ל"קרנית"‪ ,‬וריקי לא תקבל פיצויים מכוח החוק‪,‬‬ ‫תוכל ריקי לתבוע את ליאור מכוח הפקודה‪ ,‬בעוולת הרשלנות‪ ,‬על סמך סע' ‪( 2‬ג) לחוק ‪.‬‬ ‫• תביעתו של ליאור‬ ‫• ליאור הינו בעל המשאית שפגעה בירון וריקי בזמן שתיקנו את התקלה במנוע‪.‬‬ ‫• בזמן התאונה היה ליאור בגדר "נוהג" ברכבו‪.‬‬ ‫• בשל העובדה שהתאונה הייתה בין שני כלי רכב יוכל ליאור לתבוע פיצויים על כך שנפצע קשה כאשר‬ ‫רצה לטפל בריקי וירון‪ ,‬אך ורק מחברת הביטוח שלו (בהנחה כי הוא אכן מבוטח) לפי סע' ‪( 3‬א)(‪)2‬‬ ‫לפקודת הביטוח‪.‬‬ ‫• עליו להוכיח ע"י ‪ 3‬השלבים כי אכן התקיימה "תאונת דרכים" במקרה שלו‪ ,‬ורק כך יוכל לקבל פיצויים‪.‬‬ ‫• שלב א'‪ -‬ניתוח ההגדרה הבסיסית‬ ‫‪ .1‬מאורע‪ -‬ליאור נפל מהמדרגות המובילות לתא הנהג במשאיתו ונפצע קשה‪ ,‬זו הייתה נפילה פתאומית‬ ‫ושאינה מתמשכת‪.‬‬ ‫‪ .2‬נזק גוף‪ -‬ליאור נפצע קשה בשל נפילתו מהמדרגות המובילות לתא הנהג ("פגיעה או ליקוי גופני")‪.‬‬ ‫• קש"ס‬ ‫‪ .3‬עקב‪ -‬קשר סיבתי עובדתי‪ -‬אלמלא ליאור היה עולה לרכב להוציא תיק עזרה ראשונה הוא לא היה מסובב את‬ ‫רגלו ונפצע קשה‪.‬‬ ‫קשר סיבתי משפטי‪" -‬מבחן הסיכון"‪ -‬ליאור יטען כי עלייה למשאית הינה בגדר שימוש לוואי ברכבו‪ ,‬לכן נזק‬ ‫אשר נגרם בתחום הסיכון של עלייה לרכב‪ ,‬במקרה שלו נפילה ופציעה קשה‪ ,‬נגרם עקב הסיכון שהשימוש ברכב‬ ‫יצר‪.‬‬ ‫"מבחן השכל הישר"‪ -‬עצם עלייתו של ליאור למשאית על מנת להביא תיק עזרה ראשונה‪ ,‬תרמה בפועל‬ ‫להתהוות הסיכון שהינו נפילה ופציעה קשה‪.‬‬ ‫• ‪ .1‬שימוש‪ -‬עלייתו של ליאור למשאית מהווה שימוש לוואי במשאית ‪ .‬על מנת להוכיח כי הפגיעה‬ ‫בתאונה בעת העלייה לרכב הינה בגדר תאונת דרכים‪ ,‬ליאור צריך להוכיח כי העלייה לרכב הייתה‬ ‫למטרות תחבורה ‪.‬‬ ‫‪ .1‬רכב מנועי‪ -‬רכבו של ליאור הינו רכב הנע בכוח מכני ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫עונה הוא להגדרה של רכב מנועי לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪.‬‬ ‫• ‪ .1‬למטרות תחבורה‪ -‬ליאור יטען כי עלייתו לרכב על מנת להביא תיק עזרה ראשונה אכן הייתה‬ ‫למטרות תחבורה‪ ,‬מכיוון שרצה לפנות מהכביש את הפצועים ולסייע להם‪ ,‬על מנת שהוא ושאר‬ ‫הנוסעים יוכלו להמשיך בנסיעה תקינה‪ .‬לכן‪ ,‬יטען ליאור‪ ,‬כי העלייה למשאית הייתה בגדר סיכון‬ ‫תעבורתי‪ .‬הנזק שנגרם לליאור היה עקב השימוש למטרות תחבורה‪ -‬היינו לפינוי פצועים מהדרך והמשך‬ ‫נסיעה תקינה‪.‬‬ ‫• שלב ב' ‪ +‬ג'‬ ‫• שלב ב ‪ -‬גם במקרה הנ"ל אין צורך בהוכחת אחת החזקות החלוטות המרבות‪ ,‬מכיוון שיטען ליאור כי‬ ‫המקרה נופל בגדר ההגדרה הבסיסית ושאין הן רלוונטיות למקרה הנדון‪.‬‬ ‫• שלב ג ‪ -‬נראה כי גם כאן לא מדובר במעשה מכוון ולכן אין תחולה לחזקה החלוטה הממעטת ונראה כי‬ ‫המקרה יישאר בגדר "תאונת דרכים"‪.‬‬ ‫• תביעת פיצויים?‬ ‫• נראה כי לא יקבל ליאור מחברת הביטוח שלו פיצויים‪:‬‬ ‫• חברת הביטוח תטען כי המקרה הנדון אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים"‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהעלייה למשאית אמנם מהווה "שימוש" לוואי ברכב במובן של החוק‪ ,‬אך זו לא נעשתה למטרות‬ ‫תחבורה (לדוגמא נסיעה ‪ /‬סיום נסיעה) והמשאית שימשה זירה להתרחשות המאורע בלבד‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫פגיעתו של ליאור אירעה עקב התממשות סיכון שאינו סיכון תעבורתי ולפיכך אין הנפילה מהמדרגות‬ ‫בשל העלייה לרכב על מנת להביא תיק עזרה ראשונה‪ ,‬מקנה לליאור זכות לפיצויים במסגרת החוק ‪.‬‬ ‫• במידה ולליאור לא היה מבוטח‪ ,‬לא היה זכאי הוא לפיצויים‪ ,‬בשל סע' ‪ )0( 2‬לחוק‪.‬‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪73‬‬ ‫עו"ד שאול שארף‬ ‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪rbiton16@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪73‬‬