1. No category

‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין‬
‫בית הספר להיסטוריה‬
‫המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן‬
‫לידה‪ ,‬פיקוח והגוף הנשי‪:‬‬
‫מדיקליזציה של הלידה בא"י בתקופת המנדט הבריטי )‪(1918-1948‬‬
‫חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה" – ‪MA‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫על ידי‪:‬‬
‫גבריאלה )גבי( אדמון‪-‬ריק‬
‫העבודה הוכנה בהנחיית‪:‬‬
‫פרופ' חוה יבלונקה‬
‫פברואר ‪2005‬‬
‫תודות‬
‫תודות אינספור לסנאית גיסיס שליוותה‪ ,‬תמכה וביקרה לאורך כל הדרך‪ ,‬ולנדב דווידוביץ'‬
‫שחשף את עולם הידע‪ ,‬כיוון והעיר‪.‬‬
‫תודה לבעלי לורנס ולבני משפחתי על סבלנותם ועזרתם הרבה‪ ,‬ותודה מיוחדת לילדיי ‪-‬‬
‫לבני נועם שבלידתו נשתלה עבודה זו‪ ,‬ולבתי עינב‪ ,‬שעם לידתה הבשילה‪.‬‬
Tel Aviv University
The Lester & Sally Entine Faculty of Humanities
The School of History
The Cohen Institute for the History and Philosophy of Science and Ideas
Childbirth, Surveillance and the
Female Body:
the Medicalization of Childbirth during the British
Mandate (1918-1948)
Thesis submitted for M.A. Degree in Tel Aviv University
By
Gabriella Admon-Rick
Under the supervision of
Prof. Eva Jablonka
February 2005
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪3 ................................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬נושא המחקר ‪3 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬ייצור יחסי ידע‪ -‬כוח במוסדות והבניית "הגוף הנשי" ‪7 ...........................................................‬‬
‫‪ .3‬היסטוריה של מוסדות בריאות בהקשר פוליטי‪-‬חברתי ‪10 ........................................................‬‬
‫‪ .4‬מוסדות רפואיים מרכזיים‪ -‬רקע כללי ‪13 .............................................................................‬‬
‫פרק א'‪ :‬מיון יולדות ללידת בית ולידת בית חולים בתחנות לאם ולילד ‪19 .....................................‬‬
‫‪ .1‬היבטים אידיאולוגיים בפעילותן של התחנות ‪20 ....................................................................‬‬
‫‪ .2‬רקע מוסדי לטיפול בנשים הרות בירושלים ובתל אביב ‪25 ......................................................‬‬
‫‪ .3‬פרקטיקות לפיקוח על נשים הרות ומיון יולדות ‪31 ................................................................‬‬
‫‪ .4‬תגובות נשים לכוח הממשמע ‪46 ........................................................................................‬‬
‫פרק ב'‪ :‬מיילדות – רישוי‪ ,‬הכשרה ופרקטיקה ‪53 ......................................................................‬‬
‫‪ .1‬הקשרים תיאורטיים ‪53 ...................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬חקיקה ורישוי ‪56 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬הכשרת מיילדות‪ ,‬ופעילותן בשירות "מיילדות – חוץ" ‪59 .......................................................‬‬
‫‪ .4‬עבודת המיילדת בבית היולדת ‪62 .......................................................................................‬‬
‫פרק ג'‪ :‬מחלקת היולדות בבית חולים הדסה ת"א בין השנים ‪70 ................................ 1921-1948‬‬
‫‪ .1‬בית חולים הדסה ת"א – סקירה כללית ‪72 ...........................................................................‬‬
‫‪ .2‬שינויים במחלקת היולדות בבית החולים "הדסה" ת"א ‪76 .......................................................‬‬
‫‪ 2.1‬מחלקת היולדות בתקופת "הדסה" ‪76 ...............................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬מחלקת היולדות בתקופת העירייה‪ :‬צורך‪ ,‬אידיאולוגיה או שיקול כלכלי?‪80 .............................‬‬
‫‪ 2.3‬טיעונים חברתיים להגדלת מחלקת היולדות ‪86 ...................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬היבטים כלכליים ‪92 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬הטיפול הרפואי‪97 ..........................................................................................................‬‬
‫סיכום ‪110 ...........................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מערכת מוסדית‪111 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬אינטרסים ויחסי גומלין ‪112 .............................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .3‬יחסי כוח בין סוכנים ‪112 .................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬רעיונות מרכזיים‪113 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬שפה ורטוריקה ‪114 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬פרקטיקות ‪115 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬גוף‪ /‬אינדווידואל ‪116 ......................................................................................................‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית ‪119 ......................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪...............................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא‬
‫"מפי ילדינו בארץ ישראל‬
‫הילד בן ‪ 5‬מתגרה באחותו הקטנה ממנו בשנתיים‪:‬‬
‫"אותך הביאו מ'הדסה' כי את ילדה‪ ,‬ואותי הביאו מ 'הדס' כי אני ילד‪)"..‬ספר השנה האם והילד ‪(1934‬‬
‫‪ .1‬נושא המחקר‬
‫התפיסה כי בית החולים הוא המקום שבו נולדים ילדים היא חדשה יחסית והפכה לרווחת בעולם המערבי‬
‫בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪ ,‬עד שהתקבלה כנורמה מובנת מאליה לאחר מלחה"ע ה‪Leavitt ) II -‬‬
‫‪ .(1986‬לפני תקופה זו נהוג היה כי מרבית הנשים ילדו בבתיהן בסיוע מיילדות‪ ,‬בנות משפחה וחברות‪,‬‬
‫ונשים עניות במיוחד או חסרות דיור ילדו במוסדות החל מהמאה ה‪ .19 -‬גם בקרב היישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬תהליך מעבר הלידות מהבית אל בית החולים והפיכת בית החולים לאתר הנורמטיבי ללידה התרחש‬
‫באותו פרק זמן‪ ,‬דהיינו בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬באותה תקופה הייתה המדיניות המוצהרת של מוסדות‬
‫רפואיים מרכזיים בא"י כגון הסתדרות מדיצינית הדסה‪ ,‬ומחלקת הבריאות של הממשל הבריטי מדיניות של‬
‫מיון היולדות ללידת בית ולידת בית חולים‪ ,‬כאשר היו קיימים שני קריטריונים ללידה בבית חולים כפי שניתן‬
‫ללמוד מדבריו של מנהל בי"ח הדסה ת"א ד"ר לבונטין ב – ‪:1926‬‬
‫"‪....‬כידוע לכם אנו מקבלים למחלקה זו רק מקרים פטולוגיים‪ ,‬או מקרי לידה כאלה‪ ,‬שתנאי‬
‫הדירה של היולדות בהחלט לא מרשות שהלידה תהיה בבית היולדת‪) " .‬ד"ר לבונטין ‪(1926‬‬
‫מכאן שבית החולים היה מיועד בתקופה זו ללידות משני סוגים בלבד – ללידות פתולוגיות‪ ,‬וליולדות שתנאי‬
‫ביתן אינם מתאימים ללידת בית‪ .‬מיון היולדות בהתאם לשני קריטריונים אלה נעשה על פי רוב בתחנות לאם‬
‫ולילד או על פי המלצת רופא‪ .‬יולדות שלא ילדו בבית חולים ציבורי יכלו ללדת בבית בסיוע מיילדת של‬
‫הדסה‪ ,‬או מיילדת אחרת‪ ,‬או ללדת בבית חולים פרטי‪.‬‬
‫על אף ההצהרות החוזרות כי לא כל הנשים צריכות ללדת בבית החולים‪ ,‬עלה במשך תקופה זו אחוז הנשים‬
‫שאכן ילדו בבית החולים‪ ,‬והוגדל מספר המיטות המיועדות ליולדות בבתי החולים‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬גדל מספר‬
‫המיטות המיועדות ליולדות בביה"ח הדסה ת"א מ – ‪ 6‬מיטות בשנת ‪ 1921‬לכ ‪ 75 -‬מיטות בשנת ‪,1948‬‬
‫ואחוז הנשים שילדו בבית חולים גדל באופן משוער מכ‪ 40% -‬בשנות ה‪ 20 -‬לכ – ‪ 85%‬בשנות ה‪ 40 -‬של‬
‫המאה ה‪.20 -‬‬
‫‪3‬‬
‫הפיכת הלידה בבית חולים לנורמטיבית עוגנה לאחר קום המדינה בחוק ביטוח אמהות שנחקק כחלק מחוק‬
‫ביטוח לאומי‪ .‬חוק זה קובע כי כל אישה זכאית למימון מלא של לידה בבית חולים בתוספת מענק לעלויות‬
‫ראשוניות שניתן לכל אישה היולדת בבית החולים או מתאשפזת בו מיד לאחר הלידה‪ .‬חוק זה איפשר‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬לכפוף את העולות החדשות‪ ,‬ובעיקר את העולות מארצות המזרח לנורמה הקיימת בארץ של לידה‬
‫בבית החולים‪.‬‬
‫עבודה זו בוחנת את השאלה – מהם הגורמים החברתיים והמוסדיים לתהליך מעבר אתר הלידה מן הבית אל‬
‫בית החולים‪ ,‬ומנסה לעמוד על ההשלכות של מדיקליזצית תהליך הלידה על הבניית גופה של ה"אישה‬
‫הארצישראלית"‪ .‬במהלך העבודה ייבחנו שלושה היבטים של תהליך זה‪ :‬תהליך המיון של נשים הרות‬
‫בתחנות לאם ולילד ויצירת מנגנונים של פיקוח עליהן‪ ,‬עבודתן של מיילדות בבית היולדת‪ ,‬והתפתחות מחלקת‬
‫היולדות בבית חולים הדסה ת"א כדוגמא למערכת השיקולים והאינטרסים הקשורה בטיפול ביולדות בבית‬
‫החולים‪.‬‬
‫השאלה כיצד ארע השינוי במקום הלידה בצפון אמריקה ובריטניה‪ ,‬עד כי בית החולים נתפס כמקום המובן‬
‫מאליו ללדת בו‪ ,‬נחקר בשנים האחרונות בשדות מחקר שונים כגון סוציולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬קריאה‬
‫פמיניסטית וניתוח שיח‪ .‬התפיסה ה"וויגית" על פיה התפתחויות בתחום הרפואה כגון לידה בבית חולים‪,‬‬
‫משקפות פרוגרס לכיוון ירידה בתמותה ובתחלואה של היולדות‪ ,‬ושיפור בריאות הילודים‪ ,‬אינה מקובלת עוד‬
‫במחקר‪ .‬במקום זאת‪ ,‬נבחנת התפתחות המוסדות הרפואיים ביחס לתהליכים חברתיים רחבים יותר‬
‫ולאינטרסים פוליטיים וכלכליים‪ ,‬כמוסדות אשר מייצרים בתוכם יחסי כוח ומנגנונים של שליטה חברתית‬
‫בגוף )איליץ' ‪ .(Starr 1982 ;Foucault 1994 ;1978‬המדיקליזציה של הלידה בפרט‪ ,‬נקשרת במחקרים‬
‫לתהליכים רחבים יותר כגון התפשטות תפיסות היגייניות ואיוגניות )‪Taylor- Allen ;Davin 1997‬‬
‫‪ ,(2000‬התפשטות הרפואה לתחומי חיים רבים כחלק מן המגמה של בריאות הציבור ) ‪Oppenheimer‬‬
‫‪ (Lupton 1995 ;1990‬וקישור בין בריאות לבין לאומיות )‪ .(McClintock 1995‬תהליכים נוספים‬
‫הקשורים לכך הם פרופסיונליזציה של מקצועות כגון רפואה גניקולוגית‪ ,‬תוך דחיקת רגליהן של המיילדות‬
‫המסורתיות )‪ ,(Strong-Boag and Mcpherson 1990‬והתפתחות עזרים טכנולוגיים )‪.(Leavitt 1986‬‬
‫כן נבחנו השלכותיה של המדיקליזציה המוגברת הכוללות שליטה חברתית גדולה יותר בגוף האישה‬
‫ובתהליכי הרבייה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬תפיסת הקדמה בהקשר למדיקליזציה של הלידה עומדת בסתירה למחקרים המראים כי שיעורי‬
‫תמותת היולדות והתינוקות ירדו עוד לפני המעבר של היולדות לבתי החולים‪ ,‬וזאת בעקבות שיפור‬
‫הסניטציה‪ .‬עוד עולה מספרות המחקר כי עד שנות ה‪ 30 -‬של המאה ה‪ ,20 -‬תמותת היולדות הייתה גבוהה‬
‫יותר בקרב היולדות בבתי החולים מאשר בקרב היולדות בבתים‪ ,‬וזאת בעיקר בשל זיהומים‬
‫)‪.(Oppenheimer 1990‬‬
‫לגבי המצב ביישוב היהודי חסרים נתונים‪ ,‬שכן לא נעשתה סטטיסטיקה‬
‫המתייחסת ללידת בית וללידת בית חולים‪ .‬אולם מטקסטים ספורים ומרישומים של שמות היולדות בלידת‬
‫בית ופרטי לידתם עולה כי ככל הנראה בתקופה הנדונה בא"י לידות הבית בסיוע מיילדת רפואית היו בטוחות‬
‫ליולדות‪ ,‬ולא נרשמו מקרים של מוות או תחלואה של יולדות בעקבותיהן )כהן ‪ .(1933‬לגבי לידה בבית‬
‫החולים‪ ,‬קיימים מקורות המעידים על מצב סניטרי לא ראוי במחלקת היולדות בהדסה ת"א‪ ,‬ועל דלקות לאחר‬
‫לידה בקרב היולדות )‪ ,Kahn 1926‬בלוסטאון ‪1926‬ג(‪ ,‬אף ששיעור תמותת היולדות בין השנים ‪1927-‬‬
‫‪ 1938‬בקרב יולדות בבתי החולים של "הדסה" נותר קבוע ועמד על כ – ‪ 2.5‬יולדות ל – ‪ 1000‬שיעור‬
‫שנחשב נמוך )‪.(Stockler 1986‬‬
‫כל הנתונים הללו תומכים בהשערה כי הסיבה הרפואית אינה הסיבה המרכזית למעבר אתר הלידה מן הבית‬
‫לבית החולים ויש להתבונן בקונטקסט המקומי בתהליכים רחבים יותר כגון פיקוח חברתי‪ ,‬פרופסיונליזציה‬
‫של מקצועות הטיפול ביולדת – המיילדות והרופא המיילד‪ ,‬שיטות טיפול ואדמיניסטרציה של מוסדות‬
‫מטפלים‪.‬‬
‫תיקוף העבודה הוא בין השנים ‪ ,1918-1948‬וראשיתה בכניסתה של "קבוצת עזרה מדיצינית ציונית‬
‫אמריקאית" )קעמצ"א( שהפכה לימים ל"הסתדרות מדיצינית הדסה" לא"י‪ ,‬ופיתוח שירותים רפואיים למיון‬
‫נשים הרות ולטיפול ביולדות‪ .‬תהליך מעבר הלידות כנורמה חברתית לבית החולים הושלם בשנת ‪ 1953‬עם‬
‫חקיקת חוק ביטוח אמהות‪ ,‬אולם לצורך עבודה זו נקבעה שנת ‪ 1948‬כסיום התקופה הנחקרת‪ .‬בחירה זו‬
‫נובעת מכך שעם קום המדינה חלו שינויים גדולים ברקע המוסדי‪ ,‬ביחסי הכוחות המצויים בבסיסם של‬
‫התהליכים‪ ,‬ובאופיה של האוכלוסייה בא"י ומכאן שיש מקום לדון בנפרד בתהליכים שאירעו לפני קום‬
‫המדינה‪.‬‬
‫עבודה זו מתמקדת באוכלוסייה היהודית ובעיקר באוכלוסייה העירונית‪ ,‬אף על פי שהאוכלוסייה היהודית‬
‫היוותה מיעוט בא"י המנדטורית‪ .‬בחירה זו אינה נובעת מתפיסת האוכלוסייה היהודית כמשקפת את כלל‬
‫‪5‬‬
‫האוכלוסייה בארץ ישראל‪ ,‬אלא מכך שייחודיותם של המוסדות שטיפלו באוכלוסייה היהודית‪ ,‬כמו גם האופן‬
‫השונה שבו התייחס המשטר הבריטי אל אוכלוסייה זו‪ ,‬מעניקים לה אופי של מקרה מחקר פרטני‪ .‬עם זאת‬
‫קיימת חשיבות לבחינת התהליך באוכלוסייה הלא יהודית כמקרה מחקר היסטורי בעל חשיבות רבה בפני‬
‫עצמו‪ ,‬ואף ביחס לבניית הזהות היהודית לאומית אל מול זו הערבית – פלסטינית‪ .‬עבודה זו נוגעת בנושא‬
‫הבניית הזהות היהודית לאומית‪ ,‬אולם מתמקדת בהיבטים אחרים של הבנייה זו‪.‬‬
‫האוכלוסייה העירונית‪ ,‬ובפרט אוכלוסיית ירושלים ותל אביב עומדת במרכזה של עבודה זו‪ ,‬שוב‪ ,‬לא משום‬
‫תפיסתה כמייצגת את כלל האוכלוסייה בארץ ישראל‪ ,‬שכן המצב ביישובים מרוחקים ובהתיישבות העובדת‬
‫היה שונה‪ ,‬וכן לא מתוך תפיסתה כיחידות הומוגניות‪ ,‬שכן אוכלוסיית הערים הייתה מגוונת והטרוגנית‪.‬‬
‫הסיבה לבחירה זו‪ ,‬היא מרכזיותה של "הסתדרות מדיצינית הדסה" בהקמת המוסדות לטיפול בנשים הרות‬
‫וביולדות‪ ,‬מוסדות אשר התפתחותם ופעילותם נבחנים בעבודה זו‪ .‬הואיל ו"הדסה" טיפלה בעיקר ביישוב‬
‫העירוני‪ ,‬מתמקדת בכך גם עבודה זו‪ .‬בתל אביב‪ ,‬מוסדותיה של "הדסה" הועברו בשנות ה‪ 30 -‬לידי הרשות‬
‫העירונית‪ .‬המקרה של תל אביב מעניין במיוחד בשל האוטונומיות היחסית של השלטון המקומי אל מול‬
‫גורמים אחרים כגון ממשלת המנדט‪ ,‬ו"המוסדות הלאומיים" אשר מאפשר לחקור אותה כמיקרוקוסמוס שבו‬
‫משתקפים מגוון יחסי כוחות ואינטרסים הקיימים בתקופה‪ .‬עמדתה של קופת חולים כללית כלפי הטיפול‬
‫ביולדות מוצגת בעבודה זו בנקודות הממשק בין קופת חולים לבין המוסדות האחרים‪.1‬‬
‫המקורות למחקר נאספו מארכיונים שונים וביניהם ארכיון הסתדרות מדיצינית הדסה‪ ,‬וארכיון בית הספר‬
‫לסיעוד שליד בית חולים הדסה בירושלים‪ ,‬הנמצאים בארכיון הציוני; ארכיון בי"ח עירוני "הדסה" תל אביב‬
‫הנמצא בארכיון ההיסטורי של עיריית תל אביב‪ ,‬וארכיון מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט הנמצא‬
‫בארכיון המדינה‪ .‬מקורות אלה מהווים כר נרחב לחקר מבנה המוסדות בכל הנוגע לשינויים במספר מיטות‬
‫ליולדות‪ ,‬הדרכה והכשרה למיילדות‪ ,‬ניהול שירות מיילדות חוץ‪ ,‬פרקטיקות הנהוגות בנוגע למיון היולדות‬
‫ללידות בית ובית חולים‪ ,‬ונושאים תקציבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכילים המקורות רמזים לגבי יחסי הגומלין בין מוסדות‬
‫שונים‪ ,‬ומקומן של אידיאולוגיות בהתפתחות המוסדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להסיק ממקורות אלה לגבי אופן הטיפול‪.‬‬
‫ספר הדרכה למיילדות משנות ה‪ 20 -‬של ד"ר עמנואל כהן ראש מחלקת נשים בבית חולים רוטשילד‪ ,‬שימש‬
‫כבסיס להבנת פעילותה של המיילדת המגיעה לבית היולדת כנציגת הממסד הרפואי‪ .‬העבודה מתמקדת‬
‫‪ 1‬נושא קופת חולים בתקופה ופעילותה בתחום ביטוח הבריאות נחקר בהרחבה על ידי שפרה שוורץ )‪.(1997‬‬
‫‪6‬‬
‫במוסדות‪ ,‬ופחות בחוויה האישית של היולדות ולכן לא כוללת טיפול בחומרים אישיים כגון יומנים וכתבים‬
‫של נשים‪ ,‬אולם נעשה ניסיון לחלץ מן המקורות הארכיוניים את האופן בו מובנים האישה וגופה בשיח‪ ,‬כמו‬
‫גם את עמדת היולדות ביחס לשיח זה‪.‬‬
‫ניתוח המקורות הארכיונים נעשה על פי שני עקרונות תיאורטיים מרכזיים הקשורים זה לזה‪ .‬העיקרון‬
‫הראשון הוא בחינת היסטוריה של מוסדות בריאות בהקשר פוליטי ‪ -‬חברתי‪ ,‬והשני מתמקד באופני הייצור‬
‫של יחסי הכוח במוסדות‪ ,‬הפרקטיקות בהם משתמשים והשלכותיהם על הבניית גוף האישה‪ .‬להלן אפרט‬
‫בקצרה עקרונות מתודולוגיים אלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ייצור יחסי ידע‪ -‬כוח במוסדות והבניית "הגוף הנשי"‬
‫בחינת מנגנוני ייצור יחסי הכוח במוסדות והשלכותיהם על הבניית הגוף הנשי מהווה היבט מתודולוגי אחד‬
‫לעבודה זו‪ .‬על פי מישל פוקו‪ ,‬ניתוח של תחום ידע ופרקטיקה‪ ,‬כגון הידע הרפואי וביטויו במוסדות‬
‫הרפואיים‪ ,‬צריך להיעשות על ידי ניתוח השיח המבנה את יחסי הכוח‪ .‬השיח מורכב בין היתר ממערכות‬
‫סימון‪ ,‬פרקטיקות‪ ,‬טכנולוגיות המייצרות "מבט"‪ ,‬קונוונציות של ייצור אמיתות‪ ,‬ומוסדות המייצרים יחסי‬
‫כוח‪ -‬ידע‪ .‬על פי גישה זו יחידות השיח מטופלות באופן ביקורתי כאירועים וסגמנטים פונקציונליים היוצרים‬
‫יחד מערכת‪ .‬על פי ניתוחו של פוקו‪ ,‬השיח הרציונלי מבנה את הסובייקט המודרני ואת גופו בכפיפות‬
‫לפרוטוקולים של כוח המיוצרים על ידי השיח‪ .‬פוקו מנתח את צורות הידע החדשות של הרפואה כטכניקות‬
‫באמצעותן השיח הרפואי מכיר את הגופים ובאותו זמן מבנה אותם בצלמו‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬הוא טוען‪ ,‬מיוצרת‬
‫האינדווידואליות המכילה גוף כיישות אובייקטיבית ממושמעת‪ .‬לפיכך‪ ,‬אובייקט כגון הגוף הפיזיולוגי‪ ,‬כפי‬
‫שהוא מובן ברפואה המודרנית‪ ,‬הוא תוצר של הבנייה חברתית אשר מופיע רק בהקשר של שיח מסויים אשר‬
‫בו הגוף מפוקח ונשלט באמצעות המשטר הרפואי ) ‪Foucault 1994; Foucault 1972; Armstrong‬‬
‫;‪ .(1994‬בהסתמך על גישתו של פוקו נבחנו באופן ספציפי אובייקטים גופניים שונים וביניהם הגוף הנשי‪,‬‬
‫גופם של ילדים‪ ,‬וגוף הגוסס )‪ ,(Lupton 1994‬עבודה זו מתמקדת באובייקט הגוף הנשי ובהבנייתו באתר‬
‫הלידה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מחקרים בתחום הסוציולוגיה‪ ,‬האנתרופולוגיה כמו גם מחקרים היסטוריים‪ ,‬עמדו על כוחו הממשמע של אתר‬
‫הלידה בבית החולים‪ .‬על פי מחקרים אלה‪ ,‬חווית הלידה כחוויה נשית הופקעה מן הנשים בתהליך סוציולוגי‬
‫היסטורי מורכב עם המעבר לבית החולים‪ .‬הפקעה זו פירושה העברת השליטה של האישה על גופה לידי‬
‫רופאים ממין זכר‪ .‬אן אוקליי ) ‪ (Oakely 1984; Oakely 1980‬בחנה את השליטה ההולכת וגוברת של‬
‫הגינקולוגיה )הגברית( על כל השלבים בהריון ובלידה‪ ,‬ומתארת את השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיה‬
‫בתהליכים אלה‪ ,‬אף על פי שלעיתים שימוש בטכנולוגיה אינו משפר את תוצאות הלידה‪ ,‬ואינו מקל על‬
‫האישה‪ .‬סקאלי )‪ (Scully 1980‬בספר ‪ Men who Control Women’s Health‬ערכה מחקר בשני בתי‬
‫חולים‪ ,‬ועמדה על האופן בו מבוצעים ניתוחים קיסריים לא נחוצים אשר מאפשרים לרופאים מתחילים לצבור‬
‫ניסיון‪ ,‬ולעיתים מתוך שיקולים כלכליים גרידא‪ .‬בתחום האנתרופולוגיה ברידג'יט ג'ורדן )‪;Jordan 1978‬‬
‫‪ (Davis-Floyd 1997‬בספרה ‪ Birth in Four Cultures‬מציעה לבחון את היווצרות הידע הסמכותני‬
‫)‪ (Authoritative Knowledge‬בשעת הלידה בתרבויות שונות ומראה כי הלידה בבית החולים האמריקני‬
‫מובנית כך שהידע של האישה לגבי גופה נתפס כבלתי רלוונטי אל מול הידע של הצוות הרפואי וזה המופק‬
‫מן המכשור הטכנולוגי‪.‬‬
‫טענה נוספת הרווחת בתחום מחקר זה היא שקיימת אבחנה בין לידה באמצעות מיילדת ללידה "רפואית"‬
‫בעוד הלידה באמצעות מיילדת נתפסת כאינטואיטיבית יותר ומתערבת פחות‪ ,‬ולכן מתאימה יותר לצורכיהן‬
‫האמיתיים של נשים‪ ,‬מאופיינת הלידה הטכנולוגית הרפואית בשליטה חיצונית‪ ,‬פיקוח ובהתערבות של גברים‬
‫)‪ .(Katz Rothman 1982; Wertz and Poland 1989‬מחקרים אחרים מעידים כי האבחנה בין סוגי‬
‫המיילדות היא מורכבת יותר )‪ .(Weitz and Sullivan 1985‬פרק ב' של עבודה זו יידון במיילדות וייבחן‬
‫את האופן בו כניסתן של מיילדות רפואיות אל בתי היולדות בא"י המנדטורית מאופיינת אף היא בפיקוח‬
‫ובייסוד יחסי כוח בין המיילדת לבין היולדת‪ ,‬וזאת בדומה ללידת בית החולים‪.‬‬
‫אחת הביקורות על המחקרים בתחום הסוציולוגיה של הרבייה היא המהותנות שבהנחת קיום הגוף בכלל‬
‫והגוף הנשי בפרט כישויות בעלי תכונות אינהרנטיות‪ ,‬כמו גם בהנחת קיומם של מצבים של שליטה עצמית‬
‫בגוף ומצב של אי שליטה בו תוך הכפפתו לשליטה חיצונית‪ .‬המבקרים טוענים כי בדומה למגדר שנתפס‬
‫כהבנייה חברתית‪ ,‬גם הגוף כאובייקט בעל תכונות מסויימות‪ ,‬הינו הבנייה חברתית ולא נתון ביולוגי גרידא‬
‫‪8‬‬
‫)‪ .(Annandale and Clark 1996‬ביקורת זו קוראת לחשוף את האופנים בהם מובנה הגוף כאובייקט על‬
‫ידי השיח הרפואי‪.‬‬
‫דוגמא למחקר שבחן את הקשרי השיח של אתר הלידה הוא מחקרם של ארני וניל ) ‪Arney and Neill‬‬
‫‪ (1984‬אשר עסק בקשר בין השינוי במשמעות המושג "כאב" בהקשר ללידה‪ ,‬לבין אופני הבניית היחסים בין‬
‫המטפל למטופל בחדר הלידה‪ .‬לטענתם‪ ,‬מראשית המאה ה – ‪ 20‬ועד הופעת התנועה ללידה טבעית בשנות ה‪-‬‬
‫‪ ,40‬הכאב‪ ,‬ואיתו הפסיכולוגיה והחוויה הסובייקטיבית של הנשים הודרו משולחן הלידה באמצעות‬
‫טכנולוגיות של שליטה כגון הרדמה וכפיתת היולדת לתנוחה הנוחה לרופא‪ .‬מחקר נוסף המתמקד בקונטקסט‬
‫הלשוני של הלידה הוא מחקרה של רובי קהאן פפר )‪ (Kahn Pfeufer 1995‬המאפיין ארבע התייחסויות‬
‫לשוניות שונות ללידה‪.‬‬
‫עמדה מתודולוגית נוספת‪ ,‬המנסה למצוא מקום ביניים בין התפיסה האונטולגית הרואה את הגוף כיישות‬
‫מטריאלית הקיימת מחוץ לשפה‪ ,‬לבין האפסטימולוגיה של הבנייה חברתית המתייחסת לגוף כתוצר של יחסי‬
‫כוח‪/‬ידע נקראת ‪ .Embodiment‬גישה זו )‪ (Embodied Sociology‬מנסה לייצר תורת ביניים המתייחסת‬
‫לגוף כפועל על העולם וכמרכיב באופן ההבנייה של העולם החברתי‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬החוקר‪ ,‬כמו גם‬
‫הנחקרים הם גופים חיים והווים בעולם ולפיכך הם מעוצבים על ידי הגוף הביולוגי ומשתתפים בתהליך‬
‫עיצובו )‪ .(Williams and Bandelow 1998‬הבניית גופה של האישה בחברה הישראלית בהקשר תרבותי‪,‬‬
‫חוקי ורפואי נחקר על ידי מאירה וויס )‪ (2002‬וכן על ידי סוזן סרד )‪ ,(2000‬המתארות את האופן בו החברה‬
‫הישראלית מדגישה את שלמות ובריאות הגוף‪ ,‬תוך הבניית גופה של האישה הישראלית כלקוי וחולני ויצירת‬
‫תלות של האישה במוסדות הרפואיים‪.‬‬
‫בעבודה זו אנסה להשתמש בעקרונות של ניתוח שיח על מנת להתמקד בהיבטים של שפה ובפרקטיקות‬
‫המשתתפים בהבניית גופה של האישה הארץ ישראלית באתר הלידה‪ ,‬בתקופה שלפני קום המדינה‪ .‬עבודה זו‬
‫יוצאת מתוך הנחה כי אף כי הגוף הינו נתון פיזיולוגי‪ ,‬מתקיימת הבניה חברתית של הגוף כאובייקט בעל‬
‫תכונות מוגדרות‪ ,‬ומקום מסויים בשיח‪ ,‬ובוחנת הבניה זו בקונטקסט המדיקליזציה של הלידה‪.‬‬
‫ב‪ 15 -‬בשנים האחרונות קיימת התעניינות גוברת בהיסטוריה של נשים בתוך שדה המחקר של היסטוריה של‬
‫א"י ועם ישראל‪ .‬מן המחקר עולה כי על אף קיומן של אידיאולוגיות שוויוניות‪ ,‬פעילותן של נשים ב"בניין‬
‫‪9‬‬
‫האומה" רוכזה בספרה הביתית או בתחומים קרובים כגון חינוך וסיעוד‪ ,‬וזאת בניגוד לגברים שעיקר‬
‫פעילותם הייתה בספרה הציבורית )הייזלטון ‪ .(Swirski and Safir 1991 ;1978‬כך לדוגמא מתוך בחינת‬
‫אוטופיות ציוניות לגבי תפקידן של הנשים‪ ,‬מעלה רחל אלבוים דרור )‪ (2001‬כי אף כי קיים שוויון זכויות‬
‫מוצהר באוטופיה‪ ,‬הנשים בוחרות שלא להשתמש בו ולהישאר בספרה הביתית והן מקבלות על עצמן את‬
‫התפקיד של "אם ישראל"‪ ,‬אם המשפחה ואם האומה‪ .‬תפקיד האם כולל שלושה מרכיבים‪ :‬הולדה למען‬
‫המשך הדורות‪ ,‬גידול ילדים וחינוכם‪ ,‬ותפקידי עקרת הבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬החינוך על פי האוטופיות אינו ניתן‬
‫בבית אלא במוסדות לאומיים חיצוניים‪ .‬מסקנות דומות עולות ממחקריה של דבורה ברנשטיין )‪ ,(1987‬אשר‬
‫עמדה על מספר סיבות לתהליך הדרתן של נשים מן הספרה הציבורית‪ ,‬הכוללות סיבות כלכליות וביניהם‬
‫עוני ואבטלה של נשים‪ ,‬וסיבות פוליטיות‪ ,‬כגון קושי של הנשים בהתארגנות בקבוצות לחץ חברתי‪ .‬בעבודה‬
‫זו ברצוני להצביע על תהליך נוסף שתרם להדרתן של הנשים אל הספרה הביתית‪ ,‬והוא המדיקליזציה של‬
‫תהליך הלידה‪ .‬ברצוני להציע כי המוסדות המטפלים בנשים ייסדו מערכת של יחסי כוח שבו התקיימה‬
‫אובייקטיפיקציה של האישה והבנייתה כאובייקט בעל יכולת התרבות למען הלאום מחד‪ ,‬תוך הדרת‬
‫הסובייקטיביות של האישה כבעלת רגשות‪ ,‬קוגניציה וגוף לשולי השיח מאידך‪.‬‬
‫‪ .3‬היסטוריה של מוסדות בריאות בהקשר פוליטי‪-‬חברתי‬
‫ההיבט המתודולוגי השני בעבודה זו הינו ההקשר הפוליטי – חברתי של המוסדות הרפואיים‪ .‬דוגמא לעיסוק‬
‫בקשר בין מוסדות בריאות לחברה הוא ספרו של דוויד סטאר )‪ (Starr 1982‬העוסק בתהליך ההתפתחות של‬
‫המוסדות הרפואיים בארה"ב בקונטקסט חברתי‪ .‬טענתו העיקרית של סטאר היא שההתפתחות של המוסדות‬
‫הרפואיים קשורה לתרבות ולמוסדות חברתיים‪ .‬כעקרון לניתוח התפתחותם של המוסדות הרפואיים‪ ,‬משתמש‬
‫סטאר במושג "הסמכות" שפירושו המעמד ממנו נובעת הדרישה למתן אמון במוסד ולכפיפות אליו‪ ,‬אשר‬
‫נשען על שני גורמים ‪ -‬לגיטימיות ותלות‪ .‬סטאר מתאר את התהליך שבו הרפואה האמריקנית מייצרת לעצמה‬
‫לגיטימציה באמצעות הכשרה סטנדרטית ורישוי של רופאים‪ ,‬ותלות באמצעות מנגנונים כגון אשפוז חולים‬
‫בבתי חולים‪ ,‬ועיצוב אופיו של הביטוח הרפואי‪.‬‬
‫על פי גישה זו‪ ,‬יש מקום לבחון את צמיחתם של המוסדות הרפואיים בהקשר החברתי שבו נוסדו הכולל יחסי‬
‫פוליטיים בין גופים‪ ,‬נושאים כלכליים כגון שליטה בשוק‪ ,‬וקשר עם אידיאולוגיות קיימות בחברה‪ .‬בחינה‬
‫‪10‬‬
‫מסוג זה תאפשר לנו ללמוד על המוסדות הרפואיים לא כנושאי בשורת הקדמה‪ ,‬אלא כמערכות חברתיות‬
‫מורכבות המושפעות מן התהליכים החברתיים ומשפיעות עליהם‪ .‬הקשר ספציפי של העיון במוסדות‬
‫הרפואיים הינו אותם מוסדות רפואיים ‪ -‬חברתיים שטיפלו בנשים‪ ,‬ושאפשרו פיקוח חברתי על תהליכי‬
‫הרבייה‪ .‬הטיפול ביולדות הינו פן אחד של תהליך זה‪.‬‬
‫דוגמא למחקר המתמקד בקונטקסט החברתי – פוליטי של התפתחות המוסדות לטיפול ביולדות הוא מחקרה‬
‫של לאוויט )‪ (Leavitt 1986‬בספרה ‪ ,Brought to Bed :‬העוסק במעבר אתר הלידה מן הבית לבית‬
‫החולים בארה"ב החל מאמצע המאה ה‪ 18 -‬ועד אמצע המאה ה‪ .20 -‬לאוויט מצביעה על חשיבותם של‬
‫השינויים והשיפורים בתחום הטכנולוגיה הרפואית המלווה את הלידה כדוגמת סטרליזציה‪ ,‬חומרי הרדמה‬
‫ושיכוך כאבים‪ ,‬חומרים לזירוז הלידה‪ ,‬וצורות התערבות לסיוע בתהליך הלידה כגון מלקחיים וניתוח קיסרי‪,‬‬
‫ובוחנת תהליכים חברתיים הכרוכים בכך‪ .‬לטענתה‪ ,‬הטכנולוגיות הובילו לנוכחות הולכת וגוברת של רופאים‬
‫בלידות‪ ,‬וכתוצאה מכך לשינוי במקום הלידה כך שבהדרגה הפך בית החולים למקום בו מתרחשות רוב‬
‫הלידות‪ .‬תהליך זה מלווה בשינוי במעמדו של הרופא ושל בית החולים באופן כללי‪ .‬במקביל לתהליך‬
‫ההתפתחות המדעי‪ ,‬מציינת לאוויט את שאיפתן של נשים‪ ,‬ובעיקר נשות המעמד הבינוני והגבוה לזכות‬
‫בלידות קלות יותר ובטוחות יותר‪ ,‬זאת על רקע תפיסה חברתית של נשים אלה כמעודנות וחלשות‪ .‬קבוצות‬
‫נשים מן המעמד הבינוני פעלו למען שימוש שגרתי בחומרי שיכוך כאבים והרדמה במהלך הלידה‪ ,‬תהליך‬
‫שהוביל בסופו של דבר גם להסכמה להעתקת מקום הלידה מן הבית לבית החולים‪ .‬גורם נוסף שמונה לאוויט‬
‫לשינוי מקום הלידה‪ ,‬הוא תהליכי המודרניזציה והעיור אשר פרקו את קהילת הנשים התומכות באישה‬
‫היולדת‪ ,‬ובהיעדר אפשרות לקבלת עזרה בעת הלידה ובתקופה שאחריה מנשות הקהילה‪ ,‬פנו הנשים אל בתי‬
‫החולים‪.‬‬
‫מבחינת ההקשרים האידיאולוגיים שבהם התפתחו שירותי בריאות לטיפול ביולדות קיימים מספר מחקרים‬
‫אשר בחנו את הקשר בין הופעתם של מושגים ואידיאולוגיות לבין מעבר אתר הלידה מן הבית לבית החולים‪.‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬מצביע ארמסטרונג )‪ (Armstrong 1986‬על הופעת המושג "תמותת תינוקות"‪ ,‬המרכזי‬
‫לפעילות בתחום בריאות הציבור כמו גם להגברת השליטה בלידה‪ .‬לטענתו של ארמסטרונג‪ ,‬המושג הופיע‬
‫במחצית השניה של המאה ה‪ 19 -‬בהקשר של יצירת אמצעים חדשים לרישום התמותה וחישוב‬
‫הסטטיסטיקות הקשורות אליה‪ .‬מושג זה קשור גם לעליית הלאומיות והאימפריאליזם‪ ,‬ולתפיסת התינוקות‬
‫‪11‬‬
‫כעתודת אזרחי וחיילי האומה‪ .‬על רקע זה הופיעו קריאות למניעת תמותת תינוקות‪ ,‬ולשיפור בריאותם של‬
‫הילדים‪ ,‬על ידי טיפול טוב יותר בתינוק‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬על רקע מלחמת הבורים בסוף המאה ה‪ ,19 -‬התעורר‬
‫הצורך בגיוס נרחב‪ ,‬ובבדיקות רפואיות שנערכו למתגייסים התגלה כי רבים אינם כשירים לגיוס‪ .‬החשש‬
‫מחוסר עתודות חיילים היווה טיעון מרכזי בפעילות ציבורית נרחבת בתחום בריאות הציבור ובכללו חינוך‬
‫אמהות לטיפול "מדעי" או "רציונלי" בתינוקות )‪ .(Davin 1997‬השפעות נוספות על פעילות חינוך‬
‫לאימהות הם קבלת התורה הבקטריולוגית וחדירת פרקטיקות של היגיינה ביתית‪ ,‬כמו גם תנועות חברתיות‬
‫כגון התנועה האויגנית‪ ,‬והתנועה הפרוגרסיבית‪ .‬חינוך לאמהות בוצע הן באמצעות החדרת עקרונות היגיינים‬
‫אל עולם הפרסום והעיתונות הפופולרית )‪ ,(Tomes 1998‬הן דרך ספרות הדרכה להורים כמו ספרו של‬
‫ווטסון )‪ (1928‬והן על ידי מפעלים מאורגנים לשינוי דפוסי התנהגות שפעלו באמצעות סוכני בריאות‬
‫הציבור כגון אחיות בית הספר‪ ,‬ותחנות ייעוץ לאם ולילד )סטולר ליס ‪.(Tomes 1998; 2000‬‬
‫בקונטקסט המקומי קיימים שלושה מוסדות רפואיים חשובים והם הסתדרות מדיצינית הדסה‪ ,‬קופ"ח כללית‬
‫של ההסתדרות‪ ,‬ומחלקת הבריאות של ממשלת המנדט‪ .‬מוסדות אלה ופעילותם בתחום חינוך אימהות נחקרו‬
‫בעבר על ידי שפרה שוורץ וציפורה שחורי – רובין שעסקו בהתפתחותם של הדסה ושל קופת חולים‬
‫הכללית‪ ,‬ביחסי הגומלין בין שני מוסדות אלה‪ ,‬וכן בפעילות תחנות טיפת חלב ושירותי סיעוד בבתי הספר‬
‫)שחורי רובין ושוורץ ‪ ;2001 ;2003‬מרלן ‪ .(Miller 1968 ,1998‬ניסים לוי )‪ (1998‬סקר את כל מוסדות‬
‫הבריאות שהיו קיימים במקומות שונים בארץ ואת התפתחותם בין השנים ‪ .1799-1948‬מחקרים נוספים‬
‫הם מחקרה של נירה ברטל )‪ (2001 ;2000‬אשר חקרה את בית הספר לסיעוד‪ ,‬ומחקרה של דפנה הירש‬
‫)‪ (2002 ;2000‬שעסק בהנחלת דפוסי התנהגות היגיינים באמצעות אחיות טיפת חלב ואחיות בית הספר‪.‬‬
‫להלן אסקור בקצרה רקע מוסדי זה ואת הפעילות בתחום הטיפול ביולדות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .4‬מוסדות רפואיים מרכזיים‪ -‬רקע כללי‬
‫הסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫הסתדרות מדיצינית "הדסה" התחילה את דרכה כארגון נשים יהודיות אמריקאי בשם "בנות ציון" אשר פעל‬
‫לסיוע לנשות הקהילה היהודית בא"י‪ .‬הארגון שלח לירושלים בשנת ‪ 1913‬ביוזמתה של הנרייטה סאלד‬
‫ובסיוע נתן שטראוס‪ ,‬שתי אחיות אשר פעלו כאחיות קהילתיות‪ .‬בין פעילויותיהן‪ ,‬טיפול בחולי גרענת בבתי‬
‫ספר‪ ,‬עריכת ביקורי בית‪ ,‬ארגון שירות מיילדות וסיוע חומרי ליולדות‪ ,‬יתומים‪ ,‬קשישים בודדים וחולי רוח‪.‬‬
‫שתי אחיות אלה עזבו את א"י בתקופת מלחה"ע ה‪.I -‬‬
‫בתקופת המלחמה‪ ,‬החלו מארגנים בקהילה היהודית בארה"ב‪ ,‬ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית ובסיוע‬
‫הג'וינט‪ ,‬משלחת סיוע רפואי לא"י‪ .‬המשלחת‪ ,‬שנקראה קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקאית )קעמצ"א(‪,‬‬
‫הגיעה לישראל לקראת סוף ‪ .1918‬בראש המשלחת עמדו הנרייטה סאלד וד"ר יצחק רובינוב‪ ,‬היו בה ‪44‬‬
‫חברים ביניהם ‪ 11‬רופאים‪ 20 ,‬אחיות‪ ,‬רוקחים‪ ,‬חובשים‪ ,‬אנשי מנהל רפואי ולרשותה תקציב וציוד רפואי‪.‬‬
‫בשנתיים הראשונות עסקה המשלחת בארגון שירותי הרפואה‪ ,‬הן על ידי הפעלה מחדש של מוסדות שנסגרו‬
‫כגון בית חולים רוטשילד בירושלים‪ ,‬והן על ידי פתיחת מרפאות במקומות שונים בארץ כגון במחנות‬
‫הפועלים‪ .‬כמו כן עסקה המשלחת בנושאים של סניטציה‪ ,‬בדיקה וחיסון העולים החדשים ובמלחמה במלריה‪.‬‬
‫בין פעילויותיה של הדסה גם קידום פתיחתן של תחנות לאם ולילד אשר הופעלו על ידי "הסתדרות נשים‬
‫עבריות"‪ ,‬ארגון וולנטרי של נשים למען נשים‪ .‬בהמשך להחלטת הקונגרס הציוני בשנת ‪ 1921‬הפכה‬
‫קעמצ"א ממשלחת סיוע לגורם קבוע הכפוף ישירות ל"הדסה" באמריקה‪ ,‬ושמה הוסב ל"הסתדרות מדיצינית‬
‫הדסה" )‪) .(Hadassah Medical Organization‬שוורץ ‪(1998‬‬
‫מודל השירותים הרפואיים של "הדסה" היה של שירותים פילנטרופיים‪ ,‬שבמרכזם מתן שירות לעניים‬
‫ולמיעוטי יכולת‪ ,‬וזאת בדומה לפעילות בריאות הציבור בארה"ב שפנתה בעיקר לאוכלוסיית המהגרים בערים‬
‫הגדולות )‪ .(Meckel 1990‬על פי מודל זה התשלום עבור האשפוז בבתי החולים של הדסה נקבע עבור כל‬
‫חולה בהתאם למצבו הכלכלי והסוציאלי על בסיס מצב תעסוקתי וגובה המשכורת‪ ,‬מצב משפחתי וגודל‬
‫המשפחה‪ ,‬ומצב סוציאלי )קשישים‪ ,‬אלמנות ויתומים זכו להנחה(‪ .‬היו שבע דרגות תשלום‪ ,‬כאשר הדרגה‬
‫‪13‬‬
‫הנמוכה ביותר‪ ,‬סוג א'‪ ,‬לא שילמו כלל עבור טיפול במרפאה או אשפוז‪ ,‬והדרגה הגבוהה ביותר שילמה את‬
‫התעריפים הגבוהים ביותר )ארכיון ת"א תיק ‪.(1930 4-4642‬‬
‫פעילות נוספת של הדסה הייתה פתיחת בית ספר לאחיות בסמוך לבית החולים רוטשילד שבו הוכשרו‬
‫עתודות של אחיות מקומיות שיכולו למלא את מקומן של האחיות האמריקניות )ברטל ‪.(2000‬‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב‪ ,‬החלה "הדסה" להעביר בהדרגה חלק ממוסדותיה לידי היישוב היהודי‬
‫בא"י‪ ,‬במסגרת זו הועברו בשנת ‪ 1931‬בית החולים הדסה בת"א לרשות מועצת העיר‪ ,‬ובית החולים בחיפה‬
‫לידי הקהילה העברית‪ .‬גם לאחר ההעברה של בתי החולים נותרה הדסה מעורבת בפעילותם‪ ,‬הן בסיוע‬
‫בתקציב‪ ,‬והן מבחינה ניהולית לכל הפחות עד סוף שנות ה‪ .30 -‬עקב המשכיות זו‪ ,‬העקרונות שעל פיהם‬
‫פעלו המוסדות המשיכו להתקיים‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬מבנה התשלומים לבית החולים‪ ,‬מיעוט או היעדר עבודה פרטית‬
‫של רופאים בתוך בית החולים‪ ,‬קשר ארגוני בין הפעילות הקהילתית של מרכזי הבריאות לבין בתי החולים‪,‬‬
‫ועקרון מתן שירות לכל‪ ,‬ללא הבדל דת וגזע‪ .‬אמנם בתי החולים של הדסה מוקמו בלב יישובים יהודיים‬
‫וטיפלו בעיקר בחולים יהודים‪ ,‬אולם באופן מוצהר היו פתוחים לאנשים מכל הדתות )לוי ‪.(1998‬‬
‫שירותי הבריאות שנוהלו על ידי הדסה במושבות הועברו לקופת חולים עממית במושבות‪ ,‬קופת חולים‬
‫עצמאית אשר ניהלה את המרפאות במושבות‪ ,‬ואת בית חולים שוויצר שבטבריה‪ .‬שירותי האשפוז הוענקו‬
‫למבוטחי קופת חולים עממית במוסדות "הדסה" )דפים רפואיים ‪ ;1937‬לוי ‪.(1998‬‬
‫קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י )קופת חולים כללית(‬
‫קופת חולים החלה כהתארגנויות מקומיות של קבוצות פועלים לעזרה הדדית בתחום הרפואה‪ .‬בשנת ‪1911‬‬
‫הוקמה קופת החולים של הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה‪ ,‬בשנת ‪ 1912‬קופת החולים של הסתדרות‬
‫הפועלים החקלאים בגליל‪ ,‬ובשנת ‪ 1916‬קופת חולים של פועלי השומרון‪ .‬חברי קופות החולים שילמו דמי‬
‫הצטרפות וסכום מסויים בכל חודש‪ ,‬אולם עיקר המימון לשירותי קופות החולים הגיע מתרומות‪ ,‬קהילות‬
‫וגופים אחרים באירופה ובאמריקה‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו עיכובים במשלוח הכספים וסכומי‬
‫הסיוע צומצמו‪ ,‬ובעקבות כך השירות צומצם אך הקופות המשיכו להתקיים‪ .‬בשנת ‪ ,1920‬עם ייסוד‬
‫ההסתדרות הכללית‪ ,‬אוחדו קופות החולים הקטנות לקופת חולים משותפת "קופת חולים כללית של‬
‫‪14‬‬
‫ההסתדרות"‪ .‬ב‪ 1921 -‬קבעה ההסתדרות כי רק חברי הסתדרות שמשלמים מיסים‪ ,‬ויש להם פנקסי חבר‬
‫רשאים להיות חברי קופת חולים‪ ,‬כך הפכה קופ"ח למכשיר לבניית ההסתדרות וחיזוקה‪ ,‬אם כי עד ‪1937‬‬
‫וקביעת המס האחיד‪ ,‬לא היו כל חברי ההסתדרות חברים בקופ"ח )שוורץ ‪.(1997‬‬
‫קופת החולים העניקה לחבריה שירותי בריאות על ידי תיווך בינם לבין גורמים מטפלים כגון רופאים פרטיים‬
‫או מוסדות "הדסה"‪ ,‬וכן על ידי אספקת שירותי בריאות באופן עצמאי בעיקר במרפאות שנפתחו במקומות‬
‫יישוב של פועלים‪ ,‬בגדודי העבודה וכו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ב ‪ 1921‬נפתחה מרפאה בעין חרוד‪ ,‬אשר היוותה את‬
‫התשתית לבית החולים "העמק" בעפולה שנפתח ב‪ .1929 -‬בשנת ‪ 1935‬נוסד בית חולים שני של קופ"ח‬
‫ע"ש בילינסון בפתח תיקווה‪ .‬מבחינת טיפול ביולדות‪ ,‬קופת החולים הייתה מחוייבת בפני חבריה לספק‬
‫שירותי טיפול ביולדות‪ ,‬ומסיבה זו כפי הנראה כבר בשנות ה‪ 20 -‬ילדו מרבית חברות קופת החולים בבית‬
‫החולים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי קופת חולים טיפלה בתקופה זו רק בכ – ‪ 10%‬מן היולדות היהודיות בא"י‬
‫)שוורץ ‪.(1998‬‬
‫בין קופ"ח והדסה התקיימו מתחים לאורך כל תקופת המנדט הבריטי‪ .‬המתחים נבעו מאי הסכמה לגבי אופן‬
‫חלוקת הכספים בין הדסה לקופ"ח‪ ,‬בעוד קופ"ח טענה כי על הדסה להעביר אליה חלק מן התקציבים שהיא‬
‫מקבלת מן המוסדות )ההסתדרות הציונית‪ ,‬קרן הייסוד‪ ,‬ג'וינט(‪ ,‬ראתה הדסה את תפקידה כספקית השירות‬
‫הרפואי שיכולה לתת שירותים גם לחברי קופת חולים‪ .‬עמדתה של הדסה הייתה שיש לבדוק את ההפניות של‬
‫קופ"ח לפני הענקת השירותים ואף לבחון את מצבם הסוציאלי של הפונים מבין חברי קופת חולים בדומה‬
‫למטופלים אחרים‪ .‬קופ"ח התנגדה לעמדה זו של הדסה‪ ,‬וטענה כי זו כוחנית‪ .‬פתרון ראשון לחיכוך זה נכלל‬
‫בהחלטת הקונגרס הציוני להקים את הסתדרות מדיצינית הדסה ב‪ 1921 -‬שקבע כי ייחתם חוזה בין היחידה‬
‫לבין קופות החולים על מנת להסדיר את העבודה ביניהם‪ .‬במחצית ‪ 1922‬נחתם חוזה העבודה הראשון בין‬
‫הדסה לבין קופת החולים הכללית של הפועלים שבו התחייבה הדסה לספק את הצוות הרפואי בכל התחנות‬
‫של קופת חולים ואת התרופות בחצי מחיר‪ ,‬תמורת תשלום קבוע של קופ"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחייבה הדסה להעניק‬
‫לפועלים שירותי אשפוז חינם‪ ,‬פרט למטופלים שהייתה להם הכנסה חודשית ברמה מסויימת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדסה‬
‫הסכימה שלא להתערב בעבודתה הרפואית של קופת חולים כללית )שוורץ ‪ .(1997‬במהלך שנות ה‪ 20 -‬וה‪-‬‬
‫‪ 30‬התקיימו חיכוכים רבים בין הדסה לבין קופ"ח כללית לגבי יישום הסכם זה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫קופ"ח סבלה מקשיים כלכליים לאורך כל שנות פעילותה‪ ,‬ואחד הדרכים לפתור קשיים אלה היה על ידי‬
‫ניסיונות ליזום חקיקה סוציאלית לביטוח בריאות‪ ,‬שיחייב את המעסיקים ואת הממשלה להשתתף בתשלומי‬
‫ביטוח הבריאות‪ .‬חקיקה כזו הוצעה לראשונה ב‪ ,1925 -‬אולם הופנתה בצורה רשמית לממשלה הבריטית רק‬
‫ב‪ .1930 -‬על פי ההצעה‪ ,‬הממשלה המעסיקים והעובדים יחויבו בתשלום ביטוח חובה פרוגרסיבי לפי שכר‬
‫העבודה‪ .‬הגביה והשירות ייעשו על ידי קופות חולים עצמאיות‪ ,‬בפיקוח ועדה ממשלתית‪ .‬סל השירותים אמור‬
‫היה לכלול עזרה רפואית‪ ,‬דמי מחלה‪ ,‬קצבת נכות‪ ,‬ומענק לידה )שישולם במשך ‪ 12‬שבועות(‪ .‬הממשלה‬
‫הבריטית דחתה את ההצעה ואף דחתה את ההצעה להקים ועדה לבדיקת הנושא‪ .‬קופ"ח העלתה את נושא‬
‫הביטוח הסוציאלי במשך שנות ה ‪ 30‬וה – ‪ ,40‬אולם לא נעשתה פעילות משמעותית על ידי ההסתדרות‬
‫לקידום הנושא עד לאחר קום המדינה )‪.(Shwartz and Davidovitch 2005‬‬
‫מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט הבריטי‬
‫הגורם השלישי הפעיל בתחום שירותי הבריאות היה "מחלקת הבריאות" של ממשלת המנדט הבריטי‪.‬‬
‫פעילותה של מחלקת הבריאות כללה בעיקר נושאים סניטריים‪ ,‬מחלות מדבקות באמצעות חיסון‪ ,‬הסגר‬
‫וטיפול‪ ,‬רישום נתונים כגון לידות ופטירות‪ ,‬ופיקוח על אנשי מקצוע בתחום הרפואה‪ ,‬ובכלל זה מיילדות‪.‬‬
‫מחלקת הבריאות פתחה בתי חולים ממשלתיים בערים כגון ירושלים‪ ,‬יפו‪ ,‬חיפה‪ ,‬רמלה‪ ,‬עכו‪ ,‬חברון‪ ,‬טול‪-‬‬
‫כרם‪ ,‬רמאללה‪ ,‬באר שבע ועזה )לוי ‪ .(1998‬כפי שניתן ללמוד ממיקומם‪ ,‬טיפלו בתי החולים הממשלתיים‬
‫בעיקר באוכלוסייה הערבית‪ .‬בתל אביב‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬סייעה ממשלת המנדט‪ ,‬החל מ – ‪ 1931‬בתקציב לבית‬
‫החולים העירוני בתנאי שתהיה בעלת זכות פיקוח ותשתתף בועד המנהל‪ .‬מבחינת הטיפול ביולדות‪ ,‬רק בבית‬
‫החולים הממשלתי בירושלים הייתה מחלקת יולדות של ממש‪ ,‬ואילו בבתי החולים האחרים היו מספר מיטות‬
‫ספורות המיועדות ליולדות‪ .‬בשנת ‪ 1943‬פתחה ממשלת המנדט בית חולים נוסף בפרדס כץ )בית חולים‬
‫"ירקון"( אשר גם בו הייתה מחלקת יולדות‪ .‬בשנות הארבעים הגיע מספר היולדות בבתי חולים ממשלתיים‬
‫למקסימום של כ‪ 1200 -‬יולדות מתוך כ‪ 67000 -‬לידות סה"כ באותה שנה‪) .‬דו"ח מחלקת הבריאות ‪,1944‬‬
‫‪.(1945‬‬
‫‪16‬‬
‫בתחום רישוי המיילדות פורסמו בשנת ‪ 1923‬תקנות כלליות בנוגע להכשרת אחיות וב ‪ 1929‬נחקקה פקודה‬
‫המסדירה את עבודת המיילדות באופן מפורט‪ ,‬תוספות לפקודה זו יצאו מספר פעמים במהלך שנות ה‪.30 -‬‬
‫מוסדות רפואיים נוספים‬
‫בנוסף לשלושת מוסדות הבריאות הגדולים שנמנו לעיל‪ ,‬פעלו בארץ ישראל כבר מהמאה ה‪ 19-‬מספר בתי‬
‫חולים וארגונים רפואיים פרטיים ווולנטריים שנפתחו בעיקר מטעם קבוצות מיסיון‪ .‬בשנות ה‪ 30 -‬של המאה‬
‫ה – ‪ 20‬נפתחו בתי חולים פרטיים בעקבות העלייה של רופאים ממרכז אירופה‪ ,‬חלק גדול מבתי החולים‬
‫הפרטיים טיפלו ביולדות כך לדוגמא פעלו בתל אביב בתי חולים "פרוינד" ו"עין גדי" )שביט וביגר ‪.(2001‬‬
‫קופות חולים נוספות הוקמו בשנות ה‪ ,30 -‬בקופות חולים אלה שיטת השירות הייתה דומה יותר למבנה‬
‫השירותים בגרמניה‪ ,‬לפיו המטופל רשאי לבחור את הרופא המטפל מתוך רשימה של רופאים המקבלים שכר‬
‫לפי מספר המטופלים שלהם )ניידרלנד ‪.(1983‬‬
‫ועד הבריאות של היישוב היהודי פעל במסגרת ה"ועד הלאומי" שהוקם על מנת למסד את הקשר בין‬
‫הקהילות היהודיות לבין הממשלה הבריטית‪ .‬לועד הבריאות לא היה כוח פורמלי‪ ,‬וכן לא סיפק שירותים‬
‫רפואיים‪ ,‬אלא עסק בתיאום פעילויות של גופי הבריאות היישוביים‪ ,‬ובארגון פעולות הסברה‪ .‬בנוסף פעל ועד‬
‫הבריאות מול הממשלה הבריטית בניסיון להגדיל את תקציבי הבריאות של היישוב‪ .‬תפקיד נוסף של ועד‬
‫הבריאות היה ניהול הסטטיסטיקה הרפואית בישוב היהודי בארץ )לוי ‪ .(1998‬בתחום הטיפול ביולדות פעלו‬
‫ארגונים נוספים וביניהם ארגון "עזרה" וארגון "עזר ליולדת"‪ ,‬אשר פעילותם מפורטת בפרק ב'‪.‬‬
‫בעבודה זו נבקש לבחון את המקרה המקומי של מוסדות הבריאות הקשורים לטיפול ביולדות תוך התייחסות‬
‫להקשר הפוליטי והחברתי ולהקשרים של שיח‪ .‬במסגרת זו נבחן שלושה מוסדות שטיפלו ביולדות – התחנות‬
‫לאם ולילד‪ ,‬שירות מיילדות חוץ והמחלקה ליולדות בבית חולים "הדסה" תל אביב‪ ,‬וננסה לעמוד על‬
‫התשתית האידיאולוגית לפעילותם‪ ,‬על אופן אירגונם ועל יחסי הגומלין ביניהם ברמה האידיאולוגית‬
‫והארגונית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעמוד על האופן בו הפרקטיקות המיושמות בהם מייצרות רשת של כוח ממשמע שבו‬
‫מתקיימת שליטה על גופה של האישה והבנייתה כאובייקט‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הנושא הראשון שייבחן הוא תפקידן של התחנות לאם ולילד )תחנות "טיפת חלב"( במיון היולדות ללידת בית‬
‫ולידת בית חולים‪ .‬הפרק יבחן את התפתחותן של התחנות‪ ,‬את הסוכנים הפועלים בהם ואת הפרקטיקות‬
‫המופעלות בתחום מעקב הריון ומיון היולדות כגון ביצוע ביקורי בית‪ ,‬וחלוקת כרטיסי לידה‪ .‬במהלך הפרק‬
‫אנסה להראות כיצד פעילותה של האחות הקהילתית בתחום בריאות הציבור‪ ,‬האידיאולוגיה של האמהות‬
‫הרציונלית‪ ,‬ופרקטיקות של פיקוח שננקטו בתחנה שזורים יחד למנגנון ידע‪ -‬כוח אשר נוצר בתחנה‪ ,‬ואשר‬
‫איפשר לתחנות לקבוע עבור הנשים ההרות היכן עליהן ללדת‪ ,‬תוך דחיקת רצונן והעדפתן האישית לשוליים‪.‬‬
‫הנושא השני שייבחן הוא עבודתן של מיילדות הבית הרפואיות בבית היולדת‪ .‬במסגרת זו אבחן את שיטת‬
‫הרישוי וההכשרה של מיילדות אלה‪ ,‬ואת האופן בו הופעלו במסגרת מוסדות הדסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אבחן את‬
‫הפרוטוקולים של הטיפול ביולדות בבית‪ ,‬כפי שאלו משתקפים מספר לימוד בנושא זה שנכתב בראשית שנות‬
‫ה‪ .20 -‬מניתוח אופן חדירתה של המיילדת לבית היולדת‪ ,‬והפרקטיקות בהן היא נקטה בבית היולדת אנסה‬
‫להראות כיצד מובנית הפרדה בין המיילדת לבין היולדת‪ ,‬תוך הבניית היולדת כגוף אי רציונלי הנושא עמו‬
‫זיהום ואשר זקוק לויסות חיצוני על מנת למנוע את תחלואתו‪.‬‬
‫הנושא השלישי אשר ייבחן בעבודה הוא מחלקת היולדות בבית חולים הדסה ת"א‪ ,‬אשר נבחר כדוגמא‬
‫להתפתחות טיפול ממסדי ביולדות בתקופה זו‪ .‬הפרק יסקור את האופן בו מתפתחת מחלקת היולדות תוך יחסי‬
‫גומלין עם מוסדות הבריאות האחרים הקיימים בארץ‪ ,‬ובפרט קופת חולים כללית ומחלקת הבריאות של‬
‫הממשלה הבריטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייבחנו השיקולים הכלכליים הממלאים חלק בהגדלת מחלקת היולדות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יידונו שורה של טיעונים חברתיים המועלים כהצדקה להגדלת מחלקת היולדות‪ ,‬ואשר פונים לאידיאולוגיות‬
‫קיימות ביישוב תוך קיום קשרים אינטרטקסטואלים איתם‪ .‬בכלל זה ייבחנו הקשרים לגישות של רווחה‬
‫חברתית‪ ,‬ולתפיסות של תפקיד הילודה בהקשר הלאומי‪ .‬מיקוד נוסף של הפרק הוא שיטות הטיפול שננקטו‬
‫במחלקת היולדות בתקופה הנדונה‪ .‬ממכלול הנושאים הנדונים בפרק ננסה לבחון כיצד מובנית היולדת וגופה‬
‫בהקשר החברתי‪ ,‬הכלכלי והלאומי כמו גם בהקשר הרפואי בתוך בית החולים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרק א'‪ :‬מיון יולדות ללידת בית ולידת בית חולים בתחנות‬
‫לאם ולילד‬
‫"‪ ..‬אל לה לאישה ללכת יחידה בדרך הריונה המסובכת‪ .‬עליה עוד מתחילת ההריון לבוא ולהעמיד את עצמה‬
‫תחת פקוח התחנה לנשים הרות" )לאם ולילד ‪ ,1934-5‬עמ' ‪(37‬‬
‫הנחיות שירותי הבריאות של "הדסה" לנשים הרות היו ברורות – מרגע שהאישה מגלה שהיא בהריון‪ ,‬עליה‬
‫לפנות לשם מעקב ובדיקה ל"תחנת ההתייעצות לאמהות ולנשים הרות" אשר נקראה גם בשם שהשתרש‪,‬‬
‫תחנות "טיפת חלב"‪ .‬התחנות פיקחו על הנשים ההרות וקבעו את מצבן הרפואי והחומרי ‪ -‬נתונים אשר‬
‫שימשו לקביעת מקום הלידה המתאים‪ .‬בפרק זה יידונו תפקידיהן של התחנות בפיקוח על הנשים ההרות‬
‫ובמיון היולדות‪ ,‬תוך ניתוחם כמערכת של כח ממשמע על פי גישתו של פוקו‪.‬‬
‫לפי פוקו‪ ,‬במהלך המאה ה‪ 19 -‬חל מעבר מכוח ריבוני שבו הגוף של המלך סימל את ריכוז הכוח אשר נכפה‬
‫באופן פיזי על הנתינים‪ ,‬אל מערכת חודרנית של כוח ממשמע‪ .‬כוח ממשמע מוגדר ככוח החודר אל הפרטים‬
‫הקטנים של חיי הנתינים‪ ,‬זהותם והתנהגותם תוך שימוש בפיקוח‪ ,‬קלסיפיקציה‪ ,‬ומנגנון של תיעוד‪ .‬כוח זה‬
‫פועל באופן קבוע לאורך זמן‪ ,‬ובניגוד לכוחו של המלך‪ ,‬אינו מופיע בצורה של מפגני כוח בולטים ולפיכך‬
‫הופך באופן לא מורגש לחלק מחיי היום יום‪ .‬הכוח הממשמע הופך את נתיניו )הסובייקטים( לאובייקטים של‬
‫יחסי ידע כוח )‪ .(Foucault 1977; Williams and Bandelow 1998‬כפי שנראה להלן‪ ,‬הכוח הממשמע‬
‫שיוצר בתחנות איפשר להפוך את האישה ההרה לאובייקט הנשלט על ידי התחנה כמקור הכוח‪ ,‬ולהפוך את‬
‫ההכרעה לגבי מקום הלידה לשייך לתחום סמכותה של התחנה ולא להכרעה של האישה עצמה‪ .‬ברצוני לבחון‬
‫שלושה היבטים של כוח זה – הפן האידיאולוגי‪ ,‬המבנה המוסדי והפרקטיקות שננקטו בו‪ ,‬כמו כן ננסה לעמוד‬
‫על תגובותיהן של יולדות לכוח ממשמע זה‪.‬‬
‫אף כי פרק זה מדגיש את הכוח הנוצר בתחנה‪ ,‬בהקשר לתהליך מיון היולדות חשוב לציין כי הפרקטיקות‬
‫שננקטו בתחנה נתפסו על ידי הגורמים הפועלים כאמצעים להנחלת הפרקטיקות לטיפול רציונלי בתינוק‪,‬‬
‫כחלק מן הפעילות להפחתת שיעורי התחלואה והתמותה בישוב‪ ,‬כפי שמתואר בפירוט במחקריהן של שפרה‬
‫שוורץ וציפורה שחורי רובין )‪ .(2001 ,2003‬עם זאת‪ ,‬הקשר הנסיבתי לכאורה בין הנחלת הפרקטיקות לבין‬
‫‪19‬‬
‫הפחתת שיעורי התמותה אינה מוכחת במחקר‪ ,‬וייתכן כי ישנם גורמים נוספים אשר תרמו לשיפור המצב‬
‫התברואתי כגון אספקת מי שתייה‪ ,‬ניקוז‪ ,‬ביוב ופיקוח תברואתי )הירש ‪.(2000‬‬
‫המחקר שנערך בעבר הרבה לעסוק בתחנות לאם ולילד ובסוכנים המעורבים בפעולתן‪ ,‬הן בהקשר של‬
‫התפתחות המוסדות הרפואיים בא"י בכלל‪ ,‬והטיפול בנשים בפרט )שחורי רובין ושוורץ ‪ ,2003‬שוורץ‬
‫‪ ,(1998‬והן בהקשר של הפצת דגמי התנהגות היגייניים )הירש‪ .(2001,‬מחקרים נוספים‪ ,‬כגון מחקרה של‬
‫חנה הרצוג )‪ ,(1994‬עסקו בארגוני הנשים אשר הפעילו את התחנות‪ .‬פרק זה מבוסס על ספרות מחקר קיימת‬
‫זו תוך התמקדות והרחבה על סמך מקורות ארכיוניים בנושא מעקב הריון‪ ,‬ומיון היולדות לקראת הלידה‪,‬‬
‫נושאים שלא נבחנו באופן נפרד עד כה‪.‬‬
‫הפרק עוסק רק בטיפול בנשים יהודיות ומתייחס אליהן כמקשה אחת‪ ,‬וזאת אף על פי שבאופן מוצהר טיפלו‬
‫התחנות גם בנשים ערביות‪ ,‬ואף כי אוכלוסיית הנשים היהודיות הייתה הטרוגנית מבחינת מעמדות‪ ,‬מוצא‬
‫ותפיסת עולם‪ .‬צמצום מלאכותי זה של קבוצת המחקר ובחינתו כמקשה אחת נובע מכמה גורמים‪ .‬ראשית כפי‬
‫שציינו‪ ,‬ניתן לראות את יהודי א"י כקבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים הן מבחינת המוסדות המטפלים‪ ,‬והן‬
‫מבחינת האידיאולוגיות הרווחות בקרבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אף כי התחנות הוקמו לטיפול באוכלוסיות מן המעמדות‬
‫הנמוכים‪ ,‬הרעיון היה כי מיון היולדות על ידי רופאים שטיפלו בנשים במקומות בהם לא היו תחנות‪ ,‬כגון‬
‫במושבות‪ ,‬ייעשה על פי אותם העקרונות )רוקח ‪ ;1945‬כצנלסון ‪ .(1936‬יתר על כן‪ ,‬ריבוי המהגרים‬
‫באוכלוסייה התל אביבית כמו גם פתיחת תחנות על ידי קופות חולים הובילה לכך שהתחנות והעקרונות‬
‫שבמקורן נועדו לטיפול במעמדות הנמוכים הושלכו גם על הטיפול בכלל הקהילה ובמהגרים בפרט‪.‬‬
‫‪ .1‬היבטים אידיאולוגיים בפעילותן של התחנות‬
‫ברצוני לבחון שני עקרונות אשר השפיעו על ייסודן של התחנות‪ ,‬ועל הפעילויות שהתבצעו בהן‪ ,‬האחד הוא‬
‫עקרון "האחות המבקרת"‪ ,‬או "הסיעוד הקהילתי"‪ ,‬והשני הוא עקרון "ההורות המדעית"‪.‬‬
‫‪" (I‬האחות המבקרת"‬
‫"האחות המבקרת" – או כפי שייקרא לימים במחקר‪ ,‬גישת "הסיעוד הקהילתי"‪ ,‬הינו שיטת פעילות בתחום‬
‫בריאות הציבור שבו הטיפול באוכלוסייה נעשה בעיקרו בתוך הקהילה‪ ,‬בבתי האנשים‪ ,‬ולא במוסדות‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫וביצועו מופקד בידי אחיות ובעיקר אחיות בריאות ציבור‪ .‬התפתחות הסיעוד הקהילתי קשור בין היתר‬
‫לתוכניות חברתיות לפיקוח על שיעורי התמותה‪ ,‬ובעיקר תמותת תינוקות ולניסיונות להפחתתם‪ .‬השיטה‬
‫המרכזית שהופעלה בתוכניות אלה הינה טיפול מונע )פרבנטיבי בלשון התקופה(‪ ,‬שעיקרו מעקב‪ ,‬חינוך‬
‫להיגיינה וסניטציה וחיסון‪ ,‬ופחות טיפול רפואי או חומרי )טיפול קורטיבי בלשון התקופה( )יסקי ‪1933‬א(‪.‬‬
‫שיטת האחות המבקרת התפתחה במדינות מערביות‪ ,‬ובפרט בבריטניה וארה"ב כשלב ביניים בין הטיפול‬
‫בחולים בביתם‪ ,‬על ידי בני משפחה או נשות הקהילה‪ ,‬כפי שהיה מקובל עד המחצית השניה של המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,19‬לבין הטיפול בחולים בבתי חולים‪ .‬האחות הקהילתית‪ ,‬שהופעלה בראשית התקופה על ידי ארגונים‬
‫וולונטריים‪ ,‬ביצעה את התפקיד של אותן נשות קהילה מטפלות בבתיהן של עניים ואוכלוסיות חלשות כגון‬
‫מהגרים בערים הגדולות‪ .‬הפעילות המוכרת ביותר בתחום זה הינו "הבית ברח' הנרי" ) ‪Henry St.‬‬
‫‪ (Settlement House‬שהוקם ב ‪ 1893‬באזור מצוקה בניו יורק‪ .‬מספר אחיות עברו לגור במקום והקימו בו‬
‫מרכז ממנו יצאו לפעילות בריאות ציבור בקהילה שכללה את תחומי האם והילד‪ ,‬מחלות מדבקות‪ ,‬חינוך‬
‫לבריאות‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬תיאום בין סוכני בריאות בקהילה וסיעוד בבתי ספר‪ .‬הבית ברח' הנרי היווה‬
‫מודל לפעילות תחנות טיפת חלב בא"י )ברטל ‪ ;2000‬שוורץ ושחורי‪-‬רובין ‪; Tomes 1998 ;2003‬‬
‫‪.(Tinkham 1972 ;Meckel 1990‬‬
‫מקצוע בריאות הציבור כתחום סיעודי נלמד בבית הספר לסיעוד של הדסה בירושלים החל מ‪1922 -‬‬
‫כהכשרה מקצועית במהלך הלימודים‪ ,‬והחל מ‪ 1924 -‬כהכשרה נוספת בת ‪ 6‬חודשים לאחר סיום הלימודים‬
‫בבית הספר לסיעוד‪ .‬ההכשרה לבריאות הציבור כללה עבודה מעשית בתחנה‪ ,‬ביקורי בית‪ ,‬והרצאות‪.‬‬
‫בראשית התקופה כללו הלימודים גם לימודי מיילדות‪ ,‬אולם בשנות ה – ‪ 30‬הופרדו הקורסים לשני קורסים‬
‫נפרדים )ברטל ‪.(2000‬‬
‫אדמס סטוקלר )‪ (Adams-Stockler 1977‬מונה מספר סיבות‪ ,‬בנוסף להשפעה האמריקנית‪ ,‬שתרמו‬
‫להתפתחות העבודה הקהילתית בצורה נרחבת בא"י המנדטורית‪ ,‬וביניהם תפיסת חשיבות העבודה הציבורית‬
‫ושירותי בריאות מניעתיים על ידי מוסדות הבריאות המרכזיים הדסה‪ ,‬מח' הבריאות של המנדט הבריטי‪,‬‬
‫וקופת חולים וכן קיומה של קבוצת נשים בעלת רצון לפעול בתחום בריאות הציבור כמנהלות‪ ,‬אחיות או‬
‫כמתנדבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מונה אדמס סטוקלר את המחסור ברופאים‪ ,‬לכל הפחות עד אמצע שנות ה‪ ,30 -‬כגורם‬
‫חשוב להתפתחות מודל הסיעוד הקהילתי‪ .‬לטענתה‪ ,‬המחסור ברופאים וכוחן ומעמדן הגבוה של אחיות‬
‫‪21‬‬
‫בריאות הציבור הוביל ליצירת צורה עצמאית יותר של סיוע בתחום בריאות הציבור מזו הקיימת בארה"ב‪,‬‬
‫שם הייתה האחות הקהילתית כפופה לרופא‪ .‬בא"י המנדטורית ובעיקר בפריפריה‪ ,‬האחיות היו בלית ברירה‬
‫עצמאיות בשל היעדר רופאים‪ .‬בערים‪ ,‬שם זמינות הרופאים הייתה גבוהה יותר‪ ,‬אחד הדגשים החשובים‬
‫בעבודת אחות בריאות הציבור הייתה קבלת החלטות אילו מקרים להעביר לטיפול אצל רופא או בבית חולים‪.‬‬
‫עבודה כאחות בריאות הציבור היה תחום מקצועי אשר איפשר לנשים להשתלב במשק העבודה ולפעול‬
‫בספרה הציבורית תוך שמירה על קרבה לספרה ה"נשית"‪ .‬מחקרים שונים עמדו על כך שפעילותן של‬
‫האחיות בתחום הקרוב לספרה הביתית העניק להן מעמד חברתי שאינו שווה למעמדם של הגברים‪ .‬בעוד‬
‫פעילותם של גברים נחשבה כ"בניין לאומי"‪ ,‬הוגדרה תרומתן של הנשים‪ ,‬המתמקדת בתחומי הבית‪ ,‬החינוך‬
‫והבריאות‪ ,‬כ"בנין חברתי" )הירש ‪ ;2000‬הרצוג ‪.(1994‬‬
‫פעילותה של האחות הקהילתית מאופיינת בביקורי בית‪ ,‬וטיפול בבית‪ ,‬תפקידים אשר מולאו על ידי אחות‬
‫התחנה‪ ,‬כמו גם המיילדת‪ .‬ביקור הבית מכיל אלמנטים של חדירה אל הקהילה‪ ,‬ויצירת שינוי מבפנים תוך‬
‫התנגדות למצב הקיים שם‪ ,‬והוא בעל טקסיות וכללים משלו אשר יידונו בהמשך הפרק‪.‬‬
‫‪" (II‬אמהות מדעית"‬
‫האמהות המדעית‪ ,‬או האמהות הרציונלית )‪ ,(scientific mothering/ motherhood‬הינה תפיסה‬
‫שהתפתחה בארה"ב ובאירופה בסוף המאה ה‪ 19 -‬לפיה על אמהות לרכוש ידע רפואי ומדעי על מנת לגדל‬
‫את ילדיהן בצורה בריאה‪ .‬רעיונות אלה צמחו על רקע שאיפות להפחית את שיעורי התמותה של תינוקות‬
‫ואת רמת התחלואה באוכלוסייה בכלל‪ ,‬מתוך חשש להידרדרות הכוח האנושי הלאומי‪ .‬בארה"ב קודמה‬
‫אידיאולוגיה זו על ידי קבוצות שונות שכללו מחנכים‪ ,‬הוגים חברתיים‪ ,‬רופאים‪ ,‬רפורמטורים בתחום‬
‫הבריאות ואמהות‪ .‬ההורות הרציונלית הופצה באמצעות ספרות פופולרית‪ ,‬שיעורים שניתנו לנשים ולנערות‬
‫בבית הספר ובאוניברסיטה‪ ,‬אחיות מבקרות‪ ,‬קורסים מיוחדים‪ ,‬וכן באמצעות תחנות לאם ולילד ) ‪Apple‬‬
‫‪.(1997‬‬
‫ההורות המדעית קשורה לרעיונות שונים הכוללים רעיונות היגייניים‪ ,‬איוגנים ופרוגרסיביים‪ .‬מבחינה‬
‫היגיינית‪ ,‬בהסתמך על קבלה חברתית רחבה של התורה הבקטריולוגית‪ ,‬ההורות המדעית לימדה דפוסי‬
‫‪22‬‬
‫התנהגות של "היגיינה ביתית" למניעת התפשטות מחלות ולהדברת חיידקים‪ .‬התנהגויות אלה כוללות לדוגמא‬
‫שמירה על ניקיון הילד והבית‪ ,‬האכלה מכלי אוכל נפרדים‪ ,‬שינה במיטה נפרדת ושימוש במזון טרי ומפוסטר‬
‫)‪.(Tomes 1998, Grant 1998‬‬
‫השפעה נוספת על האימהות המדעית הגיעה מכיוון תנועות פרוגרסיביות ואיוגניות מתונות אשר שאפו‬
‫להנחיל לקבוצות חברתיות עניות ערכים מודרניים ובורגנים כחלק מהפעילות לשיפור חברתי‪ .‬ערכי‬
‫הבורגנות כפי שהתגבשו במאה ה‪ ,19 -‬מהווים ערכים המבחינים בין הבורגנות לבין המעמד הגבוה‪,‬‬
‫שהתאפיין כעצלן ולא יעיל‪ ,‬ובין המעמד הנמוך המאופיין באימפולסיביות‪ ,‬חוסר אחריות וחוסר יכולת לחסוך‬
‫)אליאש ‪ .(1994‬השפעת הערכים הבורגניים והמודרניים על תפיסת האמהות משתקף בתפיסת הגוף כמכונה‬
‫וקריאה לוויסות פעילויות הגוף כאמצעי להבטיח את בריאותו‪ .‬בהסתמך על כך כללו הפרקטיקות קביעת‬
‫אינטרוולים קבועים בין שעות ההנקה‪ ,‬ורגולציה מדוייקת של סדר היום ושעות השינה ואף לימוד התינוק‬
‫לבצע את צרכיו בשעה קבועה מדי יום‪ .‬בנוסף‪ ,‬למדו האמהות כיצד להכין מזון בצורה חסכונית‪ ,‬והוזהרו‬
‫שלא "לפנק" את ילדיהן יתר על המידה )סטולר‪-‬ליס‪ .(2000 ,‬בכך שימש החינוך לפרקטיקות אלה‪ ,‬לא רק‬
‫למניעת מחלות אלא גם לחינוך לערכים כגון חסכוניות ואחראיות‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬וויסות עצמי הקשור בזמן‬
‫)‪ .(Urwin and Sharland 1992 ;Arnup 1990‬אלון גל )‪ (1998‬עמד על הקשרים החברתיים‪ ,‬הארגוניים‬
‫והרעיוניים בין ארגון "הדסה" לבין התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב‪.‬‬
‫השפעה מכיוון אחר היו הרעיונות האיוגנים אשר קשרו בין ביולוגיה‪ ,‬אבולוציה וחברה‪ .‬גם האיוגנים הוטרדו‬
‫מירידה ברמתו הבריאותית של האומה‪ ,‬אשר התפרש כירידה ביכולת ההישרדות שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חששו‬
‫מירידה בשיעורי הילודה בקרב המעמדות הגבוהים שנחשבו כחזקים יותר‪ .‬חלק מן הירידה בילודה יוחסה‬
‫להיחלשות גופן של הנשים בעקבות עודף השכלה ותרבות שכן גוף האישה הביולוגי נתפס כאי רציונלי ונתון‬
‫להשפעותיו השליליות של ההתפתחות התרבותית‪ .‬מכאן גרסו כי על מנת לוודא את ההתפתחות התקינה של‬
‫מערכות הרבייה הנשיים יש להגביל את ההשכלה בכלל‪ ,‬ואת הידע של האישה לגבי גופה בפרט‪ .‬ניהול‬
‫תהליכי הרבייה‪ ,‬ההריון והלידה כחלק מן ה"אמהות המדעית" נתפסו כאמצעים להפחתת הפרעות רגשיות‬
‫אשר עשויות להתלוות לתהליכים אלה כגון "שיגעון" אחרי לידה )‪ .(Davin 1997 ,Lewis 1980‬רעיונות‬
‫איוגניים רווחו בקרב אישים מרכזיים ביישוב היהודי בא"י‪ ,‬כגון ארתור רובין‪ ,‬כמו גם בקרב רופאים )פלק‬
‫‪.(2002‬‬
‫‪23‬‬
‫הפצת פרקטיקות ההורות הרציונלית הייתה מלווה בניסיונות לבטל פרקטיקות מסורתיות ומקורות מידע‬
‫מסורתיים ובמקומם להישמע להוראותיהם של אנשי המקצוע‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בתחנות בירושלים‪ ,‬יצאו האחיות‬
‫כנגד פרקטיקות מסורתיות של כריכת התינוק‪ ,‬הנקה מעל גיל שנה ונשיאת התינוק על הידיים‪ .‬אחד‬
‫האמצעים לעשות זאת היה על ידי ניסיון להציב את צוות התחנות כמחליפים את בעלי הסמכות המסורתיים‬
‫כגון בנות משפחה‪ ,‬חברות ואנשי דת‪ ,‬תוך אזהרת הנשים מפני קבלת עצות מגורמים אלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתמשו‬
‫באמצעים אחרים כגון תחרויות ופרסים לאמהות המיישמות את הפרקטיקות )שוורץ ושחורי רובין ‪.(2003‬‬
‫יש לציין כי הקשר הסיבתי בין הפרקטיקות לבין תמותה ותחלואה של אמהות נתפס כמובן מאליו ואינו מוכח‬
‫במחקר‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אדמס שטוקלר )‪ (1986‬מציינת כי מחקרים הראו שאין הבדל בהתפתחות המוטורית של‬
‫תינוקות שנכרכו לבין תינוקות שלבשו בגדים שאיפשרו להם תנועה‪.‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬ההורות המדעית דרשה מהאישה לשים עצמה תחת פיקוח רפואי בתקופת ההריון ובלידה‪,‬‬
‫ולהעביר את השליטה אל הגורמים הרפואיים המטפלים בה‪ .‬מכאן‪ ,‬שבתחנות לאם ולילד שפעלו לפי עקרונות‬
‫האמהות המדעית‪ ,‬האמינו האחיות כי בית החולים הוא המקום המתאים ביותר ללידה‪ ,‬שכן בו עקרונות‬
‫המדעיות והרציונליות מובאים לשיאם ומאפשרים לידה מפוקחת סניטרית ורפואית יותר‪ .‬אולם בארץ ישראל‬
‫המנדטורית‪ ,‬בשל הצורך המעשי למיין את היולדות נאלצו אחיות התחנה לקבוע אילו נשים יזכו ללידה‬
‫"רציונלית" שכזו במימון מוסדות הבריאות הציבוריים‪ ,‬ואילו ייאלצו ללדת בביתן בסיוע מיילדת שתביא את‬
‫ביתן קרוב ככל האפשר למצב סניטרי‪ ,‬או ללדת על חשבונן האישי בבית חולים פרטי שגם בו תתאפשר להן‬
‫לידה "רציונלית"‪ .‬נראה כי עקב ההעדפה העקרונית של לידת בית החולים מועבר אל היולדות מסר כפול‬
‫לפיו קיים מקום מועדף ללידה‪ ,‬אולם לא כל היולדות יכולות לקבלו‪ .‬על רקע זה נוצר מתח בין האידיאולוגיה‬
‫שמונחלת על ידי התחנה לבין הפרקטיקה המתבצעת בה‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בפעילותן של אחיות התחנה‪,‬‬
‫כמו גם בתגובות הנשים היולדות לפעילות זו‪.‬‬
‫התייחסות ישירה לפער בין תפיסת העולם של התחנות לבין הפרקטיקה הרצויה של מיון יולדות מופיע‬
‫במכתב שכתב ד"ר סופרים )‪ (1922‬המייצג את המיילדות של "הדסה" אל "הסתדרות נשים עבריות"‪:‬‬
‫" מ‪.‬נ‬
‫בתור תוצאה של הפחתת המקרים של לידה בזמן האחרון‪ .‬החליטה ההסתדרות לשלוח על פי‬
‫רוב את האמות העתידות ללדת בבית החולים ורק מקרים יוצאים מן הכלל‪ -‬במספר קטן מאוד‪-‬‬
‫באות עם פתקא בשביל מילדת הקליניקה שלנו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫וביחס לזה‪ ,‬מוכרח אני להעיר‪ ,‬שנחוץ להחזיק את השווי‪ -‬משקל בין מספר הלידות בבית החולים‬
‫ולידות חוץ‪(Sufrim 1922) " ...‬‬
‫מן המכתב עולה כי הסתדרות נשים עבריות נטתה במידת האפשר לשלוח נשים לבית החולים‪ ,‬ללא טיעון‬
‫סוציולוגי‪ ,‬או רפואי דווקא‪ ,‬אלא מפני שיש די "כרטיסים" לחלוקה וזאת מתוך תפיסתה את בית החולים‬
‫כמקום המתאים ללידה עבור הנשים שבטיפולה‪.‬‬
‫שני ההיבטים האידיאולוגיים שנבחנו ‪ -‬הסיעוד הקהילתי וההורות המדעית‪ ,‬מהווים את הרקע לייסוד‬
‫התחנות כמוסדות בהם מופעלים פרקטיקות של פיקוח על הנשים תוך חדירה לבתים בניסיון לבצע שינוי‬
‫בדפוסי ההתנהגות‪ .‬להלן נבחן את הרקע המוסדי לפעילות התחנות בא"י‪ ,‬ולאחר מכן נדון בפרקטיקות‬
‫המופעלות בתחנות‪.‬‬
‫‪ .2‬רקע מוסדי לטיפול בנשים הרות בירושלים ובתל אביב‬
‫הפעילויות הראשונות בתחום טיפול באמהות נעשו באמצע המאה ה‪ 19 -‬בחסות משפחת רוטשילד ומשפחת‬
‫מונטיפיורי אשר הפעילו מספר שירותי בריאות בירושלים באותה תקופה‪ .‬סיוע זה כלל שירותי מיילדות‪,‬‬
‫סיוע חומרי כגון ביגוד ושמיכות‪ ,‬ובחלק מהמקרים גם חלוקת חלב‪ .‬פעילות מאורגנת יותר החלה בשנת‬
‫‪ 1913‬עם הגעתן לירושלים של שתי אחיות‪ ,‬כחלק מפעילות ארגון נשים אמריקאיות בשם "בנות ציון"‪,‬‬
‫ביוזמתה של הנרייטה סאלד ובמימונו של נתן שטראוס‪ .‬האחיות פתחו בירושלים תחנה ראשונה לטיפול‬
‫בנשים הרות ובאמהות‪ ,‬ערכו מעקב אחר נשים שילדו וניסו לארגן שירותי מיילדות בעיר‪ .‬שתי אחיות אלה‬
‫עזבו את א"י בתקופת מלחה"ע ה‪ ,I -‬והשירות ברובו הופסק )שוורץ ‪1998‬ב(‪.‬‬
‫התחנה הראשונה בירושלים לאחר המלחמה שנקראה "תחנת הטיפול ביונקים"‪ ,‬קמה ב ‪ 1920‬בעיר העתיקה‬
‫בירושלים בסיוע הדסה והופעלה על ידי "הסתדרות נשים עבריות" )הנ"ע ‪-‬‬
‫‪Federation of Hebrew‬‬
‫‪ .(Women‬הסתדרות נשים עבריות נוסדה ב ‪ 1920 -‬כהתארגנות של נשים לעזרה הדדית ולסיוע סוציאלי‬
‫ביוזמתה של בת שבע קסלמן‪ ,‬פעילת הדסה שעלתה מארה"ב‪ .‬הארגון שאף להתמודד עם בעיות שבהן נתקלו‬
‫העולות כגון עזרה בגידול ילדים‪ ,‬מפגשים חברתיים‪ ,‬חוגי בית‪ ,‬וכן לפעול לסיוע לנשים נזקקות מן היישוב‬
‫הישן‪ .‬הסניפים הראשונים של הסתדרות נשים עבריות התארגנו בירושלים )‪ (1920‬ובתל אביב )‪(1923‬‬
‫ואליהם נוספו סניפים בטבריה וחיפה‪ .‬בעקבות קשיים בגיוס כספים אוחד הארגון ב – ‪ 1933‬עם ויצ"ו‬
‫‪25‬‬
‫ישראל )הרצוג ‪ ;1994‬שוורץ ושחורי רובין ‪ .(2001‬לפי תוכנית העבודה הראשונית שנרקמה בין ק‪.‬ע‪.‬מ‪.‬צ‪.‬א‬
‫לבין הסתדרות נשים עבריות‪ ,‬הסתדרות נשים עבריות הייתה צריכה לעזור בנושא טיפול בנשים הרות‬
‫וביולדות בכמה מישורים וביניהם איתור הנשים ההרות‪ ,‬הבאתן לפיקוח רפואי ושכנוען לבצע את הוראות‬
‫הרופא‪ .‬כמו כן ערכו המתנדבות ביקורי בית בבתי הנשים על מנת לבדוק את מצבן הסוציאלי ולקבוע את‬
‫מידת הסיוע החומרי הנדרש ואת גובה התשלום שייגבה עבור הטיפול‪ .‬פעילות נוספת כללה סיוע לאישה‬
‫ההרה להתארגן לקראת הלידה כגון השגת סדינים ולבנים למיטת היולדת והתינוק‪ ,‬וכן סיוע למיילדת בשעת‬
‫הלידה‪ ,‬סיוע ליולדת לאחר הלידה והבאתה לבדיקות הרפואיות )אצמ ‪ J113/6488‬ללא ציון תאריך(‪.‬‬
‫ארגון נוסף שסייע ליולדות בירושלים היה ארגון "עזר יולדות" אשר נתן תמיכה חומרית לנשים לאחר‬
‫הלידה שכללה בגדים‪ ,‬מוצרי מזון‪ ,‬ולעיתים סיוע במימון טיפול על ידי רופא )אצמ ‪.(1924 J113/6468‬‬
‫נשים הופנו לארגון זה על ידי הסתדרות נשים עבריות על מנת לקבל סיוע חומרי‪.‬‬
‫התחנה הראשונה שנפתחה בירושלים נבנתה לפי דגם התחנה ברח' הנרי בניו יורק תוך שימוש באותם‬
‫העקרונות שכוללים אחות מבקרת המטפלת בהיבטים שונים של המשפחה‪ ,‬דגש על טיפול מניעתי לילד‬
‫הבריא‪ ,‬מתן שירות חינם לכל פונה והנחלת פרקטיקות של הורות מדעית‪ .‬השירותים שניתנו בתחנות כללו‬
‫פיקוח רפואי לנשים הרות לפני הלידה‪ ,‬עזרה בלידה עצמה ופיקוח רפואי לאחר הלידה לתינוק עד גיל‬
‫שנתיים‪ ,‬ולילדים בגילאי ‪ 2-4‬במסגרת שכונתה "גיל המעבר"‪ .‬השירות כלל בחלק מהמקומות גם הרצאות‬
‫לאמהות בנושאים שונים וכן ייצור ואספקה של חלב מפוסטר‪ ,‬ומכאן השם שהשתרש "טיפת חלב"‪ .‬התחנה‬
‫עצמה הייתה גם "דירה לדוגמא" ובו ניסו להמחיש כיצד אפשר לייצר באמצעים פשוטים תנאים ראויים‬
‫לגידול תינוקות‪ .‬התחנות היו פתוחות בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים‪ ,‬ופעילות האחיות בתחנה כללה‬
‫כחמש שש שעות ביום עבודה בתחנה עצמה וכשעתיים שלוש ביום בעריכת ביקורי בית‪ .‬לרופא היו שעות‬
‫קבלה – לרוב פעמיים בשבוע לבדיקת תינוקות‪ ,‬ופעם בשבוע לבדיקת נשים‪ .‬בחלק מהתחנות פעלה אחות‬
‫התחנה גם בבית הספר )שחורי רובין ושוורץ ‪.(2003‬‬
‫בסוף שנת ‪ 1924‬כבר היו בא"י תשע תחנות מתוכן שש בירושלים‪ ,‬אחת בטבריה‪ ,‬אחת ברחובות ואחת‬
‫בפתח‪ -‬תקווה‪ .‬ב‪ 1927 -‬כבר היו ‪ 17‬תחנות וב – ‪ 1944‬היו ‪ 50‬תחנות של "הדסה" בערים ובמושבות‬
‫)שוורץ ושחורי רובין ‪ .(2001‬התחנות של "הדסה" נפתחו בעיקר בשכונות שנחשבו "מזרחיות" ובריכוזי‬
‫"הישוב הישן"‪ ,‬זאת לאור התפיסה כי הנשים העולות מאירופה הן אוכלוסייה המבינה את הצורך בטיפול‬
‫‪26‬‬
‫ומסוגלת למצוא בעצמה טיפול מתאים ולכן אין צורך להקים עבורן תחנות )הירש ‪ .(2000‬ממשלת המנדט‬
‫סבסדה את פעילותן של תחנות אלה )גנזך המדינה ‪.(1945 M20/41‬‬
‫בשנת ‪ 1922‬בעקבות הסכם שיתוף פעולה עם הדסה‪ ,‬החלה קופת חולים להפעיל במרפאותיה שירותים‬
‫דומים לתחנות לאם ולילד‪ ,‬על פי הסטנדרטים שקבעה הדסה‪ .‬השירות היה מיועד לחברות קופת חולים‬
‫כללית בלבד והופעל בתחילה על ידי אחיות ורופאים של הדסה‪ ,‬ולאחר מכן ע"י אחיות קופת חולים‪ .‬בקופת‬
‫חולים הרופאים והאחיות שימשו גם כיועצים ומדריכים וגם כספקי השירות הרפואי‪ ,‬כך שרופא המשפחה‬
‫ליווה את המשפחה כולה במצבי חולי ובריאות והיה יכול לעקוב אחרי התפתחות הילדים‪ .‬בשנת ‪1941‬‬
‫קופ"ח הפעילה ‪ 106‬מרפאות בהם ניתנו שירותים אלה )שוורץ ‪1998‬א(‪.‬‬
‫בישובים ערביים פעלו בשנת ‪ 1946‬ארבעים ושבע תחנות מתוכן ‪ 39‬הופעלו על ידי ממשלת המנדט הבריטי‬
‫)גנזך המדינה ‪.(1946‬‬
‫בתל אביב ויפו לא הוקמה על ידי הדסה תחנה עצמאית בתחילת שנות ה‪ ,20 -‬אולם נשלחה על ידי הדסה‬
‫מיילדת מירושלים ליפו שתסייע ליולדות שילדו בבית‪ .‬פעילות המעקב לנשים הרות בוצעה בשנים אלה‬
‫במרפאתו של ד"ר יוסף אשרמן שהיה לימים מנהל מח' היולדות בבית חולים הדסה בת"א‪ ,‬ושתי אחיות של‬
‫"הדסה" ערכו ביקורי בית ונתנו יעוץ לנשים ההרות שהגיעו למרפאה )לוי ‪.(1998‬‬
‫ארגון ויצ"ו )‪ (WIZO-Women’s International Zionist Organization‬שהחל לפעול בארץ ישראל‬
‫בשנת ‪ ,1920‬פתח את התחנה הראשונה ב‪ 1924 -‬בשכונת נווה שלום בתל אביב שם התגוררה אוכלוסייה‬
‫ממוצא תימני‪ .‬שתי תחנות נוספות של ויצ"ו נפתחו בתל אביב – אחת בכרם התימנים ואחת ברח' הכרמל‪.‬‬
‫המרכזים של ויצ"ו עסקו גם במתן טיפול לתינוקות בשעות היום‪ ,‬ובעיקר לתינוקות שאמהותיהן עובדות‪.‬‬
‫תחנה נוספת של קופת חולים בשיתוף עם הדסה נפתחה אף היא בתל אביב בשנת ‪ ,1926‬בשנה זו טופלו על‬
‫ידי התחנות בת"א כ‪ 2400 -‬נשים הרות )בלוסטאון ‪1926‬ב; אשרמן ‪1928‬ב(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1933‬פנתה הנהלת הדסה לעיריית תל אביב להשתתף במימון התחנות בעיר‪ ,‬בטענה כי אין הדסה‬
‫וויצ"ו מסוגלות לעמוד בתקציב התחנות‪ ,‬ועל עיריית תל אביב להשתתף במימון‪ ,‬ובכך לאפשר להן להשקיע‬
‫את משאביהן בירושלים שם מצב העוני חמור יותר )יסקי ‪1933‬א(‪ .‬לקראת סוף שנת ‪ 1933‬קיבלה על עצמה‬
‫העירייה להשתתף בתקציב‪ ,‬והחלה בפעילויות לשם איחוד התחנות‪ .‬פעילות זו כללה ניסיון להפעיל צוות‬
‫‪27‬‬
‫רפואי אחיד בתחנות ובעיקר רופא ואחות ראשיים‪ ,‬ייסוד נהלים משותפים‪ ,‬וגביית תשלום מסודרת מן הנשים‬
‫המבקרות בתחנה )ארכיון ת"א ‪4-1793‬א ‪.(1934 ;1933‬‬
‫ב – ‪ 1936‬הפסיקו הדסה וויצ"ו להשתתף במימון התחנות והעירייה הגדילה את השתתפותה‪ .‬מקור המימון‬
‫המרכזי לפעילות זו של העירייה היה תקציב הועד הלאומי אשר העביר לעיריית תל אביב כספים שהוקצו על‬
‫ידי מחלקת הבריאות של הממשלה הבריטית לצורך מימון תחנות בישוב היהודי )ידיעות העיר ת"א ‪1937‬א(‪.‬‬
‫כחלק מתהליך העברת המרכזים לרשותה של עיריית תל אביב איחדה העירייה את התחנות תחת הנהלה אחת‬
‫וריכזה את העבודה בידי צוות רפואי מוגדר שבו רופא אחד עבד באופן מלא וקיבל את הפונות בכל התחנות‪.‬‬
‫כמו כן ערכה העירייה שינויים במיקום התחנות כך שיהיו ארבע תחנות שישמשו את כלל תושבות העיר‪,‬‬
‫במקום שש תחנות שהיו קודם‪ .‬פריסת התחנות החדשה הייתה – תחנה בנוה שאנן )במקום שתי תחנות שהיו‬
‫שם(‪ ,‬תחנה בשכונת פלורנטין‪ ,‬שכונה בכרם התימנים במקום מרכזי‪ ,‬ותחנה ברח' ארלוזורוב במקום התחנה‬
‫שהייתה עד אז ברח' דיזינגוף בנוסף לכך היה קיים מרכז לטיפול בנשים הרות ובתינוקות בבית הבריאות‬
‫ע"ש נתן שטראוס שנמצא ברח' בלפור‪ ,‬המרכז הועבר מרשות "הדסה" לרשות העירייה ב ‪ .1936 -‬בשנת‬
‫‪ 1937‬טיפלו התחנות ב ‪ 2534‬יונקים עד גיל שנה‪ ,‬ב‪ 1462 -‬תינוקות בגיל המעבר וב‪ 948 -‬נשים הרות‬
‫)פרלסון ‪1937‬א(‪.‬‬
‫בדומה לעקרון הפעילות של הדסה‪ ,‬קבעה העירייה דרגות תשלום לאמהות המבקרות בתחנה‪ ,‬על פי יכולתן‬
‫הכלכלית‪ 100 :‬מא"י לחודש‪ 50 ,‬מא"י לחודש ו ‪ 20 -‬מא"י לחודש‪ .‬פקידה שנשלחה מטעם העירייה בשנת‬
‫‪ 1934‬לגבות את התשלום מן האמהות המבקרות בתחנות‪ ,‬דיווחה כי נתקלה בקשיים שונים‪ ,‬ביניהם חוסר‬
‫שיתוף פעולה מצד אחיות התחנה‪ ,‬ניסיון לטרפד את ניסיונותיה לגייס כספים‪ ,‬ודרישה למתן הנחה לחברות‬
‫קופת חולים כללית )דומאי ‪ .(1934‬מן הדיווח של אותה הפקידה עולה כי קודם לגביית הכספים על ידי‬
‫העירייה גבו התחנות כספים מן הנשים‪ ,‬אשר שימשו לקופת התחנה‪ .‬תיאור של הקשיים בהם נתקלה עולה מן‬
‫הטקסט הבא‪:‬‬
‫"יום ‪ :25/5‬בתחנת הכרמל חדלו את הגביה‪ .‬נתנו לי שולחן מיוחד‪ .‬השבוע יש לציין אורינטציה‬
‫חדשה בכל שלש התחנות‪ .‬האחיות הראשיות דורשות ממני שלא אקח תשלום מחברות קפת‪-‬‬
‫חולים‪ ,‬בפרט מצטיינות בהגנה זו על חברות קפת‪-‬חולים האחיות פישל והרשלר‪ .‬עניתי להם שאין‬
‫שום פקודה ביחס לזה‪ .‬הגב' קיש הסתפקה בזה שהיא הזמינה אותי לעזוב את התחנה ולא לשוב‬
‫לעבודה אם במקרה העיריה לא תסכים למודוס של הד"ר זלוטיסטי‪ ,‬זאת אומרת‪ :‬לתת הנחות‬
‫‪28‬‬
‫לקופת –חולים‪ .‬היא גם לא הרשתה לאמהות לגשת לשולחני להרשם‪ .‬גם זו לטובה‪ :‬לכל הפחות‬
‫היא לא השליחה ]במקור[ את הפנקסים שלי על הרצפה כמו שעשו האחיות ביתר התחנות‪.‬‬
‫ספרתי לגב' גלנר מה שקרה והיא הלכה אתי אל התחנה לברר את הענין‪ .‬שם היא באה לידי‬
‫הסכם עם הגב' קיש ואמרה לי שאני צריכה לתת הנחה על חמשים אחוז לחברות קפת‪-‬חולים‪.‬‬
‫במשך השבוע נהלתי את העבודה לפי הפקודה החדשה וכתוצאה מזה חברות הקפה הלאומית‬
‫התנפלו עלי‪ ,‬הרימו סקנדלים‪ .‬הן תענו ]במקור[ שגם להן צריך לתת הנחה‪ ,‬ותודה לאל שבסוף‬
‫השבוע באה פקודת הנהלת העיריה להפסיק את כל הנחות‪ .‬במשך השבוע הכניסו לי ‪ 3‬לא"י ו –‬
‫‪ 720‬מא"י‪ .‬נרשמו ‪ 66‬אמהות‪.‬‬
‫…‪.‬‬
‫הלכתי לתחנת כרם‪-‬תימנים וגם שם היתה לי מפלה גדולה‪ .‬האחות הרשלר אמרה לאמהות‬
‫שחברי קפת‪-‬חולים לא צריכים לשלם לעיריה כלום אף ע"פ שהתימניות שם לא רשומות בקפת‪-‬‬
‫חולים……" )דומאי ‪(1934‬‬
‫הקשיים בהם נתקלה הפקידה מעידים על כוחה של קופת חולים כללית בתחנות‪ ,‬ובעיקר בתחנות של ויצ"ו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מעיד הטקסט על כך שהתחנות פעלו באופן אוטונומי ולא ראו עצמן ככפופות לארגון ראשי כלשהו או‬
‫לנהלים משותפים‪ .‬דבר זה יכול להסביר‪ ,‬במידה מסויימת‪ ,‬מדוע‪ ,‬כפי שנראה בפרק העוסק בבית חולים‬
‫הדסה ת"א‪ ,‬אין סינכרוניזציה בין בית החולים לבין התחנות‪ ,‬ונשלחות לתחנות יותר יולדות ממה שבית‬
‫החולים יכול לקבל‪ ,‬דבר היוצר תחושה של לחץ על בית החולים‪.‬‬
‫היבט נוסף של פעילות העירייה בתחנות היה הגברת הקשר בין בית החולים "הדסה ת"א" לבין התחנות‪.‬‬
‫הקשר התבטא בדיווח הדדי ושיתוף פעולה מקצועי‪ .‬כפי שעולה מן הטקסט הבא‪:‬‬
‫" פעם בשבוע מתקיימת ישיבה של ד"ר אברמוביץ' עם האחות המפקחת ועם כל האחיות‬
‫האזוריות של התחנות‪ .‬בישיבה עוברים על הגליון של כל אישה "ומחליטים על אופן סדור‬
‫הלידות של הנשים הרשומות" נשים שבמהלך הריונן לא הכל בסדר או שמצבן הכלכלי הוא רע‬
‫מתקבלות למחלקת היולדות בביה"ח‪ ,‬לחלק מהרשומות מסדרים לידה בבית על ידי מילדת‬
‫התחנות‪ .‬מספר הלידות מחוץ לבית החולים ‪.296‬‬
‫נשים בעלות יכולת מסתדרות ללידה בקליניקאות פרטיות‬
‫פעם בשבוע מבקר אחד מרופאי המחלקה יחד עם האחות המפקחת של התחנות את היולדות‬
‫בביתן ומפקחים על מצב היולדות ועל הטיפול של המיילדות ביולדות בביתן‪.‬‬
‫קיים קשר רציף בין הנשים לבין צוות התחנה ‪ -‬אחיות התחנות מבקרות פעם בשבוע במחלקת‬
‫היולדות והן מקבלות אינפורמציה על מהלך הלידה של כל יולדת‪ ,‬על הסיבוכים‪ ,‬על העזרה‬
‫הרפואית שניתנה ועל העזרה שצריכה להינתן לה גם לאחר צאתה מביה"ח‪.‬‬
‫על מנת לשפר את השירות ניתנו הרצאות לאחיות התחנות בנושאי מיילדות )טוכסיקוזות של‬
‫ההריון‪ ,‬שטפי דם בהריון ובלידה והעזרה בהם(‪ ,‬שטות ]במקור[ חדשות בהעברת הלידה )לידה‬
‫מואצת‪ ,‬לידה בלי צירים(‪ ,‬אגן נורמלי ופתולוגי‪ ,‬מצבים פתולוגיים שונים אצל העובר‪.‬‬
‫…‪.‬‬
‫שרות חדש שהופעל בתחנות – קונסולטציה לנשים הרות הסובלות ממחלות לב‪ .‬הרופא הבודק‬
‫את האישה בתחנה בודק את פעולת הלב ובמקרה של חשד למחלת לב האישה נשלחת‬
‫‪29‬‬
‫לקונסולטציה המיוחדת במחלקה הפנימית של ביה"ח‪) .‬ד"ר וולף( הפיקוח נמשך במשך כל‬
‫ההריון‪ ,‬הלידה והתקופה לאחר הלידה‪) ".‬אברמוביץ ‪(1939‬‬
‫מכאן שאיחוד התחנות תחת העירייה אפשר שיתוף פעולה בין בית החולים "הדסה" ת"א לבין התחנות‬
‫בשיטה המכונה "השיטה השלמה" )הירש ‪ .(2000‬השיטה איפשרה לנשים ההרות לקבל טיפול רצוף החל מן‬
‫התחנות אל הלידה‪ ,‬ולאחריה‪ ,‬כמו גם איפשר לאתר אצלן מחלות כרוניות כגון מחלות לב‪ .‬הפעילות במסגרת‬
‫"השיטה השלמה" כוללת יצירת מנגנון מאוחד ובירוקרטי שבו נאסף מידע באמצעות ביקורי בית ורישום‬
‫כרטיס מפורט לגבי המטופלת‪ .‬בתחום מיון יולדות מוקמת "ועדה" למיון יולדות הכוללת אחות ורופא‪ ,‬אשר‬
‫מיינה את היולדות וקבעה את התעריפים שיש לגבות מהן )קרמר ‪.(1945‬‬
‫שיתוף הפעולה בין בית החולים לבין התחנות נמשך גם לגבי הטיפול בתינוקות‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬מסר בית‬
‫החולים לתחנות דיווח על תינוקות שנולדו בבית החולים‪ ,‬כמו גם על תינוקות שנרשמו כנולדים ברשומות‬
‫ממשלת המנדט‪ ,‬וזאת לצורך מעקב על כל הילדים‪ .‬התחנות מסרו לבית החולים מידע על תינוקות שנמצאו‬
‫חולים לצורך קבלתם להמשך טיפול בבית החולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתנו רופאי בית החולים הרצאות לאחיות התחנות‬
‫בנושאים שונים )פרלסון ‪1937‬א(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1940-1941‬רוכזו שירותי הרפואה הציבורית תחת "הועד המנהל לרפואה הציבורית" אשר בו‬
‫השתתפו ראש עיריית תל אביב‪ 2 ,‬מחברי מועצת העירייה‪ 2 ,‬באי כח הנהלת "הדסה"‪ ,‬מנהל בית החולים‬
‫העירוני ומנהל מחלקת החינוך של עיריית ת אביב‪ .‬הועד המנהל ריכז את מפעלי הרפואה הציבורית בתל‬
‫אביב ופיקח על עבודתם )ידיעות העיר תל אביב ‪.(1941‬‬
‫מכאן שהמבנה האדמיניסטרטיבי של התחנות בתל אביב הפך בהדרגה במשך התקופה ממבנה שבו מעורבים‬
‫גופים שונים המטפלים בהיבטים שונים של בריאות האישה ההרה תוך ניסיון להגיע לשיתוף פעולה ביניהם‪,‬‬
‫לארגון ריכוזי יותר שבו כל הפעילות מרוכזת בידי העירייה ומפוקחת על ידי בית החולים‪ .‬למבנה ארגוני זה‪,‬‬
‫המאפשר פיקוח כוללני על האם החל מהריונה וכלה בגידול הילד עד גיל בית ספר‪ ,‬נוספות פרקטיות מפקחות‬
‫אשר ננקטו בתחנות ואשר יחד יצרו רשת של יחסי ידע – כח סביב האישה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .3‬פרקטיקות לפיקוח על נשים הרות ומיון יולדות‬
‫הן האידיאולוגיה העומדת בבסיס עבודת התחנות‪ ,‬והן המבנה הארגוני שלהן‪ ,‬נטלו חלק בייסוד פרקטיקות‬
‫של פיקוח וניהול ידע לגבי הנשים ההרות המבקרות בתחנות‪ .‬להלן נבחן את הפרקטיקות של ביקורי הנשים‪,‬‬
‫הדרכות‪ ,‬ביקורי בית‪ ,‬דיווח ורישום‪ ,‬ונדון בתפקידם ביחסי הידע‪-‬כוח הנוצרים בתחנה‪.‬‬
‫‪ .3.1‬ביקורי נשים הרות בתחנה‬
‫נשים הרות התבקשו להגיע אל התחנה כבר בחודש הרביעי‪ ,‬כלומר לאחר שהיו בטוחות בדבר הריונן‪ .‬הנשים‬
‫שנרשמו בתחנה קיבלו "כרטיס מעקב" והונחו להגיע במהלך ההריון לביקורים חוזרים בתחנה לעריכת‬
‫בדיקות שגרתיות‪ .‬הבדיקות שנערכו בתחנה כללו בדיקות שגרתיות על ידי האחות‪ ,‬ושתי בדיקות על ידי‬
‫הרופא – אחת בתחילת הביקורים ואחת לקראת סוף ההריון‪ ,‬אלא אם נדרשו בדיקות נוספות‪ .‬האחות ראתה‬
‫את האישה ההרה פעם בחודש עד חודש שמיני ולאחר מכן פעם בשבועיים‪ .‬בחודש תשיעי נבדקה האישה‬
‫במשך שבוע או יותר אם היה צורך בכך‪ .‬האחות בדקה את החום‪ ,‬דופק ונשימה‪ ,‬בחנה את השתן לאצטון‬
‫וגלוקוז‪ ,‬חיפשה סימנים של רעלת וייעצה לאישה בנוגע להיגיינת ההריון ודיאטה‪ .‬בנוסף נערכו לנשים‬
‫ההרות בדיקות שיניים וצילומי רנטגן לבדיקת הימצאות שחפת‪ ,‬אולם לא נעשו בדיקות דם ) ‪Adams‬‬
‫‪.(Stockler 1977‬‬
‫בספרות הדרכה לאמהות מוסבר הצורך בפיקוח על האישה ההרה בתחנות תוך ציון חשיבותה של התחנה‬
‫בהתמודדות עם הסכנות הטמונות בהריון‪:‬‬
‫" מקצר מקום קשה לעמוד על כל הסבוכים היכולים להתהות אצל האישה בזמן הריונה‪ .‬כי‬
‫תשעת חדשי ההריון מהוים בשביל האישה דרך ארוכה ומלאת חתחתים‪ .‬אויבים רבים ופרעניות‬
‫אורבים לה בדרך הזאת‪.‬‬
‫ואם כלל מקבל הוא כי לשם הבטחון נחוץ למוד דרכי האויב‪ -‬שבעתים חשוב ומועיל הכלל הזה‬
‫בחזית המלחמה המתלקחת בין האשה ההרה ובין הסכנות הצפויות לה בדרך הריונה‪.‬‬
‫ובלמוד דרכי האויב‪ ,‬ובפקוח על כל פעלותיו‪ ,‬התפקיד העקרי נופל בגורלה של התחנה לנשים‬
‫הרות" )לאם ולילד ‪.(35-37 ,1934-5‬‬
‫מכאן שההריון מוצג כפעילות זרה‪ ,‬המאיימת על גופה של האישה‪ ,‬ואשר יש להיעזר בויסות חיצוני ובמדדים‬
‫חיצוניים על מנת להתמודד עם הסכנות הללו‪ .‬ההזרה של תהליך הלידה מבנה את גופה של האישה כחלש‬
‫‪31‬‬
‫וכבלתי מסוגל לעמוד בהריון‪ ,‬וזאת מבלי לבטל את התפיסה כי האמהות‪ ,‬תוצרה של ההריון‪ ,‬היא תפקידה‬
‫ה"טבעי" של האישה‪.‬‬
‫ההגעה השגרתית של האישה אל התחנה חיזקו בהדרגה את הקשר שלה אל התחנה‪ ,‬ואת הכרותה עם העולם‬
‫המדעי והרציונלי שהתחנה מייצגת‪ .‬הבדיקה החוזרת של חום‪ ,‬דופק‪ ,‬נשימה ושתן כמדדים חיצוניים‬
‫ואובייקטיביים לבריאות וחולי‪ ,‬מייצרים תלות האישה במדדים החיצוניים לקביעת מצבה הבריאותי‪ ,‬ובכך‬
‫מחזקים את תלותה של האישה בתחנה )‪.(Browner and Press 1997‬‬
‫‪ .3.2‬הרצאות ומידע כתוב‬
‫את המידע לגבי אופן ההתנהגות הרצוי בזמן ההריון העבירו האחיות בתקשורת ישירה עם הנשים‪ ,‬דבר שאין‬
‫לו עדויות בכתב‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאמצעי הסברה ישיר קיימו התחנות הרצאות לנשים הרות בנושאים שונים כגון‬
‫"התפתחות העובר"‪ ,‬ההיגיינה האישית בשעת ההריון"‪" ,‬הכלכלה בשעת ההריון" "ההכנות ללידה והטיפול‬
‫לאחר הלידה" ההרצאות ניתנו על ידי האחיות על פי הנחייתם של רופאי הנשים שעבדו בתחנות )שחורי‬
‫רובין ושוורץ ‪.(2003‬‬
‫מידע כתוב בנושא הריון ולידה נכלל ביומן בשם לאם ולילד שיצא לאור בין השנים ‪ 1933-1935‬על ידי‬
‫קופת חולים כללית‪ .‬היומן מורכב מעמודים שבכל אחד מהם מכיל מאמר קצר בנושאים הקשורים להריון‬
‫והורות לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים‪ ,‬החל מנושאי פוריות ועד בעיות עם מתבגרים‪ .‬הטקסטים‬
‫עוסקים בין היתר בהמלצות כגון מה לאכול בזמן הריון‪ ,‬מתי לפנות לתחנות וכיוב'‪.‬‬
‫הן ההרצאות‪ ,‬והן הנושאים הנכללים ביומן אינם עוסקים בתהליך הלידה עצמו‪ ,‬או באינדיקציות ללידת בית‬
‫או לידת בית חולים‪ .‬למעשה‪ ,‬כל המידע הקשור בהכרעה לגבי מקום הלידה‪ ,‬כמו גם בתהליך הלידה עצמו‬
‫מודר מן הנשים‪ ,‬וישנה קפיצה משלב ההריון לשלב הטיפול בילד‪ .‬נראה כי איון המידע לגבי הלידה מהווה‬
‫אף הוא נדבך ביצירת יחסי ידע כוח בין הצוות הרפואי לבין האישה ההרה בכל הקשור ללידה‪ .‬על ידי‬
‫הימנעות מהעברת מידע לנשים עצמן‪ ,‬נותר הכוח כולו בידי הצוות הרפואי בתחנה הממיין את היולדות‪ ,‬כמו‬
‫גם בידי המיילדת וצוות בית החולים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ ביקורי בית‬.3.3
‫ ועל ידי חברות הסתדרות‬,‫ נערכו ביקורי בית על ידי אחיות התחנה‬,"‫בהתאמה לרעיונות ה"אחות המבקרת‬
‫ ביקורים אלה שימשו הן לבדיקת מצבם‬.‫ כחלק שגרתי מהטיפול בנשים‬,‫נשים עבריות שפעלו עבור התחנה‬
‫ הנתונים‬.‫ והן להערכת מצבה החומרי של המשפחה‬,‫הבריאותי של בני הבית ולמתן עצות לגבי הטיפול בהם‬
‫לגבי מצבה החומרי של המשפחה שימשו לקביעת גובה התעריף שעל האישה לשלם עבור הטיפול בתחנה‬
.‫ וכן איפשרו להחליט האם הבית מתאים ללידת בית‬,‫ועבור הלידה‬
‫ביקור בית על ידי האחות מאופיין בחדירת האחות כנציגת הרפואה המערבית אל הבית תוך הבניית עמדה של‬
‫ אשר מבוסס‬,‫ תהליך ביקור הבית מתואר בפירוט בטקסט הבא‬.‫כוח ומאמץ לערוך שינוי של הבית מבפנים‬
:‫על ראיונות שערכה רבקה אדמס שטוקלר עם אחיות שעבדו בתקופה בתחנות‬
“Everyone recognized the green-uniforned nurse with her brown satchel, as she trudged the
narrow streets and alleyways, and for the most part, she was a welcome visitor. But becoming
acquainted with a new district was not easy. The houses were unnumbered on unnamed
streets. Transportation was inadequate and one roasted in the summer sun and froze in the
winter rains. On finding and address, the nurse entered the court yard and clapped her hands,
whereupon, as on a signal, heads peeked out of windows and doors and the right family was
found. It was the able nurse who could ask for a name without divulging the reason for the
visit to the neighbors. Blessings began the visit, “Shalom, barukh ha ba” (peace, blessings
upon the visitor) was answered by “Shalom, barukh ha nimtza” (Peace, blessings upon the
host), and when the toddlers were out of the way, the nurse began her professional work. If
the visit was to a newborn, the nurse knew that some mothers refused to wash their babies
for thirty days and the wise nurse gave in to the seeming barbarity, at least at the beginning
of her contact with the family. The baby was examined for rashes and abnormalities, and
often the nurse had to use all her powers of persuasion to prevent the mother from using folk
remedies, such as pressing engorged breasts of an infant.” (Adams Stockler 1977, 117-118)
‫ המופיעים גם‬,‫( מנתחת את עקרונות ההתנשאות וההתקרבות שבעבודתה של האחות המבקרת‬2000) ‫הירש‬
‫ האחות נושאת עמה באמצעות סמלים את התרבות הרפואית הנתפסת כעליונה יותר אל בתי‬.‫בטקסט זה‬
‫ אשר מוכרח להיות‬,‫ הסמל המובהק ביותר למעמדה של האחות הוא לבושה‬.‫האנשים הנתפסים כמלוכלכים‬
‫ אל התלבושת מתווסף התיק הרפואי אשר מכיל למעשה את העולם הרפואי הנישא אל‬.‫נקי ומגוהץ ללא רבב‬
‫ התנהגויות כגון "מחיאת כף" )ולא צעקה בקול( מחזקים שוב את תרבותה השונה‬.‫הבית הרחוק מעולם זה‬
33
‫של האחות אל מול הקהילה אליה היא נכנסת‪ .‬ההתנשאות בולטת גם בשפת הטקסט המגדירה את התנהגות‬
‫המשפחה המטופלת כ"ברברית"‪.‬‬
‫בצד ההתנשאות‪ ,‬משתמשת האחות במנגנונים של התקרבות על מנת ליצור קשר אינטימי עם המשפחה תוך‬
‫שימוש מושכל באלמנטים מעולמן של הנשים‪:‬‬
‫‪“With directions and questions over, the mother confided to the nurse financial and family‬‬
‫‪difficulties, always adding that the Almighty had his reasons for sending blessings and‬‬
‫‪misfortunes. The experienced public health nurse invoked His name too in her instructions‬‬
‫‪which, if they matched religious rules, would be most likely carried out. Hot tea, served in a‬‬
‫‪glass, was a mark of hospitality not to be refused, and finally the visit was‬‬
‫)‪summarized”.(Adams – Stocker 1977, 118‬‬
‫האמצעים להתקרבות כוללים למידת גינונים אופייניים לבית המטופלת‪ ,‬הכוללים ביטויים והליכות קבלת‬
‫אורחים‪ ,‬ושימוש בהן על מנת למצוא חן בעיני המשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתמשת האחות בהצדקות הלקוחות‬
‫מעולמן של הנשים כגון הצדקות דתיות לפרקטיקות הטיפול בילדים‪ .‬מכאן‪ ,‬שביקור האחות בבית הנשים‬
‫מהווה אקט סימבולי טקסי שבו האחות נושאת עמה את התרבות המערבית אל בית האישה‪ ,‬ומשתמשת‬
‫בסמלים על מנת לייצר לעצמה עמדת כוח‪ ,‬בעוד האישה מתוארת כמבקשת את הסיוע של התחנה מלמטה‪,‬‬
‫ובעיקר על ידי דרישת סיוע חומרי‪ .‬עמדת הכוח המיוצרת בביקור הבית מחזק את עמדתה של האחות‬
‫כסמכות מכריעה עבור האישה בכל הקשור להיבטים הבריאותיים‪ ,‬כולל הכרעה לגבי מקום הלידה המועדף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עבור אישה הרה המתעתדת ללדת באמצעות מיילדת של הדסה‪ ,‬משמש הביקור בעת ההריון כהכנה‬
‫לקראת חדירתה של המיילדת את בית היולדת ופעילותה בתוכו בשעת הלידה כפי שיפורט בפרק הבא‪.‬‬
‫‪ .3.4‬דיווח‬
‫הפרקטיקה הרביעית‪ ,‬הקשורה הן לפרקטיקה של ביקור האישה בתחנה‪ ,‬והן לפרקטיקה של ביקור בית‪ ,‬הוא‬
‫פרקטיקת רישום המידע והדיווח עליו באמצעות "גליון היולדת" ודו"ח הביקור‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫החל מראשית שנות ה‪ 20 -‬נעשו ניסיונות לייצר מתודולוגיה קבועה לבדיקת מצבה של היולדת ולחלוקת‬
‫הכרטיסים‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בשנת ‪ 1924‬שיתפו פעולה "הסתדרות מדיצינית הדסה"‪" ,‬הסתדרות נשים עבריות"‬
‫ואגודת "עזר ליולדת" בגיבוש טופס דין וחשבון שישמש את כל הגופים כאשר הם בוחנים את מצבה של‬
‫האישה במהלך ביקור בית‪ .‬הנתונים שנקבעו כנכללים בטופס היו‪" :‬העדה‪ ,‬השכונה‪ ,‬איזה קומה‪ ,‬כמה‬
‫חדרים‪ ,‬הגיל‪ ,‬נולד בארץ ישראל‪ ,‬כמה שנים בארץ ישראל‪ ,‬עבודת הבעל‪ ,‬ההכנסה החודשית לפי הערכת‬
‫המבקר‪ ,‬התקבל עזרה חומרית? מהותה‪ ,‬איפה היא עתידה ללדת"‪) .‬אצמ ‪(1924 J113/6468‬‬
‫נתונים אלה עובדו לדו"ח על מצבה של האישה אשר לפיו נקבע היכן היא תלד‪ .‬כך לדוגמא נרשמו נתונים‬
‫של מספר נשים בירושלים בשנת ‪ .1926‬הנתונים נרשמו במקור בכתב יד על פיסת נייר משובץ‪ ,‬וברור כי‬
‫אין לדעת אם הם מייצגים את אופן הרישום הקבוע של הנתונים‪ ,‬אולם ניתן ללמוד מהם על הדרך בו ארגנו‬
‫את המידע שנאסף במהלך ביקור הבית‪ .‬השמות הושמטו מטעמי צנעת הפרט‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שם‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬בוכרים ח‪ .‬מושאף‬
‫לח'‬
‫שכר דירה‪ 11 :‬ל"מ‬
‫בעלה מרוויח‪ 4.50 :‬לי"מ‬
‫מספר החדרים‪1 :‬‬
‫עבודת הבעל‪ :‬מוכר גרביים‬
‫שם‪:‬‬
‫הלידה המקוה‪September :‬‬
‫כתובת‪ :‬בוכרים ח‪ .‬מושאף‬
‫מספר הנפשות במשפחה‪4 :‬‬
‫שכר דירה‪ 6 :‬לי"מ לשנה‬
‫בעלה מרוויח‪ 3.00 :‬ל"מ לח'‪.‬‬
‫מספר החדרים‪ :‬שני קטנים‬
‫עבודת הבעל‪ :‬סיד‬
‫נא לתת כרטיס לביה"ח‬
‫מספר הנפשות במשפחה‪4 :‬‬
‫הערות‪ :‬הבית עושה רושם שמסודר טוב‬
‫הלידה המקוה‪December :‬‬
‫‪15.IX.26‬‬
‫נא לתת כרטיס לביה"ח‬
‫שם‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬בוכרים ח‪ .‬מושאף‬
‫לחודש‬
‫הערות‪ :‬חדרים אפלים‪ ,‬מצב בבית דחוק מאוד‬
‫‪15.IX.26‬‬
‫שכר דירה‪] :‬לא ברור[‬
‫בעלה‬
‫מרוויח‪:‬‬
‫‪4.50‬‬
‫לי"מ‬
‫מספר החדרים‪1:‬‬
‫עבודת הבעל‪ :‬מוכר גרביים‬
‫מספר הנפשות במשפחה‪4 :‬‬
‫הלידה המקוה )במקור עם ניקוד( ‪October :‬‬
‫נא לתת כרטיס לביה"ח‬
‫הערות‪ :‬בבית מצב דחוק‬
‫)אצמ ‪(1926 ,J113/6889‬‬
‫הנתונים המופיעים בדוגמאות אלה מכילים רק חלק מן המידע עליו סוכם בישיבה שנדונה לעיל ואינם‬
‫כוללים נתונים לגבי רקע עדתי‪ ,‬מס' שנים בארץ‪ ,‬ופרטים אודות עזרה חומרית שהאישה מקבלת‪ .‬הדיווח‬
‫כולל נתונים "אובייקטיביים" כגון מספר החדרים בבית‪ ,‬עבודת הבעל והכנסתו וכו'‪ ,‬וכן הערכה סובייקטיבית‬
‫הנכללת בסעיף "הערות"‪ .‬ההערות מכילות הערכה לגבי מצב הבית אשר לא נגזר בהכרח מן הנתונים‬
‫האובייקטיביים‪ .‬כך לדוגמא גודל הדירה וגובה המשכורת זהים בשני הרישומים הראשונים‪ ,‬אולם ברישום‬
‫הראשון ההערכה היא שהמצב בבית דחוק‪ ,‬ואילו בשני הבית מתואר כ"עושה רושם שמסודר טוב"‪ .‬בשני‬
‫המקרים נקבע כי יש לתת כרטיס לבית החולים‪ ,‬כך שהקשר בין הדיווח לבין ההכרעה אינו ברור באופן חד‬
‫משמעי‪ ,‬ונראה כי עוני הוא סיבה מספקת ללידה בבית החולים‪ ,‬ללא קשר להערכה לגבי מצב הדירה‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לדיווח על מצבה החומרי והבריאותי של היולדת אשר שימש במקרה זה לקביעת הסכום‬
‫שייגבה ממנה בבית החולים נעשה במסגרת מכתב רשמי מן התחנה אל בית החולים‪:‬‬
‫לכבוד דר' י‪ .‬מ‪ .‬ברומברג הדסה‬
‫הנדון‪ :‬ט‪ .‬ס‪.‬‬
‫בהתאם לדרישתו מיום ‪ 19.6.1938‬למסור פרטים על משפחת ס‪.‬הנני מתכבד להודיע את‬
‫הפרטים כדלקמן‪:‬‬
‫המצב הסוציאלי משפחת ס‪ .‬כוללת ‪ 3‬נפשות‪ :‬אב‪ ,‬אם וילד בן ‪ 5‬שנים‪ .‬אדון ס‪ ,.‬איש כבן ‪ 35‬שנה‬
‫נמצא בארץ ‪ 12‬שנה מורה במקצועו‪ ,‬מלמד באופן פרטי ומשתכר לפי דבריהם ‪ 4‬לא"י לחודש‪ .‬גב'‬
‫ס‪ .‬בת ‪ 24‬ש' באה ארצה לפני ‪ 7‬שנים‪ ,‬התחנכה אצל דודתה הגב' א‪ .‬והתחתנה בביתה‪ .‬הילד‬
‫שלהם בריא ומבקר בגן של ויצו‪ .‬גרים בחדר אחד בשכונת בית ישראל ומשלמים – ‪ 17‬לא"י‬
‫לשנה‪ .‬הרהוט רגיל‪ ,‬פשוט‪ ,‬תנאים סניטריים פרימיטיביים‪ .‬קיום המשפחה מהכנסת הבעל ועזרת‬
‫קרובים‪.‬‬
‫מצב בריאותה‪ :‬הגב' ס‪ .‬שכבה בביה"ח הדסה בשנת ‪ 1934‬פעמיים במשך ‪ 3‬חודשים‪ .‬בפעם‬
‫הראשונה נתקבלה בלידה מוקדמת‪ ,‬ילדה בחודש שביעי להריונה ילד מת‪ .‬אחרי הלידה חלתה‬
‫ב‪ Hepatitis ..‬ושכבה במחלקה הגניקולוגית ‪ 34‬יום‪ ,‬עזבה את ביה"ח ונשלחה לבית הבראה מוצא‬
‫ע"י קרוביה‪ ,‬חזרה לביה"ח הדסה אחרי חודש ימים ממקום ההבראה עם ‪ ,Typhoid Fever‬שכבה‬
‫‪ 64‬יום והבריאה‪ .‬התשלום בביה"ח היה ‪ 120‬מי"ל ליום‪.‬‬
‫הנני לציין שלמרות ההכנסה הקטנה של משפחה ס‪ ,.‬הם תמיד מסודרים ע"י הגב' א‪ .‬שמוצאת‬
‫מקורות תמיכה עבורם‪ .‬בזמן שדנו בדבר תשלום עבור הלידה קיבלנו בחשבון ‪ 1.250‬לא"י‪ ,‬היותר‬
‫ודעתנו שהגב' א‪ .‬תבוא לעזרת היולדת ותעזור בחלק מהסכום הנ"ל‪ .‬הבעל לא התנגד ביותר‬
‫בזמן שבמשרד דרשו ממנו ‪ 1.500‬לא"י ושלם בלי כל התנגדות‪ .‬כמו כן בתחנת הבריאות "ו"‬
‫האחיות חשבו ש‪ 1.250 -‬לא"י הוא הסכום המתאים למשפחת ס‪ .‬ודעתי שהסכום הזה צריך‬
‫להשאר‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ב‪ .‬לף " )לף ‪(1938‬‬
‫‪37‬‬
‫הדיווח שבמכתב כולל מידע אשר נאסף הן בטיפול קודם של התחנה באותה האישה‪ ,‬והן מביקורי בית‬
‫והכרות עם המשפחה ותנאי ביתה‪ .‬גם בדוגמא זו חוזרים הנתונים אשר נחשבים כמידע רלוונטי לצורך‬
‫קביעת מקום הלידה‪ ,‬או תשלום עבור הלידה‪ ,‬ובעיקרם‪:‬‬
‫•‬
‫מצב המגורים )גודל הדירה‪ ,‬תנאים פיזיים וסניטריים‪ ,‬מס' הנפשות הגרות בבית‪ ,‬אופן סידור הבית –‬
‫ריהוט וכו'(‪.‬‬
‫•‬
‫משכורת הבעל ועיסוקו‬
‫•‬
‫הוצאות לדיור ופרטים על מקורות הכנסה נוספים כגון תמיכה משפחתית‪.‬‬
‫•‬
‫מצב בריאותי ‪ -‬פרטים לגבי לידות קודמות לא מופיעים בדוגמאות הראשונות‪ ,‬אולם מצבה‬
‫הבריאותי של האישה הנדונה בדוגמא השניה הוא רלוונטי ולכן נסקר בהרחבה‪ ,‬כולל עלות הטיפול‬
‫ומקורות המימון‪.‬‬
‫•‬
‫מצב משפחתי – מספר הילדים ואופן הטיפול בהם מעניין את הכותב בדוגמא השניה‪ ,‬אולם לא מופיע‬
‫בדוגמאות הראשונות‪.‬‬
‫שתי הדוגמאות הללו אינן מתיימרות לתאר את האופן המדויק שבו רשמו את הנתונים אודות הנשים‬
‫המבקרות בתחנות‪ ,‬שכן מרביתם של רישומים אלה נגנזו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬אולם הדוגמאות מייצגות את‬
‫הפרקטיקה של איסוף ורישום מידע אודות הנשים המבקרות בתחנות‪ .‬כפי שניתן לראות בדוגמאות אלה‪,‬‬
‫המידע שנאסף היה מעמיק וכלל תחומים רבים בחיי המשפחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו רואים שלא כל האינפורמציה‬
‫שנרשמת נקשרת באופן ישיר להכרעת התחנה לגבי מקום הלידה הראוי עבור האישה‪ .‬ברישומים‪ ,‬כמו גם‬
‫בטקסטים המתייחסים להם‪ ,‬לא מתקיים דיון ברלוונטיות של כל פריט מידע‪ ,‬ואין עדות לרפלקסיה בדבר‬
‫מידע שנחשב פרטי לעומת מידע שנחשב כראוי לפיקוח‪ ,‬או להגבלת מידת החדירה של התחנה אל חייה‬
‫הפרטיים של האישה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .3.5‬חלוקת כרטיסים‬
‫אחד התוצרים של הפיקוח על האישה ההרה‪ ,‬הן באמצעות ביקוריה בתחנה והן על ידי ביקור הבית ורישום‬
‫הממצאים היה הכרעה לגבי מקום הלידה‪ -‬לידה בבית בסיוע מיילדת של הדסה‪ ,‬או לידה בבית החולים‪.‬‬
‫ההמלצה ניתנה על ידי האחות‪ ,‬אך ההכרעה הסופית הייתה של הרופא בתחנה או התקבלה על ידי וועדה‪.‬‬
‫בהתאם להכרעה זו‪ ,‬קיבלו הנשים ההרות כרטיס מבין שני סוגי כרטיסים קיימים – כרטיס לבית חולים‪,‬‬
‫וכרטיס למיילדת‪ .‬כרטיסים אלה מכילים מידע מסוגים שונים כגון הטעמים להחלטה לגבי מקום הלידה‪ ,‬מידע‬
‫המועבר לגורם המטפל כגון שם היולדת‪ ,‬כתובתה ותאריך לידה משוער‪ ,‬וכן מידע ליולדת עצמה לגבי פנייה‬
‫לבית החולים או למיילדת‪ .‬הכרטיסים משקפים את זרימת המידע בין התחנה לבין בית החולים ומבית החולים‬
‫אל התחנה‪ .‬להלן שתי דוגמאות לכרטיסים אשר נמצאו בארכיון‪ ,‬יש לציין כי לא ניתן לדעת האם זו דוגמא‬
‫בלבד או כרטיס אמיתי‪ ,‬וכן האם זו הייתה תצורתם הקבועה של הכרטיסים ששימשו את מוסדות הדסה‪.‬‬
‫כרטיס ללידה בבית החולים‪:‬‬
‫להלן דוגמא של כרטיס מהסתדרות נשים עבריות אל הנהלת ביה"ח רוטשילד משנת ‪ 1926‬בירושלים‪.‬‬
‫הכרטיס מעביר לבית החולים מידע אודות היולדת שעברה בתחנה בדיקות רפואיות‪ ,‬ונערך לה ביקור בית‬
‫לקביעת מצבה הכלכלי‪ .‬צד אחד של הכרטיס כולל פרטים לגבי התחנה שבה נרשמה היולדת‪ ,‬ההחלטה לגבי‬
‫מקום הלידה והסיבה לכך )אצמ ‪.(1926 J113/6956‬‬
‫‪39‬‬
‫הכרטיס כולל ספח אשר אמור היה לחזור להסתדרות נשים עבריות לצורך המשך מעקב אחר היולדת לאחר‬
‫הלידה בבית החולים‪.‬‬
‫בגב הכרטיס היה מקום המיועד לממצאי בדיקת רופא‪ ,‬ולחוות דעת רפואית לגבי מצב בריאותה של האישה‪.‬‬
‫בדוגמא שלפנינו‪ ,‬הכותבת את הטקסט היא אחות מיילדת בשם בשיסט שעבדה בתקופה זו בהדסה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫קיים רישום לגבי בדיקת רופא לפני הפנייה לבית החולים )אצמ ‪:(1926 J113/6956‬‬
‫‪40‬‬
‫בטקסט נכתב כי מצבה הבריאותי של היולדת הורע במהלך ההריון ורצוי שתלד בבית החולים‪ ,‬אולם אין‬
‫פירוט של הסיבות הרפואיות בעטיין מומלץ על לידה בבית החולים‪.‬‬
‫כאשר הוחלט על לידה באמצעות מיילדת ניתן ליולדת כרטיס למיילדת אשר נראה ככל הנראה כך )אצמ‬
‫‪:(1926 J113/6956‬‬
‫אף כי הפרטים הממולאים בכרטיס זה מפנים את היולדת למעשה ללידה בבית החולים הדסה ניתן לראות‬
‫ששדות הטופס עוסקים בהפנייה למיילדת‪ .‬שדות הטופס דורשים למלא מידע לגבי המיילדת שיש לפנות אליה‬
‫בעת הלידה ואת פרטיה של מיילדת מחליפה במקרה ולא ניתן להשיג את המיילדת הראשונה‪ .‬בניגוד לכרטיס‬
‫המפנה אל בית החולים‪ ,‬כרטיס זה לא מכיל הצדקה מדוע ניתן ללדת בבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכרטיס כולל יותר‬
‫פרטים על היולדת מכרטיס לידת בית חולים כגון גיל היולדת‪ ,‬תאריך לידה מצופה וכתובת‪ ,‬נתונים החשובים‬
‫כפי הנראה למיילדת לצורך התארגנות והגעה ללידה‪ .‬פרטים נוספים על תפקידי המיילדת והאינטראקציה‬
‫בינה לבין היולדת יוצגו בפרק הבא‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫שתי דוגמאות הכרטיסים המופיעים כאן‪ ,‬ניתנים ליולדת עצמה‪ ,‬ומיועדים לשמש אותה לקבלה לבית החולים‬
‫או כאסמכתא עבור המיילדת‪ .‬ניכר כי המידע המופיע בכרטיסים אלה מועט יחסית למידע שנאסף במהלך‬
‫ביקור הבית ונרשם בדו"חות שראינו‪ .‬מכאן שרוב הפרטים הסוציאליים נשמרו בכרטיס היולדת בתחנה‬
‫ונשארו חסויים מעיני היולדת‪ .‬דהינו‪ ,‬נוצרים יחסי ידע כוח‪ ,‬שבהם התחנה מחזיקה את הידע לגבי היולדת‬
‫וידע זה מאפשר לה להחליט עבורה‪ .‬היולדת עצמה אינה יודעת את השיקולים העומדים מאחורי החלטת‬
‫התחנה לשלוח אותה ללידת בית חולים‪ ,‬או לשלוח לה מיילדת ללידת בית‪ ,‬ואין עדות לכך שהייתה שותפה‬
‫בתהליך קבלת ההחלטה‪.‬‬
‫‪ .3.6‬ענישה‬
‫כפי שציינו‪ ,‬צוות התחנה דרש שהאישה תעמיד עצמה תחת פיקוח התחנה החל מהשלבים הראשונים של‬
‫ההריון‪ ,‬ותקבל על עצמה את ההוראות וההחלטות של התחנה‪ .‬קיימות עדויות לכך שכאשר פעלה האישה‬
‫בניגוד להנחיות אלה נטו בתחנה "להענישה" על ידי אי מתן אישור ללידה בבית החולים‪ .‬שתי הדוגמאות‬
‫שייסקרו להלן מעידות הן על התנגדות של נשים לפעילות התחנה ולהכרעותיה‪ ,‬והן על המנגנון המופעל‬
‫בתחנה ובהנהלת השירותים הרפואיים לבירור ולחיזוק החלטתה של התחנה‪.‬‬
‫הדוגמא הראשונה היא המקרה של גב' פ‪ .‬אשר ילדה בשנת ‪ 1943‬בבית החולים הדסה ת"א שקיבל אותה‬
‫ללידה משום שהגיעה לשם בשלב מאוחר של הלידה‪ .‬לאחר הלידה‪ ,‬וכנראה לאחר שהוסבר לו שהתנהגה‬
‫שלא כראוי כאשר פנתה לבית החולים ללא אישור התחנה‪ ,‬כתב בעלה מר פ‪ .‬מכתבים נזעמים לעיריית תל‬
‫אביב ולרשויות הבריטיות‪ ,‬בהם הוא מתלונן על אופן הטיפול באישתו בתחנה ברח' שבזי‪ ,‬ובעיקר על‬
‫העובדה שהאחות סירבה לאשר לאשתו לידה בבית חולים‪.‬‬
‫מהתכתובת מסתבר כי בוצע בירור בתחנה שבו הועלה כל המידע שנאסף לגבי אותה האישה‪ .‬מן הבירור‬
‫עולה כי קיימות שלוש סיבות לכך שהאישה לא קיבלה כרטיס לבית החולים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫משום שהאישה לא נרשמה בזמן בתחנה‪ ,‬אלא רק בחודש השמיני‪:‬‬
‫"הגב' פ‪ .‬לא קיבלה כרטיס‪-‬לידה לבית החולים מסבה נכונה מאוד; במקום להרשם בתחנה‪,‬‬
‫בהתאם לתקנות‪ ,‬בחדשים הראשונים להריונה )לכל המאוחר בחודש החמישי(‪ ,‬הופיעה הגב' פ‪.‬‬
‫רק בחודש השמיני‪ ,‬כפי שרשום בכרטיס שלה בתחנה )הגב' פ‪ .‬מודיעה‪ ,‬כי היא באה להרשם‬
‫‪42‬‬
‫בחודש השביעי(‪ .‬אסור לאחות‪ ,‬מבחינה חינוכית ורפואית‪ ,‬לתת כרטיס לידה לביה"ח לאשה‪,‬‬
‫שזמן רב וחשוב מתקופת הריונה נמצאה בלי השגחה רפואית" )גרושקה ‪(1943‬‬
‫ב‪.‬‬
‫משום שלא הייתה אינדיקציה רפואית ללידה בבית החולים‪:‬‬
‫" הגב' פ‪ .‬נשלחה בכל זאת לרופא פנימי לבדיקה רפואית‪ ,‬כדי לקבע אם יש אינדיקציה רפואית‪,‬‬
‫המחיבת את קבלתה ללידה לבית החולים‪ .‬ורק אחרי הודעתו הברורה והמוחלטת של ד"ר וולף‪,‬‬
‫כי אין הכרח בכך‪ ,‬הוצעה לאישה עזרת מילדת עירונית ללידה בבית‪) " .‬גרושקה ‪(1943‬‬
‫ג‪.‬‬
‫משום שתנאי הבית נמצאו מתאימים ללידה בבית‪ ,‬ואף מעידים על מצב חומרי טוב של המשפחה‪,‬‬
‫אשר עשוי לאפשר להם לממן לידה בבית חולים פרטי‪:‬‬
‫" בבקורה של האחות בבית מר פ‪ ,.‬קבעה היא‪ ,‬כי המשפחה גרה בדירה בת ‪ 3‬חדרים‪ ,‬מרוהטת‬
‫יפה ומתאימה לסדור לידה בבית‪ .‬דירה זו מוכיחה גם על מצבה החומרי הטוב של המשפחה‪".‬‬
‫)גרושקה ‪(1943‬‬
‫ההצדקה הראשונה‪ ,‬העוסקת בתזמון הפנייה אל התחנה‪ ,‬מעידה על כך שלביקורים בתחנה מיוחס לא רק ערך‬
‫רפואי‪ ,‬אלא ואולי בעיקר‪ ,‬ערך חינוכי שכן לאישה שלא מעמידה עצמה תחת פיקוח התחנות משלב מוקדם‬
‫בהריון לא מגיעה הפריבילגיה של לידה בבית חולים‪ .‬ראוי לציין כי האחות אינה רואה צורך להצדיק את‬
‫הדרישה להגיע לתחנה בשלבים הראשונים של ההריון מסיבות בריאותיות והדבר נתפס כמובן מאליו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬אין האחות מפרטת מהם הערכים החינוכיים שיש להעבירם ליולדת בחודשים הראשונים של ההריון‬
‫ושלא ניתן להעבירם בחודשים האחרונים‪ ,‬נראה כי עצם הפיקוח מהווה את מהות החינוך עצמו‪ .‬בתגובתו של‬
‫ראש העיר‪ ,‬הממונה על התחנה למכתביו של מר פ‪ .‬הוא ממשיך בקו‪:‬‬
‫"נודע לי אמנם כי התינוק שלכם נתקבל לטפול‪ ,‬אולם‪ ,‬ברצוני להזהירו כי אם להבא יביא את‬
‫אשתו לרשום שלא במועד ובצורה הנכונה‪ ,‬או ינהג שלא כהוגן ויעליל על עובדות השרות‪-‬הרפואי‬
‫שלנו‪ ,‬נאלץ לא להענות לאף אחת מבקשותיו להבא" )רוקח ‪.(1943‬‬
‫מכאן‪ ,‬שהטיפול על ידי שירותי הבריאות מותנה בציות של הפונים לכוחם של נותני השירות ולהכתבותיהם‪,‬‬
‫ואין מקום לערעור אמיתי על הכתבות אלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אירוע זה מעיד על כך שמנגנון הפיקוח החברתי לא תמיד‬
‫עולה בקנה אחד עם ההרגלים והצפיות של מקבלי השירות שאינם מורגלים לפיקוח חברתי בהקשר זה‪.‬‬
‫אירוע נוסף‪ ,‬שבו התוצאות היו טרגיות יותר‪ ,‬התרחש בשנת ‪ ,1945‬גם הוא בתחנת שבזי ומעורבים בו‬
‫משפחת י‪.‬ר‪ .‬במכתב בעל הכותרת הדרמטית "הסירו מכשול מדרך עמי" מתלונן מר י‪.‬ר על התנהגותה של‬
‫אחות התחנה אשר לא איפשרה לאשתו ללדת בבית החולים‪ ,‬וגם לאחר הלידה לא טיפלה כראוי בוולד‬
‫שחלה‪:‬‬
‫‪43‬‬
‫"בכדי למנוע שערוריה צבורית החלטתי לפנות אל כ' ולספר לו על התנהגות גסה ועל קשיחות‬
‫לב של האחות הראשית העובדת במוסד צבורי סוציאלי טפת חלב‪ .‬לדעתי התנהגות כזו‪ ,‬דומה‬
‫להתנהגות שמתנהגים בה כלפינו רק שונאי עמנו מבטן ומלידה אשר קמו בדורות שונים ואשר כל‬
‫מגמתם היא לכלות את עמנו‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫ועתה לעצם הענין‪:‬‬
‫אני בעל משפחה של שבע נפשות וכולנו גרים בחדר אחד‪ ,‬אשתי הרתה לפני שלש שנים וכמובן‬
‫פנתה לאחות הראשית של טפת חלב ברחוב שבזי ובקשה ממנה לסדר אותה ללדת ב"הדסה"‬
‫היות ואין באפשרותי לסדרה בבית חולים פרטי וכמובן בתאנים ]במקור[ שאנו גרים אין אפשרות‬
‫ללדת בבית‪ .‬לא הועילו כל ההסברות והתחנונים לפני האחות הנ"ל והיא עמדה בסרובה לא לתת‬
‫לאשתי להכנס לבית החולים‪ .‬אשתי כמובן עזבה אותה וחזרה הביתה תוך מצב מדוכא‪ .‬בינתיים‬
‫אחזוה חבלי לידה‪ ,‬התקשרנו עם בית החולים "הדסה" ברגעים האחרונים והיא נתקבלה ללא‬
‫קושי והודות לאל עזבה את בית החולים בריאה יחד עם הילד‪ .‬אבל דא עקא‪ ,‬כשנודע לאחות‬
‫שאשתי ילדה בבית החולים התחלחלה והתפרצה נגד אשתי במלים אלו‪ .‬את רמית אותי‪ ,‬אבל‬
‫אני אתנקם בך‪ ,‬והיא קיימה את נדרה‪ .‬גם הנולד שבא לנו לאחרי הלידה הנז"ל לא רצתה האחות‬
‫לסדר אותה לבית חולים ואין לדעת את הסוד של עקשנות אכזרית כזו‪ .‬בשנה זו הרתה אשתי‬
‫ובחדש שבט ש‪.‬ז פנתה שוב אל האחות הנ"ל ובקשה לסדר אותה להליד בבית החולים "הדסה"‬
‫והתשובה היתה כך‪ ,‬את רוצה בית חולים‪ ,‬לכי וחפשי לך בית חולים פרטי‪ ,‬או אל תלדי ילדים‬
‫יותר אם אין לך כסף די להוצאות‪ .‬אשתי הסבירה לה כי הכנסות בעלה הן מצומצמות מאוד ואין‬
‫ביכלתה לדרוש ממנו בית חולים פרטי בשום אופן ופנים‪ .‬משפחתי בת שבע נפשות בחדר אחד‬
‫ואין אנו יכולים להיות יחד אפילו בזמנים רגילים על אחת כמה וכמה בשעת לידה‪ .‬לא הועילו כל‬
‫ההסברות להצעה מתוך הנמוקים האמורים לעיל‪.‬‬
‫אשתי חזרה הביתה ובכיתה על לחיה ופתאום תקפו אותה חבלי לידה וילדה בבית בלי שום טפול‬
‫ומילדת אפ"עפ שמילדת הואילה האחות לאשר לה אבל זו הופיעה הרבה זמן לאחר הלידה היות‬
‫והיו באותו יום גשמים ועד שבאה כבר עבר הרבה זמן ובפרט לשעת לידה שצריכה לכל הפחות‬
‫להיות אחות במקום‪ .‬אפשר בנקל לתאר מה היה המצב של המשפחה ואיזה סבל נורא נגרם לנו‪,‬‬
‫נוסף לכך הילד הרך שלא יכול היה לקבל טפול מתאים בימים הראשונים לצאתו לעולם הזה‬
‫צמחו לו פצעים שונים בגופות ולאן ללכת? רק ל"טפת חלב"‪ .‬האחות שהתיחסה באדישות לא‬
‫שמה לב לכל התחנונים הרבים שנשפכו לפניה ודחתה את הענין מיום ליום עד שלבסוף נאותה‬
‫לשלח רופא לבדוק את הילד‪ ,‬הרופא שבדק את הילד מצא שהוא חולה אנוש וצוה להכניסו‬
‫לביתה חולים הדסה‪ ,‬כשהרופא הדגיש שהילד הוזנח הרבה זמן‪ ,‬החלה האחות להצתדק‬
‫]במקור[ וכמובן למצא את האשם באשתי‪ ,‬הטפול בילד היה מאוחר וכמו כן כניסתו לבית‬
‫החולים באה במאוחר והוא נשאר כמה ימים ומת‪) ".‬י‪.‬ר‪ ,1945 .‬ההדגשות במקור(‬
‫מן המכתב עולה שוב מנגנון הפיקוח אשר מופעל בתחנה‪ ,‬אשר כולל לא רק את המידע הרלוונטי לגבי ההריון‬
‫הנוכחי ומצב הצפיפות הנוכחי בבית‪ ,‬אלא‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬מידע לגבי התנהגות המשפחה בעבר‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫מבחינה חינוכית‪ ,‬אישה אשר פעלה בניגוד להנחיות התחנה בעבר‪ ,‬ופנתה אל בית החולים בניגוד להנחיות‪,‬‬
‫אינה זכאית לטיפול טוב בעתיד‪ .‬אנו רואים כי בעת ההריון הבא‪ ,‬למרות שלאישה יש מספר ילדים קטנים‬
‫בבית התנאים הנוכחיים לא נבחנים‪ ,‬ובשל התנהגותה בעבר היא אינה נמצאת כזכאית ללדת בבית החולים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫היבט נוסף העולה מן המכתב הוא מרכזיותה של תחנת טיפת חלב בטיפול בנשים ההרות ובתינוקות‪,‬‬
‫וההסתמכות המלאה של התושבים על שירות זה‪ .‬ראוי לציין כי התוצאה הטראגית של מות התינוק‪ ,‬אינה‬
‫נקשרת על ידי הכותבים לעצם הלידה בבית‪ ,‬אלא לטיפול כושל לאחר הלידה אשר לטענת התחנה נובע‬
‫מטיפול כושל של האם‪ ,‬אולם ייתכן שנובע מרשלנות רפואית מצד התחנה‪ .‬נראה שאין לתחנה צורך להצדיק‬
‫את טענתה כי האם אשמה במותו של התינוק‪ ,‬ולא עולה הצורך להסביר כיצד אילו הייתה האם מיישמת את‬
‫הפרקטיקות הנלמדות בתחנה היו אלה יכולות למנוע את מותו של התינוק‪.‬‬
‫שתי הדוגמאות שהוצגו מתארות מצבים שבהם אי מתן "כרטיס" ללידה בבית החולים מופעל כשיטת ענישה‬
‫מטעם התחנה‪ .‬מכאן שהלידה בבית החולים נתפסת כ"פרס" לנשים השמות עצמן תחת פיקוח התחנה‬
‫וממלאות אחר ההוראות‪ ,‬ואינו קשור בהכרח רק לשיקולים ענייניים כגון המצב המשפחתי‪ ,‬מספר הילדים‬
‫והצפיפות בדירה או לשיקולים רפואיים גרידא‪.‬‬
‫עד כה הזכרנו שש פרקטיקות שננקטו בתחנות ששימשו לביסוס הכוח הממשמע של התחנה שכוללים את‬
‫הביקורים הרצופים של האישה בתחנה המייצרים תלות של האישה בתחנה‪ ,‬הדרכות והרצאות המדירים את‬
‫תחום הלידה מן הידע המועבר לאישה‪ ,‬ביקורי הבית המחדירים את העולם הרפואי אל ביתה של האישה‬
‫ומעמידים את אחות התחנה כבעלת התרבות העליונה‪ ,‬הדיווח הרישום וחלוקת הכרטיסים המייצרים פערי‬
‫ידע בין האישה לבין בית החולים‪ ,‬ושיטות של ענישה המקבעים את סדרי הכוחות‪ .‬הפרקטיקות הללו‬
‫המופעלות מתוך האידיאולוגיה של חינוך ופיקוח של התחנה ובאמצעות הארגון המוסדי הכוללני בצורת‬
‫"השיטה השלמה" מייצרים רשת של יחסי ידע‪-‬כוח בין המוסדות הרפואיים לבין הנשים ההרות‪ .‬יחסים אלה‬
‫מקבעים את התחנה ואת ערכי הרפואה וההיגיינה שהיא מייצגת כמוקד הכוח‪ ,‬ואת הנשים ההרות כנתינות של‬
‫כוח זה‪ .‬היבט נוסף של יחסי כוח אלה הינו תגובת הנשים אליו‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ .4‬תגובות נשים לכוח הממשמע‬
‫קיימים מעט מאוד מקורות המאפשרים לחלץ את תגובתן של היולדות עצמן ליחסי הידע – כוח הנוצרים‬
‫בתחנה‪ ,‬ולפרקטיקת המיון של התחנה‪ ,‬ורובם ככולם נכתבו על ידי צד שלישי גברי ולא על ידי היולדות‬
‫עצמן‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שיש לקרוא את תגובות הנשים כנגזרות מהשיח אליו נחשפו בתחנות‪ ,‬ופעמים רבות‬
‫מהוות תגובה לפער הקיים בתחנה בין אידיאולוגיה הקובעת כי לידה ראוי שתתקיים בבית החולים‪ ,‬לבין‬
‫הפרקטיקה של מיון הנשים‪ .‬בהתחשב בסייגים אלה‪ ,‬נבחן מעט דוגמאות להתנגדות וקבלה של הכתבות‬
‫השיח‪ ,‬ונדון בגורמים להם‪.‬‬
‫קיימות עדויות להתנגדות של נשים להגיע לבית החולים‪ ,‬והדבר נכון בעיקר בראשית התקופה בירושלים‪,‬‬
‫וזאת אל מול עדויות‪ ,‬כגון שני המקרים שנבחנו לעיל‪ ,‬של הגעת נשים אל בתי החולים ללא כרטיס מתאים‪,‬‬
‫ולאחר שבתחנה נקבע עבורן שאינן זכאיות ללידת בית חולים‪ .‬ההבדלים בתגובותיהן של הנשים נובעים לא‬
‫רק מהתעצמות כוחו של השיח הרפואי – מדעי סביב ההריון והלידה‪ ,‬אלא גם מהבדלים בין אוכלוסיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫עדות להתנגדות של נשים ללכת לבית החולים בראשית התקופה הנדונה מופיע במכתב שנכתב להסתדרות‬
‫נשים עבריות ע"י האחראי לעבודת המיילדות בירושלים‪:‬‬
‫"‪..‬הרבה נשים אינן חפצות להכנס בבית החולים ודורשות דוקא מילדת בבית מטעמים שונים ואם‬
‫הן מקבלות פתקא בשביל בית החולים – הן מוצאות דרך כיצד להשתמט מהצרך להכנס בבית‬
‫החולים וללדת בבית‪ .‬במשך חודש יולי כבר קרו שני מקרים כאלה שנשים שהיו צריכות להכנס‬
‫בבית החולים הודיעו לבית החולים שכבר התקדמה הלידה במדה כזו שאין להן זמן לבוא לבית‬
‫החולים והיו מוכרחים לשלח להן מילדת‪ .‬במקרים מקרים כאלה קרו הרבה פעמים בעבר ובטח‬
‫יקרו גם להבא אם יקבלו כרטיס לבית החולים נגד רצונן‪.‬‬
‫על ידי זה שמוכרחים להחליף את הכרטיס ברגע האחרון וצריכים לבקש מילדת באופן פתאומי‬
‫לפעמים מאחרים באמת את הזמן והמילדת מגיעה אל בית היולדת אחרי הלידה ]ההדגשה‬
‫במקור[‪(Sufrim 1922) ".‬‬
‫מכאן שחלק מן הנשים בירושלים העדיפו ללדת בבית ונמנעו מלהגיע לבית החולים כהתנגדות להכרעת‬
‫התחנה‪ .‬הסתדרות נשים עבריות ראתה עצמה כמתמודדת עם תפיסה זו של הנשים וככופה עליהן את לידת‬
‫בית החולים כחלק מהתהליך של חינוכן לאמהות רציונלית יותר‪ ,‬ולדאגה לרמה היגיינית גבוהה יותר בעת‬
‫הלידה‪ ,‬אולם בה בעת קבעו לידה באמצעות מיילדת עבור חלק מהיולדות ומכאן שהועבר אל היולדות מסר‬
‫כפול‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫דוגמא נוספת לבלבול ששרר בקרב היולדות עקב המסר הכפול של התחנות הוא בירור מקרה שאירע‬
:‫א‬.‫צ‬.‫מ‬.‫ע‬.‫ כחלק מבירור האירוע תוחקרה האישה על ידי ד"ר רובינוב מנהל ק‬.1922 ‫בירושלים בשנת‬
"Q: What is your name?
A: S.M
Q: Did you give birth to a baby recently?
A: Yes, a girl
Q: Do you remember the day on which you gave birth?
A: Yes, it will be three weeks on this coming Saturday (Jan. 14)
Q: Where did you have the baby?
A: In my home
Q: Who helped in the confinement?
A: Two women of my neighborhood.
Q: Was a midwife there?
A: Yes
Q: Do you know the midwife’s name?
A: Bacolof
Q: Did the midwife come before the child was born?
A: The midwife came just as I was giving birth the child.
Q: Who called the midwife?
A: My son called her
Q: Who told your son to call for Bacolof?
A: I received a card at the hospital.
Q: Were you ever at the hospital when you were pregnant?
A: Yes I came to the hospital on the Saturday night before my confinement and received a
card.
Q: Were you examined the first time you were there?
A: No.
Q: Who gave you the card? Was it a man in the little house in front or was it a doctor?
A: Two girls gave me the card. I do not know who they are.
Q: Did it rain on the night you received the card?
A: It did not rain, but it was very windy.
Q: Were you alone or did someone accompany you?
A: My husband, son, and two women were with me.
Q: Did you come by foot or in a carraige [sic]?
A: We walked.
…
Q: Who did you talk to at the hospital?
A: The gatekeeper
…
Q: Did he let you into the hospital?
A: He let us come into the hospital grounds.
47
‫‪..‬‬
‫?‪Q: Who spoke to you then‬‬
‫‪A: Two girls‬‬
‫‪..‬‬
‫?‪Q: What did they tell you‬‬
‫‪A: My husband speaks Hebrew, and they told him in Hebrew that there was no bed.‬‬
‫?‪Q: Did they tell you to call a midwife‬‬
‫‪A: Yes‬‬
‫?‪Q: How many hours later was your child born‬‬
‫‪A: One hour later‬‬
‫?‪Q: What became of the card‬‬
‫‪A: I gave the card to the midwife.‬‬
‫?‪Q: Why did you come to the hospital the first time‬‬
‫‪A: Because I had pains, I came to the hospital.‬‬
‫?‪Q: Have you anything to complain about‬‬
‫)‪A: No." (Rubinow 1922‬‬
‫מן הסיפור עולה כי האישה הבינה מאחות התחנה או מאישה מהסתדרות נשים עבריות‪ ,‬שעליה להגיע לבית‬
‫החולים כאשר יש לה צירים‪ .‬כאשר הגיעה לבית החולים ברגל‪ ,‬נאמר לה שאין מקום בבית החולים ועליה‬
‫לקרוא למיילדת‪ .‬היא חזרה לביתה שם ילדה כעבור שעה והמיילדת הגיעה לקראת סוף הלידה‪ .‬פרט מעניין‬
‫נוסף הוא שהאישה הגיעה לבית החולים בליווי שתי שכנות אשר אמורות היו לסייע לה באופן מסורתי‬
‫בלידה‪ ,‬וכן בליווי בעלה ששימש כמתרגם‪ ,‬ובנה‪ .‬המקרה מעיד על בלבול לגבי מקום הלידה‪ ,‬ועל המלצות‬
‫סותרות מצד הסתדרות נשים עבריות ובית החולים‪ ,‬כאשר המלצת הנ"ע הייתה כפי הנראה להגיע לבית‬
‫החולים‪ ,‬ואילו בית החולים מצא לנכון לשלוח את היולדת לביתה ולהזמין מיילדת‪ ,‬זאת ללא בדיקה של‬
‫התקדמות הלידה שממנה עשוי היה לעלות שהלידה נמצאת בשלב סופי‪ .‬לפי הטקסט האישה אינה מתלוננת‬
‫על היחס‪ ,‬על המסרים הסותרים ועל כך שנאלצה ללכת ברגל ברוח הירושלמית החורפית הלוך ושוב בזמן‬
‫הצירים‪ ,‬ומקבלת את הנחיות המוסדות הרפואיים‪.‬‬
‫מן הדוגמאות הללו עולה כי בירושלים בראשית התקופה נהגו הנשים ללדת בבית‪ ,‬והמעבר לבית החולים היה‬
‫כרוך באי הבנות ובסרבול עבורן‪ ,‬וייתכן כי חלקן ניסו להימנע מכך‪ .‬לגבי האוכלוסייה בתל אביב‪ ,‬כפי‬
‫שראינו בדוגמאות שהוצגו קודם לכן‪ ,‬קיימות עדויות לסירוב של נשים לקבל את הכרעת התחנה ללדת בבית‬
‫והגעתן לבית החולים בשעת הלידה אף כי לא קיבלו כרטיס ללידה‪ .‬תלונות בהקשר זה הגיעו מבית חולים‬
‫‪48‬‬
‫הדסה ת"א להנהלת הדסה‪ ,‬בהם הם מדווחים על אי סדרים שנובעים מהגעה של יולדות שאינן רשומות לבית‬
‫החולים והתעקשותן ללדת במקום‪:‬‬
‫"הנני מזכיר לכב' בזה את שיחתנו בדבר המקרים הקורים לעתים קרובות מאוד במחלקת היולדות‬
‫שלנו‪ .‬באות לפעמים יולדות‪ ,‬שלא רשומות אצלנו לגמרי ללדת בביה"ח או שהן רשומות‪ ,‬שישלחו‬
‫להן מילדות ושהן תלדנה בבתיהן ולמרות דרישותינו הנמרצות שהן תעזובנה את המחלקה‪ -‬הן‬
‫מסרבות בהחלט למלאות את דרישתנו והן יולדות בביה"ח‪ .‬מקרים כאלה הם לא נדירים אצלנו‬
‫ואין לנו שום עזרה מאת המוסדות העירוניים בנדון זה‪ .‬קראנו פעמים אחדות את המשטרה והיא‬
‫סרבה להוציא את הנשים הנ"ל מביה"ח‪.‬‬
‫הנני פונה איפא אליכם בבקשה לעין בדבר זה וליעץ לנו‪ ,‬מה עלינו לעשות במקרים כאלה‪".‬‬
‫)לבונטין ‪(1926‬‬
‫גם מנהל הסתדרות מדיצינית הדסה‪ ,‬ד"ר בלוסטאון מדווח על הפרעה דומה של יולדות בבית החולים‪:‬‬
‫" בבקורי האחרון בתל אביב‪ ,‬ביום השלישי בשבוע שעבר‪ ,‬הודיע לי הד"ר ליבונטין בנוגע‬
‫להפרעה שהיתה בעבודת ביה"ח‪ ,‬שאליה עלי להעיר את תשומת‪-‬לבכם‪.‬‬
‫הלה הודיעני כי פנו לביה"ח שתי נשים שעמדו ללדת )המקרים היו מקרים נורמליים(‪ ,‬ובקשו‬
‫להתקבל לביה"ח‪ .‬ד"ר סטרנין הממונה באופן זמני על מחלקת היולדות‪ ,‬הודיע לשתי הנשים‪:‬‬
‫כי מכיון שאין מטות‬
‫ומכיון שהן שני מקרים נורמליים‬
‫והיות וישלחו להן מילדות הביתה שתטפלנה בהן באופן טוב‪ ,‬ע"כ אי אפשר לקבלן לביה"ח‪.‬‬
‫הנשים בשמען את ההחלטה הזאת סרבו לעזוב את ביה"ח ‪ .‬הד"ר הנ"ל קרא לשוטר לעזור לו‬
‫להוציא לפועל את הכללים המקובלים בביה"ח‪ .‬השוטר מאן להתערב והיולדות נתקבלו"‬
‫)בלוסטאון ‪1926‬א(‬
‫המשטרה שנקראה להתערב באירוע סרבה לעשות זאת‪ ,‬ועל פי הדיווח בטקסט לעיתים התקבלו היולדות‬
‫לבית החולים ללידה‪ ,‬אף כי על פי הקריטריונים לא היו זכאיות לכך‪ .‬לא ידוע מדוע הגיעו הנשים הללו לבית‬
‫החולים‪ ,‬אף כי לא היה להן כרטיס‪ ,‬אולם ניתן לשער כי ישנה השפעה של המסר שהועבר בתחנות כי המקום‬
‫הנכון ללידה הוא בית החולים‪ ,‬מסר שהועבר גם לנשים שמויינו ללידת בית‪ .‬דהיינו‪ ,‬ישנן נשים אשר‬
‫מאמצות את התפיסה ה"מדעית" לגבי אתר הלידה המועדף‪ ,‬ופועלות באופן אקטיבי לממש תפיסה זו אף כי‬
‫קיבלו הנחיות אחרות‪ .‬הואיל ומדובר באוכלוסיית מהגרים‪ ,‬ייתכן כי אחת הסיבות לבחירה אקטיבית של‬
‫אישה באתר הלידה המועדף עליה הוא הנוהג בארץ המוצא‪ .‬במדינות מסויימות כגון גרמניה וארה"ב פעלו‬
‫נשים באופן אקטיבי ללדת בבית חולים על מנת לקבל טיפול במשככי כאבים‪ ,‬וללדת באופן שנתפס כקל יותר‬
‫ובטוח יותר עבור אישה מעודנת בת המעמד הבינוני )‪ .(Sandelowski 1984 ; Leavitt 1997,1986‬ייתכן‬
‫כי נשים שהגיעו מערים גדולות באירופה לתל אביב אף הן ראו בבית החולים מקום המאפשר לידה טובה‬
‫‪49‬‬
‫יותר עבורן ולכן סירבו ללדת בביתן‪ ,‬ואילו הנשים המבוססות בבורגנות התל אביבית ילדו מראש בבתי‬
‫חולים פרטיים ואולי טופלו על ידי רופאים פרטיים ולא פנו כלל לתחנות למעקב ולקבלת "כרטיס בית‬
‫חולים"‪.‬‬
‫האם נשים שהגיעו ממקומות בהם נהוג היה ללדת בבית העדיפו אכן ללדת בבית ולא בבית החולים? רעיון‬
‫מסוג זה עולה מן הטקסט הבא‪:‬‬
‫"לנשים המעדיפות ללדת בבית מאשר בבית החולים – רובן בין עדות המזרח – ניתנת עזרת‬
‫מילדות עירוניות‪ .‬על הלידה בבית באה הסכמת הרופאים אם מצב האם והעובר מניחים את‬
‫הדעת )בעיקר מפני מיעוט המיטות ליולדות בבית החולים העירוני‪ ,‬השמורות ביחוד למקרים‬
‫פתולוגיים‪) "(..‬ידיעות העיר תל אביב‪(1941 ,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ייתכן‪ ,‬אף כי אין בידי עדויות מספקות לכך‪ ,‬כי בתל אביב אחד הקריטריונים הלא מוצהרים למיון‬
‫אישה ללידה בבית היה מוצאה של האישה‪ .‬רעיון זה עולה בקנה אחד עם טענתה של דפנה הירש )‪ (2001‬כי‬
‫פעילות התחנות תרמה להבניית האבחנה החברתית בין מזרח‪-‬מערב על ידי הפניית הפעילות בתחום בריאות‬
‫הציבור לאוכלוסייה מעדות המזרח והגדרתם כזקוקים לשיפור בתחום ההיגייני‪ ,‬אל מול אותם מהגרים‬
‫ממדינות אירופאיות שאינם זקוקים לכך‪ ,‬כפי שמתרחש בהקשר הקולוניאלי גם במקומות אחרים‬
‫)‪(McClintock 1995‬‬
‫אולם‪ ,‬בתל אביב‪ ,‬אף כי התחנות הראשונות הוקמו בשכונות שבהם אוכלוסייה ממוצא תימני‪ ,‬בוכרי‬
‫ומארצות הבלקן )נוה שאנן‪ ,‬שכונת פלורנטין וכרם התימנים(‪ ,‬נתפתחו גם תחנות גדולות בשכונות אחרות‬
‫וביניהן התחנה ברח' ארלוזורוב שהועברה לשם מרח' דיזינגוף ובית הבריאות ע"ש נתן שטראוס במרכז העיר‬
‫ברח' בלפור סמוך לבית החולים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתל אביב‪ ,‬בה האוכלוסייה הבורגנית והפועלית היוותה את הרוב‪,‬‬
‫פנו התחנות לטיפול באוכלוסיות אלה‪ .‬קבוצת הפועלים מעניינת במיוחד‪ ,‬שכן אף כי היתה זכאית לקבלת‬
‫טיפול רפואי במסגרת קופת החולים הכללית‪ ,‬קיבלה טיפול בתחנות‪.‬‬
‫הטיפול באוכלוסיית הפועלים קשורה לרעיונות שיובאו מארה"ב כי אוכלוסיית היעד לטיפול בתחום בריאות‬
‫הציבור היא אוכלוסיית המהגרים‪ ,‬והמעמדות הנמוכים‪ .‬אוכלוסיית הפועלים בתל אביב עונה על קריטריונים‬
‫אלה‪ ,‬בשל היותה אוכלוסיית מהגרים‪ ,‬המוגדרת כפרולטריון דהיינו מעמד נמוך‪ .‬מכאן‪ ,‬שהפועלים השתייכו‬
‫אף הם לקבוצה שיש לטפל בה במסגרת התחנות‪ ,‬על מנת לשפר את מצבם ההיגייני‪ .‬לטיפול התחנות בחברות‬
‫קופת חולים כללית גם היבטים מוסדיים‪ ,‬שכן כפי שנראה בפרק שדן בבית החולים‪ ,‬התחייבה קופת החולים‬
‫‪50‬‬
‫כלפי חבריה לספק טיפול רפואי בלידה‪ ,‬ועל פי הסיכום עם הדסה‪ ,‬על מנת לקבל טיפול זה בבית החולים של‬
‫הדסה היה צורך לעבור כמו נשים אחרות בתחנות ולקבל כרטיס ללידה בבית החולים‪ .‬כפי שנראה ייתכן כי‬
‫הייתה העדפה לחברות קופת חולים כללית בקבלה לבית החולים בתקופות מסויימות‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬ייתכן כי ניתן לומר שנשים ממוצא אירופאי‪ ,‬הן מקבוצות הבורגנות והן מקבוצות הפועלים העדיפו‬
‫ללדת בבית החולים‪ ,‬או קיבלו העדפה ללידה זו‪ ,‬וזאת אל מול נשים מעדות "המזרח" שמוינו לעיתים קרובות‬
‫יותר ללידת בית מתוך טענה כי כך נהוג היה בארץ המוצא‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן כי נשים שהגיעו ממקומות‬
‫בהם נהוג היה ללדת בבית העדיפו אף הן ללדת בבית החולים כחלק מתהליך האינטגרציה והניסיון להשתלב‬
‫בחברה "המודרנית" תוך אימוץ המסרים הרציונלים שהועברו אליהן בתחנות לגבי המקום הראוי ללידה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .5‬סיכום‬
‫פרק זה סקר את פעילות התחנות בתחום הטיפול בנשים הרות ומיון היולדות‪ ,‬תוך דיון בשלושה היבטים של‬
‫מערך יחסי הכוח שנוצר בתחנות‪ ,‬האידיאולוגיה‪ ,‬האדמיניסטרציה והפרקטיקה‪ .‬ראינו כי הנשים שביקרו‬
‫בתחנות הפכו לאובייקטים של כוח ממשמע חזק וחודרני אשר ליווה אותם לאורך כל תקופת ההריון‪ ,‬נכנס‬
‫אל בתיהן ועקב אחר היבטים שונים בחייהן‪.‬‬
‫מבחינת האידיאולוגיה עמדנו על שני עקרונות אידיאולוגיים – הסיעוד הקהילתי והאמהות הרציונלית‬
‫המציבים את אחות התחנה כבעלת הידע אשר פועלות להנחיל ערכים בורגניים כגון ויסות ושליטה עצמית‬
‫תוך ביטול סוגי ידע מסורתיים ואחרים‪ .‬כפי שראינו עקרונות הסיעוד הקהילתי קוראים לחדירה אל הקהילה‬
‫ואיסוף מידע כוללני לגבי הנשים והמשפחות המאפשר פיקוח רציף‪.‬‬
‫הפיקוח הרציף מושג גם דרך המבנה הארגוני של פעילות התחנות ושירותי הבריאות האחרים כרשת מקיפה‬
‫העוסקת בהיבטים שונים ורחבים בחיי המשפחה‪ ,‬החל מטיפול בנשים הרות וביולדות‪ ,‬דרך טיפול באמהות‬
‫לילדים עד הטיפול בילדי בית הספר‪ ,‬תוך יצירת מאגר מידע לגבי המשפחה המוחזק בידי התחנה‪.‬‬
‫הפרקטיקות שנבחנו המשמשות את התחנה בפעילותה מחזקות אף הן את יחסי הכוח שבהם התחנה הופכת‬
‫לכוח ממשמע החודר אל חייהן של הנשים ומעצב אותן‪ .‬קבלת הנורמה של לידה בבית חולים על ידי הנשים‬
‫משקף את הצלחת התחנות בהחדרת הערכים המדעיים – רציונליים אל אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫פרק ב'‪ :‬מיילדות – רישוי‪ ,‬הכשרה ופרקטיקה‬
‫‪ .1‬הקשרים תיאורטיים‬
‫במהלך המאה ה‪ 19 -‬טופלו רוב היולדות בא"י בבתיהן על ידי מיילדות מסורתיות‪ ,‬שכונתיות‪ ,‬שהעבירו את‬
‫המיומנות מדור לדור‪ ,‬ורכשו ידיעות אלה באופן מעשי‪ .‬עבודתן של המיילדות כללה טיפול ביולדת בעת‬
‫הלידה וכן טיפול במשפחה‪ ,‬כביסה ובישול בימים שלאחר הלידה )שחורי רובין ושוורץ ‪ .(2003‬במחצית‬
‫השניה של המאה ה‪ ,19 -‬עם ייסודם של בתי חולים ומוסדות בריאות‪ ,‬החלו באספקת שירותים רפואיים‬
‫ליולדות אולם היקף השירותים היה מצומצם‪ .‬כך לדוגמא הקים ד"ר נוימן שפעל מטעם משפחת רוטשילד‪,‬‬
‫קרן ליולדות אשר פעלה בירושלים בחסות הקונסוליה האוסטרית‪ .‬הקרן נועדה לתת סיוע לכ‪ 10 -‬יולדות‬
‫בחודש‪ ,‬אשר טופלו על ידי שתי מיילדות וקיבלו גם סיוע כספי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ערכה הקרן רישום של הנשים שניתן‬
‫להן סיוע )שוורץ ושחורי רובין ‪ .(2001‬מיילדות נוספות שרכשו הכשרה באירופה החלו לפעול לקראת סוף‬
‫המאה במקומות שונים בארץ‪ ,‬כך לדוגמא פעלה אולגה חנקין במושבות )קולודני‪-‬בקי ‪ ,(1986‬ורחל הלר‬
‫בגליל )לוי ‪ .(1998‬אחיות "בנות ציון" שהגיעו לארץ ב – ‪ 1913‬פעלו לארגון שירותי המיילדות )שוורץ‬
‫‪1998‬א(‪ ,‬אולם הן דיווחו על כך שנשות ירושלים שבטיפולן יולדות בעזרת מיילדות מסורתיות שאינן‬
‫שומרות על כללי ההיגיינה ומשתמשות בפרקטיקות כגון כיסוי חבל הטבור בפחמים קרים‪ ,‬תליית השלייה‬
‫מעל התינוק כהגנה וכיוב' )אדמס‪-‬סטוקלר ‪.(1996‬‬
‫שכיחותן של מיילדות בעלות הכשרה רפואית ביישוב היהודי בא"י גדל בהדרגה במשך שנות ה‪ 20 -‬בעקבות‬
‫מספר גורמים‪ ,‬ביניהם פעילות של "הדסה"‪ ,‬הגעה של מיילדות בעלות דיפלומות מחו"ל‪ ,‬וחקיקה מצד‬
‫ממשלת המנדט הבריטי‪ .‬הסתדרות מדיצינית הדסה הכשירה מיילדות בבית הספר לאחיות וארגנה שירות‬
‫מיילדות חוץ שפעל בצד בית החולים ודרכו יכלו נשים לקבל לביתן סיוע על ידי מיילדת בעלת הכשרה‬
‫רפואית‪ .‬בשנת ‪ 1929‬נחקקה פקודת המיילדות ע"י הממשלה הבריטית אשר ייצרה אבחנה רשמית בין‬
‫המיילדת המסורתית לבין המיילדת הרשומה‪ ,‬המוסמכת בעלת ההכשרה הרפואית‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק בעבודתן של מיילדות הבית הרפואיות‪ ,‬אשר ייבחן באמצעות שני היבטים עיקריים‪ -‬גבולות‬
‫הפרופסיה של המיילדת הרפואית‪ ,‬ועבודת המיילדת בהקשר של הסיעוד הקהילתי‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ (I‬גבולות הפרופסיה של המיילדת הרפואית‪.‬‬
‫חלק נכבד מספרות המחקר העוסקת במעבר אתר הלידה מן הבית לבית החולים‪ ,‬החל מספרן‬
‫הפמיניסטי של ארנריך ואינגליש )‪ ,(Ehrnreich and English 1973‬בוחנת את התהליך של החלפת‬
‫המיילדות ברופאים באתר הלידה‪ .‬הופעת הרופאים באתר הלידה נתפס כשלב לקראת העברת אתר‬
‫הלידה לביה"ח שבו מתקיים פיקוח מלא של רופאים‪ .‬מן הספרות עולה כי האופן בו התרחש תהליך זה‬
‫הוא בעל מאפיינים לוקאליים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬במקרה הקנדי‪ ,‬ארנפ )‪ (Arnup 1990‬טוענת כי תחום המיילדות הופקע מידי הנשים ועבר אל‬
‫רופאים גברים על ידי הבניית תחום הגינקולוגיה כתחום "מדעי" המצוי מחוץ להישג ידן של נשים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בואג ומקפירסון )‪ (Strong-Boag and Macpherson 1990‬בחנו את התהליך בו רופאים‬
‫גברים חדרו בהדרגה אל הטיפול במשפחה ובילדים והרחיבו את סמכויותיהם גם לתחום הלידה‪ .‬על פי‬
‫מחקרים אלה‪ ,‬בהסתמך על מעמדם החברתי הצליחו הרופאים לשכנע את הרשויות לבצע חקיקה‬
‫המאששת את הדומיננטיות של הגברים בכל הקשור בלידה ובטיפול בתינוקות‪ ,‬על ידי הוצאת‬
‫המיילדות אל מחוץ לחוק‪ .‬כתוצאה מכך הוצאו מיילדות לא רפואיות מחוץ לחוק בקנדה כבר בסוף‬
‫המאה ה‪ ,19 -‬וחלה ירידה במספר המיילדות המטפלות במקרי הלידה‪ .‬כתוצאה מתהליכים אלה הייתה‬
‫נוכחות גוברת של רופאים גברים בלידות כבר מסוף המאה ה‪ ,19 -‬ולאחר מכן העברה הדרגתית של‬
‫הלידה אל האתר הנוח לרופאים והוא בית החולים‪ .‬תהליכים דומים בארה"ב תוארו על ידי ארני‬
‫)‪ (Arney 1982‬ובורסט )‪ (Borst 1995‬שהתמקדה בפעילות מיילדות בויסקונסין ארה"ב‪ .‬בורסט‬
‫בחנה את התהליך של ירידת מעמדן המקצועי של המיילדות במהלך המחצית הראשונה של המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,20‬דבר הקשור לטענתה לירידת ירידת הסטטוס של המיילדות בפרט והאחיות בכלל במוסדות‬
‫להכשרה אשר השתמשו בתלמידות בעיקר ככוח עזר בבתי החולים על חשבון ההכשרה התיאורטית‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫מכאן שיש מקום לבחון בקונטקסט המקומי את הבניית גבולות הפרופסיה בין מיילדת לרופא באתר‬
‫הלידה בהיבטיו החוקיים ובאופן חלוקת העבודה‪ ,‬כחלק מן התיאור של תהליך מעבר הלידה מן הבית‬
‫לבית החולים‪.‬‬
‫בא"י המנדטורית התקיים תהליך בו מיילדות מסורתיות הוחלפו במיילדות רפואיות‬
‫באמצעות חקיקה‪ ,‬אולם תוך כדי תהליך זה נוצרה גם אבחנה בין תפקידי המיילדת הרפואית לתפקידי‬
‫‪54‬‬
‫הרופא‪ ,‬וסמכויותיו של הרופא באתר הלידה הורחבו‪ .‬בפרק זה נבחן את החוקים הקשורים לעבודת‬
‫המיילדות‪ ,‬ונראה כיצד אלו מבנים את היחסים בין מיילדות לא רפואיות למיילדות רפואיות מחד‪,‬‬
‫ומגדירים את הגבולות בין עבודת המיילדת לבין עבודת הרופא מאידך‪ ,‬תוך הגדרת היררכיה ברורה בין‬
‫הפרופסיות‪ .‬הגבולות בין הפרופסיות מחוזקים גם על ידי פעילותה של הסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫בהכשרה‪ ,‬העסקה והפעלה של המיילדת הרפואית‪.‬‬
‫‪ ( II‬עבודת המיילדת בהקשר של הסיעוד הקהילתי‬
‫כפי שצוין בפרק הקודם‪ ,‬ניתן לראות את עבודת המיילדת בבית כפעילות בתחום הסיעוד הקהילתי או‬
‫בלשון התקופה – האחות המבקרת‪ ,‬דהיינו מתן טיפול בבית המטופלת כחלק מעבודה קהילתית בתחום‬
‫הטיפול המונע והנחלת הרגלי התנהגות היגייניים‪ .‬בדומה לאחות המבקרת‪ ,‬המיילדת אשר נכנסת לבית‬
‫היולדת‪ ,‬מביאה איתה מן החוץ את ערכי הרפואה והמדע ונושאת אותם על גופה כמייצגת עולם זה‪ .‬גם‬
‫המיילדת נדרשת ללבוש מדים נקיים ולשאת עמה תיק רפואי אשר בו נמצא הציוד הדרוש לה לצורך‬
‫סיוע ליולדת‪ .‬פעילותה של המיילדת בבית היולדת מאופיינת בניסיון לשנות את התנאים הקיימים בו‪,‬‬
‫וליצור בו שינוי תרבותי מבפנים‪ ,‬פעילות המבנה בעת ובעונה אחת את היחסים בין המיילדת לבין‬
‫היולדת‪ ,‬ואת גופה של האישה היולדת כאובייקט המטופל‪.‬‬
‫הסיעוד הקהילתי בתחום המיילדות קשור באופן הדוק לתורת הבקטריולוגיה‪ .‬על פי ננסי טומס‬
‫)‪ (Tomes 1998‬בעקבות הגילויים בתחום הבקטריולוגיה לקראת סוף המאה ה‪ ,19 -‬קודמו בין השנים‬
‫‪ 1880-1920‬פרקטיקות של בריאות הציבור הכוללים – מערכות ביוב עירוניות‪ ,‬טיהור מים‪ ,‬איסוף‬
‫אשפה ובדיקת המזון‪ .‬באותה תקופה התקיימה בארה"ב פעילות רפורמציה של היגיינה אישית וביתית‬
‫על ידי מפעלי בריאות ציבור שהפיצו את הרעיון שחלקיקים מיקרוסקופיים הם גורמי הזיהום וכי גופים‬
‫חולים מפזרים חיידקים לסביבה‪ .‬בשלב ראשון הודגשה תחזוקת הבית ובעיקר הצנרת והאוורור‪,‬‬
‫ובשלב שני נעשו פעילויות חינוך להימנעות מגורמי מחלות כגון הפרשות הפה‪ ,‬שיעול ונזלת‪ .‬ההורות‬
‫הרציונלית‪ ,‬אשר שימשה בסיס לפעילותם של שירותי הבריאות של "הדסה"‪ ,‬מבוססת בין היתר גם‬
‫על הרעיונות ההיגייניים כבסיס לקביעת פרקטיקות לטיפול בתינוקות‪ .‬בהמשך נראה כיצד המיילדת‪,‬‬
‫‪55‬‬
‫הפועלת בתחום הסיעוד הקהילתי מיישמת את התורה הבקטריולוגית ומבצעת פרקטיקות למניעת‬
‫מחלות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ננסה לעמוד על משמעותן החברתית של פרקטיקות אלה בהבניית אתר הלידה‪.‬‬
‫בראשית הפרק תיסקר החקיקה בנושא רישוי מיילדות‪ ,‬ולאחר מכן ייבחנו האדמיניסטרציה והכשרת‬
‫המיילדות על ידי הדסה‪ ,‬ואופן העבודה של המיילדת בבית היולדת תוך בחינת שני הנושאים שהוצגו ‪-‬‬
‫הפרופסיונליזציה‪ ,‬ופעילות המיילדת בבית היולדת בקונטקסט ההיסטורי הספציפי‪.‬‬
‫‪ .2‬חקיקה ורישוי‬
‫בשנת ‪ 1929‬פורסמה ע"י הממשלה הבריטית פקודה מס' ‪ 20‬לשנת ‪" :1929‬פקודת המיילדות – פקודה‬
‫הקובעת את סידור הפרקטיקה של היילוד" )אצמ ‪ .(1929 J113/178‬החוק הבריטי בתחום זה נחקק מאוחר‬
‫יותר מחוקי רישוי בתחומים אחרים כגון תחום הרוקחות‪ ,‬בעקבות דרישות של הדסה לחקיקה בתחום זה‬
‫)כצנלסון ‪ .(1926‬החוק נסמך כפי הנראה על המלצות שהתקבלו מהדסה‪ ,‬ומתמודד עם מתחים קיימים בין‬
‫עבודת המיילדות הרפואיות לבין עבודת המיילדות המסורתיות‪ .‬קונפליקטים אלה כללו טענות של הדסה כי‬
‫המיילדות המסורתיות אינן בעלות השכלה מספקת‪ ,‬תולות שלטים מטעים המתארים אותן כ"מומחיות‬
‫למחלות נשים"‪ ,‬מטפלות במקרי לידה מסובכים כגון ביצוע פעולות להפרדת שלייה ומבצעות הפלות )אצמ‬
‫‪ J113/7918‬ללא ציון תאריך(‪ .‬ייתכן‪ ,‬כפי שעולה מתכתובת בין מיילדת מסורתית שפעלה בבית החולים‬
‫לבין העירייה )ארכיון ת"א ‪ ,(1940-1942 4-4667‬שהמיילדות המסורתיות ראו במיילדות הרפואיות‬
‫ובשירותי מיילדות חוץ כגוזלים את פרנסתן וביקשו לכלול את רישויין באופן מסודר בתוך החקיקה‪.‬‬
‫הפקודה מבחינה בין שני סוגים של מיילדות ‪ -‬מיילדות בעלות רשיון מיילדות‪ ,‬ומיילדות "רשומות" שהן‬
‫מיילדות מסורתיות )דאיה( הרשומות כמיילדות בספרי מחלקת הבריאות‪.‬‬
‫הקריטריון לקבלת רשיון כמיילדת מורשית הם‪:‬‬
‫‪ (1‬היותה "אישה הגונה )‪"(is of good character‬‬
‫‪" (2‬למדה תורת הילוד לכל הפחות במשך ששה חודשים במוסד המוכר ע"י המנהל; וקבלה דיפלום‬
‫לילוד‪ ,‬שהמנהל יכיר בו" הדיפלומות המוכרות על פי התקנות שפורסמו ב – ‪ 1930‬הם‪:‬‬
‫‪56‬‬
‫דיפלומות שניתנו בישראל בפיקוח מחלקת הבריאות‪ ,‬תעודה מהמועצות המרכזיות של‬
‫המילדות באנגליה‪ ,‬סקוטלנד‪ ,‬אירלנד הצפונית והמדינה האירית החמישית‪ .‬דיפלומה‬
‫מהאוניברסיטה האמריקאית בבירות ומאת האוניברסיטה ע"ש סנט ג'וזף בבירות‪ ,‬רשיון‬
‫ממשלתי שניתן על ידי ממשלת מצרים‪ ,‬דיפלומות אשר לדעת מנהל משרד הבריאות ניתנו‬
‫במדינות אירופה בקורס השווה לקורס הניתן בישראל‪.‬‬
‫‪ (3‬היותה "אזרח פלשתינה או שקבלה רשיון להשאר באופן קבוע בארץ‪".‬‬
‫‪ (4‬תשלום של מס בסך ‪ 250‬מא"י עבור הרשיון‪.‬‬
‫הגדרה מקצועית שנייה הנקבעת בפקודה היא מיילדת רשומה )נקראת בלשון התקופה "דאייה רשומה"(‬
‫המוגדרת כ "מי ששמה נרשם ברשימת בלתי המוסמכות המתעסקות בילוד"‪ .‬רשיון מסוג זה יכולה לקבל‬
‫אישה העוסקת בפרקטיקה של יילוד באזור מסוים )ואין לה את ההשכלה המקצועית הנחוצה(‪ ,‬לאחר‬
‫שנמצאה כמתאימה ומוכשרת על ידי מנהל מחלקת הבריאות‪ .‬רשיון כמיילדת רשומה מוענק למשך שנה אחת‬
‫ולאחר מכן יש לחדשו‪ .‬גם עבור רשיון זה נגבה מס של ‪ 250‬מא"י‪ .‬רופא הממשלה יכול למחוק מרשימת‬
‫הבלתי מוסמכות את אלה שהואשמו ברצח או בפשע שעונשו מעל שנת מאסר אחת‪ ,‬או שהראו התנהגות‬
‫בלתי טובה‪ ,‬רשלנות או חוסר הבנה מקצועית מספקת‪ .‬מיילדת רשומה לא הייתה רשאית להחזיק תרופות‪.‬‬
‫מכאן שהאבחנה בין מיילדת מורשית למיילדת רשומה מבוסס על מספר קריטריונים‪ .‬ראשית‪ ,‬מן המיילדת‬
‫הרשומה לא נדרשת השכלה פורמלית‪ ,‬אולם נדרש ידע מעשי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מן המיילדת הרשומה לא נדרש להיות‬
‫"אישה הגונה"‪ ,‬שפירושו כפי הנראה אישה בעלת הרגלים היגייניים‪ ,‬הכפופה לנורמות התנהגות בורגניות ‪-‬‬
‫רציונליות‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬המיילדת הרשומה אינה רשאית להחזיק תרופות כלשהן‪ ,‬אולם גם רשימת‬
‫התרופות של המיילדת המורשית היא מוגבלת‪ .‬יתכן כי הגבלה זו מתייחסת לנוהגן של העוסקות בפרקטיקת‬
‫הרפואה והמיילדות בכלל לשאת חומרי ריפוי‪.‬‬
‫הרישום כמיילדת רשומה נעשה לאזור מסויים‪ ,‬ונקבעו אזורים בהם מותרות רק מיילדות מורשות‪ ,‬ואזורים‬
‫אחרים בהם ניתן לקבל רשיון של מיילדת רשומה בתנאי שאין באזור עודף של מיילדות‪ .‬התקנות של שנת‬
‫‪ ,1930‬והתוספת בשנת ‪ 1937‬קובעים אזורים שבהם אסור למי שאינה מיילדת מורשית לעסוק במקצוע‬
‫היילוד‪ .‬האזורים הקבועים הם הערים‪ :‬עכו‪ ,‬באר שבע‪ ,‬בית שאן‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬לוד‪ ,‬מגדל אשקלון‪ ,‬נצרת‪,‬‬
‫רמלה‪ ,‬צפת‪ ,‬שפרעם‪ ,‬תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬טבריה‪ .‬והאזורים שנוספו ב – ‪ 1937‬הם‪ :‬רמת גן‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬חדרה‪,‬‬
‫‪57‬‬
‫רחובות‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬עפולה‪ ,‬רעננה‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪ ,‬בת‪-‬ים‪ ,‬הרצליה‪ .‬מחוץ לאזורים אלה יכולות להירשם‬
‫דאיות רשומות לפי התנאים שפורטו‪ ,‬ומכאן שהדאיות פעלו בעיקר באזורים הכפריים‪.‬‬
‫מבחינה מספרית‪ ,‬בשנת ‪ 1921‬עבדו בפלשתינה ‪ 51‬מיילדות מוסמכות ו – ‪ 884‬מיילדות לא מוסמכות‪ .‬בשנת‬
‫‪ – 1925‬היו ‪ 183‬מיילדות מוסמכות ו‪ 1277 -‬דאיות‪ ,‬ובשנת ‪ – 1934‬היו ‪ 333‬מיילדות מוסמכות ו –‬
‫‪ 1171‬דאיות )ברטל ‪ 2000‬עמ' ‪.(77‬‬
‫הפקודה הגדירה שורה של הגבלות על פעילותן של שני סוגי המיילדות‪ .‬על פי הפקודה‪ ,‬המיילדת אינה‬
‫רשאית לעסוק בגינקולוגיה או במקצוע רפואי אחר מחוץ לילוד; למלא ידי מי שאינה מוסמכת למלא את‬
‫מקומה; ואינה רשאית לתת תעודה רפואית או תעודת מות או לידת‪-‬נפל‪ ,‬בנוסף אינה רשאית לקבל על עצמה‬
‫את הטפול במקרים פתולוגיים או במקרי מחלה הקשורים ללידה‪ ,‬וכן לנהל או לפתוח בית חולים ליולדות‪,‬‬
‫תפקידים השמורים לרופאים בלבד‪ .‬למיילדת אסור היה לפרסם מודעות על הפרקטיקה שלה בכל אופן‬
‫שהוא‪ ,‬אולם הייתה רשאית לסמן בשלט על דירתה את שמה‪ ,‬מקצועה ושעות הביקורים‪.‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬הצורך להגדיר את ההגבלות עלה מתלונות לגבי פעולות שונות שביצעו המיילדות המסורתיות‬
‫שכללו טיפולים שונים בלידה והפלות )אצמ ‪ J113/7918‬ללא ציון תאריך(‪ .‬אולם ההגבלות אינן תוחמות רק‬
‫את פעילותה של המיילדת המסורתית אל מול המיילדת הרפואית‪ ,‬אלא מגדירות את הגבול בין התחום‬
‫הפרופסיונלי של המיילדת בכלל לזה של הרופא כך שהתחומים המוקצים לרופא מורחבים והתחומים‬
‫הנותרים בידי המיילדת מצטמצמים‪ .‬בעקבות החקיקה הרופא הוא זה שרשאי לטפל במקרים פתולוגיים‪,‬‬
‫לפתוח בית חולים‪ ,‬לתת תעודה רפואית‪ ,‬ואילו למיילדת אסור לבצע תפקידים אלה‪ ,‬גם לא כממלאת מקום‬
‫של הרופא‪.‬‬
‫היבט נוסף של הגדרת האבחנה בין מיילדת לבין רופא הוא הגדרת חובותיה האדמיניסטרטיביות של‬
‫המיילדת‪ ,‬אשר רובם קשורים לעבודה מול רופאים או מול הרופא הממשלתי‪ .‬במסגרת זו מחוייבת המיילדת‬
‫לנהל פנקס מקרי מחלה‪ ,‬לבקש סיוע של רופא מוסמך באמצעות טופס מוגדר‪ ,‬להודיע לרופא הממשלתי של‬
‫הנפה על מות האם או הולד‪ ,‬או על לידת נפל – כשלא היה מצוי רופא מוסמך בשעת הלידה‪ ,‬ולהודיע כאשר‬
‫היא עלולה לשמש מקור להידבקות‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫הפיקוח על המיילדת מוגדר אף הוא בחוק‪ ,‬ולפי התקנות משנת ‪ 1937‬היא מחוייבת להודיע לרופא הנפה על‬
‫שינוי שמה מכל סיבה שהיא‪ ,‬להודיע פעם בשנה את כתובתה למנהל הכללי של משרד הבריאות‪ ,‬להודיע על‬
‫שינוי כתובת תוך שבעה ימים‪ ,‬ולהודיע בכתב לרופא הנפה אם אבד רשיונה‪ .‬אמצעי פיקוח נוסף הוא מתן‬
‫רשות לרופא הממשלה להיכנס לדירתה המקצועית של המיילדת לשם ביקורת ופיקוח‪ ,‬והוא רשאי להעניש‬
‫מיילדת המתנגדת לביקור מסוג זה‪ .‬מטרת סעיפים אלה הייתה ככל הנראה להתמודד עם פרקטיקה של אחזקת‬
‫ציוד רפואי ובעיקר ציוד לביצוע הפלות בביתה של המיילדת‪ ,‬וייתכן כי הם מנסים למנוע מצב שבו המיילדת‬
‫תמסור פרטים שקריים לגבי מקום מגוריה על מנת לחמוק מן הפיקוח‪.‬‬
‫הקצין הרפואי רשאי לפסול את רשיונה של המיילדת על בסיס תלונות מצד מנהל מחלקת הבריאות או ע"י‬
‫אנשים אחרים המתלוננים על כך ש"בעלת הרשיון אשמה בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע בתור‬
‫מיילדת‪ ,‬או שהיא השיגה את רשיונה באמצעים בלתי נכונים‪ ,‬או הראתה חוסר כשרון או הזנחה נכרת במילוי‬
‫תפקידה המקצועי או שנתחייבה במשפט פלילי"‪ .‬כמו כן רשאי הקצין הרפואי להרחיק מיילדת אשר נראה‬
‫שהיא מהווה סכנה להתפרצות אינפקציה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מניתוח החוק עולה כי החוק מייצר אבחנה בין מיילדות מסורתיות למיילדות רפואיות‪ ,‬ע"י אבחנה‬
‫בין סוג הרשיון הניתן להן ובאזורים בהם מותר להן לפעול‪ .‬בנוסף מייצרים החוקים מנגנון שבו מנסים‬
‫להדיר את רגליהן של המיילדות המסורתיות והרפואיות גם יחד מתחומי טיפול שונים ובעיקר מתן תרופות‬
‫והפלות‪ .‬בה בעת‪ ,‬הגדרת תפקידה של המיילדת מייצרת אבחנה ברורה בין תפקיד המיילדת לתפקיד הרופא‪,‬‬
‫כך שהרופא הוא בעל סמכות עליונה באתר הלידה‪ ,‬ויש לקרוא לו בכל מקרה של סיבוך בלידה‪ ,‬או צורך‬
‫בהתערבות כלשהי‪ .‬רק לו מותר לבצע התערבויות כמו גם לכתוב תעודת פטירה ולפתוח בית חולים‪ .‬בהמשך‬
‫נבחן את הפרקטיקה של המיילדת בבית היולדת‪ ,‬ונראה כיצד זו חיזקה אף היא את מעמדו של הרופא באתר‬
‫הלידה‪.‬‬
‫‪ .3‬הכשרת מיילדות‪ ,‬ופעילותן בשירות "מיילדות – חוץ"‬
‫הקורס הראשון להכשרת אחיות בתחום בריאות הציבור והמיילדות הוצע ב – ‪ 1922‬לבוגרות לימודי‬
‫ההסמכה של בית הספר לאחיות‪ .‬הקורס הוצע לאחיות אשר סיימו לימודי שלוש שנים בבית הספר לאחיות‬
‫‪59‬‬
‫שייסד קאמצ"ע בסמוך לבית חולים רוטישילד בירושלים‪ .‬הקורס נמשך תשעה חודשים‪ ,‬ובו נלמדו בתחום‬
‫המיילדות הנושאים הבאים‪ :‬אנטומיה‪ ,‬פיזיולוגיה של אברי המין‪ ,‬התפתחות העובר‪ ,‬סימני ההריון‪ ,‬הגדרת‬
‫משך ההריון‪ ,‬אספסיס ואנטיספסיס‪ ,‬דרכי חיי האשה בהריון‪ ,‬השינויים בגוף האישה‪ ,‬מנחי הולד‪ ,‬לידה‬
‫נורמלית‪ ,‬תפקיד המיילדת לפני ובשעת הלידה‪ ,‬חבלות בלידה‪ ,‬רעיפות דם בתקופה שלאחר הלידה‪ ,‬מנחי אגן‬
‫הולד וגפיו‪ ,‬הריון מרובה עוברים‪ ,‬התקופה שלאחר הלידה הנורמלית‪ ,‬טיפול בנולדים‪ ,‬שינויים פתולוגיים‬
‫באגן‪ ,‬הפרדת השלייה‪ ,‬הריון מחוץ לרחם‪ ,‬קדחת היולדות‪ ,‬אמצעי ניתוח בלידות וכללים להתנהגות המיולדות‬
‫לפני בשעת ואחרי הלידה )אצמ ‪ .(J113/ 390‬כן נדרשו שלושה חודשים של התנסות בחדרי לידה וחודש‬
‫עבודה במיילדות חוץ ובתחנה לטיפול בתינוקות‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 1925‬חולקו בהדסה בפעם הראשונה תעודות לארבע מיילדות בוגרות הקורס‪ .‬עד סוף שנת‬
‫‪ 1930‬הוכשרו על ידי הדסה כ ‪ 40 -‬מיילדות נוספות‪ .‬מיילדות נוספות הוכשרו שלא על ידי הדסה‪ ,‬לדוגמא‬
‫בבית החולים הממשלתי ע"ש מרי בירושלים ששימש כבית חולים ליולדות‪ .‬במחצית השניה של שנות‬
‫השלושים גבר הביקוש למיילדות בבית החולים‪ ,‬בעיקר בתל אביב‪ ,‬ומרכיב המיילדות הופרד ממרכיב‬
‫בריאות הציבור‪ .‬כמו כן נעשו ניסיונות לעודד תלמידות ללמוד את מקצוע המיילדות על ידי הענקת הלוואות‬
‫והחזר עלות המחיה בתקופת הקורס‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחלט לאפשר לתלמידות מתאימות להתחיל את ההכשרה עוד‬
‫בתקופת הלימודים בתוכנית הבסיסית ולהמשיך ללמוד שלושה חודשים נוספים בלבד לאחר סיום ההכשרה‪.‬‬
‫בראשית שנות ה‪ 40 -‬הדסה הגמישה את דרישותיה והסכימה לפתוח קורס במיילדות לאחיות מעשיות בעלות‬
‫ניסיון במיילדות‪ ,‬והקורס לקבוצה זו ניתן בבית החולים הדסה ת"א‪ .‬קבוצה נוספת שהוכשרה למיילדות היו‬
‫חיילות משוחררות )ברטל ‪.(2001‬‬
‫שירותי המיילדות אורגנו על ידי הדסה בצמוד לפעילות בית החולים או המרפאה המקומית‪:‬‬
‫"בכל הנקודות החקלאיות שבארץ חוץ מהמושבות העשירות ביהודה ובשומרון )יותר מששים‬
‫נקודות( נתנת עזרה מדיצינית ע"י הדסה‪ .‬ברוב המקומות האחיות הן גם מילדות ובמקומות אחדים‬
‫יש מילדות מוסמכות מיוחדות באפן שכמעט בכל מקום יש שרות של מילדות‪ .‬יש לצין‬
‫שבמושבות יולדות רוב הנשים בבתיהן‪ :‬ובקבוצי הפועלים משתדלות היולדות לבוא העירה‬
‫ולהכנס לביה"ח" )אצמ ‪.(1923 J113/6956‬‬
‫האבחנה בין היולדות במושבות לבין היולדות בקיבוצים חשובה‪ ,‬והיא תידון ביתר פירוט בפרק העוסק בבית‬
‫חולים הדסה ת"א‪ .‬בדומה לשירות מיילדות באזורים הכפריים‪ ,‬אורגן שירות מיילדות על ידי הדסה גם‬
‫‪60‬‬
‫בערים‪ .‬בירושלים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בשנת ‪ 1924‬בוצעה עבודת הטיפול בלידות מחוץ לבית החולים על ידי שלוש‬
‫מיילדות של בית החולים‪ ,‬שכל אחת מהן אחראית על אזור מסויים בעיר‪ .‬היו מיילדות נוספות שנקראו ללידה‬
‫על פי תשלום חד פעמי במקרה שלא הייתה מיילדת פנויה )אצמ ‪ .(1924 J113/6469‬לקראת סוף שנות ה‪-‬‬
‫‪ 20‬אורגנה העבודה כך שהמיילדות הועסקו על ידי בית החולים ונקראו משם ללידות )ברטל ‪.(2001‬‬
‫הפנייה למיילדת נעשתה‪ ,‬כפי שראינו בפרק הקודם‪ ,‬באמצעות כרטיס שהתקבל בתחנה‪ ,‬ובו נכתב שם‬
‫המיילדת ושמה של מיילדת מחליפה‪ .‬הנשים אשר קיבלו סיוע ממיילדת שילמו על פי תעריף קבוע‪:‬‬
‫"‪ – Delivery Complete‬הכנת היולדת ללידה‪ ,‬יילוד והשגחה במשך שעתיים – ‪ 500‬מי"ל‬
‫‪ - Incomplete Delivery‬המיילדת הגיעה לאחר הלידה – ניקתה את האם ואת התינוק והשגיחה‬
‫במשך כשעה – ‪ 300‬מי"ל‪.‬‬
‫‪ – Visit A‬המיילדת מגיעה‪ ,‬מכינה את היולדת אך אין לידה במשך פחות מ‪ 8 -‬שעות ולכן עוזבת‬
‫את המקום – החיוב ‪ 200‬מי"ל‪.‬‬
‫אם תיקרא לחזור תוך פחות מ – ‪ 12‬שעות מהקריאה הראשונה הטיפול נקרא ‪.Delivery Complete‬‬
‫‪ – Visit B‬ביקור אם ותינוק – ‪ 100‬מי"ל‪.‬‬
‫‪ – Visit C‬הגעה בעקבות קריאה – ‪ 50‬מי"ל" )אצמ ‪1927 J113/7839‬ב(‬
‫מכאן שהמיילדת הגיעה לבית היולדת בעקבות קריאה ואם הלידה לא התפתחה היא עזבה את המקום וחזרה‬
‫מאוחר יותר כאשר הלידה התחילה‪ ,‬אולם בכל מקרה הגעתה הייתה כרוכה בתשלום‪ .‬לאחר הלידה ביקרה‬
‫המיילדת את היולדת בשלושת הימים הראשונים אחרי הלידה פעמים ביום‪ ,‬ולאחר מכן פעם ביום‪ ,‬כך עד‬
‫אחרי הברית לבן או ‪ 8‬ימים לבת‪ .‬סה"כ ‪ 11-12‬טיפולים )אצמ ‪1927 J113/7839‬א(‪ .‬לפי הטקסט‪ ,‬כל‬
‫ביקור כזה היה כרוך בתשלום‪.‬‬
‫בתל אביב‪ ,‬אורגן שירות המיילדות באופן דומה על ידי הדסה במהלך שנות ה‪ 20 -‬ועד שנת ‪ .1934‬בשנת‬
‫‪ 1934‬הועבר השירות למימון העירייה‪ ,‬כחלק מפעילות בית החולים בתחום המיילדות )יסקי ‪1933‬ב;‬
‫אברמוביץ ‪1933‬א(‪ .‬שירות המיילדות תוקצב על ידי העירייה בכ‪ 240 -‬לא"י לשנה‪ ,‬הואיל ורק כ ‪50-75%‬‬
‫מהתשלום למיילדת כוסה על ידי תשלומי היולדות‪ .‬במשך השנים ‪ 1934-1948‬טיפל השירות מדי חודש בכ‪-‬‬
‫‪ 20-30‬יולדות )ארכיון ת"א תיק ‪.(4645‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .4‬עבודת המיילדת בבית היולדת‬
‫המקורות המצויים בידי לגבי עבודת המיילדת כוללים רישום תקנות כלליות‪ ,‬אשר גובשו כפי הנראה‬
‫במחלקת הבריאות של ממשלת המנדט‪ ,‬בשיתוף עם מוסדות הדסה אולם כנראה לא פורסמו באופן רשמי‬
‫)אצמ ‪ ,(1929 J117/297‬וספר הדרכה למיילדות אשר נכתב על ידי הגינקולוג הבכיר בבית חולים "הדסה"‬
‫רוטשילד בירושלים‪ ,‬עמנואל כהן )ללא ציון תאריך(‪ ,‬אשר שימש כפי הנראה ללימוד בקורס למיילדות‪ .‬שני‬
‫מקורות אלה מגדירים את הציוד שעל המיילדת לשאת‪ ,‬את הופעתה החיצונית ואת תפקידיה של המיילדת‬
‫בבית היולדת לפני הלידה‪ ,‬במשך הלידה ולאחריה‪ .‬מידע נוסף על עבודת המיילדת מבוסס על מחקרה של‬
‫אדמס‪-‬סטוקלר )‪ .(1977‬מן המקורות עולה כי עיקר העבודה של המיילדת הייתה מצד אחד יצירת תנאים‬
‫היגייניים‪ ,‬ומצד שני פיקוח על היולדת על מנת לקבוע מתי יש לקרוא לרופא‪ .‬המיילדת הרפואית טיפלה‬
‫ביולדת רק בזמן הלידה‪ ,‬ואילו התמיכה למשפחה שניתנה באופן מסורתי גם היא על ידי המיילדת‪ ,‬ניתנה עתה‬
‫על ידי מתנדבת של הסתדרות נשים עבריות )שחורי רובין ושוורץ ‪ .(2003‬להלן ננתח את עבודת המיילדת‬
‫הרפואית ונבחן כיצד זו מייצרת את האבחנה בין המיילדת לבין היולדת‪ ,‬ובין המיילדת לרופא‪ ,‬וכיצד מובנה‬
‫בה גופה של היולדת‪.‬‬
‫כמו האחות המבקרת‪ ,‬גם המיילדת נשאה תיק בעל בטנה הניתנת לחיטוי ובו הציוד הדרוש לה אשר כלל‪:‬‬
‫‪ (1‬מכשירים‪ :‬מכשיר לזריקות ווגינליות‪ ,‬מכשיר אחד לחוקן‪ ,‬קטטר‪ ,‬מד חם אחד לגוף ואחד‬
‫לאמבטיה‪ ,‬שפופרת הקשבה אחת להקשיב את הלמות הלב של הולד‪.‬‬
‫‪ (2‬מכשירים המיועדים לניקיון‪ :‬מנקה צפרנים אחד‪ ,‬שתי מברשות )האחת לנטילת ילדים‪ ,‬והשניה‬
‫למזיגת סובלימט(‪ ,‬וסבון טואלטי‪ ,‬חבילת צמר גפן‪ ,‬כסיות גומי‪.‬‬
‫‪ (3‬ציוד לטיפול בחבל הטבור‪ :‬חוט משי או פשטן לקשירת הטבור‪ ,‬מספריים ושתי צבתות‪.‬‬
‫‪ (4‬פסטילות של סובלימט וליזול‪ ,‬בקבוק אחד של טפות עינים בשביל הולד‪ ,‬בקבוק אחד של יוד‪.‬‬
‫המיילדת רשאית להשתמש לצורכי חיטוי גם באבקת אציד בוריק‪ ,‬פרכלוריד הכספית וארגירול‬
‫‪ 5%‬או פרותרגול‪.‬‬
‫‪ (5‬תרופות לטיפול פנימי שהמיילדת רשאית להשתמש בהם כוללים משלשלים קלים כגון שמן‬
‫קיק‪ ,‬אבקת ליקווריס‪ ,‬תמיסת ארגוסין וולריאן )למקרי התעלפות(‪ .‬בהשתמשה בסם חזק יותר‬
‫מהמצויין לעיל‪ ,‬על המילדת לרשום את שמו‪ ,‬הכמות זמן השימוש והסבר ביומנה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫בציודה של המיילדת לא נכלל ציוד המאפשר התערבויות כירורגיות כגון מלקחיים‪ ,‬סכינים וכו'‪ ,‬ועל פי‬
‫ההנחיות בכל מצב בו היא מאבחנת צורך להשתמש בציוד מסוג זה‪ ,‬עליה לקרוא לרופא לעשות זאת‪ .‬עיקר‬
‫הציוד של המיילדת הוא חומרי חיטוי ומכשירים המאפשרים לבצע את הפעילות המרכזית שבו עוסקת‬
‫המיילדת והוא ניקוי וחיטוי‪.‬‬
‫ההסבר לצורך בחיטוי וניקיון מבוסס על התפיסה כי קדחת היולדות היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי‬
‫מיקרואורגניזמים אשר יש להימנע מהחדרתם אל גוף האישה‪:‬‬
‫"וע"כ נכון מאוד לראות את האישה היולדת כפצועה‪ .‬ומנקודת מבט זו מוצדקה איפוא כל‬
‫התאמצותנו למנוע מהפצעים הפתוחים כל חומר אינפקציוני; היינו שאנו צריכים להסב את כל‬
‫שימת ליבנו להחזקת פצעים במצב אספטי; או נקי מאינפקציה" )כהן ללא ציון תאריך‪ ,‬עמ' ‪(15‬‬
‫ע"פ תפיסה זו‪ ,‬כשם שיש לשמור על ניקיונם של פצעים‪ ,‬יש לשמור על ניקיונה של היולדת על מנת למנוע‬
‫חדירת מיקרואורגניזמים אל גופה של האישה‪ .‬אי הצלחה למנוע את חדירת המיקרואורגניזמים תוביל‬
‫להתפשטות המחלה בתוך הרקמות ומן הרקמות אל הדם עד שתוביל למוות‪ .‬הופעתה החיצונית של המיילדת‬
‫מוגדרת אף היא על פי עקרונות ההיגיינה‪ .‬לפי ההנחיות‪ ,‬על המיילדת לשמור על ניקיונה; בגדיה‪ ,‬גופה‪,‬‬
‫מכשיריה וביתה; ציפורניה צריכות להיות קצרות ועור ידיה שלם עד כמה שאפשר מחתכים ושריטות‪:‬‬
‫" התפקיד הראשון והיותר חשוב של המילדת הוא לשמור את היולדת המסורה לידה מסכנות‬
‫ודברים המזיקים לה‪ .‬הסכנה הראשית הנשקפת לאשה הרה‪ ,‬וביחוד ליולדת‪ ,‬היא האינפקציה‬
‫המובאה תמיד מן החוץ‪ .‬המילדת בעצמה צריכה להיות איפוא טהורה ונקיה לגמרי‪ ,‬ועליה להמנע‬
‫מכל נגיעה בחומר מזוהם )מוגלה‪ ,‬חלאה וכדומה(‪ .‬המילדת אינה צריכה לעסוק בשום מלאכה‬
‫גסה‪ ,‬משום שהיא מקשה את עור הידים ועושה אותו לגס וחזזי‪ .‬ידים כאלה אי אפשר בכלל‬
‫לנקות ולטהר‪ ,‬ונקל מזה לטהר יד רכה וגמישה‪ .‬כדי לשמור על חלקת העור‪ ,‬טוב לסבן את‬
‫הידים עוד הפעם אחרי נטילתן ולזלוף על הידים המסוכנות טפות אחדות של גליצרין ולמרחן‬
‫בהם‪ ,‬ולנגב אחרי כן את הידים בעודן יבשות מבלי הדיחן שוב במים‪.‬‬
‫יש לחתוך את הצפרנים ולקצרן ככל האפשר‪ .‬ביחוד צריכה המילדת לטפל הרבה בידים‪ .‬כל נגע‬
‫העולה על הידים‪ ,‬אבעבועות או חבורות יכלות להיות למקור אינפקציה מסוכנה" )כהן ללא ציון‬
‫תאריך‪ ,‬עמ' ‪(22‬‬
‫המיילדת מתוארת כנשאית מחלות מן החוץ אל ביתה של היולדת‪ ,‬וככזו עליה לדאוג שתמיד תהיה נקייה‬
‫ושהידיים שלה לא יאפשרו העברה של חומרים מדבקים מיולדת ליולדת‪ .‬הפרקטיקה הוסברה בכך שקיים‬
‫חשש שיישארו לאחר לידה נורמלית "שיירי דם‪ ,‬לוחיה‪ ,‬ומי שפיר על האצבעות ובעיקר מתחת לצפרניים‪,‬‬
‫אשר – לאחר תהליך של דקומפוזיציה יהוו סכנה ליולדת הבאה" )אצמ ‪ (1929 J117/297‬להוראות אלה‬
‫נוספת ההוראה כי במידה ומיילדת מטפלת ביולדת הסובלת מחם גבוה או מצב מדבק אחר‪ ,‬עליה לחטא‬
‫‪63‬‬
‫עצמה‪ ,‬מכשיריה ובגדיה לפני גשתה ליולדת אחרת‪ .‬כפי הנראה ניתן היה לחטא את כל הבגדים על ידי‬
‫הרתחה או חיטוי במשרד הבריאות המחוזי‪ .‬מסיבה זו לבושה של המיילדת מוגדר כשמלה וסנור הנוחים‬
‫לכביסה ולהרתחה‪ ,‬עם שרוולים שאפשר להפשילם מעל המרפק‪.‬‬
‫הדאגה לניקיון ממשיך אל תוך הפרקטיקה של הטיפול ביולדת‪ ,‬אשר ברובו מגדיר את האופנים לניקיון‬
‫היולדת לפני ואחרי הלידה‪ .‬הטיפול לפני הלידה כולל סידור וניקוי של החדר והאזור שבו נמצאת היולדת‪:‬‬
‫"כשהמילדת באה אל הלידה למועד הנכון‪ ,‬היא מסדרת תחילה את החדר‪ ,‬מפנה ממנו כל דבר‬
‫מיותר‪ ,‬ומעמידה את המטה באפן שאפשר יהי לגשת אליה מכל צד‪ .‬היא שמה לב להכין לה‬
‫בכמות מספיקה מים מרותכים חמים וקרים‪ .‬כמו כן היא מכינה לבנים בשביל היולדת והולד‪,‬‬
‫ומסדרת את המשכב‪ .‬אם אפשר‪ ,‬טוב לגהץ את הלבנים במגהץ חם‪ ,‬משום שהחום מטהר‪ .‬בתור‬
‫מצע שמים שעוונית )ואם אי אפשר –ניר שעוה(‪ ,‬כדי להגן על המטה מפני הלכלוך‪ .‬מודדים את‬
‫הטמפרטורה של היולדת‪ ,‬מונים את דפיקות הדפק ומקשיבים להלמות הלב של הולד‪ .‬ואז עושים‬
‫חקן ורוחצים את היולדת מכף רגלה ועד ראשה‪ .‬מזכירים ליולדות להוריק את השלפוחית‪ .‬מעים‬
‫מלאים ושלפוחית מלאה מפריעים את פעולת החבלים‪ .‬אם הלידה נמשכת צריך לפעמים לעשות‬
‫חקן שני‪ .‬על גבי שולחן מיוחד‪ ,‬המכוסה במפה נקיה ולבנה מכינים את כל המכשירים הדרושים‬
‫ללידה‪ ,‬צמר גפן‪ ,‬מזיגת סובלימט ‪ 1:2000‬או מזיגת ליזול של ‪ ,1%‬קישורי טבור מספרים‬
‫מבושלים במים‪ ,‬מזיגה של חומצה בורית וטפות עינים בשביל הולד‪) ".‬כהן ללא ציון תאריך‪ ,‬עמ'‬
‫‪(22‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הפעולה הראשונה של המיילדת היא ארגון מחדש של הסביבה החיצונית ליולדת‪ ,‬הכוללת את החדר‪,‬‬
‫המיטה והשולחן‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה ניסיון להוציא חומרים מפריעים ומזוהמים כגון צואה ושתן מתוך גופה של‬
‫היולדת‪ .‬השלב הבא בתהליך הוא חיטוי כל דבר אשר צריך לבוא במגע עם אברי המין של האישה‪:‬‬
‫"כדי לשמור על היולדת מזהום ומאינפקציה‪ .‬אם רצוננו להגיע למטרה זו‪ ,‬אז יעלה הדבר בידינו‬
‫רק כשנמנע את איברי המין של היולדת מלבוא במגע עם כל חומר נגוע באינפקציה‪ ,‬מאחר‬
‫שהמיקרואורגניזמים המסוכנים נמצאים בכל מקום‪ ,‬כמו שאמרנו לעיל‪ .‬מכיוון שהמים‪ ,‬המוך‪,‬‬
‫התכשירים‪ ,‬הידיים והעור החיצוני יכולים להיחשב כנגועים‪ ,‬נחוץ לנקותם מן החומר האינפקציוני‬
‫בטרם יבואו במגע עם אברי המין של האישה‪ ,‬היינו שצריך לטהר בדיזנפקציה‪ .‬בנוגע לעצמים‬
‫נעשה הדבר באופן פשוט מאוד‪ ,‬כי יודעים אנו שהמים הרותחים וקטור שוטף של מים ממיתים‬
‫את כל המיקרואורגניזמים; ובכן נחוץ לבשל לפחות במשך ‪ 15‬דקים את כל העצמים‪ ,‬ואז בטוחים‬
‫אנו כי החמרים שהיו מקודם ספטיים )מכילי אינפקציה( היו לאספטיים )לנקיים מאינפקציה("‪.‬‬
‫)כהן ללא ציון תאריך‪ ,‬עמ' ‪(15‬‬
‫הטקסט מדגיש את הסכנה המצויה במיקרואורגניזמים הנמצאים בכל מקום‪ ,‬ואשר יש להמיתם‪ .‬על פי‬
‫הטקסט‪ ,‬ניתן לטהר עצמים באמצעות הרתחה‪ ,‬אולם לא כך הדבר לגבי גופה של היולדת שגם הוא רווי‬
‫‪64‬‬
‫באינפקציה‪ ,‬אך יותר קשה לנקותו‪ .‬התהליך של חיטוי היולדת עצמה‪ ,‬העור החיצוני ואברי המין הוא מורכב‬
‫יותר ומכיל מספר שלבים‪:‬‬
‫יותר קשה מזה הוא ניקוי העור החיצוני של היולדת וידי המיילדת והרופא‪ .‬די לנו להביט הבטה‬
‫קצרה דרך מיקרוסקופ על עור גופנו כדי להווכח עד כמה עור זה מלא קמטים ובצעים שבהם‬
‫מסתתרים‬
‫המוני‬
‫הנבטים‬
‫של‬
‫המיקרובים‪,‬‬
‫עד‬
‫כמה‬
‫קשה‬
‫הוא‬
‫להרחיק‬
‫משם‬
‫את‬
‫המיקרואורגניזמים; ובאמת אל לנו להמנע מהודות‪ ,‬כי אין שטח של דיזאנפקציה בטוחה בהחלט‬
‫היכולה לנקות לגמרי את העור לנטול נבטים במידה שאנו חושבים אותה בפועל לנקי‪ ,‬ומכל‬
‫מקום צריך לזכור תמיד שגם ידיים מטוהרות יכולות להביא את האינפקציה‪ .‬את ניקוי אברי המין‬
‫של היולדת מתחילים בגזיזת שערות הערוה במספרים או בגלוחן ע"י תער‪ ,‬ואז משפשפים את‬
‫אברי המין בסבון ורוחצים אותם במטפחת רכה ובמים חמים לפחות במשך ‪ 5‬דקות )שפשוף‬
‫תכיף בסבון והדחה(; אח"כ ממרחים אותם במשך שלוש דקות במזיגת סובלימט של ‪ 1:2000‬או‬
‫במזיגת מירול )‪ ;(1%‬ולאחרונה תבוא פעם אחת סיכה של מזיגת יוד של ‪ 3%-5%‬ותסיים את‬
‫הדיזנפקציה של אברי המין‪ .‬מידיה של האישה היולדת‪ ,‬שעורן קשה וגרוד יותר מעורי אברי המין‬
‫שלה‪ ,‬צריך לטפל במרץ מיוחד‪ .‬במשך ‪ 5‬דקות צריך לרחוץ את הידים במים חמים‪ ,‬בסבון‬
‫ומברשת‪ ,‬ולנקות כל אצבע לבדה‪ ,‬ואז מנקים את הצפרניים במנקה צפרנים ורוחצים אותן שוב ‪5‬‬
‫דקים; ואח"כ משפשפים ‪ 3-5‬דקות בכוהול של ‪ 70-80‬מעלות‪ ,‬ולאחרונה רוחצים ‪ 3-5‬דקות‬
‫בסובלימט של ‪ .1:1000‬אם בודקים בדיקה פנימית‪ ,‬עושים אותה ביד רטובה‪ .‬אם אפשר‬
‫להשתמש לצורך זה בכסיות של גומי‪ ,‬מבשלים אותן במשך ‪ 10‬דקות ונועלין אותן על ידים‬
‫מטוהרות‪ .‬כסיות גומי סטריליות מגדילות במדה מרובה את נקיון הידים וטהורן מנבטי הזהום‪.‬‬
‫כסיות מטוהרות בקיטור של מים הן נקיות מנבטי אינפקציה" )כהן ללא ציון תאריך‪ ,‬עמ' ‪(16‬‬
‫הפרוצדורות המתוארות בטקסט לחיטוי אברי המין של היולדת הן המורכבות ביותר וכוללות טיהור‬
‫משערות‪ ,‬ניקיון במים‪ ,‬השרייה בסובלימט‪ ,‬ומריחה ביוד‪ .‬גם ידיה של היולדת זוכות לניקיון במספר שלבים‬
‫– ניקוי במים‪ ,‬ניקוי הציפורניים‪ ,‬שפשוף בכוהל וניקיון באמצעות סובלימט‪ .‬מכאן‪ ,‬שגופה של היולדת נתפס‬
‫כמקור סכנה עצמי ולכן יש צורך להפעיל עליו פרקטיקות ניקוי אינטנסיביות‪ .‬יש לשים לב לכך כי בעוד‬
‫הניקיון של המיילדת הוגדר כניקיון נשי אשר מושג על ידי שמירה על רכות וחלקות של העור‪ ,‬ידיה של‬
‫היולדת מתוארות כמחוספסות‪ ,‬ולכן קשות לניקוי ורוויות לכלוכים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ההנחיות קובעות כי יש להימנע ממגע בין המיילדת לבין היולדת‪ ,‬באמצעות בדיקות פנימיות על מנת‬
‫להימנע מהחדרת חומר אינפקציוני אל גופה של היולדת‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימות הנחיות ברורות כיצד על המיילדת‬
‫לשטוף את ידיה אם בכל זאת החליטה לבצע בדיקה שכזו‪ .‬שימוש בכפפות גומי מומלץ אף הוא‪ ,‬אולם לא‬
‫ברור מן המקורות עד כמה זמינות היו כפפות בציודה של המיילדת‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫מהות הטיפול של המיילדת ביולדת הינו מניעת הדבקה בחיידקים על מנת למנוע זיהום ובעיקר דלקת שלאחר‬
‫הלידה‪ .‬מניעת הזיהום נעשית באמצעות מכניזם מורכב שבו נעשית הפרדה בין המיילדת ליולדת‪ ,‬ובין חלקי‬
‫הגוף של היולדת לבין עצמן‪ .‬האבחנה בין המיילדת ליולדת הינו דואלי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היולדת נתפסת כמזהמת‬
‫את המיילדת‪ ,‬אם מכיוון שהיא חולה‪ ,‬או מכיוון ששרידים של דם ורקמות אחרות נשארים על גופה של‬
‫המיילדת לאחר הלידה‪ .‬תפיסת היולדת כמזהמת עולה בקנה אחד עם תפיסת הבית‪ ,‬ובעיקר בתי העניים‬
‫כמזוהמים ונגועים בחיידקים )‪ .(Tomes 1998‬מצד שני‪ ,‬הזיהום מוגדר כמגיע מן החוץ‪ ,‬כלומר מגיע עם‬
‫המיילדת אל היולדת‪ ,‬ועל המיילדת להימנע מנשיאת זיהום איתה‪ ,‬ומהעברתו ליולדת‪ .‬הדרך לעשות זאת היא‬
‫על ידי שמירה של המיילדת על עצמה כ"טהורה" ונקייה ומניעת מגע מיותר עם היולדת‪ .‬על ידי הפרקטיקות‬
‫למניעת המגע בין היולדת לבין המיילדת נוצר חיץ ביניהן‪ ,‬שהוא לא רק חיץ פיזי אלא גם חיץ סימבולי בין‬
‫מטופלת למטפלת‪ ,‬בין פסיבי לאקטיבי‪ ,‬אובייקט לסובייקט‪ .‬הבנייתה של היולדת כאובייקט בתהליך מתקיים‬
‫גם בדיון לגבי פעילות המיילדת בלידה עצמה‪.‬‬
‫הטיפול בשעת הלידה עצמה כולל השגחה ושימת לב לגבי אירועים המצריכים קריאה לרופא‪ .‬מצבים אלה‬
‫כוללים לדוגמא תנוחה לא נכונה של העובר כגון "מצב עקום‪ ,‬מצב לרוחב ומצב עוקץ ורגלים‪ ,‬מצב ברכיים"‬
‫)כהן עמ' ‪ .(40‬מצבים בעייתיים אחרים הם חולשה של היולדת )רפיון החבלים(‪ ,‬ובעיקר כאשר זה מגיע‬
‫לאחר פקיעת מי השפיר‪ .‬נושא נוסף הוא מעקב אחר דפיקות לב הולד לאחר יציאת "מי הולד" ובעיקר‬
‫בתקופה האחרונה של הלידה ובדיקת מי השפיר להימצאות מיקוניום‪.‬‬
‫כאשר הלידה מתקרבת לסופה על המיילדת לפעול בדרך הבאה‪:‬‬
‫" כשהלידה הולכת וקרובה לסופה‪ ,‬המפשעה )‪ (Damm‬מבצבצת ועולה ופי הטבעת מתחיל‬
‫להתפתח –צריך להשכיב את היולדת במצב מתאים לה‪ .‬המצב היותר טוב לה הוא על גבה‪,‬‬
‫משום שאז נקל לראות כל זהום ונקל גם לשמוע את דפיקות לב הולד; אולם גם במצב של‬
‫שכיבה על הצד אפשר לקבל את הולד‪– .‬רוחצים שנית את היולדת ומכינים אותה ללידה‪ .‬ואז‬
‫רוחצת המילדת שנית את עצמה‪ ,‬ועומדת הכן לצד היולדת מימינה או משמאלה‪ ,‬לפי הרגלה‪ ,‬כדי‬
‫להתחקות על יציאת הולד דרך האחוי‪ .‬אם מתגלים דם‪ ,‬ריר או צואה‪ ,‬מוחים אותם בצמר גפן‬
‫טבול במזיגה של סובלמיט או ליזול מלמעלה למטה )ולא להיפך(‪ .‬כל זמן שהראש המתקדם‬
‫מתגלה בבית הרחם ונסוג שוב לאחור אין לעשות כלום‪ .‬ורק כשהראש נשאר בבית הרחם ואינו‬
‫נסוג עוד לאחור מתחילה הגנת המפשעה‪ .‬המילדת תופסת בידה האחת את המפשעה‪ ,‬עוצרת‬
‫את חלק הולד )מפרקת( המבלים את המפשעה ומניחה למפרקת להגלות לאט מתחת לאחוי;‬
‫ובעודה מחזיקה באמץ את המפשעה‪ ,‬היא מניחה אז לעבור לאט‪ ,‬ולא לאחור על פני המפשעה‬
‫את עצמות הקדקוד‪ ,‬ואחרי כן את ה‬
‫‪– Fontanelle‬הגדולה‪ ,‬את המצח ואת הפנים‪ .‬כשנולד‬
‫הראש‪ ,‬היא בודקת באצבע לדעת אם אין קשר הטבור לופת את הצוואר; ואם נמצאה לפיתה כזו‬
‫‪66‬‬
‫אפשר להחלישה בנקל‪ ,‬ואת פי הולד ואפו מנקים מן הריר‪ .‬ממתינים ‪ 2-3‬דקים עד החבל הקרוב‪,‬‬
‫ואם הוא מתאחר לבוא תופסים ביד אחת את ראש הולד ולוחצים אותו על גבי המפשעה‪ ,‬ואז‬
‫מתגלה הכתף הקדמית; גם עכשיו יש להוסיף ולהגן עוד ביד השניה על המפשעה‪ ,‬משום שגם‬
‫עתה יכלים להתהוות בה קרעים; ואז תעבור הכתף האחורית על פני המפשעה‪ ,‬והחלק הנשאר‬
‫של הגוף יצא אחרי כן בנקל‪ .‬אחרי הלידה של הולד ממששים את בטן היולדת לדעת אם אין שם‬
‫עוד ולד שני ואם הטרפחת‪ ,‬הצריכה לעמוד כעת על הגבה הטבור‪ ,‬התקפלה כראוי‪) ".‬כהן עמ'‬
‫‪(23‬‬
‫שוב הטקסט מתאר כיצד המיילדת מנקה את היולדת‪ ,‬ושומרת על ניקיון האזור‪ ,‬ובמהלך הלידה עצמה‬
‫מסייעת לתינוק לצאת על ידי תפיסתו ומשיכתו‪ .‬המיילדת מובנית כמרכזית בתהליך‪ ,‬ולכן התנוחה המועדפת‬
‫של היולדת היא זו הנוחה למיילדת‪ ,‬ה"אומץ" מיוחס למיילדת‪ ,‬ואין כל אזכור של המאמץ‪ ,‬הכאב או סוג‬
‫הצירים שחווה היולדת‪ .‬האזכור היחיד לתהליך הצירים הוא בהיעדרו או כאשר חל "רפיון חבלים" המצריך‬
‫קריאה לרופא או דורש מן המיילדת למשוך את התינוק‪.‬‬
‫לאחר הלידה על המיילדת לטפל בתינוק‪ ,‬לבדוק את השליה‪ ,‬ושוב לחטא את היולדת‪ ,‬התינוק והסביבה‪.‬‬
‫טיפול נוסף ביולדת כולל בדיקה שהרחם התכווץ‪ .‬במקרה והשליה ולא יוצאת‪ ,‬או שמתפתח דימום או קרע‬
‫בפרינום על המיילדת לקרוא לרופא‪ .‬מבחינת הטיפול בתינוק על המיילדת לבדוק אם הוא נתון בסכנת חיים‪,‬‬
‫ואם כן על המיילדת להודיע על כך למשפחה‪ .‬במקרה שהתינוק בריא‪ ,‬יש לבצע מספר פעולות וביניהם‪,‬‬
‫רחיצת העפעפיים‪ ,‬קשירת חבל הטבור וחיתוכו‪.‬‬
‫לקראת סיום תפקידיה בבית היולדת‪ ,‬שוב על המיילדת לדאוג לניקיון הסביבה‪ ,‬הפעם על מנת להשאיר את‬
‫הסביבה נקיה בצאתה‪:‬‬
‫"על המילדת לסלק כביסה מלוכלכה‪ ,‬דם‪ ,‬שתן‪ ,‬שליה וקרומים מסביבות היולדת ומהחדר‬
‫במהירות האפשרית‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לפני עזבה את הבית"‪) .‬אצמ ‪(1929 J117/297‬‬
‫לאחר שהמיילדת עוזבת‪ ,‬היא צריכה לחזור לבית היולדת במשך עד ‪ 10‬ימים‪ ,‬ובמהלך ימים אלה לבדוק דופק‬
‫וחום היולדת‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליה להדריך את היולדת כיצד לשטוף את אברי המין החיצוניים‪:‬‬
‫"במשך ‪ 9-10‬ימים צריך להדיח שתי פעמים ביום את אברי המין החיצוניים במים שנרתחו‪ .‬בתור‬
‫מצע להגנה מפני הלכלוך משתמשים בצמר גפן סטרילי‪ ,‬בליגנין או בגז‪ .‬בעיקר צריך להזהר‬
‫שלא תגע יולדת השבוע בידיה באברי המין שלה‪) ".. .‬כהן עמ' ‪(29‬‬
‫היולדת צריכה לשטוף את אברי המין במים אולם עליה להימנע ממגע בידיה באברי המין שלה פעילות‬
‫מסובכת לכל הדעות‪ .‬מטרת ההגבלות היא למנוע מצד אחד זיהום של איברי המין והדבקות בזיהום‪ ,‬ומצד שני‬
‫‪67‬‬
‫זיהום התינוק בהפרשות שלאחר הלידה‪ .‬בדומה לניקוי האינטנסיבי של ידי היולדת‪ ,‬גם הפרקטיקה הזו‬
‫קובעת הפרדה בין חלקי הגוף של האישה‪.‬‬
‫עד כה נסקרו פעולותיה של המיילדת בבית היולדת כגון ניקיון אינטנסיבי‪ ,‬סיוע בלידה עצמה וטיפול לאחר‬
‫הלידה‪ ,‬כאשר אחת הפעילויות החשובות ביותר של המיילדת הייתה פיקוח על מצבה של היולדת וקביעה‬
‫האם ומתי לקרוא לרופא‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬כי הפרקטיקות כולן מכוונות למניעת זיהום לאחר הלידה ליולדת‪,‬‬
‫ולאו דווקא להצלת התינוק‪ .‬דהיינו‪ ,‬נראה כי ההדגשה הינה על תמותת יולדות ולא על תמותת תינוקות‪ ,‬אף‬
‫על פי שתמותת תינוקות נחשבה כמדד החשוב בבריאות הציבור‪ .‬ייתכן כי אבחנה זו נובעת מתפיסה כי אם‬
‫חולה מהווה סיכון לחיי התינוק ולכן תפקידה של המיילדת היא לדאוג לבריאותה של האם‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי‬
‫שציינו‪ ,‬הפעילות למניעת תמותת תינוקות רוכזה בידי אחות התחנה‪ ,‬והייתה בעיקרה פעילות של חינוך‬
‫האמהות לטיפול נכון בתינוק‪ .‬אבחנה זו בין בריאות היולדת לבריאות התינוק מתקיימת גם בפרקטיקת‬
‫הטיפול ביולדת בבית החולים‪ ,‬כפי שיוצג בפרק הבא‪.‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬הפרקטיקה של הטיפול ביולדת על ידי המיילדת מגדירה את היחסים בין המיילדת ליולדת‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת כוחה של המיילדת ואיון היולדת כסובייקט‪ .‬המיילדת נושאת עמה את הזיהום אל בית היולדת‪ ,‬אולם‬
‫היא בעלת הכוח והאמצעים להילחם בהם‪ .‬היולדת‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מכילה בגופה את הזיהום אולם היא נטולת‬
‫יכולת להתמודד עמו לבדה‪ ,‬ותלויה במיילדת שתעשה זאת בשבילה‪ .‬פרט לנושא הזיהום המוכל בתוכו‪ ,‬גופה‬
‫של היולדת מאוין בטקסט‪ ,‬אין כל דיון בתהליך הפיזיולוגי העובר עליו‪ ,‬בצירי הלידה השונים‪ ,‬במבנה‬
‫השרירים ובאופן בו הגוף מבצע את הלידה‪ ,‬וודאי שאין כל אזכור של התהליך הנפשי שעוברת היולדת‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬הוצאת התינוק מן הגוף מיוחסת לפעילות המיילדת‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬היולדת עצמה עוברת‬
‫אובייקטיפיקציה‪ ,‬שבו היא נטולת גוף‪ ,‬נטולת רצונות ותחושות המלוות את הלידה‪ .‬התיאור שלה הוא של‬
‫ייצור לא רציונלי‪ ,‬החי בסביבה מזוהמת‪ ,‬שיש לחדור אליו מבחוץ על מנת לטהרו ולהכינו לפעילות של לידה‪.‬‬
‫באופן היסטורי נראה כי כניסתן של מיילדות רפואיות לאתר הלידה באמצעות הפעילות של הסתדרות‬
‫מדיצינית הדסה‪ ,‬והחקיקה של הממשלה הבריטית מהווה בסיס להחדרה של תפיסת זו של גוף האישה אל‬
‫השיח הכללי שכן‪ ,‬תפיסת הגוף המיוצרת באתר הלידה מחזקת את כוחו של הממסד הרפואי כבעל היכולת‬
‫הבלעדית לשלוט בתהליך הלידה ולווסת אותו‪ .‬בד בבד עם תהליך הפיקוח והמיון שעברו הנשים בתחנות‬
‫טיפת חלב מובנית תפיסת הגוף של היולדת כזקוק לויסות חיצוני ולפיקוח חברתי‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬הלידה הרפואית‬
‫‪68‬‬
‫בכלל‪ ,‬והלידה בבית החולים בפרט נתפסים כלידה הנורמטיבית והנכונה בעיני נשות התקופה‪ .‬מסקנה זו‬
‫מנוגדת למחקרים שנסקרו בפרק המבוא‪ ,‬אשר על פיהם הלידה באמצעות מיילדת קרובה יותר ליולדת‪,‬‬
‫וקשובה יותר לגופה ולחוויותיה‪ .‬במקרה הארצישראלי‪ ,‬אנו רואים כי המיילדת הרפואית מהווה שלב‬
‫בתהליך המדיקליזציה של הלידה והדרת החוויה הסובייקטיבית של האישה בלידה‪.‬‬
‫החקיקה שבחנו קובעת את מעמדה של המיילדת הרפואית‪ ,‬ומגדירה את התפקידים המותרים לה באתר‬
‫הלידה אל מול היולדת כמו גם אל מול הרופא‪ .‬על ידי הגדרת פעילותה של המיילדת סביב הגבול בין תפקידה‬
‫לבין זה של הרופא מגבשת החקיקה את מעמדו של הרופא כמעמד עליון באתר הלידה‪ ,‬וככזה רק הוא מוסמך‬
‫לבצע התערבויות ניתוחיות‪ ,‬כמו גם לתת תרופות‪ .‬הרופא זוכה למעמד בלעדי ובלתי ניתן לערעור במחלקת‬
‫היולדות של בית החולים‪ ,‬שבו גם מתחזקת תפיסת הגוף הנשי כזקוק לויסות חיצוני‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫פרק ג'‪ :‬מחלקת היולדות בבית חולים הדסה ת"א בין השנים‬
‫‪1921-1948‬‬
‫בשני הפרקים הקודמים הוצגו פעילות מיון הנשים ללידת בית ולידת בית חולים על ידי התחנות לאם ולילד‪,‬‬
‫והטיפול ביולדות בביתן על ידי המיילדת‪ .‬בפרקים אלה הועלתה הטענה כי הן התחנות‪ ,‬והן המיילדות‬
‫הרפואיות‪ ,‬כמייצגות המוסד הרפואי‪ ,‬משתתפות ביצירת מנגנון של פיקוח ושליטה על הנשים ועל גופן‪ ,‬תוך‬
‫החדרת אידיאולוגיות מדעיות‪ -‬רציונליות להתנהגותן הן כנשים הרות והן כאמהות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחנו כיצד‬
‫המיילדות הרפואיות אשר טיפלו בנשים שילדו בבית יצרו יחסי כוח עם הנשים באופן שבו הרפואה‪ ,‬ההיגיינה‬
‫והרציונליות הפכו להיות הגורם השלט בלידה‪ ,‬ואילו היולדת עצמה עברה אובייקטיפיקציה‪ .‬טענתי כי הן‬
‫התחנות והן הטיפול על ידי המיילדת הרפואית מהווים בסיס לשיח חברתי לפיו לידה תחת פיקוח רפואי‬
‫נתפסת כנורמטיבית והאישה היולדת עצמה נתפסת כאובייקט אשר אינו זכאי או מסוגל לבחור את מקום‬
‫הלידה או להשפיע על מהלכה‪ .‬על רקע שיח זה מועבר אתר הלידה בהדרגה אל בית החולים שבו מתאפשרת‬
‫שליטה רפואית מכסימלית הן על התנאים הסביבתיים ורמת ההיגיינה‪ ,‬והן על גופה של האישה‪.‬‬
‫העברת אתר הלידה אל בית החולים משתקפת גם בתהליכי ההתפתחות של מחלקות ליולדות בבתי החולים‪.‬‬
‫על מנת לבחון את צמיחתם של המוסדות הרפואיים המטפלים ביולדות בחרתי להתמקד‪ ,‬כמקרה מבחן‪,‬‬
‫במחלקת היולדות בבית החולים הדסה ת"א‪ ,‬ובאופן בו התפתח המוסד מראשית שנות ה – ‪ 20‬ועד אמצע‬
‫שנות ה‪ 40 -‬של המאה ה‪ .20 -‬קיימות מספר סיבות לבחירת בית חולים הדסה תל אביב כמוקד למחקר‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬עד כה לא נעשה מחקר מקיף על בית החולים‪ ,‬ועבודה זו הינה הזדמנות למפות באופן ראשוני את‬
‫התפתחות בית החולים על סמך מקורות ארכיוניים קיימים‪ .‬מסמכי בית חולים הדסה ת"א בכלל ומחלקת‬
‫היולדות בפרט‪ ,‬נמצאים בארכיון ההיסטורי של עיריית תל אביב‪ .‬מקורות אחרים לגבי בית החולים נמצאים‬
‫בארכיון הציוני‪ ,‬ובגנזך המדינה‪ .‬מקורות אלה מאפשרים לבחון את התפתחותו של בית החולים כמו גם את‬
‫מערכות היחסים בין המוסדות הרפואיים השונים כגון הנהלת בית החולים‪ ,‬הנהלת הסתדרות מדיצינית הדסה‪,‬‬
‫קופות החולים השונות‪ ,‬מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט ובתי חולים פרטיים‪.‬‬
‫סיבה נוספת להתמקדות בבית החולים הדסה תל אביב היא אופיה הייחודי של העיר תל אביב כיישות‬
‫פוליטית‪ ,‬יהודית בעלת אוטונומיה‪ ,‬אשר בה באים לידי ביטוי היבטים שונים של המתחים החברתיים‬
‫‪70‬‬
‫המתקיימים ביישוב היהודי בארץ ישראל בכלל )שביט ‪ ;2003‬שביט וביגר ‪ .(2001‬בית החולים בתל אביב‬
‫שירת בעיקר את הקהילה היהודית בתל אביב‪ ,‬והוא מהווה דוגמא להתפתחותם של שירותים רפואיים על ידי‬
‫הקהילה היהודית עצמה‪ ,‬תוך יחסי גומלין עם מוסדות אחרים בישוב כמו גם עם הממשלה הבריטית‪.‬‬
‫ההתמקדות בבית החולים בתל אביב‪ ,‬לפיכך‪ ,‬מאפשרת לנו הצצה ממוקדת אל עולם של יחסי גומלין בין‬
‫מוסדות שונים ביישוב היהודי בא"י בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬ובחינה של מכלול האינטרסים ומוקדי הכוח‪.‬‬
‫מקובל לחשוב כי מחלקת היולדות התפתחה בהתאמה לצרכי הקהילה )לוי ‪ ,(1998‬אולם תפיסה זו אינה‬
‫עולה בקנה אחד עם ממצאי המחקר‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬במהלך השנים ‪ 1929-1931‬כדוגמא‪ ,‬גדלה מחלקת‬
‫היולדות ב – ‪) 150%‬מ – ‪ 20‬מיטות ל – ‪ 30‬מיטות ראה נספח א'(‪ ,‬בעוד האוכלוסייה בתל אביב גדלה‬
‫בשנים אלה רק ב ‪) 15%‬מכ‪ 40000 -‬לכ ‪) 46000-‬שביט וביגר ‪ ,2001‬עמ' ‪ ( (93‬כלומר‪ ,‬מחלקת היולדות‬
‫גדלה בצורה שאינה פרופורציונלית לגידול באוכלוסייה‪ ,‬וזאת בניגוד למצב בירושלים באותן השנים‪ .‬לצורך‬
‫השוואה‪ ,‬חלוקת המיטות בתל אביב בשנת ‪ 1931‬הייתה מח' פנימית ‪ 48‬מיטות‪ ,‬ניתוח ‪ ,15‬ילדים ‪ ,24‬נשים‬
‫‪ ,7‬יולדות ‪ 30‬ותינוקות )יונקים( ‪ ,30‬ואילו בירושלים חלוקת המיטות הייתה יולדות ‪ 13‬פנימית ‪ ,34‬ניתוח‬
‫‪ 22‬וילדים ‪) .31‬ארכיון ת"א ‪ 4-4675‬ללא ציון תאריך(‪ .‬על מנת להסביר את הפער בין ירושלים לת"א‪ ,‬ניתן‬
‫לטעון מחד כי בירושלים היו בתי חולים נוספים פרט ל"הדסה" אשר טיפלו גם הם ביולדות‪ ,‬ולכן הדסה יכלה‬
‫לשמור על מח' יולדות קטנה יחסית אשר טיפלה רק בנשים עניות במיוחד הזקוקות לטיפול רפואי‪ .‬הסבר שני‬
‫אפשרי יכול להיות ההבדל בין מספר התינוקות שנולדו בירושלים לבין מספר התינוקות שנולדו בת"א‪ ,‬או‬
‫כפי שהדבר נוסח על ידי לוי "המחלקה המבוקשת והמלאה ביותר הייתה מחלקת היולדות‪ ,‬כיאה לעיר חדשה‬
‫עם תושבים צעירים" )לוי ‪ ,1998‬עמ' ‪ .(442‬עם זאת‪ ,‬מן הנתונים המספריים החלקיים המצויים בידי נראה‬
‫כי מס' הלידות שטופלו על ידי ארגון הדסה בירושלים ובתל אביב היה דומה‪ ,‬ועמד על כ ‪1200-1300‬‬
‫לידות‪ .‬על סמך אי התאמה זו בין הגידול באוכלוסייה לגידול במחלקת היולדות‪ ,‬אנסה במהלך פרק זה לבחון‬
‫את ההשערה כי הגדלת מספר המיטות בתל אביב נובעת ממדיניות בית החולים הנגזרת מתפיסת עולם‪ ,‬יחסי‬
‫גומלין בין בעלי אינטרסים ושיקול כלכלי‪.‬‬
‫בראשית הפרק נבחן באופן כללי את התפתחות בית החולים הדסה תל אביב ואת הפיכתו למוסד עירוני‪,‬‬
‫ובחלקו השני של הפרק נדון בהתפתחות מחלקת היולדות בתקופה שבה היה בית החולים בידי "הסתדרות‬
‫מדיצינית הדסה" לעומת התקופה שבה היה בית החולים בידי העירייה‪ .‬נבחן את שורת הטיעונים בהם‬
‫‪71‬‬
‫השתמשו במשך שנות השלושים והארבעים על מנת להגדיל את מחלקת היולדות‪ ,‬ונעמוד על הקשר בין‬
‫טיעונים אלה לבין שדות שיח אחרים וביניהם השיח הסוציאלי והשיח הלאומי‪ -‬בטחוני‪ .‬לאחר מכן נבחן את‬
‫השיקולים הכלכליים הקיימים סביב מחלקת היולדות‪ ,‬ואת תרגומם לשאיפתה של העירייה להקים בית‬
‫יולדות נפרד בשנות הארבעים‪ ,‬שאיפה שהתממשה עם הקמת בית חולים ליולדות "הקריה"‪.‬‬
‫בחלקו השלישי של הפרק נדון בשיטות הטיפול ביולדות שהונהגו במחלקת היולדות‪ ,‬וננתח את האופן בו‬
‫מובנה גופה של היולדת בשיטות טיפול אלה‪ ,‬כמו גם את השיקולים הכלכליים הכרוכים בהם‪.‬‬
‫‪ .1‬בית חולים הדסה ת"א – סקירה כללית‬
‫בשנים הראשונות לאחר הקמתה של תל אביב ניתנו שירותי הבריאות לתושבי העיר ביפו‪ .‬בשנת ‪1914‬‬
‫הונחה אבן הפינה לבית חולים בתל אביב‪ ,‬אולם בתקופת מלחה"ע ‪ I‬הבנייה הופסקה‪ ,‬וחומרי הבניין הופקעו‬
‫ע"י התורכים‪ .‬קעמצ"א הפעילה ביפו את בית החולים הקיים "שער ציון"‪ ,‬ולאחר שזה נסגר ב – ‪1920‬‬
‫הועברו השירותים למרפאה בת"א‪ .‬ב‪ 1921 -‬שופץ על ידי "הדסה" בהשתתפות מועצת העירייה בניין "מלון‬
‫ספקטור" ברח' נחלת בנימין‪ ,‬שהיה הבניין הגדול ביותר בעיר באותה תקופה‪ .‬כאשר החל לפעול המקום‬
‫כבית חולים ב – ‪ 1921‬היו בו ‪ 75‬מיטות שחולקו למחלקה פנימית‪ ,‬כירורגית‪ ,‬ילדים ועיניים‪ .‬בית החולים‬
‫הורחב תוך שימוש בבניינים ודירות סמוכים והגיע בשנת ‪ 1928‬ל ‪ 125 -‬מיטות )לוי ‪.(1998‬‬
‫במהלך ‪ 1925‬הסכימה העירייה להשתתף בהוצאות בית החולים בסכום של ‪ 300‬לי"מ לחודש תוך‬
‫השתתפות בדירקטוריון המפקח על ההכנסות וההוצאות‪ .‬בנוסף הוסכם שהעירייה תבנה בניין עבור ‪100‬‬
‫מיטות אשר יימסר להדסה להמשך הפעלה תוך השתתפות העירייה בהוצאות‪ .‬שטח הוקצה על ידי מועצת‬
‫העיר ברח' בלפור‪ ,‬טקס הנחת אבן הפינה נערך ב – ‪ 30.6.1925‬והבניין נחנך בראשית שנת ‪ .1929‬הבניין‬
‫החדש כלל בשלב הראשון ‪ 3‬קומות ובו ‪ 130‬מיטות‪ .‬בקומה התחתונה של הבניין‪ ,‬מוקמו המחסנים‪,‬‬
‫המטבחים וחדרי האוכל‪ ,‬הקומה השניה כללה את המחלקה הכירורגית‪ ,‬מחלקת ילדים‪ ,‬שני חדרי ניתוח וחדר‬
‫סטריליזציה‪ ,‬והקומה השלישית כללה ‪ 4‬חדרים לרופאי הבית ונשארה ריקה כדי להוסיף ‪ 30‬מיטות נוספות‬
‫בפיתוח עתידי‪ .‬מחלקת היולדות מוקמה בבניין ישן סמוך ובו היו ‪ 22‬מיטות ליולדות )לוי ‪ .(1998‬בבית‬
‫‪72‬‬
‫החולים היו אלמנטים שנחשבו חדשניים בתקופה כגון מעליות שהעלו את האוכל מקומת המרתף לקומות‬
‫האשפוז‪ ,‬מערכת טלפונים פנימית‪ ,‬ואזעקה עם פעמון ליד כל מיטה‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 1930‬פעל בית החולים במימון הדסה‪ ,‬כשעיריית תל אביב משתתפת בסכום של ‪ 100-300‬לא"י‬
‫לחודש‪ .‬לאורך השנים עשתה הדסה מאמצים להגביר את השתתפות העירייה בתקציב ולהביא לכך שגם‬
‫המושבות ישתתפו בו‪ .‬השתתפות המושבות נדרשה שכן בית החולים שרת‪ ,‬כבית החולים הציבורי היחיד‬
‫באזור‪ ,‬את תושבי המושבות מיבנה עד נתניה עד פתיחת בית חולים בילינסון בפתח תיקווה בשנת ‪.1936‬‬
‫לשם השגת השתתפות מוגדלת מהעירייה‪ ,‬השתמשה "הדסה" באמצעי לחץ שכללו הפחתה במספר המיטות‬
‫ואיום בסגירת מחלקות‪ .‬לחץ זה הגיע לשיאו כאשר ב‪ ,1930 -‬בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב‪ ,‬החליטה‬
‫הדסה כי בכוונתה להעביר את בתי החולים בחיפה ובתל אביב לידי הקהילות המקומיות על ידי הפחתת‬
‫השתתפותה באופן הדרגתי עד – ‪ 0%‬תוך ‪ 5‬שנים‪ .‬בעקבות החלטה זו הודיע מנהל "הסתדרות מדיצינית‬
‫הדסה"‪ ,‬ד"ר יסקי‪ ,‬לעיריית תל אביב בחודש מרץ ‪ 1930,‬כי בתחילת אוקטובר אותה שנה תחל העברה‬
‫הדרגתית של בית החולים והמרפאות לידי העירייה )ארכיון ת"א ‪ .(4-4728‬המו"מ בין הצדדים הוביל‬
‫להגברת הלחץ של הדסה על עיריית ת"א ועל הממשלה הבריטית‪ ,‬ובחודש אפריל הודיעה הדסה כי אם‬
‫העירייה לא תאשר את תקציבה הכולל השתתפות של ‪ 2500‬לא"י בתקציב בית החולים‪ ,‬היא תסגור מחלקות‬
‫בבית החולים‪ .‬כהמחשה לאיום זה‪ ,‬סגרה הדסה לתקופה קצרה את המח' הכירורגית‪ .‬בשורה של מכתבים‬
‫לעירייה דיווח מנהל בית החולים על ההשלכות הקשות הנובעות מסגירת המח' הכירורגית והפסקת קבלת‬
‫מקרי אסון‪ ,‬ועל הזעם הגואה בקרב התושבים )ארכיון ת"א תיק ‪ .(1929-1931 4-4642/8‬בנוסף‪ ,‬כאמצעי‬
‫לחץ ישיר על הממשלה הבריטית‪ ,‬פנה מנהל הסתדרות מדיצינית הדסה לממשלה הבריטית וציין כי מצבי‬
‫חירום וכירורגי יופנו לביה"ח הממשלתי ביפו‪.‬‬
‫המו"מ הסתכם בכך שבשנת ‪ 1931-1932‬האחריות לבית החולים עברה לידי העירייה שהשתתפה בתקציב‬
‫בסכום של ‪ 2500‬לא"י‪ .‬הדסה מימנה בשלב ראשון חלק ניכר מהתקציב בסך של ‪ 9300‬לא"י‪ ,‬והממשלה‬
‫הבריטית השתתפה אף היא בתקציב בסכום של ‪ 2500‬לא"י‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתתפו בתקציב גם ועדי המושבות‬
‫בסכום של ‪ 168-391‬לא"י‪ ,‬ופיק"א בסכום של ‪ 66-100‬לא"י )ידיעות העיר תל אביב ‪.(1933‬‬
‫‪73‬‬
‫למרות שבערים אחרות בארץ העדיפה הממשלה הבריטית להפעיל בתי חולים ממשלתיים‪ ,‬דוגמאת זה‬
‫שהופעל ביפו‪ ,‬הסכימה הממשלה הבריטית להשתתף בהוצאות בית החולים העירוני בתל אביב‪ ,‬בתנאי‬
‫שתהיה לה זכות פיקוח על אופן הניהול של בית החולים‪ ,‬ואפשרות להשתתף בועד המנהל‪ .‬ממשלת המנדט‬
‫הגדירה את בית החולים הדסה תל אביב כבית חולים ממשלתי – מוניציפלי )גנזך המדינה ‪1941- ,M/20/41‬‬
‫‪ ,(1946‬כלומר ראתה אותו כבית חולים המסובסד על ידה וכפוף להוראותיה‪ .‬בהמשך הפרק נראה כיצד‬
‫השפיע הפיקוח הבריטי על ניהול מחלקת היולדות‪.‬‬
‫בעקבות ההסכם בין הדסה‪ ,‬עיריית תל אביב והממשלה הבריטית‪ ,‬עבר בית החולים‪ ,‬שהיה כפוף עד אותה‬
‫עת להנהלת "הדסה" בירושלים‪ ,‬לפעילות תחת ועד מנהל שבראשו סגן ראש העיר ישראל רוקח ובו השתתפו‬
‫נציגי הדסה‪ ,‬ונציגי מחלקת הבריאות של הממשלה הבריטית )ארכיון ת"א תיק ‪ .4-4675‬ללא ציון תאריך(‪.‬‬
‫לשינוי זה הייתה השלכה על אופי המוסד‪ ,‬אשר הפך ממוסד המהווה חלק מפעילות סיוע רפואי של אגודה‬
‫פילנטרופית אמריקנית‪ ,‬למוסד עירוני‪ ,‬מקומי‪ ,‬בעל אופי של מוסד כלכלי הרואה את תפקידו כמשרת את‬
‫צורכי הציבור המקומי‪.‬‬
‫כעדות לשינוי באופי המוסד ניתן לראות את השינויים שערכה עיריית תל אביב בבית החולים לאחר העברתו‬
‫לידיה‪ .‬השינויים כללו הגדלת מספר המיטות בבית החולים‪ ,‬ובפרט מספר המיטות ליולדות כפי שנראה‬
‫להלן‪ .‬בנוסף‪ ,‬ערכה עיריית תל אביב סדרה של שינויים בתקצוב בית החולים שכללו שינויים בתנאי העבודה‬
‫של הרופאים‪ ,‬האחיות והצוות המנהלי של בית החולים והשוואת תנאיהם לתנאי פקידי העירייה‪ ,‬דהיינו‬
‫הפחתת גובה המשכורת‪ ,‬ימי חופש וכד'‪) .‬ארכיון ת"א ‪ (4-4728‬הפחתה נוספת של משכורות הרופאים‬
‫והעוזרים התאפשרה ב – ‪ 1933‬בעקבות הקצאת מספר מיטות במחלקות לטיפולים פרטיים של רופאים‬
‫בכירים‪ .‬הקצאת מיטות בבית החולים לטיפולים פרטיים היה מנוגד לעקרונות העבודה של "הדסה"‪ ,‬אולם‬
‫איפשר לעירייה לשלם פחות לרופאים תוך שהיא מאפשרת להם אפיק פרנסה נוסף )ארכיון ת"א ‪4-4643‬‬
‫‪.(1933‬‬
‫בשנת ‪ 1933‬נבנתה הקומה השלישית של בית החולים ונוספו ‪ 90‬מיטות לבית החולים )ידיעות העיר תל אביב‬
‫‪ ;1930‬ידיעות העיר תל אביב ‪ .(1950‬מעיתונות התקופה עולה כי בנוסף להרחבת בית החולים נעשו פעולות‬
‫שהגבירו את התחרותיות של בית החולים‪ ,‬כגון התקנת מטבחי חשמל בכל המחלקות‪ ,‬רכישת ציוד חדיש‬
‫לניתוחים‪ ,‬פיתוח המחלקה למחלות אף אוזן וגרון‪ ,‬העסקת מומחה לאורתופדיה במשרה חלקית‪ ,‬פתיחת‬
‫‪74‬‬
‫מחלקה מיוחדת לאלקטרותירפיה ששימשה את החולים המאושפזים וכן חולי חוץ‪ ,‬ופיתוח מעבדת בית –‬
‫החולים )לוי ‪ .(1998‬התמקצעות זו התאפשרה בין היתר בזכות עלייה גדולה של רופאים בעלי התמחויות‬
‫ספציפיות ממרכז אירופה בתקופה זו )ניידרלנד ‪.(1983‬‬
‫בשנת ‪ 1933‬הודיעה הדסה על הפחתת השתתפותה במימון בית החולים עוד יותר על רקע המשבר הכלכלי‬
‫המעמיק בארה"ב‪ .‬עיריית ת"א עשתה מאמצים להגדיל את השתתפות הדסה )ארכיון ת"א ‪,(1933 4-4643‬‬
‫אולם כפי הנראה ללא הצלחה‪ ,‬שכן בסוף ‪ 1933‬חלוקת ההכנסות הייתה כדלהלן )לא"י(‪ :‬עירייה ‪3000‬‬
‫ממשלה ‪ ,3000‬מושבות ‪ ,400‬הדסה ‪ .1200‬בשנה זו היו ההכנסות מחולים ‪ 3,400‬לא"י‪ ,‬כלומר יותר מרבע‬
‫מהתקציב )ידיעות העיר תל אביב‪ .(1933/4 ,‬חלק מהכנסות אלה שולם על ידי קופת חולים כללית‪ ,‬וקופת‬
‫חולים עממית עבור טיפול בחברי הקופות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1939‬נפתח בניין נוסף שאיפשר הרחבה של מחלקות השירותים של בית החולים כגון מחסנים כמו גם‬
‫הוספת מיטות‪ ,‬בעיקר במחלקת הילדים )ידיעות העיר תל אביב‪.(1938/9 ,‬‬
‫ד"ר מ‪ .‬לבונטין שניהל את בית החולים בתקופת "הדסה"‪ ,‬המשיך לנהל את בית החולים עד ‪ 1933‬ולאחר‬
‫מכן התפטר והמשיך לנהל את המחלקה הפנימית‪ .‬דר' א‪ .‬אברמוביץ' התמנה למנהל ביה"ח וכיהן בתפקיד זה‬
‫עד ‪ .1939‬בשנת ‪ 1939‬החליט הועד המנהל למנות אדם בעל כישורים אדמיניסטרטיביים‪ -‬רפואיים לניהול‬
‫בית החולים במשרה מלאה ומונה לתפקיד זה ד"ר ת‪ .‬גרושקא‪ ,‬מומחה להיגיינה סוציאלית‪ ,‬בעל ניסיון כבעל‬
‫תפקיד בכיר במניסטריון הבריאות בצ'כוסלובקיה‪ .‬בתקופתו של גרושקא חלו שינויים רבים בבית החולים‬
‫והוא המשיך להתרחב עד שהגיע למספר מוצהר של ‪ 300‬מיטות בשנת ‪ ,1946‬אף כי בפועל מספר המיטות‬
‫היה גבוה מהמוצהר‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .2‬שינויים במחלקת היולדות בבית החולים "הדסה" ת"א‬
‫‪ 2.1‬מחלקת היולדות בתקופת "הדסה"‬
‫קודם שנתחיל בתיאור פרטי השינויים שחלו במספר המיטות שהוקצו ליולדות בבית החולים‪ ,‬יש להאיר את‬
‫תשומת הלב לכך שהמונח "מיטה" אינו מסמן במסמכים מיטה פיזית אלא מקום בבית החולים המוקצה‪ ,‬על פי‬
‫שיקולים שונים‪ ,‬למחלקות השונות‪ .‬כפי שצוטט מפי מנהל בית החולים בשנת ‪" :1930‬מספר המטות‬
‫במחלקה משתנה בהתאם לעונה ומצב הבריאות בעיר" )לבונטין ‪.(1930‬‬
‫בבית החולים שפעל ב"מלון ספקטור" היו בתחילה כ‪ 6 -‬מיטות ליולדות‪ ,‬ובשנת ‪ 1923‬הועלה המספר ל – ‪9‬‬
‫מיטות‪ .‬נראה כי בשנת ‪ ,1925‬כאשר הונחה אבן הפינה לבית החולים ברח' בלפור‪ ,‬לא תוכנן בבית החולים‬
‫מקום למחלקת יולדות‪ ,‬שכן בטקס הנחת אבן הפינה הכריז מאיר דיזינגוף‪ ,‬ראש העיר כי "מחלקת יולדות‬
‫תקום ב"אפשרות ראשונה" ובדירה שכורה באופן ארעי" )מצוטט בניסים לוי ‪ ,1998‬עמ' ‪ .(441‬כלומר‪,‬‬
‫דיזינגוף ראה חשיבות במחלקת היולדות כשירות ציבורי‪ ,‬אולם אולי לא כחלק מבית החולים‪ .‬במשך שלוש‬
‫השנים עד שנפתח בית החולים‪ ,‬הלך מספר המיטות ליולדות בבית החולים שברח' נחלת בנימין וגדל‪ ,‬עד‬
‫שהגיע ל – ‪ 20‬מיטות‪ ,‬וייתכן כי כתוצאה משינוי זה‪ ,‬נבנה בניין המיועד למחלקת יולדות בחצר בית החולים‬
‫ברח' בלפור ומחלקה זו נפתחה יחד עם בית החולים‪ .‬להלן נפרט מספר תהליכים שהובילו לעלייה ההדרגתית‬
‫במספר המיטות ליולדות מ – ‪ 9‬ב‪ 1923 -‬ל – ‪ 20‬ב‪.1929 -‬‬
‫בחורף ‪ 1926-1927‬הוגדלה מחלקת היולדות ב – ‪ 8‬מיטות על חשבון המחלקה הפנימית והמחלקה‬
‫הגניקולוגית‪ .‬אף כי ניסים לוי )‪ (1998‬טוען שהדבר התאפשר עקב שיפור המצב התברואתי של היישוב‬
‫והירידה במקרי הדיזינטריה והטיפוס‪ ,‬מסמכי הארכיון מעלים טיעונים שונים במקצת כפי שעולה מן הטקסט‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫"בתור המשך לשיחתנו בדבר מחלקת היולדות הננו מעירים את תשומת לבכם למצב‬
‫הקטסטרופלי של מחלקה זו‪ .‬מספר הנשים הנרשמות ללדת במחלקה זו הולך וגדול מיום ליום‬
‫ואין בהחלט באפשרות המחלקה הזאת לקבלן מסבת המספר המצומצם של מטות‪ .‬אם בקיץ‬
‫עוד אפשר איך שהוא להכריח את הנשים ללדת בבתיהן‪ ,‬הנה בחדשי החרף ובעקר בעונת‬
‫הגשמים דבר זה הוא בלתי אפשרי מסבת תנאי הדירה הגרועים‪ ,‬שבעונה זו הם נעשים עוד יותר‬
‫גרועים‪ .‬במקרי מחלות אחרים‪ ,‬כגון טיפוס ודיזנטריה אפשר להתוכח עם החולים ולסרב לקבלם‬
‫במשך ימים אחדים לביה"ח‪ ,‬ואלם דבר זה הוא בלתי אפשרי לגמרי ביחס לאשה שחבלי לידה‬
‫אחוזה ואין לה מקום ללדת‪ .‬נשים אלה אנו מוכרחים לקבל לביה"ח אפילו מבלי להתחשב עם‬
‫‪76‬‬
‫כח הקליטה של המחלקה והאסור החמור להעמיד מטות נוספות‪ .‬במקרים כאלה פקוח ‪ 2‬נפשות‬
‫גם של היולדת וגם של התינוק‪ ,‬דוחה את כל האסורים‪) ".‬לבונטין ‪1926‬א(‬
‫מן הטקסט עולה כי לא הייתה ירידה בשיעורי התחלואה בטיפוס ודיזינטריה‪ ,‬אלא שהיחס למחלות אלה‬
‫השתנה כך שהם נתפסו כמקרים לא דחופים‪ ,‬אל מול היולדות שקבלתן דרושה באופן מיידי בשל הצירים‪.‬‬
‫הכותב מדגיש את הלחץ על בית החולים מצד היולדות הנרשמות במחלקה שלא ניתן לשכנע אותן ללדת‬
‫בביתן‪ ,‬טענה זו חוזרת על עצמה גם בטקסטים נוספים‪ .‬כפי שראינו בפרק על מיון היולדות‪ ,‬כאשר קוראים‬
‫טיעון כזה עלינו לזכור כי מיון היולדות נעשה על ידי התחנות לאם ולילד שפוקחו על ידי הדסה‪ ,‬ולכן‬
‫לכאורה הייתה אפשרות לווסת את מספר הילדות המופנות לבית החולים ולמנוע מצבי לחץ‪ ,‬אולם כפי‬
‫שראינו‪ ,‬גם בשל המסר של התחנה בדבר העדפת בית החולים‪ ,‬לעיתים גם נשים שלא מוינו ללידת בית‬
‫חולים פנו בעת הלידה לבית החולים‪ .‬בניגוד לטקסטים אחרים שיידונו בהמשך‪ ,‬טקסט זה מדגיש דווקא את‬
‫הפן הרפואי‪ ,‬שכן הלידה בבית החולים מוצגת כהצלה של ‪ 2‬נפשות‪ ,‬אף כי כפי שצויין במבוא‪ ,‬אין עדות‬
‫ליתרונו של בית החולים על פני לידת בית בתקופה זו‪ .‬הכותב משתמש בטיעון של מצב המגורים אשר מופיע‬
‫כאן במשמעותו הבסיסית כמצב הדירה שאינו מתאים ללידה‪ .‬בהמשך נבחן את השינויים שחלו במשמעות‬
‫המושג "מצב הדירה" לאורך התקופה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1928‬שוב נעשו מאמצים להגדיל את מספר המיטות ליולדות על ידי מנהל בית החולים‪ ,‬אולם‬
‫"הדסה" הודיעה כי המספר המקסימלי של מיטות המוקצים למחלקה זו הוא ‪ 20‬וביקשה שלא לעבור על‬
‫מספר זה‪ .‬הואיל וכפי הנראה נהגו בבית החולים להעלות את מספר המיטות התפוסות על ידי יולדות עד ‪25‬‬
‫מטות‪ ,‬ביקש מנהל בית החולים מהנהלת הדסה לפנות לרופאי המושבות‪ ,‬ולקופת חולים ולהודיע להם על‬
‫הקריטריונים לקבלת חולים למחלקה‪ .‬בעקבות כך פנו בכירי "הדסה" לועדי המושבות‪ ,‬לרופאים במושבות‬
‫ולמרכז קופת חולים‪ ,‬וציינו את הקריטריונים לקבלת יולדות לבית החולים‪ .‬שני המכתבים שנשלחו מ"הדסה"‬
‫מפרטים את הקריטריונים לקבלת יולדות בבית החולים‪ ,‬אולם הסיבה להפחתת המיטות בבית החולים מוצגת‬
‫כנובעת מ"היחס של עיריית תל אביב לשאלת השתתפותה בתקציבנו"‪ .‬אף כי נושא המכתב זהה‪ ,‬תוכן‬
‫המכתבים שונה‪ .‬בעוד הפנייה של "הדסה" לועדי המושבות מציינת כי "נתנו הוראות לאחיות הצבוריות‬
‫העובדות בתחנות לטפול בנשים הרות לבלי לרשום יולדות לביה"ח בתל‪-‬אביב חוץ מאותם המקרים שיש‬
‫בהם סכנת מות‪ .‬על ועד המושבה או היולדת לדאוג איפא לעזרה רפואית ליולדת במושבה" )כצנלסון ויסקי‬
‫‪1928‬ב(‪ ,‬הפנייה לקופת חולים מציינת את שני הקריטריונים "בתור הראשון מקרים פטולוגיים ובתור השני‬
‫‪77‬‬
‫מקרים מסבת תנאים סוציאליים גרועים")כצנלסון ויסקי ‪1928‬א(‪ .‬מכאן שהדסה מבחינה בין ישובי הפועלים‬
‫המוגדרים כישובים שבהם תנאים סוציאלים גרועים‪ ,‬ולכן יש לעשות כל מה שאפשר על מנת לאפשר להן‬
‫ללדת בבית החולים‪ ,‬לבין המושבות שבהם ניתן ללדת באמצעות מיילדת‪ .‬אבחנה זו קשורה גם לכך‬
‫שהיולדות בקיבוצים היו חברות קופת חולים כללית וזכאיות עקב כך למימון לידה בבית החולים על ידי‬
‫הקופה‪.‬‬
‫הטקסט משתמש במונח "תנאים סוציאליים" במקום הניסוח "תנאי בית לא ראויים"‪ .‬השימוש במונח תנאים‬
‫סוציאליים‪ ,‬שהוא מושג מעורפל יותר איפשר לתת למושג פרשנויות רחבות יותר בשנים הבאות‪ ,‬כפי‬
‫שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫שני המכתבים מציינים כי הדסה החליטה להפחית במספר המיטות בבית החולים כסנקציה על עיריית תל‬
‫אביב‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפועל‪ ,‬השינוי במספר המיטות לא חל על מחלקת היולדות‪ .‬לפני ההפחתה במספר המיטות‬
‫בבית החולים היו ‪ 125‬מיטות שחולקו כדלהלן‪ :‬פנימית ‪ ,43‬כירורגית ‪ ,18‬ילדים –‪ ,20‬נשים ‪ ,4‬יולדות ‪,20‬‬
‫יונקים ‪) 20‬ליבונטין ‪1929‬ב(‪ .‬לאחר ההפחתה במספר המיטות היה המצב‪ :‬פנימית ‪ ,37‬כירורגית ‪ ,15‬ילדים‬
‫ ‪ 15‬יולדות – ‪ ,20‬יונקים – ‪ 20‬וגניקולוגית – ‪ ,3‬סה"כ ‪ 110‬מיטות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בעוד שמספר המיטות‬‫במחלקות האחרות הופחת‪ ,‬לא הופחת מספר המיטות במחלקת היולדות‪ ,‬ומספרן בבניין ברח' נחלת בנימין‬
‫עמד על ‪.20‬‬
‫כפי הנראה‪ ,‬עם המעבר לבניין החדש ברח' בלפור‪ ,‬לאחר שהגיעו הדסה‪ ,‬עיריית ת"א והמושבות להסדר‪,‬‬
‫עלה מספר המיטות בבית החולים לכ‪ 130 -‬מיטות‪ ,‬ומספר המיטות ליולדות נשאר ‪ .20‬בשנת ‪ 1929‬נוספו‬
‫למחלקת היולדות ‪ 5‬מיטות בתרומת ארגון "עזרה" )דיזינגוף ‪ ,1929‬ליבונטין ‪1929‬א(‪ .‬ארגון "עזרה" היה‬
‫ארגון בעל סניפים בקהילות היהודיות בעולם ובעיקר במדינות האנגלוסקסיות – בריטניה‪ ,‬דרום אפריקה‬
‫ואוסטרליה‪ .‬פעילות הארגון התמקדה בניסיון לסייע לנשים עניות ללדת בבית החולים‪ ,‬במסגרת זו מימן‬
‫הארגון לידות בבתי חולים שונים בירושלים‪ .‬בתל אביב‪ ,‬הציע ארגון "עזרה" לממן הוספת ‪ 5‬מיטות במחלקת‬
‫היולדות‪ ,‬תמורת השתתפות בסך ‪ 300‬לא"י לשנה‪ ,‬שהם מחצית מסכום ההוצאות להחזקת חמש מיטות של‬
‫יולדות במשך שנה )לפי ‪ 45‬גא"י ליום מחלה‪ ,‬בתוספת ‪ 10-15‬גא"י להחזקת תינוק במשך יום(‪ .‬בתמורה‪,‬‬
‫הובטח כי יצוין על גבי שלט כי ארגון "עזרה" משתתף במימון המיטות‪ ,‬ותתקבלנה יולדות שתשלחנה על ידי‬
‫"העזרה" תוך המלצה בנוגע למצבן הכלכלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬סוכם כי מן היולדות ייגבה תשלום על פי המקובל‬
‫‪78‬‬
‫בהדסה‪ ,‬ובתמורה ‪ 20%‬מכלל ההכנסות של מחלקת היולדות יעברו לקרן מיוחדת לעזרה ליולדות שתתנהל‬
‫באופן משותף על ידי הדסה ו"העזרה" )אצמ ‪.(J113/6955‬‬
‫בעקבות התרומה‪ ,‬לא נוספו מיטות לבית החולים‪ ,‬אלא בוצעה על ידי הדסה הפחתה במספר המיטות‬
‫במחלקות האחרות‪ ,‬וזאת שוב‪ ,‬באופן מוצהר‪ ,‬מתוך מדיניות להפעיל לחץ על עיריית ת"א וועדי המושבות‬
‫להגדיל את השתתפותן בתקציב בית החולים‪ .‬לאחר השינוי עמד מספר המיטות בבית החולים על ‪134‬‬
‫מיטות‪ ,‬שחולקו כדלהלן‪ :‬פנימית ‪ ,38‬כירורגית ‪ ,18‬יולדות וגניקולוגית – ‪) 33‬מהן יולדות ‪ ,(25 -‬יונקים‬
‫‪ ,25‬ילדים ‪ .20‬נראה כי התוספת במיטות למחלקת היולדות היה על חשבון המחלקה הפנימית‪ ,‬תוך הוספת ‪5‬‬
‫מיטות עבור יונקים )כצנלסון ויסקי ‪.(1929‬‬
‫החל מחודש מרס ‪ ,1929‬ועד העברת בית החולים לידי העירייה‪ ,‬הופרשו ‪ 20%‬מהכנסות מחלקת היולדות‬
‫אל הקרן המשותפת של "עזרה" ו"הדסה"‪ .‬בסה"כ בשנת ‪ 1929‬הועברו ‪ 127.69‬לא"י מתוך ‪638.450‬‬
‫לא"י הכנסות של מחלקת היולדות לקרן זו )לבונטין ‪ .(1929‬מכאן‪ ,‬ש"הדסה" השתמשה בהסכם עם‬
‫"העזרה" כאמצעי לגייס כספים לקופתה במספר דרכים‪ .‬ראשית‪ ,‬הדסה קיבלה תרומה של ‪ 300‬לא"י מבלי‬
‫להגדיל למעשה את הוצאותיה‪ ,‬ויתרה מכך השתמשה בשינוי במספר המיטות כמנוף להפעלת לחץ על עיריית‬
‫תל אביב להגדיל את השתתפותה בבית החולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעקבות ההסכם‪ ,‬הייתה להדסה האפשרות להוציא‬
‫חלק מן ההכנסות ממחלקת היולדות ולהזרים כספים אלה לפרוייקטים אחרים‪ ,‬יש לשער בירושלים‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ 2.2‬מחלקת היולדות בתקופת העירייה‪ :‬צורך‪ ,‬אידיאולוגיה או שיקול כלכלי?‬
‫בשנת ‪ ,1931‬לאחר העברת בית החולים מ"הדסה" לידי העירייה‪ ,‬הוחלט להגדיל את מספר המיטות ליולדות‬
‫ל – ‪ 30‬וכך מדווח מנהל יו"ר הועד המנהל בישיבת עירייה‪:‬‬
‫" מחלקת היולדות‪ :‬הדוחק במחלקה זו נשאר כמוקדם‪ ,‬ובכדי להקל על המצב – החלט בועד‬
‫המנהל להוסיף החל מראשון לנובמבר‪ ,‬חמש מטות ולהעמיד את מספרן על שלושים‪ .‬גם‬
‫המספר הזה מצומצם עד מאוד" )רוקח ‪(1931‬‬
‫בעקבות השינוי עמד מספר המיטות בבית החולים על ‪ .154‬המחלקות חולקו כדלקמן‪ :‬פנימית ‪ ,48‬ניתוח ‪,15‬‬
‫ילדים ‪ ,24‬נשים ‪ ,7‬יולדות ‪ ,30‬תינוקות ‪.30‬‬
‫בשנת ‪ ,1933‬חלו שני שינויים חדים במספר המיטות ליולדות בבית החולים‪ .‬בראשית שנת ‪ 1933‬הוגדל‬
‫מספר המיטות ליולדות מ – ‪ 30‬ל ‪) 35 -‬ידיעות העיר ת"א ‪ ,(1933‬ובחודש יולי הוחלט להפחית את מספר‬
‫המיטות ליולדות ל – ‪ .22‬שני שינויים אלה מאפשרים להתבונן בתהליכים הקורים בתוך בית החולים‬
‫בפרספקטיבה רחבה יותר‪ ,‬ולקשור שינויים אלה ליחסי הכוחות בין קבוצות פוליטיות שונות‪ ,‬וכן למכלול של‬
‫אינטרסים ותפיסות עולם‪ .‬אירועים אלה מעניינים במיוחד לאור התרחשותם בשנת ‪ ,1933‬שנה סוערת‬
‫במיוחד ביחסי הכוחות בין תנועת הפועלים לתנועה הרוויזיוניסטית בתל אביב‪ ,‬שבה התרחשו אירועי שביעי‬
‫של פסח‪ ,‬כמו גם רצח ארלוזורוב )שביט וביגר ‪ ,(2001‬סערה שכפי שנראה‪ ,‬לא פסחה גם על תחום שירותי‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫הגדלת מספר המיטות מ – ‪ 30‬ל‪ 35 -‬אפשרה לבית החולים לטפל בכ‪ 110-120 -‬יולדות בחודש‪ .‬מהמסמכים‬
‫הארכיוניים עולה כי הגדלת מיטות זו הובטחה לקופות החולים‪ ,‬בתמורה להעלאת התעריף ליולדת‪ .‬כך‬
‫לדוגמא כותב ד"ר ר‪ .‬כצנלסון‪ ,‬מנהל קופת חולים העממית שבמושבות במחוז המרכז לסגן ראש העיר ישראל‬
‫רוקח‪:‬‬
‫"ב – ‪ 25‬לינואר ‪ 1933‬כתב לנו כב' ואישר לנו את ההסכם שנעשה ביננו‪ ,‬והינו שהארגון ישלם‬
‫תשלום מינימלי בעד כל לידה ‪ -.1‬לא"י במקום חצי לא"י‪ ,‬ששלמנו עד כה‪ ,‬ושלעומת זה יתן כב'‬
‫הוראות להגדיל את מספר המטות במחלקת היולדות עד ‪ .35‬כב' הבטיח כמו כן לחפש דרכים‬
‫להגדלת המספר עד ‪) "40‬כצנלסון ‪1933‬א(‪.‬‬
‫עדות דומה בדבר העלאת התעריף ליולדת מופיעה במכתב שנכתב מהנהלת קופ"ח של ההסתדרות הכללית‬
‫)ארכיון ת"א ‪1933 4643‬א(‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד להבטחות להגדיל את מספר המיטות ליולדות‪ ,‬הוחלט בחודש‬
‫‪80‬‬
‫יולי ‪ 1933‬על הפחתה חדה במספר המיטות ליולדות‪ ,‬לכדי ‪ 22‬מיטות ליולדות‪ .‬כך בחודשים אוקטובר‬
‫ונובמבר התקבלו למחלקת היולדות רק ‪ 83‬ו ‪ 86‬יולדות‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬וסורבו ‪ 60‬ו ‪ 65‬יולדות )ארכיון ת"א ‪4-‬‬
‫‪ 4643‬ללא ציון תאריך(‪ .‬בסוף מארס ‪ 1934‬היו ‪ 177‬מיטות בבית החולים שחולקו כדלהלן‪ :‬פנימית ‪,65‬‬
‫כירורגית ‪ ,31‬יולדות ‪ ,22‬נשים ‪ ,6‬יונקים ‪ ,22‬ילדים ‪) 31‬ידיעות העיר ת"א ‪ .(1933/4‬מכאן‪ ,‬שעל חשבון‬
‫ההפחתה במספר המיטות ליולדות הוגדל מספר המיטות במחלקות הפנימית‪ ,‬הכירורגית ובמחלקת הילדים‪.‬‬
‫כאשר נדרשה "הדסה" להסביר את ההפחתה במספר המיטות בעיתונות התקופה‪ ,‬הוסבר כי בעוד היולדות‬
‫יכולות לקבל טיפול גם בבית וגם בבתי החולים הפרטיים‪ ,‬אין הדבר כך לגבי החולים במחלות קשות ובעיקר‬
‫הילדים‪ ,‬ולכן מצאו לנכון להגדיל את מחלקת הילדים תוך הקטנת מחלקת היולדות )הארץ ‪.(1933‬‬
‫התמרמרות על החלטת הדסה מצד קופ"ח כללית וקופ"ח העממית בוטאה במכתבים זועמים שנשלחו ליו"ר‬
‫הועד המנהל‪ .‬כך לדוגמא נכתב במכתב מקופ"ח של ההסתדרות הכללית‪:‬‬
‫"קבלנו ידיעה שהחלטתם להקטין את מספר המטות במחלקת היולדות ב‪.14 -‬‬
‫החלטתכם זו פוגעת קשה בהוספיטליזציה של היולדות בבית‪-‬החולים‪ ,‬שגם המספר המלא של‬
‫המטות לא הספיק בשבילן‪ ,‬והדאגה התכופה של הועד המנהל את בית‪-‬החולים העירוני צריכה‬
‫היתה להיות – הגדלת מספר המטות עד כדי שיספק את צרכי העזרה ההכרחית ליולדות‪ ,‬ולא‬
‫להקטינם למטה מכל מינימום‪.‬‬
‫אין כל ספק שהחלטתכם זו תעורר התמרמרות קשה וצודקת בתוך אוכלוסי העיר…" )ארכיון ת"א‬
‫‪1933 4-4643‬א(‬
‫קופת חולים כללית מוטרדת מן ההפחתה במספר המיטות שכן זו מחוייבת כלפי חבריה לממן טיפול ביולדות‪,‬‬
‫ומרבית היולדות של קופת חולים כללית ילדו בבתי חולים במימון הקופה )שוורץ ‪ .(1997‬בית חולים הדסה‬
‫ת"א סיפק כפי הנראה את השירות ליולדות במחיר הזול ביותר בשוק‪ ,‬לעומת בתי חולים פרטיים‪ ,‬ולכן‬
‫הפעילה קופת חולים לחץ כבד על עיריית תל אביב להגדלת מחלקת היולדות וליצירת עדיפות לקבלה של‬
‫יולדות קופת חולים לבית החולים‪ .‬מטקסטים אחרים עולה כי אכן התקיימה בבית החולים פרקטיקה של‬
‫העדפת יולדות חברות קופת חולים‪ ,‬או לכל הפחות הקלה בקריטריונים לקבלתן‪ .‬יש לציין כי קופת חולים‬
‫העממית שבמושבות‪ ,‬אשר הוקמה ביוזמת הדסה לא הייתה מחויבת‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬כלפי היולדות לספק לידה‬
‫בבית חולים‪ ,‬וכפי שציינו חלק מהיולדות במושבות ילדו בבתיהן או בבתי חולים פרטיים או אף נשלחו‬
‫למקומות אחרים בארץ )כצנלסון ‪1933‬ג(‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫במסגרת ההתנגדות להחלטת הועד המנהל להפחית את מספר המיטות ליולדות‪ ,‬פרסם אל פרלסון )‪(1933‬‬
‫ממרכז קופת חולים מאמר ב"דבר" תחת הכותרת "הנפקיר את בריאות האישה" היוצא בחריפות כנגד‬
‫ההחלטה‪ .‬המאמר מפרט את הרכבה של הוועדה אשר קיבלה את ההחלטה להפחית את מספר המיטות‬
‫ליולדות בבית החולים‪ ,‬אשר כללה‪ 2" :‬באי‪-‬כוח העיריה )הא' רוקח וד"ר מ‪ .‬כהן(‪ 2 ,‬באי‪-‬כוח "הדסה" )ד"ר‬
‫יסקי וחברה אחת של הסתדרות נשי הדסה באמריקה( ועוד ‪ 2‬ב"כ הממשלה" הכותב טוען כי פרט לישראל‬
‫רוקח הצביעו כל המשתתפים בעד ההחלטה להפחית את מס' המיטות ליולדות בבית החולים‪ .‬להלן נבחן את‬
‫האינטרסים וההשקפות של כל אחד מהגורמים שהשתתפו בדיון‪ ,‬ונראה כיצד אלו נרקמים יחד להשפעה על‬
‫מבנה מחלקת היולדות בבית החולים‪.‬‬
‫אנשי הדסה‪ ,‬ד"ר יסקי וחברת הסתדרות נשי הדסה )ששמה לא מוזכר( מייצגים את עמדתה הרשמית של‬
‫הדסה על פיה יש לקבל יולדות לבית החולים בהתאם לשני קריטריונים – חשש ללידה פתולוגית ו‪/‬או תנאי‬
‫בית לא ראויים ללידת בית‪ .‬דהיינו‪ ,‬הדסה רואה את עיקר תפקידו של בית החולים במתן שירות לשכבות‬
‫חברתיות נמוכות כחלק מפרוייקט של שיפור חברתי‪ .‬בהתאם לגישה זו‪ ,‬ולאור סכסוך מתמשך עם קופת‬
‫חולים )שוורץ ‪ ,(1997‬נציגי הדסה מתנגדים לפרקטיקה של שימוש בבית החולים לצורך אספקת‬
‫התחייבויות קופ"ח כללית למבוטחיה בתחום הטיפול ביולדות כפי שעולה מן הטקסט הבא שכותב ד"ר יסקי‬
‫אל רוקח‪:‬‬
‫"בישיבתה האחרונה של הועד המנהל של ביה"ח העירוני הדסה בתל‪-‬אביב צינתי שצריך לחקור‬
‫את אופן חלוקת המטות של מחלקת היולדות של ביה"ח‪ ,‬כי המספרים המובאים במכתבו של‬
‫הדר' אברבנאל מה‪ 28 -‬באוקטובר לגב' פרסיץ נותנים יסוד לחשוש כי החלוקה בלתי צודקת‪.‬‬
‫נראה לי כי היחס המספרי בין המטות המוקצות לשתי קופות החולים לבין אלה המוקצות‬
‫ליולדות האחרות אינו לגמרי בהתאם להרכב הישוב בת"א‪ .‬מ‪ 845 -‬יולדות שנתקבלו לביה"ח‬
‫בחדשי ינואר‪-‬ספטמבר ‪ 1934‬היו ‪ (416+90) 506‬חברות קו"ח הכללית וקוח"ע במושבות ו‪339 -‬‬
‫מהשדרות הבלתי מבוטחות בקופות‪-‬החולים‪ .‬אם נוסף לכך נשים לב שבין ‪ 847‬יולדות אשר יצאו‬
‫במשך חדשים אלה מביה"ח היו רק ‪ 229‬לידות פתולוגיות והשאר‪ ,628 ,‬לידות רגילות‪ ,‬הרי יודגש‬
‫עוד יותר הצורך בחקירת המצב‪.‬‬
‫אבקש‪ ,‬איפוא את כב' להעמיד שאלה זו על סדר היום של ישיבת הועד המנהל הבאה‪) ".‬יסקי‬
‫‪1934‬ג(‬
‫מכאן‪ ,‬שהפרקטיקה הקיימת בבית החולים של העדפת יולדות מקופ"ח כללית‪ ,‬או לכל הפחות הקלה בתנאי‬
‫הקבלה שלהן לבית החולים‪ ,‬הפריעה להדסה‪ ,‬ואחד הביטויים להתנגדותה לפרקטיקה זו הייתה הצבעתה‬
‫להפחתת מספר המיטות ליולדות בבית החולים‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫שני נציגים נוספים שמונה אל פרלסון הם נציגי מח' הבריאות של הממשלה הבריטית‪ .‬הממשלה הבריטית‬
‫השתתפה במימון בית החולים בהתאם למספר המיטות הקיימות בו‪ ,‬על פי תעריף שהוסכם וכן הייתה‬
‫אחראית לאישור תקציב עיריית תל אביב‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬לא הייתה הממשלה הבריטית מעונינת להגדיל את בית‬
‫החולים‪ ,‬ואחת לתקופה התלוננה על כך שבית החולים הוא גדול מדי ובזבזני מדי‪ .‬בנושא הלידות‪ ,‬נקטו‬
‫הבריטים בגישה כי בית החולים מיועד למקרים פתולוגיים בלבד‪ ,‬וכי אין הרשויות צריכות לקחת על עצמן‬
‫את הטיפול במקרים הסוציאליים‪ ,‬זאת בניגוד להנהלת הדסה שראתה את הטיפול במקרים הסוציאליים‬
‫כמרכז פעילותה‪ .‬כך לדוגמא טוענת מח' הבריאות בפני עיריית תל אביב תוך דרישה להקטין את מחלקת‬
‫היולדות ל – ‪ 10‬מיטות‪:‬‬
‫‪“The municipality should not be responsible for normal maternity cases … It is unnecessary‬‬
‫‪and economically impracticable to provide from public funds for the hospital admission of‬‬
‫‪normal maternity cases either from amongst the poor or richer classes. Such a provision is‬‬
‫‪made no where in England nor in Europe except on a paying basis, or for the purpose of‬‬
‫‪training of nurses or midwives.‬‬
‫‪It has been clearly demonstrated in America and elsewhere that an outside maternity service‬‬
‫‪with deliveries at home, has resulted in a lowered maternal and infant mortality. If Tel Aviv‬‬
‫‪were to attempt to accommodate in hospital 75% of all normal maternity cases at present, it‬‬
‫‪would require to provide 50 beds for maternity cases and an increased number in proportion‬‬
‫‪to the population in future. I do not think either Government or Municipality should incur such‬‬
‫‪an unnecessary liability.‬‬
‫‪I advocate the provision of a maternity ward for abnormal and gynecological cases of 10 beds‬‬
‫‪and the suppression of the existing, very unsatisfactory, maternity section. I consider the‬‬
‫)‪existing section a positive danger to any woman admitted” (District Commissioner 1935‬‬
‫מן הטקסט ברור כי מח' הבריאות של הממשלה הבריטית אינה סבורה שעל העירייה לממן טיפול ביולדות‬
‫מסיבות סוציאליות‪ ,‬אלא מסיבות רפואיות בלבד‪ ,‬וגורסת כי יש לצמצם למינימום את מחלקת היולדות‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬זהו המצב הנורמטיבי באירופה‪ ,‬ואין סיבה שלא יתקיים גם בארץ ישראל‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬יולדות‬
‫שאינן מטופלות בבית החולים הציבורי יכולות ללדת בבתי חולים פרטיים‪ ,‬או בביתן באמצעות מיילדת‪ .‬מן‬
‫המסמכים של מחלקת הבריאות עולה כי האפשרות לבטל את המימון לבית החולים על בסיס אי ההתאמה של‬
‫מחלקת היולדות לקריטריונים של מחלקת הבריאות‪ ,‬הן מבחינת רמת טיפול‪ ,‬והן מבחינת גודל המחלקה‬
‫נבחנה מספר פעמים לאורך התקופה אולם לא מומשה )גנזך המדינה ‪.(1939-1945 M23/38‬‬
‫‪83‬‬
‫בין שני נציגי העירייה שהשתתפו בדיון מופיע ד"ר מ‪ .‬כהן‪ ,‬חבר המפלגה הרוויזיוניסטית‪ ,‬התומך אף הוא‬
‫במתן שירות מיילדות שיטפלו ביולדות בביתן‪ ,‬ובדומה למחלקת הבריאות של הממשלה הבריטית‪ ,‬טוען כי‬
‫זהו המצב במדינות אירופה וארה"ב שבהן לטענתו הופעלו שירותי מיילדות בית בהצלחה גדולה‪ ,‬וללא מקרי‬
‫מוות ליולדות או לתינוקות )כהן ‪.(1933‬‬
‫במאמרו בעיתון "הארץ" בו הגיב לטענותיו של אל פרלסון טען מ‪ .‬כהן כי הסיבה להפחתת המיטות ליולדות‬
‫הוא הירידה במספר התינוקות הנולדים בתל אביב מחד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬הגדלת התחלואה במחלות קשות ובעיקר‬
‫בקרב ילדים אשר חייבה את המוסד הרפואי להגדיל את מספר המיטות במחלקת הילדים‪:‬‬
‫"אין לבוא בדרישה להגדיל את מספר המטות במחלקת היולדות רק על סמך גידולו של הישוב‪.‬‬
‫בסיס נכון לדרישה כזו יכול לשמש רק מספר הלידות בעיר‪ ,‬והמספרים על הלידות בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫כפי שהם בדו"ח של מחלקת הבריאות של ממשלת א"י מוכיחים‪ ,‬שלא רק שהילודה לא עלתה‬
‫בהתאם לגידול הישוב אלא להפך‪ ,‬משנת ‪ 1927‬ועד ‪ 1932‬יש ירידה מתמדת‪.‬‬
‫…‪.‬‬
‫עובדא זו היא היא הקובעת בעיקר את יחסינו לבעית ההוספיטליזציה של היולדות‪.‬‬
‫מספר המיטות במחלקת היולדות ויחסו למספר הכללי של המטות בביה"ח לא ירד כפי שהיה‬
‫צריך להיות‪ ,‬לאור המספרים הנ"ל‪ ,‬אלא עלה והטבלא הבאה תוכיח‪:‬‬
‫השנה‬
‫מספר המטות‬
‫‪1928‬‬
‫‪1929‬‬
‫‪1930‬‬
‫‪1931‬‬
‫‪1932‬‬
‫‪1933‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫האחוז ביחס למספר‬
‫הכללי של המטות‬
‫‪16%‬‬
‫‪19.4%‬‬
‫‪14.9%‬‬
‫‪18.5%‬‬
‫‪17.4%‬‬
‫‪17.5%‬‬
‫אין להסיח מן הדעת‪ ,‬שבבד בבד‪ ,‬עם התפתחותה של העיר הוטב במדה נכרת המצב הכלכלי‬
‫של התושבים‪ ,‬ולחלק הגון‪ ,‬שקודם לכן נאלץ היה‪ ,‬בגלל חוסר אמצעים או תנאי בית גרועים‪,‬‬
‫להזדקק למוסדות ציבוריים‪ ,‬מרשים התנאים ללדת בבית או לפנות לבית חולים פרטי‪.‬‬
‫מצבן של היולדות בתל‪-‬אביב וסביבתה טוב בהרבה ממצב של החולים במחלות חריפות ובעיקר‬
‫של הילדים החולים‪ ,‬כי נוסף ל – ‪ 22‬המטות ליולדות בביה"ח העירוני הדסה בת"א יש עוד ‪24-30‬‬
‫מטות ליולדות בבתי‪-‬החולים הפרטיים‪ ,‬בעיר‪ ,‬בס"ה ‪ 52-46‬מטות‪ ,‬היכולות לשמש לא פחות מ‪-‬‬
‫‪ 2500‬לידות בשנה‪ -‬מה שמהווה ‪ 100%‬מן הצורך במטות ליולדות בתל‪-‬אביב וסביבתה‪ ,‬אם כמובן‬
‫ישתמשו במדה מספקת בבתי החולים הפרטיים‪.‬‬
‫מר פרלסון טוען‪ ,‬שפעולותיהם של האורגנים העירוניים בכל "עיר תרבותית" המכוונות להגן על‬
‫האם בלידתה ולעזור לה בכל האפשר כוללות גם הבטחת ביה"ח ליולדות‪ .‬העובדות מוכיחות‪,‬‬
‫שמספר המטות במחלקת היולדות בביה"ח העירוני הדסה בת"א הוא באופן יחסי גדול מאשר‬
‫בבתי‪-‬החולים בכרכי העולם "התרבותי"‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫ולדוגמא‪:‬‬
‫גרמניה‪ :‬בבתי חולים עירוניים בני ‪ 150-500‬מטות עמדו בשנת ‪ 1925‬לשרות המחלקות ליולדות‬
‫וגניקולוגיה ‪ 3.6%‬מכל המיטות‪ .‬בברלין עמדו לרשות היולדות בשנת ‪ 1929‬רק ‪ 5.3%‬מכל המטות‬
‫בבתי‪ -‬החולים‪ ,‬כולל בתי חולים פרטיים‪.‬‬
‫ניו יורק‪ :‬רק ‪ 5.3%‬ממספר כל המטות בעיר‪ ,‬כולל בתי חולים פרטיים ליולדות‪ ,‬לרשות היולדות‪".‬‬
‫)הארץ ‪(1933‬‬
‫מכאן‪ ,‬שד"ר מ‪ .‬כהן‪ ,‬המסתמך על נתונים מן העולם‪ ,‬תומך בלידות בבית ובבתי חולים פרטיים‪ ,‬וגם הוא כמו‬
‫מח' הבריאות של ממשלת המנדט אינו סובר כי מרבית הטיפול ביולדות צריך להתבצע מכספי הציבור‪ .‬יש‬
‫לציין כי אלו הם האזכורים היחידים שמצאתי במסמכים לעמדה זו‪ ,‬המנוגדת לעמדת קופ"ח של ההסתדרות‬
‫הכללית ומשקפת את תפיסות ימניות יותר‪ .‬התחזקות כוחם של בעלי תפיסת עולם ימנית בעירייה בשנת‬
‫‪ 1933‬אינה מפתיעה‪ ,‬שכן בעקבות בחירות ‪ 1932‬הייתה מפלגת הפועלים באופוזיציה במועצת העיר‪ ,‬כוחה‬
‫של המפלגה הרוויזיוניסטית עלה והנהלת העיר הייתה נתונה בידי החוגים "האזרחיים" )שביט וביגר ‪.(2001‬‬
‫נראה כי אירועים פוליטיים אלה‪ ,‬כמו גם ההתפרצויות האלימות ביחסים בין התנועות שארעו בשנת ‪,1933‬‬
‫עומדים ברקע החיכוך הגלוי בין העירייה לבין קופות החולים בהקשר למחלקת היולדות‪.‬‬
‫השפעה נוספת של רעיונותיו של ד"ר מ‪ .‬כהן עשויה להיות מוכנותה של עיריית תל אביב לקבל על עצמה‬
‫בשנת ‪ 1933‬את שירות מיילדות חוץ שאמור היה לטפל בכ – ‪ 20%‬מהלידות בעיר )יסקי ‪1933‬ב;‬
‫אברמוביץ ‪1933‬א( תוך הקצאת תקציב לפעילות זו כפי שראינו בפרק הקודם‪.‬‬
‫נחזור להצבעה בועד המנהל לגבי ההפחתה במספר המיטות ליולדות‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬נציגי הדסה‪ ,‬נציגי‬
‫הממשלה הבריטית ואחד מנציגי העירייה הצביעו כולם בעד ההפחתה במספר המיטות ליולדות‪ ,‬ועשו זאת‬
‫משיקולים שונים‪ .‬על פי אל פרלסון‪ ,‬היחיד שהצביע נגד ההחלטה היה ישראל רוקח יו"ר הועד המנהל של‬
‫בית החולים‪ ,‬וסגן ראש העירייה‪ .‬אף כי ישראל רוקח אינו איש מפלגת הפועלים‪ ,‬או נציג קופת חולים‬
‫כללית‪ ,‬כאישיות פוליטית ראה רוקח את הלידה בבית החולים כדרישה של הציבור העירוני‪ .‬לפיכך‪ ,‬הצבעתו‬
‫של רוקח כנגד ההחלטה להפחית את מספר המיטות ליולדות היא ניסיון להיענות לדבר הנתפס על ידו‬
‫כ"צורך" ודרישה של הציבור‪ ,‬ושמניעתו תגרום למרמור‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬כיצד מובנית תפיסה זו של רוקח את דרישת הציבור? מן המקורות הארכיונים עולה כי ראש‬
‫העיר חשוף במהלך שנות השלושים לטיעונים שונים אשר הוצגו לפניו להצדקת הגדלת מחלקת היולדות‪.‬‬
‫שיח זה שמתקיים בסביבתו של רוקח‪ ,‬ואשר רוקח משתתף בו ומהדהד אותו בהתכתבויותיו עם הממשלה‬
‫‪85‬‬
‫הבריטית הינו שיח המצדיק לידה בבית חולים כפרקטיקה נורמטיבית‪ ,‬ודורש כי זו תיעשה במימון ציבורי‬
‫דהיינו על ידי הגדלת מחלקת היולדות בבית החולים העירוני‪.‬‬
‫להלן נבחן את השיח להצדקת הלידה בבית החולים‪ ,‬ובפרט נדון בשימושים שנעשו במושג "מצב סוציאלי"‬
‫תוך הרחבת שדה המשמעות של המושג כך שיכלול בתוכו יותר ויותר יולדות‪ .‬ההסתמכות על מושג זה‪ ,‬ולא‬
‫על ההקשרים הבריאותיים של הלידה‪ ,‬מובילים לכך שבשיח זה ההצדקה להגדלת מחלקת היולדות הינה‬
‫הצדקה חברתית לאומית ולא הצדקה בריאותית‪.‬‬
‫‪ 2.3‬טיעונים חברתיים להגדלת מחלקת היולדות‬
‫"מצב סוציאלי"‬
‫כפי שראינו בפרק העוסק במיון היולדות‪ ,‬משמעות המושג "מצב סוציאלי" במקורו היה מצב בית שאינו‬
‫מתאים ללידה בבית‪ ,‬דהיינו מצב לא היגייני הנגזר מעוני‪ .‬לפי עקרון זה‪ ,‬הובאו לבית החולים בעיקר נשים מן‬
‫המעמדות הנמוכים על מנת לאפשר להן תנאים היגייניים ללידה‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬בבתים בהם ניתן היה לעשות‬
‫זאת‪ ,‬פעלה המיילדת ליצירת תנאים היגייניים בבית היולדת‪ .‬בתל‪-‬אביב הוכל המושג גם על אוכלוסיית‬
‫הפועלים והמהגרים אשר התגוררו בשכונות האוהלים והצריפים שבעיר‪ .‬במשך שנות ה‪ ,30 -‬לבש המושג‬
‫מגוון של משמעויות שנגזרו מן השיח הקיים בתקופה‪ ,‬אשר איפשרו לכלול בתוך תחום המושג נשים רבות‬
‫יותר ויותר‪.‬‬
‫הדוגמא הראשונה‪ ,‬המופיעה במכתב שהתקבל מקופ"ח עממית במושבות מראה כיצד הורחב משמעות‬
‫המושג "מצב הבית" כך שיכלול קריטריונים רבים יותר כגון מרחק מבית החולים ורמת הטיפול שבה יכולה‬
‫לזכות היולדת בביתה לאחר הלידה‪:‬‬
‫"אתמול כתבנו לך בענין מצב החברות במושבות הזקוקות למטות במחלקת היולדות בבית‬
‫החולים בתל אביב‪ … .‬הרשה לי להביא לפניך דוגמה אחת מהמושבה נתניה‪:‬‬
‫ידוע לך שנתניה רחוקה מאוד מתל‪-‬אביב ובמקרה של איזה סבוך בשעת הלידה אין כל אפשרות‬
‫להביא את החולה בדרכים הרעות לתל‪-‬אביב‪ .‬עד כה היתה נתניה מקבלת רשות בשביל שתי‬
‫יולדות לחדש‪ .‬הנהלת בית החולים עמדה בכל תקף על זה שאם במשך חדש או חדשים לא‬
‫השתמשו במטות זה לא נתן זכות בחדש הבא לקבל יותר משתי מטות במשך החדש‪.‬‬
‫במשך חצי השנה האחרונה גדל הישוב בנתניה וסביבותיה פי שלש‪ ,‬נוספו לנו נקודות כמו אבן‪-‬‬
‫יהודה‪ ,‬עם ‪ 70‬משפחה‪ ,‬הגרות כלן בצריפים בצפיפות נוראה‪ .‬במקום להגדיל את מספר המטות‬
‫ליולדות הופחת המספר מ – ‪ 2‬ל – ‪ 1‬לחדש‪ .‬הבקר קיבלתי מכתב מזעזע מאחת החברות שלנו‪,‬‬
‫‪86‬‬
‫פועלת מאבן‪-‬יהודה‪ ,‬שבו היא מתחננת שנסדר לה מטה בבית החולים בתל אביב‪ .‬החלטתי‬
‫לפנות אליך בכדי שתעזור לנו בענין זה‪ ,‬מפני שאינני חושב שבגלל קבלת ‪ 5-6‬יולדות נוספות‬
‫במשך החדש מכל המושבות כדאי להביא את הארגון שלנו לידי זעזועים כאלה‪.‬‬
‫גם בעיר שלום המצב לא טוב מזה‪ .‬אני מכיר יפה את הנקודה הזאת‪ ,‬תושביה ברבם הגדול הם‬
‫פועלים המרויחים ‪ 150-200‬מא"י ליום‪ .‬בבית אין מי שיטפל ביולדת ומן ההכרח לעזור לאלימנט‬
‫הזה להתקבל לבית החולים" )כצנלסון ‪1933‬ב(‬
‫מן הטקסט עולות שלוש משמעויות למושג "מצב הבית"‪ .‬ראשית‪ ,‬בית המרוחק מבית החולים‪ ,‬ושלא ניתן‬
‫להביא את היולדת ממנו אל בית החולים במקרה של סיבוך בלידה‪ ,‬מוצג כבית שאינו מתאים ללידה‪ .‬יש‬
‫מקום להזכיר כי ההנחיות למיילדות הורו לקרוא לרופא במקרה של סיבוך בלידה‪ ,‬ולא מוזכרת דרישה‬
‫להעביר יולדת בשעת הלידה אל בית החולים‪.‬‬
‫טיעון שני שעולה מן הטקסט הוא היכולת של "בית היולדת" לדאוג לטיפול ביולדת ולעזור לה לאחר הלידה‪.‬‬
‫חשיבותו של בית החולים לפיכך‪ ,‬הוא פחות הטיפול בשעת הלידה ויותר הטיפול בנשים וההשגחה עליהן‬
‫לאחר הלידה‪ .‬טיעון זה מעניין‪ ,‬שכן עזרה על ידי הקהילה בסיוע לאישה היולדת הוא וודאי זול יותר ואולי אף‬
‫מועיל יותר מאשפוז בבית חולים‪ ,‬אולם בולטת הנטייה להסתמך דווקא על המוסד הרפואי על מנת לפתור‬
‫קושי חברתי‪ .‬היבט נוסף הוא תפיסת הכותב את הפועלים המרווחים ‪ 150-200‬לא"י כשכבה חברתית נמוכה‬
‫הנכללת בתחום פעילותה של "הדסה" כמפעל לשיפור סוציאלי‪.‬‬
‫הטיעון כי אין אפשרות לטפל ביולדת בביתה לאחר הלידה מופיע גם במכתב מן העירייה אל הממשלה‬
‫הבריטית המסביר מדוע אין להפחית את מספר המיטות ליולדות בבית החולים‪:‬‬
‫‪“It is inconceivable that the mother should be left in the house without any attendance at‬‬
‫‪least "during the first week after delivery, while the father has to go out to his work in order‬‬
‫‪not to lose his livelihood. It must also be taken into consideration that the majority of mothers‬‬
‫‪are new arrivals in this country whose relatives are still abroad, were it not for this reason, the‬‬
‫‪arrangement for deliveries at home would have been to a great extent easier. In the opinion‬‬
‫‪of the Council, only the lesser part of its duty to provide for maternity needs has so far been‬‬
‫)ארכיון ת"א תיק ‪accomplished." ( 1935 4644‬‬
‫הטקסט מעבה את שורת ההצדקות לכך שלא ניתן לטפל ביולדת בביתה לאחר הלידה‪ ,‬וביניהם היעדרות של‬
‫האב אשר צריך לחזור לעבודה‪ ,‬וריחוק מקרובי משפחה אחרים המאפיין חברת מהגרים‪ .‬ההנחה היא שחברת‬
‫המהגרים‪ ,‬בשל מאפייניה הייחודיים‪ ,‬זקוקה לפיקוח רפואי הדוק יותר‪ ,‬אשר על המוסדות הציבוריים לספקן‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫משמעות שלישית למושג "מצב בית" אשר עולה ממכתב קופ"ח עממית‪ ,‬ומצוי גם בטקסט של העירייה אל‬
‫ממשלת המנדט הוא הצפיפות בבית‪ .‬כך כותב ראש העיר אל מח' הבריאות‪:‬‬
‫‪“In the conditions prevailing in Tel Aviv, whose inhabitants are living in a state of great‬‬
‫‪overcrowding because of the high rent and where many thousands of families are still living in‬‬
‫‪huts, it is inconceivable and impossible for social and medical reasons that deliveries should‬‬
‫‪take place in a crowded house often in the presence of children living in the same room or‬‬
‫)ארכיון ת"א תיק ‪hut”.( 1935 4644‬‬
‫יש לשים לב כי הסיבה לכך שהצפיפות בבתים מפריעה על פי הטקסט‪ ,‬אינה באופן מפורש העדר תנאים‬
‫היגייניים ראויים ללידה‪ ,‬וסיכון היולדת‪ ,‬כפי שראינו בתקופה קודמת‪ ,‬אלא נוכחות של ילדים אחרים‪ ,‬דהיינו‬
‫העדר פרטיות‪ .‬הבנייה של לידה כדבר הדורש פרטיות קשור לתפיסת קרבה פיזית כדבר שיש להימנע ממנו‪,‬‬
‫מטעמי "נימוס" כמו גם מטעמים של מניעת מחלות‪ ,‬נגזר מן העקרונות של "האמהות הרציונלית" אשר נדונו‬
‫בפרק א'‪.‬‬
‫שלושת הטיעונים שהוצגו הכוללים מרחק מבית החולים‪ ,‬חוסר יכולת לטפל ביולדת בביתה לאחר הלידה‬
‫וצפיפות‪ ,‬מהווים הרחבה ראשונה של שדה המשמעות של המושג "מצב המגורים" אך כולם קרובים‬
‫למשמעות המקורית של המושג אשר עסקה בצפיפות הבית ובתנאים ההיגיינים הירודים השוררים בו‪.‬‬
‫ביטוי אחר להרחבת שדה המשמעות הוא הרחבת המושג "מצב מגורים" תוך שימוש במושג "מצב סוציאלי"‬
‫וקישורו לאידיאולוגיות חברתיות הרואות את השירות לילודות כשירות חברתי אשר צריך להיות מוענק על‬
‫ידי הגופים הציבוריים‪ .‬כך לדוגמא טוען אל פרלסון מקופ"ח במאמרו ב"דבר" כי יש לאפשר לכל אישה‬
‫ממעמד הפועלים לקבל שירות רפואי שווה‪ ,‬מבלי לדרוש מן המשפחה להיכנס להוצאות גדולות‪ .‬לגרסתו‪,‬‬
‫החלטתו של הועד המנהל של בית החולים להפחית את מספר המיטות ליולדות עומדת "בניגוד לתרבות‬
‫הסוציאלית של זמננו" )פרלסון ‪ .(1933‬טענה זו עולה בקנה אחד עם טענות המפלגות הסוציאליסטיות כי‬
‫הקפיטליזם הוא הגורם להפחתת הילודה‪ ,‬וכי רק משטר סוציאליסטי התומך במשפחה יכול לגרום להגברת‬
‫הילודה )כנעני ‪.(1943‬‬
‫רעיון דומה מוצג גם בפני מח' הבריאות של המנדט הבריטי כהצדקה לאי קבלת עמדתם להפחית את מספר‬
‫המיטות ליולדות‪:‬‬
‫‪88‬‬
‫‪“…The Municipal Council particularly regrets the attitude of Dr. Heron who requests the‬‬
‫‪suppression of the Maternity Ward and the exclusion of the care of such Ward free from the‬‬
‫‪scope of the Municipalities activities. Apart from the well-established facts that the‬‬
‫‪municipalities in all civilised countries are extending their activities in providing for maternity‬‬
‫‪needs of the poorer classes, Tel-Aviv is in a peculiar [sic] position which makes it incumbent‬‬
‫‪upon its extensively to provide for maternity cases‬‬
‫‪… The Municipal Council declares its readiness and asserts its duty towards the inhabitants of‬‬
‫‪the town to provide a Maternity Service for those in need thereof for economic and social‬‬
‫‪reasons and it requests the Standing Committee of the Municipal Hospital to extend, without‬‬
‫)רוקח ‪delay, the Maternity Ward and adapt it to the needs of the town.” (1935‬‬
‫הטענה המרכזית בטקסט היא שמצב נורמטיבי באירופה הוא לתת לנשים מעוטות יכולת ללדת בבית חולים‬
‫במימון ציבורי‪ ,‬ואילו בתל אביב ישנן הרבה נשים מעוטות יכולת והכותב מדגיש – מבחינה כלכלית‬
‫וחברתית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כשם שניתן להכיל את המונח "סיבה כלכלית וחברתית" בתל אביב על אוכלוסייה‬
‫רחבה יותר בשל היותה אוכלוסיית מהגרים‪ ,‬כך גם מחלקת היולדות צריכה להיות גדולה יותר מן המקובל‬
‫באירופה‪ .‬יש לשים לב לכך שהכלת המושג על אוכלוסייה רחבה יותר אינה נובעת רק מן התנאים הפיזיים‬
‫בתל אביב‪ ,‬אלא‪ ,‬ואולי בעיקר מהענקת משמעות רחבה למושג "סיבה כלכלית וחברתית" כך שתכלול את כל‬
‫אוכלוסיית העיר בהיותה אוכלוסיית מהגרים‪ ,‬וביניהם גם את אלו השייכים להסדר ביטוח רפואי דרך קופות‬
‫החולים‪.‬‬
‫השימוש בתוספת "מצב כלכלי" ויצירת המושג "מצב סוציאלי וכלכלי" מאפשר הרחבה נוספת של קבוצת‬
‫הזכאיות ללידה בבית החולים‪ ,‬ולכלול בה חוסר יכולת של משפחת היולדת לממן לידה בבית חולים פרטי‪ .‬כך‬
‫לדוגמא טוען מנהל בית החולים ד"ר אברמוביץ'‪:‬‬
‫"מספר המיטות במחלקת היולדות ‪ -22‬מספיקות עכשיו בקושי רק בשביל המקרים הפטולוגיים‬
‫והנראים לפטולוגיים‪ .‬אנו עומדים כעת בפני פרובלימה קשה בקשר עם קבלת יולדות לביה"ח‪.‬‬
‫אם לא יוגדל מספר המיטות במחלקה זו נהיה נאלצים לסגור לגמרי את המחלקה בשביל יולדות‬
‫כאלה‪ ,‬אשר בגלל מצבן הסוציאלי אינן יכולות ללדת בבית חולים פרטי ונצטרך לקבל לביה"ח‬
‫רק את המקרים הפטולוגיים… " )אברמוביץ ‪(1934‬‬
‫מהטקסט עולה הגדרה חדשה של המונח "מצב סוציאלי" כך שלא מדובר ביולדת שאין מצב ביתה מאפשר לה‬
‫ללדת בו‪ ,‬אלא ביולדת שאינה יכולה להרשות לעצמה ללדת בבית חולים פרטי‪ .‬ציטוט נוסף המאפיין את‬
‫עמדתו של מנהל בית החולים בשנת ‪ 1933‬מעיד ביתר שאת על אי הקבלה הבסיסית של העמדה שניתן‬
‫לקיים לידה שלא במסגרת בית חולים‪:‬‬
‫‪89‬‬
‫"מחלקת היולדות‪ :‬לא פעם הוגשו תזכירים ודרישות בדבר הגדלת מחלקה זו‪ .. .‬אולם אם ביחס‬
‫למחלקת היולדות יכולה להיות עמדה‪ ,‬שאפשר אמנם לחלוק עליה‪ ,‬כי לידה זאת היא לא מחלה‪,‬‬
‫והאישה המתכוננת ללדת צריכה ותוכל להכין לעצמה את הסכום הגדול הדרוש בשביל סידור‬
‫הלידה בבית‪-‬חולים פרטי‪) "...‬אברמוביץ ‪1933‬ב(‬
‫יש לשים לב כי אברמוביץ' מצטט את העמדה הרשמית כי אין הלידה חייבת להתקיים בבית החולים‪ ,‬אך‬
‫מבנה אותה כך שהביקורת שלו על עמדה זו בולטת בטקסט‪ ,‬תוך הדגשת עמדתו כי לידה שלא בבית חולים‬
‫אלא בבית אינה עומדת על הפרק‪ ,‬וזאת בדומה לשיח של ההורות הרציונלית אשר רווח בתחנות לאם ולילד‬
‫לפיו המקום הראוי ללידה הוא בית החולים‪.‬‬
‫עד כה עקבנו אחר הטרנספורמציה של המושג "מצב הבית" ששימש בתחילה לאבחנה בין בית שניתן ללדת‬
‫בו לבית שלא ניתן ללדת בו‪ ,‬ובסופו של התהליך משמעותו מורחבת כך שהוא כולל את כל אוכלוסיית‬
‫המהגרים‪ ,‬והפועלים‪ ,‬את תושבי המושבות ולבסוף את כל אלה שאינם מסוגלים לעמוד בעלות לידה בבית‬
‫החולים הפרטי‪ .‬סוג אחר של פרשנות למושג "מצב הבית" עולה על רקע המרד הערבי‪ ,‬וכולל התייחסות‬
‫להיבטים של בטחון ולאום‪.‬‬
‫ביטחון ולאום בטיעונים להגדלת מחלקת היולדות‬
‫תקופת המרד הערבי של שנת ‪ ,1936‬ומדיניות הגבלת ההגירה היהודית של הממשלה הבריטית אשר נוסדה‬
‫בעקבותיה‪ ,‬העלתה פרשנות נוספת למושג "מצב המגורים" והוא מצב בית אשר אינו מאפשר לידה מסיבות‬
‫בטחוניות‪ .‬כך מדווח מנהל בית החולים בסקירת מצב בית החולים לאור ה"מאורעות"‪:‬‬
‫" מחלקת היולדות‬
‫מחלקה זו אשר בשנים כתקונן קלטה רק את היולדות‪ ,‬שהיה חשש שהלידה תהיה לא נורמלית‬
‫או שתנאי הדירה לא אפשרו בהחלט לידה בבית‪ ,‬העמדה בקשר עם המאורעות במצב קשה עד‬
‫מאוד‪ .‬עליה היה לקלוט את כל היולדות מבין הפליטים וגם את אותן היולדות‪ ,‬אשר אינן פליטות‪,‬‬
‫אבל הן גרות בשכונות הרחוקות ואשר בהן נשמעות יריות לילה – לילה‪ .‬בזמנים שקטים סדרנו‬
‫את הלידה של נשים אלה בדירותיהן‪ ,‬כעת הדבר הוא בלתי אפשרי‪ .‬מטעם זה ירד בהרבה מספר‬
‫הנשים היולדות בבית וגדל במידה רבה מספר הנשים שהננו נאלצים לקבלן ללידה בביה"ח‪.‬‬
‫במשך חדשי יוני‪ -‬יולי נתקבלו ‪ 98‬יולדות מבין הפליטים" )ארכיון ת"א ‪(1936 4-4645‬‬
‫הטקסט מרחיב את קריטריון "מצב המגורים" כך שיכלול גם את האספקט הביטחוני כמצדיק לידה בבית‬
‫חולים‪ .‬מעניין לראות כי לעומת הטקסטים הקודמים שמהם השתמע כי בכל מקרה האישה צריכה ללדת בבית‬
‫‪90‬‬
‫חולים‪ ,‬יהא זה בית חולים פרטי או בית חולים ציבורי‪ ,‬כאן מודגשת העובדה כי קודם ל"מאורעות" נשים‬
‫ילדו בבתיהן‪ ,‬ועכשיו יש לקבלן לבית החולים מכיוון שהבתים אינם בטוחים‪ .‬זאת בנוסף לנשים פליטות‪,‬‬
‫דהיינו חסרות דיור‪ ,‬שיש לקבלן לבית החולים בכל מקרה‪.‬‬
‫הסיבה הביטחונית ללידה בבית חולים‪ ,‬בדומה לסיבות הסוציאליות שנסקרו לעיל‪ ,‬אינה קשורה להיבט‬
‫הרפואי‪ ,‬ומעידה על כך שהטיפול ביולדת הוא בעל משמעות חברתית – לאומית‪ .‬אף כי נכון שלא נעים ללדת‬
‫כאשר יש בחוץ יריות‪ ,‬וכן עלול להיות קושי של המיילדת להגיע למקום‪ ,‬ניתן להציע לטענה זו פירוש‬
‫במישור הסימבולי‪ .‬על פי מרי דאגלס )‪ ;Douglas 1966‬ינאי ורפפורט ‪ (2001‬הגוף הפיזי משכפל באופן‬
‫סימבולי את החרדות של הגוף החברתי‪ .‬לטענתה‪ ,‬כאשר הגוף החברתי מצוי במצב של חרדה קולקטיבית‬
‫בנושאים של ביטחון לאומי ועומדות על הפרק שאלות של קיום והמשכיות‪ ,‬עולה חרדה סביב הגוף הנשי‬
‫אשר נתפס כסמל להמשך המשך הקיום של המדינה‪ .‬מכיוון שהמדינה נתפסת כמאויימת ופגיעה‪ ,‬כך גם גופן‬
‫של הנשים‪ .‬קביעת גבולות מגוננים סביב גופה של האישה היולדת משמש כפולחן ל"פתרון" החרדות‬
‫הקולקטיביות‪ .‬יש לשים לב שההגנה על הגוף של האישה ועל התינוק ממוקדת בנקודה אחרת‪ ,‬נקודה‬
‫סימבולית והיא הלידה והתקופה הקצרה שאחריו‪ ,‬שכן באופן אמיתי לאחר הלידה חוזרת האישה לאותו בית‬
‫שהוא לא בטוח כביכול‪ ,‬וגרה בו עם הילד‪.‬‬
‫החרדה הלאומית אינה מצויה ברמה הסימבולית בלבד‪ ,‬שכן הטיעון הלאומי ובבסיסו שאלת הריבוי הטבעי‬
‫בא"י מועלה באופן ישיר על ידי מנהל בית החולים א' אברמוביץ' ומשמש אף הוא כטיעון להגדלת מספר‬
‫המיטות בבית החולים‪:‬‬
‫"ברצוני להפנות את תשומת לב כב' לפרובלימה אחת חשובה מאוד‪ ,‬אשר בתנאינו יש לה ערך‬
‫מיוחד‪ -‬הנני מתכוון לשאלת הרבוי הטבעי בא"י‪ .‬ערך מיוחד מקבלת השאלה הזו כעת בפני גזרות‬
‫העלייה‪.‬‬
‫מבלי להביא מספרים מדויקים כעת‪ ,‬עלי להדגיש כי הריבוי הטבעי פוחת‪ .‬משפחות אשר מספר‬
‫ילדיהן מ – ‪ 4‬ומעלה הן מעטות מאוד‪ ..‬מספר ההפלות המלאכותיות גודל והולך‪ ..‬רב מספר‬
‫הנשים הבאות לבקש הפסקת הריון בלי סיבות רפואיות לכך‪ ,‬ואת הסרוב למלא את בקשתן זו‬
‫הן מקבלות בטרגיות יתרה כאסון ממש‪.‬‬
‫‪..‬בעקבות העדות האירופיות הולכות בצעדי ענק גם העדות המזרחיות‪.‬‬
‫‪..‬סבות הדבר מובנות מאוד ומקורן במצב הכלכלי ובאופן החנוך הנתן לדור הצעיר‬
‫אבל מבלי להכנס לאנליזה של הסבות האלו – יש ברצוני רק לציין את אותם הדברים אשר יש‬
‫לעשותם והם אינם נעשים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫מהיום הראשון להריונה נתקלת האישה בקשיים הכרוכים בהוצאות‪ :‬התחנה לנשים הרות‬
‫והפקוח‪ -‬עולים בכסף‪ .‬הלידה צריכה ג"כ לעלות בכסף‪ .‬מקום ללידה אין ובכדי להכנס לביה"ח‬
‫דרושים‪ ,‬או תנאים מיוחדים‪ ,‬או מצב פטולוגי‪ ,‬או חוסר דירה‪.‬‬
‫…‬
‫"בפני העובדות האלו יש להעמיד עובדות אחרות‪:‬‬
‫ גיוס אמצעי עזרה מיוחדים לאשה בתקופת ההריון והלידה‪.‬‬‫ הקלות בסדור הלידה בתנאי ביה"ח‪ ,‬הרחבת המחלקות וקליטת נשים יותר רחבה‪.‬‬‫ התייעצות של ראשי המוסדות הרפואיים והמומחים בשאלות ההפלה המלאכותית ואמצעי‬‫המלחמה בה‪.‬‬
‫נא לראות את השאלה הזאת כדורשת טפול מיוחד" )אברמוביץ ‪(1937‬‬
‫גם בטקסט זה מופיעה הטענה שלידה חייבת להתקיים בבית חולים‪ ,‬ומחמת העלות הכלכלית של לידה בבית‬
‫החולים הפרטי‪ ,‬נמנעות הנשים מללדת ילדים רבים‪ .‬המסקנה הנגזרת מכך היא שיש לממן לידה בבית‬
‫החולים מכספי הציבור כחלק מהאינטרס הלאומי בהגדלת הילודה‪ .‬טקסט זה הוא הטקסט הראשון שמצאתי‬
‫אשר מתייחס ליולדות בהיבט הלאומי הרחב יותר‪ ,‬ומדגיש את הצורך הלאומי בהגברת הילודה‪ .‬הדיון אודות‬
‫שאלת ה"ריבוי הטבעי" בקרב הנהלת בית החולים גובר במהלך שנות ה‪ ,40 -‬ובהמשך נראה כיצד הוצע‬
‫בתקופה זו לפנות אל המוסדות הלאומיים לקבלת תקציב לטיפול ביולדות תוך שימוש בטיעון זה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬היבטים כלכליים‬
‫שורת הטיעונים החברתיים שהוצגו עד כה‪ ,‬הכוללים טיעונים סוציאליים וטיעונים ביטחוניים – לאומיים‪,‬‬
‫שימשה לביסוס הטענה כי יש להגדיל את מחלקת היולדות ולאפשר ליותר יולדות ללדת בבית החולים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בצד ההיבטים האידיאולוגיים מצויים גם שיקולים כלכליים אשר בעטיים שאפה הנהלת בית החולים להגדיל‬
‫את מחלקת היולדות‪ ,‬שכן מבדיקת המקורות עולה כי קבלת יולדות השתלמה לבית החולים‪.‬‬
‫בראשית שנות ה‪ ,30 -‬כפי הנראה‪ ,‬לא היה הבדל משמעותי בין ההכנסה של בית החולים מיולדות‪ ,‬לבין‬
‫ההכנסה של בית החולים מחולים אחרים‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬התחשיב היה הכנסה של כ‪ 100-170 -‬מא"י ליום‬
‫לחולה‪ ,‬ושל ‪ 1-1.5‬לא"י ליולדת‪ ,‬עבור שהייה של ‪ 10‬ימים בבית החולים‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בשנים ‪1931-‬‬
‫‪ 1932‬הייתה ההכנסה השנתית למיטה במחלקה הפנימית‪ ,‬כמו גם במחלקת יולדות כ‪ 33 -‬לא"י‪) .‬ידיעות העיר‬
‫ת"א ‪ 1933‬עמ' ‪(317‬‬
‫‪92‬‬
‫נראה כי בשנים ‪ ,1933-1934‬עם העלאת התעריף לתשלום עבור יולדת ע"י קופ"ח ל – ‪ 1.5-2‬לא"י‬
‫)ארכיון ת"א ‪ ,(1934 4-4643‬והפחתת מספר ימי האשפוז ליולדות ל – ‪ ,8‬ההכנסה ליולדת עלתה בצורה‬
‫חדה‪ ,‬וזאת במקביל להפחתת התשלום של חולים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בשנת ‪ 1937‬מבוצע כפי הנראה בבית‬
‫חולים הדסה רוטשילד שבירושלים‪ ,‬תחשיב על פיו בין השנים ‪ 1936-1937‬ההכנסה הממוצעת ליולדת‬
‫הייתה ‪ 1.936‬לא"י‪ ,‬לעומת ‪ 0.156‬לא"י הכנסה ממוצעת לחולה אחר )ארכיון ת"א ‪ 4-4646‬ללא ציון‬
‫תאריך(‪ .‬גם בהדסה ת"א הנתונים דומים‪ ,‬ההכנסה הממוצעת לחולה בחודשים מאי‪-‬יוני‪-‬יולי ‪ 1937‬הייתה‬
‫‪ 105‬מא"י ליום‪ ,‬וליולדת התשלום הכולל הוא ‪ 1.5‬לא"י )ארכיון ת"א תיק ‪ ,(1937 4-4675‬כאשר ישנן‬
‫יולדות שמשלמות עד ‪ 4-6‬לא"י בהתאם למצבן הכלכלי‪ .‬היות ש ‪ 1.5‬לא"י שווה ערך לכ ‪ 15 -‬ימי אשפוז‬
‫של חולה רגיל‪ ,‬בהנחה שיולדת מאושפזת כ – ‪ 8‬ימים ניתן להסיק שיולדת ממוצעת מכניסה לבית החולים‬
‫כמעט פי – ‪ 2‬מחולים רגילים עבור כל יום אשפוז‪.‬‬
‫לאור ההכנסה הגבוהה יחסית מיולדת‪ ,‬ועל סמך הנתונים שייסקרו בהמשך לגבי השקעה הכספית הנמוכה‬
‫בטיפול ביולדת‪ ,‬ניתן לקשור בין הדרישה המתמדת של בית החולים להגדיל את מספר המיטות ליולדות‪ ,‬לבין‬
‫הצורך להגיע לאיזון תקציבי על ידי הגדלת ההכנסות מתשלומי חולים אל מול ההוצאות‪.‬‬
‫נושא נוסף המחזק טיעון זה הוא הויכוח שהתנהל במהלך שנות ה‪ ,40 -‬בין מנהל בית החולים לבין יו"ר הועד‬
‫המנהל בדבר הפתרון הרצוי למחלקת היולדות‪ .‬בעוד מנהל בית החולים טען כל העת כי יש להגדיל את‬
‫מחלקת היולדות על ידי שכירת מבנה נוסף או סבסוד טיפול ליולדות בבתי חולים פרטיים‪ ,‬סירבה העירייה‬
‫לפתרונות אלה‪ ,‬ומהעדר ראיות נראה כי אף אחד מהפתרונות שהועלו לא מומש‪ .‬סירובה של העירייה נובע‬
‫כפי הנראה‪ ,‬מכך שהפתרונות דרשו השקעת כספים נוספת על ידי העירייה‪ ,‬דבר שרצו להימנע ממנו‪ .‬הפתרון‬
‫המועדף על העירייה היה הקמת בית יולדות עירוני עצמאי אשר נתפס כפי הנראה כמוסד רווחי‪ .‬רעיון זה‬
‫מומש ב – ‪ 1949‬עם פתיחת בית חולים "הקריה"‪ .‬להלן ייסקרו פרטי הויכוח בין העירייה לבין מנהל בית‬
‫החולים בהקשר זה‪.‬‬
‫ב – ‪ 1937‬עלה הרעיון כי חברת "עזרה‪ ,‬תממן חלק מהעלות של יולדות בבתי חולים פרטיים‪ ,‬בתנאי‬
‫שהעירייה תשתתף בתשלום של לירה לכל לידה )פרלסון ‪1937‬ב(‪ .‬אין עדות במסמכים ליישום פתרון זה‬
‫אולם הוא כפי הנראה לא מומש שכן פתרון דומה‪ ,‬בסיוע ארגון "עזרה" הועלה שוב בשנת ‪:1940‬‬
‫‪93‬‬
‫"אני מרשה לעצמי להביא לפני כב' שוב פעם את שאלת המחסור במטות במחלקת היולדות‬
‫בהסמכי גם על מכתבו של דר' ר‪ .‬כצנלסון אל כב' שהעתק ממנו נשלח אלינו‪.‬‬
‫המצב במחלקה זו הולך ומחמיר מיום ליום ויש למצוא פתרון דחוף לטובת הישוב והעיר‪.‬‬
‫השאלה היא כספית גרידא‪ .‬לפי תנאי ביה"ח אין אפשרות להרחיב את מחלקת היולדות שלנו‪.‬‬
‫אפשרי הוא על‪-‬כן רק פתרון פרוביזורי והוא שעירית ת"א תתקשר עם בית‪-‬יולדות אחד או בתי‪-‬‬
‫יולדות אחדים פרטיים בעיר‪ ,‬כי התחנות לטפול בנשים הרות תשלחנה ללידה בבתי‪-‬היולדות‬
‫הנ"ל לפי מחיר קבוע והקבלה לבתי היולדות לפי התנאים שתקבע הנהלת ביה"ח‪.‬‬
‫לשם ההוצאה לפועל של דבר זה יש למצא את ‪ 2‬הסדורים דלקמן=‪:‬‬
‫‪ (1‬להבטיח סכום מספיק לסדור ‪ 80-100‬לידות בכל חדש מחוץ לתקציב ביה"ח‪.‬‬
‫‪ (2‬להתקשר עם בתי היולדות הפרטיים‬
‫לסעיף ‪ :=1‬אנו חושבים שלידה מחוץ לביה"ח אפשר לסדר במחיר של ‪ -3‬לא"י‪ .‬את הכיסוי של‬
‫סכום זה יש לקבל ממקורות אלה=‪:‬‬
‫א‪ .‬תשלום היולדות באופן ממוצע ‪ -1‬לא"י‪.‬‬
‫ב‪ .‬קופ"ח תגדילנה את תשלומיהן בעד הלידות בביה"ח ב‪ 500 -‬מיל‪ .‬באופן ממוצע תהיה איפוא‬
‫הגדלה בערך ב – ‪ 300‬מא"י בעד כל יולדת‪.‬‬
‫ג‪ .‬חברת "עזרה" תשתתף ב – ‪ 500‬מא"י בעד כל מקרה לידה מאלה שיתקבלו לבתי היולדות‬
‫הפרטיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬נשאר גרעון בסכום ‪ 1.200‬לא"י‪ .‬אם נקבל בחשבון של סדור בערך ‪ 100‬יולדות בבתי היולדות‬
‫הפרטיים‪ ,‬הרי במשך שנה יתהווה גרעון של בערך ‪ -.1500‬לא"י ויש למצא דרכים לכיסוי גרעון‬
‫זה‪) ".‬גרושקה‪1940 ,‬ד(‬
‫יש לשים לב כי על פי טקסט זה‪ ,‬בית החולים היה מעוניין לספק טיפול לעוד כ‪ 100 -‬יולדות בחודש מעבר‬
‫לכ – ‪ 100‬הלידות שמתקיימות בבית החולים‪ ,‬דהיינו כמעט להכפיל את מספר הנשים היולדות בבית החולים‪,‬‬
‫וזאת בסבסוד העירייה‪ .‬הכותב אינו מביא את הטיעונים לכך שהנשים צריכות ללדת בבית החולים‪ ,‬והוא‬
‫רואה דבר זה כמעט כמובן מאליו אם כי בתקופה זו עדיין התקיימו כ‪ 20-30 -‬לידות בבית בכל חודש‬
‫באמצעות מיילדות של השירות העירוני )כ‪ 25% -‬מכלל הלידות המטופלות על ידי הגופים העירוניים(‪.‬‬
‫מנהל בית החולים מציין כי העירייה צריכה למצוא מימון ל – ‪ 1500‬לא"י‪ ,‬ומציע לפנות לשם כך ל"מוסדות‬
‫הלאומיים"‪:‬‬
‫לשם כיסוי גרעון זה הננו מבקשים את כב' לאחוז בצעדים הדחופים ביותר אצל המוסדות‬
‫הלאומיים לשם כסוי הגרעון‪ .‬הדרישה להשתתפות מצד המוסדות הלאומיים מתבססת על העניין‬
‫הלאומי הרב שיש בהגדלת התלודה בישוב‪ .‬מתן אפשרות לנשים מחוסרות אמצעים ללדת בבית‪-‬‬
‫חולים יהיה הנשק החריף ביותר נגד הפחד השורר בין הנשים להרות ונגד ההפלות‪ ,‬שנתרבו‬
‫לדאבוננו בזמן האחרון‪.‬‬
‫…‬
‫‪94‬‬
‫לשם החשת ההוצאה לפועל של הענין הנ"ל נבקש את כב' לתת לנו הוראות לנהל מו"מ דחוף‬
‫וסופי עם המוסדות שישתתפו בממון המפעל הזה לפי התכנית המוצעת לעיל וכן לתת לנו יפוי‪-‬‬
‫כח לקבל הצעות מהמוסדות הנ"ל בהתאם לתכנית זו‪) " .‬גרושקה‪1940 ,‬ד(‬
‫בהסתמך על הקישור שהוצג לעיל‪ ,‬בין האינטרס הלאומי להגדלת הילודה‪ ,‬לבין מימון לידה בבית החולים‪,‬‬
‫טוען הכותב כי יש לנמק את הבקשה לקבלת סיוע כספי בכך שהדבר מהווה אינטרס לאומי‪ .‬תוכנית דומה‬
‫הועלתה שוב ב ‪ ,1941‬וזו כללה שימוש זמני בביה"ח של ח‪ .‬שטיין ברח' מאז"ה במחיר של ‪ 4‬לא"י ללידה‪.‬‬
‫גרושקה טוען כי ניתן לטפל בבית החולים הפרטי בכ – ‪ 35-40‬לידות בחודש‪ .‬שוב נעשה שימוש בהקשר‬
‫הלאומי‪ ,‬כאשר גרושקה מציין כי יש חשיבות לאפשר ל"נשי המגוייסים" ללדת בבית החולים‪ ,‬ולכן יש צורך‬
‫למצוא פתרון‪ ,‬ושוב מציע גרושקה לפנות למוסדות הלאומיים לגיוס הכספים )גרושקה ‪1941‬א(‪.‬‬
‫אין בידי עדויות להשתתפות "המוסדות הלאומיים" בבית החולים או להשתתפותם בסבסוד עלות טיפול‬
‫ביולדות בבית החולים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לשים לב כי גם אילו השתתף הועד הלאומי במימון הטיפול ליולדות‪ ,‬כפי‬
‫שמציע גרושקה‪ ,‬עצם הטיפול ביולדות בבית חולים פרטי היה גורם להפסד כספי לעירייה שהייתה נאלצת‬
‫לוותר על הכנסות בגובה ממוצע של כ‪ 2 -‬לא"י ליולדת בבית החולים העירוני )ארכיון ת"א ‪.(1941 4-4647‬‬
‫ייתכן שמסיבה כלכלית זו‪ ,‬דהיינו חוסר רצון לאבד את ההכנסות ליולדות ולהעבירם לגופים פרטיים‪ ,‬מסרבת‬
‫העירייה לממש את פתרונותיו של גרושקה‪ ,‬ומציעה במקום זה פתרון אחר והוא הקמת בית‪ -‬יולדות ציבורי‬
‫בת"א‪ .‬הרעיון להקמת בית יולדות ציבורי בתל אביב נדון בישיבת הועד המנהל בראשית ‪ ,1940‬אולם מנהל‬
‫בית החולים גילה התנגדות לרעיון‪:‬‬
‫" בישיבת הועד המנהל מיום ‪ 10‬דנא דנו בשאלת הקמת בית‪-‬יולדות בת"א ודעת הועד המנהל‬
‫היתה‪ ,‬כי יש לעודד את הרצון להקים בית‪-‬יולדות צבורי בת"א – ע"י כחות ואמצעים וולונטריים‬
‫ולשחרר ע"י כך את ביה"ח העירוני ממחלקת היולדות‪.‬‬
‫ירשה לי כב' להביע לפניו את דעתי בענין זה‪.‬‬
‫אמנם יש לברך כל יזמה צבורית ליצירת מוסד בריאותי בת"א‪ ,‬אולם במקרה זה אני נאלץ להביע‬
‫את חששותי‪ ,‬מכיון שהפרדת מחלקת היולדות ממשק ביה"ח אינה רצויה ‪ (1‬לא מטעמים של‬
‫חסכון ‪ (2‬לא מטעמים רפואיים‪.‬‬
‫בכל מוסד לחוד יש הכרח ברכישת מכשירים מיוחדים‪ ,‬היכולים לשמש את שניהם בבת‪-‬אחת‪.‬‬
‫יש גם שרותים שונים שהם יהיו כפולים‪ ,‬כגון‪ :‬מטבח‪ ,‬שוער‪ ,‬שרות טלפון‪ ,‬שרות אחות‪-‬לילה‪,‬‬
‫משרד לקבלת חולים‪ ,‬מזכירות‪ ,‬מחסנים‪ ,‬קשר עם המעבדות‪ ,‬בית‪-‬המרקחת‪ ,‬מכבסה או‬
‫טרנספורט תמידי של לבנים מהמוסד אל המכבסה וכו'‪.‬‬
‫‪ (2‬יש להדגיש‪ ,‬כי אין לקבע את החלוקה בין לידות פטולוגיות לבין לידות נורמליות לפני גמר‬
‫הלידה‪ .‬בכל סטדיום של לידה יכולה הלידה הנורמלית לההפך לפטולוגית‪ .‬אין על‪-‬כן לקבע‪ ,‬כי‬
‫לביה"ח יקבלו את הלידות הפטולוגיות ולבית‪-‬יולדות את הלידות הנורמליות‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫לעתים קרובות מאוד קורה שהמילד זקוק לעזרה ועצה של רופאים מקצעיים אחרים הנמצאים‬
‫בביה"ח‪ ,‬כגון‪ :‬במחלות‪-‬סכר‪ ,‬כליות‪ ,‬לב חום ומחלות חריפות אחרות שהנשים סובלות מהן בזמן‬
‫כניסתן לביה"ח ללידה או לפני הלידה‪ .‬יש גם מקרים של צורך בעצה בקשר עם המצב החולני‬
‫של התינוק‪.‬‬
‫מתוך הנימוקים הנ"ל קיימת הטנדנציה בכל בתי‪-‬החולים המודרניים לבלי להקים בתי‪-‬יולדות‬
‫מיוחדים‪ ,‬אלא מחלקת היולדות צריכה להיות חלק בתוך ביה"ח הכללי‪.‬‬
‫בתוקף ההכרח לשמור על חסכון בהוצאות להוספיטליזציה אני מרשה לעצמי להעיר את‬
‫תשומת‪-‬לב כב'‪ ,‬כי הצעה זו של הקמת בית‪-‬יולדות נפרד הוא בלתי חסכוני ואשמח‪ ,‬אם כב' יקח‬
‫בחשבון את דעתי זו לפני שכב' מתחיל לטפל בשאלת הקמת בית‪-‬יולדות בת"א‪) ".‬גרושקה‬
‫‪1940‬ג(‬
‫גרושקה מעלה שני טיעונים להשארת הלידה במסגרת בית החולים – האחד הוא הטיעון הכלכלי‪ ,‬של מניעת‬
‫כפילות של פונקציות לוגיסטיות‪ ,‬והשני הוא הטיעון הרפואי המוכר כיום‪ ,‬על פיו לידה יכולה להסתבך וייתכן‬
‫צורך בשירותים רפואיים נלווים‪ .‬יש לשים לב כי גרושקה טוען כי אין אפשרות להבחין בין לידה פתולוגית‬
‫ללידה רגילה כאבחנה שניתן לעשות לפני הלידה ועל פיה לקבוע את המקום הרצוי ללידה‪ .‬דבריו של‬
‫גרושקה מבטאים השקפת עולם יותר מאשר מציאות פיזית‪ ,‬שכן באותה תקופה עדיין נעשו לידות בית ונעשה‬
‫מיון של היולדות המיועדות ללידת בית חולים על פי הצפי ללידה פתולוגית‪ .‬משורת הטיעונים הארוכה‬
‫שמציג גרושקה כנגד התוכנית להקים בית חולים ליולדות ניתן להסיק על אי רצונו של גרושקה להיפרד‬
‫ממחלקת היולדות הרווחית לבית החולים‪.‬‬
‫חילוקי הדעות בין העירייה לבין גרושקה המשיכו במשך שנת ‪ ,1942‬כאשר גרושקה ניסה שוב ושוב‬
‫להרחיב את מחלקת היולדות על חשבון מיטות הקיימות בבית החולים והמיועדות לשעת חירום‪ ,‬והעירייה‬
‫סירבה לכך‪:‬‬
‫"לפני זמן מה שוחחנו עם כב' על המצב הקשה שבו נמצאת מחלקת היולדות‪ .‬המצב נעשה קשה‬
‫יותר מיום ליום‪ .‬התחנות לטיפול בנשים הרות עומדות בפני לחץ גדול של סדור יולדות‪ ,‬שיש‬
‫הכרח לסדרן בביה"ח בחדשים הקרובים ביותר מחשש של לידות פתולוגיות או מצב חמרי קשה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אנו מניחים שהקושי העיקרי יהיה בשלושת החודשים הקרובים‪ ,‬ינואר‪-‬מרץ ‪.1942‬‬
‫הפתרון הוא‪ :‬הוספת ‪ 10‬מיטות בבניין הפנימי‪ .‬אנו נצטרך להוסיף לשם כך עוד ‪ 3‬אחיות לטפול‪.‬‬
‫נבקש את כב' להודיענו תיכף אם מותר לנו להוסיף ‪ 10‬מיטות לשלשת החודשים הקרובים"‬
‫)גרושקה ‪1941‬ב(‬
‫גרושקה אף עושה מהלך זה מבלי לקבל את הסכמת העירייה‪ ,‬דבר המעורר כעס גדול מצד ראש העירייה‬
‫ישראל רוקח‪ .‬מתגובת העירייה ניכר כי היא איננה מעוניינת בהוצאות נוספות על הטיפול ב –‪ 10‬מיטות‬
‫נוספות )ארכיון ת"א תיק ‪ .(1942 4-4647‬מעניין כי בטקסט זה מקבל גרושקה את הפרקטיקה של מיון של‬
‫‪96‬‬
‫יולדות על ידי התחנות על בסיס חשש ללידה פתולוגית או מצב חומרי קשה שכן כאן הבעיה מוצגת כלחץ של‬
‫הנשים על התחנות‪.‬‬
‫מן הטקסטים שנסקרו לעיל ניתן לראות כי במשך שנות ה‪ 40 -‬מנהל בית החולים שאף להגדיל את מחלקת‬
‫היולדות‪ ,‬והשתמש בטיעונים ובאסטרטגיות שונות לעשות זאת‪ ,‬ואילו העירייה סרבה לכל הפתרונות שהוצעו‬
‫על ידי מנהל בית החולים ושאפה להקים בית חולים עצמאי ליולדות‪ .‬מניתוח ההכנסות ליולדת לעומת‬
‫ההכנסות לחולים אחרים‪ ,‬ניתן לשער כי מרכיב חשוב בהתנגדותו של בית החולים ליצירת בית יולדות‬
‫עצמאי הינו תרומת מחלקת היולדות לאיזון התקציבי של בית החולים‪ ,‬ובאופן דומה ניתן להסביר את‬
‫שאיפתה של העירייה להקים בית חולים נפרד ליולדות כנובעת מהרצון להעביר הכנסות אלה אל קופת‬
‫העירייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העירייה מסרבת לכל פתרון אשר יגרום לה להוצאות נוספות על הטיפול ביולדות‪ ,‬או‬
‫להפסד הכנסות מן היולדות‪ .‬תוכניתה של העירייה להקמת בית חולים ליולדות החלה להיות מיושמת בשנת‬
‫‪ ,1944‬עם הפקעת הקרקע ב"שרונה" לצורך הקמת בית חולים עירוני‪ .‬המקום נבחר בשל היותו לא רחוק‬
‫מכל חלקי העיר‪ ,‬אך גם מבודד במידה מספקת‪ ,‬ונמצא בקשרי תחבורה טובים עם כל חלקי העיר )רוקח‬
‫‪ .(1944/5‬בית החולים "הקריה" נפתח לקראת סוף שנת ‪.1949‬‬
‫‪ .3‬הטיפול הרפואי‬
‫מרבית הטיעונים שנסקרו עד כה להצדקת הגדלת מחלקת היולדות היו טיעונים חברתיים מסוגים שונים‬
‫וביניהם רעיונות סוציאליים‪ ,‬רעיונות בורגניים‪ -‬היגייניים ורעיונות לאומיים‪ ,‬המקיימים יחסים‬
‫אינטרטקסטואליים עם אידיאולוגיות קיימות מחוץ לבית החולים‪ ,‬כמו גם עם עמדתם של מוסדות רפואיים‬
‫שונים‪ ,‬וקשורים גם להיבטים כלכליים‪ .‬טיעונים רפואיים‪ ,‬המקובלים היום להצדקת לידה בבית החולים‪,‬‬
‫כמעט ולא נמצאו בטקסטים שנבחנו‪ ,‬וחלק מן הטקסטים אף טענו כי לידה בבית בטוחה ליולדות‪ .‬גם כאשר‬
‫מופיעה התייחסות להיבטים רפואיים‪ ,‬הדבר נעשה לרוב בשולי הדברים‪ .‬כך לדוגמא הערתו של אל פרלסון‬
‫כי העדר אשפוז בבית החולים בעת הלידה‪ ,‬הוא הפקרה של האישה "האם העתידה‪ -‬לסבל רב שיש בו‬
‫לפעמים קרובות גם משום סכנה לבריאותה" )פרלסון ‪ (1933‬אשר ממנו משתמע שבית החולים סיפק מזור‬
‫לסבל הלידה וביטחון לבריאותה‪ .‬בסעיף הבא נדון באופן ראשוני ומשוער‪ ,‬ועל סמך מקורות ספורים‬
‫וספורדיים‪ ,‬בטיפול הרפואי שניתן ליולדות בבית החולים הדסה תל אביב‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬ננסה לבחון את‬
‫‪97‬‬
‫התנאים האספטיים בבית החולים‪ ,‬אילו התערבויות נעשו בזמן הלידה‪ ,‬ומה היתה מדיניות בית החולים בנוגע‬
‫לשימוש במשככי כאבים בלידה‪ .‬מתוך הטקסטים שיוצגו אנסה לנתח את האופן בו מובנה גופה של היולדת‬
‫בתהליך הלידה בבית החולים‪.‬‬
‫תנאים אספטיים‬
‫במהלך שנות ה‪ 20 -‬היו ככל הנראה התנאים במחלקת היולדות ב"הדסה" תל אביב לא מספקים‪ .‬כך לדוגמא‬
‫נכתב ע"י מנהל הדסה ד"ר א‪.‬מ‪ .‬בלוסטאון אל ד"ר לבונטין מנהל הדסה תל אביב‪:‬‬
‫"חושב אני בקרוב לבקר את סניפנו לזמן ארוך בכדי לברר עם כב' את השאלות שעורר הד"ר ע‪.‬‬
‫כהן בתזכיר שלו על דבר המצב במחלקה האובסטטרית‪ .‬נודע לי שאין נוהגים בביה"ח בת"א‬
‫זהירות במחלקה גניקולוגית בנוגע לאמצעים האספטיים ונשקפת פשוט סכנת התדבקות לחולים‬
‫אחרים לרגלי אי‪-‬זהירות בשמוש המכשירים ותחבושות‪ .‬היש קורטוב של אמת בהאשמות האלו?"‬
‫)בלוסטאון ‪1926‬ג(‬
‫בלוסטאון מתייחס לתזכירו של ד"ר ע‪ .‬כהן מירושלים אשר נקרא לתל אביב לביצוע ניתוח קיסרי וכותב‬
‫דיווח על הנעשה בבית החולים שבו בולטים העדר אספטיקה )סטריליזציה( מספיקה‪ ,‬והעדר ציוד חיוני כגון‬
‫כפפות גומי )‪ .(Kahn 1926‬כפי הנראה המצב הפיסי של המחלקה השתפר במידה ניכרת לאחר המעבר‬
‫לבניין ברח' בלפור‪ ,‬אך על פי העדויות מדו"חות מח' הבריאות של הממשלה הבריטית‪ ,‬היו עדיין ליקויים‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫עדות נוספת ניתן למצוא בדרישת הבריטים להעביר חולות ב‪) Puerperal Speticaemia -‬דלקת לאחר‬
‫לידה( לבית החולים הממשלתי ביפו המשמש כמתקן בידוד‪ .‬במענה טוענת הנהלת בית החולים כי מחלקת‬
‫היולדות אכן מבודדת כל מקרה של חום ומוציאה אותה מהמחלקה וכאשר מסתבר כי מדובר ב ‪Puerperal‬‬
‫‪ ,Septicaemia‬מבודדים אותם בחדר מיוחד מחוץ למחלקת היולדות )במחלקה הגניקולוגית( והן מקבלות‬
‫טיפול מיוחד‪ ,‬המכונה טיפול של "מומחים"‪ .‬בית החולים טוען כי היות ואין בתל אביב בית חולים לבידוד‬
‫)אלא רק ביפו(‪ ,‬לא ניתן להעביר את היולדות לבית החולים הממשלתי )לבונטין ‪ .(1938‬עם זאת‪ ,‬מספר‬
‫חודשים לאחר מכן החליט הועד המנהל של בית החולים להסדיר חדר מבודד לחולות עם דלקת לאחר הלידה‪,‬‬
‫או להעבירן לביה"ח "אסותא" )ארכיון ת"א ‪ ,(1938 4-4646‬דבר העשוי להעיד על כך שהחדר שאליו‬
‫הועברו היולדות החולות עד כה לא עמד בקריטריונים של בידוד‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫בניגוד לדו"חות של מחלקת הבריאות הבריטית‪ ,‬הנהלת בית החולים מתארת את בית החולים כמקום בעל‬
‫פרקטיקות חדשניות ומעולות‪ ,‬המניבות תוצאות טובות‪ .‬ההוכחה לטיפול הטוב בבית החולים‪ ,‬לטענת הנהלת‬
‫בית החולים‪ ,‬הוא אחוז התמותה הנמוך )‪ ,(0.2%‬ומיעוט מקרי הדלקת לאחר הלידה בית החולים טוען כי‬
‫בשנת ‪ 1938‬רוב מקרי הדלקת שהיו בבית החולים הגיעו לאחר לידה שהייתה מחוץ לביה"ח‪ ,‬לא ברור האם‬
‫לאחר לידה בבית עם מיילדת של הדסה‪ ,‬או מיילדת אחרת‪ ,‬או לאחר לידה בבית חולים פרטי‪ ,‬ומפרט את‬
‫הסיבות להצלחה זו של בית החולים באופן הבא‪:‬‬
‫"‪ /1‬על חשבון הקבליפיקציה של פרסונל הרופאים והפרסונל העוזר‪.‬‬
‫‪ /2‬ע"ח הגישה הקונסרבטיבית‪ ,‬הזהירה והמסורה אל היולדת‪.‬‬
‫‪ /3‬על חשבון האספטיקה החמורה‪.‬‬
‫‪ /4‬על חשבון התחנות לנשים הרות העומדות לצדנו בחקר ובפיקוח על האשה ההרה בתקופת‬
‫הריונה‪.‬‬
‫… את מעוט מקרי ה – ‪ sepsis puerp‬אצלנו למרות הצפיפות הקימת – מיחסים אנו אל הזהירות‬
‫הרבה שנוהגים אצלנו בשאלת האספטיקה ואל ההמנעות הגמורה מבדיקות וגינליות‪) ".‬אברמוביץ‬
‫‪(1938/9‬‬
‫ניכר כי המדד של רמת הדלקת לאחר הלידה מקובל הן על הממשלה הבריטית‪ ,‬והן על בית החולים‪ ,‬אולם‬
‫הנתונים שמציגים הצדדים שונים‪ .‬מבלי להכריע לגבי השאלה האם הממשלה הבריטית או בית החולים‬
‫צודקים לגבי שיעורי הדלקת בבית החולים‪ ,‬ניתן ללמוד מן הטקסט מספר דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬בלידת בית חולים‪,‬‬
‫בדומה ללידת בית מודגשת הסטריליות של היולדת וסביבתה‪ ,‬כמו גם הדרישה להימנע מבדיקות וגינליות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם בלידת בית יש ניסיון להפוך את הבית למקום סטרילי‪ ,‬בבית החולים מדגישים שרק תנאים‬
‫מיוחדים מייצרים זאת‪ ,‬והדבר אינו ניתן להשגה בכל מקום בבית החולים‪ ,‬לא כל שכן מחוצה לו‪ .‬גם תפקידן‬
‫של המיילדות הופך לשולי בתיאור פעילות בית החולים‪ .‬בציטוט לעיל‪ ,‬הרופאים מוצגים כגורמים המטפלים‬
‫ואילו המיילדות אינן נזכרות כתחום פרופסיונאלי אלא נכללות כפי הנראה‪ ,‬בקטגוריה של "פרסונל עוזר"‪.‬‬
‫הפיקוח והשליטה על היולדת באמצעות ה"פרסונל"‪ ,‬התחנות והאספטיקה כולם נחשבים כגורמים להצלחת‬
‫הטיפול‪ ,‬אולם היולדות עצמן‪ ,‬והעובדה שהן משתפות פעולה עם הפיקוח והטיפול אינן מוזכרות כחלק‬
‫מהתהליך‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫התערבויות וטיפול‬
‫במשך שנות ה‪ 30 -‬הוגדרו כ ‪ 40%‬מהיולדות בבית החולים כלידות פתולוגיות‪ .‬הסיבות ללידה פתולוגיות‬
‫כוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מצב רוחב‪ ,‬מצב האגן‪ ,‬סיבוכי שליה‪ ,‬לידה ממושכת ואגן צר ובחלקן בוצעו התערבויות‬
‫כגון ניתוחים ושימוש בהרדמות‪ .‬מכלל הלידות כ – ‪ 1.2%‬היו ניתוחים קיסריים‪ ,‬וכ‪ 1.5% -‬לידות תאומים‪.‬‬
‫התערבויות בלידה כללו תחת הכותרת "ניתוחים"‪ ,‬בנוסף לניתוח קיסרי‪ ,‬גם שימוש במלקחיים )‪,(3%‬‬
‫היפוך )‪ ,(1%‬חתוך הפרנום )אצל כ ¼ מהיולדות(‪ ,‬וקרניוטומיה )חיתוך העובר להוצאתו( שבוצע ב – ‪3%‬‬
‫מהלידות )ידיעות העיר ת"א ‪.(1938/9 ;1937 ;1933‬‬
‫נושא נוסף הקשור לטיפול ביולדות הוא מספר ימי האשפוז של היולדת לאחר הלידה‪ .‬אף כי התפיסה של‬
‫הרופאים בתקופה הייתה כי ‪ 8-9‬ימי אשפוז נחוצים לבריאותה של היולדת‪ ,‬מספר ימי השהייה במחלקה‬
‫קוצר בטענה כי קיים לחץ על המחלקה‪ ,‬וחוסר במיטות‪ .‬קיצור השהות בבית החולים הודגש בטקסטים אשר‬
‫מנסים להראות שבית החולים אינו יכול לספק את השירות הרפואי בצורה מלאה בשל מחסור במיטות‪.‬‬
‫כלומר השהות קוצרה אף כי מבחינה רפואית נטען כי הדבר פוגע בבריאות היולדת )אשרמן ‪1928‬א‪,‬‬
‫גרושקה ‪1940‬א(‪.‬‬
‫מקור נוסף ממנו ניתן ללמוד על רמת הטיפול בבית החולים הוא מכתבים המופנים לראש העירייה שבהם‬
‫תלונות על אופן הטיפול‪ .‬כך לדוגמא מכתבו של תושב תל אביב המתלונן על אופן הטיפול באשתו בבית‬
‫החולים‪ ,‬שבעקבותיו התינוק מת והאישה חלתה‪:‬‬
‫" ב ‪ 18‬לחדש אפריל שנת ‪ 1937‬בשעה ‪ 6:30‬בערב יולדה הבחורה שלי בת‪ .‬אבל מכיון שהיתה‬
‫הזנחה מטעם הרופאים זאת אמרת‪ :‬שעה לפני הלידה אחות קליניקה גמרה את המשמרת שלה‬
‫וכמובן שהישאירה את היולדת תחת השגחה אחות ראשית שכנרעה ]במקור[ היתה עסוקה‬
‫בענינים אחרים ולא מלאה את התפקיד המוטל עליה‪.‬‬
‫תיאור יותר נכן יכולים להוציא מדבריו של ד"ר אשרמן‪ ,‬אשר האשים את האחות בקליניקה לרגלי‬
‫ההזנחה‪ ,‬ובפניה לבחורה שלי אמר‪ :‬גב' ג‪ .‬האסון המחריד קרה רגעים אחדים לפני הלידה‪.‬‬
‫…‬
‫לא מספיק כנראה שהילדה יצאה לאור השמש מיתה קררו את הבחורה שלי ואני נמצא עכשיו‬
‫מחוסר עבודה ולא יכול לתת לה את העזרה הרפואית הדרושה לה‪) ".‬ג‪(1938 .‬‬
‫הכותב מבקש עזרה חומרית מהעירייה‪ ,‬ולפיכך ייתכן כי הוא מגזים בתיאור המקרה‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬מתגובת‬
‫בית החולים עולה יחס של אדישות‪:‬‬
‫‪100‬‬
‫"ביחס ליולדת ‪ ..‬שילדה בביה"ח שלנו בררתי את הפרטים דלקמן מתוך תולדות לידתה=‪:‬‬
‫הלידה אף‪-‬על‪-‬פי שעברה בלי התערבות נתוחית‪ ,‬לא היתה לידה נורמלית‪ :‬המים ירדו ‪ 9‬ימים‬
‫לפני התחלת צירי הלידה והולד מראה לפי ארכו )‪ 57‬ס"מ לעומת ‪ 50‬ס"מ נורמליים ומשקלו ‪4040‬‬
‫גר' לעומת ‪ 3200‬גר' בערך( על התבגרות יתרה‪ ,‬וילדים כאלה הולכים לעתים קרובות לאבוד או‬
‫בעת הלידה או בזמן קצר לאחריה‪ .‬במקרה דגן נפסקו דפיקות לב העובר זמן קצר לפני הולדו‪.‬‬
‫באשר להשגחה רפואית‪ ,‬רשומות בדיקות רפואיות פנימיות לא פחות מ – ‪ 6‬פעמים במשך ‪12‬‬
‫השעות האחרונות‪ ,‬לזה מתוספות בדיקות חיצוניות מרובות )שמיעת דפיקות לב העובר‪ ,‬התבוננות‬
‫בצירי הלידה וכו'( אשר אינן נרשמות בגליון הלידה‪.‬‬
‫באשר לעזרת המילדת‪ ,‬מראה הגליון‪ ,‬שהאחות גלו' קבלה את הלידה‪ ,‬והעובדה‪ ,‬שילד כה גדול‬
‫בלידה ראשונה נולד בלי כל קרע‪ ,‬מראה שעזרתה נתנה באופן הטוב ביותר‪.‬‬
‫היולדת יצאה מביה"ח ביום הששי אחרי הלידה במצב בריאות טוב‪ .‬בזמן שהותה בביה"ח לא‬
‫הייתה כל עלית חם והסבל היחידי היה רק מצד הטחורים‪.‬‬
‫נתנה לי ההזדמנות לראות את רשימות קופ"ח על כל מחלוקותיה ביחס לטפולים של הגב' ג‪.‬‬
‫בתקופה שלאחרי הלידה‪ ,‬אין אני מוצא גם בהם שום הוכחה לכך ש"קררו" את החולה כנוסח‬
‫מכתב החולה‪) ".‬אשרמן ‪(1938‬‬
‫במכתב המלווה לדו"ח המצוטט לעיל‪ ,‬נכתב לסיכום כי‪:‬‬
‫"מדין וחשבון זה יראה כב' כי אין כל יסוד לתלונתו זאת כי מצד הרופאים והאחיות נעשה כל מה‬
‫שאפשר כדי לשמור על אשתו ועל ילדה‪) ".‬ארכיון ת"א ‪1938 4-4646‬א(‪.‬‬
‫מטקסטים אלה ניתן ללמוד מספר דברים מעניינים על הטיפול ביולדת בבית החולים‪ ,‬ועל תפיסת בית החולים‬
‫את תפקידו בכל הקשור לטיפול ביולדות‪ .‬ראשית‪ ,‬ניכר כי הטיפול ביולדת בעת הלידה מורכב מבדיקות‬
‫פנימיות‪ ,‬ומבדיקות חיצוניות‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬בית החולים גרס כי אינו מבצע בדיקות פנימיות בכלל על מנת‬
‫לשמור על בריאות היולדות‪ ,‬אולם כפרקטיקה אנו רואים כי בדיקות אלה נעשו כחלק שגרתי מן הטיפול‪.‬‬
‫בנוסף לבדיקות הפנימיות אשר נרשמות ב"גליון הלידה"‪ ,‬נעשות בדיקות נוספות כגון בדיקת דופק העובר‬
‫והתבוננות בצירים‪.‬‬
‫לא ברור מן הטקסט מהי האבחנה בין תפקיד הרופא לתפקיד המיילדת‪ ,‬ומי מהם מבצע את הבדיקות ביולדת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תפקיד המיילדת מוגדר היטב בטקסט – תפקידה לקבל את התינוק‪ ,‬ולסייע בכך שהלידה תתרחש‬
‫ללא קרע‪ .‬אפילו במצב שבו התינוק מת‪ ,‬כאשר המיילדת הצליחה לקבל את הלידה ללא קרע וללא התערבות‬
‫ניתוחית‪ ,‬טוענים בבית החולים שהמיילדת מילאה את תפקידה כראוי‪.‬‬
‫לעומת תפקידה של המיילדת‪ ,‬תפקידן של הבדיקות אינו ברור‪ .‬אם על פי הצהרת בית החולים שכיח כי‬
‫תינוקות הנולדים זמן רב אחרי פקיעת מי השפיר נולדים מתים‪ ,‬וידוע כי נעשה מעקב אחר מצב העובר‪ ,‬לא‬
‫ברור מדוע לא בוצעה התערבות נוספת על מנת להציל את חיי העובר‪ ,‬כמו לדוגמא שימוש במלקחיים‪ .‬נראה‬
‫‪101‬‬
‫כי מטרת העל של הבדיקות הרפואיות אינה‪ ,‬אם כן‪ ,‬להציל את חיי העובר אלא לפקח על האישה היולדת‪.‬‬
‫פיקוח ללא טיפול מתקיים גם למשך הימים שקדמו ללידה‪ ,‬שכן בית החולים אינו רואה צורך להסביר מדוע‬
‫לא זרז את הלידה לאחר ירידת המים‪ ,‬וזאת גם כאשר על פי הצהרתם‪ ,‬ההשלכות של ירידת מים ‪ 9‬ימים לפני‬
‫תחילת הצירים על גורלו של התינוק היו ידועות להם‪.‬‬
‫סיבה אפשרית לכך שלא נעשתה התערבות‪ ,‬היא תיוגו של הוולד כבעל "התבגרות יתרה" דהיינו על פי‬
‫תפיסתם‪ ,‬לא נורמטיבי ואולי אפילו פגום‪ .‬ייתכן שזו הסיבה לתפיסת בית החולים את המוות כבלתי תלוי‬
‫בטיפול שניתן על ידי בית החולים‪.‬‬
‫בדומה ליולדת המטופלת על ידי המיילדת הרפואית בלידת הבית‪ ,‬גם היולדת הזו נעדרת מן הדיון‪ .‬עבור‬
‫הגבר‪ ,‬האישה )והתינוקת( הם רכוש שנפגם בעקבות הטיפול בבית החולים‪ ,‬ובעיני בית החולים‪ ,‬המיילדת‬
‫ולא היולדת היא זו אשר הצליחה ליילד תינוק גדול מבלי לגרום לקרע‪ .‬פן נוסף הוא תיאור התנהגותה לאחר‬
‫הלידה‪ .‬בעוד האב טוען כי בבית החולים "קררו" את אשתו‪ ,‬בבית החולים טוענים כי היולדת יצאה מבית‬
‫החולים בריאה וכי אין עדות למחלה בגליונות קופ"ח‪ .‬אף אחד מהגורמים המעורבים אינו מעלה אפשרות של‬
‫רגשות קשים העשויים לעלות בעקבות אובדן ילד‪ ,‬או תגובה נפשית המוגדרת כיום כ"דכאון לאחר לידה"‪.‬‬
‫מכאן שהיולדת כסובייקט‪ ,‬גופה ורגשותיה מודרים מן הדיון והתחקות אחריהם כרוכה במאמץ ובחיפוש אחר‬
‫עקבות בשיח‪ .‬הפן הרציונלי של היולדת‪ ,‬דעותיה ומחשבותיה‪ ,‬מודרים אף הם אך הם אינם מותרים עקבות‬
‫בטקסט ודומה שאינם קיימים כלל‪.‬‬
‫שכנים יולדות ושיכוך כאבים‬
‫מבט מכיוון אחר על הבניית האישה היולדת בשיח‪ ,‬כמו גם על הטיפול בנשים במחלקת היולדות‪ ,‬מצוי‬
‫במכתביהם של בעלי דירות סמוכות לבית החולים‪ ,‬המופנים להנהלת בית החולים‪ .‬הואיל ובית החולים נבנה‬
‫במקום מרכזי‪ ,‬בקרבת בתי מגורים‪ ,‬השכנים ברחובות הסמוכים סבלו רבות מהרעש ומההפרעה שבהימצאות‬
‫בית החולים בקרבת מקום‪ .‬רבות מהתלונות המופנות על ידי השכנים מתייחסות למחלקת היולדות‪.‬‬
‫כך לדוגמא מתלונן משה טאי בעל דירות ברח' בלפור ‪ 15‬על כך שמביתו הוא יכול לשמוע ולראות את כל‬
‫המתרחש בבית החולים‪ ,‬ובעיקר את היולדות‪ ,‬וכי אינו יכול להשכיר את הדירות בבניין‪:‬‬
‫‪102‬‬
‫" אפשר שהחלונות של המחלקה ליולדות יהיו סגורים כדי שהצעקות הפראיות של היולדות לא‬
‫תגענה אלינו בכל חזקן ושיהיה לנו‪ ,‬הדיירים האומללים של הרחוב על שמו של מחבר "ההכרזה"‬
‫האפשרות לישון" )טאי ‪(1933‬‬
‫בשנת ‪ 1933‬אף הסכימו השכנים להשתתף בשיפוץ חדרים אחוריים בבית החולים – התקנת מאווררים‬
‫ופתיחת חלונות‪ ,‬על מנת להעביר את היולדות לחדרים האחוריים‪.‬‬
‫פעילות זו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬לא פתרה את הבעיה כולה‪ ,‬וייתכן שהיא רק הועברה לחלק אחר של הרחוב‪ ,‬שכן‬
‫בספטמבר שנת ‪ ,1936‬שוב מתלוננים שכנים מרח' בלפור על הרעש מהיולדות‪ ,‬ומציעים פתרונות מסוג‬
‫אחר‪:‬‬
‫"אנו תושבי הבתים הנמצאים בסביבת בית החולים הדסה‪ ,‬מתכבדים לפנות למחלקת הבריאות‬
‫של העירייה בבקשה להקל על הסבל הרב המתואר להלן‪ ,‬בו אנו נתונים זה זמן רב‪.‬‬
‫חדר הלידה של בית היולדות שבהדסה נמצא בקרבת רח' בלפור לצד החזית של בית הבריאות‬
‫על שם נתן שטראוס‪ .‬זה חדשים אחדים מלא החדר יולדות‪ ,‬שצעקותיהן בזמן חבלי הלידה‬
‫נשמעות במרחק של מאות מטרים‪ ,‬ביחוד נשמעות הצעקות בלילה כששורר מסביב שקט‪ ,‬באופן‬
‫שלתושבי הסביבה הנ"ל אי‪-‬אפשר לא לנוח ולא להרדם‪.‬‬
‫היות ונמצאים בינינו הרבה אנשי עבודה הזקוקים למנוחת לילה כדי שיוכלו לעבוד ביום‪ ,‬וכן‬
‫הרבה ילדים ואנשים זקנים וחלשים ששנתם נדדה מהם לרגלי הסבה הנ"ל‪ ,‬לכן גורמות הצעקות‬
‫הנ"ל לא רק הפרעות כי אם משפיעות לרעה במדה גדולה על מצב הבריאות בכלל‪.‬‬
‫כל אחד יודע שכאבים בזמן הלידה טבעיים הם וכל אחת מהיולדות מגיבה עליהם בהתאם‬
‫לאופיה היא‪ .‬אבל קשה להאמין שאין שום תרופה נגד הצעקות הבלתי טבעיות‪ ,‬הפראיות שאינן‬
‫יודעות מעצור דוגמת בתי חולים אחרים ליולדות וכן דעתם של רופאים מומחים מאשרים את‬
‫ההפך‪.‬‬
‫היות ואנו חושבים שאפשר להפסיק את המצב המתואר הנ"ל או לכל הפחות להקל על הסבל‪,‬‬
‫לכן הננו פונים למחלקת הבריאות של העירייה בבקשה לאחוז מיד באמצעים לשם הקלת המצב‬
‫הנ"ל ומרשים לעצמנו להגיש לכב' את ההצעות דלקמן‪:‬‬
‫‪ (1‬לסגור את החלונות‪ .‬לבנות ונטילטור באחד הקירות החיצוניים שדרכו אפשר לאוורר את החדר‬
‫יותר טוב מאשר ע"י חלונות פתוחים‪.‬‬
‫‪ (2‬את הצעקות המוגזמות הבלתי פוסקות שאינן מוצדקות באופן פיזיאולוגי אלא שמתפרצות‬
‫בוודאי על סמך אמונה טפלה אפשר להקטין ע"י דברי הוכחה מצד הרופאים והאחיות‪.‬‬
‫‪ (3‬אם אפשר – להעביר את חדר היולדות לצד המערבי כי מצד מערב נמצא גן והבתים נמצאים‬
‫בריחוק מקום‪ ,‬כי השכן הכי קרוב הוא בניין קופת‪-‬חולים שאין גרים בו‪.‬‬
‫למרות שאין ברצוננו להגיש לרופאים איזה הצעות שהן הננו בכל זאת לבקש אותם אם זה‬
‫אפשרי‪ ,‬במקרים של כאבים בלתי נורמליים להשתמש באמצעי הרגעה מבלי להזיק לעצם פרוצס‬
‫הלידה וע"י אמצעי אנושי זה למנוע בעד הצעקות בזמן הלידה‪) " .‬ארכיון ת"א ‪,1936 4-4645‬‬
‫ההדגשות במקור(‪.‬‬
‫הטקסט מעלה מספר אבחנות מעניינות‪ .‬ראשית‪ ,‬האבחנה הפיזית בין פנים לחוץ הופכת לאבחנה מגדרית בין‬
‫נשים לגברים‪ .‬הדיירים מתוארים כגברים עובדים‪ ,‬פרודוקטיביים רציונליים ותרבותיים‪ ,‬ואילו היולדות‬
‫‪103‬‬
‫ובהכללה הנשים‪ ,‬הן פראיות וצעקניות‪ ,‬לא תרבותיות ולא מרוסנות‪ .‬היילודים‪ ,‬שהם התוצר הפרודוקטיבי‬
‫של הלידה‪ ,‬לטובת החברה‪ ,‬אינם מוזכרים בטקסט‪ .‬דהיינו‪ ,‬בצד תיוגן של הנשים כלא רציונליות‪ ,‬ערכן‬
‫הפרודוקטיבי מודר‪.‬‬
‫התנהגותן הלא רציונלית של נשים בולט גם בטקסט הבא‪:‬‬
‫הגרועות מכולן הן הזעקות והבכיות של כמה נשים מן העדה הספרדית ותמנית‪ ,‬לא מפאת‬
‫הכאבים אלא סתם על סמך אמונת שוא שנתרשה ]במקור[ בלבם‪ ,‬שהבכיות מועליות ]במקור[‬
‫לולד‪ .‬הלא צריכה להיות אפשרות למנוע את זה‪ .‬ע"י הסברה מתאימה אפשר להוציא מלב‬
‫הנשים אתה אמונה הזאת‪ ,‬ואם זה לא יועיל לשלחם מבית החולים‪) " .‬ארכיון ת"א ‪(1941 4-4647‬‬
‫העדר הרציונליות של נשים ובפרט הנשים "הספרדיות והתימניות"‪ ,‬נתפס כדבר אשר ניתן לתקנו על ידי‬
‫אמצעים כוחניים אשר יכפפו את הנשים לרציונליות ולתרבותיות של העולם שמחוץ לבית החולים‪ .‬הטענה‬
‫העולה היא כי הכאב הפיזי‪ ,‬הגופני‪ ,‬זהה אצל כל הנשים‪ .‬אולם התגובה‪ ,‬ההתנהגות‪ ,‬משתנה בהתאם למידת‬
‫השפעתם של אמונותיה והדעות הטפלות דהיינו לרמתה התרבותית של האישה‪ .‬האמצעי לכפוף את האישה‬
‫לתרבותיות ולגרום לה להתנהג בדרך נאותה ושקטה‪ ,‬היא על ידי הסברה‪ ,‬הוכחה והפחדה כולל איום‬
‫בסנקציית הגירוש‪ .‬כלומר אין מציעים לפעול באמצעים רציונליים כגון שכנוע באמצעות ההגיון‪ ,‬אלא על‬
‫ידי הפעלת כוח רגשי כנגד הכוח הרגשי השולט בהן‪ .‬התוצאה המבוקשת‪ ,‬אינה אם כן‪ ,‬שינוי האישה‬
‫והגברת הרציונליות שבה‪ ,‬אלא תוצאה רגעית שבה כוחו של הרופא )הגבר( יגבר על כוחן של האמונות‬
‫הטפלות והאלמנטים הלא רציונליים השוכנים באישה‪.‬‬
‫אין לכותבים אמון רב בפתרון מסוג זה‪ ,‬ולכן מוצעים פתרונות נוספים פיזיים כגון סגירת חלונות או העברת‬
‫מחלקת היולדות לצד אחר של בית החולים‪ .‬פתרון מסוג נוסף להפסקת הצעקות הוא שימוש ב"אמצעי‬
‫הרגעה"‪ .‬אמנם מדובר בהרגעה של כאבים‪ ,‬אולם בקונטקסט של הטקסט‪ ,‬חשוב יותר ההיבט של הרגעת‬
‫ההתפרצות הרגשית‪ ,‬וזאת על מנת לאפשר שינה טובה יותר לשכנים‪ ,‬מאשר ההקלה הפיזית על הנשים‪.‬‬
‫מכתב נוסף‪ ,‬נכתב על ידי שכנה המתלוננת אף היא על ה"צרחות"‪:‬‬
‫" בית החולים העירוני הנמצא קרוב לביתי )רחוב בלפור ‪ (10‬הסמיך את מחלקות היולדות‬
‫והתינוקות שלו לעבר חלונות ביתי‪ ,‬ואנקות היולדות ובכי הנולדים מגיעות לבית בכל שעות היום‬
‫והלילה‪ .‬כל חבלי הלידה‪ ,‬בצריחות ואנחות איומות‪ ,‬כל בכי הנולדים‪ ,‬ממלאות את חדרי הבית‬
‫באין מפלט‪ ,‬ובשנה האחרונה המצב כה החמיר שלא נוכל לשאתו יותר‪ .‬הדיירים בורחים על‬
‫נפשם ואין להשכיר יותר חדר‪ ,‬גם לאחר שהוזלתי הרבה מהמחירים הנהוגים בסביבה הקרובה‪.‬‬
‫…‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫"כאבות העיר ודאי תבינו כי אין להטיל את עולו של בית החולים הגדול הזה‪ ,‬הקולט את כאביהם‬
‫של תושבי העיר על ראשה של משפחה אחת כדי לדכאה ולהרוס חייה‪ .‬ודאי תמצאו כי חיינו לא‬
‫צריכים לנפול קרבן להזנחה עד היום ולאי מלוי בקשותי הנ"ד כיום‪) " .‬יעקובובסקי ‪(1936‬‬
‫גם בטקסט זה ישנו ניסיון לייצר הפרדה בין פנים בית החולים לבין העולם החיצוני‪ ,‬על ידי ייחוס הסבל אל‬
‫פנים בית החולים ואת חדירתו אל העולם החיצוני כפלישה לא רצויה‪ ,‬המייצרת גם בעיות אחרות כגון‬
‫בעיות כלכליות‪ .‬הכאב שבתוך בית החולים אינו כאב של היולדות בלבד‪ ,‬אלא הכותבת מדברת על בית‬
‫החולים כמכיל את הכאב של כל תושבי העיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא אינה מתארת את היולדות כפראיות והצעקות‬
‫אינן נתפסות כהתנהגות לא תרבותית אלא כאירועים שיש לתחום אותם בתוך בית החולים‪ ,‬ואשר לא רצוי‬
‫שייפלטו ממנו‪ .‬הבעיה של הכותבת היא בהשכרת הדירות והיא פונה לחיפוש פתרון מעשי כגון פטור‬
‫מתשלום מסים עירוניים‪ ,‬או שהעירייה תשכור ממנה את הבית לצורכי בית החולים או לבית ספר או‬
‫לצרכים עירוניים אחרים‪.‬‬
‫בתגובה על מכתבי השכנים פנתה העירייה להנהלת בית החולים בדרישה לתת תשובות‪:‬‬
‫" בעניין הרעש ממחלקת היולדות אשר ממנו סובלים השכנים של הבתים הסמוכים‪ ,‬חושבני כי‬
‫רצוי מאוד שהנהלת ביה"ח תאחז בכל האמצעים כדי להקטין את הרעש הזה‪ ,‬היות ולא נוכל‬
‫להעביר את מחלקת היולדות במקום אחר בביה"ח‪ .‬לפי דעתי יש לסדר בידוד בחדר הלידה וכמו‬
‫כן להתייעץ עם אנשים מתאימים מה הם יתר האמצעים שאפשר לאחוז בהם כדי להקטין את‬
‫הרעש‪ .‬בכל אופן איינו רשאים לבלי לאחוז באמצעים האפשריים בעניין זה‪ ,‬ואני מבקש איפוא‬
‫לברר בהקדם מה אפשר לעשות כדי לספק במידת מה את הדרישות המוצדקות של השכנים"‬
‫)פרלסון ‪(1936‬‬
‫טקסט זה ממחיש את הטענה שעלתה קודם כי חשוב לעירייה למנוע התמרמרות וכעס של תושבי העיר‪.‬‬
‫במענה לפניית העירייה עונה מנהל בית החולים כי‪:‬‬
‫" בתשובה למכתב כב' …‪ ,‬יש להדגיש שבשבועות האחרונים הופחת הרעש במידה נכרת בקשר‬
‫עם הכנסת השיטה של הרגעת צירי הלידה ויש לקוות שעם שכלול שיטה זו יופחת הרעש עוד‬
‫יותר‪.‬‬
‫בכל זאת ישנו צורך של בדוד יותר גדול של חדר הלידה‪ .‬יש לאפשר שנוכל להחזיק את החלונות‬
‫של חדר הלידה סגורים גם בחדשי הקיץ וזה יתכן רק אם תוסדר ונטילציה מספיקה לחדר זה"‬
‫)אברמוביץ ‪1936‬ב(‬
‫דהיינו‪ ,‬בעקבות התלונות‪ ,‬ואולי בעקבות ריבוי הלידות בבית החולים‪ ,‬החלו להשתמש באמצעי שיכוך‬
‫כאבים‪ .‬מן הטקסט עולה כי השימוש בשיטה זו הוא חדש‪ ,‬וכי יש צורך לפתחו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבקשים בבית‬
‫‪105‬‬
‫החולים מן העירייה להשקיע כספים בשיפור התנאים בחדרי היולדות דבר שכפי שראינו ניסתה העירייה‬
‫להימנע ממנו‪.‬‬
‫שיטת שיכוך כאבים אשר הוכנסה בשנת ‪ 1938‬נקראה ‪) Delmas‬לידה ב‪ (Aneasthesia lumbalis -‬והיא‬
‫שימשה לסיום לידות קשות‪ .‬בשנת ‪ 1938‬השתמשו בשיטה זו ב – ‪ 12‬לידות מתוך ‪ 1702‬לידות‪ ,‬בבית‬
‫החולים טוענים כי השיטה מונעת את הצורך לבצע ניתוח קיסרי‪.‬‬
‫השימוש הלא שכיח בשיטה זו כפי הנראה לא מנע את הרעש והנושא הועלה שוב על ידי השכנים בראשית‬
‫שנות ה‪:40 -‬‬
‫" …‪.‬לשם שיפור המצב אנו מציעים לקבוע את הסדורים כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ /‬יש לסגור את החלונות של האולם‪ .‬חוץ ממשאבת אויר יש להתקין מאוררים‪ ,‬אשר בפעלם‬
‫ביחד יחליפו את האויר באויר צח‪ .‬הרעש הנגרם ע"י המכשירים אינו יכול להיות מניעה כפי‬
‫שטוענים הרופאים‪ ,‬כי אפשר לשתקם בכל רגע‪.‬‬
‫…הצעתנו הקודמת לתת ליולדות תרופות המחלישות את הכאבים כפי שנהוג בכל מקום‪ ,‬לא‬
‫נתקבלה‪ ,‬כי הרופאים עמדו על דעתם שהתרופות האלו מזיקות‪ .‬אנו מתנגדים לדעה זו כי בינתיים‬
‫בררנו ומצאנו שבבתי חולים אחרים כאן בארץ נותנים ליולדות נגד כאבים חזקים פנטופון בלי‬
‫שנגרם איזה נזק שהוא‪) ".‬ארכיון ת"א ‪(1941 4-4647‬‬
‫מן המכתב עולה כי בית החולים הביע התנגדות לשימוש במשככי כאבים‪ ,‬וזאת בניגוד לפרקטיקה שהתקיימה‬
‫בבתי חולים פרטיים‪ .‬קיימות מספר סיבות לאי השימוש במשככי כאבים‪ ,‬האחד הוא לפי טענת הכותבים‬
‫חשש של רופאי בית החולים מן הנזק שיש בתרופות אלה‪ .‬סיבה שניה היא העלות הגבוהה של התרופות כפי‬
‫שעולה מתשובת בית החולים לפניית התושבים‪:‬‬
‫"‪..‬לא נוכל לקבל הוראות‪ ...‬באיזה תרופות עלינו להשתמש בביה"ח‪ ,‬כפי שמציעים בסעיף ב'‬
‫שבמכתבם הנ"ל‪ .‬לפי האפשרות אנו משתמשים בתרופות להרגעת כאבים‪ .‬יש לקחת בחשבון כי‬
‫בזמן הנוכחי השגת תרופה זו קשורה בקשיים והוצאות רבות‪) ".. .‬גרושקה ‪1941‬ג(‬
‫מכאן‪ ,‬שאי השימוש בתרופות לשיכוך כאבים נעשתה לא מסיבות רפואיות‪ ,‬כפי שסברו השכנים‪ ,‬אלא בשל‬
‫העלות הגבוהה של התרופה והשגתה‪ .‬היבט כלכלי נוסף הוא הצורך להציב איש צוות על יד היולדת המקבלת‬
‫טיפול תרופתי‪:‬‬
‫" אמנם ידועות תרופות שונות להשקטת הכאבים בעת הלידה‪ ,‬אבל הצד השלילי השווה שבכולן‬
‫הוא הצורך בהשגחה אינדיבידואלית ומתמדת על כל יולדת ויולדת לחוד‪ .‬ואם במוסד קטן‪ ,‬בעל‬
‫מספר לידות מצומצם‪ ,‬יקשה להעמיד רופא או מילדת ליד כל מטה ומטה – על אחת כמה וכמה‬
‫במוסד גדול‪ ,‬בו שוטפת תנועת הלידות כעל גבי סרט‪-‬נע" )אשרמן ‪(1951‬‬
‫‪106‬‬
‫כלומר‪ ,‬הסיבה לאי שימוש במשככי כאבים היא סיבה ארגונית – תקציבית‪ .‬סיבה נוספת לכך שלא נעשה‬
‫שימוש נרחב בתרופות לשיכוך כאבים הייתה שהיולדות המתינו מרבית שעות הצירים בפרוזדור‪ ,‬והועברו‬
‫למיטה רק על מנת ללדת‪ .‬מצב זה לא איפשר מתן תרופות שיכוך כאבים המצריכים שכיבה במטה והשגחה‪.‬‬
‫בעניין זה נכתב בידיעות תל אביב‪ ,‬לקראת פתיחת בית חולים "הקריה" ב ‪ 1949‬על המצב שהתקיים בבית‬
‫החולים ברח' בלפור‪:‬‬
‫"כיום מתענה רבות אשה הבאה ללדת‪ ,‬עד שהיא זוכה להתקבל לחדר‪-‬הלידה‪ .‬את מרבית שעות‬
‫לידתה היא מבלה בחדר‪-‬ההמתנה העלוב או בפרוזדור הסמוך‪ ,‬אגב ישיבה או עמידה‪ ,‬ועיניה‬
‫כלות מיחל למטה או לפחות לעגלת‪ -‬יולדות שעליה תוכל לכרוע‪ .‬הצירים התוקפים אותה‬
‫תכופות מקימים אותה על רגליה‪ ,‬והיא נצמדת במלוא גופה הכאוב והמעוות מיסורים על פני‬
‫הקיר שלפניה ומרטיבה אותו בדמעותיה‪.‬‬
‫גרוע מכל הוא‪ ,‬שבאותן השעות הארוכות‪-‬אומללות נבצר מאיתנו להקל על‪-‬ידי זרוז הלידה או‬
‫שכוך המכאובים‪ ,‬הואיל והם דורשים שכיבה במטה והשגחה מצד הרופא והמילדת‪) ".‬אשרמן‬
‫‪(1949‬‬
‫מן הטקסט ניתן ללמוד על התנאים בבית החולים‪ ,‬אשר לא איפשרו למעשה טיפול ביולדת או סיוע לה בכל‬
‫דרך שהיא במשך שעות הצירים‪ .‬את שעות הצירים מעבירה היולדת לבדה ואילו רק בעת הלידה עצמה‬
‫מתפנה אליה הצוות הרפואי ונמצא לה מקום על מיטה או "עגלת יולדות"‪.‬‬
‫כפי הנראה לקראת סוף שנות ה‪ 40 -‬הוכנסה לשימוש תרופה חדשה בפיתוח מקומי‪ ,‬אשר ענתה גם על‬
‫הצורך בהשקטת מחלקת היולדות‪ ,‬וגם אפשרה להימנע מהצורך להשגיח על היולדות‪:‬‬
‫" ומה הוא מטה הקסם הזה?‬
‫שילוב של שתי תרופות המוזרקות ליולדת כל ארבע שעות בערך‪ ,‬ומקהות את מכאוביה‪ .‬אחת‬
‫התרופות הללו נוצרת בארץ מצמח הגדל כאן‪ ,‬צמח זה אינו חדש לנו‪ ,‬וגם שימושו אינו חדש‪ .‬עוד‬
‫אבותינו ידעו את כוחו וניצלוהו‪ .‬הצמח הזה הוא ‪ :‬הדודאים‪… .‬‬
‫התחלנו להשתמש בדודאים‪ ,‬כמובן בעיבוד מודרני‪ ,‬בצורת תמצית מזוקקת‪ ,‬לפי כללי הכימיה‬
‫החדישה‪ ,‬לאותה המטרה‪ ,‬היינו‪ :‬לשכרון החושים של היולדת‪ ,‬והגברנו על ידי זאת את רגישותה‬
‫כלפי הסם השני‪ ,‬שבא לשכך את הכאבים המלווים את צירי‪-‬הלידה‪ .‬היולדת אינה נרדמת‪,‬‬
‫הכרתה אינה ניטלת ממנה‪ ,‬אך היא נעשית שקטה והלידה מתקדמת ביתר מהירות" )אשרמן‬
‫‪(1951‬‬
‫מכל האמור לעיל נראה כי השימוש במשככי כאבים במהלך הלידה לא רווח לפני סוף שנות ה‪ ,40 -‬הן בשל‬
‫עלותם הגבוהה של התרופות‪ ,‬והן בשל העלות הגבוהה שנגזרת מהצורך להציב איש צוות ליד מיטת היולדת‬
‫המקבלת טיפול תרופתי‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫סיכום הפרק‬
‫מסקירת ההתפתחויות ההיסטוריות שחלו במחלקת היולדות של בית החולים הדסה בין השנים ‪1920-1949‬‬
‫עולים מספר נושאים מרכזיים‪ .‬ראשית‪ ,‬הומחש כי ההתפתחות של מחלקת היולדות אינה התפתחות‬
‫פרוגרסיבית לינארית‪ .‬דהיינו‪ ,‬אין מדובר בצמיחה הדרגתית של המחלקה עד להשגת מספר מיטות מספיק‬
‫לכלל היולדות באוכלוסייה‪ ,‬אלא מתרחשים שינויים חדים במספר המיטות‪ ,‬הוספת מיטות והפחתת מיטות‬
‫בתקופות שונות על פי שיקולים שונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הטיעון המקובל כיום כי בית החולים הוא המקום המתאים‬
‫ביותר והבטוח ביותר ללדת בו‪ ,‬אינו מרכזי בשיח‪ ,‬והתייחסויות מסוג זה מופיעות בשולי הדברים לכל הפחות‬
‫עד אמצע שנות ה‪ .40 -‬במקום הטיעון הרפואי המקובל כיום‪ ,‬עולים בתקופה הנדונה מגוון טיעונים אחרים‬
‫להצדקת הוספת מיטות בבית החולים הכוללים טיעונים חברתיים ולאומיים שמאחוריהם קיימים גם שיקולים‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫בנוסף נבחנו בפרק אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים של גופים שונים בנוגע למספר המיטות ליולדות‬
‫שיוקצו בבית החולים‪ .‬ראינו כי קופת חולים‪ ,‬המחויבת כלפי חבריה במימון לידה בבית החולים הפעילה לחץ‬
‫לקבלת היולדות שלה לבית החולים הציבורי‪ ,‬ואילו ממשלת המנדט כמו גם חוגים רוויזיוניסטים בעירייה‬
‫טענו כי אין צורך להקצות משאבים ציבוריים למימון לידות שאינן פתולוגיות‪.‬‬
‫מבחינת היולדות עצמן‪ ,‬עמדנו על האופן שבו היולדת כיישות רציונלית ואמוציונלית גם יחד מודרת בשיח‬
‫ועוברת אובייקטיפיקציה‪ .‬אין כמעט אזכורים של החוויה של היולדות והחלק שלהן בתהליך הלידה‪ ,‬פרט‬
‫לתלונות כנגד הרעש הבוקע מחדרי הלידה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בטקסטים רבים ה"לחץ" על בית החולים מוגדר‬
‫כנובע מרצונן של היולדות‪ .‬אולם הטיעונים שבהם משתמשים הנשים המצוטטות כביכול בטקסטים הם אותם‬
‫טיעונים מקובלים כגון מצב הדירה או מצב בטחוני‪ .‬כך לדוגמא ראינו את היולדת מ"אבן יהודה" המתחננת כי‬
‫יסדירו עבורה לידה בבית החולים משום שתנאי ביתה אינם מתאימים‪ ,‬או את היולדות הגרות בגבולות העיר‬
‫אשר לא מסכימות ללדת בבתיהן בשל הסכנה‪) .‬אברמוביץ ‪1936‬א(‪.‬‬
‫אין בידי מקורות המאפשרים לאשש או להפריך את הטענה כי נשים דרשו ללדת בבית החולים‪ ,‬אולם בהחלט‬
‫ייתכן כי הן דרשו זאת כהפנמה של המסרים של התחנות לגבי בית החולים כמקום המועדף ללידה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫‪108‬‬
‫יש לזכור כי הטענות ללחץ של היולדות אינן עולות בקנה אחד עם הפרקטיקה של מיון הנשים בתחנות על פי‬
‫קריטריונים מוגדרים‪ ,‬ובפרט עם המבנה הארגוני שבו המוסד הממיין את הנשים והמוסד המקבל את הנשים‬
‫ללידה הם שני אגפים של אותו שירות רפואי‪ .‬כמו כן‪ ,‬על פי המחקר‪ ,‬בארה"ב דרשו נשים ללדת בבית‬
‫החולים בשל התקווה ללידה כואבת פחות ובטוחה יותר )‪ .(Leavitt 1998‬לעומת זאת‪ ,‬הנשים‬
‫הארצישראליות מצוטטות כמשתמשות בטיעונים החברתיים ולא בטיעונים של כאב או פחד ממוות בלידה‪.‬‬
‫אם הציטוטים של הנשים הארצישראליות אכן אוטנטיים‪ ,‬יש להבדל בין טענותיהן לבין אלה של הנשים‬
‫האמריקאיות חשיבות שכן הוא מעיד על עוצמתם של הטיעונים והפרקטיקות שהונחלו בתחנות מחד‪ ,‬ומאידך‬
‫מחזק את הטענה כי החוויה הסובייקטיבית של האישה העומדת ללדת מודרת מן השיח ואיתה הלגיטימציה‬
‫לתחושות של כאב וחרדה‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫סיכום‬
‫תהליך המדיקליזציה של הלידה בא"י בתקופת המנדט נבחן בעבודה זו כקונטקסט מקומי של תהליך‬
‫שהתרחש בעולם המערבי באותה תקופה‪ .‬המדיקליזציה הינה כניסה של הרפואה על עקרונותיה‪ ,‬מוסדותיה‪,‬‬
‫סוכניה‪ ,‬ושיטותיה לתחום בו לא הייתה קודם‪ .‬שליטת הרפואה בתחום הלידה הפכה בתקופה זו לנורמה‬
‫חברתית הנתפסת כעובדה בלתי ניתנת לערעור‪.‬‬
‫עם תהליך המדיקליזציה חלה גם ירידה בתמותת תינוקות ויולדות‪ .‬אף כי ישנם גורמים נוספים הקשורים‬
‫לתוצאות אלה כגון שיפור במצב הסניטציה‪ ,‬ביוב ומים זורמים‪ ,‬אין ויכוח לגבי הישגיהם של מוסדות כגון‬
‫"הדסה" בתחום הרפואה והטיפול המונע בשיפור תוחלת החיים ורמת התחלואה באוכלוסייה ובפרט הפחתת‬
‫תמותת יולדות ותינוקות‪ .‬כך לדוגמא פחתה תמותת הילודים בקרב היהודים בא"י מ – ‪ 131‬לאלף בשנת‬
‫‪ 1925‬ל – ‪ 64‬לאלף בשנת ‪) 1935‬דזייקאבס תרצ"ז(‪ .‬חרף הישגים אלה‪ ,‬מצאתי לנכון בעבודה זו לבחון‬
‫את תהליך המדיקליזציה של הלידה מתוך ביקורת חברתית‪ -‬היסטורית אשר מטרתה לחשוף את מקורותיה‬
‫של אותה מציאות הנתפסת כמובנת מאליה‪ ,‬וזאת מתוך ניסיון שלא להיתפס להעדפה ערכית של מציאות אחת‬
‫על פני מציאות שניה‪.‬‬
‫בחינה זו התבססה על תפיסת הרפואה כמערכת שיח שבה מוסדות‪ ,‬רעיונות ופרקטיקות )טכנולוגיות כוח(‬
‫משתתפים בהבניית השירותים הרפואיים כגורמים חיוניים לבריאותו של הפרט‪ ,‬ובהבניית ה"גוף" של‬
‫המטופל כאובייקט הנתון לפרוטוקולים של פיקוח ושליטה ומעוצב על ידם‪ .‬תהליכים אלה התקיימו בכל‬
‫תחומי הטיפול הרפואי‪ ,‬אולם קיים אספקט מגדרי מובהק שכן עבור נשים ובפרט נשים הרות ויולדות נבנתה‬
‫מערכת שלמה של מוסדות מפקחים המייצרים יחסי כוח‪ .‬ההנחה העומדת בבסיס גישה זו היא שבחינת‬
‫השירותים הרפואיים המופנים לנשים היולדות באור ביקורתי יאפשרו לבחון בצורה מקיפה יותר את תהליך‬
‫המדיקליזציה של הלידה כחלק מתהליך היסטורי רחב יותר הכולל בניית לאום ומדינה‪ ,‬ייצור יחסי כוח‬
‫חברתיים והגדרת תפקידן החברתי של נשים‪.‬‬
‫ראשיתו של התהליך שנבחן בעבודה זו במצב שבו מרבית הלידות בוצעו בבית היולדת בטיפולן של שכנות‪,‬‬
‫חברות ומיילדות מסורתיות‪ ,‬וסופו בקביעת בית החולים כמקום הנורמטיבי ללידה‪ .‬העבודה בחנה שלושה‬
‫‪110‬‬
‫מרכיבים של תהליך זה – מיון יולדות בתחנות‪ ,‬טיפול מיילדת בבית והתפתחות מחלקת היולדות בהדסה‬
‫ת"א‪ ,‬תוך ניסיון לעמוד על מערכת השיח הנוצרת‪ ,‬ולדון באופן הבניית גופה של האישה בשיח זה‪ .‬להלן‬
‫נסקור את ממצאי המחקר תוך דיון בתחומי השיח השונים הכוללים יצירת מערכת של מוסדות‪ ,‬יחסי כוח בין‬
‫סוכנים‪ ,‬רשת של אינטרסים ויחסי גומלין‪ ,‬תיאוריות מנחות ושימוש ברטוריקה‪ ,‬פרקטיקות הטיפול והבניית‬
‫הגוף‪.‬‬
‫‪ .1‬מערכת מוסדית‬
‫המוסד המרכזי בתחום הטיפול ביולדות היה "הסתדרות מדיצינית הדסה"‪ ,‬ארגון פילנטרופי שפעל במכלול‬
‫ההיבטים הקשורים לטיפול בנשים כהרות‪ ,‬יולדות וכאמהות‪ .‬הדסה קבעה את עקרונות הפעילות ואת שיטות‬
‫העבודה של התחנות לאם ולילד‪ ,‬הכשירה מיילדות והעסיקה אותן במסגרת שירות מיילדות חוץ‪ ,‬וכן הייתה‬
‫מעורבת בחקיקה הרלוונטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפעילה הדסה את בתי החולים ובהם המחלקות ליולדות‪ .‬הסתדרות‬
‫מדיצינית הדסה הביאה עמה כוח רפואי בעל הכשרה אמריקאית‪ ,‬וציוד רפואי מתאים‪ ,‬כמו גם תיאוריות‬
‫רלוונטיות וביניהן ההורות המדעית והתורה הבקטריולוגית‪.‬‬
‫במהלך העבודה בחנו כיצד המשיכה עיריית תל אביב את פעילותה של הדסה בתחום שירותי הרפואה ובכלל‬
‫זה הפעילה את בית החולים ואת מחלקת היולדות‪ ,‬את שירות מיילדות החוץ ואת התחנות לאם ולילד‪ .‬על ידי‬
‫ריכוז כל המוסדות בידיה הצליחה עיריית תל אביב להפעיל את שירותי הבריאות כמערכת אחת של פיקוח‬
‫רציף כפי שנקרא בתקופה "השיטה השלמה"‪ .‬המבנה הארגוני הכוללני‪ ,‬בשילוב עם הפרקטיקות שננקטו‬
‫בתחנה העניקו לגופים המטפלים לגיטימציה מלאה לחדור בתיהן של הנשים ולפעול ליצירת שינוי פנימי‬
‫בתוכם‪.‬‬
‫בין המוסדות שנבחנו בעבודה – התחנות‪ ,‬שירות מיילדות חוץ ומחלקת היולדות קיימים גם ניגודי אינטרסים‪.‬‬
‫על פי תפיסתן של התחנות‪ ,‬הנשים המטופלות צריכות ללדת בבית החולים כאתר ההיגייני והסניטרי ביותר‪,‬‬
‫אולם בשל הגבלת מספר המיטות ליולדות בבתי החולים נאלצים בתחנות למיין את היולדות ללידת בית‬
‫ולידת בית חולים‪ .‬שירות מיילדות החוץ כשלעצמו הופך לגורם לחץ להמשך פרקטיקת המיון גם כאשר יש‬
‫די מיטות בבית החולים‪ ,‬בטענה שישנן יולדות שמעדיפות ללדת בבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחנו את ניגוד האינטרסים בין‬
‫‪111‬‬
‫בית החולים שעבורו היולדות הן משאב כלכלי ואשר שואף להגדיל את המחלקה עד כמה שניתן‪ ,‬לבין הועד‬
‫המנהל של בית החולים המורכב מעיריית ת"א‪ ,‬הדסה ומח' הבריאות של ממשלת המנדט‪ ,‬המתנגד להקצאת‬
‫כספים נוספים למטרת הרחבת המחלקה‪.‬‬
‫‪ .2‬אינטרסים ויחסי גומלין‬
‫פעילותם של המוסדות המטפלים בנשים כרוכה ביחסים עם מוסדות אחרים ובעיקרם קופת חולים של‬
‫הסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬ומחלקת הבריאות בממשלת המנדט הבריטי‪.‬‬
‫קופת חולים כללית‪ ,‬אשר תפסה את הלידה בבית החולים כהטבה סוציאלית שעיקרה מתן אפשרות לאישה‬
‫לקבל תקופת "הבראה" לאחר הלידה‪ ,‬הייתה מחוייבת כלפי חבריה לממן לידה בבית חולים‪ .‬התחייבותה של‬
‫קופת חולים כלפי חבריה היוותה גורם ללחץ על מוסדות הדסה ועל עיריית תל אביב להגדיל את מחלקת‬
‫היולדות ולקבל יותר יולדות ללידה בבית החולים‪.‬‬
‫מוקד לחץ שני הוא ממשלת המנדט הבריטי‪ ,‬אשר הפעילה שירותי רפואה שונים וסייעה במימון בית חולים‬
‫הדסה תל אביב‪ .‬ממשלת המנדט טענה כי אין צורך לטפל ביולדות במוסד הציבורי ומכאן שהתנגדה להוספת‬
‫מיטות ליולדות בבית החולים‪ ,‬ואף דרשה לצמצמן‪.‬‬
‫הויכוח לגבי מספר המיטות ליולדות בבית החולים נושא גם אופי פוליטי‪ ,‬כאשר מפלגת הפועלים דרך קופת‬
‫חולים כללית רואה את הטיפול הרפואי בבית החולים כשירות סוציאלי‪ ,‬ואילו נציגי הרוויזיוניסטים קראו‬
‫להגביל את השירות הציבורי של לידה בבית חולים‪ ,‬לקיים שירות לידות בית‪ ,‬ולאפשר לידה בבית חולים‬
‫פרטי כשירות שניתן לרכושו בכסף הפרטי‪ .‬הצלחתה של תנועת הפועלים לזכות בהגמוניה חברתית ביישוב‬
‫עולה בקנה אחד עם קבלת התפיסה שלה כמשקפת את האמת וכנורמה‪.‬‬
‫‪ .3‬יחסי כוח בין סוכנים‬
‫הסוכנים המרכזיים שהגדרת תחומי האחריות שלהם ויחסי הכוח ביניהם נבחנו בעבודה הם מיילדות רפואיות‬
‫ומיילדות מסורתיות‪ ,‬רופאים‪ ,‬אחיות ומתנדבות התחנה ויולדות‪ .‬במהלך העבודה עמדנו על תהליכי‬
‫הפרופסיונליזציה המיוצרים דרך החקיקה אשר דוחקת את המיילדות המסורתיות ומעניקה סטטוס מקצועי‬
‫‪112‬‬
‫למיילדות הרפואיות‪ .‬בניגוד לממצאים לגבי המצב בארה"ב‪ ,‬טענו כי בארץ ישראל ממלאות המיילדות‬
‫הרפואיות תפקיד חשוב בתהליך המדיקליזציה של הלידה‪.‬‬
‫החקיקה‪ ,‬כמו גם הפרקטיקות הננקטות על ידי המייילדת בבית היולדת‪ ,‬מייצרים אבחנה ברורה בין הרופא‬
‫והמיילדת באתר הלידה‪ ,‬תוך הגדרת עליונותו של הרופא גם בלידת הבית כשלב לפני העברה כוללת של‬
‫הלידות לבית החולים‪ .‬המיילדת הרפואית נשארת דומיננטית מבחינת תפקידיה גם בבית החולים‪ ,‬אולם‬
‫דומיננטיות זו אינה מיוצגת באופן גלוי בטקסטים‪ ,‬שבהם הרופאים מתוארים כגורמים המטפלים המרכזיים‪.‬‬
‫היולדת מוצגת כבעלת עמדה אוטונומית אל מול המוסדות‪ ,‬כך שישנה העדפה של לידת בית על ידי נשים‬
‫מסורתיות‪ ,‬והעדפה של לידת בית חולים על ידי נשים מודרניות‪/‬עירוניות המפעילות לפי הטקסטים לחץ על‬
‫בית החולים‪ .‬גם אם נקבל את טענת הטקסטים כי מדובר בקולן של היולדות‪ ,‬יש לראות את היולדות כחלק‬
‫מן השיח וכממלאות את תפקידן ביחסי הידע כוח הנוצרים בו‪ .‬בתחנות מיוצרים יחסי תלות של היולדות‬
‫במוסד הרפואי ובהכרעה שלו לגבי בריאות וחולי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היולדות חשופות למסרים שבתחנה לגבי היגיינה‬
‫וחשיבותה‪ ,‬אולם אינן מקבלות מידע על הלידה עצמה ואינן משתתפות בהכרעה לגבי מקום הלידה המועדף‪.‬‬
‫מכאן שניתן להבין את שאיפתן כביכול ללדת בבית החולים כהפנמה של השיח‪ ,‬ואת ההתנגדות ללידה בבית‬
‫החולים כהתנגדות לשיח המתגבש‪.‬‬
‫אחיות התחנה ממלאות תפקיד של פיקוח על הנשים‪ ,‬וכפיפתן לטיפול הרפואי תוך שימוש באמצעים שונים‪.‬‬
‫המתנדבת בתחנה הפועלת אף היא מתוקף עליונותם של ערכי הרפואה‪ ,‬ממלאת את מקומה של המיילדת‬
‫המסורתית התומכת במשפחת היולדת לאחר הלידה ומסייעת לה בהתארגנות‪ .‬פעילותה של המתנדבת מהווה‬
‫אף היא שלב לקראת הלידה בבית החולים שלאחריו התפקיד של מתן תקופת הבראה ליולדת ממולא על ידי‬
‫בית החולים עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬רעיונות מרכזיים‬
‫הדיון אודות מקום הלידה המועדף מקיים יחסי גומלין עם שורת רעיונות‪ ,‬ובראשם קבוצת הרעיונות שכונו‬
‫בעבודה זו "הורות מדעית" )‪ .(Scientific Parenting‬ה"הורות המדעית" מבוססת על השאיפה לשפר את‬
‫בריאות הציבור בכלל‪ ,‬וציבורים נכשלים בתוכו בפרט על ידי חינוך לנקיטת פרקטיקות נכונות לטיפול‬
‫‪113‬‬
‫בילדים‪ .‬הרעיונות מבוססים הן על רעיונות "פרוגרסיביים" של שיפור חברתי‪ ,‬הן על קליטת התורה‬
‫הבקטריולוגית‪ ,‬והן על רעיונות איוגנים‪ .‬במסגרת פעילותה של הדסה מקבלים רעיונות אלה מקום חשוב‬
‫כמתאימים לצורך "הבראת האומה"‪ ,‬הפחתת תחלואה והורדת שיעורי התמותה‪ .‬מסרים בורגניים‪ -‬מודרניים‬
‫כגון שליטה עצמית‪ ,‬ויסות הקשור בזמן‪ ,‬וריחוק‪ ,‬מועברים באמצעות גישה זו ומהווים חלק מן השיח אשר‬
‫ממנו נגזר בית החולים כמקום הראוי ללידה‪.‬‬
‫עקרונות בריאות הציבור ובעיקרם עקרון הטיפול בבית על ידי אחות בריאות הציבור חשוב אף הוא כמקור‬
‫ללגיטימציה לפעילות של פיקוח התחנות על היבטים רבים בחייה של האישה‪ ,‬כחלק ממערכת של פיקוח‬
‫חברתי על הרבייה‪.‬‬
‫בהקשר הלאומי‪ ,‬תפיסת האישה הציונית כ"רחם" האומה‪ ,‬והמשמעות הסימבולית המוענקת להגנה על גוף‬
‫האישה ההרה והיולדת‪ ,‬ממלאים אף הם מקום בשיח‪ .‬לקראת סוף שנות השלושים מופיע הקישור בין מתן‬
‫אפשרות ליולדות ללדת בבית החולים לבין עידוד הילודה היהודית )"עלייה פנימית"( כמו גם תפיסת בית‬
‫החולים כמחסה ליולדות בשעת אירועים בטחוניים‪.‬‬
‫‪ .5‬שפה ורטוריקה‬
‫בניגוד לטיעונים המקובלים כיום להצדקת חשיבות הלידה בבית החולים המבוססים על השיקול הרפואי‪,‬‬
‫מרבים הטיעונים המופיעים בתקופה להסתמך על טיעונים חברתיים‪ -‬לאומיים‪ ,‬וממעטים להשתמש בטיעון‬
‫הרפואי‪.‬‬
‫כאמצעי רטורי מרכזי ציינו את האופן בו משמעותם של הקריטריונים ללידה בבית החולים מתרחבת כך‬
‫שיותר ויותר נשים עומדות בקריטריונים אלה‪ .‬בראשית התקופה הוגדרו יולדות פתולוגיות ויולדות שתנאי‬
‫ביתן אינם מתאימים ללידת בית כנשים שעליהן ללדת בבית החולים‪ .‬בהמשך מוענקת פרשנות מתרחבת‬
‫להגדרת "תנאי הבית" כך שיכלול יולדות המתגוררות במקומות רחוקים‪ ,‬יולדות שאין מי שיטפל בהן לאחר‬
‫הלידה‪ ,‬יולדות הגרות במקומות מסוכנים‪ ,‬ואף יולדות שאינן יכולות להרשות לעצמן ללדת בבית חולים‬
‫פרטי‪ .‬דהיינו‪ ,‬רעיון ההתערבות הציבורית בחייהן של נשים עניות‪ ,‬והדרישה כי יילדו בבית חולים על מנת‬
‫לשפר את התנאים בהם הן יולדות ואת תוצאות הלידה‪ ,‬הופך לזכות לקבלת שירותי לידה בבית חולים במימון‬
‫‪114‬‬
‫הציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפיסה האמריקאית כי אוכלוסיית המהגרים החיה בערים הגדולות היא אוכלוסיית המצוקה‬
‫שיש לטפל בה בשירותי בריאות הציבור מוכלת על כלל אוכלוסיית המהגרים בתל אביב‪ ,‬המהווה מרכיב‬
‫מרכזי באוכלוסיית העיר‪ ,‬ומצדיקה את הטענה שעל בית החולים לתת שירות לכלל נשות העיר‪.‬‬
‫‪ .5‬פרקטיקות‬
‫הפרקטיקות הננקטות בתחנות‪ ,‬על ידי מיילדות הבית‪ ,‬ובבית החולים מהווים חלק מהשיח‪ ,‬מעניקים‬
‫לגיטימציה ועוצמה לכוח הממשמע ומבנים את מקומן של היולדות בתוכו‪.‬‬
‫הפיקוח על היבטים שונים בחיי האישה ובגופה על ידי מנגנון של איסוף ורישום נתונים הם מרכיב חשוב‬
‫בפרקטיקות אלה‪ .‬אליהן מצטרפות הפרקטיקות של חיטוי‪ ,‬ניקיון וסניטציה של האישה וסביבתה‪ ,‬המופעלים‬
‫בבית היולדת ולאחר מכן בבית החולים‪ .‬פרקטיקות הפיקוח ופרקטיקות הניקוי מדגישים את הלקוי בגופה של‬
‫האישה ואת הצורך בבקרה חיצונית על הגוף כדי שיוכל לעמוד בפעילות הריון והלידה‪.‬‬
‫מן הטקסטים שנבחנו נראה כי בריאותה של היולדת הוא המרכיב המרכזי בכל השיח הקשור ללידה‪ ,‬ולא‬
‫נמצאו עדויות לקישור בין לידה בבית החולים לבין מניעת תמותת תינוקות‪ .‬גם הטיפול המוענק בבית החולים‬
‫מתמקד ביולדת‪ .‬הטיפולים כללו ניתוחים והתערבויות רפואיות שנעשו בכמחצית מהמקרים )המספר כולל גם‬
‫חתכי חיץ(‪ ,‬אולם שכיחות הניתוחים הקיסריים היא נמוכה מאוד )עד ‪ ,(3%‬וזאת כפי הנראה לאור הסיכון‬
‫הגבוה הנובע מניתוח זה בהיעדר תרופות אנטיביוטיות‪ .‬במקרה אחד אשר נבחן בעבודה ראינו כי לא נעשו‬
‫פעולות למניעת מוות צפוי של התינוק‪ ,‬אולי על מנת שלא לסכן את האם‪.‬‬
‫כפי שציינתי אין בידי נתונים מספריים כלשהם לגבי שיעורי תמותה ותחלואה של יולדות שילדו בבית לעומת‬
‫אלה שילדו בבית החולים בתקופה זו‪ ,‬והציטוטים המעטים המצויים בידי טוענים כי לא הייתה תמותה בקרב‬
‫יולדות שטופלו על ידי מיילדות רפואיות של הדסה בשנות ה‪ ,30 -‬בדומה למצב בבריטניה אותה תקופה )כהן‬
‫‪ .(1933‬מכאן שכפי הנראה שיעורי התמותה בלידות בית היו נמוכים ולא זכו להתייחסות מיוחדת‪ .‬לגבי בית‬
‫החולים קיימים טקסטים המעידים על תנאי סניטציה לא מספקים וטיפול רפואי לא מספק‪ ,‬והיו יולדות שמתו‬
‫במחלקת היולדות‪ ,‬אף כי השיעורים נחשבים נמוכים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫מבחינת שיכוך כאבים‪ ,‬כפי הנראה לא נעשה שימוש שכיח בתרופות לשיכוך כאבים עד סוף שנות ה‪,40 -‬‬
‫וזאת לאור שיקולי תקציב וכוח אדם הכרוכים בשיטות טיפול אלה‪ ,‬ובצורך להשכיב אישה במהלך הצירים‬
‫על גבי מיטה‪ ,‬דבר שלא תמיד היה אפשרי בבית חולים "הדסה" תל אביב‪ .‬לעיתים קיים קשר בין שימוש‬
‫בתרופות לשיכוך כאבים לבין תלונות שכנים על רעש מצד היולדות‪ ,‬ולאו דווקא לשיקולים של טובת‬
‫היולדת‪ ,‬בריאות או טיפול רפואי ברמה גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ .6‬גוף‪ /‬אינדווידואל‬
‫השיח הרפואי‪ ,‬מעניק תכונות לגוף הפיזיולוגי ומבנה אותו כאובייקט בשיח‪ .‬הבנייה זו מתרחשת בשיח‬
‫הרפואי לגבי סוגים שונים של גופים כגון גוף הילד‪ ,‬הגבר‪ ,‬הנכה וכיוב'‪ .‬הבניית גופה של האישה בשיח‬
‫הרפואי הקשור ללידה‪ ,‬אשר נבחנה בהרחבה בעבודה זו מייחסת לגוף הנשי תכונות של זיהום‪ ,‬אי רציונליות‬
‫ופסיביות‪.‬‬
‫פרקטיקות הניקיון מייצרים הפרדה בין העולם הנקי המושג על ידי פעילות המיילדת או בבית החולים‪ ,‬לבין‬
‫גופה של היולדת המכיל את הלכלוך‪ .‬תחושת הזיהום מודגשת עוד יותר על ידי יצירת הפרדה בין חלקי גופה‬
‫של היולדת המזוהמים כגון הידיים לאלה שעלולים להזדהם כגון הרחם‪.‬‬
‫בתיאור מהלך הלידה מתוארת המיילדת כאקטיבית‪ ,‬והיולדת כפסיבית‪ .‬כך‪ ,‬הוצאת הוולד מיוחסת למיילדת‬
‫גם בבית וגם בבית החולים‪ ,‬ואין עדות בשיח לפעילות המתרחשת בגוף כגון צירים‪ ,‬שלבי לידה שונים‪,‬‬
‫פתיחה וכו'‪.‬‬
‫תכונה נוספת המיוחסת ליולדת היא אי רציונליות‪ ,‬דהיינו נטייה לצעוק באופן לא מבוקר והעדר תרבותיות‪.‬‬
‫הפן הרציונלי – היכולת להחליט החלטות‪ ,‬להבין את המצב ולשלוט בהתנהגות מודר לחלוטין מן הדיון ונראה‬
‫כי אינו חלק מהוויתה של היולדת‪.‬‬
‫האישה היולדת מובנית אל מול המיילדת שגם היא אישה‪ ,‬אולם בהיותה נציגת הרפואה מיוחסות לה תכונות‬
‫אחרות‪ -‬אקטיביות‪ ,‬ניקיון ורציונליות‪ .‬ייתכן כי הבנייה זו קשורה לאבחנה בין מזרח‪ -‬מערב‪ ,‬על פי ניתוחה‬
‫של דפנה הירש )‪ (2000‬כאשר המיילדת‪ ,‬כמו גם אחות התחנה הן נציגות נשות המערב ולכן תכונותיהן‬
‫מערביות‪ ,‬ואילו היולדות‪ ,‬המטופלות בתחנות והיולדות בבית החולים הציבורי הן נציגות המעמדות הנמוכים‬
‫‪116‬‬
‫ולכן מיוחסות להן התכונות ה"מזרחיות"‪ .‬הואיל ולא מצאתי את הקישור המובהק בין המטופלות על ידי‬
‫מוסדות הדסה לבין אוכלוסיות מזרחיות‪ ,‬בעיקר בשל כך שאוכלוסיית תל אביב היתה ברובה "מערבית"‪ ,‬כמו‬
‫גם בשל כך שהתפיסה לגבי אוכלוסייה נחשלת יוחסה לכלל אוכלוסיית המהגרים‪ ,‬נראה לי כי התפיסה של‬
‫"המזרח" בהקשר לגוף האישה מוכלת על כלל הנשים היולדות ללא קשר לקבוצה החברתית אליה הן‬
‫משתייכות‪ .‬כלומר‪ ,‬התכונות מזוהות עם היולדת כתפקיד בשיח‪ ,‬ולא כחברה בקבוצה חברתית כלשהי‪ ,‬מכאן‬
‫שגם המיילדות‪ ,‬האחיות ונשים אחרות פעילות ואקטיביות בספרה הציבורית‪ ,‬יקבלו על עצמן את אותן‬
‫התכונות בבואן ללדת‪ ,‬דהיינו ברגע שקיבלו על עצמן את תפקיד היולדת‪.‬‬
‫להבנייה זו של היולדת השלכות על יחסה של החברה לנשים בכלל‪ ,‬ולאמהות בפרט ועל האפשרות שלהן‬
‫לזכות בשוויון חברתי‪ .‬ייתכן כי אחת הסיבות לכך שהרעיונות השוויוניים שהיו קיימים ביישוב לא מומשו‬
‫היא אותה הבנייה של גוף האישה כ"אחר" המנוגד לגוף הרציונלי האקטיבי הגברי‪ .‬ניתן לקשור תפיסת גוף זו‬
‫גם לממצאים לגבי גופה של האישה הישראלית כיום במחקריהן של מאירה וייס )‪ (2002‬וסוזן סרד )‪,(2000‬‬
‫המובנה כגוף שמטרתו רבייה‪ ,‬אולם שתפקודו הגופני לקוי וזקוק לוויסות חיצוני ובעיקר לטיפול הרפואי‪.‬‬
‫דרך העיון בשלושת הנושאים שנבחנו בעבודה – הטיפול באישה ההרה והיולדת בתחנות‪ ,‬עבודת המיילדות‬
‫ומחלקת היולדות בבית החולים הדסה תל אביב‪ ,‬עמדנו על מספר היבטים בתהליך המדיקליזציה של הלידה‪.‬‬
‫עם זאת ישנם נושאים נוספים שלא נכללו בעבודה זו וראויים למחקר נוסף‪.‬‬
‫נושא חשוב שלא נכלל בעבודה זו הינו האבחנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות שהיו קיימות בארץ ישראל‬
‫בתקופה‪ ,‬ועמדתם בכל הקשור ללידה‪ .‬כפי שראינו המוסדות גיבשו נורמות אחידות לטיפול בנשים שהגיעו‬
‫אליהן‪ ,‬אולם יש מקום לבחון האם היו קיימים הבדלים בין אוכלוסיות בהעדפת מקום הלידה בפרט והפיקוח‬
‫הרפואי בכלל‪ .‬כמו כן חשוב לבחון את האוכלוסייה הערבית כמקרה מבחן ספציפי‪ ,‬הן מבחינת עמדתה‬
‫ופעילותה של ממשלת המנדט ביחס אל האוכלוסייה הערבית כמו גם דרך מוסדות וסוכנים אחרים שפעלו‪,‬‬
‫וזאת תוך בחינת קבוצות שונות באוכלוסייה זו‪ .‬בנוסף חשוב לבחון את הקשר בין האוכלוסייה הערבית‬
‫לאוכלוסייה היהודית בכל הקשור לשיח הרפואי כמוקד לבניית הזהות הלאומית הפלשתינית מחד והיהודית‪-‬‬
‫ציונית מאידך‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫טקסטים של נשים כגון יומנים‪ ,‬פרוזה ושירה העוסקים בנושא הלידה וברצונן של הנשים‪ ,‬כמו גם בייצוגם‬
‫במקורות מספרות פופולרית ועיתונים לא נכללו בעבודה זו ויש מקום לבחון את החוויה האישית ביחס לשיח‬
‫זה באופן מלא‪.‬‬
‫נושא נוסף שנדון באופן נקודתי בעבודה הוא נושא שיכוך כאבים באתר הלידה ומקומו של הכאב בשיקולים‬
‫ללידה בבית החולים‪ .‬נושא הבניית הכאב בגוף הנשי ובגוף הגברי ביחס לזהות לגוף ה"ציוני" גופו של‬
‫"הצבר"‪" ,‬החלוץ" וה"לוחם" חשוב אף הוא כנושא למחקר רחב‪.‬‬
‫היבט נוסף הראוי להרחבה הוא עמדתה של קופת חולים כלפי הטיפול ביולדות‪ ,‬ובפרט המקורות לתפיסתה‬
‫ואופן הבנייתה‪ ,‬השיח שנוצר בקופת החולים והקשר שלו לשיח הכללי והבינלאומי‪ ,‬כמו גם נושאים של‬
‫אינטרסים ושיקולים כלכליים‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫‪119‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫אברמוביץ' א‪. 1937 .‬לכבוד מר א‪ .‬פרלסון יו"ר הועד המנהל‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 27 ,4-4645‬מאי‪.‬‬
‫אברמוביץ'‪ ,‬א‪ .1938/9 .‬דו"ח על עבודת המחלקות למילדות ולגיניקולוגיה בביה"ח הדסה בת"א‪,‬‬
‫ארכיון ת"א תיק ‪.4-4675‬‬
‫אברמוביץ'‪ ,‬א‪1933 .‬א'‪ .‬בעניין שירות מיילדות חוץ‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 10 ,4-4643‬ספט'‪.‬‬
‫אברמוביץ'‪ ,‬א‪ .1934.‬לכבוד מר י‪ .‬רוקח יו"ר הועד המנהל על המחסור במיטות‪ ,‬ארכיון ת"א תיק‬
‫‪ 20 ,4-4643‬פבר'‪.‬‬
‫אברמוביץ'‪ ,‬א‪1936.‬א'‪ .‬לכבוד מר א‪ .‬פרלסון‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 23 ,4-4645‬אוג'‪.‬‬
‫אברמוביץ'‪ .‬א‪1933 .‬ב'‪ .‬לכבוד מר י' רוקח יו"ר הועד המנהל של ביה"ח‪ .‬ארכיון ת"א תיק‬
‫‪ 4 ,4-4643‬אוקט'‪.‬‬
‫אברמוביץ'‪ .‬א‪1936 .‬ב‪ .‬לכבוד אל פרלסון יו"ר הועד המנהל ארכיון ת"א תיק ‪ 9 , 4-4645‬נוב'‪.‬‬
‫איליץ'‪ ,‬א‪ .1978 .‬נקמת הרפואה‪ .‬תרגום י‪ .‬דרור‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫אדמס – שטוקלר‪ ,‬ר‪ .‬ור‪ .‬שרון‪ .1996.‬ציוני דרך בסיעוד‪ .‬אונ' תל אביב‪ :‬הפקולטה לרפואה ע"ש‬
‫סקאלר‪ ,‬ביה"ס למקצועות הבריאות‪ ,‬החוג לסיעוד‪.‬‬
‫אלבוים דרור‪ ,‬ר‪ .2001 .‬האישה הציונית האידיאלית בתוך התשמע קולי? ייצוגים של נשים בתרבות‬
‫הישראלית‪ ,‬עורכת י‪ .‬עצמון‪ .95-115 ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫אצמ ‪ .1929 .J113/178‬פקודת המיילדות )‪.(Midwives Ordinance‬‬
‫אצמ ‪ .1924. .J113/6468‬פרוטוקול ישיבה – הסתדרות מדיצינית הדסה‪ ,‬הסתדרות נשים עבריות‪,‬‬
‫אגודת עזר יולדות‪ 17 ,‬יולי‪.‬‬
‫אצמ ‪ .J113/6488‬ללא ציון תאריך‪ .‬תכנית לעבודה משותפת בין הסתדרות הנשים בירושלים‬
‫והק‪.‬ע‪.‬מ‪.‬צ‪.‬א‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫אצמ ‪ .1926 .J113/6889‬לכבוד הנהלת הסתדרות מדצינית הדסה מאת מנהל הסניף‪ 26 ,‬ספט'‪.‬‬
‫אצמ ‪ .J113/6956‬ללא ציון תאריך‪ .‬מצב העזרה ליולדות בא"י בשנת ‪.1923‬‬
‫אצמ ‪1927 . J113/7839‬א'‪ .‬נהלים ליולדת חוזר למיילדות העובדות מחוץ לביה"ח‪ 4 ,‬ינו'‪.‬‬
‫אצמ ‪1927 .J113/7839‬ב‪ .‬מכתב מאחות ראשית במח' לבריאות הציבור אל מנהל הדסה‪22 ,‬‬
‫פבר'‪.‬‬
‫אצמ ‪ . J113/7918‬ללא ציון תאריך‪.Control of Midwives .‬‬
‫אצמ ‪ .1929 .J117/297‬חוקים למיילדת‪.‬‬
‫אצמ ‪ .J117/390‬ללא ציון תאריך‪ .‬תכנית תורת העזרה בלידות‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ 1933 .4-4643‬ב‪ .‬אל נציב הדרום – יפו הנדון‪ :‬השתתפות "הדסה" בהחזקת‬
‫ביה"ח העירוני בתל אביב‪ 29 ,‬יוני‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1941 .4- 4647‬לכבוד ד"ר ת‪ .‬גרושקה לתזכירו ‪ 11132/3029‬מ‪ 14 -‬לחה"ע‪,‬‬
‫‪ 10‬אוק'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1942 .4-4647‬הנדון‪ :‬מח' היולדות לתזכירו של ראש העיר מ – ‪ 28.12.41‬ו –‬
‫‪ 13 ,8.1.42‬ינו'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1931 .4 -4675‬סקירה על פעילות ההסתדרות המדיצינית הדסה בשנת ‪.1931‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1937 .4-4675‬דו"ח בית החולים ‪.1937‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪1793‬א'‪ .1933 .‬על השיחה עם מר י' רוקח בדבר הראורגניזציה של שרות הרפואה‬
‫הציבורית בתל אביב ביום ב' ‪ 4‬בספטמבר ‪ 4 ,1933‬ספט'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪1793‬א'‪ .1934.‬לכבוד הועד המנהל לתחנות הרפואה הציבורית ת"א‪ 25 ,‬ינו'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1930 .4-4642‬הסתדרות מדיצינית הדסה‪ ,‬תעריף התשלומים במוסדות הדסה‪,‬‬
‫ירושלים‪ 10 ,‬אוק'‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪1933 .4-4643‬א‪ .‬תזכיר על תקציבו וארגונו של ביה"ח העירוני הדסה בתל אביב‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1935 .4-4644‬לכבוד נציב המחוז מחוז הנגב יפו הנדון‪ :‬בית החולים העירוני‬
‫בתל‪-‬אביב‪ 20 ,‬ינו'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪1938 .4-4646‬א‪ .‬תשובת בית החולים‪ 4 ,‬נוב'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .4-4646‬ללא ציון תאריך‪.Income 1936-37 .‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1940-1942 .4-4667‬תכתובת בעניין המיילדת ר‪.‬מ‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .4-4675‬ללא ציון תאריך‪ .‬סקירה של פעילות ההסתדרות המדיצינית הדסה בשנת‬
‫‪.1931‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1932 .4-4975‬דו"ח בית החולים ינואר‪ -‬יוני ‪ 24 ,1932‬יולי‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1934 .4-4643‬שינויי תעריף לחברי קופ"ח‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .4-4643‬ללא ציון תאריך‪ .‬פרטים סטטיסטיים של ביה"ח העירוני "הדסה" בת"א‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ 1936 .4-4645‬ג‪ .‬מכתב מתושבי רח' בלפור‪ 9 ,‬ספט'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1936 .4-4645‬תזכיר שני על פעולות ביה"ח הדסה בתל אביב בקשר עם‬
‫מאורעות אפריל – אוגוסט ‪.1936‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪1938 .4-4646‬ב‪ .‬ביקורת מחלקת הבריאות בבית החולים‪ 23 ,‬ינו'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪1938 .4-4646‬ב‪ .‬פרטיקל מס' ‪ 1344‬מישיבת הועד המנהל של ביה"ח שנתקיימה‬
‫ביום ‪ 14.7.1938‬בשעה ‪ 11:30‬לפנה"צ במשרד בית החולים‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ .1941 .4 4647‬מאת בעלי בתים ברחובות סמוכים לבית החולים )מאז"ה‪ ,‬נתן‬
‫שטראוס‪ ,‬יבנה ובלפור( אל מחלקת הבריאות של עיריית תל אביב‪ 6 ,‬אפר'‪.‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיקים ‪ .1929-1931 .4-4642/8‬בית החולים "הדסה" והעברתו לרשות העירייה‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ 1933 .4-4643‬א‪ .‬מאת מרכז קפת חולים של ההסתדרות הכללית אל הועד‬
‫המנהל של בית החולים העירוני "הדסה"‪ 19 ,‬אפר'‪.‬‬
‫אשרמן‪ ,‬י‪1928 .‬א‪ .‬להנהלת הדסה‪ ,‬אצמ ‪ 12 ,J113/401‬אוג'‪.‬‬
‫אשרמן‪ ,‬י‪1928 .‬ב‪ .‬אל הנהלת הדסה‪ ,‬אצמ ‪ 5 ,J113/401‬יוני‪.‬‬
‫אשרמן‪ ,‬י‪ .1931 .‬בריאות האם‪ :‬עצות לאישה ההרה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הסתדרות מדצינית הדסה‬
‫מהדורה חמישית‪.‬‬
‫אשרמן‪ ,‬י‪ .1938 .‬ללא כותרת‪ .‬ארכיון ת"א ‪ 23 ,4- 4646‬אוק'‪.‬‬
‫אשרמן‪ ,‬י‪ .1949 .‬לקראת העברת מחלקת היולדות לקריה‪ ,‬ידיעות העיר תל אביב‪ ,‬חוברת ‪ 5-6‬עמ'‬
‫‪.89‬‬
‫אשרמן‪ ,‬י‪ .1951 .‬בית החולים החדש ליולדות‪ ,‬ידיעות העיר תל אביב‪.3-4 :21 ,‬‬
‫בלוסטאון‪ ,‬א‪.‬מ‪1926 .‬א‪.‬הפרעות במחלקת היולדות‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 14 ,4-4728‬יונ'‪.‬‬
‫בלוסטאון‪ ,‬א‪.‬מ‪1926 .‬ב‪ .‬אל גב' סלוצקין ארגון "העזרה" אצמ ‪ 9 ,J113/6956‬נוב'‪.‬‬
‫בלוסטאון‪ ,‬א‪.‬מ‪1926 .‬ג‪ .‬לכבוד הד"ר לבונטין הדסה ת"א‪ ,‬אצמ ‪ 2 ,J113/401‬יונ'‪.‬‬
‫ברטל‪ ,‬נ‪ .2000 .‬ההכשרה התיאורטית והמעשית של אחיות יהודיות בארץ ישראל בתקופת המנדט‬
‫בראי התפתחותו של בית הספר לאחיות ע"ש הנרייטה סאלד הדסה‪ .‬ירושלים‪ :‬עבודת דוקטורט‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית ‪.‬‬
‫ברטל‪ ,‬נ‪ .2001 .‬יסוד בית הספר לאחיות בירושלים ע"י המשלחת הרפואית של ציוני אמריקה בשנת‬
‫‪ ,1918‬המשך או מהפכה? בתוך העבריות החדשות‪ :‬נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר‪ ,‬עורכות מ‪.‬‬
‫שילה‪ ,‬ר‪ .‬קרק וג‪ .‬חזן רוקם‪ .270-291 ,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.‬‬
‫ברנשטיין‪ ,‬ד‪ .1987 .‬אישה בארץ‪ -‬ישראל‪ :‬השאיפה לשוויון בתקופת הישוב‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ‬
‫המאוחד‪.‬‬
‫ג‪ ,‬ר‪ .1938 .‬לכבוד ראש העיר‪ .‬ארכיון ת"א תיק ‪ 24 ,4-4646‬יולי‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫גל‪ ,‬א‪ .1988 .‬מדינת ישראל האידיאלית בעיני "הדסה"‪ ,1945-1955 ,‬יהדות זמננו‪.4 ,‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1940 .‬א‪ .‬לכבוד מר י‪ .‬נדיבי מזכיר העיר‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 12 ,4-4647‬ספט'‪.‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1940 .‬ב‪ .‬בעיית ההוספיטליזציה בתל אביב )סקירה הוכנה לקראת הראיון של ראש‬
‫העירייה עם הנציב העליון לא"י בשאלת בית החולים העירוני בתל אביב(‪ ,‬ידיעות עיריית תל אביב‪,‬‬
‫חוברות ‪.71-72 : 5-6‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1940 .‬ג ‪ .‬לכבוד מר י' רוקח‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 30 ,4-4647‬ינו'‪.‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1940 .‬ד ‪ .‬לכבוד מר י' רוקח‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 8 ,4-4647‬ינו'‪.‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1941 .‬א‪ .‬לכבוד מר י‪ .‬רוקח‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 14 ,4-4647‬ספט'‪.‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1941 .‬ב‪ .‬לכבוד מר י' רוקח‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 28 ,4-4647‬דצמ'‪.‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪1941 .‬ג‪ .‬למזכיר העיר י‪ .‬נדיבי‪ ,‬ארכיון ת"א ‪ 6 ,4-4647‬מאי‪.‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪ .1942 .‬על הריבוי הטבעי בתל‪ -‬אביב‪ ,‬ידיעות עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬חוברת ‪ ,3-4‬עמ' ‪.27‬‬
‫גרושקה‪ ,‬ת‪ .1943 .‬לכבוד הד"ר ב‪ .‬קרוגליקוב מ"מ מזכיר העיר‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪18 ,4-1795‬‬
‫מאי‪.‬‬
‫דומאי‪ ,‬מ‪ .1934 .‬לכבוד הגב' פרסיץ דין וחשבון בנושא גביית כספים בתחנות לאם ולילד‪ ,‬ארכיון‬
‫ת"א ‪1793‬א'‪ 2 ,‬פבר'‪.‬‬
‫דזייקאבס‪ ,‬ש‪ .‬תרצ"ז‪ .‬עשרים וחמש שנים של "הדסה""‪ ,‬הרופא העברי‪ ,‬עמ' ‪.100-105‬‬
‫דיזינגוף‪ ,‬מ‪ . 1929 .‬אל הגב' סלוצקין ירושלים‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 4 ,4-4728‬פבר'‪.‬‬
‫הארץ ‪" .1933‬בעניני בריאות" )הערות מאת "הדסה" למאמר "הנפקיר את בריאות האשה" מאת מר‬
‫פרלסון חבר מרכז קופת חולים (‪ 9 ,‬אוגוסט‪.‬‬
‫הירש‪ ,‬ד‪ .2000 .‬אנו מפיצים כאן תרבות‪ .‬תל אביב‪ :‬עבודת מ"א‪ ,‬אונ' תל אביב‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫הירש‪ ,‬ד‪ .2002 .‬באנו הנה להביא את המערב‪ :‬השיח ההיגייני בארץ ישראל בתקופת המנדט‬
‫הבריטי‪ ,‬זמנים ‪.107-120 :78‬‬
‫הייזלטון‪ ,‬ל‪ .1978 .‬צלע האדם‪ :‬האישה בחברה הישראלית‪ .‬ירושלים‪ :‬עידנים‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח‪ .1994 .‬ארגוני נשים בחוגים האזרחיים פרק נשכח בהיסטוריוגרפיה של היישוב‪ ,‬קתדרה‬
‫‪.107-117 :70‬‬
‫טאי‪ .‬מ‪ .1933 .‬לכבוד ראש מועצת עיריית תל אביב הא' מ‪ .‬דיזינגוף‪ ,‬ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪23 ,4-4643‬‬
‫אוגוסט‪.‬‬
‫י‪ .‬ר‪ . 1945 .‬לכבוד ראש עירית תל אביב מר י‪ .‬רוקח "הסירו מכשול מדרך עמי"‪ ,‬ארכיון ת"א תיק‬
‫‪ 7 ,04-1795‬מרץ‪.‬‬
‫י‪.‬מ‪ .1937 .‬עשרים שנות עבודה ל"הדסה" בא"י‪ ,‬דפים רפואים‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪.39-41‬‬
‫י‪.‬ס‪ .1936 .‬לכבוד הנהלת העירייה‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 6 ,4-4645‬ספט'‪.‬‬
‫ידיעות העיר ת"א‪ .1933 .‬השתתפות בהוצאות בית החולים‪ ,‬כרך ‪.25 :4‬‬
‫ידיעות העיר ת"א‪ .1934 .‬בית החולים העירוני הדסה ת"א אפריל ‪ -1932‬מארס ‪ ,1933‬שנה ‪ 4‬גליון‬
‫‪.9‬‬
‫ידיעות העיר ת"א‪ .1939 .‬דו"ח העירייה לשנת ‪ :1938-9‬מפעלי הבריאות העירוניים‪ ,‬בית החולים‬
‫העירוני "הדסה" בתל אביב‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬
‫ידיעות העיר ת"א‪ .1950 .‬בית החולים העירוני ושירותי הרפואה הציבורית‪ ,‬חוברת ‪.3-4‬‬
‫ידיעות עיריית תל אביב‪ .1941 .‬דו"ח העירייה לשנת ‪ :1940-41‬בית הבריאות העירוני הדסה על‪-‬שם‬
‫שטראוס‪ ,‬חוברת ‪ ,7-9‬עמ' ‪.25-26‬‬
‫ידיעות תל אביב‪ .1937 .‬ספר השנה של עיריית תל אביב לשנת תרצ"ז‪ ,‬כרך ‪ ,7‬עמ' ‪.44‬‬
‫יו"ר עיר שלום‪ . 1933 .‬לכבוד קופ"ח עממית‪ ,‬ארכיון ת"א – תיק ‪ 4 ,4-4643‬מאי‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫ינאי‪ ,‬נ‪ .‬ורפפורט‪ ,‬ת‪ .2001 .‬נידה ולאומיות‪ :‬גוף האישה כטקסט בתוך התשמע קולי? ייצוגים של‬
‫נשים בתרבות הישראלית‪ ,‬עורכת י‪ .‬עצמון‪ .213-224 ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫יסקי‪ ,‬ח‪ 1933 .‬א‪ .‬לכבוד הגב' ש‪ .‬פרסיץ עיריית תל אביב‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪4-1793‬א'‪ 25 ,‬אפר'‪.‬‬
‫יסקי‪ ,‬ח‪ 1933 .‬ב‪ .‬בעניין שירות מיילדות חוץ‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 28 ,4-4643‬יוני‪.‬‬
‫יסקי‪ ,‬ח‪ 1934 .‬ג ‪ .‬אל מר י' רוקח בעניין חלוקת המיטות ליולדות בבית החולים‪ ,‬ארכיון ת"א – תיק‬
‫‪ 5 ,4-4644‬נוב'‪.‬‬
‫יסקי‪ ,‬ח‪ .‬תרצ"ז‪ .‬פעולות ההסתדרות המדיצינית ‪",‬הדסה" בא"י ‪ ,‬הרופא העברי‪ ,‬עמ' ‪116-129‬‬
‫כגן‪ ,‬ה‪ .1983 .‬ראשית דרכי בירושלים‪ ,‬ירושלים‪ :‬ויצ"ו והמדרשה הליברלית‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬מ‪ .1933 .‬תזכיר על בעיית ההוספיטליזציה בת"א‪ ,‬ארכיון ת"א – תיק ‪ 15 ,4-4643‬דצמ'‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬ע‪ .‬ללא ציון תאריך‪ .‬ספר לימוד למילדות‪ ,‬אצמ ‪.J117/567‬‬
‫כנעני‪ ,‬ד‪ .1943 .‬בעיות הילודה )לבחינתה הסוציולוגית של בעית הילודה בעולם ואצלנו(‪ ,‬אפקים‬
‫לחינוך ותרבות‪.4-17 ,3 ,‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪1933 .‬א‪ .‬לכבוד מר י‪ .‬רוקח עיריית תל אביב‪ ,‬ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ 9 ,4-4643‬מאי‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪ .1926 .‬הדו"ח של מחלקת הבריאות הממשלתית לשנת ‪ ,1925‬בריאות העם‪ ,‬כרך א'‬
‫חוברת ג'‪ ,‬עמ' ‪.42-46‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪1933 .‬ב ‪ .‬לכבוד מר י‪ .‬רוקח‪ ,‬ארכיון ת"א – תיק ‪ 11 ,4-4643‬מאי‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪1933 .‬ג‪ .‬ללא כותרת‪ ,‬ארכיון ת"א – תיק ‪ 5 ,4-4643‬יוני‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪ .1936 .‬לועד המנהל של ביה"ח העירוני הדסה ת"א‪ ,‬ארכיון תל אביב תיק ‪10 ,4- 4645‬‬
‫נוב'‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪ .‬וח‪ .‬יסקי‪1928 .‬א‪ .‬אל מרכז קפ"ח ירושלים‪ ,‬אצמ ‪ 25 ,J113/401‬נוב'‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪ .‬וח‪ .‬יסקי‪1928 .‬ב‪ .‬אל ועד המושבה פתח תקוה נס ציונה‪ ,‬רחובות ראשון לציון גדרה‪,‬‬
‫אצמ ‪ 25 ,J113/401‬נוב'‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬ר‪ .‬וח‪ .‬יסקי‪ .1929 .‬אל ‪ Julliet Benjamin‬אצמ ‪ 14 ,J113/6955‬אפר'‪.‬‬
‫לאם ולילד‪ .1934-5 .‬למה לה לאשה להרשם בתחנה לנשים הרות ולהימצא תחת פיקוחה‪ ,‬עמ' ‪37-‬‬
‫‪.37‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪1.3.1929 .‬א‪ .‬לכבוד מר מ‪ .‬דיזינגוף יו"ר עיריית ת"א‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪1 ,4-4728‬‬
‫מרץ‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪1926 .‬א‪ .‬אל הנהלת הדסה ירושלים‪ ,‬אצמ ‪ 8 ,J113/401‬דצמ'‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪1926 .‬ב‪ .‬לכבוד הנהלת הדסה‪ ,‬אצמ ‪ 10 ,J113/401‬יוני‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪1926 .‬ג‪ .‬לכבוד הנהלת הדסה ירושלים‪ ,‬אצמ ‪ 23 ,J113/401‬דצמ'‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪1929 .‬א‪ .‬לכבוד הגב' סלוצקין חברת "עזרה" ירושלים‪ ,‬אצמ ‪ 6 ,J113/6955‬נוב'‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪1929 .‬ב‪ .‬ארכיון ת"א תיק ‪ 25 ,4-4728‬נוב'‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪ .1930 .‬אל הגב' ש‪ .‬פרסיץ‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 22 ,4-4728‬אפר'‪.‬‬
‫לבונטין‪ ,‬מ‪ .1938 .‬הנדון‪ :‬מכתבו של דר' פרגוסון מ – ‪ ,23.1.38‬ארכיון ת"א תיק ‪10 ,4-4646‬‬
‫מרץ‪.‬‬
‫לוי‪ ,‬נ‪ .1998 .‬פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל‪ .1799-1948 ,‬תל אביב וחיפה‪ :‬הוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד והפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה‪.‬‬
‫לוין‪ ,‬מ‪.‬מ‪ .1998 .‬דרוש רק חלום‪ :‬סיפורה של הדסה‪ .‬ירושלים וניו יורק‪.‬‬
‫לנדסמן ‪ .1925‬עבוד תקנות טפול בנשים לפני ואחרי הלידה‪ ,‬אצמ ‪ 12 ,J117/390‬אוג'‪.‬‬
‫לף‪ ,‬ב‪ .1938 .‬מענה לבקשת הדסה לקבלת מידע‪ ,‬אצמ ‪.J113/8087‬‬
‫‪126‬‬
‫מאיר‪ ,‬ו‪ .‬ורבקאי‪ ,‬י‪ .1934 .‬ספר השנה ‪ :‬האם והילד‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת "משמר הבריאות" על ידי‬
‫מרכז קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬ו‪ .‬ורבקאי‪ ,‬י‪ .1935 .‬ספר השנה ‪ :‬האם והילד‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת "משמר הבריאות" על ידי‬
‫מרכז קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י‪.‬‬
‫מימוני‪ ,‬י‪ .1939 .‬אל מר א‪ .‬פרלסון‪ ,‬ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ 20 ,4-4645‬אוג'‪.‬‬
‫נידרלנד‪ ,‬ד‪ .1983 .‬השפעת הרופאים העולים מגרמניה על התפתחות הרפואה בארץ ישראל )‪1933-‬‬
‫‪ ,(1948‬קתדרה ‪.30‬‬
‫סופרים‪ ,‬י‪ .1922 .‬מכתב לחברות "הסתדרות נשים"‪ ,‬אצמ ‪ 10 ,J113/6468‬יולי‪.‬‬
‫סטולר –ליס‪ ,‬ש‪ .1998 .‬כך אגדל תינוק ציוני‪ ,‬ניתוח אנתרופולוגי של ספרי הדרכה להורים‪.‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ :‬עבודת מ‪.‬א‪.‬‬
‫סטולר‪-‬ליס‪ ,‬ש‪ .2000 .‬כך אגדל תינוק ציוני‪ :‬הבניית התינוק והאם הארץ‪-‬ישראליים באמצעות ספרי‬
‫הדרכה להורים‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל‪.277-294 :13 ,‬‬
‫פוקו‪ ,‬מ‪ .1996 .‬תולדות המיניות‪ :‬חלק ‪ 1‬הרצון לדעת‪ .‬תרגום ג‪ .‬אש‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫פלק‪ ,‬ר‪ .2002 .‬יישוב הארץ כעשייה אויגנית‪ ,‬אלפיים ‪ .23‬עמ' ‪.179-999‬‬
‫פרלסון‪ ,‬א‪ .1933 .‬הנפקיר את בריאות האישה‪ ,‬דבר‪ 20 ,‬יולי‪.‬‬
‫פרלסון‪ ,‬א‪ .1936 .‬אל הדר' א‪ .‬אברמוביץ' מנהל ביה"ח העירוני‪ ,‬ארכיון ת"א – ‪18 , 4-4645‬‬
‫אוקט‪.‬‬
‫פרלסון‪ ,‬א‪1937 .‬א‪ .‬ריכוז התחנות לטיפול ביונקים‪ ,‬ידיעות העיר ת"א כרך ‪ ,8‬חוברת ‪.1-2‬‬
‫פרלסון‪ ,‬א‪1937.‬ב‪ .‬לכבוד הנהלת העירייה‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 5 ,4-4645,‬ינו'‪.‬‬
‫קולודני‪ -‬בקי‪ ,‬ר‪ .1986 .‬אם תלכי עמי‪ :‬סיפורה של אולגה חנקין‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫קרמר‪ ,‬ג‪ .1945 .‬לכבוד הד"ר ב‪ .‬קרוגליקוב מ"מ מזכיר העיר‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 8 , 4-1795‬אפר'‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫רומברג‪ ,‬י‪.‬מ‪ .1936 .‬לכבוד י‪ .‬רוקח מ"מ ר' העירייה‪ ,‬ארכיון ת"א‪ ,‬תיק ‪ 4 ,4-4645‬יוני‪.‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪ .1934 .‬לדו"ח השנתי של בית החולים העירוני‪ ,‬ידיעות העיר תל אביב חוברת ‪:11-12‬‬
‫‪.413‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪ .1931 : .‬לכבוד הנהלת העירייה‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 31 ,4-4675‬נוב'‪.‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪ .1935 .‬אל ראש מח' הבריאות‪ ,‬ארכיון ת"א תיק ‪ 28 ,4-4645‬מרץ‪.‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪ .1943 .‬לכבוד מר י‪.‬פ‪ ,.‬ארכיון ת"א תיק ‪ 29 ,4-1795‬יוני‪.‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪1945 .‬א‪ .‬להקמת מרכז להוספיטליזציה בתל אביב‪ ,‬ידיעות תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.26-27‬‬
‫רוקח‪ ,‬י‪1945 .‬ב‪ .‬לד"ר אברמוביץ' מנהל ביה"ח העירוני‪ ,‬ארכיון ת"א ‪ 24 ,4-4648‬ספט'‪.‬‬
‫שביט‪ ,‬י‪ .2003 .‬מדוע לא חבשו בתל‪-‬אביב כיפה אדומה? בין אידאליזם לראליזם בפרשנות של‬
‫תולדות היישוב – תל אביב כמשל‪ ,‬בתוך כלכלה וחברה בימי המנדט ‪ ,‬עורכים א‪ .‬בראלי ונ‪.‬‬
‫קרלינסקי‪ .553-582 ,‬קרית שדה בוקר‪ :‬הוצ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫שביט‪ ,‬י‪ .‬וג‪ .‬ביגר‪ .2001 .‬ההיסטוריה של תל‪-‬אביב‪ ,‬כרך א'‪ :‬משכונות לעיר )‪ .(1909-1936‬תל‬
‫אביב‪ :‬הוצאת רמות אוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫שגב‪ ,‬ת‪ .1999 .‬ימי הכלניות‪ :‬א"י בתקופת המנדט‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת כתר‪.‬‬
‫שוורץ‪ ,‬ש‪ .1997 .‬קופת חולים הכללית‪ :‬עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ‬
‫ישראל ‪ .1911-1937‬שדה בוקר‪ :‬המרכז למורשת בן גוריון‪.‬‬
‫שוורץ‪ ,‬ש‪1998 .‬א‪ .‬הסתדרויות נשים למען אמהות בארץ‪ -‬ישראל‪ :‬פעילותן של "הדסה"‪,‬‬
‫"הסתדרות נשים עבריות" ו"ויצ"ו" להקמת תחנות אם וילד בארץ ישראל בשנים ‪,1918-1948‬‬
‫ביטחון סוציאלי ‪.51‬‬
‫שוורץ‪ ,‬ש‪1998 .‬ב‪ .‬מי יטפל באנשי ישראל? פעילותה של היחידה הציונית רפואית אמריקנית‬
‫להקמתה של מערכת בריאות ציבורית בראשית תקופת המנדט ‪ ,1918-1921‬עיונים בתקומת ישראל‬
‫‪.51‬‬
‫‪128‬‬
‫ המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב‬:‫ פוליטיקה ובריאות‬.2003 .‫ ש‬,‫שוורץ‬
.‫ בראלי ונ‬.‫עורכים א‬
,‫ בתוך כלכלה וחברה בימי המנדט‬,‫היהודי בארץ ישראל בזמן המנדט‬
.‫ הוצ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬:‫ קרית שדה בוקר‬.553-282 ,‫קרלינסקי‬
‫ פועלן‬:‫ישראל‬-‫ הסתדרויות נשים למען אימהות וילדים בארץ‬.2001.‫ שחורי רובין‬.‫ וצ‬.‫ ש‬,‫שוורץ‬
1913- ("‫ "הסתדרות נשים עבריות" ו"ויצ"ו" להקמת תחנות לאם ולילד )"טיפת חלב‬,"‫של "הדסה‬
.‫ קרק וג‬.‫ ר‬,‫ שילה‬.‫ עורכות מ‬,‫ נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר‬:‫ בתוך העבריות החדשות‬1948
.‫ יד בן צבי‬:‫ ירושלים‬.239-269 ,‫חזן רוקם‬
‫ פעילותה הבריאותית החינוכית של‬:‫ "הדסה" לבריאות העם‬.2003 .‫ שוורץ‬.‫ וש‬.‫ צ‬,‫שחורי רובין‬
‫ הוצאת הספריה הציונית – ההוצאה לאור של‬:‫ יבנה‬.‫"הדסה" בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי‬
.‫ההסתדרות הציונית העולמית‬
Adams Stockler, R. 1977. Development of Public Health Nursing Practice as
Related to the Health Needs of the Jewish Population in Palestine 1913-1948. Tel
Aviv University, PHD Dissertation.
Adams Stockler, R. 1986. Hospital Nursing in the Holy Land from the Period of
the Crusades to the First Five Years of the State of Israel. Tel Aviv: Department
of Nursing- Tel Aviv University.
Adams, M.B. 1989. The Wellborn Science: Eugenics in Germany, France, Brazil
and Russia. New York: Oxford University Press.
Allen A.T. 2000. Feminism and Eugenics in Germany and Britain 1900-1940: A
Comparitive Perspective, German Studies Review, 23 (3): 477-505.
Annandale, E. and J. Clark. 1996. What is Gender? Feminist Theory and the
Sociology of Human Reproduction, Sociology of Health & Illness, 18(1): 17-44.
Apple, R. D. 1997. Constructing Mothers: Scientific Motherhood in the
Nineteenth and Twentieth Centuries In Mothers and Motherhood: Readings in
129
American History, edited by R. D. Apple and J. Golden, 20-110. Columbus –Ohio: Ohio
State University Press.
Armstrong, D. 1986. "The Invention of Infant Mortality". Sociology of Health &
Illness. 8: 211-232
Armstrong, D. 1994. Bodies of Knowledge/ Knowledge of Bodies Reassessing
Foucault: Power Medicine and the Body, edited by C. Jones and R. Porter.
London & New York: Routledge.
Arney W.R and J. Neill. 1982. The Location of Pain in Childbirth: Natural
Childbirth and the Transformation of Obstetrics, Sociology of Health & Illness
4:1. 1-24.
Arney, W.R. 1982. Power and the Profession of Obstetrics. Chicago: University
of Chicago Press.
Arnup, K., R.R Pierson and A. Levesque. 1990. Introduction In Delivering
Motherhood: Maternal Ideologies and Practices in the 19th and 20th Centuries,
edited by K. Arnup, A. Levesque and R.R. Pierson, xiii-xxiii. London & New
York: Routledge.
Arnup, K. 1990. Educating Mothers: Government Advice for Women in the Inter
War Years In Delivering Motherhood: Maternal Ideologies and Practices in the
19th and 20th Centuries, edited by K. Arnup, A. Levesque and R.R. Pierson 190210 . London & New York: Routledge.
Borst, C.G. 1995. Catching Babies., London & Cambridge Mass.: Harvard
University Press.
Browner, C.H. and N. Press. 1997. The Production of Authoritative Knowledge in
American Prenatal Care In Childbirth and Authoritative Knowledge: Cross
Cultural Perspectives, edited by R. E. Davis & C. F. Sargent, 113-131. London:
University of California Press.
130
CZA J113/7918. No Date. Control of Midwives.
Davis- Floyd, R. & C. F. Sargent. 1997. Childbirth and Authoritative Knowledge.
Los Angeles: University of California Press.
District Commissioner. 1935. To the Mayor of Tel-Aviv. Tel Aviv Municipal
Archive 4-4995, 18, Feb.
Douglas, M. 1966. Purity and Danger: Analysis of Pollution and Taboo. London
and New York: Ark Publication
Dr. Rubinow. 1922. Testimony of S.M. Feb 2. CZA J113/ 6488.
Ehrnreich B. and D. English. 1973. Witches, Midwives and Nurses. New York:
The Feminist Press.
Elias, N. 1994. The Civilizing Process, translated by E. Jephcott. Oxford and
Cambridge: Blackwell.
Foucault, M. 1977, Discipline and Punish: the Birth of the Prison, Translated by
A. M. Sheridan Smith. London: Penguin Books.
Foucault, M. 1994. The Birth of the Clinic: an Archaeology of Medical
Perception, Translated by A. M. Sheridan Smith. New York: Vintage.
Foucault, M. 1972. The Archeology of Knowledge and the Discourse on
Language, Translated by A.M. Sheridan Smith. New York: Pantheon Books.
Grant, J. 1998. Raising Baby by the Book. London: Yale University Press.
Jones, C. and P. Roy. 1994. Reassessing Foucault: Power, Medicine and the
Body. London & New York: Routledge
131
Jordan, B. 1978. Birth in Four Cultures: A Cross – Cultural Investigation of
Childbrith in Yucatan, Holland, Sweden and the United States. Prospect Heights,
Illinois: Waveland Press.
Kahn Pfeufer, R. 1995. Bearing Meaning: The Language of Birth. Urbana:
University of Illinois Press.
Kahn, E. 1926. Bericht des kurtzen Besuches von Dr. E. Kahn an der
Gebaeranstalt in Tel-Aviv, CZA J113/401, 9 May.
Leavitt, J.W. 1997. Birthing and Anasthesia: the Debate over Twilight Sleep In
Mothers and Motherhood: Readings in American History, edited by R. D. Apple
and J. Golden, 242-258. Columbus –Ohio: Ohio State University Press.
Leavitt, J.W. 1986. Brought to Bed: Childbearing in America 1750-1950. New
York: Oxford University Press.
Lewis J. and A. Davin. 1997. Imperialism and Motherhood in
Tensions of
Empire: Colonial Cultures in a bourgeois World, edited by F. Copper and A.L.
Stoler, 87-151. Berkely: University of California Press.
Lewis, J. 1990. Motherhood Issues in the Late Nineteenth and Twentieth
Centuries In Delivering Motherhood: Maternal Ideologies and Practices in the
19th and 20th Centuries, edited by K. Arnup, A. Levesque and R.R. Pierson, 1-19.
London & New York: Routledge.
Lupton, D. 1995. The Imperative of Health: Public Health and the Regulated
Body. London: Sage.
Lupton, D. 1994. Medicine and Culture: Illness, Disease and the Body in Western
Societies. London: Sage Publications.
McClintock, A. 1995. Imperial Leather: Race, Gender and Sexuality in the
Colonial Context. New York and London: Routledge.
132
Meckel, R.A. 1990. Save the Babies: American Public Health Reform and the
Prevention of Infant Mortality 1850-1929. Baltimore.'
Miller, D. 1968. The History of Hadassah. New York
No Author.
1942. Department of Health Annual Report for the Year 1941.
Jerusalem.
No Author.
1944. Department of Health Annual Report for the Year 1945.
Jerusalem.
No Author. 1941. Department of Health Annual Report for the Year 1940.
Jerusalem.
No Author. 1943. Department of Health Annual Report for the Year 1942.
Jerusalem.
No Author. 1945. Department of Health Annual Report for the Year 1944.
Jerusalem.
No Author. 1946. Department of Health Annual Report for the Year 1945.
Jerusalem.
Oakely, A. 1984. The Captured Womb. Oxford: Blackwell.
Oakley, A. 1980. Women Confined: Towards a Sociology of Childbirth. New
York: Schoken Books
Oppenheimer, J. 1990. Childbirth in Ontario: The Transition form Home to
Hospital in Early Twentieth Century In Delivering Motherhood: Maternal
Ideologies and Practices in the 19th and 20th Centuries, edited by K. Arnup, A.
Levesque and R.R. Pierson, 51-74. London & New York: Routledge.
Rothman Katz, B. 1982. In Labour: Women, Power and the Birth Place. London:
Junction Books.
133
Sandelowski, M. 1984. Pain, Pleasure and the American Childbirth: From
Twilight Sleep to the Read Method 1914-1960. Westport, Conn: Greenwood
Press.
Scully, D. 1980.
Men Who Control Women's Health: The Miseducation of
Obstetrician- Gynecologists. Boston: Houghton Mifflin.
Sered, S. 2000. What Makes Women Sick?: Maternity, Modesty and Millitarism in
Israeli Society. Hanover N.H.: Brandeis University Press.
Shwartz, S. and N. Davidovitch. 2005. Maternalism, Gender and Welfare in Israel,
1911-1953: Israeli Maternity Insurance Law 50th Anniversary. In press for- The
American Public Health Journal.
Starr, P. 1982. The Social Transformation of American Medicine: The rise of a
sovereign profession and the making of a vast industry. New York: Basic Books.
State of Israel Archive M 20/41. 1946. Department of Health – Palestine, Review
of Progress during 1946.
State of Israel Archive M 23/38. 1938-1945. Administration of the Tel Aviv
Hospitals 1928-1945,
Strong –Boag, V. and K. Mcpherson. 1990. The Confinement of Women:
Childbirth
and
Hospitalization
in
Vancover,
1919-1939
In
Delivering
Motherhood: Maternal Ideologies and Practices in the 19th and 20th Centuries,
edited by K. Arnup, A. Levesque and R.R. Pierson, 75-107. London & New York:
Routledge.
Swirski, B and M.P. Safir. 1991. Calling the Equality Bluff: Women in Israel.
New York: Pergamon Press
Tinkham, C.W and E. F. Voorhies. 1972. Community Health Nursing: Evolution
and Process. New York: Appleton-Century- Crofts.
134
Tomes, N. 1998. The Gospel of Germs: Men, Women and the Microbe in
American Life. Cambridge Massachusetts: Harvard University Press.
Treichler, P.A. 1990. Feminism, Medicine and the Meaning of Childbirth In Body/
Politics: Women and the Discourses of Science, edited by M. Jacobus, E.F. Keller,
S. Shuttleworth, 113-138. London: Routledge.
Urwin and Sharland. 1992. From bodies to Minds in Childcare Literature: Advice
to parents in Inter-war Britain In In the Name of the Child: Health & Welfare,
edited by R.Cooter. London.
Watson, J.B. 1928. The Psychological Care of the Infant and the Child. London.
Weiss, M. 2002. The Chosen Body: The Politics of the Body in Israeli Society.
Stanford: Stanford University Press.
Weitz, R and D. Sullivan. 1985. Licensed Lay Midwifery and the Medical Model
of Childbirth. Sociology of Health and Illness 7(1):36-54.
Williams S.J. and G. Bandelow. 1998. The Lived Body: Sociological Themes,
Embodied Issues. London: Routledge.
135
‫נספחים‬
‫‪120‬‬
‫נספחים‬
‫א‪ .‬מספר מיטות ליולדות בבית החולים הדסה ת"א בין השנים ‪.1921-1946‬‬
‫מיטות ליולדות בבית חולים הדסה ת"א בין השנים ‪-1921‬‬
‫‪1946‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪35 35 35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪22‬‬
‫‪30 30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪19‬‬
‫‪28‬‬
‫‪19‬‬
‫‪29‬‬
‫‪19‬‬
‫‪31‬‬
‫‪19‬‬
‫‪32‬‬
‫‪19‬‬
‫‪33‬‬
‫‪19‬‬
‫‪34‬‬
‫‪19‬‬
‫‪34‬‬
‫‪19‬‬
‫‪40‬‬
‫‪19‬‬
‫‪41‬‬
‫‪19‬‬
‫‪42‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44‬‬
‫‪19‬‬
‫‪45‬‬
‫‪19‬‬
‫‪46‬‬
‫שנה‬
‫מיטות‬
‫יולדות‬
‫‪50‬‬
‫ב‪ .‬מספר כולל של יולדות בתל אביב ביחס למספר המיטות בבית חולים הדסה ת"א בין השנים ‪1930-‬‬
‫‪1936‬‬
‫מספר יולדות לכל מיטה בבית החולים הדסה ת"א בין השנים ‪1930-1936‬‬
‫‪400‬‬
‫מספר מיטות ליולדות‬
‫מספר יולדות בעשרות‬
‫‪200‬‬
‫מספר יולדות למיטה‬
‫‪100‬‬
‫מספר יולדות בעשרות‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1936‬‬
‫‪1935‬‬
‫‪1934‬‬
‫‪1933‬‬
‫‪1931‬‬
‫‪1930‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪22‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫מספר מיטות ליולדות‬
‫‪375‬‬
‫‪325‬‬
‫‪200‬‬
‫‪220‬‬
‫‪130‬‬
‫‪220‬‬
‫מספר יולדות בעשרות‬
‫‪107‬‬
‫‪108‬‬
‫‪90‬‬
‫‪63‬‬
‫‪43‬‬
‫‪88‬‬
‫מספר יולדות למיטה‬
‫הערות‪:‬‬
‫בשנת ‪ 1934-1935‬נפתחו בתל אביב בתי חולים פרטיים ליולדות אשר מפחיתים את היחס בין‬
‫מספר היולדות בעיר לבין מספר המיטות ליולדות בבית החולים‪.‬‬
Abstract
The transition of the normative place for childbirth from the home to the hospital took
place in the western world during the 1920's-1940's. According to existing research
this process had local characteristics and was connected to various social and
historical processes such as specialization of obstetric physicians in place of the
midwifes, usage of technology in the process of labor, tightening the social
surveillance over pregnant women and mothers through Public Health programs, and
popularization of the ideas of Scientific Parenting.
The present research attempts to provide an initial analysis of the process of transition
of the birth place as it took place in the Jewish settlements in Palestine during the
period of the British Mandate (1918-1948); this has been carried out according to the
methodology of discourse analysis and through examination of power and ideology
relations among the relevant institutions.
The paper focuses on three aspects of this process – the activities of the mother-child
centers, the work of the home-delivery midwife and the development of the maternity
ward in the Tel Aviv "Hadassah" Municipal Hospital. The historical context as well as
the social construction of the female body are discussed through these aspects.
The decision which women should give birth in the public hospital and which could
give birth at home was made by the mother-child centers. The work of the centers is
analyzed as to its power-knowledge features such as systematic surveillance, home
visitation and data collection, which established a dependency of the women on the
external, medical, source of power and knowledge.
The second aspect examined is the status and functions of the Midwife as defined by
legislation, guidelines and educational material. The chapter focuses on the definition
of the functions of the medical midwife versus those of the doctor, and describes the
limitations set on the traditional midwife. The activities of the medical midwife in
matters such as sanitary state and hygiene of the women during labor, are detailed, as
well as their role in the process of objectification of the laboring women.
The third chapter describes the development of the maternity ward in the Tel Aviv
Hospital during the period and the roles of various institutions in this process. In
addition, the language used to achieve additional maternity beds, and the available
methods of treatment are discussed.