‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫בפני‬ ‫כב' השופט אבישי רובס‬ ‫התובע‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫נגד‬ ‫הנתבעות‬ ‫‪.1‬איילון חברה לביטוח בע"מ‬ ‫‪.2‬אבנר ‪ -‬אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ‬ ‫פסק דין‬ ‫‪.1‬‬ ‫בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫התובע‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הגיש כנגד הנתבעות תביעה במסגרתה עתר לחייבן לשלם לו‬ ‫סך של ‪ 690,625‬ש"ח‪.‬‬ ‫כפי שעולה מכתב התביעה‪ ,‬הרי שהצדדים חתמו על הסכם לפיו‪ ,‬מחוייבת הנתבעות לפצותו‬ ‫בגין תשלומים ששילם באותם מקרים בהם עשויות הנתבעות להיות אחראיות לפצותו מכח‬ ‫סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח לאומי )נוסח משולב(‪ ,‬תשנ"ה ‪.1995 -‬‬ ‫ביום ‪ ,1.2.2002‬בדרכה לעבודה ותוך כדי חצייתה את כביש‪ ,‬נפגעה הגב' רינה איבגי )להלן‪:‬‬ ‫"הנפגעת"( מרכב נוסע )להלן "התאונה"(‪ .‬בעקבות התאונה הגישה הנפגעת תביעה לקביעת‬ ‫דרגת נכות למחלקת נפגעי עבודה של התובע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫התובע לא ציין בכתב התביעה מה היו מסקנות הועדות הרפואיות אשר בדקו את התובעת‬ ‫עקב התאונה נשוא התביעה‪ .‬עיון בנספחי כתב התביעה‪ ,‬מעלה כי ועדות רפואיות של המוסד‬ ‫לביטוח לאומי קבעו כי לא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מהתאונה‪.‬‬ ‫ועדה רפואית )נכות מעבודה( של המוסד לביטוח לאומי מיום ‪ 16.12.2002‬קבעה כי לא‬ ‫נותרה לתובעת נכות הקשורה לתאונה‪.‬‬ ‫ועדה זו הסתמכה‪ ,‬ביו היתר‪ ,‬על אבחון רפואי שנערך לתובעת על ידי ד"ר שחר‪ ,‬בתחום‬ ‫א‪.‬א‪.‬ג‪ ,.‬אשר קבע בחוות דעתו מיום ‪ 24.11.2002‬כי אין קשר סיבתי בין בעיותיה של הנפגעת‬ ‫באזניים ועל אבחון רפואי שנערך לתובעת על ידי ד"ר גוטמן‪ ,‬בתחום הפסיכיאטריה‪ ,‬אשר‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫קבע בחוות דעתו מיום ‪ ,24.11.2002‬כי אין קשר סיבתי בין מצבה בתחום הפסיכיאטרי לבין‬ ‫התאונה מיום ‪.1.2.2002‬‬ ‫ועדה רפואית לעררים )נכות מעבודה( של המוסד לביטוח לאומי מיום ‪ 28.4.2003‬קבעה כי‪:‬‬ ‫"לא היו כל תלונות צוואריות או על ברך שמאל‪ .‬לעומת זאת המציאה‬ ‫‪ C.T.‬מותני ותלונות מותניות ללא כל ממצא אובייקטיבי או הגבלה‬ ‫תפקודית‪ .‬אין נכות אורטופדית‪ ...‬על פי רישומים רפואיים שעמדו‬ ‫לרשות הוועדה מבי"ח אסף הרופא התובעת סבלה מכולסטאטומה ‪-‬‬ ‫כלומר דלקת כרונית של האוזן שאינה קשורה לתאונה ולכן אין כל נכות‬ ‫הקשורה לאירוע התאונתי מ ‪."1.2.02 -‬‬ ‫ועדה רפואית לעררים )נכות מעבודה( של המוסד לביטוח לאומי מיום ‪ 4.9.2003‬קבעה כי‪:‬‬ ‫"הבדיקות הנוירולוגיות אשר בוצעו היו תקינות‪ .‬תלונות הנפגעת אשר‬ ‫הופיעו בפני הועדה אינן עונות על הקריטריונים של ‪ P.T.S.D‬אלה )כך‬ ‫במקור ‪ -‬א‪.‬ר‪ (.‬במצב דיכאוני בה נעשה גם נסיון להתאבדות‪ .‬הועדה‬ ‫בדיעה שהפרעותיה הנפשיות אינם קשורות לאירוע הנדון בגלל אופיים‪...‬‬ ‫כאמור בדו"ח קודם‪ :‬אורטופדית אין נכות ולאור ממצאי בדיקת הועדה‬ ‫אין גם נכות נפשית הקשורה לאירוע הנדון"‪.‬‬ ‫הנפגעת הגישה תביעה לנכות כללית וביום ‪ 13.12.2005‬קבעה ועדה רפואית לעררים )נכות‬ ‫כללית( של המוסד לביטוח לאומי את נכותה בשיעור ‪ ,73%‬בגינה זכאית היא לקצבת נכות‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי ועדה נוספת מיום ‪ 26.12.2008‬שינתה קביעה זו והפכה את הנכות הצמיתה‬ ‫לנכות זמנית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫לטענת התובע‪ ,‬בינו לבין הנתבעות קיים הסכם‪ ,‬לפיו מחוייבות הנתבעות לפצותו בגין‬ ‫תשלומים ששילם באותם מקרים בהם עשויה הנתבעת להיות אחראית מכח סעיף ‪ 328‬לחוק‬ ‫הביטוח לאומי‪.‬‬ ‫התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה הוא שילם וישלם לנפגעת סכומי כסף במסגרת זכאותה‬ ‫לקצבת נכות‪ ,‬וכי מכח ההסכם והחוק כאמור‪ ,‬על הנתבעות לפצותו בגין ‪ 80%‬מסך‬ ‫הקצבאות שהועברו ויועברו על ידיו לנפגעת‪ ,‬בסך של ‪ ₪ 690,625‬וכן‪ ,‬ריבית על פי ההסכם‬ ‫בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫‪.5‬‬ ‫במסגרת הבקשה לסילוק על הסף‪ ,‬הפנו הנתבעות לקביעות הועדות הרפואיות השונות של‬ ‫התובע במסגרת ענף נפגעי עבודה‪ ,‬אשר קבעו‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה‬ ‫הרפואי של הנפגעת לבין התאונה הנדונה מיום ‪ 1.2.2002‬וכי לא נותה לנפגעת נכות כלשהי‬ ‫בגין התאונה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הנתבעות מדגישות‪ ,‬כי יש לקביעת מחלקת נפגעי עבודה של התובע השלכה ישירה על‬ ‫תביעתה של הנפגעת כנגד הנתבעות מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ .‬לכן‪ ,‬מקום‬ ‫בו התובע עצמו קבע‪ ,‬באמצעות ועדות ומומחים מטעמו‪ ,‬כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה‬ ‫הרפואי של הנפגעת לבין התאונה‪ ,‬הרי שהוא אינו יכול לתבוע שיפוי מהנתבעות על קצבאות‬ ‫אותן הוא משלם לנפגעת בשל מצבה הרפואי מכח נכות כללית‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫הנתבעות טוענות כי דרכו של התובע נגועה בחוסר תום לב וכי היא מהווה ניצול לרעה של‬ ‫הליכי המשפט‪ .‬הנתבעות הפנו בבקשתן לפסיקה אשר הדגישה את חובת תום הלב‪ ,‬היושר‬ ‫וההגינות הנדרשים מצד להליך בכלל ומרשות מרשויות המדינה בפרט‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫עוד טוענות הנתבעות‪ ,‬כי במקרה הנדון מתקיים השתק שיפוטי‪ ,‬באשר התובע מבקש לסתור‬ ‫בתביעתו את קביעותיו שלו לפיהן‪ ,‬אין קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לתאונה‪.‬‬ ‫מאחר ובהליך תביעת נכות מעבודה שהוגשה על ידי הנפגעת קבע המוסד לביטוח לאומי כי‬ ‫לא קיים קשר סיבתי בין מצבה של הנפגעת לבין התאונה וכי לא נותרה לה נכות רפואית‬ ‫כתוצאה מהתאונה‪ ,‬הוא מושתק מלטעון אחרת בהליך דנן בפני בית המשפט‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מצביעות הנתבעות על השיהוי הרב בהגשת התביעה‪ .‬התאונה ארעה לנפגעת ביום‬ ‫‪ ,1.2.2002‬בעוד שהתביעה הוגשה על ידי התובע ביום ‪ ,29.1.2009‬ערב תום תקופת‬ ‫ההתיישנות‪ ,‬דבר המסב להן נזק ראייתי‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫התובע טען בתגובתו לבקשה‪ ,‬כי הוכחת הקשר הסיבתי בין הנכות הרפואית שנקבעה‬ ‫לנפגעת במסגרת ענף נכות כללית לבין התאונה‪ ,‬הינה ברת הוכחה וטרם נסתרה והפנה‬ ‫לפסיקה הקובעת כי תחילת מועד הנכות הכללית כמועד התאונה מהווה הוכחה לקשר‬ ‫סיבתי כאמור‪.‬‬ ‫דיון והכרעה‬ ‫‪.11‬‬ ‫עילת התביעה נשוא תביעת השיבוב דנן‪ ,‬הינה מכח חוק הביטוח הלאומי ומכח ההסכם בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬אשר צורף לכתב התביעה‪ ,‬בגין גמלאות נכות כללית ששלם ואשר ישלם בעתיד‬ ‫המוסד לביטוח לאומי לנפגעת עקב נכותה הרפואית‪ ,‬כתוצאה מהתאונה‪.‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫עיון בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים מעלה כי הם אינם חלוקים על כך שתביעת‬ ‫שיבוב מעין זו שלפנינו‪ ,‬מחייבת קשר סיבתי בין ארוע התאונה לבין הנכות הרפואית‪ ,‬וכפועל‬ ‫יוצא מכך‪ ,‬הגמלאות שמשולמות לנפגעת‪ .‬קשר סיבתי זה מהווה בסיס לתביעת המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬בין אם התביעה הינה מכח סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח הלאומי ובין אם‬ ‫התביעה הינה מכח ההסכם בין הצדדים‪ .‬מכאן‪ ,‬שעל מנת לזכות בתביעת השיבוב‪ ,‬על‬ ‫המוסד לביטוח לאומי להראות קשר סיבתי בין הנכות שנקבעה לנפגעת וכספי הגמלה‬ ‫המשולמים לה בעקבות זאת‪ ,‬לבין ארוע התאונה מיום ‪.1.2.2002‬‬ ‫ברע"א ‪ 3953/01‬פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח‪ ,‬פ"ד נד)‪ ,350 (4‬קבע בית המשפט העליון‬ ‫כי‪:‬‬ ‫משנגזרת זכות ההשבה של המוסד לביטוח לאומי מזכות התביעה של‬ ‫המבקשת כלפי המשיבים‪ ,‬ברי שהמוסד לא רכש כל זכות שבתחלוף אלא‬ ‫כלפי אותו חלק בתגמולים המבטא את הנכות שהוסבה למבקשת‬ ‫בתאונה‪ .‬אכן‪ ,‬כשם שמוגבלת זכותה של המבקשת כלפי המשיבים‬ ‫לנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה‪ ,‬כך גם מוגבלת זכות השיפוי של‬ ‫המוסד ‪ -‬שבא בנעליה של המבקשת ‪ -‬לתגמולים שמשקפים את דרגת‬ ‫הנכות שהוסבה למבקשת בתאונה )שם‪ ,‬בעמ' ‪357‬‬ ‫ובהמשך‪ ,‬הוסיף בית המשפט וקבע‪:‬‬ ‫"חיובו של המזיק בהשבת שווי ההטבה למיטיבו מותנה בקיומו של קשר‬ ‫סיבתי מתאים‪ .‬אין מדובר בקשר הסיבתי העובדתי בין המעשה המזיק‬ ‫לבין הסרת המחסום בפני תשלום הגימלאות‪ .‬קשר כזה אכן מתקיים‬ ‫בעצם העובדה שאלמלא המעשה המזיק דהיום לא היו משתלמים‬ ‫התגמולים‪ ,‬לעומת זאת הקשר הסיבתי‪ ,‬שהוא תנאי לחיוב המזיק להשיב‬ ‫למיטיב ערך הטבתו‪ ,‬מתבטא בזיקה הסיבתית שבין המעשה העוולתי‬ ‫לבין הנזק דהיום‪ ,‬לאמור בין מעשה הנזיקין לבין הנכות שהוסבה‬ ‫בתאונה‪ .‬אכן‪ ,‬המעשה המזיק חולל את הזכאות כולה‪ ,‬אך הוא הסב רק‬ ‫מקצת הנכות שבגינה קמה הזכאות‪ .‬לנכות זו אחראי המזיק‪ .‬נכות זו‬ ‫גודרת את זכות החזרה של המוסד אל המזיק"‪.‬‬ ‫)ראה בעניין זה‪ ,‬בר"ע )י‪-‬ם( ‪ 3410/07‬המוסד לביטוח לאומי נגד הפניקס הישראלי חברה‬ ‫לביטוח בע"מ )‪.(10.2.2008‬‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫ברע"א ‪ 805/06‬המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית‪-‬קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים )‪(29.3.2006‬‬ ‫חזר בית המשפט העליון ונתן תוקף להלכת פרלה עמר והחיל אותה באופן מפורש גם על‬ ‫המערכת ההסכמית שבין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח‪ .‬במסגרת פסק הדין‬ ‫קבע בית המשפט העליון כדלקמן‪:‬‬ ‫"החבות לפי ההסכם היא בגין גמלאות המשולמות לנפגע בתאונת‬ ‫דרכים‪ ,‬וזאת במקום שבו חברת הביטוח אחראית לפי הדין לפצות את‬ ‫הנפגע "מכוח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב‬ ‫בתאונת הדרכים בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע‪) "...‬סעיף ‪3‬‬ ‫להסכם; ההדגשות הוספו(‪ .‬והדברים ברורים‪ :‬ההסכמים בין חברות‬ ‫הביטוח לבין המל"ל באו להסדיר בדרך יעילה ועקבית את מערכת‬ ‫היחסים ביניהם ביישום סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח לאומי‪ ,‬אך הם לא‬ ‫נועדו להפוך את חברות הביטוח ‪ -‬למעין "מוסד לביטוח לאומי"‪ ,‬קרי‬ ‫לחייבן לשלם למל"ל עבור גמלאות ששולמו על‪-‬ידו בגין רכיבי נכות‬ ‫שאינם קשורים לתאונת‪-‬הדרכים )למשל‪ ,‬נכות קודמת מלידה או‬ ‫מחמת מחלה(‪ .‬לשון ההסכם והגיונו מחייבים להותיר על כנה את‬ ‫דרישת הקשר הסיבתי בין תשלום הגמלה לבין תאונת הדרכים‪ ,‬ואין כל‬ ‫מקום לפרש את ההסכם אחרת‪ ...‬גם העובדה שמנגנון החישוב‬ ‫שהותווה בעניין עמר אינו ניתן תמיד ליישום במערכת היחסים שבין‬ ‫המל"ל לבין חברות הביטוח )בשל הניתוק מהתביעה הנזיקית של‬ ‫הנפגע( אין בה כדי להכניס להסכם את מה שאין בו‪ ,‬לאמור‪ :‬חבות של‬ ‫חברות הביטוח לשפות את המל"ל אף בגין תגמולים ששולמו לנפגע‬ ‫בגין מרכיבי נכות כללית שאינם קשורים לתאונה" )סעיפים ‪ 4‬ו ‪5 -‬‬ ‫לפסק הדין(‪.‬‬ ‫)ראה גם רע"א ‪ 8779/08‬המוסד לביטוח לאומי נגד איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫)‪ ,(12.3.2009‬רע"א ‪ 8244/08‬מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי‬ ‫)‪ ,(17.3.2009‬ע"א ‪ 11122/07‬המוסד לביטוח לאומי נגד אריה חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫)‪ ,(11.11.2007‬ת‪.‬א‪) .‬י‪-‬ם( ‪ 8048/04‬המוסד לביטוח לאומי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ‬ ‫)‪ ,(25.7.2006‬ת‪.‬א‪) .‬י‪-‬ם( ‪ 4844/00‬המוסד לביטוח לאומי נגד ענבל חברה לביטוח בע"מ‬ ‫)‪.((19.3.2009‬‬ ‫סיכומה של נקודה זו‪ ,‬תביעת שיבוב מעין זו שלפנינו‪ ,‬מחייבת קשר סיבתי בין ארוע התאונה‬ ‫לבין הנכות הרפואית‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬הגמלאות שמשולמות לנפגעת‪.‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫‪.12‬‬ ‫במקרה שלפנינו‪ ,‬קבע המוסד לביטוח לאומי עצמו‪ ,‬באמצעות ועדות רפואיות ומומחים‬ ‫מטעמו‪ ,‬אשר בדקו את הנפגעת ונתנו חוות דעת בעניינה‪ ,‬כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה‬ ‫הרפואי לבין התאונה מיום ‪.1.2.2002‬‬ ‫כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬הרי שועדה רפואית מיום ‪ 16.12.2002‬קבעה‪ ,‬כי לא נותרה‬ ‫לנפגעת נכות הקשורה לתאונה‪ ,‬תוך אימוץ חוות דעת הממחים בתחומים א‪.‬א‪.‬ג‪.‬‬ ‫ופסיכיאטריה‪ .‬בחוות דעתו מיום ‪ ,24.11.02‬קבע ד"ר שחר כי "אין קשר סיבתי בין בעיותיה‬ ‫באוזניים לבין התאונה"‪ .‬בחוות דעתו מיום ‪ 24.11.2002‬קבע ד"ר גוטמן כי "אין קשר סיבתי‬ ‫בין הפרעה נפשית דכאונית ממנה סובלת התובעת לבין התאונה מיום ‪ .1.2.02‬אין נכות‬ ‫פסיכיאטרית"‪ .‬ועדה רפואית לעררים מיום ‪ 4.9.2003‬קבעה סופית כי לנפגעת לא נותרה‬ ‫נכות כתוצאה מהתאונה‪.‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫השאלה היא‪ ,‬האם לאור קביעות הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי )נכות‬ ‫מעבודה(‪ ,‬אשר קבעו במסגרת הליך בדיקת נכותה של הנפגעת כי לא נותרה לה נכות רפואית‬ ‫כתוצאה מהתאונה‪ ,‬רשאי הוא להעלות במסגרת תביעת השיבוב טענה הפוכה הגורסת כי‬ ‫הנכויות שנקבעו במסגרת ענף נכות כללית אצלו‪ ,‬כולם או חלקן‪ ,‬נובעות מהתאונה‪ .‬לטעמי‪,‬‬ ‫התשובה לכך שלילית‪ ,‬לאור הכלל בדבר השתק שיפוטי החל בעניינו‪ ,‬מכוחו יש לדחות את‬ ‫טענות התובע מחמת חוסר תום לב‪ .‬לכן‪ ,‬משעה שלא קיים קשר סיבתי בין הנכויות שנקבעו‬ ‫לנפגעת במוסד לביטוח לאומי לבין התאונה‪ ,‬הרי שמלכתחילה נדונה התביעה לכישלון ודינה‬ ‫להדחות על הסף‪.‬‬ ‫סוגיית ההשתק השיפוטי‬ ‫‪.14‬‬ ‫הכלל החל בהשתק השיפוטי עוצב בפסיקה בפסק דינה של כב' השופטת דורנר בע"א‬ ‫‪ NTERLLEGO A/S 513/89‬נגד ‪ ,LINES BROS S.A - EXIN‬פ"ד נט)‪) ,133 (6‬להלן "פסק דין‬ ‫אינטרלגו"(‪ ,‬שם נקבע כדלקמן‪:‬‬ ‫"‪...‬בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה‪ ,‬מושתק‬ ‫מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר )שבעניינו לא נוצר‬ ‫מעשה‪-‬בית‪-‬דין( ולטעון טענה הפוכה" )שם‪ ,‬בעמ' ‪.(194‬‬ ‫פסק הדין אומץ בפסקי דין מאוחרים )ראה למשל‪ ,‬ע"א ‪ 1662/99‬חזקיהו חיים נגד אליהו‬ ‫חיים‪ ,‬פ"ד נו)‪ ,295 (6‬רע"א ‪ 6753/96‬מ‪.‬מ‪.‬ח‪.‬ת‪ .‬בע"מ ואח' נ' ישראל פרידמן‪ ,‬פ"ד נ)‪.418 (5‬‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫ברע"א ‪ 4224/04‬בית ששון בע"מ נגד שיכון עובדים והשקעות בע"מ‪ ,‬פ"ד נט)‪633 ,625 (6‬‬ ‫הוסיף כבוד השופט גרוניס כי‪:‬‬ ‫"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד‬ ‫מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו‬ ‫הליך עצמו או בשני הליכים שונים‪ ...‬הדגש בהשתק השיפוטי הינו‬ ‫על היחס בין בעל‪-‬הדין לבין בית‪-‬המשפט‪ .‬מכך אף נובע שתחולתו‬ ‫של ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת למצב דברים שבו מדובר באותם‬ ‫מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר‪ ...‬ואף אין דרישה שהצד‬ ‫האחר שינה את מצבו לרעה ) ‪G. Spencer Bower, A.K. Turner‬‬ ‫‪The Law Relating to Estoppel by Representation [19], at p.‬‬ ‫‪) ".(360‬ההדגשות שלי ‪ -‬א‪.‬ר‪.(.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬הוסיף כבוד השופט גרוניס כי‪:‬‬ ‫"אעיר כי איני משוכנע שאמנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא‬ ‫בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק‬ ‫שיפוטי‪) "...‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.(634 - 633‬‬ ‫כבוד השופט רובינשטיין היה שותף לדעתו של כבוד השופט גרוניס בעניין זה וקבע כי‪:‬‬ ‫אף אני איני סבור ‪ -‬על פני הדברים ‪ -‬כי לשם השתק שיפוטי נחוץ‬ ‫בכל מקרה התנאי של הצלחה קודמת בטענה כחוסמת העלאתה שוב‪,‬‬ ‫קרי שאם נתקבלה הטענה יש חשש להיווצרותן של החלטות סותרות‬ ‫של בתי‪-‬המשפט‪ ,‬אך אם נדחתה אין החשש קיים‪ ,‬וניתן להעלות את‬ ‫הטענה‪ .‬לדידי‪ ,‬באספקלריית תום‪-‬הלב ‪ -‬ובלשון פשוטה‪ ,‬הגינות ‪-‬‬ ‫אין צורך ככלל בהצלחה קודמת בטענה זו‪ .‬אי אפשר שהצד שכנגד‪,‬‬ ‫ובהכרח גם בתי‪-‬המשפט‪ ,‬יהיו לטוען בחינת "תכנית כבקשתך" )שם‬ ‫בעמ' ‪.(637‬‬ ‫)ראה גם דבריו של כבוד השופט ג'ובראן בע"א ‪ 7497/07‬יעקב רינגלר נ' אליהו לינדאור‬ ‫)‪.(22.2.2010‬‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫‪.15‬‬ ‫בפסק הדין שניתן לאחרונה בת‪.‬א‪) .‬חיפה( ‪ 1072/04‬פרחאן זייד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ‬ ‫)‪ ,(10.1.2010‬חזרה כבוד השופטת וילנר והבהירה את ההבחנה בין ההשתק השיפוטי לבין‬ ‫ההשתק הרגיל‪:‬‬ ‫"דוקטרינת ההשתק השיפוטי מובחנת מההשתק הרגיל‪ ,‬בכך שבעל‬ ‫הדין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה‪ ,‬מושתק מלטעון‬ ‫טענה סותרת בהליך האחר אף נגד יריב אחר שבעניינו לא קיים‬ ‫מעשה בית דין"‪.‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫ברע"א ‪ 5733/96‬עמד כבוד השופט אור על הרציונל שבבסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי‪:‬‬ ‫"מאחורי ההשתק שאליו שואפים המבקשים‪ ,‬המבוסס על ההצהרה‪,‬‬ ‫עומדת בעיקרה טענה של הגינות ותום לב )ראו ד' פרידמן ונ' כהן‪,‬‬ ‫חוזים )אבירם כרך א‪ ,‬תשנ"א(‪ .(96 ,‬על‪-‬פי כלל זה‪ ,‬אם העלה אדם‬ ‫טענה בהליך מסוים וטענתו התקבלה‪ ,‬ובעקבות זאת זכה בטובת‬ ‫הנאה‪ ,‬הוא יהיה מנוע מלהעלות טענה סותרת בהליך אחר‪"...‬‬ ‫)ההדגשה שלי ‪ -‬א‪.‬ר‪.(.‬‬ ‫בית המשפט העליון עמד על תכלית ההשתק השיפוטי גם בעניין אינטרלגו‪:‬‬ ‫"מטרתו של השתק זה היא כפולה‪) :‬א( במישור המשפט הציבורי‪,‬‬ ‫הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי‪ ,‬ולמנוע מבעל דין לנצל‬ ‫לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; )ב( במישור‬ ‫המשפטי הפרטי‪ ,‬תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות‬ ‫המתחייבות לכאורה על‪-‬פי הדין )בהנחה שהטענה המאוחרת היא‬ ‫הטענה הנכונה(‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח‬ ‫בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות" )שם‪,‬‬ ‫בעמ' ‪.(200‬‬ ‫בת‪.‬א‪) .‬חיפה( ‪ 1072/04‬סיכמה כבוד השופטת וילנר את בסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי‬ ‫בשלושה‪:‬‬ ‫"‪ ...‬בבסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי עומדות חובת תום הלב‪,‬‬ ‫ההגינות ותקנת הציבור"‪.‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫‪.17‬‬ ‫במקרה שלפנינו מדובר בשני הליכים‪ ,‬שהראשון בהם התקיים בפני המוסד לביטוח לאומי‬ ‫והשני בבית המשפט‪ .‬בית המשפט העליון יישם את דוקטרינת ההשתק השיפוטי והחיל‬ ‫אותה במקרים בהם העלה בעל דין טענות סותרות בשני ההליכים בפני ערכאות שיפוטיות‪.‬‬ ‫כבוד השופטת וילנר התייחסה לעניין זה בפסק דינה בת‪.‬א‪ ,1072/04 .‬שם נדונו גרסאות‬ ‫סותרות שהועלו על ידי התובע בפני המוסד לביטוח לאומי ובית המשפט‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫" יישומה של דוקטרינת ההשתק השיפוטי ככזו‪ ,‬נעשה עד כה‬ ‫בפסיקה של בית המשפט העליון‪ ,‬במקרים בהם העלה בעל דין‬ ‫גרסאות או טענות סותרות בשני הליכים משפטיים‪ .‬למיטב ידיעתי‪,‬‬ ‫טרם נדונה בפסיקה‪ ,‬באופן ישיר‪ ,‬יישומה של הדוקטרינה כהשתק‬ ‫שיפוטי דווקא‪ ,‬במקרים בהם דובר בשני הליכים שאחד מהם אינו‬ ‫הליך שיפוטי‪ ,‬כמו במקרה שלפנינו‪" .‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬קבעה כבוד השופטת וילנר כי‪:‬‬ ‫" כשלעצמי‪ ,‬איני רואה כל מניעה להחיל את דוקטרינת ההשתק‬ ‫השיפוטי גם במקרים אלה בהם הגרסה הראשונה נמסרה על ידי‬ ‫בעל הדין בהליך מינהלי‪ /‬ציבורי‪ ,‬המקנה לו טובת הנאה מכספי‬ ‫ציבור‪ ,‬והגרסה המאוחרת נטענה על ידו בבית המשפט‪ .‬דרישות תום‬ ‫הלב‪ ,‬ההגינות וההוגנות‪ ,‬הן לב לבו של כל הליך ובודאי זה המתנהל‬ ‫לפני רשות ציבורית‪/‬מינהלית כמו המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ייחוד‬ ‫דרישות אלה רק להליך השיפוטי‪ ,‬מוקשה‪ ,‬ולטעמי‪ ,‬בלתי ראוי‪".‬‬ ‫כבוד השופטת וילנר הפנתה לדבריו של כבוד השופט כהן בע"א ‪ 594/80‬הרצל אליאב נגד‬ ‫הסנה‪ ,‬פ"ד ל"ו)‪ ,543 (3‬אשר התייחס לטענות סותרות שהועלו בפני שני טריבונאלים שונים ‪-‬‬ ‫הליך בפני קצין התגמולים והליך בפני בית המשפט ‪ -‬וקבע כי‪:‬‬ ‫"בעל הדין שטען לגרסה מסויימת לפני קצין התגמולים מושתק‬ ‫מלהעלות טענה הפוכה בתביעה בבית משפט" )שם‪ ,‬בעמ' ‪.(552‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫המגמה הבאה לידי ביטוי בפסקי הדין הנ"ל הינה החלת הכלל של השתק שיפוטי גם במצב‬ ‫בו הליך אחד מתנהל בפני טריבונאל מנהלי מעין שיפוטי של המוסד לביטוח לאומי והשני‬ ‫בפני בית המשפט‪ ,‬מתוך החובה לשמר את הערכים של חובת תום הלב‪ ,‬ההגינות והיושר‬ ‫בניהול ההליך‪ .‬המוסד לביטוח לאומי והועדות הרפואיות ממלאים פונקציות של טריבונאל‬ ‫מעין שיפוטי‪ ,‬הכפוף לביקורת שיפוטית של ערכאות בתי המשפט )ובפרט‪ ,‬בית הדין‬ ‫‪ 9‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫לעבודה(‪ .‬לאור הוראות סעיף ‪6‬ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬קביעתן של הועדות‬ ‫הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מחייבת בהליך השיפוטי‪ ,‬עת מוגשת תביעה לפיצויים‬ ‫על ידי הנפגע כנגד המבטחות‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬דרישת תום הלב וההגינות חלה לא רק על נפגע המתדיין בפני המוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ ,‬אלא‪ ,‬בראש ובראשונה על המוסד לביטוח לאומי עצמו‪ ,‬המשמש‪ ,‬כאמור‪ ,‬רשות‬ ‫ציבורית וטריבונאל מעין שיפוטי‪ .‬אם מושתק בעל דין מלהעלות טענות סותרות‪ ,‬הרי שעל‬ ‫אחת כמה וכמה‪ ,‬מושתקת הרשות הציבורית‪ ,‬המשמשת בעצמה כטריבונאל מעין שיפוטי‪,‬‬ ‫מלטעון טענות סותרות‪.‬‬ ‫איני מוצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬מניעה להחיל את הכלל של השתק שיפוטי על המקרה שלפנינו‪ ,‬למרות‬ ‫שמדובר בהליך ראשון שהתקיים בפני המוסד לביטוח לאומי והליך שני המתקיים בפני בית‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים‪ ,‬שהוכרה כתאונת עבודה‪ .‬ועדות רפואיות של המוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ ,‬בשני דרגים‪ ,‬סמכו ידיהן על חוות דעתם של רופאים שמינו‪ ,‬וקבעו כי לא קיים קשר‬ ‫סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לבין התאונה מיום ‪ .1.2.2002‬קביעותיו של המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬באמצעות הועדות הרפואיות בענף נכות מעבודה‪ ,‬לפיהן לא קיים קשר‬ ‫סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לתאונה וכי לא נותרה לה נכות רפואית כתוצאה‬ ‫מהתאונה‪ ,‬מנעו מהנפגעת קבלת תגמולים מהתובע )ובכך יצא התובע נשכר בהליך קודם‬ ‫וזכה ליתרון על בסיס טיעון הפוך(‪ .‬דרישת תום הלב וההגינות‪ ,‬העומדות בבסיס דוקטרינת‬ ‫ההשתק השיפוטי‪ ,‬אינן מאפשרות מצב בו מחד ‪ -‬בהליך המתנהל במוסד לביטוח לאומי‪,‬‬ ‫בשתי ערכאות פנימיות‪ ,‬המהוות טריבונאל מעין שיפוטי‪ ,‬יוכרע עניין מסויים ומאידך ‪ -‬יעלה‬ ‫המוסד לביטוח לאומי טענה הסותרת את קביעותיהן של ועדותיו הרפואיות שלו באותו‬ ‫עניין‪ .‬לפיכך‪ ,‬משעה שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה הרפואי‬ ‫של הנפגעת לתאונה‪ ,‬הוא מושתק מלהעלות טענה הפוכה בהליך בו פתח כנגד הנתבעות‬ ‫בבית המשפט‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫כפועל יוצא מכך שלא קיים קשר סיבתי בין הנכויות שנקבעו לנפגעת במוסד לביטוח לאומי‬ ‫)נכות כללית( לבין התאונה‪ ,‬הרי שהתובע אינו זכאי לשיפוי מהנתבעות ולכן‪ ,‬דין התביעה‬ ‫להדחות‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫סיכומו של דבר‪ ,‬התובע אינו זכאי לשיפוי מהנתבעות‪ ,‬בגין כספים ששלם ו\או ישלם לנפגעת‬ ‫בגין הנכות שנקבעה לה בענף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני דוחה את‬ ‫התביעה על הסף‪.‬‬ ‫‪ 10‬מתוך ‪11‬‬ ‫בית משפט השלום בחיפה‬ ‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬ ‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬ ‫‪.22‬‬ ‫התובע ישלם לנתבעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של ‪ 5,000‬ש"ח ומע"מ‪ ,‬בצירוף הפרשי‬ ‫הצמדה וריבית כחוק‪ ,‬מהיום ועד למועד התשלום בפועל‪.‬‬ ‫המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬י' סיון תש"ע‪ 23 ,‬מאי ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪ 11‬מתוך ‪11‬‬