‫איתור אסירים בסיכון לאובדנות‬ ‫ניתוח נתוני מערכת "חקרי לב"‬ ‫דרור ולק‬ ‫יחידת המחקר‬ ‫מנהל תכנון‬ ‫שירות בתי הסוהר‬ ‫נובמבר ‪3102‬‬ ‫פרסום מס' ‪RR-04-2013‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © ‪3102‬‬ ‫שירות בתי הסוהר‬ ‫ת"ד ‪ ,10‬רמלה ‪2301113‬‬ ‫‪www.ips.gov.il‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬ורדה בן ‪-‬יוסף‬ ‫הדפסה‪ :‬פאן‪ ,‬דפוס מתקדם בע"מ‬ ‫עיצוב הכריכה‪ :‬סטודיו אוטוגלידה‬ ‫תודות‬ ‫תחילה וראש אני מבקש להודות לעובדים הסוציאליים של שירות בתי הסוהר העושים לילות כימים‪,‬‬ ‫פשוטו כמשמעו‪ ,‬באבחון עצורים כדי להתאים להם השגחה וטיפול‪ .‬אתם‪ ,‬הפוגשים אנשים שהוטלו באחת‬ ‫מעולמם לבית המעצר‪ ,‬מכילים את הסערה והדכדוך שאנשים אלה נתונים בהם ומנסים במקצועיות‬ ‫ובאנושיות לאפשר להם הסתגלות למציאות החדשה‪.‬‬ ‫תודה לרח"ט תקון תג"ד מיכל ברק‪ ,‬לראש צוות התכנית למניעת אובדנות ר"כ ד"ר טלינה וינוקור‪ ,‬לרמ"ח‬ ‫חטו"ש גנ"מ רונית מצליח‪ ,‬לרע"ן טו"ש הנוכחית סג"ד קרן גלבוע‪ ,‬ולקודמתה סג"ד עפרה לוי‪-‬ז'אן – על‬ ‫שאפשרו ועודדו את המחקר‪ .‬תודה מיוחדת לטלינה – על השיתוף בחומר הרקע של תכנית שבעת הצעדים‪,‬‬ ‫ולקרן – על הערותיה המועילות לטיוטת הדוח‪.‬‬ ‫תשואות למחלקת פיתוח מערכות (פי"מ) במנ"ט ולברוך דביר שניהל את פרויקט הפיתוח של מערכת‬ ‫"חקרי לב"‪ .‬המערכת עשירה בנתונים‪ ,‬נוחה לשימוש ויציבה‪ ,‬והיא משפרת במידה ניכרת את האפשרות של‬ ‫העו"סים להפיק החלטה מושכלת בנוגע לעצורים הנקלטים‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לר"כ קתרין בן צבי על איסוף הנתונים המסור ועל הבנייה המקצועית של הקבצים ששימשו‬ ‫לכתיבת דוח זה‪ .‬תודה לר"כ תומר כרמל על עזרתו בפתרון יצירתי של אתגרים מתודולוגיים‪.‬‬ ‫ג‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫רשימת לוחות ‪ .....................................................................................................................................‬ה‬ ‫רשימת תרשימים ‪ ...............................................................................................................................‬ה‬ ‫תקציר ‪ ................................................................................................................................................‬ו‬ ‫מבוא ‪0..................................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת "חקרי לב" ‪6..............................................................................................................................‬‬ ‫התקבלות המלצת המערכת של "חקרי לב" ‪01.........................................................................................‬‬ ‫כלל החלטה לקביעת השגחה ‪33..............................................................................................................‬‬ ‫סיכום והמלצות ‪36................................................................................................................................‬‬ ‫מקורות‪32.............................................................................................................................................‬‬ ‫נספחים ‪31.............................................................................................................................................‬‬ ‫ד‬ ‫רשימת לוחות‬ ‫לוח ‪ :0‬שיעור המתאבדים בכלא ובקהילה במדינות שונות ‪0......................................................................‬‬ ‫לוח ‪ :3‬גורמי סיכון להתאבדות בכלא‪3....................................................................................................‬‬ ‫לוח ‪ :2‬התפלגות העו"סים לפי מספר האבחונים שביצעו ‪9........................................................................‬‬ ‫לוח ‪ :4‬אחוז אסירים עם בעיה לפי פריטי שאלון להערכת סיכון לאובדנות ‪00............................................‬‬ ‫לוח ‪ :1‬התאמה בין המלצת המערכת להחלטת העו"ס ‪03..........................................................................‬‬ ‫לוח ‪ :6‬רמת הסיכון לאובדנות להערכת העו"ס ‪01....................................................................................‬‬ ‫לוח ‪ :2‬הערכת הסיכון של העו"ס לפי רמת ההשגחה שקבע העו"ס ‪02........................................................‬‬ ‫לוח ‪ :1‬מידת ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת על השגחה ‪01...........................................................‬‬ ‫לוח ‪ :9‬מידת ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת‪ ,‬לפי ההתאמה בפועל בין החלטתו להמלצת המערכת‬ ‫‪31........................................................................................................................................................‬‬ ‫לוח ‪ :01‬הצלבת המלצתה של המערכת להשגחה עם מקרי הניסיונות האובדניים ‪33...................................‬‬ ‫לוח ‪ :00‬הצלבת החלטת ההשגחה של העו"ס עם מקרי הניסיונות האובדניים ‪33........................................‬‬ ‫לוח ‪ :03‬רגישות וספציפיות של כל אחד מכללי ההחלטה ‪31......................................................................‬‬ ‫רשימת תרשימים‬ ‫תרשים ‪ :0‬מספר מתאבדים ומספר מתאבדים מתוקנן ל‪ 011,111-‬אסירים ‪2..............................................‬‬ ‫תרשים ‪ :3‬מספר אבחונים ומספר מעצרים לפי חודשי השנה ‪2..................................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬מספר אבחונים לפי ימות השבוע ‪1...........................................................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :4‬מספר אבחונים לפי שעות היממה ‪1.........................................................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬מספר אבחונים מצטבר לפי מספר עו"סים מצטבר ‪01...............................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :6‬אי‪-‬התאמה בין המלצת המערכת להשגחה ובין החלטת העו"ס שלא להשגיח‪ ,‬לפי ותק העו"ס ‪03‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬אי‪-‬התאמה בין המלצת המערכת שלא להשגיח ובין החלטת העו"ס להשגיח‪ ,‬לפי ותק העו"ס ‪04.‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬ממוצע הערכת העו"ס לסיכון אובדנות‪ ,‬לפי שעת האבחון ‪06.....................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :9‬אחוז עו"סים שציינו לפחות פעם אחת אסיר בסיכון בינוני‪ ,‬גבוה או גבוה מאוד‪ ,‬לפי קטגוריית‬ ‫ותק העו"ס‪02........................................................................................................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :01‬ממוצע מידת ההסכמה של העו"ס לפי שעת האבחון ‪09...........................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :00‬אחוז עו"סים שציינו לפחות פעם אחת הסכמה מועטה או מועטה מאוד להמלצת המערכת‪,‬‬ ‫לפי קטגוריית ותק העו"ס ‪31..................................................................................................................‬‬ ‫תרשים ‪ :03‬תרשים ‪ ROC‬של כללי ההחלטה על‪-‬פי שמונת הפריטים המשפיעים ביותר ‪34..........................‬‬ ‫תרשים ‪ :02‬מיקום כללי ההחלטה השונים על תרשים ‪31................................................................. ROC‬‬ ‫ה‬ ‫תקציר‬ ‫בשנים האחרונות הגביר שב"ס קשב ארגוני והשקיע משאבים רבים בהתמודדות עם התאבדות אסירים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 3119‬הושקה תכנית שבעת הצעדים המתבססת על ידע תאורטי בנושא האובדנות ועל ניסיון מצטבר‬ ‫רב שנים‪ .‬שניים מצעדי התכנית נוגעים לקליטה ולמיון של אסירים‪ ,‬וביישומם אומץ טופס להערכת סיכון‬ ‫לאובדנות הנהוג במערכת הכליאה של מדינת ניו יורק‪ .‬מערכת "חקרי לב" פותחה לקליטת טופס זה‪.‬‬ ‫בסיום קליטת הנתונים מפיקה המערכת המלצה להפנות את האסיר להשגחה או שלא להפנותו‪ .‬בחלוף‬ ‫יותר משנתיים של שימוש במערכת אנו מבקשים לנתח את אבחוני "חקרי לב" לפי מאפיינים שונים‪ ,‬לבחון‬ ‫את התקבלות כלל ההחלטה של מערכת "חקרי לב" על‪-‬ידי העו"סים ולהציע כלל החלטה חדש שישפר את‬ ‫היכולת לאבחן אסירים העשויים לגלות התנהגות אובדנית במהלך מאסרם‪.‬‬ ‫בדוח הנוכחי השתמשנו בכ‪ 21,111-‬אבחונים שנעשו בשנים ‪ .3103-3101‬כמו כן השתמשנו בשתי שאלות‬ ‫תחקור על התקבלות הצעת ההשגחה של מערכת "חקרי לב"‪ .‬שאלות אלה הוטמעו במערכת במהלך חודש‬ ‫אחד בכ‪ 4,111-‬אבחונים‪.‬‬ ‫ניתוח האבחונים שנעשו ב‪ 3103-‬מלמד על פער של יותר מ‪ 31%-‬בין מספר האבחונים שנעשו למספר‬ ‫האבחונים המצופים לפי תנועת הנקלטים בשב"ס‪ .‬מצאנו שמחצית מהאבחונים נעשים בשמונה השעות‬ ‫שבין השעה חמש אחר הצהריים לאחת אחר חצות ומחצית מהאבחונים נעשים על‪-‬ידי ‪ 01%‬מהעו"סים‪.‬‬ ‫השעה ביממה שבה נעשה האבחון או ותק העו"ס אינם משפיעים על הערכת הסיכון ועל מידת ההסכמה‬ ‫להמלצת המערכת‪ .‬ב‪ 93%-‬מהאבחונים נמצאה התאמה בין הערכת העו"ס לסיכון לאובדנות ובין החלטת‬ ‫ההשגחה שלו‪ ,‬וב‪ 94%-‬נמצאה התאמה בין מידת ההסכמה להמלצת המערכת ובין החלטת ההשגחה של‬ ‫העו"ס‪ .‬במקרים שבהם לא הייתה התאמה‪ ,‬היה אפשר לקשור אותה לפריטי השאלון 'עבר פסיכיאטרי'‪,‬‬ ‫'ניסיונות אובדנות בעבר' ו'השגחה בעבר'‪ .‬נראה שהעו"ס מייחס חשיבות מיוחדת לפריטים אלה‪ ,‬כך‬ ‫שלעתים הם מטים את שיפוטו להחלטה על השגחה (במקרים שפריטים אלה קיימים) או להחלטה שלא‬ ‫להורות על השגחה (במקרים שפריטים אלה נעדרים)‪.‬‬ ‫הצלבה של המלצת המערכת עם החלטת העו"ס לנוכח מקרי הניסיונות האובדניים בפועל מצביעה על‬ ‫יתרון ברור להחלטת העו"ס‪ :‬העו"ס הצליח לאבחן ‪ 63%‬מהמקרים לעומת ‪ 29%‬שאבחנה המערכת‪.‬‬ ‫בעקבות ניתוח פריטי השאלון הצענו כלל החלטה משופר שמצליח לאבחן ‪ 23%‬מהניסיונות האובדניים‪.‬‬ ‫על‪-‬פי כלל ההחלטה מומלצת השגחה אם לעצור יש שניים מבין שמונה פריטי השאלון "חקרי לב" הנוגעים‬ ‫להיסטוריה של התנהגות אובדנית‪ ,‬לרקע פסיכיאטרי‪ ,‬להיותו עולה חדש‪ ,‬לחוסר תמיכה חברתית‬ ‫ולהתרשמות העו"ס שהוא מבוהל או מפוחד‪.‬‬ ‫לאור ממצאי הדוח אנו ממליצים לקבל את כלל ההחלטה המוצע בדוח זה‪ ,‬כלל שעשוי לשפר את החלטת‬ ‫ההשגחה של העו"ס‪ .‬אכן‪ ,‬בידי העו"ס הסמכות והאחריות להחליט על השגחה או על אי‪-‬השגחה על‪-‬פי‬ ‫מיטב שיפוטו המקצועי והכרתו המצפונית‪ .‬כלל ההחלטה החדש הוא כלי נוסף‪ ,‬המבוסס על נתונים‪,‬‬ ‫שיאפשר לו לגבש החלטה מושכלת יותר‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מבוא‬ ‫בית הסוהר הוא מוסד טוטלי עם מאפיינים היוצרים לחץ נפשי על הנתונים בו‪ ,‬ואליו מזדמנים אנשים‬ ‫בעלי מאפיינים המקשים עליהם להתמודד עם לחץ זה‪ .‬בגורמים המאפיינים את בית הסוהר ועשויים‬ ‫לעורר לחץ אפשר לציין בידוד מהעולם החיצון‪ ,‬היעדר שליטה על סדר היום‪ ,‬היעדר פרטיות ואוטונומיה‪,‬‬ ‫היעדר ביטחון אישי וצפיפות‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬העצור שרוי בחוסר ודאות בנוגע להחלטות שיפוטיות שעשויה‬ ‫להיות להן השפעה דרמטית על עתידו‪ .‬במאפיינים המגבירים את הסיכון לאובדנות בקרב אסירים שכיחות‬ ‫גבוהה יותר של תחלואה נפשית‪ ,‬כגון תחלואה פסיכיאטרית‪ ,‬התמכרויות (ובכלל זה תופעות הגמילה‬ ‫בעקבות הפסקה פתאומית של השימוש בסמים) והיסטוריה של התנהגות אובדנית (‪.)WHO, 2007‬‬ ‫לא ייפלא שברובן המכריע של המדינות שיעור האובדנות בקרב אסירים גדול במידה ניכרת משיעור‬ ‫האובדנות בכלל האוכלוסייה (ראו לוח ‪ .)0‬את היחס בין שיעור האובדנות בבית הסוהר לשיעורה בקהילה‬ ‫אפשר לראות כהערכה של השפעת מאפייני הכלא ומאפייני האסירים על הסיכון לאובדנות‪ .‬ואכן במדינות‬ ‫שונות‪ ,‬למשל אנגליה‪ ,‬אוסטרליה וצרפת‪ ,‬מקדם הסיכון הוא בערך פי שבעה‪ .‬מנגד‪ ,‬הכלא הוא מערכת‬ ‫סגורה המאפשרת ניטור האסירים וטיפול בהם‪ ,‬ולכן היא בעלת פוטנציאל לשליטה בגורמי הסיכון‬ ‫ולצמצום השפעתם‪ .‬בארצות הברית נוטה הכף לביטוים של גורמים אלה והסיכון לאובדנות בכלא נמוך‬ ‫מהסיכון בקהילה‪ .‬בישראל (חקלאי‪ )3100 ,‬ובקנדה היחס בין שיעור האובדנות בקהילה לשיעורה בכלא‬ ‫כמעט שקול‪ ,‬וככל הנראה הוא מבטא איזון בין גורמי הסיכון ובין ההיערכות של ארגון הכליאה‬ ‫להתמודדות עמם‪.‬‬ ‫לוח ‪ :1‬שיעור המתאבדים‪ 1‬בכלא ובקהילה במדינות שונות‬ ‫שיעור (ומספר‪)2‬‬ ‫המתאבדים בכלא‬ ‫ל ‪ 1110111-‬אסירים‬ ‫(‪)222‬‬ ‫‪01‬‬ ‫שיעור המתאבדים‬ ‫בקהילה‬ ‫‪3‬‬ ‫ל ‪ 1110111-‬תושבים‬ ‫‪01‬‬ ‫ישראל‬ ‫קנדה‬ ‫‪01‬‬ ‫‪32‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(‪)9‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫שבדיה‬ ‫אנגליה ווילס‬ ‫אוסטרליה‬ ‫‪24‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪032‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)11‬‬ ‫(‪)24‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫צרפת‬ ‫‪093‬‬ ‫(‪)001‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫מדינה‬ ‫ארצות הברית‬ ‫היחס בין שיעור המתאבדים‬ ‫בכלא לשיעור המתאבדים‬ ‫בקהילה‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪ 0‬הנתונים נוגעים לשנים שונות בעשור האחרון‪.‬‬ ‫‪ 3‬מספר האסירים שהתאבדו בכלא בשנה מסוימת‪.‬‬ ‫‪ 2‬שיעור האובדנות בקהילה נוגע לגברים‪ ,‬שכן הם רובם המכריע של האסירים‪.‬‬ ‫פייזל ועמיתיו (‪ )Fazel, Cartwright, Normann-Nott, & Hawton, 2008‬ערכו מחקר‪-‬על (‪meta-‬‬ ‫‪ )analysis‬אשר סיכם ‪ 24‬מחקרים שניתחו קרוב ל‪ 1,111-‬מקרי התאבדות בבתי סוהר במדינות שונות‬ ‫בעולם‪ .‬בין המאפיינים ש נמצאו מגבירים את הסיכון להתאבדות היו היותו של האסיר עצור ובבידוד וכן‬ ‫מאפיינים פסיכיאטריים והתנהגות אובדנית בעבר (ראו לוח ‪.)3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫לוח ‪ :2‬גורמי סיכון להתאבדות בכלא‬ ‫המאפיין‬ ‫יחס הסיכון‬ ‫גברים לעומת נשים‬ ‫‪0.9‬‬ ‫לבנים לעומת שחורים‬ ‫נשואים לעומת רווקים‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫שהייה בבידוד‬ ‫‪9.0‬‬ ‫עצור לעומת שפוט‬ ‫‪4.0‬‬ ‫שפוט למאסר עולם‬ ‫‪2.9‬‬ ‫מחשבות אובדניות לאחרונה‬ ‫היסטוריה של ניסיונות אובדניים‬ ‫‪01.3‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫לוקה בהפרעה פסיכיאטרית‬ ‫‪1.9‬‬ ‫נוטל תרופות פסיכיאטריות‬ ‫‪4.3‬‬ ‫היסטוריה של שימוש באלכוהול‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪ 0‬על‪-‬פי ‪)3111( Fazel, Cartwright, Normann-Nott, & Hawton‬‬ ‫אובדנות בבתי הסוהר בישראל‬ ‫בעשור האחרון עבר שב"ס שינויים מרחיקי לכת באופי הכלואים הנתונים למשמורתו ובמספרם‪ .‬במהלך‬ ‫השנים ‪ 3116-3114‬הועברו לאחריות שב"ס מתקני הכליאה של צה"ל המאוכלסים באסירים ביטחוניים‪,‬‬ ‫ובשנים ‪ 3111-3111‬הועברו לאחריות שב"ס כל בתי המעצר המשטרתיים‪ .‬בכך הפך שב"ס לארגון כליאה‬ ‫לאומי המופקד על החזקתם במשמורת של כלל האסירים במדינת ישראל‪ .‬שב"ס‪ ,‬האמון על החזקת‬ ‫אסירים במשמורת בטוחה ונאותה‪ ,‬חרת על דגלו את שמירת חיי האדם וכבודו – הערך הראשון במעלה‬ ‫בערכי שב"ס‪ .‬בהתאם לכך מייחס הארגון חשיבות מיוחדת להתמודדות עם תופעת ההתאבדויות בקרב‬ ‫אסירים‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 0‬מוצג מספר האסירים שהתאבדו בשב"ס בשנים ‪( 3103-3113‬בקו מקווקו)‪ .‬כיוון שבשנים אלה‬ ‫חל גידול דרמטי במצ בת האסירים‪ ,‬מוצג גם מספר המתאבדים המתוקנן לפי ‪ 011,111‬אסירים (בקו רצוף)‬ ‫המבטא שינוי זה‪ .‬אפשר להתרשם שבשנים ‪ 3101-3114‬חלה עלייה עקבית במספר המתאבדים עד ל‪03-‬‬ ‫מתאבדים בשנים ‪ 3119‬ו‪ – 3101-‬שיעור אובדנות של ‪ 61‬ל‪ .011,111-‬בשנים ‪ 3100‬ו‪( 3103-‬וכן במחצית‬ ‫‪ )3102‬נרשמה ירידה דרמטית של מספר המתאבדים (‪ 4‬ו‪ 2-‬במספר המתאבדים ו‪ 31-‬ו‪ 01-‬במספר המתוקנן‬ ‫של המתאבדים ל‪ 011,111-‬אסירים‪ ,‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬מספר מתאבדים ומספר מתאבדים מתוקנן ל‪ 1110111-‬אסירים (‪)2112-2112‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מספר מתאבדים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מספר מתאבדים מתוקנן‬ ‫‪80‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3113 3112 3114 3115 3116 3117 3118 3119 3101 3100 3103‬‬ ‫שינוי דרמטי זה לא אירע מאליו אלא נבע מ היערכות ארגונית יוצאת דופן להתמודדות עם תופעת‬ ‫ההתאבדות‪ .‬בשנת ‪ 3119‬הושקה תכנית שבעת הצעדים‪ ,‬שהיא מערכת של קווים מנחים לפעולה ומטרתה‬ ‫"צמצום תופעת האובדנות בקרב עצורים ואסירים‪ ,‬תוך שמירה על זכויות אדם וכבוד הכלואים בשירות‬ ‫בתי הסוהר‪ ,‬כחלק מכללי הארגון לשמור על חיי האסיר והעצור" (וינוקור‪ .)3102 ,‬התכנית מתבססת על‬ ‫ידע תאורטי בנושא האובדנות‪ ,‬על ניסיון מצטבר רב שנים ועל לימוד מידע הקיים בעולם בכלל ובבתי סוהר‬ ‫בפרט (משרד מבקר המדינה‪ .)3100 ,‬ואלה שבעת התהליכים המרכיבים את התכנית‪:‬‬ ‫‪ .0‬קליטה‬ ‫‪ .3‬מיון‬ ‫‪ .2‬השמה‬ ‫‪ .4‬השגחה‬ ‫‪ .1‬מהפך מצב‬ ‫‪ .6‬פיקוח‬ ‫‪ .2‬בקרה ותהליכים תומכים‬ ‫תכנית שבעת הצעדים מיסדה ושיכללה מערך שהיה קיים בשב"ס ושעוגן בפקודת נציבות מניעת אובדנות‬ ‫– טיפול והשגחה שהתעדכנה מעת לעת (שירות בתי הסוהר‪ .)3100 ,‬התכנית החדשה חיזקה את הגישה‬ ‫שמניעת אובדנות אסירים היא משימה כלל‪-‬ארגונית החוצה את המגזרים השונים‪ :‬ביטחון ותקון‪.‬‬ ‫במסגרת זו הוקם מערך לקליטת האסיר ולמיונו בד בבד עם זיהוי מוקדי המצוקה שלו על ידי צוות רב‪-‬‬ ‫מקצועי‪ :‬עו"ס‪ ,‬גורם רפואה וקצין מודיעין‪ .‬במסגרת הקליטה מקיים העו"ס ריאיון אינטייק עם העצור‪.‬‬ ‫במהלכה של השיחה החופשית ממלא העו"ס את הטופס "חקרי לב" במערכת ייעודית שפיתח מנ"ט‬ ‫בשיתוף מחלקת חטו"ש בחטיבת התקון‪ .‬המערכת מאפשרת לעו"ס הקולט את העצור הקלדה ישירה של‬ ‫‪3‬‬ ‫נתוני הטופס‪ .‬עם השלמת מילוי השאלון מפיקה המער כת המלצה להשגחה או להיעדר השגחה‪ ,‬והעו"ס‬ ‫נעזר בה בהחלטתו להורות על השגחה או שלא להורות על השגחה‪.‬‬ ‫אסירים שהעו"ס מאבחן אצלם סיכון לאובדנות עוברים אבחון מקיף על‪-‬ידי קרימינולוגים קליניים או‬ ‫פסיכיאטרים‪ .‬בסיום תהליך האבחון מאובחן האסיר באחת משלוש הקטגוריות‪ )0( :‬ללא סיכון לאובדנות;‬ ‫(‪ )3‬המלצה להשגחה ברמה א'‪ ,‬שהיא מצב של סיכון גבוה לאובדנות; (‪ )2‬המלצה להשגחה ברמה ב'‪ ,‬שהיא‬ ‫מצב של מצוקה נפשית ללא סכנה מידית לאובדנות‪.‬‬ ‫אסיר שהוחלט כי יש להשגיח עליו מוצב בתא המתאים לרמת הסיכון שלו ומקבל תמיכה וטיפול‬ ‫המותאמים למצבו הנפשי‪ .‬לאסירים בסיכון אובדני נבנו שני סוגי תאים‪ :‬תאי פיקוח ותאי השגחה‪ .‬תאי‬ ‫פיקוח הם תאים שסולקה מהם כל נקודת אחיזה שעשויה לשמש לעיגון אמצעים להתאבדות בתלייה‪.‬‬ ‫התאים מרושתים במצלמות ובאמצעים טכנולוגיים אחרים שמאפשרים לסוהרים לצפות באסיר‪ .‬תאי‬ ‫השגחה הם תאים עם קירות ומשטחים מרופדים סופגי פגיעה‪ ,‬ואף הם מרושתים במצלמות המאפשרות‬ ‫השגחה רצופה‪ .‬תאי השגחה משמשים תחליף נאות לכבילה של אסירים בסיכון גבוה לאובדנות‪ .‬כיום יש‬ ‫בשב"ס ‪ 321‬תאי פיקוח ו‪ 21-‬תאי השגחה‪.‬‬ ‫ציר מרכזי של תכנית שבעת הצעדים הוא הכשרת סגל הסוהרים בקורסים שונים ובאימונים תקופתיים‪.‬‬ ‫בהכשרות אלה לומדים הסוהרים טווח רחב של מיומנויות למניעת אובדנות‪ ,‬החל בתגובה מהירה של‬ ‫הורדת אסיר מהחבל וכלה באמפתיה וחיישנות לאסירים במצוקה‪ ,‬מתוך ערנות לאפשרות של היפוך מצבו‬ ‫של אסיר ממצב של היעדר סיכון לאובדנות למצב של סיכון‪ .‬הסוהרים מונחים להשתמש במקורות מידע‬ ‫מגוונים – אסירים‪ ,‬לוחמי נחשון‪ ,‬שוטרי מ"י ועובדי בתי המשפט – כדי לעמוד על מצבו הנפשי של האסיר‪.‬‬ ‫בבתי המעצר הוקצו סוהרי השגחה שהוכשרו להשגחה פרטנית על אסירים בסיכון‪ .‬דוגמה לחשיבה‬ ‫יצירתית של הארגון – מערך תומכים שהם אסירים השוהים בתא עם האסירים בסיכון לאובדנות‬ ‫ומעניקים להם תמיכה וליווי תמורת שכר (הלר‪-‬חיון‪.)3102 ,‬‬ ‫כדי לתאם ולבקר את המאמצים הרבים למניעת אובדנות הוקם מערך של פיקוח ובקרה ברמת היחידה‪,‬‬ ‫המחוז והנציבות‪ .‬המערך מנטר את ביצוע ההנחיות בשטח ומאפשר למידה ושיפור‪ .‬בעקבות ניסיונות‬ ‫אובדניים נעשים תחקירים יחידתיים המופצים בכלל הארגון‪ .‬יחידת המחקר אוספת ומנתחת את מאפייני‬ ‫הניסיונות במטרה לשפר את האיתור המוקדם של אסירים בסיכון‪ .‬ביחידות‪ ,‬במחוזות ובנציבות פועלים‬ ‫צוותי היגוי לתכנית שבעת הצעדים‪ ,‬והנציב מקיים מעת לעת דיוני סטטוס‪.‬‬ ‫כדי לפתח רעיונות חדשים ולהגביר את השקיפות הציבורית‪ ,‬הקים שב"ס בשנת ‪ 3101‬ועדה אזרחית‬ ‫מייעצת שמנתה אישים בכירים בתחומי הטיפול‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המשפט‪ ,‬האתיקה והדת‪ .‬הוועדה פרסמה דוח‬ ‫שסיכם את עשייתו של שב"ס מנקודת מבט חוץ‪-‬ארגונית וניסחה המלצות (איזיקוביץ'‪ ,‬פישמן‪ ,‬מן‪ ,‬לאו‪,‬‬ ‫זלצמן‪ ,‬פיש ובקר‪ .)3100 ,‬המלצות הוועדה תמכו במידה רבה במדיניות שב"ס ובפעולותיו‪ .‬למשל‪ ,‬הוועדה‬ ‫העלתה על נס את המעקב המקצועי האישי אחר אסירים בסיכון ואת חשיבות פיתוחה של סביבה תומכת‪,‬‬ ‫פיזית וחברתית‪ ,‬שתמנע את הידרדרותו של האסיר‪ .‬הוועדה המליצה לצמצם את השימוש באמצעים‬ ‫פיזיים מגבילים‪ ,‬לרבות כבילה ופיקוח צמוד‪ ,‬הפוגעים בפרטיות האסיר ובכבודו ואף עלולים להביא את‬ ‫האסיר למצב נפשי קשה‪ .‬הוועדה סיכמה את עבודתה בקביעה שאף ששב"ס מקבל עליו את האחריות‬ ‫המוגברת למנוע מקרי התאבדות‪ ,‬השמירה על כבוד האדם מחייבת קביעת גבול בנוגע לסוג האמצעים‬ ‫‪4‬‬ ‫שאפשר לנקוט כדי למנוע כל אפשרות של מעשה התאבדות‪ .‬בקשר לאבחון האסירים בסיכון תהתה‬ ‫הוועדה באיזו מידה השאלונים מזהים – ברמת דיוק המניחה את הדעת – את האסירים שבסיכון‬ ‫לאובדנות‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 3119‬דנה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת‪ ,‬בשיתוף ועדת הפנים והגנת הסביבה‪,‬‬ ‫בנושא " התאבדויות של עצירים ואסירים וקביעת תנאי הכליאה בבתי הסוהר ובבתי המעצר"‪ .‬הדיון‬ ‫התקיים בעקבות כמה מעשי התאבדות שהייתה להם תהודה ציבורית‪ .‬בסיום הדיון החליטה הוועדה‬ ‫לבקש ממבקר המדינה להכין חוות דעת בנושא‪ .‬בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי שב"ס נתון‬ ‫בעיצומו של תהליך רב‪-‬מערכתי לגיבוש וליישום אמצעים שונים לשיפור יכולת ההתמודדות שלו עם‬ ‫אובדנות כלואים במתקני הכליאה שבאחריותו‪ .‬בתהליך זה משולבים אנשי סגל מתחומי הטיפול‪ ,‬הביטחון‬ ‫והלוגיסטיקה בכל הדרגים‪ ,‬והוא כולל שיפור של אבחון הכלואים בסיכון אובדני‪ ,‬ההשגחה עליהם‬ ‫והטיפול בהם‪ ,‬שימוש ב טכנולוגיות חדשות‪ ,‬גיוס כוח אדם מקצועי וביצוע הכשרות והדרכות לאנשי סגל‬ ‫לשם הטמעת חשיבות הנושא ומתן כלים להתמודדות עם כלואים בסיכון אובדני (משרד מבקר המדינה‪,‬‬ ‫‪.)3100‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אבחון הסיכון לאובדנות בקרב האסירים הבאים בשערי שב"ס הוא הצעד הראשון בהתמודדות‬ ‫של שב"ס עם תופעת האובדנות‪ .‬לאיכותו של תהליך האבחון ולרמת דיוקו יש חשיבות מיוחדת בשל‬ ‫מיקומו בתחילת התהליך‪ .‬מערכת "חקרי לב" עומדת בלב תהליך זה‪ ,‬ולכן יש מקום לבחון אותה בחינה‬ ‫מעמיקה‪.‬‬ ‫ואלה מטרות הדוח הנוכחי‪:‬‬ ‫‪ .0‬להציג את אבחוני "חקרי לב" לפי מאפיינים שונים;‬ ‫‪ .3‬לבחון את התקבלות כלל ההחלטה של מערכת "חקרי לב" על‪-‬ידי העו"סים;‬ ‫‪ .2‬להציע כלל החלטה חדש שישפר את היכולת לאבחן אסירים שעשויים לגלות התנהגות אובדנית‬ ‫במהלך מאסרם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מערכת "חקרי לב"‬ ‫בפברואר ‪ 3101‬הושק בשב"ס השימוש בטופס חדש להערכת סיכון לאובדנות‪ .‬הטופס התבסס על טופס‬ ‫הנהוג במערכת הכליאה של העיר ניו יורק (‪ ,)Suicide Prevention Directive, 2003‬והוא תורגם לעברית‬ ‫והותאם לשב"ס על‪-‬ידי יחידת המחקר של שב"ס (ראו נספח א)‪ .‬מקצת הפריטים בשאלון ממולאים על‪-‬פי‬ ‫המידע שיש במערכות המידע של שב"ס ומקצתם – על‪-‬פי דיווח האסיר הנקלט‪ .‬עם קבלת הטופס הוחלט‬ ‫לאמץ גם את כלל ההחלטה לסיכון לאובדנות הנהוג בניו יורק‪ .‬על‪-‬פי הכלל אסיר ייחשב לנתון בסיכון‬ ‫אובדני אם ‪ 03‬מתוך ‪ 32‬הפריטים בשאלון נענו בתשובה "כן" או אם אחד מחמשת הפריטים המוצללים‬ ‫נענה בתשובה "כן"‪ .‬ואלה הפריטים המוצללים‪:‬‬ ‫‪ .0‬מדווח כי חושב על התאבדות;‬ ‫‪ .3‬ביצע ניסיון אובדני במהלך החודש האחרון;‬ ‫‪ .2‬מבטא רגשות קיצוניים של מבוכה‪ ,‬בושה או השפלה עקב אישומו או כליאתו;‬ ‫‪ .4‬מבטא הרגשה של חוסר תקווה;‬ ‫‪ .1‬עקב שימוש בסמים‪/‬אלכוהול‪ ,‬האסיר נראה לא‪-‬קוהרנטי או מראה תסמיני גמילה או מחלת נפש‪.‬‬ ‫במשך כחצי שנה נעשה שימוש ידני בטפסים‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 3101‬הושקה מערכת "חקרי לב" שפיתח מנ"ט‬ ‫בשיתוף עם מחלקת חטו"ש בחטיבת התקון‪ .‬המערכת מאפשרת הקלדה ישירה של נתוני הטופס על‪-‬ידי‬ ‫העו"ס הקולט את העצור‪ ,‬וכן היא מעלה נתונים נוספים הנוגעים לו ויכולים לסייע להעריך את הסיכון‬ ‫שלו לאובדנות ולתמוך בהחלטה על השגחה‪ .‬עם השלמת מילוי השאלון מפיקה המערכת המלצה להשגחה‬ ‫או להיעדר השגחה‪ .‬בנספח ב מוצגים המסכים של מערכת "חקרי לב"‪.‬‬ ‫טופס "חקרי לב" ממולא במערכת עבור כלל הנקלטים בשב"ס‪ ,‬מלבד עצורים ביטחוניים (אלא אם כן‬ ‫הוגדרו במצוקה נפשית)‪ ,‬שוהים בלתי חוקיים (אלא אם כן נקלטו באגפים שאינם אגפי שב"ח) ומסתננים‪.‬‬ ‫בעבודה הנוכחית השתמשנו בנתונים שנאספו במערכת מאוקטובר ‪ 3101‬עד סוף ‪ ,3103‬בסה"כ ‪21,122‬‬ ‫אבחונים‪ .‬בשנת ‪ 3100‬נעשו כ‪ 23,611-‬אבחונים וב‪ 3103-‬כ‪ 22,111-‬אבחונים (שאר האבחונים נעשו ב‪.)3101-‬‬ ‫בחציון הראשון של ‪ 3102‬נעשו כ‪ 02,911-‬אבחונים‪ ,‬ובשל החלוקה השווה כמעט בין החציונים בשנים‬ ‫הקודמות יש להניח שהיקף האבחונים ב‪ 3102-‬יעמוד על ‪ .26,111-21,111‬לשם הצגת הנתונים במונחים‬ ‫שנתיים ננתח להלן את נתוני ‪ 3103‬בלבד‪.‬‬ ‫מכלל האבחונים‪ 29.2% ,‬נעשים בבתי מעצר מובהקים (אוהלי קידר‪ ,‬מג"ן‪-‬ניצן‪ ,‬הדרים‪ ,‬בימ"ר ירושלים‪,‬‬ ‫בימ"ר תל אביב וקישון) ו‪ 31.2%-‬מהאבחונים נעשים במתקנים האחרים‪ ,‬מרביתם בצלמון ובשקמה‪ ,‬אשר‬ ‫בהם יש אגפי עצורים‪ .‬בחלוקה לפי מחוזות‪ 31.1% ,‬מהאבחונים נעשים במחוז דרום‪ 49.2% ,‬במחוז מרכז‬ ‫ו‪ 21.2%-‬במחוז צפון‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 3‬מוצגת התפלגות האבחונים לפי החודש בשנה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬מספר אבחונים ומספר מעצרים לפי חודשי השנה (‪)2112‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫מספר אבחונים‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נקלטים בשב"ס‬ ‫אבחונים‬ ‫מהתרשים אפשר ללמוד שהאבחונים מתפלגים בצורה דומה למדי לאורך חודשי השנה ומספרם נע לרוב‬ ‫בין ‪ 2,111‬ל‪ .2,111-‬בחודש יולי מספר האבחונים גבוה – קרוב ל‪ ,4,111-‬ובחודש ספטמבר ודצמבר המספר‬ ‫קטן – כ‪ 3,111-‬ו כ‪ 3,311-‬אבחונים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬התפלגות המעצרים המיוצגת בקו שמעל העמודות (בן צבי‬ ‫ודחרוג‪ )3102 ,‬מלווה את התפלגות האבחונים בדיוק‪ ,‬אולם בעוד מספרם של כלל הנקלטים הפליליים‬ ‫בשב"ס (ובכלל זה מאסרים נדחים אך לא שב"חים) עומד על ‪ ,41,911‬רק עבור ‪ 22,149‬מולא טופס "חקרי‬ ‫לב"‪ .‬פער זה‪ ,‬יותר מ‪ 00,111-‬נקלטים שלא עברו אבחון של "חקרי לב"‪ ,‬משקף יותר מחמישית הנקלטים‬ ‫בשנת ‪.3103‬‬ ‫חלק מן הפער (כ‪ 2,111-‬עצורים) מוסבר באותם נקלטים המגיעים לבית המעצר ביום שישי או בשבת‬ ‫ומשוחררים ביום ראשון ‪ .‬בהיעדר עו"סים בבתי המעצר בסוף השבוע‪ ,‬אין ממלאים עבור עצורים אלה‬ ‫שאלון "חקרי לב"‪ .‬תחת זאת ממלא החובש טופס ידני מקוצר‪ .‬למקרים אלה אפשר להוסיף את המגיעים‬ ‫לבית המעצר בערב חג או בחג ומשוחררים למחרתו‪ .‬לפי היחס בין ימים אלה לשבתות וערבי שבת (כ‪21-‬‬ ‫לעומת ‪ ,)014‬אפשר להעריך תוספת זו בכ‪ 0,311-‬עצורים‪ .‬מקרים אחרים הם עצורים הנקלטים בבתי מעצר‬ ‫שבהם אין כלל פעילות עו"ס אחרי שעות עובדי היום ומשוחררים בתוך יממה (כ‪ 0,211-‬עצורים)‪ .‬פער זה‪,‬‬ ‫המיוחס לאופי מערכת הקליטה של שב"ס‪ ,‬עולה לכ‪ ,6,211-‬וכך הפער שאינו מוסבר עומד על כ‪4,411-‬‬ ‫עצורים בשנה אשר אינם מאובחנים במערכת "חקרי לב"‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 2‬מוצגת התפלגות האבחונים לפי ימות השבוע‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תרשים ‪ :3‬מספר אבחונים לפי ימות השבוע (‪)2112‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫מספר אבחונים‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שבת‬ ‫שישי‬ ‫חמישי‬ ‫רביעי‬ ‫שלישי‬ ‫שני‬ ‫ראשון‬ ‫אפשר לראות שבימים ראשון עד שלישי יש מספר גדול יחסית של אבחונים‪ ,‬בימים רביעי וחמישי המספר‬ ‫קטן יותר‪ ,‬וביום שישי שיעור האבחונים כ‪ 31%-‬משיעורם בשאר ימי השבוע‪ .‬בשבת מספר האבחונים זעום‬ ‫(‪ .)23‬כזכור‪ ,‬בסוף השבוע אין עו"סים ביחידות‪ ,‬ועל כן עבור נקלטים אלה ממלא החובש טופס ידני מקוצר‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 4‬מוצגת התפלגות האבחונים לפי שעות היממה‪ .‬כל עמודה מבטאת שעה המתחילה בשעה‬ ‫המצוינת; כך למשל האבחונים בשעה ‪ 11‬נעשו בין השעה שמונה לתשע בבוקר‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :4‬מספר אבחונים לפי שעות היממה (‪)2112‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫מספר אבחונים‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11 10 13 12 14 15 16 17 18 19 01 00 03 02 04 05 06 07 08 09 31 30 33 32‬‬ ‫שעה ביממה‬ ‫‪8‬‬ ‫האבחונים נעשים בשעות עובדי היום על‪-‬ידי העו"סים שבמתקן‪ ,‬ואילו בשאר שעות היממה הם נעשים על ‪-‬‬ ‫ידי עו"סים מכלל שב"ס המשמשים "עו"ס מתחמי"‪ .‬אפשר לראות כי העומס הגבוה מתרכז בשעות שאחרי‬ ‫שעות פעילות היום‪ .‬למעשה‪ ,‬שני שלישים מהאבחונים נעשים בשעות שאחרי שעות עובדי היום‪ .‬בין השעות‬ ‫חמש אחר הצהריים לאחת אחר חצות‪ ,‬שהן שליש מהיממה‪ ,‬נעשים מחצית האבחונים‪.‬‬ ‫את האבחונים שנעשו ב‪ 3103-‬ביצעו ‪ 313‬עו"סים‪ .‬כיוון שבשנה זו היו כ‪ 321-‬עו"סים בזמן נתון‪ ,‬מדובר‬ ‫במיצוי מרשים של כוח האדם המוכשר לביצוע אבחונים‪ .‬מספר העו"סים המאבחנים גדול ממספר‬ ‫העו"סים בזמן נתון‪ ,‬בשל קליטה ופרישה של עו"סים במהלך השנה‪ .‬בלוח ‪ 2‬מוצג מספר העו"סים שביצעו‬ ‫מספר נתון של אבחונים‪.‬‬ ‫לוח ‪ :3‬התפלגות העו"סים לפי מספר האבחונים שביצעו (‪)2112‬‬ ‫מספר אבחונים‬ ‫עד ‪01‬‬ ‫‪11-00‬‬ ‫מספר עו"סים‬ ‫‪41‬‬ ‫‪12‬‬ ‫שיעור עו"סים‬ ‫‪04.3‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪011-10‬‬ ‫‪311-010‬‬ ‫‪211-310‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪03.0‬‬ ‫‪411-210‬‬ ‫‪111-410‬‬ ‫‪0,111-110‬‬ ‫יותר מ‪0,111-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪222‬‬ ‫‪11101‬‬ ‫אפשר להתרשם מהפיזור הגדול של מספר האבחונים לכל עו"ס‪ .‬למשל‪ 92 ,‬עו"סים ביצעו עד ‪ 11‬אבחונים‬ ‫בשנה; ‪ 41‬מהם ביצעו עד ‪ 01‬אבחונים ו‪ 11-‬עו"סים ביצעו יותר מ‪ 311-‬אבחונים בשנה; ‪ 01‬מהם ביצעו יותר‬ ‫מ‪ 111-‬אבחונים‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 1‬מוצג מספר האבחונים המצטבר לפי מספר העו"סים המצטבר שביצעו אותם‪ .‬העו"סים בציר‬ ‫האופקי מסודרים משמאל לימין‪ ,‬מהעו"ס שביצע את המספר הגדול ביותר של אבחונים עד העו"ס שביצע‬ ‫אבחון אחד בלבד‪ .‬משמעותו של השיפוע החד בחלק השמאלי של התרשים הוא שעו"סים מעטים מבצעים‬ ‫אבחונים רבים מאוד‪ .‬כך עולה ש‪ 42-‬עו"סים בלבד‪ ,‬שהם ‪ 01%‬מכלל העו"סים‪ ,‬ביצעו מחצית מכלל ‪22,111‬‬ ‫האבחונים (הנקודה בתרשים מסומנת בכוכב)‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תרשים ‪ :5‬מספר אבחונים מצטבר לפי מספר עו"סים מצטבר (‪)2112‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫מספר אבחונים מצטבר‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מספר עו"סים מצטבר‬ ‫נראה שהפיזור הרחב נובע מאופן ההתארגנות למשימת האבחונים שצוין לעיל‪ .‬במהלך שעות עובדי היום‬ ‫מבצעים את האבחונים העו"סים היחידתיים‪ ,‬ובשאר שעות היממה – "עו"סים מתחמיים"‪ ,‬שהם עו"סים‬ ‫מכלל יחידות שב"ס הממלאים תורנות לילית חודשית בבתי המעצר‪ .‬באופן זה העו"סים היחידתיים‬ ‫מבצעים מספר גדול של אבחונים לעומת העו"סים התורנים‪.‬‬ ‫כדי לעמוד על מאפיינים שעשויים להסביר את ההבדל בעומס האבחונים‪ ,‬סווגו העו"סים לחמש קטגוריות‬ ‫ותק‪ :‬עד שנה (‪ 21‬עו"סים)‪ 2-0 ,‬שנים (‪ 29‬עו"סים)‪ 1-2 ,‬שנים (‪ 43‬עו"סים)‪ 01-1 ,‬שנים (‪ 21‬עו"סים)‪ ,‬יותר‬ ‫מ‪ 01-‬שנים (‪ 60‬עו"סים)‪ .‬נמצא שהעו"סים בקבוצות הוותק ‪ 2-0‬שנים ו‪ 1-2-‬שנים מבצעים בממוצע מספר‬ ‫כמעט כפול של אבחונים (‪ 013.1‬אבחונים) מעו"סים בקבוצות הוותק האחרות (‪ 92.9‬אבחונים)‪ .‬כמו כן‬ ‫שיעור האבחונים של קבוצת ותק זו (‪ 1-0‬שנים) הנעשים בשעות עובדי היום גדול פי ‪ 0.2‬משיעורם בקרב‬ ‫קבוצות הוותק האחרות (‪ 41.3%‬ו‪ 34.1%-‬בהתאמה)‪ .‬נראה שלקבוצת ותק זו של עו"סים המוצבים בבתי‬ ‫המעצר יש נוכחות ניכרת‪.‬‬ ‫את התפלגות הפריטים המרכיבים את טופס "חקרי לב" להערכת הסיכון לאובדנות אפשר לראות בלוח ‪.4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לוח ‪ :4‬אחוז אסירים עם בעיה לפי פריטי שאלון להערכת סיכון לאובדנות ב‪)N = 37,849( 2112-‬‬ ‫מס'‬ ‫הפריט*‬ ‫מספר אסירים‬ ‫אחוז מהאסירים‬ ‫נתונים אישיים‬ ‫‪.0‬‬ ‫עולה חדש‪ ,‬מהגר או פליט‬ ‫‪6,316‬‬ ‫‪06.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עצור לימים‬ ‫‪22,112‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לראשונה במעצר‬ ‫‪01,169‬‬ ‫‪29.1‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫עצור בגין אלימות במשפחה ‪ /‬אלימות כללית ‪/‬‬ ‫‪04,291‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫עבירת מין‬ ‫‪.1‬‬ ‫חסר תמיכה של משפחה‬ ‫‪2,161‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫עבר אובדן משמעותי ב‪ 6-‬החודשים האחרונים‬ ‫‪210‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫חולה במחלה כרונית או סופנית‬ ‫‪3,103‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בעל רקע של שימוש בסמים‬ ‫‪9,122‬‬ ‫‪32.9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫קיבל ייעוץ‪ ,‬הערכה או טיפול פסיכיאטרי‬ ‫‪1,201‬‬ ‫‪04.1‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫בעל רקע משברי טרם המאסר‬ ‫‪0,221‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫שאלות על אובדנות‬ ‫‪.00‬‬ ‫הוגדר בעבר אסיר השגחה‬ ‫‪2,223‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪.03‬‬ ‫מדווח כי חושב על התאבדות‬ ‫‪693‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫ביצע ניסיונות אובדניים בעבר‬ ‫‪3,221‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪.04‬‬ ‫ביצע ניסיון אובדני במהלך החודש האחרון‬ ‫‪232‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫בן משפחה או אדם משמעותי התאבד או ניסה‬ ‫‪432‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫להתאבד‬ ‫התנהגות‪/‬הופעה‬ ‫‪.06‬‬ ‫מודאג מאוד מבעיות חמורות‪ ,‬בנוסף למצבו‬ ‫המשפטי‬ ‫‪0,264‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫מבטא רגשות קיצוניים‬ ‫‪292‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫מבטא הרגשה של חוסר תקווה‬ ‫‪496‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪.09‬‬ ‫מגלה סימני דיכאון‬ ‫‪114‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫נראה מתוח‪ ,‬מבוהל‪ ,‬מפוחד או זועם יתר על‬ ‫המידה‬ ‫‪0,191‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫מדבר ו‪/‬או מתנהג בצורה מוזרה‬ ‫‪0,336‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫נמצא תחת השפעת סמים או אלכוהול‬ ‫‪100‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫מראה סימני גמילה‬ ‫‪160‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫* הניסוח המלא של הפריטים מופיע בנספח א‪.‬‬ ‫בסיום האבחון המליצה המערכת על השגחה עבור ‪ 4.6%( 0,246‬מהאסירים)‪ ,‬ואילו העו"ס קבע השגחה ל‪-‬‬ ‫‪ 4,232‬אסירים (‪ .)03.1%‬להלן ננתח את אי‪-‬ההתאמות בין המלצות המערכת להחלטות העו"סים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫התאמה בין המלצת המערכת להחלטת ההשגחה של העו"ס‬ ‫בלוח ‪ 1‬מוצגות ההתאמות בין המלצת המערכת להחלטת ההשגחה של העו"ס‪ .‬המקרים שבהם אין‬ ‫הסכמה בין המלצת המערכת להחלטת העו"ס מוצללים‪.‬‬ ‫לוח ‪ :5‬התאמה בין המלצת המערכת להחלטת העו"ס ב‪2112-‬‬ ‫המלצת המערכת‬ ‫החלטת העו"ס‬ ‫מספר אסירים (‪)%‬‬ ‫לא השגחה‬ ‫לא השגחה‬ ‫‪)12.2( 22,162‬‬ ‫לא השגחה‬ ‫השגחה‬ ‫השגחה‬ ‫לא השגחה‬ ‫‪2,129‬‬ ‫‪11‬‬ ‫(‪)1.1‬‬ ‫(‪)1.3‬‬ ‫השגחה‬ ‫השגחה‬ ‫‪0,611‬‬ ‫(‪)4.1‬‬ ‫‪)11101( 340242‬‬ ‫סה"כ‬ ‫אי‪-‬התאמה‪ :‬מערכת – המלצת השגחה‪ 0‬עו"ס – החלטה שלא להשגיח‬ ‫ב‪ 11-‬מקרים בלבד מכלל המקרים שהמערכת המליצה על השגחה החליט העו"ס שלא להורות על השגחה‪.‬‬ ‫דפוס זה הופעל פעם אחת לפחות על‪-‬ידי ‪ 24‬מבין ‪ 313‬העו"סים‪ .‬בתרשים ‪ 6‬מוצג שיעור העו"סים שהפעילו‬ ‫דפוס זה‪ ,‬לפי קטגוריית הוותק בשב"ס‪ .‬נראה שדפוס זה רווח יותר בקרב עו"סים חדשים יחסית בשב"ס‬ ‫(עד ‪ 2‬שנים) ופחות בקרב עו"סים ותיקים (יותר מ‪ 2-‬שנים)‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :6‬אי‪-‬התאמה בין המלצת המערכת להשגחה ובין החלטת העו"ס שלא להשגיח‪ 0‬לפי ותק העו"ס‬ ‫(‪)N = 282‬‬ ‫יותר מ‪ 01-‬שנים‬ ‫‪ 01-5‬שנים‬ ‫קטגוריית ותק‬ ‫‪ 5-2‬שנים‬ ‫‪ 2-0‬שנים‬ ‫עד שנה‬ ‫‪20.0%‬‬ ‫‪15.0%‬‬ ‫‪10.0%‬‬ ‫‪5.0%‬‬ ‫‪0.0%‬‬ ‫אחוז עו"סים‬ ‫כדי לבחון את אי‪-‬ההתאמות לפי עומס האבחונים המוטל על העו"סים‪ ,‬חילקנו אותם לפי חציון האבחונים‬ ‫השנתי‪ 13 ,‬אבחונים‪ .‬עו"ס שביצע ‪ 13‬אבחונים או פחות נחשב לעו"ס בעומס אבחונים נמוך (‪ 043‬עו"סים) ‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ועו"ס שביצע יותר מ‪ 13-‬אבחונים נחשב לעו"ס בעומס אבחונים גבוה (‪ 041‬עו"סים)‪ .‬מכלל העו"סים‬ ‫בעומס נמוך ‪ 2.1%‬בלבד (‪ 1‬עו"סים) הפעילו דפוס זה לעומת ‪ 31.2%‬בעומס גבוה (‪ 39‬עו"סים)‪.‬‬ ‫כדי לבחון את התפלגות אי‪-‬ההתאמה לפי שעות האבחון‪ ,‬חילקנו את השעות לשתי קטגוריות המחלקות‬ ‫את היממה לשעות עובדי היום – ‪ 02:11-1:11‬ולשאר השעות – ‪ .1:11-02:11‬בשעות עובדי היום היו ‪31‬‬ ‫מקרי אי‪-‬התאמה‪ ,‬אף שלפי מספר האבחונים שבוצעו בשעות אלה היו צפויים ‪ 09‬מקרים בלבד‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בשאר השעות היו ‪ 21‬מקרי אי‪-‬התאמה‪ ,‬אף שלפי מספר האבחונים שבוצעו בשעות אלה היו צפויים‬ ‫‪ 29‬מקרים‪ .‬כלומר‪ ,‬מקרי אי‪-‬ההתאמה שבהם העו"ס מורה שלא להשגיח אף שהמערכת ממליצה על‬ ‫השגחה בשעות העבודה של עובדי היום גבוה פי ‪ 0.1‬מהצפוי על‪-‬פי התפלגות מספר האבחונים‪.‬‬ ‫לפי המאפיינים שלעיל אפשר לומר שעו"ס צעיר במערכת‪ ,‬המוצב בבית המעצר ועל כן מאבחן דרך שגרה‪,‬‬ ‫נוטה לחרוג מהמלצת המערכת להשגחה יותר מעו"ס תורן‪.‬‬ ‫מלוח ‪ 1‬עולה שכמעט כל המקרים שבהם אין התאמה בין המלצת המערכת והחלטת העו"ס הם מקרים‬ ‫שבהם העו"ס קבע השגחה אף שהמערכת לא המליצה על כך‪ .‬בפרק הבא ננתח לעומק מקרים אלה‪ ,‬כדי‬ ‫להבין את גבולות ההתקבלות של המלצת המערכת על‪-‬ידי העו"ס‪.‬‬ ‫אי‪-‬התאמה‪ :‬מערכת – המלצה שלא להשגיח‪ 0‬עו"ס – החלטה להשגיח‬ ‫ב‪ 2,129-‬מהמקרים שהמערכת המליצה שלא להורות על השגחה החליט העו"ס שלהורות על השגחה‪ .‬ראוי‬ ‫לזכור שבניגוד לדפוס אי‪-‬ההתאמה שנותח לעיל‪ ,‬אי‪-‬ההתאמה כאן טבעית והיא מעידה על שיקול דעת רחב‬ ‫של העו"ס‪ :‬לצורך החלטת ההשגחה הוא מביא בחשבון גורמים שלא בהכרח באים לידי ביטוי במערכת‬ ‫"חקרי לב" אלא בשיחה החופשית של העו"ס עם האסיר הנקלט ובהתרשמותו הבלתי אמצעית‪ .‬דפוס זה‬ ‫הופעל פעם אחת לפחות על‪-‬ידי ‪ 326‬מבין ‪ 313‬העו"סים (‪ .)12.2%‬בתרשים ‪ 2‬מוצג אחוז העו"סים שהפעילו‬ ‫דפוס זה לפי הוותק בשב"ס‪ .‬נראה שדפוס זה רווח פחות בקרב עו"סים חדשים בשב"ס (עד שנה)‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תרשים ‪ :4‬אי‪-‬התאמה בין המלצת המערכת שלא להשגיח ובין החלטת העו"ס להשגיח‪ 0‬לפי ותק העו"ס‬ ‫(‪)N = 282‬‬ ‫יותר מ‪ 01-‬שנים‬ ‫‪ 01-5‬שנים‬ ‫קטגוריית ותק‬ ‫‪ 5-2‬שנים‬ ‫‪ 2-0‬שנים‬ ‫עד שנה‬ ‫‪100.0%‬‬ ‫‪80.0%‬‬ ‫‪60.0%‬‬ ‫‪40.0%‬‬ ‫‪20.0%‬‬ ‫‪0.0%‬‬ ‫אחוז עו"סים‬ ‫מתוך העו"סים בעומס נמוך של אבחונים‪ 96( 62.6% ,‬עו"סים) הפעילו דפוס זה לפחות פעם אחת – לעומת‬ ‫כל העו"סים בעומס גבוה‪.‬‬ ‫השימוש בדפוס אי‪-‬ההתאמה לפי שעות היממה תאם למדי את הצפוי על‪-‬פי התפלגות מספר המקרים‬ ‫בשעות עובדי היום ובשעות האחרות‪ .‬בשעות עובדי היום היו ‪ 32.2%‬ממקרי אי‪-‬ההתאמה‪ ,‬אף שלפי מספר‬ ‫האבחונים שבוצעו בשעות אלה היו צפויים ‪ 22.1%‬מהמקרים‪ .‬בשאר השעות היו ‪ 23.2%‬ממקרי אי ‪-‬‬ ‫ההתאמה‪ ,‬אף שלפי מספר האבחונים שבוצעו בשעות אלה היו צפויים ‪ 66.1‬מהמקרים‪.‬‬ ‫נראה שבאי‪-‬התאמה בין המערכת הממליצה שלא להשגיח ובין העו"ס המחליט להשגיח אין השפעה‬ ‫בולטת למאפייני רקע של העו"סים‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫התקבלות המלצת המערכת של "חקרי לב"‬ ‫כדי לבחון את התקבלות ההמלצה של מערכת "חקרי לב" בקרב העו"סים פיתחו יחידת המחקר וענף‬ ‫טו"ש שתי שאלות תחקור‪ .‬השאלה הראשונה מוקמה במערכת "חקרי לב" לפני המלצת המערכת על מצב‬ ‫ההשגחה של האסיר‪ :‬מה להערכתך הסיכון שהעצור יבצע ניסיונות אובדניים? לשאלה היו חמש‬ ‫קטגוריות מענה‪ :‬נמוך מאוד‪ ,‬נמוך‪ ,‬בינוני‪ ,‬גבוה‪ ,‬גבוה מאוד‪ .‬השאלה השנייה מוקמה לאחר המלצת‬ ‫המערכת‪ :‬באיזו מידה המלצת המערכת למצב ההשגחה של העצור תואמת את הערכתך המקצועית?‬ ‫לשאלה היו חמש קטגוריות מענה‪ :‬מועטה מאוד‪ ,‬מועטה‪ ,‬בינונית‪ ,‬רבה‪ ,‬רבה מאוד‪.‬‬ ‫שאלות התחקור הוטמעו במערכת "חקרי לב" במשך חודש אוגוסט ‪ 3103‬כשאלות חובה ולאחר מכן הוסרו‬ ‫מהמערכת (ראו נספח ג)‪ .‬בתקופה זו נעשו בסך הכול ‪ 2,116‬אבחונים‪.‬‬ ‫הערכת הסיכון לאובדנות‬ ‫בלוח ‪ 6‬מוצגת התפלגות הערכות הסיכון של העו"סים לפי הקטגוריות מ"נמוך מאוד" (‪ )0‬ל"גבוה מאוד"‬ ‫(‪ .)1‬ממוצע רמת הסיכון לאובדנות היה ‪( 0.66‬ס"ת ‪.)1.22‬‬ ‫לוח ‪ :6‬רמת הסיכון לאובדנות להערכת העו"ס‬ ‫הסיכון לאובדנות להערכת העו"ס‬ ‫מספר‬ ‫אחוז‬ ‫נמוך מאוד (‪)0‬‬ ‫נמוך (‪)3‬‬ ‫בינוני (‪)2‬‬ ‫גבוה (‪)4‬‬ ‫‪0,129‬‬ ‫‪0,112‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪41.1‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫גבוה מאוד (‪)1‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪30256‬‬ ‫‪11101‬‬ ‫ניסינו לאתר גורמים שעשויים להשפיע על הערכת העו"ס‪.‬‬ ‫שעת האבחון‬ ‫בתרשים ‪ 1‬מופיע ממוצע ההערכות של העו"ס לפי השעה ביממה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬ממוצע הערכת העו"ס לסיכון אובדנות‪ 0‬לפי שעת האבחון‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫ממוצע הערכת סיכון‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪11 10 13 12 14 15 16 17 18 19 01 00 03 02 04 05 06 07 08 09 31 30 33 32‬‬ ‫שעת האבחון‬ ‫כ כלל נראה שאין הבדלים של ממש בהערכות הסיכון של העו"סים בשעות האבחון השונות‪ .‬באבחונים‬ ‫בשעות ‪ 2-6‬בבוקר בולטת הערכת סיכון גבוהה יחסית ובשעות ‪ – 1-2‬נמוכה יחסית‪ ,‬אך בשל המקרים‬ ‫המעטים של אבחונים בשעה זו (‪ 31‬ו‪ 13-‬אבחונים בהתאמה)‪ ,‬ייתכן שהדבר מקרי ואינו קשור בהטיה אלא‬ ‫במאפייני העצורים שהגיעו בשעות אלה‪.‬‬ ‫ותק העו"ס‬ ‫ממוצע הערכת הסיכון לאובדנות של האסיר דומה מאוד בקטגוריות הוותק השונות והוא נע בין ‪ 0.6‬ל‪,0.1-‬‬ ‫דהיינו בין סיכון נמוך מאוד לסיכון נמוך‪ .‬לפחות פעם אחת במהלך תקופת התחקור העריכו ‪24.2%‬‬ ‫מהעו"סים סיכון לאובדנות בינוני‪ ,‬גבוה או גבוה מאוד‪ .‬מתרשים ‪ 9‬אפשר להתרשם שאחוז העו"סים‬ ‫שהשתמשו בקטגוריות סיכון אלה גבוה יחסית בקרב קבוצת הוותק הצעירה‪ ,‬וקטן בדרך כלל ככל‬ ‫שהקבוצה ותיקה יותר‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תרשים ‪ :9‬אחוז עו"סים שציינו לפחות פעם אחת אסיר בסיכון בינוני‪ 0‬גבוה או גבוה מאוד‪ 0‬לפי קטגוריית‬ ‫ותק העו"ס‬ ‫יותר מ‪ 01-‬שנים‬ ‫בין ‪ 5‬ל‪ 01-‬שנים‬ ‫קטגוריית ותק‬ ‫בין ‪ 2‬ל‪ 5-‬שנים‬ ‫בין ‪ 0‬ל‪ 2-‬שנים‬ ‫פחות משנה‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫אחוז עו"סים‬ ‫התאמה בין הערכת הסיכון להחלטת השגחה‬ ‫עד כמה דבק העו"ס בהערכת הסיכון לאובדנות כשהוא קובע את ההנחיה להשגחה? בלוח ‪ 2‬אפשר לראות‬ ‫את ההתאמה בין הערכת הסיכון של העו"ס להחלטת ההשגחה שלו‪.‬‬ ‫לוח ‪ :4‬הערכת הסיכון של העו"ס לפי רמת ההשגחה שקבע העו"ס (במספרים מוחלטים ובאחוזים)‬ ‫הערכת הסיכון‬ ‫החלטה – לא השגחה‬ ‫סה"כ‬ ‫החלטה – השגחה‬ ‫נמוך מאוד‬ ‫נמוך‬ ‫‪)91.2( 0,146‬‬ ‫‪)19.1( 0,211‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪023‬‬ ‫(‪)0.2‬‬ ‫(‪)00.1‬‬ ‫‪)011.1( 0,129‬‬ ‫‪)011.1( 0,112‬‬ ‫בינוני‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה מאוד‬ ‫(‪)01.6‬‬ ‫(‪)32.2‬‬ ‫(‪)43.4‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪09‬‬ ‫(‪)14.4‬‬ ‫(‪)23.2‬‬ ‫(‪)12.6‬‬ ‫(‪)011.1‬‬ ‫(‪)011.1‬‬ ‫(‪)011.1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ככלל‪ ,‬יש התאמה גבוהה בין הערכת הסיכון להחלטת ההשגחה‪ .‬למעשה‪ ,‬ב‪ 92.2%-‬מהמקרים נרשמה‬ ‫התאמה‪ ,‬כלומר – מקרים שהסיכון שהוערך היה "נמוך מאוד" או "נמוך" והוחלט שלא להשגיח‪ ,‬ומקרים‬ ‫שהסיכון שהוערך היה "גבוה" או "גבוה מאוד" והוחלט להשגיח‪ .‬מעניין לבחון את המקרים שהייתה בהם‬ ‫סטייה מההתאמה (ראו התאים המוצללים בלוח)‪ ,‬הן מקרים של החלטה שלא להשגיח כאשר העו"ס‬ ‫העריך שהסיכון גבוה או גבוה מאוד (בסה"כ ‪ 23‬מקרים) והן מקרים של החלטה להשגיח כאשר העו"ס‬ ‫העריך שהסיכון נמוך או נמוך מאוד (בסה"כ ‪ 314‬מקרים)‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כדי להבין טוב יותר את ההחלטות החריגות האלה‪ ,‬ניתחנו את ההבדלים בין הפריטים השונים של שאלון‬ ‫"חקרי לב" במקרים של החלטת השגחה לעומת החלטה שלא להשגיח‪ .‬לשם כך השתמשנו בניתוח מבחין‬ ‫(‪ )discriminant analysis‬שבו נבחרת פונקציה אופטימלית המסבירה את ההבדלים בין האבחונים שבהם‬ ‫נקבעה החלטה "השגחה" לבין האבחונים שבהם נקבעה החלטה "לא השגחה"‪ .‬הגורמים בפונקציה היו‬ ‫פריטי שאלון "חקרי לב"‪.‬‬ ‫במקרים שהעו"ס העריך שהסיכון נמוך מאוד או נמוך ובכל זאת המליץ על השגחה (תאים מוצללים‬ ‫משמאל למעלה)‪ ,‬מצאנו שההחלטה החריגה קשורה לפריטים 'עבר פסיכיאטרי' ו'השגחה בעבר'‪ .‬למשל‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫‪ 13.9%‬מהמקרים שבהם המליץ העו"ס על השגחה נמצא שהעצור בעל עבר פסיכיאטרי לעומת ‪ 2.1%‬בלבד‬ ‫מהמקרים שבהם לא המליץ העו"ס על השגחה‪ .‬נראה שגם במקרים שלמיטב שיפוטו של העו"ס הסיכון‬ ‫להתאבדות נמוך‪ ,‬אם לעצור יש המאפיינים הללו‪ ,‬העו"ס מביא בחשבון מקדם זהירות וממליץ על השגחה‪.‬‬ ‫במקרים שהעו"ס העריך ש הסיכון גבוה מאוד או גבוה ובכל זאת המליץ שלא להשגיח (תאים מוצללים‬ ‫מימין למטה)‪ ,‬מצאנו שההחלטה החריגה קשורה לפריטים 'ניסיונות אובדניים בעבר' ו'עבר פסיכיאטרי'‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬רק ב‪ 6.3%-‬מהמקרים שבהם המליץ העו"ס שלא להשגיח נמצא שהעצור ניסה להתאבד בעבר‬ ‫לעומת ‪ 20.6%‬מהמקרים שבהם המליץ העו"ס על השגחה‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאשר למיטב שיפוטו של העו"ס‬ ‫הסיכון להתאבדות גבוה‪ ,‬אם לעצור לא היו המאפיינים הללו‪ ,‬יש מקרים שהעו"ס לא המליץ על השגחה‪.‬‬ ‫חשוב לציין שמספר המקרים עם דפוס זה נמוך (‪ 23‬עצורים)‪ ,‬ולכן האפשרות להסיק מהם מוגבלת‪.‬‬ ‫הסכמה להמלצת המערכת‬ ‫כאמור‪ ,‬שאלת התחקור השנייה מוקמה לאחר המלצת המערכת ונגעה למידת הסכמתו של העו"ס‬ ‫להמלצת המערכת‪ .‬בלוח ‪ 1‬מוצגת התפלגות מידת ההסכמה של העו"סים להמלצת המערכת לפי‬ ‫הקטגוריות מ"מועטה מאוד" (‪ )0‬ל"רבה מאוד" (‪ .)1‬ממוצע מידת ההסכמה היה ‪( 4.31‬ס"ת ‪.)0.00‬‬ ‫לוח ‪ :2‬מידת ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת על השגחה‬ ‫מידת ההסכמה להמלצת המערכת‬ ‫מספר‬ ‫אחוז‬ ‫מועטה מאוד (‪)0‬‬ ‫מועטה (‪)3‬‬ ‫בינונית (‪)2‬‬ ‫‪092‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪012‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫רבה (‪)4‬‬ ‫רבה מאוד (‪)1‬‬ ‫‪0,320‬‬ ‫‪0,914‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪30241‬‬ ‫‪11101‬‬ ‫ב‪ 14.1%-‬מן האבחונים הביעו העו"סים הסכמה רבה או רבה מאוד להמלצת המערכת‪ ,‬ורק ב‪00.3%-‬‬ ‫הייתה ההסכמה מועטה או מועטה מאוד‪ .‬בחנו אם יש גורמים שעשויים להשפיע על מידת ההסכמה של‬ ‫העו"ס להמלצת המערכת‪.‬‬ ‫שעת האבחון‬ ‫תרשים ‪ 01‬מציג את ממוצע מידת ההסכמה של העו"ס לפי השעה ביממה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫תרשים ‪ :11‬ממוצע מידת ההסכמה של העו"ס לפי שעת האבחון‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫ממוצע הסכמת העו"ס‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫(ריק)‪11 10 13 12 14 15 16 17 18 19 01 00 03 02 04 05 06 07 08 09 31 30 33 32‬‬ ‫שעת האבחון‬ ‫נראה שאין הבדלים של ממש בהערכות הסיכון של העו"סים בשעות האבחון השונות‪ .‬כמעט בכל השעות‬ ‫מידת ההסכמה עולה על ‪( 4‬במידה רבה)‪ .‬יוצאות דופן הן השעות ‪ – 2-6‬ההסכמה הממוצעת בהן היא ‪2.1‬‬ ‫בלבד‪ .‬ממצא זה עולה בקנה אחד עם הממצא לעיל (ראו תרשים ‪ )1‬המלמד על החמרה של הערכת הסיכון‬ ‫בשעות אלה‪ .‬כלומר‪ ,‬בשעת בוקר זו העו"ס נוטה להחמיר בהערכת מצבו של העצור ומסכים פחות‬ ‫להמלצת המערכת‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה ש בשל המקרים המעטים של אבחונים בשעה זו (‪ 31‬אבחונים)‪ ,‬ראוי‬ ‫להיזהר מלהצביע על הטיה שיטתית‪ ,‬וייתכן שיש כאן ביטוי מקרי של מאפייני העצורים שהגיעו בשעה זו‪.‬‬ ‫ותק העו"ס‬ ‫ממוצע ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת דומה מאוד בקטגוריות הוותק השונות‪ ,‬והוא נע בין ‪ 4.1‬ל ‪-‬‬ ‫‪ ,4.3‬דהיינו הסכמה רבה‪ 66.1% .‬מהעו"סים ציינו לפחות פעם אחת במהלך תקופת התחקור הסכמה‬ ‫מועטה או מועטה מאוד‪ .‬תרשים ‪ 00‬מראה שאחוז העו"סים שהשתמשו בקטגוריות הסכמה נמוכות אלה‬ ‫גבוה יחסית בקרב קבוצת הוותק של יותר מ‪ 01-‬שנים ונמוך יחסית בקרב קבוצת הוותק ‪ 1-2‬שנים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תרשים ‪ :11‬אחוז עו"סים שציינו לפחות פעם אחת הסכמה מועטה או מועטה מאוד להמלצת המערכת‪0‬‬ ‫לפי קטגוריית ותק העו"ס‬ ‫יותר מ‪ 01-‬שנים‬ ‫בין ‪ 5‬ל‪ 01-‬שנים‬ ‫קטגוריית ותק‬ ‫בין ‪ 2‬ל‪ 5-‬שנים‬ ‫בין ‪ 0‬ל‪ 2-‬שנים‬ ‫פחות משנה‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫אחוז עו"סים‬ ‫התאמה בין הסכמה להמלצת המערכת להסכמה בפועל בהחלטת השגחה‬ ‫עד כמה ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת באה לידי ביטוי בהמלצתו על מצב ההשגחה של העצור?‬ ‫בלוח ‪ 9‬אפשר לראות את ההתאמה בין מידת ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת לבין ההתאמה בפועל‬ ‫בין החלטת העו"ס להמלצת המערכת‪.‬‬ ‫לוח ‪ :9‬מידת ההסכמה של העו"ס להמלצת המערכת‪ 0‬לפי ההתאמה בפועל בין החלטתו להמלצת‬ ‫המערכת (במספרים מוחלטים ובאחוזים)‬ ‫הסכמת העו"ס‬ ‫החלטה לא תואמת‬ ‫סה"כ‬ ‫החלטה תואמת‬ ‫מועטה מאוד‬ ‫מועטה‬ ‫‪99‬‬ ‫‪041‬‬ ‫(‪)11.2‬‬ ‫(‪)93.2‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪11‬‬ ‫(‪)49.2‬‬ ‫(‪)22.2‬‬ ‫‪092‬‬ ‫‪326‬‬ ‫(‪)011.1‬‬ ‫(‪)011.1‬‬ ‫בינונית‬ ‫‪66‬‬ ‫(‪)42.0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫(‪)16.9‬‬ ‫‪012‬‬ ‫(‪)011.1‬‬ ‫רבה‬ ‫‪31‬‬ ‫(‪)3.1‬‬ ‫‪)91.1( 0,346‬‬ ‫‪)011.1( 0,320‬‬ ‫רבה מאוד‬ ‫‪30‬‬ ‫(‪)0.0‬‬ ‫‪)91.9( 0,962‬‬ ‫‪)011.1( 0,914‬‬ ‫ככלל‪ ,‬יש התאמה גבוהה בין מידת ההסכמה של העו"ס לבין ההתאמה בפועל של החלטתו להמלצת‬ ‫המערכת‪ ,‬ולמעשה ב‪ 92.2%-‬מהמקרים נרשמה התאמה‪ .‬התאמה זו באה לידי ביטוי במקרים שבהם‬ ‫הסכמת העו"ס הייתה גבוהה או גבוהה מאוד והחלטת ההשגחה תאמה את המלצת המערכת‪ ,‬או במקרים‬ ‫שבהם הסכמת העו"ס הייתה נמוכה או נמוכה מאוד והחלטת ההשגחה לא תאמה את המלצת המערכת‪.‬‬ ‫ואולם חשוב לבחון את המקרים שהייתה בהם סטייה (ראו את התאים המוצללים)‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כדי להבין טוב יותר את ההחלטות החריגות האלה‪ ,‬ניתחנו את ההבדלים בין הפריטים השונים של שאלון‬ ‫"חקרי לב" במקרים של החלטת השגחה לעומת החלטה שלא להשגיח‪ .‬אף כאן השתמשנו בניתוח מבחין‬ ‫( ‪ )discriminant analysis‬שבו נבחרה פונקציה אופטימלית המסבירה את ההבדלים בין החלטה תואמת‬ ‫להחלטה לא תואמת‪.‬‬ ‫במקרים שהעו"ס גילה הסכמה רבה או רבה מאוד להמלצת המערכת ואף על פי כן לא החליט על פיה‬ ‫(תאים מוצללים מימין למטה)‪ ,‬מצאנו שההחלטה החריגה קשורה לפריטים 'עבר פסיכיאטרי'‪' ,‬השגחה‬ ‫בעבר' ו'ניסיונות אובדניים בעבר'‪ .‬למשל‪ ,‬ב‪ 61.2%-‬מהמקרים שבהם הורה העו"ס על השגחה בניגוד‬ ‫להמלצת המערכת‪ ,‬למרות הסכמה להמלצתה‪ ,‬לעצור היה עבר פסיכיאטרי לעומת ‪ 2.1%‬בלבד מהמקרים‬ ‫שבהם יישר העו"ס קו עם המלצת המערכת על אי‪-‬השגחה‪ .‬כלומר‪ ,‬גם במקרים שהעו"ס מסכים להמלצת‬ ‫המערכת שלא להורות על ההשגחה‪ ,‬ברגע האמת יש פריטים שגורמים לו להחליט על השגחה‪ .‬חשוב לציין‬ ‫גם כאן שמספר המקרים עם דפוס זה מצומצם (‪ 46‬עצורים)‪ ,‬ולכן האפשרות להסיק מהם מוגבלת‪.‬‬ ‫במקרים שהעו"ס גילה הסכמה מועטה או מועטה מאוד להמלצת המערכת ובכל זאת החליט על פיה‬ ‫(תאים מוצללים משמאל למעלה)‪ ,‬מצאנו שההחלטה החריגה קשורה לפריטים 'עבר פסיכיאטרי' ו'השגחה‬ ‫בעבר'‪ .‬למשל‪ ,‬ב‪ 12.9%-‬מהמקרים שבהם החלטת העו"ס לא תאמה את המלצת המערכת נמצא שהעצור‬ ‫בעל עבר פסיכיאטרי לעומת ‪ 1.1%‬בלבד מהמקרים שבהם החלטת העו"ס תאמה את המלצת המערכת‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬גם במקרים שהעו"ס לא הסכים להמלצת המערכת שלא להורות על השגחה‪ ,‬החלטתו בפועל‬ ‫הושפעה מהמאפיינים הקריטיים בעיניו‪ ,‬ובהיעדרם הוא יחליט בהתאם להמלצת המערכת‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתוח שאלות התחקור של "חקרי לב" מלמד שבהערכת הסיכון לאובדנות של העצור ובמידת‬ ‫ההסכמה להמלצת המערכת אין הבדל דרמטי בין אבחונים שנעשו בשעות היממה השונות ובין עו"סים‬ ‫צעירים וותיקים‪ ,‬ובכך נשלל חשש להטיה אפשרית בעבודת האבחון של העו"ס‪ .‬באבחונים המעטים שבהם‬ ‫התגלתה אי‪-‬התאמה בין הערכת הסיכון לאובדנות או ההסכמה להמלצת המערכת ובין החלטת ההשגחה‬ ‫בפועל‪ ,‬היה אפשר לזהות את השפעתם של הפריטים 'עבר פסיכיאטרי'‪' ,‬השגחה בעבר' ו'ניסיונות אובדניים‬ ‫בעבר'‪ .‬כלומר‪ ,‬במקרה ש האבחון כלל את הפריטים האלה‪ ,‬חרג העו"ס מהדפוס המצופה (לפי הערכת‬ ‫הסיכון או לפי המלצת המערכת) והעדיף את האינדיקציה האבחונית המקצועית שלו‪ .‬נראה שבדרך כלל‬ ‫העו"ס סומך את ידיו הן על הערכת הסיכון שלו והן על המלצת המערכת‪ ,‬אולם אינו עוצם את עיניו‬ ‫במקרים שבהם נדלקים "אורות אדומים" בדמות הפריטים הקריטיים בעיניו‪ .‬בכך נראה שהמערכת‬ ‫עובדת היטב – מערכת תומכת החלטה הנותנת כלי ביד העו"ס לסכם את המידע הרלוונטי על העצור‪ ,‬אולם‬ ‫אינה מנטרלת את שיפוטו המקצועי‪.‬‬ ‫נראה שבמונחים של יחסי "אדם‪-‬מכונה" מתקיימים יחסים משביעי רצון בין העו"ס לבין מערכת "חקרי‬ ‫לב"‪ .‬נותרה השאלה המהותית אם המערכת אכן משמשת לשיפור ההחלטה המקצועית של העו"ס‬ ‫להשגחה‪ .‬בפרק הבא נבחן שאלה זו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כלל החלטה לקביעת השגחה‬ ‫בחלוף כשנתיים וחצי של שימוש במערכת "חקרי לב"‪ ,‬אנו מבקשים לבחון את תוקפו של כלל החלטה של‬ ‫המערכת ובאיזו מידה הוא מצליח לחזות התאבדויות וניסיונות אובדניים‪ .‬לשם כך ניתחנו את כלל‬ ‫האבחונים שנעשו מעת התייצבות המערכת באוקטובר ‪ 3101‬ועד סוף ‪ ,3103‬בסה"כ ‪ 22,126‬אבחונים‪.‬‬ ‫בתקופה זו אירעו כ‪ 311-‬ניסיונות אובדניים או התאבדויות‪ ,‬אולם רק עבור ‪ 61‬מהם (מתוכם ‪2‬‬ ‫התאבדויות) היו במערכת אבחונים‪ .‬האסירים האחרים שביצעו את הניסיונות האובדניים או שהתאבדו‬ ‫נקלטו בשב"ס לפני תחילת השימוש ב"חקרי לב"‪.‬‬ ‫פער הזמן הממוצע בין מילוי שאלון "חקרי לב" (כלומר‪ ,‬קליטת העצור) לאירוע האובדני היה ‪ 91.1‬ימים‬ ‫(ס"ת ‪ 31 .)012.1‬מהמקרים (‪ )39.4%‬אירעו בתוך שבוע ממילוי השאלון ועוד ‪ 31‬מקרים אירעו בתוך שבוע‬ ‫עד שלושה חודשים ממילוי השאלון‪ .‬פער זמן זה‪ ,‬קטן יחסית‪ ,‬מחזק את הביטחון בשימוש במקרי‬ ‫האובדנות כקריטריון לתוקף הכלי‪.‬‬ ‫שאלון "חקרי לב" מבחין בבי רור בין האסירים האובדניים לבין האחרים‪ .‬למשל‪ ,‬מספר הפריטים שבהם‬ ‫צוינה בעיה היה גבוה הרבה יותר בקרב האובדניים (ממוצע של ‪ 1.1‬פריטים) ממספר הפריטים בקרב הלא ‪-‬‬ ‫אובדניים (‪ .)3.1‬בלוחות ‪ 01‬ו‪ 00-‬מוצגות הצלבות של המלצת המערכת והחלטת העו"ס עם מקרי הניסיונות‬ ‫האובדניים‪.‬‬ ‫לוח ‪ :11‬הצלבת המלצתה של המערכת להשגחה עם מקרי הניסיונות האובדניים‬ ‫המערכת לא המליצה על השגחה‬ ‫לא ביצע ניסיון אובדני‬ ‫ביצע ניסיון אובדני‬ ‫‪)22,012( 91.1%‬‬ ‫‪)40( 61.2%‬‬ ‫המערכת המליצה על השגחה‬ ‫‪1.1%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪)440114( 11101%‬‬ ‫‪)32( 29.2%‬‬ ‫(‪)2,131‬‬ ‫‪)62( 11101%‬‬ ‫לוח ‪ :11‬הצלבת החלטת ההשגחה של העו"ס עם מקרי הניסיונות האובדניים‬ ‫‪1‬‬ ‫לא ביצע ניסיון אובדני‬ ‫ביצע ניסיון אובדני‬ ‫העו"ס לא קבע השגחה‬ ‫‪12.0%‬‬ ‫(‪)62,129‬‬ ‫‪22.9%‬‬ ‫(‪)31‬‬ ‫העו"ס קבע השגחה‬ ‫‪03.9%‬‬ ‫(‪)9,961‬‬ ‫‪63.0%‬‬ ‫(‪)40‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪11101%‬‬ ‫(‪)440114‬‬ ‫‪)66( 11101%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1‬עבור ‪ 2‬אסירים חסרים נתונים של המלצת עו"ס‪.‬‬ ‫‪ 2‬עבור ‪ 3‬אסירים חסרים נתונים של המלצת עו"ס‪.‬‬ ‫ניתוח ההבדלים בין המלצת המערכת להחלטת העו"ס מעלה שהערכת הסיכון של העו"ס עדיפה בזיהוי‬ ‫המקרים האובדניים‪ :‬העו"ס זיהה ‪ 63.0%‬מהמקרים והמערכת זיהתה ‪ 29.2%‬בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המערכת‬ ‫עדיפה בזיהוי המקרים הלא‪-‬אובדניים‪ :‬המערכת זיהתה ‪ 91.1%‬מהמקרים והעו"ס – ‪ .12.0%‬זהירות יתר‬ ‫זו של העו"סים שהרבו לזהות סיכון אובדני הניבה מספר גדול פי ‪ 3.6‬של החלטות השגחה (‪01,116‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אסירים) מהמלצת המערכת (‪ 2,142‬אסירים)‪ .‬במונחים שנתיים (על‪-‬פי שנת ‪ ,)3103‬הפער בין השמות‬ ‫ההשגחה על פי המערכת לעומת העו"ס עומד על קרוב ל‪ 2,111-‬אסירים‪.‬‬ ‫כפי שלמדנו לעיל‪ ,‬כלל ההחלטה של המערכת מתבסס על קריטריון של הטופס הנהוג בניו יורק‪ ,‬ואילו‬ ‫החלטת העו"ס מסתמכת על הערכה מקצועית המסתייעת בהמלצת המערכת‪ .‬אף אחת מאלה אינה‬ ‫מסתמכת במישרין על ניתוח הסיכון בפועל להתנהגות אובדנות‪ ,‬ולכן נראה שניתוח כזה המתבסס על ידע‬ ‫אמפירי עשוי לשפר את כלל ההחלטה‪.‬‬ ‫כדי לגבש כלל החלטה הנסמך על הנתונים‪ ,‬ביצענו ניתוח רגרסיה לוגיסטית (‪ )Logistic Regression‬של‬ ‫נתוני "חקרי לב"‪ .‬בניתוח זה שימש הניסיון האובדני בפועל משתנה מוסבר ופריטי שאלון "חקרי לב"‬ ‫שימשו משתנים מסבירים (הממצאים המלאים של הניתוח מוצגים בנספח ד)‪ .‬הניתוח העלה שמונה‬ ‫פריטים (מתוך ‪ 32‬שבשאלון) המסבירים באופן מובהק סטטיסטית את ההבדלים בין אסירים שהתאבדו‬ ‫או שביצעו ניסיון אובדני בתקופת מאסרם לבין האסירים שלא ביצעו ניסיון אובדני‪:‬‬ ‫‪ .0‬עולה חדש‪ ,‬מהגר או פליט‬ ‫‪ .3‬חסר תמיכה של משפחה או חברים בקהילה‬ ‫‪ .2‬קיבל ייעוץ‪ ,‬הערכה או טיפול פסיכיאטרי‬ ‫‪ .4‬הוגדר בעבר כאסיר‪/‬עצור השגחה‬ ‫‪ .1‬מדווח כי חושב על התאבדות‬ ‫‪ .6‬ביצע ניסיונות אובדניים בעבר‬ ‫‪ .2‬ביצע ניסיון אובדני במהלך החודש האחרון‬ ‫‪ .1‬נראה מתוח‪ ,‬מבוהל‪ ,‬מפוחד או זועם יתר על המידה‬ ‫כל אחד מפריטים אלה מעלה את הסיכוי לניסיון אובדני לפחות פי שניים‪ .‬למשל‪ ,‬הסיכון להתנהגות‬ ‫אובדנית של אסירים בעלי רקע פסיכיאטרי לעומת אסירים חסרי רקע פסיכיאטרי (כאשר זה ההבדל‬ ‫היחידי ביניהם) גדול פי ‪ ,3.0‬ושל אסיר המדווח שהוא חושב על התאבדות גדול פי ‪.3.4‬‬ ‫בשלב הבא ביקשנו לפתח כלל החלטה המבוסס על שמונת הפריטים הללו‪ .‬כדי לבחור את כלל ההחלטה‬ ‫הטוב ביותר‪ ,‬בחנו בחינה שיטתית סדרה של כללי החלטה‪:‬‬ ‫אם לאסיר יש לפחות פריט אחד מתוך השמונה – הוא ייחשב בסיכון לאובדנות‪ ,‬ולא – הוא לא ייחשב‬ ‫בסיכון‪.‬‬ ‫אם לאסיר יש לפחות שני פריטים מתוך השמונה – הוא ייחשב בסיכון לאובדנות‪ ,‬ולא – הוא לא ייחשב‬ ‫בסיכון‪.‬‬ ‫אם לאסיר יש לפחות שלושה פריטים מתוך השמונה – הוא ייחשב בסיכון לאובדנות‪ ,‬ולא – הוא לא ייחשב‬ ‫בסיכון‪.‬‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עבור כל כלל החלטה בחנו את ההצלבה עם ההתנהגות האובדנית בפועל‪ .‬את הממצאים של כל הכללים‬ ‫הטלנו על תרשים ‪( 1ROC‬ראו תרשים ‪ .)03‬בתרשים זה כל נקודה מייצגת כלל החלטה‪ .‬הערך של ציר ‪X‬‬ ‫הוא הספציפיות של הכלל (כלומר‪ ,‬שיעור האסירים הלא‪-‬אובדניים שזוהו נכונה) שהופחתה מהמספר ‪,0‬‬ ‫והערך של ציר ‪ Y‬הוא הרגישות של הכלל (כלומר‪ ,‬שיעור האסירים האובדניים שזוהו נכונה)‪ .‬הנקודה‬ ‫השמאלית העליונה בתרשים היא נקודת אופטימום‪ ,‬והיא מייצגת כלל מושלם המאתר נכונה הן את‬ ‫האובדניים והן את הלא‪-‬אובדניים‪ .‬האלכסון המקווקו מייצג את קו הניחוש‪ ,‬דהיינו כלל שאינו משפר את‬ ‫ההחלטה שהייתה מתקבלת בהטלת מטבע‪ .‬ככל שהנקודה המייצגת את כלל ההחלטה רחוקה יותר‬ ‫מהאלכסון וקרובה יותר לפינה השמאלית העליונה‪ ,‬כך הכלל טוב יותר מהחלטה שרירותית‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :12‬תרשים ‪ ROC‬של כללי ההחלטה על‪-‬פי שמונת הפריטים המשפיעים ביותר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫רגישות‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ – 0‬ספציפיות‬ ‫מן התרשים עולה כי הנקודה הקרובה ביותר לנקודת האופטימום היא הנקודה שמסומנת בתרשים ללא‬ ‫מילוי‪ .‬נקודה זו מייצגת את הכלל הזה‪ :‬אם למאובחן יש לפחות שני פריטים מתוך השמונה – הוא יומלץ‬ ‫להשגחה‪ ,‬ולא – הוא לא יומלץ להשגחה‪ .‬לפי כלל זה אנו מזהים נכונה ‪ 23.0%‬ממקרי האובדנות (‪ 49‬מתוך‬ ‫‪ 61‬המקרים) ומזהים נכונה ‪ 16.0%‬מהלא‪-‬אובדניים‪ .‬משמעות האימוץ של כלל ההחלטה החדש – תוספת‬ ‫אבחון נכון של כעשרה מקרים של ניסיונות אובדניים בשנה‪.‬‬ ‫בלוח ‪ 03‬מוצג אחוז המקרים שבהם כל אחד מכללי ההחלטה זיהה נכונה את האובדניים (דהיינו‪ ,‬רגישות)‬ ‫ואת הלא‪-‬אובדניים (דהיינו‪ ,‬ספציפיות)‪.‬‬ ‫‪ ) Receiver Operating Characteristic( ROC 1‬הוא תרשים שנועד להדגים ביצועים של כללים להחלטה בינרית‪ ,‬למשל –‬ ‫בדיקות רפואיות לזיהוי מחלה באופן שיאפשר לבחור בין אפשרויות שונות של כללי החלטה‪ .‬התרשים נוצר כאשר כל כלל‬ ‫החלטה מיוצג בנקודה המבטאת את שיעור המקרים החיוביים שהכלל מזהה נכונה ("רגישות") למול שיעור המקרים השליליים‬ ‫שהכלל מזהה לא נכונה כחיוביים ("‪ 0‬פחות ספציפיות")‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫לוח ‪ :12‬רגישות וספציפיות של כל אחד מכללי ההחלטה‬ ‫המלצת המערכת‬ ‫‪0‬‬ ‫רגישות‬ ‫‪3‬‬ ‫ספציפיות‬ ‫החלטת עו"ס‬ ‫כלל החלטה חדש‬ ‫‪29.2%‬‬ ‫‪63.0%‬‬ ‫‪23.0%‬‬ ‫‪91.1%‬‬ ‫‪12.0%‬‬ ‫‪16.0%‬‬ ‫‪ 0‬אחוז המקרים שכלל ההחלטה זיהה נכונה את האובדניים‪.‬‬ ‫‪ 3‬אחוז המקרים שכלל ההחלטה זיהה נכונה את הלא‪-‬אובדניים‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 02‬הטלנו על תרשים ‪ ROC‬את המלצת המערכת‪ ,‬את החלטת העו"ס ואת הכלל החדש‪ .‬הכלל‬ ‫החדש בולט בקרבתו לפינה השמאלית העליונה המייצגת את כלל האופטימום‪ ,‬ועל כן אנו ממליצים‬ ‫לאמצו לכלל החלטה שיחליף את כלל המערכת הנוכחי‪ .‬ראוי לציין שלצד השיפור בזיהוי האובדניים‪ ,‬היקף‬ ‫ההשגחות על‪-‬פי כלל ההחלטה המוצע גדל בשיעור מזערי לעומת היקף ההשגחות עד כה (‪ 02.9%‬לעומת‬ ‫‪ 03.9%‬מכלל האבחונים) – תוספת של כ‪ 211-‬השגחות לשנה‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :13‬מיקום כללי ההחלטה השונים על תרשים ‪ROC‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫כלל החלטה חדש‬ ‫החלטת עו"ס‬ ‫‪0.6‬‬ ‫רגישות‬ ‫‪0.4‬‬ ‫המלצת מערכת‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ – 0‬ספציפיות‬ ‫חשוב לציין שגם לאחר הטמעת כלל ההחלטה החדש במערכת "חקרי לב" עדיין נתונה בידי העו"ס‬ ‫הפררוגטיבה להחליט על השגחה או על אי‪-‬השגחה בניגוד לכלל ההחלטה‪ ,‬על פי מיטב שיפוטו המקצועי‬ ‫והכרתו המצפונית‪ .‬כמו כן ברור שאין תחליף להערכה של בעל מקצוע ושל בן אנוש היכול להביא בחשבון‬ ‫גורמים שנעלמו מהמערכות האוטומטיות‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫בדוח הנוכחי ביקשנו לבחון את מערכת "חקרי לב" לפי מאפיינים שונים‪ ,‬לבחון את התקבלות כלל‬ ‫ההחלטה של מערכת "חקרי לב" על‪-‬ידי העו"סים ולהציע כלל החלטה חדש שישפר את היכולת לאבחן‬ ‫אסירים שעשויים לנקוט התנהגות אובדנות במהלך מאסרם‪ .‬להלן הנקודות העיקריות שעלו בדוח‪:‬‬ ‫‪ .0‬נמצא פער של כ‪ 31%-‬במספר האבחונים שנעשו לעומת מספר האבחונים המצופים לפי תנועת‬ ‫הנקלטים בשב"ס‪ .‬רוב הפער מוסבר בהיעדר עו"סים בסופי השבוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬כלל העו"סים בשב"ס משתתפים באבחון הנקלטים‪ .‬מקצתם עושים זאת במסגרת עבודתם כעו"ס‬ ‫בבית המעצר ורבים אחרים עושים זאת במסגרת תורנות עו"ס מתחמי‪ .‬בהתאם לכך נצפתה שונות‬ ‫רבה במספר האבחונים הנעשה על‪-‬ידי העו"סים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ב‪ 93%-‬מהאבחונים יש התאמה בין החלטת העו"ס להמלצת המערכת‪ .‬אי‪-‬ההתאמות‪ ,‬ברובן המכריע‪,‬‬ ‫מתרחשות כאשר המערכת ממליצה שלא להשגיח והעו"ס מחליט להשגיח‪ .‬אי‪-‬ההתאמה מעלה את‬ ‫מספר המושגחים בשנה מכ‪ 0,211-‬לפי המלצת המערכת לכ‪ 4,211-‬לפי החלטת העו"ס‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניתוח שאלות התחקור של העו"ס מלמד שהם מייחסים חשיבות מיוחדת לפריטים 'עבר פסיכיאטרי'‪,‬‬ ‫'ניסיונות אובדנות בעבר' ו'השגחה בעבר'‪ ,‬ואלה גוברים על הערכת הסיכון שלהם ועל הסכמתם‬ ‫להמלצת המערכת‪.‬‬ ‫‪ .1‬כלל המערכת להמלצת השגחה אינו מצליח לחזות בהצלחה את רוב ההתאבדויות והניסיונות‬ ‫האובדניים‪ .‬כלל ההחלטה החדש שאנו מציעים מאבחן בהצלחה ‪ 23%‬מהניסיונות האובדניים‪ ,‬ובכך‬ ‫הוא עדיף על המלצת המערכת (‪ )29%‬ועל החלטת העו"ס (‪.)63%‬‬ ‫המלצותינו‪:‬‬ ‫‪ .0‬כדי להביא למיצוי האבחון של הנקלטים בשב"ס‪ ,‬מומלץ לעקוב אחר ההתאמה בין מספר הנקלטים‬ ‫למספר המאובחנים ולבצע ניטור שיטתי ומערכתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מומלץ לקבל את כלל ההחלטה המוצע בדוח זה‪ .‬שימוש בכלל החדש ישפר את היכולת לאתר אסירים‬ ‫אובדניים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהטמעת כלל ההחלטה חשוב להדגיש לפני העו"סים שההחלטה להורות על השגחה או שלא להורות‬ ‫על השגחה נתונה לשיפוטם המקצועי ולהכרתם המצפונית‪.‬‬ ‫‪ .4‬את כלל ההחלטה המוצע יש להטמיע גם בטופס הידני שממלא סגל בית המעצר בסוף השבוע‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מקורות‬ ‫איזיקוביץ'‪ ,‬צ'‪ ,‬פישמן‪ ,‬ג'‪ ,‬מן‪ ,‬ק'‪ ,‬לאו‪ ,‬ב'‪ ,‬זלצמן‪ ,‬ג'‪ ,‬פיש‪ ,‬א' ובקר‪ ,‬ג' (‪ .)3100‬דו"ח הוועדה לנושא‬ ‫אובדנות בשב"ס‪.‬‬ ‫בן צבי‪ ,‬ק' ודחרוג‪ ,‬ר' (‪ .)3102‬מגמות ותחזיות בקליטת עצורים פליליים ינואר ‪ – 2112‬מאי ‪( 2113‬תחזית‬ ‫קליטה יוני ‪ – 2113‬דצמבר ‪ .)2115‬ענף אסטרטגיה‪ ,‬מנהל תכנון‪ ,‬שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫הלר‪-‬חיון‪ ,‬ר' (‪ .)3102‬המרפא הפצוע‪ :‬הענקת תמיכה כתרפויטיקה עצמית – פרויקט התומכים בכלא מג"ן‬ ‫(עבודה לשם קבלת תואר מוסמך)‪ .‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫וינוקור‪ ,‬ט' (‪ 02‬בפברואר ‪ .)3102‬מניעת אובדנות אסירים ועצורים בשירות בתי הסוהר‪ .‬לשכת ראש אגף‬ ‫האסיר‪ :‬אסמכתא ‪.41123001‬‬ ‫חקלאי‪ ,‬צ' (‪ .)3100‬אובדנות בישראל‪ :‬התאבדויות ‪ 02119-1921‬ניסיונות התאבדות ‪ .2111-2114‬ירושלים‪:‬‬ ‫משרד הבריאות‪.‬‬ ‫משרד מבקר המדינה (‪ .)3100‬דוח מבקר המדינה ‪61‬ב‪ .‬עמ' ‪.0140–0131‬‬ ‫שירות בתי הסוהר (‪ .)3100‬פקודת נציבות ‪ – 14054011‬מניעת אובדנות – טיפול והשגחה‪.‬‬ ‫‪Fazel, S., Cartwright, J., Normann-Nott, A., & Hawton, K. (2008). Suicide in prisoners: A‬‬ ‫‪systematic review of risk factors. Journal of Clinical Psychiatry, 69(11), 1721–1731.‬‬ ‫‪Suicide Prevention Directive (2003). The City of New York: Department of Correction.‬‬ ‫‪http://www.nyc.gov/html/doc/downloads/pdf/4521.pdf‬‬ ‫‪WHO (World Health Organization) (2007). Preventing suicide in jails and prisons. Geneva,‬‬ ‫‪Switzerland. http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/43678/1/9789241595506_eng.pdf‬‬ ‫‪27‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח א‬ ‫שאלון להערכת סיכון לאובדנות‬ ‫‪ -‬שמור ‪-‬‬ ‫מינהל טיפול ושיקום האסיר‬ ‫מחלקת חינוך‪0‬טיפול ושיקום‬ ‫תאריך‬ ‫סימוכין‬ ‫תיק‬ ‫‪06,13,3101 :‬‬ ‫ב' באדר‪ ,‬התש"ע‬ ‫‪00243201‬‬ ‫‪ :‬אובדנות‬ ‫ר"ת טו"ש ביס"ר‬ ‫רח"ט תקון‬ ‫רמ"ח מחקר‬ ‫ק‪ .‬טו"ש מחוז‬ ‫רכזות ענף טו"ש‬ ‫הנדון‪ :‬טופס ניבוי אובדנות ‪ -‬משודרג‬ ‫‪ .0‬להלן טופס ניבוי אובדנות משודרג המחליף את הטופס הנוכחי‪.‬‬ ‫‪ .3‬טופס הניבוי המשודרג כולל ‪ 32‬פריטים שחלקם התווספו מטופס הניבוי של מחלקת התקון של העיר‬ ‫ניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫‪ .2‬שדרוג הטופס נעשה בשיתוף מחלקת מחקר‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש להתחיל את השימוש בטופס המשודרג מיד עם פרסומו‪.‬‬ ‫‪ .1‬מצ"ב הטופס והנחיות לשימוש בו‪.‬‬ ‫בברכה‪0‬‬ ‫עפרה לוי‪-‬ז'אן‪ 0‬סג"ד‬ ‫טו"ש‬ ‫ראש ענף‬ ‫ד"ר יוסי גובר‪ 0‬עו"ד‪ 0‬גנ"מ‬ ‫חטו"ש‬ ‫ראש מחלקת‬ ‫‪28‬‬ ‫טופס ניבוי אובדנות‬ ‫שם האסיר‬ ‫תאריך ___‪___/___/‬‬ ‫מס' ט'‬ ‫שעה ___‪___:‬‬ ‫מין ז \ נ‬ ‫שם העו"ס‬ ‫שם היחידה‬ ‫יש לסמן ‪ X‬בטור המתאים‬ ‫טור א‬ ‫כן‬ ‫טור ב‬ ‫לא‬ ‫הערות‬ ‫נתונים אישיים‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫עולה חדש‪ ,‬מהגר‪ ,‬או פליט‬ ‫עצור לימים‬ ‫לראשונה במעצר‪/‬מאסר‬ ‫שפוט‪/‬עצור בגין אלימות במשפחה ‪ /‬אלימות כללית ‪ /‬עבירת מין‬ ‫חסר תמיכה של משפחה או חברים בקהילה‬ ‫עבר אובדן משמעותי ב‪ 6-‬החודשים האחרונים (לדוגמא‪ :‬פיטורין‪,‬‬ ‫פרידה מבן זוג‪ ,‬מוות של בן משפחה קרוב)‬ ‫חולה במחלה כרונית או סופנית‬ ‫בעל רקע של שימוש בסמים‪/‬אלכוהול (יש לציין את סוג הסם ומועד‬ ‫שימוש אחרון)‬ ‫קיבל ייעוץ‪ ,‬הערכה או טיפול פסיכיאטרי (יש לציין את שמות התרופות‬ ‫הפסיכיאטריות והגורם המטפל)‬ ‫בעל רקע משברי טרם המאסר‬ ‫שאלות ספציפיות על אובדנות‬ ‫‪.00‬‬ ‫‪.03‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫‪.04‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫הוגדר בעבר כאסיר‪/‬עצור השגחה ע"י גורם מקצועי כגון‬ ‫פסיכיאטר‪/‬עו"ס‬ ‫מדווח כי חושב על התאבדות‬ ‫ביצע ניסיונות אובדניים בעבר (יש לברר מה הייתה השיטה)‬ ‫ביצע ניסיון אובדני במהלך החודש האחרון‬ ‫בן משפחה או אדם משמעותי אחר התאבד או ניסה להתאבד (בת זוג‪,‬‬ ‫הורה‪ ,‬חבר קרוב)‬ ‫התנהגות‪/‬הופעה‬ ‫‪.06‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫‪.09‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫מודאג מאוד מבעיות חמורות‪ ,‬בנוסף למצבו המשפטי (בעיות כספיות‪,‬‬ ‫משפחתיות או רפואיות קשות‪ ,‬פחד מאובדן מקום עבודה)‬ ‫מבטא רגשות קיצוניים של מבוכה‪ ,‬בושה או השפלה כתוצאה מאישומו‬ ‫או מכליאתו (יש להתחשב במעמד האדם בקהילה ו‪/‬או בקיצוניות‬ ‫העבירה)‬ ‫מבטא הרגשה של חוסר תקווה (אין לו שום דבר לצפות לו)‬ ‫מגלה סימנים של דיכאון (כגון בכי‪ ,‬אפקט שטוח)‬ ‫נראה מתוח‪ ,‬מבוהל‪ ,‬מפוחד או זועם יתר על המידה‬ ‫מדבר ו‪/‬או מתנהג בצורה מוזרה (אינו מצליח למקד את תשומת לבו‪,‬‬ ‫רואה או שומע דברים שאינם קיימים)‬ ‫ככל הנראה נמצא תחת השפעת סמים‪/‬אלכוהול‬ ‫כתוצאה משימוש בסמים‪/‬אלכוהול‪ ,‬האסיר נראה לא ‪-‬קוהרנטי או‬ ‫מראה תסמיני גמילה או מחלת נפש‬ ‫סיכום טור א'‬ ‫הערות‪/‬התרשמות העו"ס‪:‬‬ ‫אם סומנו יותר מ ‪ 12-‬פריטים בטור א'‪ 0‬או אם סומנה תיבה מוצללת כלשהי‪ 0‬יש להגדירו אסיר השגחה ולפעול בהתאם‪0‬‬ ‫חשוב לציין כי לעו"ס שיקול דעת עצמאי לקבוע סטטוס השגחה‪ 0‬גם אם לפי השאלון הוא אינו אסיר השגחה‪0‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הנחיות למילוי טופס ניבוי אובדנות‬ ‫א‪.‬‬ ‫מטרת הטופס היא להפנות את תשומת הלב ולהתריע בפני הסגל הנמצא בקשר ישיר עם‬ ‫העצור‪/‬שפוט על מצבו של הנבדק והפוטנציאל לפגיעה עצמית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הטופס כולל ‪ 32‬פריטים‪ ,‬המרכיבים את מידת המסוכנות של הנבדק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הטופס הנוכחי הינו שילוב בין הטופס הקודם ובין הטופס של מחלקת התקון של העיר ניו‪-‬‬ ‫יורק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫יש לסמן ‪ X‬בטור המתאים עבור כל ‪ 32‬הפריטים‪ .‬אם יש הערות חשובות‪ ,‬אפשר לרשום אותן‬ ‫בטור ההערות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫להלן הבהרות למילוי הפריטים‪:‬‬ ‫‪ )0‬עולה חדש – יוגדר כמי שעלה לארץ לפני ‪ 01‬שנים או פחות‪ .‬כל אסיר ממוצא אתיופי‬ ‫יחשב עולה‪ .‬יש לציין בהערות אם האסיר אינו דובר עברית‪.‬‬ ‫‪ )3‬עצור לימים‪.‬‬ ‫‪ )2‬לראשונה במעצר‪/‬מאסר – למאסר ראשו ן יש לתת תשומת לב יתרה‪ .‬אם זוהי כניסתו‬ ‫השנייה‪ ,‬אך הראשונה הייתה במסגרת עבודות שירות‪ ,‬יש להתייחס כאילו זהו מאסרו‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫‪ )4‬עבירות אלימות – יש לתת תשומת לב יתרה לעבירות מין ואלימות בכלל‪ ,‬ובפרט‬ ‫לאלימות במשפחה ולרצח‪.‬‬ ‫‪ )1‬חסר תמיכה – אם לדברי האסיר אין לו קשר עם גורמי תמיכה מהמשפחה ומחברים‪.‬‬ ‫‪ )6‬אובדן משמעותי – יש לשאול על כל שלושת מרכיבי שאלה זו‪ :‬פיטורין‪ ,‬פרידה מבן זוג או‬ ‫מוות של בן משפחה קרוב‪.‬‬ ‫‪ )2‬חולה במחלה כרונית או סופנית – לבדוק האם מוגבל מבחינה בריאותית‪.‬‬ ‫‪ )1‬רקע של שימוש בסמים – האם קיים רקע של התמכרות‪ ,‬מתי ועד כמה‪.‬‬ ‫‪ )9‬עבר פסיכיאטרי – אם האסיר היה מאושפז אשפוז פסיכיאטרי‪ ,‬מקבל כיום תרופות‬ ‫פסיכיאטריות או היה מטופל במרפאת‪-‬חוץ פסיכיאטרית במהלך ששת החודשים‬ ‫האחרונים‪.‬‬ ‫‪ )01‬רקע משברי – כל משבר שמדווח עליו האסיר‪ ,‬שלא נכלל בפריטים אחרים‪.‬‬ ‫‪ )00‬הוגדר כאסיר השגחה ע"י גורמי שב"ס – לבדוק מה הייתה רמת ההשגחה‪ ,‬מי הגדירו‪,‬‬ ‫ומהו פרק הזמן שהיה נתון בהשגחה‪.‬‬ ‫‪ )03‬חושב על התאבדות – אם השמיע תכנים אובדניים או השיב "כן" על שאלה ישירה‪ 0‬אם‬ ‫תסומן התשובה "כן" הנמצאת בריבוע מוצלל – האסיר יוגדר כאסיר השגחה‪.‬‬ ‫‪ )02‬ניסיונות אובדניים – יש לברר אם האסיר ניסה להתאבד ו‪/‬או לפגוע בעצמו‪ .‬יש לנסות‬ ‫לברר פרטים על השיטה ועל המועד של ניסיון האובדנות ולשאול האם נותרו צלקות‪.‬‬ ‫‪ )04‬ניסיון אובדני בחודש האחרון – אם תסומן התשובה "כן" הנמצאת בריבוע מוצלל –‬ ‫האסיר יוגדר כאסיר השגחה‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ )01‬בן משפחה או אדם משמעותי שניסה להתאבד – לעניין זה יוגדר כל אדם שיש לאסיר‬ ‫קשר רגשי חשוב איתו‪.‬‬ ‫‪ )06‬מודאג מבעיות חמורות – יש לסמן "כן" אם האסיר הביע דאגה בקשר לאחת או יותר‬ ‫מהבעיות‪ :‬כספית‪ ,‬משפחתית‪ ,‬רפואית‪ ,‬אובדן מקום עבודה‪.‬‬ ‫‪ )02‬מבטא מבוכה‪ ,‬בושה והשפלה – יש לברר אם האסיר מרגיש שכליאתו תגרום להשפלה‬ ‫חמורה לו או לאחרים משמעותיים‪ .‬בהקשר זה חשובים מאוד מעמדו בקהילה ואופי‬ ‫העבירה‪ .‬אם תסומן התשובה "כן" הנמצאת בריבוע מוצלל – האסיר יוגדר כאסיר‬ ‫השגחה‪0‬‬ ‫‪ )01‬חוסר תקווה – יש לברר אם האסיר מדווח על תחושה של ייאוש‪ ,‬וכי הוא חש שאין בכוחו‬ ‫לשפר את מצבו‪ .‬אם תסומן התשובה "כן" הנמצאת בריבוע מוצלל – האסיר יוגדר‬ ‫כאסיר השגחה‪0‬‬ ‫פריטים ‪ 23-19‬אינם שאלות ששואל העו"ס את האסיר‪ 0‬אלא התרשמות של העו"ס‬ ‫‪ )09‬דיכאון – סימנים כגון‪ :‬בכי‪ ,‬אטימות רגשית‪ ,‬אפתיה‪ ,‬ישנוניות‪ ,‬עצב עמוק‪ ,‬תגובות‬ ‫איטיות באופן יוצא דופן‪.‬‬ ‫‪ )31‬מתוח‪ ,‬מבוהל‪ ,‬מפוחד או זועם – סימנים כגון‪ :‬הליכה הלוך וחזור‪ ,‬תנועתיות מוגזמת‬ ‫ועצבנית‪ ,‬יריקות‪ ,‬קללות‪ ,‬אלימות פיסית וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪ )30‬התנהגות מוזרה – התנהגות או דיבור לא רגילים כגון‪ :‬הזיות‪ ,‬תנודות קיצוניות במצב‬ ‫הרוח‪ ,‬חוסר התמצאות‪ ,‬התכנסות עצמית‪.‬‬ ‫‪ )33‬נתון להשפעת סמים – האם קיימים סימנים המעידים על שימוש בסמים או באלכוהול‪.‬‬ ‫‪ )32‬לא קוהרנטי‪ ,‬תסמיני גמילה‪ ,‬מחלת נפש – האם נראה שכתוצאה משימוש בסמים או‬ ‫אלכוהול הוא חווה תסמיני גמילה (קריז)‪ ,‬או סימפטומים של מחלת נפש‪ .‬אם תסומן‬ ‫התשובה "כן" הנמצאת בריבוע מוצלל – האסיר יוגדר כאסיר השגחה‪0‬‬ ‫אם מספר תשובות "כן" הוא ‪ 03‬ומעלה‪ ,‬ו‪/‬או שניתנה תשובה חיובית לאחת התיבות‬ ‫המוצללות‪ ,‬יש לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫‪ )1‬להגדיר את האסיר כאסיר השגחה‬ ‫‪ )2‬לתת לאסיר תשומת לב מרבית‬ ‫‪ )3‬לבצע את הפעולות הנדרשות בהתאם לנהלים‬ ‫חשוב לציין כי לעו"ס שיקול דעת עצמאי לקבוע סטטוס השגחה‪ 0‬גם אם לפי‬ ‫השאלון האסיר אינו אסיר השגחה‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫נספח ב‬ ‫‪32‬‬ 33 34 ‫נספח ג‬ ‫‪35‬‬ ‫נספח ד‬ ‫יחס הסיכויים (‪ )Odd Ratio‬של פריטי השאלון להערכת סיכון לאובדנות‬ ‫מובהקות‬ ‫יחס‬ ‫סיכויים‬ ‫אחוז‬ ‫בקרב‬ ‫אובדניים‬ ‫‪32.9‬‬ ‫אחוז‬ ‫בקרב לא‪-‬‬ ‫אובדניים‬ ‫‪06.1‬‬ ‫מס'‬ ‫הפריט*‬ ‫‪3.39‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫עולה חדש‪ ,‬מהגר או פליט‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪.00‬‬ ‫‪1.60‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עצור לימים‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫‪1.64‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לראשונה במעצר‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫עצור בגין אלימות במשפחה ‪ /‬אלימות כללית ‪ /‬עבירת מין‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫חסר תמיכה של משפחה‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪0.91‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫עבר אובדן משמעותי ב‪ 6-‬החודשים האחרונים‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫חולה במחלה כרונית או סופנית‬ ‫‪02.6‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בעל רקע של שימוש בסמים‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪.04‬‬ ‫‪1.61‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫קיבל ייעוץ‪ ,‬הערכה או טיפול פסיכיאטרי‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪04.0‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫בעל רקע משברי טרם המאסר‬ ‫‪02.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪1.42‬‬ ‫‪.00‬‬ ‫הוגדר בעבר אסיר השגחה‬ ‫‪41.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪3.13‬‬ ‫‪.03‬‬ ‫מדווח כי חושב על התאבדות‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫ביצע ניסיונות אובדניים בעבר‬ ‫‪44.0‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪3.14‬‬ ‫‪.04‬‬ ‫ביצע ניסיון אובדני במהלך החודש האחרון‬ ‫‪09.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪4.13‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫בן משפחה או אדם משמעותי התאבד או ניסה להתאבד‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪0.62‬‬ ‫‪.06‬‬ ‫מודאג מאוד מבעיות חמורות‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫מבטא רגשות קיצוניים‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪.03‬‬ ‫‪1.09‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫מבטא הרגשה של חוסר תקווה‬ ‫‪04.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪.09‬‬ ‫מגלה סימני דיכאון‬ ‫‪06.3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫נראה מתוח‪ ,‬מבוהל‪ ,‬מפוחד או זועם יתר על המידה‬ ‫‪02.6‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪3.01‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫מדבר ו‪/‬או מתנהג בצורה מוזרה‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪.03‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫נמצא תחת השפעת סמים או אלכוהול‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫מראה סימני גמילה‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪1.42‬‬ ‫* הניסוח המדויק של הפריטים מופיע בנספח א‪.‬‬ ‫‪36‬‬ Compared with the system recommendation, the social worker's decision was found to be a better predictor of suicide and suicidal attempts (True Positive Rate): the social worker diagnosed 62% of the cases while the system diagnosed 39%. Following multi-variable analysis of the inventory items, we proposed a new decision rule, which diagnoses 72% of the suicidal cases. According to the new decision rule a detainee is recommended to surveillance whenever he conforms with two of eight items relating to: suicide history, psychiatric background, being an immigrant, lack of social support, and excessive anxiety or anger. Abstract In 2009 the Israel Prison Service (IPS) launched the "7 steps" program to reduce the risk of suicide among prisoners. Two of the program’s "steps" relate to detainees' reception and classification. Every detainee is diagnosed by a social worker within a few hours of reception, by means of a screening inventory. The inventory is based on Suicide Prevention Screening Guidelines developed by the State of New York Commission of Correction. The guidelines include a decision rule to recommend whether or not the detainee is in need of special surveillance, due to the risk of suicide. The "Hikrei Lev" (heart inquiry in Hebrew) system was developed by the IPS to assist social workers in filling out the screening inventory and to recommend whether or not a detainee needs special surveillance. In the current report we examine the degree to which the system recommendation for surveillance has been accepted by social workers, and we propose a new, data-based, decision rule for surveillance recommendation. The analysis is based on a database of more than 70,000 inventories carried out from 2010 to 2012, and 68 cases of suicide or suicide attempts. We also used data from 4,000 inventories in which two debriefing questions regarding acceptance of the system surveillance recommendation were added to the regular inventory during one month in 2012. Matching between the social worker’s risk assessment and his surveillance decision was found in 92% of the inventories. Matching between the social worker's level of agreement with the system recommendation and his surveillance decision was found in 94% of the inventories. Where disagreement was found, it was related to 'psychiatric background', 'suicide attempts in the past' and 'being under surveillance in the past'. Apparently, the social worker attributes special importance to these items, in a way that biases his judgment regarding surveillance. All rights reserved © 2013 Israel Prison Service POB 81, Ramla 7210002, Israel www.ips.gov.il Identifying Prisoners at Risk of Suicide "Hikrey Lev" System Analysis Dror Walk Research Unit Planning Administration Israel Prison Service November 2013 Publication No. RR-04-2013