הפטרת פרשת שמות יש כמה מנהגים שונים לגבי מה קוראים להפטרה של פרשת שמות .ספרדים ועדות המזרח קוראים מירמיה פרק א פסוק א ועד פרק ב פסוק ג .אשכנזים קוראים מספר ישעיה פרק כז פסוק ו ועד פרק כח פסוק יג וכן מוסיפים לכך את פרק כט פסוקים כב-כג .מנהג תימן ובבל לקרוא מיחזקאל פרק טז פסוקים א-יד .ויש אפילו מנהג נוסף לקרוא פרק א ,פסוקים א-יב. הנושא של ההפטרה לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח הוא הקדשת נביאים לתפקיד הנבואי שלהם .וזה מתקשר להקדשת משה לתפקידו בפרשת שמות ,תחילת דרכו של משה בחיים ובהנהגה של עם ישראל ונבואתו. מהי נבואה? מה תפקיד הנביא? מה הופך נביא לנביא? האם יש נבואה ונביאים בימינו? שאלות רבות יש סביב מוסד הנבואה .לא אנסה כאן להיכנס בעובי הקורה .הרמב"ם ואחרים עסקו הרבה מאוד בנושא סבוך ומיוחד זה. אני מבקש רק להסתכל בכמה פסוקים מתוך ההפטרה על פי מנהג הספרדים ועדות המזרח ,תחילת ספר ירמיהו – תחילת נבואת ירמיהו [ירמיהו ,פרק א]: א ִּדבְ ֵרי יִּ ְר ְמיָהּו ,בֶּ ןִּ -חלְ ִּקיָהּוִּ ,מן-הַ כֹּהֲ נִּים אֲ ֶּשר בַ ֲענָתוֹּת ,בְ אֶּ ֶּרץ בִּ ְני ִָּמן .ב הּודה ,עַ ד- ֹּאשיָהּו מֶּ לְֶּך יְ ָ יְהי ,בִּ ימֵ י יְ ה ֹּוי ִָּקים בֶּ ן-י ִּ הּודה ,בִּ ְשֹלש-עֶּ ְש ֵרה ָשנָה ,לְ מָ לְ כ ֹּו .ג וַ ִּ ֹּאשיָהּו בֶּ ןָ-אמוֹּן מֶּ לְֶּך יְ ָ י ִּ אֲ ֶּשר הָ יָה ְדבַ ר-יְ הוָ ה אֵ לָיו ,בִּ ימֵ י ישי. רּוש ִּ ַלם ,בַ ח ֶֹּּדש הַ חֲ ִּמ ִּ הּודה--עַ ד-גְ לוֹּת יְ ָ ֹּאשיָהּו מֶּ לְֶּך יְ ָ תֹּם עַ ְש ֵתי עֶּ ְש ֵרה ָשנָה ,לְ ִּצ ְד ִּקיָהּו בֶּ ן-י ִּ עד כאן מספרים לנו הקוראים מתי זה קרה ובאיזה הקשר היסטורי. ואז הנביא נקרא להיות נביא :ד וַ יְ ִּהי ְדבַ ר-יְ הוָ ה ,אֵ לַי לֵאמֹּר .ה בְ טֶּ ֶּרם אצורך (אֶּ צָ ְרָך) בַ בֶּ טֶּ ן יְ ַדעְ ִּתיָךּ ,ובְ טֶּ ֶּרם ֵתצֵ א מֵ ֶּרחֶּ ם ִּה ְק ַד ְש ִּתיָך :נָבִּ יא לַגוֹּיִּ ם ,נְתַ ִּתיָך. אך ראה זה פלא – למרות שנאמר לירמיה שהוא מיועד להיות נביא .הוא מסרב ,הוא מצטנע .הוא לא בטוח שהוא מתאים [בדומה למשה בפרשה שלנו שמות]. ו וָ אֹּמַ ר ,אֲ הָ ּה אֲ ֹּדנָי יְ הוִּ הִּ ,הנֵה ֹלא-י ַָדעְ ִּתיַ ,דבֵ ר :כִּ י-נַעַ רָ ,אנֹּכִּ י. אבל ,אלוהים מתעקש וטוען שירמיה יכול [אולי ירמיה ומשה מתאימים לתפקיד בין השאר בגלל שהם מסרבים]. ז וַ יֹּאמֶּ ר יְ הוָ ה אֵ לַיַ ,אל-תֹּאמַ ר נַעַ ר ָאנֹּכִּ י :כִּ י עַ ל-כָל-אֲ ֶּשר אֶּ ְשלָחֲ ָךֵ ,תלְֵך ,וְ אֵ ת ָכל-אֲ ֶּשר אֲ צַ ּוְ ָךְ ,ת ַדבֵ ר .ח ַאל- יִּשלַח יְהוָ ה אֶּ ת-יָד ֹּו ,וַ ַיגַע עַל-פִּ י; וַ יֹּאמֶּ ר יְ הוָ ה אֵ לַיִּ ,הנֵה יראִּ ,מפְ נֵיהֶּ ם :כִּ יִּ -א ְתָך אֲ נִּי לְ הַ ִּצלֶָּך ,נְאֻ ם-יְ הוָ ה .ט וַ ְ ִּת ָ נָתַ ִּתי ְדבָ ַרי בְ פִּ יָך. ירמיה מקבל מאלוהים מגע ממש [כך לפחות כתוב] ובמגע זה מקבל דברים .מגע ודברים אלוהיים .נפלא. מרגש וחשוב. מיד אחר כך הוא מקבל את המשימה הנבואית שלו שהיא קשה – ללכת לגויים ולספר על הרס וחורבן .אני לא מקנא בירמיהו. היום אין נביאים ואין נביאות ועל כן אין נבואה .לפחות לא במובן המקראי .מערכת היחסים עם אלוהים או אם רעיון האלוהים שונה ממה שמסופר שהייתה .אך בני אדם נשארו בני אדם וחלקם רוצים לשמוע את קול האלוהים וחלק גם מרשים לעצמם לחשוב שהם משמיעים אותו .ישנם כאלה בכל דת. אני מקווה ומתפלל כי יהיו לנו אנשים השואפים לנבואה אך מבינים שאין כיום נבואה ושאם הם חושבים שהם שומעים קול אלוהי ,יאמרו לו שאין הם ראויים כפי שעשה ירמיה ומשה ואחרים. מפחידים אותי אנשים שמדברים בשם האלוהים בצורה חד משמעית .אני חושב שפעמים רבות הם מפחידים גם את אלוהים... שבת שלום בנג'י גרובר ,רב קהילת יהל ,עוסק בהתחדשות יהודית בערבה ובאילת ,עורך טקסים ואוהב טקסטים.
© Copyright 2025