נבואת ההקדשה של שמואל - פרק ג`

‫פרקי שמואל ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫‪www.ybm.org.il‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬נבואת ההקדשה של שמואל‬
‫הרב אלחנן סמט‬
‫בפרק ב' העימות בין שמואל לבני עלי הוא עימות ספרותי ואין קשר ממשי ביניהם לאורך כל הפרק‪,‬‬
‫אולם בפרק ג' כבר מופיע הקשר הישיר ביניהם כאשר שמואל מקבל את הנבואה בקשר לבני עלי‪.‬‬
‫הסיפור שבו עוסק פרק ג' אמנם מאחד את הסיפורים שבפרק א' ופרק ב'‪ ,‬וממשיך אותם בקו עלילה‬
‫אחד‪ ,‬אך הוא גם סיפור חדש בפני עצמו‪ .‬בסיפור זה שמואל מקבל את נבואתו הראשונה ובבת אחת‬
‫הוא הופך להיות נביא הדור‪ .‬בהמשך אנו מתוודעים להפיכתו של שמואל למנהיג הדור‪.‬‬
‫תחומי הסיפור‬
‫תחילתו של הסיפור ברורה לגמרי‪ .‬בסוף פרק ב' נגמרת נבואתו של איש האלוקים ובכך נגמר הסיפור‬
‫העוסק בבני עלי ואנו חוזרים לסיפור המקורי העוסק בשמואל‪ .‬הוכחה נוספת לכך היא שינוי המיקום‬
‫והחלפת הדמויות שכפי שהזכרנו בשיעורים הקודמים‪ ,‬מעידים על סצנה חדשה‪ .‬כל אלו מעידים‬
‫בבירור על פתיחתה של יחידה חדשה‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן לומר שהסיפור מתחיל בפרק ג' פסוק א'‪.‬‬
‫ישנן חילוקי גרסאות בנוגע לסיומו של הסיפור‪ .‬המסורה מחלקת את התנ"ך לפסוקים ופסקאות‪ .‬סוף‬
‫הפרק שלנו הוא דוגמא למקרה בו פסוק שייך לשתי פסקאות שונות‪ .‬לפי תנ"ך ברויאר שנכתב על פי‬
‫כתב היד "כתר ארם צובה"‪ ,‬כל הפסוק שייך לפסקה החדשה‪ ,‬ולכן הוא מופיע ברציפות בפסוק א' של‬
‫פרק ד'‪ .‬לפי תנ"ך קורן שאינו מחויב לכתב יד ספציפי‪ ,‬הפסוק מתחלק בין הפסקה שבסוף פרק ג' לבין‬
‫הפסקה הפותחת את פרק ד' ‪ ,‬ולכן פסוק א' של פרק ד' מחולק לשני חלקים‪.‬‬
‫נראה לומר כי החלוקה של קורן היא הנכונה‪ .‬הראיה לכך היא שפרקים ד'‪-‬ו' אינן עוסקים כלל‬
‫בשמואל‪ ,‬לעומת פרק ג' שלא רק שהוא עוסק כולו בשמואל‪ ,‬אלא גם כל תכליתו היא התגלות של ה'‬
‫אל שמואל והפיכתו למנהיג הדור‪ .‬בנוסף‪ ,‬המילה המנחה בפרק ג' היא המילה "דבר" (‪ 41‬הופעות)‬
‫המופיעה גם בפסוק א' של פרק ד'‪ .‬חציו הראשון של פסוק א' בפרק ד' קשור בקשר הדוק לפרק ג'‪,‬‬
‫ואילו ההקשר לפרק ד' הוא קלוש‪ .‬ניתן להקצין ולומר שחציו הראשון של פסוק א' משמש סיכום לכל‬
‫פרק ג' ומעיד על השינוי המהפכני שעבר שמואל מ"והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי" [ג‪ ,‬א]‬
‫לנביא הדור‪.‬‬
‫יש המפרשים כשיטת הרב ברויאר ואומרים שדבר ה' אל שמואל היה שיצאו למלחמה‪ .‬אולם על אף‬
‫שה קדמונים פירשו כך‪ ,‬קשה לקבל הסבר זה מבחינה לוגית ועוד יותר קשה לקבלו לנוכח הראיות‬
‫לשיטת קורן‪.‬‬
‫הרב ברויאר העתיק את הגרסה של "כתר ארם צובא" בלבד‪ ,‬ולכן לא התעניין בחלוקות אחרות‪.‬‬
‫מגילות שמואל ובית עלי‬
‫ניתן לסכם את הנושאים של תחילת ספר שמואל כך‪:‬‬
‫פרק א' ‪ -‬הולדת שמואל‪.‬‬
‫פרק ב' ‪ -‬חטאם של בני עלי ובשורת העונש‪.‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬הקדשת שמואל לנביא ועלייתו לגדולה בעם ישראל‪.‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬מות שני בני עלי ואביהם ונפילת ארון ה' בשבי‪.‬‬
‫פרקים ה'‪-‬ו' ‪ -‬תולדות הארון בארצות הפלישתים עד שיבתו לישראל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫פרקי שמואל ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫פרקים ז'‪-‬ח' ‪ -‬הנהגת שמואל את כל ישראל‪.‬‬
‫את פרקים א'‪-‬ח' אפשר אמנם לקרוא ברציפות‪ ,‬אך למעשה ניתן להבחין בשני קבצי סיפורים שאוחדו‬
‫על ידי עריכה‪ .‬פרופסור סימון ועוד רבים לפניו טוענים ששני קבצי סיפורים אלו המכונים מגילות הם‬
‫בעצם מגילת שמואל ומגילת בני עלי‪ .‬בעיקרון היה אפשר לספר את שתי המגילות הללו בצורה‬
‫נפרדת‪ ,‬אך עורך הספר החליט לשלב אותן מכיוון שבשילוב של שתיהן יחדיו מודגש ההבדל בין בני‬
‫עלי לשמואל‪ .‬בעוד שמעמדם של בני עלי מדרדר‪ ,‬מעמדו של שמואל עולה‪.‬‬
‫פרופסור סימון כתב מאמרים על פרק א' ופרק ג' ואף טען שיש ביניהם קשר‪ .‬אולם בבחינה מדוקדקת‬
‫של הדברים נראה כי לא זו בלבד שהם קשורים‪ ,‬אלא שפרק א' המתאר את הולדת שמואל ופרק ג'‬
‫המתאר את הפיכתו לנביאו הדור‪ ,‬הינם פרקים תאומים‪.‬‬
‫הדמיון בין פרק א' לפרק ג'‬
‫פרק ג' ממשיך את העימות בין חנה לעלי שבפרק א' רק שבפרק ג' שמואל מחליף את חנה‪ .‬נערוך‬
‫השוואה בין הנקודות הדומות (העימותים בין עלי לבין שמואל וחנה) בשני הפרקים‪.‬‬
‫עלי יושב במזוזת היכל ה' שזה פתח ההיכל ואילו חנה הייתה בפנים‪ .‬עלי שוכב בחוץ ואילו שמואל‬
‫שוכב בפנים‪ .‬כמה שעלי כהן גדול הוא יושב בחוץ ואילו שמואל ואמו נכנסים פנימה‪ .‬בעניין השאלה‬
‫כיצד שמואל שכב בתוך ההיכל שהרי רק לבני דוד מותר לשבת שם וכל שכן שאסור לשכב‪ ,‬מסבירים‬
‫המפרשים שעל פי הטעמים יש לסרס את המקרא ולדרוש ששמואל אכן שוכב מחוץ להיכל ונר ה'‬
‫שנמצא בהיכל טרם כבה‪ .‬גם על פירוש זה קשה מכיוון שאז אין כל חידוש בעניין מה שקורה בהיכל‪.‬‬
‫המלבי"ם מסביר את הפסוק כפשטו שאמנם אסור לשכב‪ ,‬אבל תפקידו של שמואל היה לשמור על‬
‫ההיכל וכל מה שהיה בתוכו‪ .‬בעניין שמירת המקדש יש לציין כי השמירה איננה רק מפני אנשים‪ ,‬אלא‬
‫זהו מכבוד המקדש שיהיו עליו שומרים‪.‬‬
‫שמואל שנולד בעקבות הנדר שנדרה שם חנה‪ ,‬זוכה באותו מקום‪ ,‬כעבור כמה שנים‪ ,‬לנבואת הקדשה‪.‬‬
‫בשני המקרים עלי לא מפרש נכון את המקרה‪ .‬אצל חנה הוא מחשיב אותה לשיכורה ואצל שמואל הוא‬
‫מחזיר אותו לישון שוב ושוב‪.‬‬
‫באופן אירוני‪ ,‬עלי שבישר לחנה על הולדת בנה‪ ,‬קיבל אותו אליו כדי לחנכו והדריך אותו בקבלת‬
‫נבואת ההקדשה שלו‪ ,‬שומע בנבואת ההקדשה על עונשו ועונש בניו‪ .‬עלי מבין ששמואל יחליף אותו‬
‫ולמרות שהוא מקבל את ההודעה הזו בצורה חותכת ומיידית הוא מקבל אותה בלב שלם‪.‬‬
‫מבנה הסיפור‬
‫כעת נעמוד על מבנה הסיפור‪:‬‬
‫‪ .4‬פסוקים א'‪ -‬ג'‪ :‬מצג‪.‬‬
‫‪ .2‬פסוקים ד'‪-‬ח'‪ :‬שלוש הקריאות שלא זוהו על ידי עלי‪.‬‬
‫‪ .3‬פסוקים ט'‪-‬י'‪ :‬הקריאה הרביעית שזוהתה (מחצית הפרק)‪.‬‬
‫‪ .1‬פסוקים י"א‪-‬י"ד‪ :‬הנבואה על בית עלי‪.‬‬
‫‪ .5‬פסוקים ט"ו‪-‬י"ח‪ :‬גילוי הנבואה לעלי‪.‬‬
‫‪ .6‬פסוקים י"ט‪ -‬פרק ד' פסוק א' (‪ :)4‬המשך הנבואה לשמואל והפיכתו לנביא בעם ישראל‪.‬‬
‫כבר מקריאה ראשונית עולה בבירור מבנהו הכיאסטי של הסיפור‪ .‬במצג מתאר הכתוב את המצב‬
‫הלאומי ששרר בישראל (אין נבואה) ומניח את קווי היסוד להבנת התנהגותו של שמואל באמצע‬
‫הלילה ‪ -‬שמואל ידע שעלי זקן וכבד ראייה ובלילה הוא חסר אונים‪ ,‬ולכן כאשר שמע את שמו הניח‬
‫שעלי הוא הקורא לו‪ .‬אולם אפשר למצוא בשעת ההתרחשות‪ ,‬לקראת סוף הלילה עוד לפני שעולה‬
‫היום החדש‪ ,‬רמיזה ספרותית‪ .‬הביטוי "ונר א‪-‬לוהים טרם יכבה" [ג‪ ,‬ג] רומז שעוד לפני ששקעה שמשו‬
‫של עלי זרחה שמשו של שמואל‪ .‬את הניגודיות של חוסר הימצאות הנבואה בישראל‪ ,‬ניתן למצוא‬
‫‪2‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫פרקי שמואל ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫באופן כיאסטי בסוף הפרק שם מתואר ששמואל הופך לנביא והנבואה חוזרת לישראל‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בתחילת הפרק המנהיגות עוד שייכת לעלי‪ ,‬אולם בסוף הפרק שרביט ההנהגה כבר עובר לשמואל‪.‬‬
‫בפסקה השנייה שמואל רץ אל עלי כיוון שחשב שהוא קורא לו‪ ,‬מתייצב ואומר 'הנני' ועלי מסלק אותו‬
‫מלפניו‪ .‬בפסקה החמישית ע לי קורא לשמואל‪ ,‬שמואל מתייצב כהרגלו ואומר 'הנני'‪ ,‬אך הפעם עלי‬
‫מתחנן לפניו שיישאר לפניו ויגלה לו את הנבואה‪.‬‬
‫בסיפורנו מופיע מוטיב ידוע המכונה "מוטיב השלושה והארבעה"‪ ,1‬כלומר‪ ,‬שלוש פעמים קורה דבר‬
‫מסוים‪ ,‬אבל העלילה עדיין לא מתקדמת‪ ,‬וכן לא ננקטת פעולה מסוימת ביחס לאותו מעשה‪ .‬בפעם‬
‫הרביעית העלילה מקבלת תפנית‪ .‬הסיבה לכך היא שבפעם הרביעית שהדבר הזה קרה זה כבר שיא‬
‫שאי אפשר להתעלם ממנו‪ .‬מוטיב זה מופיע במקומות רבים בתנ"ך כגון‪" :‬עַ ל שְׁ ֹלשָׁ ה פִּ שְׁ עֵ י מֹוָאב ו ְׁעַ ל‬
‫ַארבָׁעָׁ ה ֹלא אֲ שִּ יבֶּנּו עַ ל שָׁ ְׁרפֹו עַ צְׁמֹות מֶ לְֶך אֱ דֹום לַשִּ יד" [עמוס ב‪ ,‬א]‪ .‬שלוש פעמים מואב חטאו והקב"ה‬
‫ְׁ‬
‫סלח להם‪ .‬אולם חטאם הרביעי‪ ,‬שריפת עצמות מלך אדום‪ ,‬הוא חטא חמור ביותר ועליו הם ייענשו‪.‬‬
‫ַארבָׁעָׁ ה ֹלא אֲ שִּ יבֶּנּו עַ ל מִּ כ ְָׁׁרם ַבכֶסֶ ף צַדִּ יק ו ְׁאֶ בְׁיֹון בַעֲ בּור‬
‫דוגמא נוספת‪" :‬עַ ל שְׁ ֹלשָׁ ה פִּ שְׁ עֵ י י ִּשְׁ ָׁראֵ ל ו ְׁעַ ל ְׁ‬
‫נַעֲ ָׁלי ִּם" [עמוס ב‪ ,‬ו]‪ .‬שלוש פעמים עם ישראל חטא והקב"ה סלח להם‪ ,‬אבל חטאם הרביעי‪ ,‬בצע כסף‪,‬‬
‫הוא חטא חמור שלא יסלח להם והם ייענשו עליו‪.‬‬
‫‪ 1‬פרופסור יאיר זאקוביץ' הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו למוטיב זה ומכנה אותו "מוטיב השלושה והארבעה"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬