‫פרקי שמואל ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫‪www.ybm.org.il‬‬ ‫פרק ג' ‪ -‬נבואת ההקדשה של שמואל‬ ‫הרב אלחנן סמט‬ ‫בפרק ב' העימות בין שמואל לבני עלי הוא עימות ספרותי ואין קשר ממשי ביניהם לאורך כל הפרק‪,‬‬ ‫אולם בפרק ג' כבר מופיע הקשר הישיר ביניהם כאשר שמואל מקבל את הנבואה בקשר לבני עלי‪.‬‬ ‫הסיפור שבו עוסק פרק ג' אמנם מאחד את הסיפורים שבפרק א' ופרק ב'‪ ,‬וממשיך אותם בקו עלילה‬ ‫אחד‪ ,‬אך הוא גם סיפור חדש בפני עצמו‪ .‬בסיפור זה שמואל מקבל את נבואתו הראשונה ובבת אחת‬ ‫הוא הופך להיות נביא הדור‪ .‬בהמשך אנו מתוודעים להפיכתו של שמואל למנהיג הדור‪.‬‬ ‫תחומי הסיפור‬ ‫תחילתו של הסיפור ברורה לגמרי‪ .‬בסוף פרק ב' נגמרת נבואתו של איש האלוקים ובכך נגמר הסיפור‬ ‫העוסק בבני עלי ואנו חוזרים לסיפור המקורי העוסק בשמואל‪ .‬הוכחה נוספת לכך היא שינוי המיקום‬ ‫והחלפת הדמויות שכפי שהזכרנו בשיעורים הקודמים‪ ,‬מעידים על סצנה חדשה‪ .‬כל אלו מעידים‬ ‫בבירור על פתיחתה של יחידה חדשה‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן לומר שהסיפור מתחיל בפרק ג' פסוק א'‪.‬‬ ‫ישנן חילוקי גרסאות בנוגע לסיומו של הסיפור‪ .‬המסורה מחלקת את התנ"ך לפסוקים ופסקאות‪ .‬סוף‬ ‫הפרק שלנו הוא דוגמא למקרה בו פסוק שייך לשתי פסקאות שונות‪ .‬לפי תנ"ך ברויאר שנכתב על פי‬ ‫כתב היד "כתר ארם צובה"‪ ,‬כל הפסוק שייך לפסקה החדשה‪ ,‬ולכן הוא מופיע ברציפות בפסוק א' של‬ ‫פרק ד'‪ .‬לפי תנ"ך קורן שאינו מחויב לכתב יד ספציפי‪ ,‬הפסוק מתחלק בין הפסקה שבסוף פרק ג' לבין‬ ‫הפסקה הפותחת את פרק ד' ‪ ,‬ולכן פסוק א' של פרק ד' מחולק לשני חלקים‪.‬‬ ‫נראה לומר כי החלוקה של קורן היא הנכונה‪ .‬הראיה לכך היא שפרקים ד'‪-‬ו' אינן עוסקים כלל‬ ‫בשמואל‪ ,‬לעומת פרק ג' שלא רק שהוא עוסק כולו בשמואל‪ ,‬אלא גם כל תכליתו היא התגלות של ה'‬ ‫אל שמואל והפיכתו למנהיג הדור‪ .‬בנוסף‪ ,‬המילה המנחה בפרק ג' היא המילה "דבר" (‪ 41‬הופעות)‬ ‫המופיעה גם בפסוק א' של פרק ד'‪ .‬חציו הראשון של פסוק א' בפרק ד' קשור בקשר הדוק לפרק ג'‪,‬‬ ‫ואילו ההקשר לפרק ד' הוא קלוש‪ .‬ניתן להקצין ולומר שחציו הראשון של פסוק א' משמש סיכום לכל‬ ‫פרק ג' ומעיד על השינוי המהפכני שעבר שמואל מ"והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי" [ג‪ ,‬א]‬ ‫לנביא הדור‪.‬‬ ‫יש המפרשים כשיטת הרב ברויאר ואומרים שדבר ה' אל שמואל היה שיצאו למלחמה‪ .‬אולם על אף‬ ‫שה קדמונים פירשו כך‪ ,‬קשה לקבל הסבר זה מבחינה לוגית ועוד יותר קשה לקבלו לנוכח הראיות‬ ‫לשיטת קורן‪.‬‬ ‫הרב ברויאר העתיק את הגרסה של "כתר ארם צובא" בלבד‪ ,‬ולכן לא התעניין בחלוקות אחרות‪.‬‬ ‫מגילות שמואל ובית עלי‬ ‫ניתן לסכם את הנושאים של תחילת ספר שמואל כך‪:‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬הולדת שמואל‪.‬‬ ‫פרק ב' ‪ -‬חטאם של בני עלי ובשורת העונש‪.‬‬ ‫פרק ג' ‪ -‬הקדשת שמואל לנביא ועלייתו לגדולה בעם ישראל‪.‬‬ ‫פרק ד' ‪ -‬מות שני בני עלי ואביהם ונפילת ארון ה' בשבי‪.‬‬ ‫פרקים ה'‪-‬ו' ‪ -‬תולדות הארון בארצות הפלישתים עד שיבתו לישראל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫פרקי שמואל ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫פרקים ז'‪-‬ח' ‪ -‬הנהגת שמואל את כל ישראל‪.‬‬ ‫את פרקים א'‪-‬ח' אפשר אמנם לקרוא ברציפות‪ ,‬אך למעשה ניתן להבחין בשני קבצי סיפורים שאוחדו‬ ‫על ידי עריכה‪ .‬פרופסור סימון ועוד רבים לפניו טוענים ששני קבצי סיפורים אלו המכונים מגילות הם‬ ‫בעצם מגילת שמואל ומגילת בני עלי‪ .‬בעיקרון היה אפשר לספר את שתי המגילות הללו בצורה‬ ‫נפרדת‪ ,‬אך עורך הספר החליט לשלב אותן מכיוון שבשילוב של שתיהן יחדיו מודגש ההבדל בין בני‬ ‫עלי לשמואל‪ .‬בעוד שמעמדם של בני עלי מדרדר‪ ,‬מעמדו של שמואל עולה‪.‬‬ ‫פרופסור סימון כתב מאמרים על פרק א' ופרק ג' ואף טען שיש ביניהם קשר‪ .‬אולם בבחינה מדוקדקת‬ ‫של הדברים נראה כי לא זו בלבד שהם קשורים‪ ,‬אלא שפרק א' המתאר את הולדת שמואל ופרק ג'‬ ‫המתאר את הפיכתו לנביאו הדור‪ ,‬הינם פרקים תאומים‪.‬‬ ‫הדמיון בין פרק א' לפרק ג'‬ ‫פרק ג' ממשיך את העימות בין חנה לעלי שבפרק א' רק שבפרק ג' שמואל מחליף את חנה‪ .‬נערוך‬ ‫השוואה בין הנקודות הדומות (העימותים בין עלי לבין שמואל וחנה) בשני הפרקים‪.‬‬ ‫עלי יושב במזוזת היכל ה' שזה פתח ההיכל ואילו חנה הייתה בפנים‪ .‬עלי שוכב בחוץ ואילו שמואל‬ ‫שוכב בפנים‪ .‬כמה שעלי כהן גדול הוא יושב בחוץ ואילו שמואל ואמו נכנסים פנימה‪ .‬בעניין השאלה‬ ‫כיצד שמואל שכב בתוך ההיכל שהרי רק לבני דוד מותר לשבת שם וכל שכן שאסור לשכב‪ ,‬מסבירים‬ ‫המפרשים שעל פי הטעמים יש לסרס את המקרא ולדרוש ששמואל אכן שוכב מחוץ להיכל ונר ה'‬ ‫שנמצא בהיכל טרם כבה‪ .‬גם על פירוש זה קשה מכיוון שאז אין כל חידוש בעניין מה שקורה בהיכל‪.‬‬ ‫המלבי"ם מסביר את הפסוק כפשטו שאמנם אסור לשכב‪ ,‬אבל תפקידו של שמואל היה לשמור על‬ ‫ההיכל וכל מה שהיה בתוכו‪ .‬בעניין שמירת המקדש יש לציין כי השמירה איננה רק מפני אנשים‪ ,‬אלא‬ ‫זהו מכבוד המקדש שיהיו עליו שומרים‪.‬‬ ‫שמואל שנולד בעקבות הנדר שנדרה שם חנה‪ ,‬זוכה באותו מקום‪ ,‬כעבור כמה שנים‪ ,‬לנבואת הקדשה‪.‬‬ ‫בשני המקרים עלי לא מפרש נכון את המקרה‪ .‬אצל חנה הוא מחשיב אותה לשיכורה ואצל שמואל הוא‬ ‫מחזיר אותו לישון שוב ושוב‪.‬‬ ‫באופן אירוני‪ ,‬עלי שבישר לחנה על הולדת בנה‪ ,‬קיבל אותו אליו כדי לחנכו והדריך אותו בקבלת‬ ‫נבואת ההקדשה שלו‪ ,‬שומע בנבואת ההקדשה על עונשו ועונש בניו‪ .‬עלי מבין ששמואל יחליף אותו‬ ‫ולמרות שהוא מקבל את ההודעה הזו בצורה חותכת ומיידית הוא מקבל אותה בלב שלם‪.‬‬ ‫מבנה הסיפור‬ ‫כעת נעמוד על מבנה הסיפור‪:‬‬ ‫‪ .4‬פסוקים א'‪ -‬ג'‪ :‬מצג‪.‬‬ ‫‪ .2‬פסוקים ד'‪-‬ח'‪ :‬שלוש הקריאות שלא זוהו על ידי עלי‪.‬‬ ‫‪ .3‬פסוקים ט'‪-‬י'‪ :‬הקריאה הרביעית שזוהתה (מחצית הפרק)‪.‬‬ ‫‪ .1‬פסוקים י"א‪-‬י"ד‪ :‬הנבואה על בית עלי‪.‬‬ ‫‪ .5‬פסוקים ט"ו‪-‬י"ח‪ :‬גילוי הנבואה לעלי‪.‬‬ ‫‪ .6‬פסוקים י"ט‪ -‬פרק ד' פסוק א' (‪ :)4‬המשך הנבואה לשמואל והפיכתו לנביא בעם ישראל‪.‬‬ ‫כבר מקריאה ראשונית עולה בבירור מבנהו הכיאסטי של הסיפור‪ .‬במצג מתאר הכתוב את המצב‬ ‫הלאומי ששרר בישראל (אין נבואה) ומניח את קווי היסוד להבנת התנהגותו של שמואל באמצע‬ ‫הלילה ‪ -‬שמואל ידע שעלי זקן וכבד ראייה ובלילה הוא חסר אונים‪ ,‬ולכן כאשר שמע את שמו הניח‬ ‫שעלי הוא הקורא לו‪ .‬אולם אפשר למצוא בשעת ההתרחשות‪ ,‬לקראת סוף הלילה עוד לפני שעולה‬ ‫היום החדש‪ ,‬רמיזה ספרותית‪ .‬הביטוי "ונר א‪-‬לוהים טרם יכבה" [ג‪ ,‬ג] רומז שעוד לפני ששקעה שמשו‬ ‫של עלי זרחה שמשו של שמואל‪ .‬את הניגודיות של חוסר הימצאות הנבואה בישראל‪ ,‬ניתן למצוא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫פרקי שמואל ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫באופן כיאסטי בסוף הפרק שם מתואר ששמואל הופך לנביא והנבואה חוזרת לישראל‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫בתחילת הפרק המנהיגות עוד שייכת לעלי‪ ,‬אולם בסוף הפרק שרביט ההנהגה כבר עובר לשמואל‪.‬‬ ‫בפסקה השנייה שמואל רץ אל עלי כיוון שחשב שהוא קורא לו‪ ,‬מתייצב ואומר 'הנני' ועלי מסלק אותו‬ ‫מלפניו‪ .‬בפסקה החמישית ע לי קורא לשמואל‪ ,‬שמואל מתייצב כהרגלו ואומר 'הנני'‪ ,‬אך הפעם עלי‬ ‫מתחנן לפניו שיישאר לפניו ויגלה לו את הנבואה‪.‬‬ ‫בסיפורנו מופיע מוטיב ידוע המכונה "מוטיב השלושה והארבעה"‪ ,1‬כלומר‪ ,‬שלוש פעמים קורה דבר‬ ‫מסוים‪ ,‬אבל העלילה עדיין לא מתקדמת‪ ,‬וכן לא ננקטת פעולה מסוימת ביחס לאותו מעשה‪ .‬בפעם‬ ‫הרביעית העלילה מקבלת תפנית‪ .‬הסיבה לכך היא שבפעם הרביעית שהדבר הזה קרה זה כבר שיא‬ ‫שאי אפשר להתעלם ממנו‪ .‬מוטיב זה מופיע במקומות רבים בתנ"ך כגון‪" :‬עַ ל שְׁ ֹלשָׁ ה פִּ שְׁ עֵ י מֹוָאב ו ְׁעַ ל‬ ‫ַארבָׁעָׁ ה ֹלא אֲ שִּ יבֶּנּו עַ ל שָׁ ְׁרפֹו עַ צְׁמֹות מֶ לְֶך אֱ דֹום לַשִּ יד" [עמוס ב‪ ,‬א]‪ .‬שלוש פעמים מואב חטאו והקב"ה‬ ‫ְׁ‬ ‫סלח להם‪ .‬אולם חטאם הרביעי‪ ,‬שריפת עצמות מלך אדום‪ ,‬הוא חטא חמור ביותר ועליו הם ייענשו‪.‬‬ ‫ַארבָׁעָׁ ה ֹלא אֲ שִּ יבֶּנּו עַ ל מִּ כ ְָׁׁרם ַבכֶסֶ ף צַדִּ יק ו ְׁאֶ בְׁיֹון בַעֲ בּור‬ ‫דוגמא נוספת‪" :‬עַ ל שְׁ ֹלשָׁ ה פִּ שְׁ עֵ י י ִּשְׁ ָׁראֵ ל ו ְׁעַ ל ְׁ‬ ‫נַעֲ ָׁלי ִּם" [עמוס ב‪ ,‬ו]‪ .‬שלוש פעמים עם ישראל חטא והקב"ה סלח להם‪ ,‬אבל חטאם הרביעי‪ ,‬בצע כסף‪,‬‬ ‫הוא חטא חמור שלא יסלח להם והם ייענשו עליו‪.‬‬ ‫‪ 1‬פרופסור יאיר זאקוביץ' הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו למוטיב זה ומכנה אותו "מוטיב השלושה והארבעה"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬