העלון לתלמידי ישיבת "כרם ביבנה" המשרתים בצה"ל ח גליון 901 יילינו היקרים, סכנה קיומית ריחפה לא פעם מעל קיום העם היהודי וב"ה לא עלתה ביד שונאיהם של ישראל למלא את זממם .פשוט וברור שרק הקב"ה מצילנו מידם ,ועדיין יש מקום לברר מהו סוד הקיום הנצחי של העם הנבחר. עמלק – אויב נצחי של בורא העולם הוא ,ושאיפתו התמידית היא להשמיט מהעולם את נושאי שם שמים בעולם ,עם מרדכי .לעמלק אין פתחון פה כל זמן שישראל מאוחדים באמונתם ,ולכן הקרב הראשון שהטמיע מלחמה תמידית זו היה ממש לאחר שבעם ישראל התעורר סכסוך עקב משבר באמונה על עניין המים. "נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים" ,כאשר היהודים יצאו למלחמת קיום -נקהלו תחילה כיוון שהאחדות היא סוד נצחיות העם שתפקידו להטמיע בעולם תורת אמת .האמת היא נצחית כמו שכתוב" :שפת אמת תכון לעד( "...משלי יב ,יט) ,זהו הכח ששמר על הדמיון הרב בין הקהילות השונות ברחבי העולם .עם המבשר על היות האל יחיד ומיוחד בלי חיבור בלי פירוד ,על איחוד כל כוחות העולם ביד בורא ומנהיג אחד – טבעי ומחויב המציאות שכל הדעות והערכים ימצאו בו מקום ,ללא שנאה קנאה ותחרות. ע"י יסוד זה נבין את ציווי ה'" :ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח ה' למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי ה'ֹ :כּה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים :עתה לך והכיתה את עמלק( "...שמואל א' טו ,א-ג) .כאשר קמה מלכות בישראל ,או אז מתעורר הצורך לנקום בעמלק הממונה על הפירוד שכן ענינה של מלכות – קיבוץ היחידים לגוף אחד גדול. ניתן לראות זאת בגמרא (ברכות ו ע"א): ומנין שהתפילין עוז הם לישראל -דכתיב' :וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' (דברים כח) ,ותניא ,רבי אליעזר הגדול אומר :אלו תפילין שבראש .אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין :הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה( :דברי הימים א' י"ז) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. עמי הארץ יראים מפני האמת הכתובה בתפילין :ה' אחד ,ועם ישראל פועל על פי הדרכתו ותורתו כדי לאחד ולשלב את כל האידאלים והשאיפות ,ולכן הקב"ה משתבח בישראל שפרסום שמו יתברך נעשה באמצעות אחדותם סביב תורתו. התפקיד של בן תורה בצה"ל הוא להוכיח לעצמו ולעולם כולו שרק באמצעות תורה ניתן לממש את כל האידאלים כולם .הצליחו במשימתכם! ֶא ָמן ִב ְב ִרית ֹו ִ /ה ִציל ֶאת ָמ ְר ְד ַכי ו ְָכל ֲע ָדת ֹו "זִ ְכרּו ַח ְסדֵי ֵאל נ ֱ ִמיַד א ֹויֵב ֲא ֶשר ִצּוָה ִל ְתלוֹת ֹו /נִ ְת ָלה הּוא ַעל ָה ֵעץ ֲא ֶשר ֵה ִכין לוֹ" (מתוך הפיוט "אברך את שם ה'") אדר התשע"ג הרב אהרון פרידמן וגם חרבונה זכור לטוב יוסף חלמיש אחי ,בא לתרום! ר' ניר ישי איסור אכילת דם וורט כיס זאב זפרני פרוייקט השטו"ת עדכונים וחידושים כולם מוזמנים לשבת זכור ולמסיבת פורים במוצ"ש! עורך ראשי :דניאל ידיד-ציון לתגובות הערות והארות: 050-933-1006 D ANIEL .Y ADID .T ZION@GMAIL .COM העלון יוצא לאור ע"י ישיבת כרם ביבנה ד.נ .אבטח 55877 "וגם חרבונה זכור לטוב" הרב אהרן פרידמן שליט"א חרבונא הוא ללא ספק אחת הדמויות השוליות במגילת אסתר ,אולם כל השם לב לפשטם של המקראות רואה כי ללא התערבותו של חרבונה ברגע ההכרעה יתכן וסופו של הסיפור היה שונה לחלוטין .אפשר ואחשורוש היה נרגע מכעסו על המן שהיה שב בסופו של דבר למעמדו הקודם. לא יפלא אפוא שחכמים התייחסו בחשיבות יתירה לחרבונא ומעשהו ,וכך מוצאים אנו בירושלמי (פ"ג ממגילה ה"ז) 'אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב' ובמנהג אשכנז נחתם הפיוט 'שושנת יעקב' בזכרו הטוב של חרבונה שנחרת לדורות עולם בזכרונו של העם. בחפשנו אחר רמזיו של חרבונה ,אנו מבקשים לעמוד על השינוי בכתיב של שמו :בפרק א' הוא נזכר ברשימת הסריסים והכתיב הוא 'חרבונא' באל"ף ואילו במשתה השני שבפרק ו' הכתיב הוא 'חרבונה' בה"א. ארבע דרכים יש לנו בביאור השינוי ותלויות הן זו בזו ובהקדמה שנקדים להן. למדנו במסכת מגילה (דף טז ע"א): אמר רבי אלעזר אף חרבונה רשע באותה עצה היה ,כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח. טיבה של בריחה זו מתפרש לעניות דעתנו בדברי מדרש רבה (פרשה י' אות ט'): 1 מה עשה אליהו הנביא נדמה לחרבונה ואמר לו אדוני המלך 'גם הנה העץ' וגו' ובמדרש החפץ (נתחבר ע"י הרב זכריה הרופא בתימן בשנת ה' אלפים ק"ץ ומובא בתורה שלמה לאסתר) נאמרו הדברים בבהירות: כיון שלא עלתה עצתו ברח ואתא אליהו ואדמי בדמותיה עלה בידינו ששינוי הכתיב רומז לשינוי בין חרבונא ה'אמיתי' לזה המחופש ,הוא אליהו הנביא (וכך אכן כתב בספר מנות הלוי למהר"ש אלקבץ) .ועדיין זקוקים אנו להסבר מדוע דווקא בהבדל זה נרמז החילוף ביניהם. נראה שניתן לבאר את הדבר בשתי דרכים: א .שנינו בברכות (ד ע"ב)' :תנא ,מיכאל באחת גבריאל בשתיים אליהו בארבע מלאך המוות בשמונה' .ופירשו שם שמדובר במניין העפיפות שצריך כל מלאך לעופף על מנת להגיע מן העולם העליון לזה התחתון 1 (ואין כאן מקום ביאור סוד העניין). בעקבות מדרש זה ביאר המהרי"ל בהלכות פורים שלו את מנהג אמירת 'חרבונה זכור לטוב' וז"ל ' :אמר מהר"י סגל חרבונה הוא היה אליהו לפיכך אנו אומרים חרבונה זכור לטוב משום ד'זכור לטוב' הוא אליהו'. ולענייננו ,אליהו הנביא פרח בארבע פריחות עד שהגיע ,על כן הוסיפו על ה-א' של חרבונא עוד ד' ומעתה הפכה ה-א' ל-ה' – חרבונה. ב .על דרך הגימטריה :חרבונ"ה (בה"א) = = 172בר"ח וב"א אליה"ו .והוא פלא. עד כאן שתי דרכים שהן אחת ,מעתה פונים אנו לביאור הדרך השלישית והרביעית בהסבר השינוי של ה-א' ל-ה'. מן המפורסמות שאינן צריכות חיזוק שברקעה של מגילת אסתר עומדת שיבת ציון והקשיים בבנין הארץ והמקדש ,ומקרא מלא קרינו בעזרא פרק ד' פסוק ו': וִּירּוש ָּלִּם. ָּ הּודה יש ֵבי יְ ָּ ּוב ַמ ְלכּות ֲא ַח ְשוֵרֹוש ִּב ְת ִּח ַלת ַמ ְלכּותֹו ָּכ ְתבּו ִּש ְטנָּה ַעלְ - ְ ופירשו בסדר עולם (פרק כט) שכותבי השטנה הם לא אחרים מאשר מיודעינו המן ועשרת בניו. גם אותו העץ בגובה חמשים אמה נדרש בפרקי דרבי אליעזר פרק נ' כעץ מבית המקדש ושם: גבוה חמשים אמה מבית קדשי הקדשים שנאמר (מלכים א' ז',ו')' :ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו'. ועמ ֹו את מעתה מובנת מחד גיסא כוונתו הזדונית של המן לתלות על אותו העץ את מרדכי ִ התקווה לבנין הבית .מאידך יורדים אנו לסוף כוונתו של חרבונה הוא אליהו בציינו שוב את גובה העץ ,המלמד על מקורו ומשמעותו .מותו של המן ובעקבותיו תליית בניו פתחה מחדש את הדרך לבניינו של בית המקדש וכרמז שרמז הרוקח בפירושו לאסתר על הפסוק 'וכל מעשה תקפו וגבורתו' וז"ל: תקפ"ו ( )685בגימטריא ירושלם ( – )685בנה (אחשורוש) את ירושלים. ובמדרש לקח טוב על הפסוק 'דורש טוב לעמו' למדנו' :כל הממון שלקח מבית המן נתן אותו לעבודת ה' '.2 יתכן ולא לחינם נתגלגל הדבר לפתחו של אליהו הנביא מבשר הגאולה שמחד פוגע ברשעים – כמו שנא' בנביאי הבעל 'ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם' .ומאידך בונה את מזבח ה' – כמו שנא' 'וירפא את מזבח ה' ההרוס' .זכינו עתה לשתי הדרכים הנוספות בהבנת השם חרבונה: א .חרבונה :נוטריקון ֶח ֶרב – ּב ֹונֶה .היינו בידו האחת מחזיק אליהו בחרב לנקום ברשעים (המן ובניו) ובידו השניה אבני הבנין לבנין המקדש וכפי שביארנו. ב .חרבונה :נוטריקון ָח ֵרב – ּב ֹונֶה .שחרבונה הוא אליהו הניח במעשהו את עץ הפינה לבנינו של המקדש. ייתן ה' ,ונזכה לראות בעינינו מקדש בתפארתו ,כהנים בעבודתם ,לויים בשירם ובזמרם וישראל במעמדם ,אכי"ר. 2פירוש זה של המדרש מסביר היטב את החזרה הנראית מיותרת על 'בית המן' שניתן לאסתר ומרדכי. אחי ,בוא לתרום! יוסף חלמיש טוב ,האמת שהייתה שייכת יותר כותרת בסגנון "אחרי לרבנות!" או משהו כזה ,אבל ככה הייתם מדלגים ישר למאמר הבא 3תוך סינון" :נו ,עוד פעם איזה ג'ובניק שמנסה להצדיק את ה עקיצה שלו בצבא ,"..או סתם "נו שויין ,עוד עצלן עם אידיאל "..וכו' וכו'. קיצ'ר ,המסר ברור ,תמשיכו לקרוא ולו בשביל שיהיה לכם מה לענות לי ולשכמותי... במה דברים אמורים? האמת שלא הייתי נכנס לכל הסיפור הזה ,אלמלא ה"מיני סערה" שהתחוללה בישיבה, בעקבות החלטתם של כמה מטובי בחורינו ללכת 4לשרת ברבה"צ .5החלטה זו גררה אחריה מסע שכנועים של "בחירי" הרבנות [במיל'] ושות' ,ע"מ "להציל" את צעירי ישראל הרכים לבל יפלו לזרועות השמד של הרבה"צ .בבסיס טענותיהם היו העובדה שאין תרומה ניכרת בשירות ברבנות ,6ההשפעה שלך קטנה מכל מקום אחר בו תהיה, הרבנות היא מקום לכאלו שרוצים לברוח משירות משמעותי ביחידות החי"ר והאג"מ.7 וכן על זה הדרך. אז בתור אחד שחושב שכן ניתן לעשות 'משהו' ברבנות ,רציתי "לסנגר" קצת על אותם בחורים ,ולתת נקודת מבט קצת שונה על הרבנות ואנשיה. דבר ראשון ,הייתי ממליץ לבדוק מה היה מיקומם בכוח של כל אותם רב"צונים .דהיינו, באיזו יחידה הם היו ,מי היה המפקד שלהם ,ובעיקר -מה היו שעות ותנאי העבודה שלהם? ומדוע בכלל הגיעו לשרת ברבנות? ונסביר ,לצורך העניין נשאל שאלה היפותטית :האם רכז מו"ר 8שהיה אחראי על יחידה גדולה [לדוג' :בסיס חצרים] והרב שלו ,איך נאמר בעדינות ,כבר נמצא במצב של שחיקה מתקדמת ,9והוא עושה מסלול [ 9-0-5מגיע ב ,9-עושה 0והולך ב ]5-יכול להיות אמין כשהוא יטען שמסלול הרבנות הוא בזבוז זמן?? נקודה נוספת :כאשר באו למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיחווה דעתו על מקרים שונים שהיו בצבא ,טען שכיוון שהציבור החרדי לא הולך לשרת בצבא אין זה מן הראוי שהוא יבקר את הצבא .זו לא חוכמה לבוא ו'לשפוך' ביקורת על מערכת הרבנות הצבאית, ראשיה ,שריה ויועציה ,וכאשר יאמרו לך" :נו ,בוא תיכנס ותתחיל את השינוי" תענה 3נו ,אל תשחקו אותה .זה בסדר ,גם אני הייתי עושה אותו הדבר במאמרים כאלה... 4איש איש מסיבתו הוא. 5אחרי הערות שקיבלתי בפעם שעברה על שימוש בסלנג הצה"לי שעוד לא מוכר לצצעירי הצאן ,נפרש עתה את מה שנראה פחות ידוע ומובן .א"כ ,הרבה"צ = הרבנות הצבאית. 6ניסוח עדין ל" -אתה לא תורם כלום!". 7אין לי מושג מה פירוש הר"ת ,אבל הכוונה לשריון ותותחנים. 8רכז מסורת ורוח ,השם החדש למש"ק דת. 9נוסיף לזה שהוא הגיע אחרי כ 7-שנות ישיבה ברוטו... בשלילה .הרי כל הזמן אנחנו טוענים שהמצב בצבא הוא 'על-הפנים' ,הכשרות לא הכי, שירת נשים ,שילוב לא ראוי וכו' ,אז הנה יש את ההזדמנות לבוא ולשנות ,לשפר ,ואז מתחילים להצטדק בטענות סרק למה לא להגיע ולהשפיע?! הרי אם נדון לגופן של טענות ,נמצא שלא טובת העם והצבא היא העומדת לנגד עיני אותם בחורים שנמנעים מללכת לרבנות בטענה ש'אין בה תרומה משמעותית' וכדו'. אלא האגו האישי שלהם ,שקשה לו לא לתפוס את העובדה ש'אני לא אתרום ביחידה הכי מובחרת ,בחי"ר/במודיעין – מקום שנוכל לנפח את החזה ולומר" :אני ב.10"... בואו נלך צעד קדימה .הרי בכל אותן יחידות יהיה מי שיעשה את העבודה גם אם לא יהיו שם ביינישים [צר לי ,אבל כן ,יסתדרו גם בלעדינו] ,אך מי יגיע לאותם מקומות ברבנות אם לא הביינישים? – סיפר לי אחד מחברי לקורס ,שהמשיך לפיקוד בקורסי הרבנות ,שמגיעים אליו לקורס חבר'ה שהקשר בינם לדת הוא מקרי בהחלט ..11כל מי שרוצה לעשות שבוע-שבוע בצבא בלי לעבוד קשה מגיע לרבנות ...אחרי זה פלא שיש על מה לקטר?? אני לא בא לומר שכל בייניש צריך לשרת רק ברבה"צ ,אבל אני כן חושב שמי שכן בחר בדרך החשובה הזו יש להעריך אותו 12על כך ,ובטח שלא לנסות ולהסית אנשים מללכת לשם .נכון ,זה לא תפקיד שבו רואים כל הזמן את תוצאות ההשקעה בשטח, והפידבקים לא 'עפים' מכל כיוון ,אך עדין העבודה היא רבה ו"לא אתה בן חורין ליבטל ממנה ...ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך ,ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא" .13והצעה לי לאותם ג'ובניקים ללכת שבוחרים למודיעין ,מדריכי יח"ש וכל מה שנראה עם משמעותית, תרומה שיבדקו בינם לבין עצמם למי הם בא-מ-ת לתרום?! מחפשים ואכמ"ל. 10וכמו שאמר פעם המשגיח שליט"א" :זה שאין כומתה בצבע אדום על הכתף -לא פוגע בשידוכין". 11ערסים ,בעלי קעקועים [כן,כן ,זה לא בצחוק!!]. 12מה גם שתפקידו הוא לדאוג לנו בכל יחידה שלא נהיה בה.. 13למרות שיש פידבקים מידי פעם ,ואז באמת תחושת ההשפעה היא לאין ערוך .ומי שרוצה לבדוק האם יש באמת תרומה מוזמן לשאול את אלו שעשו משהו ברבנות ,ויכולים להביא כמה הוכחות לתרומתם .מי שמחפש מישהו כזה אני יכול לתת לו כמה שמות.. איסור אכילת דם -הדחה שקודם המליחה ר' ניר ישי בתורה מוזכר האיסור לאכול דם בפסוק "וכל דם לא תאכלו". בגמ' בחולין (דף קיג ע"א) איתא " :אמר שמואל :אין הבשר יוצא מיד דמו אא"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה .ובמתניתא תנא :מדיח ומולח ומדיח" .פירוש :על מנת להכשיר את הבשר לאכילה לאחר השחיטה יש להוציא ממנו את דמו וזאת ע"י ג' פעולות :א .הדחה ראשונית במים. ב .מליחת הבשר במלח גס .ג .הדחת הבשר ג' פעמים. נחלקו הראשונים מהו טעם של ההדחה שקודם המליחה: רא"ה :מטרת ההדחה הראשונית היא להעביר את הדם שעל פני הבשר ,שהמלח לא מפליט אלא דם שבתוך הבשר אך לא דם שעל הבשר ונתייבש. ר"ן :מטרת ההדחה הראשונית היא לרכך את הבשר קודם המליחה ,שדם היבש שעל החתיכה ובתוכה לא יכול לצאת ע"י המליחה בלבד. נפק"מ בין השיטות :אם חתך את החתיכה לאחר ההדחה הראשונה-ע"י החיתוך פורש דם נוסף ונמצא על גבי מקום החיתוך. לפי שיטת הרא"ה -חייב להדיח שנית ע"מ להסיר הדם ובמידה ולא הדיח שנית ,מליחתו לא הועילה כלל (וכ"כ הרמ"א). לפי שיטת הר"ן -כיוון שהחתיכה כבר התרככה לא אכפת לן במה שנתרככה ומותר למולחה בלא הדחה נוספת. להלכה -פסק השו"ע דיש להחמיר ולהדיח שנית לאחר החיתוך. בשר שנטחן קודם תהליך הדחה ומליחה ,לכאורה אין אפשרות להסיר את דמו ולכן אין להתירו בבישול אלא בצליה בלבד. נפק"מ נוספת :נמלח בלא הדחה ראשונה. לפי שיטת הרא"ה -היה צריך להדיח ע"מ להסיר את הדם ,היות ולא הסיר את הדם ,נבלע הדם בבשר ולא ניתן להכשירו כלל. לפי שיטת הר"ן -מטרת ההדחה הראשונית היא ריכוך הבשר והכא לא התרכך כלל ,מ"מ יועיל למולחו שנית. נפק"מ שלישית :אם הודח מעט ולא נשרה במים. לפי שיטת הרא"ה -גם ע"י הדחה מועטת מסיר הדם ומהני מליחה. לפי שיטת הר"ן -לא מועילה הדחה מועטת ,דאינו מתרכך בזה ,אלא צריך להשהות את החתיכה במים למשך חצי שעה. להלכה -מסתימת דברי השו"ע משמע דמהני אף הדחה מועטת ,והרמ"א כתב דיש להתיר הבשר בדיעבד ע"י הדחה מועטת. נפק"מ רביעית :שרה חצי חתיכה בכלי עם מים. לפי שיטת הרא"ה-החלק שהיה מעל המים לא הודח ויש חשש שיש עליו דם ,לכן המליחה לא מהני. לפי שיטת הר"ן -אף שחצי מהחתיכה היה למעלה מהמים ,החתיכה מתרככת ומועיל לה המליחה. מעשה רב :שמעתי בשם מרן הרב אליהו זצ"ל :טוב שכל משפחה תקנה מידי פעם בשר לא מוכשר על מנת שלא לשכוח את הלכות מליחה כדין. וורט כיס פרשת תרומה "זהב וכסף ונחשת" (כה-ח) החתם סופר מוצא רמז נפלא שאותיותיהן של שלוש מילים אלה מרמזות על כל ימות השנה שיש בהם קריאת התורה: ז -שבת .ה -יום חמישי .ב -יום שני .כ -כיפורים .ס -סוכות .פ -פסח/פורים .נ -נרות (חנוכה) .ח -חודש (כולל ראש השנה שזה גם ראש חודש) .ש -שבועות/שמיני עצרת/שמחת תורה .ת-תענית. "ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא" פרשת תצוה "וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי " (כט,מד) לכאורה המילים "אקדש לכהן לי" שבפסוק מיותרים מכיוון שהמילה "וקדשתי" שבתחילת הפסוק מוסבת על כל הפסוק? כתוב בספרי שכל מקום שמופיעה בתורה המילה "לי",פירושה-קיים לעד ולדורות.ומכיוון שהכוהנים נתונים לעבודת המזבח,על כן בזמן שהמזבח חרב,גם בכוהנים לא יהא קדושה .לכן אומר הכתוב "וקדשתי את אהל מועד וגו' שהם קדושים לעבודה,אבל את אהרן ובניו "אקדש לכהן לי" שקדושת הכוהנים שונה מקדושת המזבח כי הכוהנים קדושים בבחינת "לי" דהיינו לדורות,כי קדושת הכוהנים לא תלויה בקדושת המזבח אלא קדושים לעולם. (משך חכמה) פרשת כי תשא "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' לכפר על נפשותיכם " (ל,טו) קשה מדוע לא ירבה העשיר אם ירצה? קיימא לן שמחנה צבא שבא לעיר ורוצים ממון,אם באו מחמת ממון אז העשיר ייתן הרבה והדל ייתן מעט,אבל אם באו להרוג נפשות אלא שייקחו כופר נפש ממון,אז העשיר והעני יתנו בשווה.ולכן אומר הכתוב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט,ואם תשאל מדוע כולם שווים,לכן אומר הכתוב "לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם" לצורך נפשות כולם שווים. (מדרש יהונתן) פרשות ויקהל (פקודי) "ויקחו מלפני משה את כל התרומה...למלאכת עבודת הקודש לעשות אותה" (לו,ג) לכאורה המלים "לעשות אותה " מיותרות בפסוק? כתוב במשנה בשקלים (פ"ג מ"ג) שבית רבן גמליאל היו זורקים את שקליהן ללשכה סמוך לתרומת הקופה,כדי שהתורם יתרום משקליהן והקרבנות יבואו מכספם,יוצא מזה שיש זכות מיוחדת להאדם הזוכה שמכספו נקנה הקרבן להשי"ת.ולכן כתוב בפסוק שבנ"י הביאו את תרומתם לעשות אותה,שכל אחד רצה שמנדבתו ממש יעשו חכמי לב המשכן וכליו ולא שישתייר לצורך נדבות וכיו"ב. (אגרא דכלה) פרוייקט השטו"ת זאב זפרני בדבר אשר שאלת גבי סולדאט (חייל ,בעברית צחה' .פראייר' בעברית מדוברת) שומר תורה ומצוות בצבא ישראל ,אם צריך לילך אם כנפות כמו צבע בגדי הצבא שלהם? נצא השדה לקטוף פרחים ללקוט שושנים ולשזור זרים בפרדס התורה וההלכה. ונצא לשזור פתילים ולקשור קשרים ולארוג אריגים בבדי התורה וההלכה. ובתחילה נדון כהצד דחייבים לילך בטלית קטן בצבע ירוק דייקא .ורציתי להביא ראיה משמואל במעשה שרדף אחרי דוד במדבר עין-גדי שקרע דוד את כנף מעילו ,דכתיב: "ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ַויַגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי" .ועדין היה בבגדי הצבא שלו ,ובתר כתיב אחרי שקרע את כנף מעילו ,ככתוב" :ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דעו ראה" וגו'' .ומקרא מלא הוא שהיה בגד הצבא שלו בצבע כרתי. ומצאתי בתלמוד תל אביבי הנד"מ בזה"ל" :ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר 'ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון' ,ואין בחורי ישראל אלא יוצאי צבא כדכתיב' :ויקם ׁשאול וירד אל מדבר זיף ואתו ׁשלׁשת אלפים איׁש בחורי ישראל לבקׁש את דוד במדבר זיף' ואין הוד אלא ציצית כדכתיב "הוד והדר לבושה" והוא דאמרינן כזית הודו היינו כזית טליתו" .ע"כ. ואחר זמן ראיתי שהיא פלוגתא דאמוראי להדיא בגמרא דידן במסכת סוכה :והירוק ככרתי, רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל. כפרט וידידי הגאון הרדי"צ מחבר הספר החשוב "עוללות הבוסר" (כינוי לזמורות...שאינו אלא ֶ ועוללות) הביא ראיה מהא דאיתא בגמ' בברכות" :מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי .דמאי טעמא דר"א דסבר עד שיכיר בין תכלת לכרתי? מה ענין כרתי להכא? אלא ברור כחמה מחוץ לנרתיקה דמשום שהיו ציציותיהם צבועים בצבע כרתי .והנה לפי דברינו לכאורה הוא תלוי בפלוגתא דר' מאיר ור' יהודה במסכת סוכה ,דר"מ דמכשיר הירוק ככרתי סבר כר"א דזמנה הוא שיכיר בין תכלת לכרתי ,ואילו ר"י דסבר דהירוק ככרתי פסולה סבר כת"ק דבעינן שיכיר בין תכלת ולבן ודו"ק היטב היטב. ועוד הביא ידידי הגאון הנ"ל ראיה ממה שכתב בספר הלכה ממקורה הלכות צבא ,שהביא שם את דברי הרש"ף (הרב שלמה פרץ ,לא הרשות הפלסטינית) שכל חייל הלובש טלית קטן מתחת לבגדיו רשאי להוציא את הפתילים ,ועוד כתב שם דכאשר יש חשש שפתילי הציצית יגבילו את הפעילות או האימון ידון הדבר בין מפקד היחידה לרבנות .ואמר ידידי הנ"ל דהרי נפסק בספר חוקי המטכ"ל דמלבושי החיילים יהיו בצבעי הצבא ,ולכן לא דיבר הרש"פ בציצית לבן אלא בציצית ירוקה ככרתי. ומה שהביא ראיה מהרש"פ שכתב שכל חייל הלובש טלית קטן רשאי לעשות זאת ללא הגבלה הן בשגרה והן באימונים ,זה אינו נכון! ודבריו טעות גמורה והם כעוללות מכלאי הכרם של ישראל מומר לעניין שילוח הקן ,וכיין נסך בקידוש שנעשה מפרט מכרמו של מי שיש לו אייפון ,ואין בהם לא קשר ולא ריח לא טעם ולא צבע ,שוודאי כוונתו כאשר הציצית צבע הכרתי ,דהרי בהלכות המטכ"ל נפסק שצריכים להיות הבגדים בצבע בגדי הצבא ,ויקשה דהרי רק האשכנזים נוהגים להוציא את ציציותיהם לחוץ (ויש לדון אם היתרו של הרש"פ עוסק גם בגולני או בכפיר ...אולי בפורים הבא) והרי נפסק בשו"ע או"ח סי ט' סעי"א שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית ,והמדקדקים נוהגים כן .ובהגה כתב :והאשכנזים אין נוהגין לעשות הציצית רק לבנים ,אף בבגדים צבועים,ואין לשנות .ואומר המשנ"ב שם אף בבגדים צבועים :מכל מקום ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית קטן לבן כדי שיהיה יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים .וא"כ כאשר התיר הרש"פ לילך אם ציצית לחוץ התכוון לאשכנזים שנוהגים להוציא ציציותיהם וא"כ דיבר בט"ק לבן. ומצאתי מקראות מפורשים דצריך שיהיה הט"ק בצבע לבן .כתיב" :לבן ליעקב הכי אחי אתה" כדאמרי הפייטערס בלע"ז "קרבי זה הכי אחי" עפ"ל. ועוד מצאתי בספר חדוות יגון" :לבן לאמר לקח יעקב" .וכמעט שביקשתי לגנוז מקראות אלה משום דסתרן אהדדי דכתיב "לבן ליעקב מה עשית" ולאחר עיון מעמיק אולי אפשר לתרץ כמו שכתב ברש"פ דקרא קמא מיירי בזימנא דשרי והא קרא בזימנא דא"א לילך בל בן ,משום שאז היה יעקב בורח מבית הנכד של אח של סבא שלו (נו ההוא איך קוראים לו )...ועל כן היה גם בהסוואה וודאי שהיתה לו ציצית ירוקה ,דבזמן הסוואה לכו"ע אסור ט"ק לבן. לאחר עיון נוסף מצאתי בשו"ת ישכיל הכסיל ,שהביא עוד ראיה לדברינו מדכתיב" :ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום" ,ומשמע דאפי' כופין בי"ד בשוטים לילך בלבן והרביצו להם השוטרים על ששנו לבושם וכדאמרינן בגמ' במנחות תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת. וכן מצינו בספר דברים" :אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב" .ופרש"י שם שאלה דברי תוכחה שאמר משה לבנ"י והוכחם ברמז ע"מ שלא לבישם והוכיח על לבן ר"ל שהיו הולכים בד' כנפות לבן ולא כזית בהיותם במצרים כמו שראינו לעיל וודאי שכל זה בהיותם צובאים צבא דאי מיירי באזרחות הא שרי לכו"ע לילך בלבן. והמקרא הידוע ביחזקאל כתיב" :ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי וכו'" וודאי שהיה לו אז שער לבן ואת"ל אולי היה לו שער שחור או בצבע אחר היה צ"ל ויקחני בשער ראשי או בקוצותי ועוד הרבה לשונות היה יכול להשמיענו אלא גם אתא לאשמועינן דציצית בעינן שיהא לבן .ויש לעיין עוד בזה טובא ,ואכמ"ל ודו"ק ושתו"ק. עדכונים מהחזית הגיע לסיומו קורס המכ"ים הראשון של מחזור אדר התשע"ב התותחנים נטחנים בקו מעניין במיוחד הכפירים ניגשו למבחן 70 לקראת סיום המסלול ועברו מסע כומתה בנוסף זכו לשמוע שיעור מהר ב פרידמן בבא"ח בקעות תתחילו לעדכן! !! חידושים מהכרם שני תותחנים מחוכמים עקצו הדגשה במדור בני"ש של שני חודשים בביקור אחד ע"י הגעה בערב ר"ח שבט גם בישיבה נערכו הבחירות הכלליות ובעלי השל"ת קיבלו תזכורת שגם לימוד בישיבה הינו שירות צבאי (הייתה קלפי צבאית בישיבה) נפתח גמ"ח תרופות חדש על שם יונה הרץ באחריות נתנאל תמאם (עיינו במרשם) בעלי הפרופיל הקרבי העתידים להתגייס בחודש ניסן קיבלו SMSים המבשרים על איוש של חטיבת כפיר (כן ,עוד פעם) וחיל שיריון הרב מיכאל רוזנצוויג ,מועמד לראשות הישיבה העביר שיעור גדוש ולמדני בהיכל הישיבה החלו הצילומים של סרט הפורים השנתי ע"י שיעור ד' החוצניקים יצאו לשבת גיבוש ב'חברון –עיר האבות' התקיימה שבת שבושי"ם גדושה ומוצלחת (תבינו לבד את הקשר בין שתי הידיעות האחרונות) וימלא המן חמ(א)ה... מדור בני"ש גולני אדר התשע"ב אמיר כרמי יהושע ליפסקר יוסף שיליאן (מ"כ) יהודה פין מאיר נבון כפיר תמוז התשע"ב אור סיאני אביחי חג'בי אברהם בן יקר אביאל דיין (ח"ק) כללי ניסן התשע"ב יהודה ועקנין איתן בורוויק כסליו התשע"ג נתנאל שטיינפלד חיל האוויר תשרי התשע"ג נתנאל סגרון מרדכי שחר אורי רבי איסוף קרבי אדר ב' התשע"א צבי היימן (מ"כ) ינון ספוקויני (מ"כ) חנוך קמרי (מ"כ) ניסן התשע"ב חיל הים ניסן התשע"ב עידו קליין תותחנים אדר התשע"ב מרדכי חיון דניאל סבן דניאל סלומון יהל קלינמן מישאל גרמה גבריאל כהן נדב בראל עדיאל לוזון אסף מרק שריאל צעידי רבנות צבאית ניסן התשע"ב אלחנן כהן אריאל הברמן מתן אלמה שמואל סויבלמן תמוז התשע"ב אביאל כהן מודיעין אדר ב' התשע"א יצחק קווס ניסן התשע"ב אביה שלוש אפרים ברדנשטיין יהונתן פנחסוב מזל טוב! למיכאל ריגלר לנישואיו לישראל קולקר לנישואיו לאסף איטח לנישואיו לאלחנן זינגר לאירוסיו לרועי ימיני לאירוסיו ליוחנן בורשטיין לאירוסיו ליוסף שיליאן לסיום קורס המ"כים לחיילי כפיר לסיום ההכשרה נו"ן בי"תים המודגשים החבר'ה במדור בני"ש ביקרו בחודש האחרון בישיבה. מי שיש לו עדכונים, תמונות ,שירים וכדומה מתבקש להעביר לעורך לצורך המשך קיומו של העלון .תודה!
© Copyright 2024