בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק העותרת: בג"צ 4100032 קבוע לדיון ליום 424232 הרכב בראשות כבוד השופטת חיות חברת נס א 2טכנולוגיה בע"מ באמצעות עו"ד יפית מנגל ועו"ד עדנה מירב שכתובתן לצורך המצאת כתבי בי-דין היא רח' הברזל ,43בניין Bרמת החייל ,תל אביב 01796 טלפון ; 64-0330103 :פקס64-0337946 : דואר אלקטרוניyafit@yafitlaw.com : נגד המשיבים: 29שר הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות פרקליטות המדינה ,משרד המשפטים מרח' צלאח א-דין ,41ירושלים 19919 טלפון ; 64-0300611 :פקס64-0307699 : 24המוסד לביטוח לאומי באמצעות עו"ד עמוס א 2רוזנצויג ו0או עו"ד ארנה רוזן-אמיר ו0או עו"ד כרמית נאור מרח' ויצמן 94ת.ד 1661ירושלים 19161 טלפון ;64-0761404 :פקס64-0696147 : 21מועצת הביטוח הלאומי באמצעות עו"ד עמוס א .רוזנצוויג היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי תגובת העותרת להודעת המשיב 4 בהתאם להחלטת כבוד השופטת חיות מתאריך 41.9.96מתכבדת העותרת להגיש תגובתה להודעת המשיב 4מיום 47.9.96כדלקמן: .9באופן כללי ,העותרת מרוצה כמובן משינוי העמדה של המשיב 4ונכונותו העקרונית להכרה בזכותם של מעסיקים להגיש השגותיהם על ביקורת ניכויים לועדת שומה .לאורך שנים והתכתבויות אין ספור של ב"כ העותרת עו"ד יפית מנגל ,כמו גם בתגובתו המקדמית לעתירה זו ,שלל המשיב 4באופן גורף את טעמיה של העתירה ואף ביקש מבית המשפט להשית הוצאות גבוהות על העותרת לשיקוף מורת רוחו מהגשתה. .4העותרת ,שהינה מחברות ההיי-טק המובילות בישראל ,ראתה לעצמה חובה ציבורית לתקן את העוול במעשי ומחדלי המשיבים ,למענה ולמען ציבור המעסיקים והמבוטחים כולו, סירבה להשלים עם הפגיעה המתמשכת בזכויות האדם ועקרונות הדמוקרטיה ונשאה על שכמה את העלויות והסיכונים שבהגשת עתירה זו. .4פסקי הדין שנתן בית משפט נכבד זה בבג"צ 33/61פאטמה סנקדלי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן :פרשת סנקדלי ) ובג"צ 617/94תנועת אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין נגד המוסד לביטוח לאומי ואח' מצביעים על מגמה מדאיגה לפיה רק עתירה לבג"צ מצליחה להניע את המשיבים להקים ועדות ערעור כמצוות המחוקק. .3עוד נבקש לציין לפני בית המשפט הנכבד כי למרות החלטתו מיום 93.6.93כי על המשיב 9 לוודא כי עמדת המשיבה 4תוגש לפני הדיון בעתירה ,עמדתה כאמור לא הוגשה ולא נשמעה הסיבה להימנעות קיום מצוות בית משפט נכבד זה .במקומה הוגשה הודעת המשיב ( 4אשר מכילה עובדות והתחייבויות אך אינה מגובה בתצהיר) ומעידה על עצמה כי היא תוצאה של התדיינות המשיבים וכי למען הסר ספק מוגשת על דעת המשיבה .4יחד עם זאת ,כפי שלמדנו מהתשובה המקדמית שהגיש המשיב 4עיקר המחלוקת בין המשיבה 4למשיב 4 היה התערבותו של המשיב 4בסמכות המשיבה 4למנות את חברי הועדה וסירובו של המשיב 4לכלול בהרכב ועדות השומה נציגי מעסיקים .תמוה כי הודעת המשיב 4שנכנסת לפירוט רב לגבי ההסדר שהיא מבקשת לקבוע ,שותקת דווקא בנושא זה .ככל הידוע לעותרת ,לגורמים במשיבה 4התנגדויות גם לשינויים נוספים שמציע המשיב 4בהודעתו להסדר הקבוע בחוק. .6ההודעה אינה מצרפת את פרוטוקול הדיון שהתקיים במשיבה 4וההחלטה לאמץ את ההסדר המוצע בהודעת המשיב ,4ומסתפקת באמירה כללית כי "ההודעה הינה על דעת מועצת המוסד". .0בנושאים נוספים ההודעה שותקת – כך למשל ,אין כל התייחסות לאופן בו על המשיב 4 לפרסם את קיומן של ועדות השומה ,ובמיוחד חובתו להודיע לכל המעסיקים שקיבלו את ההחלטה נשוא העתירה כי היא מבוטלת וכי עומדת להם זכות השגה בועדת שומה .כמו-כן ההודעה אינה מתחייבת ללוח זמנים כלשהו. .7כפי שציינו לעיל ,קיימים סימני שאלה רבים הדורשים בירור לגבי הנושאים אליהם הודעת המשיב 4כלל אינה מתייחסת .לגבי עמדתנו בנושאים הנכללים בהודעה ,נחלק את התנגדותנו לשניים: השינויים שמבקש המשיב 4להכניס בלשון החוק .1בהודעה מבקש המשיב 4מבית המשפט הנכבד להורות על שינויים בפרטים השונים של סעיף 474לחוק .כפי שהראינו בהרחבה בעתירה ,תפקידו של המחוקק ושלו בלבד הוא לשנות את ספר החוקים ואם סבורים המשיב 4או המשיבים האחרים או בעלי עניין אחרים בקרב הציבור ,כי נדרשים שינויים ,יביאו עמדתם בפני המחוקק במסגרת ההליכים המקובלים לשינוי חקיקה .כך לדוגמא ,אם סבור המשיב 4כי אין צורך בהקמת ועדת שומה ליד כל סניף של הביטוח הלאומי ,או אם הוא סבור כי אין זה רצוי שמינוי הועדות יהיה בסמכות המשיבה ,4והעיקרון ברור. .1יחד עם זאת ,העותרת אינה מתנגדת לקביעתו של יישום הדרגתי של החוק במסגרת לוחות זמנים ברורים שיוגדרו ויקבלו תוקף של פסק דין. סירוב המשיב 4להכיר בזכות העותרת להביא השגתה בפני ועדת שומה .96בפסקה 0להודעה מבהיר המשיב 4כי אינו מכיר בזכותה של העותרת להגיש השגותיה על ביקורת הניכויים שנערכה לה לועדת שומה – "לאור האמור לעיל נראה כי הדיון בעתירה מתייתר הן מהטעם שבעניינה של העותרת הוצאה שומה סופית ע"י רשות המיסים ומשכך ממילא אין סמכות בחוק לוועדת השומה לדון בהשגותיה2"22 .99ההחלטה האם עניינה של העותרת נמצא בסמכותה של ועדת השומה נתונה כמובן לועדת השומה ולא בסמכותו של עו"ד עמוס א .רוזנצויג – היועץ המשפטי של המשיב .4לאחר שתתכנס הועדה ,תשמע את טיעוניה של העותרת ותבחן אותם בלב פתוח ונפש חפצה ללא שיקולים זרים ובהתאם להלכות דיני הביטוח הלאומי ולכללי המשפט הציבורי ,תחליט גם בשאלה האם הוצאתה של שומה סופית ע"י רשות המיסים רלוונטית להשגתה. .94כפי שציינו בעתירה ,איננו מבקשים כי בית משפט נכבד זה יבוא במקום ועדת השומה ואין אנו מבקשים כי יכריע לגופן של שאלות הנוגעות לביקורת הניכויים של העותרת .כל שביקשנו בעתירה זו הוא להכיר בזכותה של העותרת ושל כלל המעסיקים במשק להגיש השגותיהם לועדות שומה כפי שקובע הדין בישראל .יחד עם זאת ,חשוב שנבהיר כי ודאי שאין לראות בעתירה מיותרת כפי שמבקש המשיב 4בהודעתו ,ולפיכך נתייחס בקצרה גם לגופם של דברים ולצדקתה של העותרת בהשגותיה על קביעות ביקורת הניכויים שנערכה לה. .94תמצית טענתה של העותרת בהשגה שהגישה הוא דרישתה להשבה (באמצעות קיזוז מסכום החוב שנקבע בביקורת הניכויים) ,של סכום דמי הביטוח הלאומי ששילמה בגין מימוש מניות ע"י עובדיה ,שמקורן בהקצאת מניות על פי מסלול ההקצאה שנקבע בסעיף 964 לפקודת מס הכנסה ,כנוסחו עובר לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ,)944התשס"ב4664- (להלן :תיקון .)944 .93השגת העותרת הוגשה לאחר שבית המשפט העליון הצהיר לראשונה ,בפסק דינו בע"א מאוחד 0961/66פקיד שומה תל-אביב נ' יחזקאל לפיד (פורסם בנבו ביום ;49/94/4661 להלן" :הלכת לפיד") ,כי עמדת נציבות מס הכנסה לפיה הכנסה ממימוש אופציות במסלול 964הישן מהווה הכנסת עבודה הנה שגויה וכי דין הכנסה זו להיות מסווגת כהכנסה הונית. כפי שהרחבנו בעתירה ,המוסד דחה את דרישת העותרת להשבת דמי הביטוח בגין מימוש האופציות ולא נענה לבקשתה ,לקיים דיון בהשגתה בוועדת שומה. .96חיזוק לעמדת העותרת בהשגתה נושא העתירה ניתן ביום 46ביולי 4693בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק בל , 33474-61-99אורמת מערכות בעמ נ' המוסד לביטוח לאומי ( ,להלן":עניין אורמת") ,בו נדונה סוגיה זהה לזו של העותרת .בית הדין לעבודה מתייחס לטענותיה של העותרת כמצויין בסעיף 96לעתירה זו ומפורט בתכתובת של עו"ד יפית מנגל עם המשיב ( 4צורפה כנספחים ה-3ה 6לעתירה זו). .90החשיבות לענייננו היא קביעתו של בית הדין לעבודה כי הלכת לפיד רטרוספקטיבית ,וכי הואיל והכנסה ממימוש אופציות שמקורן בהקצאת מניות על פי מסלול ההקצאה בסעיף 304בנוסחו הישן היא הכנסה הונית הכנסה זו פטורה מדמי ביטוח ומכאן כי על המוסד להשיב את דמי הביטוח שגבה בגין מימוש האופציות הנ"ל2 .97אף כי פסק הדין הנ"ל ניתן בחודש יולי ,4693גם לגביו שותקת הודעתו של היועץ המשפטי של המשיב - 4לא רק שאין זכר לקביעות בית הדין הנ"ל והרלוונטיות שלהן לעניינה של העותרת ,אלא המשיב בחר לחזור אל טענות שכבר נדחו על ידי בית הדין בפסק דינו בעניין אורמת .טענתו בסעיף 0להודעה כי הדיון בעתירה מתייתר מהטעם שבעניינה של העותרת הוצאה שומה סופית ע"י רשות המסים ,הובהרה ונדחתה בפרשת אורמת (שם ,פסקה 49 לפסה"ד): "ספק אם אכן הכל סברו שהנורמה המשפטית המחייבת היא שמדובר בהכנסה פירותית 2כך ,נראה כי עוד בסוף שנות התשעים רשות המס עצמה הייתה מודעת לקושי הפרשני שנובע מסעיף 304ולכן הוצא בשנת 4000עדכון שהתיר לפקידי השומה להגיע להסדרי פשרה מסוימים בהקשר זה2 בנסיבות אלה ,לא ניתן לקבל את טענת המוסד כי הלך אחר רשות המס ובוודאי שהיה עליו להיערך לאפשרות שדמי הביטוח שהוא גובה מהקצאת מניות על פי מסלול 304לפקודה אינו וודאי " .91בנוסף ,טענת המוסד לקיומן של שומות מס סופיות ,מתעלמת מקביעות בית המשפט העליון בהלכת לפיד ,כי אמנם מדובר בהכנסה הונית אולם הכנסה זו אינה זכאית להקלה במס הכנסה ( )46%מכוח צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר) התשנ"ב – , 9114לפיכך יחול על רווח הון במכירת מניות אלו המס השולי של העובד ,מכאן כי אין כל משמעות אופרטיבית לשומות המס ולא היה מקום לתקן את השומות שהרי אין לכך משמעות לעניין תשלום המס על הכנסה זו ,זאת בשונה מתשלום דמי ביטוח לאומי ,עליהם חל פטור מלא בגין הכנסה הונית זו. סיכום .91לסיכום עמדתנו בנוגע להודעת המשיב 4נאמר כי לצד התעוררות התקווה כי המשיבים אכן משתפים פעולה ביניהם מתוך הכרה בחובתם להקים ועדות שומה כמצוות המחוקק ומתוך כוונה לפעול להקמתן ,קיימים חששות רבים ושאלות שנותרו ללא מענה ,הדורשים את המשך בירורה של העתירה והגשמת ההבטחות במישור המעשה בעניינה של העותרת ושל הציבור בישראל. .46עוד נבקש מבית המשפט הנכבד להשית הוצאות ראויות על המשיבים לאור התנהלותם בעניינה של העותרת ומעסיקים נוספים ,ולאור הימנעותם השיטתית מהקמת ועדות כמצוות המחוקק ופגיעתם בציבור בישראל ובעקרונות שלטון החוק והדמוקרטיה. הוצאות ריאליות יעודדו עותרים אחרים לפנות לבית המשפט הנכבד לסעד של צדק. העותרת ראתה חשיבות חברתית ציבורית בהגשת העתירה ולא חסכה באמצעים ,ולצורך העתירה אף שילבה שני משרדי עורכי דין – משרדה של עו"ד יפית מנגל אשר מתמחה בדיני הביטוח הלאומי ואשר ליווה את מאבקה של העותרת מראשיתו ,ומשרדה של עו"ד עדנה מירב אשר מתמחה במשפט מינהלי -חוקתי והצטרף במיוחד להכנת העתירה .הוצאותיה הכפולות של העותרת על שכר טרחה צריכות לבוא גם הן לביטוי בפסיקתו של בית המשפט הנכבד. .49נסיים בדבריה של כבוד הנשיאה בייניש בפרשת סנקדלי המדגישים את האינטרס הציבורי החשוב בעתירות שעניינן הנעת המשיבים לקיום הוראות החוק בהקמת ועדות שנועדו לבחון ולפקח על פעולותיו של המשיב 4והחשיבות שבפסיקת הוצאות לעותרים שהביאו להישגים אלה: "העתירה שלפנינו הוגשה מטעמים של אינטרס ציבורי מובהק והתריעה על פגמים חמורים שנבעו מאי מילוי הוראת השעה שנקבעה בסעיף 410ב' לחוק הביטוח הלאומי אשר פקעה בטרם יושמה אף שנקבעה בחוק לתקופה של 1 שנים2 מתגובת המשיבים שהוגשה לנו לקראת הדיון היום עולה ,כי אף שחלף זמן ניכר בחוסר מעש ,עיקר טענותיהן של העותרות אשר הועלו בשמו של ציבור חלש ופגיע של הקשישים בישראל נענו ,והדבר בא לידי ביטוי בהקמת 1 ועדות ערר כמבוקש ונדרש על פי החוק שפקע ,ואף הוגשה הצעת חוק לכנסת להאריך את הוראת השעה האמורה לתקופה של שנה נוספת2 בכך מיצתה העתירה את יעדה לעת הזו 2מתוך תקווה שהוועדות תפעלנה אולי גם הושג הישג לעתיד 2מקובלת עלינו הערת בא-כוח העותרות כי הארכת הוראת השעה לשנה אחת בלבד עלולה להביא לכך שתקופת הזמן תהיה קצרה מדי לשם בחינת מטרתה וככל הניתן אנו ממליצים למחוקק לשקול הארכה לתקופה ארוכה יותר 2רשמנו לפנינו את הודעת באות-כוח המשיבים לפנינו כי הן תפעלנה כדי לפרסם את התיקונים המקנים כיום לציבור הקשישים הזדמנות לקבלת הסעד שהם זקוקים לו ,וזאת כדי שהציבור הרלוונטי יוכל למצות את הזכויות הניתנות לו על פי ההסדר החדש2 בכך באה העתירה על סיפוקה ואין עוד מקום למתן הצו המבוקש2 בהתחשב בכך שהעתירה אכן הביאה לתוצאה המבוקשת יישאו המשיבים בהוצאות העותרות בסכום כולל של " 2₪ 30,000 __________________ עו"ד יפית מנגל ב"כ העותרת _______________________ עו"ד עדנה מירב ב"כ העותרת
© Copyright 2024