‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬ ‫משרד עורכי דין‬ ‫רשּות כַּ הֲ לכה‬ ‫ניסן‪ ,‬תשע"ד‬ ‫גיליון מס' ‪76‬‬ ‫אפריל ‪1024‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬עו"ד שהם קרן‬ ‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחות אירית אמיגה ורותם רייפן‬ ‫‪1‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫תיקון חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' ‪ )6‬התשע"ד ‪ -1024-‬מטרת התיקון היא‬ ‫דחיית המועדים שנקבעו בחוק לעניין החובה המוטלת על רשויות מקומיות להקים‬ ‫חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫חוזר מנכ"ל ‪ -53102/‬נוהל חלוקת כרטיסים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים‬ ‫עירוניים‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫חוזר מנכ"ל ‪ -131024‬נוהל מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית‪.‬‬ ‫‪ .2‬עדכוני פסיקה‬ ‫דיני עבודה‬ ‫‪.1.2‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה של עובדת עירייה‪ ,‬לתשלום‬ ‫זכויות שונות בגין תקופת עבודה ובגין פיטורים שלא כדין וקבע כי נפלו פגמים‬ ‫כבדים בהליך הפיטורים‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המשטרה הפרה את חובת האמונים שלה‬ ‫כמעסיקה בכך שעיכבה את הליכי גיוסו של המשיב וגרמה לכך שלא יהיה זכאי‬ ‫לפנסיה תקציבית‪ .‬בנסיבותיו המיוחדות של המקרה יחול על המשיב‪ ,‬ממועד‬ ‫גיוסו ואילך‪ ,‬הסדר הפנסיה התקציבית הקבוע בחוק הגמלאות‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט העליון דחה עתירתה של קופת חולים מכבי למתן צו על תנאי וקבע‬ ‫כי יש בידה הסמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות‬ ‫הלאומי‪ ,‬והיא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור לכל הפחות במקרים קשים‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי בכל הנוגע לאספקת שירותי הבריאות לציבור יש‬ ‫להחיל על קופות החולים‪ ,‬שהן גוף דו מהותי‪ ,‬את חובות המשפט המנהלי באופן‬ ‫מלא‪ ,‬ובמיוחד בנוגע לפעילות ועדות חריגים במסגרת הקופות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫דיני מכרזים‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה במסגרתה הורה על ביטול המכרז‬ ‫לבניית מעון יום בכפר חורפיש‪ .‬בית המשפט קבע כי יש לבטל את זכיית הזוכה‬ ‫במכרז היות ונפלו פגמים רבים באופן בחירתו‪ -‬הן מבחינת אופן הגשת ההצעה‪,‬‬ ‫הן מבחינת התאמת ההצעה לערבות והן בשל התנהלות ועדת המכרזים‪.‬‬ ‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‬ ‫‪.1./‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה‬ ‫עתירה לביטול הקצאת הקרקע לחברה לצורך הקמתו של מכרז תרבות‪ ,‬בעקבות‬ ‫שיהוי והיות המעשה עשוי‪ .‬נפסק כי דחיית העתירה לא תביא לפגיעה מהותית‬ ‫בעקרון שלטון החוק ולמרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך הקצאת‬ ‫הקרקע‪ ,‬אין בהם בכדי להביא לביטול ההקצאה‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את‬ ‫הבקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית‪ ,‬מן הטעם שהתביעה‬ ‫מבוססת על טענה בדבר גבייה מינהלית של חוב לאחר תקופת התיישנותו‪ -‬בשל‬ ‫אופייה של טענת ההתיישנות לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת ותובענה‬ ‫ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בטענותיהם‪.‬‬ ‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬ ‫‪2.2‬‬ ‫תיקון חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' ‪ )6‬התשע"ד ‪1024-‬‬ ‫מטרת התיקון היא דחיית המועדים שנקבעו בחוק לעניין החובה המוטלת על רשויות‬ ‫מקומיות להקים חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬ ‫חוק תאגידי מים וביוב התשס"א ‪( 1001-‬להלן‪" :‬החוק") קובע בסעיף ‪(6‬א) כי אם רשות‬ ‫מקומית לא החליטה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק להקים חברה למתן שירותי‬ ‫מים וביוב‪ ,‬רשאית מועצת בהרשות הממשלתית שמונתה לפי סעיף ‪111‬טו לחוק המים‬ ‫התשי"ט‪ ,1191-‬להורות לה להקים חברה ולהעביר את משק המים של הרשות המקומית‬ ‫להפעלת חברה‪.‬‬ ‫סעיף ‪6‬א(א) לחוק קובע כי החל בתום שש שנים מיום תחילתו של החוק‪ ,‬רשות מקומית לא‬ ‫תפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה‪ ,‬אלא באמצעות חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬ ‫שר הפנים הוסמך בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של‬ ‫‪3‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫הכנסת לפטור רשות מקומית מחובה זו אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫שש השנים מיום תחילתו של החוק חלפו ביום ‪ .11.3.1003‬במועד זה היו אמורות כל‬ ‫הרשויות המקומיות בישראל לחדול מאספקת שירותי מים וביוב בעצמן ולעשות כן‬ ‫באמצעות חברות‪ .‬בפועל‪ ,‬נכון להיום הוקמו ‪ 99‬חברות למתן שירותי מים וביוב אשר‬ ‫מאגדות כ‪ 110-‬רשויות מקומיות‪ ,‬וישנן כ‪ 10-‬רשויות מקומיות אשר טרם הקימו חברה‬ ‫כנדרש‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 91‬לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים התשע"ג‪ ,1011-‬נקבע תיקון לחוק על פיו‬ ‫המועד האחרון לרשות מקומית להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת ולהעביר לאותה‬ ‫חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה הוא יום ‪./0.2.1024‬‬ ‫לאור העובדה כי השנה נבחרו בכמה רשויות מקומיות נבחרו ראשי רשויות חדשים‪ ,‬אשר‬ ‫זקוקים לזמן התארגנות ולימוד הנושא‪ ,‬לרבות הכרת מבנה משק המים העירוני המקומי‪,‬‬ ‫וכן כדי להתאים את המועדים למועדי הכנת התקציב השנתיים ברשות המקומית תוקן‬ ‫החוק באופן הדוחה את המועד האחרון להקמת חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬ ‫ביתר פירוט‪ ,‬המועד הקובע העדכני שנקבע בחוק אשר ממנו והלאה רשות מקומית לא תבצע‬ ‫פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית הוא כדלקמן‪:‬‬ ‫לגבי רשות מקומית בלא חברה – י"ג בסיוון התשע"ה (‪ 11‬במאי ‪;)1019‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫לגבי חברה שהוקמה טרם ליום ‪ – 10.1.1011‬י"ד בסיוון התשע"ה (‪ 1‬ביוני ‪;)1019‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫לגבי חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום כ"ט בשבט התשע"ד (‪ 10‬בינואר‬ ‫(‪)1‬‬ ‫‪ )1011‬עד ליום ח' בטבת התשע"ה (‪ 10‬בדצמבר ‪ – )1011‬כ"ד באייר התשע"ו (‪ 1‬ביוני‬ ‫‪;)1016‬‬ ‫בהתאם לזאת שונו ונדחו בשנה מועדים נוספים הקבועים בחוק והקשורים בהקמת חברות‬ ‫אזוריות לביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת כהגדרתן בחוק‪.‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫חוזר מנכ"ל ‪ -53102/‬נוהל חלוקת כרטיסים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים‬ ‫חוזר מנכ"ל משרד הפנים שיצא ביום ‪ ,21.21.102/‬נועד להסדיר את אופן הקצאתם‬ ‫וחלוקתם של כרטיסי הזמנה לאירועים אשר נערכים בנכסים המנוהלים על‪-‬ידי רשויות‬ ‫מקומיות ותאגידים עירוניים‪ .‬נוהל זה גובש בעקבות ה"פ ‪ 21045-01-00‬עמותת איגוד‬ ‫האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה בישראל נ' היכל התרבות בע"מ ואח'‪ ,‬לפיו יש לקבוע‬ ‫נוהל המבטיח כי חלוקת הכרטיסים תיעשה בהתאם לכללי מנהל תקין‪ ,‬בשל ההיבטים‬ ‫הציבוריים שבעניין‪ .‬נוהל זה מבטל את ההנחיה שפורסמה בחוזר מנכ"ל מספר ‪231000‬‬ ‫בנושא זה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫הנוהל קובע כי במסגרת הסכם ההתקשרות עם מפיק האירוע‪ ,‬רשויות מקומיות ותאגידים‬ ‫עירוניים רשאים לדרוש שיישמרו עבורם מספר מושבים לשימושם וללא תשלום מצידם‪ .‬עוד‬ ‫נקבע כי הכרטיסים שהתקבלו בידי הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים הם נכס‬ ‫ציבורי ויש לנהוג בהם בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי ולכללים החלים על חלוקת‬ ‫נכסים ומשאבים ציבוריים‪.‬‬ ‫הנוהל יחול על כלל הנכסים בהם מתקיימים אירועים ומנוהלים בידי רשות מקומית או‬ ‫תאגיד עירוני ותחילת תוקפו לגבי אירועים המתקיימים החל מה‪.1.1.1011 -‬‬ ‫הנוהל קובע תנאים לשם הקצאת כרטיסי הזמנה‪ ,‬כאשר רק בהתקיים אחד מהתנאים‪,‬‬ ‫רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים יהיו רשאים להקצות כרטיסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההקצאה מיועדת לעובדי הרשות המקומית או התאגיד שנוכחותם נדרשת מכוח‬ ‫תפקידם כחלק מביצוע תפקידם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההקצאה מיועדת לגורמי חירום שנוכחותם חיונית לצורך קיום האירוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההקצאה מיועדת לאנשי תקשורת‪ ,‬עיתונות ומשרדי יחסי ציבור לצורך קידום‬ ‫ושיווק המקום שבו נערכים האירועים‪ ,‬או ללקוחות פוטנציאליים לצורך קידום‬ ‫השכרת הנכס לאירועים‪ ,‬השכרת שטחי פרסום או שטחי מסחר בנכס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההקצאה מיועדת לקבוצות אוכלוסיה שיש הצדקה לתמוך בהן על רקע חברתי‪.‬‬ ‫הנוהל מוסיף וקובע כי לצורך טיפול בהקצאת כרטיסי הזמנה תוקם ועדה מקצועית אשר‬ ‫תורכב משלושה חברים‪ -‬מנכ"ל‪ ,‬יועמ"ש וגזבר‪.‬‬ ‫הנוהל מפרט את הנושאים שבהם תעסוק הוועדה וביניהם‪ :‬קביעת המכסה של כרטיסי‬ ‫ההזמנה; קביעת תבחיני תמיכה לחלוקת כרטיסים לקבוצות אוכלוסיה מסוימות שיש‬ ‫לתמוך בהם על רקע חברתי; הגדרת בעלי התפקידים להם יוקצו כרטיסי ההזמנה בפועל;‬ ‫אישור חלוקה בפועל של כרטיסי ההזמנה לזכאים לקבלם בהתאם לנוהל זה; ועוד‪.‬‬ ‫על הרשות או התאגיד לקבוע נוהל פנימי אשר יתייחס לעניינים במסגרת הנוהל‪ .‬יודגש‪ ,‬כי‬ ‫מלבד ראש הרשות המקומית‪ -‬חברי מועצה וחברי דירקטוריון בתאגיד לא יהיו זכאים לקבל‬ ‫כרטיסי הזמנה שהוקצו‪ ,‬למעט באירועים הנערכים בזיקה מובהקת לעירייה‪.‬‬ ‫הנוהל קובע כללים לעניין דיווח ובקרה בקשר לחלוקת כרטיסי ההקצאה וחובת דיווח‬ ‫לרשויות המס‪.‬‬ ‫‪2./‬‬ ‫חוזר מנכ"ל ‪ -131024‬נוהל מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית‬ ‫נוהל חדש שיצא ביום ‪ 15.1.1024‬קובע הסדרים חדשים באשר למינויו של יועץ משפט‬ ‫ברשות מקומית‪ .‬כידוע‪ ,‬בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) תשל"ו‪( 2065-‬להלן‪:‬‬ ‫"חוק הייעוץ המשפטי") הוטלה על כל רשות מקומית חובה למנות יועץ משפטי לרשות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫על פי חוק הייעוץ המשפטי על היועץ המשפטי לתת ייעוץ משפטי למועצת הרשות המקומית‪,‬‬ ‫לראש הרשות‪ ,‬לסגן שהואצלו לו סמכויות ביצוע‪ ,‬לעובדי הרשות בכל עניין הדרוש למילוי‬ ‫תפקידיהם ברשות‪ ,‬וכן לחברי המועצה בסייגים שונים‪.‬‬ ‫על פי חוק הייעוץ המשפטי חייבת עירייה וכן רשות מקומית אחרת שיקבע השר למנות יועץ‬ ‫משפטי שהוא עובד הרשות המקומית‪ .‬רשויות מקומיות אחרות רשאיות למנות יועץ משפטי‬ ‫שאינו עובד הרשות המקומית‪.‬‬ ‫מטרתו של הנוהל החדש הוא להסדיר את ההליכים למינוי יועץ משפטי ברשות מקומית‬ ‫שלא הוטלה עליה חובה על פי דין למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות‪.‬‬ ‫אף שהחוק לא הטיל על חלק מהרשויות המקומיות חובה למנות יועץ משפטי שהוא עובד‬ ‫הרשות‪ ,‬מתוקף מהות תפקידו של יועץ משפטי‪ ,‬הצורך בהשתלבותו בעבודתה השוטפת של‬ ‫הרשות והחובות המוטלות עליו מצדיקות ככלל‪ ,‬שגם רשות מקומית כזו תבחן בכובד ראש‬ ‫מינוי של יועץ משפטי שהוא עובד הרשות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬על רשות מקומית שלא הוטלה עליה החובה בדין למנות יועץ משפטי שהוא עובד‬ ‫הרשות‪ ,‬לבחון‪ ,‬לפני החלטה על מינוי של יועץ משפטי חיצוני‪ ,‬את האפשרות למנות יועץ‬ ‫משפטי שהוא עובד הרשות‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬על יועץ משפטי לרשות מקומית לבצע את מכלול התפקידים המוטלים עליו‪ ,‬בין‬ ‫אם הוא עובד הרשות המקומית ובין אם לאו‪ .‬לכן‪ ,‬גם במקרים שבהם החליטה רשות‬ ‫מקומית למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות יתבצע הטיפול במכלול הנושאים‬ ‫המוטלים על יועץ משפטי של רשות מקומית על ידי היועץ המשפטי החיצוני באופן אישי‪.‬‬ ‫משמעות הדבר היא כי אין להטיל את מלאכת הייעוץ המשפטי לרשות המקומית‪ ,‬בכל הנוגע‬ ‫לתפקידי הליבה של היועץ המשפטי‪ ,‬על מספר עורכי דין חיצוניים ולא ניתן לקבל ייעוץ‬ ‫משפטי בעניינים אלה אלא מהאדם שאותו מינתה הרשות המקומית להיות יועצה המשפטי‬ ‫(כולל לא משותפיו ומעובדים במשרדו וכד')‪.‬‬ ‫הנוהל קובע כי החלטת הרשות למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות צריכה להתבסס על‬ ‫חוות דעת של גזבר הרשות המקומית בדבר עלויות העסקת יועץ משפטי חיצוני קבוע‪ ,‬על‬ ‫חוות דעת של מנכ"ל הרשות המקומית‪ ,‬ובאין מנכ"ל‪ ,‬על חוות דעת של מזכיר הרשות‪,‬‬ ‫בנוגע להיקף של שירותי הייעוץ המשפטי שיידרשו לרשות המקומית בשנים הבאות‪.‬‬ ‫בשלב הבא על הרשות להקים ועדה מקצועית‪ ,‬שתפקידה להמליץ בפני ראש הרשות בדבר‬ ‫מינויו של יועץ משפטי חיצוני קבוע‪ ,‬בהתאם להוראות הנוהל‪ .‬הנוהל כמו כן קובע את סדרי‬ ‫עבודתה של הועדה ואת השיקולים שהיא רשאית לשקול במסגרת דיוניה‪ .‬הוועדה תמנה‬ ‫שלושה חברים‪ :‬מנכ"ל הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית‪ ,‬ככל שאין ברשות‬ ‫מנכ"ל‪ ,‬שיכהן כיו"ר הוועדה‪ ,‬יועץ משפטי של רשות מקומית אחרת‪ ,‬שהוא עובד אותה‬ ‫רשות מקומית‪ ,‬שימונה ע"י שר הפנים וגזבר הרשות המקומית‪.‬‬ ‫החוזר החדש כמו כן קובע את תנאי הכשירות של עו"ד הממונה כיועץ חיצוני‪ ,‬את תנאי‬ ‫העסקתו ואת הצורך בפרסום הודעה על ידי הרשות לעניין רצונה להתקשר עם יועץ משפטי‬ ‫חיצוני קבוע‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫יובהר כי אין בנוהל זה כדי לפגוע בתוקפו של מינוי של יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות‬ ‫מקומית‪ ,‬שנעשה על פי הוראות הנוהל הקודם שפורסם בחוזר מנכ"ל ‪.991001‬‬ ‫הנוהל כמו כן מכיל הוראות מעבר על פיהן‪ ,‬על אף האמור בחוזר‪ ,‬אם יש הסכם התקשרות‬ ‫בכתב בין הרשות המקומית ובין יועץ משפטי חיצוני‪ ,‬שנחתם כדין לפני יום ד' בניסן‬ ‫התשס"ט‪ 11.1.1001 ,‬ונקוב בו מועד סיומה של תקופת ההתקשרות‪ ,‬אין בנוהל זה כדי לפגוע‬ ‫בתוקפו של ההסכם‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬יובהר כי תקופת ההתקשרות לעניין זה‪ ,‬הינה למעט‬ ‫מימוש של זכות ברירה (אופציה) שיש לרשות המקומית להאריך את התקופה‪.‬‬ ‫רשות מקומית אשר החלה בהתקשרות עם יועץ משפטי חיצוני לפני יום ד' בניסן התשס"ט‪,‬‬ ‫‪ 11.1.1001‬ללא הסכם בכתב‪ ,‬או שתקופת העסקתו לא ננקבה בהסכם‪ ,‬וכן רשות מקומית‬ ‫אשר התקשרה עם יועץ משפטי חיצוני לאחר יום ד' בניסן התשס"ט‪ ,11.1.1001 ,‬שלא על פי‬ ‫הנוהל בנוסחו כפי שפורסם בחוזר מנכ"ל ‪ 991001‬בין בכתב ובין שלא בכתב‪ ,‬תפעל הרשות‬ ‫לסיום העסקתו תוך שנה ממועד פרסומו של נוהל זה‪.‬‬ ‫במקרה בו קיים הליך משפטי מתמשך‪ ,‬או עניין מסוים שהטיפול בו החל על ידי היועץ‬ ‫המשפטי הקודם‪ ,‬בין כזה שנבחר על פי נוהל זה ובין כזה שנבחר בטרם פורסם נוהל זה‪,‬‬ ‫רשאית רשות מקומית‪ ,‬במקרים חריגים‪ ,‬להמשיך את ההתקשרות עימו רק לעניין הליך או‬ ‫עניין זה‪ ,‬אם שוכנעה כי העברת הטיפול בהליך באותו שלב לידי עורך דין אחר עלולה להסב‬ ‫לה נזק ממשי‪.‬‬ ‫‪ .2‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪ 1.2‬דיני עבודה‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫ביה"ד האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה של עובדת עירייה‪ ,‬לתשלום זכויות שונות‬ ‫בגין תקופת עבודה ובגין פיטורים שלא כדין‪.‬‬ ‫(ת"א) ‪ 11111-01‬תעא (ת"א)‪ 11111-01‬אילנה שלמה נ' עיריית חולון [פורסם בנבו] ‪( ,‬ניתן‬ ‫ביום ‪ )1191911‬לפני כב' סגנית הנשיאה הדס יהלום‪.‬‬ ‫התובעת הועסקה כעובדת עירית חולון (להלן‪" :‬העירייה") במשך ‪ 11‬שנה עד לפיטוריה‪.‬‬ ‫התביעה החלה בבקשת צו מניעה זמני שהוגש ע"י התובעת ובו עתרה לבטל את הליך‬ ‫הפיטורים ולהחזירה לעבודה במסגרת ההליך הזמני סוכם לאחד את ההליך הזמני לעיקרי‪.‬‬ ‫התובעת עתרה לביטול פיטוריה וכן לתשלום זכויות שונות בעבור תקופת עבודתה ובגין‬ ‫פיטורים שלא כדין‪ .‬התובעת דורשת זכאות לפיצוי בעבור מתח דרגות ‪ 8-10‬ולא ‪ 3-1‬כפי‬ ‫‪7‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫ששולם לה בפועל‪ ,‬החזרים מניכויי שכר שנוכו בשל התייצבות לעבודה בשעה ‪ ,1:00‬וכן‬ ‫פיצויים על פיטורים שלא כדין תוך הפרת חוקת העבודה‪ ,‬פיטורים בחוסר תום לב ופגם‬ ‫בשימוע‪.‬‬ ‫במסגרת מינויה לתפקיד "מזכירת מנהל וסמנכ"ל תשתיות" בעירייה‪ ,‬נקבע כי תנאי שכרה של‬ ‫התובעת יהיו מקבילים לתנאי שכר של מנהל מדור‪ .‬בעירייה נהוג הסדר מקומי‪ ,‬לפיו דירוג של‬ ‫מנהל מדור ב' הינו במתח דרגות ‪ 3-1‬וזאת בניגוד לחוקת העבודה אשר קובעת כי מתח‬ ‫הדרגות של מנהלי מדור יהיה ‪ .8-10‬בין העירייה להסתדרות התנהל הליך בוררות בנושא‬ ‫שקבע כי מתח הדרגות של מנהל מדור הוא ‪ 8-10‬בהתאם לחוקת העבודה וכי ההסדר הנהוג‬ ‫בעירייה לא יגבר על הוראות חוקת העבודה (להלן‪" :‬הליך הבוררות")‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי תנאי‬ ‫שכרה של התובעת יושוו לשכרם של מנהלי מדור‪ .‬עוד טענה העירייה כי מאחר וכל משרה‬ ‫מדרגה ‪ 3‬מחויבת במכרז והתובעת מעולם לא ניגשה למכרז‪ ,‬כל הסכמה המעניקה לה דרגה‬ ‫גבוהה מדרגה ‪ 3‬בטלה‪ .‬בית הדין ביטל טענה זו בקבעו כי התובעת טוענת להשוואת תנאים‬ ‫לזה של מנהל מדור ובמסגרת זו לא חלה עליה חובה להוכיח שזכתה במכרז‪ ,‬ודי בקביעה‬ ‫בהליך הבוררות לפיה מנהלי מדור זכאים למתח דרגות ‪.8-10‬‬ ‫לטענת העירייה תשלום זה מהווה הסדר חריג ולכן דרוש אישור בכתב של הממונה על השכר‪.‬‬ ‫בית הדין דחה טענה זו מכוח הליך הבוררות שדינו כדין הסכם קיבוצי בקובעו כי אין מדובר‬ ‫בהסדר חריג כי אם בפעולה של העירייה בניגוד להוראת חוקת העבודה‪.‬‬ ‫בית הדין קבע כי בהליך הפיטורים נפלו פגמים כבדים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כאשר הוזמנה העובדת‬ ‫לוועדת פיטורים ניתנה לה אפשרות להגיש תגובה בכתב כשימוע‪ ,‬במקרה של עובדת ותיקה‬ ‫המועסקת כ ‪ 11 -‬שנה אין זה מספק וראוי לצאת ידי חובת שימוע בכתב‪ .‬כמו כן נשלחה‬ ‫לעובדת החלטה על פיטוריה ללא שום הכנה ויידוע מראש‪.‬‬ ‫לפיכך קבע בית הדין כי על העירייה לשלם לתובעת פיצויי פיטורין על פי תחשיב הדרגות‬ ‫לה היא זכאית ע"פ האמור לעיל‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור על פסק דין אשר קיבל את עתירת המשיב כנגד אי‬ ‫הכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית במסגרת שירותו כשוטר‪ .‬נקבע‪ ,‬כי המשטרה הפרה את‬ ‫חובת האמונים שלה כמעסיקה בכך שעיכבה את הליכי גיוסו וגרמה לכך שלא יהיה זכאי‬ ‫לפנסיה תקציבית‪.‬‬ ‫עע (ארצי) ‪ 3398-10-11‬משטרת ישראל נ' מרעי בהג`ת (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪)01901911‬‬ ‫בפני השופטת לאה גליקסמן‪ ,‬השופט אילן איטח‪ ,‬השופט אילן סופר‪.‬‬ ‫המשיב שירת בשירות סדיר בצה"ל וכן בשירות קבע בצה"ל עד ליום ‪ .1.11.01‬טרם שחרורו‪,‬‬ ‫פנה המשיב למערערת ‪ ,1‬משטרת ישראל‪ ,‬לשם בחינת האפשרות להשתלב במסגרתה‪ ,‬וביום‬ ‫‪ 16.6.09‬גויס המשיב לשירותיה‪ .‬המשיב ביקש להיכלל במסלול של פנסיה תקציבית‪ ,‬אך הדבר‬ ‫לא אושר לו מהטעם שאינו עומד בתנאי סעיף ‪108‬ח' (‪()9‬ד) לחוק שירות המדינה (גימלאות)‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫בדבר הפסקה שאינה עולה על שישה חודשים בין "שירות" ל"שירות" במערך כוחות הביטחון‪.‬‬ ‫לא היתה מחלוקת כי על מנת שהמשיב יעמוד בתנאי האמור בסעיף ‪108‬ח' לחוק הגמלאות‪,‬‬ ‫גיוסו למשטרת ישראל צריך היה להתבצע לכל המאוחר ביום ‪.1.9.09‬‬ ‫על רקע האמור פנה המשיב לבית הדין האזורי‪ .‬עיקר טענתו היתה‪ ,‬כי הליך גיוסו למשטרת‬ ‫ישראל התעכב בעטייה של המשטרה ולא היתה לו כל שליטה על כך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביקש המשיב‬ ‫לתת פרשנות תכליתית להוראת סעיף ‪108‬ח'‪ ,‬באופן שיש לראותו כמי שלא חלפה תקופה של ‪6‬‬ ‫חודשים בין שירותו בצה"ל לשירותו במשטרת ישראל‪ .‬ביה"ד האזורי קיבל את עתירת‬ ‫המשיב כנגד אי הכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית במסגרת שירותו כשוטר‪ ,‬נקבע כי נראה‬ ‫שלמקרים חריגים מעין זה‪ ,‬התכוונה הפסיקה המאפשרת התערבות בית הדין בהחלטה‬ ‫מנהלית‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬ ‫לטענת המערערים שגה בית הדין האזורי בכך שייחס לפגמים שנפלו בהתנהלותה בעניינו של‬ ‫המשיב אם בכלל‪ ,‬נפקות משפטית במישור של דיני הגמלאות‪ ,‬גם אם נפלו פגמים‪ ,‬אפילו‬ ‫מהותיים‪ ,‬עדיין אין הדבר יכול להצמיח למשיב זכות לפנסיה תקציבית מכוח חוק הגמלאות‬ ‫שכן המחוקק לא הותיר פתח להפעלת שיקול דעת במקרים של אי עמידה בתנאים בשל‬ ‫מחדלי הרשות‪ .‬עוד שגה בית הדין בכך שסיווג את ההחלטה שלא לצרף את המשיב למסלול‬ ‫של פנסיה תקציבית כהחלטה מנהלית‪ ,‬ועל כן‪ ,‬לא היה מקום לבחון החלטה זו באמות מידה‬ ‫רגילות המקובלות במשפט המנהלי וברור כי לא היה מקום לקבוע כי מדובר בהחלטה שנפלו‬ ‫בה פגמים מהותיים‪ ,‬ודאי שלא היה מקום לייחס לפגמים אלה נפקות במישור של דיני‬ ‫הגמלאות‪.‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ופסק כי אמנם‪ ,‬לא ניתן לראות בהחלטת הממונה‬ ‫"החלטה מנהלית" אשר יש לבוחנה על פי אמות המידה המקובלות במשפט המנהלי‪ ,‬כפי‬ ‫שקבע ביה"ד האזורי‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נקבע‪ ,‬כי אין במסקנה זו כדי להוביל לדחיית עתירת המשיב‪,‬‬ ‫שכן זכאותו להיכלל בפנסיה התקציבית מתגבשת בנסיבותיו של מקרה זה מכוח עילה‬ ‫חיצונית לחוק הגמלאות – הפרת חובות המשטרה כלפי המשיב‪.‬‬ ‫נקודת המוצא היא‪ ,‬כי בין השוטרים לבין המשטרה מתקיימים יחסי עובד ומעביד‪ ,‬כאשר‬ ‫לפנינו סכסוך רגיל הנוגע לתנאי ההעסקה של המשיב כשוטר‪ ,‬וביתר פירוט להסדר הפנסיוני‬ ‫לו הוא זכאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לבחון את המקרה באספקלריה של דיני החוזים‪ ,‬על פיה‪ ,‬החובה‬ ‫לנהוג בתום לב חלה על הצדדים ליחסי העבודה ביתר שאת‪ ,‬נוכח יחסי האמון העומדים‬ ‫ביסודה של מערכת זו‪ .‬ביה"ד קבע כי נוכח ההשלכות של אי גיוסו של המשיב תוך פרק זמן‬ ‫של ‪ 6‬חודשים ‪ -‬אובדן הזכויות הפנסיוניות שנצברו בזמן שירותו בקבע‪ ,‬היה על המשטרה‬ ‫לעשות ככל הניתן על מנת שגיוסו של המשיב יושלם בטרם חלוף פרק הזמן האמור‪.‬‬ ‫מכוח חובת תום הלב חלה על המשטרה גם החובה להבהיר למשיב מהם הגורמים המעכבים‬ ‫את גיוסו כדי שיוכל לפעול להסרתם‪ .‬במקרה זה נפלו פגמים מהותיים בהתנהלות המשטרה‪,‬‬ ‫שהביאו להשלמת הליכי הגיוס של המשיב לאחר המועד המכריע ‪ 1.9.09‬ולאובדן זכותו‬ ‫‪9‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫להיכלל במסגרת פנסיה תקציבית‪ .‬פגמים אלה עולים כדי הפרת חובת תום הלב של המשטרה‬ ‫בגיוס המשיב‪.‬‬ ‫בית הדין הוסיף וקבע‪ ,‬כי משנקבע כי המשטרה הפרה את חובת תום הלב יש לבחון מהו‬ ‫הסעד הראוי שיש לתת למשיב בנסיבות העניין‪ .‬נקבע‪ ,‬כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה‬ ‫יחול על המשיב‪ ,‬ממועד גיוסו ואילך‪ ,‬הסדר הפנסיה התקציבית הקבוע בחוק הגמלאות‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט העליון דחה עתירתה של קופת חולים מכבי למתן צו על תנאי וקבע כי יש בידה‬ ‫הסמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות הלאומי‪ ,‬והיא מחויבת‬ ‫לשקול מתן שירותים כאמור לכל הפחות במקרים קשים‪.‬‬ ‫בגץ ‪ 1111911‬מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות ואח'‪ ,‬פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪19.1.1011‬‬ ‫בפני כבוד השופטים ע' ארבל‪ ,‬י' עמית וא' שהם‪.‬‬ ‫קופת חולים מכבי עתרה לבג"צ בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה אשר קיבל את‬ ‫הכרעת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪ ,‬בקבעו כי על קופות החולים חלה החובה לנהוג‬ ‫ולהפעיל את שירותיהן בהתאם לאמות המידה של המשפט המנהלי ולנהוג כלפי החולים‬ ‫הפונים אליהן בבקשות לקבלת שירותים בסבירות‪ ,‬בהגינות ובאופן שוויוני‪ .‬מכח זאת נקבע‬ ‫כי קופת חולים מכבי אינה נוהגת כשורה משהיא בוחרת להיענות במסגרת ועדת החריגים‬ ‫שלה אך ורק לבקשות המתייחסות למקרים חריגים יחידניים‪ ,‬אשר לקבלתן לא יהיו השלכות‬ ‫רוחב תקציביות כלפי שאר המבוטחים (להלן‪" :‬דרישת היחידנות")‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ נדרש לעתירה זו ובחן את סמכותה של קופת חולים מכבי‬ ‫לפעול כפי שפועלת‪ ,‬היינו לדחות בקשות לשירותים שאינם כלולים בסל הבריאות ולהיענות‬ ‫במסגרת ועדת החריגים של הקופה למקרים יחידניים בלבד‪.‬‬ ‫בצד זאת‪ ,‬התייחס בית המשפט לחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות משנת ‪ 1010‬הנוגע לנהלי‬ ‫הפעלת ועדות חריגים של קופות החולים וקובע את חובתן של קופות החולים להפעיל ועדת‬ ‫חריגים שתפקידה לדון בבקשות לשירותים שאינם כלולים בסל הלאומי‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי בכל הנוגע לאספקת שירותי הבריאות לציבור יש להחיל על‬ ‫קופות החולים‪ ,‬שהן גוף דו מהותי‪ ,‬את חובות המשפט המנהלי באופן מלא‪ ,‬ובמיוחד בנוגע‬ ‫לפעילות ועדות חריגים במסגרת הקופות‪ .‬ועדות החריגים מהוות עוגן הצלה אחרון עבור‬ ‫חולים במחלות קשות שחייהם תלויים מנגד‪ ,‬ומכאן חובתן המוגברת של ועדות אלה לפעול‬ ‫תוך הקפדה על כבוד האדם‪ ,‬כמו גם על יתר חובותיה של הרשות המנהלית כלפי הפרט‪.‬‬ ‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי מעניק הסמכה כללית לקופות החולים לספק למבוטחיהן‬ ‫שירותי בריאות וזו מקפלת בתוכה הסמכה עקרונית להעניק גם שירותים שאינם כלולים בסל‬ ‫הלאומי‪ ,‬חיזוק לכך ניתן למצוא גם בעובדה שהמימון מטעם המדינה שהקופות זוכות לו אינו‬ ‫מבוסס על הוצאותיהן בפועל את משקף את צפי ההוצאות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬יש לקבוע כי לקופת חולים מכבי עומדת סמכות לספק שירותים שאינם כלולים‬ ‫בסל שירותי הבריאות הלאומי‪ ,‬והיא ממילא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור‪ .‬כך לכל‬ ‫הפחות פחות בנוגע למקרים קשים‪ ,‬במסגרתם‪ ,‬הטיפול נדרש להצלת חיים‪ ,‬הארכתם‪,‬‬ ‫מניעת נזק בריאותי משמעותי‪ ,‬או שאמורה להיות לו השפעה משמעותית על איכות חיי‬ ‫המבוטח‪.‬‬ ‫באשר לדרישת היחידנות אותה מציבה ועדת החריגים של קופת חולים מכבי כאמצעי להגן על‬ ‫תקציבה ולשמור על פעילותה‪ ,‬קבע בית המשפט כי אין היא עומדת במבחני המידתיות‬ ‫שהוצבו בפסיקה‪ ,‬לא מבחינת הקשר הרציונלי בין המעשה המינהלי לתכליתו‪ ,‬לא מבחינת‬ ‫בחירת האמצעי שפגיעתו פחותה ולא מבחינת המידתיות במובן הצר‪.‬‬ ‫נקבע כי הדרישה ליחידנות כתנאי סף נוקשה‪ ,‬שמשמעותה דחייה לכתחילה של כל בקשה‬ ‫שאינה יחידנית‪ ,‬אינה מהווה אמצעי מידתי להשגת התכליות שקופת חולים מכבי הציבה‬ ‫לעצמה – הגנה על תקציבה ושימורו‪ ,‬ויצירת כלל ודאי ופשוט שינחה את פעילותה של ועדת‬ ‫החריגים‪ ,‬ויצמצם ויוזיל התדיינויות משפטיות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הוסיף בית המשפט‪ ,‬כי אין בכך כדי לשלול את האפשרות כי מידת החריגות‬ ‫הרפואית ביחס לכלל האוכלוסייה של המבוטחים תהווה שיקול שמותר לוועדת החריגים‬ ‫לשקול‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין באמור כדי למנוע מוועדת החריגים לתת משקל לגודל הקבוצה אותה‬ ‫מייצג מבוטח הפונה אליה כביטוי לעלות הכלכלית שבה תידרש הקופה לשאת לו תיענה‬ ‫פנייתו‪ ,‬מכוח עקרון השוויון‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬על קופת חולים מכבי מוטלת החובה מכוח היותה רשות ציבורית‪ ,‬לשקול לסטות‬ ‫מהמדיניות הכללית שקבעה לעצמה‪ .‬הדרישה הנוקשה ליחידנות אינה מאפשרת לסטות‬ ‫מדרישה זו‪ ,‬אף לא במקרה חריג‪ .‬לפיכך‪ ,‬הדרישה ליחידנות תוך הימנעות מהפעלת שיקול‬ ‫דעת פרטני‪ ,‬מנוגדת לכללי המשפט הציבורי ואין מקום להכשירה‪.‬‬ ‫ביחס לחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬קבע בית המשפט כי הוא הוצא בסמכות ועל מכבי‬ ‫לקיים את הוראותיו‪.‬‬ ‫מעל כל זאת‪ ,‬בית המשפט העיר כי הכרעה בשאלות חשובות ורגישות מעין אלה ראוי שתעשה‬ ‫במדינה דמוקרטית על‪-‬ידי המחוקק‪ ,‬ולכל הפחות על‪-‬ידי מחוקק המשנה בתקנות‪ ,‬ולא תותר‬ ‫לשיקול דעתו של גוף עסקי המצוי בניגוד עניינים מובנה‪ .‬משכך‪ ,‬חיוני וראוי כי המחוקק יפעל‬ ‫להסדרת אמות מידה ברורות‪ ,‬לפיהן ייעשה על‪-‬ידי הקופות השימוש במשאבים הנותרים‬ ‫בידיהן לאחר מיצוי תקציב התרופות‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫דיני מכרזים‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה במסגרתה הורה על ביטול המכרז לבניית מעון יום‬ ‫בכפר חורפיש‪ .‬בית המשפט קבע כי יש לבטל את זכיית הזוכה במכרז היות ונפלו פגמים‬ ‫‪11‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫רבים באופן בחירתו‪ -‬הן מבחינת אופן הגשת ההצעה‪ ,‬הן מבחינת התאמת ההצעה לערבות‬ ‫והן בשל התנהלות ועדת המכרזים‪.‬‬ ‫עתמ (חי') ‪ 8811-11-11‬קרינה בניה ופיתוח בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש‪ ,‬ניתן על ידי כב'‬ ‫השופטת ריבי למלשטריך‪-‬לטר‪ ,‬ביום ‪.13.11.1011‬‬ ‫העותרת הינה מבין משתתפי המכרז ‪ -‬שלושת המציעים ‪ -‬במכרז לביצוע עבודות בניית מעון‬ ‫יום בכפר חורפיש‪.‬‬ ‫המשיבות הן המועצה המקומית חורפיש‪ ,‬ועדת המכרזים חורפיש והזוכה במכרז (יעקב שי‬ ‫הנדסה בע"מ)‪ .‬העותרת עתרה כנגד זכיית הזוכה במכרז כך שבית המשפט התבקש לפסול את‬ ‫ההצעה בשל פגמים רבים שנפלו באופן בחירת הזוכה ובהתנהלות ועדת המכרזים‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את העתירה‪ ,‬פסל את הצעתו של הזוכה במכרז והורה על‬ ‫הפסקת עבודות הביצוע במסגרת המכרז‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בית המשפט קבע כי אם אכן מסמכי‬ ‫העותרת עומדים בתנאי המכרז‪ ,‬ועדת המכרזים תקבע כי העותרת היא הזוכה במכרז לבניית‬ ‫מעון יום בכפר חורפיש‪.‬‬ ‫בית המשפט קיבל את העתירה בהתאם לנימוקים הבאים ופסק כדלקמן‪:‬‬ ‫הזוכה במכרז הגישה הצעה בכתב יד וכן הצעה על גבי דיסקט‪ ,‬כאשר המחיר ליחידה בשתי‬ ‫ההצעות שונה‪ .‬נקבע כי שוני במחירי יחידה בין שתי הצעות אינו מהווה טעות אריתמטית או‬ ‫טעות טכנית‪ ,‬אלא מדובר בעניין מהותי‪ .‬הצטברות של פגמים טכניים עלולה להפוך לפגם‬ ‫מהותי‪ ,‬המחייב את פסילת ההצעה או המכרז‪ .‬הצעה שאין בה את יסוד הוודאות הינה הצעה‬ ‫פסולה אשר משבשת את יסוד השוויון והתחרות והיא פותחת פתח ל"תמרון" ובסיס‬ ‫לסכסוכים משפטיים‪ ,‬זאת בין אם חוסר הוודאות בהצעה הוא מכוון ובין אם מקורו בטעות‬ ‫בתום לב‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬המציע אינו רשאי לתקן את הצעתו‪ ,‬שכן שינוי ההצעה לאחר סגירת‬ ‫המכרז פוגע בעקרון השוויון וביתר משתתפי המכרז‪.‬‬ ‫ועדת המכרזים החליטה לזמן את יעקב שי הנדסה בע"מ לשימוע‪ ,‬על‪-‬מנת לקבל הבהרות‪,‬‬ ‫ובכך נתנה ועדת המכרזים יתרון בלתי הוגן כלפי יתר המציעים במכרז‪ .‬אמנם ניתן לקבל‬ ‫מהמציע הבהרות לעניין הצעתו‪ ,‬אך זאת מבלי להקנות לו יתרון בלתי הוגן בשל כך‪ .‬כל פניה‬ ‫המקנה למציע פתח לשינוי יש לראותה כניהול משא ומתן אסור‪ .‬למעשה‪ ,‬נוהל משא ומתן עם‬ ‫יעקב שי הנדסה בע"מ‪ ,‬שבתחילתו טען כי מחירי היחידה הם הקובעים‪ ,‬אך לאחר מכן הסכים‬ ‫לוותר ולבצע את העבודה בסכום הנמוך יותר‪ ,‬באופן שהערבות שהגיש אכן תתאים לסכום‬ ‫שהציע‪ ,‬היות והגיש ערבות בנקאית אשר תואמת להצעה הנמוכה‪ ,‬ולא לסכום המופיע בהצעה‬ ‫המודפסת‪ .‬נקבע כי התנהלות זו הינה התנהלות פסולה בהליכי מכרז‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬החליט בית המשפט לקבל את העתירה‪ ,‬לפסול את הצעת הזוכה במכרז‪,‬‬ ‫להורות על הפסקת עבודות הביצוע במסגרת המכרז ולקבוע כי אם מסמכי העותרת עומדים‬ ‫בתנאי המכרז אזי על ועדת המכרזים לקבוע כי היא הזוכה במכרז‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫‪1./‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‬ ‫העותרת‪ ,‬בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה‬ ‫עתירה לביטול הקצאת הקרקע לחברה לצורך הקמתו של מכרז תרבות‪ ,‬בעקבות שיהוי‬ ‫והיות המעשה עשוי‪ .‬נפסק כי דחיית העתירה לא תביא לפגיעה מהותית בעקרון שלטון‬ ‫החוק ולמרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך הקצאת הקרקע‪ ,‬אין בהם בכדי‬ ‫להביא לביטול ההקצאה‪.‬‬ ‫עתמ (י‪-‬ם) ‪ 11981-01-11‬בצדק עמותה רשומה נ' מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬ניתן על ידי כב'‬ ‫השופט דוד חשין‪ ,‬ביום ‪.1.1.1011‬‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל הקצו לחברת מרכז שרובר קרקע בפטור ממכרז לצורכי מלונאות‪.‬‬ ‫לאחר מספר שנים שונה ייעוד הקרקע מצורכי מלונאות למטרת תרבות‪ -‬הקמת מרכז תרבות‬ ‫אשר יפעל ללא מטרות רווח‪ -‬כאשר הליך שינוי היעוד נעשה גם הוא בפטור ממכרז‪ -‬בהתאם‬ ‫לתקנה ‪ )10(1‬לתקנות חובת מכרזים‪ .‬טענות העותרת מופנות נגד הליך שינוי הייעוד והקצאת‬ ‫הקרקע לחברה לצורך מכרז התרבות‪ .‬לטענת העותרת יש לבטל את הקצאת הקרקע לחברה‬ ‫הן משום שמטרת מרכז התרבות היא הפקת רווחים מכיוון שפעילותו המתוכננת של מרכז‬ ‫התרבות היא הפקת רווחים בניגוד לתקנה ‪ )10(1‬והן לעניין תקינות ההליך בשל פגמים‬ ‫פרוצדוראליים בהליך ההקצאה‪ .‬עוד טוענת העותרת כי שימוש במקרקעין אשר הוקצו ללא‬ ‫מכרז מכוח תקנה ‪ )10(1‬למטרות רווח‪ ,‬מכיוון שיוקמו במקום בתי קולנוע‪ ,‬מהווה הפרה‬ ‫מהותית וקשה של חוק חובת המכרזים ובשל כך נפגעו עקרונות היסוד של שלטון החוק‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬דחה את העתירה וזאת מחמת‬ ‫שיהוי ו"מעשה עשוי"‪:‬‬ ‫לשיהוי שלושה יסודות‪ :‬שיהוי סובייקטיבי‪ ,‬שיהוי אובייקטיבי והפגיעה בשלטון החוק;‬ ‫באשר לשיהוי הסובייקטיבי‪ ,‬הוא נקודת הזמן אשר ממנה ועד למועד הגשת העתירה נבחנת‬ ‫התנהגות העותר‪ ,‬נקבע כי העותרת ויתרה על זכותה לתקוף את ההחלטה להקצאת הקרקע‬ ‫בייעודה החדש‪ ,‬בעקבות שיהוי של שנה וחצי ממועד מתן ההיתר‪.‬‬ ‫באשר לשיהוי האובייקטיבי‪ ,‬אשר התקיימותו נבחנת בהתאם לסעד המבוקש בעתירה‪-‬‬ ‫ביטול הקצאת הקרקע לחברה‪ ,‬נקבע כי מתקיים שיהוי אובייקטיבי כבד‪ ,‬היות ונכון לנקודת‬ ‫הזמן הזו כבר הושקעו עשרות מיליוני שקלים‪ ,‬כבר הסתיימו יסודות החפירה‪ ,‬הביסוס‬ ‫ויציקת היסודות‪ ,‬כך שמדובר ב"מעשה עשוי"‪.‬‬ ‫באשר לפגיעה בעקרון שלטון החוק‪ ,‬נקבע כי אין פגיעה בעקרון שלטון החוק‪ ,‬שכן לא ניתן‬ ‫להסיק ממספרם ושטחם של בתי הקולנוע כי מדובר במיזם למטרות רווח‪ ,‬וזאת מכיוון‬ ‫שסיווג פעילות למטרות רווח אינה תלויה באופי השירות‪ .‬עצם העובדה כי במרכז התרבות‬ ‫יפעלו בתי קולנוע בתשלום‪ ,‬אין בה כשלעצמה בכדי לקבוע מראש כי מטרת המיזם הינה‬ ‫מטרת רווח‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫לבסוף קבע בית המשפט כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי ומעשה עשוי‪ .‬בית‬ ‫המשפט לא שוכנע כי דחיית העתירה תביא לפגיעה מהותית בשלטון החוק‪ ,‬אשר מצדיקה את‬ ‫קבלת העתירה‪ ,‬משום שלא שוכנע כי מרכז התרבות הינו מיזם למטרות רווח‪ .‬בנוסף נקבע‪,‬‬ ‫בעיקר לנוכח השיהוי והמעשה העשוי‪ ,‬כי למרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך‬ ‫ההקצאה‪ ,‬לא מדובר בפגמים שמביאים לביטולה‪.‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את הבקשה‬ ‫לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית‪ ,‬מן הטעם שהתביעה מבוססת על טענה בדבר‬ ‫גבייה מינהלית של חוב לאחר תקופת התיישנותו‪ -‬בשל אופייה של טענת ההתיישנות לא‬ ‫ניתן להצביע על קבוצה משותפת ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בטענותיהם‪.‬‬ ‫תצ (י‪-‬ם) ‪ 10890-11-10‬שלמה שרשבסקי עו"ד נ' עיריית ירושלים‪ ,‬ניתן על ידי כב' השופט י‪.‬‬ ‫נועם‪ ,‬ביום ‪.1.1.1011‬‬ ‫לטענת המבקש‪ ,‬עו"ד שלמה שרשבסקי‪ ,‬המשיבה‪ -‬עיריית ירושלים‪ -‬אינה רשאית לעשות‬ ‫שימוש בסמכותה בהתאם לפקודת המיסים (גביה) לצורך גביית חובות שהתיישנו‪ ,‬ולמרות‬ ‫שהעירייה אינה רשאית לעשות כן‪ ,‬היא גבתה ממנו חוב שהתיישן ועיקלה את חשבון הבנק‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫לטענת המשיבה‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬למבקש אין עילת תביעה אישית כנגד העירייה הואיל‬ ‫והחוב לא התיישן‪ .‬בנוסף‪ ,‬טוענת העירייה כי טענת התיישנות הינה טענת הגנה ועל כן כלל‬ ‫אינה מהווה עילת תביעה‪ ,‬לא כל שכן‪ -‬טענת ההתיישנות לא יכולה לשמש עילה לתביעת‬ ‫השבה‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬דחה את הבקשה לאישור‬ ‫תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית בהתאם לנימוקים כדלקמן‪:‬‬ ‫בכדי שבית המשפט יאשר תובענה כתובענה ייצוגית‪ ,‬על המבקש להראות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬ ‫התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; וכי‬ ‫תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת‪.‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬היות והתביעה מבוססת על טענת התיישנות של חוב שנגבה למרות שהתיישן‬ ‫לכאורה‪ -‬בשל מהותה של טענת ההתיישנות‪ -‬כלל לא ניתן להצביע על קבוצה בעלת שאלה‬ ‫משותפת‪ .‬לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת שכן שאלת ההתיישנות תעלה ביחס לכל אחד‬ ‫מהנישומים ותדרוש הכרעה נפרדת ובירור פרטני בעניינו של כל אחד מהם‪ .‬הרי‪ ,‬כל חוב אשר‬ ‫נטען התיישנות לגביו נוצר בהתבסס על תשתית עובדתית שונה‪ .‬לאור זאת התובענה כלל אינה‬ ‫מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬הואיל והיא‬ ‫מבוססת על טענת התיישנות שתלויה בנסיבות המסוימות ביחס לכל נישום ונישום‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫נקבע כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בעניין מכיוון שטענת ההתיישנות שיעלה‬ ‫כל אחד מהנישומים תחייב בירור פרטני והכרעה נפרדת לגביו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נאמר כי ספק אם ניתן‪ ,‬ככלל‪ ,‬בשל אופי טענת ההתיישנות‪ ,‬לבסס תובענה ייצוגית על‬ ‫עילת השבה אשר מקורה בטענת התיישנות‪ .‬טענת התיישנות היא טענת "מגן" ולא "חרב"‬ ‫‪14‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬ ‫ומהווה טענת הגנה אשר עומדת לנתבע בהליך משפטי‪ .‬על כן‪ ,‬ספק אם טענת התיישנות‪ ,‬בשל‬ ‫אופייה ההגנתי‪ ,‬יכולה לשמש כבסיס לתובענה ייצוגית‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬טענת ההתיישנות הינה‬ ‫טענה דיונית כך שהתיישנות החוב אינה ביטולו של החוב‪ ,‬ואת טענת ההתיישנות יש להעלות‬ ‫בהזדמנות הראשונה‪ ,‬לכן ספק אם עילת תביעה אשר נסמכת על טענת התיישנות יכולה לבסס‬ ‫עילה לתובענה ייצוגית‪.‬‬ ‫לאור האמור בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית‪.‬‬ ‫‪15‬‬