לחץ כאן לצפייה בפסק הדין

‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫‪1‬‬
‫בפני‬
‫כב' השופט שמואל בר יוסף‬
‫המבקש‬
‫א‪.‬ש‪.‬‬
‫המשיבה‬
‫א‪.‬ש‪.‬‬
‫נגד‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫החלטה‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1‬בפניי עתירת המבקש להורות כי עד מטעמו‪ ,‬אשר לפי הנטען אינו מוכן ליתן תצהיר עדות‬
‫ראשית‪ ,‬ימסור את עדותו לאחר שיעידו כל עדי המשיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫המשיבה הגישה כנגד המבקש תובענה רכושית וכן תובענות למזונות ולמשמורת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫זמן מה לאחר מכן הגיש המבקש תובענה לאכיפת הסכם ולסעד הצהרתי וכן‬
‫תובענה למשמורת‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫אחת המחלוקות בין הצדדים הינה בשאלה‪ ,‬האם הסכם שנחתם בין הצדדים‬
‫‪11‬‬
‫(להלן‪" :‬ההסכם") ממצה את זכויותיה הרכושיות של המשיבה‪ ,‬כטענת המבקש‪,‬‬
‫אם לאו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫בקדם המשפט שהתקיים ביום ‪( 81.8.8.12‬לאחר שנסיון להביא את הצדדים‬
‫להסכם כולל כשל)‪ ,‬קבעתי שני מועדים לשמיעת עדויות והוריתי‪ ,‬כי הצדדים יגישו‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫תצהירי עדות ראשית עד ליום ‪.11.18.8.12‬‬
‫‪16‬‬
‫בקדם המשפט טען ב"כ המבקש‪ ,‬כי עורך הדין שאישר את חתימות הצדדים על‬
‫‪17‬‬
‫ההסכם (להלן‪" :‬עורך הדין") אינו מוכן ליתן תצהיר עדות ראשית ולפיכך ביקש כי‬
‫אורה על זימונו לעדות‪ .‬למרות שלא הוגשה בקשה כדין הנתמכת בתצהיר‪ ,‬נעתרתי‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫למבוקש והוריתי כי עורך הדין ייחקר במועד הראשון שנקבע לשמיעת העדויות‬
‫בשעה ‪ ,1.:..‬החלטה אשר משמעותה הינה שעורך הדין ייחקר ראשון עוד בטרם‬
‫נחקרו המשיבה ועדיה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בבקשה דנן עותר המבקש כי אורה שעורך הדין ייחקר לאחר תום חקירת‬
‫‪1‬‬
‫המשיבה ועדיה‪ ,‬וזאת לנוכח טענתו כי החלטתי הופכת את סדר הבאת הראיות‬
‫הקבוע בתקנה ‪(118‬א)(‪ )1‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪( 1882-‬להלן‪:‬‬
‫"התקסד"א ")‪ .‬המבקש לא הבהיר איזה נזק עלול להגרם לו‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬ככל‬
‫שתישמע העדות כפי שהוריתי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫המשיבה טוענת‪ ,‬כי הנעתר בבקשה דנן כבר התבקש בעל פה בקדם המשפט ונדחה‬
‫‪6‬‬
‫ומשכך‪ ,‬אין מקום להדרש לבקשה שנית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .3‬כטענת המשיבה‪ ,‬קביעת המועד בו תישמע עדות עורך הדין נעשתה בקדם המשפט בנוכחות‬
‫המבקש ו בא כוחו וטענות בנדון היו צריכות להשמע באותו מועד‪ .‬המבקש אף לא הכחיש כי‬
‫כבר עתר בקדם המשפט לשמיעת עדות עורך הדין בתום שמיעת עדויות המשיבה‪ ,‬עתירה‬
‫שנדחתה כפועל יוצא מהחלטתי‪ .‬כבר מטעם זה מן הדין לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .4‬סדר הבאת הראיות‪ ,‬קבוע בתקנה ‪(118‬א)(‪ )1‬לתקסד"א‪ ,‬והינו פועל יוצא של השיטה‬
‫‪12‬‬
‫האדוורסרית‪ ,‬לפיה זכאי הנתבע כי התובע יפרוש את ראיותיו כולן בפני בית המשפט בטרם‬
‫יהא עליו להזימן בראיות מצידו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .5‬אין חידוש בעובדה‪ ,‬שהמשפט הישראלי התקדם כברת דרך לא קצרה ממחוזות‬
‫‪15‬‬
‫האדוורסריות הטהורה וכיום השיטה הדיונית "משקפת במידת מה סינתזה בין השיטה‬
‫האדוורסרית לאינקוויזיטורית" (ד‪ .‬שוורץ‪ ,‬סדר דין אזרחי‪ ,‬עמ' ‪ ,88‬להלן‪" :‬שוורץ")‪ .‬כיום‬
‫ברי כי בית המשפט רשאי‪ ,‬ולעיתים חייב‪ ,‬לגלות מעורבות בהליך השיפוטי‪ ,‬בין כדי להקדם‬
‫פשרה ראויה ובין כדי למנוע עיוות דין ("‪...‬דומה שמעורבותו בפועל של בית המשפט בעת‬
‫שמיעת העדים גדולה היא ממה שהיה נהוג בעבר‪ .‬בעוד שבימים עברו מידת ההתערבות‬
‫בחקירותיהם של העדים הייתה מצומצמת מאוד‪ ,‬הרי בימינו היא התרחבה ביחס לעבר‪.‬‬
‫ואולם השינוי הגדול במידת המעורבות מוצא ביטוי בשלב קדם המשפט‪ .‬בשלב זה אמור‬
‫השופט לאחוז במושכות‪ .‬עליו לגלות יוזמה בקידום התיק‪ ,‬על רקע המטרות של קדם‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫המשפט (פסקה ‪ 5‬לעיל)‪ .‬משמע‪ ,‬שלב קדם המשפט הוא בעל אופי אינקוויזיטורי‪ ,‬בניגוד‬
‫לשני השלבים האחרים – שלב כתבי הטענות ושלב שמיעת הראיות – שבהם הפן‬
‫האדוורסרי הוא המכריע‪ – ".‬רע"א ‪ 88181.2‬אשורנס ג'נרל דה פרנס נ‪ .‬הכונס הרשמי –‬
‫פורסם בנבו‪ ,‬להלן‪" :‬פרשת אשורנס")‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .6‬בין השאר‪ ,‬תוקנו תקנות ‪ 118 ,)1(128‬ו‪ 118 -‬לתקסד"א‪ ,‬מכוחן מורים בתי המשפט כדבר‬
‫שבשיגרה על הגשת תצהירי עדות ראשית במקום שמיעת עדויות ראשיות בבית המשפט‪ ,‬על‬
‫אף שיש בכך משום התערבות בסדר הדברים הבראשיתי‪ ,‬באשר התובע נחשף לראיות‬
‫הנתבע בטרם נחקרו עדיו (על הטעמים לכך‪ ,‬ר' פרשת אשורנס‪ ,‬שוורץ עמ' ‪.)888‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪8‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫‪ .7‬עם זאת נפסק‪ ,‬כי מסגרת הדיון האדוורסרי איננה נפרצת לחלוטין בשל הוראה להגשת‬
‫‪1‬‬
‫תצהירי עדות ראשית‪ ,‬באשר דרך המלך הינה לשמור על סדר הגשת התצהירים ("דומה‬
‫שבמקרה הרגיל אין לקבוע מועד אחד‪ ,‬אלא מועד ראשון לתצהירי התובע ומועד מאוחר‬
‫יותר לתצהירים מטעם הנתבע‪...‬הקביעה של מועדים מדורגים שומרת‪ ,‬ולּו במידה‬
‫מוגבלת‪ ,‬על סדר ההוכחות הרגיל – תובע תחילה ונתבע אחריו – ומאפשרת לנתבע להגיב‬
‫בתצהיריו על הנאמר בתצהירים שהוגשו מטעמו של התובע‪ – ".‬פרשת אשורנס‪ ,‬רע"א‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1888188‬ד‪ .‬דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ‪ .‬מנהל מס ערך מוסף‪ ,‬פ"ד מח(‪ ,188 )1‬להלן‪:‬‬
‫"פרשת דני"‪ ,‬רע"א ‪ 181111.‬פלוני נ‪ .‬מרכז רפואי פלוני – פורסם בנבו‪ ,‬להלן‪" :‬פרשת פלוני)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .8‬למרות האמור‪ ,‬מחוקק המשנה עצמו התיר מפורשות לחרוג מסדר הגשת התצהירים הרגיל‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫על ידי הסמכת בית המשפט (תקנות ‪ )1(128‬סיפא ו‪(118 -‬א) סיפא לתקסד"א) להורות כי‬
‫תצהירי עדות ראשית של הצדדים יוגשו במועד אחד‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬מחוקק המשנה התיר‬
‫מפורשות לחרוג גם מסדר שמיעת העדים ולשמוע את עדויות בעלי הדין תחילה (תקנה‬
‫‪(118‬ב) לתקסד"א)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .9‬כאשר בית המשפט איננו עושה שימוש בסמכותו להורות על הגשת תצהירים במועד אחד‪,‬‬
‫וחלק מעדי התובע לא הגישו תצהירי עדות ראשית‪ ,‬בדרך כלל לא יחוייב הנתבע להגיש את‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫תצהיריו בטרם נחקרו עדי התובע (ע"א ‪ 21171.8‬טמבור ואח' נ‪ .‬אטיאס – פורסם בנבו‪,‬‬
‫להלן‪" :‬פרשת טמבור")‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט (פרשת פלוני)‪,‬‬
‫הרשאי במקרים המתאימים‪ ,‬להורות כי חלק מהעדים יגישו תצהירי עדות ראשית ואחרים‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫יחקרו בחקירה ראשית ("תקנות ‪ )5(249‬ו‪ 168-‬אינן מחייבות את בית המשפט‪ ,‬בהכרח‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫לנהוג על דרך של שוויון פורמאלי בין בעלי דין‪ ,‬ובגדר התקנות האמורות רשאי בית‬
‫המשפט להורות אפילו שיוגשו תצהירים של חלק מהעדים הפרוספקטיביים של אחד‬
‫מבעלי הדין‪ ,‬בעוד שהעדים האחרים יישמעו בדרך הרגילה‪ – ".‬פרשת דני וכן ר' רע"א‬
‫‪ 11821.8‬הרשות הפלסטינית נ‪ .‬גאון – פורסם בנבו)‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .11‬ההחלטה האם לדחות את הגשת תצהירי העדות הראשית של הנתבע עד לסיום שמיעת‬
‫‪24‬‬
‫עדויות התובע איננה טכנית‪ ,‬אלא מהותית‪ ,‬והשיקול המרכזי בנדון הינו הנזק העלול להגרם‬
‫לנתבע אם יחוייב להגיש את תצהיריו בטרם נשמעו כל עדויות התובע ("יש לבחון אם אכן‬
‫תיפגענה זכויות הנתבעים‪ ,‬ככל שתידחנה הבקשות דנן‪ .‬לעניין זה קיימת חשיבות רבה‬
‫לשאלה אם הנתבעים אמורים לדעת את עיקרי תוכן העדויות המבוקשות ובאופן שניתן‬
‫יהיה להתייחס לאותן עדויות או מסמכים במסגרת תצהירי עדות הראשית מטעם‬
‫הנתבעים‪ ...‬בלשון אחרת‪ ,‬לדידי יעילות הדיון אינה בפן הטכני בלבד‪ ,‬אלא בפן המהותי וכי‬
‫על כן כל עוד ואין פגיעה מהותית בנתבע‪ ,‬אזי אין מקום לדחות את הגשת תצהירי העדות‬
‫הראשית מטעם הנתבע‪ – ".‬פסק דינו של כב' השופט י‪ .‬שנלר מיום ‪ 1.1..8.12‬בתא (ת"א)‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪8‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫‪ 88.11.2‬רן קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ‪ .‬מימון –‬
‫פורסם בנבו‪ ,‬ההדגשה לא במקור‪ ,‬להלן‪" :‬פרשת רן")‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .11‬לעניות דעתי‪ ,‬בהתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬ישנם מקרים המצדיקים לנהוג‬
‫‪3‬‬
‫גמישות בנושא הנדון‪ ,‬לרבות בכל הנוגע להגשת תצהירי עדות ראשית במועד אחד‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫המשפט הדיוני איננו נפרד מהמשפט המהותי אלא משיק לו ומשפיע עליו‪ .‬ממילא‬
‫‪5‬‬
‫בריא כי מקום בו מתבקש איזון שונה בין ערכים שונים‪ ,‬יקבל הדבר ביטוי גם‬
‫במסגרת הדיונית ("המשפט הדיוני‪ ,‬אשר נתפס באופן מסורתי כטכני באופיו‬
‫וכמתווה כללי עשה ואל תעשה בגבולות מתוחמים ודווקניים‪ ,‬משמש כיום‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫כפריזמה שדרכה משתקפות זכויות יסוד חוקתיות" – שוורץ עמ' ‪.)81‬‬
‫‪9‬‬
‫ברי כי שיקול הדעת המסור לבית המשפט בכל הנוגע לסדר הבאת הראיות‪ ,‬צריך‬
‫שיושפע ממהות ההליך ומן האכסניה בה הוא מתנהל‪ .‬לא הרי ניהול תובענה כספית‬
‫בין יריבים עיסקיים בבית משפט שלום או מחוזי כהרי ניהול הליך רכושי בין בני‬
‫זוג בבית המשפט לע נייני משפחה‪ .‬לא הרי ניהול תובענה כספית אפילו בין בני‬
‫משפחה‪ ,‬כהרי ניהול תביעה בנושא משמורת ילדים‪ .‬דעת לנבון נקל‪ ,‬כי מהות‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ההליך משפיעה לא אחת על דרך ניהולו הראויה ובכלל זה בכל הנוגע לתקנות סדר‬
‫הדין ודיני הראיות (ראיה מובהקת לכך הינה הוראת סעיף ‪(8‬א) לחוק בית המשפט‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬תשנ"ה‪ 1881 -‬וההוראות הכלולות בחלק ג‪ 1‬לתקסד"א‪ ,‬לרבות‬
‫תקנה ‪818‬יד)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫להווה ידוע‪ ,‬כי מאפיין מרכזי של ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬הינו‬
‫‪19‬‬
‫השאיפה לברור אינטגרטיבי שתוצאתו פתרון מקיף ככל הניתן‪ ,‬שיש בו לא רק‬
‫הכרעה בגיזרת הסיכסוך הצרה אלא מבט רחב המביא בחשבון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬
‫הניצים הינם בני משפחה‪ ,‬על כל המשתמע מכך (בר"ע ‪ 1817112‬לוין ואח' נ‪ .‬שיוביץ‬
‫– פסק דין מיום ‪ 1.1..12‬פורסם בנבו‪ ,‬בע"מ ‪ 112111‬פלונית נ‪ .‬פלוני – פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫להלן‪" :‬פרשת פלונית"‪ ,‬שוחט ושאוה‪ ,‬סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,811 ,821‬להלן‪" :‬שוחט ושאוה")‪.‬‬
‫מן הטעם האמור‪ ,‬מאוחדות כל התובענות הנוגעות לאותה משפחה תחת קורת גג‬
‫דיונית‪-‬פורמאלית אחת‪ ,‬כאמור בתקנה ‪818‬ד לתקסד"א‪ ,‬והן נידונות בפני שופט‬
‫אחד (סעיף ‪(1‬ד) לחוק בית המשפט לעניניי משפחה‪ ,‬תקנה ‪818‬ג(ד) לתקסד"א)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪8‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫במקרים לא מעטים הנדונים בבית המשפט לענייני משפחה שני הצדדים מגישים‬
‫‪1‬‬
‫תובענות איש כנגד רעהו והן נדונות מיקשה אחת‪ .‬במקרים אלה לא ניתן לומר כי‬
‫פלוני הוא "התובע" או "הנתבע" וממילא אין משקל רב לטענה כי צד אחד צריך‬
‫להציג את ראיותיו תחילה‪ .‬אמת‪ ,‬ניתן לפצל את סדר הגשת התצהירים באופן‬
‫שיישמר סדר הבאת הראיות לגבי כל תובענה בנפרד‪ .‬דא עקא‪ ,‬המדובר בפתרון‬
‫החותר תחת היעילות הדיונית בגינה מורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ראשית לכתחילה (ר' פרשת אשורנס)‪ ,‬יעילות שאיננה רק ענין טכני אלא ענין מהותי‬
‫(פרשת רן)‪ ,‬ואשר יישומו מבחינת שמיעת העדויות הינו כמעט בלתי אפשרי‪ ,‬עת בית‬
‫המשפט יאלץ לשמוע את העדויות בכל תביעה בנפרד‪ ,‬תוך פגיעה אנושה ברצף‬
‫הדיוני ובדיון האינטגרטיבי הראוי‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫משכך‪ ,‬במקרים בהם שני הצדדים הגישו תובענות הנידונות מיקשה אחת‪ ,‬אין‬
‫‪11‬‬
‫לעניות דעתי טעמים טובים לקבוע כי דווקא פלוני יגיש תצהירי עדות ראשית‬
‫ראשון ויש טעמים טובים להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית בצוותא חדא‪ ,‬כפי‬
‫הוראת תקנה ‪ )1(128‬סיפא ו‪(118 -‬א) סיפא לתקסד"א‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ודו"ק‪ ,‬כאשר בית המשפט מחליט על הגשת תצהירי עדות ראשית‪ ,‬יש בכך העדפה‬
‫‪15‬‬
‫של ההגינות הדיונית והיתרונות הגלומים "במשחק בקלפים פתוחים" על פני אלה‬
‫הטמונים בשיטה האדוורסרית הקלאסית (פרשת פלוני)‪ .‬עקרון הגילוי ההדדי חל‬
‫בבית המשפט לענייני משפחה ביתר שאת‪ ,‬באשר הוא משרת את התכלית‬
‫החקיקתית העומדת מאחורי הקמתה של ערכאה מיוחדת לדיון בסכסוך המשפחתי‬
‫– הגעה לפתרון צודק בראיה כוללת וביעילות (ר' לענין גילוי מסמכים‪ ,‬שוחט ושאוה‬
‫עמ' ‪ .)878‬לנוכח האמור‪ ,‬הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית במועד אחד‪,‬‬
‫עשויה‪ ,‬במקרים המתאימים‪ ,‬למנוע טכסיסנות ראייתית ולעודד גילוי מלא של‬
‫העובדות‪ ,‬וכך לקדם פתרון נכון של הסכסוך המשפחתי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫הדברים קל וחומר לנוכח העובדה שבבית המשפט לענייני משפחה נתמכים כתבי‬
‫‪24‬‬
‫הטענות בתצהיר והופכים‪ ,‬מניה וביה‪ ,‬תצהירי עדות ראשית (תקנה ‪818‬ח(ד) )‪ .‬הווה‬
‫אומר‪ ,‬מחוקק המשנה עצמו קבע כי בבית המשפט לענייני משפחה עדיפים הגילוי‬
‫המוקדם ויעילות הדיון על פני העקרונות המיוצגים בגישה האדוורסרית הקלאסית‪.‬‬
‫יתירה מזו‪ ,‬העובדה שכתב ההגנה דינו כדין תצהיר עדות ראשית מקטינה עד מאוד‬
‫את יכולתו של הנתבע לשנות גירסה בעקבות תצהירי עדות ראשית שיוגשו על ידי‬
‫התובע וממילא קטן משקלו של נימוק זה כמצדיק דירוג בהגשת התצהירים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫הדברים אמורים לטעמי גם בחלק מהמקרים בהם נידונה תובענה לאיזון משאבים‬
‫‪1‬‬
‫בין בני זוג‪ ,‬אף אם הנתבע איננו מגיש תביעה פורמלית‪ ,‬אך טוען כי עומדת לו‬
‫הזכות לאיזון משאבים בנכסי התובע‪ .‬הלכה פסוקה היא כי איזון משאבים נערך‬
‫בכלל הנכסים‪ ,‬הן אלה הרשומים פורמלית על שם התובע והן אלה הרשומים‬
‫פורמלית על שם הנתבע (ע"א ‪ 188818.‬חנוך נ‪ .‬חנוך‪ ,‬פ"ד מה(‪ .)182 )1‬משכך‪,‬‬
‫מבחינה מהותית אין מדובר בתובע אחד ובנתבע אחד אלא שני הצדדים הינם הן‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫תובעים והן נתבעים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הדיון האינטגרטיבי והניהול המאוחד של התובענות‪ ,‬יש בהם כדי ליטול במידה מה‬
‫‪8‬‬
‫את העוקץ מטענת נתבע בכל הנוגע לסדר הבאת הראיות‪ .‬ניתן להעלות על הדעת‬
‫‪9‬‬
‫מקרים בהם השאיפה לפתרון נכון של הסכסוך המשפחתי מצדיקה דווקא הקדמת‬
‫שמיעתה של עדות פלונית‪ ,‬לרבות לשם קידום פשרה כוללת בסכסוך המשפחתי עוד‬
‫בטרם העמיק השבר המשפחתי וצלל לתהומות שאין מהם תקומה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫גם משקלה של הטענה לפיה שמירה על סדר הבאת הראיות מאפשרת לנתבע לוותר‬
‫על הבאת העד כליל‪ ,‬איננו רב במקרים בהם תובענות הדדיות מתבררות מיקשה‬
‫אחת‪ ,‬לנוכח העובדה שבמקרים אלה‪ ,‬הנתבע הינו גם התובע ולהיפך‪ .‬משכך‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ממילא על בעל הדין החליט מראש האם לזמן את העד לעדות ואין לו זכות קנויה‬
‫להמתין ולשמוע את עדויות הצד שכנגד בטרם יחליט בנדון‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫ודו"ק‪ ,‬לנוכח העובדה שתצהיר עדות ראשית מחליף חקירה ראשית (תקנה ‪(118‬ב)‬
‫‪18‬‬
‫לתקסד"א)‪ ,‬הרי מקום בו בית המשפט מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית‬
‫בצוותא חדא‪ ,‬דווקא בקשה לדחות את שמיעת עדותו של עד שלא הגיש תצהיר‪,‬‬
‫הינה בקשה המשנה את סדר שמיעת הראיות שנקבע‪ ,‬ויש מקום לבחון האם אין‬
‫בכך נסיון לקנות ייתרון דיוני (ר' במשתמע פרשת טמבור)‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫לשון אחר‪ :‬אף כי דרך המלך הינה שמיעת הראיות בסדר הקבוע בתקנה ‪118‬‬
‫‪23‬‬
‫לתקסד"א‪ ,‬מזמן הסיכסוך המשפחתי‪ ,‬מעצם טיבו‪ ,‬מקרים בהם חריגה מהסדר‬
‫האמור (בין על דרך הוראה להגשת תצהירי עדות ראשית במועד אחד ובין על דרך‬
‫שינוי כזה או אחר בסדר שמיעת העדויות) מקדמת פתרון כולל וראוי‪ .‬אין בכך‬
‫משום קיפוח של מי מבעלי הדין אלא‪ ,‬כדבריו של כב' השופט רובינשטיין בפרשת‬
‫פלונית‪ ,‬משום התאמה של הדין לנושא הדיון‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪8‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫‪ .12‬במקרה דנן‪ ,‬הוריתי‪ ,‬לנוכח התובענות ההדדיות וטיבן‪ ,‬כי תצהירי עדות ראשית יוגשו במועד‬
‫‪1‬‬
‫אחד‪ .‬על החלטה זו לא השיג המבקש והיא הפכה חלוטה‪ .‬משכך‪ ,‬עתירת המבקש לדחות את‬
‫מועד עדותו של עורך הדין‪ ,‬היא היא המבקשת לשנות את סדר הבאת הראיות כפי שנקבע‬
‫בהחלטתי‪ .‬בקשה זו לא נומקה בנימוק ענייני כלשהו‪ ,‬המבקש לא הצביע על נזק שייגרם לו‬
‫בשל שמיעת עדות עורך הדין במועד שנקבע ומשכך דינה להדחות (פרשת רן)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .13‬יתירה מזו‪ ,‬פועלו של עורך הדין (בין שניסח את ההסכם ובין שרק אישר את חתימת‬
‫‪6‬‬
‫הצדדים עליו) הינו לכאורה מקצועי גרידא‪ .‬ככל שמדובר בעד שמבחינה מהותית איננו עד‬
‫"מטעם" אלא עד אובייקטיבי (ואפילו פורמאלית הוא מוזמן לעדות על ידי מי מהצדדים)‪,‬‬
‫ישנה לטעמי משמעות פחותה למועד בו תשמע העדות‪ .‬בתיבה "אובייקטיבי" כוונתי לעד‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שאינו מצוי בקירבה מיוחדת למי מהצדדים (למשל בעל מקצוע שנתן לשניהם שירות‪ ,‬כגון‬
‫רו"ח משותף‪ ,‬עו"ד משותף וכו') אשר נושא עדותו הצפויה הינו בעיקרו מקצועי (למשל‪,‬‬
‫נוטריון המוזמן להעיד אודות הסכם ממון שאישר או אודות צוואה הדדית שנערכה בפניו)‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬בנוגע לעד אובייקטיבי כאמור‪ ,‬ישנם מקרים בהם אין חשיבות מכרעת לשאלה מי הצד‬
‫שזימנו לעדות וממילא סיווגו כעד של "ההגנה" או "התביעה" הינו סיווג פורמאלי המחייב‬
‫בחינה מהותית של נושא העדות (ככל שהדברים ניתנים לבחינה מראש) ושל הנזק העלול‬
‫להגרם בשל שמיעתה‪1‬דחיית שמיעתה‪ ,‬כמבואר בפרשת רן דלעיל‪ .‬בנדוננו‪ ,‬כאמור‪ ,‬המבקש‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫הסתפק בטיעון טכני‪-‬לאקוני בדבר סדר הבאת הראיות וממילא אין טעם של ממש לקבוע כי‬
‫שמיעת עורך הדין במועד שנקבע פוגעת במבקש‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .14‬מבחינה מהותית‪ ,‬טענתו של המבקש הינה כי דין עתירותיה הרכושיות של המשיבה להדחות‬
‫לנוכח ההסכם‪ .‬הנטל להוכיח טענה זו מוטל על כתפי המבקש‪ ,‬הן מכח תביעתו לאכיפת‬
‫ההסכם והן בהיותו‪ ,‬לענין זה‪ ,‬בבחינת "המוציא מחברו"‪ .‬ממילא יש טעם טוב דווקא‬
‫להקדים ולשמוע את עדות עורך הדין (שהינו פורמלית עד מטעם המבקש)‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .15‬יובהר‪ ,‬כי הטענה לפיה לא ניתן לגבות תצהיר מעורך הדין לא נתמכה במאומה‪ .‬בענין זה‬
‫‪23‬‬
‫נהגתי עם המבקש לפנים משורת הדין עת התרתי את עדותו בחקירה ראשית (לרבות לנוכח‬
‫‪24‬‬
‫העובדה שהמבקשת לא התנגדה)‪ .‬משעה שבית המשפט נהג עם המבקש לפנים משורת הדין‪,‬‬
‫יש אבק חוסר תום לב בטענה כי מכח "הדין" יש להעיד את עורך הדין במועד "על פי סדרי‬
‫הדין"‪ .‬טענה כגון דא עלולה להקנות ייתרון דיוני לא הוגן אשר יכול שלא היה צומח למבקש‬
‫מלכתחילה לו היה עליו להקדים ולשכנע את בית המשפט בדבר המניעות לשמיעת העד ואף‬
‫להתכבד ולהגיש את תמצית עדותו – כנדרש לפי שורת הדין‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪8‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪ 92003-20-29‬ש' נ' ש'‬
‫‪ .16‬ולבסוף‪ ,‬בנסיבות הענין יש לטעמי הצדקה עניינית לשמוע את עורך הדין תחילה‪ ,‬באשר‬
‫‪1‬‬
‫עדותו מספק במבט מזוית שונה העשויה לשפוך אור על הפרשה הנדונה וזאת מפיו של עד‬
‫אובייטיבי לכאורה‪ .‬שמיעה מוקדמת זו עשויה לקדם פשרה ולמצער עשויה לייעל ולמקד את‬
‫חקירות הצדדים (אשר יגישו תצהיריהם בטרם העדות וממילא לא יוכלו לשנות מהותית את‬
‫גירסתם בעקבותיה)‪ .‬שמיעה מוקדמת של עורך הדין אף מסלקת כל חשש‪ ,‬אם וככל שקיים‪,‬‬
‫לשינוי עדותו בעקבות חקירת המשיבה ועדיה (חשש שיכול להתעורר רק לגבי עורך הדין‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫בהיותו היחיד שאינו מגיש תצהיר עדות ראשית)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .17‬לנוכח האמור לעיל‪ ,‬הבקשה נדחית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .18‬מבקש יישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של ‪.₪ 1,1..‬‬
‫‪9‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬ב' חשוון תשע"ה‪ 81 ,‬אוקטובר ‪ ,8.12‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪8‬‬