‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר מרץ‪2015 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫מהספרות המקצועית עולה כי הכישורים הנדרשים מאיש השיקום בבריאות הנפש כוללים‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬מתן שירות אנושי‪ ,‬כישורים בין אישיים‪ ,‬יכולת ליצירתיות וגמישות‪ ,‬יכולת לרפלקציה‬ ‫עצמית‪ ,‬היכרות עם משפחת המתמודד וקרוביו‪ ,‬הכרת ההיסטוריה של המתמודד‪ ,‬אבחון‬ ‫שיקומי והערכה של המתמודד‪ ,‬היכרות עם ההיבט הביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלי של התחלואה‬ ‫הנפשית‪ ,‬היכרות עם התהליך השיקומי ותפקידו של איש השיקום‪ ,‬היכרות עם משאבי‬ ‫הקהילה‪ ,‬היכרות עם חוקים‪/‬תקנות הנוגעים לזכויות המתמודדים‪ ,‬היכרות ספציפית עם חוקי‬ ‫האתיקה בתחום השיקום‪ ,‬שיתוף פעולה תוך ובין ארגוני ופיתוח רגישות תרבותית )מתוך‪ :‬רועה‬ ‫וחבריו‪ .(20111 ,‬באופן טיפוסי‪ ,‬העוסקים במלאכת השיקום‪ ,‬כוללים אנשי מקצוע בתחומי‬ ‫העבודה הסוציאלית‪ ,‬בריאות הנפש הקהילתית‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פסיכולוגיה ופסיכיאטריה‪ ,‬כמו‬ ‫גם צרכנים ועמיתים מומחים ועובדים לא מקצועיים‪ .‬אולם‪ ,‬אנשי המקצוע מתחום הסיעוד‬ ‫הפסיכיאטרי )אחיות ואחים פסיכיאטריים( כמעט ואינם לוקחים חלק בעשייה השיקומית‬ ‫בקהילה והדימוי שלהם‪ ,‬לרוב‪ ,‬הוא של אנשי מקצוע אשר עובדים בבתי חולים ואשר עוסקים‪,‬‬ ‫בעיקר‪ ,‬במתן טיפול תרופתי ובהסדרת הסדר והמשמעת במחלקות הפסיכיאטריות‪.‬‬ ‫בזרקור החודש‪ ,‬גלית לוי‪ ,‬יושבת ראש העמותה לסיעוד פסיכיאטרי וחברת סגל במרכז לבריאות‬ ‫הנפש לב השרון‪ ,‬מנסה לשנות דימוי נפוץ זה‪ .‬במאמרה הגב' לוי מתארת את מקצוע הסיעוד‬ ‫הפסיכיאטרי ומציגה מדוע‪ ,‬בעידן הרפורמות בבריאות הנפש‪ ,‬האחים והאחיות בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫עם כישוריהם הייחודיים‪ ,‬צריכים ויכולים להשתלב במערך השיקום הקהילתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא‬ ‫מציגה את מטרות ופעילות העמותה שבראשה היא עומדת‪ .‬אני מבקש להודות לגב' לוי על‬ ‫כתיבת הזרקור המרתק ומעורר המחשבה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רועה‪ ,‬ד‪ ,.‬טל‪ ,‬א‪ ,.‬בלוש‪-‬קליינמן‪ ,‬ו‪ ,.‬שרשבסקי‪ ,‬י‪ ,.‬הדס‪-‬לידור‪ ,‬נ‪ ,.‬תלם‪ ,‬ע‪ ,.‬ולכמן‪ ,‬מ‪ .(2011) .‬השיקום הפסיכיאטרי‪:‬‬ ‫בדרך לפרופסיה‪ .‬ביטחון סוציאלי‪.85-1 ,86 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במדור החברה והפנאי‪ ,‬ענבל בועז‪ ,‬מנהלת השיקום בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב כותבת‬ ‫על הסיוע בטכנולוגיה לקידום חיי החברה והפנאי של המשתתפים בשירותי השיקום‬ ‫החברתיים ומארחת את הד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית אשר‬ ‫כותבת על סוגיות מעניינות בנוגע להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בפייסבוק‪ .‬בהזדמנות‬ ‫זאת אני מבקש לאחל לענבל מזל טוב והרבה נחת לרגל הולדת בתה הבכורה‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מרים גולדברג‪ ,‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬ ‫ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן מציגה בצורה מרתקת את הקושי הטמון‬ ‫לעתים במעבר שבין צרכן לבין נותן שירות‪.‬‬ ‫בתחילת הגיליון תוכלו להתעדכן בחדשות מעולם השיקום בארץ ובעולם‪ ,‬ובסוף הגיליון יוצגו‬ ‫המשרות פתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬ ‫אני תקווה כי תמצאו גיליון זה מעניין ומועיל‪.‬‬ ‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טל‬ ‫מנהל מחקר ופיתוח‬ ‫קבוצת שכולו טוב‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬השיקום בקהילה ומה שביניהם מאת גלית לוי‪7.....................‬‬ ‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה מאת ענבל בועז‪13.....................................................‬‬ ‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬ ‫מרים גולדברג‪24.....................................................................................................................................................‬‬ ‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪27............................................................................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬ ‫‪ .1‬אוגדן שהוכן על ידי יספר"א של סיכומי מאמרים העוסקים במעורבות צרכנים‬ ‫בפרקטיקה בבריאות הנפש‪ .‬מזה מספר שנים עוסקת יספר"א‪ -‬האגודה הישראלית‬ ‫לשיקום פסיכיאטרי‪ ,‬בהנגשת ספרות מקצועית בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ ,‬על‬ ‫מנת לעודד קריאת חומר מקצועי‪ .‬לכבוד הכנס שיזמה בנושא‪ :‬שילוב ידע מהחלמה אישית‬ ‫בפרקטיקה המקצועית בבריאות הנפש‪ ,‬שנערך בראשון למרץ ‪ 2015‬באוניברסיטת‬ ‫ת"א‪ ,‬האגודה הכינה אוגדן הכולל שישה סיכומי מאמרים העוסקים במעורבות צרכנים‬ ‫בפרקטיקה בבריאות הנפש‪ .‬סיכומים אלה ואחרים נמצאים באתר יספר"א בקטגוריה‬ ‫"חומר מקצועי בעברית" לקריאת האוגדן היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/XkM‬‬ ‫‪ .2‬קול קורא למועמדים למשרה אקדמית בחוג ללימודי מוגבלות לתואר שני )מוסמך(‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ .‬לראשונה בישראל נפתח חוג ללימודי מוגבלות ‪(Disability‬‬ ‫‪ (Studies‬במטרה לקדם את הידע‪ ,‬המודעות הציבורית ההוראה והמחקר בנושא‪ .‬לימודי‬ ‫מוגבלות הנו תחום אינטרדיסציפלינרי העוסק בחשיבה ובמחקר ביקורתיים על מעמדם‬ ‫ומקומם של אנשים עם מוגבלות בחברה‪ .‬לאורך מרבית שנות ההיסטוריה‪ ,‬ובמידה רבה‬ ‫גם כיום‪ ,‬מוגבלות ונכות נתפסות כקטגוריות רפואיות הנובעות מהיכולת התפקודית של‬ ‫הפרט‪ .‬לימודי ביקורת המוגבלות מבקשים לערער על תפיסה זו ולהצביע על ההקשר‬ ‫החברתי שמתוכו מוגדר הבדל גופני כ"נכות" ועל ההדרה של אנשים עם מוגבלות‪,‬‬ ‫הנובעת מעצם הבניית הסביבה החברתית והפיזית על פי תכונותיו וצרכיו של הגוף‬ ‫ה"נורמלי" )מתוך לימודי )ביקורת( המוגבלות‪ ,‬מכון ון‪-‬ליר(‪ .‬לקריאת הקול קורא למשרה‬ ‫היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/Xii‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .3‬האם הגיע הזמן לשנות את המונח "סכיזופרניה"? מאמר חדש‪ .‬לאחרונה פורסם‬ ‫מאמר שכותרתו ‪ Should the label "schizophrenia" be abandoned?2‬אשר עוסק‬ ‫בסוגיה הנוגעת לשינוי המונח השנוי "סכיזופרניה"‪ .‬מאמר זה עורך סקירת ספרות מקיפה‬ ‫של ‪ 47‬מאמרים הכוללים מאמרי מערכת‪ ,‬מאמרים מחקריים‪ ,‬פרשנויות למאמרי מערכת‪,‬‬ ‫מכתבים וניירות עמדה אשר עסקו בסוגיה של שינוי המונח "סכיזופרניה"‪ .‬מסקירה זאת‬ ‫עולה כי היתרונות של שינוי המונח סכיזופרניה עולים על החסרונות וכי שינוי מסוג זה‬ ‫עשוי לצמצם את הסטיגמה הקיימת ולקדם את התקשורת בין הצוות הרפואי‪,‬‬ ‫המתמודדים ובני המשפחה‪ .‬אולם‪ ,‬כותבי המאמר מדגישים כי שינוי המונח לא יהיה יעיל‬ ‫אם לא ילווה בשינויים מקבילים בחקיקה‪ ,‬בשירותי הטיפול והשיקום‪ ,‬בחינוך והסברה‬ ‫בקרב אנשי המקצוע והציבור באופן כללי‪ .‬בהתאם להצעות שעלו במאמרים השונים‬ ‫הכותבים מציעים את המונח המתאים ביותר‪.‬‬ ‫לקריאת המאמר היכנסו‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪www.mat.co.il/XoJ‬‬ ‫‪ .4‬התמחות בשיקום בבריאות הנפש ומוגבלויות באוניברסיטה העברית‪ .‬נפתחה‬ ‫תכנית התמחות חדשה באוניברסיטה העברית בשיקום בבריאות הנפש ואנשים‬ ‫עם מוגבלויות‪ .‬תכנית ההתמחות היא תכנית לימודים בין תחומית ומיועדת‬ ‫לסטודנטים בתכנית המוסמך של בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬רפואה וריפוי‬ ‫בעיסוק‪ .‬מטרת התכנית לאפשר למשתתפים להעשיר את הידע שלהם בתחומים‬ ‫המתפתחים ומשתנים של תיאוריה‪ ,‬מחקר ופרקטיקה הן בתחום השיקום‬ ‫בבריאות הנפש והן בתחום הכללי יותר של אנשים עם מוגבלויות ובכך לקדם את‬ ‫עבודתם בתחומים אלה‪ .‬לפרטים נוספים היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/Xid‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Lasalviaa, A., Pentaa., E., Sartorius , N., Hendersonc, S. (2015). Should the label "schizophrenia" be‬‬ ‫‪abandoned? Schizophrenia Research 162 (2015) 276–284‬‬ ‫‪ .5‬הזמנה להרצאה בנושא שואת אנשים עם מוגבלות‪ :‬תא סטודנטים עם מוגבלויות‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬בשיתוף עם אגודת הסטודנטים באוניברסיטה ובחסות ג'ויינט‬ ‫ישראל‪ ,‬יארחו את פרופסור משה צימרמן‪ ,‬ראש מרכז קובנר לחקר גרמניה ישראל‪,‬‬ ‫להרצאה שתעסוק באידאולוגיה הנאצית בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות ולדרך שהיא‬ ‫באה לידי ביטוי בסוף שנות ה‪ 30-‬ושנות ה‪ 40-‬של המאה הקודמת‪ .‬מדובר בהרצאה‬ ‫מיוחדת ומרגשת על נושא שלעיתים קרובות לא עולה על סדר היום‪ .‬האירוע יתקיים ביום‬ ‫רביעי ה ‪ 15.04.2015‬בשעה שש בערב באולם ברונפמן‪ .‬האירוע מונגש ומתומלל‪ .‬לפרטים‬ ‫נוספים צרו קשר‪.access.huji@gmail.com :‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬השיקום בקהילה ומה שביניהם‬ ‫גלית לוי‬ ‫‪3‬‬ ‫השיקום הפסיכיאטרי בקהילה נשען על עבודה של צוות אינטרדיסציפלינרי שמטרתו לקדם את‬ ‫תהליכי הטיפול‪ ,‬השיקום‪ ,‬ההחלמה וההשתלבות החברתית של האדם המתמודד עם תחלואה‬ ‫נפשית )להלן‪ :‬מתמודד(‪ .‬באופן טיפוסי צוות השיקום מורכב מאנשי מקצוע כגון עובדים‪/‬ות‬ ‫סוציאליים‪/‬ות‪ ,‬מרפאים‪/‬ות בעיסוק‪ ,‬בוגרי החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬פסיכולוגים‬ ‫ופסיכיאטריים ומעובדים לא מקצועיים‪ .‬אולם‪ ,‬מקומן‪/‬ם של אחיות‪/‬ים בריאות הנפש במסגרות‬ ‫השיקום בישראל עדיין‪ ,‬ברובו‪ ,‬נעדר‪ .‬במאמר קצר זה אני מבקשת להציג בקצרה את הרקע‬ ‫להתפתחות הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬את תפקיד אחות בריאות הנפש ולהציע כי השתלבותם של‬ ‫אחיות‪/‬ים בריאות הנפש במסגרות השיקום בקהילה‪ ,‬עשוי לקדם את יעילות פיתוח ויישום‬ ‫שירותים אלה בעידן הרפורמות בבריאות הנפש‪ .‬לבסוף‪ ,‬אציג בקצרה את העמותה לסיעוד‬ ‫פסיכיאטרי אשר בראשה אני עומדת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יו"ר העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל וחברת סגל במרכז לבריאות הנפש לב‪-‬השרון‪ .‬ליצירת קשר‪:‬‬ ‫‪galitl@lev-hasharon.co.il‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רקע להתפתחות הסיעוד הפסיכיאטרי‬ ‫הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬בדומה ליתר התמחויות הסיעוד‪ ,‬החל את דרכו כתוצר נלווה‬ ‫למקצוע הרפואה ועיקר המודלים עליהם נשענה העשייה הסיעודית‪-‬פסיכיאטרית נבעו מן‬ ‫הפרקטיקה הרפואית וסיווגה את ההפרעות הפסיכיאטריות‪ .‬האמונה הרווחת בתקופות אלה‬ ‫הייתה כי אבחנה סיעודית )על פי מהלך המחלה והליקויים הנגזרים ממנה( והתערבות שנועדה‬ ‫להתמודד עם ליקויים אלה‪ ,‬ישפרו את בריאותו ותפקודו של האדם המתמודד‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות רבים לבנות מודלים תיאורטיים‪-‬יישומיים עבור‬ ‫העשייה הסיעודית הפסיכיאטרית‪ .‬בהיעדר מסגרת תיאורטית‪-‬ספציפית ויישומית אחיות‬ ‫בריאות הנפש אימצו גישה אקלקטית להתערבות המשלבת מגוון רחב של תיאוריות‬ ‫פסיכואנליטיות‪ ,‬התנהגותיות‪ ,‬הומניסטיות ואחרות‪ .‬על אף תרומתן של תיאוריות אלו כבסיס‬ ‫ידע רחב וחשוב‪ ,‬יישומן בעשייה הסיעודית היום‪-‬יומית היה מוגבל‪ .‬כמו כן‪ ,‬גישה אקלקטית זו‬ ‫הנשענת על דיסציפלינות אחרות חסמה התפתחות של אוריינטציה סיעודית ייחודית בתחום‬ ‫בריאות הנפש‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬העשייה הסיעודית חותרת להתמקד בכוחותיו הבריאים והשמורים של המתמודד‬ ‫על פני חוליו ומגבלותיו‪ .‬לצד השימוש במודל הרפואי בעשייה הסיעודית‪ :‬באומדן המטופל‪,‬‬ ‫השיפוט הקליני והליך קבלת ההחלטות להתערבות‪ ,‬נוספו מודלים נוספים השאובים‬ ‫מדיסציפלינות טיפוליות ושיקומיות מקבילות בתחום המתורגמים לעשייה הסיעודית‪ .‬בין‬ ‫המודלים התיאורטיים‪-‬יישומים כיום בהתערבויות הסיעוד בבריאות הנפש‪ :‬תאוריית המערכות‪,‬‬ ‫תיאוריות משפחתיות‪ ,‬הטיפול הקוגניטיבי‪-‬התנהגותי )‪ ,(CBT‬ניהול ותיאום הטיפול ) ‪Case‬‬ ‫‪ (Management‬והמודל ההתנהגותי והפסיכו‪-‬חינוכי‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים יישום של מודלים שמקורם‬ ‫בגוף הידע התיאורטי הסיעודי כמודל "הכדור הפורח" הנשען על אינטראקציית ארבעת המטא‪-‬‬ ‫פרדיגמות הסיעודיות‪ :‬אדם‪ ,‬סביבה‪ ,‬בריאות וסיעוד‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הסיעוד הפסיכיאטרי בגישתו הנוכחית רואה חשיבות עליונה בשילובו בעבודת‬ ‫הצוות רב‪ -‬מקצועי בטיפול במתמודד וקידום בריאות הנפש בקהילה ומאמין כי שיתוף פעולה‬ ‫ואינטגרציה בין התחומים הטיפוליים השונים מביאים להתערבות כוללנית והוליסטית החיונית‬ ‫במתן הטיפול בכל אדם בכלל והמתמודד בפרט‪.‬‬ ‫תפקיד האחות‪ 4‬בבריאות הנפש‬ ‫תפקיד האחות הפסיכיאטרית הינו קידום רווחתם הנפשית והגופנית של צרכני בריאות‬ ‫הנפש על ידי טיפול בתגובות האנושיות למצבי בריאות וחולי ברמות המנע השונות תוך‬ ‫התייחסות הוליסטית לפרט ולקהילה בה הוא נמצא‪ .‬עבודת האחות נעשית בשיתוף פעולה עם‬ ‫צוות רב מקצועי לשם השגת מטרות אלו‪.‬‬ ‫האחיות בבריאות הנפש לוקחות חלק בכל קשת השירותים‪ :‬אשפוז‪ ,‬טיפול מרפאתי‬ ‫במרכזי בריאות הנפש‪ ,‬טיפול ראשוני בקהילה ושירותי השיקום השונים‪ .‬העובדה כי תהליך‬ ‫ההכשרה של האחיות כולל פיתוח מיומנויות הנוגעות להסתכלות הכוללת את מכלול ההיבטים‬ ‫של עולמו של האדם )ההיבט הפיזי‪ ,‬הנפשי והחברתי‪ ,‬הפרטני והמשפחתי וכן את מעגל חייו‬ ‫לתקופותיו‪ ,‬בבריאות ובחולי(‪ ,‬מאפשרת להן ליישם מיומנויות אלה בתהליך בניית תכניות טיפול‬ ‫ושיקום‪ ,‬ביישומן ובהערכתן‪ .‬באופן ממוקד יותר‪ ,‬האחות בבריאות הנפש עוברת הכשרה‬ ‫טיפולית‪ ,‬המקנה לה אוריינטציה רחבה בטיפול במתמודדים הכוללת את התחומים הבאים‪:‬‬ ‫פסיכו‪-‬פרמקולוגיה‪ ,‬פסיכו‪-‬פתולוגיה‪ ,‬היבטים פסיכוסוציאליים‪ ,‬שיקום פסיכיאטרי והכשרה‬ ‫בהתערבות פרטנית‪ ,‬קבוצתית ומשפחתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אחיות בריאות נפש רבות עברו הכשרה‬ ‫בטיפולים פסיכו‪-‬תרפויטיים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬טיפול קוגניטיבי התנהגותי )‪ ,(CBT‬טיפול דיאלקטי‪-‬‬ ‫התנהגותי )‪ ,(DBT‬טיפול זוגי‪ ,‬טיפול בנפגעות תקיפה מינית ועוד‪ .‬לבסוף‪ ,‬לאחיות יש ידע נרחב‬ ‫‪4‬‬ ‫לצורך הנוחות אכתוב את בעלת המקצוע בסיעוד הפסיכיאטרי כ"אחות בריאות הנפש" אולם הכוונה היא גם‬ ‫ל"אחים"‬ ‫‪9‬‬ ‫ויכולת לזהות ולאמוד גם תחלואה גופנית נלווית בקרב המתמודדים‪ ,‬דבר אשר עשוי לקדם את‬ ‫בריאותם ואיכות חייהם‪.‬‬ ‫לאור הכשרה רחבת טווח זו‪ ,‬תפקיד האחות במסגרות השיקום הקהילתיות עשוי להיות‬ ‫משמעותי ביותר‪ .‬האחות יכולה לבצע מעקב הוליסטי הכולל את ההיבטים הגופניים והנפשיים‬ ‫של המתמודד תוך ריכוז וניהול תכנית הטיפול והשיקום שלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬האחות מסוגלת לזהות‬ ‫שינויים ותופעות לוואי הקשורים לטיפול התרופתי או למנוע סיבוכים של מחלות נלוות‪ ,‬תוך‬ ‫יצירת קשר טיפולי תומך ומתמשך מתוך זיהוי והבנה מקצועית של צרכיהם בשלבים שונים של‬ ‫המחלה וההחלמה – כל זאת תוך הבטחה של רצף טיפולי ושיקומי יעיל ואיכותי‪ .‬נתונים אלה‬ ‫רלוונטיים אף יותר בעידן הנוכחי בו הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש מצטרפת לרפורמה‬ ‫המבנית והשיקומית בתחום‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬תפקידה של האחות בבריאות הנפש כבעלת ידע בתחום הסיעודי – רפואי מחד‪,‬‬ ‫עם התמחות בהיבטים טיפוליים ושיקומיים בבריאות הנפש מאידך‪ ,‬הינו חשוב‬ ‫במארג‬ ‫המטפלים בבריאות הנפש בהיותה ציר מגשר בין אנשי הטיפול השונים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬וכפי‬ ‫שניתן לראות במדינות רבות‪ ,‬השתלבותן ביתר שאת של אחיות בריאות הנפש בשירותי‬ ‫השיקום השונים בקהילה עשויה לקדם את בריאותם‪ ,‬איכות חייהם והשתלבותם החברתית של‬ ‫מתמודדים רבים בישראל‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל‬ ‫העמותה לסיעוד פסיכיאטרי הוקמה בשנת ‪ 1990‬כגוף התנדבותי א‪-‬פוליטי ללא מטרות רווח‪.‬‬ ‫בעמותה חברים למעלה מ‪ 1100 -‬אחיות ואחים מוסמכים העוסקים בתחום בריאות הנפש‬ ‫במסגרת אשפוז‪ ,‬בקהילה ובמסגרות הכשרה לחינוך מקצועי בבריאות הנפש‪.‬‬ ‫העמותה פועלת כגוף מקצועי עצמאי לקידום מקצוע הסיעוד ולקידום מעמד האחים והאחיות‬ ‫בבריאות הנפש תוך שמירה על רמה מקצועית ואתית נאותה של מקצוע הסיעוד‪ .‬קידום הסיעוד‬ ‫מקיף את כל תחומי העיסוק‪ :‬השירות בבתי החולים‪ ,‬בקהילה‪ ,‬ההוראה והמחקר‪.‬‬ ‫העמותה שואפת להשיג את מטרותיה המקצועיות באמצעות‪:‬‬ ‫•כנסים וימי עיון‪ ,‬ברמה האזורית והארצית‪.‬‬ ‫• פרסומים בכתב העת של העמותה‪.‬‬ ‫• מתן מלגות ללימודים והשתלמויות‪.‬‬ ‫• טיפוח קשרים מקצועיים ומדעיים עם אנשים וארגונים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫• השפעה על קובעי מדיניות בממשלה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬איגודי צרכנים ועמיתים למקצוע‪.‬‬ ‫• מפגשים מקצועיים בצוות מצומצם לפיתוח פרויקטים ארציים‪.‬‬ ‫העמותה מפתחת ושומרת על מעמדו המקצועי של הסיעוד הפסיכיאטרי במקומות בהם הוא‬ ‫ניתן ושותפה לשמירה על זכויות האדם המתמודד עם תחלואה נפשית‪ ,‬העצמתו והשתלבותו‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫בימים אלו מקדמת העמותה לסיעוד פסיכיאטרי את תחום שיפור חווית המטופל ובני המשפחה‬ ‫באשפוז ובקהילה‪ .‬התהליך משתף בני משפחה ומתמודדים המשקפים לאחים ולאחיות את‬ ‫החוויה האשפוזית וכל הקשור אליה‪ .‬ועדת ההיגוי לתוכנית כתבה תורת שירות שעל פיה‬ ‫‪11‬‬ ‫מתקיימים בכל בתי החולים הפסיכיאטריים תהליכי הטמעה ושינוי תפיסת התפקיד בקרב‬ ‫האחים והאחיות‪.‬‬ ‫בתאריכים ה‪ 12/13 -‬לחודש מאי ייערך במלון אלמא בזכרון יעקב‪ ,‬הכנס השנתי של העמותה‪.‬‬ ‫לקריאת התכנית המדעית של הכנס היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/XUW‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬ ‫ענבל בועז )‪ ,(Msc. OT‬מנהלת שיקום התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב‬ ‫בעידן הטכנולוגי הנוכחי‪ ,‬השימוש בפלטפורמות טכנולוגיות שונות טבעי כאשר מדובר‬ ‫בשירותים לקידום פנאי וחברה‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר שאפשר להיעזר בהם לבניית תשתית חברתית‪,‬‬ ‫שיפור קשרים חברתיים‪ ,‬יצירת תחושת שייכות וביטוי עצמי‪ .‬ברוח זאת‪ ,‬פתח שירות "יאללה‬ ‫מבלים אחרת" מבית קבוצת שכולו טוב הנגשות טכנולוגיות המוצעות במגוון אפשרויות ודרכים‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬השימוש בפלטפורמות החברתיות השונות באינטרנט והשימוש באפלקציות‬ ‫בטלפונים החכמים הינם בשימוש יומיומי בשרות החברתי של קבוצת "שכולו טוב" ובאים לידי‬ ‫ביטוי מספר אופנים כגון פיתוח של תקשורת ישירה בין המשתתפים לרכזים החברתיים ובין‬ ‫המשתתפים לבין עצמם‪ -‬באמצעות שיחות טלפוניות‪ ,‬מסרונים והודעות באתר ברשת‬ ‫החברתית או בדואר האלקטרוני‪.‬‬ ‫דרך נוספת לשימוש באמצעים אלה הינה הנגשת המידע של פעילויות הפנאי והחברה השונות‬ ‫על ידי העברתו באמצעות מסרונים אשר נשלחים לכל המבקש לקבלת מידע או תזכורות על‬ ‫השרות‪ .‬הנגשת המידע מתאפשרת גם באמצעות פרסומו באתר הרשת החברתית ושליחת‬ ‫התכניה של הפעילויות השונות בדואר האלקטרוני לכל המבקש להצטרף לרשימות התפוצה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הפוטנציאל הגלום בשימוש בטלפונים חכמים על מנת לקדם פנאי ומיומנויות‬ ‫חברתיות הינו בלתי מוגבל‪ .‬ניתן למצוא אפליקציות רבות שפותחו לקידום מטרות שיקומיות‬ ‫וחברתיות; ניתן לעשות במכשירים אלה שימוש על מנת להפיץ מידע על פעילויות פנאי ותרבות‪,‬‬ ‫קורסים‪ ,‬הנחות וקופונים; ניתן לתעד רגעים מהנים במצלמה‪ ,‬לצלם את הלוח בסופה של סדנא‬ ‫ובכך לשמור ולתעד הסברים חשובים; ניתן לשחק במשחקים הדורשים במשחקים הדורשים‬ ‫ידע‪ ,‬יצירתיות ודמיון ועוד ועוד‪...‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הגיוון בשטח מצביע על כך שקיים פוטנציאל רב בשימוש בשלל היישומים הזמינים‪ ,‬הן על ידי‬ ‫השרות והן על ידי המשתתפים‪ .‬על כן יש מקום לחזק את הנגישות לאמצעים הטכנולוגיים‬ ‫ולאפשר תיווך מתאים ללמידת השימוש ביישומים השונים‪.‬‬ ‫בהמשך לדברים אלה‪ ,‬אני מתכבדת להזמין את הד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬מהחוג לבריאות‬ ‫נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬להציג לנו סקירת ספרות ואת ממצאי המחקרים שערכה‬ ‫בנוגע להשפעה של הרשתות החברתיות על חייהם של אנשים עם מוגבלויות ואת היתרונות‪,‬‬ ‫ולעתים הסכנות‪ ,‬הכרוכות בשימוש בפלטפורמות השונות‪ .‬אני מאמינה שתמצאו את מאמרה‪,‬‬ ‫מעניין‪ ,‬רלוונטי ומועיל‪.‬‬ ‫השתתפותם של אנשים עם מוגבלות בפייסבוק – כיצד? לשם מה?‬ ‫ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעשור האחרון‪ ,‬נוסדו רשתות חברתיות באינטרנט‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫‪Facebook, MySpace, LinkedIn,‬‬ ‫‪ .Instagram‬משנה לשנה אנו עדים לגידול רב במספר המשתמשים ברשתות אלה‪ ,‬כאשר‬ ‫פייסבוק ממשיכה להוביל עם למעלה ממיליארד משתמשים ) ;‪ComScore Data Mine, 2012‬‬ ‫‪ .(Duggan, Ellison, Lample, Lenhart, & Madden, 2015‬נתונים אלה מעלים את השאלה מה‬ ‫תורמת ההשתתפות ברשתות אלה עבור המשתמשים‪.‬‬ ‫סקר אמריקאי מצא כי השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט מחזק קשרים עם חברים‬ ‫קרובים‪ ,‬מאפשר יצירת קשרים חדשים‪ ,‬מספק תמיכה חברתית למשתמשים ומעודד אותם‬ ‫להיות פעילים בנושאים שונים )‪.(Hampton, Goulet, Rainie, & Purcell, 2011; Kim, 2011‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מחקרים אחרים מצאו כי השימוש ברשתות חברתיות עשוי לתרום לרווחתו הנפשית של הפרט‬ ‫) ‪Kim & Lee, 2011; Steinfield, Ellison, & Lampe, 2008; Valkenburg, Peter, & Schouten,‬‬ ‫‪.(2006‬‬ ‫ההשתתפות ברשתות חברתיות באינטרנט עשויה לתרום במיוחד לאנשים עם מוגבלות‪,‬‬ ‫הנאלצים להתמודד בחיי היומיום עם סטיגמות חברתיות והעדר נגישות חברתית‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫נוטים לקיים מעט קשרים חברתיים מחוץ למסגרות חינוך או תעסוקה‪ ,‬בהשוואה לעמיתיהם‬ ‫ללא מוגבלות )פרץ יהלומי‪Jahoda & Markova, 2004; Mak, Poon, Pun, & Cheung, ;2014 ,‬‬ ‫‪ .(2007‬מצב זה מוביל במקרים רבים לתחושה מוגברת של בדידות חברתית ורגשית בקרב‬ ‫אנשים עם מוגבלות ) ‪.(Albert, 2006; Longmore, 2003; Pottie & Sumarah, 2004‬‬ ‫למרות הפוטנציאל הטמון בהשתתפות במדיום החברתי‪ ,‬ובפרט ברשתות חברתיות‪,‬‬ ‫לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬מעט מחקרים כללו אוכלוסייה זאת‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫נמצא כי ההשתתפות בסביבה האינטרנטית הובילה להפחתה בתחושת הבדידות של אנשים‬ ‫עם מוגבלות מורכבת )‪ .(Leimeister, Schweizer, Leimeister, & Krcmar, 2008‬במחקר אשר‬ ‫נערך בישראל דיווחו אנשים עם מוגבלות כי השתתפותם באינטרנט משפרת את יכולתם‬ ‫לקחת חלק פעיל בסביבתם החברתית )רימרמן‪ ,‬ארטן‪-‬ברגמן וגריפל‪.(2007 ,‬‬ ‫במחקר אחר אשר נערך בבריטניה ובחן את היתרונות והחסרונות של שימוש ברשתות‬ ‫חברתיות על‪-‬ידי אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית נמצא כי ההשתתפות ברשתות החברתיות‬ ‫תרמה להם בבניית זהותם החברתית )‪ .(Holmes & O’Loughlin, 2012‬כמו כן‪ ,‬ההשתתפות‬ ‫ברשתות החברתיות תרמה למשתתפים להעלאת ההערכה העצמית‪ ,‬לשמירה על קשרים‬ ‫חברתיים קיימים‪ ,‬וליצירת קשרים חדשים עם אנשים החולקים תחומי עניין דומים & ‪(Holmes‬‬ ‫‪.(O’Loughlin, 2012‬‬ ‫‪15‬‬ ‫למרות המחקרים הנ"ל‪ ,‬רוב המחקרים העוסקים בדפוסי השימוש וההשפעה של‬ ‫המדיום החברתי אינם נוטים לדגום אנשים עם מוגבלות‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא הפער‬ ‫הדיגיטלי בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות )‪,(Dobransky & Hargittai, 2006‬‬ ‫ומכאן חוסר העניין או הנתונים הנחוצים למחקר בנושא זה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬דו"חות וסקרים‬ ‫שנעשו בארץ ואפיינו את מצבם של אנשים עם מוגבלות )גילאי ‪ (64-20‬מצאו כי למרות הפער‬ ‫הדיגיטלי‪ ,‬בעשור האחרון גדל מאוד שיעור המשתמשים במחשב‪ ,‬מ‪ 30% -‬בשנת ‪ 2002‬ל‪58% -‬‬ ‫בשנת ‪ .2010‬בנוסף‪ ,‬ל‪ 93% -‬מהאנשים עם מוגבלות יש מחשב בבית ו‪ 87% -‬מהם מחוברים‬ ‫לאינטרנט‪ .‬הפער הדיגיטלי עשוי להצטמצם אף יותר לאור הגדילה המאסיבית ברכישה‬ ‫ובשימוש של טלפונים חכמים‪ ,‬הכוללים חיבור לאינטרנט ומאפשרים גלישה זמינה )אלפסי‪,‬‬ ‫‪ ;2011‬גולדשמידט‪ ;2011 ,‬נאון‪ .(2009 ,‬עובדה זאת מרמזת על כך שניתן לקדם את השימוש‬ ‫ביישומים חברתיים באינטרנט על‪-‬ידי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬שכן לרובם ישנה חומרה זמינה‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬קיים חשש כי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ובפרט אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית‬ ‫או תקשורתית‪ ,‬יהיו חשופים לסכנות באינטרנט‪ .‬למשל‪ ,‬אחד הסיכונים הישירים של שימוש‬ ‫ברשתות חברתיות הוא העדר פרטיות )‪ .(privacy‬מחקרים הראו כי אנשים נוטים לחשוף מידע‬ ‫אישי‪ ,‬כגון‪ :‬שם מלא‪ ,‬כתובת מגורים‪ ,‬כתובת דואר אלקטרוני ותמונות אישיות בפרופיל )דף‬ ‫אישי( שהם יוצרים ברשת החברתית‪ .‬חשיפת יתר ברשת החברתית עשויה לסכן אותם‬ ‫מבחינת רמאות‪ ,‬הטרדה ובריונות‬ ‫‪(Debatin, Lovejoy, Horn, & Hughes, 2009; Taraszow,‬‬ ‫‪.(Aristodemou, Shitta, Laouris, & Arsoy, 2010‬‬ ‫אנשים עם מוגבלות עשויים לחוות קושי נוסף להשתתף ברשתות חברתיות באינטרנט‬ ‫לאור העובדה שהתקשורת בהן מבוססת על טקסט ודורשת מיומנויות של אוריינות‪ .‬קושי‬ ‫ברכישה ובשימוש של מיומנויות אלה עשוי להוביל לפירוש מוטעה של התקשורת הכתובה‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך‪ ,‬הם עשויים להיפגע‪ ,‬שלא במתכוון‪ ,‬מהודעה של חבר לרשת או להגיב להודעה‬ ‫בצורה לא נאותה‪ .‬במקרים אחרים הם עשויים להגיב בחיוב להודעה של אדם זר המנסה‬ ‫להונות אותם )‪.(Haller, 2010‬‬ ‫‪16‬‬ ‫על מנת לבחון את הטענות הנ"ל וכן לקדם את הידע בנושא זה תוך הבאת קולם של‬ ‫האנשים עצמם )‪ ,(Charlton, 1988‬נעשו לאחרונה שלושה מחקרים אשר אפיינו את דפוסי‬ ‫השימוש‪ ,‬כולל החוויות‪ ,‬האתגרים‪ ,‬הצרכים ודרכי ההתמודדות של אנשים עם מוגבלויות שונות‬ ‫ברשת החברתית פייסבוק )שפיגלמן‪.(Shpigelman, & Gill, 2014a, 2014b;2015 ,‬‬ ‫במחקר הראשון )‪ (Shpigelman & Gill, 2014a‬נערך סקר בינלאומי אשר העריך את‬ ‫דפוסי השימוש והצרכים של אנשים עם מוגבלויות שונות )פיזיות‪ ,‬חושיות‪ ,‬שכליות‪ ,‬לימודיות‪,‬‬ ‫תקשורתיות ונפשיות( בפייסבוק‪ .‬הסקר הופץ באינטרנט בשפה האנגלית והשתתפו בו ‪172‬‬ ‫אנשים עם מוגבלויות )גילאי ‪ 18‬ומעלה(‪ ,‬כאשר רוב המשיבים היו תושבי ארה"ב )כ‪ .(79% -‬רוב‬ ‫המשיבים על הסקר היו אנשים עם מוגבלות פיזית )כ‪ ,(64% -‬וכשליש מהם העידו על ריבוי‬ ‫מוגבלויות‪ .‬עוד נמצא כי רוב המשיבים )כ‪ (69% -‬דיווחו על שימוש ברשת החברתית לפחות‬ ‫פעם ביום וכל פעם מקסימום ‪ 30‬דקות )כ‪ ,(44% -‬בדומה לדפוס השימוש של כלל האוכלוסייה‬ ‫)‪ .(Madden & Zickuhr, 2011‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי המשיבים‪ ,‬אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬משתמשים‬ ‫ברשת החברתית‪ ,‬בדומה לאנשים ללא מוגבלויות‪ ,‬קרי בעיקר לבילוי בשעות הפנאי ולחיזוק‬ ‫קשרים חברתיים שנוצרו מחוץ לסביבה האינטרנטית‪ .‬תגובה מעניינת לסקר נשלחה מישראל‬ ‫על‪-‬ידי הורה לילדה בת ‪ 19‬עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ ,‬אשר האיר את הצורך במחקר‬ ‫המתמקד ומותאם לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המשתמשים ברשת החברתית‪.‬‬ ‫בעקבות הודעה זאת‪ ,‬נעשה סקר אינטרנטי נוסף אשר התמקד באנשים עם מוגבלות‬ ‫שכלית התפתחותית המשתמשים בפייסבוק )‪ .(Shpigelman & Gill, 2014b‬סקר זה אף הוא‬ ‫נערך בשפה האנגלית מתוך רצון לגייס משתתפים ממדינות שונות‪ .‬שאלות הסקר הונגשו‬ ‫לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ .‬הממצאים העידו כי ‪ 58‬המשיבים על הסקר‬ ‫משתמשים בפייסבוק בדומה לכלל האוכלוסייה‪ ,‬קרי לשמירה על קשר עם בני משפחה וחברים‪.‬‬ ‫ההשתתפות ברשת החברתית גרמה להם להרגיש "כמו כולם" וכן תרמה לתחושת השייכות‬ ‫לקהילה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם העידו על קשיים בשימוש ברשת החברתית הנוגעים בעיקר לנושאי‬ ‫הפרטיות והאוריינות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫המשיבים על הסקר ביקשו להנגיש את הרשת החברתית באמצעות תוכנה של הקראת טקסט‬ ‫ושילוב סמלים ותמונות כתחליף לתקשורת טקסטואלית )‪.(Shpigelman & Gill, 2014b‬‬ ‫המחקר השלישי‪ ,‬אשר נערך לאחרונה בסיוע של קרן של"ם )שפיגלמן‪ ,(2015 ,‬הביא את‬ ‫קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מישראל המשתמשים בפייסבוק‪ .‬המחקר‬ ‫כלל ראיונות ותצפיות עם ‪ 20‬אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו‪ 16 -‬מלווים‪ ,‬בני‬ ‫משפחה או אנשי מקצוע‪ ,‬במטרה ללמוד לעומק אודות דפוסי השימוש וחוויית השימוש של‬ ‫אוכלוסייה זאת‪ .‬המחקר היה נגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית אשר התקשו‬ ‫למלא את הסקרים האינטרנטיים הקודמים‪ .‬ממצאי המחקר הראו כי רוב המשתתפים נוטים‬ ‫להשתמש בפייסבוק בדומה לכלל האוכלוסייה‪ ,‬קרי לפחות פעם ביום וכן לשמר קשרים‬ ‫חברתיים קיימים‪ .‬השימוש בפייסבוק תרם למשתתפים מבחינת הרווחה הנפשית וההעצמה‬ ‫האישית‪ .‬הם נהנו מהפופולריות החברתית בפייסבוק ומהתמיכה החברתית והרגשית לה זכו‬ ‫מחבריהם לפייסבוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם נהנו להשתמש בעיקר בפונקציות וויזואליות‪ ,‬כגון צפייה‬ ‫ופרסום של תמונות וסרטונים‪ ,‬ופחות בפונקציות הדורשות מיומנויות של אוריינות‪ ,‬כגון קריאה‬ ‫וכתיבה של פוסטים‪ .‬עוד נמצא כי מרביתם השתמשו באופן בטוח בפייסבוק‪ ,‬למרות קושי‬ ‫בהבנה של שפת הפייסבוק והתפיסה הרווחת כי סביבה זאת מסוכנת עבורם‪ ,‬כפי שנמצא‬ ‫בספרות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המחקרים הנ"ל מעידים על כך כי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ובפרט מוגבלות שכלית‬ ‫התפתחותית‪ ,‬מסוגלים להשתתף ואף להיתרם מהשתתפות ברשתות חברתיות‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫המחקרים מעלים נקודות שיש לקחת בחשבון בשימוש של אוכלוסיות אלה במדיום החברתי‪,‬‬ ‫כמו למשל שימוש בטוח‪ ,‬נגישות ותמיכה שוטפת‪ .‬המחקרים מחדדים את הצורך בפיתוח‬ ‫הדרכות עבור אנשים עם מוגבלות המעוניינים להשתתף ביישומים חברתיים באינטרנט‪ .‬מעבר‬ ‫לכך‪ ,‬המחקרים מחדדים את הצורך בפיתוח הדרכות למלווים‪ ,‬בעיקר אנשי מקצוע במסגרות‬ ‫קהילתיות‪ ,‬כגון תעסוקה נתמכת או מערכי דיור תומך‪ ,‬אשר יכוונו אותם כיצד לנהוג בנושא של‬ ‫‪18‬‬ ‫שימוש ביישומים חברתיים באינטרנט על‪-‬ידי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬כולל הצורך להנגיש את‬ ‫השפה של יישומים אלה עבור אוכלוסייה זאת מתוך רצון לקדם שימוש בטוח‪.‬‬ ‫לקריאת מאמר הסוקר את הספרות המחקרית בנוגע להשפעת הרשתות החברתיות בקרב‬ ‫אנשים עם פסיכוזה היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://s-tov.org.il/wp-content/uploads/2015/03/Int-J-Soc-Psychiatry-2015‬‬‫‪Highton-Williamson-92-101.pdf‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מקורות‬ ‫אלפסי‪ ,‬מ‪ .(2011) .‬אנשים עם מוגבלות בישראל בשנים ‪ 2002‬ו‪ :2010 -‬גודל האוכלוסייה‪ ,‬מאפייני רקע‪ ,‬השכלה‪,‬‬ ‫תעסוקה ואיכות חיים‪ .‬משרד התמ"ת‪ ,‬מחקר וכלכלה‪.‬‬ ‫גולדשמידט‪ ,‬ר‪ .(2011) .‬שמירה ושימוש בנתוני מיקום במכשירי סלולר חכמים מוגש‪ .‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר‬ ‫והמידע‪.‬‬ ‫נאון‪ ,‬ד‪) .‬עורכת(‪) .‬יוני‪ .(2009 ,‬מבוגרים בעלי מוגבלות בישראל‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪.‬‬ ‫פרץ יהלומי‪ ,‬י‪) .‬עורכת(‪ .(2014) .‬מדד ההכללה ה‪ III -‬של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית‪ .‬תל‬ ‫אביב‪ :‬אקים ישראל ‪ -‬אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל‪.‬‬ ‫רימרמן‪ ,‬א‪ ,.‬ארטן‪-‬ברגמן‪ ,‬ט‪ ,.‬וגריפל‪ ,‬א‪ .(2007) .‬פערי השתתפות ומעורבות חברתית בין נכים ללא נכים‬ ‫בישראל‪ .‬דו"ח מחקר סופי הוגש למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫שפיגלמן‪ ,‬כ‪ .‬נ‪ .(2015) .‬הערכת דפוסי השימוש והצרכים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשת‬ ‫החברתית פייסבוק‪ .‬דו"ח מחקר בסיוע של קרן של"ם‪.‬‬ ‫‪http://www.kshalem.org.il/pages/item/935‬‬ ‫‪Albert, B. (Ed.). (2006). In or out of the mainstream? Lesson from research on disability and‬‬ ‫‪development cooperation. Leeds: The Disability Press.‬‬ ‫‪Charlton, J. I. (1988). Nothing about us without us: Disability oppression and‬‬ ‫‪empowerment. Berkley and Los Angeles, California: University California Press.‬‬ ‫‪ComScore Data Mine (2012). Facebook Shows Strong Growth Over Past Five Years.‬‬ ‫‪Retrieved from http://www.comscoredatamine.com/2012/02/facebook-shows‬‬‫‪strong-growth-over-past-five-years/‬‬ ‫‪20‬‬ Debatin, B., Lovejoy, J. P., Horn, A-K., & Hughes, B. N. (2009). Facebook and online privacy: Attitudes, behaviors, and unintended consequences. Journal of ComputerMediated Communication, 15, 83-108. doi: 10.1111/j.1083-6101.2009.01494.x Dobransky, K., & Hargittai, E. (2006) The disability divide in Internet access and use. Information, Communication & Society, 9(3), 313-334. Duggan, M., Ellison, N. B., Lample, C., Lenhart, A., & Madden, M. (2015). Social Media Update 2014. The Pew Research Center’s Internet & American Life Project. Retrieved from http://www.pewinternet.org/2015/01/09/social-media-update2014/ Haller, B. A. (2010). Representing disability in an ableist world: Essays on mass media. 21 Louisville, KY: The Advocado Press. Holmes, K. M., & O’Loughlin, N. (2012). The experiences of people with learning disabilities on social networking sites. British Journal of Learning Disabilities, 42, 3–7. Hampton, K. N., Goulet, L. S., Rainie, L., & Purcell, K. (2011). Social networking sites and our lives: How people’s trust, personal relationships, and civic and political involvement are connected to their use of social networking sites and other technologies. The Pew Research Center’s Internet & American Life Project. Retrieved from http://www.pewinternet.org/Reports/2011/Technology-andsocial-networks.aspx Jahoda, A., & Markova, I. (2004). Coping with social stigma: people with intellectual disabilities moving from institutions and family home. Journal of Intellectual Disability Research, 48(8), 719-729. Kim, B. (2011). Understanding antecedents of continuance intention in social-networking services. CyberPsychology, Behavior, and Social Networking, 14(4), 199-205. doi:10.1089/cyber.2010.0009 Kim, J., & Lee, J-E. (2011). The Facebook paths to happiness: Effects of the number of Facebook friends and self-presentation on subjective well-being. CyberPsychology, Behavior, and Social Networking, 14(6), 359-364. doi:10.1089/cyber.2010.0374 Leimeister, J. M., Schweizer, K., Leimeister, S., & Krcmar, H. (2008). Do virtual communities matter for the social support of patients? Antecedents and effects of 22 virtual relationships in online communities. Information Technology and People, 21(4), 350-374. Longmore, P. (2003). Why I burned my book and other essays on disability. Philadelphia, PA: Temple University Press. Mak, W. W. S., Poon, C. Y. M., Pun, L. Y. K., & Cheung, S. F. (2007). Meta-analysis of stigma and mental health. Social Science & Medicine, 65, 245–261. Pottie, C., & Sumarah, J. (2004). Friendships between persons with and without developmental disabilities. Mental Retardation, 42(1), 55–66. Shpigelman, C. N., & Gill, C. J. (2014a). Facebook use by persons with disabilities on Facebook. Journal of Computer-Mediated Communication, 19, 610–624. Shpigelman, C. N., & Gill, C. J. (2014b) How do adults with intellectual disabilities use Facebook? Disability & Society, 29(10), 1601-1616. Steinfield, C., Ellison, N.B., & Lampe, C. (2008). Social capital, self-esteem, and use of online social network sites: A longitudinal analysis. Journal of Applied Developmental Psychology, 29, 434–445. doi:10.1016/j.appdev.2008.07.002 Taraszow, T., Aristodemou, E., Shitta, G., Laouris, Y., & Arsoy, A. (2010). Disclosure of personal and contact information by young people in social networking sites: An analysis using Facebook™ profiles as an example. International Journal of Media and Cultural Politics, 6(1), 81-102. doi: 10.1386/macp.6.1.81/1 Valkenburg, P. M., Peter, J., & Schouten, A. P. (2006). Friend networking sites and their relationship to adolescents’ well-being and social self-esteem. CyberPsychology & Behavior, 9, 584–590. doi:10.1089/cpb.2006.9.584 23 ‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי‬ ‫למקצועי‬ ‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬ ‫רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬ ‫דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‬ ‫‪Miriam.yozma@gmail.com‬‬ ‫הפעם אני רוצה להתחיל בסיפור אישי הממחיש בעיני את הפערים‪ ,‬הלעיתים בלתי נתפסים‪,‬‬ ‫עימם מתמודדים צרכנים נותני שירות‪ ,‬ואני בתוכם‪ ,‬בממשק שבהן היותנו מטופלים לבין היותם‬ ‫אנשי שיקום וטיפול‪.‬‬ ‫בתחילת דרכי‪ ,‬כסטודנטית לעבודה סוציאלית‪ ,‬מצאתי את עצמי )מבחירה‪ ,‬מודה( מבצעת את‬ ‫הכשרתי המקצועית בבית חולים פסיכיאטרי במרכז הארץ‪ .‬כמובן שמתוקף היותי סטודנטית‬ ‫במקום נחשבתי‪ ,‬באופן מסוים‪" ,‬כאחת מהצוות" ומתוקף כך אכלתי כמובן בחדר האוכל של‬ ‫הצוות‪ .‬הימים עברו השנים חלפו ומצאתי את עצמי מאושפזת‪ ,‬לא פעם ולא פעמיים באותו בית‬ ‫חולים בו ביצעתי את הכשרתי המקצועית רק כמה שנים לפני כן‪ .‬וכך‪ ,‬בהינף אשפוז מצאתי את‬ ‫עצמי עוברת מחדר האוכל של הצוות לחדר האוכל של המטופלים‪.‬‬ ‫הצורר לאוכל‪ -‬דבר כל כך בסיסי וטבעי‪ ,‬הפך בעבורי למעין מראה מול פני‪ -‬מראה הממחישה‬ ‫את המעברים החדים אותם עברתי‪ -‬מסטודנטית\אשת צוות בבית החולים למטופלת במקום‪.‬‬ ‫הסטטוס משתנה‪ ,‬היחס משתנה‪ ,‬פתאום עברתי להיות "בצד השני"‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ואילו עכשיו‪ ,‬מתוקף תפקידי כרכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית צרכנים נותני שירות‪ ,‬עמיתה‬ ‫מומחית ואשת מקצוע מצאתי את עצמי מבקרת שוב בבית חולים פסיכיאטרי בצפון הארץ‪ -‬רק‬ ‫הפעם לא כמטופלת אלא כעמיתה מומחית ואשת מקצוע כאשר מטרת הביקור הייתה‪ ,‬בין‬ ‫השאר להמחיש לצוות המקצועי במקום מהו אותו "ידע ייחודי" אותו מביאים צרכנים נותני‬ ‫שירות ועמיתים מומחים בעבודתם וכיצד ידע זה יכול לתרום להוויה של בית החולים‬ ‫הפסיכיאטרי – לדוגמא בתקשורת טובה יותר עם גורמי טיפול‪ ,‬היענות מוגברת לטיפול וברמת‬ ‫תקווה מוגברת‪ .‬והנה שוב‪ -‬האוכל משחק תפקיד מרכזי‪ .‬תוך כדי ביקורי הוזמנתי לארוחת‬ ‫צהריים‪ -‬ארוחה בסיסית שכולנו אוכלים מבלי לחשוב פעמיים‪ -‬רק שהפעם לארוחה הזאת‬ ‫הייתה משמעות ייחודית עבורי‪ .‬הוזמנתי לאכול שוב‪ ,‬בחדר האוכל של הצוות‪ .‬ושוב מראה מול‬ ‫הפנים‪ -‬איך יכול להיות שאני גם יושבת בחדר האוכל של הצוות כאשר רק מספר חודשים קודם‬ ‫לכן אכלתי בחדר האוכל של המטופלים? כיצד זה ייתכן? כיצד זה אפשרי?‬ ‫אני חושבת שהפערים הללו שאני חשתי על בשרי‪ ,‬במקרה זה דרך האוכל‪ ,‬ממחישים את‬ ‫הפערים והמורכבות בעבודת צרכנים נותני שירות ועמיתים מומחים‪ .‬המעברים החדים בין‬ ‫להיות מטופל לבין להיות איש שיקום‪ ,‬כאשר לעיתים אותם הממשקים נפגשים באותו המקום‬ ‫יוצרים אתגרים‪ ,‬דילמות ומורכבויות ייחודיות‪ .‬לעיתים אנחנו תוהים כיצד זה שסביבת העבודה‬ ‫מתקשה לקבל אל תוכה אנשים שהינם גם מטופלים וגם עובדים במערך השיקום והטיפול‬ ‫במקביל‪ .‬אבל אם רגע אחד כל אחד מאתנו יתבונן פנימה אל תוכו‪ ,‬האם אנחנו מצליחים להבין‬ ‫את הפערים הללו? לקבל אותם באמת? לחיות אותם?‬ ‫רק על עצמי לדבר ידעתי‪ -‬אני יודעת שאני עדיין עושה מאמצים אדירים לקבל את עצמי‪ ,‬כמו‬ ‫שאני‪ ,‬עם כל החלקים שבי‪ .‬אני מאמינה שכאשר לי יהיה יותר קל לקבל את עצמי גם לסביבה‬ ‫יהיה פשוט יותר‪.‬‬ ‫ואתם?‬ ‫‪25‬‬ ‫אני רוצה לסיים בציטוט של דניאל פישר‪ ,‬פסיכיאטר המתמודד עם מחלת הסכיזופרניה שאמר‪:‬‬ ‫‪People who hear I recovered and became a psychiatrist say that I must have been‬‬ ‫)‪misdiagnosed (Fisher, 2003‬‬ ‫המסר העיקרי של פישר הינו שזה לא פשוט "טעות באבחון" ושבגלל זה הוא הצליח להגיע‬ ‫לפסיכיאטריה‪ .‬הוא מאמין בכל כולו שזה יתכן ואפשרי להיות גם וגם‪ .‬גם אני ‪ -‬למרות‬ ‫המהמורות והמכשולים שבדרך‪.‬‬ ‫ואתם?‬ ‫נתראה בניוזלטר הבא‪ ,‬מרים‬ ‫מקורות‬ ‫‪Fisher, D. B. (2003). People Are More Important Than Pills In Recovery From Mental‬‬ ‫‪Disorder. Journal of Humanistic Psychology, 43(2), 65–68.‬‬ ‫‪doi:10.1177/0022167802250568‬‬ ‫‪26‬‬ ‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר‬ ‫עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק‬ ‫העבודה החופשי‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬ ‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬‬ ‫חובה‬ ‫‪.1‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה לאזור חדרה נתניה‪ ,‬לתחום ערכותי‬ ‫‪ 60%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר ליעל‪yaela@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בלוד‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה לאזור השרון‪ ,‬לתחום סיפור חוזר‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגיל‪gild@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לדנה‪danak@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחיפה‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לדנה‪danak@s-tov.org.il :‬‬ ‫מקדם‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת ‪ -‬לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬ ‫‪28‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬ ‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור אשדוד ‪ -‬אשקלון‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬ ‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬ ‫הרלוונטי‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬ ‫אחראי‪/‬ת חנות ספרים אינטרנטית ומוקד שירות‪ ,‬לתחום סיפור חוזר בלוד‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪/‬המוקד‪ ,‬עמידה ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי‬ ‫התעסוקה של המתמודדים‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ ,‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬ ‫אהבת ספרים‪.‬‬ ‫‪ 50%‬משרה ‪ -‬החלפה לחופשת לידה‪ ,‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬ ‫קו"ח נא להעביר למירב‪meiravb@s-tov.org.il :‬‬ ‫עוזר‪/‬ת תפעול ל"קפה טוב" בפתח תקווה‪:‬‬ ‫‪29‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע‬ ‫למנהל התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬ ‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכז‪/‬ת חברתי‪/‬ת "מבלים פלוס" לתחום החברתי‪ ,‬לאזור ירושלים‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬ ‫המתמודדים בפעילויות‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב ‪ -‬חובה‪ .‬תואר ראשון במקצועות הבריאות‪/‬טיפול באומנויות‪/‬בריאות‬ ‫הנפש קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום ‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ‪-‬‬ ‫יתרון‪.‬‬ ‫תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪.‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לענבר‪inbars@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬ ‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬ ‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬ ‫‪research@s-tov.org.il‬‬ ‫נתראה בניוזלטר הבא!‬ ‫‪31‬‬