‫מגזין שכולו טוב ‪ -‬אפריל‪2015 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫מהספרות המקצועית עולה כי ערבים ישראלים המתמודדים עם תחלואה נפשית צריכים‬ ‫להתמודד לא רק עם האתגרים שמציבה בפניהם המחלה‪/‬מגבלה‪ ,‬אלא גם עם האתגרים‬ ‫שמציבים בפניהם החברה הישראלית ומוסדותיה‪ ,‬המורשת התרבותית והדתית שלהם ומצבם‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬וכך‪ ,‬מעבר לסימפטומים ולקשיים הטיפוסיים המתלווים להתמודדות עם‬ ‫תחלואה נפשית‪ ,‬ערביי ישראל מתמודדים גם עם חוסר משמעותי בנגישות לשירותי בריאות‬ ‫הנפש‪ ,‬מחסור חמור באנשי מקצוע דוברי ערבית בתחומי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ ,‬אי‬ ‫קבלת שירותי טיפול ושיקום מותאמים תרבותית‪ ,‬סטיגמה חברתית‪ ,‬תרבותית ודתית‪ ,‬ועם מצב‬ ‫סוציו‪-‬אקונומי נמוך אשר אינו מאפשר להם לשלם על חלק משירותי בריאות הנפש הקיימים‪.‬‬ ‫זרקור החודש של גיליון‪ ,‬אשר נכתב על ידי הד"ר אנואר ח'טיב מהחוג לבריאות נפש קהילתית‬ ‫באוניברסיטת חיפה והחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית – צפת‪ ,‬מתאר את המורכבות‬ ‫של תחום בריאות הנפש בחברה הערבית ובתתי התרבויות הקיימות בתוכה‪ ,‬ומספק מספר‬ ‫המלצות אשר עשויות לסייע בשיפור הנגישות וההתאמות הנדרשות למתן שירותי טיפול‬ ‫ושיקום יעילים ורלוונטיים לאוכלוסייה גדולה ומשמעותית זאת בחברה הישראלית‪ .‬אני מבקש‬ ‫להודות מקרב לב לד"ר ח'טיב על כתיבת זרקור החודש חשוב זה‪.‬‬ ‫בהמשך לזרקור החודש‪ ,‬ירדן כהן‪ ,‬מנהלת אזור מרכז ב"יאללה מבלים אחרת" בקבוצת שכולו‬ ‫טוב מתארת במדור החברה והפנאי את התערבות אימון בקוגניציה וביחסי גומלין חברתיים‬ ‫‪ ((Social Cognition Interaction Training, SCIT‬ואת החוויה שלה מהעברת ההתערבות‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מרים גולדברג‪ ,‬כותבת בפינה הקבועה שלה על החוויה האישית עם ההשפעה‪,‬‬ ‫המזיקה לעתים רבות‪ ,‬של השימוש באבחנה הפסיכיאטרית כסוג של "קוד" אשר מגדיר את‬ ‫האדם ואשר מאפיל על המאפיינים והתכונות הייחודיים של האדם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כבכול גיליון‪ ,‬תוכלו גם להתעדכן בחדשות מעולם המחקר בשיקום בארץ ובעולם ובמשרות‬ ‫הפתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬ ‫אני תקווה כי תמצאו גיליון זה מעניין ומועיל‪.‬‬ ‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טל‬ ‫מנהל מחקר ופיתוח‬ ‫קבוצת שכולו טוב‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬טיפול ושיקום בבריאות הנפש בחברה הערבית‪ :‬מגמות ואתגרים ‪9.........................‬‬ ‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה מאת ירדן כהן‪24.........................................................‬‬ ‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬ ‫מרים גולדברג‪29.....................................................................................................................................................‬‬ ‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪31............................................................................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬ ‫‪ .1‬גשר מהמחקר למניעה בפועל‪ :‬הכנס המדעי לחקר האובדנות בישראל ‪ .2015‬כמיליון‬ ‫איש מתאבדים מידי שנה בעולם‪ ,‬מהם יותר מ‪ 400 -‬בישראל‪ .‬מה אנחנו יודעים על‬ ‫תופעה טראגית וכאובה זו? האם ואיך ניתן למנוע אותה? כיצד ניתן לטפל באנשים‬ ‫הפגיעים לאובדנות כמו גם בשאירי התאבדות? מה ניתן לעשות בכדי להציל חיים?‬ ‫בתאריך ה‪ 4-‬במאי ‪ 2015‬ייערך במכללה האקדמית ת"א‪-‬יפו הכנס המדעי השלישי לחקר‬ ‫האובדנות בישראל‪ .‬הכנס של השנה יעמוד בסימן "גשר מהמחקר למניעה בפועל‪".‬‬ ‫במסגרת הכנס יופנה זרקור לידע מחקרי חדשני שיאפשר שיפור בתהליכי איתור‪,‬‬ ‫הערכה‪ ,‬טיפול ומניעה מעשית של אובדנות בישראל‪ .‬במוקד הכנס יעמדו מחקרים בעלי‬ ‫גוון יישומי והשלכות יישומיות למניעת אובדנות‪ ,‬כמו גם עשייה המחקרית במסגרת‬ ‫התוכנית הלאומית למניעת התאבדות שיצאה לדרך השנה‪ .‬אורח מיוחד של הכנס‬ ‫יהיה פרופ' דיוויד ברנט )‪ (Prof. David Brent‬מאוניברסיטת פיטסבורג‪ ,‬ארה"ב‪ .‬פרופ'‬ ‫ברנט הינו אחד המומחים הגדולים בעולם בנושאים של דיכאון‪ ,‬אובדנות והתערבויות‬ ‫טיפוליות בקרב אובדניים‪ .‬פרופ' ברנט פיתח פרוטוקולים רבים לטיפול בצעירים בסיכון‬ ‫אובדני וירצה על כך בכנס‪.‬‬ ‫הכניסה לכנס הנה חופשית אולם מותנת בהרשמה מראש‪ .‬לקריאת תכנית הכנס‬ ‫ולהרשמה היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://www.isrs.org.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .2‬כנס בתחום השיקום והשילוב בנושא שילוב קהילתי‪ .‬עמותת "בית חם"‪ ,‬בשיתוף עם‬ ‫אגף השיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות והקריה האקדמית אונו יערכו ב‪-‬‬ ‫‪ 5.5.2015‬כנס בנושא שילוב קהילתי של מתמודדים‪ .‬לכניסה לתכנית הכנס ולהרשמה‬ ‫ללא תשלום היכנסו‪www.mat.co.il/X8a :‬‬ ‫‪ .3‬הרצאות מוקלטות מיום העיון בנושא התערבות מוכנות לשיקום בבריאות הנפש‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 18‬לחודש פברואר נערך באוניברסיטת בן‪-‬גוריון שבנגב יום עיון שכותרתו‪" :‬מוכנות‬ ‫לשיקום בבריאות הנפש‪ :‬שינוי עם הנעה"‪ .‬יום העיון נערך על ידי המחלקה לעבודה‬ ‫סוציאלית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ביחד עם יספר"א ‪,‬האגודה הישראלית לשיקום‬ ‫פסיכיאטרי והמרכז לבריאות נפש באר‪-‬שבע‪ ,‬בשיתוף עם משרד הבריאות אגף השיקום‬ ‫ועמותת לשמ"ה‪ ,‬עמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש‪ .‬לצפייה בהרצאות‬ ‫ובדיונים שהתקיימו בכנס מעניין וחשוב זה היכנסו לקישור זה באתר יספר"א‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/X8R‬‬ ‫‪ .4‬סיכום דו"ח של ה‪ OECD-‬בנוגע לבריאות נפש ועבודה מאת החוקר גל זוהר‪.‬‬ ‫בחודש מרץ ‪ 2015‬הוציא ארגון ה ‪-OECD‬דו"ח סינתזה מסכם אודות פרויקט‬ ‫שנמשך ארבע שנים במסגרתנו נבחנה הסוגיה של בריאות נפש ושוק העבודה‪,‬‬ ‫תוך התמקדות במספר נושאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת החינוך‪ ,‬בריאות נפש ושוק העבודה‬ ‫‪‬‬ ‫בריאות נפש בתוך מערכות אחרות‬ ‫‪‬‬ ‫המשך הסטיגמה‬ ‫‪‬‬ ‫בריאות נפש בגילאי העבודה המרכזיים ‪ -‬כולל התייחסות נרחבת לצורך‬ ‫של מערכות האבטלה‪-‬תעסוקה‪ ,‬הבריאות והחינוך להבין ולטפל גם‬ ‫בלקויות נפשיות במסגרת השוטפת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫החוקר גל זוהר הכין תקציר מנהלים משודרג בעברית וכ‪-‬שמונה גרפים הכוללים‬ ‫את הנתונים המרכזיים‪ .‬לקריאת תקציר המנהלים שהוכן על ידי גל זוהר היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/X72‬‬ ‫לרכישת הדו"ח המלא )אנגלית( היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://www.oecd.org/employment/fit-mind-fit-job-9789264228283‬‬‫‪en.htm‬‬ ‫לצפייה בסרטון שהופק על ידי ה‪ OECD -‬בנושא בריאות הנפש ועבודה היכנסו‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?t=43&v=NF4D9aEW6fw‬‬ ‫‪ .5‬הבדלים בצריכת שירותי בריאות הנפש בארצות הברית בקרב אנשים בעלי‬ ‫רקע אתני‪/‬גזעי שונה‪ .‬מספר רשויות פדרליות בארצות הברית פרסמו דו"ח אשר‬ ‫מציג נתונים מסקר לאומי מייצג שנערך בארצות הברית בין השנים ‪2008-2012‬‬ ‫אשר חקר האם‪ ,‬ובאיזו מידה‪ ,‬קיימים הבדלים המבוססים על מוצא אתני‪/‬גזעי‬ ‫בצריכת שירותי בריאות הנפש בקרב בוגרים )‪ 18‬ומעלה( בארצות הברית‪ .‬לעיון‬ ‫בנתונים המעניינים שעולים מדו"ח ולמסקנות הנגזרות מהם היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/XeL‬‬ ‫לקריאת הנספח הכולל את הניתוחים הסטטיסטיים היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/Xeu‬‬ ‫‪7‬‬ :‫לציטוט הדו"ח‬ Substance Abuse and Mental Health Services Administration, Racial/ Ethnic Differences in Mental Health Service Use among Adults. HHS Publication No. SMA-15-4906. Rockville, MD: Substance Abuse and Mental Health Services Administration, 2015 8 ‫זרקור החודש‪ :‬טיפול ושיקום בבריאות הנפש בחברה הערבית‪ :‬מגמות‬ ‫ואתגרים‬ ‫דר' אנואר ח'טיב‬ ‫‪1‬‬ ‫מאמר זה מתאר את יחסה של החברה הערבית בישראל לתחלואה הנפשית ולדרכי הטיפול‬ ‫והשיקום במתמודדים עמה‪ .‬כפי שיובא בהמשך המאמר‪ ,‬היחס לתחלואה הנפשית ולאנשים‬ ‫שמתמודדים עם מחלות נפשיות )להלן‪ :‬מתמודדים( בחברה הערבית בישראל‪ ,‬מושפעים‬ ‫מגורמים פוליטיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים ודתיים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬התפיסות והעמדות ביחס למחלות‬ ‫נפש‪ ,‬למתמודדים‪ ,‬לשיטות הטיפול והשיקום ולשירותי בריאות הנפש בחברה הערבית בישראל‬ ‫עוברות בעשורים האחרונים נדנדה בין מסורת למודרנה‪ :‬מצד אחד ישנם ניסיונות לאמץ את‬ ‫הגישות הטיפוליות והשיקומיות החדשניות בתחום ומן הצד האחר קיימים ניסיונות לשמר את‬ ‫הגישות הטיפוליות המסורתיות שביסודן הן דתיות‪ .‬לכן‪ ,‬הניסיון להבין את מאפייניה המרכזיים‬ ‫של האוכלוסייה הערבית בישראל בהקשר לתחום בריאות הנפש‪ ,‬מחייב התחשבות במאפייניה‬ ‫של החברה הערבית‪ ,‬של המשפחה הערבית‪ ,‬של השירותים ונותני השירותים בבריאות נפש‪.‬‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬התפיסות המיושמות בתחום בריאות הנפש‪ ,‬כולל התפיסה השיקומית ותפיסת‬ ‫ההחלמה‪ ,‬הנשענות על תפיסות מערביות חייבות לעבור התאמה תרבותית למאפיינים הללו‪.‬‬ ‫התאמה זו חיונית להגברת היענותם של הצרכנים ובני משפחותיהם לקבלת השירותים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫על מנת להבין טוב יותר את הצרכים והמאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית בישראל‪,‬‬ ‫ואת תתי התרבויות בקבוצה גדולה זאת‪ ,‬אציג בקצרה את הפסיפס המגוון של החברה הערבית‬ ‫החיה בישראל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה והחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית – צפת‬ ‫‪9‬‬ ‫האוכלוסייה הערבית בישראל‬ ‫האוכלוסייה הערבית בישראל‪ ,‬נחשבת למיעוט חברתי‪-‬פוליטי המהווה כ‪ 20.7%-‬מכלל‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬מעל למיליון ושש מאות תושבים )למ"ס‪ 83% . (2014 ,‬מהאוכלוסייה הערבית הם‬ ‫בני הדת המוסלמית )כולל הצ'רקסיים(‪ 8.6% ,‬הם נוצרים ו‪ 8.3% -‬הם דרוזים‪ .‬קיימת נטייה‬ ‫להתייחס לאוכלוסייה הערבית בישראל כאל מקשה אחת‪ ,‬למרות שאוכלוסייה זו בפועל‬ ‫מורכבת מתתי‪-‬קבוצות המתחלקות על‪-‬פי ערכים דתיים ומסורתיים‪ ,‬ועל‪-‬פי מיקום גיאוגרפי‪.‬‬ ‫תתי‪-‬הקבוצות הללו שיפורטו בהמשך‪ ,‬הן תתי תרבויות המקיימות אורח חיים שונה ונבדלות‬ ‫ביניהם במקום המגורים‪ ,‬ברמת הדתיות‪ ,‬ברמת השמירה על ערכי המסורת‪ ,‬במידת הפתיחות‬ ‫לחיי המודרנה ובתפיסות והעמדות ביחס לתופעת החולי הנפשי ודרכי הטיפול בה‪ .‬רוב הערבים‬ ‫מתגוררים בצפון באזור הגליל‪ ,‬המשולש‪ ,‬בנגב ובערים מעורבות‪.‬‬ ‫מקובל היום להתייחס לחברה הערבית כאל חברה הנמצאת בתהליך מעבר מחברה מסורתית‬ ‫המתאפיינת במבנה פטריארכלי‪ ,‬ומדגישה את יחסי הקרבה המשפחתיים והמורחבים‪ ,‬אל‬ ‫חברה מודרנית המתאפיינת בקשרים אינסטרומנטליים‪ ,‬ומצומצמים & ‪(Azaiza, 2008; Ben-Ari‬‬ ‫‪ .(Lavee, 2004‬העדויות לכך באות לידי ביטוי בכמה רמות‪ :‬תהליכי תעסוקה‪ ,‬תפיסות של מגדר‪,‬‬ ‫שינויים במבנה המשפחה והרכבה‪ ,‬רמת ההשכלה ופניה לעזרה ולתמיכה בעת משבר ומצבי‬ ‫לחץ )‪ .(Azaiza, 2008; Ben-Ari & Pines, 2002‬עם זאת‪ ,‬ניתן למצוא דעות אשר מדגישות שעל‬ ‫אף השינויים‪ ,‬עדיין עדיפה בחברה הערבית אוריינטציה קולקטיבית הן ברמה החברתית והן‬ ‫ברמה המשפחתית )‪ .(Barakat, 2000; Kamar et al, 2008‬החברה הערבית מגינה על הפרט‪ ,‬ועל‬ ‫פי רוב‪ ,‬מספקת את צרכיו ברשת רחבה של קשרים‪ ,‬בעיקר משפחתיים‪ ,‬ושומרת בקנאות על‬ ‫ערכים בסיסיים כמו ערבות הדדית ולכידות‪ ,‬שנועדו לשמר מבנים משפחתיים אשר התפתחו‬ ‫במהלך דורות )דיאב וסנדלר‪-‬לף‪ .(Barakat, 1993; 2011 ,‬דרך חיים זו איננה מתחשבת‪ ,‬לעיתים‬ ‫קרובות‪ ,‬בחוויותיו של הפרט וברצונותיו‪ ,‬ומקורות העזרה והתמיכה הראשוניים עדיין הם בני‬ ‫המשפחה הגרעינית והמשפחה המורחבת )‪.(Aloud, 2004; Al-krenawi, 2002; Barakat, 1993‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יחסה של החברה הערבית לתחלואה הנפשית ואל דרכי הטיפול‬ ‫תופעת החולי הנפשי בתרבות הערבית בכלל והמוסלמית בפרט אפופה בתפיסות מסתוריות‬ ‫ועל טבעיות שהתבססו כחלק מיחסה של התרבות לתופעה )‪ .(Qutub, 1967‬תפיסות אלו‬ ‫נשענות בעיקר על מקורות דתיים )‪ (Sayed ,2003‬ומערבות ממדים חזקים של טיפול רוחני‪,‬‬ ‫פנייה לעזרתם של אנשי רוח ודת והתמודדות משפחתית עם גזירת הגורל )‪.(Gayle, et al, 2011‬‬ ‫מושג ה"נפש" זוכה להתייחסות נרחבת בדת האסלאם‪ ,‬והוא מופיע פעמים רבות בפסוקי ספר‬ ‫הקודש למוסלמים ‪" -‬הקוראן"‪ ,‬ומשם הוא שואב את הגדרותיו )‪ .(Sayed, 2003‬במספר מקומות‬ ‫בה מופיעה המילה "נפש"‪ ,‬מתוארת הדרך בה היא נתפסת בעיני האדם המאמין‪ ,‬שלעתים יש‬ ‫לה ביטוי מוחשי‪ ,‬ולעיתים נתפסת כביטוי גשמי המיוחס לישות רוחנית )‪.(Al-Shareef, 1987‬‬ ‫ראייה זו קושרת את הופעת "מחלת הנפש" בהתרחשות המתערבת בהליך הבריאה התקין של‬ ‫הבורא‪ .‬ראייה זו מקבלת שני פירושים שונים‪ .‬הופעתה של מחלה בנפשו של האדם )לפי הגישה‬ ‫הדתית( מהווה אחד מהסימנים לעונש אלוהי או שהופעתה של מחלת הנפש עשויה להיות‬ ‫מבחן מטעמו של האל‪ ,‬באמצעותו יטוהר האדם החולה מכל חטאיו ) & ‪Aloud, 2004; Bener‬‬ ‫‪ .(Gholoum, 2011‬בין אם מחלת הנפש מוגדרת כעונש אלוהי ובין אם כמבחן‪ ,‬ההתמודדות אתה‬ ‫נתפסת בחברה הערבית המוסלמית כמענה אנושי המבטא סבלנות ואמונה‪ ,‬והפרט "הפגוע"‬ ‫נדרש לחזק את אמונתו באל ולחזק את נפשו בדרך זו ;‪(Al-Krenawi, 2005; Al-Shareef', 1987‬‬ ‫)‪ .Gayle et al, 2011; Tabareh,1978‬גאיל ועמיתיו )‪ ,(Gayle et al, 2011‬מדגישים את החשיבות‬ ‫שיש לרוחניות ולדת בהתמודדות עם המחלה‪ .‬לפיו‪ ,‬הדת‪ ,‬עשויה לתת תחושה של שליטה‪,‬‬ ‫תקווה ומסוגלות‪.‬‬ ‫מרכיבים רבים קיימים בדת האסלאם בכל הנוגע להתמודדות עם מחלה נפשית‪ ,‬ומעודדים ריפוי‬ ‫באמצעים שונים שמקורם בערכי דת האסלאם כמו‪ :‬אחריות הדדית‪ ,‬עידוד ללא סייג‪ ,‬תמיכה‪,‬‬ ‫חמלה‪ ,‬סבלנות‪ ,‬תקווה מוחשית כי הריפוי ממנה הוא אפשרי )‪ .(Al-Krenawi, 2005‬חשוב‬ ‫להדגיש כאן כי זו היא תפיסתה של התרבות המוסלמית הדתית שהיא רק חלק ממרקם‬ ‫התרבות הערבית הכללית בישראל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בחברה הערבית המסורתית מתאפיין הטיפול במתמודדים בפנייה לשני גורמים עיקריים‪ :‬האחד‪,‬‬ ‫אל איש דת השולט בהלכה המוסלמית ובפסוקים מהקוראן המתייחס "לחולה בנפשו" כאל אדם‬ ‫"חלש אמונה" "הנגוע" בנפשו בשטן או בג'ין‪ ,‬ומשתמש בפסוקים מהקוראן במטרה "לרפא"‬ ‫אותו "מנגע" זה‪ .‬השני אל "מרפא" העוסק במאגיה ללא אלמנטים דתיים‪ .‬שני הגורמים זוכים‬ ‫למעמד מיוחד בקרב הקהילה ומכונים "שייח'"‪ ,‬למרות הסתייגותה החמורה של הדת ויחסה‬ ‫העוין כלפי העוסקים במאגיה‪ .‬אנשים אלה נקראים "אלדג'אלין" – קרי השקרנים והרמאים‬ ‫)‪.(Essawi, 2001‬‬ ‫ביסוד קיום תפיסות אלו‪ ,‬הנשענות בעיקר על מקורות דתיים )‪ (Sayed ,2003‬ושימורן‪ ,‬עומדים‬ ‫שלושה גורמים מרכזיים‪ .1 :‬חוסר במקורות מידע נהירים כאמצעי להבנת מהות החולי הנפשי‬ ‫ודרכי הטיפול בו‪ .2 .‬פרשנויות שונות לפסוקי הקוראן העוסקים בנפשו של האדם‪ ,‬שאין עליהן‬ ‫קונצנזוס בקרב אנשי הלכה מוסלמית‪ ,‬בחלקן מציגות את האדם החולה בנפשו כאדם "חלש‬ ‫אמונה" במקרה הטוב ובמקרה הגרוע "כופר באל"‪ .3 .‬אמצעי התקשורת למיניהם המציגים‪,‬‬ ‫לעתים רבות‪ ,‬בסרטים או בסדרות טלוויזיה תמונה מעוותת של התחלואה הנפשית‪ ,‬של‬ ‫המתמודדים עמה וכן של העוסקים בטיפול בבריאות הנפש )אבו הינדי‪.(2010 ,‬‬ ‫בצד קיומן של הגישות המסורתיות ביחס לבריאות הנפש‪ ,‬מתקיימת הרפואה הפסיכיאטרית‬ ‫הקונבנציונלית שמעניקה טיפול על פי אמות מידה מערביות‪ ,‬למי שבוחר להגיע אליה‬ ‫מלכתחילה ולמי שנאלץ להגיע אליה לאחר שכל השיטות המסורתיות לא הועילו‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ניתן לראות עדויות להתגברותה של תופעת הפנייה יותר לגורמי טיפול ועזרה‬ ‫פורמאליים ושימוש בשירותי בריאות נפש המוצעים בקהילה הטיפולית‪ ,‬לצד גורמי "טיפול"‬ ‫בלתי פורמאליים )דיאב וסנדלר‪.(Haj-Yehia, 1999 ;2011 ,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫למרות קיומן של שתי הגישות‪ ,‬המסורתית היונקת מתפיסה דתית‪ ,‬והקונבנציונלית היונקת‬ ‫מתפיסה רפואית‪ ,‬מתקיימת ביניהם מחלוקת המשפיעה על מעמדם של העוסקים בתחום‬ ‫בריאות הנפש‪ ,‬בעיני הקהל הרחב בכלל‪ ,‬ובעיני צרכני השירותים בפרט )אלסבאג'‪.(2011 ,‬‬ ‫מחלוקת זו קשורה לרמת היענותם של הנזקקים לשירותים מלהגיע ולקבל עזרה מקצועית‬ ‫בנוסף‪ ,‬להשפעתן על התפיסות ועמדות הקיימות ביחס לתופעה הנדונה )אבו הינדי‪.(2010 ,‬‬ ‫בחינת הגורמים המצטיירים כבעלי חשיבות בניסיון להבין את מאפייניה המרכזיים של החברה‬ ‫הערבית בישראל בהקשר לבריאות הנפש‪ ,‬מעלה שלוש קבוצות של גורמים המאפיינים את‬ ‫החברה הערבית בישראל‪ :‬המשפחה הערבית בישראל‪ ,‬שירותי בריאות הנפש ונותני השירותים‪.‬‬ ‫כפי שיוצג בשורות הבאות‪ ,‬לגורמים אלו השלכות משמעותיות בבואנו לנסות ולבנות מודלים‬ ‫טיפוליים ושיקומיים ייחודיים ורלוונטיים שיתאימו למאפייניה של החברה הערבית ושל תתי‬ ‫התרבויות הקיימות בתוכה‪.‬‬ ‫‪ .1‬גורמים המאפיינים את החברה הערבית בישראל בהקשר לבריאות הנפש‬ ‫מהספרות המקצועית עולה כי הגורמים המאפיינים את החברה הערבית בישראל בהקשר‬ ‫לבריאות הנפש כוללים את ההטרוגניות של החברה הערבית‪ ,‬תפיסות מסורתיות‪-‬דתיות בנוגע‬ ‫לבריאות הנפש והמחלוקת בין אנשי הדת לאנשי הטיפול והשיקום‪ .‬להלן תיאור קצר של כל‬ ‫אחד ממקורות אלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הטרוגניות של החברה הערבית והתאמת שירותי בריאות הנפש לתת‪-‬התרבויות‬ ‫השונות‪ .‬ערביי ישראל‪ ,‬אשר מהווים‪ ,‬כאמור‪ ,‬מעט יותר מ‪ 20%-‬מכלל האוכלוסייה‬ ‫במדינה אינם קבוצה תרבותית אחידה והומוגנית‪ .‬אוכלוסייה זאת מורכבת מארבעה‬ ‫תתי‪-‬קבוצות עיקריות אשר מקיימות אורח חיים שונה ונבדלות ביניהם במקום המגורים‪,‬‬ ‫ברמת הדתיות‪ ,‬ברמת השמירה על ערכי המסורת ובמידת הפתיחות לחיי המודרנה‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ביחסה וברמת המודעות שלה לתחלואה הנפשית ולדרכי הטיפול והשיקום‪ .‬ארבעת‬ ‫התת‪-‬תרבויות העיקריות‪ ,‬שיש להתחשב בהן בהקשר זה הן‪:‬‬ ‫התרבות המוסלמית הדתית בכפר ובעיר‪ .‬בני הדת המוסלמית אשר מגדירים עצמם‬ ‫דתיים או מסורתיים יעדיפו לקבל שירות מנותן שירות המכיר ומיישם ערכי הדת‬ ‫והמסורת ואשר משתמש בטרמינולוגיה שלה ובסמליה‪ .‬אנשים דתיים ומסורתיים ייתרמו‬ ‫יותר משירותים מותאמים מגדרית )נותנת שירות למקבלת שירות ונותן שירות למקבל‬ ‫שירות(‪ ,‬שירותים בסביבת המגורים הקרובה של האדם בשיתוף מלא עם משפחתו תוך‬ ‫דאגה להסדרי נסיעה הולמים במקרה הצורך )למשל‪ ,‬לווי של אישה במהלך הנסיעה(‪,‬‬ ‫ושיתוף פעולה באיש דת אשר עשוי לקדם את הנגשת וניצול שירותי הטיפול והשיקום‪.‬‬ ‫התרבות המוסלמית החילונית‪ .‬אנשים חילוניים מגלים גמישות בכל הנוגע לאופן מתן‬ ‫השירותים ומיקומם‪ .‬אולם‪ ,‬בסביבה כפרית שהינה יותר שמרנית‪ ,‬יהיה עדיין צורך‬ ‫להתחשב בהתאמות בעיקר ברמה המגדרית ופחות ברמה של מידת הדתיות של נותן‬ ‫השירות‪ .‬כך למשל‪ ,‬יהיה צורך בהתאמות מבחינת המיקום של השירות בדומה לתרבות‬ ‫המוסלמית הדתית‪ :‬בשירותי שיקום בתחום התעסוקה והפנאי לגבי נשים בלבד‪ ,‬תידרש‬ ‫התחשבות בסביבה שתשמור על קיומם של ערכי הדת והמסורת ותינתן עדיפות רבה‬ ‫לשירות מגדרי‪ ,‬ושלא יהיה מרוחק ממקום המגורים )באותו ישוב או לכל היותר בישוב‬ ‫סמוך תוך דאגה להסדרי נסיעה הולמים‪ ,‬למשל‪ ,‬לווי של אישה במהלך הנסיעה(‪ .‬לגבי‬ ‫גברים אין הגבלה מבחינת מקום השירות או הסדרי נסיעה‪ .‬בנוגע לשירותי מעקב‬ ‫פסיכיאטרי‪ ,‬לגבי גברים אין הגבלה למקום השירות או לנותן השירות מלבד שפה‬ ‫משותפת בין המטפל לבין המטופל‪ ,‬וכך גם לגבי נשים מלבד הדרישה לעתים קרובות‬ ‫ללווי האישה למקום השירות‪ .‬אין כמעט חשיבות להסתייעות באיש דת‪.‬‬ ‫התרבות הנוצרית‪ .‬תרבות זאת נחשבת לתת‪-‬התרבות הקרובה ביותר לתרבות‬ ‫החילונית הישראלית הכללית כך שהנגשת השירותים אליה תהיה דומה למגזר היהודי‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫התרבות הדרוזית‪ .‬תת תרבות זו מתחלקת לשתי תתי‪-‬תרבויות בהקשר של רמת‬ ‫המסורתיות והתאמת השירותים‪ .‬שתי תתי התרבויות מתחלקות לפי המיקום‬ ‫הגיאוגרפי‪ :‬הישובים הכפריים בצפון הארץ ושני הישובים הדרוזים על הר הכרמל‪.‬‬ ‫הישובים הכפריים בצפון נחשבים כמסורתיים ושמרניים ביותר ולכן נדרשות בהם‬ ‫התאמות הן מבחינת נותן‪/‬ת השירות‪ ,‬הן מבחינה מגדרית והן מבחינת המיקום של‬ ‫השירות‪ .‬בדומה לתרבות המוסלמית הדתית‪ ,‬קיימת העדפה ברורה שנותן‪/‬ת השירות‬ ‫יהיה דרוזי‪/‬ת המכיר ומקיים את כללי המסורת הדרוזית‪ .‬לגבי מתמודדות דרוזיות‪ ,‬קיימת‬ ‫הקפדה יתרה על התאמה מגדרית בכל השירותים השיקומיים‪ :‬המגורים‪ ,‬התעסוקתי‬ ‫והפנאי )למשל‪ ,‬קיים מועדון חברתי לנשים דרוזיות בירכא המופעל ע"י נשים בלבד(‪ .‬אין‬ ‫הקפדה זו נכונה לגבי מתמודדים דרוזים גברים‪ .‬לגבי מיקום השירות‪ ,‬לגבי הנשים‪ ,‬שירות‬ ‫זה חייב להיות במסגרת המשפחה‪ ,‬בתוך הישוב או בישוב סמוך עם הסדרי הסעה‬ ‫מותאמים ובכלל זה לווי נשי מהמגזר‪ .‬הקפדה זו לא חלה על גברים מתמודדים‪.‬‬ ‫הסתייעות באיש דת עשויה לתרום בקידום הנגשת השירות וניצול שירותים‪.‬‬ ‫לגבי הכפרים הדרוזים על הר הכרמל הנחשבים לפחות שמרניים המצב הוא דומה‬ ‫לחברה חילונית כך שנדרשת פחות התאמה תרבותית במתן שירותי שיקום למיניהם‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש עוד כי על אף האמור לעיל עדיין נדרשת גישה אינדיווידואלית המבטאת‬ ‫רגישות תרבותית גבוהה בשל ההבדלים שעלולים להתגלות גם בתוך תת‪-‬תרבות‬ ‫שלכאורה נתפסת כהומוגניות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפיסה המסורתית‪-‬דתית למקורות התופעה של החולי הנפשי ודרכי הטיפול בה‬ ‫קיימת הסכמה רחבה כי התפיסה המסורתית–דתית למקורותיה של תופעת החולי הנפשי‬ ‫ודרכי הטיפול בה הינה תפיסה אינטגראלית בחברה הערבית‪ .‬בצד קיומה של הגישה‬ ‫המסורתית‪-‬דתית ביחס לתופעה‪ ,‬מתקיימת הרפואה הפסיכיאטרית הקונבנציונלית שמעניקה‬ ‫טיפול על פי אמות מידה מערביות‪ ,‬למי שבוחר להגיע אליה מלכתחילה‪ ,‬ולמי שנאלץ להגיע‬ ‫אליה לאחר שכל השיטות המסורתיות לא הועילו‪ .‬למרות העדויות בשנים האחרונות על עלייה‬ ‫בפנייה לגורמי טיפול ועזרה קונבנציונאליים‪ ,‬עדיין לגישה המסורתית – דתית מקום נכבד‬ ‫בנפשם של מרבית התת‪-‬תרבויות בחברה הערבית‪ .‬לכן‪ ,‬כל ניסיון ליישם מודל שיקומי‪-‬טיפולי‬ ‫בחברה הערבית צריך להיות מלווה במחשבה ותכנון מעמיקים בנוגע לדרך שבו תשולב הגישה‬ ‫המסורתית ‪ -‬הדתית לצידה של הגישה הקונבנציונאלית להספקת שירותי שיקום וטיפול‬ ‫בחברה הערבית‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ .2‬גורמים המאפיינים את המשפחה הערבית בישראל‬ ‫למרות תהליכי המודרניזציה שהאוכלוסייה הערבית עוברת‬ ‫‪(Haj-Yahia, 1995 ; Samooha,‬‬ ‫‪ ,(1989‬החברה הערבית עדיין נבדלת מהחברה היהודית מבחינת מאפיינים חברתיים חשובים‪:‬‬ ‫זהות לאומית‪ ,‬דת‪ ,‬הרגלים תרבותיים‪ ,‬שפה ודפוס שלטון פטריארכלי המאפיינים את חיי‬ ‫המשפחה‪ .‬בחברה הערבית עדיין מבליטים תפקידים מגדריים ומיניים שמרניים והקרבה עצמית‬ ‫למען טובת הרוב‪ .‬התלות ההדדית בתוך גרעין המשפחה המורחבת מתבטאת בתמיכה‬ ‫הכלכלית‪ ,‬חברתית והדאגה לילדים )‪ .(Barakat, 1992‬תלותם של המשפחות הערביות אינה רק‬ ‫במשפחה הגרעינית ובמשפחות המורחבות אלא גם בגופים לא רשמיים אחרים כמו מוסדות‬ ‫דתיים וחברתיים ואנשי דת‪ .‬בני מיעוטים אתניים וחברתיים שונים‪ ,‬נבדלים באופן התייחסותם‬ ‫למצבים נתונים שונים )‪ ,(Seiffbe-Krenke & Shulman, 1990‬ערכים תרבותיים ומשפחתיים‬ ‫משפיעים על תחושתם בעת חיפוש אחר עזרה כללית‪ ,‬ובמיוחד בעת חיפוש אחר עזרה אודות‬ ‫בעיות הקשורות בבריאות הנפש )‪.(Furnham & Andrew, 1996‬‬ ‫ערביי ישראל‪ ,‬בדומה לבני מיעוטים אחרים משתמשים פחות בשירותים מקצועיים ‪(Sue & Sue,‬‬ ‫)‪ .1990‬אחת הסיבות לכך קשורה לאיסורים התרבותיים החזקים כנגד חשיפת נושאים‬ ‫משפחתיים לאנשים זרים )‪ .(Savaya,1998‬במקביל‪ ,‬הרבה ערבים מאמינים שגורלם נקבע‬ ‫מראש ושכל המאורעות הם בהכוונה "אלוהית" ולא בבחירתו של האדם )‪ ,(Patai, 1983‬לכן‪,‬‬ ‫רבים מעדיפים לא להתאמץ ולקבל את המצב הקיים‪ .‬למאפיינים הללו השפעה ישירה על‬ ‫יחסה של המשפחה למחלה‪/‬הפרעה הנפשית‪.‬‬ ‫תחלואה נפשית בתוך משפחה הערבית‪ ,‬בעיקר בקרב משפחות דתיות ומסורתית ואפילו בקרב‬ ‫משפחות חילוניות המתגוררות באזורים שמרניים בפריפריה )כוללה חברה הדרוזית(‪ ,‬יוצרת‬ ‫מעורבות רבה בקרב חברי המשפחה בעיקר הגרעינית‪ ,‬אך לעתים המעורבות כוללת גם חברים‬ ‫במשפחה המורחבת‪ .‬מעורבות רחבה זו מקורה באופיה הקולקטיבי של החברה הערבית‪.‬‬ ‫מעורבות המשפחה בתחלואה )נפשית או אחרת( של אחד מחבריה מתבטאת בהתגייסות בני‬ ‫המשפחה לעזור לבן המשפחה החולה‪ .‬התגייסות זו עשויה להוות מקור תמיכה משמעותי עבור‬ ‫המתמודד ובני משפחתו הגרעינית אך היא גם עלולה להערים קשיים רבים בתהליך‬ ‫ההתגייסות והעזרה‪ .‬חברי משפחה רבים מתערבים במצב החדש שנוצר ושלעתים קרובות‬ ‫אינם מסכימים על נושאים רבים הקשורים לאדם החולה‪ .‬הם עלולים לא להסכים על תיאור‬ ‫והגדרת הבעיה הנפשית של בן המשפחה‪ ,‬מחלוקת עלולה להתפתח לעימותים כולל האשמות‬ ‫הדדיות סביב הגורמים שהובילו להתפתחות מצב החולי‪ ,‬ומחלוקת זו עלולה להוביל למחלוקות‬ ‫יותר קשות סביב הדרכים לטפל במחלה‪ .‬מקור המחלוקות הללו הוא בדרך כלל בשונות של‬ ‫חברי משפחה רבים במידת דתיותם‪ ,‬בהשכלתם‪ ,‬ברמת הידע שלהם וברמת הפתיחות שלהם‬ ‫לעולם המודרני ועוד‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מעורבותה הרבה של המשפחה בחייו של הפרט‪ ,‬כולל בתהליך קביעת המטרות‬ ‫וקידומם נובעת מערכי הסולידריות הקיימים בחברה הערבית‪ ,‬לפיכך‪ ,‬האדם‪ ,‬מתכנן את חייו‬ ‫לאור תכנוני המשפחה‪ .‬לכן‪ ,‬המודל השיקומי‪ ,‬שהוא אינדיווידואלי ביסודו‪ ,‬איננו מתאים לאופייה‬ ‫הקולקטיבי של המשפחה הערבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬העבודה השיקומית על כל גווניה איננה יכול‬ ‫להתבצע מול המתמודד ללא ראיית המשפחה כחלק אינטגראלי לאורך כל התהליך על כל‬ ‫‪17‬‬ ‫שלביו; הפתרונות השיקומיים המוצעים למתמודד אינם יכולים לצאת לפועל ללא התחשבות‬ ‫בדפוס שלטון פטריארכלי המבליט תפקידים מגדריים ומיניים מאוד שמרניים‪ .‬פער בין הבנת‬ ‫המשפחה את הבעיה ואת דרכי הפתרון לבין התוכנית או השירותים המוצעים שאינם משלבים‬ ‫בתוכם את ערכי החברה והמשפחה‪ ,‬עלול להוות חסם לתהליך השיקום‪.‬‬ ‫שיתופית זו‬ ‫חייבים לשלב תקשורת פתוחה‬ ‫תהליכי עבודה‬ ‫ומתמדת עם בני המשפחה‪ ,‬בהעברת מידע‬ ‫ובשילובה בתהליך‪ .‬חשוב עוד לציין כי קיים פער בין תפיסת החולי והצורך לשמר אותו בקרב‬ ‫בני המשפחה‪ ,‬כניסיון של קבלת המחלה וההתמודדות עמה‪ ,‬לעומת הרצון של אנשי השיקום‬ ‫להציג תפיסה ושפה אחרת על פיה‪ ,‬גם אם האדם אובחן‪ ,‬ביכולתו להחלים ולהשתקם‪ .‬הבדלי‬ ‫תפיסה מובילים ליצירת שני סוגי שפות שונות‪ ,‬שעלולים לשבש את תהליך השיקום וההחלמה‬ ‫של האדם‪.‬‬ ‫היבט נוסף בהקשר זה‪ ,‬נוגע למעמדו של האדם המבוגר בכלל ובתוך המשפחה בפרט בחברה‬ ‫הערבית‪ .‬יש להכיר במעמדו המיוחד של האדם המבוגר מתוך מתן דגש על הגברת הרגישות‬ ‫במיוחד בחברה מסורתית ופטריארכלית וכפועל יוצא מתיאור החברה כקולקטיבית‪ .‬האדם‬ ‫המבוגר במשפחה זוכה לכבוד העולה על כל אלה הצעירים ממנו‪ .‬הוא גם זוכה למעמד מיוחד‬ ‫המייחד אותו משאר חברי המשפחה‪ ,‬דעתו חייבת להישמע‪ ,‬הוא בעל המילה האחרונה‬ ‫במשפחה‪ ,‬כבודו ומעמדו של האדם המבוגר מתורגם לקודים התנהגותיים בכל אינטראקציה‬ ‫אתו‪ .‬הכרה עמוקה בקודים ויישומם‬ ‫הלכה למעשה באינטראקציות עם המשפחה הופכת‬ ‫לחיונית בהנגשת השירות ההולם ובהשגת שיתוף פעולה מרבי בתהליכי טיפול ושיקום‪.‬‬ ‫גם נושא המגדר דורש רגישות מצד השירות הן ברמה של התכנון והן בעשייה היום יומית‬ ‫בשטח‪ .‬בחברה מסורתית בה יש צורך לפעול על פי הקודים התרבותיים‪ ,‬תוך שלוקחים בחשבון‬ ‫את החשיבות במתן עזרה על ידי אדם השייך לאותה קבוצת מגדר ממקבל העזרה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כמו במרבית החברות‪ ,‬נושא הסטיגמה הינו נושא מורכב וסבוך‪ .‬החשש מחשיפה‬ ‫והבושה שחלק מבני המשפחה חשים מהווים מחסום לגבי יכולתם של המתמודדים לקבל את‬ ‫טיפול הולם‪ .‬הצורך לשמר את הסוד ולהימנע מחשיפה מוביל אף לעימותים בתוך התא‬ ‫המשפחתי‪ .‬הצורך בשמירת הסוד מוסבר גם כחשש לגבי ההשלכות השליליות וארוכות הטווח‬ ‫‪18‬‬ ‫הנגרמות מחשיפת בן המשפחה החולה‪ ,‬לכלל‬ ‫חברי המשפחה בעיקר הבנות‪ ,‬שסיכוייהן‬ ‫להינשא עלול להיפגע בשל הסטיגמה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬שיעור העוני בקרב משפחות הערביות גבוה באופן ניכר משיעור העוני בקרב‬ ‫המשפחות היהודיות‪ .‬הבדל זה משקף את הפערים בהיקף התעסוקה‪ ,‬ברמת ההכנסה ובגודל‬ ‫המשפחה‪ .‬מצבם הכלכלי של המשפחות בכלל‪ ,‬ושל חלק ניכר מהמתמודדים בפרט‪ ,‬מהווה‬ ‫מחסום משמעותי בניצול שירותי טיפול ושיקום‪ .‬כך למשל‪ ,‬ישנם שירותים בתחום החברתי‬ ‫שאינם מנוצלים כלל‪ ,‬כפי שמתואר על ידי עובדי השיקום‪ .‬לעומת זאת עולה כי בתחום‬ ‫התעסוקה קיים ניצול גדול יותר כתוצאה מכך שבתחום התעסוקה קיים תגמול כספי המהווה‬ ‫מקור למוטיבציה גבוהה להשתלב בו יחד עם תחושה של קבלת לגיטימציה חברתית‪ .‬נראה כי‬ ‫ניצול השירות קשור במידה מסוימת לתפקידים חברתיים שמקובלים ומוערכים בחברה ובעיקר‬ ‫מיכולתם של מקבלי השירות לתרום לכלכלת המשפחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬גורמים הקשורים לשירותים ולנותני השירות‬ ‫א‪ .‬צריכת שרותי בריאות הנפש בקרב האוכלוסייה הערבית‬ ‫הנתונים מצביעים על שיעור נמוך של צרכני שירותים פסיכיאטריים בקרב האוכלוסייה הערבית‬ ‫בישראל יחסית לשיעורם באוכלוסייה היהודית )דיאב וסנדלר‪-‬לף‪ .(Al-Krenawi, 2002 ; 2011,‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬כ‪ 66% -‬מהאנשים שהיו באשפוז פסיכיאטרי מתגוררים ביישובים יהודיים‪ ,‬ורק ‪8%‬‬ ‫מתגוררים ביישובים ערביים; שיעור הערבים שהיו במחלקות לאשפוז יום הוא ‪ 2%‬לעומת ‪70%‬‬ ‫יהודים‪ .‬שיעור האנשים שקיבלו טיפול במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש בישובים הערביים‬ ‫הוא ‪ 7%‬לעומת ‪ 67%‬בישובים היהודיים )שטרוך‪ ,‬שרשבסקי‪ ,‬נאון‪ ,‬דניאל ופישמן‪ .(2009 ,‬גם‬ ‫ניצול השירותים בקהילה הוא נמוך‪ .‬רק ‪ 3%‬מקרב האוכלוסייה הערבית נהנים משירותים‬ ‫פסיכיאטרים )‪.(Al-Krenawi, 2002‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ב‪ .‬מחסור בשירותים בכלל ובשירותים מותאמים תרבותית בפרט‬ ‫מחסור בשירותי טיפול ומעקב‪ ,‬שירותי שיקום בתחום המגורים‪ ,‬התעסוקה והפנאי‪ ,‬שירותי‬ ‫ייעוץ‪ ,‬בשירותים פארה‪-‬רפואיים ופסיכו‪-‬סוציאליים‪ .‬שירותים אלה המייצגים תפיסות מערביות‪,‬‬ ‫חייבים להתאים את תפיסותיהם‪ ,‬המתורגמות למודלים טיפוליים ושיקומיים‪ ,‬למאפייניה‬ ‫התרבותיים של החברה והמשפחה הערבית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מחסור באנשי מקצוע מתאימים לעבודה עם האוכלוסייה הערבית‪ .‬הספקת שירותי בריאות‬ ‫נפש הנשענת בעיקרה על תקשורת בין אישית‪ ,‬מחייבת הכרת השפה והטרמינולוגיה שלה‬ ‫בהקשר של שיקום ובריאות הנפש‪ .‬בהיעדר תכניות הכשרה בתחום בריאות הנפש בשפה‬ ‫שתהיה מובנת גם לצרכנים‪ ,‬יתקשה נותן השירות שממילא קיים יחס אמביוולנטי כלפיו ליצור‬ ‫שפה משותפת בינו לבין מקבל השירות‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיתוף אנשי דת מהמגזר על ידי אנשי טיפול‬ ‫ושיקום בבריאות הנפש בשל זיקתם לתחום היה מקדם את נושא בריאות הנפש בחברה‬ ‫הערבית בישראל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מחסור בתשתיות‪ :‬העדר תשתיות בכפרים מונע מחלק מהלקוחות הפוטנציאליים לממש את‬ ‫השירותים הקיימים‪ .‬ברוב הכפרים למשל התשתית של התחבורה הציבורית אינה מפותחת‬ ‫דיה‪ ,‬הדבר המונע מהאנשים להגיע אל השירותים שהיחס התרבותי כלפיהם הוא סטיגמטי‬ ‫וממילא ההיצע נמוך מאוד באזורים אלה‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫החברה הערבית בישראל‪ ,‬הנמצאת בתהליכי מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית‪ ,‬אינה‬ ‫מגלה עדיין פתיחות לגבי נושאי בריאות הנפש‪ .‬התפיסות והעמדות ביחס למחלות נפש‪,‬‬ ‫למתמודדים‪ ,‬לשיטות הטיפול והשיקום ולשירותי בריאות הנפש עדיין סטיגמטיות וזוכות‬ ‫לשימור‪ ,‬על אף ניסיונותיה של החברה הערבית להסתגל למציאות הישראלית המערבית‪.‬‬ ‫מתמודדים‪ ,‬בני משפחותיהם ואף נותני שירות במגזר הערבי נחשפים פחות באופן יחסי‬ ‫לתפיסות חדשניות בתחום בריאות הנפש כמו התפיסה השיקומית ותפיסת ההחלמה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ניכר מחסור חמור בשירותי בריאות נפש בכלל ובשירותים מותאמים תרבותית בפרט‪ ,‬ישנו קושי‬ ‫בנגישות לשירותים הקיימים ותת שימוש בהם‪ ,‬קיימת העדפה ל"טיפולים" מסורתיים שלא‬ ‫‪20‬‬ ‫הוכיחו את יעילותם‪ ,‬קיים חוסר מיצוי זכויות בקרב מתמודדים ערבי ויש מחסור במערכות‬ ‫תמיכה למיניהן‪ .‬בעיה חמורה במיוחד‪ ,‬היא אי‪-‬ידעת השפה הערבית בקרב נותני השירותים‬ ‫החיונית כל כך לניהול תקשורת נכונה ומובנת בין נותני השירות לבין מקבליו‪ .‬למציאות זאת‪,‬‬ ‫רבת השנים‪ ,‬השלכות שליליות על המתמודדים‪ ,‬על בני משפחתם ועל החברה בכללותה‪.‬‬ ‫מציאות זו פוגעות באיכות חייהם ובסיכוייהם של המתמודדים להשתקם‪ ,‬להחלים ולנהל חיים‬ ‫משמעותיים בסביבתם הטבעית‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך אמתי ומידי‪ ,‬לשפר את נגישות שירותי הטיפול‬ ‫והשיקום לאוכלוסייה גדולה ומגוונת זאת מחד‪ ,‬ולקדם תכניות הסברה וצמצום סטיגמה אשר‬ ‫יגבירו את הנכונות של חלקים מאוכלוסייה זאת לפנות לקבלת שירותים אלה‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫אבו הינדי‪ ,‬ו‪ .(2010) .‬ההסתייעות בקוראן בטיפול פסיכיאטרי מודרני‪ .‬קהיר‪ ,‬המרכז למחקר בבריאות‬ ‫הנפש‪) .‬ערבית(‬ ‫אבו עסבה‪ ,‬ח‪ ,.‬ריאן גרה‪ ,‬נ‪ ,.‬ואבו נסרה‪ ,‬מ‪.(2014) .‬טיפול נפשי בחברה הערבית בישראל‪ :‬בין מסורת‬ ‫למודרנה‪ .‬חברה ורווחה ‪.25 -1 ,‬‬ ‫אלסבאג'‪ ,‬ר‪ .(2011) .‬בסיסי המחלוקת בין אנשי בריאות הנפש והתרבות בחברה הערבית‪ .‬סוריה‪.‬‬ ‫הרשת הערבית לבריאות נפש חברתית‪.‬‬ ‫ברקאת‪ ,‬ב‪ .(1985) .‬השינוי והצמיחה בחברה הערבית‪ .‬רמת עמון‪ ,‬דאר אלפקר‪) .‬ערבית(‬ ‫ברקאת‪ ,‬ח‪ .(2000) .‬החברה הערבית במאה ה‪ .20-‬ביירות‪ ,‬מרכז המחקר של האיחוד הערבי‪) .‬ערבית(‪.‬‬ ‫דיאב‪ ,‬ס‪ .‬וסנדלר‪ -‬לף‪ ,‬א‪ .(2011) .‬בריאות הנפש ונפגעי נפש בחברה הערבית בישראל‪ -‬תמונת נמצב‬ ‫על אזור המשולש‪" .‬מסירה" )מסע( התוכנית לקידום מעמדם של אנשים עם נכויות בחברה הערבית‬ ‫בישראל‪ ,‬ג'וינט ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )‪ .(2014‬שנתון סטטיסטי לישראל מס' ‪ .65‬ירושלים‪www.cbs.gov.il :‬‬ ‫שטרוך‪ ,‬נ‪ ,.‬שרשבסקי‪ ,‬י‪ ,.‬ניאון‪ ,‬ד‪ ,.‬דניאל‪ ,‬נ‪ ,.‬ופישמן‪ ,‬נ‪ .(2009) .‬אנשים עם בעיות נפשיות קשות בישראל‪:‬‬ ‫ראייה משולב של מערכת השירותים‪ .‬מאייר גוינט מכון ברודקל‪.‬‬ ‫קאמאר‪ ,‬ע‪.(2008) .‬כניסה לחקר החברה הערבית‪ .‬רמת עמון‪ ,‬דאר אלפקר‪) .‬ערבית(‪.‬‬ ‫‪Abdel-Satar, I. (2006). Cultural Perspectives on Mental Heath Practice in Arab countries.‬‬ ‫‪Arabpsynet Journal, no.12, 170-174.‬‬ ‫‪21‬‬ Al-Krenawi, A. (2005). Socio-Political aspects of mental health practice with Arabs in the Israeli context. The Israeli Journal of Psychiatry and Related Science, 42(2), 126-136. Al-Krenawi, A. (2002). Mental health service utilization among the Arabs in Israel. Social Work in Health Care, 35(1/2), 577-589. Aloud-Naser.(2004). Factors Affecting Attitudes toward Seeking and Using Formal Mental Health and Psychological Services among Arab-Muslims Population. DOCTORAL DISSERTATION, Ohio State University. Al- Shareef, A. (1987). From the Psychological science in the Quran.(In Arabic). Lebanon: Dar Ailmlayeen. Azaiza, F. (2008). The perception and utilization of social support in times of cultural change: the case of Arabs in Israel. International Journal of Social Welfare,17(3):198-203. Barakat, H. (1993). The Arab family and the challenge of change. The Arab World: Society, Culture, and State. University of California Press, pp. 97 -118. 22 Ben-Ari., & Pines, A, M.(2002).The changing role of family utilization of social support: Views from Israeli Jewish and Arab students families. Society, 83(1): 93-101. Ben-Ari A, Lavee, Y. (2004). Cultural orientation, ethnic affiliation, and negative daily occurrences: A multi- dimensional cross- cultural analysis. American Journal of Orthopsychiatry 74: 102111. Bener, A. & Gholoum, S. (2011). Ethnic differences in the knowledge, attitudes and beliefs towards mental illness in a traditional fast developing country. Psychiatria Danoubina, 23(2): 157-164. Essawi, A. R. M., (2001). Islam and mental health, Faculty of Arts, Alexandria University. Furnham, A. & Andrew, R.(1996).A cross-cultural study of attitudes towards seeking psychological help .Psychological Reports, 79, 289-290. Gayle, K., McCann, R,A., Charbonneau, A,M., Webb, M.(2011). Struggling and enduring with God, religious support, and recovery from severe mental illness. Journal of Clinical Psycology,67(12): 1161- 1176. Haj-Yehia, M. H. (1999).Attitudes towards mentally ill people and willingness to employ them in the Arab society. International Sociology, 14(2): 173- 193. Haj-Yahia, M. M. (1995). Toward culturally sensitive intervention with Arab families in Israel. Contemporary Family Therapy, 17(4): 429-447. Patai, D. (1983). Beyond defensiveness: Feminist Research Strategies. Women's Studies International Forum, 6 (2): 177-189. Qutub, S. (1967). In the shadow of the Quran. (IN ARABIC), VOL. 23,5th Ed. Lebanon: Dar Ihia Althorath Alarabi. Samooha, S. (1989). Arabs and Jews in Israel. London: Westview Press. Sayed, M, A. (2003). Conceptualization of mental illness within Arab cultures: Meeting challenges in cross- cultural settings. Social Behavior and Personality, 31(4): 333- 342. Seiffbe-Krenke, I., & Shulman, S. (1990). Coping style in adolescence: A cross-cultural study. Journal of Cross-Cultural Psychology, 21(3): 351-377. Sue, D. W., & Sue, D. (1990).Counseling the culturally different: Theory and practice. New York, NY: John Wiley & Sons. 23 Steffen, J., Chao, J., & Heidy, M,E.(2011). The Effects of Working Alliance and Client- Ethnic Match on Recovery Status. Community Mental Health Journal, 2 (3): 384-295. Tabareh, A. A.(1978). Sins as perceived by Islam. (In Arabic). London. Dar Eilmlayeen. ‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬ ‫ירדן כהן‪ ,‬מנהלת אזור המרכז בתכנית "יאללה מבלים אחרת"‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‬ ‫תחום "יאללה מבלים אחרת" בקבוצת שכולו טוב פועל לקיום מפגשים חברתיים איכותיים‬ ‫ומגוונים‪ ,‬לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית על מנת להגביר עצמאות חברתית‪ ,‬עשייה‬ ‫מהנה ומשמעותית בשעות הפנאי‪ ,‬השתלבות ומעורבות מלאים בקהילה וחוויה חברתית חיובית‬ ‫באופן נורמטיבי לחלוטין‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬כחלק משיפור השירות‪ ,‬פתחנו קבוצת אימון בקוגניציה וביחסי גומלין חברתיים ‪SCIT‬‬ ‫)‪ (Social Cognition Interaction Training‬לשיפור מיומנויות חברתיות‪ .‬בשורות הבאות אני‬ ‫מבקשת לתאר בפניכן‪/‬ם את המודל ואת הרשמים שלנו מהעברתו הלכה למעשה‪.‬‬ ‫מהו ה‪?SCIT‬‬ ‫‪ SCIT‬היא התערבות קבוצתית מקדמת החלמה ומבוססת עדויות מחקריות שמטרתה שיפור‬ ‫וחיזוק יכולות הקוגניציה החברתית והאינטראקציה הבין אישית של אנשים המתמודדים עם‬ ‫תחלואה נפשית‪ .‬ההתערבות כוללת בין ‪ 20-24‬מפגשים על בסיס שבועי‪ ,‬כאשר הכלים הניתנים‬ ‫למשתתפיה הינם ספר הדרכה‪ ,‬קטעי וידאו‪ ,‬מצגות‪ ,‬דוגמאות לניתוח סיטואציות חברתיות‪,‬‬ ‫משחקי תפקידים ותרגול שיעורי בית עם שותף לתרגול‪ .‬ההתערבות מבוססת על מודל ה‪CBT -‬‬ ‫)טיפול קוגניטיבי התנהגותי( והונהגה לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי בארה"ב‪ ,‬עבור‬ ‫מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה‪ ,‬אשר נמצאו אצלם קשיים בכישורים חברתיים‪ .‬בהמשך‪,‬‬ ‫נמצא כי התערבות זאת רלוונטית ויעילה גם לאנשים עם התמודדויות נפשיות נוספות‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הקשיים הקיימים בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה בהקשר לתפקוד חברתי‬ ‫‪ .1‬הצורך בסיום )אי סובלנות לדו משמעותיות‪ /‬ערפול(‪ -‬מקושר עם הנטייה לקצר את החיפוש‬ ‫לראיות המסבירות את המצב ולקפוץ למסקנות פזיזות במצבים חברתיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬החצנה והפנמה של ייחוסים כהסבר למצבים שליליים‪ -‬אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה‪,‬‬ ‫נוטים להאשים את עצמם בגורמים חיצוניים ולהאשים אחרים ולא את המצבים עצמם כאשר‬ ‫הם נתקלים במאורע שלילי‪.‬‬ ‫‪ .3‬פגיעה בתיאוריה של הדעת )‪ - (theory of mind‬היכולת לדמות במוחו של אדם את התחושות‬ ‫המנטאליות של אחרים ולא רק את של עצמו‪.‬‬ ‫‪ .4‬פגיעה בתפיסת רגשות‪ -‬כוללת קשיים בזיהוי רגשות בהבעות פנים‪ .‬הפגיעה בתפיסת רגשות‬ ‫מחמירה את מכלול הקשיים המוזכר מעלה‪ ,‬כפי שהם מיושמים בתפקוד בינאישי‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫על מנת לסייע בפיצוי על קשיים אלה ואחרים פותחה תכנית ה ‪.SCIT‬‬ ‫שלושת מרכיבי ה ‪SCIT‬‬ ‫בהתערבות זאת מנחי הקבוצה מאתגרים את המשתתפים לספר לקבוצה מצבים חברתיים‬ ‫בהם נתקלו ולאחר מכן מפרקים את הסיפור לשלושה רכיבים‪ :‬מחשבות‪ ,‬רגשות והפעולות‬ ‫בהם נקטו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המנחים מציגים אלטרנטיבות שונות לרכיבים אלו‪ .‬מהמשולש )מחשבות‪,‬‬ ‫רגשות ופעולות( לומדים המשתתפים להסיק מסקנות בצורה לא אוטומטית ולהפעיל חשיבה‬ ‫נוספת ולבחון את רגשותיהם לגבי מצבים חברתיים‪ .‬תרגול המשולש עם הקבוצה ועם‬ ‫שותפיהם לתרגול בבית‪ ,‬מאפשר למשתתפים להרחיב את ארגז הכלים שלהם ולכן להתנהג‬ ‫בצורה יותר מושכלת עם האנשים בחייהם‪ ,‬דבר המוביל לשינוי חשיבתי לטווח הארוך‪ ,‬חיזוק‬ ‫והעמקת הקשרים החברתיים‪.‬‬ ‫המפגשים בהתערבות מתחלקים לשלושה חלקים‪ :‬הראשון‪ ,‬מתמקד ברגשות‪ :‬בחינת תפקיד‬ ‫הרגשות במצבים חברתיים ופיתוח כישורים לזיהוי הרגשות‪ .‬השני‪ ,‬מתמקד בפענוח מצבים‪:‬‬ ‫ייחוס נטיות‪ ,‬קפיצה למסקנות‪ ,‬מצבים מעורפלים‪ ,‬הבחנה בין עובדות לניחושים ואיסוף מידע‪.‬‬ ‫השלישי‪ ,‬מתמקד בבדיקה‪ :‬בשלב זה מתבצעת הכללה ויישום של הכישורים על בעיות‬ ‫יומיומיות‪.‬‬ ‫דוגמא למפגש מה‪SCIT-‬‬ ‫באחד המפגשים הראשונים אשר התמקד ברגשות‪ ,‬למדנו על רגשות אוניברסאליים אשר‬ ‫מוגדרים כקשת של רגשות הקיימת בכל התרבויות בעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם רגשות אשר מקבלים‬ ‫ביטוי שונה‪ ,‬ישנם רגשות אשר מקבלים ביטוי זהה וישנם רגשות אשר קיימים בתרבות אחת אך‬ ‫נעדרים מהשנייה‪ .‬במחקרים אשר נערכו בתרבויות מכל העולם‪ ,‬החל ממדינות מערביות‪,‬‬ ‫מדינות עולם שלישי ושבטים נידחים‪ ,‬נמצאו שישה רגשות אשר מקבלים ביטוי אחיד בכל‬ ‫התרבויות‪ ,‬ביטוי זה נראה בהבעות הפנים אשר מפגין האדם כתוצאה מהרגש אותו חש‪ .‬רגשות‬ ‫אלו הם‪ :‬כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬הפתעה‪ ,‬גועל‪ ,‬שמחה ועצב‪.‬‬ ‫במפגשים למדנו רגשות אלו ופרטנו את האסוציאציות אשר הם מעלים בנו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפתעה‬ ‫הוגדר כרגש בעל שתי בפנים )חיובי‪/‬שלילי(‪ ,‬לא צפוי‪ ,‬מרגש ומעורר פיזית‪ .‬במהלך המפגש כל‬ ‫אחד מחברי הקבוצה הדגים הבעת פנים שונה‪ ,‬ולאחר מכן הגדרנו אילו רמזים בפנים מסגירים‬ ‫עבורנו את הרגש‪ .‬לדוגמא‪ :‬פה פעור‪ ,‬עיניים מצומצמות‪ ,‬שיניים חשופות‪ ,‬לחיים מתנפחות ועוד‪.‬‬ ‫הגדרת הרמזים מאפשרת למידה של הבעות פנים‪ ,‬אשר‪ ,‬לחלק מהמתמודדים עם‬ ‫‪26‬‬ ‫סכיזופרניה‪ ,‬קיים קושי בפירוש גירויים עמומים‪ .‬כמובן שחיקוי הבעות פנים מאפשרת‬ ‫פלטפורמה קבוצתית של שחרור אנרגיה והנאה צרופה בקרב המשתתפים‬ ‫קצת על מנחות הקבוצה ומשתתפיה‬ ‫את הקבוצה מנחות אני ותמר דהאן‪ ,‬רכזת מבלים פלוס ת"א‪ .‬את ההכשרה אנו לומדות בקורס‬ ‫שנתי בבית הספר הארצי לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו‪.‬‬ ‫במסגרת ההכשרה למדנו על המוח החברתי‪ ,‬אפיון אנשים עם מחלות נפש והפרעות אישיות‪,‬‬ ‫התפתחות חברתית תקינה‪ ,‬הנחיית קבוצות ותכנים נוספים‪.‬‬ ‫הקבוצה מתקיימת מדי שבוע בחנות "סיפור חוזר" בתל אביב‪ ,‬כאשר לפני כל מפגש מייצרים‬ ‫עבורנו סביבת עבודה נוחה ונעימה‪ .‬ההכנות לפתיחת הקבוצה כללו ראיונות טלפוניים‬ ‫ופרונטאליים עם מתמודדים רבים‪ ,‬אשר מטרתם הייתה פתיחת קבוצה הומוגנית מבחינת‬ ‫תפקוד‪ ,‬קוגניציה ותקשורת בקרב משתתפיה‪ .‬לבסוף‪ ,‬פתחנו את הקבוצה עם עשרה חברים‪,‬‬ ‫ובמהלכה נשרו שלושה אנשים‪ .‬כיום קבוצה זו כוללת אנשים מתל אביב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‬ ‫ופתח תקווה‪ ,‬ומורכבת מגברים בלבד‪ ,‬מאחר ושתי הנשים היחידות אשר נכנסו לקבוצה‪ -‬נשרו‪.‬‬ ‫ציון עובדה זו משמעותית ביותר מאחר ונמצא כי שיעור הנשים הצורכות שירותים חברתיים‬ ‫במסגרת "סל שיקום" הינו קטן משמעותית לעומת הגברים‪ .‬נתון זה משפיע לשלילה על‬ ‫השתתפות נשים אשר מעוניינות לצרוך שירותים חברתיים‪ ,‬מאחר והחשיפה למספר ייצוגן‬ ‫בקבוצה גורם לרתיעה ועל כן להימנעות מצריכת השירות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬פרישתה של האישה‬ ‫השנייה מההתערבות‪ ,‬התרחש כתגובה לפרישת הראשונה‪ ,‬מאחר ולא חשה בנוח להיות‬ ‫האישה היחידה בקבוצה‪ .‬נושא זה מאתגר אותנו מאחר ויוצר מכשול ביצירת קבוצת שווים‬ ‫הטרוגנית מבחינת מגדר‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫לסיכום‬ ‫אני רואה בקיום ההתערבות כחשובה ביותר הן לפיתוח והעמקת השירות החברתי אותו אנו‬ ‫מספקים‪ ,‬והן עבור המתמודדים אשר עוברים תהליך משמעותי מבחינת תפיסת הרגשות‬ ‫והעמקת הקשרים הבינאישיים בחייהם‪ .‬בפן האישי‪ ,‬התחושות איתן אני יוצאת מהמפגשים‬ ‫משמעותיות ביותר עבורי‪ ,‬מכיוון ואני מרגישה כי אני יוצרת תחושת משמעותיות בקרב‬ ‫המשתתפים ומנהיגה תהליך ארוך טווח אשר ישפיע‪ ,‬בתקווה‪ ,‬על אספקטים שונים בחייהם‪,‬‬ ‫החל מתחום התעסוקה‪ ,‬הזוגיות והחברות‪ .‬אני סקרנית לראות את התמורות בתגובה‬ ‫להתערבות זו ומקווה כי בהמשך ייפתחו התערבויות נוספות ברחבי הארץ במסגרת השירות‬ ‫החברתי‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת על מודל ה ‪ SCIT‬היכנסו‪www.mat.co.il/X76 :‬‬ ‫‪28‬‬ ‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי‬ ‫למקצועי‬ ‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬ ‫רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬ ‫דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‬ ‫‪Miriam.yozma@gmail.com‬‬ ‫"לא מספיק משוגעת בשבילי"‬ ‫מקרה שקרה‪ :‬אי שם בשלהי השנה שעברה קיבלתי טלפון מפתיע‪ .‬האישה בצד השני של הקו‬ ‫הציגה את עצמה כמרכזת תכנית לימודים בבית הספר לאחיות‪ .‬לדבריה‪ ,‬במסגרת הלימודים על‬ ‫הפרעות פסיכיאטריות ובמטרה להפחית את הסטיגמה היא רוצה להפגיש את הסטודנטים עם‬ ‫אדם המתמודד עם מחלה נפשית על מנת שילמדו ויכירו מקרוב על ההתמודדות עם המחלה‪.‬‬ ‫היא פנתה אלי לאחר ששמעה שאני עובדת סוציאלית המתמודדת בעצמה עם הפרעות‬ ‫פסיכיאטריות‪.‬‬ ‫שוחחנו כמה דקות על ההיבטים הטכניים הקשורים להרצאה‪ ,‬מיקום‪ ,‬תשלום‪ ,‬מבנה‪ ,‬ואז נחתה‬ ‫הפצצה‪" .‬אז במה את מאובחנת אם אפשר לשאול"? פה המקום לעצור ולומר שלאנשים מבחוץ‬ ‫זה נראה החלק הכי חשוב ומעניין‪ .‬ומסקרן‪ .‬כאילו שבלעדי זה התמונה לא תהיה שלמה‪ .‬ואם‬ ‫אני אספר לכם שאני מתמודדת עם דיכאון כפול‪ ,‬חרדה‪ ,‬הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ומעל‬ ‫הכל הפרעת אישיות גבולית‪ ,‬אז תכירו אותי טוב יותר? תכירו אותי בכלל למען האמת? מה יש‬ ‫בשמות של האבחנות שגורם לכם לחשוב שדרכם אתם יכולים להגדיר אותי‪ .‬להגדיר מי אני?‬ ‫אז סיפרתי לגברת עם מה אני מאובחנת‪" .‬אה"‪ .‬הייתה שתיקה קצרה מהעבר השני של הקו‪.‬‬ ‫"האמת שחשבנו ללכת על משהו יותר הארד קור‪ ,‬את יודעת‪ ,‬סכיזופרניה או מאניה דפרסיה‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫דיכאון? טוב אני לא יודעת‪ ...‬אולי זה גם בסדר‪ .‬אני אחזור אלייך במידה וזה יהיה רלוונטי"‪ .‬פתאום‬ ‫כבר לא הייתי מספיק משוגעת‪.‬‬ ‫ומאחורי הציניות והמילים היפות עומדת אמת מאוד פשוטה‪ .‬אני לא דיכאון‪ .‬אני גם לא הפרעת‬ ‫אישיות גבולית‪ .‬כמו שחברה טובה שלי היא לא סכיזופרניה‪ .‬אני מרים‪ .‬עם הכאבים והחולשות‬ ‫והחוזקות והניצחונות‪.‬‬ ‫בחרתי לשתף אתכם בסיפור הזה‪ ,‬על אף שהוא לא מתחבר ישירות לנושא הפינה כיוון שחשוב‬ ‫לי להדגיש את מה שלפעמים נשכח‪ :‬אנשים עם הפרעה פסיכיאטרית הם קודם כל אנשים‪.‬‬ ‫אנשים שיש בהם כל מיני חלקים‪ ,‬מורכבים יותר ומורכבים פחות‪ ,‬חזקים יותר וחזקים פחות‬ ‫ובריאים יותר ובריאים פחות‪ .‬לפני הכל עומד מלפנינו אדם‪ .‬ורק כאשר הבנה זו מתגבשת‬ ‫ומיושמת אפשר להמשיך לדבר על התפקיד והחלק הייחודי שקיים אצל צרכנים נותני שירות‪.‬‬ ‫נשתמע בגיליון הבא‪,‬‬ ‫מרים‬ ‫‪30‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בבאר שבע‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬ ‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬ ‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית‬ ‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר‬ ‫עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק‬ ‫העבודה החופשי‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬ ‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬‬ ‫חובה‬ ‫‪31‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בבאר שבע‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫החלפה לחופשת לידה‪ ,‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום הקופה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב בחיפה‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעומר‪omer@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה לאזור ירושלים במשרה מלאה‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או קוגנטיבית בתהליך שיקום‬ ‫תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי‬ ‫המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי‪.‬יינתנו הכשרה וליווי מקצועי‪ ,‬כולל הדרכות‬ ‫וליווי בשטח‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬הכרות‪ /‬ניסיון בעבודה עם אנשים עם נכות פיזית‪ /‬קוגנטיבית‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש‬ ‫מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪,‬‬ ‫בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‪ ,‬מגורים באזור ירושלים‪.‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לטל‪taln@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מקדמים‪/‬ות תעסוקתיים‪/‬יות – לאזורים שונים בארץ‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬ ‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזורים‪:‬‬ ‫* אשדוד – אשקלון‬ ‫* ערד‬ ‫* ירושלים‬ ‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬ ‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬ ‫הרלוונטי‪.‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‪ 5 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬במשמרות בשעות משתנות‪.‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬ ‫עוזרי‪/‬ות תפעול לתחום "קפה טוב"‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע‬ ‫למנהל התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬ ‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עוזר‪/‬ת תפעול לקפה טוב חדרה‬ ‫‪ 100%‬משרה‬ ‫‪.2‬‬ ‫עוזר‪/‬ת תפעול לקפה טוב בפ"ת‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעומר‪omer@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪33‬‬ ‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬ ‫המשתקמים בפעילויות באזורים‪:‬‬ ‫* תל אביב‬ ‫* באר שבע‬ ‫התפקיד ב ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬חובה‪ .‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות‬ ‫הרלוונטי‪ .‬ניסיון בתחום השיקום‪ /‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת‬ ‫בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה ‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לענבר‪inbars@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪34‬‬ ‫רכז‪/‬ת חברתי‪/‬ת "מבלים פלוס" לאזור ב"ש‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית‬ ‫קבוצה ‪,‬ליווי פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש‪.‬‬ ‫*התפקיד בהיקף חצי משרה ‪ -‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות‬ ‫הנפש קהילתית ‪ -‬חובה‪.‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים –‬ ‫יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור ב"ש‪.‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לענבר‪inbars@s-tov.org.il :‬‬ ‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬ ‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬ ‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬ ‫‪35‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬ ‫‪research@s-tov.org.il‬‬ ‫נתראה בגיליון הבא!‬