‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר אוגוסט‪2014 ,‬‬ ‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫הגיליון הנוכחי יתמקד במחקר העוסק בקבלת החלטות משותפת ‪(Shared decision making,‬‬ ‫)‪ SDM‬בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ .‬חוקרים בתחום רואים בקבלת החלטות‬ ‫משותפת גם מושג תיאורטי וגם פרקטיקה עם פוטנציאל לקדם רווחה‪ ,‬איכות חיים והחלמה של‬ ‫צרכני שירותי בריאות הנפש‪ .‬המטרה המרכזית של מודל זה היא להביא למצב שבו המטפל‬ ‫והמטופל בוחרים באופן משותף את התכנית הטיפולית ו‪/‬או השיקומית המתאימה והיעילה‬ ‫ביותר לאדם תוך מעקב משותף על תוצאותיה‪ .‬מהמחקר עולה כי שימוש במודל זה מגביר ידע‬ ‫ומודעות בקרב המטפל והמטופל‪ ,‬מעורבות ואקטיביות רבה יותר של המטופל‪ ,‬שביעות רצון‬ ‫מהתהליך וההחלטה‪ ,‬תחושת בחירה והשפעה‪ ,‬שיפור במדדי החלמה והיענות ומחויבות‬ ‫לטיפולי ולתכנית השיקומית שנבחרו בתהליך קבלת ההחלטות המשותפת‪ .‬על מנת להציג את‬ ‫סוגיית קבלת ההחלטות המשותפת ביקשתי מאילאיל צין‪ ,‬אחת ממובילות תנועת הצרכנים‬ ‫בישראל‪ ,‬דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ורכזת דרום‬ ‫בעמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש )לשמ"ה(‪ ,‬לכתוב את זרקור החודש‪.‬‬ ‫השילוב של חוויות אישיות עם תובנות מקצועיות על המורכבות והחשיבות של קבלת החלטות‬ ‫משותפת הופכות את הזרקור למעניין ומעורר מחשבה‪ .‬בהזדמנות זאת אני מבקש להודות קרב‬ ‫לב לאילאיל על שיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫בנוסף לזרקור החודש‪ ,‬יובאו עדכונים הנוגעים לפעילות מחלקת המחקר והפיתוח ויוצגו בפניכם‬ ‫עדכונים מעולם השיקום בארץ ובעולם‪ .‬אני מקווה שתיהנו ותתרמו מתכנים אלה‪.‬‬ ‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טל‬ ‫מנהל מחקר ופיתוח‬ ‫חדשות מחקר ופיתוח‬ ‫להלן עדכון קצר בנוגע לחלק מהפעילויות המחקר והפיתוח בקבוצה‪:‬‬ ‫‪ .1‬פיילוט מחקרי של התכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה"‪ .‬עד כה נערכו כשבע‬ ‫פגישות במסגרת מחקר הפיילוט של התכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‪ .‬לשמחתנו‪,‬‬ ‫אחוז ההשתתפות במפגשים הינו גבוה מאוד‪ .‬במסגרת המפגשים‪ ,‬המתאפיינים באווירה‬ ‫חיובית ונעימה‪ ,‬התקיימו למידה ודיונים בנושאים כגון‪:‬‬ ‫א‪ .‬תחומי התפקוד הקוגניטיבי השונים‪ ,‬ובהם‪ :‬קשב וריכוז‪ ,‬זיכרון‪ ,‬תכנון‪ ,‬פתרון בעיות‪,‬‬ ‫ומהירות החשיבה‬ ‫ב‪ .‬חשיבות התפקוד הקוגניטיבי להשגת יעדים תעסוקתיים‬ ‫ג‪ .‬זיהוי אתגרים קוגניטיביים מסוימים שהמשתתפים אולי חוו בעבר‪ ,‬ושייתכן שהפריעו‬ ‫להם להשיג את יעדיהם התעסוקתיים‬ ‫ד‪ .‬זיהוי עוצמותיהם האישיות של המשתתפים – הן באופן כללי והן עוצמות שקשורות‬ ‫באופן ספציפי לעבודה‬ ‫ה‪ .‬למידת מיומנויות להפחתת רגשות ומחשבות שליליות שעלולות להפריע להשגת עבודה‬ ‫ולשמירה עליה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫למידת הקשר בין מחשבות‪ ,‬הרגשות והתנהגויות‪ ,‬ובכלל זאת כיצד חשיבה לא‪-‬מדויקת‬ ‫או לא‪-‬מועילה יכולה לגרום להרגשה רעה ולהתנהגויות פחות יעילות‬ ‫ז‪ .‬זיהוי עוצמותיהם וחולשותיהם של המשתתפים בתחום הקשב והריכוז ולימוד מגוון‬ ‫אסטרטגיות לשיפור הקשב והריכוז‬ ‫ח‪ .‬לימוד על סוגי הזיכרון השונים‪ ,‬חשיבות הזיכרון בהקשר של עבודה‪ ,‬זיהוי עוצמותיהם‬ ‫וחולשותיהם של המשתתפים בתחום הזיכרון ולימוד אסטרטגיות התמודדות עם קשיי‬ ‫זיכרון‬ ‫מנחי הקבוצה‪ ,‬הילה ודקל וטל נוירברגר‪ ,‬נמצאים בקשר רציף עם פרופ' סוזן מקגורק וקים‬ ‫מיוזר מאוניברסיטת בוסטון‪ ,‬אשר מספקים להם הדרכה בכל הנוגע להעברת התכנים‬ ‫וקידום מטרות הקבוצה‪ .‬נותרו כחמישה מפגשים לסיום קבוצת הפיילוט‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיתוף פעולה מחקרי בנושא צמיחה פוסט‪-‬טראומטית‪ .‬במסגרת שיתוף הפעולה‬ ‫המחקרי עם הגברת יעל מזור‪ ,‬דוקטורנטית בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ ,‬ממשיך תהליך איסוף הנתונים במסגרות השונות‪ .‬שיתוף הפעולה של הצוותים‬ ‫וההיענות של המתמודדים לקחת חלק במחקר הינה מרשימה‪ .‬אנו אמונה ותקווה כי‬ ‫ממצאי המחקר יסייעו בהבנה טובה יותר של תהליכי צמיחה בעקבות מקרים של‬ ‫טראומה ויאפשרו המשך מחקר לפיתוח כלים יעילים לקידום צמיחה לאחר טראומה‬ ‫בקרב מתמודדים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגר אלוש‪ ,‬סמנכ"ל שיקום משתתפת בפאנל ביום עיון‪ .‬בתאריך ‪ 17.7.2014‬התקיים‬ ‫בשׂהם ‪ -‬המרכז לרפואה גריאטרית – יום עיון שכותרתו‪" :‬מחשבים מסלול מחדש" ‪-‬‬ ‫ריפוי בעיסוק בשירות האמבולטורי בבריאות הנפש‪ .‬יום עיון זה הווה פתיח לדיון בצוותי‬ ‫חשיבה ועבודה לקידום שילוב ועבודת המרפאים בעיסוק במרפאות בריאות הנפש‪.‬‬ ‫במסגרת יום העיון הגברת הגר אלוש‪ ,‬סמנכ"ל השיקום בקבוצה‪ ,‬השתתפה בפאנל‬ ‫שעסק בתרומה הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק לשיקום בריאות הנפש‪ ,‬ועל הצורך‬ ‫בחיזוק שיתוף הפעולה בין גורמי הליווי בקהילה לבין המרפאות ובתי החולים‪ .‬בפאנל‬ ‫לקחו חלק גםד"ר נעמי הדס לידור‪ ,‬מנהלת בית הספר לשיקום בתחום בריאות הנפש‬ ‫בקרייה האקדמית אונו והגב' רונית דודאי – ממונת שיקום ארצית‪ ,‬האגף לבריאות הנפש‪.‬‬ ‫‪ .4‬חדש באתר – מאמרים מומלצים‪ .‬במטרה לספק לעובדי הקבוצה‪ ,‬ללקוחות ולשותפים‬ ‫מידע מקצועי איכותי ועדכני נוסף לאתר הקבוצה חלק של מאמרים מומלצים‪ .‬בחלק זה‬ ‫מופיע תקציר של מאמרים מובילים בתחום המחקר בשיקום הפסיכיאטרי וקישור‬ ‫לטקסט המלא‪ .‬מאמרים נוספים יועלו לאתר אחת לשבוע כך שאתם מוזמנים להיכנס‬ ‫לאתר ולעקוב אחר המאמרים החדשים‪ .‬לכניסה‪www. http://s-tov.org.il/?p=274 :‬‬ ‫‪ .5‬שיתוף פעולה עם אתר אינפומד‪ .‬במסגרת שיתוף פעולה עם אתר אינפומד‬ ‫התפרסמה כתבה העוסקת במותו הטראגי של השחקן רובין ויליאמס וכתבה שנייה‬ ‫עוסקת בתחום הסטיגמה בבריאות הנפש‪ .‬לקריאת הכתבה "רובין ויליאמס – האדם‬ ‫מאחורי האגדה היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/hPV‬‬ ‫כתבה נוספת בנושא סטיגמה תפורסם במהלך השבוע‪.‬‬ ‫חדשות מעולם המחקר בשיקום‬ ‫‪.1‬‬ ‫קול קורא למשלוח מאמרים ליספר"א‪ .‬האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי‬ ‫)יספר"א( מזמינה אתכם‪/‬ן לשלוח מאמרים לעלון ‪ 12‬של האגודה‪ .‬המאמרים צריכים‬ ‫לנבוע מתחום המומחיות והידע שלכם‪/‬ן תוך התמקדות בפרקטיקה‪ ,‬מחקר ו‪/‬או מדיניות‪.‬‬ ‫עלון המידע מהווה הזדמנות להשמיע קול ולהתעדכן בפעילות הענפה המתרחשת‬ ‫בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬את המאמרים ניתן לשלוח ל ‪ research@s-tov.org.il‬עד‬ ‫ה‪ 25 -‬באוגוסט ‪ 2014‬ואנחנו נסייע בעריכתו והעברתו ליספר"א‪ .‬שימו לב שעל המאמר‬ ‫לכלול לא יותר מ ‪ 500‬מילים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחקר אוסטרלי לבחינת חוויותיהם של אנשים שניסו להתאבד‪ .‬באוסטרליה מתים‬ ‫כל שנה כ ‪ 2500‬אנשים כתוצאה מהתאבדות‪ .‬כתוצאה מהעלייה בשיעור המתאבדים‬ ‫באוסטרליה בשנים האחרונות‪ ,‬נערך מחקר על ידי ‪ Sane Australia‬ואוניברסיטת ‪New‬‬ ‫‪ England‬שמטרתו הייתה להבין את החוויה האישית של אנשים שניסו להתאבד‪ ,‬לבדוק‬ ‫האם הייתה להם מערכת תמיכה לפני הניסיון האובדני‪ ,‬האם הם דיברו עם משפחה‬ ‫וחברים לאחר הניסיון ומה סייע‪ ,‬או עיכב‪ ,‬תהליכי החלמה לאחר האירוע‪ .‬ממצאי‬ ‫המחקר‪ ,‬בו השתתפו ‪ 31‬אנשים שניסו להתאבד העלו כי המעשה האובדני נבע‬ ‫מתחושות של חוסר תקווה והרגשה שהכאב הנפשי לעולם לא יעבור‪ .‬כמו כן נמצא כי‬ ‫אנשים רבים הרגישו כי בכך שיתאבדו הם יקלו על העול שהם גורמים לקרובים להם‬ ‫תוך אמונה כי "עדיף לקרובים שלהם בלעדיהם"‪ .‬לבסוף‪ ,‬נגישות לטיפול‪ ,‬יחסי אמון עם‬ ‫גורמי הטיפול והשיקום‪ ,‬ותמיכה‪ ,‬הבנה של בני המשפחה והחברים ולמידת דרכי‬ ‫התמודדות עם מצבים נפשיים וחברתיים מורכבים מסייעים מאוד במניעת אובדנות‪.‬‬ ‫לנוכח העובדה כי התאבדויות בקרב מתמודדים מהווים את אחת הסיבות המרכזיות‬ ‫למוות מוקדם‪ ,‬פיתוח אסטרטגיות למניעת אובדנות הנו לא רק אתגר טיפולי אלא גם‬ ‫אתגר שיקומי רב מעלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬תכנית חדשה מבוססת מחקר לצמצום סטיגמה עצמית‪ .‬לאחרונה פרופ' פטריק‬ ‫קוריגן ועמיתיו חוקרים תכנית שהם פיתחו העוסקת באסטרטגיות לצמצום סטיגמה‬ ‫עצמית בקרב מתמודדים‪ .‬תכנית זאת‪COMING OUT PROUD to Eliminate the Stigma :‬‬ ‫‪ of Mental Illness‬מועברת על ידי שני מתמודדים‪ ,‬וכוללת שלשה מפגשים‪:‬‬ ‫א‪ .‬יתרונות וחסרונות של חשיפה עצמית‪ :‬הזהות העצמית שלי ומחלת הנפש‪ .‬סודות הם‬ ‫חלק מהחיים‪ .‬שקילת המחירים והרווחים של גילוי ההתמודדות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דרכים שונות לתהליך החשיפה‪ :‬חמש דרכים לחשוף את ההתמודדות‪ .‬בחינה של‬ ‫החשיפה מול אדם אחד‪ .‬כיצד אחרים עשויים להגיב על החשיפה שלי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כיצד לספר את הסיפור שלך‪ :‬כיצד לספר את הסיפור האישי שלך באופן נכון ומשמעותי‪.‬‬ ‫מיהם האנשים שיכולים לסייע בתהליך החשיפה‪ .‬בחינת ההרגשה לאחר חשיפת‬ ‫הסיפור האישי‪ .‬סיכום וכיצד ממשיכים הלאה‪.‬‬ ‫לקריאת מדריך התכנית היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/hAg‬‬ ‫לקריאת חוברת העבודה היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/hAY‬‬ ‫לקריאת מדד הנאמנות למודל )‪ (Fidelity Measure‬של התכנית היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/hAM‬‬ ‫‪ .4‬חולה נפש או מתמודד? שפה היא המפתח לעולם התרבות שלנו‪ .‬השפה מאפשרת‬ ‫לאנשים להידבר זה עם זה‪ ,‬והיא גם משמשת עבור כל בני האדם מכשיר עיקרי של‬ ‫העברה תרבותית‪ :‬סמלי השפה נושאים עימם את המורשת התרבותית שלנו כשם‬ ‫שגופנו נושא בקרבו את הגנים של אבותינו‪ .‬נושא הטרמינולוגיה בתחום בריאות הנפש‬ ‫מעורר דיון לא מועט בקרב חוקרים‪ ,‬תנועת הצרכנים ובני המשפחות‪ .‬בעברית‪ ,‬המושג‬ ‫"מחלת נפש" או "חולה נפש" נחשב לעתים רבות לכינוי גנאי בהקשרים חברתיים ובין‬ ‫אישיים שונים‪ .‬לכן‪ ,‬בשנים האחרונות נעשה ניסיון למצוא מונחים חלופיים‪ .‬להלן מאמר‬ ‫של רילי ווילו באתר "המקום הכי חם בגיהינום" אשר מציג נקודת מבט אישית מעניינת‬ ‫לנושא‪http://www.ha-makom.co.il/post/rilli-flu :‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬קבלת החלטות משותפת בתהליכי הטיפול‬ ‫והשיקום בבריאות הנפש‬ ‫אילאיל צין‪ ,‬דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬רכזת‬ ‫דרום בעמותת לשמ"ה ורכזת פרויקט "עמיתים מומחים בבתי חולים" בדרום‬ ‫כאשר אני חושבת על קבלת החלטות משותפת‪ ,‬עולה בי באופן מידי הליך האשפוז בבית‬ ‫החולים הפסיכיאטרי‪ ,‬אותו עברתי פעמים רבות כל כך‪ .‬הדבר עבד כך‪ :‬התחלתי לחוש שלא‬ ‫בטוב‪ .‬חיכיתי מעט זמן ונתתי למצב להחמיר )או שהוא החמיר באופן טבעי(‪ .‬ואז פניתי‬ ‫לפסיכיאטרית שלי ואמרתי לה שאני לא מרגישה טוב‪ .‬היא שאלה מה דעתי בנוגע לאשפוז ואני‬ ‫הסכמתי לכך‪ .‬הגעתי לבית החולים הפסיכיאטרי‪ ,‬ברוב המקרים לבד‪ ,‬או מלווה בבן זוגי‪ .‬בבית‬ ‫החולים פגשה אותי לאינטייק )מפגש אבחנתי ראשוני( רופאה פסיכיאטרית שהייתה בתורנות‪,‬‬ ‫או רופא אחר שעבד במיון‪ .‬עם הכניסה לבית החולים‪ ,‬הכו בי שוב התחושות הקשות של בית‬ ‫החולים‪ .‬הריח של האוכל המבושל וחומרי הניקוי‪ ...‬עשן הסיגריות הסמיך‪ ...‬ואז‪ ,‬הייתי אוזרת את‬ ‫כל כוחותיי המעטים שעוד נותרו‪ ,‬ואומרת לרופא באינטייק‪" ,‬לא‪ .‬אני לא רוצה להיות פה‪ .‬לא‬ ‫רוצה להתאשפז"‪ .‬והוא‪ ,‬הוא היה מגיש לי את טופס ההסכמה לאשפוז ואומר לי‪" :‬תחתמי שאת‬ ‫מוכנה להתאשפז"‪ .‬ואני‪" :‬לא‪ .‬אני לא מוכנה‪ .‬אני רוצה הביתה"‪ .‬ואז הוא אומר את משפט‬ ‫המחץ‪" :‬או שאת חותמת שאת מתאשפזת מרצונך‪ ,‬או שאני מוציא לך צו אשפוז כפוי"‪ .‬ואני?‬ ‫חותמת‪ ..‬וכי יש לי ברירה? מי רוצה להתאשפז אשפוז כפוי? להגיע למחלקה סגורה‪ ,‬לא לצאת‬ ‫הביתה ועוד שלילת תנאים מתנאים שונים‪ .‬כך פגשה אותי‪ ,‬או שלא פגשה אותי‪ ,‬קבלת‬ ‫ההחלטות המשותפת במערכת הפסיכיאטרית לראשונה‪ .‬בדרך של כפייה‪.‬‬ ‫מן הצד השני היה גם הליך השימוש בתרופות שהיה נהוג אצל הפסיכיאטרית הראשונה שלי‪,‬‬ ‫וזו שטיפלה בי הכי הרבה שנים ברצף‪ .‬היא הייתה רושמת לי תרופה מסוימת‪ .‬בדרך כלל זאת‬ ‫לא הייתה תרופה אחת אלא קוקטייל המורכב מכמה תרופות‪ .‬אחרי יומיים )זמן קצר מידי‬ ‫להשפעה תרופתית מספיקה( הייתי ניגשת אליה ואומרת לה‪" :‬ד"ר‪ ,‬התרופה הזאת עושה לי לא‬ ‫טוב‪ .‬אני מפסיקה אותה" והיא הייתה אומרת לי "בסדר‪ ,‬תפסיקי" ‪ .‬כך גם עם התרופה החדשה‬ ‫שניתנה לי במקומה‪ ,‬והבאה אחריה‪ .‬כמעט עם כל תרופה שלקחתי היה הנוהל עובד כך‪,‬‬ ‫השתמשתי בה מספר ימים מועט‪ ,‬והודעתי לפסיכיאטרית שאני מפסיקה את השימוש בה‪ .‬אני‬ ‫יודעת‪ ,‬שלטענתה‪ ,‬תרופות לא ממש עזרו לי‪ .‬אבל אולי הן לא עזרו מספיק כי לא נתתי להן‬ ‫מספיק זמן לעבוד?‬ ‫כך שמסתבר כי גם אפשרות גורפת הניתנת לחולה להחליט בעצמו באופן מוחלט מה הוא‬ ‫עושה עם התרופות‪ ,‬לא משחקת כאן לטובת הלקוח‪ .‬שהרי הכבד שלי ודאי לא הרוויח‬ ‫מהתחלופה המהירה הזאת והאין סופית של התרופות‪ ,‬וודאי לי‪ ,‬שהידע המקצועי שלי הינו‬ ‫בעבודה סוציאלית ולא בפרמקולוגיה לא היה כדאי להחליט האם התרופה טובה מספיק‪ ,‬למה‬ ‫היא טובה ומדוע‪ .‬וגם כאן‪ ,‬ישנו מקרה קצה של קבלת החלטות משותפת‪ .‬ההחלטות היו בעצם‬ ‫שלי‪ ,‬וגובו בצורה כמעט אוטומטית על ידי הפסיכיאטרית שלי‪ .‬כך שבעצם‪ ,‬לא יכולתי להסתמך‬ ‫על הידע הרפואי שלה‪ ,‬ובעצם‪ ,‬עד סוף הטיפול אצלה‪ ,‬לא נמצאה לי ולו תרופה פסיכיאטרית‬ ‫אחת היכולה להקל עלי בסבלי‪.‬‬ ‫נושא קבלת ההחלטות המשותפת רלוונטי‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם בעולם השיקום‪ .‬בעולם זה‪ ,‬באופן בסיסי‪,‬‬ ‫קבלת ההחלטות אמורה להיות משותפת‪ ,‬שכן בלעדיה‪ ,‬על פניו‪ ,‬לא יתכן שיקום‪ .‬שהרי חלק‬ ‫מתהליך השיקום הינו מצב בו האדם מחליט עבור עצמו באיזה כיוון ילך ומה טוב לו יותר או‬ ‫פחות בחייו‪ .‬אני זוכרת מצב בו עבדתי עם מועדון חברתי אחד‪ .‬ובמועדון היה מקובל שלחברי‬ ‫המועדון יש זכות לשתות שתיה חמה כרצונם‪ .‬במועדון זה‪ ,‬החליטה המנהלת לבטל את הנוהג‬ ‫הזה‪ .‬החברים במועדון התקוממו מאוד‪ ,‬שכן הדבר נתפס בעיניהם כחלק מבילוי חברתי‪,‬‬ ‫האופציה לשתות שתיה חמה‪ .‬והמנהלת התעקשה שהדבר לא צריך להיות כך‪ .‬בתחילה‪ ,‬נתפס‬ ‫הדבר כהחלטה מלמעלה‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר מכן ובמעורבות שלי‪ ,‬החליטו החברים כי הם יקנו‬ ‫בתורנות את הקפה‪ ,‬החלב והסוכר וכי בכך יענו על הצורך שלהם‪ ,‬של שתיה חמה כחלק מבילוי‬ ‫חברתי‪ .‬כך‪ ,‬במצב זה‪ ,‬ולאחר מעורבות של אדם מבחוץ )אני( עברו החברים גם תהליך של‬ ‫העצמה ושל יציאה לעצמאות‪ ,‬והשתחררות מהתלות בצוות המועדון‪ .‬ניתן לראות כאן תהליך בו‬ ‫קבלת ההחלטות הפכה מסבילה ופסיבית‪ ,‬בדרך של הנחתה מבחוץ‪ ,‬משותפת והדדית‪ ,‬לטובת‬ ‫עצמאות והעצמת החברים‪.‬‬ ‫במקרה אחר‪ ,‬הכרתי גבר כבן ‪ ,+60‬אשר חי בדירה משלו‪ ,‬וקיבל מהיזם עמו עבדתי שירותי דיור‬ ‫מוגן‪ .‬הוא אמר לי‪ ,‬בתפקידי כעובדת סוציאלית שלו‪ ,‬שהוא החליט להפסיק לעבוד במועדון‬ ‫התעסוקתי בו הוא עובד כבר ‪ 20‬שנה בערך‪ .‬מששאלתי אותו מה בכוונתו לעשות‪ ,‬הוא אמר‬ ‫שברצונו לטייל בארץ ולראות כל מיני בניינים‪ .‬הרעיון נראה לי הגיוני מאוד‪ ,‬שכן רבים האנשים‪,‬‬ ‫בעולם הנורמטיבי‪ ,‬שיוצאים לפנסיה בגיל הזה‪ .‬אולם‪ ,‬המועדון התעסוקתי סירב "לשחרר אותו"‬ ‫מעבודתו‪ .‬איש לא הקשיב להיגיון שבטענותיו‪ ,‬וכל הצוות במקום לחץ עליו להישאר במקום‬ ‫כמשתקם‪ .‬אני חושבת שבמקרה הזה היה צורך לחשוב ביחד עם אותו אדם מה תכניותיו‬ ‫לפנסיה‪ ,‬ומה בכוונתו לעשות עם זמנו הפנוי ולא רק לראות אותו כמשתקם‪ ,‬חסר גיל ומטרות‬ ‫בחיים אשר הן דינמיות ומשתנות מתקופה לתקופה בחייו‪ .‬במועדון התעסוקתי הזה‪ ,‬לא היה‬ ‫מקום לקבלת החלטות משותפת על ידי הלקוח והצוות שכן ללקוח היה רצון משלו‪ ,‬ולצוות היה‬ ‫רצון אחר‪ .‬אני מניחה שאם היה נפתח דיון מעמיק ברצונותיו של אותו אדם‪ ,‬ניתן היה להחליט‬ ‫עבורו על מעין "תכנית פנסיה" המתאימה לרצונותיו מחד‪ ,‬ולדאגה העמוקה של הצוותים‬ ‫השיקומיים במועדון מאידך‪.‬‬ ‫במצב של קבלת החלטות משותפת‪ ,‬אנחנו רואים את הלקוח שלנו ואת רצונותיו וצרכיו‬ ‫האמיתיים ושמים את הדבר לפני צרכי המערכת או המסורות השונות בהן אנו נוטים לנהוג‬ ‫בעולם השיקום‪ .‬בעולם אשר גישה זו תהיה הפרקטיקה המקובלת‪ ,‬אנשים לא יפלו "בין‬ ‫הכיסאות" כפי שנפלתי אני ביעוץ הפרמקולוגי הבעייתי אותו קיבלתי‪ ,‬אלא יהיה משא ומתן‪,‬‬ ‫אשר בסופו של דבר יביא לידי ביטוי גם את הידע המקצועי הנכבד אותו נושאים אנשי המקצוע‪,‬‬ ‫אך בלי לוותר או לשכוח כי גם לאדם ישנו מקום‪ ,‬ומקום מרכזי בהחלטות ובדיונים הנערכים‬ ‫אודותיו ועליו‪ .‬יש צורך שהדיונים לא יהיו אודותיו‪ ,‬אלא עמו ובשיתוף‪ .‬בכך יש סיכוי להגיע‬ ‫להחלטות טובות יותר ומשמעותיות יותר עבור האדם‪ ,‬וגם הוא יגלה ביטחון גדול יותר במערכת‬ ‫ויקל עליו לשתף פעולה עמה‪.‬‬ ‫לאלו המבקשים להעמיק בנושא של קבלת החלטות מומלץ לקרוא את הדו"ח המפורט של‬ ‫הממשל האמריקני בנושא‪:‬‬ ‫‪Shared Decision-Making in Mental Health Care: Practice, Research, and Future‬‬ ‫‪Directions‬‬ ‫לקריאת הדו"ח היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://s-tov.org.il/wp-content/uploads/2014/08/SDM.pdf‬‬ ‫וכן את המאמר פרסטלו‪-‬פרז ועמיתיה‪:‬‬ ‫‪Patient Involvement and Shared Decision-Making in Mental Health Care‬‬ ‫לקריאת המאמר היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/hPH‬‬ ‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬ ‫אנשים אשר מבקשים ללמוד על פעילות הקבוצה מוזמנים לבקר באתר שלנו‪http://s- :‬‬ ‫‪tov.org.il/?p=274‬‬ ‫אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪research@s-tov.org.il :‬‬ ‫נתראה בניוזלטר הבא!‬