‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר דצמבר‪2014 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫ב ‪ 3‬לדצמבר צוין ברחבי העולם היום הבין‪-‬לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות‪ .‬מטרתו של יום‬ ‫זה הנה לקדם את ההבנה ואת המודעות לשכיחות של תופעת המוגבלות ברחבי העולם‪,‬‬ ‫ולהדגיש את החסמים העומדים בפני כמיליארד אנשים ברחבי העולם לחיות בכבוד ובאיכות‬ ‫חיים טובה תוך הזדמנות שווה להשיג את מטרות חייהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יום המודעות בא להעלות על‬ ‫נס את הרווחים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬התרבותיים והפוליטיים המתקשרים להשתלבות‬ ‫מוצלחת של אנשים עם מוגבלות בקהילתם‪ .‬מהספרות המחקרית עולה כי אחד החסמים‬ ‫המרכזיים בהשגת מטרות חיים של אנשים עם מוגבלויות ובהכרה ברווחים הרבים של‬ ‫השתלבותם בחברה‪ ,‬הנה הסטיגמה השלילית כלפיהם מצד הקהילה‪ ,‬אשר‪ ,‬לעתים רבות‪,‬‬ ‫מופנמת על ידיהם‪ .‬נתון זה מתחזק כאשר מתייחסים לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית‪ ,‬אשר‪,‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬מחילים את הסטריאוטיפים והעמדות הקדומות הקיימים בחברה כלפי עצמם‪.‬‬ ‫הפנמה של הסטיגמה‪ ,‬או סטיגמה עצמית‪ ,‬עלולה להוביל לפגיעה בדימוי ובערך העצמי של‬ ‫המתמודד ולגרום לו לצמצם את הקשרים החברתיים והתעסוקתיים על מנת למנוע דחייה‬ ‫חברתית ובושה‪ .‬בזרקור החודש יוצג מחקרה של חן בכר אשר בדק את הקשר בין סטיגמה‬ ‫עצמית ושילוב קהילתי תוך התייחסות לשלושה ממדים של שילוב קהילתי‪ :‬שילוב פיזי‪ ,‬שילוב‬ ‫חברתי ושילוב פסיכולוגי‪ .‬מחקרה נערך במסגרת עבודת תזה‪ ,‬בסיוע מענק מטעם קרן‬ ‫פרנצ'סקה וקרן מילר‪ ,‬בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬את התזה הנחתה הד"ר שירלי ורנר‪ .‬אני מבקש להודות לד"ר‬ ‫ורנר על ההפניה אל חן‪ ,‬ולחן על שיתוף הממצאים וכתיבת הזרקור‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בנוסף לזרקור החודש תוכלו להתעדכן בחדשות מפעילות המחקר והפיתוח בקבוצה‪ ,‬בחדשות‬ ‫מהארץ ומהעולם בתחום המחקר בשיקום ובמשרות פתוחות בתחומי השיקום בקבוצת "שכולו‬ ‫טוב"‪ .‬לבסוף‪ ,‬אני שמח להודיע כי החל מהגיליון הבא יתפרסם מדור קבוע אשר יתמקד במחקר‬ ‫בתחום הפנאי והחברה של מתמודדים‪ .‬את מדור הפנאי והחברה תכתוב מנהלת השיקום של‬ ‫התחום החברתי בקבוצת "שכולו טוב"‪ ,‬ענבל בועז )‪ (Msc. OT‬ומדי פעם יוזמנו חוקרים‪/‬ות‬ ‫בתחום אשר יציגו את עבודתם‪/‬ן‪.‬‬ ‫בהזדמנות זאת אני מבקש לברך את בני כל הדתות בחגים שמחים ובשנה אזרחית שמחה‬ ‫וטובה יותר מקודמתה‪.‬‬ ‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טל‬ ‫מנהל מחקר ופיתוח‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫חדשות מחלקת המחקר והפיתוח‪5..................................................................................................................‬‬ ‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪6...................................................................................................‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬חוויותיהם של מתמודדים בעולם העבודה ‪ -‬מחקר איכותני‪14......................................‬‬ ‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪25............................................................................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חדשות מחלקת מחקר ופיתוח‬ ‫‪ .1‬קול קורא לשליחת תקצירים לגיליון מיוחד בכתב העת "ביטחון סוציאלי"‬ ‫שכותרתו‪" :‬תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪ :‬מדיניות‪ ,‬מחקר ופרקטיקה"‪ .‬במסגרת‬ ‫המאמצים של המחלקה לקדם את הידע והספרות המקצועית‪ ,‬נעשתה פנייה של מנהל‬ ‫המחלקה‪ ,‬בשיתוף עם שתי קולגות‪ ,‬הד"ר נצן אלמוג והפרופ' גלי צינמון‪ ,‬לכתב העת‬ ‫"ביטחון סוציאלי" בהצעה לייחד גיליון שלם לנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪.‬‬ ‫לשמחתנו מערכת כתב העת אישרה את הרעיון ולאחרונה התפרסם קול קורא לשליחת‬ ‫תקצירים לגיליון מיוחד זה‪ .‬אתם‪/‬ן מוזמנים‪/‬ת לשלוח תקצירים לפי ההנחיות המופיעות‬ ‫בקול קורא וכן להפיצו בקרב העמיתים שלכם‪/‬ן‪ .‬לקריאת הקול קורא היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7r9‬‬ ‫‪ .2‬הערכות לקראת שנת ‪ .2015‬לקראת שנת ‪ 2015‬אנו פועלים לבסס את מערכת‬ ‫המדידה התוך ארגונית‪ ,‬להשלים את איסוף הנתונים של שאלוני שביעות רצון הלקוחות‬ ‫בקבוצה‪ ,‬ליצור שיתופי פעולה עם חוקרים מהאקדמיה‪ ,‬לסיים את הפקת "מדריך שכולו‬ ‫טוב" אשר יהווה מורה נבוכים לכל בעלי העניין בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ ,‬לקדם את‬ ‫המחקר שיבחן את יעילות התכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה"‪ .‬נשמח לעדכן‬ ‫בפרטים על נושאים אלה ועוד בגיליונות הבאים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם‬ ‫‪" .1‬אחאים לנפגעי נפש" – עבודת דוקטורט של ד"ר רבקה מושונוב‪ :‬אני שמח להביא‬ ‫בפניכם את עבודת המחקר החשובה ומעוררת המחשבה של ד"ר מושונוב אשר עבדה‬ ‫בעמותת אנו"ש וניהלה את מרכז מיל"ם ירושלים במשך שש השנים האחרונות‪ .‬מחקרה‬ ‫של ד"ר מושונוב עסק בניתוח הנרטיבים של אחאים בריאים לאנשים עם מחלות‬ ‫פסיכיאטריות‪ .‬המחקר נערך מתוך כוונה ללמוד מקרוב על השפעת המחלה של האח‬ ‫המתמודד על אחיו הבריאים‪ ,‬ובהמשך – להסיק מסקנות באשר לפיתוח דרכי התערבות‬ ‫רלוונטיות לאחאים של מתמודדים‪ .‬עבודת המחקר בנויה מארבעה פרקים עיקריים‪:‬‬ ‫הפרק הראשון עוסק בהקשרים תיאורטיים של עבודת המחקר הכוללים את מקום‬ ‫המשפחה ביחס לחולה‪ ,‬מושג האחאות והשפעת מחלת הנפש על האחאים הבריאים‪,‬‬ ‫והטיפול הקבוצתי כפרקטיקה מומלצת‪ .‬הפרק השני עוסק בהיבטים מתודולוגיים של‬ ‫עבודת המחקר‪ .‬הפרק מתייחס למאפיינים של המחקר האיכותני‪ ,‬וברציונל לשימוש בכלי‬ ‫המחקר האיכותני‪-‬נרטיבי במחקר הנוכחי‪ .‬הפרק השלישי כולל את ניתוח הממצאים‬ ‫ופרשנותם‪ .‬הפרק מבוסס על שש קטגוריות מרכזיות‪" (1 :‬משפחה באיזולציה" ‪ -‬המחלה‬ ‫כחלק מהנרטיב המשפחתי; ‪" (2‬לפעמים אני הצל של אחי‪ ,‬לפעמים אני הצד המואר" –‬ ‫ביני לבין אחי; ‪" (3‬אי אפשר היה לתרגם את הסיפור הזה" ‪ -‬קשרים חברתיים; ‪"(4‬הגנים‬ ‫האלה רודפים אותי" ‪ -‬בניית משפחה; ‪ (5‬בין "אני אדם יותר רגיש" לבין "איבדתי את החלק‬ ‫המרגיש" ‪ -‬ביני לביני; ‪ (6‬אובדן מעורפל‪ .‬הפרק הרביעי הוא פרק הדיון‪ .‬פרק זה מתייחס‬ ‫להדרת האחאים הבריאים ומביא המלצות לפרקטיקה הקושרת בין הידע התאורטי לבין‬ ‫ממצאי המחקר‪ .‬לקריאת עבודת הדוקטורט היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7r8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .2‬חוברת מידע על אנשים עם מוגבלויות במגוון תחומי החיים‪ .‬לכבוד היום הבינ"ל לזכויות‬ ‫אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬מאיירס‪-‬גו'ינט‪-‬מכון ברוקדייל וג'וינט‪-‬מסד נכויות הכינו חוברת‬ ‫מקיפה ומעניינת הכוללת נתונים עדכניים על אנשים עם מוגבלויות במגוון תחומי החיים‪.‬‬ ‫להלן קישורים לחוברת בעברית ובאנגלית‪:‬‬ ‫‪http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FACTS_FIGURES2014‬‬‫‪HEB.pdf‬‬ ‫‪http://brookdale.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FACTS_FIGURES2014.pdf‬‬ ‫‪ .3‬כנסים לימודיים בהשתתפות הפרופ' מריאן פרקש מהמכון לשיקום פסיכיאטרי‬ ‫באוניברסיטת בוסטון ביוזמת ובמימון האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי‬ ‫)יספר"א(‪ .‬בחודשים הקרובים יתקיימו שני כנסים לימודיים בהשתתפות של פרופ' מריאן‬ ‫פרקש‪ ,‬אחת מחלוצות המחקר בשיקום והחלמה בבריאות הנפש‪ .‬בתאריך ‪ 18.2.15‬ייערך‬ ‫כנס שכותרתו‪" :‬מוטיבציה לשינוי בבריאות הנפש כיצד לעורר מוטיבציה והענות לתהליכי‬ ‫שינוי ובריאות" ובתאריך ‪ 1.3.15‬יתקיים כנס שכותרתו‪" :‬שילוב ידע מהחלמה אישית‬ ‫בפרקטיקה בבריאות הנפש"‪ .‬שמרו את התאריכים!‬ ‫לצפייה בפרטים של הכנס שייערך ב ‪ 18.2.15‬היכנסו ‪http://www.mat.co.il/7rv :‬‬ ‫לצפייה בפרטים של הכנס שייערך ב ‪ .1.3.15‬היכנסו‪www.mat.co.il/7Hk :‬‬ ‫‪ .4‬דרושים משתתפים למחקר לא קונבנציונלי בתחום בריאות‪ -‬הנפש‪ .‬שמעון כץ‪,‬‬ ‫דוקטורנט בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה מעוניין לראיין אנשים אשר‬ ‫שהו באשפוז פסיכיאטרי בעברם‪ ,‬אך בחרו להתנתק משירותי בריאות הנפש‬ ‫הקונבנציונליים‪ ,‬וכיום אינם מקבלים טיפול פסיכיאטרי ואינם נעזרים בשירותי השיקום‪.‬‬ ‫מדובר במחקר איכותני‪-‬נרטיבי‪ ,‬במסגרתו המשתתפים מתראיינים במשך כשעה וחצי‬ ‫במקום ובזמן הנוחים להם‪ .‬המחקר מחויב לשמירה על כללי האתיקה‪ ,‬לרבות אנונימיות‬ ‫‪7‬‬ ‫ודיסקרטיות מלאה‪ ,‬ואין חשש שמידע אישי יועבר הלאה‪ .‬מחקר זה בוחן את החוויה‬ ‫הסובייקטיבית של אנשים שעברו אשפוז פסיכיאטרי‪ ,‬אך הרגישו שהפסיכיאטריה לא‬ ‫עונה על צורכיהם ולפיכך פנו לדרך אחרת‪ .‬מטרתו להביא לבחינה מחודשת של תפיסת‬ ‫העולם הפסיכיאטרית ומערכת השיקום בישראל‪ .‬במידה ואתם עצמכם‪ ,‬או אנשים שאתם‬ ‫מכירים‪ ,‬מתאימים לדרישות המחקר )כאמור‪ :‬אשפוז מהעבר‪ ,‬ואי‪-‬צריכה של שירותים או‬ ‫תרופות בהווה(‪ ,‬צרו קשר עם החוקר‪ :‬שמעון כץ ‪shimonkatz23@gmail ;050-9501004‬‬ ‫‪ .5‬אנשים עם מוגבלויות ומדינת הרווחה הישראלית‪ :‬המקרה של עבודות דחק מאת‬ ‫הד"ר רוני הולר‪ .‬לאחרונה פורסם מאמרו של הד"ר רוני הולר מבית הספר לעבודה‬ ‫סוציאלית באוניברסיטה העברית שכותרתו‪" :‬אנשים עם מוגבלויות ומדינת הרווחה‬ ‫הישראלית‪ :‬מקרה הבוחן של עבודות דחק"‪ .‬בתקציר המאמר כותב ד"ר הולר כי "על פי‬ ‫רוב לא היו אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬וכך גם לא קטגוריית המוגבלות בכלל‪ ,‬נושא עיקרי‬ ‫למחקר העוסק בהתפתחותה ההיסטורית של מדינת הרווחה הישראלית‪ .‬מחקר זה‬ ‫מבקש להשלים פער אמפירי ותיאורטי זה באמצעות ניתוח מקרה של עבודות הדחק‪,‬‬ ‫ולהראות שבדומה לקטגוריות אחרות ‪ ,‬כגון מגדר‪ ,‬לאום ואתניות‪ ,‬אין הבנת תולדותיה של‬ ‫מדינת הרווחה הישראלית שלמה ללא הבנת מקומם של אנשים עם מוגבלויות בתוכה‪.‬‬ ‫באופן קונקרטי יותר‪ ,‬בהתבסס על המודל החברתי של המוגבלות‪ ,‬מראה המחקר כיצד‬ ‫עם השנים הפכה קטגוריית המוגבלות קטגוריה אפקטיבית להקצאה מובחנת של‬ ‫משאבים והגנה"‪ .‬לקריאת המאמר המלא היכנסו‪www.mat.co.il/7He :‬‬ ‫‪ .6‬גיליון חדש של הז'ורנל האמריקני לשיקום פסיכיאטרי‪ .‬הז'ורנל האמריקני לשיקום‬ ‫פסיכיאטרי )‪ (American Journal of Psychiatric Rehabilitation‬מפרסם ‪ 4‬פעמים בשנה‬ ‫מאמרים בנושאי השיקום השונים‪ .‬במשך ‪ 17‬שנים פרופ' פטריק קוריגן שימש כעורך‬ ‫הראשי של הז'ורנל והחל מה ‪ 1.1.2015‬יחליפו בתפקיד הפרופ' לארי דיווידסון‪,‬‬ ‫מאוניברסיטת ייל‪ .‬לקריאת הגיליון המסכם של השנה היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://www.tandfonline.com/toc/uapr20/current#.VJJ-iCusW5Q‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .7‬עשר ההתפתחויות המשמעותיות בשנת ‪ 2014‬בתחום בריאות הנפש לפי מנהל המכון‬ ‫הלאומי האמריקני לבריאות הנפש‪ .‬ד"ר טום אינסל‪ ,‬ראש המכון הלאומי האמריקני‬ ‫לבריאות הנפש )‪ (National Institute of Mental Health‬מונה את עשרת הנושאים‬ ‫העיקריים בבריאות הנפש בשנת ‪ .2014‬לקריאת דבריו היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://www.nimh.nih.gov/about/director/2014/best-of-2014.shtml‬‬ ‫‪ .8‬עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית אנשי מקצוע‪ .‬לעמדות של אנשי מקצוע‬ ‫כלפי אנשים עם מחלות פסיכיאטריות יש השפעה רבה על נגישות ואיכות הטיפול‪.‬‬ ‫לאחרונה התפרסמו שני מאמרים מעניינים בנושא‪ .‬המאמר הראשון בדק את עמדותיהם‬ ‫של פסיכיאטרים‪ ,‬אחיות פסיכיאטריות‪ ,‬בני משפחה והציבור הרחב בגואנגג'ואו ‪ ,‬סין‬ ‫והשני את העמדות של אנשי מקצוע‪ ,‬כולל רופאי משפחה‪ ,‬כלפי אנשים עם סכיזופרניה‬ ‫בארצות הברית‪ .‬לקריאת המאמר‪:‬‬ ‫‪Attitudes towards people with mental illness among psychiatrists, psychiatric‬‬ ‫‪nurses, involved family members and the general population in a large city in‬‬ ‫‪Guangzhou, China‬‬ ‫היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7Cg‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לקריאת המאמר‪:‬‬ ‫‪Healthcare Providers’ Attitudes Toward Persons With Schizophrenia‬‬ ‫היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7CY‬‬ ‫‪ – Recovery Network listserv .9‬רשימת תפוצה לעוסקים במחקר ופרקטיקה בנושא‬ ‫החלמה בבריאות הנפש‪ .‬רשימה זאת מאפשרת לחבריה להישאר מעודכנים ולקבל מידע על‬ ‫מאמרים חדשים שהתפרסמו‪ ,‬כנסים‪ ,‬מפגשים מקצועיים וכדומה בהקשרים השונים של מושג‬ ‫ההחלמה‪ .‬את הקבוצה הקימה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל‪.‬‬ ‫לדף ההרשמה לרשימה היכנסו‪:‬‬ ‫‪http://mailman.yale.edu/mailman/listinfo/recovery-network‬‬ ‫‪ .10‬דרושים עוזרי מחקר בתחום השיקום‪:‬‬ ‫‪.i‬‬ ‫למחקר שמטרתו לבצע הערכה של מרכזי התמיכה הרב‪-‬נכותיים במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בארץ‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬ ‫• סטודנט‪/‬ית לתואר שני‪.‬‬ ‫• בעל‪/‬ת ניסיון בריכוז וניהול פרויקטים‪.‬‬ ‫• שליטה בעברית ברמה גבוהה )בכתב ובעל‪-‬פה(‪.‬‬ ‫• עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם מוגבלות או עם ניסיון מקצועי בתחום המוגבלויות‪.‬‬ ‫דרישות התפקיד‪:‬‬ ‫ריכוז וניהול אדמיניסטרטיבי של פרויקט המחקר‪ ,‬כולל יצירת קשר עם מרכזי התמיכה‪,‬‬ ‫גיוס סטודנטים עם מוגבלויות וחברי סגל במוסדות האקדמיים‪ ,‬תיאום פגישות בין צוות‬ ‫המחקר למרכזי התמיכה‪ ,‬וסיוע בהכנת ההצעה לוועדת האתיקה‪ ,‬איסוף הנתונים והכנת‬ ‫דו"חות המחקר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫התפקיד כולל כ‪ 15 -‬שעות שבועיות למשך תקופה של ‪ 9‬חודשים )עם אופציה להארכה(‬ ‫החל מחודש ינואר ‪.2015‬‬ ‫המעוניינים מתבקשים לפנות בכתב אל ד"ר דליה זק"ש‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫חיפה‪dalia.sachs@gmail.com :‬‬ ‫יש לצרף לפנייה בדוא"ל‪:‬‬ ‫ קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬‫ מכתבי המלצה או שמות ממליצים‪.‬‬‫למחקר איכותני‪ ,‬הכולל ביצוע ראיונות עומק אישיים עם גברים עם מוגבלות מהמגזר‬ ‫‪.ii‬‬ ‫הערבי‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬ ‫•‬ ‫סטודנט‪/‬ית לתואר שני )עדיפות לתחומים טיפוליים כגון‪ :‬בריאות הנפש‪ ,‬עבודה‬ ‫סוציאלית‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬פסיכולוגיה(‪.‬‬ ‫•‬ ‫סטודנט‪/‬ית מהמגזר הערבי )דובר‪/‬ת ערבית שפת אם( כולל מיומנות ביטוי טובה מאוד‬ ‫בעל‪-‬פה ובכתב בעברית‪.‬‬ ‫•‬ ‫בעל‪/‬ת רקע ומיומנויות של ביצוע מחקר איכותני‪.‬‬ ‫•‬ ‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם ניסיון מקצועי או היכרות עם ארגונים בתחום של‬ ‫המוגבלויות במגזר הערבי‪.‬‬ ‫•‬ ‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם מוגבלות‪.‬‬ ‫המחקר יתבצע במהלך התקופה ינואר – מאי ‪.2015‬‬ ‫המחקר כולל גיוס המשתתפים‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬ביצוע הראיונות ותמלולם‪ ,‬תרגום עברית‬ ‫– ערבית – עברית‪ ,‬ניתוח הראיונות‪.‬‬ ‫המחקר כרוך בנסיעות ודורש השקעה של כ‪ 10 -‬שעות שבועיות‪.‬‬ ‫התשלום יינתן בצורה של מלגה‪.‬‬ ‫המעוניינים מתבקשים לפנות בכתב אל ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות‬ ‫נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪carmits@univ.haifa.ac.il :‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יש לצרף לפנייה בדוא"ל‪:‬‬ ‫ קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬‫ גיליון ציונים של התואר השני‪.‬‬‫ לפחות מכתב המלצה ממרצה‪/‬חוקר באקדמיה‪.‬‬‫לניתוח תמלילים של ראיונות איכותניים במסגרת מחקר בחוג לבריאות נפש קהילתית‬ ‫‪.iii‬‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬ ‫•‬ ‫סטודנט‪/‬ית אשר סיים בהצלחה )ציון ‪ 90‬ומעלה( קורס של שיטות מחקר איכותניות‪.‬‬ ‫•‬ ‫בעל‪/‬ת מיומנויות וניסיון בניתוח תוכן איכותני )ניתוח נושאי – תמות וניתוח לשוני(‪.‬‬ ‫•‬ ‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית לתואר שני‪.‬‬ ‫המשרה מוערכת בכ‪ 20 -‬שעות שבועיות לתקופה של דצמבר ‪ – 2014‬פברואר ‪ .2015‬מקום וזמן‬ ‫העבודה גמישים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫התשלום יינתן בצורה של מלגה‪.‬‬ ‫כל המעוניין‪/‬ת מתבקש‪/‬ת לפנות בכתב אל ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש‬ ‫קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪carmits@univ.haifa.ac.il :‬‬ ‫יש לצרף למכתב‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיליון ציונים מעודכן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 1-2‬מכתבי המלצה ממרצים‪/‬חוקרים באקדמיה‪.‬‬ ‫למחקר העוסק בהשפעות של אירועי מלחמה וטרור בארץ על האוכלוסייה‪ ,‬כולל אנשים‬ ‫‪.iv‬‬ ‫עם מוגבלות‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬ ‫•‬ ‫סטודנט‪/‬ית בתואר שני – עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית מאוניברסיטת חיפה בתחומים‬ ‫טיפוליים כגון‪ :‬בריאות הנפש‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬פסיכולוגיה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בעל‪/‬ת ניסיון בריכוז וניהול פרויקטים‪.‬‬ ‫•‬ ‫בעל מיומנויות מחקר כמותי‪/‬סטטיסטי )כולל הקלדת הנתונים בתוכנת ‪.(spss‬‬ ‫•‬ ‫שליטה בעברית ברמה גבוהה )בכתב ובעל‪-‬פה(‪.‬‬ ‫•‬ ‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם מוגבלות או עם ניסיון מקצועי בתחום המוגבלויות‪.‬‬ ‫דרישות התפקיד‪:‬‬ ‫ריכוז וניהול אדמיניסטרטיבי של פרויקט המחקר‪ ,‬כולל גיוס משתתפים‪ -‬אנשים עם וללא‬ ‫מוגבלות ברחבי הארץ‪ ,‬איסוף הנתונים הכמותיים )מילוי שאלונים על‪-‬ידי המשתתפים(‬ ‫והקלדתם‪ ,‬וסיוע בהכנת דו"חות המחקר‪.‬‬ ‫התפקיד כולל כ‪ 15 -‬שעות שבועיות למשך תקופה של ‪ 6‬חודשים )עם אופציה להארכה( החל‬ ‫מחודש ינואר ‪.2015‬‬ ‫כל המעוניין‪/‬ת מתבקש‪/‬ת לפנות בכתב אל ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש‬ ‫קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪carmits@univ.haifa.ac.il :‬‬ ‫יש לצרף למכתב‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיליון ציונים מעודכן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 1-2‬מכתבי המלצה ממרצים‪/‬חוקרים באקדמיה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי בקרב מתמודדים עם‬ ‫‪1‬‬ ‫מחלות פסיכיאטריות‬ ‫חן בכר בן שושן‬ ‫‪chenbachar@gmail.com‬‬ ‫רקע‬ ‫שילוב קהילתי‪ ,‬מוגדר כהזדמנות לחיות בקהילה‪ ,‬בהתאם לייחודיות וליכולות של כל‬ ‫אדם‪ ,‬ועוסק בתחומים של‪ :‬דיור‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬פנאי‪ ,‬דת‪ ,‬השתתפות ומעורבות‬ ‫אזרחית‪ ,‬תפקידים חברתיים‪ ,‬תמיכה הדדית והגדרה עצמית )יוגב‪ ,‬יוגב ומן‪Granerud & ;2012,‬‬ ‫‪ .(Severinsson, 2006 ;Salzer, 2006‬בעשורים האחרונים‪ ,‬החלה בעולם מגמה המדגישה את‬ ‫חשיבות השילוב הקהילתי למען אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ומדינות שונות פעלו להבטיח את‬ ‫התרחשותו באמצעות חקיקת חוקים שונים‪ .‬בשנת ‪ ,2006‬חתמה‪ ,‬ובשנת ‪ 2012‬אשררה ישראל‬ ‫את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬אשר מגדירה סטנדרטיים‬ ‫בינלאומיים לשמירת הזכויות האזרחיות והחברתיות בכלל‪ ,‬ובפרט האמנה מכירה בזכות‬ ‫לשילוב ולהשתתפות קהילתית בקרב אנשים עם מוגבלות )האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים‬ ‫עם מוגבלות‪ ,2006 ,‬פרק ‪.(19‬‬ ‫עיגון זכותם של מתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות )להלן‪" :‬מתמודדים"( לשילוב‬ ‫קהילתי בא לידי ביטוי בשנת ‪ 2000‬כאשר ישראל חוקקה את חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪.‬‬ ‫מטרתו של חוק זה הינו "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי נפש כדי לאפשר להשיג‬ ‫דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים‪ ,‬תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד‪ -‬כבוד‬ ‫האדם וחירותו" )חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס‪ ,2000 -‬סעיף ‪ ,1‬עמ' ‪ .(1‬בתחום בריאות‬ ‫‪1‬‬ ‫מחקר זה נערך במסגרת עבודת תזה‪ ,‬בסיוע מענק מטעם קרן פרנצ'סקה וקרן מילר‪ ,‬בבית הספר לעבודה‬ ‫סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית הד"ר שירלי ורנר‬ ‫‪14‬‬ ‫הנפש‪ ,‬ניתן להגדיר שילוב קהילתי כמורכב משלושה מימדים‪ :‬שילוב פיזי‪ -‬המידה בה מתמודד‬ ‫מבלה את זמנו‪ ,‬מעורב בפעילויות מחוץ לביתו ומשתמש בשירותי הקהילה‪ ,‬באופן יזום ובהתאם‬ ‫לרצונותיו ולצרכיו‪ .‬שילוב חברתי‪ -‬המידה בה מתמודד נמצא באינטראקציה עם שכניו ומקבל‬ ‫מהםתמיכה חברתית‪ ,‬בהתאם לנורמה התרבותית מבחינת זמן ואיכות הקשרים‪ .‬שילוב‬ ‫פסיכולוגי‪ -‬המידה בה מתמודד חש תחושת שייכות לקהילה בה מתגורר ) ‪Wong & Solomon,‬‬ ‫‪.(2002‬‬ ‫ממחקרים עולה כי מתמודדים אשר מרגישים משולבים יותר בקהילה‪ ,‬מדווחים על עלייה‬ ‫באיכות החיים‪ ,‬על שיפור בפן החברתי ובתסמינים פסיכיאטריים והינם בעלי סיכויי החלמה‬ ‫גבוהים ) ‪Kaplan, Salzer & Brusilovisky, 2012; Prince & Gerber, 2005; Wong & Solomon,‬‬ ‫‪ .(2002‬למרות החשיבות העליונה הידועה כיום לשילוב קהילתי‪ ,‬אחד המשתנים המרכזיים אשר‬ ‫עשויים להקשות על שילוב קהילתי בקרב מתמודדים הינו החשיפה לסטיגמה‪ .‬מתמודדים‬ ‫נאלצים‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬להתמודד עם סטיגמה ציבורית מצד החברה‪ ,‬אשר בתורה עשויה להוביל‬ ‫לסטיגמה עצמית‪ ,‬לבדידות ולחוסר בתמיכה חברתית‬ ‫‪(Abdalla, Cohen, Sanchez-Almira,‬‬ ‫& ‪Reyes & Ramirez, 2009; Anthony, Cohen, Farkas & Gagne, 2002; Salzer, 2006; Wong‬‬ ‫‪.(Solomon, 2002‬‬ ‫סטיגמה מוגדרת כמצב בו האדם אינו מתקבל חברתית‪ ,‬כיוון שיש לו מאפיין יוצא דופן‬ ‫הנתפס כלא מקובל או לא נורמטיבי בחברה )‪ .(Blain, 2000; Goffman, 1963‬סטיגמה ציבורית‬ ‫מורכבת משלושה מימדים‪ -‬קוגניטיבי )סטריאוטיפ(‪ ,‬רגשי )דעה קדומה( והתנהגותי )אפליה(‬ ‫)‪ .(Corrigan & Penn, 1999‬מחקרים הראו כי מתמודדים סובלים מסטיגמה ומהתנהגות מפלה‬ ‫מצד החברה )‪ ,(Corrigan, Larson & Kuwabara, 2007‬וכי הם נתפסים בעיני הציבור כאחראים‬ ‫על מעשיהם ועל מחלתם‪ ,‬כמסוכנים וכבלתי צפויים ולכן יש לשמור מהם מרחק )טל‪;2007 ,‬‬ ‫שטרוך‪ ,‬שרשבסקי‪ ,‬בידני‪-‬אורבך‪ ,‬לכמן‪ ,‬זהבי ושגיב‪ .(Corrigan, et al., 2007 ;2007 ,‬דבר זה בא‬ ‫לידי ביטוי בתפיסה כי על מתמודדים לגור באזורים או במסגרות המיועדות רק להם ולהיפגש רק‬ ‫עם אנשים כמותם )‪ .(Bedini, 2000‬מחקרים אלו מראים כי תפיסת המוגבלות בחברה עלולה‬ ‫‪15‬‬ ‫להוות מחסום מרכזי להשתלבות בקהילה‬ ‫‪(Gardner, 1991; Goffman, 1963; Link, Phelan,‬‬ ‫‪Bresnahan, Stueve & Pescosolido, 1999; Gulcur, Tsemberis, Stefancic & Greenwood,‬‬ ‫‪ .(2007‬דוגמא לכך ניתן לראות בתופעה החברתית ‪ (Not In My Back Yard) NIMBY‬אשר‬ ‫מאפיינת מאבקים שמנהלים תושבים כנגד פתיחה של בתים לאנשים עם מוגבלות בשכונתם‪.‬‬ ‫בבסיס תופעה זו קיים פחד‪ ,‬בורות‪ ,‬דעות קדומות‪ ,‬חוסר הכרות‪ ,‬חוסר הבנה ואינטרסים‬ ‫כלכליים )יוגב ואחרים‪.(2012 ,‬‬ ‫מלבד ההשפעה השלילית של סטיגמה ציבורית על גיוס החברה לשילוב מתמודדים‬ ‫בקהילה‪ ,‬היא עלולה להשפיע גם על תפיסת המתמודדים את עצמם ולהפוך לסטיגמה עצמית‪.‬‬ ‫מחקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין תפיסת המתמודדים את הסטיגמה הציבורית ובין‬ ‫סטיגמה עצמית )‪ .(Moses, 2009; Ritsher, Otilingam, & Grajales, 2003‬ההסבר הנפוץ ביותר‬ ‫לפיתוח של סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים מוסבר על ידי תהליך הפנמת הסטיגמה‬ ‫הציבורית על ידי המתמודד עצמו )‪ .(Corrigan & Kleinlein, 2005‬הפנמה זו עשויה להוביל לשינוי‬ ‫בדרך בה המתמודד תופס עצמו‪ ,‬לירידה בערך העצמי ובתחושת היעילות העצמית‪ ,‬לפגיעה‬ ‫בנכונות לעסוק בהזדמנויות חיים ולהגברת תסמיני דיכאון ) ;‪Corrigan & Kleinlein, 2005‬‬ ‫‪ .(Corrigan, Watson & Barr, 2006; Yanos, Roe, Markus, & Lysaker, 2008‬כשליש‬ ‫מהמתמודדים‪ ,‬מדווחים על סטיגמה עצמית גבוהה‪ ,‬המובילה לבידוד חברתי‪ ,‬לפחד מדחייה‬ ‫מאחרים ועל פנייה פחותה יותר לשם קבלת סיוע מקצועי )שטרוך ואחרים‪Lauber, ;2007 ,‬‬ ‫‪.(Nordt, Falcato & Rossler, 2004; Lysaker, Roe, & Yanos, 2007‬‬ ‫שילוב קהילתי הינו הכרחי לשם שיפור ההחלמה ואיכות החיים של מתמודדים בסביבת‬ ‫מגוריהם‪ .‬אך‪ ,‬בעוד שמחקרים שונים בחנו אלו משתנים עשויים להיות קשורים לשילוב קהילתי‬ ‫בקרב מתמודדים‪ ,‬הספרות העוסקת בתפקידה של הסטיגמה העצמית הינה דלה‪ .‬על כן‪ ,‬מטרת‬ ‫המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי תוך התייחסות‬ ‫לשלושה מימדים של שילוב קהילתי‪ :‬שילוב פיזי‪ ,‬שילוב חברתי ושילוב פסיכולוגי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫השערת העל של המחקר‬ ‫השערת העל של המחקר שיערה כי ימצא קשר שלילי בין סטיגמה עצמית לשילוב‬ ‫קהילתי‪ ,‬כך שככל שמתמודד יהיה בעל סטיגמה עצמית גבוהה יותר כך ירגיש פחות משולב‬ ‫בקהילה בשלושת המימדים של שילוב קהילתי‪ -‬פיזי‪ ,‬חברתי ופסיכולוגי‪.‬‬ ‫שיטה‬ ‫מערך המחקר כלל סקר רוחב‪ ,‬אשר התבצע באמצעות העברת שאלונים סגורים לדיווח‬ ‫עצמי בקרב ‪ 101‬מתמודדים‪ ,‬מעל גיל ‪ ,18‬המתגוררים בקהילה‪ ,‬ומקבלים שירותי סל שיקום‬ ‫בתחומים של דיור‪ ,‬תעסוקה ופנאי‪ .‬המחקר נערך באמצעות דגימת נוחות‪ ,‬בחמש מסגרות‬ ‫שיקום שונות‪ -‬מפעל מוגן‪ ,‬קהילה תומכת‪ ,‬דיור מוגן‪ ,‬תעסוקה נתמכת ומועדון חברתי‪.‬‬ ‫שאלון המחקר הורכב מ‪ 3-‬חלקים‪ .‬החלק הראשון‪ -‬התייחס לנתוני רקע ופרטים‬ ‫דמוגרפיים‪ .‬החלק השני‪ -‬כלל כלי למדידת סטיגמה עצמית )‪ ,ISMI (Ritsher, et al., 2003‬אשר‬ ‫מחולק ל‪ 4-‬מימדים‪ :‬ניכור‪ ,‬אפליה‪ ,‬נסיגה חברתית ואישור סטריאוטיפ‪ .‬החלק השלישי‪ -‬כלל‬ ‫שלושה כלים למדידת שילוב קהילתי‪ ,‬אשר נבדקו יחדיו במחקר אחר )‪:(Aubry & Myner, 1999‬‬ ‫שילוב פיזי )‪ ,(Segal & Aviram, 1978‬שאלה לדוגמא‪" :‬כמה פעמים בחודש האחרון יצאת‬ ‫למסעדה‪ ,‬באר או בית קפה?"‪ .‬שילוב חברתי )‪ ,(Aubry, Tefft, Currie, 1995‬שאלה לדוגמא‪:‬‬ ‫"באיזו תדירות חווית את סוגי המגעים הבאים‪ :‬אמרת שלום או נופפת לשלום לשכנ‪/‬ה כאשר‬ ‫ראית אותו‪/‬ה ברחוב?"‪ .‬שילוב פסיכולוגי )‪,(Perkins, Florin, Rich, Wandersman & Chavis, 1990‬‬ ‫שאלה לדוגמא‪" :‬אני חושב שהרחוב שלי הוא מקום שטוב לי לגור בו"‪.‬‬ ‫מאפיינים עיקריים של משתתפי המחקר‬ ‫מתוך ‪ 101‬משתתפי המחקר‪ 100 ,‬היו יהודיים ואחד נוצרי‪ .‬מרבית ממשתתפי המחקר‬ ‫נולדו בישראל )‪ ,(77%‬כאשר רובם היו גברים )‪ (64%‬ורווקים )‪ .(66%‬בנוסף‪ ,‬רוב המשתתפים‬ ‫דיווחו על דירוג סוציו‪-‬אקונומי בינוני )‪ ,(60.4%‬גילם הממוצע עמד על ‪ ,(SD=10.2) 46.0‬וממוצע‬ ‫שנות לימוד עמד על ‪ .(SD=3.4) 11.8‬כמו כן‪ 81.3% ,‬ממשתתפי המחקר דיווחו כי עבדו בתעסוקה‬ ‫‪17‬‬ ‫כלשהי‪ ,‬מתוכם ‪ 64.4%‬דיווחו כי קיבלו שירות של מפעל מוגן‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממוצע זמן המגורים‬ ‫בחודשים בדירה בה מתגוררים כעת )דירה נוכחית( עמד על ‪ ,(SD=171.3) 140.9‬כאשר ‪43.6%‬‬ ‫משתתפי המחקר דיווחו כי קיבלו שירות של הוסטל‪ .‬באשר לרקע הפסיכיאטרי‪74.3% ,‬‬ ‫מהמשתתפים דיווחו כי היו מאושפזים במחלקה פסיכיאטרית בשלב כלשהו בחייהם‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫ממוצע אורך המחלה הפסיכיאטרית בשנים עמד על ‪ ,(SD=10.4) 19.0‬וממוצע האשפוזים‬ ‫הפסיכיאטריים עמד על ‪.(SD=6.4) 4.4‬‬ ‫ממצאי המחקר העיקריים‬ ‫כפי שניתן לראות מטבלה ‪ ,1‬השערת העל של המחקר אשר טענה כי ימצא קשר שלילי‬ ‫בין סטיגמה עצמית ובין שילוב קהילתי אוששה )‪ ,(r=-.29, p‹.01‬כך שמתמודדים אשר דיווחו על‬ ‫רמה גבוהה יותר של סטיגמה עצמית‪ ,‬דיווחו על מידה נמוכה יותר של שילוב קהילתי‪ .‬הקשר‬ ‫החזק ביותר נמצא בין סטיגמה עצמית ושילוב פיזי )‪ (r =-.25, p‹.01‬ואילו הקשר החלש ביותר‬ ‫נמצא בין סטיגמה עצמית ושילוב חברתי )‪.(r =-.19, p‹.05‬‬ ‫‪18‬‬ ‫טבלה ‪ -1‬קורלציה בין סטיגמה עצמית ובין שילוב קהילתי )‪:(Pearson's r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משתנה‬ ‫‪ 1‬סטיגמה עצמית‪ -‬ציון‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪--‬‬ ‫כולל‬ ‫‪ 2‬ניכור‬ ‫**‪.91‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪ 3‬אישור סטריאוטיפ‬ ‫**‪.87‬‬ ‫**‪.71‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪ 4‬אפליה‬ ‫**‪.88‬‬ ‫**‪.73‬‬ ‫**‪.74‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪ 5‬נסיגה חברתית‬ ‫**‪.89‬‬ ‫**‪.79‬‬ ‫**‪.67‬‬ ‫**‪.71‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪ 6‬שילוב קהילתי‪ -‬ציון‬ ‫**‪-.29‬‬ ‫**‪-.30‬‬ ‫*‪-.22‬‬ ‫**‪-.27‬‬ ‫**‪-.25‬‬ ‫‪--‬‬ ‫כולל‬ ‫‪ 7‬שילוב פיזי‬ ‫**‪-.25‬‬ ‫**‪-.28‬‬ ‫‪-.15‬‬ ‫*‪-.23‬‬ ‫*‪-.22‬‬ ‫**‪.77‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪ 8‬שילוב חברתי‬ ‫*‪-.19‬‬ ‫*‪-.19‬‬ ‫‪-.12‬‬ ‫‪-.13‬‬ ‫*‪-.22‬‬ ‫**‪.78‬‬ ‫**‪.44‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪ 9‬שילוב פסיכולוגי‬ ‫*‪-.21‬‬ ‫‪-.18‬‬ ‫*‪-.23‬‬ ‫*‪-.25‬‬ ‫‪-.12‬‬ ‫**‪.61‬‬ ‫*‪.20‬‬ ‫*‪.24‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪*p‹.05. **p‹.01‬‬ ‫דיון‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בתפיסה של גישות ההחלמה והשיקום תוך פיתוח‬ ‫שירותי שיקום בקהילה‪ ,‬מתוך אמונה כי לקהילה יש משקל רב ביכולת המתמודדים להגשים‬ ‫עצמם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם שינויים חקיקתיים ומדיניים העוסקים בחשיבות של פיתוח שירותים עבור‬ ‫מתמודדים בקהילה עצמה‪ .‬אולם‪ ,‬מלבד מעבר פיזי של מתמודדים לקהילה מבתי חולים‬ ‫פסיכיאטריים‪ ,‬יש לדאוג שמתמודדים אכן ישתלבו ויהיו חלק מסביבת מגוריהם‪ ,‬דבר אשר קריטי‬ ‫לתהליך החלמתם ושיקומם‪.‬‬ ‫מן המחקר ניתן להבין כי מתמודדים חווים סטיגמה‪ ,‬אפליה וניכור מצד סביבתם‪ ,‬אשר‬ ‫מקשים עליהם בתהליך שילובם בקהילה‪ .‬קשיים אלה מופנמים בקרב המתמודדים לסטיגמה‬ ‫עצמית ומהווים מחסום לשילובם הפיזי‪ ,‬החברתי והפסיכולוגי בקהילה‪ .‬לממצאי המחקר‪,‬‬ ‫השפעות משמעותיות על הבנת המחסומים בתהליך השילוב הקהילתי בקרב מתמודדים‪ ,‬דבר‬ ‫אשר עשוי לסייע בבניית תכניות התערבות מותאמות למתמודדים לשם הגברת השילוב‬ ‫הקהילתי והפחתת הסטיגמה העצמית בקרבם‪ .‬דוגמאות להתערבויות אלה כוללות‪ :‬הגברת‬ ‫המודעות הציבורית על מחלות פסיכיאטריות וסימפטומים נלווים‪ ,‬יצירת אמות מידה אחידות‬ ‫במסגרות השיקום והכשרות מקצועיות ספציפיות בנושאים של סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי‬ ‫לצוות השיקום ולמתמודדים עצמם‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להוסיף ולפתח את המחקר בנושא סטיגמה‬ ‫עצמית ושילוב קהילתי בקרב מתמודדים בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬יש לתת את הדעת ולהגיע לתוצאות טובות יותר לכיוון של שילוב מתמודדים‬ ‫בקהילה‪ ,‬לשפר את החברה לשוויונית המכבדת את אזרחיה באשר הם‪ ,‬ולצמצם את תופעה‬ ‫הסטיגמה בחברה‪ ,‬תוך ביצוע התאמות בין המתמודדים לקהילתם )לכמן והדס לידור‪.(2007 ,‬‬ ‫מתמודדים עדיין נתפסים על ידי הציבור הרחב כבלתי צפויים ו‪/‬או אלימים‪ .‬דבר המוביל לאפליות‬ ‫בתעסוקה‪ ,‬בדיור וביחסים חברתיים )‪.(Salzer, Baron, Menkir & Breen, 2013‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לקריאת התזה במלואה )מומלץ!( היכנסו‪www.mat.co.il/7rs :‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‪ .‬אומצה בעצרת הכללית של האומות‬ ‫המאוחדות ב‪ 2006-‬בדצמבר ‪.2013‬‬ ‫חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס – ‪ ,2000‬מתוך‪ :‬אתר הכנסת‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬ ‫‪http://www.knesset.gov.il/laws/heb/fileD.asp?Type=1&SubNum=8&LawNum=1746‬‬ ‫טל‪ ,‬א‪ .(2007) .‬הסטיגמה כלפי אנשים בעלי מוגבלויות פסיכיאטריות‪ .‬בתוך‪ :‬לכמן‪ .‬מ‪ .‬והדס‪-‬‬ ‫לידור‪,‬נ‪) .‬עורכים(‪ .‬שיקום והחלמה בבריאות הנפש‪ ,‬קריאה מנקודות מבט שונות‪ .‬פרקטיקה‪,‬‬ ‫מדיניות ומחקר‪ .‬כפר יונה‪ :‬הוצאה לאור ליתם‪.291-273 ,‬‬ ‫יוגב‪ ,‬א‪ ,.‬יוגב‪ ,‬ט‪ .‬ומן‪ ,‬י‪ .(2012) .‬דוח ועדת הבדיקה לבחינה אמות מידה למיקומן של מסגרות‬ ‫רווחה לדיור חוץ ביתי‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬ ‫‪http://www.molsa.gov.il/Focus/Documents/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%95%D7‬‬ ‫‪%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%94.pdf‬‬ ‫לכמן‪ ,‬מ‪ .‬והדס‪ -‬לידור‪ ,‬נ‪ .(2007) .‬בדרך אל ההחלמה‪ -‬שיקום ושילוב אנשים עם מוגבלויות‬ ‫נפשיות בקהילה‪ .‬בתוך‪ :‬לכמן‪ ,‬מ‪ .‬הדס‪-‬לידור‪ ,‬נ‪) .‬עורכים(‪ .‬שיקום והחלמה בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫קריאה מנקודות מבט שונות‪ .‬פרקטיקה‪ ,‬מדיניות ומחקר‪ .‬כפר יונה‪ :‬הוצאה לאור ליתם‪117- ,‬‬ ‫‪.129‬‬ ‫שטרוך‪ ,‬נ‪ ,.‬שרשבסקי‪ ,‬י‪ ,.‬בידני‪-‬אורבך‪ ,‬א‪ ,.‬לכמן‪ ,‬מ‪ ,.‬זהבי‪ ,‬ט‪ .‬ושגיב‪ ,‬ט‪ .(2007) .‬סטיגמה בתחום‬ ‫בריאות הנפש‪ :‬עמדות‪ ,‬התנסויות והתמודדויות של הורים לאנשים המתמודדים עם מחלה‬ ‫פסיכיאטרית‪ .‬ירושלים‪ :‬מאיירס‪-‬גויינט‪ -‬מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪Abdalla, C., Cohen, C., Sanchez-Almira, M., Reyes, P., & Ramiraz, P. (2009). Community‬‬ ‫‪Integration and associated factors among older adults with schizophrenia.‬‬ ‫‪Psychiatric Service, 60(12), 1642-1648.‬‬ ‫‪21‬‬ Anthony, W., Cohen, M., Farkas, M., & Gagne, C. (2002). Psychiatric Rehabilitation. Boston: Center for Psychiatric Rehabilitation. Aubry, T., & Myner, J. (1999). Community integration and quality of life: A comparison of persons with psychiatric disabilities in housing programs and community residents who are neighbors. Canadian Journal of Mental Health, 15, 5–20. Aubry, T., Tefft, B., & Currie, R. F. (1995). Public attitudes and intentions regarding tenants of community mental health residences who are neighbours. Community Mental Health Journal, 31(1), 39-52. Bedini, L. A. (2000). Just sit down so we can talk: Perceived stigma and the pursuit of community recreation for people with disabilities. Therapeutic Recreation Journal, 34, 55-68. 22 Blain, B.E. (2000). The Psychology of Diversity: Perceiving and Experiencing Social Difference. Mountain view, CA: Mayfield. Corrigan, P. W., & Kleinlein, P. (2005). In Corrigan P. W. (Ed.), On the Stigma of Mental Illness: Practical Strategies for Research and Social Change. Washington, DC: American Psychological Association. Corrigan, P.W., Larson, J.E., & Kuwabara, S. (2007). Mental illness stigma and the fundamental components of supported employment. Rehabilitation Psychology, 52, 451257. Corrigan, P.W., & Penn, D.L. (1999). Lessons from social psychology on discrediting psychiatric stigma. American Psychologist, 54, 765-776. Corrigan, P.W., Watson, A.C., & Barr, L. (2006). The self–stigma of mental illness: Journal of social and clinical implications for self–esteem and self–efficacy psychology, 25(8), 875-884. Gardner, C. (1991). Stigma and the public self. Journal of Contemporary Ethnography, 20, 251-262. Goffman, E. (1963). Stigma: Notes on the Management of Spoiled Identity. Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall. Granerud ,A., & Severinsson ,E. (2006). The struggle for social integration on the Community: The experiences of people with mental health problems. Journal of Psychiatric Mental Health, 13(3), 288-293. Gulcur, L., Tsemberis, S., Stefancic, A., & Greenwood, R.M. (2007). Community integration of adults with psychiatric disabilities and histories of homelessness. Community. Mental Health Journal, 43(3),211–228. Kaplan, K., Salzer, M.S., & Brusilovisky, E. (2012). Community participation as a predictor 23 of recovery- oriented outcomes among emerging and mature adults with mental illnesses. Psychiatric Rehabilitation Journal, 35(3), 219-229. Lauber, C., Nordt, C., Falcato, L., & Rossler,W. (2004). Factors influencing social distance toward people with mental illness. Community Mental Health Journal, 40(3), 265-274. Link, B.G., Phelan, J.C., Bresnahan, M., Stueve, A., & Pescosolido, B.A. (1999). Public conceptions of mental illness: Labels, causes, dangerousness, and social distance. American Journal of Public Health, 89(9). 1328-1333. Lysaker, P. H., Roe, D., & Yanos, P. T. (2007). Toward understanding the insight paradox: Internalized stigma moderates the association between insight and social functioning, hope, and self-esteem among people with schizophrenia spectrum disorders. Schizophrenia Bulletin, 33(1), 192-199. Moses, T. (2009). The labeling and its effects among adolescents diagnosed with mental disorders. Social Science & Medicine, 68, 570-578. Perkins, D. D., Florin P., Rich, R. C., Wandersman, A., & Chavis, D. M. (1990). Participation and the social and physical environment of residential blocks: Crime and community context. American Journal of Community Psychology, 18(1), 83-115. Prince, P.N., & Gerber, G.J. (2005). Subjective well-being and community integration among clients of assertive community treatment. Quality of Life Research ,14, 161–169. Ritsher, J. B., Otilingam, P. G., & Grajales, M. (2003). Internalized stigma of mental illness: Psychometric properties of a new measure. Psychiatry Research, 121(1), 31-49. Salzer, M.S. (2006). Introduction. In M.S. Salzer (ed.), Psychiatric Rehabilitation Skills in Practice: A CPRP Preparation and Skills Workbook. Columbia, MD.: United States Psychiatric Rehabilitation Association, 67-82. Salzer, M.S., Baron, R.C., Menkir, S-M A., & Breen, L. (2013). Community integration 24 practice: Promoting life in the community like everyone else. In P. Nemec & K. Furlong Norman (Eds.). Best practices in Psychiatric Rehabilitation. Columbia, MD.: United States Psychiatric Rehabilitation Association. Segal, S. P., & Aviram, U. (1978). The Mentally Ill in Community-Based Sheltered Care: A Study of Community Care and Social Integration. New York: John Wiley & Sons. Wong, Y.L.I., & Solomon, L.P. (2002). Community integration of people with psychiatric disabilities in supportive independent housing: A conceptual model and methodological considerations. Mental Health Services Research, 4(1), 13-28. Yanos, P.T, Roe, D., Markus, K., & Lysaker, P. (2008). Pathways between internalized stigma and outcomes related to recovery in schizophrenia spectrum disorders. Psychiatric Services, 59(1), 1437- 1442. ‫לקבוצת שכולו טוב דרושים‪/‬ות עובדים‪/‬ות לתפקידים שונים באזורים שונים‬ ‫בארץ‬ ‫‪.1‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום ל"קפה טוב" בחדרה‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬ ‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬ ‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬ ‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום לאזור ראשל"צ‪ -‬נס ציונה‪ -‬רחובות‪ ,‬לתחום ערכותי‬ ‫‪.2‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬ ‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬ ‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬ ‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬ ‫משרה מלאה‬ ‫קו"ח נא להעביר לליבי‪libi@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום המפעלים המשלבים‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ריכוז והובלת ה"מודל המשלב" במפעל המשלב‪ ,‬ניהול והובלת השמות‬ ‫ותעסוקה חוץ מעברית והדרכות לאנשי מקצוע וצוות תפעולי‪.‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בראש העין‬ ‫‪.1‬‬ ‫משרה מלאה‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעו"ס או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬ ‫חובה‪ .‬ניסיון מוכח בעבודה בתחום בריאות הנפש במסגרת שיקומית גדולה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬ ‫יכולת עבודה בצוות ותקשורת בינאישית טובה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם‬ ‫מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה‬ ‫החופשי‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה‬ ‫עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬ ‫רכז‪/‬ת השמה לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪-‬ק‪ .‬גת‪ ,‬לתחום ערכותי‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ 60%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה דובר‪/‬ת ערבית למפעל המשלב בבאקה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעביר‪abeer@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בראשון לציון‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ 75%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה לאזור בקעת אונו‪ ,‬לתחום סיפור חוזר‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לרינת‪rinat@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪26‬‬ ‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לדנה‪danak@s-tov.org.il :‬‬ ‫מקדם‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬ ‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור אשדוד ‪ -‬אשקלון‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬ ‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬ ‫הרלוונטי‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬ ‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬התפקיד הינו תפקיד שטח וכולל ניהול תפעולי במספר מוקדי מכירות באזור‬ ‫במקביל לליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון בניהול צוות והנעה ליעדים‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬נכונות לעבודת שטח‪ ,‬ראייה‬ ‫מערכתית‪ ,‬יכולת ארגון וניהול זמן‪ ,‬יחסי אנוש טובים‪.‬‬ ‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לאזור ירושלים‬ ‫‪.1‬‬ ‫משרה מלאה‬ ‫קו"ח נא להעביר לאתי‪eti@s-tov.org.il :‬‬ ‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לאזור חדרה נתניה‬ ‫‪.2‬‬ ‫משרה מלאה‬ ‫קו"ח נא להעביר ליעל‪yaela@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪27‬‬ ‫אחראי‪/‬ת חנות ספרים לתחום סיפור חוזר באזורים שונים בארץ‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה‬ ‫ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי התעסוקה של המתמודדים‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ ,‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬ ‫אהבת ספרים‪.‬‬ ‫אחראי‪/‬ת חנות לחדרה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לשירי‪shiri@s-tov.org.il :‬‬ ‫אחראי‪/‬ת חנות לב"ש‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫קו"ח נא להעביר לעדי‪adi@s-tov.org.il :‬‬ ‫אחראי‪/‬ת תפעול ל"קפה טוב" בפתח תקווה‪:‬‬ ‫‪28‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול כולל של בית הקפה ‪,‬אחריות על צוות העובדים והנעתם ליעדים‪ ,‬ניהול‬ ‫מקצועי של המטבח‪ ,‬ניהול מלאי ושיווק הפרויקט‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬ ‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬ניסיון בניהול צוות עובדים – חובה‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪.‬‬ ‫משרה מלאה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬ ‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬ ‫אנשים אשר מבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬ ‫‪29‬‬ ‫אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪research@s-tov.org.il :‬‬ ‫נתראה בניוזלטר הבא!‬