‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר נובמבר‪2014 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫חוקרים ואנשי מקצוע העוסקים בשיקום פסיכיאטרי מסכימים כי לתחום התעסוקה חשיבות‬ ‫מרכזית בתהליך השיקומי‪ .‬השתלבות משביעת רצון במקום עבודה משפיעה על כל רובדי‬ ‫החיים ויש לה תרומה חשובה למצב הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפסיכולוגי והפסיכיאטרי של האדם‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים התפתחו מסגרות תעסוקתיות שונות שמטרתן לסייע בהשתלבותם של‬ ‫המתמודדים בעולם העבודה‪ ,‬החל במסגרות מוגנות וכלה במודלים אשר מטרתם לסייע‬ ‫בהשתלבות בעבודה נורמטיבית בשוק החופשי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רבים מהמתמודדים אינם‬ ‫משתלבים במסגרות הקיימות והמחקרים מצביעים על שיעורי אבטלה גבוהים מאוד‪ .‬פער זה‬ ‫בין התרומה הפוטנציאלית של תעסוקה מחד גיסא והעדויות על מידה מוגבלת של השתלבות‬ ‫במסגרות השונות מאידך גיסא‪ ,‬מלמד על הצורך ללמוד יותר על חוויותיהם של המתמודדים‬ ‫במקומות עבודה‪ .‬על מנת לקדם את ההבנה והידע בתחום זה‪ ,‬טל נויברגר‪ ,‬מנהל תעסוקה‬ ‫נתמכת בקבוצת "שכולו טוב" בחר בעבודת התזה שלו‪ ,‬להתמקד בעולם התעסוקה מנקודת‬ ‫מבטם הסובייקטיבית של המתמודדים‪ .‬זרקור החודש יציג חלק מהממצאים המרכזיים של‬ ‫מחקר חשוב זה‪ ,‬שנכתב טרם כניסתו של טל לתפקידו הנוכחי‪ .‬אני מבקש להודות לטל על‬ ‫שיתוף הממצאים וכתיבת הזרקור‪.‬‬ ‫בנוסף לזרקור החודש תוכלו להתעדכן בחדשות מפעילות המחקר והפיתוח בקבוצה‪ ,‬בחדשות‬ ‫מהארץ ומהעולם בתחום המחקר בשיקום ובמשרות פתוחות בתחומי השיקום בקבוצת "שכולו‬ ‫טוב"‪ .‬אני מקווה שתיהנו ותתרמו מתכנים אלה‪.‬‬ ‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טל‬ ‫מנהל מחקר ופיתוח‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫חדשות מחלקת המחקר והפיתוח‪4..................................................................................................................‬‬ ‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬חוויותיהם של מתמודדים בעולם העבודה ‪ -‬מחקר איכותני‪11......................................‬‬ ‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪16............................................................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חדשות מחלקת מחקר ופיתוח‬ ‫לקראת פתיחת שנת ‪ ,2015‬וכחלק מההיערכות להמשך הגדלת פעילויות המחקר בקבוצה‬ ‫נקבעו מספר יעדים לשנת ‪ 2015‬אשר תואמים את חזון המחלקה‪ .‬בין שאר הדברים‪ ,‬אנו‬ ‫מתכננים‪ :‬לקדם את הערכת והטמעת התכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה"‪ ,‬לאסוף נתונים‪,‬‬ ‫באופן שיטתי‪ ,‬מהמסגרות השונות של קבוצת "שכולו טוב" על מנת להעריך את איכות שירותי‬ ‫השיקום של הקבוצה ואת שביעות הרצון של לקוחות ועובדי הקבוצה‪ ,‬לסייע בהכנת תכנית‬ ‫אסטרטגית לפיתוח שירותים נוספים בקבוצה‪ ,‬להמשיך ולקדם את הידע והספרות המקצועית‬ ‫בתחומי השיקום השונים‪ ,‬להכין תכנית אסטרטגית לפעילות ותקציב המחלקה בהסתמך על‬ ‫הנתונים של שנים ‪ 2015/2014‬ועוד‪.‬‬ ‫אנו נשמח להמשיך לקבל הצעות לשיתוף פעולה עם לקוחות‪ ,‬עובדי ושותפי הקבוצה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם‬ ‫‪ .1‬סדנא להנעת התכנית הלאומית למדדי איכות בשיקום הפסיכיאטרי לשנת ‪.2015‬‬ ‫בתאריך ה ‪ 11.11.2014‬התקיימה סדנא להכרת התכנית הלאומית למדדי איכות וצירוף‬ ‫שירותי השיקום הפסיכיאטרי בישראל וכללה דיון במדדי שנת ‪ ,2015‬רציונל המדידה‬ ‫ודרכי המדידה‪ .‬במהלך הסדנא נשמעו מספר הרצאות ונערכו דיונים בשולחנות עגולים‬ ‫אשר עסקו במדדים הבאים‪:‬‬ ‫מדד מס' ‪ - 1‬הופעה בפני ועדת סל שיקום לבריאות הנפש תוך ‪ 20‬יום מהשלמת הפנייה‬ ‫מדד מס' ‪ - 2‬יישום החלטות ועדת סל שיקום תוך ‪ 45‬ימים ממועד קיום הוועדה‬ ‫מדד מס' ‪ - 3‬נשירה משירות שיקום – דיור‬ ‫מדד מס' ‪ - 4‬נשירה משירות שיקום – תעסוקה‬ ‫מדד מס' ‪ - 5‬קיום ועדת מעקב בנוכחות המשתקם תוך חצי שנה ממועד החלטת סל‬ ‫שיקום‬ ‫להלן המצגות של ההרצאות שהועברו במהלך יום זה‪:‬‬ ‫מדיניות מערך השיקום לקידום איכות הטיפול – רונית דודאי וד"ר ורד קליינמן‪-‬בלוש‪.‬‬ ‫לצפייה במצגת היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7sX‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תוצאות ראשונות בפרויקט מדדי תוצאה‪ :‬ד"ר פאולה אפשטיין‪ .‬לצפייה במצגת‬ ‫היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/77M‬‬ ‫ממצאי פרויקט סקרי איכות – כנרת וסטרמן‪ .‬לצפייה במצגת היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7sh‬‬ ‫‪ .2‬קול קורא של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות והמדיניות להגשת הצעות‬ ‫מקדמיות למענקי מחקר ‪ 2015‬תשע"ה‪ .‬המכון מזמין הצעות למחקרים שיוסיפו ידע‬ ‫ויוכלו לעזור לתהליך קבלת החלטות וקביעת מדיניות בתחומים הבאים‪ :‬ארגון שירותי‬ ‫הבריאות‪ ,‬כלכלת הבריאות ואיכות שירותי הבריאות‪ .‬השנה תינתן עדיפות לנושא‪:‬‬ ‫השפעת תהליכי מדידה והשימוש בטכנולוגיות מידע על שגרת העבודה בשירותי‬ ‫הבריאות‪ .‬המועד אחרון להגשת הצעות מקדמיות למענקי מחקר הוא יום חמישי‪ ,‬י' טבת‬ ‫תשע"ה‪ 1.1.2015 ,‬שעה ‪ .15:00‬להגשת הצעה מקדמית אנא היכנסו לאתר‬ ‫המכון בכתובת‪ .http://www.israelhpr.org.il :‬בשאלות וברורים אתם מוזמנים לפנות‬ ‫למכון הלאומי טל‪ 03-5303516/7 :‬דוא"ל‪nihp-r@israelhpr.health.gov.il :‬‬ ‫‪ .3‬הענקת פרס זוסמן לד"ר מקס לכמן ופרופ' אלי שמיר‪ .‬פרס זוסמן‪-‬ג'וינט‪ ,‬אשר מוענק‬ ‫על ידי ארגון הג'וינט ישראל ‪,‬הוא פרס המוענק אחת לשנה על "מצוינות בתחום‬ ‫השירותים החברתיים בישראל‪ ".‬השנה הפרס הוענק לפרופ' אלי שמיר‪ ,‬יו"ר עמותת‬ ‫"עוצמה" וד"ר מקס לכמן‪ ,‬חוקר ויזם בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ ,‬אשר מובילים במשך‬ ‫שנים רבות לקידום מעמדם ואיכות חייהם של מתמודדים ובני משפחתם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫להלן קישורים לסרטונים קצרים המתארים את פועלם של ד"ר לכמן ופרופ' שמיר‪:‬‬ ‫ד"ר מקס לכמן‪https://www.youtube.com/watch?v=tOtt1sHbsZM :‬‬ ‫פרופ' אלי שמיר‪https://www.youtube.com/watch?v=FpoC-8zRyvc :‬‬ ‫‪ .4‬לפרויקט בחוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה ע"ש סקלר באוניברסיטת ת"א‬ ‫דרושות משפחות של אנשים עם מחלה כרונית‪/‬מגבלה‪/‬לקות‪ .‬בבית הספר לרפואה‬ ‫באוניברסיטת ת"א מתקיים מזה ‪ 13‬שנים פרויקט ייחודי ועצמאי שמטרתו ללמד את‬ ‫הרופאים לעתיד מהי המשמעות של התמודדות עם מחלה כרונית‪/‬מגבלה‪/‬לקות לאורך‬ ‫זמן‪ ,‬לא רק עבור החולה‪ ,‬אלא גם עבור המשפחה כולה‪ .‬הפרויקט הינו חלק‬ ‫מהמחויבויות של הסטודנטים בשנה ג'‪ .‬במסגרת הפרויקט הסטודנטים נפגשים לאורך‬ ‫שנת הלימודים עם המשפחות בביתן ובמקומות נוספים‪ .‬מטרת הפרויקט היא לאפשר‬ ‫לסטודנטים חשיפה ממקור ראשון וחווייתי להשפעת החולי על כלל המשפחה‪ ,‬כמו גם‬ ‫השפעת המשפחה על החולי וההתמודדות איתו‪ ,‬ובתוך כך‪ ,‬לקבל נקודת מבט רחבה‬ ‫ועמוקה של התמודדות עם חולי‪ .‬ההשתתפות בפרויקט זה הינה חלק מהמחויבויות של‬ ‫סטודנטים לרפואה בשנה ג' באוניברסיטת ת"א‪ .‬המטרה המרכזית הנה לחנך דור‬ ‫רופאים טוב ואנושי‪ ,‬המבין את נקודת המבט של החולים והמשפחות‪.‬‬ ‫במסגרת פרויקט זה ‪:‬‬ ‫•‬ ‫סטודנט‪/‬ית לרפואה יגיע‪/‬תגיע לבית המשתתפים החל מחודש נובמבר ועד חודש מרץ‪ ,‬ל‬ ‫‪ 7 – 5‬פגישות )‪ 5‬פגישות מינימום ועל ‪ 2‬פגישות אפשריות נוספות יוסבר ויורחב‬ ‫במפגשים הראשונים(‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫הסטודנט‪/‬ית יפגוש‪/‬תפגוש את בן‪/‬בת המשפחה המתמודד‪/‬ת עם הבעיה הרפואית ובני‬ ‫משפחה נוספים – מכל דרגת קרבה‪ ,‬שישתפו אותו‪/‬ה בהתמודדותם עם החולי של‬ ‫בן‪/‬בת המשפחה‪.‬‬ ‫•‬ ‫המפגשים יתקיימו לאחר תאום מוקדם עם המשתתפים‪ ,‬והם יוכלו לקבוע מי מבני‬ ‫המשפחה ישתתף בפגישה )אחד‪/‬כולם‪/‬חלקם(‬ ‫•‬ ‫צוות התכנית ממליץ לקיים מפגש אחד או שניים מחוץ לבית‪ ,‬במקום בו המתמודד עם‬ ‫הבעיה‪ ,‬או בן‪/‬בת המשפחה‪ ,‬מקבלים טיפול רפואי או סיוע אחר )כמו‪ :‬קבוצת תמיכה‪,‬‬ ‫טיפול פיזיותראפי‪ ,‬מפגש עם גורמי רווחה(‪ ,‬ו‪/‬או במקום בו היא‪/‬הוא לוקח‪/‬ת חלק‬ ‫בפעילות חברתית )כמו‪ :‬מוסד חינוכי‪ ,‬חוג‪ ,‬מועדון(‪.‬‬ ‫•‬ ‫המפגש האחרון מיועד לסיכום הלמידה של הסטודנט ולפרידה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים והצטרפות‪ :‬מיכל ברוש‪mikibrosh@gmail.com .03-6408549 :‬‬ ‫‪ .5‬קול קורא לפעילי שטח ‪ -‬היערכות לקראת פעילות השטח ביום הבינלאומי לזכויות‬ ‫אנשים עם מוגבלות‪ .‬היום הבינ"ל לזכויות אנשים עם מוגבלות מתקיים בכל שנה‬ ‫בשלישי לחודש דצמבר‪ .‬ביום זה נהוג לפרסם נתונים סטטיסטיים לגבי מצבם החברתי‪-‬‬ ‫כלכלי של אנשים עם מוגבלות ולקדם פעילויות הסברה לקידום מעמדם‪ .‬השנה‪ ,‬נציבות‬ ‫השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה קול קורא לקידום‬ ‫פעילות שטח לקידום הנגישות בעסקים קטנים‪ .‬ביום הפעילות‪ ,‬אשר יתקיים ביום רביעי‪,‬‬ ‫י"א בכסלו תשע"ה‪ ,‬ה‪ 3 -‬לדצמבר ‪, 2014‬ייצאו פעילים מארגונים שונים‪ ,‬מתנועות נוער‬ ‫ומרשויות מקומיות ברחבי הארץ לשטח ויסבירו לבעלי עסקים קטנים כיצד עליהם‬ ‫להיערך למתן שירות בצורה מותאמת ונגישה לאנשים עם מוגבלות ‪.‬במסגרת פעילות‬ ‫השטח יעברו הפעילים בין בתי עסק קטנים באזור מגוריהם יעלו את המודעות לנושא‬ ‫הנגישות ויחלקו חוברות הסברה בנושא שהוכנו על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם‬ ‫‪8‬‬ ‫ במידה ואתם רוצים לקחת חלק ביום זה אנא הורידו את טופס ההצטרפות‬.‫מוגבלות‬ :‫ להורדת הטופס היכנסו לקישור זה‬.HadrachaNez@justice.gov.il :‫ושלחו ל‬ www.mat.co.il/7mb ,‫ בינואר‬.‫ באוניברסיטת חיפה‬Family Policy and Disability ‫ הזמנה להשקת הספר‬.6 ‫ שנכתב על ידי הפרופ' אריק רימרמן‬Family Policy and Disability ‫ יתפרסם הספר‬2015 ‫ לקראת צאת הספר תתקיים‬.'‫ הספר יתפרסם בהוצאת קיימבריג‬.‫מאוניברסיטת חיפה‬ :‫ לצפייה בהזמנה להשקת הספר היכנסו‬.‫השקה חגיגית של הספר בנוכחות שר הרווחה‬ www.mat.co.il/7mE :‫להלן תקציר הספר‬ 9 This book explores the status and scope of family policies related to households of children with disabilities, providing an in-depth, evidence-based review of legal, programmatic issues. It includes a discussion of the gaps between family needs and contemporary family policies in the United States and European countries, as demonstrated in these households' surveys. In addition, the volume offers a comparative analysis of cash benefits, tax credits and deductions, and inkind provisions between the United States and select European countries (UK, France, and Sweden). Most importantly, this book identifies and continues the discussion regarding the critical role of family-centered policies, as expressed in the United Nations Convention on the Rights of Persons with Disabilities (UNCRPD), as well as the future of family policy toward families of children with disabilities at a time of economic crisis. ‫‪This book:‬‬ ‫‪Addresses gaps between family needs as demonstrated in households' surveys‬‬ ‫•‬ ‫‪and contemporary family policies in US and European countries‬‬ ‫‪Provides comparative policy analysis between the US and selected European‬‬ ‫•‬ ‫‪Policies (UK, France and Sweden) toward Families of Children with Disabilities‬‬ ‫‪Presents the UN Convention of the Rights of Persons with Disabilities and family‬‬ ‫•‬ ‫‪policies‬‬ ‫‪ .7‬שיחות בבריאות הנפש עם מנחם סופר‪ .‬שיחות בבריאות נפש הנה תכנית ראיונות‬ ‫אינטרנטית אשר פונה למתמודדים ובני משפחתם על מנת לספק מידע‪ ,‬תקווה ושבירת‬ ‫סטיגמה בתחום בריאות הנפש‪ .‬מדי שבועיים מנחם סופר מראיין אנשי מקצוע‪ ,‬בני‬ ‫משפחה ומתמודדים‪ .‬עד כה הוקלטו ‪ 27‬תכניות‪ .‬להאזנה היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7ew‬‬ ‫‪ .8‬הרצאה מרתקת של הפרופ' מרק זלצר בנוגע להשתלבות קהילתית‪ .‬אמנם באיחור‬ ‫מה‪ ,‬אבל עכשיו יש לכם הזדמנות לצפות בהרצאה המרתקת של הפרופ' מרק זלצר‪,‬‬ ‫חוקר אחראי ומנהל התכנית להכללה קהילתית של אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית‬ ‫באוניברסיטת טמפל‪ ,‬פילדלפיה‪ .‬ההרצאה הוצגה בכנס יספר"א לשנת ‪ .2013‬במידה ולא‬ ‫הייתם בכנס מומלץ מאוד לצפות בהרצאתו‪ .‬לצפייה היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7s6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬חוויותיהם של מתמודדים בעולם העבודה ‪ -‬מחקר‬ ‫איכותני‬ ‫‪1‬‬ ‫מאת‪ :‬טל נויברגר )‪ ,(MA‬מנהל תעסוקה נתמכת‪ ,‬קבוצת "שכולו טוב"‬ ‫בעיית המחקר אותה בחרתי לבחון היא כיצד נתפס ונחווה עולם העבודה בקרב אנשים‬ ‫המתמודדים עם מחלות נפשיות‪ .‬מטרת המחקר היא לספק תיאורים עשירים על חוויותיהם של‬ ‫מתמודדים במקומות עבודה‪ ,‬מתוך תקווה שמתיאורים אלו ניתן יהיה להגיע לתובנות חדשות‬ ‫שיעשירו את הידע הקיים ויסייעו לאנשי המקצוע העוסקים בתחום‪.‬‬ ‫המחקר התבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם חמישה עשר אנשים בגילאים שבין ‪25‬‬ ‫ל‪ 58-‬שמתמודדים עם מחלות נפשיות‪ .‬במרבית שלבי הריאיון ניתנה למרואיינים אפשרות‬ ‫לפתח את הסיפור שלהם‪ ,‬כשבנקודות מסוימות הם התבקשו להרחיב ולהדגים את דבריהם‪.‬‬ ‫ניתוח מעמיק של הראיונות אפשר לזהות תמות מרכזיות ותת תמות עד שהתקבלה תמונה‬ ‫קוהרנטית‪.‬‬ ‫מממצאי המחקר עולה כי תמה מרכזית שחזרה במרבית הראיונות היא ההשפעה הרבה של‬ ‫הנושא החברתי )יחסים עם מנהלים וקולגות( על מידת שביעות רצונם של המרואיינים‪ .‬חלקם‬ ‫אף ציינו שזהו הנושא החשוב ביותר מבחינתם בעבודה‪.‬‬ ‫‪ 1‬העבודה נערכה במסגרת לימודים לקבלת תואר מוסמך )‪ (MA‬בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש‬ ‫לואיס וגבי וייספלד של אוניברסיטת בר אילן בהנחיית ד"ר נחמי באום‪ .‬העבודה נכתבה בעת שטל עבד‬ ‫כרכז שירותי חונכות וסומכות בחברת "נתן"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מהממצאים עולה כי שני ממדים הפכו יחסים עם מנהלים למוצלחים בעיניהם‪:‬‬ ‫א( יחסים בלתי פורמאליים‪ :‬ממד זה התבטא בכך שבין מנהל העבודה לבין המרואיינים‬ ‫התפתחו יחסים שלא נתפסו כיחסים מקצועיים בלבד‪ ,‬אלא יחסים שיש בהם גם היבטים‬ ‫נוספים של קשר אישי ואפשרות לשוחח על נושאים שלא קשורים לעבודה‪.‬‬ ‫ב( התחשבות בשינויים במצב הנפשי‪ :‬אחד המאפיינים הבולטים של חלק מהמחלות הנפשיות‬ ‫הוא העליות והירידות התכופות במצב הנפשי‪ .‬מרואיינים שידעו שהמנהל מודע למעגליות זו ולא‬ ‫ימהר לפטרם אם תחול הידרדרות זמנית במצבם‪ ,‬הרגישו בטחון רב יותר ותיפקדו טוב יותר‪.‬‬ ‫בנוגע ליחסים עם קולגות לעבודה‪ ,‬כל המרואיינים הדגישו את חשיבות היחסים אך הציגו‬ ‫עמדות שונות בנוגע לסביבה החברתית המועדפת‪ .‬חלקם הביעו שאיפה להשתלב רק בסביבות‬ ‫נורמטיביות לחלוטין‪ ,‬וטענו שעבודה עם מתמודדים נוספים מקשה על הריכוז והתפקוד ומהווה‬ ‫תזכורת מתמדת למצבים לא רצויים אותם חוו בעבר‪ .‬מרואיינים אחרים דווקא דיברו על כך‬ ‫שבעת עבודתם לצד מתמודדים אחרים הם הרגישו שיש מי שמבין טוב יותר אותם ואת הקשיים‬ ‫שהם חווים ביום‪-‬יום‪.‬‬ ‫דילמה שהעסיקה מרואיינים רבים היא השאלה האם לחשוף את הרקע הנפשי בפני המנהלים‬ ‫והקולגות‪ .‬המרואיינים בחרו באסטרטגיות שונות ואף הפוכות להתמודדות עם סוגיה זו‪ .‬הטיעון‬ ‫המרכזי שחלקם השמיעו נגד כל סוג של חשיפה היו שהסטיגמות הנפוצות על מחלות נפש‬ ‫עלולות להביא ל"ניפוח" של כל טעות קטנה שיעשו בעבודה‪ ,‬יצמצמו את מידת התמיכה בהם‬ ‫ברגעי מחלוקת ולעתים אף יובילו לפיטורים או לתשובה שלילית בראיון עבודה‪ .‬חלקם ביססו‬ ‫את עמדתם זו על חוויות שעברו בפועל מקומות עבודה‪ ,‬בעוד אחרים שתמיד הסתירו את‬ ‫המחלה בעבודה ביססו את עמדותיהם על חוויות שהם עברו בתחומי חיים אחרים )זוגיות‪,‬‬ ‫משפחה(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫התגובות לחשיפה כאשר זו התרחשה היו גם הן מגוונות ביותר‪ .‬כך מצד אחד מרואיינת אחת‬ ‫שעבדה בגן ילדים פוטרה באופן מידי לאחר שהגננת גילתה שהיא נוטלת כדורים פסיכיאטריים‪,‬‬ ‫ומרואיינת נוספת סיפרה על קולגות שלעגו לה‪ .‬מצד שני‪ ,‬מספר מרואיינים תיארו את‬ ‫החשיפה כנקודת מפנה חיובית ביותר‪ .‬לפני החשיפה הם השקיעו אנרגיות רבות בניסיון‬ ‫להסוות את המחלה והסתירו מרכיב בעל חשיבות רבה בזהותם‪ .‬החשיפה והתגובות התומכות‬ ‫גרמו להקלה ואפשרו להם להשקיע בעבודה עצמה וביצירת קשרים חברתיים חדשים‪.‬‬ ‫מרואיינים רבים הביעו ביקורת חריפה על מערכות השיקום בכלל ועל המסגרות התעסוקתיות‬ ‫השונות עמם באו במגע בפרט‪ .‬הם הרגישו שהאופנים בהן מעוצבות הפרקטיקות של מערכות‬ ‫השיקום לא אפשרו התמקדות בכישורים ובתחומי העניין שלהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬רבים העידו כי‬ ‫מערכות השיקום תבעו מהם לעבוד במקומות עבודה שאין בינם ובין כישוריהם ותחומי העניין‬ ‫שלהם דבר‪ ,‬כאשר מידה כישלון נתפסה כמעידה על יכולותיהם התעסוקתיות‪ .‬אחת המרואיינות‬ ‫סיכמה זאת כך‪ " :‬אם יש מסר אחד שאתה צריך להעביר זה שפחות חשוב להתמקד בתפקוד ובשיקום‪ ,‬ויותר באדם‬ ‫עצמו‪ ,‬לעזור לו למצוא טעם לחיים‪ ,‬למצוא דברים שהוא באמת אוהב ומדברים אליו"‪.‬‬ ‫ביקורות אלו היו חריפות במיוחד כאשר הן עסקו בחוויות ממפעלים מוגנים‪ .‬למעשה כל‬ ‫המרואיינים פרט לאחת תיארו בצורה שלילית את חוויותיהם במפעלים המוגנים‪ .‬הם סיפרו על‬ ‫סביבת עבודה משעממת‪ ,‬שלא נגעה כלל בעולמם הפנימי ולא עשתה שימוש בכישוריהם‬ ‫האישיים‪ .‬חלקם אף טענו שהסביבה המוגנת רק גרמה לנסיגה במוטיבציה ובתפקוד‬ ‫התעסוקתי שלהם‪.‬‬ ‫בנוגע לקשר שבין המרואיינים לעובדי ההשמה שליוו אותם‪ ,‬במרבית המקרים המרואיינים‬ ‫התייחסו בצורה חיובית לעובדי ההשמה‪ .‬גם כאשר הייתה להם ביקורת חריפה על המערכת‬ ‫השיקומית‪ ,‬הם הרגישו שעובדי ההשמה רצו בטובתם וניסו לסייע‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המרואיינים תיארו מספר נושאים מרכזיים בהם רכזי ההשמה יכלו לסייע להם‪:‬‬ ‫•‬ ‫סיוע בשיפור הקשר עם המנהלים‪ -‬זאת גם באמצעות תיווך ישיר אך גם באמצעות‬ ‫ניתוח האינטראקציות עם המנהלים‪ ,‬כולל במקרים של "ליווי סמוי"‪.‬‬ ‫•‬ ‫סיוע בבניית סדר יום שתומך בהשתלבות בעבודה‪ -‬בהקשר זה ציינו כמה מרואיינים‬ ‫שעובדי ההשמה המוצלחים יותר היו אלו שדיברו איתם לא רק על עבודה אלא גם על‬ ‫תחומי חיים אחרים שמשפיעים על עבודה‪.‬‬ ‫•‬ ‫עידוד ותמיכה רגשית‪ ,‬זאת באמצעות פידבקים על הצלחות‪ ,‬עזרה בזיהוי עוצמות‬ ‫אישיות‪ ,‬וסיוע בפיתוח היכולת להתייחס בסלחנות לכישלונות‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מאפשרים להעלות המלצות שיתרמו לתהליכי השיקום התעסוקתי‪:‬‬ ‫א( ישנו צורך רב בגמישות מערכתית בנוגע לשיקום תעסוקתי‪ .‬כיוון שאוכלוסיית‬ ‫המתמודדים היא אוכלוסייה הטרוגנית ביותר יש לערוך עם כל אדם בדיקה‬ ‫אינדיבידואלית של רצונות‪ ,‬יכולות וקשיים‪ ,‬ולבחור את מסלול השיקום התעסוקתי‬ ‫המתאים לו אישית‪ .‬יש לעודד את המתמודד לקחת חלק פעיל בניסוח המטרות‬ ‫והאמצעים להשיגן‪ .‬בנוסף חשוב לזכור שכישלון במקום עבודה נובע לעתים מחוסר‬ ‫התאמה ולא מעיד בהכרח על חוסר יכולת או רצון לעבוד‪.‬‬ ‫ב( לאורך כל הראיונות בלטה ההתייחסות החיובית יותר של מרואיינים אל תעסוקה‬ ‫נתמכת והביקורת שלהם כלפי מפעלים מוגנים‪ .‬ממצאים אלו חופפים לממצאים‬ ‫ממחקרים כמותניים ואיכותניים נוספים מהשנים האחרונות‪ ,‬דבר שמדגיש את החשיבות‬ ‫של השקעה נרחבת יותר בשיקום תעסוקתי שמכוון להשתלבות ישירה בשוק החופשי‪.‬‬ ‫ג( לאור החשיבות הרבה שייחסו המרואיינים לקשר עם מנהלים‪ ,‬נראה שיש לייחס מקום‬ ‫מרכזי יותר לנושא זה בעת תהליכי השיקום התעסוקתי‪ .‬ברמת המאקרו‪ ,‬יש להשקיע‬ ‫בפיתוח תכניות להקניית ידע למנהלים בנושא של העסקת אנשים עם מחלות נפשיות‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ברמת המיקרו‪ ,‬חשוב שעובדי ההשמה יתייחסו יותר לנושא זה גם דרך תיווך ישיר בין‬ ‫הצדדים וגם דרך דיון בסוגיות אלו בשיחות התמיכה‪.‬‬ ‫ד( כיוון שסביבה חברתית מתאימה תוארה על‪-‬ידי המרואיינים כאחד הקריטריונים‬ ‫החשובים בעבודה‪ ,‬נראה שיש להתייחס אל מידת ההתאמה החברתית של המתמודד למקום‬ ‫העבודה כאל מרכיב משמעותי בתהליך ההשמה‪ .‬חשוב שעובדי ההשמה ינסו להבין את צרכיו‬ ‫החברתיים של המתמודד ויבחרו יחד את הכיוון התעסוקתי גם בהתאם לכך‪ .‬לאחר הקליטה‬ ‫בעבודה חשוב להתייחס בשיחות התמיכה לא רק להשתלבות המקצועית גרידא אלא גם‬ ‫להשתלבות החברתית‪.‬‬ ‫ה( בנוגע לדילמה בדבר חשיפת הרקע הנפשי במקום העבודה‪ ,‬החוויות והעמדות‬ ‫השונות של המרואיינים מראות שלא ניתן לגבש מדיניות אחידה בנוגע לסוגיה סבוכה זו‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬עובדי ההשמה יכולים לסייע רבות דרך ניסיון לנתח יחד עם המתמודדים את תחושותיהם‪,‬‬ ‫את ההשלכות של כל בחירה ואת המאפיינים הייחודיים של סביבת העבודה‪ .‬במידה והמתמודד‬ ‫מחליט לחשוף את הרקע הנפשי שלו בעבודה‪ ,‬עובדי ההשמה יכולים לסייע לו לעשות זאת‬ ‫בדרך שתתאים הן למאפיינים האישיים שלו והן לסביבת העבודה‪.‬‬ ‫ו( מספר סיפורים שעלו ממרואיינים ממחישים שחשוב להגביר את שיתוף הפעולה בין עובדי‬ ‫השיקום התעסוקתי לצוות הטיפולי‪ ,‬גם כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בעבודה וגם כדי למנוע‬ ‫מצבים של הידרדרות פסיכיאטרית שעלולה להתרחש בשל לחצים בעבודה‪.‬‬ ‫לקריאת התזה במלואה לחצו היכנסו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/7hV‬‬ ‫‪15‬‬ ‫לקבוצת שכולו טוב דרושים‪/‬ות מנהלי‪/‬ות שיקום לתפקידים שונים באזורים‬ ‫שונים בארץ‬ ‫עו"ס ‪ /‬מרב"ע ‪ /‬ברה"ן – לקבוצת שכולו טוב יש מה להציע לך!‬ ‫לקבוצת שכולו טוב דרושים‪/‬ות מנהלי‪/‬ות שיקום לתפקידים שונים באזורים שונים בארץ‪.‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום לתחום החנויות‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬ ‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬ ‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬ ‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום ל"קפה טוב" בחדרה‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫קו"ח נא להעביר לעמית‪amit@s-tov.org.il :‬‬ ‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום המפעלים המשלבים‪:‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ :‬ריכוז והובלת ה"מודל המשלב" במפעל המשלב‪ ,‬ניהול והובלת השמות‬ ‫ותעסוקה חוץ מעברית והדרכות לאנשי מקצוע וצוות תפעולי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בראשון לציון‬ ‫משרה מלאה‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעו"ס או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬ ‫חובה‪.‬ניסיון מוכח בעבודה בתחום בריאות הנפש במסגרת שיקומית גדולה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬ ‫יכולת עבודה בצוות ותקשורת בינאישית טובה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגלית‪galits@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סגן‪/‬ית מנהל שיקום למפעל המשלב בלוד‬ ‫‪ 50%‬משרה‬ ‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעו"ס או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬ ‫חובה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת עבודה בצוות ותקשורת בינאישית טובה‬ ‫קו"ח נא להעביר לגדי‪gadi@s-tov.org.il :‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬ ‫אנשים אשר מבקשים ללמוד על פעילות הקבוצה מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪research@s-tov.org.il :‬‬ ‫נתראה בניוזלטר הבא!‬