2015 , בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר פברואר מחקר ופיתוח
מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב :ניוזלטר פברואר2015 , 1 עובדים ,לקוחות ושותפים יקרים, הגיליון הנוכחי עוסק בנושא שאינו מרבים לעסוק בו בתחומי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש: תחלואה גופנית נלווית ,מוות מוקדם ואסטרטגיות לקידום בריאות בקרב מתמודדים עם תחלואה נפשית .אני מבקש לפתוח גיליון זה בסיפורו של שי )שם בדוי( ,זכרונו לברכה. שי נפטר בגיל 36ממחלת הסרטן .למרות שהוא התלונן במשך חודשים רבים על כאבי גב בלתי מוסברים וסימפטומים גופניים נוספים ,ולמרות שאמו נפטרה גם היא ממחלת הסרטן ,רופאיו לא ערכו בירור מקיף לבחינת הסיבות האפשריות לתלונותיו הגופניות ,והסתפקו במתן טיפול נגד כאבים .וכך ,למרבה הצער ,מחלתו אובחנה לאחר יותר משנה בה הוא סבל מכאבים גופנים ונפשיים רבים ,כאשר הסרטן כבר התפשט לאיברים רבים בגופו. שי היה ילד שני מתוך שלשה ,הוא היה אוהד אדוק של מכבי חיפה בכדורגל ושלט בכל התוצאות של הליגות השונות בישראל ובאירופה בכדורגל וכדורסל ,אהב מאוד לשיר ולהאזין למוסיקה ,העריך אוכל טוב ,היה אהוד על ידי חבריו ,והתמודד מגיל צעיר עם מחלה נפשית קשה. את שי הכרתי לראשונה בשנת ,2000עת התנדבתי בהוסטל בו התגורר .במהלך השנים ,זכיתי ללוות אותו במספר הזדמנויות ,ובתוך כך שמרנו על קשר רציף .כאשר הייתי בלוויה שלו ,תהיתי, בין השאר ,האם אנשי הרפואה היו מתייחסים אליו אחרת אם הוא לא היה ידוע כ"חולה נפש"? האם הם היו מפנים אותו מהר יותר לבדיקות מעמיקות יותר אשר היו מגלות את המחלה בשלביה המוקדמים? האם יכול להיות שגילוי מוקדם של המחלה )אשר החלה באיבר ספציפי אחד אשר ניתן היה להסירו מהגוף( היה מציל אותו והוא היה יכול להיות עמנו היום? כמה עוד מתמודדים כמו שי מתים מוות מוקדם בכל שנה ממחלות גופניות נלוות והאם ניתן היה לצמצם את הסבל והמוות המוקדם של אותם אנשים? 2 על השאלות הראשונות כנראה שאי אפשר לענות ,אולם ,כפי שיוצג בזרקור החודש ,הספרות המקצועית מספקת לנו תשובה ברורה בנוגע לשאלה האחרונה :אנשים עם מחלות נפשיות קשות כגון סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית סובלים מתחלואה נלווית מסכנת חיים כגון מחלות כלי דם של הלב והמוח ,מחלות ריאה ,סוכרת ,מחלות זיהומיות ,מחלות של מערכת הנשימה וסרטן ומתים בממוצע עשרות שנים בהשוואה לאנשים ללא תחלואה נפשית .הספרות גם רומזת כי ניתן לצמצם את התחלואה הנלוות ואת המוות המוקדם של מתמודדים רבים, באמצעות התערבויות לקידום בריאות )למשל ,הפחתת או הפסקת עישון ,הימנעות ממשקל עודף באמצעות פעילות גופנית ותזונה נכונה( ,טיפול בתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי )למשל ,סינדרום מטבולי( ומעקב רציף אחרי המצב הבריאותי של המטופל ,הפחתה של סטיגמה ודעות קדומות של רופאי משפחה ורופאים מומחים ,הפחתה של שימוש באלכוהול וסמים ,הגברת השוויון והנגישות בקבלת שירותים רפואיים איכותיים ,וצמצום העוני וההדרה החברתית של אוכלוסייה גדולה זאת. זרקור החודש של גיליון זה מתמקד בנושא של קידום בריאות בקרב המתמודדים עם מחלות נפשיות קשות .קידום בריאות ,מהווה ,כאמור ,רק אסטרטגיה אחת מני רבות הנחוצות לצמצום תחלואה ומוות מוקדם בקרב מתמודדים רבים ,אולם אנשי השיקום בבריאות הנפש יכולים לקדם באופן משמעותי נושא זה במסגרת התכנית השיקומית של המתמודד .הד"ר רנה בינה, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ,והגברת עביר ותד ,מנהלת השיקום של המפעל המשלב באקה אל-גארביה בקבוצת שכולו טוב וסטודנטית MAהעורכת את עבודת התזה שלה בנושא ,כתבו את זרקור החודש ,מעורר המחשבה והעשייה ,ועל כך אני מודה להן מקרב לב .אני תקווה כי העלאת נושא זה יוביל למחקר ולעשייה רבה יותר בהקשר זה. 3 בהמשך לזרקור החודש ,ענבל בועז ,מנהלת השיקום בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב מציגה את ההשפעה החיוביות הפוטנציאלית של קידום בריאות במסגרת פעילויות חברה ופנאי ומשתפת אותנו בעדות של אחת מהמשתתפות בתכנית הפנאי והחברה של הקבוצה במגזר הערבי בנוגע להשפעת הפעילות על איכות החיים וההשתלבות החברתית שלה. לאחר מכן ,מרים גולדברג ,רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות" ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן משיקה פינה קבועה חדשה" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה ,לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי .אני מבקש להודות למרים על היוזמה ועל שיתוף הפעולה הפורה בינינו. לבסוף ,תוכלו לקרוא מספר עדכונים מתחומי המחקר בשיקום בארץ ובעולם ולהתעדכן במשרות פתוחות בקבוצת שכולו טוב. אסיים את ההקדמה בציטוט של חלק מאגרת שהוציא הפרופ' רוני גמזו ,מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ,שנשלחה לכלל עובדי משרד הבריאות ושירותי הבריאות ,בעקבות מכתב שאנוכי ואסתר סיוון ,מנכ"ל ארגון "בזכות" הוצאנו לאחר מותו של שי: "ברוח חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות ,פרק הנגישות ) ,(2005מחויבת מערכת הבריאות לפעול למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות לקבל כל שירות רפואי ,בריאותי ,מניעתי, לרבות קידום בריאות – בזמינות נגישות ,שוויוניות ,רגישות חברתית ותרבותית ,באופן מכבד ובטיחותי .הזכות לשוויון ונגישות בבריאות באה לביטוי ב"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" ),(1994 "חוק זכויות החולה" ) (1996וחוקים ותקנות נוספים המנחים את עבודתנו היום-יומית במערכות הבריאות ,הדורשים מאתנו להעניק כל שירות בריאותי באיכות ,בזמן ובמרחק סבירים ,תוך שמירה על זכויות המטופל כאדם ,כבודו ופרטיותו ...מערכת הבריאות ,מעצם ייעודה ,מחויבת לפעול למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ברוח החוק ,ולאפשר שילובם בחברה תוך קבלת שירות בריאות על-פי צרכיהם באופן שוויוני ומכובד .הפיכת שירותי הבריאות לזמינים 4 ונגישים לכלל האוכלוסייה דורשת מכל אחד מאתנו לבצע פעולות יזומות לקידום הנושא ,לפעול כל אחד "בחלקת האלוהים הקטנה שלו" להגברת המודעות לנושא,לשנות נהלים והרגלים במקום בו ניתן ,להוביל שינוי נורמות ועמדות חברתיות ,לפתח סבלנות וסובלנות ,ובכך – למנוע סטיגמה ואפליה במתן השירותים .ויותר מכל ,להתייחס לכל אדם הזקוק לסיוע רפואי בכבוד ובצנעה .חשוב לי להזכיר ,כי חובתנו היא להעניק את השירות ,והזכות של כל אחד מאתנו לקבלו .הנגשת שירותי הבריאות ברוח חוק השוויון תקדם את בריאותם של כלל אזרחי ישראל". אני תקווה כי תמצאו גיליון זה מעניין ומועיל. שלכם/ן, 5 ד"ר אמיר טל מנהל מחקר ופיתוח קבוצת שכולו טוב תוכן עניינים חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם 7................................................................................................... זרקור החודש :התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית מאת ד"ר רנה בינה ועביר ותד 12.................................................................................................................................................. מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה מאת ענבל בועז18..................................................... פינת הצנ"ש" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה ,לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי מאת מרים גולדברג20..................................................................................................................................................... דרושים בקבוצת שכולו טוב22............................................................................................................................ 6 חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם .1ברכות לפרופ' אורי אבירם על קבלת פרס מפעל חיים מטעם הפורום למדיניות חברתית-אספנט – ישראל .קבוצת שכולו טוב מבקשת לברך את הפרופ' אבירם על זכייתו בפרס מפעל חיים מטעם אספנט-ישראל ולהודות לו על פעילותו החלוצית בתחום המחקר והפרקטיקה בשיקום וקידום הזכויות של אנשים עם מגבלה נפשית .פרופ' אבירם חקר במשך עשרות שנים את נושא השיקום הקהילתי של אנשים עם מגבלה נפשית בקהילה ,היה מעורב בקידום מדיניות וחקיקה בנושאי השיקום והאינטגרציה של שירותי בריאות הנפש ברפואה הכללית ,פרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים ,לימד במספר מוסדות אקדמיים מובילים בישראל ובחו"ל ,כיהן כיו"ר המועצה הארצית לשיקום בקהילה ועוד ועוד .להלן תמצית נימוקי שופטי הפרס: "פרופ' אבירם הינו מהחוקרים המובילים בארץ בנושאים של מדיניות חברתית ועיצובה בתחום של בריאות הנפש בכלל ובטיפול ושיקום קהילתי של נכי נפש בפרט .הוא פעל רבות לקידום השיח בתחום של מדיניות הטיפול בבריאות הנפש ברמה הלאומית והבינלאומית ,פיתח מחקר וקהילת חוקרים בתחום זה ,פרסם מספר רב של פרסומים מקצועיים ומדעיים ,והפגין מעורבות עקבית ומנהיגות מקצועית בעלת תרומה להשפעה על המדיניות החברתית והרווחה בישראל. עבודתו המדעית סייעה להעלות את נושא זכויותיהם וחירותם של אנשים החיים עם מחלות נפש הסובלים מסטיגמה ומהדרה חברתית לסדר היום הציבורי והביאה לשינוי מהותי ויסודי בתחום בריאות הנפש בארץ ,הן בתפיסה והן במעשה ,תוך הדגשת היתרון האנושי והכלכלי- חברתי של טיפול ושיקום של אנשים החיים עם מחלות נפש במסגרת הקהילה ,ותרומה משמעותית לביסוס הרפורמה בתחום זה על עקרונות של זכויות הפרט". 7 .2פרק בספר חדש בנוגע לזכות בחירת מקום אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי מאת דליה וירצברג-רופא וצביאל רופא :בקיץ הקרוב יפורסם פרק של דליה וירצברג-רופא וצביאל רופא מתוך ספר שכותרתו The Oxford Handbook of Psychiatric Ethics, Volume 1. :שם הפרק הנו: Freedom of Choice of Hospital for Psychiatric Admissions: A First-Person and Advocacy Account from Israel. כיוון שהפרסום הנו בשפה האנגלית שאלתי את הגברת וירצברג-רופא האם תסכים להכין תקציר המתאר את הכתוב במאמר .לשמחתי הרבה היא הסכימה ואני מבקש להודות לה על כך .להלן עיקרי המאמר: כאשר אדם זקוק לאשפוז ברפואת הגוף בישראל מתאפשר לו לבחור מבין כמה בתי חולים. אולם ,מתמודדי הנפש במדינת ישראל נאלצים להתאשפז בבית החולים אחד ויחיד שבאזור מגוריהם .הסדר האזוריות הזה אינו חוקי והוא עומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ) ,(1992לחוק טיפול בחולי נפש ) ,(1991לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ) (1994ולאמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות שאושררה על ידי כנסת ישראל בשנת .2012בחוק טיפול בחולי נפש ,למשל ,נאסר להגביל זכות מזכויותיו של חולה אלא על פי חוק .הסדר האזוריות לא זו בלבד שאינו מושתת על חוק ,גם אין בבסיסו כל נוהל ,חוזר או תקנה .הוא מבוסס על הסכם קיקיוני מ) 1978-בין מנכ"לי משרד הבריאות וקופת חולים כללית( שבוטל בסוף אותה שנה. בינואר 2010הגשנו לבג"צ עתירה ראשונה במטרה לבטל את הסדר האזוריות המפלה בינינו לבין שאר החולים .העתירה נדחתה .המדינה דאגה להבהיר בתשובתה לעתירתנו זו כי גם לאחר יישום הרפורמה בבריאות הנפש )כלומר לאחר שהאחריות הביטוחית על בריאות הנפש תעבור ממשרד הבריאות לקופות החולים( לא ישתנה השיוך האזורי .כלומר ,גם לאחר יישום הרפורמה לא תהיה לנו אפשרות לבחור בית חולים. 8 במאי 2012הגשנו לבג"צ עתירה שנייה בנושא ,מאחר שהמדינה לא העלתה נוהל כתוב כפי שהורה בג"צ .חודשיים לאחר מכן פרסם משרד הבריאות נוהל דרקוני המאפשר -בתנאים מאוד מסוימים ומגבילים -להגיש בקשה להתאשפז מחוץ לאזור ההשתייכות ,אך ההחלטה הסופית בעניין נותרה בידי בכירי המערכת .גם הפעם נדחתה עתירתנו .בפסיקתו התעלם בית המשפט העליון גם מהשלילה הבלתי חוקית של זכות החולה לבחור את ספק השירות )סעיף 23בחוק ביטוח בריאות ממלכתי( .השופטים נימקו את הדחייה בכך שיש לבחון את הנוהל החדש במשך כשנה. במרס 2014הונחה הצעת החוק שלנו על שולחן הכנסת .ההצעה ביקשה לאפשר למתמודדי נפש לבחור את בית החולים שבו יתאשפזו .בסוף המאמר הבענו תקווה שהחוק יפתור את הבעיה ,אבל הצעת החוק שלנו אפילו לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה .השרה גרמן הפילה אותה ב 9-בנובמבר 2014לאור נוהל אשפוז חדש שהוחל שבוע קודם לכן. משרד הבריאות ביטל את המונח "אזוריות" וקרא לנוהל :בחירת מקום אשפוז בבריאות הנפש, אלא שהתנה את הבחירה באחוזי תפוסת מיטות בלתי מציאותיים )עד 95%כולל(. לדעתנו ,ולדעת רבים אחרים ,הזכות לבחור ניתנה רק לכאורה ,אבל למעשה היא תיאורטית בלבד .וכך ,משרד הבריאות נקט ,במידה רבה ,תחבולה מתוחכמת המשמרת בפועל את הסדר האזוריות הקודם .לקריאת המאמר היכנסוwww.mat.co.il/8aV : .3אפוטרופסות ואוטונומיה :כשהמשפט פוגש אנשים עם מוגבלות .בתאריכים ה 2-3 לפברואר נערך הכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה .במסגרת כנס זה התקיים פאנל בנושא 'אפוטרופסות ואוטונומיה: כשהמשפט פוגש אנשים עם מוגבלויות' ,ביוזמת ובראשות עו"ד יותם טולוב מארגון "בזכות". לקריאת תקצירי הפאנל ראו עמ' 53בחוברת הכנס .www.mat.co.il/8RS :בהקשר זה, ארגון 'בזכות' פרסם החודש דו"ח חדש בנושא חלופות לאפוטרופסות בתחום הכלכלי. 9 מטרת הדו"ח היא לתת כלים לשימוש בחלופות אשר נותנות מענה לחשש מפני נזק בתחום הכלכלי )כגון :מכירת דירה במחיר נמוך ,בזבוז כל כספי החסכונות ,חתימה על הוראות קבע ועוד( מבלי להגביל את האדם באמצעות מינוי אפוטרופסות .לעיון בדו"ח ולמידה על ההיבטים הפרקטיים ,ופוטנציאלית המחקריים ,של נושא חשוב זה היכנסוwww.mat.co.il/8Kg : .4פרספקטיבה מקרו כלכלית של שירותי בריאות הנפש -מצגת מאת הפרופ' גבי בן-נון. בתאריכים 4-5לפברואר נערך יום עיון במרכז לבריאות הנפש "לב השרון" שכותרתו :הרפורמה בבריאות הנפש – דברים שחשוב לדעת .במסגרת יום העיון הועברה הרצאה מעניינת של הפרופ' גבי בן-נון ,מהמחלקה לניהול מערכות בריאות הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ,העוסקת בכלכלת בריאות הנפש ,בעיקר לאור הרפורמה הביטוחית אשר תיכנס לתוקף בתאריך ה .1.7.2015בעולם שבו הכסף מדבר ,חשוב להכיר את המספרים העומדים מאחורי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש .לעיון במצגת היכנסו: http://www.apni.co.il/Portals/0/0011_pdf.pdf .5מיינדפולנס ) – (Mindfulnessמתיאוריה לפרקטיקה .בשנים האחרונות מצטברות עדויות מחקריות בנוגע להשפעה החיובית של מיינדפולנס על תהליכי השיקום וההחלמה של מתמודדים עם תחלואה נפשית קשה .1מיינפולדנס פירושו הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לאדם לצפות בתודעתו באופן מכוון ,ברגע ההווה ולחוות דברים בלי לשפוט או לפרש אותם .להלן הרצאת מבוא בנושא אשר הועברה על ידי ד"ר מרק וויליאמס ב 18-לחודש )פברואר( ,כחלק מיום בריאות הנפש באוניברסיטת לידס בקט ,בריטניה .לצפייה היכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=bEEiTK741gM 1 ראו למשל: Davis, L., & Kurzban, S. (2012). Mindfulness-Based Treatment for People with Severe Mental Illness: A Literature Review. American Journal of Psychiatric Rehabilitation, 2 (15), 202-232 10 .6תמותה והפרעות נפשיות מאת הפרופ' תום אינסל .כאילו בהזמנה ,ראש המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית ייחד את הבלוג האחרון שלו )התפרסם ב (24.02.2015-לסקירת מאמר שפורסם החודש: Walker ER, McGee RE, Druss BG. (2015). Mortality in Mental Disorders and Global Disease Burden Implications: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. מאמר זה מתמקד בנושא התחלואה הגופנית הנלווית והתמותה המוקדמת של מתמודדים, ודרכים לצמצום תופעה מדאיגה זאת .לקריאת הפוסט של פרופ' אינסל היכנסו: www.mat.co.il/8KM 11 זרקור החודש :התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית ד"ר רנה בינה 2ועביר ותד 3 בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לעליה בתוחלת החיים של האוכלוסייה ,ועם ההתקדמות בטכנולוגיה הרפואית והשיקומית גם לעליה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות )גרבר, .(2011אולם קבוצות מסוימות ,ובכללן מתמודדים עם תחלואה נפשית ,עדיין מאופיינות בתוחלת חיים קצרה יותר ובסיכון רב לסבול מבריאות פיזית לקויה וממחלות כרוניות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ,כאשר תוחלת החיים שלהם מוערכת כנמוכה ב 25-30 -שנים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ).(Prochaska, Fromont, Delucchi, Young-Wolff, Benowitz & Hall, 2014 הגורמים המרכזיים לתוחלת החיים הנמוכה יחסית הינם מחלות לב ,נטיות גנטיות הגורמות לפתולוגיות מסוימות ומחלות רקע גופניות תכופות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ) .(Chacon, Mora, Gervas-Rios & Gilaberte, 2011בנוסף ,שימוש מופחת בשירותי בריאות, טיפול לקוי ותופעות לוואי פוטנציאליות הנובעות מהטיפול התרופתי נמצאו אף הם כגורמים התורמים לקיצור תוחלת החיים בקרב אוכלוסייה זו .שימוש מופחת בשירותי בריאות נובע מחסמים שונים ,שיש לתת עליהם את הדעת .חלקם קשורים לנותני השירות ,כגון הקושי של הצוות הרפואי להעריך את היקף וחומרת תלונות של המתמודדים ,לרוב בשל ייחוס התלונה הפיזית לתופעה נפשית; וחלקם קשורים למתמודדים עצמם ,כגון קושי להסביר לצוות הרפואי 2 בית הספר לעבודה סוציאלית ,אוניברסיטת בר אילן 3 מנהלת שיקום ,הפעל המשלב בבאקה אל-גרביה ,קבוצת שכולו טוב .סטודנטית לתואר שני במגמת שיקום ובריאות ,בית הספר לעבודה סוציאלית ,אוניברסיטת בר אילן 12 את הסימפטומים מהם הם סובלים ,מוטיבציה נמוכה ,וחוסר ידע באשר למה טוב ומה לא טוב לבריאות שלהם ).(Mesidor, Gidugu, Rogers, Kash-MacDonald & Boardman, 2011 אורח חיים לא בריא ,הנובע מהתנהגות בריאותית לקויה ,הכוללת עישון ,תזונה לא מאוזנת וחוסר בפעילות גופנית ,נמצא אף הוא כגורם סיכון מרכזי לתחלואה פיזית כרונית ,ומתוך כך לתוחלת חיים קצרה יחסית .מכיוון שגורם סיכון זה ניתן לשינוי (Rizzuto, Orsini, Qiu, Wang and (Fratiglioni, 2012חשוב להתייחס אליו בבואנו לבנות תכניות התערבות לשיפור מצבם הבריאותי של מתמודדים .התנהגות בריאותית ) (health behaviorמוגדרת ככל פעילות הנעשית על ידי האדם לצורך מניעה או גילוי של מחלה או לשיפור בריאות ורווחה (Conner & Norman, ) 1996הספרות המקצועית מבחינה בין שתי התנהגויות בריאותיות המשלימות זו את זו .מצד אחד החוקרים בוחנים התנהגות מסכנת בריאות כגון עישון ,צריכת יתר של אלכוהול ,של חומרים ממכרים ושל תרופות למיניהן .מן הצד השני נבדקות התנהגויות המקדמות בריאות טובה ,כגון תזונה נכונה ,עיסוק בספורט ובפעילות גופנית ,והימנעות מעישון (Umberson, ) .Crosnoe & Reczek, 2010במקרים רבים העדר העיסוק בהתנהגויות המקדמות בריאות הופך בעצמו להתנהגות מסכנת בריאות ,כמו במקרה של השמנה או חוסר בפעילות גופנית (Montez ).& Umberson, 2010 כך נמצא שעודף משקל והשמנת יתר מהווים גורם סיכון משמעותי למספר בעיות בריאותיות, כולל סוכרת סוג ,2מחלות לב וכלי דם ועוד .עלייה בצריכה מזונות עתירי קלוריות ובעלות ערך תזונתי נמוך מביאים לשיעורי השמנת יתר גבוהים הגורמים להיקף גדול של תחלואה ומוגבלות באוכלוסייה )הלמ"ס .(2009 ,בנוסף ,שימוש במוצרי טבק הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כגורם ל 6-12% -ממקרי המוות ברחבי העולם ) .(WHO, 2010יחד עם זאת ,פעילות גופנית סדירה משפרת את הבריאות ואת איכות החיים של העוסקים בה בכל הגילאים ,ובקרב מבוגרים פעילות גופנית מצמצמת את הסיכון לתמותה מוקדמת ולשורה של מחלות ,ביניהן מחלות לב, שבץ מוחי ,יתר לחץ דם ,סוכרת והשמנה )הלמ"ס.(2009 , 13 מחקרים אשר בחנו את התנהגותם הבריאותיות של אוכלוסיית המתמודדים מצאו שאוכלוסייה זו מאופיינת בשיעורים גבוהים של התנהגויות שלילות ומסכנות חיים ,כגון עישון מופרז ,צריכת אלכוהול גבוהה ,שימוש בטבק ומריחואנה ,שינה מועטה ,תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית. התנהגות זו תורמת לסיכון גבוה ללקות במחלות פיזיות כרונית (Lambert, Velakoulis and ).Pantelis, 2003 גורמים העשויים לקדם התנהגות בריאותית מתוך הסקירה לעיל נראה כי שיפור הבריאות הפיזית של מתמודדים הינו חשוב ביותר ,ואחד הדרכים לעשות זאת הינו דרך שינוי ההתנהגות הבריאותית .בשל כך חשוב להבין מהם הגורמים היכולים להסביר ולקדם התנהגות בריאותית ,בעיקר תזונה נכונה ,עיסוק בספורט ובפעילות גופנית ,והימנעות מעישון .בספרות ניתן למצוא מספר מודלים המסבירים התנהגות בריאותית ואנו נציג שניים מהם .המודל הראשון הינו מודל האמונות הבריאותיות (The Health Belief ) ,Model; Rosenstock, Strecher & Becker, 1988המניח כי אנשים מאמצים או משנים התנהגות בריאותית בהסתמך על מספר גורמים .גורמים אלו כוללים את תפיסת הפגיעות שלהם למחלה שיכולה להיגרם מהתנהגות בריאותית שלילית )כלומר ,האם הם חושבים שהם יכולים לחלות במחלה פיזית בשל התנהגותם הבריאותית( ,תפיסתם את חומרת המחלה שיכולה להיגרם להם ,אמונותיהם ביחס לתועלת שבהתנהגות בריאותית ,חסמים להתנהגות בריאותית, ותפיסתם את מסוגלותם העצמית לבצע התנהגות בריאותית )כלומר ,רמת הביטחון ביכולתם לבצע התנהגות זו( .בנוסף ,אנשים תופסים בעזרת "רמזים" ותמיכה מאחרים )כגון ,אנשי צוות, משפחה ,חברים( שכדאי להם ליישם התנהגות בריאותית .מודל זה מוסיף כי גם מאפיינים סוציו- דמוגרפיים )כגון גיל ומין( וכן ידע לגבי מחלות היכולות להיגרם כתוצאה מהתנהגות בריאותית שלילית יכולים להשפיע על ביצוע התנהגות בריאותית. 14 מודל נוסף להסברת התנהגות בריאותית הינו מודל הידע-מוטיבציה-וכישורים התנהגותיים ) .(Information-Motivation & Behavior; Fisher & Fisher, 1992מודל זה מניח שידע ,מוטיבציה וכישורים התנהגותיים מובילים לשינוי התנהגות בסיכון ,למשל להתנהגות בריאותית .מושג הידע במודל מתייחס לידע שיש לאדם לגבי התנהגות מונעת סיכון .מושג המוטיבציה מתחלק למוטיבציה אישית ) ,(personal motivationהמוגדרת כאוסף של עמדות אישיות כלפי ביצוע התנהגות מסוימת ,ומוטיבציה חברתית ) ,(social motivationהמתייחסת לתמיכה חברתית, לידיעת ותפיסת הפרט שהחברה הסובבת תומכת בביצוע התנהגות זו .לבסוף ,כישורים התנהגותיים לביצוע התנהגות מסוימת מורכבים מיכולת אובייקטיבית של האדם לבצע את ההתנהגות ומתפיסת מסוגלות עצמית לבצע את ההתנהגות .בהשלכה להתנהגות בריאותית ניתן לומר שידע לגבי התנהגויות מקדמות בריאות ,מוטיבציה להתנהג בצורה בריאותית ,תמיכה מהסובבים להתנהג בצורה בריאותית ויכולת ותפיסת מסוגלות עצמית לבצע התנהגות בריאותית יובילו בסופו של דבר את האדם להתנהגות בריאותית טובה ,כלומר לאכילה מאוזנת, לעיסוק בפעילות גופנית ולהימנעות מעישון. לסיכום עם השנים הולכת וגוברת החשיבות של תמיכה בתוכניות לקידום בריאות כאמצעי לשינוי מקיף בהתנהגויות בריאות שמקטינות את הסיכון לתחלואה במחלות שונות ותורמות לשיפור בריאותו הכללית של האדם .בשנים האחרונות פועלים משרד הבריאות וארגונים אחרים בשטח לקידום הבריאות ולאפשר לאוכלוסייה לשמור ולשפר את בריאותה דרך הפעלת תכניות ופרויקטים שונים .חשוב לפתח מגמה זו יותר ,בעיקר בקרב אוכלוסיית המתמודדים שחלקה עדיין אינו נהנה מתוכניות אלו .אנו מקוות שסקירה זו תסייע בהמשך פיתוח מבורך זה. 15 מקורות - ג'וינט ישראל. מניעה ושימור תפקוד בקרב אנשים עם מוגבלות, קידום בריאות.(2011) . ר,גרבר . קרן משפחות רודרמן- המוסד לביטוח לאומי- משרד הבריאות- משרד הרווחה-מסד נכויות בעלי השכלה גבוהה.2009 שאלון בריאות.(2011) (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס נדלה בתאריך. הודעה לעיתונות.מתעמלים יותר ומעשנים פחות, חולים פחות בסוכרת- יותר .http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/05_11_028b.pdf מ16.12.2012 Chacón, F., Mora, F., Gervás-Ríos, A., & Gilaberte, I. (2011). Efficacy of lifestyle interventions in physical health management of patients with severe mental illness. Annals of General Psychiatry, 10, 22. Conner, M., & Norman, P. (1996). Predicting health behavior. Buchkingham, UK: Open 16 University Press. Lambert, T. Medical comorbidity in Schizophrenia. Medical Journal of Australia, 178, s67s70, 2003. Mesidor, M. A. et al. qualitative study: Barriers and facilitators to health care access for individuals with psychiatric disabilities. Psychiatric Rehabilitation Journal, 34, 285– 294, 2011. Montez, J. K., & Umberson, D. (2010). Social relationships and health: A flashpoint for health policy. Journal of Health and Social Behavior, 51, 54-66. Prochaska, J. J., Fromont, S.C., Delucchi, K., Young-Wolff, K.C., Benowitz, N.L., Hall, S., Bonas, T., & Hall, S. M. (2014). Multiple Risk-Behavior Profiles of Smokers With Serious Mental Illness and Motivation for Change. Health Psychology, 33(12), 1518-1529. Rizzuto, D., Orsini, N., Qiu, C. Wang, H.X., & Fratiglioni, L. Lifestyle, social factors, and survival after age 75: population based study. BMJ, 345, 1-10, 2012. Rosenstock, I. M. et al. Social learning theory and the Health Belief Model. Health Education Quarterly, 15, 175-183, 1988. Umberson, D., Crosnoe, R., & Reczek, C. (2010). Social relationships and health behavior across life course. Annual review of sociology, 36, 139-157. World Health Organization (WHO) (2010). Global status report on noncommunicable diseases. 17 מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה ענבל בועז ) ,(Msc. OTמנהלת שיקום התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב "מרכז סווא מהווה עבורי מתווך ביני לבין החברה .בסווא אני מרגישה שאני חשובה ,שרואים אותי ומקשיבים לי ומתאפשר לי להתנסות במגוון עצום של סדנאות )ספורט ,יוגה ,העצמה אישית ,וגם בילויים מגוונים בחוץ ,טיולים ועוד( .אני משתדלת לעשות את חלק מהפעילויות ,כמו ספורט ,גם לבד ,בבית .בנוסף ,הצבתי לעצמי מטרות כמו לימוד מחשבים וכן השתלבתי דרך מרכז אלופאק בתוכנית מנהיגים במגזר הערבי .התקופה שעברה עליי טרם השתלבותי במרכז סווא ובמפעל המשלב הייתה תקופה לא פשוטה עבורי ,לאחר 3שנים אני יכולה להגיד כי פעילויות אלה שינו את חיי .אני מרגישה שיש לי חיים מלאי תקווה .שני המקומות האלו אפשרו לי לראות שאני יכולה לשים לעצמי מטרות ולהשיג אותן" ) ָע ָדן )שם בדוי( ,עובדת במפעל המשלב בטייבה וחברה במרכז הפעילות החברתי -סווא(. עדותה של ָע ָדן ממחישה את ההשפעה החיובית הפוטנציאלית של פעילויות חברה ופנאי על איכות החיים של האדם ועל פיתוח העצמה אישית וחברתית בדרך להשגת מטרות חייו .בעשור האחרון אנו עדים לתנופת מחקר ופיתוח שירותים בארץ ובעולם לקידום ההשתלבות החברתית של המתמודדים ולקידום תרבות פנאי במסגרות נורמטיביות בקרב אוכלוסייה זאת .4לנוכח העובדה כי נושא הפנאי והחברה הינו מגוון ,ניתן להבחין בשירותים תכניות אשר מתמחים בהיבט מסוים הקשור לפיתוח פנאי וחיי חברה של המתמודדים .בהקשר לנושא המרכזי של הגיליון הנוכחי ,ניתן להבחין בשנים האחרונות בפיתוח תכניות שיקום קהילתיות ייחודיות לקידום אורח חיים בריא בקרב המתמודדים ,תוך מתן דגש על הסברה בנוגע לסכנות של אורח חיים לא בריא מחד ,והצעות לפעילויות מקדמות בריאות מאידך .כך למשל ,במסגרת פעילויות 4 לפירוט ראוhttp://tucollaborative.org/comm_inclusion/recreational_leisure.html : 18 הפנאי והחברה בתחום החברתי של קבוצת שכולו טוב ,מוצעות בין היתר גם סדנאות ממוקדות לתזונה נכונה ,הרצאות למתן כלים וידע לניהול בריאות נכונה ,חשיבה חיובית ורוקחות טבעית. כמו כן ,מוצעות גם פעילויות ספורט ופעילות גופנית כגון קבוצות הליכה ,יוגה ומדיטציה, ביקורים בחדר כושר ועוד .פעילויות אלה ,אשר נערכות לרוב באופן קבוצתי ובקהילה )למשל בים ,בחדרי כושר ובחללי סדנאות( עשויות לשפר את המדדים האישיים של כל משתתף, להרחיב את המעגל החברתי ,וליצור תחושת שייכות ו"גאוות יחידה". יחד עם זאת ,הניסיון מעיד על כך שההיענות לפעילויות הממותגות כפעילויות לקידום בריאות נמוכה מההיענות לפעילויות פנאי אחרות .לדוגמא ,ארוחה דשנה במסעדה תמשוך אליה משתתפים רבים יותר .לאור התמורות הגבוהות הקיימות בניהול אורח חיים בריא בכלל ובקרב אוכלוסיית בריאות הנפש בפרט, עלינו לנסות לזהות ולהבין את החסמים הקיימים להשתתפות בפעילויות אלה .שיתוף פעולה רב מקצועי )רופא המשפחה ,הפסיכיאטר ,מתאם הטיפול ,האנשים המשמעותיים לאדם ובני המשפחה( עשוי לקדם את הסבירות כי האדם יעסוק בפעילויות מקדמות בריאות ויתמיד בהן לאורך זמן. 19 פינת הצנ"ש" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה ,לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי מאת :מרים גולדברג רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות" דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן Miriam.yozma@gmail.com "אך למרבה האירוניה...דווקא שם ,בין הקירות הסוגרים של המחלקה הסגורה ,בתוך המציאות הבלתי-אפשרית בה אין לך רגע של שלווה או זמן לעצמך...דווקא שם...נולד הרעיון של מצרכנים לנותני שירות" )אורן.(2007 , אני מתרגשת לחנוך בזאת את המדור הראשון של הפינה" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה ,לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי .מטרת הפינה להציג את הידע הקיים בנושא צרכנים נותני שירות )להלן צנ"שים( ,לדון בסוגיות ייחודיות המאפיינות את עבודתם של הצנ"שים ,להציג דילמות אתגרים רווחים ומחירים ,וכל זה מנקודת מבט אישית ומקצועית כאחד. "צרכנים נותני שירות" )צנ"שים( הינו שם כולל לאנשים אנשים המתמודדים עם הפרעה פסיכיאטרית העובדים בעצמם כאנשי שיקום וטיפול .אנשים עם ניסיון אישי משמעותי אשר מנהלים בהצלחה את הסימפטומים שלהם מהווים מודל לחיקוי אמין ויעיל יותר עבור מתמודדים אחרים .אינטראקציות עם מתמודדים שהצליחו לעשות מסע החלמה משמעותי סביר ביותר שיניבו שינויי התנהגות חיוביים אצל מתמודדים אחרים .יחד עם זאת ,העבודה כצנ"שים עשויה להניב אתגרים ומורכבויות ייחודיות -שעם חלקן התמודדתי באופן אישי. 20 כעובדת סוציאלית ועמיתה מומחית המתמודדת עם הפרעות פסיכיאטריות שונות נתקלתי לא פעם בסיטואציות מורכבות ולא פשוטות -זאת לצד רווחים וסיפוק משמעותיים שליוו את עבודתי .תהליך ההחלמה שלי ,שאני עדיין נמצאת בעיצומו כלל לא מעט סיטואציות אבסורדיות )או כך לפחות חשבתי בזמנו( שכללו מפגש בין החלקים או הכובעים השונים שלי .אני חוותי אשפוזים בהם אושפזתי יחד עם מטופלים לשעבר שלי .סיטואציות אלו הובילו לתחושות של תסכול עמוקות ואפילו למבוכה גדולה .עבורי ,אותם מטופלים הכירו אותי בכובע החזק והמתפקד שלי .כיצד אוכל לתת להם לראות גם את הצד החלש והפגיע שלי? רק מאוחר יותר יכולתי להבין שדווקא היכולת שלי להיות ולהיראות מטופלת בפני מטופלים שלי ,נתנה לי הזדמנות לחלוק איתם את תהליך ההחלמה האישי שלי איתם ובכך להביא הלכה למעשה את האמירה שהשתמשתי בה רבות -שלכל אדם יש כוחות וגם חולשות .העובדה שהם ראו אותי במקום החלש והפגיע -לאחר שהכירו אותי כעו"ס חזקה ומתפקדת ,הפכה את אותם המילים מאמירות ריקות וחסרות משמעות לאמירות שיש מאחוריהן אמת צרופה. אני חושבת ומאמינה שהתהליך אותו עברתי מלהיות אשת מקצוע אשר מתמודדת עם הפרעה פסיכיאטרית -כאשר עשיתי הפרדה דיכוטומית בין שני הכובעים הללו -אל תפקידי כיום כעמיתה מומחית -תפקיד המאגד והמביא לאינטגרציה את הידע והניסיון שרכשתי במהלך תהליך ההחלמה שלי ואת הידע המקצועי שלי כעו"סית ודוקטורנטית למקצוע -היה חיוני ,עבורי על מנת לאפשר לכל החלקים והכובעים שלי לחיות יחדיו בשלום. נשתמע בגיליון הבא! מקורות אורן ,א .(2007) .מצרכנים לנותני שרות ,סיפורו של גשר ,בתוך נ .הדס -לידור ומ .לכמן )עורכים(, קריאה מנקודות מבט שונות בשיקום והחלמה בבריאות הנפש – פרקטיקה ,מדיניות ומחקר. עמודים .105-116כפר יונה :ליתם. 21 עו"ס /מרב"ע /ברה"ן – לקבוצת שכולו טוב יש מה להציע לך! לקבוצת שכולו טוב דרושים/ות מנהלי/ות שיקום לתפקידים שונים באזורים שונים בארץ מנהל/ת שיקום בתחום החנויות ובתחום ערכותי: במסגרת התפקיד :בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי ,הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות. דרישות :בוגר/ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית -חובה .ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון .תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים. .1 מנהל/ת שיקום ל"קפה טוב" בחדרה 100%משרה קו"ח נא להעביר לעמיתamit@s-tov.org.il : 22 .2 מנהל/ת שיקום לאזור עכו -נהריה ,לתחום ערכותי משרה מלאה קו"ח נא להעביר לליביlibi@s-tov.org.il : רכזי/ות השמה לאזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי ,איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ,שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי. דרישות :ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש-יתרון ,יחסי אנוש מעולים ,יכולת לעבודה עצמאית בשטח ,שליטה מלאה בתוכנות אופיס ,יכולת ארגון טובה ,בעל/ת רכב- חובה .1 23 רכז/ת השמה לאזור חדרה נתניה ,לתחום ערכותי 60%משרה קו"ח נא להעביר ליעלyaela@s-tov.org.il : .2 רכז/ת השמה דובר/ת ערבית למפעל המשלב בבאקה 50%משרה קו"ח נא להעביר לעבירabeer@s-tov.org.il : .3 רכז/ת השמה למפעל המשלב בלוד 75%משרה קו"ח נא להעביר לגליתgalits@s-tov.org.il : .4 רכז/ת השמה לאזור ת"א ,לתחום סיפור חוזר 50%משרה קו"ח נא להעביר לטלtalh@s-tov.org.il : .5 רכז/ת השמה לאזור השרון ,לתחום סיפור חוזר 50%משרה קו"ח נא להעביר לגילgild@s-tov.org.il : .6 רכז/ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה 50%משרה קו"ח נא להעביר לדנהdanak@s-tov.org.il : .7 רכז/ת השמה ל"קפה טוב" בחיפה 50%משרה קו"ח נא להעביר לדנהdanak@s-tov.org.il : מקדם/ת תעסוקתי/ת -לאזור אשדוד-אשקלון ולאזור חיפה ,לתחום ערכותי: במסגרת התפקיד :ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות ,בדוכני מכירות הממוקמים במרכזי קניות/קניונים באזור אשדוד -אשקלון. דרישות :יחסי אנוש מצוינים ,סבלנות ,כושר ביטוי ברמה טובה ,יכולת הנחייה והדרכה אישית ,יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות ,יכולת התניידות באזור הפעילות הרלוונטי 50%משרה לאזור אשדוד אשקלון -קו"ח נא להעביר לאתיeti@s-tov.org.il : לאזור חיפה -קו"ח נא להעביר ליעלyaela@s-tov.org.il : 24 אחראי/ת חנות ספרים לתחום סיפור חוזר: במסגרת התפקיד :אחריות תפעולית שוטפת של החנות ,אחריות על תהליכי מכירה ועמידה ביעדים ,ליווי תהליכי התעסוקה של המתמודדים. דרישות :תואר ראשון רלוונטי-יתרון ,יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל ,יחסי אנוש מצוינים, אהבת ספרים. .1 אחראי/ת חנות לב"ש 100%משרה קו"ח נא להעביר לעדיadi@s-tov.org.il : עוזר/ת תפעול ל"קפה טוב" בפתח תקווה: 25 במסגרת התפקיד :עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם ,עבודה במטבח בית הקפה ,סיוע למנהל התפעול ,הכנת מנות וכו. דרישות :ניסיון בתחום המזון /מסעדנות – יתרון ,ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים-יתרון ,יחסי אנוש מצוינים ,יכולת הכלה וסבלנות. 50%משרה קו"ח נא להעביר לעמיתamit@s-tov.org.il : אני מבקש להזכיר לכם/ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת: https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו: www.mat.co.il/nYg וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה: www.mat.co.il/8MZ 26 בנוסף ,אתם/ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה/הצעה/רעיון לשיתוף פעולה: research@s-tov.org.il נתראה בניוזלטר הבא!
© Copyright 2024