לחץ כאן לצפייה בפסק הדין
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים בפני כבוד השופט הבכיר צבי סגל המערערת בעמל"ע 19631-40-61 והמשיבה בעמל"ע 0161-41-61 לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד רועי בראונר נגד המשיב בעמל"ע 19631-40-61 והמערער בעמל"ע 0161-41-61 נפתלי ורצברגר ע"י ב"כ עו"ד זכריה שנקולבסקי פסק דין בפניי שני ערעורים ,שהדיון בהם אוחד ,על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של 1 2 לשכת עורכי הדין (עו"ד גידי פרישטיק -אב"ד ,עו"ד אל אסמר יוסף ועו"ד רוני קשלס) ,בבד"א 3 66/860ובד"א ,1861מיום ,63.0.61אשר דחה את ערעוריהם של שני הצדדים על פסק דינו של בית 4 הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (עו"ד יואל צור -אב"ד ,עו"ד יורם 5 הירשברג ועו"ד אלי כץ) בבד"מ .90863 6 תמצית הקובלנה 7 .6 על פי האמור בקובלנה ,בין המשיב לבין בני הזוג לאה ויוסף עוזיאל (להלן" :הנפגעים", 8 .3 שכן לא התלוננו באופן רשמי כנגד המשיב) קיימת היכרות של למעלה מ 94-שנים .המשיב שימש 9 כעורך דינם הקבוע ,היה להם לחבר קרוב ,הם נעזרו בשירותיו בכל עניין ,בטחו בו וסמכו עליו 10 "בעיניים עצומות". 11 הנפגעים היו הבעלים של מקרקעין באזור הר שמואל בתחום המועצה המקומית גבעת זאב .בשנת 12 6331חתמו הנפגעים על הסכם עם עמותת משתכני הר שמואל (להלן" :העמותה") ,במסגרתו 13 התחייבו לשלם לעמותה דמי פיתוח בחלק היחסי לגודל המקרקעין .בשנת 3446נכנסה העמותה 14 להליכי כינוס ומונו לה כונסי נכסים (עו"ד לנגה ועו"ד וויל) .במסגרת תפקידם פנו כונסי הנכסים 15 לכלל משתכני הר שמואל ,ביניהם הנפגעים ,בבקשה לברר ולהסדיר את יתרת חובם לעמותה. 16 1מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים בספטמבר 3449שכלו הנפגעים את בנם בפעילות צה"ל בג'נין .לאור כך ,היו הנפגעים נתונים באבלם 1 ולא היה להם הכוח ותשומת הלב לפעול בעניינים אחרים ,בין היתר ,בפירעון החוב לעמותה. 2 לאחר שמספר פניות של כונסי הנכסים לנפגעים ,בבקשה להסדיר את חובם ,לא נענו ,הגישו כונסי 3 הנכסים ביום 63.3.3441בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי בירושלים ,במסגרתה ביקשו 4 מבית המשפט להורות על אחת מהחלופות הבאות :חיוב הנפגעים בסכום החוב ( ,)₪ 610,331או 5 לחילופין – העברת זכויותיהם של הנפגעים במקרקעין .הנפגעים שכרו את שירותיו של המשיב לטפל 6 בהליך זה. 7 המשיב הגיש לבית המשפט את תגובת הנפגעים ,בה ביקש להימנע מהעברת הזכויות במקרקעין, 8 הסביר את הנסיבות האישיות שהביאו את הנפגעים לידי כך שלא הסדירו את חובם ,וביקש לקבל 9 אורכה על מנת לנהל משא ומתן עם כונסי הנכסים במטרה להגיע להסדר מוסכם .בית המשפט 10 המחוזי נענה לבקשה. 11 ביום 39./.3441הפקידו הנפגעים בידי המשיב סך של ₪ 131,444לצורך תשלום החוב .לאחר חלופת 12 מכתבים בין המשיב לכונסי הנכסים ,ביום 31.3.3441העבירו הנפגעים למשיב ₪ 14,444נוספים 13 (סה"כ .)₪ 161,444 14 המשיב נטל את כספי הנפגעים לעצמו ,הוציאם מחשבון הנאמנות ועשה בהם לשימושו העצמי. 15 למרות מספר פניות של כונסי הנכסים למשיב ,לפיהן התקבל אישורו של הנושה ,ועל כן ניתן היה 16 להעביר את התשלום בכדי לפרוע את החוב של הנפגעים ,המשיב לא העביר את הכספים הנ"ל. 17 לבסוף ,ביום ,69.3.3464פנו כונסי הנכסים לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשר את מכירת המגרש 18 לבני הזוג מאיר ויונה טנג'י ,ולמחרת אישר בית המשפט את המכירה. 19 במהלך כל התקופה היו הנפגעים בקשר עם המשיב וביקשו לדעת מה עלה בגורל המגרש .המשיב 20 הניח את דעתם כי העניין בטיפול .מתוך הסכום שהפקידו הנפגעים בידי המשיב בשנת 3441לצורך 21 התשלום לכונסי הנכסים ( ,)₪ 161,444החזיר המשיב לנפגעים ,בחודש אוקטובר ,3466סך של 22 ₪ 311,144בלבד. 23 2מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נוכח המסכת המתוארת לעיל ,הואשם המשיב בביצוע העבירות הבאות :התנהגות שאינה 1 .9 הולמת עורך דין – עבירה לפי סעיף )9(16לחוק לשכת עורכי הדין ,התשכ"א – ( 6316להלן" :החוק") 2 – מספר עבירות; הפרת חובת נאמנות ומסירות כלפי הלקוח – עבירה לפי סעיף 10לחוק. 3 עד כאן תמצית הקובלנה. 4 הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי 5 למרות העבירות החמורות שיוחסו לו ,ניתק המשיב כל מגע עם בית הדין ,בשלב מוקדם 6 .0 מאוד של ההליך שהתנהל נגדו .למעט שני דיוני הקראה אליהם התייצב וביקש דחייה ,המשיב לא 7 נראה עוד באולם בית הדין ,ואף לא השיב בכתב לקובלנה .העדים כולם נשמעו בהיעדרו ,וכך גם 8 סיכומי הקובל .לאחר שמיעת סיכומי הקובל ,ניתנה למשיב הזדמנות להגיש סיכומים מטעמו ,או כל 9 בקשה אחרת ,ואולם גם הזדמנות זו לא נוצלה על ידו .התנהלותו של המשיב ומאמציו של בית הדין 10 לבוא לקראתו ,פורטו בהרחבה בהכרעת הדין (סעיפים .)01 -9/ 11 מטעם הקובל העידו הנפגעים – יוסף ולאה עוזיאל; וכונס הנכסים – עו"ד לנגה .כאמור ,העדים 12 העידו בהיעדר המשיב ,ונחקרו בחקירה ראשית בלבד ,תוך שבית הדין מנסה בכל זאת למצוא כף 13 זכות למשיב .בית הדין מצא את דברי העדים מהימנים ללא דופי ,וקבע כי הם משתלבים היטב עם 14 המסמכים הכתובים. 15 בית הדין קבע ,בין השאר ,כי אי העברת הסכום לייעודו אינה שנויה כלל במחלוקת ,ומכירת המגרש 16 בסופו של דבר לבני הזוג טנג'י ,למרות נכונותו של כונס הנכסים להמתין ,מדברת בעד עצמה. 17 באשר לשאלה האם המשיב נטל את הכספים לעצמו ,קבע בית הדין ,כי מדובר בדיון שלמעלה מן 18 הצורך ,שכן אין חשיבות לשאלה איזה שימוש עשה המשיב בכספים; החשוב הוא שהכספים לא 19 הועברו לייעודם בשום שלב ,ובסופו של דבר ,חלקם הארי "נעלם" מחשבונות הנאמנות .יחד עם 20 זאת ,קבע בית הדין ,כי גם עניין זה הוכח בפניו מעבר לכל ספק סביר. 21 3מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים עוד קבע בית הדין ,כי המשיב לא עדכן את הנפגעים באי העברת הכספים לייעודם אלא "מרח" 1 אותם [כהגדרת הנפגעת] עד לשלב שבו היה כבר מאוחר מדי; וכי הכספים הועברו למשיב מתוקף 2 תפקידו כעורך דין ולא במסגרת חברית ,גם אם ברקע קיימת חברות בין הצדדים. 3 בית הדין ציין ,כי להימנעותו של המשיב מלקחת חלק בהליך יש משמעות ראייתית ברורה והיא 4 מעידה באופן חד משמעי על כך שאין בפיו כל הגנה לנטען בקובלנה. 5 לאור כל אלו ,קבע בית הדין ,כי בשליחת ידו בכספי לקוחותיו ובאי הדיווח המתמשך ,על כך שלא 6 העביר את הכספים לייעודם ,עבר המשיב את העבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה – התנהגות 7 שאינה הולמת עורך דין (שתי עבירות) והפרת חובת הנאמנות והמסירות (עבירה אחת). 8 .1 בגזר הדין ,שניתן ביום ,6.63.60נחלקו דעות חברי בית הדין ,באשר לעונש שיש להשית על 9 המשיב: 10 עמדת חב"ד אלי כץ ויורם הירשברג גזרה על המשיב עונש השעיה של /שנים ,וכן עונש השעיה על 11 תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים מיום סיום ההשעיה בפועל ,והתנאי הוא שהמשיב לא יעבור 12 עבירה שעניינה שליחת יד בכספי לקוחות ויורשע בה. 13 בנימוקיהם ציינו חב"ד כץ והירשברג ,כי על דרך הכלל ,העונש על עבירה של שליחת יד בכספי 14 לקוחות הוא הוצאה מן הלשכה ,ומנו את השיקולים לחומרה במקרה דנא :סכום הכסף הגבוה בו 15 מדובר – ;₪ 161,444הנזק העצום שנגרם לנפגעים בדמות אובדן המגרש; אי שיתוף הנפגעים בגורל 16 כספי הנאמנות במשך שנים – התנהלות אשר האדירה את הנזק; העובדה כי העבירה אינה כישלון 17 חד פעמי ,אלא מתמשך ואף מתחדש ,שכן מדי פעם פנו הנפגעים למשיב וזה השיבם בכזב ש"הכל 18 בסדר"; העובדה כי רק חלק מהסכום הוחזר ,כאשר לגבי היתרה נעשה הסדר של פרישה לשנים 19 ארוכות; יחסי החברות הקרובים בין המשיב לנפגעים; היותם של הנפגעים הורים שכולים ומצבם 20 הנפשי הקשה במועדים הרלוונטיים; ועברו המשמעתי של המשיב ,בין היתר בעבירה הנושקת 21 לעבירה דנן. 22 4מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים עם זאת ,סברו חב"ד כץ והירשברג ,כי אין להתעלם במקרה זה מהנסיבות לקולא :המשיב ,כבן ,1/ 1 משמש כעורך דין מזה למעלה מ 94-שנים ,ואין ספק שבגיל זה יתקשה למצוא תחום עיסוק אחר; 2 המשיב פעל במקצועיות ובהגינות בתחום המשפט הפלילי והמנהלי ועשה זאת בצורה מיטבית, 3 פעמים רבות מבלי שקיבל תשלום הוגן בגין עבודתו; המשיב נמצא בשנים האחרונות במצב כלכלי 4 ורפואי קשה; המשיב לקח אחריות על מעשיו והביע צער ,במסגרת דיון הטיעונים לעונש; המשיב 5 הוא שחשף עצמו להליך המשמעתי בכך שהעיד לטובת הנפגעים בתביעה שהגישו כנגד כונס הנכסים. 6 לאחר שקילת מכלול הנתונים ,ולא בלי התלבטות ,החליטו חב"ד להקל במעט עם המשיב וגזרו עליו 7 את עונש ההשעיה המוזכר לעיל .עוד סברה עמדת הרוב ,כי לאור ההסדר אליו הגיעו המתלוננים עם 8 ועדת החסד של בית הכנסת הר נוף ,לפיו תשלם העמותה לנפגעים ₪ 314,444ב 14-תשלומים שווים 9 וצמודי מדד ,ו ₪ 314,444-נוספים ישולמו לאחר אורך ימיהם ושנותיהם של הורי המשיב או אשתו 10 (המשיב מצידו התחייב לספק לוועדת החסד שירותים משפטיים בהיקף של ₪ 3,144בחודש); לאור 11 העובדה כי הנפגעים לא התלוננו בפני הלשכה על מעשי המשיב; ולאור מצבו הכלכלי של המשיב ,אין 12 מקום לחייבו בפיצוי הנפגעים .בנוסף ,לפנים משורת הדין ,וחרף התנהלותו ,הוחלט שלא לחייבו 13 בהוצאות הלשכה. 14 באשר להצעת ב"כ המשיב ,לפיה תישלל מהמשיב האפשרות להמשיך ולעסוק בתחומים בהם כשל, 15 היינו בתחומים הכרוכים בטיפול כספי לקוחות ,כך שרישיונו יוגבל באופן שיוכל לייצג לקוחות אך 16 בהליכים פליליים ומנהליים ,סברו חב"ד ,כי הצעה זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק: 17 "פרשנות המונח 'השעיה' בסעיף (56ב) ככולל 'גם הגבלת עיסוק חלקית' 18 אינה עולה בקנה אחד עם לשון סעיף (56ב) והיא אינה מתיישבת עם יתר 19 הוראות החוק .כידוע ,חוק לשכת עורכי הדין אינו מאפשר מתן רישיון חלקי 20 לעיסוק בעריכת דין .מי שעומד בתנאים הקבועים בחוק לשמש כעורך דין 21 (ר' סעיף 40לחוק) רשאי לעסוק בכל הפעולות שנתייחדו לעורך דין לפי 22 סעיף 44לחוק .אין בחוק אפשרות לסייג את רישיונו של עורך דין לעסוק 23 בתחום אחד ולא בתחום אחר .יתרה מכך ,טענת הנאשם עומדת בסתירה 24 5מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים לסעיף (39א) לחוק האוסר על עורך דין שהושעה לעשות כל 'פעולה 1 שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין' .הדבר עולה בקנה אחד גם עם האיסור 2 שנקבע בסעיף 63ד לחוק לשכת עורכי הדין על השתתפות ברווחים של 3 חברת עורכי דין בזמן השעייתו של עורך דין .ב"כ הנאשם לא הפנה 4 לאסמכתא כלשהי התומכת בטענתו .על כן אין באפשרותנו לקבל את טענת 5 הנאשם בעניין זה". 6 (שם ,סעיף .)60 7 אב"ד ,יוא ל צור ,בדעת המיעוט ,סבר ,כי בטרם מתן גזר הדין יש לשקול שיקולים חוקתיים ,ביניהם 8 העובדה כי השעיית עורך דין פוגעת הן בחופש עיסוקו והן בקניינו .נוכח אלו ,לעמדתו ,חשוב שתהיה 9 לא רק מידתיות אלא גם זהירות יתר ואף מידה של רחמים המתחייבים מנסיבות המקרה דנא. 10 לפיכך ,סבר ,כי יש להשית על המשיב עונש השעיה של 91חודשים ,שמתוכם 30חודשי השעיה בפועל 11 ו 63-חודשי השעיה על תנאי למשך שנתיים ,מיום סיום ההשעיה בפועל ,והתנאי הוא שהמשיב לא 12 יורשע בעבירות בהן הורשע בתיק דנן. 13 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 14 לבית הדין המשמעתי הארצי הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים :בבד"א 66/860ערערה 15 .1 המערערת על קולת העונש שנגזר בגזר הדין; בבד"א 1861ערער המשיב הן על הכרעת הדין והן על 16 חומרת העונש. 17 בית הדין המשמעתי הארצי דחה את שני הערעורים. 18 הערעור על הכרעת הדין 19 בית הדין הארצי קבע ,כי אין לקבל את טענת ב"כ המשיב ,לפיה לאור חומרת האישומים 20 .6 וחומרת העונש הצפוי למרשו ,היה על בית הדין המחוזי למנות מיוזמתו סניגור למשיב .לעמדת ב"כ 21 המשיב ,בהיעדר מינוי כאמור ,יש להשיב את התיק לדיון מתחילתו לבית הדין המחוזי ,על מנת 22 6מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים לאפשר חקירה נגדית מחדש של עדי הקבילה .בית הדין הארצי קבע ,כי בית הדין המחוזי נהג עם 1 המשיב ברוחב לב ולפנים משורת הדין כשנענה לבקשות דחייה מטעמו ,נתן לו מספר הזדמנויות 2 למצוא לעצמו ייצוגִ ,אפשר לו לחקור את העדים במספר הזדמנויות שונות ולהגיש את תשובתו 3 לאישומים וסיכומיו או כל בקשה אחרת במספר מועדים ,וכל זאת על אף שהמשיב לא התייצב 4 לדיונים ואף מבלי שביקש לדחות את המועדים .בית הדין הארצי ציין ,כי המשיב ,עו"ד בעל ניסיון 5 עשיר בתחומי המשפט הפלילי והמנהלי ,מוחזק כבקיא וכיודע כי באפשרותו לשכור שירותי סנגור, 6 ולחילופין – לבקש מינוי מטעם הלשכה ,ואף על פי כן לא ביקש זאת .עוד ציין בית הדין הארצי ,כי 7 לא נמצאה בדין חובת מינוי סנגור באורח יזום מטעם בית הדין המשמעתי ,וכי האנלוגיה אותה 8 ביקש ב"כ המשיב לערוך לחובת מינוי הסנגור הקיימת בסדר הדין הפלילי ,אינה במקומה ,עת מטבע 9 הדברים החברים בלשכת עורכי הדין הינם עורכי דין בעצמם. 10 בית הדין הארצי הוסיף ,כי אין בסיס לטענות המשיב כי הכספים הועברו אליו רק במסגרת 11 משפחתית-חברית ו8או שנוצר ספק סביר ביחס לקביעה אם הסכום הועבר למשיב במסגרת תפקידו 12 כעורך דין. 13 הערעורים על גזר הדין 14 בית הדין הארצי הקדים וציין ,כי העבירה בה הורשע המשיב – עבירת שליחת יד בכספי 15 ./ לקוחות ,דינה לרוב – הרחקה לצמיתות מהלשכה .זאת ,נוכח החומרה היתרה של עבירות מסוג זה, 16 העלולות לחתור תחת האמון שהציבור רוחש למקצוע עריכת הדין .יחד עם זאת ,קבע בית הדין 17 הארצי כי עיון בפסיקת בתי הדין המשמעתיים מעלה כי עד כה לא קיימת אחידות בחומרת העונש 18 שמוטל על עורך דין שסרח והורשע בעבירת שליחת היד. 19 לדידו של בית הדין הארצי ,הגיעה העת לקבוע נורמת ענישה אחידה לפיה עורך דין שהורשע בעבירת 20 שליחת יד ,דינו לרוב – הרחקה לצמיתות מהלשכה .רק אם יעלה בידו להראות כי מתקיימות לגביו 21 נסיבות מיוחדות ,המצדיקות לסטות מנורמת הענישה המקובלת לעבירה זו ,ניתן יהיה לשקול שלא 22 להרחיקו לצמיתות מהלשכה. 23 7מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים לבסוף ,ולאחר ששקל את הנסיבות והשיקולים לחומרה ולקולא ,הגיע בית הדין הארצי לכלל 1 מסקנה כי אין להתערב בגזר הדין של בית הדין המחוזי .בית הדין הארצי ציין ,כי לו היה דן בעניין 2 זה במסגרת של ערכאה דיונית ,או אז ,ייתכן ובנסיבות העניין העונש אותו היה פוסק הוא הרחקה 3 לצמיתות מן הלשכה ,זאת במיוחד נוכח גובה הסכום ,משך הזמן בו "מרח" המשיב את הנפגעים 4 והעובדה שהנפגעים יקבלו ,ככל הנראה ,את מלוא כספם בחזרה רק בעוד שנים רבות .יחד עם זאת, 5 קבע בית הדין ,כי לא מצא בעונשים שגזר בית הדין המחוזי סטייה ברורה ממדיניות הענישה 6 הראויה ,ועל כן בחר שלא להתערב בעונש שנגזר. 7 הערעורים שבפניי וטענות הצדדים 8 עמל"ע – 19631-40-61ערעור המערערת (ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין) 9 ערעור המערערת מכוון כנגד קולת העונש .לטענת המערערת ,שגה בית הדין הנכבד קמא, 10 .3 שעה שלא התערב בגזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי ,אשר הטיל על המשיב עונש החורג 11 באופן משמעותי לקולא מהעונש הראוי בנסיבות העניין. 12 המערערת טוענת כי ,העובדות המפורטות בכתב הקובלנה ,אשר אומצו על ידי בית הדין המחוזי 13 והארצי ,מציגות התנהלות חמורה ביותר של עורך דין ,שמעל בכספי לקוחותיו בסכום של 161,444 14 .₪רק חלק מהכספים הוחזר ( – )₪ 311,144חמש שנים לאחר מכן – וזאת בעקבות גילוי המעילה. 15 עוד טוענת המערערת ,כי שגה בית הדין קמא בכך שלא נתן ביטוי מספיק בגזר הדין לחומרת מעשיו 16 של המשיב ,ובמיוחד לעובדה כי למשיב הרשעות קודמות רבות בעבירות משמעת ,אשר בגינן אף 17 הושעה בעבר שלוש פעמים מחברותו בלשכה .כמו כן ,טוענת המערערת כי אין בנסיבות לקולא ,אותן 18 מנה בית הדין קמא (הנפגעים לא התלוננו כנגד המשיב; המשיב חשף את עצמו להליך המשמעתי), 19 כדי לסטות מהנורמה אותה קבע בית הדין קמא בעצמו. 20 נוכח נסיבות אלו ,טענת המערערת היא ,כי המקרה דנן נמצא ברף הגבוה ביותר של העבירות שעניין 21 שליחת יד בכספי לקוחות ולפיכך ,העונש הראוי הוא הוצאתו של המשיב מהלשכה לצמיתות. 22 8מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים 1 עמל"ע – 0161-41-61ערעור המשיב (עו"ד ורצברגר) 2 ערעור המשיב מכוון הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין. 3 לעניין הכרעת הדין טוען המשיב ,כי לא ניתן הפירוש הנכון למוצג ת – 68מכתב מבני הזוג 4 .64 עוזיאל ,בו הם מבקשים להימנע מנקיטת הליכים משמעתיים כנגד המשיב ,ומציינים כי כל שנעשה 5 היה במסגרת חברית ומשפחתית ,על רקע קשרי ידידות קרובה עם משפחת ורצברגר מעל ל 94-שנים. 6 לטענת המשיב ,לאור מוצג ת 68יש לקבוע כי סכום הכסף הגיע לידיו במסגרת חברית ,ולמצער כי 7 נוצר ספק סביר ביחס לאפשרות שסכום הכסף הגיע לידיו במסגרת תפקידו כעורך דין .בין כך ובין 8 כך ,טענת המשיב הינה כי דינו לצאת זכאי. 9 עוד טוען המשיב ,כי שגה בית הדין המשמעתי המחוזי עת ניהל את ההליך ללא נוכחותו ומבלי שהיה 10 מיוצג .לטענת המשיב ,נוכח האפשרות כי יוטל עליו עונש כה דרמטי ,כגון השעיה ,חלה חובה על בית 11 הדין למנות לו סנגור .כתימוכין לעמדתו ,ביקש ב"כ המשיב ללמוד מהוראות סדר הדין הפלילי 12 (סעיפים 61א ו61-ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,תשמ"ב – ,)63/3לפיהן נאשם הצפוי 13 לעונש מאסר (ולו בעבודות שירות) יהא מיוצג על ידי סנגור .לטענת המשיב ,אין כל ספק כי גזר דין 14 של השעיה מעיסוק במקצוע עריכת הדין לכל פרק זמן ,ובוודאי לתקופה של שנים ,הינו חמור יותר 15 מ עונש של מאסר בעבודות שירות ,לפרק זמן קצר ,שלא יכול לעלות על שישה חודשים .לכן ,אם 16 במקרה האחרון ישנה חובת מינוי סנגור ,הרי שראוי היה להחיל נורמה זו גם בעניינו של המשיב. 17 לאור זאת ,עותר המשיב לביטולה של הכרעת הדין והחזרת הדיון לבית הדין המחוזי ,אשר ידון 18 בתיק מתחילתו. 19 לעניין גזר הדין ,טוען המשיב כי בית הדין המחוזי והארצי החמירו עמו יתר על המידה ,שכן 20 .66 נוכח נסיבותיו האישיות – גילו (כבן ) 1/ומצבו הבריאותי הרעוע ,משמעותה של השעיה לשמונה 21 שנים הינה השעיה לצמיתות דה פקטו. 22 9מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים עוד טוען המשיב ,כי הערכאות הקודמות לא נתנו את המשקל הראוי לכך שלא הוגשה תלונה מצד 1 משפחת עוזיאל ,אלא שהמשיב בעצמו ,מתוך רגש פנימי של הגינות וקבלת אחריות ,חשף את סיפור 2 המעשה בבית המשפט המחוזי ,מתוך ניסיון לסייע לבני הזוג בהליך שניהלו מול כונס הנכסים. 3 המשיב הוסיף ,כי עשה כן מתוך מודעות מלאה ,שכן מתוקף היותו עורך דין העוסק בתחום הפלילי, 4 אין ספק שהבין את המשמעות שעלולה לנבוע מעדותו בבית המשפט; לא ניתן המשקל הראוי לכך 5 שהמשיב הגיע להסדר כספי עם משפחת עוזיאל; לא ניתן המשקל הראוי לכך שלא הוכח כי סכומי 6 הכסף הגיעו לכיסו של המשיב. 7 לבסוף ,טוען המשיב כי ראוי היה לקבל את הצעתו ולסווג את רישיונו כך שיוכל לעסוק בתחום שלא 8 כרוך בכספי לקוחות .ב"כ המשיב ציין ,כי אמנם ,ככל הידוע ,אין תקדים לקביעה שכזו בבתי הדין 9 למשמעת של הלשכה ,אך לעמדתו" ,לא שמענו" או "לא ראינו" אינה ראיה .לדבריו ,האפשרות 10 המשפטית קיימת ויש לבחון אותה לגופו של עניין. 11 ביום 34.1.61הגישה המערערת עיקרי טיעון מטעמה ,המתייחסים בעיקר לנימוקי ערעורו 12 .63 של המשיב על הכרעת הדין .לטענת המערערת ,הרשעתו של המשיב היא כדין ,והיא נסמכת על מארג 13 ראיות מוצק ,הכולל ,בין היתר ,את עדויות בני הזוג עוזיאל ,את עדותו של עו"ד לנגה (כונס הנכסים), 14 וכן מסמכים ותכתובות בזמן אמת ,שיש בהם כדי לחזק את העדויות הנ"ל ,לרבות מכתבים של 15 המשיב עצמו .באשר למסמך ת ,68טוענת המערערת ,כי המדובר במסמך שערך המערער ונחתם על 16 ידי בני הזוג עוזיאל בדיעבד ,ואין בו כדי להוכיח שהכספים עברו למשיב במסגרת חברית ושלא 17 מתוקף תפקידו כעורך דין .בנוגע לטענת המשיב כי לא היה מיוצג ,הוסיפה המערערת כי אין מקום 18 לגזור גזירה שווה בין נאשם בפלילים לבין עורך דין שעומד לדין משמעתי וזאת ,בין היתר ,משום 19 שעורך דין הוא בעל השכלה משפטית ,יכול לייצג את עצמו ומבין את ההשלכות של ייצוג עצמי, 20 היעדר ייצוג והיעדרות מלהופיע לדיונים. 21 דיון והכרעה 22 11מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים לאחר שעיינתי בהודעות הערעור של הצדדים ובעיקרי הטיעון מטעם המערערת; לאחר 1 60. שבחנתי את החלטות בית הדין המשמעתי המחוזי ובית הדין המשמעתי הארצי; לאחר שהאזנתי 2 רוב קשב לטענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ביום ,96.1.61הגעתי לכלל מסקנה כי דין שני 3 הערעורים להידחות .להלן יפורטו נימוקיי. 4 הערעור על הכרעת הדין 5 מושכלות יסוד הן ,כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי 6 .61 הערכאה הדיונית ,אלא במקרים חריגים .כך בכלל – ומקל וחומר ,נוכח מעמדו הייחודי של בית 7 משפט זה ,בשבתו כערכאה שלישית הדנה בערעור שני על קביעותיו של בית הדין המשמעתי המחוזי 8 (על"ע 1316841הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ' עו"ד שרה דוידוביץ' (פורסם 9 במאגרים ;)/.6.64 ,עמל"ע (י-ם) 6491843עו"ד מאיר קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין 10 בתל-אביב (פורסם במאגרים.))36.6.66, 11 בטענתו ,כי לא ניתן הפירוש הנכון למסמך ת – 68מכתבם של בני הזוג עוזיאל ,מבקש 12 .61 המשיב באופן מובהק מבית משפט זה להתערב בקביעות של עובדה ומהימנות .בית הדין המחוזי 13 שמע את העדים ,התרשם מהם באופן בלתי אמצעי ,העריך את מהימנותם וקבע באופן שאינו 14 משתמע לשני פנים כי הכספים הועברו למשיב מתוקף תפקידו כעורך דין ולא במסגרת חברית ,גם 15 אם ברקע קיימת חברות בין הצדדים: 16 "המכתב ת ,1/בו נאמר כי כל שנעשה הוא במסגרת חברית ומשפחתית ,הוא 17 מכתב מלאכותי ומוזמן שנועד לקדם בדיוק הליך כגון זה שבפנינו ,וכפי 18 שהסבירו המתלוננים [המכונים בפסק דין זה "הנפגעים -צ' ס'] – תיאור 19 הדברים בו אינו משקף את המציאות .העובדה כי המכתב ממוען ללשכת 20 עורכי הדין והיא מתבקשת בו שלא לנקוט בהליכים נגד הנאשם ,מדברת בעד 21 עצמה". 22 (הכרעת הדין ,סעיף .)13 11מתוך 61 23 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים הכרעת דינו של בית הדין המחוזי ,שאושרה על ידי בית הדין הארצי ,מפורטת ומנומקת כדבעי ,ולא 1 מצאתי כל סיבה להתערב בממצא עובדתי זה שנקבע בה. 2 לגופם של דברים אציין ,כי מעדותם של בני הזוג עוזיאל בפני בית הדין המחוזי עולה בבירור 3 .66 כי סכום הכסף הועבר למשיב בנאמנות ובכדי להסדיר את חובם אל מול עמותת משתכני הר שמואל 4 ממנה הם רכשו את המגרש (פרוטוקול דיון מיום 6.6.69בבד"מ -90863עמ' ,3ש' ;33 -69עמ' ,1ש' 5 .) 63 -3יתרה מכך ,הגב' לאה עוזיאל שטחה בעדותה את הנסיבות שהובילוהּ לחתום על המסמך 6 ת:68 7 "ש .האם את מזהה את המסמך שאני מציג לך? 8 ת .כן .ערך אותו נראה הנאשם .מי שעמד אחרי המסמך זה הרב הורנשטיין. 9 מי שחתום זה אני ובעלי .הנסיבות שהובילו אותנו לחתום -זו הייתה עסקה 10 חבילה .וועדת החסד רצתה לשקם את הנאשם .מטרתנו הייתה להפחית את 11 הנזק שלנו ככל האפשר .אחרי שהפרשה התפוצצה יכולנו ללכת ולהתלונן 12 במשטרה .לא עשינו זאת כי בכל אופן ...זכר לימים הטובים .כאב לי הלב על 13 האישה ועל הילדים .לא נעים בתור חברים .מצד שני נודה על האמת כסף 14 מהמשטרה לא מגיע .המכתב היה חלק מההסכם .עבורי הוא היה ראה 15 וקדש .הוא היה נדבך בסיסי לחתימת ההסכם .כלומר אם לא היינו מסכימים 16 למכתב לא היה נחתם ההסכם .מה שכתוב במכתב הוא נכון .מקריאה 17 מהמכתב .החלק הלא מדויק היה – במסגרת חברית ומשפחתית הוא לקח לי 18 כס ף .היה לו יותר קל לקחת כסף שלנו ולא של אחרים כי קל למרוח אותנו כי 19 יש בינינו יחסי אמון אמיתיים."... 20 (שם ,עמ' ,1ש' 04ואילך). 21 בית הדין המחוזי קבע כי ,עדויות בני הזוג עוזיאל אמינות לחלוטין (הכרעת הדין ,סעיפים 6/ו)39- 22 ואיני מוצא כל מקום לשנות מקביעה זו. 23 12מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים אין בידי לקבל גם את טענתו השנייה של המשיב ,כי שגה בית הדין המשמעתי המחוזי עת 1 .6/ ניהל את ההליך ללא נוכחותו ומבלי שהיה מיוצג ,שכן נוכח האפשרות כי יוטל עליו עונש כה דרמטי, 2 כגון השעיה ,חלה חובה על בית הדין למנות לו סנגור. 3 כפי שפורט בהרחבה בהכרעת דינו ,בית הדין המחוזי עשה כברת דרך לכיוונו של המשיב בעת ,שבין 4 היתר ,נענה לבקשותיו השונות לדחיית דיונים ,ומשלא התייצב לדיונים שנקבעוִ ,אפשר לו להגיש 5 תשובה מפורטת בכתב לכתב הקובלנה ,להודיע האם הוא מעוניין לחקור את מי מהעדים בחקירה 6 נגדית ,לסכם בכתב או להגיש כל בקשה אחרת (הכרעת הדין ,סעיפים .)01 -9/עוד יצוין ,כי המשיב 7 ביקש לדחות את הדיון פעמיים (דיונים מיום 30.9.69ו )36.0.69-בכדי להעמיד לעצמו ייצוג ,ומכך 8 עולה כי היה מודע לחשיבות הדבר ,ויכול היה לבקש מבית הדין למנות לו סנגור ככל שסבר כי יש 9 בכך צורך. 10 כפי שהוזכר בפסק דינו של בית הדין הארצי ,אין בדין חובת מינוי סנגור באורח יזום מטעם בית 11 הדין המשמעתי .ולא בכדי .מסכים אני עם קביעתו של בית הדין הארצי כי אין לערוך אנלוגיה 12 מהוראות סדר הדין הפלילי לדין המשמעתי של עורכי הדין וזאת ,בין היתר ,משום שעורך דין הוא 13 בעל השכלה משפטית ,יכול לייצג את עצמו ומבין את ההשלכות של ייצוג עצמי ,היעדר ייצוג 14 והיעדרות מלהופיע לדיונים. 15 ביני לביני אציין ,כי במסגרת ערעורו על גזר הדין טוען המשיב שלא ניתן המשקל הראוי לכך שהוא 16 בעצמו חשף את הדברים בבית המשפט המחוזי ,וזאת מתוך ניסיון לסייע לבני הזוג בהליך שניהלו 17 מול כונס הנכסים .בהקשר זה טען המשיב ,כי עשה כן מתוך מודעות מלאה ,שכן מתוקף היותו עורך 18 דין העוסק בתחום הפלילי ,אין ספק שהבין את המשמעות שעלולה לנבוע מעדותו בבית המשפט. 19 לדידי ,אין באפשרות המשיב להחזיק את החבל משני קצותיו ולטעון מחד גיסא ,כי היה על בית הדין 20 למנות לו סנגור ללא קשר למעמדו ומקצועו ,ומאידך גיסא לטעון כי יש לייחס משמעות ומשקל 21 מיוחד לפעולותיו על רקע היותו עורך דין העוסק בתחום הפלילי. 22 הערעורים על גזר הדין 23 13מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים .63 מעמדו המיוחד של בית משפט זה עולה אף ביתר שאת ,עת אנו נדרשים לבחון את מדיניות הענישה שנקבעה על ידי בתי הדין המשמעתיים: 1 2 "בעניינים משמעתיים ,מן הרצוי הוא ,כי בתי הדין של לשכת עורכי הדין הם 3 שיתוו את מדיניות הענישה; כפי שנקבע לא אחת ,לא בנקל יתערבו בתי 4 המשפט בהחלטתם (ראו על"ע 5656/45הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין 5 בתל אביב-יפו נ' עו"ד חיים [פורסם במאגרים]; על"ע 0000/33הועד המחוזי 6 של לשכת עורכי-הדין בירושלים נ' וינוגרד ,פ"ד נה(".))311-314 ,346 )6 7 (בר"ש 3/30863ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין ,מחוז תל אביב נ' מאיר זיו (פורסם 8 במאגרים)64.41.3463 , 9 בדומה ,נקבע בפרשה אחרת כי: 10 "התוויית מדיניות הענישה בעניינים משמעתיים ראוי לה שתיעשה בבתי 11 הדין המשמעתיים – 'בית משפט זה אינו מתערב בשיקול דעתם של בתי הדין 12 המשמעתיים באשר לעונש המוטל על ידם ואינו נוהג לשים עצמו כערכאת 13 ערעור נוספת על החלטותיהם .כבר נאמר לא אחת שבתי הדין המשמעתיים 14 יסללו את 'שביל המותר והאסור בהליכותיהם של עורכי דין' (על"ע 1950/40 15 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' סלוביק ,פ"ד נט(,999 )4 16 ,905מפי השופטת ארבל (להלן עניין סלוביק); ראו גם על"ע 1419/49הועד 17 המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ' אלמקייס [פורסם במאגרים] 18 (".))4443 19 (בר"ש 0396869שי חיימוב ,עו"ד נ' לשכת עורכי הדין (פורסם במאגרים.))41.4/.3469 , 20 במקרה דנא ,הן בית הדין המחוזי והן בית הדין הארצי נימקו בהרחבה את שיקוליהם 21 לעניין העונש שהוטל על המשיב ,וביניהם תיארו את החומרה היתרה של עבירת שליחת היד בכספי 22 .34 14מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים לקוחות וציינו ,כי על דרך הכלל ,העונש על עבירה זו הוא הוצאה מן הלשכה .יחד עם זאת ,אין 1 מדובר בעונש אוטומטי ועל כן ,לאור השיקולים לקולא הקיימים במקרה דנא וביניהם :גילו של 2 הנאשם ,פועלו רב השנים ,מצבו הבריאותי והכלכלי ,העובדה שלא הוגשה נגדו תלונה על ידי 3 הנפגעים ושהוא זה שחשף עצמו להליך המשמעתי; הוחלט לגזור על המשיב עונש השעיה ממושכת 4 בן /שנים. 5 סבורני ,כי אין בעונש שנגזר משום סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה .העונש שהוטל מאזן 6 בין השיקולים לחומרה ולקולא – אכן ,נוכח גילו של המשיב וההשעיה הממושכת שנגזרה סביר כי 7 יקשה עליו לחזור ולעסוק במקצוע עריכת הדין .ואולם ,אין להקל עמו עוד יותר ממה שכבר הוקל, 8 שכן עבירת שליחת היד בכספי לקוחות הינה מהעבירות החמורות ביותר אותן יכול לבצע עורך דין, 9 תוך ניצול תפקידו ומעמדו. 10 כמו כן ,אין בידי לקבל את הצעת המשיב לסווג את רישיונו כך שיוכל לעסוק בתחום שלא 11 .36 כרוך בכספי לקוחות .מסכים אני עם העמדה שהובעה על ידי בית הדין המחוזי ,כי הצעת המשיב 12 אינה עולה בקנה אחד עם החוק. 13 אכן ,סעיף ( 6/ג) לחוק מעניק לבית הדין סמכות להשעות באופן זמני עורך דין מעיסוק במקצוע אף 14 באופן חלקי בלבד ,ולאסור עליו פעילות באופן מסווג .ברם ,סעיף זה מתייחס למצב דברים ייחודי, 15 בו מתבקשת השעיה זמנית של עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי, 16 בשל עבירה פלילית שיש בה משום קלון ,וזאת עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי. 17 אין ללמוד מסעיף זה לעניין סמכות הענישה של בית הדין המשמעתי הקבועה בסעיף 1/לחוק. 18 במאמר מוסגר יצוין ,כי בהחלטתי מיום 61.9.61בעמל"ע (י-ם) 100/6-43-61ורצברגר נ' לשכת 19 עורכי הדין – מחוז ירושלים ,עיכבתי את ביצוע עונש ההשעיה שנגזר על המשיב באופן חלקי ,כך 20 שיוכל להמשיך ולטפל בלקוחות הקיימים במשרדו ולא יוכל לקבל לטיפולו לקוחות חדשים .זאת, 21 בעיקר מתוך רצון להתחשב בלקוחות אשר עניינם עדיין תלוי ועומד ומצריך את טיפולו של עורך 22 הדין. 23 15מתוך 61 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עמל"ע 69135-40-16לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים נ' ורצברגר עמל"ע 0616-46-16ורצברגר נ' לשכת עורכי הדין -מחוז ירושלים הנה כי כן ,סבורני ,כי השעיה חלקית או מסווגת שמורה למצבים בהם טרם הסתיימו ההליכים כנגד 1 עורך הדין ,ואף במצבים אלו יש להשתמש בה במשורה (ראו החלטתי מיום 61.0.61באותו תיק ממש 2 לפיה אין להאריך את עיכוב הביצוע הראשוני שניתן). 3 סוף דבר 4 .33 מן המקובץ לעיל עולה ,כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי .הערעור 5 נדחה אפוא. 6 המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לידי ב"כ הצדדים. 7 ניתן היום ,י"ד תמוז תשע"ה 46 ,יולי ,3461בהעדר הצדדים. 8 9 חתימה 10 11 12 13 14 16מתוך 61
© Copyright 2024