1. No category

‫בית הספר לחינו‬
‫ע"ש חיי וג'וא קונסטנטינר‬
‫החוג לחינו מיוחד וייעו חינוכי‬
‫בש האבות‬
‫מעורבות אבות גרושי לאמשמורני בחיי ילדיה‬
‫עבודה לקראת התואר "מוסמ למדעי רוח" )‪(MA‬‬
‫במגמה לייעו חינוכי‬
‫עלידי‬
‫נועה ענבר‬
‫העבודה בוצעה בהנחיית של פרופ' רחל ארהרד ופרופ' אורנה כה‬
‫נובמבר ‪2012‬‬
‫‪i‬‬
‫תודות‬
‫לפרופ' רחל ארהרד ולפרופ' אורנה כה‬
‫על ההנחיה המעשירה‪ ,‬המאתגרת והמקצועית‪.‬‬
‫על החשיבה והתמיכה בשלבי השוני של עבודת המחקר‬
‫והבעת האמו שהביאו עבודה זו אל קו הסיו‪.‬‬
‫לעופר‬
‫על ההבנה והתמיכה החמה בכל צעד לאור הדר‪,‬‬
‫ועל ההורות המשותפת לשני ילדינו‪.‬‬
‫לאימי היקרה‬
‫על העזרה והתמיכה הפעילה ביותר שאפשרה סיו עבודה זו‪.‬‬
‫ולסיו‬
‫אני רוצה להודות לכל האבות אשר השתתפו במחקר‪,‬‬
‫פתחו את לבב והסכימו לדבר על נושא כה רגיש וסבו‪.‬‬
‫חלק תיארו מצב של חוסר אוני בשל איבוד הקשר היומיומי ע ילדיה‪,‬‬
‫חלק סיפרו על קשיי בהתנהלות מול גרושת‪,‬‬
‫וחלק על השלמה ע המצב הקיי‪.‬‬
‫הקושי והמורכבות עלו מדברי כול‪ ,‬לצד אהבה גדולה ודאגה לילדיה‪.‬‬
‫כולי תקווה כי העיסוק ההול וגובר באבהות המודרנית יתרו להעלאת המודעות בנושא‪,‬‬
‫לשמיעת קול של האבות ולהגברת מעורבות בחיי ילדיה‪.‬‬
‫‪ii‬‬
‫תקציר‬
‫מטרת מחקר זה הינה לבחו את הגורמי הקשורי למעורבות אבות גרושי לאמשמורני בחיי‬
‫ילדיה‪ ,‬תו התייחסות למאפייני אישיי של האב וההיסטוריה ההתפתחותית שלו‪ .‬המחקר מתבסס‬
‫על המודל המערכתי של בלסקי )‪ ,(Belsky, 1984‬לפיו קיימי קשרי בי משתני הקשורי לאב לבי‬
‫מעורבותו בחיי ילדיו‪.‬‬
‫הידע האמפירי בנושא הינו מצומצ ביותר‪ ,‬ולאור מספר ההול וגדל של ילדי להורי גרושי‬
‫בישראל‪ ,‬המחקר הנוכחי מהווה נדב נוס! בגו! הידע בתחו האבהות בכלל ובתחו אבות גרושי לא‬
‫משמורני בישראל‪ ,‬בפרט‪.‬‬
‫המדג כלל ‪ 102‬אבות גרושי לאמשמורני‪ .‬המידע נאס! באמצעות שאלוני דיווח עצמי העוסקי‬
‫במעורבות האבות בחינו והתפתחות ילדיה‪ ,‬ההתנסויות שלה ע אביה והאמונה ביכולת‬
‫ההורית‪ .‬בנוס!‪ ,‬השיבו האבות על שאלו רקע המורכב משלוש קבוצות של משתני; משתני סוציו‬
‫דמוגרפיי‪ ,‬מאפייני המערכת המשפחתית )משתני מבניי( ומשתני הקשורי לתהלי הגירושי‬
‫בשלביו השוני‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדי על קשר חזק בי אמונת האבות ביכולת להיות אבות משמעותיי עבור‬
‫ילדיה‪ ,‬לבי מעורבות בחייה‪ .‬ע זאת‪ ,‬לא נמצא קשר בי ההתנסות של האב ע אביו שלו בילדות‬
‫לבי מעורבותו בחיי ילדיו‪ .‬באשר למשתני הרקע‪ ,‬נמצאו קשרי בי גיל האבות‪ ,‬מצב הכלכלי ומספר‬
‫שנות השכלה לבי מעורבות בחיי ילדיה; ככל שהאבות יותר צעירי מבוססי ומשכילי‪,‬‬
‫מעורבות בחיי ילדיה גדלה‪ .‬עוד נמצא כי משתני שוני הקשורי להסדרי הראייה‪ ,‬כגו קיומ של‬
‫ימי קבועי בהסדר‪ ,‬תורמי למעורבות‪ .‬הדיו בממצאי נער תו התייחסות לשינויי בתפיסת‬
‫התפקיד של אבות בכלל ואבות גרושי בפרט‪ ,‬ולמורכבות הנוצרת מסיו קשר הנישואי ויציאת האב‬
‫למגורי מחו& למערכת המשפחתית‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מסייעי בהבנת המשתני התורמי למעורבות רבה יותר של אבות גרושי בחיי‬
‫ילדיה‪ .‬ידע זה יכול לסייע לגורמי הטיפוליי בקביעת יעדי טיפול ממוקדי‪ ,‬מתו הבנה שעלמנת‬
‫שהמעורבות ההורית תגדל‪ ,‬אבות לא משמורני נזקקי לרמה גבוהה של בטחו עצמי ביכולת לתפקד‬
‫כהורי משמעותיי עבור ילדיה‪ ,‬דבר אותו נית לטפח באמצעות הדרכה ממוקדת במיומנויות‬
‫הוריות‪.‬‬
‫‪iii‬‬
‫אבי היה אלוהי ולא ידע‪/‬יהודה עמיחי‬
‫אבי היה אלוהי ולא ידע‪.‬‬
‫הוא נת לי את עשרת הדברות לא ברע ולא בזע‪,‬‬
‫לא באש ולא בענ אלא ברכות ובאהבה‪.‬‬
‫והוסי! לטופי והוסי! מלי טובות‪,‬והוסי! "אנא"‬
‫והוסי! "בבקשה"‪.‬‬
‫וזימר זכור ושמור בניגו אחד והתחנ ובכה בשקט‬
‫בי דיבר לדיבר‪,‬‬
‫לא תישא ש אלוהי לשוא‪ ,‬לא תישא‪ ,‬לא לשוא‪,‬‬
‫אנא‪ ,‬אל תענה ברע עד שקר‪.‬‬
‫וחיבק אותי חזק ולחש באוזני‪,‬‬
‫לא תגנוב‪ ,‬לא תנא!‪ ,‬לא תרצח‪.‬‬
‫וש את כפות ידיו הפתוחות על ראשי בברכת יו כיפור‪.‬‬
‫כבד‪ ,‬אהב‪ ,‬למע יאריכו ימי על פני האדמה‪.‬‬
‫וקול אבי לב כמו שער ראשו‪.‬‬
‫אחר כ הפנה את פניו אלי בפע האחרונה‬
‫כמו ביו שבו מת בזרועותי‬
‫ואמר‪ :‬אני רוצה להוסי! שניי לעשרת הדברות‪:‬‬
‫הדיבר האחדעשר‪" ,‬לא תשתנה"‬
‫והדיבר השנייעשר‪" ,‬השתנה‪ ,‬תשתנה"‬
‫כ אמר אבי ופנה ממני והל‬
‫ונעל במרחקיו המוזרי‪.‬‬
‫מתו ספר‪" :‬פתוח סגור פתוח" תל אביב ‪ 1998‬ע' ‪85‬‬
‫‪iv‬‬
‫תוכ ענייני‬
‫סקירת ספרות ‪1 ..............................................................................................‬‬
‫הקדמה ‪1 .......................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬אבהות ‪................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1.1‬שינויי בזהותו ותפקידו של האב ‪.................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1.2‬הגדרת המושג "מעורבות אבות" ‪...................................................‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 1.3‬חשיבות מעורבות אבות בחיי ילדיה ‪9 .............................................‬‬
‫‪ .2‬גירושי ‪10 ................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬אבות בגירושי – מעורבות אבות גרושי לאמשמורני ‪...........................‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 3.1‬גיבוש הזהות ההורית לאחר הגירושי ‪13 ............................................‬‬
‫‪ 3.2‬חשיבות מעורבות אבות גרושי לא משמורני בחיי ילדיה ‪14 ............‬‬
‫‪ 3.3‬מידת המעורבות של אבות לא משמורני על פי מחקרי עדכניי ‪....‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .4‬מסגרת תיאורתית – המודל המערכתי של בלסקי ‪17 .....................................‬‬
‫‪ .5‬גורמי התורמי למעורבות האב הלאמשמור ‪19 .......................................‬‬
‫‪ 5.1‬מאפייני אישיותיי והיסטוריה התפתחותית ‪19 ...............................‬‬
‫‪ 5.1.1‬הקשר הבדורי ‪.................................................................‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 5.1.2‬אמונה ביכולת האב ‪...........................................................‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 5.2‬מאפייני סוציודמוגרפיי ‪25 ..........................................................‬‬
‫‪ 5.3‬מאפייני מבניי ‪........................................................................‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 5.4‬מאפייני הקשורי לתהלי הגירושי והשלכותיו ‪..........................‬‬
‫‪27‬‬
‫סיכו סקירת ספרות והשערות המחקר ‪..............................................‬‬
‫‪28‬‬
‫שיטה ‪..........................................................................................................‬‬
‫‪29‬‬
‫משתתפי ‪.......................................................................................‬‬
‫‪29‬‬
‫כלי המחקר ‪30 ......................................................................................‬‬
‫הלי ‪...............................................................................................‬‬
‫‪32‬‬
‫ממצאי ‪33 ......................................................................................................‬‬
‫דיו ‪44 .............................................................................................................‬‬
‫בבליוגרפיה ‪..................................................................................................‬‬
‫‪57‬‬
‫נספחי ‪.......................................................................................................‬‬
‫‪80‬‬
‫נספח א' טופס מידע על המחקר והסכמה להשתתפות במחקר ‪.............‬‬
‫‪80‬‬
‫נספח ב' – שאלו פרטי רקע ‪...............................................................‬‬
‫‪81‬‬
‫נספח ג' שאלו מעורבות אבות )‪83 ................................................… (IFI‬‬
‫‪v‬‬
‫נספח ד' – שאלו הקשר הבדורי )‪86 ............................................... (PBI‬‬
‫נספח ה' – שאלו אמונה ביכולת )‪............................................. (PSOC‬‬
‫‪87‬‬
‫נספח ו' – טופס קבלת התוצאות והשתתפות במחקר עתידי‪88 ....................‬‬
‫נספח ז' – לוחות ‪...............................................................................‬‬
‫‪89‬‬
‫לוח ‪ – 1‬עקביות פנימית של מעורבות אבות ‪89 ...........................‬‬
‫לוח ‪ – 2‬עקביות פנימית של הקשר הבדורי ‪.........................‬‬
‫‪89‬‬
‫לוח ‪ – 3‬עקביות פנימית של אמונה ביכולת ‪...........................‬‬
‫‪89‬‬
‫לוח ‪ 4‬מאפייני סוציודמוגרפיי של המשתתפי ‪90 ..............‬‬
‫לוח ‪ 5‬מאפייני הקשורי למבנה המערכת המשפחתית ‪......‬‬
‫‪90‬‬
‫לוח ‪ 6‬מאפייני הקשורי לתהלי הגירושי והשלכותיו ‪91 .....‬‬
‫‪vi‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫הקדמה‬
‫לו מחקר זה היה נער לפני שלושי שנה‪ ,‬יש להניח כי שאלת מעורבות האב בחיי ילדיו‪ ,‬במיוחד לאחר‬
‫הגירושי‪ ,‬היתה מתמקדת בתחו האינסטרומנטלי של פרנסה‪ .‬חלוקת התפקידי היתה ברורה‬
‫ומוגדרת‪ :‬הנשי גידלו את הילדי‪ ,‬הגברי המשיכו לעבוד כהרגל ) ‪Cabrera, Tamis-LeMonda,‬‬
‫‪.(Bradley, Hofferth & Lamb, 2000; Parke, Dennis, Flyer, Morris Leidy, & Schofield, 2005‬‬
‫כיו המצב מורכב יותר ונראה כי חלוקת תפקידי מסורתית זו משתנה בשני האחרונות‪ ,‬ולו במישור‬
‫ההצהרתי‪ .‬ועדיי‪ ,‬בשיח העוסק במשפחתיות בעיד הנוכחי קיימות טענות סותרות לגבי התפקידי‬
‫והזהויות ההוריי )הקר‪ .(2003 ,‬יש הסוברי כי הגבולות המגדריי עברו תהלי של טשטוש‪ ,‬ולעומת‬
‫ישנ הטועני כי התפקידי והזהויות ההוריי עדיי מובני באופ מגדרי – קרי‪ ,‬הא היא ההורה‬
‫המטפל העיקרי‪ .‬כ או כ‪ ,‬מקריאה של ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬אי ספק כי העיסוק בשאלת האבהות‬
‫הפ לאינטנסיבי יותר בעשורי האחרוני‪ ,‬ואיתו ג השינויי בהגדרת המושג אבהות‪ ,‬שינויי אשר‬
‫מעוררי בקרב אבות קשיי רבי בבוא לגבש את זהות הרצויה כאבות המעורבי בחיי ילדיה‪.‬‬
‫המשימה הופכת למורכבת עוד יותר במקרי בה הנישואי מסתיימי והמערכת המשפחתית נאלצת‬
‫לעבור תהלי התארגנות מחודש‪ ,‬במסגרתו נבנית ומתעצבת מחדש מערכת היחסי בי האב לילדיו‪.‬‬
‫בהתבסס על המודל המערכתי של בלסקי )‪ ,(Belsky, 1984‬מחקר זה בא לבחו את תרומת של‬
‫מאפייני אישיותיי נבחרי על מעורבות של אוכלוסיית אבות ייחודית אבות גרושי לא‬
‫משמורני )קרי‪ ,‬אבות אשר ילדיה אינ מתגוררי עימ בעקבות הגירושי( בחיי ילדיה‪ .‬מטרת‬
‫המחקר הנוכחי הינה לבחו עד כמה מאפיי בדורי של התנסות האב הגרוש ע אביו שלו ומאפיי‬
‫אישיותי של אמונה ביכולתו של האב תורמי למעורבותו בחיי ילדיו לאחר הגירושי‪ .‬כמו כ‪ ,‬ייבדקו‬
‫משתני רקע‪ ,‬חלק סוציו דמוגרפיי‪ ,‬כגו גילו של האב‪ ,‬השכלתו ומקצועו‪ ,‬חלק קשורי למבנה‬
‫המערכת המשפחתית )משתני מבניי( כגו מספר הילדי ומספר שנות גירושי ונישואי מחדש‪,‬‬
‫וחלק קשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני כגו היוזמה לגירושי ותדירות המפגשי של האב‬
‫ע ילדיו‪ ,‬והא ובאיזה אופ ה מנבאי את מעורבותו של האב בחיי ילדיו‪.‬‬
‫מספר גורמי הביאו אותנו לבחו פלח זה באוכלוסיית האבות; אירוע הגירושי‪ ,‬אשר בעקבותיו התא‬
‫המשפחתי עובר שינוי מהותי‪ ,‬מחייב את שני ההורי לבחו ולעצב מחדש את זהות ההורית‪ .‬בשל‬
‫גורמי שוני‪ ,‬ביניה העובדה כי בישראל נותרה על כנה חזקת הגיל הר‪ ,‬המקנה לא עדיפות כהורה‬
‫המשמור לילדי עד גיל שש‪ ,‬במרבית המקרי ניתנת המשמורת לא‪ .‬חוסר הבהירות לגבי תפקידו של‬
‫האב‪ ,‬לצד ההגדרה של אב "לא משמור"‪ ,‬הופכי את תהלי עיצוב הזהות למאתגר במיוחד‪.‬‬
‫בנוס!‪ ,‬התופעה של סיו קשר הנישואי בדר של גירושי הינה תופעה הולכת וגדלה‪ ,‬וגו! המחקרי‬
‫סביבה נרחב‪ .‬במהל העשורי האחרוני נערכו מחקרי אשר באו לבחו את השלכות הגירושי על‬
‫‪1‬‬
‫הילדי‪ ,‬ובפרט את ההשפעה של הגירושי על מעורבות ההורי ביחסי ע ילדיה‪ ,‬אול רב‬
‫המחקרי התמקדו בנקודת המבט של הא או בתשלו המזונות ) ;‪Amato, Meyers & Emery, 2009‬‬
‫‪ .(Benson, Bueheler & Gerard, 2008‬התנהלות זו הושפעה מהראיה הכללית בנוגע להורות; התפיסה‬
‫לפיה האישה היא "האחר המשמעותי" העיקרי או הבלעדי לטיפול בילד הותירה את הגברי מחו&‬
‫לדיו בהקשר זה )‪ .(Risman, 1987‬בשני האחרונות‪ ,‬במקביל לדיו מחודש‪ ,‬אקדמי ופופלארי כאחד‪,‬‬
‫בגבריות בכלל ובאבהות בפרט‪ ,‬החלו לבחו את נושא הגירושי מנקודת מבטו של האב‪ .‬המחקרי אשר‬
‫עסקו באבות לאמשמורני בחנו את כמות ואיכות הקשר בי הילדי לבי האב הלאמשמור ואת‬
‫הזהות התפקידית של האב ) & ‪Furstenberg, Nord, Peterson & Zill, 1983; Harris, Furstenberg‬‬
‫‪Marmer, 1998; Ihinger-Tallman, Pasley & Buehler,1993; Lamb, Pleck, Charnov & Levine,‬‬
‫‪ .(1987; Nord & Zill, 1996; Palkovitz, 2002; Tamis-LeMonda and Cabrera, 2002‬למעשה‪ ,‬לאחר‬
‫שנעדרו מכמעט כל המחקרי הקודמי לגבי משפחה‪ ,‬בעשורי האחרוני האבות הפכו למוקד‬
‫התעניינות )‪.(Furstenberg & Weiss, 2000; Booth, Scott & King, 2010; Flouri, 2006‬‬
‫לצד התעוררות זו‪ ,‬בולט העדר של מחקרי הבוחני את הגורמי התורמי למידת מעורבותו של‬
‫האב בחיי ילדיו )‪ .(Lamb, 2002‬המחקרי אשר בוחני את השפעת של מרכיבי אישיות האב על‬
‫מעורבותו בחיי ילדיו מראי כי מאפייני אישיותיי מהווי השפעה מכרעת על מידת המעורבות‬
‫)באו‪ ,(Belsky, 2004;2000 ,‬אול מדובר בקומ& מחקרי מועט ויש מקו להרחבת הידע הקיי‬
‫באמצעות מחקרי אמפיריי נוספי‪ .‬בנוס!‪ ,‬גו! המחקרי הקיי באר& הינו מצומצ ביותר‬
‫)‪ (Hacker, 2005‬ובכ חדשנותו של המחקר‪ ,‬אשר יוסי! נדב תיאורטי לידע החסר בתחו האבהות‬
‫בכלל ובתחו אבות גרושי לאמשמורני בפרט‪ .‬ממצאי המחקר עשויי לתרו לידע החסר בקרב‬
‫אנשי הטיפול העוסקי בתחו הגירושי בהבנת השפעת המאפיי הבדורי בדבר התנסויותיו של האב‬
‫הלאמשמור ע אביו שלו והמאפיי האישיותי של אמונה ביכולת‪ ,‬המקדמי או מעכבי את מעורבות‬
‫האבות‪ ,‬לצד משתני סוציודמוגרפיי‪ ,‬מבניי וכאלו הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני‪,‬‬
‫ובכ לתת לאבות כלי לתמו במערכת המשפחתית ולהקל במעט על הסתגלות הילדי והוריה‬
‫לגירושי‪.‬‬
‫‪ .1‬אבהות‬
‫‪ 1.1‬שינויי בזהותו ותפקידו של האב‬
‫עד לפני מספר עשורי‪ ,‬המושג "הורות" נקשר ב"אמהות"‪ .‬ההנחה הייתה‪ ,‬כי יש להתייחס אל הא‬
‫כבעלת האחריות הראשונית על הטיפול )‪ (cargiving‬בילדיה‪ ,‬וכי האב חסר יכולת לקחת חלק במשימה‬
‫זו ותפקידו המרכזי הינו לדאוג לפרנסת המשפחה ) & ‪Parke, Dennis, Flyer, Morris, Leidy,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .(Schofield, 2005; Cabrera, Tamis-LeMonda, Bradley, Hofferth & Lamb, 2000‬לפיכ‪ ,‬כמעט‬
‫כל התיאורטיקני הפסיכולוגי‪ ,‬וביניה פרויד‪ ,‬מאהלר‪ ,‬ויניקוט ובולבי‪ ,‬הבליטו את חשיבותו‬
‫המרכזית והבלעדית של הקשר א תינוק בהשוואה לכל קשר אחר‪ ,‬וייחסו לאב ולתרומתו בגידול‬
‫ילדי משמעות פסיכולוגית שולית )‪ .(Parke et al., 2005‬למעשה‪ ,‬רק בסו! שנות ה‪ 70‬החלו‬
‫התיאורטיקני והחוקרי לשפו אור חדש על משמעות האבהות ועל תפקיד במהל התפתחות הילד‪.‬‬
‫מגמה זו הואצה ובשני האחרונות גובר העניי באב החדש‪ ,"New Father" ,‬בשינוי בתפקידי האבות‬
‫במשפחה והפיכת ל"שחקני מפתח" )‪.(Lamb & Oppenheim, 1989; Russell & Radojevic, 1992‬‬
‫ה"אב החדש" הוא אב המודע לצד האמוציונאלי שלו‪ ,‬המעוניי להיות בחברת ילדיו ולצור עמ קשרי‬
‫רגשיי משמעותיי‪ .‬זהו גבר היוצר סדר עדיפויות חדש המאפשר לו לחלוק ע א ילדיו את הטיפול‬
‫בילדי ואת הדאגה לה )‪.(Lupton & Barcely, 1997; Burghes, Clark & Cronin, 1997‬‬
‫המושג אבהות הפ להיות א! מורכב יותר ע השני וע היווספות סוגי המשפחות החדשות )זוגות‬
‫הומו‪/‬לסביי המגדלי ילדי‪ ,‬בנק הזרע בו התרומות לרב אנונימיות ועוד( ולכ נראה כי ההגדרה‬
‫לאבהות צריכה לטמו בחובה רכיבי ביולוגיי‪ ,‬חברתיי ומשפטיי ג יחד‪ .‬מנקודת מבט‬
‫פילוסופית‪ ,‬אבהות מסמלת קשר ביולוגיה אשר מלווה בד"כ‪ ,‬א לא בהכרח‪ ,‬במעורבות בחיי הילד‬
‫ובלקיחת אחריות )‪ .(Marsiglio, 1991‬לעומת זאת מנקודת מבט קונסטרוקטיביסטית‪ ,‬המימד החברתי‬
‫באבהות הוא המשמעותי ביותר )‪ .(Day, 1998; Sullivan, 2000; Walker & MacGraw, 2000‬כתוצאה‬
‫מכ‪ ,‬התנהגות האבות חשובה יותר מאשר הזהות שלה‪ ,‬ראייה לכ שאבות יכולי לפתח קשר ח‬
‫ואוהב ג ע ילדי שאינ ביולוגית שלה‪ ,‬כמו הילדי של בנות זוג )‪.(Dowd, 2000‬‬
‫במחקרה של הקר )‪ (2003‬נשאלו המרואייני מספר שאלות לגבי "אמהות" ולגבי "אבהות"‪ .‬באופ‬
‫מעניי‪ ,‬נפח התשובות שהוקדש עלידי המרואייני ל"אבהות" היה יותר מכפול מזה שהוקדש‬
‫ל"אמהות"‪ ,‬אול לא נית היה לזקק תמות חוזרות בדבר מהות התפקיד האבהי‪ .‬לדברי החוקרת‪,‬‬
‫דווקא המלל הרב העיד על הקושי להגדיר מהי "אבהות"‪ ,‬ועל הצור להתלבט‪ ,‬להסביר‪ ,‬לפרט ולהדגי‪,‬‬
‫במקו שבו חסרות "אמיתות" ידועות ומקובלות‪" ,‬אמיתות" הקיימות לגבי אמהות‪.‬‬
‫העמקה בספרות המחקרית מעלה כי ג היו‪ ,‬ההגדרות לגבי התפקיד האבהי ברורות פחות מהגדרות‬
‫תפקיד הא וטעונות הבהרה‪ .‬ה נעות בי מפרנס‪ ,‬מטפל‪ ,‬שות!‪ ,‬מלמד‪ ,‬מג‪ .‬ה תלויות תקופה‪ ,‬חברה‬
‫ומסגרת משפחתית‪ .‬יש הטועני כי הבלבול הקיי לגבי הזהות התפקידית של האב תמשי עד שיפתחו‬
‫את המושג וייאספו עוד עדויות מחקריות בנושא )‪ .(Fletcher, 2002‬להל תמונה כוללת של השינויי‬
‫בהגדרת המושג "אבהות" ובזהות תפקיד האב‪ ,‬ה ברמה התפיסתית הצהרתית וה ברמה המעשית‪,‬‬
‫ואת הגורמי לה כפי שמתוארי בספרות המחקרית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 1.1.1‬שינויי בזהותו ותפקידו של האב ברמה ההצהרתית‬
‫”‪“It is a wise father that knows his own child.‬‬
‫‪-William Shakespeare‬‬
‫מרבית המחקרי מעידי על כ שזהותו של האב ותפקידו המוצהר השתנו ע השני ) ;‪Lamb, 2000‬‬
‫‪.(Pleck & Pleck, 1997; La Rossa, 1997; Rohner & Veneziano, 2001‬‬
‫מראשית הימי‪ ,‬מבנה המשפחה היה פטריארכאלי‪ ,‬כאשר האב עמד בראש המשפחה ותפקידו המרכזי‬
‫היה להטיל משמעת ולחנ‪ .‬במאה ה‪ 19‬הוסט המוקד מתפקידו הסמכותי והציפייה מאבות היתה כי‬
‫יפרנסו את משפחת‪ ,‬תפקיד שלעיתי הרחיק את האב מילדיו וסמכותו כראש המשפחה פחתה ) ‪Pleck‬‬
‫‪.(& Pleck, 1997‬בשנות החמישי של המאה ה‪ 20‬טענו הסוציולוגי טלקוט פרסונס ורוברט ביילס‬
‫)‪ (Parsons & Bales, 1955‬כי בעיד הקפיטליסטי יש לגבר במשפחה תפקיד אינסטרומנטלי של‬
‫המפרנס ושל המקשר בי המשפחה לבי העול שמחוצה לה‪ .‬תפקיד האישה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא תפקיד‬
‫אקספרסיבי‪ ,‬הכולל לידה‪ ,‬טיפול בילדי וטיפוח הרווחה הרגשית של בני המשפחה‪ .‬חלוקת התפקידי‬
‫הזאת‪ ,‬טענו פרסונס וביילס‪ ,‬ממקסמת את היכולות הסגוליות של הגבר ושל האישה‪ ,‬מונעת תחרות‬
‫ביניה ומשרתת את המשק הקפיטליסטי הזקוק לעובדי נטולי אחריות משפחתית ) & ‪Parsons‬‬
‫‪.(Bales, 1955‬‬
‫רק באמצע שנות ה‪ 70‬של המאה ה‪ 20‬החלה התקופה ש‪ (1992) Hawkins‬קורא לה "‪the‬‬
‫‪ ."feminization of the family‬האב נדרש להיות רגיש לילדיו ומעורב בטיפול היומיומי בה – הפיזי‬
‫והנפשי )‪ .(Rohner & Veneziano, 2001‬ג כניסת המסיבית של נשי לשוק העבודה בשכר תר‬
‫לשינוי זה בתפיסת האבהות )הקר‪.(2012 ,‬‬
‫בהתאמה לשינויי בציפיות מהאבות‪ ,‬השתנתה הגדרת האבהות במהל המאה האחרונה ממפרנסי‬
‫למטפחי‪/‬מזיני )‪ ,(Dubbert, 1979; Atkinson & Blackwelder, 1993‬והתחולל מעבר מדיבור על‬
‫"אמהות" ו"אבות" לדיבור על "הורות" נטראלית מבחינה מגדרית )‪.(Cabrera et al., 2000‬‬
‫נקודת ראות של הגברי ג היא עברה שינויי בשני האחרונות‪ ,‬כאשר רבי החלו להגדיר מחדש‬
‫את מושג האבהות ככולל יותר מעורבות וטיפוח )‪ (nurturing‬של הילדי ) ‪Rohner & Veneziano,‬‬
‫‪ .(2001; Dowd, 2000‬חלק א! מעידי על רצונ להיות מעורבי יותר ולהגדיל את הזמ שה‬
‫מבלי ע ילדיה ודואגי לבית )‪ .(Daly, 1993; Lamb, 1997‬יש לציי כי מעצ היותה תפיסה‬
‫הצהרתית‪ ,‬רמה זו אינה מעידה בהכרח על המצב בפועל‪ ,‬או על תפיסה זהה בקרב בנות הזוג של אות‬
‫גברי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1.1.2‬שינויי בזהותו ותפקידו של האב ברמה המעשית‬
‫ברמה המעשית הדעות מרובות והמחקרי מציגי תמונה מורכבת; החוקרי העוסקי באבהות‬
‫המודרנית חלוקי בדעת לגבי האופ בו יש להביט בתופעת המעורבות ההולכת וגוברת של אבות‬
‫במשפחה – הא אכ נוצרה קבוצה של "אבות חדשי" ומעורבי יותר‪ ,‬הא בכדי שהדבר יתבצע יש‬
‫צור בשינוי מהותי יותר בחלוקת העבודה המגדרית‪ ,‬או שמא תופעת המעורבות הגוברת והולכת הינה‬
‫ברמה ההצהרתית בלבד‪ ,‬וברמה המעשית המצב נותר כשהיה‪.‬‬
‫‪" 1.1.2.1‬האבות החדשי"‬
‫לדברי ‪ ,(1998) Furstenberg‬אבות כיו "עושי אבהות" בצורה שונה מאשר בעבר‪ .‬למרות שהמציאות‬
‫אינה מתקדמת כמו הרטוריטקה‪ ,‬יש עדויות לכ שאבות יותר קשורי רגשית לילדיה‪ ,‬יותר מעורבי‬
‫בחייה ודוגלי ביותר שוויו בציפיות מתפקידי מגדר )‪ .(Lamb, 1986; Park, 1995‬מחקרי מצביעי‬
‫על מגמה של שינוי המתבטאת במספר הול וגדל של אבות המעורבי בגידול ילדיה ומשקיעי זמ רב‬
‫יותר לטיפול בילדי )‪ .(McBride, Brown, Bost, Shin, Vaughn & Kort, 2005‬פלאק ומקיאדרלי‬
‫)‪ (Pleck & Masciadrelli, 2004‬טועני כי הורות האב שווה להורות הא בתפקידה ומבססי את‬
‫דבריה‪ ,‬בי השאר‪ ,‬על מחקר אשר נער בארה"ב‪ ,‬בו העידו ‪ 23%‬מהנשי העובדות‪ ,‬שלה ילד מתחת‬
‫לגיל ‪ ,5‬כי האב הנו המטפל העיקרי בילדי בזמ שה נמצאות בעבודה‪ .‬מחקר אחר מגלה‪ ,‬כי הזמ‬
‫שמבלי גברי ע ילדיה גדל באופ משמעותי בשני האחרונות לממוצע של ‪ 2.3‬שעות ליו עבודה‬
‫בארה"ב )‪ .(Dowd, 2000‬על פי מחקרי אלו‪ ,‬נראה כי אנו נמצאי בעיצומו של תהלי השינוי‪ ,‬בו‬
‫נבחנות התפיסות המסורתיות של חלוקת התפקידי בי בני הזוג‪ .‬מחד קיימת לגיטימציה רבה‬
‫למעורבות של הגבר‪ ,‬ומאיד קיימות דרישות חברתיותסביבתיות הולכות וגדלות‪ ,‬עקב מעורבות‬
‫הנשי במעגל העבודה‪ ,‬המצריכות את שותפות הגבר בטיפול בילדי ובמשק הבית )שיקפל‪;1998 ,‬‬
‫הקר‪.(2012 ,‬‬
‫עוד נמצא כי התנהגות של אבות המעורבי בגידול ילדיה נתפסת בעיניה כחלק מזהות הגברית‬
‫וכי מעורבות זו לא רק שאינה פוגעת בדימויי הגברי‪ ,‬אלא מוסיפה לו ממד נוס! ומעשירה את אישיותו‬
‫וזהותו העצמית )‪ .(Cohen, 1995‬מחקר אשר נער בישראל )לוי‪ (1998 ,‬מצביע על שינוי שחל בגבריות‬
‫ובאבהות הישראלית‪ .‬לוי מצא כי בזירה הפרטיתמשפחתית‪ ,‬הגבריות אינה נתפסת עוד כתפקיד חד‬
‫ממדי של מקור פרנסה‪ .‬בנוס! מתקיימי בזירה הפרטית‪ ,‬לפי לוי‪ ,‬שיתו! פעולה‪ ,‬ביטויי רגש ומעורבות‬
‫גבוהה יותר בחינו הילדי‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.2‬חלוקת העבודה נותרה על כנה‬
‫על א! מחקרי אלו‪ ,‬המעידי על תמורות בדפוסי האבהות‪ ,‬קיימת הטענה כי לצד השינויי‬
‫החברתיי והכלכליי אשר יצרו מחסור בידיי עובדות והכניסו את הנשי לשוק העבודה‪ ,‬והמהפכה‬
‫הפמיניסטית אשר ג בעקבותיה הפסיקה הפרנסה להיות נחלת הבלעדית של הגברי‪ ,‬לא הוצגו‬
‫‪5‬‬
‫רעיונות והמחשה של גברי דואגי ומטפלי בבית‪ .‬הלכה למעשה‪ ,‬מדובר בשינוי שהתחולל בעול‬
‫העבודה‪ ,‬ללא שינוי מקביל בחלוקת העבודה בבית )‪ .(Wall & Almond, 2007‬כניסת נשי לשוק‬
‫העבודה אמנ צמצמה את הפער בי הזמ אותו מקדישות הנשי לעבודות הבית וגידול הילדי לבי‬
‫הזמ אותו מקדישי הגברי לעבודות אלו‪ ,‬אול צמצו הפער נובע מירידה בהשקעת הזמ של הנשי‬
‫ולא מעליה משמעותית בהשקעת הזמ של הגברי‪ .‬למרות שכיו אבות מבלי זמ רב יותר ע‬
‫ילדיה בהשוואה ללפני כ‪ '30‬שנה‪ ,‬מעורבות בעבודות הבית ובטיפול בילדי‪ ,‬במיוחד ע ילדי‬
‫צעירי‪ ,‬הינה נמוכה מאוד בהשוואה לזו שהאמהות לוקחות על עצמ )‪.(Wall & Almond, 2007‬‬
‫למשל‪ ,‬בארה"ב ובאנגליה‪ ,‬בעוד שהזמ שהאבות משקיעי בעבודות הבית עלה מ‪ 90105‬דקות ביו‬
‫בשנות ה‪ '60‬ל‪ 148173‬דקות בשנות ה‪ ,2000‬הזמ שהנשי משקיעות בשנת ה‪ 2000‬נע בי ‪ 360‬דקות‬
‫ביו ל‪ 425‬דקות )‪.(Kan, Sullivan & Gershuny, 2011‬‬
‫ממחקרי אלו נית לראות כי קיי שינוי הדרגתי בדפוסי חלוקת העבודה המגדרית‪ ,‬אול הדר‬
‫לשיוויו בשוק העבודה הינה ארוכה והחסמי‬
‫הקיימי בדר הינ רבי‪ ,‬ביניה חסמי‬
‫אינטראקטיביי ומוסדיי‪ ,‬אשר בכל אחד מה מעורבות פעולות ותגובות הדדיות מורכבות הנובעות‬
‫מאידיאולוגיה מגדרית )‪ .(Risman, 2004‬יש הטועני כי הזהות האבהית אינה מנותקת מהזהות‬
‫הגברית וכל זמ שהטיפול והדאגה היומיומיי יוגדרו כנשיי הסוציאליזציה הגברית תתנגד לה‬
‫)‪ .(Dowd, 2000‬ואכ‪ ,‬למרות הניסיו לתאר אבהות במונחי חדשי‪ ,‬קיימת אינדיקציה לכ שג‬
‫כאשר גברי מתפקדי כאבות מעורבי‪ ,‬ה עדיי מחזיקי בעמדות וחשי תחושות שמקור‬
‫בחלוקת התפקידי המסורתית )‪ .(Coltrane, 2000‬טענה נוספת היא כי עדיי‪ ,‬פרנסת המשפחה‬
‫ממשיכה לשחק כציפיית תפקיד הדומיננטית מהאב )‪ ,(Pleck & Pleck, 1997‬וכי ג האבות עדיי‬
‫רואי את תפקיד המרכזי כמפרנסי )‪.(Lamb, 2000; Pleck & Pleck, 1997‬‬
‫טענות אלו תואמות לממצאי בדבר חלוקת העבודה בי נשי לגברי בישראל‪ .‬בדומה למתרחש‬
‫במדינות אחרות‪ ,‬גברי עובדי יותר שעות מנשי תמורת שכר ונשי עובדות יותר שעות מגברי‬
‫בעבודות ללא שכר הקשורות לצורכי משפחת )גרוס וסבירסקי‪ .(2003 ,‬בשונה מגברי‪ ,‬אחד הגורמי‬
‫המרכזיי לעבודת נשי במשרה חלקית הוא מחויבות לעבודות הכרוכות בטיפול במשפחה )סקר כוח‬
‫אד‪ ;2000 ,‬שטייר‪ .(1995 ,‬על פי נתוני הלמ"ס משנת ‪ 79% ,2009‬מהגברי בישראל ו‪ 81%‬מהנשי‬
‫סבורי כי "בני זוג עובדי צריכי לשאת באופ שווה בנטל עבודות הבית"‪ .‬בפועל‪ ,‬בקרב זוגות‬
‫נשואי ששניה עובדי‪ ,‬ב‪ 49%‬מהבתי רק הנשי מנקות‪ ,‬ב‪ 34%‬שניה ורק ב‪ 4%‬הגברי בלבד;‬
‫ב‪ 76%‬מהמשפחות הנשי בלבד מטפלות בילדי‪ ,‬ב‪ 21%‬שניה ורק ב‪ 1%‬הגברי בלבד‪.‬‬
‫יש הסוברי כי אותה חלוקת עבודה במשפחה‪ ,‬על‪-‬פיה נשי אחראיות על העבודה בבית‪ ,‬לרבות‬
‫הטיפול בילדי‪ ,‬ואבות אחראיי על הפרנסה‪ ,‬היא אחד הביטויי המרכזיי של ההבניות המגדריות‬
‫של "נשיות" ושל "גבריות" )‪.(Cahn, 1999‬‬
‫‪6‬‬
‫לסיכו‪ ,‬נראה כי על א! השינויי החברתיי‪ ,‬הקדמה‪ ,‬השוויו והתובנה בדבר תרומת מעורבות האב‬
‫למשפחה ולילד‪ ,‬עדיי אחריות ניהול משק הבית וגידול הילדי מוטלת ברוב המכריע של המשפחות‬
‫על הא‪ .‬במשפחות מודרניות רבות נמש דפוס ההורות המסורתי‪ ,‬לפיו הא היא האחרית על גידול‬
‫הילדי ואילו האב "עוזר לה"‪ .‬אמנ מעורבות האב בגידול הילדי גדלה‪ ,‬א נוכח רצונו של האב וא‬
‫משו יציאת הא לעבודה‪ ,‬בכל זאת קיי עדיי פער גדול בי הצהרת הכוונות של האבות לבי מימוש‬
‫)עמית‪.(1998 ,‬‬
‫‪" 1.1.2.3‬אי חדש תחת השמש"‬
‫המחזיקי בדעות הקיצוניות ביותר כנגד התפיסה ההצהרתית של מעורבות מתגברת של אבות‪ ,‬טועני‬
‫כי בניגוד לדגש שנית על תהליכי המטשטשי גבולות מיגדריי של הורות‪ ,‬אי חדש של ממש תחת‬
‫השמש לא רק בחלוקת התפקידי במשפחה אלא ג בטיב ובחוזק הקשר בי אמהות ואבות לילדיה‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬נשי ה עדיי ההורה העיקרי במשפחה‪ .‬ה‪ ,‬ולא האבות‪ ,‬משקיעות מזמנ לטיפול בילדי‬
‫ויוצרות עמ את הקשרי הנפשיי המשמעותיי )‪.(Fineman, 1995‬‬
‫‪ 1.1.3‬שינויי בזהותו ותפקידו של האב אבהות כמהות נפרדת מאמהות‬
‫ניכר כי עדיי קיימי מחסומי מבניי‪ ,‬תרבותיי‪ ,‬משפחתיי ואישיי להפיכת בני הזוג שווי‬
‫מההיבט של עבודת המשפחה‪ .‬מאיד‪ ,‬הא הדבר בהכרח מצביע על כ שהאבות פחות "משקיעי" או‬
‫"מעורבי" מהאמהות? הא האמהות הטיפוסית צריכה להיות אמת מידה להורות נורמטיבית?‬
‫כלומר‪ ,‬הא יש לבחו את האבהות על פי אות פרמטרי בה בוחני אמהות‪ ,‬או שמא יש ליצור‬
‫קריטריוני חדשי לדיו באבהות בשל האופ השונה על פיו מתנהלת האבהות )‪ ?(Malin, 1998‬יותר‬
‫ויותר חוקרי בתחו מצביעי על כ‪ ,‬שיש צור להביט באבהות באופ שונה מאמהות וכי אבהות‬
‫נעשית בפרקטיקה באופ אחר מאמהות‪ ,‬או במילי אחרות – ”‪Marsiglio, ) “Fathers do not mother‬‬
‫‪.(Day & Lamb, 2000‬‬
‫ואכ‪ ,‬מחקרי מצאו כי אמהות ואבות תורמי בדרכי שונות להתפתחות ילדיה‪ .‬ההבדל המבוסס‬
‫ביותר בי אבות לאמהות מצוי בטיב יחסי הגומלי שה מקיימי ע הילדי‪ .‬אמהות בדר כלל‬
‫מקדישות את זמנ למשימות היו יומיות הכרוכות בטיפול בילדי‪ ,‬ואילו האבות משתתפי‬
‫בפעילויות הקשורות לבילויי‪ ,‬פעילויות אינטנסיביות הדורשות מחויבות לזמ ואינטראקציה )למרות‬
‫שבמונחי אבסולוטיי אמהות מבלות יותר זמ ע ילדיה במשחק( ) ‪Dufur, Howell, Downey,‬‬
‫‪ .(Ainsworth & Lapray, 2010; Hofferth, 2003‬ג אופי המשחק שונה אבות נוטי לשחק ע‬
‫ילדיה במשחקי גופניי למיניה‪ ,‬היוצרי אצל הילד רמת עוררות גבוהה‪ ,‬בעוד אמהות משתמשות‬
‫באובייקטי מעורבי ומתווכי )‪.(Lamb, 1997‬‬
‫‪7‬‬
‫מסקירת מחקרי מ השני האחרונות בתחו‪ ,‬ניכר כי יש ניסיו להגדיר את האבהות החדשה‬
‫במונחי הלקוחי ה מעול המושגי ה"אימהי" כגו ‪ Caring‬ו‪ ,Nurturing‬וה מעול המושגי‬
‫"הגברי‪/‬אבהי" כלכלה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬משמעת וכיוצא בזה‪ .‬כ לדוגמא מוצג המושג "אבהות אחראית"‪,‬‬
‫שמשמעה מעורבות רגשית וכלכלית בחיי הילדי )‪.(Marsigilio, Day & Lamb, 2000‬‬
‫לסיכו‪ ,‬נראה כי ברמה התפיסתית‪/‬הצהרתית אבות תופסי את האבהות שלה כמאוד משמעותית‬
‫ורואי בבילוי זמ ע ילדיה את המאפיי של הורות טובה‪ ,‬א לא ברור הא ה מוציאי לפועל‬
‫תפיסה זו‪ .‬הסיבות לכ מגוונות; העדר תמונה מגובשת של דמות "האב הטוב" בניגוד לדמותה של‬
‫"הא הטובה"‪ ,‬ציפיות של החברה מהאבות כי ימשיכו לקחת על עצמ את עיקר האחריות לפרנסת‬
‫המשפחה‪ ,‬תפקיד הא כ"שומרת ס!"‪ ,‬היעדר רצו ויכולת לגייס מיומנויות "נשיות" לתקשורת ע‬
‫הילד ועוד‪ .‬לצד זאת‪ ,‬הספרות המתפתחת בנושא האבהות מרמזת על העובדה כי האבות מעורבי ע‬
‫הילדי באופ שונה מאמהות ומדגישה כי אמהות ואבהות ה שני מרכיבי החיוניי בהורות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הגדרת המושג "מעורבות אבות"‬
‫כש שגוברת ההתעניינות בשינויי בהגדרת התפקיד ותפקוד האבות בעשורי האחרוני‪ ,‬כ גוברת‬
‫ההתעניינות בשאלת מעורבות האבות בחיי ילדיה‪ .‬אחת מהמטרות המרכזיות בחקר האבהות היא‬
‫להמשיג את תפקיד וזהות האבות‪ ,‬קרי מעורבות בחיי ילדיה‪ ,‬ולקבוע את המנבאי למעורבות זו‬
‫)‪ .(McBride, Brown, Bost, Shin, Vaughn & Korth, 2005‬ההמשגה המשפיעה ביותר של סוגי‬
‫מעורבות הוצעה על ידי לאמב ושותפיו )‪ ,(Lamb, Pleck & Levine, 1985‬אשר הציעו שלושה מדדי של‬
‫מעורבות‪:‬‬
‫אינטראקציה‪/‬מחויבות‬
‫)‪,(engagement‬‬
‫זמינות‪/‬נגישות‬
‫)‪,(availabilty‬‬
‫ואחריות‬
‫)‪ .(responsibility‬אינטראקציה מתייחסת לקשר הישיר בי האב לילדיו ומידת הטיפול )‪(caregiving‬‬
‫בצרכי הילד‪ .‬זמינות מתייחסת לנוכחות האב ויכולת הנגישות של ילדו אליו‪ ,‬ללא קשר לטיב‬
‫האינטראקציה‪ .‬אחריות מתייחסת להבטחת הטיפול בילד ודאגה למשאבי הנחוצי לכ‪.‬‬
‫בהסתמ על מודל זה‪ ,‬פלקובי& )‪ (Palkovitz, 1997‬הציע מודל מורחב‪ ,‬המדגיש שלושה מדדי‪:‬‬
‫התנהגותיי‪ ,‬קוגניטיביי ורגשיי‪ ,‬בה יכולי האבות להיות מעורבי בחיי ילדיה‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫מעורבות אבות טומנת בחובה טווח רחב של מנהגי‪ ,‬ישירי ועקיפי‪ ,‬גלויי וסמויי‪ ,‬ועל מנת להבי‬
‫את מעורבות של האבות אי די בבחינת הרכיבי ההתנהגותיי אלא יש לבחו ג את הרכיבי‬
‫הקוגניטיביי והרגשיי‪ .‬בשנת ‪ 2002‬פיתחו פאלקובי&' ועמיתיו ) ‪palkovitz, Bradford, Hawkins,‬‬
‫‪ (Snawn, Day & Randal, 2002‬מדד ‪ (Inventory Of Father Involvement) IFI‬לדווח עצמי של‬
‫מעורבות האבות שמתבסס על המשגה רחבה של תשעה מימדי של מעורבות האבות הכוללי את‬
‫האספקטי הקוגניטיביי‪ ,‬הרגשיי והאתיי של מעורבות האב ומתייחסי למעורבות ישירה‬
‫ועקיפה‪ .‬מחקר זה מאמ& את מדד ה‪ IFI‬לבדיקת מעורבות האבות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 1.3‬חשיבות מעורבות אבות בחיי ילדיה‬
‫”‪“Fathers should neither be seen nor heard. That is the only proper basis for family life.‬‬
‫‪Oscar Wilde‬‬
‫לצד השינויי בתפיסת התפקיד של האב ומעורבותו בחיי ילדיו‪ ,‬נערכו מחקרי הבוחני את מקומו‬
‫בהתפתחות הילד‪ ,‬וכיו קיימת הסכמה לכ שלמעורבות אבות תרומה ייחודית להתפתחות החברתית‪,‬‬
‫רגשית ואקדמית של ילדיה )‪ ,(Parke, 2000, Lamb, 1997‬כפי שיפורט להל;‬
‫תרומת מעורבות האבות להתפתחות הקוגניטיבית של ילדיה– מחקרי מראי כי מעורבות ישירה‬
‫של האב בטיפול בילדיו תורמת לרמת משכל גבוהה יותר עד גיל שלוש ולהישגי גבוהי בבית הספר‬
‫ובאוניברסיטה‪ .‬ילדי שחוו מעורבות אבהית גבוהה הפגינו כישורי וורבאליי גבוהי יותר‪ ,‬ויכולת‬
‫להגיע להישגי במקו העבודה כבוגרי גבוהה יותר )‪ .(Allen & Daly, 2002‬מעורבות האבות בנעשה‬
‫בבית הספר נמצאה קשורה להישגי לימודיי טובי יותר ולהנאה רבה יותר מבית הספר ) ‪Forehead‬‬
‫‪.(& Nousiainen, 1993; Feldman & Wood, 1994‬‬
‫תרומת מעורבות האבות להתפתחות הרגשית של ילדיה מעורבות אבות בחיי ילדיה תורמת‬
‫לתחושת הרווחה האישית של הילד ולתחושת הביטחו ויכולת לאינטימיות בקשר ) ‪Allen & Daly,‬‬
‫‪ .(2002‬ילדי שחווה מעורבות אבהית גבוהה בחייה גילו התקשרות בטוחה יותר והתמודדו טוב יותר‬
‫ע סיטואציות חדשות‪ ,‬היו פחות מדוכאי‪ ,‬פחות מתוסכלי‪ ,‬פחות אימפולסיביי ) ‪Allen & Daly,‬‬
‫‪ (2002; Lamb, 1981‬וגילו מידת סובלנות גבוהה יותר למצבי לח& ותסכול )‪.(Allen & Daly, 2002‬‬
‫נמצא קשר בי פגיעות של מתבגרי לדיכאו ובי תפיסת היחסי שלה ע האב )פלחגליל‪(1994 ,‬‬
‫וקשר בי תמיכת האב ובי בריאותו הנפשית של הב )‪ .(Holsley, 2000‬עוד נמצא כי כמות הזמ שהאב‬
‫מבלה ע ילדו מנבאת את יכולת האמפטיה של הילד ) ‪(Kostner et al., 1990‬‬
‫תרומת מעורבות האבות להתפתחות החברתית של ילדיה– למעורבות אבילד תרומה להתפתחות‬
‫חברתית‪ ,‬בגרותו של הילד ויכולתו להיות בקשר ע אחרי )‪ .(Amato, 1987‬ילדי שאבותיה‬
‫מעורבי יותר נוטי להיות מקובלי ובעלי יחסי ע בני גיל ומאופייני בפחות תוקפנות ויותר‬
‫הדדיות )‪ .(Allen & Daly, 2002‬ככל שהאב מבלה זמ איכות רב יותר ע ילדו‪ ,‬כ גדלה יכולת‬
‫ההסתגלות של הילד; ילדי שאבותיה מעורבי יותר ה בעלי יכולת ליצירת קשר טובה יותר ע‬
‫סביבת והערכה עצמית גבוהה יותר; אבות בעלי מעורבות חיובית מספקי לילדיה תמיכה‪ ,‬בטחו‬
‫ומיומנויות התמודדות ) ‪Featherstone, 2004; Lamb, 2002; Seltzer, 2000; Amato & Gilberth,‬‬
‫‪.(1999‬‬
‫‪9‬‬
‫השפעת היעדר מעורבות האבות על התפתחות ילדיה– מחקרי מראי כי ילדי הגדלי ללא אב‬
‫הינ בעלי רמת אינטליגנציה נמוכה יותר וכי היעדר מעורבות אבהית משפיעה על מצב הבריאותי ועל‬
‫יכולת הקוגניטיבית של הילדי )‪ .(Allen & Daly, 2002‬ילדי ללא מעורבות הורית צפויי לפתח‬
‫בעיות בלימודי‪ ,‬קשיי ריכוז ובעיות התנהגות ולגלות התנהגות יותר אגרסיבית ) & ‪Aldus, Mulligan‬‬
‫‪ .(Bjarnason, 1998‬כמו כ‪ ,‬ה מאופייני ביכולת נמוכה לשלוט בכעסי ונוטי בגיל ההתבגרות‬
‫לפעילות מינית מוקדמת‪ .‬ה נוטי לפתח בעיות בהסתגלות רגשית ופסיכולוגית‪ ,‬חרדת נטישה ולהיות‬
‫מעורבי יותר בפעילות עבריינית ובשימוש בסמי ואלכוהול )‪ .(Allen & Daly, 2002‬מחקר אשר נער‬
‫בארה"ב )‪ (Popeno, 1996‬מצא כי קיי קשר בי ילדי אשר גדלו בלי אב לבי ריבוי של אלימות‬
‫ופשעי חמורי‪ .‬זאת ועוד‪ :‬במחקר שבדק ‪ 20,000‬מתבגרי בני ‪ ,1218‬במטרה להתחקות אחר גורמי‬
‫להתנהגות בריאה של מתבגרי‪ ,‬נמצאו קשרי דרמטיי ועקביי בי מעורבות האב ובי התנהגויות‬
‫מסכנות של בני מתבגרי‪ .‬ככל שהאבות היו מעורבי יותר‪ ,‬תפקוד הבני היה גבוה יותר ואיכות‬
‫חייה הייתה טובה יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא שהיעדרות פיזית או רגשית של האב מחיי הב קשורה‬
‫לשורה ארוכה של חוליי של בני‪ :‬דיכאו‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬קשיי ביצירת קשרי‪ ,‬מעורבות‬
‫באלימות‪ ,‬עבריינות פשע וסמי )‪.(Harris, Furstenberg & Marmer, 1998‬‬
‫השפעת מעורבות האבות על האבות עצמ– אבות המעורבי יותר בחיי ילדיה חשי תחושת ביטחו‬
‫ויכולת גבוהה יותר כהורי ומוצאי את ההורות כחוויה מספקת‪ .‬אבות מעורבי חשי יותר חשובי‬
‫לילדיה ומגלי שביעות רצו גבוהה יותר מהחיי )‪ .(Knoester, Pets & Eggebeen, 2007‬ה‬
‫קשובי יותר להתפתחות ילדיה‪ ,‬בעלי בגרות רגשית גבוהה יותר‪ ,‬ורואי את האינטראקציה ע‬
‫ילדיה כחיובית יותר )‪.(Allen & Daly, 2002‬‬
‫מאחר והמחקר הנוכחי מתמקד בהבנת מעורבות של אבות גרושי לאמשמורני‪ ,‬הבנת ההקשר‬
‫המשפחתי והאישי של גירושי הינו קריטי להבנת הקונטקסט של מעורבות האב לנוכח המציאות‬
‫המשתנה בעקבות תהלי הגירושי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫גירושי‬
‫קיימת הסכמה רחבה לכ שאי דבר ששינה את מוסד המשפחה בעשורי האחרוני יותר מאשר‬
‫העלייה המדהימה באחוז הגירושי )‪ .(Amato, 2000‬בארה"ב‪ ,‬על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪,‬‬
‫בשנת ‪ 23% 2010‬מכל ילד אמריקאי גר ע אימו בלבד ו‪ 3%‬גרו ע אביה בלבד‪ .‬מדובר בכ ‪19.5‬‬
‫מליו ילדי בגילאי ‪ 017‬לה יש הורה לא משמור )‪ .(U.S. Census Bureau, 2011‬ג בישראל‬
‫גירושי בכלל‪ ,‬וגירושי של הורי בפרט‪ ,‬הפכו בעשורי האחרוני לתופעה שכיחה‪ .‬מעגל הילדי‬
‫להורי גרושי הינו גדול והוא הול וגדל מידי שנה‪ .‬בשנת ‪ ,2008‬התגרשו בישראל ‪ 13,481‬בני זוג‬
‫‪10‬‬
‫)המהווי ‪ 9%‬מבני הזוג החיי באר&( ומספר המשפחות החד הוריות ע ילד אחד לפחות עד גיל ‪17‬‬
‫עמד על ‪) 104,300‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לעיתונות ‪.(2008/2009‬‬
‫גירושי הינו תהלי פרידה בי ההורי‪ .‬זהו תהלי המתרחש בי בני הזוג‪ ,‬א השפעתו נוגעת ומחלחלת‬
‫אל תו משפחת המוצא‪ ,‬מרכיביה וסביבתה הקרובה‪ .‬גירושי מתוארי כמצב משברי אינטנסיבי‪,‬‬
‫הנמש כשנה לער לאחר שהגירושי נכנסו לתוק!‪ .‬משבר זה מאופיי בתחושות של חרדה‪ ,‬הל‪ ,‬כעס‬
‫ותפקוד הורי נמו )‪ .(Dreman & Aldor, 1994‬הלי גירושי של הורי לא מביא את קשרי המשפחה‬
‫לקצ‪ ,‬אלא מחייב מיסוד מחדש של קשרי ההורי ע ילדיה ויצירת "משפחה שלאחרגירושי" ‬
‫‪ .(Thompson & Amato, 1999) postdivorce family‬המערכת המשפחתית עוברת תהלי התארגנות‬
‫מחודש במישור האינסטורמנטלי‪ ,‬במישור הרגשי ובמישור יחסי הוריילדי )‪ .(Brody, 1996‬מערכות‬
‫היחסי בי ההורי‪ ,‬מערכות היחסי בי ההורי והילדי ומערכות היחסי בי הילדי לבי עצמ‬
‫משתנות‪ ,‬נבנות ומתעצבות מחדש )הקר‪ .(2003 ,‬ההורי הגרושי‪ ,‬שהיו עד לגירושי חלק משתי‬
‫מערכות משותפות – המערכת ההורית והמערכת הזוגית‪ ,‬מתמודדי ע סיו המערכת הזוגית מול‬
‫אובד תפקיד ב הזוג‪ ,‬אובד בת הזוג ואובד הזהות כבעל ואישה‪ .‬בכדי לשמר את שייכות למערכת‬
‫ההורית נדרשי בני הזוג להגדיר מחדש את תפקידיה ואת היחסי ביניה ובהורות החדשה )באו‪,‬‬
‫‪ .(2000‬בתהלי גיבוש הזהות ההורית החדשה נדרשי ג הא וג האב להתמודד ע חלקי לא‬
‫מוגדרי של ההורות החדשה ולגל תפקידי של שני המיני )‪.(Cohen, 1995‬‬
‫הסדרי משמורת וראייה – דומיננטיות הא‬
‫הצור להכריע ע מי יחיו הילדי לאחר פרידת ההורי מחייב התמודדות ע מה שלרוב נתפס בחיי‬
‫השגרה כמוב מאליו‪ .‬ההסדרי המשפטיי הקובעי את החובות ואת הזכויות של ההורי ביחס‬
‫לילדיה לאחר הגירושי‪ ,‬ואת הסדרי המגורי של הילדי והמגע ביניה לבי כל אחד מההורי‪,‬‬
‫מהווי את המסד הראשוני המגדיר את הפרמטרי של יחסי ההורי ע ילדיה לאחר הגירושי‬
‫)‪.(Thompson & Amato, 1999‬‬
‫קיימי מספר מושגי לעניי זה‪ :‬משמורת פיזית‪ ,‬הכוללת את ההכרעה ע מי מההורי יתגוררו‬
‫הילדי‪ ,‬משמורת משפטית‪ ,‬כלומר הקביעה מי מההורי ייקח חלק בקבלת ההחלטות הקשורות לחיי‬
‫הילדי‪ ,‬והסדרי ראייה‪ ,‬קרי ההסדרי בדבר מועדי המפגשי בי ההורה הלאמשמור לבי ילדיו‪.‬‬
‫הסדרי המשמורת הושפעו לאור ההיסטוריה מהשינויי בתפיסות תפקיד האב‪ ,‬כפי שפורטו לעיל‪ .‬עד‬
‫למאה ה‪ ,19‬בהתא למבנה המשפחה הפטריארכאלי‪ ,‬התפיסה השלטת במרבית שיטות המשפט היתה‬
‫כי האב הוא האחראי הבלעדי על ילדיו‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בכ שבמקרי הבודדי‬
‫שבה בתי משפט נדרשו לשאלת המשמורת‪ ,‬ה הפיזית וה המשפטית‪ ,‬היא הוענקה לאב )סעדיה‪1992 ,‬‬
‫;‪ .(Mason, 1994‬זכותו של האב למשמורת היתה כה מוחלטת‪ ,‬עד כי אפשר היה לשלול מהא כל‬
‫אפשרות לראיית ילדיה לאחר הגירושי )סעדיה‪ .(1992 ,‬במהל המאות ה‪ 19‬וה‪ ,20‬תרמה תפיסה‬
‫‪11‬‬
‫חדשה‪ ,‬בדבר היות הילד ישות הראויה להגנה ולטיפוח‪ ,‬להמרת הכללי המעניקי משמורת לאב‬
‫בעקרו שעל‪-‬פיו המשמורת לאחר גירושי תקבע לפי "טובת הילד" ) ;‪Sandberg, 1989; Mason, 1994‬‬
‫‪ (Fine & Fine, 1994‬הסטת הדגש מצרכיו הכלכליי של הילד לצרכיו הנפשיי‪ ,‬ייחוס יכולת הענקה‬
‫רגשית לאמהות ולא לאבות‪ ,‬ומאבקי פמיניסטיי להכרה בזכויותיה של אמהות‪ ,‬הביאו מחוקקי‬
‫במדינות שונות לצר! לעקרו טובת הילד את חזקת הגיל הר )סעדיה‪ .(1992 ,‬חזקה זו מניחה שטובת‬
‫של ילדי צעירי היא להיות במשמורת אמ‪.‬‬
‫מאז שנות השבעי של המאה ה‪ ,20‬לאחר עשרות שני שבה שלטה חזקת הגיל הר‪ ,‬חלו שינויי‬
‫משפטיי משמעותיי במדינות רבות בקשר למשמורת קטיני‪ .‬העלייה התלולה בשיעורי הגירושי‬
‫הגבירה את העניי הציבורי בהסדרי משמורת והגדילה את מספר האבות והאמהות הנאבקי ביניה‬
‫על משמורת‪ .‬רבי יצאו נגד חזקת הגיל הר בטענה כי היא אינה משרתת את "טובת הילד" וכי היא‬
‫פוגעת בזכות של גברי ושל נשי לשוויו‪ .‬שינויי בחלוקת התפקידי המסורתית בי נשי לגברי‬
‫במשפחה‪ ,‬טענות אנשי המקצועות הטיפוליי כי נוכחות האב מרכזית להתפתחות התקינה של ילדיו‪,‬‬
‫ולחצי של ארגוני פמיניסטיי ושל ארגוני גברי לשינוי המצב המשפטי‪ ,‬הובילו לדחיית חזקת הגיל‬
‫הר כעקרו מוביל ולהתפתחות של קריטריוני להכרעות משמורת הנוקטי בלשו ניטרלית מבחינה‬
‫מגדרית )‪.(Mason, 1994; Paradise, 1998; Weitzman, 1985; Fineman, 1995‬‬
‫ע זאת‪ ,‬באר&‪ ,‬חזקת הגיל הר נותרה על כנה‪ ,‬ועל כ במרבית המקרי המשמורת הפיזית הינה של‬
‫הא )בשונה ממשמורת משפטית‪ ,‬שלרוב לא משתנה בגירושי(‪ .‬חזקה זו מעוגנת בסעי! ‪ 26‬לחוק‬
‫הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪ ,1962‬ולפיה טובת של ילדי עד גיל ‪ 6‬היא שיהיו אצל‬
‫אמ‪ .‬ע זאת‪ ,‬על פי החוק במקרה של גירושי רשאי ההורי להסכי ביניה מי "יחזיק בקטי"‪,‬‬
‫כאשר הדבר טעו אישור ביתמשפט‪ .‬אמנ‪ ,‬חזקת הגיל הר חלה כל עוד הילדי צעירי‪ ,‬אול יש לה‬
‫עקרו נלווה; אי להפריד אחי ואי לשנות מצב קיי‪ ,‬אלא במקרי חריגי‪ .‬מכא שג א חלק‬
‫מהילדי מעל גיל ‪ ,6‬ככל הנראה תינת המשמורת על כל הילדי לא‪ ,‬וסיכויי האב לשנות את הסדר‬
‫המשמורת לאחר שלכל הילדי מלאו ‪ ,6‬קטני מאוד )שיפמ‪ .(1989 ,‬נטייה משפטית זו משפיעה ג על‬
‫הסכמי בי ההורי שלא הגיעו לבתימשפט‪.‬‬
‫הדומיננטיות של משמורתא בישראל עולה בקנה אחד ע התפיסות הרווחות בשדה המשפטי לגבי‬
‫"אמהות"‪ .‬עלפי תפיסות אלה "אמהות" היא מהות מובחנת מ"אבהות" ועדיפה עליה בטיפול ובדאגה‬
‫לילדי )הקר‪ .(2003 ,‬ע זאת‪ ,‬בשני האחרונות קיימת מגמה בפסיקה להפו את האב להורה משמור‪,‬‬
‫יחד ע הא‪ ,‬ב"משמורת משותפת" מושג שעד לאחרונה היה אקדמי ולא יוש בפועל בבתי המשפט‪.‬‬
‫בעשור האחרו האבהות הפכה לנושא פוליטי‪ ,‬והחלו הקמת של קבוצות אבות אשר מטרת לשמור על‬
‫זכויות האבות ולפעול כנגד מה שה רואות כאפליה נגד האבות‪ ,‬בעיקר בבית המשפט למשפחה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2011‬פרסמה וועדת מומחי הידועה בש וועדת שניט‪ ,‬וועדה ציבורית אשר מונתה לבחו את‬
‫ההיבטי המשפטיי של האחריות ההורית בגירושי‪ ,‬את מסקנותיה הסופיות הממליצות לבטל את‬
‫‪12‬‬
‫חזקת הגיל הר ולקבוע כי כל מקרה של גירושי ייקבע לגופו בבית משפט לענייני משפחה‪ ,‬במקרי‬
‫בה ההורי אינ מגיעי להסכמה בדבר חזקה על הילד‪ .‬שר המשפטי‪ ,‬יעקב נאמ‪ ,‬הצהיר כי יאמ&‬
‫את המלצות הוועד ויעביר ליוע& המשפטי לממשלה לש הכנת הצעת חוק בנושאי אלו‪ .‬ארגוני נשי‬
‫נאבקו‪ ,‬וממשיכי להיאבק‪ ,‬כנגד ביטול חזקת הגיל הר בטענה כי ביטולה יעמיק את חוסר השוויו בי‬
‫גברי לנשי הקיי בשדה המשפטי‪ ,‬יארי את סכסוכי המשמורת על חשבו הילדי ויאל& נשי‬
‫להתפשר על דמי מזונות נמוכי‪ .‬מאיד‪ ,‬ארגוני האבות מליני על כ שהוועדה לא התייחסה לעניי‬
‫תשלו המזונות‪ ,‬אשר כיו מוטל באופ בלעדי על האבות‪ .‬סוגייה נוספת בה דנה ועדת שניט היא‬
‫הרחבת מעורבותו של האב בחייה של הילדי ונטילת אחריות הורית שווה לזו של הא‪ .‬בהתא‬
‫להמלצות הוועדה‪ ,‬תהיה לאב חובה חקוקה )ולא זכות( למימוש אחריותו ההורית‪.‬‬
‫לצד המשמורת מתקיימי הסדרי הראייה‪ ,‬קרי השעות בה ההורה הלאמשמור יכול לבלות ע ילדיו‪.‬‬
‫מדובר בזכות של ההורה הלאמשמור‪ ,‬שאינו חייב לממש )בניגוד למשמורת שהיא סטטוס מחייב‬
‫שאינו מאפשר להורה המשמור להתחמק ממנו ללא הסתכנות בענישה פלילית(‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬נראה כי אבות גרושי מקבלי מסרי סותרי בנוגע לזכויותיה וחובותיה כלפי ילדיה‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬קיימת אוירה חברתית המעודדת את האבות ליטול חלק באופ מלא בגידול הילדי‪ ,‬מאיד‪,‬‬
‫בזירה הציבורית אי עדיי הפנמה של תפקיד ומקו האב בחיי הילד‪ ,‬ולא ניתנות לשני ההורי זכויות‬
‫הוריות שוות לאחר הגירושי‪ .‬הסדרי המשמורת הקיימי‪ ,‬הנותני במרבית המקרי את משמורת‬
‫הילדי לא‪ ,‬ממקמי את הא בעמדה של כוח‪ ,‬אשר עשויי לבוא לידי ביטוי בשליטה מצידה על‬
‫ביקורי האב ומעורבותו בחיי ילדיו‪.‬‬
‫מכיוו שמטרת המחקר הינה לבדוק את מעורבות האב הלאמשמור בגידול ובטיפול בילדיו‪ ,‬יוצגו להל‬
‫ההיבטי של נושא זה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫אבות בגירושי מעורבות אבות גרושי לאמשמורני‬
‫‪ 3.1‬גיבוש הזהות ההורית לאחר הגירושי‬
‫אבות גרושי לא משמורני מתמודדי בעת ובעונה אחת ע מספר שינויי מעוררי מתח‪ :‬לא רק‬
‫אובד הקשר הזוגי אלא אובד משמורת על הילדי‪ .‬למרבית האבות אובד הקשר היו יומי ע הילד‬
‫הינו קשה ביותר‪ .‬כאשר הקשר אבילד לא מובטח באמצעות מגורי משותפי‪ ,‬בנייה מחודשת של‬
‫מעורבות האב בסביבה ההורית החדשה יכולה להיות קשה‪ .‬ההגדרה המחודשת של מערכת יחסי‬
‫תפקידית בי ההורי הגרושי או הפרודי היא בד"כ מורכבת וקונפליקטואלית ) ;‪Maldonado, 2005‬‬
‫‪ (Leite &McHenry, 2002; McBride et al., 2005‬ומתעוררות שאלות לגבי מהות תפקידו וזהותו‬
‫ההורית של האב )‪ .(Seltzer & Brandreth, 1994‬לצד זאת‪ ,‬כתוצאה מהמספר ההול וגדל של גירושי‬
‫‪13‬‬
‫בעשורי האחרוני‪ ,‬והגדילה הדרמטית במספר הילדי החיי בנפרד מאביה‪ ,‬נוצר צור ממשי‬
‫לפתח קונספטואליזציה רחבה יותר של הסטטוס "אבא" והתפקיד שהוא מצופה לשחק בחיי ילדיו‬
‫לאחר הגירושי )‪.(Lamb, 2002; Marsiglio, Day & Lamb, 2000‬‬
‫‪ 3.2‬חשיבות מעורבות אבות גרושי לאמשמורני בחיי ילדיה‬
‫רק לאחרונה‪ ,‬החלו פרקטיקות משפחתיות ומשפטיות וקהילות מחקר להכיר בחשיבות של מעורבות‬
‫האב הלאמשמור מעבר לתפקיד המסורתי המצופה ממנו של תשלו מזונות‪ ,‬ולהבי שמעבר לתרומה‬
‫הכלכלית‪ ,‬נוכחות האב הגרוש חשובה להתפתחות הילד ) ‪Curran & Abrams, 2000; Halle, Moore,‬‬
‫‪ .(Greene & LeMenestrel, 1998‬הוכח כי אבות לא משמורני אשר שומרי על קשר עקבי ע‬
‫ילדיה משמשי מודל לחיקוי הורי חיובי‪ ,‬מעורבי בגידול ומספקי אהבה‪ ,‬חו ותמיכה‪ .‬זלצר‬
‫וברנדרס )‪ (Seltzer & Brandreth, 1995‬מצאו כי לקשר רצי! ע האב יש השפעה על ההתנהגות של‬
‫הילדי ועל יכולת ההסתגלות שלה‪ .‬מעורבות מתמשכת של אב שאינו משמור תורמת להסתגלות‬
‫של ילדי‪ ,‬במיוחד בני )‪ .(Hetherington, 1992‬עוד נמצא כי מילדי שגדלו במערכת יחסי לא‬
‫יציבה ע האב הלאמשמור נמנעה תמיכה וסוגי שוני של עזרה פיסית ) & ‪Marsiglio, Amato, Day‬‬
‫‪.(Lamb, 2000‬‬
‫ובאשר לאבות‪ ,‬מהמחקרי הקיימי בתחו ניכר כי לגירושי בכלל‪ ,‬ולהתרופפות הקשר ע ילדיה‬
‫בפרט‪ ,‬השפעה על רווחת הנפשית של האבות‪ .‬אבות גרושי סובלי מלח& נפשי‪ ,‬השפלה‪ ,‬ייאוש‬
‫ותחושה שזכויותיה נמנעות מה )‪ ,(Nielsen, 1999‬דכאו )‪ ,(Shapiro & Lambert, 1999‬בעיות‬
‫בריאותיות )‪ (Gove, 1972‬ונטיות אובדניות )‪ .(Stack, 1990‬קרועי מילדיה וללא מערכת יחסי‬
‫ארוכת טווח‪ ,‬אבות מרגישי אשמה‪ ,‬תסכול‪ ,‬חרדה‪ ,‬תשוקה‪ ,‬עצב וריקנות )‪ .(Kruk, 1992‬רבי טועני‬
‫כי ה חשי חוסר שליטה על חיי ילדיה‪ .‬אגבי ונוסטר )‪ ,(Eggebeen & Knoester, 2001‬מצאו כי‬
‫אבות לילדי אשר לא גרי בבית היו פחות בריאי פיזיולוגית ופסיכולוגית מגברי לילדי שגרו‬
‫בבית‪ .‬נמצא ג קשר בי מעורבות האבות לבי שביעות רצו מהחיי; בוקר ושותפיה ) ‪(Bokker, Farely‬‬
‫‪ (& Bailey, 2006‬בדקו את הקשר בי סטטוס משמורת ורווחה נפשית בקרב גברי גרושי טריי‬
‫ומצאו שגברי גרושי טריי ע משמורת יחידה או משמורת פיסית משותפת היו בעלי רמות גבוהות‬
‫באופ משמעותי של רווחה נפשית מאשר גברי גרושי טריי לא משמורני או בעלי משמורת‬
‫משפטית משותפת‪ .‬ההשפעה היא דו כיוונית‪ ,‬קרי‪ ,‬הרווחה הנפשית של האב משפיעה על היחסי שלו‬
‫ע ילדיו )‪ ,(Myers, 1989‬והאב עלול להניח ללח& אותו הוא חווה סביב הגירושי להשפיע על הקשר‬
‫שלו ע ילדיו‪ .‬אבות גרושי לאמשמורני עלולי לבודד עצמ מילדיה כדר להתמודד ע כאב‬
‫‪14‬‬
‫הנפשי סביב הגירושי והפרידה מהילדי ) ‪Arditti, 1991; Myers, 1989; Riessman, 1991; Arditti,‬‬
‫;‪.(1995; Dudley, 1996; Kruk, 1994‬‬
‫לדברי באו )‪ ,(2006‬גברי חווי אובד במצבי גירושי לא פחות מנשי‪ ,‬אלא שה נבדלי מנשי‬
‫בתהליכי האבל בשלוש סוגיות– עיתוי האבל‪ ,‬אשר מגיע כשנתיי לאחר המשבר‪ ,‬ביטויי האבל גברי‬
‫נוטי לפתח סממני גופניי כמו כאב‪ ,‬אובד תאבו‪ ,‬תשישות ועלייה בלח& ד‪ ,‬ונוטי לפתרונות של‬
‫נטילת חומרי פסיכו אפקטיביי )אלכוהול‪ ,‬סמי( ונושאי האבל האבל הגברי ממוקד באובד‬
‫הילדי ולא בקשר ע בת הזוג‪ .‬נושאי נוספי לאבל הגברי בעקבות גירושי ה אובד המרחב הביתי‬
‫ושגרת חיי המשפחה טר המשבר‪.‬‬
‫‪ 3.3‬מידת המעורבות של אבות לאמשמורני באר ובעול על פי מחקרי עדכניי‬
‫מרבית המחקרי שעקבו אחר מעורבות אבות לא משמורני בחיי ילדיה מראי כי מרגע פרידת‬
‫ההורי‪ ,‬מצמצמי האבות באופ משמעותי את מעורבות בחיי ילדיה‪ ,‬ג כאשר מדובר באב לא‬
‫משמור הנחשב ל"מעורב" ) ;‪Dudley and Stone, 2001; Nord and Zill, 1996; Laakso, 2004‬‬
‫‪ .(Seltzer, 1991‬ככל שעובר הזמ‪ ,‬המעורבות של אבות אלה בחיי ילדיה פוחתת ) ‪Booth & Amato,‬‬
‫‪ .(1994; Marsiglio, 1995‬מחקרי אור אשר בחנו את איכות הקשר ומשמעותו עשר שני לאחר‬
‫הגירושי מצאו כי קיימת ירידה באיכות הקשר ומשמעותו‪ ,‬למרות שהביקורי הקבועי המשיכו‬
‫להתקיי )‪ .(Furstenberg & Cherlin, 1991; Wallerstein, 1991‬עוד נמצא כי הקשר בי אבות‬
‫גרושי לא משמורני לילדיה סובל יותר מזה של אבות משמורני ) ;‪Booth & Amato, 1984‬‬
‫‪ ,(Doherty, Kouneski & Erickson 1998; Bastaits, Ponnet & Mortelmans, 2012‬לאור הגישה‬
‫המוגבלת שיש לה לילדיה והזמ המופחת שה מבלי יחדיו‪.‬‬
‫משו שאחוזי גבוהי של עוני וסיכו מוגבר לבעיות חברתיות ואקדמיות מקושרי למשפחות של‬
‫הא החד הורית ומשפחות חורגות‪ ,‬מעורבות של אבות לאמשמורני היו במרכז תשומת הלב של‬
‫מדיניות ציבורית בשני האחרונות בארה"ב ) & ‪Coleman, Ganong & Fine, 2000; Dalaker‬‬
‫‪ .(Proctor, 2000; McLanahanm 1997‬למרות תשומת הלב המוגברת‪ ,‬רק כמחצית מהילדי בארה"ב‬
‫ע אב לא משמור מקבלי מזונות או רואי את אביה יותר מכמה פעמי בשנה ) & ‪Graham‬‬
‫‪.(Beller, 2002‬‬
‫לצד נתוני מדאיגי אלו‪ ,‬קיימי מחקרי המעידי כי בעשור האחרו מסתמנת מגמה של קשר‬
‫המתמש לאור זמ בי אבות לילדי לאחר הגירושי‪ ,‬כתוצאה ממעורבות רבה יותר של אבות בחיי‬
‫ילדיה ג במסגרת הנישואי )‪ ,(Kelly, 2000‬ומודעות לתרומה של מעורבותו בחיי הילדי ) & ‪Eirini‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .(Buchanan, 2003‬מספר מחקרי אשר בדקו מעורבות של אבות לאמשמורני בחיי ילדיה מצאו‬
‫קשר קבוע ויציב בי האב לבי ילדיו‪ ,‬ואיכות גבוהה יותר של מעורבות בחיי הילד מזו של אבות‬
‫נשואי; מלבד בילוי זמ ע הילד‪ ,‬האב יותר מעורב בפעילויות הקשורות לבית הספר ) ‪Stewart,‬‬
‫‪ ,(1999‬בהכנת ארוחות‪ ,‬בשיחות הקשורות לפתרו בעיות ובמשחק ועזרה בשיעורי בית ) & ‪Amato‬‬
‫‪ .(Rivera, 1999‬אמטו וגילברט )‪ (Amato & Gilbert, 1999‬מתייחסי לאב הלא משמור כאל דמות‬
‫מחנכת‪ ,‬המטילה משמעת ושומרת על גבולות‪ .‬מחקרי א! מצייני את החו אשר מלווה את היחסי‬
‫בי האב הלאמשמור וילדיו‪ ,‬בדיוק בשל העובדה שהאב מרוחק מחיי השגרה של הילד ולכ מקדיש‬
‫יותר אנרגיה לפיתוח אסטרטגיות של תקשורת ודאגה‪ ,‬במידה ולא היו קיימי לפני הגירושי‬
‫)‪ .(Whiteside & Becker, 2000‬מאמ& מסוג זה מצד האב מחזק את הדר בה הילד מסתכל על תפקידו‬
‫של האב )‪ .(Arendell, 1995‬יש לציי כי נראה שאבות לאמשמורני אשר היו יותר מעורבי בחיי‬
‫ילדיה לפני הגירושי ג יותר מעורבי בחייה אחרי הגירושי ) & ‪Arditti & Keith, 1993; Flouri‬‬
‫‪.(Buchanan, 2003‬‬
‫בישראל טר נעשו מחקרי מקיפי הבוחני את מידת הקשר בי אבות גרושי לאמשמורני לבי‬
‫ילדיה‪ .‬מהמעט הידוע נדמה כי תופעת האבות המתנתקי מילדיה בישראל מצומצמת יותר מאשר‬
‫במדינות אחרות‪ .‬במחקר של ‪ (1999) Erera, Minton, Pasley & Mandel‬רק ‪ 2%‬מהאבות הגרושי‬
‫הישראליי דיווחו כי אינ מתראי ע ילדיה )‪ (n=100‬לעומת ‪ 8%‬מהאבות הגרושי האמריקאיי‬
‫)‪ .(n=92‬מחקר נוס! אשר בח את מעורבות של אבות לאמשמורני בישראל מצא כי רב האבות‬
‫משלמי מזונות ושומרי על קשר פיסי ונפשי ע ילדיה ) ‪ .(Mandel & Sharlin, 2006‬מאיד‪ ,‬כה‬
‫ושניט )‪ (Cohen & Shnit, 2001‬מצאו כי‪ ,‬בהמלצת אנשי מקצוע‪ ,‬מספר גבוה של אבות גרושי‬
‫ישראלי‪ ,‬כ‪ ,40%‬רואי את ילדיה הצעירי לביקורי קצרי באמצע השבוע בלבד‪.‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי הינה לעמוד על הגורמי התורמי למעורבות אבות גרושי לאמשמורני‬
‫בישראל‪ ,‬תו התייחסות למשתני שוני אשר נבחרו בהתבסס על הגישה המערכתית משפחתית של‬
‫בלסקי )‪ ,( Belsky, 1984‬לפיה ימצא קשר בי משתני הקשורי לאב ולסביבתו לבי מעורבותו בחיי‬
‫ילדיו‪ .‬בטר תוצג סקירה תיאורטית העוסקת בגורמי אשר נמצאו כתורמי למעורבות אבות גרושי‬
‫לאמשמורני‪ ,‬להל תיאור המודל עלפיו נבחנו המשתני הנ"ל‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪.4‬‬
‫מסגרת תיאורטית – המודל המערכתימשפחתי של בלסקי‬
‫כל בחינה של מעורבות אבות דורשת הכרה בכ שמשפחות ה מערכת מורכבת‪ ,‬הכוללת בתוכה רשת של‬
‫מערכות יחסי מעורבבות‪ ,‬משיקות ולפעמי מתחרות ) ;‪Whitchurch & Constantinem, 1993‬‬
‫‪ .(Hofferth, 2003‬לכ‪ ,‬הגישה האקולוגית של ברונפנברנר )‪ (Bronfenbrenner , 1979; 2005‬יעילה‬
‫במיוחד בתחו זה של מחקר‪.‬‬
‫התיאוריה האקולוגית של ברונפרנברנר מתמקדת בדרכי בה היחיד נמצא באינטראקציה ע סביבתו‬
‫ובאופ ספציפי ישנה התמקדות בארבעה היבטי של התפתחות‪ :‬אישי‪ ,‬תהליכי‪ ,‬קונטקסט וזמ‪.‬‬
‫ברונפנברנר )‪ (Bronfenbrenner , 1979; 2005‬זיהה כי התפתחות הילד מושפעת מהאינטראקציה שלו‬
‫ע אנשי‪ ,‬אובייקטי וסמלי בסביבה המיידית שלה‪ ,‬לה קרא "תהליכי קרובי"‪ .‬הגור‬
‫המרכזי להתפתחות הילד הוא היחסי שלו ע הוריו‪ .‬למרות שבד"כ הורי שותפי לתחושות חזקות‬
‫של אהבה ודאגה לילדיה‪ ,‬ה שוני בדרכי בה ה ניגשי למשימת הטיפול בילד‪ .‬ברונפנברנר‬
‫זיהה שהתהליכי הקרובי המתרחשי בבית תלויי במאפייני של הילד‪ .‬תהליכי קרובי‬
‫מושפעי ג מהמאפייני הייחודיי של ההורי‪ ,‬למשל האישיות שלה‪ ,‬האמונות שלה לגבי גידול‬
‫ילדי‪ ,‬הרקע החינוכי שלה והרווחה הפסיכולוגית שלה – כל אלה משפיעי על האינטראקציות‬
‫היומיומיות של ההורי ע ילדיה ועל הדר בה היחסי שלה ע ילדיה יתפתחו‪ .‬מעבר לכ‬
‫קיימת חשיבות לקונטקסט בו מצויי הילד והוריו‪ ,‬למשל חברי‪ ,‬שכני‪ ,‬ב זוג חדש‪ .‬אלו ה‬
‫הגורמי למתח או לתמיכה‪ .‬בנוס! משפיעי מקו העבודה של ההורה‪ ,‬והשכונה‪ .‬ג הרקע הסוציו‬
‫דמוגרפי‪ ,‬האתניות והתרבות משפיעי על הפעילות המתרחשת בסביבת הבית‪.‬‬
‫הגישה האקולוגית מספקת מסגרת תיאורית ממנה חוקרי יכולי לבחו את מגוו הגורמי‬
‫האינדיבידואליי והקונטקסטואלי המשפיעי על מעורבות אבות בחיי ילדיה‪ ,‬ובאמצעותה גדלה‬
‫הבנתנו לגבי משתני המשפיעי על מעורבות האבות במהל העשורי האחרוני ) ‪Adamson,‬‬
‫‪(O'Brien & Pasley, 2007‬‬
‫על בסיס המודל של ברונפנברנר‪ ,‬בלסקי )‪ (Belsky, 1984‬פיתח מודל מערכתימשפחתי‪ .‬בלסקי זיהה‬
‫שלושה גורמי מרכזיי של התנהגות הורית‪ :‬א( האישיות והמשאבי האישיי של ההורה‪ ,‬כאשר‬
‫הנ"ל‪ ,‬לפחות באופ חלקי‪ ,‬הינ תוצר של ההיסטוריה ההתפתחותית של ההורי וההתנסויות שלה‬
‫לפני שהפכו להורי‪ .‬ב( מאפייני האישיות של הילד‪ .‬ג( מערכות תמיכה הכוללות את תת המערכות של‬
‫זוגיות‪ ,‬עבודה וסביבה חברתית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תרשי ‪ – 1‬המודל המערכתי של בלסקי‬
‫המודל של בלסקי כולל את ההורה‪ ,‬הילד והקונטקסט בו ה נמצאי )מתו ‪:(Belsky, 1984‬‬
‫מחקר זה מבוסס על המודל הקונספטואלי של בלסקי‪ ,‬כאשר לאור היק! המחקר‪ ,‬השערותיו תעסוקנה‬
‫במימד הראשו האישיות ומשאבי אישיי של האב‪ ,‬ובפרט בקשר הבדורי )ההתנסויות שלו ע‬
‫אביו( ובמאפיי האישיות של אמונה ביכולת של האב‪ .‬ההתמקדות במימד הראשו נובעת מהטענה של‬
‫בלסקי‪ ,‬לפיה ההיסטוריה ההתפתחותית של ההורה והמאפייני האישיותיי שלו מעצבי את ההורות‬
‫באופ מיוחד‪ ,‬בכ שמשפיעי על הקונטקסט הרחב בו מתקיימי היחסי בי ההורה לילד ) ‪Belsky,‬‬
‫‪.(1984‬‬
‫בנוס! למאפייני אלו‪ ,‬בוח המחקר את הקשר בי משתני סוציודמוגרפיי )גיל‪ ,‬אר& לידה‪ ,‬אורח‬
‫חיי‪ ,‬מספר שנות השכלה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מצב כלכלי ומצב משפחתי(‪ ,‬משתני הקשורי למבנה המערכת‬
‫המשפחתית‪ ,‬לה נקרא משתני מבניי‪) ,‬מש תקופות הנישואי והגירושי‪ ,‬מספר הילדי וגיל‪,‬‬
‫ותקופת החיי המשותפי של האב ע בת הזוג החדשה במידה ויש( ומשתני הקשורי לתהלי‬
‫הגירושי בשלביו השוני )היוזמה לגירושי‪ ,‬מצבה המשפחתי של הא‪ ,‬אופ קבלת ההחלטות לגבי‬
‫המשמורת והסדרי הראיה והשלכות ההלי המשפטי לענייני אלו )קרי‪ ,‬תדירות הביקורי ושיחות‬
‫הטלפו(‪ ,‬שביעות הרצו של האב מהסדרי הראיה‪ ,‬תשלו מזונות והמרחק של מגורי האב מילדיו(‪.‬‬
‫להל סקירה של ממצאי מחקרי קודמי העוסקי במשתני אשר נבחרו לעמוד במוקד מחקר זה‪,‬‬
‫בהתא למסגרת התיאורטית אשר הוצגה לעיל‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.5‬‬
‫גורמי התורמי למעורבות האב הלאמשמור‬
‫‪ 5.1‬מאפייני אישיותיי והיסטוריה ההתפתחותית‬
‫מסקירת הספרות ובחינת הגורמי הקשורי למעורבות האב‪ ,‬נראה כי המאפיי הבדורי בדבר‬
‫התנסות האב ע אביו שלו והמאפיי האישיותי בדבר האמונה של האב ביכולתו לתפקד כאב משמעותי‬
‫לא נחקרו באופ מעמיק בקרב אבות‪ .‬עוד נראה‪ ,‬כי לגורמי אלו חשיבות רבה בבחינת מעורבות של‬
‫אבות בחיי ילדיה‪ .‬כאמור‪ ,‬בלסקי מתייחס אל מאפייני אישיי והיסטוריה התפתחותית כאל‬
‫גורמי שורשיי‪ ,‬מרכזיי ובלתי נפרדי‪ ,‬המשפיעי על כלל היבטי ההורות )‪ .(Belsky, 1984‬לדבריו‪,‬‬
‫המרכיבי הנוספי במודל שלו המשפיעי על המעורבות ההורית‪ ,‬כפי שהוצגו לעיל‪ ,‬מושפעי כול‬
‫בראש ובראשונה מהמרכיבי האישיותיי‪ ,‬או כפי שכתבו במאמר מאוחר יותר בלסקי ועמיתיו‪:‬‬
‫"‪ ,Vondra, Sysko & Belsky, 2005) “One cannot take the ‘person’ out of the parent‬עמ' ‪.(35‬‬
‫המשתנה בדבר הקשר הבדורי מעניי במיוחד לאור השינויי המהותיי בהגדרות התפקיד של האבות‬
‫בעשורי האחרוני‪ ,‬כאשר אבותיה של המשתתפי במחקר משתייכי ל"דור היש" ואילו‬
‫המשתתפי עצמ הפכו לאבות במהל תקופת השינוי‪ ,‬דבר אשר יכול להשפיע על תוצאות המחקר‪.‬‬
‫בעוד שמשתנה זה מתאר התנסויות עבר‪ ,‬באופ רטרוספקטיבי‪ ,‬המשתנה האישיותי של אמונה ביכולת‬
‫עוסק בתפיסה העצמית של האבות לנוכח המציאות המשתנה‪ ,‬וייתכ כי כאנשי טיפול נוכל לסייע‬
‫לאבות לשפר את תפיסת לגבי המסוגלות ההורית שלה ומכא החשיבות הגדולה בחקירתו‪ .‬ואכ‪,‬‬
‫מחקרי מעורבות הורי הראו שהדרכה ממוקדת במיומנויות הוריות הגבירה את רמת המעורבות של‬
‫האבות )ראו סקירה אצל ‪.(Parke, 2003‬‬
‫מסיבות אלו המחקר הנוכחי יתמקד במאפייני אלו והקשר שלה למעורבות האב בחיי ילדיו‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬הקשר הבדורי – התנסות האב הלאמשמור ע אביו שלו‬
‫"‪"It doesn't matter who my father was; it matters who I remember he was.‬‬
‫‪Anne Sexton‬‬
‫מזה זמ רב קיימת ההנחה לפיה הטבע ואיכות ההורות מועברי באופ בדורי‪ ,‬כאשר הורי בדור‬
‫אחד נוהגי באופ דומה לזה שה עצמ חוו בזמ שגדלו ) & ‪Serbin & Karp, 2003; Furstenberg‬‬
‫‪ .(Weiss, 2000‬ואכ‪ ,‬מספר תיאוריות מאמצות הנחה זו‪ ,‬ביניה תיאוריית מהל החיי ) ‪Elder,‬‬
‫‪ ,(1981‬תיאוריית ההתקשרות )‪ (Bowlby, 1969‬ותיאוריית הלמידה החברתית );‪Bandura, 1977‬‬
‫‪ – (Patterson, 1998‬ג א ה נבדלות זו מזו במנגנוני המשוערי בעזרת מתקיימת ההעברה הב‬
‫‪19‬‬
‫דורית‪ .‬הספרות המחקרית מציעה כי הקשר של אד ע אביו יכול להשפיע על ההורות שלו‪ ,‬באמצעות‬
‫הטמעה וחיקוי של סגנו ההורות של האב או באמצעות הזדהות ע ההורה מאותו מי והפנמת הסופר‬
‫אגו שלו‪ .‬שני המקרי מספקי קווי מנחי למה היא התנהגות מתאימה כאשר הילד הופ להורה‪.‬‬
‫תהלי זה מועבר מדור לדור‪ ,‬כאשר יש השפעה על מי ההורה והילד )‪.(Cowan & Cowan, 2009‬‬
‫בשני האחרונות קיימת התעניינות רבה בהעברה בדורית בהקשר של הזנחה וסגנו הורי קשה מול‬
‫סגנו הורי תומ‪ .‬ממאמרי הסוקרי מחקרי אשר נערכו בשני האחרונות בתחו ) ‪Belsky, Conger‬‬
‫‪ (& Capaldi, 2009; Van Ijzendoorn, 1995‬עולה כי קיימות אינספור עדויות להעברה הבדורית‪.‬‬
‫בנסיו להבי את הגורמי והמניעי של התעללות והזנחה‪ ,‬חוקרי ביקשו לבדוק מקרי דומי‬
‫בילדותו של האב המתעלל‪ .‬למרות שהקשרי שנמצאו אינ מושלמי‪ ,‬קיימות עדויות לכ שאחוז‬
‫גבוה של הורי מתעללי או שילדיה נלקחו מה חוו מערכת יחסי בעייתית ע הוריה‪ .‬מחקרי‬
‫בנוגע להזנחה הורית והתנהלות אבהית בעת המשבר הגדול הראו כי נית לקשר בי התנסויות במשפחת‬
‫המוצא ומאפייני והתנהגויות בדור הבא של ההורי )‪.(Elder, Caspi & Downey, 1986‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬יש לציי כי למחקרי הקיימי בתחו מגבלות רבות‪ ,‬כגו האופי הרטרוספקטיבי של‬
‫הנתוני וגורמי מתערבי ומתווכחי‪ ,‬מה נית להסיק כי היסטוריה של קשר דיספונקצונאלי בי‬
‫ההורה לילד מהווה גור סיכו א לא סיבה מספקת להתנהגות דומה בהווה )‪.(Vondra et al., 2005‬‬
‫ועדיי‪ ,‬נראה כי בשילוב ע גורמי נוספי כגו מערכת יחסי בעייתית בבגרות‪ ,‬השכלה נמוכה‪ ,‬הריו‬
‫בגיל הנעורי ועוני‪ ,‬הסיכוי לפגיעה בילדי גדל באופ משמעותי )‪.(Vondra et al., 2005‬‬
‫מענייני ומלמדי ה המחקרי על מבוגרי אשר חוו היסטוריה של הזנחה או התעללות ולא העבירו‬
‫התנהגות זו לילדיה‪ .‬יחסי טובי ע ההורה הלא מתעלל‪ ,‬הזדמנויות בבית או בבית הספר להפגי‬
‫יכולת‪ ,‬כשרו או מנהיגות‪ ,‬נמצאו כגורמי שינוי פוטנציאליי בהיסטוריה של הזנחה והתעללות‬
‫)‪.(Egeland, Jacobvitz & Sroufe, 1988‬‬
‫בהמש למחקרי אשר עסקו בהעברה של התנהגות מזניחה ומתעללת‪ ,‬מחקרי עדכניי מצביעי על‬
‫כ שלא רק הורות כועסת‪ ,‬אגרסיבית ועוינת והתנהגות מזניחה או מתעללת מועברת באופ בדורי‪,‬‬
‫אלא ג הורות טובה‪ ,‬הנמדדת במונחי של מעורבות‪ ,‬גילויי חיבה ורגש ועוד‪ .‬מדובר במחקרי אשר‬
‫עקבו אחר קבוצות גדולות של ילדי מילדות ועד שהפכו להורי‪ ,‬ומצאו כי החוויה של הורות טובה‬
‫בילדות‪ ,‬המוגדרת במונחי של משמעת עקבית וקבלה הורית‪ ,‬ניבאה את היות הורי‬
‫קונסטרוקטיביי בבגרות בהיבטי של מוניטורינג‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מעורבות‪ ,‬גילויי חיבה ורגש ומשמעת‬
‫אינדוקטיבית ) ‪Chen & Kaplan, 2001; Thornberry, Freeman-Gallant, Lizotte, Krohn & Smith,‬‬
‫‪ .(2003‬מחקר עדכני עקב אחר נשי בניוזילנד החל מגיל ‪ 3‬ועד שהפכו לאמהות לילדי בני שלוש מצא‬
‫כי נשי אלה נטו להתנהג בחו ורגישת א בילדות המוקדמת שלה האמהות שלה לא הטילו‬
‫משמעת נוקשה וחוקי ודרשו צייתנות‪ ,‬כאשר בשנות הילדות האמצעיות האקלי הרגשי במשפחה‬
‫‪20‬‬
‫היה מאופיי בהבעת רגשות חיובית ורמות נמוכות של קונפליקטי‪ ,‬וכאשר בזמ שנות ההתבגרות‬
‫המוקדמות ה חוו תקשורת בוטחת ופתוחה והתקשרות בטוחה ע הוריה ) ‪Belskey, Jaffee, Sligo,‬‬
‫‪.(Woodward & Silva, 2005‬‬
‫העברה בדורית בי אבות לילדיה‬
‫באשר לאבות‪ ,‬נמצא כי מערכת יחסי מוקדמת ע משפחת המוצא‪ ,‬בייחוד ע האב‪ ,‬ומידת ההזדהות‬
‫ע תפקיד האב‪ ,‬התוו את הדר להיווצרות הזהות האבהית והגדרתה )‪,(Grossman & Pollack, 1988‬‬
‫וכי גישת האבות כלפי איכות התפקוד האבהי של אבותיה בצעירות הינו מנבא עקבי למעורבות של‬
‫האבות בגידול ילדיה )‪ .(Barnett & Baruch, 1987‬מחקרי מראי כי איכות היחסי שאבות‬
‫מפתחי ע אימותיה ואבותיה יכולה להוות גור מכריע במעורבות האב בחיי ילדיו ) ‪Cabrera,‬‬
‫‪ .(Tamis-Le Monda, Bradley, Hofferth & Lamb, 2000‬עוד נמצא כי הסיכוי להבאת ילדי בגיל‬
‫צעיר )שנות ההתבגרות ותחילת שנות העשרי( גדל בקרב אבות אשר גדלו ללא אביה הביולוגי‪ .‬בנוס!‪,‬‬
‫נמצא קשר חיובי בי נוכחות אב ביולוגי בשנות ההתבגרות לבי מגורי של האבות הצעירי ע‬
‫ילדיה )‪ .(Furstenberg & Weiss, 2000‬לדברי עמית )‪ ,(1998‬קיומה או היעדרה של דמות הזדהות‬
‫אבהית מעורבת בילדות‪ ,‬מהווה גור משמעותי בתפיסת האבות את תפקיד במשפחה‪.‬‬
‫יחד ע זאת‪ ,‬ממצאי המחקרי מעלי תמונה מורכבת באשר לאופ בו נעשית ההעברה הבדורית;‬
‫וויליאמס )‪ (Williams, 1995‬מצא כי הסיכוי שלאבות מעורבי יהיו בני מעורבי הינו גבוה‪ .‬אב‬
‫מעורב מספק מודל להורות חיובית ולמחויבות למשפחה )‪ .(Evans & Fogarty, 2005‬ממצא זה מקבל‬
‫ג תמיכה מההנחה הנובעת מתיאורית הלמידה החברתית של בנדורה‪ ,‬לפיה גברי מעצבי את עצמ‬
‫על פי מודל אבותיה‪ ,‬כאשר האבות היו תומכי ונגישי בעבור ילדיה )‪ .(Parke, 2003‬לעומת זאת‪,‬‬
‫לעיתי דווקא אבות אשר מדווחי על חוסר סיפוק מהאיכות של תפקוד האבות שלה‪ ,‬הופכי‬
‫למעורבי יותר בחיי ילדיה )‪ .(Levine, Murphy & Wilson, 1998‬עבור חלק מהגברי הרצו לשנות‬
‫את דפוס ילדות מעלה את הפוטנציאל למעורבות האב ) ;‪Allen & Doherty, 1996; Daly, 1993‬‬
‫‪ .(Snary, 1993‬מחקרי עדכניי אשר בחנו אבות גרושי משמורני אפרואמריקאי מצאו כי רבי‬
‫מה מדברי על רצו להיות האבות שלא היו לה )‪.(Coles, 2003; Hamer & Marchioro, 2002‬‬
‫בהתבסס על מחקרי אלו‪ ,‬נית להניח כי רמת הקשר שחוו אבות לאמשמורני ע אביה בילדות‬
‫ונעוריה תשפיעה על המעורבות שלה בחיי ילדיה‪ .‬בהתא לכ‪ ,‬מחקר זה יניח כי תפיסה של‬
‫ההורות של האב כ"הורות אופטימלית"‪ ,‬המאופיינת בדאגה הורית גבוהה והגנתיות יתר נמוכה‪ ,‬תורמת‬
‫למעורבות האב בחיי ילדו‪ .‬ככל שהאב ידווח על דפוסי ההורות של אביו כטובי יותר‪ ,‬כ תגבר‬
‫מעורבותו בחיי ילדו ולהיפ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 5.1.2‬אמונה ביכולת האב‬
‫המונח אמונה ביכולת )‪ (Self Efficacy‬הוגדר לראשונה על ידי בנדורה כאמונה של האד ביכולותיו‬
‫לארג ולהוציא לפועל את הפעולות הנדרשות לניהול מצבי עתידיי )‪ ,Bandura, 1997‬עמ' ‪ .(2‬המונח‬
‫נגזר מתו תיאורית הלמידה החברתית אותה פיתח‪ .‬התיאוריה מגדירה את ההתנהגות האנושית‬
‫והתפתחותה בעזרת אינטראקציה הדדית ומתמשכת הנוצרת בעקבות תהליכי קוגניטיביי‪,‬‬
‫התנהגויות מגוונות והשפעת הסביבה )‪.(Bandura, 1986‬‬
‫בנדורה )‪ (1997‬טע כי האמונה ביכולת של אד ליצר תוצאות מסוימות בעתיד‪ ,‬מספקת לו מניע‬
‫קוגניטיבי להתנהגות בהווה‪ .‬מנקודת מבט זו‪ ,‬הציפייה והאמונה שהתנהגות מסוימת תייצר תועלות‬
‫מצופות או תדחק לצד קשיי עתידיי‪ ,‬משפיעה על ההתנהגות של האד‪ .‬חוזק האמונה של אד‬
‫ביכולותיו ישפיע על בחירתו להתמודד או להימנע ממצבי נתוני‪ ,‬והציפיות מהיכולת יקבעו כמה‬
‫מאמ& אותו אד ישקיע וכמה זמ יתעקש כאשר הינו עומד בפני מכשולי והתנסויות מאיימות‪ .‬אלה‬
‫שיעמדו מול משימות מאיימות עבור‪ ,‬אשר ייתכ וה בעצ די בטוחות‪ ,‬יקבלו חוויה מתקנת שתחזק‬
‫את האמונה ביכולת ובסופו של דבר תכחיד את ההתנהגות ההגנתית‪ .‬אלה שיפסיקו לנסות מוקד‬
‫מדי יחזקו את תחושת האימסוגלות שלה וימשיכו לפחד לאור זה‪.‬‬
‫בנדורה )‪ (1977‬מבדיל בי שתי ציפיות הקיימות בתפיסת היחיד את יכולותיו – ציפיית תוצאה‪,‬‬
‫המוגדרת כאמונה שסדרת התנהגויות של היחיד תוביל לתוצאות מסוימות וציפיית מסוגלות עצמית‪,‬‬
‫המתוארת כהכרתו ואמונתו של היחיד להצליח לנהוג באופ שיוביל לתוצאה הרצויה‪ .‬כ לדוגמא‪,‬‬
‫אבות יכולי להאמי שא יתרגלו את מעורבות בחיי ילדיה ה ישתפרו‪ ,‬א א יפקפקו ביכולת‬
‫להיות מעורבי התנהגות זו עשויה להשפיעה על התנהגות בפועל‪ .‬ציפיית המסוגלות העצמית תקבע‬
‫הא ובאיזה אופ האד יפעל בסיטואציה מסוימת‪ ,‬אלו מטרות יציב לעצמו‪ ,‬כמה כוחות ומאמ& יאל&‬
‫להשקיע וכמה זמ יחזיק מעמד במצבי מאתגרי כגו גידול ילדי וגירושי‪.‬‬
‫אמונות ביכולת עצמית מושפעת מארבעה מקורות של מידע‪ ,‬אשר יכולי לפתח או להעצי את‬
‫האמונה ביכולת של היחיד‪ .‬מקורות אלה כוללי‪ :‬צפייה וחיקוי של אחרי )‪,(vicarious experiences‬‬
‫שכנוע מילולי ופידבקי מאחרי החשובי ליחיד )‪ ,( social persuasion‬עוררות רגשית ופיזית ) ‪and‬‬
‫‪ (psychological and emotional states‬והמקור העיקרי הינו היסטוריה של הצלחות וכשלונות‬
‫במהל נסיו אישי של היחיד )‪ .(mastery experiences‬הדר האפקטיבית ביותר לפתח תפיסה של‬
‫יכולת עצמית‪ ,‬מושגת באמצעות יצירה חוזרת של תוצאות רצויות ומוערכות) ‪Eccles & Wigfield,‬‬
‫‪ .(2002‬לדברי בנדורה‪ ,‬אחרי שאנשי משוכנעי שיש לה את מה שצרי כדי להצליח‪ ,‬ה מתחילי‬
‫לפתח אמונה במסוגלות העצמית ולשמרה‪ .‬בנדורה )‪ (1977‬הניח כי רצ! של כשלונות מייצרת תחושת‬
‫מסוגלות עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בהקשר ההורי‪ ,‬אמונה ביכולת שלי כהורה הינה הערכת ההורה את עצמו כמסוגל לתפקד במגוו‬
‫מטלות הקשורות לדרישות תפקידו כהורה )‪.(Coleman & Karraker, 1998; Teti & Gelfand, 1991‬‬
‫תפיסות ואמונות אלו ה ה"מפתח" הקוגניטיבי העיקרי להסתגלות ויכולת הורית סבירה ע הילד‬
‫)‪ .(Coleman &Karraker,2003; Jones & Prinz, 2005‬מסוגלות הורית תורמת לאמונת ההורה‬
‫ביכולתו להשפיע על הילד וסביבתו בדר המאפשרת התפתחות מוצלחת של הילד ) ‪Ardelt & Eccles,‬‬
‫‪ (2001‬ולהרגשת שביעות רצו מהתפקיד ההורי )‪ .(Ferketich & Mercer, 1994‬מהספרות המקצועית‬
‫עולה כי הורי בעלי תפיסת מסוגלות הורית גבוהה משדרי אמו בהשגת כישורי הורות אפקטיביי‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬הורי בעלי תפיסות מסוגלות הורית נמוכה עלולי לחוות קשיי בהורות אפקטיבית מול מצבי‬
‫ילדות מאתגרי )‪ .(King & Elder, 1998‬עוד נמצא כי אבות החשי בטחו בנוגע לתפקידיה‬
‫ומאמיני ביכולת ישתלבו באספקטי רחבי בחיי ילדיו )‪ .(Beitel & Parle, 1998‬בהתא‪ ,‬אבות‬
‫בעלי בטחו עצמי נמו יתקשו להשתלב בטיפול בילדיה‪ ,‬א א ירכשו ביטחו בתפקיד בעקבות‬
‫היווצרות הנאות מפעילויות משותפות‪ ,‬תחושת הביטחו והאמונה שלה ביכולת תגדל ותאפשר לה‬
‫להיות קשובי ורגישי לצרכיה של הילדי‪.‬‬
‫תפיסת המסוגלות ההורית יכולה לפעול ג כמשוב חוזר‪ .‬למשל‪ ,‬הורי בעלי מידה גבוהה יותר של‬
‫מסוגלות הורית יכולי לבטא הצלחה גדולה יותר בהורות‪ ,‬אשר תביא לידי תוצאת הסתגלות טוב יותר‬
‫של ילדיה‪ .‬תוצאה זו מצידה מגדילה את תפיסת המסוגלות ההורית‪ .‬באופ דומה‪ ,‬הורי ע רמות‬
‫נמוכות של אמונה ביכולת עצמית הורית עלולי לחוות תסכול וקושי אשר יגרמו לתוצאות לא‬
‫אופטימאליות של ילדיה ויובילו לערעור המסוגלות ההורית )‪ .(Jones & Prinz, 2005‬נמצא כי תפיסת‬
‫מסוגלות עצמית גבוהה תרמה למעורבות ההורי בחיי ילדיה ) & ‪Shumow & Lomax, 2002; King‬‬
‫‪ ,(Elder, 1998‬ומאיד מעורבות הורי בחיי הילדי נמצא כמשתנה התור להגברת תפיסת המסוגלות‬
‫ההורית‪.‬‬
‫ממחקרי הבודקי כישורי אבות‪ ,‬עולה כי אבות ואימהות דומי ברגישות ובכשירות שלה במת‬
‫טיפול לתינוק )‪ .(Parke, 2003‬מספר מחקרי שערכו השוואה בי כשירות הא לבי כשירות האב‬
‫ולילדיה הציגו ממצאי חד משמעיי‪ :‬לא נמצאו הבדלי בתקופת הינקות בי כשירות האמהות‬
‫לכשירות האבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שני ההורי יכולי לתפקד בצורה שווה )‪ .(Lamb, 1986‬על א! שלאבות‬
‫יכולת ללמוד מיומנויות טיפוליות הללו‪ ,‬חלק ניכר מהאבות מוצאי עצמ הלומי מול היעילות‬
‫הנמרצת של הא ומול חוסר האוני והדכדו שלה עצמ )כ"&‪ .(2009 ,‬בשל כ‪ ,‬אבות צוברי ניסיו‬
‫מועט יותר בטיפול וממילא נוטי להרגיש פחות בטוחי ביכולותיה‪ ,‬ומעדיפי להעביר את האחריות‬
‫לטיפול לאמהות‪ .‬כ נוצר פער הול וגדל בי שני ההורי )שחר וליוש‪.(2007 ,‬‬
‫‪23‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬אבות המעורבי ופועלי בהצלחה במטלות הוריות שונות‪ ,‬דיווחו על התחזקות תפיסת‬
‫המסוגלות ההורית שלה‪ .‬אצל אמהות משתנה זה נמצא בעוצמה חלשה יותר כמנבא למסוגלות הורית‬
‫או מול משתני אחרי )‪ .(Leerkes & Burney, 2007‬ארדיטי )‪ (Arditti, 1992‬במחקרו על אבות‬
‫גרושי‪ ,‬מצא כי ככל שהאב הביע מעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו כ תפיסת המסוגלות העצמית שלו‬
‫התעצמה‪ (1979) Grief .‬גרס כי ככל שלאבא יותר הזדמנויות לנהוג כאב ‪,‬כ הוא רואה ותופס עצמו כאב‬
‫ולכ ממשי להיות מעורב יותר‪.‬‬
‫מחקרי מצאו תרומה נרחבת לאמונה ביכולת של ההורי‪ .‬תפיסת מסוגלות הורית גבוהה נמצאה‬
‫קשורה להתנהגויות הוריות חיוביות כגו הגנה ומניעת סיכוני בקרב ילדיה ) ‪Ardelt & Eccles,‬‬
‫‪ .(2001‬הורי המאמיני ביכולת חשי יותר סיפוק מהתפקיד ההורי )‪ (Hill & Bush, 2001‬ורגישי‬
‫יותר לצרכי ילדיה )‪ .(Leerkes & Crockenberg, 2003‬מנגד‪ ,‬מסוגלות הורית נמוכה‪ ,‬כלומר הקושי‬
‫לייש מידע רלוונטי של הורות‪ ,‬נמצאה קשורה לתחושות הוריות כגו דיכאו לאחר לידה ) & ‪Teti‬‬
‫‪ (Gelfand, 1991‬תסכול‪ ,‬איאונות‪ ,‬לח& נפשי )‪ ;Jones & Prinz, 2005‬גליליבורלא‪ (2001 ,‬ולקשיי‬
‫התנהגות בקרב ילדי )‪.(Coleman & Karraker, 1998‬‬
‫הספרות האמפירית בחנה לרוב את תפיסת המסוגלות ההורית בקרב אמהות או בהשוואה בי שני בני‬
‫הזוג )& ‪Teti & Gelfand, 1991; Ardelt & Eclles, 2001; Jackson & Scheines 2005; Shumow‬‬
‫‪ (Lomax, 2002‬וההתייחסות לתפיסת המסוגלות ההורית בקרב אבות כקבוצה ייחודית‪ ,‬מועטה‪ .‬ע‬
‫זאת‪ ,‬חוקרי רבי גורסי שבעקבות התגברות מעורבות האבות בחיי ילדיה בשני האחרונות‪,‬‬
‫חשובה ההבנה סביב תפיסת המסוגלות ההורית של אבות וההבדלי בתפיסת המסוגלות בינ לבי‬
‫האמהות )‪.(Elek, Hudson & Bouffard, 2003; Leerkes & Burney, 2007‬‬
‫במחקרי שבחנו את תפיסת המסוגלות ההורית בקרב שני בני הזוג‪ ,‬נמצא כי תפיסת מסוגלות הורית‬
‫תרמה והשפיעה על יכולת האב להתמודד ולהשקיע במשימות הוריות‪ .‬כמו כ‪ ,‬אבות בעלי תפיסת‬
‫מסוגלות הורית גבוהה דיווחו על שביעות רצו מהתפקיד ההורי וקשר חזק יותר ע ילדיה ) ‪Hudson,‬‬
‫‪.(Elek & Fleck, 2001; Reece & Harkels, 1998‬‬
‫בהתבסס על התיאוריה של בנדורה וממצאי המחקרי כפי שהובאו לעיל‪ ,‬נית להניח כי רמה גבוהה‬
‫יותר של אמונה ביכולת יכולה לייצר את המוטיבציה הדרושה לאבות לאמשמורני להתמודד ע‬
‫האתגרי המוצבי לה‪ .‬אבות המאמיני ביכולת לחנ את ילדיה ולהשפיע על התפתחות‬
‫מבחינה רגשית ולימודית‪ ,‬יהיו מעורבי יותר בחיי ילדיה‪ .‬בהתא לכ‪ ,‬מחקר זה יניח שאמונה‬
‫עצמית ביכולת ההורית תורמת למעורבות האב בחיי ילדו‪ .‬ככל שהאב ידווח על מסוגלות הורית גבוהה‬
‫יותר כ תגבר מעורבותו בחיי ילדו ולהיפ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 5.2‬מאפייני סוציו דמוגרפיי‬
‫גיל האב‬
‫גילו של האב בעת הגירושי נמצא כגור המשפיע על מידת מעורבותו‪ :‬אבות שהתגרשו בגיל צעיר‬
‫מאוד לא שומרי על קשר הדוק ע ילדיה בשל חוסר בגרות )‪ ,(Pleck & Pleck, 1997‬ואבות אשר‬
‫התגרשו בשנות הארבעי לחייה ג ה מעורבי פחות בחיי ילדיה משו שה מושקעי בקריירה‬
‫שלה )‪.(Myers, 1989‬‬
‫השכלה‪ ,‬תעסוקה והכנסה‬
‫השכלה‪ ,‬סטאטוס תעסוקתי והכנסה תורמי למעורבות האבות‪ .‬הספרות מרמזת כי אבות בעלי‬
‫הישגי בתחומי אלה מאופייני בבגרות רגשית ובמיומנויות חברתיות גבוהות‪ .‬כל אלה תורמי‬
‫חיובית לזהות האב ולקיחת אחריות על התפקיד ההורי )‪ .(Castillo & Fenzl-Crossman, 2009‬אבות‬
‫דורגו כיותר מעורבי בחיי ילדיה ככל שהשכלת גבוהה יותר משו שה מביני את חשיבות הקשר‬
‫ע ילדיה בצורה טובה יותר ונוטי יותר לאמ& נורמות חברתיות של הורות ) ;‪Arditti, 1992‬‬
‫‪ .(Furstenberg et el., 1983; Raikes, Summers & Roggman, 2005‬באשר למקו העבודה‪ ,‬ככל‬
‫שקיימת יותר שביעות רצו במקו העבודה והגדרת תפקיד מספקת כ איכות הקשר של האב ע‬
‫הילדי טובה יותר‪ .‬כמו כ‪ ,‬הכנסה גבוהה מסייעת לגברי להיות מעורבי יותר בחיי ילדיה‬
‫)‪ .(Grossman & Pollack, 1988‬מאיד‪ ,‬נמצא כי אבות נוטי להיות יותר מעורבי כאשר ה עובדי‬
‫פחות שעת והתעסוקה שלה יותר גמישה ופחות מלחיצה ) & ‪Beitel & Parke, 1998; Hofferth‬‬
‫‪.(Anderson, 2003‬‬
‫מצב כלכלי‬
‫זלצר מצא קשר חיובי בי התמיכה הכלכלית הניתנת עלידי האב לילדיו לבי מידת המעורבות שלו‬
‫בחייה )‪ .(Seltzer, 1991; Seltzer, 1998‬עוד נמצא כי אבות שאינ מחויבי לתמו כלכלית בילד‬
‫מעורבי פחות באספקטי אחרי של חייו )‪ (Coltrane, 2000; Eggebean & Knoester, 2001‬וכי‬
‫באופ כללי‪ ,‬מצוקה כלכלית משפיעה לרעה על ההורות )‪.(Coles, 2009; Coley & Hernandez, 2006‬‬
‫‪25‬‬
‫מצב משפחתי נוכחי‬
‫מחקרי מראי כי כאשר האב הלאמשמור נישא מחדש‪ ,‬הוא מקטי את המעורבות שלו בחיי ילדיו‬
‫)‪ ,(Braver et al., 1993; Seltzer, 1991‬אול הממצאי אינ חד משמעיי‪ .‬מחקרי אחרי מצאו‬
‫שאבות גרושי שלא נישאו שמרו על קשר מועט ע ילדיה ביחס לאבות שנישאו מחדש ) ‪Marsiglio,‬‬
‫‪ ,(Amato, Day & Lamb, 2000; Wall, 1992‬כשהסיבה לכ לטענת החוקרי נעוצה באוריינטציה‬
‫משפחתית יותר המאפיינת אבות שנישאי מחדש‪ .‬במידה ולאישה החדשה יש ילדי משלה‪ ,‬האב עלול‬
‫להפו למעורב בחייה‪" ,‬על חשבו" המעורבות שלו בחיי ילדיו‪.‬‬
‫‪ 5.3‬מאפייני הקשורי למערכת המשפחתית )מאפייני מבניי(‬
‫מש הזמ שחל‪ +‬מאז הגירושי‬
‫באופ כללי נית לומר‪ ,‬כי השנה הראשונה לאחר הגירושי היא בעלת משמעות גדולה לכל המעורבי‬
‫ומהווה תקופה קשה ביותר עבור כול‪ .‬בתקופה זו בולטי לרב קשיי מצוקה והסתכלות אצל חברי‬
‫המשפחה הגרושה‪ .‬לאחר כשנה שנתיי‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬המשפחה מתארגנת‪ ,‬מגיעה לאיזו מחודש וחלה‬
‫הטבה בצבר הילדי‪ ,‬הא והאב )כ& ופסח‪ .(1984 ,‬אשר לאבות‪ ,‬הזמ שחל! מאז הגירושי נמצא בעל‬
‫השפעה ניכרת על מעורבות של אבות בחיי הילדי‪ .‬התמונה המתקבלת מהמחקרי מדגישה‬
‫שמעורבות של אבות החיי הילדי פוחתת בעקביות לאחר הגירושי ובעיקר לאחר השנה הראשונה‬
‫)‪ .(Furstenburg at al., 1983; Wallerstein & Kelly, 1980; Seltzer, 1991‬באר&‪ ,‬מציינת מנדל‬
‫)‪ (1993‬כי ככל עובר יותר זמ מאז הגירושי מרבי האבות לפגוש את הילדי ולבלות אית סופי שבוע‪,‬‬
‫אול ממעיטי לאחר את הילד לזמ ממוש יותר ויש לה פחות תנאי מגורי פיזיי נאותי‬
‫המתאימי לאירוח הילד‪.‬‬
‫מספר הילדי וגיל‬
‫מספר הילדי נמצא בקשר הפו ע מעורבות האב‪ .‬ככל שמספר הילדי רב יותר‪ ,‬מעורבות של‬
‫האבות נמוכה יותר )‪ .(Hofferth, 2003‬אבות מקדישי זמ רב יותר‪ ,‬בדומה לאמהות‪ ,‬לילדי בגיל‬
‫טרו בית ספר מאשר בגילאי מאוחרי יותר )‪ .(Allen & Day, 2002; Pleck, 1997‬ג ‪Dudley‬‬
‫)‪ (1996‬מצא כי ככל שעולה גיל הילדי יורדת מעורבות של האבות בחיי ילדיה‪ .‬אבות אלה חשבו‬
‫שהילדי מעדיפי להיות ע חבריה או לעבוד ויש לה פחות זמ לבלות עמ מאשר בתקופה שהיו‬
‫צעירי יותר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 5.4‬מאפייני הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני‬
‫היוזמה לגירושי‬
‫היוזמה לגירושי מופיעה בספרות כגור המשפיע על איכות היחסי‪ .‬המחקרי מצביעי כי יוזמה‬
‫ולקיחת אחריות על הגירושי מעניקה תחושת שליטה ומגדילה את תחושת הרווחה של הפרט‬
‫וההסתגלות לגירושי טובה יותר‪ .‬תחושת הקבלה עשויה למנוע קונפליקט ביחסי ) ‪Sbarra & Emery,‬‬
‫‪ (2008‬ולתרו לתפקוד הורי טוב יותר )באו‪.(2004 ,‬‬
‫מצבה המשפחתי של הא‬
‫יש הטועני כי הנוכחות של אב חורג יכולה לדכא מעורבות של הורה לא משמור בכ שההורה החורג‬
‫משמש כתחלי! להורה הלא משמור‪ ,‬ועל ידי "לקיחת התפקיד"‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬של האב הלא משמור‪.‬‬
‫בנוס!‪ ,‬הוא עלול לפגו ביחסי בי ההורה הלא משמור והילד‪ .‬ע זאת‪ ,‬העדויות בעניי זה אינ חד‬
‫משמעיות‪ .‬מספר מחקרי ) & ‪Aquilino, 1994; Harris & Ryan, 2004; Mckenry, Mckelvey, Leigh‬‬
‫‪ (Wark, 1996; Spruijt & Iedema, 1998‬מצאו פחות ביקורי וקירבה ע הורה לא משמור כאשר‬
‫ההורה המשמור של הילד נישא מחדש‪ ,‬אול אחרי מצביעי על כ שאי השפעה של נישואי שניי‬
‫של ההורה המשמור או מגורי ע ב זוג על הקשר בי הורה הלא משמור והילד ) ‪Buchanan et al.,‬‬
‫‪.(1996; Hawkins et al., 2006; Nord & Zill, 1996; Stephen, Freedman & Hess, 1993‬‬
‫באופ דומה‪ ,‬בעוד שכמה מחקרי מצאו שאי קשר בי נישואי מחדש של הורה משמור וקבלה של‬
‫מזונות )‪ ,(Aquilino, 1994; Seltzer, 1991‬אחרי מצא קשר חיובי )‪ (Nord & Zill, 1996‬או שלילי‬
‫)‪.(Hill, 1992‬‬
‫שביעות הרצו מההסדרי המשפטיי‬
‫ההסדר המשפטי הנקבע עלידי בית המשפט בנוגע למשמורת ולהסדרי הראיה משפיע ג הוא על‬
‫הכמות והאיכות של הזמ המוקדש על ידי האבות למפגש ע ילדיה )‪ .(Hawthorne, 2003‬אבות אשר‬
‫היו יותר מעורבי ע ילדיה לפני הגירושי חשי פחות מסופקי ע הסדר המשמורת מאשר אבות‬
‫אשר היו פחות מעורבי בחיי ילדיה טר הגירושי)‪ , (Kruk, 1994‬ואבות גרושי מבלי פחות זמ‬
‫ע ילדיה א ה מרגישי שמערכת המשפט התייחסה אליה בחוסר הוגנות )‪.(Braver et al., 1993‬‬
‫ממצאי מחקרי מראי כי אבות רבי רוצי לבלות יותר זמ ע ילדיה‪ ,‬אול חשי מוגבלי על‬
‫ידי הסדרי ראייה מצומצמי המקשי על תפקיד ה"אב הפעיל"‪ .‬התוצאה – יחסי אב ילד שאינ‬
‫‪27‬‬
‫משביעי רצו ה עבור האב וה עבור הילד )‪ .(Amato & Dorius, 2010; Bokker, 2006‬יש לציי כי‬
‫שביעות הרצו מהסדרי הראייה נמצאה כמשפיעה יותר על המעורבות מאשר המשמורת ) ‪Arditti,‬‬
‫‪.(1992‬‬
‫המרחק של מגורי האב מילדיו‬
‫נמצא כי ככל שהמרחק הגיאוגרפי של האב הלא משמור ממגורי ילדיו גדל‪ ,‬פוחתת מעורבותו בחייה‬
‫)‪ .(Furstenberg, Nord, Peterson & Zill, 1983‬ע זאת‪ ,‬חוקרי אחרי טועני שהמרחק אינו סיבה‬
‫למעורבות נמוכה‪ ,‬אלא תוצאה של בחירת האב הלא משמור לשי את מעורבותו בחיי הילדי בסדר‬
‫קדימות משני בחשיבותו )‪.(Arditti, 1992; Seltzer, 1991‬‬
‫סיכו סקירת הספרות והשערות המחקר‬
‫מסקירת הספרות עולה כי ההורות של אבות הפכה למורכבת ע השני‪ ,‬בשל חוסר הבהירות סביב מה‬
‫נדרש מ"אב טוב" ובשל הדרישות של הסביבה ושל עצמ להיות הורי מעורבי‪ ,‬חמי ורגישי ולצד‬
‫זאת להמשי ולהחזיק בתפקידי המסורתיי של מפרנסי‪ ,‬מחנכי ומטילי משמעת‪ .‬הורות של אבות‬
‫גרושי לאמשמורני מורכבת כפליי‪ ,‬בשל הצור ליצור כללי חדשי בתו משפחה מפוצלת‪.‬‬
‫יציאת האב למגורי מחו& למערכת המשפחתית מהווה גור מרכזי לשינויי שחלי בתפקידו‪ .‬בשל‬
‫העובדה כי בישראל במרבית המקרי המשמורת לאחר הגירושי ניתנת לא‪ ,‬האב‪ ,‬שקוד היה חלק‬
‫מהמשפחה בבית‪ ,‬הופ להיות גור חיצוני‪ ,‬לעיתי לא שיי ומנותק מארועי היומיו בחיי ילדיו‪ .‬האב‬
‫משנה סטטוס מ"מפרנס" ל"משל מזונות"‪ ,‬שינוי אשר יכול להשפיע ברבדי שוני‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬הוצגו מחקרי המדגישי את התרומה הייחודית של האבות להתפתחות התקינה של‬
‫ילדיה וכ לרווחה האישית של האבות‪ .‬עוד עולה מסקירת הספרות כי הלי הגירושי הינו מצב דחק‪,‬‬
‫וכי אבהות של אבות לאמשמורני‪ ,‬אוכלוסיה הולכת וגדלה‪ ,‬נחקרה מעט בישראל‪.‬‬
‫המשתני אשר עומדי בבסיס מחקר זה נבחרו על פי המודל המערכתימשפחתי של בלסקי ) ‪Belsky,‬‬
‫‪ .(1984, 2004‬מודל זה משק! את הקשר ההדוק שבי המאפייני האישיותיי וההיסטוריה‬
‫ההתפתחותית של שני ההורי‪ ,‬היחסי בי ההורי ובי מערכות אחרות של מתח ותמיכה‪ ,‬והתנהגותו‬
‫והתפתחותו של הילד כאשר ההנחה היא כי שלושת המימדי הללו גורמי להבדלי האישיי בדפוס‬
‫ההורי‪ .‬המחקר הנוכחי מתמקד במימד ההיסטוריה ההתפתחותית של האב )הקשר הבדורי הבא לידי‬
‫ביטוי בהתנסויות האב הגרוש ע אביו שלו( ובמימד של משאבי אישיותיי )האמונה ביכולת של‬
‫האב(‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מטרתו של מחקר זה הינה לעמוד על הגורמי התורמי למעורבות אבות גרושי לאמשמורני בחיי‬
‫ילדיה ‪ ,‬תו התייחסות לשני מאפייני אישיותיי –הקשר הבדורי והאמונה ביכולת של האב וכ‬
‫למשתני סוציודמוגרפיי‪ ,‬מאפייני המערכת המשפחתית ומשתני תהלי הגירושי בשלביו השוני‪.‬‬
‫מתו כל האמור גובשו השערות המחקר המובאות להל‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫יימצא קשר בי מדדי הקשר הבדורי לבי רמת מעורבות האב בחיי ילדיו בקרב אבות לא‬
‫משמורני; ככל שתפיסתו של האב לגבי ההורות של אביו תהיה קרובה יותר ל"הורות‬
‫אופטימלית"‪ ,‬כ רמת המעורבות של האב תהיה גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יימצא קשר בי תפיסת המסוגלות העצמית של האב לבי רמת מעורבותו בחיי ילדיו בקרב אבות‬
‫לאמשמורני‪ :‬ככל שהאמונה ביכולת של האב גבוהה יותר‪ ,‬כ תגבר רמת מעורבותו בחיי ילדיו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫יימצא קשר בי משתני הרקע‪ ,‬המורכבי משלוש קבוצות‪ ,‬לבי מעורבות האב בחיי ילדיו‪ .‬הקבוצה‬
‫הראשונה היא קבוצת המשתני הסוציודמוגרפיי‪ :‬גיל‪ ,‬אר& לידה‪ ,‬אורח חיי‪ ,‬מספר שנות‬
‫השכלה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מצב כלכלי ומצב משפחתי‪ .‬הקבוצה השנייה היא קבוצת משתני הקשורי‬
‫למבנה המערכת המשפחתית )משתני מבניי(‪ :‬מש תקופות הנישואי והגירושי‪ ,‬מספר הילדי‬
‫וגיל‪ ,‬ותקופת החיי המשותפי של האב ע בת הזוג החדשה במידה ויש‪ .‬הקבוצה השלישית‬
‫הינה קבוצה של משתני הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני‪ :‬היוזמה לגירושי‪ ,‬מצבה‬
‫המשפחתי של הא‪ ,‬אופ קבלת ההחלטות לגבי המשמורת והסדרי הראיה והשלכות ההלי‬
‫המשפטי לענייני אלו )קרי‪ ,‬תדירות הביקורי ושיחות הטלפו(‪ ,‬שביעות הרצו של האב מהסדרי‬
‫הראיה‪ ,‬תשלו מזונות והמרחק של מגורי האב מילדיו‪.‬‬
‫פרק השיטה‬
‫משתתפי‬
‫מחקר זה הינו חלק ממחקר רחב בנושא אבהות הנער בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ .‬עד כה נחקרו במסגרתו אבות משמורני ואבות נשואי‪ ,‬ומחקר זה הינו הראשו מסוגו אשר‬
‫בוח אבות לאמשמורני‪ ,‬אשר מהווי כ‪ 90%‬מאוכלוסיית האבות הגרושי בישראל‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר כוללת ‪ 102‬אבות גרושי או פרודי בתהליכי גירושי‪ ,‬לאמשמורני‪ ,‬כאשר‬
‫לפחות אחד הילדי מתחת לגיל ‪ .18‬כל האבות יהודי‪ ,‬דוברי עברית ומתגוררי בישראל‪ .‬חלק של‬
‫האבות נשואי בשנית‪ ,‬אול השאלות נוגעות א ורק לילדי מהאישה ממנה התגרשו או נפרדו‪.‬‬
‫הנתוני המשמשי בסיס למחקר זה נאספו במש כשנה‪ ,‬במהל שנת ‪ .2011‬איסו! הנתוני נער על‬
‫ידי שני צוותי מחקר‪ ,‬כאשר כל צוות אס! ‪ 50%‬מהנבדקי )‪(N=51‬‬
‫נעשתה פניה לכ‪ 300‬אבות‪ ,‬כאשר מתוכ השיבו על השאלוני באופ מלא ‪ 102‬אבות )‪.(N=102‬‬
‫‪29‬‬
‫כלי המחקר‬
‫המחקר כולל ארבעה שאלוני‪ :‬שאלו המתאר את מידת המעורבות של האב בחיי ילדיו‪ ,‬שאלו ב‬
‫דורי הבוח את התנסויות העבר שלה ע אביה‪ ,‬שאלו הבוח את האמונה ביכולת של האבות‬
‫ושאלו רקע הבודק פרטי סוציודמוגרפיי‪ ,‬מאפייני המערכת המשפחתית )משתני מבניי(‬
‫ומשתני הקשורי בתהלי גירושי של האבות בשלביו השוני‪.‬‬
‫שאלו א מידת מעורבות האב בחיי הילדי‬
‫השאלו על מידת מעורבותו של מאמ& את מדד ה‪ (Inventory Of Father Involvement) IFI‬לדווח‬
‫עצמי של מעורבות האבות‪ ,‬אשר פותח על ידי פאלקובי&' ועמיתיו )‪ .(Palkovitz et al., 2002‬השאלו‬
‫תורג לעברית על ידי שני אנשי מקצוע דוברי אנגלית‪ ,‬לאחר מכ תורג שוב לאנגלית ובחזרה לעברית‪,‬‬
‫זאת על מנת לדאוג ככל הנית שלא תהיינה אי הבנות הקשורות לשפה‪ .‬כמו כ‪ ,‬נער ‪ pretest‬ועל‬
‫השאלו השיבו כ‪ 10‬אבות ותוקנו סעיפי בהתא‪ .‬נעשה שינוי בפעלי המתארי התנהגות כללית‬
‫להתנהגות ספציפית של האב‪ ,‬כ לדוגמא‪ :‬מ"הפעלת משמעת" ל"מפעיל משמעת"‪) .‬ראה‪/‬י נספח ב'(‪.‬‬
‫השאלו על מידת מעורבותו של האב מודד רכיבי קוגניטיביי‪ ,‬רגשיי והתנהגותיי של מעורבות‬
‫הורה‪ .‬הכלי מכיל ‪ 35‬שאלות ומורכב מתשעה עולמות תוכ המתייחסי להיבטי שוני של מעורבות‬
‫ישירה ועקיפה של האב בחיי ילדיו‪ .1 :‬אספקה )סיפוק הצרכי הבסיסיי של הילד( ‪ .2‬תמיכה בא ‪.3‬‬
‫לימוד משמעת ואחריות ‪ .4‬עידוד והצלחה בבית הספר ‪ .5‬מת חיבה ושבחי ‪ .6‬בילוי זמ יחדיו ושיחה‬
‫משותפת ‪ .7‬להיות קשוב לחיי היומיומיי של הילד ‪ .8‬קריאה לילד ועזרה בשיעורי הבית ‪ .9‬עידוד‬
‫הילד לפיתוח כשרונותיו‪ .‬התשובות בשאלו נענות על פי סקלת ליקרט של ‪ 7‬דרגות מ‪) 0‬בכלל לא( ועד‬
‫‪) 6‬במידה רבה מאוד( ו‪ 7‬המציי לא רלוונטי על התנהגות מסוימת של הורה )כאשר דירוג זה לא‬
‫מחושב בשקלול הכללי(‪ .‬ניקוד גבוה על כל השאלו משק! מעורבות גבוהה של אב‪ .‬השאלו במחקר זה‬
‫הועבר לראשונה בישראל‪.‬‬
‫המהימנות הכללית של הכלי מעורבות אבות במחקר זה נמצאה גבוהה )‪ .(α=.92‬כמו כ נמצאה‬
‫מהימנות טובה בקרב עולמות התוכ השוני של השאלו )בי‪ α=.63‬לבי ‪.(α=.93‬‬
‫עולמות התוכ והמהימנות הפנימית של כל עול תוכ מוצגי בנספח ז'‪ ,‬לוח מס' ‪.1‬‬
‫שאלו ב הקשר הבדורי – ההתנסות של האב הגרוש ע אביו‬
‫השאלו הבוח את הנסיו של האב ע אביו )ראה‪/‬י נספח ג'( מבוסס על ה‪Parental Bonding ) PBI‬‬
‫‪ ,(Instrument‬כלי הפותח על ידי פארקר ועמיתיו )‪.(Parker, Tulping & Brown,1979‬‬
‫הכלי כולל ‪ 25‬פריטי המיועדי למדוד את רמת הקשר שחוו הנבדקי ע אביה בילדות ונעוריה‬
‫בשני מישורי‪ ,‬דאגה והגנתיות יתר‪ .‬המונח דאגה כולל חו‪ ,‬חיבה‪ ,‬אמפטיה וקירבה והמונח הגנתיות‬
‫יתר כולל קרירות‪ ,‬אדישות‪ ,‬והזנחה‪ .‬כל פריט מתאר סוג של התנהגות הורית‪ ,‬והמשתת! מתבקש לציי‬
‫‪30‬‬
‫באיזו מידה היא מתארת את אביו בסול ליקרט ב ‪ 4‬דרגות‪ .‬עול התוכ הראשו כולל ‪ 12‬פריטי‪,‬‬
‫הבודקי את מידת הדאגה ההורית‪ ,‬כגו‪ " :‬עזר לי כלל שנזקקתי"‪ .‬עול התוכ השני כולל ‪ 13‬פריטי‬
‫הבוחני את מידת ההגנתיות יתר ההורית‪ ,‬כגו‪" :‬ניסה לשלוט בכל דבר שעשיתי"‪ .‬בשני עולמות התוכ‬
‫חלק מהשאלות מנוסחות באופ שלילי ולכ עברו היפו סקאלה‪.‬‬
‫על פי מחברי השאלו תפיסה של "הורות אופטימלית" משמעה ציו גבוה בדאגה הורית וציו נמו‬
‫בהגנתיות יתר הורית‪ .‬על פי מחקרי קודמי נמצא כי השאלו בעל מהימנות פנימית לדאגה הורית של‬
‫‪ .75-.83‬ולהגנת יתר ‪ .82-.86‬יציבות הכלי נבדקה במבח ומבח חוזר ונמצאה ‪.r=.76‬‬
‫במחקר הנוכחי נמצאה מהימנות טובה בעולמות התוכ השוני המסבירי את הנסיו של האב הלא‬
‫משמור ע אביו‪ ,‬קרי הגנתיות יתר )‪ (α=.82‬ובמיוחד במישור של דאגה הורית )‪ .(α=.91‬כמו כ נמצאה‬
‫מהימנות כללית של ‪.α=.89‬‬
‫העקביות הפנימית של מדדי הקשר בדורי מוצגי בנספח ז'‪ ,‬לוח מס' ‪.2‬‬
‫שאלו ג אמונה ביכולת‬
‫השאלו הבוח את תפיסת האמונה ביכולת של האב מבוסס על ה‪Parenting Sense Of ) PSOC‬‬
‫‪ (Competence‬הפותח על ידי גיבוד ועמיתיו )‪ .(Gibaud, Wallston & Wandersmam, 1989‬השאלו‬
‫תורג לעברית על ידי גולדשטיי– פרבר )‪) (1998‬ראה‪/‬י נספח ד'(‪ .‬מטרת השאלו לבדוק תפקוד הורי על‬
‫פי שביעות רצו מהתפקיד ההורי ותפיסה עצמית כהורה‪ .‬עול התוכ הראשו מורכב מ ‪ 9-‬פריטי‬
‫העוסקי בשביעות רצו מהתפקיד ההורי‪ .‬האמירות בודקות את מידת התסכול‪ ,‬החרדה והמוטיבציה‬
‫של ההורה )אמירות שליליות שעברו היפו סקאלה( כדוגמא‪" :‬למרות שלהיות הורה יכול להיות דבר‬
‫מתגמל‪ ,‬אני מתוסכל כרגע מהמצב ההתנהגותי של ילדי" ‪ .‬עול התוכ השני מורכב מ ‪ 8‬פריטי‬
‫הבוחני את התפיסה העצמית כהורה‪ .‬הפריטי בוחני את היכולת של ההורה לפתור בעיות ואת‬
‫מידת התושייה במהל תפקודו )אמירות חיוביות( כדוגמא‪" :‬א יש מישהו שמסוגל למצוא את‬
‫התשובה בקשר למה שמטריד את ילדי ‪-‬זה אני"‪.‬‬
‫התשובות על האמירות השונות נעות על סקלה שנעה בי ‪) 1‬כלל לא מסכי( ל‪) 6‬מסכי בהחלט(‪ .‬ציו‬
‫גבוה משק! תפיסת מסוגלות הורית גבוהה‪ .‬שני המדדי הופקו על ידי ממוצע תשובות הנבדקי בפרטי‬
‫כל אחד מהגורמי‪.‬‬
‫השאלו המקורי הינו בעל מהימנות של ‪ 0.72‬בבדיקת ‪ Test Retest‬המבטא יציבות בתכונה הנבדקת‬
‫)‪ .(Cutrona & Troutman, 1986‬בישראל השימוש בשאלו נפו& ונחקר לכלל הגילאי והמיני של‬
‫הילדי כדוגמא במחקרה של שפילמ )‪ .(2006‬במחקרה נמצאו מהימנויות אלפא קרונב סבירות ‬
‫‪31‬‬
‫במדד התפיסה העצמית כהורה נמצאה מהימנות של ‪ α=.70‬בקרב האבות ובמדד שביעות הרצו‬
‫מתפקיד ההורות נמצאה מהימנות פנימית של ‪. α=.71‬‬
‫במחקר הנוכחי נמצאה מהימנות כללית גבוהה של מסוגלות הורית )‪ (α=.84‬וכ ג בעולמות התוכ‬
‫השוני המסבירי את המסוגלות ההורית )שביעות רצו ‪ α=.70‬ותפיסה עצמית כהורה ‪.(α=.82‬‬
‫העקביות הפנימית של מדדי האמונה ביכולת מוצגי בנספח ז'‪ ,‬לוח מס' ‪.3‬‬
‫שאלו ד שאלו רקע‬
‫שאלו משתני הרקע כלל ‪ 28‬פריטי‪ ,‬המתחלקי לשלוש קבוצות )ראה‪/‬י נספח ה'(‪ .‬הקבוצה הראשונה‬
‫היא קבוצת המשתני הסוציודמוגרפיי‪ :‬גיל‪ ,‬מצב משפחתי נוכחי‪ ,‬אר& לידה‪ ,‬מספר שנות השכלה‪,‬‬
‫אורח חיי‪ ,‬מקצוע ומצב כלכלי‪ .‬הקבוצה השנייה היא קבוצת משתני הקשורי למבנה המערכת‬
‫המשפחתית )משתני מבניי(‪ :‬מספר הילדי וגיל‪ ,‬אור הנישואי‪ ,‬מספר השני שחלפו מאז‬
‫הגירושי‪ ,‬מצבה המשפחתי של הא ותקופת החיי המשותפי של האב ע בת הזוג החדשה ומידה‬
‫ויש‪ .‬הקבוצה השלישית הינה קבוצה של משתני הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני‪ :‬היוזמה‬
‫לגירושי‪ ,‬אופ קבלת ההחלטות לגבי המשמורת והסדרי הראיה‪ ,‬שביעות הרצו מהסדרי הראיה‬
‫והשלכות ההלי המשפטי לענייני אלו )קרי‪ ,‬תדירות הביקורי ושיחות הטלפו(‪ ,‬המרחק של מגורי‬
‫האב מילדיו ותשלו מזונות‪.‬‬
‫השאלו נבנה במיוחד לצור המחקר הנוכחי‪ ,‬כאשר המאפייני הקשורי למבנה המערכת המשפחתית‬
‫ולתהלי הגירושי בשלביו השוני נבחרו לאור משתני רלוונטיי לשדה המחקר‪.‬‬
‫התפלגות האבות הלאמשמורני על פי המאפייני השוני מוצגי בנספח ז'‪ ,‬לוחות ‪.46‬‬
‫הלי‬
‫איתור המשתתפי התבצע בשיטת "כדור שלג"‪ ,‬פרסו מודעות בפורומי הנוגעי באבהות וגירושי‪,‬‬
‫ותליית מודעות ברחבי ערי‪ .‬בנוס!‪ ,‬נעשתה פניה לעמותות אשר תפקיד לתמו באבות גרושי‬
‫וליועצות חינוכיות ועובדות סוציאליות ברחבי האר&‪.‬‬
‫משאותר אב גרוש לאמשמור אשר הביע הסכמה עקרונית להשתת! מחקר‪ ,‬הוסברו לו מטרות‬
‫המחקר‪ ,‬הדרישות ותהלי המחקר‪ .‬כמו כ הוסבר למשתתפי כי הנתוני שנאספי הינ לצרכי‬
‫מחקר בלבד ושההשתתפות הינה אנונימית‪ ,‬והוצע לה לקבל את תוצאות המחקר בסיומו וכ להשתת!‬
‫במחקר המש )ראה‪/‬י נספח ו'(‪ .‬לאבות שהביעו רצו להמשי בתהלי‪ ,‬הועבר קוב& השאלוני ע ד!‬
‫הסבר קצר באמצעות הדואר‪ ,‬מכר משות! או דואר אלקטרוני )ראה‪/‬י נספח א'(‪ .‬נית היה למלא אות‬
‫ג באופ מקוונ‪ .‬האבות אשר הסכימו להשתת! חתמו על טופס הסכמה )ראה‪/‬י נספח א'(‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ממצאי‬
‫פרק הממצאי יורכב משלושה חלקי; הראשו יעסוק בתיאור המאפייני של אוכלוסיית המחקר‪,‬‬
‫אשר כללה ‪ 102‬אבות לאמשמורני‪ .‬חלק זה יכלול תיאור שלושת קבוצות הנתוני אשר נאספו‬
‫באמצעות שאלו הרקע‪ :‬המאפייני הסוציודמוגרפיי‪ ,‬מאפייני המערכת המשפחתית )מאפייני‬
‫מבניי(‪ ,‬ומאפייני הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני‪ .‬אפיו זה של האוכלוסייה הינו מהותי‬
‫להבנת חלקו השני של הפרק‪ ,‬החלק המתאמי‪ ,‬בו ייבדקו הקשרי בי המאפייני לבי מעורבות האבות‬
‫ובי המשתני השוני‪ ,‬ובהמש‪ ,‬חלקו האחרו של הפרק יעסוק בבדיקת השערות המחקר באמצעות‬
‫רגרסיה ליניארית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תיאור מאפייני האוכלוסייה‬
‫‪1.1‬‬
‫תיאור המאפייני הסוציודמוגרפיי של אוכלוסיית האבות‬
‫גיל המשתתפי הגיל הממוצע של המשתתפי הוא ‪ ,(SD=6.70) 45‬כאשר טווח הגילאי הוא בי ‪28‬‬
‫ל‪ 62‬שני‪.‬‬
‫אר הלידה– מתו ‪ 102‬אבות‪ 88 ,‬נולדו בישראל‪ 7 ,‬באירופה והשאר בחבר העמי או ארה"ב‪ .‬מכא‬
‫נית ללמוד כי מרבית האבות הינ ילידי האר&‪ .‬ייתכ ונית להסביר זאת בכ שהשאלו ידידותי יותר‪,‬‬
‫בשל אורכו‪ ,‬למשתתפי אשר שפת הא שלה עברית‪.‬‬
‫אורח חיי– ‪ 85‬מתו ‪ 102‬האבות )‪ ,(83.3%‬תיארו עצמ כחילוני‪ 8.8% ,‬דתיי ו‪ 6.9%‬מסורתיי‪ .‬על‬
‫פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מתו האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל בשנת ‪44% ,2010‬‬
‫הינ חילוני‪ 39% ,‬מסורתיי‪ 9% ,‬דתיי ו‪ 8%‬חרדי‪ .‬מכא נית ללמוד כי אחוז הגברי החילוני‬
‫בקרב משתתפי המחקר הינו גבוה ביותר ביחס לאחוז שלה באוכלוסיה‪ .‬נית להסביר נתו זה בכ‬
‫שהמדג נאס! בצורה של "כדור שלג"‪ ,‬ומכא ההומוגניות של מידת הדתיות בקרב המשתתפי‪.‬‬
‫מספר שנות השכלה– נתו מעניי הינו אחוז המשתתפי בעלי השכלה אקדמית – אחוז גבוה ביותר )כ‬
‫‪ (70%‬מבי הנבדקי הינו בעל השכלה אקדמאית‪ ,‬כאשר ממוצע שנות הלימוד הינו ‪.(SD=3.34) 15.71‬‬
‫תרשי ‪ – 2‬מספר שנות השכלה בקרב המשתתפי )‪(N=102‬‬
‫‪4‬‬
‫פחות מ‪ 12-‬שנות לימוד‬
‫‪ 12-14‬שנות לימוד‬
‫‪27‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ 15‬שנות לימוד ומעלה‬
‫‪33‬‬
‫נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת ‪) 2001‬הודעה לעיתונות‪ (17.7.12 ,‬מראי כי בקרב גברי‬
‫יהודי בני ‪ 25‬ומעלה בישראל‪ ,‬רק ‪ 13%‬הינ בעלי תואר אקדמי שני או שלישי‪ .‬מכא נית לראות כי‬
‫רמת ההשכלה של המשתתפי במחקר גבוהה באופ משמעותי מהממוצע בקרב גברי יהודי בישראל‪.‬‬
‫תעסוקה מרבית הנשאלי )‪ (96%‬עבדו בשלושת החודשי הקודמי למילוי השאלו‪ ,‬במקצועות‬
‫מגווני‪ ,‬כאשר שיווק‪/‬ניהול וכלכלה‪/‬מחשבי‪/‬הנדסה הינ המקצועות המובילי ומהווי מעל ל‪50%‬‬
‫מהמקצועות בה עובדי האבות‪ ,‬נתו אשר מתיישב ע רמת ההשכלה‪.‬‬
‫מצב כלכלי האבות התבקשו לדווח על מצב הכלכלי‪ 75 .‬מתו ‪ 102‬האבות דיווחו על מצב כלכלי טוב‬
‫או בינוני‪ ,‬כאשר החלוקה היא כמעט שווה – ‪ 37‬דיווחו על מצב בינוני ו‪ 38‬על מצב טוב‪ 17 .‬אבות‬
‫)‪ (16.7%‬תיארו את מצב כגרוע וכ‪ 10%‬בלבד דיווחו על מצב כלכלי מצוי‪ .‬מדובר במדד סובייקטיבי‪,‬‬
‫בניגוד למדד אשר מסתמ על רמת ההכנסה הממוצעת במשק‪ ,‬מתו רצו להבי כיצד האבות תופסי‬
‫את מצב הכלכלי‪ .‬מעניי לראות כי למרות הממצאי בדבר ההשכלה האקדמית הנרחבת‪ ,‬והעיסוק‬
‫במקצועות הנחשבי למכניסי‪ ,‬מעט מהאבות דיווחו על מצב כלכלי מצוי ורוב דירגו עצמ ברמת‬
‫של "בינוני" ו"טוב"‪ .‬ייתכ והדבר נובע מהגירושי והירידה ברמת החיי‪ ,‬מגיל הצעיר יחסית של‬
‫האבות או מתפיסה של מצב "טוב מאוד" כמצב המשוי לעשירו העליו בלבד‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬על פי הנתוני והשוואת לממוצע הארצי‪ ,‬נית לומר כי מדובר בקבוצה ייחודית של אבות‪,‬‬
‫מרבית ילידי האר&‪ ,‬חילוני‪ ,‬בעלי ‪ 15‬שנות לימוד ומעלה‪ ,‬כמעט כול עובדי כאשר מרבית בעלי‬
‫משלח יד אקדמי‪ .‬כאמור‪ ,‬אפיו האוכלוסייה הינו משמעותי להבנת התוצאות‪ .‬מעבר לשצוי‪ ,‬אפיו זה‬
‫יכול להעיד על מילוי נכו של השאלו‪ ,‬ואולי א! על אוריינטציה אקדמית שגרמה לה להסכי‬
‫להשתת! במחקר‪.‬‬
‫המצב המשפחתי של המשתתפי מתו ‪ 102‬האבות‪ 64 ,‬דיווחו כי ה חיי לבד )מתוכ ‪ 5‬עדיי‬
‫בהליכי גירושי(‪ 24 ,‬דיווחו כי ה נשואי מחדש ו‪ 14‬אבות דיווחי כי ה חיי ע בת זוג‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫תיאור המאפייני הקשורי למבנה המערכת המשפחתית )משתני מבניי( של אוכלוסיית‬
‫האבות‬
‫מש תקופות הנישואי והגירושי מש הנישואי הממוצע עמד על ‪ 10‬שני )‪ (SD=5.06‬ומספר שנות‬
‫הפרידה עומד על ממוצע של ‪ 5.23‬שני )‪ .(SD=4.44‬כאשר מסתכלי על נתו זה לצד הגיל הממוצע של‬
‫האבות‪ ,‬נית לצייר פרופיל של אב אשר נישא בתחילת שנות ה‪ 30‬של חייו והתגרש כעבור ‪ 10‬שני‪,‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 40‬לחייו‪ .‬הזמ אשר עבר מאז הגירושי הוא קצר יחסית‪.‬‬
‫מספר הילדי וגיל מספר הילדי הממוצע טר הגירושי עומד על כ‪ 2‬כשהגיל הממוצע של הילד‬
‫הצעיר הוא ‪.9.65‬‬
‫תקופת החיי המשותפי ע בת הזוג החדשה– ‪ 38‬אבות חיי ע בנות זוג – חלק בקשר נישואי‬
‫וחלק לא‪ .‬הזמ הממוצע בו ה חיי ע בת הזוג החדשה הוא כחמש וחצי שני )‪ .(SD=4.36‬מנתו זה‬
‫‪34‬‬
‫נית ללמוד כי האבות אשר חיי ע בנות זוג הינ אבות אשר גרושי זמ רב יותר מהזמ הממוצע‪,‬‬
‫אשר עומד על ‪ 5.23‬שני‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫תיאור המאפייני הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני בקרב אוכלוסיית האבות‬
‫היוזמה לגירושי – ‪ 43‬מתו ‪ 102‬מהאבות ענו כי היוזמה לגירושי היתה של הא‪ 27 ,‬ענו כי היוזמה‬
‫היתה שלה ו‪ 31‬אבות אמרו כי היוזמה היתה משותפת‪ .‬אב אחד לא ענה על השאלה‪.‬‬
‫מצבה המשפחתי של הא‪ ,‬על פי דיווחי האבות‪ 69,‬מהנשי חיות לבד‪ 13 ,‬נשואות מחדש ו‪ 19‬חיות ע‬
‫ב זוג‪ .‬אב אחד לא ענה על השאלה משו שלא ידע מהו מצבה המשפחתי של גרושתו‪.‬‬
‫א משווי נתוני אלו ע נתוני האבות‪ ,‬נית לראות כי המצב די דומה‪ ,‬כאשר ההבדל המהותי הינו‬
‫במספר הנישואי השניי )‪ 24‬גברי מול ‪ 13‬נשי(‪ .‬א זאת‪ ,‬בשני המקרי מרבית הגרושי חיי לבד‬
‫)‪ 64‬גברי ו‪ 69‬נשי(‪.‬‬
‫באשר לדר קביעת הסדר המשמורת הקובע כי המשמורת היא של הא‪ ,‬בכ‪ 70%‬מהמקרי ההחלטה‬
‫היתה משותפת‪ ,‬וכ‪ 30%‬ההסדר נקבע על ידי בית המשפט‪ .‬הסדרי הראייה נקבעו ג ה ברוב על ידי‬
‫בני הזוג )ב‪ 75%‬מהמקרי( והשאר על ידי בית המשפט‪ .‬מנתו זה נית ללמוד כי במרבית המקרי לא‬
‫היה צור בהכרעה שיפוטית‪ ,‬משמע האבות קיבלו על עצמ את הקביעה של משמורת הא‪ .‬מכא יש‬
‫לשער כי יהיו מרוצי מההסדר‪ .‬מאיד‪ ,‬ייתכ וה הסכימו לכ "בלית ברירה"‪ ,‬לאחר שקיבלו ייעו&‬
‫משפטי לפיו ממלא בית המשפט לא נוטה לאשר משמורת של האב וא! לא משמורת משותפת‪.‬‬
‫הסדרי הראייה עצמ הינ מגווני‪.‬‬
‫תרשי ‪ – 3‬הסדרי הראייה בקרב האבות )‪(N=102‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫מספר‬
‫פעמים‬
‫בשנה‬
‫פעם‬
‫פעם‬
‫פעם‬
‫בחודש בשבועיים בשבוע‬
‫פעמיים פעמיים‬
‫בשבוע בשבוע‬
‫וכל‬
‫סופשבוע‬
‫שני‬
‫שלוש‬
‫פעמים‬
‫בשבוע‬
‫כל יום‬
‫‪35‬‬
‫מהתרשי עולה כי מרבית האבות )‪ 77‬מתו ‪ (102‬נפגשי ע ילדיה פעמיי בשבוע או יותר‪ ,‬נתו‬
‫המעיד על מעורבות גבוהה מ ההיבט של תדירות המפגשי‪.‬‬
‫יש לציי כי בכדי למנוע סרבול‪ ,‬השאלה נוסחה בשאלו הפרטיי האישיי בצורה כזו‪:‬‬
‫באיזו תדירות אתה נפגש ע ילדי‪:‬‬
‫‪ (1‬כל יו ‪ (2‬פעמיי בשבוע ‪ (3‬פע בשבוע‬
‫פעמי בשנה‬
‫‪ (4‬פע בשבועיי‪ (5 .‬פע בחודש ‪ (6‬מספר‬
‫לאור המגוו בתשובות האבות‪ ,‬הוספו בתהלי הקידוד קטגוריות נוספות‪" :‬שלוש פעמי בשבוע"‬
‫ו"פעמיי בשבוע וכל סופשבוע שני"‪ .‬ע זאת‪ ,‬נוצר מצב בו היה שימוש בקטגוריות הנוספות רק במידה‬
‫והאבות הוסיפו מיוזמת‪ ,‬באופ ידני או בעלפה‪ ,‬אפשרויות אלו‪ .‬במרבית המקרי מדובר באבות אשר‬
‫מילאו את השאלו בעלפה‪ ,‬ותשובת הוספה על ידי החוקרת‪ .‬ייתכ‪ ,‬וא! סביר‪ ,‬כי אבות אשר רואי‬
‫את ילדיה פעמיי בשבוע וכל סופשבוע שני‪ ,‬בחרו באפשרות השנייה‪ ,‬של "פעמיי בשבוע"‪ ,‬משו‬
‫שנראתה לה כמתאימה ביותר‪ .‬עלכ‪ ,‬יש לשער כי במידה וקטגוריה של "פעמיי בשבוע וכל סופשבוע‬
‫שני" היתה מופיעה בשאלו‪ ,‬יותר אבות היו בוחרי בה‪.‬‬
‫נתו נוס! המחזק את יציבות הקשר בהקשר הזה הינו שבכ‪ 80%‬מהמשפחות מדובר בימי קבועי‪.‬‬
‫בנוגע להסדרי הראייה בחגי‪ ,‬כ‪ 60%‬אבות רואי את ילדיה לסירוגי‪ 20% ,‬מהאבות דיווחו כי‬
‫בחגי ההסדרי נקבעי בהתא להחלטה משותפת‪ ,‬וכ‪ 10%‬דיווחו כי הדבר נקבע בהתא לרצו‬
‫הילדי‪ .‬ב‪ 5%‬מהמקרי הילדי לא מגיעי לחגי‪.‬‬
‫באשר לחופשי‪ ,‬כ‪ 40%‬דיווחו כי ההסדרי ה חציחצי‪ ,‬עוד כ‪ 40%‬דיווחו כי ההסדרי לגבי‬
‫החופשי נקבעי בהתא להחלטה משותפת‪ ,‬כ‪ 17%‬דיווחו כי הביקורי נקבעי בהתא לרצו‬
‫הילדי וכ‪ 5%‬דיווחו כי הילדי לא מגיעי בחופשי‪.‬‬
‫נראה כי בנוגע לחגי ולחופשי ההסדרי פחות קבועי ונתוני לשינויי על פי החלטה משותפת או‬
‫על פי רצו הילדי‪ .‬יש לשער כי ככל שגיל הילדי עולה‪ ,‬עולי ג היכולת והרצו שלה להחליט לגבי‬
‫הסדרי הראייה בחגי ובחופשי‪.‬‬
‫באשר לתדירות שיחות הטלפו‪ ,‬מרבית האבות )‪ 62‬מתו ‪ (102‬דיווחו כי ה מדברי ע ילדיה‬
‫לפחות פע ביו‪ 23.5% .‬דיווחו כי ה מדברי ע ילדיה פעמיי בשבוע‪ 6% .‬מדברי ע ילדיה‬
‫פע בשבוע‪ 2% ,‬פע בשבועיי ו‪ 4%‬לא מדברי ע ילדיה‪ ,‬אול בכל המקרי מדובר בילדי‬
‫קטני מאוד אשר לא נית לנהל עימ שיחה בטלפו‪ .‬נראה כי המעורבות היומיומית של האבות בחיי‬
‫ילדיה מי ההיבט של נוכחות‪ ,‬קרי ביקורי ושיחות טלפו‪ ,‬הינה גבוהה‪.‬‬
‫מידת שביעות רצו מהסדרי הראייה האבות התבקשו לדרג את מידת שביעות הרצו שלה מהסדרי‬
‫הראייה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫תרשי ‪ – 4‬שביעות הרצו של האבות מהסדרי הראייה )‪(N=102‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫מאוד‬
‫מרוצים‬
‫מרוצים‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫מרוצים‬
‫מרוצים‬
‫במידה‬
‫בינונית‬
‫מרוצים‬
‫במידה‬
‫מועטה‬
‫מרוצים‬
‫במידה‬
‫מועטה‬
‫מאוד‬
‫כלל לא‬
‫מרוצים‬
‫מהסדרי‬
‫הראייה‬
‫מהתרשי נית לראות כי מרבית )למעשה ¾( מהאבות חשי כי ה מרוצי במידה בינונית ומעלה‬
‫מהסדרי הראייה‪ ,‬ורק כרבע מהאבות מרוצי במידה מועטה ומטה‪ .‬מסתבר כי ‪ 13‬מתו ‪ 17‬האבות‬
‫אשר הצהירו כי ה כלל אינ מרוצי מהסדרי הראייה העידו כי בית המשפט הוא שקבע את הסדרי‬
‫הראייה‪ ,‬ולא החלטה משותפת בינ לבי גרושת )כאשר ס האבות אשר הצהירו כי הסדרי הראייה‬
‫נקבעו על ידי בית המשפט הינו נמו – ‪ 24‬מתו ‪ 102‬אבות(‪.‬‬
‫לעניי תשלו המזונות‪ ,‬כ‪ 90%‬מהאבות משלמי מזונות‪ .‬מרבית האבות משלמי את המזונות באופ‬
‫סדיר )‪ .(82%‬מדובר באחוז גבוה של אבות אשר משלמי מזונות‪.‬‬
‫המרחק הממוצע של מגורי האב מילדיו לאחר הגירושי הוא ‪ 18.64‬ק"מ )‪ .(SD=28.8‬בחישוב הממוצע‬
‫לא נלקחו בחשבו האבות אשר ילדיה מתגוררי בחו"ל‪ .‬מדובר במרחק קצר מאוד‪ ,‬כאשר במקרי‬
‫רבי האבות העידו כי ה גרי במרחק של ‪ 5‬ק"מ ופחות מילדיה‪ .‬החלטה זו‪ ,‬להמשי ולהתגורר‬
‫בקרבה לילדי יכולה להעיד על רצו לשמר את הקשר בי האבות לילדיה‪.‬‬
‫לא למותר לציי כי כאשר משווי נתו זה למחקרי העוסקי בסוגיית המרחק בחו"ל‪ ,‬יש לקחת‬
‫בחשבו כי בישראל המרחקי קטני מאלו שבארה"ב ובאנגליה‪ ,‬ש נערכו מרבית המחקרי בנושא‪.‬‬
‫לוחות ‪ 5 ,4‬ו‪ 6‬בנספח ז' מציגי את התפלגות האבות הלאמשמורני על פי המאפייני הסוציו‬
‫דמוגרפיי של האבות‪,‬המאפייני המבניי ומאפייני תהלי הגירושי בשלביו השוני‪.‬‬
‫משתוארו מאפייני האבות אשר השתתפו במחקר‪ ,‬כעת ייבחנו המתאמי בי מאפייני אלו לבי‬
‫מעורבות האבות בחיי ילדיה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫חלק ב'‬
‫‪.1‬‬
‫בדיקת השערות המחקר הראשונה והשניה‬
‫בטר בוצעו הניתוחי הסטטיסטיי‪ ,‬נבנו המשתני המרכזיי במחקר עלידי מיצוע של הפריטי‬
‫הרלוונטיי לאחר סידור ובדיקת מהימנות שדווחה קוד לכ‪ .‬לוח ‪ 7‬מציג את הממוצע וסטיית התק‬
‫של המשתני המרכזיי במחקר‪ .‬המשתנה התלוי במחקר הינו מעורבות האבות והוא נבדק אל מול שני‬
‫המשתני הבלתיתלויי‪ ,‬ההתנסות ע האב והאמונה ביכולת ההורית‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי המשתני‬
‫שביעות רצו מאבהות ותפיסה עצמית כהורה הינ למעשה שני מימדי בתו המשתנה אמונה ביכולת‬
‫ההורית ונגזרי ממנו‪ .‬בהתא לכ‪ ,‬המשתני דאגה והגנתיות יתר נגזרי מהמשתנה התנסות ע האב‬
‫ומהווי שני מימדי בתוכו‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ 7‬ממוצעי וסטיות תק של משתני המחקר בקרב אבות לאמשמורני )‪(N=102‬‬
‫אבות לא משמורני‬
‫סטיית תק‬
‫ממוצע‬
‫מאפיי‬
‫מקסימו‬
‫מינימו‬
‫‪ .1‬מעורבות האבות‬
‫‪4.72‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪5.85‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪ .2‬התנסות ע האב‬
‫‪2.92‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪3.84‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪2‬א'‪ .‬דאגה‬
‫‪2.72‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪2‬ב'‪ .‬הגנתיות יתר‬
‫‪3.09‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪ .3‬אמונה ביכולת ההורית‬
‫‪4.63‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪5.69‬‬
‫‪2.56‬‬
‫‪3‬א'‪ .‬שביעות רצו מאבהות‬
‫‪4.64‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3‬ב'‪ .‬תפיסה עצמית כהורה‬
‫‪4.62‬‬
‫‪0.72‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪2.38‬‬
‫לוח מס' ‪ 8‬מתאמי פירסו בי משתני המחקר )‪(N=102‬‬
‫‪1‬‬
‫משתנה‬
‫‪ .1‬מעורבות אב‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ .2‬אמונה ביכולת ההורית‬
‫***‪.61‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ .3‬שביעות רצו מאבהות‬
‫***‪.67‬‬
‫***‪.90‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ .4‬תפיסה עצמית כהורה‬
‫***‪.42‬‬
‫***‪.89‬‬
‫***‪.60‬‬
‫‪ .5‬התנסות ע האב‬
‫‪.09‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪.07‬‬
‫‪-‬‬‫‪--‬‬
‫‪ .6‬דאגה‬
‫‪.17‬‬
‫‪<.01‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪-.02‬‬
‫***‪.86‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ .7‬הגנתיות יתר‬
‫‪-.05‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪-.05‬‬
‫‪.15‬‬
‫***‪.75‬‬
‫**‪.31‬‬
‫‪--‬‬
‫‪* p < .05 ** p < .01 *** p < .001‬‬
‫‪38‬‬
‫השערת המחקר הראשונה עוסקת במדדי הבי דוריי‪ ,‬קרי בהתנסות של האב ע אביו שלו‪ ,‬אל מול‬
‫המעורבות ההורית‪ .‬ההשערה היתה שככל שההתנסויות של האבות ע אביה היו טובות יותר‪ ,‬כ‬
‫מעורבות האבות במחקר תהיה גבוהה יותר‪ .‬השערה זו לא אוששה‪ .‬התנסות קודמת של האב ע אביו‬
‫לא הצליחה לנבא מעורבות הורית ע הילד‪ .‬כמו כ‪ ,‬מדדי הדאגה וההגנתיות יתר לא נמצאו כמנבאי‬
‫למעורבות האב‪ .‬לבסו!‪ ,‬מ הנתוני המוצגי בלוח מס' ‪ ,8‬נית לראות את הקשרי בי התנסות‬
‫קודמת של אב למדדי הדאגה )‪ (r = .86, p < .001‬והגנתיות יתר )‪ .(r = .75, p < .001‬קשרי אלו‬
‫נובעי‪ ,‬כמוב‪ ,‬מהיות מימדי בתו אות משתני‪ ,‬ומכא עוצמת הגבוהה‪.‬‬
‫השערת המחקר השנייה עסקה בקשר בי מדדי האמונה ביכולת ההורית לרמת מעורבות האב בקרב‬
‫אבות גרושי לאמשמורני‪ .‬ההשערה היתה כי ככל שהאמונה ביכולת ההורית תהיה גבוהה יותר כ‬
‫רמת המעורבות בקרב האבות תהיה גבוה‪ .‬מעיו בלוח מספר ‪ 10‬עולה כי נמצאו מתאמי מובהקי‬
‫חיוביי וגבוהי בי מעורבות האב ותפיסת המסוגלות ההורית בקרב קבוצת המחקר‪ .‬נראה שככל‬
‫שלנבדקי מידה גבוהה יותר של אמונה ביכולת ההורית כ נמצאה אצל רמת מעורבות גבוהה יותר‬
‫בחיי ילדיה ולהפ )‪ .(r = .61, p < .001‬בנוס!‪ ,‬נמצאו מתאמי חיוביי מובהקי בי המימדי‬
‫המרכיבי את האמונה ביכולת ההורית למעורבות האבות‪ .‬לפיכ‪ ,‬שביעות רצו מאבהות ) < ‪r = .67, p‬‬
‫‪ (.001‬ותפיסה עצמית כהורה )‪ (r = .42, p < .001‬כמימד בנפרד מצביעה על קשר ע מעורבות הורית‪.‬‬
‫מכא נובע כי ההשערה השלישית אוששה‪ .‬אכ אבות בעלי אמונה ותפיסת יכולת הורית גבוהה יותר‬
‫מעורבי יותר בחיי ילדיה‪ .‬בנוס!‪ ,‬נמצאו קשרי חזקי בי אמונה ביכולת ההורית למדדי שביעות‬
‫הרצו )‪ (r = .90, p < .001‬והתפיסה העצמית כהורה )‪ ,(r = .89, p < .001‬כאשר כאמור‪ ,‬קשרי אלו‬
‫נובעי‪ ,‬מהיות מימדי בתו אות משתני‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בחינת הקשרי בי שלושת הקבוצות של משתני הרקע לניבוי מעורבות בחיי ילדיה‬
‫חלק מהנתוני אשר נאספו באמצעות שאלו הרקע הינ קטגוריאליי וחלק רציפי‪ .‬על מנת לבחו‬
‫את הקשר בי מאפייני אלו לבי מדדי המחקר נערכו ניתוחי פירסו לגבי המשתני הרציפי‬
‫ומבחני‪ ANOVA‬לגבי המשתני הקטגוריאליי‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫לוח מס' ‪ 9‬מתאמי פירסו בי המאפייני הסוציודמוגרפיי‪ ,‬מאפייני מבניי ומאפייני הקשורי‬
‫לתהלי הגירושי בשלביו השוני לבי מעורבות האב בחיי ילדיו‪ ,‬אמונה ביכולת והקשר הבדורי )‪.(N=102‬‬
‫משתנה‬
‫מאפייני אישיי‬
‫גיל‬
‫אורח חיי‬
‫שנות השכלה‬
‫מצב כלכלי‬
‫עבודה לאחרונה )‪ = 2‬לא(‬
‫מאפייני מבניי‬
‫מספר ילדי‬
‫שנות נישואי‬
‫שנות גירושי‬
‫כמה זמ נשוי מחדש )שני(‬
‫ילדי משותפי )‪ = 2‬לא(‬
‫תהלי הגירושי על שלביו‬
‫ימי בהסדר )‪ = 2‬לא קבועי(‬
‫תדירות מפגשי ע אב‬
‫שביעות רצו מהסדרי ראיה‬
‫שיחות ע הילד )מספר פעמי(‬
‫מרחק מקו מגורי )ק"מ(‬
‫תשלו מזונות )‪ = 2‬לא(‬
‫תדירות מזונות )‪ = 2‬לא סדיר(‬
‫מעורבות אב‬
‫אמונה ביכולת‬
‫הקשר הבדורי‬
‫*‪-.20‬‬
‫*‪-.25‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪-.03‬‬
‫‪-.04‬‬
‫‪.10‬‬
‫***‪.35‬‬
‫*‪.24‬‬
‫‪.09‬‬
‫**‪.28‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪-.04‬‬
‫‪-.05‬‬
‫‪-.04‬‬
‫‪< .01‬‬
‫‪-.08‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.04‬‬
‫**‪-.27‬‬
‫***‪-.55‬‬
‫**‪.43‬‬
‫***‪-.43‬‬
‫**‪-.27‬‬
‫*‪-.24‬‬
‫‪-.04‬‬
‫***‪-.50‬‬
‫‪-.09‬‬
‫‪.27‬‬
‫***‪-.45‬‬
‫‪-.09‬‬
‫‪< .01‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.03‬‬
‫**‪.25‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪-.13‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪-.06‬‬
‫‪-.09‬‬
‫‪-.11‬‬
‫‪-.13‬‬
‫‪-.19‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪* p < .05 ** p < .01 *** p < .001‬‬
‫בדיקת הקשרי מעלה מספר ממצאי מענייני‪ .‬ככל שעולה גיל האבות קטנה מידת מעורבות בחיי‬
‫ילדיה וכ תחושת המסגלות שלה‪ .‬בהתאמה‪ ,‬שנות הגירושי מנבאות שככל שמספר שנות הגירושי‬
‫רב יותר‪ ,‬כ פוחתת המעורבות והאמונה ביכולת של האבות‪ .‬שנות השכלה ומצב כלכלי נמצאו קשורי‬
‫חיובית למעורבות האב‪ ,‬כ שככל שישנ יותר שנות השכלה והמצב הכלכלי טוב יותר‪ ,‬כ ישנה‬
‫מעורבות רבה יותר בחיי הילד‪ .‬שנות השכלה נמצא ג מנבא חיובי לאמונה ביכולת כהורי יותר‬
‫שנות השכלה מנבאות תחושת מסוגלות חזקה יותר‪.‬‬
‫קשרי בינונייחזקי שליליי נמצאו בי שנות הנישואי השניי )הבאי לאחר הגירושי( לבי‬
‫מעורבות ומסוגלות האב‪ ,‬כ שככל ששנות הנישואי השניי רבות יותר‪ ,‬כ האבות פחות מעורבי‪,‬‬
‫א ג פחות מאמיני במסוגלות ההורית שלה‪ .‬נתו‪ ,‬שעשוי למת ירידה זו במעורבות ההורית )א‬
‫לא במסוגלות ההורית(‪ ,‬הוא ילדי משותפי ע בני הזוג החדשי‪ .‬נמצא‪ ,‬כי כאשר אי ילדי‬
‫משותפי עולה או נשמרת המעורבות ההורית‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫משתנה מסקר נוס!‪ ,‬אשר נוגע להסדרי הגירושי ונמצא כתור משמעותית למעורבות ומסוגלות‬
‫האבות‪ ,‬הינו הא ישנ ימי קבועי או לא קבועי בהסדר‪ .‬נמצא‪ ,‬כי כאשר הימי בהסדר‬
‫המשמורת לא קבועי‪ ,‬מעורבות האבות והאמונה ביכולת שלה פוחתת משמעותית‪ .‬משתנה נוס!‪,‬‬
‫אשר תור למעורבות אב גבוהה הינו שביעות הרצו של האב מהסדרי הראייה‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ 10‬הבדלי במעורבות האבות לפי אר מוצא‪ ,‬הסדרי ביקור בחגי והסדרי ביקור בחופשות‬
‫)‪.(N=102‬‬
‫משתנה‬
‫אר& מוצא‬
‫ישראל‬
‫‪4.74‬‬
‫‪b‬‬
‫אירופה‬
‫‪0.80‬‬
‫לפי החלטה‬
‫משותפת‬
‫הסדרי ביקור‬
‫בחגי‬
‫‪4.73‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪0.95‬‬
‫לפי החלטה‬
‫משותפת‬
‫‪5.17‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪4.88‬‬
‫‪b‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪5.01‬‬
‫‪4.02‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1.06‬‬
‫בהתא לרצו‬
‫הילדי‬
‫לסירוגי‬
‫‪b‬‬
‫‪2.29‬‬
‫‪1.13‬‬
‫בהתא לרצו‬
‫הילדי‬
‫לסירוגי‬
‫הסדרי ביקור‬
‫בחופשות‬
‫‪* p < 0.05 ** p < 0.01 *** p < 0.001‬‬
‫‪4.81‬‬
‫‪b‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪b‬‬
‫אוסטרליה‪/‬‬
‫קנדה‪/‬ארה"ב‬
‫חבר העמי‬
‫‪a‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪4.05‬‬
‫‪a‬‬
‫סטטיסטי‬
‫)‪(F‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪4.76‬‬
‫‪b‬‬
‫‪0.91‬‬
‫***‪7.12‬‬
‫לא מגיעי בחגי‬
‫‪4.37‬‬
‫‪ab‬‬
‫**‪4.07‬‬
‫‪1.80‬‬
‫לא מגיעי בחגי‬
‫‪3.93‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1.69‬‬
‫***‪8.07‬‬
‫הערה‪ :‬ממוצעי בשורה ע סימו שונה )‪ (a,b‬נבדלי זה מזה בצורה מובהקת )‪ (p < .05‬לפי מבח ‪.Scheffe‬‬
‫ניתוחי שונות חד כיווניי נערכו על המשתני האורדינליי‪ .‬כפי שנית לראות בלוח מס' ‪ ,10‬נמצאו‬
‫מספר משתני אשר משפיעי על מעורבות האבות‪ .‬במשתני הדמוגרפיי‪ ,‬נמצאו הבדלי ברמת‬
‫המעורבות של האב רק במשתנה אר& הלידה‪ ,F(3,96) = 7.12, p< .001 ,‬כ שיוצאי חבר העמי הפגינו‬
‫מעורבות נמוכה משמעותית )‪ (M = 2.29, SD = 1.13‬מאשר יוצאי ישראל‪ ,‬צפו אמריקה ואוסטרליה‬
‫ואירופה )‪ .(M ≥ 4.74‬יש לציי כי רק שני אבות מתו המדג הינ יוצאי חבר העמי‪.‬‬
‫במשתני הנוגעי להסדרי הגירושי‪ ,‬נמצא הבדל במעורבות האבות לפי הסדרי הביקור בחגי‪,‬‬
‫‪ ,F(3,97) = 4.07, p = .009‬באופ המראה כי כאשר ביקורי החגי הינ לסירוגי מעורבות האבות‬
‫גבוהה יותר משמעותית )‪ (M = 4.88, SD = 0.59‬מאשר כאשר סידורי השינה ה בהתא לרצו הילדי‬
‫)‪ .(M = 4.02, SD = 1.06‬בי יתר הקבוצות לא נמצאו הבדלי‪ .‬במשתנה דומה הנוגע להסדרי הגירושי‬
‫ הסדרי ביקור בחופשי נמצאו הבדלי מובהקי במעורבות האב‪.F(3,97) = 8.07, p< .001 ,‬‬
‫ההבדלי מלמדי‪ ,‬כי המעורבות הנמוכה ביותר באופ מובהק של האבות הינה כאשר הילדי לא‬
‫מגיעי בחגי )‪ (M = 3.93, SD = 1.69‬או כאשר ה מגיעי לפי רצונ )‪ (M = 4.05, SD = 0.96‬לעומת‬
‫המעורבות כאשר ה מגיעי בהתא להחלטה משותפת )‪ (M = 4.81, SD = 0.78‬או לסירוגי ) = ‪M‬‬
‫‪.(5.01, SD = 0.49‬‬
‫‪41‬‬
‫חלק ג' – רגרסיות ליניאריות‬
‫הקשרי‪ ,‬שהוצגו בחלק הקוד בי המדדי השוני יכולי ללמד אותנו‪ ,‬כל אחד בפני עצמו‪ ,‬על קשר‬
‫או איקשר בינ לבי המשתנה התלוי‪ .‬הרגרסיות הליניאריות‪ ,‬שיוצגו להל‪ ,‬מאפשרות לנו לבחו את‬
‫היחסי בי המשתני הבלתי תלויי יחדיו על מנת להציג תמונה כוללת יותר להסבר ולניבוי מעורבות‬
‫אבות‪ ,‬ומכא יתרונה המכריע‪ .‬כל השערה נבדקה דר רגרסיה ליניארית‪ ,‬ולבסו! נעשה ניסיו ליצור‬
‫מודל אינטגרטיבי בי המשתני השוני במחקר לניבוי מעורבות אב‪.‬‬
‫מודל רגרסיה ליניארית להשערה הראשונה‪ ,‬ניסה לנבא את מעורבות האב על פי המשתני של‬
‫ההשערה הראשונה המופיעי בלוח ‪ :10‬משתני סוציודמוגרפיי בבלוק ראשו‪ ,‬מאפייני מבניי‬
‫בבלוק השני ומאפייני תהלי הגירושי בבלוק השלישי‪ .‬שיטת הזנה בכל בלוק הייתה לפי ‪.stepwise‬‬
‫מודל הרגרסיה נמצא מובהק‪ ,F(1,33) = 17.94, p < .001 ,‬כאשר רק המשתנה שנות נישואי מחדש ) ‪β‬‬
‫‪ (= -0.59‬נכנס למודל ומסביר ‪ 35.2%‬מהשונות במעורבות אב‪ .‬נראה שככל שישנ יותר שנות נישואי‬
‫מחדש‪ ,‬מעורבות האב בחיי ילדיו מנישואיו הקודמי פוחתת‪.‬‬
‫מודל רגרסיה להשערה השניה‪ ,‬בח את המשתני הבדוריי לבד לניבוי מעורבות האב‪.‬‬
‫בהמש למתאמי הלא מובהקי‪ ,‬אשר נמצאו בחלק הקוד של הפרק‪ ,‬א! משתנה לא נכנס למודל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המשתני הבדוריי לא מנבאי את מעורבות האב‪ .‬ברגרסיה בה הוכרחו המשתני להיכנס‬
‫)בשיטת ‪ ,(enter‬המודל לא היה מובהק )‪ (p = .14‬והשונות המוסברת הייתה נמוכה )‪.(R2 = .04‬‬
‫מודל רגרסיה להשערה השלישית‪ ,‬בח את משתני האמונה ביכולת ההורית לפי שיטת‬
‫‪ .stepwise‬המודל נמצא מובהק‪ ,F(1,100) = 79.16, p < .001 ,‬כאשר רק המשתנה שביעות רצו‬
‫מאבהות )‪ (β = 0.67‬נכנס למודל ומסביר ‪ 44.2%‬מהשונות במעורבות אב‪ .‬נראה‪ ,‬כי ככל שעולה שביעות‬
‫הרצו מהאבהות כ עולה מעורבות האב בחיי ילדו‪.‬‬
‫נית לראות‪ ,‬שדרגות החופש ברגרסיה ע המשתני הדמוגרפיי ומאפייני הגירושי נמוכה‬
‫משמעותית מאשר ברגרסיות האחרות‪ .‬הסיבה לכ היא חוסרי בדיווח במשתני השוני‪ ,‬ומכיוו‬
‫שלא נעשה מיצוע של המשתני הללו לכדי משתנה אחד )כמו שנעשה למשתני הבלתיתלויי‬
‫המרכזיי למשתנה התלוי(‪ ,‬ישנ ערכי חסרי ונבדקי רבי שאינ נלקחי לחישוב‪ .‬לכ‪ ,‬נערכו‬
‫שתי רגרסיות נפרדות נוספות האחת ע המשתני הבלתי תלויי המרכזיי )אמונה ביכולת ההורית‬
‫והתנסות האב ע אביו( לניבוי מעורבות אב ורגרסיה אחרונה ע המשתני הסוציודמוגרפיי‬
‫ומאפייני הגירושי תו ידיעה כי דרגות החופש יהיו נמוכות‪.‬‬
‫ברגרסיה הראשונה‪ ,‬נלקחו שלושת המשתני הנוגעי לאמונה ביכולת ההורית ושלושת‬
‫המשתני הנוגעי להתנסות של האב ע אביו‪ .‬לוח ‪ 11‬מציג את המודל הסופי‪ ,‬המכיל שני משתני‬
‫שמסבירי ‪ 47.2%‬מהשונות במשתנה 'מעורבות אב' באופ מובהק‪ .F(2,97) = 43.28, p < .001 ,‬המודל‬
‫הסופי התקבל לאחר שני צעדי‪ ,‬כאשר בצעד הראשו נכנס המשתנה 'שביעות רצו מאבהות אב'‬
‫‪42‬‬
‫)‪ (R2Change = .45, p < .001‬ובצעד השני 'דאגה' )‪ .(R2Change = .02, p = .04‬משוואת הרגרסיה של המודל‬
‫הסופי‪) :‬דאגה(‪) + 0.17‬שביעות רצו מאבהות(‪) = 0.90 + 0.72‬מעורבות אב(‪.Y‬‬
‫לוח מס' ‪ 11‬טבלת מקדמי הרגרסיה ומובהקות לפי צעדי )‪(N=102‬‬
‫משתנה‬
‫צעד ‪1‬‬
‫שביעות רצו אבהות‬
‫צעד ‪2‬‬
‫שביעות רצו אבהות‬
‫דאגה‬
‫‪B‬‬
‫‪SE B‬‬
‫‪Β‬‬
‫***‪0.73‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.67‬‬
‫***‪0.72‬‬
‫*‪0.18‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪--‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪ΔR‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪F‬‬
‫‪p‬‬
‫‪79.61‬‬
‫‪< .001‬‬
‫‪43.28‬‬
‫‪< .001‬‬
‫‪* p < .05 ** p < .01 *** p < .001‬‬
‫המשתנה המנבא המרכזי הינו שביעות רצו מהאבהות והוא מצליח‪ ,‬לבדו‪ ,‬להסביר ‪ 45%‬מהשונות‪ .‬קרי‪,‬‬
‫עצ ההתחשבות במשתנה זה מספיקה על מנת לנבא בקרוב לחצי מהמקרי את מידת המעורבות של‬
‫האב רק על בסיס שביעות הרצו של האב מאבהותו שלו‪ .‬המשתנה השני במודל‪ ,‬דאגה מוסי! ‪ 2‬אחוזי‬
‫בלבד לניבוי‪ ,‬א הינו משמעותי‪ .‬לוח ‪ 9‬אינו מציג זאת‪ ,‬א באותה רגרסיה הוכנס בלוק נוס! של‬
‫אינטראקציות בי המשתני השוני‪ .‬האינטראקציה המרכזית בי אמונה ביכולת ההורית להתנסות‬
‫של האב ע אביו נמצאה לא מובהקת )‪ (p = .19‬ולא נמצאה תורמת להסבר השונות מעבר לשני‬
‫המשתני שכבר נמצאו במודל‪.‬‬
‫לבסו!‪ ,‬רגרסיה ליניארית שלקחה בחשבו את המשתני הסוציודמוגרפיי‪ ,‬המבניי‪ ,‬מאפייני‬
‫הגירושי בבלוק ראשו‪ ,‬משתני האמונה ביכולת ההורית בבלוק שני ומשתני התנסות האב ע אביו‬
‫בבלוק שלישי‪ ,‬נמצאה מובהקת‪ ,F(2,31) = 17.70, p < .001 ,‬ע שונות מוסברת של ‪ .53.3%‬המשתנה‬
‫הראשו שנכנס למודל היה שנות נישואי מחדש‪ ,‬אשר במודל הסופי אינו מובהק )‪.(β = -0.30, p = .06‬‬
‫המשתנה השני במודל וג האחרו בו‪ ,‬הינו שביעות רצו מאבהות )‪ ,(β = 0.51, p = .002‬שמוסי! כ‬
‫‪ 17%‬לשונות המוסברת‪ .‬כאשר נערכה אותה רגרסיה ללא בלוקי‪ ,‬שבה כל המשתני 'מתחרי' על‬
‫כניסה למודל עלה ממצא מעניי‪ .‬המודל היה מובהק‪ F(2,31) = 23.24, p < .001 ,‬ע שונות מוסברת‬
‫גבוהה למדי של ‪ .60%‬בצעד הראשו נכנס‪ ,‬כצפוי‪ ,‬המשתנה שביעות רצו מהאבהות ) < ‪β = 0.68, p‬‬
‫‪ ,(.001‬ואילו בצעד השני נכנס המרחק מהילדי בקילומטרי )‪ ,(β = -0.35, p = .004‬שמוסי! כ‪13%‬‬
‫לשונות המוסברת‪ .‬כאמור‪ ,‬דרגות החופש במודלי אלו נפגמו משמעותית עקב השימוש במשתני‬
‫הדמוגרפיי ומאפייני הגירושי אשר קיימי בה חוסרי רבי‪ ,‬א נית לראות כי למרות חיסרו זה‪,‬‬
‫עדיי המודלי מצליחי להסביר נתחי גדולי יחסית בשונות של המשתנה מעורבות אב‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫דיו‬
‫ההורות היא חוויה משנה חיי‪ ,‬המכריחה כל אחד מאיתנו לעמוד מול חולשותיו ולהכיר בה‪ ,‬לעמוד‬
‫מול חלקיו החזקי ולזהות ולגלות עוצמות ורגשות אות לא הכיר‪ .‬התכונות האישיות של ההורה‪,‬‬
‫היחסי שלו ע ב‪/‬ת הזוג‪ ,‬תחושת הסיפוק שלו מההורות‪ ,‬הילד שמגיע לעול ע הטמפרמנט שלו‪,‬‬
‫מודל החיקוי של ההורה‪ ,‬התמיכה שהוא מקבל מהמעגלי הסובבי אותו ועוד – ה הקובעי את‬
‫ההורות שלנו‪ .‬מחקר זה התמקד בנסיו לבחו את תרומת של משתני אישיותיי בדבר‬
‫התנסויותיה של האבות הגרושי ע אביה והאמונה ביכולת לתפקד כהורי וכ משתני סוציו‬
‫דמוגרפיי‪ ,‬משתני מבניי ומשתני תהלי הגירושי בשלביו השוני‪ ,‬למידת המעורבות של אבות‬
‫גרושי לאמשמורני‪.‬‬
‫אוכלוסיה זו נבחרה בשל העלייה המתמדת בשיעור הגירושי בישראל בעשורי האחרוני‪ ,‬כאשר‬
‫במרבית מיקרי הגירושי האב אינו מקבל חזקה על ילדיו‪ .‬לצד זאת‪ ,‬חשיבות הקשר בי האבות‬
‫הגרושי לבי ילדיה להתפתחות התקינה של הילדי ולבריאות הנפשית והסתגלות של האבות‬
‫מודגשת במחקרי‪.‬‬
‫בטר אגש לבחינת ממצאי המחקר לאור השערותיו באופ ממוקד‪ ,‬אציי כי מצאתי את תוצאותיו‬
‫מעודדות‪ .‬כפי שיפורט בהמש‪ ,‬המשתנה אשר נמצא כמנבא באופ המובהק ביותר את מעורבות האבות‬
‫בחיי ילדיה הינו אחד ממימדי התוכ של המשתנה העוסק באמונה ביכולת של האבות – שביעות‬
‫הרצו מההורות‪ .‬לעומתו‪ ,‬המשתנה הבדורי‪ ,‬הבא לידי ביטוי בהתנסות של האב ע אביו שלו‪ ,‬לא‬
‫נמצא כמשפיע על מעורבות האב בחיי ילדיו‪ ,‬מעבר לתרומה קטנה יחסית של ‪ 2%‬במודל הרגרסיה‪.‬‬
‫מדובר ב"ניתוק השרשרת"‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬את האמונה ביכולת‪ ,‬ובעקבותיה את שביעות הרצו מהאבהות‪,‬‬
‫בניגוד להתנסויות העבר ע האב‪ ,‬נית לשפר‪ ,‬בעזרת של אנשי טיפול‪ ,‬מדריכי ויועצי‪ ,‬אשר יכולי‬
‫לתמו באבות ולסייע לה לייצר תחושת מסוגלות ולחזק את האמונה ביכולת לתפקד כאבות‬
‫משמעותיי‪ .‬ג מערכת המשפט יכולה לייצר תחושת מסוגלות ושביעות הרצו של האבות עלידי‬
‫הגדלת המקרי בה תינת משמורת משותפת‪.‬‬
‫השערה ראשונה הקשר בי ההתנסות של האב ע אביו שלו לבי מעורבותו בחיי ילדיו‬
‫ההשערה הראשונה במחקר בחנה את הקשר בי ההתנסות של האב ע אביו שלו לבי מעורבות האב‬
‫בחיי ילדיו‪ ,‬כאשר ההשערה היתה כי ימצא קשר חיובי בי ההתנסות של האב ע אביו לבי מעורבותו‬
‫בחיי ילדיו‪ ,‬קרי‪ ,‬שתהיה העברה בדורית‪ .‬שוער כי ככל שהאב הגרוש חווה את אביו כמפגי דאגה‬
‫הורית בניגוד להגנתיות יתר הורית‪ ,‬כ יהיה מעורב יותר בחיי ילדיו ולהיפ‪.‬‬
‫השערה זו לא אוששה‪.‬‬
‫השערה זו נבחנה לאור מחקרי שעסקו בהעברה בדורית‪ .‬הספרות המחקרית מציעה כי הקשר של‬
‫אד ע אביו יכול להשפיע על ההורות שלו‪ ,‬באמצעות הטמעה וחיקוי של סגנו ההורות של האב או‬
‫‪44‬‬
‫באמצעות הזדהות ע ההורה מאותו מי והפנמת הסופר אגו שלו‪ ,‬וכי סגנו הורי קשוח המאופיי‬
‫בדחייה‪ ,‬ובהתאמה סגנו הורי ח ומקבל‪ ,‬מועברי באופ בדורי ) ‪Weiss, Dodge, Bates & Pettit,‬‬
‫& ‪1992; Simon & Baxter, 1993; Vermulst, De Brock & von Zutphen, 1990; Olson, Martin‬‬
‫‪.(Halverson, 1991‬‬
‫הרצו לקשור בי התנסויות במשפחת המוצא לבי הקשר בי האב לילדו הינו בולט בהקשר של הזנחה‬
‫הורית והתעללות‪ .‬כפי שצוי בסקירת הספרות‪ ,‬הספרות על הזנחה מציעה שהיסטוריה התפתחותית‬
‫יכולה לייצר קרקע להעברה בדורית‪ ,‬אול גורמי מתערבי ומתווכחי יכולי לשנות את התסריט‪,‬‬
‫לעיתי באופ דרמטי‪ .‬לצד מחקרי המעידי על העברה בדורית‪ ,‬נמצא כי ההשפעות של ילדות‬
‫בעייתית על ההורות תלויה בהזדמנויות לתק התנסויות לא טובות‪ .‬כאשר לילדי יש מודלי חלופיי‬
‫של מערכות יחסי הפנויי לה או יכולי להשתת! במערכת יחסי תומכת‪ ,‬מערכת היחסי שה‬
‫יוצרי בסופו של דבר ע ילדיה לא צריכה להידמות לקשיי שהיו בגידול )‪.(Vondra et al., 2005‬‬
‫ג בחקר האבות‪ ,‬ההנחה היא כי קיימת העברה בדורית בתחו של מעורבות אבות‪ ,‬טבע ואיכות‬
‫ההורות )‪Cowan & Cowan, 1987; Gerson, 1993; Popeno, 1996; Lamb 1987; Doherty,‬‬
‫‪ (Kouneski, & Erickson, 1998; Pleck, 1997‬וע זאת‪ ,‬המחקרי האמפיריי בתחו עדיי מועטי‬
‫)‪ .(Furstenberg & Weiss, 2000; Beaton & Doherty, 2007‬מסקירת מאמרי בנושא נית ללמוד כי‬
‫תחו מחקר זה לגבי תפקיד ההיסטוריה ההתפתחותית על דפוסי האבהות נמצא עדיי בחיתוליו וטר‬
‫הוכחו במחקרי קיימי קשרי מובהקי בי דפוסי ההורות של אבות ושל בניה )‪.(Parke, 2005‬‬
‫המחקרי העוסקי בתחו מעלי תמונה סותרת; וויליאמס )‪ (Williams, 1995‬מצא כי הסיכוי‬
‫שלאבות מעורבי יהיו בני מעורבי הינו גבוה‪ .‬מחקרי נוספי הראו כי ההתנסות של גברי ע‬
‫הוריה השפיעו על תפיסת האבהות שלה לטובה; סילבסטר וריי )‪ (Sylvester & Reich, 2002‬מצאו‬
‫כי הסיכוי של גברי אשר הוריה דאגו לה ו"הקריבו" עבור להפו להורי אחראי בעצמ גדל‪,‬‬
‫וג'ונסו )‪ (Johnson, 2001‬מצא שמגורי של האב ע שני הוריו בילדותו מגדילי את הסיכוי‬
‫למעורבותו בחיי ילדיו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קיימות עדויות לקשר הפו; נמצא כי אבות אשר מדווחי על חוסר סיפוק מהאיכות של‬
‫האבות שלה‪ ,‬הופכי למעורבי יותר בחיי ילדיה )‪ .(Levine, Murphy & Wilson, 1998‬ג פארק‬
‫)‪ ,(Parke, 1996‬מצא כי אבות רוצי לתת מודל של מערכת יחסי טובה ולפצות על חסכי שהיו לה‪.‬‬
‫אל ודוהרטי )‪ ,(Allen & Doherty, 1996‬אשר חקרו אבות אפרואמריקאי‪ ,‬מצאו שהאבות‬
‫שאבותיה לא היו כשה גדלו רוצי להיות מעורבי בחיי ילדיה‪ ,‬בדומה לממצאי מחקרי עדכניי‬
‫אשר בחנו אבות גרושי משמורני אפרואמריקאי ומצאו כי רבי מה מדברי על רצו להיות‬
‫האבות שלא היו לה )‪ .(Coles, 2003; Hamer & Marchioro, 2002‬כלומר‪ ,‬עבור חלק מהגברי‬
‫‪45‬‬
‫הרצו לשנות את דפוס ילדות מעלה את הפוטנציאל למעורבות האב ) ‪Allen & Doherty, 1998; Daly,‬‬
‫‪ ,(1993; Snary, 2003‬ועבור אחרי עלולה להיות העברה בדורית של דפוסי ההתנהגות של אביה –‬
‫בי א היו חמי ודואגי ובי א אופיינו בריחוק וסמכותיות יתר‪.‬‬
‫לדברי ‪ ,(2007) Beaton & Doherty‬מרבית המחקרי בוחני הא קיימת העברה בדורית על פי‬
‫הגישה הליניארית )‪ ,(the modeling hypothesis‬לפיה לאבות אשר הגיעו ממשפחות מטפחות יותר‬
‫ישנה גישה חזקה יותר לגבי אבהות‪ .‬לדבריה‪ ,‬קיי צור בפיתוח גישה מפצה ) ‪compensation‬‬
‫‪ (hypothesis‬אשר מנבאת שג לאבות אשר הגיעו ממשפחות בה הקשרי היו רחוקי יותר יהיו‬
‫תפיסות חזקות לגבי אבהות )‪ .( Floyd & Morman,2000; Pruett, 1987; Radin, 1988‬מחקר של‬
‫בטו ודוהרטי )‪ (Beaton & Doherty, 2007‬הינו מחקר המש לזה של בטו ושותפיו ) ‪Beaton,‬‬
‫‪ ,(Doherty & Rueter, 2003‬המצא שלגברי המצפי לתינוק הראשו אשר היו או קרובי מאוד‬
‫לאביה או רחוקי מאוד מה יש תפישות חזקות במיוחד לגבי חשיבות מעורבות בחיי ילדיה‪.‬‬
‫מחקר ההמש בח הא תפישה זו מתורגמת למציאות‪ ,‬בי ‪ 6‬ל‪ 12‬חודשי לאחר לידת התינוק‪ .‬יש‬
‫לציי כי מחקר ההמש בח את הקשר של האבות ע אבותיה ואימותיה‪ ,‬ומצא כי לקשר ע האב‬
‫יש את המשמעות הגדולה ביותר‪ .‬התוצאות הראו כי למידת הקרבה של האבות לאבותיה שלה‬
‫בילדות יש קשר ליניארי וקשר קרווילינארי )‪ (curvilinear‬משמעותי לתפישה שלה לגבי החשיבות‬
‫של מעורבות אבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬אבות שהיה לה קשר חיובי או שלילי במיוחד ע אבותיה במהל‬
‫ילדות הראו תפיסות חזקות לגבי מעורבות הורית‪ .‬מסקנת היתה כי אבות יכולי ללמוד אי להיות‬
‫מעורבי ע ילדיה כתוצאה מקבלת חו רבה או מהעדר חו ואכפתיות‪ .‬לדברי החוקרי‪ ,‬מחקר זה‬
‫מחזק גו! גדל והול של מחקרי המראי כי אבות מחקי יחסי טובי ע משפחות המוצא שלה‬
‫ומפצי על יחסי שליליי ע משפחות המוצא‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לקשר שלה ע אביה ) ‪Beaton‬‬
‫‪.(& Doherty, 2007‬‬
‫לסיכו‪ ,‬נית לומר כי לא קיי מודל פשוט‪ ,‬של מקור השפעה עיקרי בכל הנוגע להעברה בדורית‬
‫בהקשר של סגנו אבהי‪ .‬אי זה משנה א ההיסטוריה ההתפתחותית היא של הזנחה או לחילופי אהבה‬
‫ללא תנאי‪ ,‬משתני מתערבי הינ בעלי כח והשפעה לשנות את מסלול ההתפתחות המוקדמת‬
‫וייתכ וזוהי הסיבה לכ שהשערת המחקר לא אוששה‪.‬‬
‫מעניי יהיה לראות‪ ,‬באמצעות בדיקת משתני נוספי והצלבת‪ ,‬מדוע אבות אשר חוו מצד אביה‬
‫הורות הנתפסת על ידיה כפחות טובה‪ ,‬מצליחי להיות מעורבי בחיי ילדיה‪ ,‬בעוד אחרי ע רקע‬
‫דומה נאבקי בכל הנוגע לתפקיד ההורי‪.‬‬
‫מגבלה בחקר תחו ההעברה הבדורית הינה האופי הרטרוספקטיבי של הנתוני הנאספי‪ .‬הזכרונות‬
‫של מבוגרי לגבי הדר בה נהגו אביה במשפחות המוצא ה לעיתי מוטעי בשל הזמ שעבר וכ‬
‫בשל ליקויי המבוססי על נסיבות חיי עכשוויות‪ .‬מחקרי אור אשר ייבחנו את יחסיה של גברי‬
‫‪46‬‬
‫החל מילדות ועד שה הופכי לאבות בעצמ יוכלו לתת תמונה מדויקת יותר באשר לדפוסי ההעברה‬
‫הבדורית‪ ,‬אול יש לשער כי בשל הקושי בקיו עריכת מחקרי מסוג זה הינ מעטי ביותר‪.‬‬
‫הסבר נוס! להעדר העברה בדורית בקרב אוכלוסיית המחקר הנוכחית נעו& בתמורות בתפקיד‬
‫ובצפיות האב‪ .‬הגיל הממוצע של האבות במחקר הינו ‪ .45‬הדיווח מתייחס לזיכרונותיה באשר‬
‫להתנסויותיה ע אביה כילדי‪/‬מתבגרי‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר על תקופה של לפני כשלושי שנה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬תפקיד האב עבר שינויי רבי והאב היו מצופה לתפקד בצורה שונה לגמרי מהאבות של לפני‬
‫שלושה עשורי‪ .‬כפי שצוי בהרחבה בפרק סקירת הספרות‪ ,‬לפני כמה עשורי התפישה היתה שתפקיד‬
‫הטיפול בילדי הינו תפקיד עליו אמונות האימהות‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בתפיסות ביולוגיות‪,‬‬
‫)אינסטינקט אימהי מולד(‪ ,‬פסיכולוגית )חשיבות יחסי אילד בגיל הר( וסוציולוגיות )חלוקת‬
‫תפקידי מגדרית – אמא חמימות ואמפתיה‪ ,‬אב סיפוק צרכי אינסטרומנטליי(‪ .‬ע זאת‪ ,‬ההנחות‬
‫אשר עמדו בבסיס תפיסות אלו הופרכו‪ ,‬לפחות בחלק‪ .‬הרבה השתנה מאז שלאמב )‪ (Lamb, 1975‬אמר‬
‫שאבות ה ה"תורמי הנשכחי להתפתחות הילדי" )עמ' ‪ .(245‬במאה זו‪ ,‬קיימת ההכרה כי אבות ה‬
‫שחקני מרכזיי במער המשפחתי‪ ,‬וכיו קיי ידע מחקרי רב באשר למסוגלות האבות לספק צרכי‬
‫פיסיי ורגשיי לילדיה מינקות‪ ,‬וכ להשלכות החיוביות הנגרמות כתוצאה מהגברת מעורבות האבות‬
‫כלפי עצמ‪ ,‬ילדיה ובנות זוג‪.‬‬
‫בעקבות הידע החדשני‪ ,‬שהדגיש את חשיבות האב‪ ,‬חל שינוי בציפיות החברה כלפי האבות לשנות את‬
‫תפקיד האבהי המסורתי לדפוס מתקד‪ ,‬שבו הגבר מעורב בדומה לאישה בתהלי הטיפול וגידול‬
‫הילדי‪ .‬תהלי זה‪ ,‬אשר מדגי באופ ברור את הקשר בי תפיסה להתנהגות‪ ,‬גור לשינויי בפועל‪,‬‬
‫אול השינויי ה איטיי והדר לשיוויו בחלוקת התפקידי בבית ובגידול הילדי עודנה ארוכה‪.‬‬
‫מחקר השוואתי הראה כי מעורבות האבות גדלה באיטיות‪ ,‬בארה"ב וכ בקנדה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬נורווגיה‬
‫)‪ .(Pleck & Masciadrelli, 2004‬ג ביאנצ'י )‪ (Bianchi, 2000‬השוואה בי רמת מעורבות אבות בשני‬
‫‪ 19566‬ו‪ 1998‬ומצא כי המעורבות של האבות עלתה באופ משמעותי‪.‬‬
‫לגברי רבי כיו לא קל לגבש את הזהות האבהית הרצויה‪ ,‬ג אבות אשר תופסי את האבהות‬
‫שלה כמאוד משמעותית‪ .‬לא קל לעשות זאת כיוו שכאמור‪ ,‬טווח האפשרויות לתפקוד האבהי גדול‬
‫ורחב‪ .‬בשונה מתדמית מסוימת שיש לרובנו ביחס למאפייניה של "אמא טובה"‪ ,‬לרוב האבות חסרה‬
‫תמונה מגובשת של דמות "האב הטוב"‪ .‬על כ‪ ,‬לצד חוסר שביעות רצו גובר מההגדרות המסורתיות‬
‫של "אמה‪6‬ת" ושל "אבהות" טר גובשו דפוסי התנהגות הוריי חדשי‪ .‬המשפחה היא בבחינת חלל‬
‫הפתוח להגדרות שונות או להעדר הגדרה‪ .‬גברי ונשי חשופי לקלידוסקופ של אפשרויות לזהויות‬
‫משפחתיות וה נדרשי לייצר סטנדרטי חדשי בעול מבלבל )הקר‪ .(2003 ,‬מוסיפה על קושי זה‬
‫העובדה כי לרבי מה חסר מודל חיקוי מהבית של אב המעורב בגידול ילדיו )‪ .(Pittman, 1998‬ג‬
‫האבות אשר השתתפו במחקר עומדי אל מול המשימה של גיבוש זהות אבהית חדשה‪ ,‬השונה מזו‬
‫אותה חוו בילדות וייתכ שבשל כ לא נית לראות דפוסי של העברה בדורית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫השערה שניה הקשר בי האמונה ביכולת ההורית לבי מעורבות האב בחיי ילדיו‬
‫ההשערה השניה במחקר זה בחנה את הקשר בי האמונה ביכולת של האב לבי מעורבותו בחיי ילדיו‪,‬‬
‫כאשר ההשערה היתה כי ימצא קשר חיובי בי תפיסת המסוגלות העצמית של האב‪ ,‬קרי‪ ,‬האמונה‬
‫ביכולתו לתפקד כהורה‪ ,‬לבי מעורבותו בחיי ילדיו‪ .‬שוער כי ככל שהאב חש שהוא מסוגל לתפקד כאב‬
‫בצורה טובה‪ ,‬וככל שהוא חש שביעות רצו מתפקידו כאב‪ ,‬מעורבותו תגבר ולהיפ‪.‬‬
‫השערה זו אוששה‪.‬‬
‫נמצאו מתאמי מובהקי חיוביי וגבוהי בי מעורבות האב והאמונה ביכולתו בקרב המשתתפי‪.‬‬
‫ככל שלאבות מידה גבוהה יותר של אמונה ביכולת לתפקד כהורי משמעותיי‪ ,‬כ נמצאה אצל‬
‫רמת מעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיה ולהפ‪ .‬בנוס!‪ ,‬נמצאו מתאמי חיוביי מובהקי בי‬
‫המימדי המרכיבי את האמונה ביכולת ההורית‪ ,‬שביעות רצו מאבהות ותפיסה עצמית כהורה‪,‬‬
‫למעורבות האבות‪ ,‬כאשר שביעות הרצו מההורות נמצאה כמימד המשפיע ביותר‪ .‬מעבר לכ‪ ,‬מודל‬
‫הרגרסיה להשערה זו נמצא מובהק‪ ,‬כאשר המשתנה שביעות רצו מאבהות )‪ (β = 0.67‬נכנס למודל‬
‫ומסביר ‪ 44.2%‬מהשונות במעורבות אב‪ .‬כאשר הוכנס המשתנה בדבר הקשר הבדורי לרגרסיה‪,‬‬
‫הסבירו שני המשתני 'שביעות רצו מאבהות' ו'דאגה' ‪ 47.2%‬מהשונות במשתנה 'מעורבות אב'‪,‬‬
‫כאשר המשתנה המנבא המרכזי הינו שביעות רצו מהאבהות והוא מצליח‪ ,‬לבדו‪ ,‬להסביר ‪45%‬‬
‫מהשונות‪ .‬ההתחשבות במשתנה זה של שביעות הרצו של האב מאבהותו שלו מספיקה על מנת לנבא‬
‫בקרוב לחצי מהמקרי את מידת המעורבות שלו בחיי ילדיו‪ .‬ג כאשר הוכנסו משתני שאלו הרקע‪,‬‬
‫נותר משתנה זה של שביעות הרצו של האב מאבהותו בעל הניבוי החזק ביותר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אמונה ביכולת ההורית הינה הערכת ההורה את עצמו כמסוגל לתפקד במגוו מטלות הקשורות‬
‫לדרישות תפקידו כהורה )‪.(Coleman & Karraker, 1998, Teti & Gelfand, 1991‬‬
‫ממצאי המחקר תואמי מחקרי קודמי‪ ,‬כפי שהוצגו בסקירת הספרות‪ ,‬אשר מצאו תרומה נרחבת‬
‫לאמונה ביכולת של ההורי על משתני שוני‪ ,‬ביניה מעורבות בחיי הילדי ) ‪Shumow & Lomax,‬‬
‫‪.(2002; King & Elder, 1998‬‬
‫מחקרי אשר בחנו את השפעת המשתנה של הערכה עצמית חיובית בקרב אבות גרושי מצאו כי‬
‫אבות ע הערכה עצמית חיובית לגבי תפקוד כאבות ממלאי תפקיד אקטיבי ומעורב יותר ע‬
‫ילדיה‪ .‬הערכה עצמית כוללת מרכיבי של בטחו עצמי‪ ,‬תחושת מסוגלות והתאמה לתפקיד אב‪,‬‬
‫תחושת חיוניות וחשיבות עבור הילדי )‪ ;Tepp, 1983‬מנדל‪ .(1993 ,‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא כי אבות‬
‫התופסי עצמ כאינ מצליחי בתפקיד כהורי‪ ,‬מנתקי קשר ורואי עצמ כלא מתאימי‬
‫להורות כלל )עמית‪(1997 ,‬‬
‫שביעות רצו מההורות זוהתה במחקרי קודמי כמשתנה מתערב בניבוי של מעורבות הורית ) ‪Dudley‬‬
‫‪ (and Stone, 2001; Furstenberg et al., 1992; Pleck, 1997‬ולהיפ אבות בעלי תפיסת מסוגלות‬
‫‪48‬‬
‫הורית גבוהה דיווחו על שביעות רצו מהתפקיד ההורי וקשר חזק יותר ע ילדיה ) & ‪Hudson, Elek‬‬
‫‪ .(Fleck, 2001; Reece & Harkels, 1998‬ואכ‪ ,‬ג במחקר הנוכחי‪ ,‬נמצאו קשרי בעלי עוצמה גבוהה‬
‫בי האמונה ביכולת ההורית למדדי המרכיבי אותו שביעות הרצו מאבהות ותפיסה עצמית‬
‫כהורה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מהווי חיזוק נוס! לתיאוריה של בנדורה‪ ,‬אשר הגדיר לראשונה את מושג האמונה‬
‫ביכולת‪.‬‬
‫אישוש השערת מחקר זו הנה משמעותית להבנת המנבאי למעורבות של אבות גרושי לאמשמורני‪,‬‬
‫אוכלוסיה הולכת וגדלה‪ .‬רמה גבוהה יותר של אמונה ביכולת יכולה לייצר את המוטיבציה הדרושה‬
‫לאבות לאמשמורני להתמודד ע האתגרי המוצבי לה על ידי הורות מאד קונפליקטואלית או‬
‫הסדרי משמורת לא מספקי‪ .‬בתור אנשי טיפול‪ ,‬יש לעודד את האבות להאמי ביכולת‪ ,‬באמצעות‬
‫סדנאות העצמה‪ ,‬שיחות וכדומה‪.‬‬
‫בנוס!‪ ,‬למערכת המשפטית יכולת לייצר תחושת מסוגלות ושביעות רצו באמצעות הסדרת הסוגיה של‬
‫הסדרי המשמורת‪ .‬החלת מנגנו של משמורת משותפת יכולה לשפר את האמונה ביכולת ההורית כמו‬
‫ג את ההורות המשותפת‪ ,‬וכ להגדיל את שביעות הרצו ההורית‪ ,‬ובסופו של דבר את מעורבות ההורה‬
‫הלא משמור בחיי ילדיו ) ‪Arditti, 1995; Jury, Bourdais, and Marcil-Gratton, 2005; Maccoby‬‬
‫‪.(and Mnookin, 1992; Pearson and Thoennes, 1997; Seltzer, 1998; Seltzer et al., 1989‬‬
‫מסקנות אלו מעודדות חשיבה לגבי יצירת מדיניות המעודדת הסדרי משמורת משותפת או לחילופי‬
‫עריכת הסדרי ראייה מפורטי בה מודגשת חשיבות מעורבות האב הלאמשמור‪ .‬השינויי הנוכחיי‬
‫בשדה הפוליטי הנוגעי לביטול חזקת הגיל הר יכולי א! ה לחזק את האמונה ביכולת של האבות‬
‫לתפקד באופ זהה לזה של האמהות‪.‬‬
‫השערה שלישית – הקשר בי משתני הרקע לבי מעורבות האב בחיי ילדיו‬
‫משתני הרקע נחלקו לשלוש קבוצות; משתני סוציודמוגרפיי‪ ,‬משתני מבניי ומשתני הקשורי‬
‫לתהלי הגירושי בשלביו השוני‪.‬‬
‫א‪ .‬משתני סוציודמוגרפיי‬
‫נמצא כי קיי קשר מובהק בי מעורבות האב וגילו ככל שהאבות מבוגרי יותר כ קטנה מעורבות‬
‫ותחושת המסוגלות שלה‪ .‬הדבר תוא מחקרי קודמי לפיה קיי קשר שלילי בי גיל האבות‬
‫ומעורבות בחיי ילדיה )‪ ,(Bulanda, 2004‬כאשר אבות אשר התגרשו בשנות הארבעי לחייה‬
‫מעורבי פחות בחיי ילדיה משו שה מושקעי בקריירה שלה ) ‪Myers, 1989; Erera et al.,‬‬
‫‪ .(1999‬ממצא זה מתיישב ע מאפיי נוס! אשר נמצא כבעל קשר מובהק‪ ,‬הנוגע למש הזמ שחל! מאז‬
‫‪49‬‬
‫הגירושי; נמצא כי ככל שמספר שנות הגירושי רב יותר‪ ,‬כ פוחתת המעורבות ותחושת המסוגלות של‬
‫האבות‪ .‬יש לשער כי ככל שעובר זמ מהגירושי‪ ,‬האבות מבוגרי יותר‪ .‬ממצא זה נתמ על ידי מחקרי‬
‫קודמי‪ ,‬לפיה מעורבות של אבות בחיי הילדי פוחתת בעקביות לאחר הגירושי‪ ,‬ובעיקר לאחר‬
‫השנה הראשונה )‪ .(Furstenburg at al., 1983; Wallerstein & Kelly, 1980; Seltzer, 1991‬באר&‪,‬‬
‫מציינת מנדל )‪ (1993‬כי שככל עובר יותר זמ מאז הגירושי מרבי האבות לפגוש את הילדי ולבלות‬
‫אית סופי שבוע‪ ,‬אול ממעיטי לארח את הילד לזמ ממוש יותר ויש לה פחות תנאי מגורי‬
‫פיזיי נאותי המתאימי לאירוח הילד‪.‬‬
‫יש לציי כי האבות הצעירי ביותר במחקר היו בני ‪ 28‬ו‪ ,29‬גרושי טריי )שנה ושנתיי בהתאמה(‪.‬‬
‫הווה אומר‪ ,‬לא השתתפו במחקר אבות שהתגרשו בגיל צעיר במיוחד‪ ,‬אשר נמצא כי בדומה לאבות‬
‫מבוגרי‪ ,‬אינ שומרי על קשר הדוק ע ילדיה‪ ,‬אול מהסיבה של חוסר בגרות )‪.(Pleck, 1997‬‬
‫נמצא קשר חיובי בי מצב כלכלי ומעורבות האבות‪ .‬ממצא זה עולה בקנה אחד ע הידע הקיי בספרות‬
‫אודות הקשר בי המשתני‪ .‬במחקרי נמצא כי הכנסה גבוהה מסייעת לאבות להיות רגועי ויותר‬
‫מעורבי בחיי ילדיה ) ;‪Coles, 2009; Grossman & Pollack, 1998; Hilton & Desrochers, 2000‬‬
‫‪ ,(Seltzer, 1998‬וכי באופ כללי‪ ,‬מצוקה כלכלית משפיעה לרעה על ההורות ) & ‪Coles, 2009; Coley‬‬
‫‪ .(Hernandez, 2006‬חוקרי אשר בחנו את ההשלכות הכלכליות של גירושי על נשי וגברי תמימי‬
‫דעי כי‪ ,‬ככלל‪ ,‬נשי סובלות מירידה ברמת חייה לאחר גירושי‪ ,‬בעוד שגברי נהני מעליה ברמת‬
‫חיי לאחר הגירושי )הקר‪ .(Bianchi, Subaiya & Kahn, 1999; 2012 ,‬הפער נובע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬מ‬
‫המיקו של הנשי ושל הגברי בשוק העבודה בשל חלוקת התפקידי במהל הנישואי ומהפקדת‬
‫המשמורת על הילדי בידי הנשי לאחר הגירושי‪ ,‬כאשר הגברי אינ נדרשי לשאת בעלות‬
‫האמיתית של גידולי )הקר‪ .(2012 ,‬באשר למידת הירידה ברמת החיי של נשי והעלייה ברמת‬
‫החיי של גברי‪ ,‬יש מחלוקת בקרב החוקרי‪ .‬בעוד שניתוחה של ‪ (1985) Weitzman‬מצא כי רמת‬
‫החיי של נשי יורדת אחרי הגירושי ב‪ 73%‬בעוד זו של גברי עולה ב‪ ,43%‬מחקרי אחרי מצאו‬
‫פערי קטני יותר הנעי בי ‪Maccoby & Mnookin, 1992; Holden & Smoke, 1991; ) 20%50%‬‬
‫‪ .(Peterson, 1996‬השילוב בי נתוני אלה‪ ,‬בדבר עלייה ברמת החיי של אבות לאחר גירושי והקשר‬
‫החיובי אשר נמצא בי רווחה כלכלית לבי מעורבות אבות בחיי ילדיה‪ ,‬מעודד עבור המצדדי‬
‫במעורבות גבוהה של אבות גרושי בחיי ילדיה‪.‬‬
‫נמצא קשר חיובי בי שנות השכלה למעורבות האב והאמונה ביכולתו לתפקד כאב משמעותי‪ .‬ג‬
‫במחקרי קודמי‪ ,‬נמצא כי ככל שרמת השכלתו של האב גבוהה יותר‪ ,‬כ מעורבותו בחיי ילדיו גבוהה‬
‫יותר )‪ .(Allen & Daly, 2002‬הספרות מרמזת כי אבות בעלי הישגי בתחומי אלה מאופייני בבגרות‬
‫רגשית ובמיומנויות חברתיות גבוהות‪ .‬כל אלה תורמי חיובית לזהות האב ולקיחת אחריות על‬
‫התפקיד ההורי )‪ .(Castillo & Fenzl-Crossman, 2009‬בנוס!‪ ,‬אבות דורגו כיותר מעורבי בחיי‬
‫‪50‬‬
‫ילדיה ככל שהשכלת גבוהה יותר משו שה מביני את חשיבות הקשר ע ילדיה בצורה טובה‬
‫יותר ונוטי יותר לאמ& נורמות חברתיות של הורות ) ;‪Arditti, 1992; Furstenberg et el., 1983‬‬
‫‪ .(Raikes, Summers & Roggman, 2005‬ביכולת של נימוקי אלו להסביר ג את הקשר בי שנות‬
‫ההשכלה לבי תחושת המסוגלות ההורית‪ .‬בנוס!‪ ,‬ייתכ שאבות משכילי יכולי להגיע למקורות‬
‫אינפורמציה ביתר קלות‪ ,‬דבר אשר מסייע לה‪ ,‬במידה וה נתקלי בקשיי‪ ,‬להתגבר עליה ולחזק‬
‫את תחושת המסוגלות‪.‬‬
‫ב‪ .‬משתני מבניי‬
‫מאפיי מבני‪ ,‬הקשור למערכת המשפחתית החדשה של האב‪ ,‬אשר נמצא כבעל קשר מובהק למעורבות‬
‫האבות ולתחושת המסוגלות שלו הינו נישואי מחודשי של האב‪ .‬נמצא כי ככל ששנות הנישואי‬
‫השניי רבות יותר‪ ,‬כ האבות פחות מעורבי ומאמיני ביכולת ההורית שלה‪ .‬ע זאת‪ ,‬נמצא כי‬
‫כאשר אי ילדי משותפי‪ ,‬עולה או נשמרת המעורבות ההורית )א לא תפיסת המסוגלות(‪ .‬ואכ‪,‬‬
‫מחקרי מראי כי כאשר האב הלאמשמור נישא מחדש‪ ,‬הוא מקטי את המעורבות שלו בחיי ילדיו‬
‫)‪ .(Braver et al., 1993; Seltzer, 1991‬ייתכ שהדבר נובע מהזמ אותו הוא משקיע במערכת‬
‫המשפחתית החדשה‪ .‬סיבה זו תסביר מדוע במידה ואי ילדי מהנישואי השניי‪ ,‬האב לא מפחית את‬
‫מעורבותו‪ .‬יש לשער כי ככל שהאב נשוי יותר זמ בפע השניה‪ ,‬הסיכוי גובר לכ שיהיו לו ילדי‬
‫מהנישואי השניי‪ ,‬או שהמערכת המשפחתית ה"חדשה" הופכת להיות יותר משמעותית עבורו‪.‬‬
‫ג‪ .‬משתני הקשורי לתהלי הגירושי בשלביו השוני‬
‫קיומו של קשר רצי! בי האבות לילדיה‬
‫במסגרת המחקר הנוכחי נבחנה מעורבות האבות במישור של קשר רצי! ע ילדיה בפועל‪ ,‬הכולל‬
‫מפגשי בשגרה ובחגי ושיחות טלפו‪ .‬מעניי לראות כי לא נמצא קשר בי תדירות המפגשי ע האב‪,‬‬
‫או תדירות שיחות הטלפו המשותפות‪ ,‬לבי מעורבותו בחיי ילדיו‪ .‬הדבר תוא מחקרי בה נמצא כי‬
‫הגור המשמעותי הינו איכות הקשר ולא תדירותו‪ ,‬כשאיכות הקשר נמדדת על פי רגשות הקרבה בי‬
‫הילד להורה‪ ,‬יכולת ההורה להמשי ולשמר את סמכותו ההורית ומעורבות האב‪ ,‬המתבטאת בקשר ע‬
‫בית הספר ופעילות שוטפת )‪.(Eirini & Buchann, 2003; Kelly & Lamb, 2000‬מחקרי אחרי הראו‬
‫שג נוכחות וג איכות חשובי‪ ,‬אבל איכות חשובה יותר משו שנוכחות של אבות לא משפיעה על‬
‫התוצאות כאשר האיכות )רמת ההתקשרות אל האב( מבוקרת )‪.(parke et al., 2005‬‬
‫בניגוד לתדירות המפגשי‪ ,‬נמצא קשר מובהק בי קיומ של ימי קבועי בהסדרי הראייה למעורבות‬
‫האבות ואמונה ביכולת; במקרי בה לא היו ימי קבועי בהסדר‪ ,‬מעורבות האבות והאמונה‬
‫ביכולת פחתו משמעותית‪ .‬ב‪ 13‬מתו ‪ 21‬המשפחות בה ציי האב כי ימי הביקורי אינ קבועי‪,‬‬
‫הילדי היו בני ‪ 15‬ומעלה‪ .‬הדבר עולה בקנה אחד ע מחקרי המראי כי ככל שעולה גיל הילדי‬
‫יורדת מעורבות של האבות בחיי ילדיה )‪ .(Allen & Day, 2002; Pleck, 1997 ;Dudley. 1991‬לדברי‬
‫‪51‬‬
‫החוקרי‪ ,‬אבות לילדי בוגרי יותר סברו כי ילדיה מעדיפי לבלות ע חבריה או לעבוד ויש לה‬
‫פחות זמ לבלות עמ מאשר בתקופה שהיו צעירי יותר‪ .‬בנוס!‪ ,‬גיל של הילדי מהווה אינדיקציה‬
‫לגיל האבות וכ לזמ שחל! מאז הגירושי – שני גורמי אשר נמצאו קשורי למעורבות אבות‪ .‬במחקר‬
‫זה השתתפו שלושה אבות אשר ילדיה מתגוררי בחו"ל‪ ,‬ושלושת העידו כי לאור המרחק אי לה‬
‫ימי קבועי בהסדרי הראייה‪ .‬ייתכ כי אבות אלה פחות מעורבי בחיי ילדיה‪ ,‬בשל המרחק ולאור‬
‫העדר קשר יומיומי ע ילדיה‪.‬‬
‫הסבר אפשרי נוס! לחשיבות קיומ של ימי קבועי בהסדר הראייה טמו בצור ביציבות הקשר לש‬
‫מעורבות גבוהה‪ .‬מחקר עדכני אשר בח את מידת התמיכה הניתנת עלידי אבות לידיה מצא כי‬
‫התמיכה הניתנת עלידי אבות גרושי במשמורת משותפת לא שונה מזו של אבות נשואי‪ ,‬אול גדולה‬
‫יותר משל אבות גרושי לאמשמורני‪ .‬החוקרי נימקו ממצא זה בכ שהמשכיות הקשר במשפחות‬
‫בה האבות נשואי או בעלי משמורת משותפת גורמת להמשכיות של הדפוסי ההוריי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הקשר של אבות גרושי לאמשמורני ע ילדיה מאופיי בחוסר יציבות וה פחות מעורבי בשגרת‬
‫החיי של ילדיה‪ ,‬דבר אשר משפיע על יכולת להיות הורי תומכי עבור ילדיה ) ‪Bastaits,‬‬
‫‪ .(Ponnet & Mortelmans, 2012‬בדומה‪ ,‬ייתכ כי במשפחות בה לא קיימי ימי קבועי בה‬
‫נפגשי האבות ע ילדיה היחסי פחות יציבי‪ ,‬עובדה אשר משפיעה על מעורבות בחיי ילדיה‪.‬‬
‫הסדרי הביקורי בחגי ובחופשי השפיעו על מעורבות האבות באופ בו כאשר הסדרי הראייה בחגי‬
‫ובחופשי היו לסירוגי או בהתא להחלטה משותפת ע האב‪ ,‬ולא על פי רצו הילדי‪ ,‬מעורבות‬
‫האבות גברה‪ .‬אבות אשר לא התראו ע ילדיה בחגי גילו את המעורבות הנמוכה ביותר בחיי‬
‫ילדיה‪ .‬ממצאי אלו תואמי את הממצאי בדברי הסדרי ראייה קבועי וההנחות לגביה דומות –‬
‫ככל שהילדי גדולי יותר כ מאפשרי לה לבחור היכ לבלות את חופשותיה ואת החגי‪ ,‬וייתכ‬
‫וההסבר למעורבות הפחותה של האבות טמו בגיל הילדי ולא בשאלה הא הימי בהסדרי קבועי‬
‫או הא הסדרי הביקורי בחגי ובחופשי נקבעי על ידי הילדי‪ .‬ואכ‪ ,‬בכל המקרי בה האבות‬
‫הצהירו כי הסדרי הראיה בחגי‪ ,‬בחופשי או בשניה נתוני לרצו הילדי‪ ,‬היו הילדי בני ‪12‬‬
‫ומעלה – כאשר הגיל הממוצע של הילד הקט ביותר באות משפחות היה ‪ .15.6‬מעניי לראות כי ‪13‬‬
‫מתו ‪ 19‬האבות אשר הצהירו כי ילדיה מחליטי היכ ה יבלו את החגי או החופשי‪ ,‬הצהירו ג‬
‫כי הסדרי הראיה לא כוללי ימי קבועי‪.‬‬
‫שביעות רצו מהסדרי הראייה‬
‫נמצא כי קיי קשר מובהק בי שביעות הרצו של האבות מהסדרי הראייה לבי מעורבות בחיי‬
‫ילדיה‪ .‬שביעות הרצו מהסדרי הראייה נמצאה כמשפיעה יותר על המעורבות מאשר סוגיית‬
‫המשמורת )‪.(Arditti, 1995‬יש ראיות לכ‪ ,‬שאבות גרושי באופ כללי אינ שבעי רצו מהסדר‬
‫הביקורי והיו רוצי לראות את ילדיה בתדירות גבוהה יותר )‪.(Hawkins, 1987; Kruk, 1994‬‬
‫‪52‬‬
‫במחקר הנוכחי מרבית האבות )‪ (3/4‬חשו מרוצי במידה זו או אחרת מהסדרי הראייה‪ ,‬ואכ מרבית‬
‫האבות מעורבי בחיי ילדיה‪.‬‬
‫תיתכנה שתי סיבות להעדר שביעות רצו מהסדרי הראייה‪ .‬ההשערה הראשונה קשורה לאמהות והשניה‬
‫למערכת המשפטית; ייתכ כי אחת מהסיבות המרכזיות לכ שהאב לא מרוצה מהסדרי הראייה היא‬
‫חוסר נכונותה של הא לאפשר לו לראות את ילדיו בתדירות גבוהה יותר‪ ,‬או במילי בה משתמשת‬
‫הספרות המחקרי – הא כ"שומרת ס!" )‪ .(Allen & Hawkins, 1999‬הכותבי מציגי במאמר‬
‫שורה של מחקרי המעידי על השפעת הקשר ע הא המשמורני על מעורבותו של האב ותחושת‬
‫המסוגלות שלו‪ .‬ע זאת‪ ,‬מהות הקשר של האב הגרוש ע גרושתו לא התבררה במסגרת מחקר זה ועל‬
‫כ לא נית לבחו הנחה זו‪.‬‬
‫מ ההיבט של המערכת המשפטית‪ ,‬אבות גרושי לאמשמורני כועסי בשל כ שהמערכת המשפטית‬
‫עושה מאמצי להגביר ולכפות את תשלו המזונות‪ ,‬אול לא נוטה להגביר ולכפות הסדרי הראייה של‬
‫האבות )‪ .(Fischer, 2002‬במחקר הנוכחי‪ ,‬למרות שלא נמצא קשר בי דר קביעת הסדרי המשמורת‬
‫לבי מעורבות האב‪ 13 ,‬מתו ‪ 17‬האבות אשר הצהירו כי ה כלל אינ מרוצי מהסדרי הראייה העידו‬
‫כי בית המשפט הוא שקבע את הסדרי הראייה‪ ,‬ולא החלטה משותפת בינ לבי גרושת )כאשר ס‬
‫האבות אשר הצהירו כי הסדרי הראייה נקבעו על ידי בית המשפט הינו נמו – ‪ 24‬מתו ‪ 102‬אבות(‪.‬‬
‫מחקרי מצאו כי ההסדר המשפטי הנקבע עלידי בית המשפט בנוגע למשמורת ולהסדרי הראיה משפיע‬
‫על הכמות והאיכות של הזמ המוקדש על ידי האבות למפגש ע ילדיה )‪ .(Hawthorne, 2005‬אבות‬
‫גרושי מבלי פחות זמ ע ילדיה א ה מרגישי שמערכת המשפט התייחסה אליה בחוסר‬
‫הוגנות )‪ .(Braver et al., 1993‬ממצאי מחקרי מראי כי אבות רבי רוצי לבלות יותר זמ ע‬
‫ילדיה‪ ,‬אבל מרגישי מוגבלי עלידי הסדרי ראייה מצומצמי המקשי על תפקיד ה"אב הפעיל"‪.‬‬
‫התוצאה – יחסי אב ילד שאינ משביעי רצו ה עבור האב וה עבור הילד ) ;‪Amato & Dorius, 2010‬‬
‫‪.(Bokker, 2006‬‬
‫מתיאור הקשרי נית ללמוד כי מרבית השאלות בשאלו הרקע‪ ,‬אשר נבנה לצור מחקר זה‪ ,‬הינ‬
‫מהותיות להבנת מעורבות של האבות הגרושי בחיי ילדיה‪ .‬ע זאת‪ ,‬כאשר נעשה נסיו לנבא את‬
‫מעורבות האב על פי כלל משתני הרקע‪ ,‬מודל הרגרסיה נמצא מובהק אול רק המשתנה שנות נישואי‬
‫מחדש )‪ (β = -0.59‬נכנס למודל והסביר ‪ 35.2%‬מהשונות במעורבות אב שונות מוסברת משמעותית‪.‬‬
‫יש להניח כי משתנה זה כולל בתוכו משתני אחרי‪ ,‬כגו גיל האב )ההשערה היא כי מדובר באבות‬
‫מבוגרי יותר( ושנות הגירושי )בהנחה שמדובר באבות אשר התגרשו לפני זמ רב יותר(‪.‬‬
‫כאשר נערכה רגרסיה הכוללת בתוכה את כלל המשתני במחקר‪ ,‬בצורה של בלוקי‪ ,‬משתנה זה לא‬
‫נמצא מובהק‪ .‬ע זאת‪ ,‬עלה ממצא מעניי כאשר נערכה אותה רגרסיה ללא בלוקי‪ ,‬שבה כל‬
‫המשתני 'מתחרי' על כניסה למודל‪ ,‬נמצא כי המשתנה בדבר מרחק מגורי האב מילדיו בקילומטרי‬
‫מוסי! ‪ 13%‬לשונות המוסברת‪ .‬כפי שצויי בפרק הממצאי‪ ,‬דרגות החופש במודלי אלו נפגמו‬
‫‪53‬‬
‫משמעותית עקב השימוש במשתני הדמוגרפיי ומאפייני הגירושי אשר קיימי בה חוסרי רבי‪,‬‬
‫א נית לראות כי למרות חיסרו זה‪ ,‬עדיי המודלי מצליחי להסביר נתחי גדולי יחסית בשונות‬
‫של המשתנה מעורבות אב‪.‬‬
‫תרומת המחקר‬
‫אוכלוסיית האבות הלאמשמורני זכתה למחקרי מועטי באופ יחסי עד כה‪ ,‬במיוחד בישראל‪,‬‬
‫למרות שהינה אוכלוסיה הולכת גדלה וגילאי הילדי הולכי וקטני‪ .‬מרבית המחקרי העוסקי‬
‫בגירושי התמקדו באמהות ובילדי‪ .‬ייתכ והדבר נעו& בקושי בגיוס אבות גרושי למחקר‪ ,‬וייתכ‬
‫שהדבר מושפע מכ שרק בשני האחרונות הפכו האבות ל"שחקני מרכזיי" במערכת המשפחתית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בישראל התופעה נחקרה מעט מאוד ורב הידע שלנו על אבות מבוסס על מחקרי שנערכו‬
‫באירופה ובאמריקה )‪ .(Park et al., 2005‬מ ההיבט התיאורטי‪ ,‬מחקר זה מביא למודעות ולחשיבה‬
‫נוספת את נושא האבהות וחשיבות מעורבות האבות‪ ,‬עבור האבות וילדיה‪ ,‬כאשר המחקרי שהוצגו‬
‫מלמדי על קיומה של הסכמה גורפת כי יש לשמר את הקשר בי אבות לילדיה לאחר גירושי‪.‬‬
‫מבחינה קלינית‪ ,‬מחקר זה יכול לסייע לאנשי מקצוע שוני להכיר ולהבי את הגורמי השוני‬
‫התורמי למעורבות האבות‪ .‬לאור הידע המצומצ הקיי בנושא‪ ,‬מחקר זה מרחיב ותור לפרקטיקה‬
‫ולאנשי המקצוע השוני הנותני מענה לטיפול למער המשפחתי החדש של המשפחה לאחר הגירושי‪.‬‬
‫סיוע לאבות בהתמודדות ע תהלי הגירושי‪ ,‬ומת בטחו לאב ביכולותיו‪ ,‬ישפרו את האמונה שלו‬
‫ביכולתיו ויגרמו לו להיות מעורב יותר‪ .‬יתר על כ‪ ,‬מתו הבנה מה הגורמי הנוספי המשפיעי על‬
‫מעורבות יוכלו אנשי מקצוע בתחו לתת מענה פרטני או קבוצתי לאבות לאמשמורני בכדי להגביר‬
‫את מעורבות בחיי ילדיה‪.‬‬
‫לאור הקשר הברור בי מחקר ומדיניות‪ ,‬חשוב להציע הנחיות לקביעת מדיניות אשר תעזור לשנות את‬
‫מידת המעורבות של אבות בחיי ילדיה לאחר הגירושי‪ .‬כיו‪ ,‬שאלת המשמורת כמעט ואינה נתונה‬
‫למשא ומת וסוגיית הקשר בי האב לילדיו מנותבת אל עבר הסדרת המפגשי ביניה‪ .‬המפגשי‬
‫נתפסי כזכותו של האב‪ ,‬ולא כחובתו‪ ,‬זאת בשונה ממושג המשמורת המטיל חובה על הא לדאוג‬
‫לילדיה ולטפל בה‪ .‬הבדל זה מחדד את ההבדלי בי תפיסת ה"אמה‪6‬ת" לבי תפיסת ה"אבהות"‬
‫ומשק! את היחס אל הא כבעלת תפקיד מרכזי ומחייב בחיי ילדיה‪ ,‬בעוד שהאב נתפס כבעל תפקיד‬
‫משני והתנדבותי שאינו מחייב אותו לקשר רצי! ע ילדיו‪ .‬במידה ותישמר מדיניות זו‪ ,‬היא יכולה‬
‫להוות חס בפני שינוי אמיתי ברמה הפרקטית‪ .‬לצור כ‪ ,‬קיימת חשיבות בעריכת מחקרי מסוג זה‬
‫והעלאת המודעות לשיח הפוליטי העוסק בחיזוק הקשר בי אבות גרושי לבי ילדיה‪ ,‬הבא לידי ביטוי‬
‫בהקמת וועדת שניט והמלצותיה‪.‬‬
‫מבחינה אמפירית‪ ,‬מחקר זה הציע כלי המתאר מעורבות אבות בחיי הילדי בהיבט רחב וכולל‪ .‬לכלי זה‬
‫איכויות פסיכומטריות טובות בכל תשעת מימדי מעורבות האבות ובכול יחד‪ .‬התוצאות אשר התקבלו‬
‫‪54‬‬
‫מניתוחי המתאמי בי המאפייני הסוציודמוגרפיי‪ ,‬מבניי ואלו הקשורי לגירושי‪ ,‬יכולי לעזור‬
‫בעיצוב שאלוני דומי במחקרי המש‪ ,‬תו שליטה במשתני אלו‪ ,‬או לחילופי הכנסת למודל על‬
‫מנת לראות כמה ה תורמי לניבוי‪.‬‬
‫מגבלות המחקר והצעות למחקרי המש‬
‫במחקר הנוכחי קיימות מגבלות שונות הנעוצות במדג‪ ,‬שיטה וכלי המחקר‪ .‬מגבלות אלו יש להביא‬
‫בחשבו בעת השימוש בממצאי ובמסקנות שהוצגו במחקר זה‪ .‬מגבלות המחקר מעוררות את הצור‬
‫במחקרי המש‪.‬‬
‫מגבלות הקשורות במדג – אבות גרושי היא אוכלוסיה הידועה כקשה לגיוס למחקר ) ;‪Daly, 1996‬‬
‫;‪Gilgun, Daly & Handel, 1994; Hoffman, 1995; Jacobs, 1982; Lewis & O’Brien, 1987‬‬
‫‪ .(Marsiglio, Day & Lamb, 2000; Smyth, 2004‬ואכ‪ ,‬ג במחקר זה היה קושי רב באיתור ובגיוס‬
‫האבות‪ ,‬על א! האחוז הגבוה של אבות גרושי באוכלוסיה‪ .‬אבות רבי סרבו לענות על השאלו בשל‬
‫אורכו ובשל הנושא המורכב והרגיש‪ .‬אבות אחרי הסכימו לענות על השאלו אול ביקשו לעשות זאת‬
‫בפגישה משותפת‪ ,‬דבר אשר יכול להשפיע על דר מילוי השאלו‪ .‬מרבית האבות אשר ענו בסופו של דבר‬
‫על השאלו במלואו‪ ,‬עשו זאת מתו מחויבות בשל היכרות אישית ועל כ נית לומר כי המדג הינו‬
‫מדג לא מייצג ביחס לאוכלוסיית האבות הלאמשמורני באר&‪ .‬ממאפייני הסוציודמוגרפיי של‬
‫האוכלוסיה נית לראות כי ממוצע שנות הלימוד הינו גבוה ביחס ) ‪ ,(15.71‬כאשר כ‪ 70%‬מהאבות‬
‫דיווחו על מעל ‪ 15‬שנות לימוד‪ .‬בנוס!‪ ,‬מעל ל‪ 80%‬מהנשאלי תיארו עצמ כחילוני ו‪ 96%‬עבדו‬
‫בשלושת החודשי הקודמי למילוי השאלו‪ ,‬כאשר שיווק‪/‬ניהול וכלכלה‪/‬מחשבי‪/‬הנדסה מהווי‬
‫מעל ל‪ 50%‬מהמקצועות בה עובדי האבות‪ .‬נתוני אלו מחזקי את הטענה כי המדג אינו מייצג‬
‫את כלל האוכלוסייה בישראל‪.‬‬
‫מגבלה נוספת הקשורה במדג הינה גילאי הילדי‪ .‬המדג כולל טווח גילאי רחב‪ ,‬מלידה ועד גיל ‪,18‬‬
‫כאשר למרבית האבות יותר מילד אחד‪ .‬מחקרי הראו שמעורבות האב מושפעת מגיל הילד ומהשלב‬
‫ההתפתחותי בו הוא נמצא‪ ,‬כפי שהוצג בסקירת הספרות‪ .‬בנוס!‪ ,‬הוצעה השערה לפיה המשתני בדבר‬
‫קיומ של ימי קבועי בהסדרי הראייה והשפעת רצו הילדי על הסדרי הביקורי בחגי‬
‫ובחופשי‪ ,‬אשר נמצאו קשורי למעורבות האבות בחיי ילדיה‪ ,‬מושפעי מגיל הילד והוא המשתנה‬
‫המשמעותי בבחינת הגורמי התורמי למעורבות האבות‪ .‬ע זאת‪ ,‬משו שהאב התייחס בתשובות‬
‫לכלל ילדיו‪ ,‬קיי קושי מתודולוגי לבחו את השפעת הגיל של הילדי על מעורבותו בחייה‪ .‬ייתכ‬
‫ובמחקר המש כדאי יהיה להתייחס לכל ילד בנפרד‪ ,‬על מנת לבחו א השפעת הגיל על מעורבות האב‪.‬‬
‫מגבלות הקשורות לשיטת המחקר – מחקר זה מבוסס על מדדי דיווח עצמי המאפשרי שיקו! וקבלת‬
‫מידע הנמסר ישירות על ידי הנחקר‪ .‬מדדי דיווח עצמי אלו עשויי להיות מושפעי ממשתני נוספי‬
‫כגו רצייה חברתית או לחילופי רצייה של החוקרת הנוכחת בעת מילוי השאלו‪ ,‬מודעות לתכני‬
‫הנבדקי על ידי השאלו ומת מענה בהתא לתגובות החוקרת‪ .‬ברב המקרי האבות העידו על עצמ‬
‫‪55‬‬
‫כמעורבי בחיי ילדיה‪ .‬לצד מגבלה זו‪ ,‬יש לציי כי במחקר שהתבצע בישראל בנוגע למעורבות של‬
‫אבות לאמשמורני‪ ,‬התקבל דיווח של האב‪ ,‬הא והילד )‪ ,(Mandel & Sharlin, 2006‬ונמצא כי רב‬
‫האבות הלאמשמורני משלמי מזונות ושומרי על קשר פיסי ונפשי ע ילדיה‪ .‬במחקר זה היתה‬
‫קורלציה בי האופ בו האב תופס את מעורבותו לבי האופ בו הא והילד תפסו אותה‪.‬‬
‫פ נוס! המתייחס למגבלות השיטה בא לידי ביטוי במדדי הדיווח העצמי שאינ מאפשרי ביטוי‬
‫החוויה הסובייקטיבית של הנחקר‪ .‬אבות רבי טענו כי יש מקו להתייחסות אישית מעבר לשאלו‬
‫הכמותי‪ .‬מפגישות ע האבות לש מילוי השאלו עלו נושאי רבי ומענייני‪ ,‬אול הדבר לא קיבל‬
‫ביטוי בפועל במחקר‪ .‬לתחושתי‪ ,‬נושא כה עדי ומורכב לא יכול לקבל ביטוי מלא באמצעות דירוגי‪.‬‬
‫מחקר המש בשיטה משולבת )איכותנית וכמותנית(‪ ,‬אשר יכלול שאלות בנושאי שוני כגו‬
‫עמדותיה באשר לתפיסת האבהות‪ ,‬תפקיד כאבות משמעותיי והקשיי שביצירת הזהות האבהית‪,‬‬
‫יאפשר העמקת הידע בנושא אבות לאמשמורני‪ ,‬מעורבות והקשר הורהילד ויקנה תמונה‬
‫אינטגרטיבית של חוויה אישית לצד נתוני עובדתיי שוני‪.‬‬
‫מגבלות הקשורות לכלי המחקר – לדברי נחקרי רבי‪ ,‬השאלו היה ארו ומייגע‪ .‬יש לשער כי במידה‬
‫ושאלו המחקר היה קצר יותר היתה היענות גדולה יותר ובהתאמה‪ ,‬אוכלוסיית המחקר היתה גדלה‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬השאלו בא לתת תמונה כוללת של מעורבות האב‪ ,‬על פי המודל של בסלקי )‪,(Belsky, 1984‬‬
‫ובשל כ אורכו‪ .‬במחקר זה לא היתה התייחסות למדדי רבי במודל של בלסקי‪ ,‬וזאת בשל היקפו‪.‬‬
‫כ‪ ,‬למשל‪ ,‬לא הייתה התייחסות למערכת הזוגית שנוצרה בעקבות הגירושי בי האב לגרושתו‪,‬‬
‫למאפייני הילד או למערכות תמיכה וקשרי חברתיי‪ .‬כמו כ‪ ,‬נזנחו מאפייני אישיותיי שוני‪ .‬יש‬
‫לשער כי בירור מלא של המודל היה נות תמונה מקיפה הרבה יותר על מעורבות אבות גרושי לא‬
‫משמורני‪ ,‬על היבטיה הרבי‪ ,‬ומעשיר את הידע בתחו ונכו יהיה לעשות זאת במחקרי המש‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫באו‪ ,‬נ' )‪ .(2000‬דיפרנציאציה של העצמי‪ ,‬מאפייני אישיות נרקיסיסטיי וזיקת לתפקוד המשות‪+‬‬
‫של הורי גרושי‪) .‬עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמ בעבודה סוציאלית"(‪ .‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,‬תלאביב‪.‬‬
‫באו‪ ,‬נ' )‪ .(2005‬התמודדות ע "היעדרותנוכחות"‪ :‬תפקוד הורי של אבות לא משמורני‪ .‬שיחות כ‪,‬‬
‫‪.7378‬‬
‫באו‪ ,‬נ' )‪ .(2006‬המגדר הנאל‪ :‬התייחסות העבודה הסוציאלית אל הגבר כלקוח‪ .‬חברה ורווחה כו)‪,(2‬‬
‫‪.219238‬‬
‫גלילי–בורלא‪ ,‬ט' )‪ .(2001‬התעללות אחי ומצוקת אחי במשפחות המאופיינות באי אוני הורי‪.‬‬
‫)עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמ למדעי החברה"(‪ .‬אוניברסיטת תלאביב‪ ,‬תלאביב‪.‬‬
‫גרוס‪ ,‬ג' וסבירסקי‪ ,‬ב' )‪ .(2003‬סקרי תקצוב זמ שוויו בימיגדרי‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )‪ .(2009‬משקי בית ומשפחות – מבחר נתוני מתו השנתו‬
‫הסטטיסטי‬
‫לישראל‬
‫מס'‬
‫‪,60‬‬
‫‪.2009‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2009n/11_09_208b.pdf‬‬
‫הקר‪ ,‬ד' )‪' .(2003‬אמהות'‪' ,‬אבהות'‪ ,‬ומשפט‪ :‬ניתוח סוציולוגי של השדה המעצב הסדרי משמורת‬
‫וראייה בגירושי‪) .‬חיבור לש קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"(‪ ,‬אוניברסיטת תלאביב‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫הקר‪ ,‬ד' )‪ .(2012‬סוגיות משפחתיות בעיניי משפטיות‪ .‬מושב ב שמ‪ :‬משרד הביטחו האוניברסיטה‬
‫המשודרת ומוד‪.‬‬
‫כ"& ‪,‬ע' )‪ .(2009‬אינטליגנציה אבהית‪ .‬תלאביב‪ :‬מטר‪.‬‬
‫כ"&‪ ,‬ר' ופסח‪ ,‬נ' )‪ .(1984‬גברי ונשי במעבר הגירושי‪ :‬מחקר השוואתי‪) .‬עבודת גמר לקבלת תואר‬
‫"מוסמ למדעי החברה"(‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫מנדל‪ ,‬ש' )‪ .(1993‬זהותו העצמית ומעורבותו של האב הגרוש ללא חזקה בחיי ילדיו‪) .‬עבודת גמר לקבלת‬
‫תואר "מוסמ למדעי החברה"(‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫נדיבאברה‪ ,‬ר' )‪ .(1998‬העבודה בבית והעבודה – הביצה‪ ,‬התרנגולת או שניה? )עבודת גמר לקבלת‬
‫תואר "מוסמ למדעי החברה"(‪ .‬אוניברסיטת תלאביב‪ ,‬תלאביב‪.‬‬
‫סעדיה‪ ,‬ש' )‪ .(1992‬משמורת קטיני‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬בורסי‪.‬‬
‫סקר כח אד )‪ .(2000‬ירושלי‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫עמית‪ ,‬ח' )‪ .(1998‬הזעקה הלא נשמעת ‪-‬מצוקת האבות במשפחה‪ .‬החינו וסביבו‪ ,‬כ‪.203213 ,‬‬
‫פלחגליל‪ ,‬ר' )‪ .(1994‬שינויי בתפיסות מתבגרי את יחס ההורי כלפיה ופגיעות לדיכאו‪) .‬עבודת‬
‫גמר לקבלת תואר "מוסמ למדעי החברה"(‪ .‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלי‪.‬‬
‫שחר‪ ,‬ר' וליוש‪ ,‬ק' )‪ .(2007‬האבהות החדשה‪ .‬החינו וסביבו‪ ,‬כט‪.221238 ,‬‬
‫שטייר‪ ,‬ח' )‪ .(1995‬נשי בתעסוקה חלקית בישראל‪ .‬דו"ח מחקר מוגש למכו גולדה מאיר למחקרי‬
‫עבודה וחברה‪ ,‬אוניברסיטת תלאביב‪ ,‬תלאביב‪.‬‬
‫‪57‬‬
.‫ האוניברסיטה העברית‬:‫ ירושלי‬.(‫ דיני המשפחה בישראל )כר ב‬.(1989) '‫ פ‬,‫שיפמ‬
‫ )עבודת גמר לקבלת תואר‬.‫ החוויה האבהית של גברי המגלי לבד את ילדיה‬.(1998) '‫ א‬,‫שיקפל‬
.‫ חיפה‬,‫ אוניברסיטת חיפה‬.("‫"מוסמ למדעי החברה‬
‫ השואה בי הורי לפגי לבי הורי לתינוקות‬- ‫ תפיסת הורות ותפיסת העצמי‬.(2006) '‫ ו‬,‫שפילמ‬
‫ רמת‬,‫ אוניברסיטת בר איל‬.("‫ )עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמ למדעי החברה‬.‫שנולדו במועד‬
.‫ג‬
Adamson, K., O'Brien, M., & Pasley, K. (2007). An ecological approach to father
involvement in biological and stepfather families. Fathering, 5, 129-147.
Ahrons, C. R.; & Miller, R. B. (1993). The effect of the postdivorce relationship on paternal
involvement: A longitudinal analysis. American Journal of Orthopsychiatry, 63, 441.
Arditti, J. A. (1991). Child support noncompliance and divorced fathers: Rethinking the
role of parental involvement. In S. S. Volgy (Ed.), Women and divorce/Men and
divorce: Gender differences in separation, divorce, and remarriage (pp. 107-119).
New York: Haworth.
Arditti, J. A. (1992). Factors Relating to Custody, Visitation, and Child Support for Divorced
Fathers: An Exploratory Analysis. Journal of Divorce and Remarriage, 17, 23-24.
Arditti, J. A. (1995). Non-custodial parents: Emergent issues of diversity and process.
Marriage & Family Review, 20, 283-304.
Arendell, T. (1995). Fathers and Divorce. Thousand Oaks, CA: Sage.
Aldous, J., Mulligna, M., &Bjarnason, T. (1998). Fathering over time: What makes the
difference. Journal of Marriage and Family, 60, 809-820.
Allen, S., & Daly, K. (2002). The effects of father involvement: A summary of the research
evidence. The Fii-Onews, 2, 1-11.
Allen, W. d. & Doherty, W. J. (1996). The responsibilities of fatherhood as perceived by
African American teenage fathers. Families in Society, 77, 142-155.
Allen, S. M. & Hawkins, A. J. (1999). Maternal gatekeeping: mothers' beliefs and behaviors
that inhibit greater father involvement in family work. Journal of Marriage and the
Family, 61, 199-212.
58
Amato, P. R. (1987). Children in Australian families: The growth of competence. Sydney:
Prentice Hall of Australia.
Amato, P. R. (1994). Father-Child Relations, Mother-Child Relations, and Offspring
Psychological Well-Being in Early Adulthood. Journal of Marriage and Family, 56,
1031-1042.
Amato, P.R. (2000). The Consequences of Divorce for Adults and Children. Journal of
Marriage and Family, 62, 1269-1287.
Amato, P. R., & Gilbreth, J. G. (1999). Nonresident fathers and children’s well-being: A
meta-analysis. Journal of Marriage and the Family, 61, 557-563.
Amato, P. R. & Rivera, F. (1999).Paternal involvement and children behavior, Journal of
marriage and the family. 61, 375-384.
Amato, P. R., Meyers, C. E., & Emery, R. E. (2009). Changes in nonresident father-child
contact from 1976 to 2002. Family Relations, 58, 41–53.
Amato, P. R. & Dorius, C. (2010). Fathers, Children, and Divorce. In Lamb, M. E. (6 Ed.),
The role of father in child development (pp. 178-200). New Jersey: John Wiley &
Sons, Inc.
Aquilino, W. S. (1994). Impact of childhood family disruption on young adults’
relationships with parents. Journal of Marriage and the Family, 56, 295 – 313.
Ardelt, M., & Eccles, J. S. (2001). Effects of mother’s parental efficacy beliefs and
promotive parenting strategies on inner-city youth. Journal of family issues, 22, 944972.
Arditti, J. A. (1992). Differences between fathers with joint custody and non-custodial
fathers. American Journal Orthopsychiatry, 62, 186-195.
Arditti, J. A. (1995). Noncustodial parents: Emergent issues of diversity and process.
Marriage and Family Review, 20, 283-304.
59
Arditti, J. A., & Keith, T. Z. (1993). Visitation frequency, child support payment, and the
father-child relationship post divorce. Journal of Marriage and the Family,55, 699712.
Arendell, T. (1995). Fathers and Divorce. Thousand Oaks, CA: Sage.
Atkinson, M. P., & Blackwelder, S. P. (1993). Fathering in the 20th century. Journal of
Marriage and the Family, 55, 975-986.
Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a Unifying Theory of Behavioral Change.
Psychological Review, 84, 191-215.
Bandura, A. (1986). The explanatory and predictive scope of self-efficacy theory. Journal
of Clinical and Social Psychology, 4, 359-373.
Bastaits , K., Ponnet , K. & Mortelmans, D. (2012). Parenting of Divorced Fathers and the
Association with Children’s Self-Esteem. Journal of Youth & Adolescence, 41, 16431656.
Barnett, R. C., & Baruch, G. K. (1987). Determinants of Fathers' Participation in Family
Work. Journal of Marriage and the Family, 49, 29-40.
Beaton, J. M., Doherty, W. J., & Rueter, M. A. (2003). Family of origin processes and
attitudes of expectant fathers. Fathering, 2, 35-54.
Beaton, J. M. & Doherty, W. J, (2007). Fathers’ Family of Origin Relationships and
Attitudes about Father Involvement from Pregnancy through First Year Postpartum.
Fathering, 5, 236-245.
Beitel, A., & Parke, R. D., (1998). Paternal involvement in infancy: The role of maternal
and paternal attitudes. Journal of Family Psychology, 12, 268–288.
Belsky, J. (1984). The determinants of parenting: a process model. Child Development, 55,
83-96.
Belskey, J., Jaffee, S. R., Sligo, J., Woodward, L. & Silva, P. A. (2005). Intergenerational
transmission of warm-sensitive-stimulating parenting: A prospective study of
mothers and fathers of 3-year-olds. Child Development, 76, 384-396.
60
Belsky, J. Conger, R. &Capaldi, D.M. (2009). The Intergenerational Transmission of
Parenting: Introduction to the Special Section. Developmental Psychology, 45, 1201–
1204.
Benson, M. J., Buehler, C., & Gerard, J. M. (2008). Interparental hostility and early
adolescent problems behavior: Spillover via maternal acceptance, harshness,
inconsistency and intrusiveness. The Journal of Early Adolescence, 28, 428–454.
Brody, L.R. (1996). Gender: Emotional expression and parent-child boundaries. In
Kavanaugh, R. D., Zimmerberg, B. & Fein, S. (Eds.), Emotion: Interdisciplinary
perspective (pp. 139-170). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development: Experiments by nature
and design. Cambridge. MA: University Press.
Bronfenbrenner, U. (Ed). (2005). Making human being human: Bioecological perspective
on human development. Thousand Oaks. CA: Saga.
Bokker, P. (2006). Factors that influence the relationships between divorced fathers and
their children. Journal of Divorce & Remarriage, 45, 157-172.
Bokker, P.L.P., Farely, R.C. & Bailey, W. (2006). The relationship between custodial status
and emotional well-being among recently divorced fathers. Journal of Divorce &
Remarriage, 44, 83-98.
Bowlby, J. (1969). Attachment and loss. New York: Basic Books.
Booth, A. & Amato, P. (1994).Parental marital quality, parental divorce, and relations with
parents. Journal of Marriage and the Family, 56, 21-34.
Booth, A., Scott, M. E., & King, V. (2010). Father residence and adolescent problem
behaviour: Are youth always better off in two-parent families? Journal of Family
Issues, 31, 585–605.
Braver, J. L., Wolchik, S. A., Sandler, I. N. & Sheets, V. L. (1993). A social exchange model
of nonresidential parent involvement. In C. E. Depner & J. H. Bray (Eds.),
Nonresidential parenting (pp. 87-108). London: Sage.
61
Brody, G. H. & Neubaum, E. (1996). Family transitions as stressors in children and
adolescent. In R. P. Cynthia (Ed.), Severe Stress and Mental Disturbance in Children,
Washington, DC, USA: American Psychiatric Press, Inc.
Brooks, G. R. & Good, G. E. (2001).Introduction. In G. R. Brooks & G. E. Good (Eds.), The
new handbook of psychotherapy and counseling with men (pp.3-21). San Francisco:
Jossey-Bass.
Buchanan, C. M., Maccoby, E. E. & Dornbusch, S. M. (1996). Adolescents after divorce.
Cambridge, MA: Harvard University Press.
Burghes, L., Clark, L. & Cronin, N., (1997). Fathers and Fatherhood in Britain. London:
Family Policy Studies Centre.
Cabrera, N. J., Tamis-LeMonda, C.S., Bradley, R.H., Hofferth, S. & Lamb, M.E. (2000).
Fatherhood in the twenty-first century. Child Development, 71, 127-136.
Cahn, N. R. (1999). Gendered Identities: Women and Household Work. Villanova Law
Review, 44, 525-545.
Castillo, J. T. & Fenzl-Crossman, A. (2009). The relationship between non-marital fathers’
social networks and social capital and father involvement, Journal of Divorce and
Remarriage, 23, 55-73.
Chen, Z. & Kaplan, H. (2001). The intergenerational transmission of constructive
parenting. Journal of Marrige and the Family, 63, 17-31.
Cohen, O. (1995). Divorce fathers raise children by themselves. Journal of Divorce and
Remarriage, 23, 55-73.
Cohen, O., & Shnit, D. (2001). Social worker’s recommendation on the non-custodial
father’s visitation rights with his preschool children. International Social Work, 44,
311-328.
Coleman, P. K. & Karraker, K. H. (1998). Self-efficacy and parenting quality: Findings and
future applications. Developmental Review, 18, 47-85.
Coleman, M., Ganong, L. & Fine, M. (2000). Reinvestigating remarriage: Another decade
of progress. Journal of Marriage and the Family, 62, 1288 – 1307.
62
Coleman, P. K. & Karraker, K. H. (2003). Maternal self efficacy beliefs, competence in
parenting, and toddlers’ behavior and developmental status. Infant Menta Health
Journal, 24, 126-148.
Coley, R. L. & Chase-Lansdale, P.L. (2000). Father’s involvement with their children over
time. Poverty Research News, 4, 12-14.
Coley, R.L. & Hernandez, D.C. (2006). Predictors of paternal involvement for resident and
nonresident low-income fathers. Developmental Psychology, 42, 1041-1056.
Coles, R.L. (2003). Black single custodial fathers: Factors influencing the decision to
parent. Families in Societies, 84, 247-258.
Coltrane, S. (2000). Research on Household Labor: Modeling and Measuring the Social
beddedness of Routine Family Work. Journal of Marriage and Family, 62, 12081233.
Cooper, C. C. (2001). Men and divorce. In G. R. Brooks & G. E. Good (Eds.), The new
handbook of psychotherapy and counseling with men (pp. 335-352). San Francisco:
Jossey-Bass.
Cowan, P. A. & Cowam, C. P. (2007). Men’s involvement in parenthood: Identifying the
antecedents and understanding the barriers. In P. W. Berman & F. A. Pedersen
(Eds.), Men’s transitions to parenthood: Longitudinal studies of early family
experience (pp. 145-174). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.
Cowan, P. A & Cowam, C. P. (2009). Couple relationship: a missing link between adult
attachment and children's outcomes: Attachment & Human Development, 11, 1-4.
Curran, L. & Abrams, L.S. (2000). Making men into dads: Fatherhood, the state, and
welfare reform. Gender & Society, 14, 662-678.
Cutrona, C.E. & Troutman, B.R. 1986. Social Support, Infant Temperament, and Parenting
Self-Efficacy: A Mediational Model of Postpartum Depression. Child Develipment,
57, 1507-1518.
63
Dalaker, J. & Proctor, B. D. (2000). Poverty in the United States: 1999 (Current Population
Reports, Series P60 – 210). Washington, DC: U.S. Census Bureau, U. S. Government
Printing Office.
Day, R. D. (1998). Social Fatherhood: Conceptualization, Compelling research, and Future
Directions. University of Pennsylvania: National Center on Fathers and Families.
Daly, K. (1993). Reshaping fatherhodod: finding the models. Journal of Family Issues, 14,
510-530.
Doherty, W. J., Kouneski, E. F. & Erickson, M. F. (1998). Responsible fathering: An
overview and conceptual framework. Journal of Marriage and Family, 60, 277-292.
Dowd, N.E. (2000). Redefining Fatherhood. New-York And London: New-York University
Press.
Dreman, S. & Aldor, R. (1994).A comparative study if custodial mothers and fathers in the
divorce process. Journal of Divorce and Remarriage, 21, 59-79.
Dubbert, J. L. (1979). A man's place: Masculinity in transition. N.J: Prentice-Hall
Dudley, J. R. (1996). Non-custodial fathers speak about their parental role. Family &
Conciliation Courts Review, 3, 410-427.
Dudley, J. R. & Stone, G. (2001). Fathering at risk: Helping nonresidential fathers. New
York: Springer Publishing Company.
Dufur, M. J., Howell, N. C., Downey, D. B. & Lapray, A. J. (2010). Sex differences in
parenting behaviors in single-mother and father households. Journal of Marriage
and the Family, 72, 1092-1106.
Eccles, J. S. & Wigfield, A. (2002). Motivational beliefs, values and goals. Annual Review of
Psychology, 53, 109-132.
Edin, K., Lein, L., Nelson, & Clampet-Lundquist, S. (2000). Talking with low-income
fathers. Poverty Research News, 4, 10-12.
Eggebeen, D. J. &Knoester, C. W. (2001). Does fatherhood matter for men? Journal of
Marriage and the Family, 63, 381-393.
64
Egeland, B. Jacobvitz, D. & Sroufe, L.A (1998). Breaking the Cycle of Abuse. Child
Development, 59, 1080-1088.
Eirini, F. & Buchanan, A. (2003). The role of father involvement & mother involvement in
adolescents’ psychological well-being. Journal of British Social Work, 33, 399-406.
Elder, G. (1981). History and the life course. In D. Bertaux (Ed.), Biographyand society: The
life history approach in the social sciences (pp. 77–115). Beverly Hills, CA: Sage.
Elder, G. H., Caspi, A. & Doweny, G. (1986). Problem behavior and family relationship:
Life-course and intergenerational themes. In Sorenson. A. M. Weinert F. E. &
Sherrod, L. R. (Eds.) Human development and the life course: Multidisciplinary
perspective, (pp. 293-340). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Association.
Elek, S. M., Hudson, D. B. & Bouffard, C. (2003). Marital and parenting satisfaction and
infant care self-efficacy during the transition to parenthood: The effect of infant sex.
Issues in Comprehensive Pediatric Nursing , 26, 45-57.
Erera, P. I., Minton, C., Pasley, K. & Mandel, S. (1999). Fathering after divorce in Israel and
the U.S. Journal of Divorce & Remarriage, 3, 55-81.
Evans, G. D. & Fogarty, k. (2005). The Hidden Benefits of Being Involved Father. Florida:
University of Florida.
Fabricius, W. V. & Hall, J.A. (2000). Young adults’ perspectives on divorce: Living
arrangement. Family and Conciliation Courts Review, 38, 446-461.
Ferketich, S. & Mercer, R. T. (1994). Predictors of paternal role competence by risk status.
Nursing Research, 43, 80-85.
Feldman, S. S. & Wood, D. N. (1994). Parents' Expectations for Preadolescent Sons'
Behavioral Autonomy: A Longitudinal Study of Correlates and Outcomes. Journal of
Research on Adolescence, 4, 45-70.
Fine, M. A. & Fine, D. R. (1994). An Examination and Evaluation of Recent Changes in
Divorce Laws in Five Western Countries: The Critical Role of Values. Journal of
Marriage and Family, 56, 249-263.
65
Fineman, A. M. (1995). The Neutered Mother The Sexual Family and Other Twentieth
Century Tragedies. New York: Routledge.
Finley, G. E. & Schwartz, S. J. (2007). Father Involvement and Long-Term Young Adult
Outcomes: The Differential Contributions of Divorce and Gendre. Family Court
Review, 45, 573-587.
Fletcher, R. (2002). The concept of fatherhood in the social sciences. In R. Fletcher and P.
Willoughby. Fatherhood: legal, biological and social definitions. Research Paper No.
1. Engaging Fathers Project, University of Newcastle.
Floyd, K. & Morman, M. T. (2000). Affection received from fathers as a predictor of men’s
affection with their own sons: Tests of the modeling and compensation hypotheses.
Communication Monographs, 67, 347-361.
Flouri, E. (2006). Non-resident fathers’ relationships with their secondary school age
children: Determinants and children’s mental health outcomes. Journal of
Adolescence, 29, 525–538.
Flouri, E. & Buchanan, A. (2003). The role of father involvement in children's later mental
health. Journal of Adolescence, 26, 63-78.
Featherstone, B. (2004). Fathers matter: a research review. Children & Society, 18, 312319.
Forehead, R. & Nousiainen, S. (1993). Maternal and paternal parenting: Critical
dimensions in adolescent functioning. Journal of Family Psychology, 7, 213-221.
Furstenberg, F. F. (1988). Child care after divorce and remarriage. In E.M. Hetherington &
J. D. Arasteh (Eds.). Impact of divorce, single parenting, and stepparenting on
children (pp. 245-261). HillsdaleNJ: Lawrence Erlbaum.
Furstenberg, F. F. (1998). Social Capital and the Role of Fathers in the Family. In A. Booth
& N. Crouter (Eds.), Men in Families: When do They Get Involved? (pp. 295-301)
Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum, Assoc.
Furstenberg, F. F. & Cherlin, A. J. (1991). Divided families: What happens to children when
parents part. Cambridge, MA: Harvard University Press.
66
Furstenberg, F. F., Nord, C. W., Peterson, J. L. & Zill, N. (1983). The life course of children
of divorce: Marital disruption and parental contact. American Sociological Review,
48, 656-668.
Furstenberg, F. F. & Nord, C. W. (1985). Parenting apart: Patterning of childrearing after
marital disruption. Journal of Marriage and the Family, 47, 893-904.
Furstenberg, F. F, & Weiss, C.C (2000).Intergenerational Transmission of Fathering Roles
in At Risk Families. Marriage & Family Review, 29, 181-201.
Gerson, K. (1993). No man’s land. New York: Basic Books.
Gibaud-Wallston, J. & Wandersmam, L. (1978). Paper Presented at the meeting of the
American Psychological Association, Toronto, Canada.
Gilgun, J. F., Daly, K. & Handel, G. (Eds.). (1994). Qualitative methods in family research.
Newbury Park, CA: Sage.
Good, G. E. & Sherrod, N. B. (2001). Men’s problems and effective treatments: Theory
empirical support. In G. R. Brooks & G. E. Good (Eds.), The New Handbook of
Psychotherapy and Counseling with Men (pp. 22-40). San Francisco: Jossey-Bass.
Gove, W. (1972). The relationship between sex roles, marital roles, and mental illness.
Social Forces, 51, 34-44.
Graham, J. W. & Beller, A. H. (2002). Nonresident fathers and their children: child support
and visitation from an economic perspective. In C.S. Tamis-LeMonda & N.Cabrera
(Eds.). Handbook of father involvement: interdisciplinary perspectives (pp. 431-453).
New Jersey: Lawrence Erlbaum & Assoc.
Greif, J. (1979). Fathers, children, and joint custody. American Journal of Orthopsychiatry,
49, 311-319.
Greif, G. L. (1985). Practice with single fathers. Social Work in Education, 7, 231-243.
Greif, G. L. & Kristall, J. (1993). Common themes in a group for noncustodial parents.
Families in Society, 74, 240-245.
Grossman, F. K. & Pollack, W. S. (1998). Fathers children: Predicting the quality and
quantity of fathering. Developmental Psychology, 24, 82-91.
67
Hacker, D. (2005). Motherhood, fatherhood and law: Child support and visitation in Israel.
Social Legal Issues, 14, 409-431.
Halle, T., Moore, K., Greene, H. & LeMenestrel, S.M. (1998). What policymakers need to
know about fathers? Policy & Practice of Public Human Services, 56, 21-35.
Hamer, J. & Marchioro, K. (2002). Becoming custodial dads: Exploring parenting among
low income and working-class African American fathers. Journal of Marriage and
Family, 64, 116-129.
Harris, K.M., Furstenberg, F.F. &Marmer, J.K. (1998). Paternal involvement with
adolescents in intact families: The influence of fathers over the life span.
Demography, 35, 201-216.
Harris, K. M. & Ryan, S. (2004). Father involvement and the diversity of family context. In
R. D. Day & M. E. Lamb (Eds.), Conceptualizing and measuring father involvement
(pp. 293–320). Mahwah, NJ: Erlbaum.
Hawkins, A. J., Bradford, K. P., Christiansen, S. L., Palkovitz, R., Day, R. D. & Call, R. A.
(2002). The Inventory of Father Involvement: A pilot study of a new measure of
father involvement. Journal of Men's Studies, 10, 183-196.
Hawkins, D. N., Amato, P. R. & King, V. (2006). Parent – adolescent involvement: The
relative influence of parent gender and residence. Journal of Marriage and Family,
68, 125 – 136.
Hawthorne, B. (2005). Australian nonresident fathers attributes influencing their
engagement with children. A report of research submitted as full requirement for
the degree of Doctor of Philosophy, Department of Behavioural and Community
Health Sciences University of Sydney.
Hawthorne, B. (2003). Nonresident fathers’ struggle with the system. doi:
http://www.menshealth.uws.edu.au/Documents/nrfs.html. 6/12/2003.
68
Hetherington, E.M. (1992). Coping with marital transition: A family systems perspective.
Monographs of the Society for Research in Child Development, 57, 1-14.
Hill, M. S. (1992). The role of economic resources and remarriage in financial assistance
for children of divorce. Journal of Family Issues, 13, 158 – 178.
Hill, N. E. & Bush, K. R. (2001). Relationships between parenting environment and
children’s mental health among African and European American mothers and
children. Journal of Marriage and the Family, 63, 954-966.
Hilton, J. M. & Kopera- Frye. (2006). Loss and depression in cohabitating and
noncohabitating custodial father. The family journal: counseling and therapy for
couples and families, 14, 28-40.
Hofferth, S. (2003). Race/ethnic differences in father involvement in two-parent families:
Culture, context, or economy. Journal of family Issues, 24, 185-216.
Hoffman, C.D. (1995). Pre and post-divorce father-child relationships and child
adjustment: noncustodial fathers’ perspectives. Journal of Divorce and Remarriage,
23, 3-20.
Hosley, C. (2000). Social support in parent-adolescent relationship: Variations in support
provision and the impact of support on adolescent psychological health.
Dissertation-Abstracts-International.
Hudson, D. B., Elek, S. M. & Fleck, M. O. (2001). First-time Mothers’ and Fathers’
Transition to Parenthood: Infant Care Self-efficacy, Parenting Satisfaction, and Infant
Sex .Comprehensive Pediatric Nursing, 24, 31-43.
Ihinger-Tallman, M., Pasley, P. & Buehler, C. (1993).Developing a middle-range theory of
father involvement postdivorce. Journal of Family Issues, 14, 440-571.
Jackson, A. & Scheines, R. (2005). Single Mothers' Self-Efficacy, Parenting in the Home
Environment, and Children's Development in a Two-Wave Study. Social Work
Research ,29, 7-20.
Jacobs, W.C. (1982). The effects of divorce on fathers: an overview of the literature.
American Journal of Psychiatry, 139, 1235-1241.
69
Jain, A., Belsky, J. &Crnic, K. (1996). Beyond fathering behaviour: Types of dads, Journal of
Family Psychology, 10, 431–442.
Jones, T. L. & Prinz, R. J. (2005). Potential roles of parental self-efficacy in parent and child
adjustment: A review. Clinical Psychology Review, 25, 341-363.
Jordan, P. (1996). The effects of marital separation on men – 10 years on. Research
Report No 14. Brisbane: Family Court of Australia.
Kan, M. Y., Sullivan, O. & Gershuny, J. (2011). Gender Convergence in Domestic Work:
Discerning the Effects of Interactional and Institutional Barriers from Large-scale
Data. Sociology, 45, 234-251.
Kelly, J.B. (2000). Childrens’ adjustment in conflicted marriage and divorce: A decade
review of research. Journal of American Academy of children and Adolescent
Psuchiatry, 38, 963-973.
Kelly, J.B. & Lamb, M.E. (2000). Using child development research to make appropriate
custody and access decisions for young children. Family and Conciliation Court, 38,
279-311.
King, V. (1994). Nonresident father involvement and child wellbeing: can dads make a
difference? Journal of Family Issues, 15, 78-96.
King, V. & Elder, G. H. (1998). Perceived self-efficacy and grandparenting. Journal of
Gerontology, 53, 249-S257.
Knoester, C., Petts, R. & Eggebeen, D. (2007).Commitments to fathering and well-being
and social participation of new, disadvantaged fathers. Journal of Marriage and
Family, 69, 991-1004.
Kruk, E. (1992). Psychological and structural factors contributing to the disengagement of
noncustodial fathers after divorce. Family and Conciliation Courts Review, 30, 81101.
Kruk, E. (1994). The disengaged noncustodial father: Implications for social work practice
with the divorced family. Social Work, 39, 15-25.
70
Laakso, J.H. (2000). Child support policy: Some critical issues and the implications for
social work. Social Work, 45, 367-370.
La Rossa, R. (1997). The modernization of fatherhood: A social and political
history. Chicago: University of Chicago Press.
Lamb, M. E. (1981). Fathers and child development” An Integrative overview. In M.E Lamb
(Ed.).The role of the father in child development. (3rd Ed.). New York: Wiley & Sons.
Lamb, M. E. (1986). The changing roles of fathers. In M. E. Lamb (Ed.), The Father’s role:
Applied Perspectives (pp. 3-27). New York: John Wiley & Sons, Inc.
Lamb, M. E. (Ed.) (1987). The father’s role: Cross-cultural perspectives. Hillsdale, NJ:
Lawrence Erlbaum Assoc.
Lamb, M.E. (1997) (Ed.).The role of the father in child development.(3rd Ed.). New York:
Wiley & Sons.
Lamb, M. E. (1999). Noncustodial fathers and their impact on children of divorce. In R.A.
Thompson and P. Amato (Eds.) The Postdivorce Family: Research and Policy Issues
(pp. 105-125). Thousand Oaks, CA: Sage.
Lamb, M. E. (2000). The history of research on father involvement: an overview. Marriage
& Family Review, 29, 23-42.
Lamb, M. E. (2002). Nonresidential fathers and their children. In C.S. Tamis-LeMonda &
N.Cabrera (Eds.). Handbook of father involvement: interdisciplinary perspectives (pp.
169-188). New Jersey: Lawrence Erlbaum & Assoc.
Lamb, M. E., Pleck, J. H., Charnov, E. L. & Levine, J. A. (1985). A biological perspective on
paternal involvement. In: J. Lancaster, J. Altman, A. Rossi & L. Sherrod (Eds.)
Parenting across the ifespan: Biosocial dimensions (pp. 111-142). New York: Aldine
de Gruyter.
Lamb, M.E. & Oppenheim, D. (1989). Fatherhood and father-child relationships. In S.
Cath, A. Gurwitt, & L. Gunsberg (Eds.), Fathers and their families (pp. 11-26).
Hillsdale, NJ: Analytic Press.
71
Leerkes, E. M. & Crockenbers, S. C. (2003). The impact of maternal characteristics and
sensitivity on the concordance between maternal reports and laboratory
observation of infant negative emotionality. Infancy, 4, 517-539.
Leerkes, E. M. & Burney, R. V. (2007). The development of parenting efficacy among new
mothers and fathers. Infancy, 12, 45-67.
Leite, R. W. & McKenry, P. C. (2002). Aspects of father status and postdivorce father
involvement with children. Journal of Family Issues, 23, 601-623.
Levine, J. A., Murphy, D, T. & Wilson, S. D. (1998). Getting men involved: Strategies for
early childhood program. New York: Families and Work Institute.
Lewis, C. & O’Brien, M. (Eds.). (1987). Reassessing fatherhood: new observations on
fathers and the modern family. London: Sage.
Lupton, D. & Barcely, L. (1997). Constructing fatherhood: Discourses and experiences.
London: Sage.
Madden-Derdich, D. A. & Leonard S. A. (2002). Shared Experiences, Unique Realities:
Formerly Married Mothers' and Fathers' Perceptions of Parenting and Custody after
Divorce. Family Relations, 51, 37-45.
Maldonado, S. (2005). Beyond Economic Fatherhood: Encouraging Divorced Fathers to
Parent. University of Pennsylvania Law Review, 153, 921-1009.
Mandel, S., Sharlin, S., (2006).The Non-Custodial Father: His Involvement in His children’s
Lives and the Connection between His Role and the Ex-Wife’s, Child’s and Father’s
Perception of That Role. Journal of Divorce & Remarriage, 45, 79-95
Mason, M. A. (1994). From Father’s Property to Children’s Rights. New York: Columbia
University Press.
72
McBride, B.A., Brown, G.L., Bost, K.K., Shin, N., Vaughn, B. & Kort, B. (2005) Paternal
Identity, Maternal Gatekeeping, and Father Involvement. Family Relations, 54, 360372.
McKenry, P., McKelvey, M., Leigh, D. & Wark, L. (1996). Nonresidential father
involvement: A comparison of divorced, separated, and never married, and
remarried fathers. Journal of Divorce and Remarriage, 25, 1 – 13.
Malin, M. H. (1998). Fathers and the Parental Leave Revisited. Northern Illinois university
low review, 19, 25-56.
Marsiglio, W. (1991). Paternal Engagement Activities with Minor Children. Journal of
Marriage and Family, 53, 973-986.
Marsiglio, W. (1995). Fatherhood: Contemporary theory, research, and social policy.
Thousand Oaks, CA: Sages Publications.
Marsiglio, W., Day, R. D. & Lamb, M. E. (2000). Exploring fatherhood diversity:
implications for conceptualizing father involvement. Marriage & Family Review, 29,
269-293.
McBride, B., Brown, G., Bost, K., Shin, N., Vaughn, B. & Korth, B. (2005).Parental identity,
maternal gate keeping and father involvement. Family Relations, 54, 360-377.
McLanahan, S. S. (1997). Parent absence or poverty: Which matters more? In G. J. Duncan
& J. Brooks- Gunn (Eds.), Consequences of growing up poor (pp. 35 – 48). New York:
Russell Sage Foundation.
Myers, M. (1989). Men and divorce. New York: Guilford.
Nielsen, L. (1999). Demeaning, demoralizing, disenfranchising divorced dads: A review of
the literature. Journal of Divorce & Remarriage, 31, 139-177.
Nord, C. W., & Zill, N. (1996). Non-custodial parents’ participation in their children’s lives:
Evidence from the survey of income and program participation, 2, final report
prepared for the Office of the Assistant Secretary for Planning and Evaluation.
Washington, DC: U.S. Department of Health and Human Services. doi:
http://fatherhood.hhs.gov/SIPP/pt2.htm
73
Palkovitz, R. (1997). Reconstructing "involvement": expanding conceptualizations of
men's caring in contemporary families. In: A.J. Hawkins, & D.C. Dollahite, Generative
Fathering: Beyond deficit perspectives (pp. 200-216). CA: Thousand Oaks.
Palkovitz, R. (2002). Involved fathering and child development: advancing our
understanding of good fathering. In C.S. Tamis-LeMonda & N.Cabrera (Eds.).
Handbook of father involvement: interdisciplinary perspectives (pp. 119-140). New
Jersey: Lawrence Erlbaum & Association.
Paradise, J. (1998). The Disparity between Men and Women in Custody Disputes: Is Joint
Custody the Answer to Everyone’s Problems? St. John’s Law Review, 72, 517-579.
Parke, R. D. (1981). Fathers. Cambridge MA: Harvard University Press.
Parke, R. D. (1995). Fathers and Families, In M. H. Borntein (Ed.), Handbook of Parenting,
3, (pp. 27-63). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Parke, R. D. (2000). Father involvement: a developmental psychological perspective.
Marriage & Family Review, 29, 43-58.
Parke, R. D. (2003). Fathers and Families. In M. Bornstein (Ed.), Handbook of Parenting
(pp. 27-73). NJ: Lawrence Erlbaum Associates, Inc.
Parke, R. S., Dennis, J., Flyer, M. L., Morris, K. L., Leidy, M. S. & Schofield, T. J. (2005).
Fathers: Cultural and ecological perspectives. In: T. Luster, & L. Okagaki, Parenting:
An ecological perspective (pp. 103-144). NJ: Lawrence Erlbaum.
Parker, G., Tupling, H. & Brown, L. B. (1979). A parental bonding instrument. British
Journal of Medical Psychology, 52, 1-10.
Parsons, T. & Bales, F. (1955). Family, Socialization and Interaction Process, Illinois: Free
Press.
Patterson, G. (1998). Continuities—A search for causal mechanisms: Comment on the
special section. Developmental Psychology, 34, 1263–1268.
Pleck, J. H. (1995). The father wound: Implications for expectant fathers. In J. L. Shapiro,
M. J. Diamond & M. Greenberg (Eds.), Becoming a father: Contemporary, social,
74
developmental, and clinical perspectives (pp. 210-223). New York: Springer
Publishing.
Pleck, E. H. & Pleck, J. H. (1997). Fatherhood ideals in the United States: historical
dimensions. In M.E. Lamb (Ed.). The role of the father in child development (3rd. Ed)
(pp. 33-48). New York: Wiley & Sons.
Pleck, J. H. & Masciadrelli, B. P. (2004) paternal involvement by US residential fathers. In,
M.E. Lamb (Ed.). The role of the Father in Child Development (4rd. Ed) (pp. 222-271).
Hoboken, NK: Wiley.
Popeno, D. (1996). Life Without Father. New York: Free Press.
Pruett, K. D. (1987). The nurturing father: Journey toward the complete man. New York:
Warner Books.
Pruett, K.D. (1993). The paternal presence. Families in Society: the Journal of
Contemporary Human Services, 46, 26-31.
Pruett, M. K. & Pruett, K. D. (1998). Fathers, divorce, and their children. Child and
Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 7, 389-407.
Radin, N. (1988). Primary caregiving fathers of long duration. In P. Bronstein & C. P.
Cowan (Eds.), Fatherhood today: Men’s changing role in the family (pp.127-143).
New York: Wiley.
Raikes, H. H., Summers, J. A. & Roggman, L. A. (2005). Father Involvement in Early Head
Start Programs. Fathering, 3, 29-58.
Reece, S. M. & Harkless, G. (1998). Self-efficacy, stress, and parental adaptation:
Applications to care of childbearing families. Journal of Family Nursing, 4, 198-215.
Riessman, C. K. (1991). Divorce talk: Women and men make sense of personal
relationships. New Brunswick, NJ.: RutgersUniversity Press.
Risman, B.J. (1987). Intimate relationships from a microstructural perspective: men who
mother. Gender and Society, 1, 6-32.
Risman, B. J. (2004) Gender as a social structure: Theory wrestling with activism. Gender
& Society, 18, 429–50.
75
Russell, G. & Radojevic, M. (1992). The changing role of fathers? Current understandings
and future directions for research. Infant Mental Health Journal, 13, 296-311
Sbarra, D.A & Emery, R.E (2008). Deeper into divorce: Using actor-partner analysis to
explore systemic differences in coparenting conflict following custody dispute
resolution. Journal of family and psychology, 22, 144-152.
Sandberg, K. (1989). Best Interests and Justice. In C. Smart & S. Sevenhuijsen (Eds.) Child
Custody and the Politics of Gender (pp. 100-125). London: Routledge.
Serbin, L. & Karp, J. (2003). Intergenerational studies of parenting and the transfer of risk
from parent to child. Current Directions in Psychological Science, 12, 138–142.
Seltzer, J. A. (1991). Relationships between fathers and children who live apart: The
father’s role after separation. Journal of Marriage and the Family, 53, 79-101.
Seltzer J. A. (1998). Father by law: Effects of joint legal custody on nonresidential fathers’
involvement with children. Demography, 35, 135-147.
Seltzer, J. A. (2000). Families Formed Outside of Marriage. Journal of Marriage and
Family, 62, 1247-1268.
Seltzer, J. A. & Brandreth, Y. (1994). What Fathers Say About Involvement With Children
After Separation. Journal of Family Issues, 15, 49-77.
Seltzer, J. A. & Branderth, Y. (1995). What fathers say about involvement with children
after separation: In W. Marsiglio (Ed), Fatherhood: Contemporary Theory, Research,
and Social Policy (pp. 162-192). Thousand Oaks, CA: Sage.
Shapiro, A. D. & Lambert, J. D. (1999). Longitudinal effects of divorce on the quality of the
father-child relationship and on father’s psychological well-being. Journal of
Marriage and the Family, 61, 397-408.
Shumow, L. & Lomax, R. (2002). Parental efficacy: Predictor of parenting behavior and
adolescent outcomes. Parenting: Science and Practice, 2, 127–150.
Stack, S. (1990). The impact of divorce on suicide: New micro-level data. Journal of
Marriage and the Family, 52, 119-127.
76
Stephen, E. H., Freedman, V. A. & Hess, J. (1993). Near and far: Contact of children with
their non-residential fathers. Journal of Divorce and Remarriage, 20, 171 – 191.
Stewart, S. D. (1999). Disneyland dads Disneyland moms? How nonresident parents spend
time with absent children. Journal of family Issues, 20, 539-556.
Smyth, B. (2004). Postseparation fathering: what does Australian research tell us? Journal
of Family Studies, 10, 20-49.
Snary, J. (2003). How fathers care for the next generation: A four-decade study.
Cambriadge, MA: Harvard University Press.
Spruijt, E. &Iedema, J. (1998). Well being of youngsters of divorce without contact with
nonresident parents in The Netherlands. Journal of Comparative Family Studies, 29,
517–527.
Sullivna, O. (2000). The Division of Domestic Labour: Twenty Years of Change? Sociology,
34, 437-456. London: Sage.
Tamis-LeMonda, C.S. & Cabrera, N. (2002) (Eds.). Handbook on father involvement:
Multidisciplinary perspectives. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates,
Publishers.
Thompson, R. A. & Amato, P. R. (1999). The Postdivorce Family An Introduction to the
Issues. In R. A. Thompson & P. R. Amato (Eds.) The Postdivorce Family Children,
Parenting and Society (pp. xi-xxiii).California: Sage.
Thornberry, T. Freeman-Gallant, A. Lizotte, A. Krohn, M. & Smith, C. (2003). Linked lives:
The intergenerational transmission of antisocial behavior. Journal of abnormal child
Psychology, 31, 171-184.
Teachman, J. D. (1991). Contribution to children by divorced fathers. Social Problems, 38,
358-367.
Teti, D. M. & Gelfamd, D. M. (1991). Behavioral competence among mother of infants in
the first year: The meditational role of maternal self-efficacy. Child Developments
,62, 918-929.
77
Toth, J. F. & XU, X. (1999). Ethnic and Cultural Diversity in Fathers' Involvement A
Racial/Ethnic Comparison of African American, Hispanic, and White Fathers. Youth
Society, 31, 76-99.
Van Ijzendoorn, M. H. (1995). Adult attachment representations, parental responsiveness,
and infant attachment: A meta-analysis on the predictive validity of the adult
attachment interview. Psychological Bulletin, 117, 387–403.
Vondra, J., Sysko, H. B. & Belsky, J. (2005). Developmental origins of parenting:
Personality and relationship factors. In: T. Luster, & L. Okagaki, Parenting: An
ecological perspective (pp. 35-72). NJ: Lawrence Erlbaum.
Walker, A. J. & McGraw, L. A. (2000). Who Is Responsible for Responsible Fathering?
Journal of Marriage and Family, 62, 563-569.
Wall, G. & Arnold.S. (2007). How Involved Is Involved Fathering? An Exploration of the
Contemporary Culture of Fatherhood. Gender & Society, 21, 508- 527.
Wall, J.C (1992). Maintaining the connection: Parenting as a noncustodial father. Child
and adolescent social work journal, 9, 551-456.
Wallerstein, J. S. (1991). The Long-Term Effects of Divorce on Children: A Review. Journal
of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 30, 349-360.
Wallerstein, J. S. & Kelly, J. B. (1980). Surviving the Breakup. London: Grant McIntyre.
Weitzman, L. J. (1985). The Divorce Revolution - The Unexpected Social and Economic
Consequences for Women and Children in America. New York: The Free Press.
Whiteside, M. F. & Becker, B. J. (2000). Parental factors and young child’s post divorce
adjustment: A meta-analysis with implications for parenting arrangement. Journal of
Family Psychology, 14, 5-26.
Whitchurch, G. G. & Constantinem, L. L. (1993). Systems Theory. In Boss. P.B., Doherty,
W. J., LaRossa, R., Schumm, W. R. & Steinmetz (Eds.) Sourcebook of family theories
and methods (pp.325-355). USA: Springer.
78
Williams, E.L. (1995). Father and grandfather involvement in childrearing and the school
performance of Ojibwa children: An exploratory study. Dissertation International
Section A: Humanities & Social Sciences, 56, 1530 Social Sciences.
79
‫נספחי‬
‫נספח א' – טופס מידע על המחקר והסכמה להשתתפות במחקר‪.‬‬
‫בית הספר לחינו‬
‫שלו רב‪,‬‬
‫אנו מודות ל על נכונות לשת! פעולה במחקר זה‪ ,‬אשר נער במסגרת ביה"ס לחינו וביה"ס לעבודה‬
‫סוציאלית באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬בשני האחרונות חלה עליה משמעותית במספר מקרי הגירושי באר&‪ .‬במקביל עלה מספר של‬
‫האבות הגרושי המעונייני להמשי לקחת חלק פעיל בגידול של ילדיה‪ .‬לאור זאת יש לנו עניי‬
‫לבדוק את מעורבות של אבות גרושי בחיי ילדיה‪ ,‬על היבטיה הרבי והגורמי המשפיעי עליה‪.‬‬
‫בהשתתפות במחקר זה‪ ,‬תוכל לתרו מנסיונ להרחבת הידע המועט הקיי בתחו זה וכ נוכל‬
‫להעלות את המודעות בחברה הישראלית למתרחש בחייכ ואולי לתת כוח לאבות אחרי הרוצי‬
‫ויכולי להיות מעורבי בחיי ילדיה‪.‬‬
‫חשוב לציי כי המחקר נער בעילו ש‪ ,‬חסוי‪ ,‬תו שמירה על סודיות מרבית‪ .‬הממצאי הינ לצרכי‬
‫מחקר בלבד‪.‬‬
‫זמ מילוי השאלו הוא כ ‪ 30‬דקות‪.‬‬
‫לבירור שאלות או פרטי נוספי נית לפנות אל‪:‬‬
‫נועה תבור )‪ (0523939660‬או במייל ‪tavornoa@gmail.com‬‬
‫פרופ' רחל ארהרד ‪erhardr@post.tau.ac.il‬‬
‫דר' אורנה כה ‪(036406365) ornacoh@post.tau.ac.il‬‬
‫בתודה על שיתו! הפעולה!‬
‫אני מביע את הסכמתי להשתת! במחקר העוסק באבהות‪.‬‬
‫ולראיה באתי על החתו‬
‫_________‬
‫תארי‬
‫_________________‬
‫ש‬
‫__________‬
‫חתימה‬
‫‪80‬‬
‫נספח ב' – שאלו פרטי רקע‬
‫פרטים אישיים‬
‫* בכל מקום בו כתוב בת זוג הכוונה היא גם לבן זוג‪.‬‬
‫‪ .1‬שנת לידה‬
‫‪ .2‬מצב משפחתי נוכחי‪ (1 :‬נשוי מחדש; ‪ (2‬חי ע בת זוג; ‪ (3‬חי לבד ‪ (4‬אחר ______‬
‫במידה ואינ נשוי מחדש‪ ,‬ואינ חי ע בת זוג דלג על שאלות ‪ 3!5‬ועבור לשאלה ‪.6‬‬
‫‪ .3‬כמה זמ‪ $‬הינ חי ע בת זוגת‪/‬אישת הנוכחית )בשני( _______‬
‫‪ .4‬במידה ויש לבת זוגת‪/‬אשת הנוכחית ילדי משלה‪ ,‬הא ה‪:‬‬
‫‪ (1‬חיי איתכ כיו באופ‪ $‬מלא; ‪ (2‬חיי איתכ כיו באות‪ $‬חלקי; ‪ (3‬חיו איתכ‬
‫בעבר‪.‬‬
‫‪ .5‬הא יש ל ולבת זוג‪/‬אשת הנוכחית ילדי משותפי?‬
‫‪ (2‬לא‬
‫‪ (1‬כ‪$‬‬
‫‪ .6‬אר) הלידה של‪:‬‬
‫‪ .7‬אורח חיי‪ :‬א‪ .‬דתי ב‪ .‬מסורתי ג‪ .‬חילוני‪.‬‬
‫‪ .8‬מספר שנות השכלה‪ _____ :‬שני‬
‫‪ .9‬מקצוע‬
‫ב‪ .‬לא‪.‬‬
‫א‪ .‬כ‪$‬‬
‫‪ .10‬הא עבדת בשלושת החודשי האחרוני?‬
‫‪ .11‬א כ‪ ,$‬מהו עיסוק _______________‬
‫‪ .12‬כיצד היית מגדיר את מצב הכלכלי? ‪ (1‬גרוע ‪ (2‬בינוני ‪ (3‬טוב ‪ (4‬טוב מאד‪.‬‬
‫‪ .13‬מספר ילדי מגרושת‪/‬בת זוגת הקודמת ___________‬
‫אנא סמ‪ $‬במקו המתאי‪:‬‬
‫‪ .1‬גיל הילד‪/‬ה ________ זכר‪/‬נקבה‬
‫‪ .2‬גיל הילד‪/‬ה ________ זכר‪/‬נקבה‬
‫‪ .3‬גיל הילד‪/‬ה ________ זכר‪/‬נקבה‬
‫‪ .4‬גיל הילד‪/‬ה ________ זכר‪/‬נקבה‬
‫‪ .14‬משך תקופת הנישואין עם גרושתך‪/‬בת זוגתך הקודמת‪ ___________ :‬שנים‪.‬‬
‫‪ .15‬מספר שנות גירושין‪/‬פרידה ______ שנים‬
‫‪ .16‬מי יזם את הפרידה או הגירושין?‬
‫‪ (1‬אני ‪ (2‬גרושתי‪/‬בת זוגי לשעבר ‪ (3‬יוזמה משותפת‬
‫‪ .17‬מצבה המשפחתי של גרושתך‪/‬בת זוגתך הקודמת‪ (1 :‬נשואה מחדש; ‪ (2‬חיה עם בן זוג; ‪ (3‬חיה לבד‬
‫‪(4‬‬
‫אחר __________;‬
‫‪ .18‬הסדר המשמורת‪ ,‬לפיו הילדים במשמורת האם‪ ,‬נקבע‪:‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ (1‬בהחלטה משותפת ובהסכמת הצדדים ‪ (2‬בקביעת בית המשפט ‪(3‬אחר )פרט(‪:‬‬
‫____________________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .19‬הסדרי הראייה‪/‬הביקורים נקבעו לפי‪:‬‬
‫‪ (1‬החלטה שנקבעה ביני לבין גרושתך‪/‬בת זוגי לשעבר ‪ (2‬בקביעת בית המשפט ‪ (3‬אין הסכמה בעניין‬
‫‪ (4‬אחר )פרט(‪._____________________________________:‬‬
‫‪ .20‬האם מדובר בימים קבועים?‬
‫‪ (2‬לא‬
‫‪ (1‬כן‬
‫‪ .21‬באיזו תדירות אתה נפגש עם ילדיך‪:‬‬
‫‪ (1‬כל יום ‪ (2‬פעמיים בשבוע ‪ (3‬פעם בשבוע‬
‫‪ (4‬פעם בשבועיים‪ (5 .‬פעם בחודש ‪ (6‬מספר‬
‫פעמים בשנה‬
‫‪ .22‬האם הביקורים כוללים לינה?‬
‫‪ (1‬כן‬
‫‪ (2‬רק בסופי שבוע ‪ (3‬לא ‪ (4‬אחר__________________________‬
‫‪ .23‬מה הם הסדרי הביקורים בחגים‪:‬‬
‫‪ (1‬משתנה בהתאם להחלטה משותפת ‪ (2‬לסירוגין אצלי ואצל האם ‪ (3‬בהתאם לרצון הילדים ‪ (4‬אחר‬
‫_____________________________________‬
‫‪ .24‬מה הם הסדרי הביקורים בחופשים‪:‬‬
‫‪ (1‬משתנה בהתאם להחלטה משותפת ‪ (2‬מחצית מהזמן אצלך ומחצית אצל האם ‪ (3‬בהתאם לרצון‬
‫הילדים ‪ (4‬אחר _________________________________‬
‫‪ .25‬באיזו מידה אתה מרוצה מהסדרי הביקורים‪:‬‬
‫‪ (1‬כלל לא מרוצה ‪ (2‬מרוצה במידה מועטה מאוד ‪ (3‬מרוצה במידה מועטה ‪ (4‬מרוצה במידה בינונית ‪(5‬‬
‫מרוצה ‪ (6‬מרוצה במידה רבה ‪ (7‬מאוד מרוצה‬
‫‪ .26‬כמה פעמים אתה משוחח עם ילדך בטלפון?‬
‫‪ (1‬לפחות פעם אחת ביום ‪ (2‬פעמיים בשבוע ‪ (3‬פעם בשבוע‬
‫‪ (4‬פעם בשבועיים‪ (5 .‬פעם בחודש‬
‫‪ (6‬אחר _______‬
‫‪ .27‬מהו בערך המרחק )בק"מ( בין מקום מגוריך למקום מגורי ילדיך‪_______ :‬‬
‫‪ .28‬האִם אתה משלם מזונות לא ___ כן___ באופן סדיר ___ באופן בלתי סדיר __‬
‫‪82‬‬
‫נספח ג' – שאלו מעורבות אבות )‪(IFI‬‬
‫איך אני כאבא‬
‫באיזו מידה אתה מעורב בחיי ילדיך בתחומים הבאים?‬
‫הוראות‪ :‬חשוב על ניסיונך כאבא במהלך ‪ 12‬החודשים האחרונים‪.‬‬
‫אנא דרג באיזו מידה אתה מעורב בחיי ילדיך בתחומים הבאים‪.‬‬
‫בכל גיל יש מרכיבים אחרים להורות‪ ,‬במידה וסעיף כלשהו אינו רלוונטי למצבך או גיל ילדיך‪ ,‬סמן ל"ר = לא‬
‫רלוונטי עבור התנהגות שהיא לא רלוונטית לגבי אבהותך לילדיך‪.‬‬
‫מפעיל משמעת‬
‫מעודד ילדיך לביצוע המטלות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫שלהם‬
‫קובע כללים וגבולות להתנהגות‬
‫‪.3‬‬
‫ילדיך‬
‫מלמד ילדיך להיות אחראים על‬
‫‪.4‬‬
‫מעשיהם‬
‫נותן תשומת לב למה שילדיך‬
‫‪.5‬‬
‫קוראים‪ ,‬המוזיקה לה הם מקשיבים‪ ,‬או‬
‫תוכניות הטלוויזיה בהן הם צופים‬
‫אוכף כללים משפחתיים‬
‫מעודד את ילדיך להצליח בבית‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫הספר‬
‫מעודד את ילדיך להכין שעורי‬
‫‪.8‬‬
‫בית‬
‫מלמד את ילדיך לציית לחוקים‬
‫‪.9‬‬
‫בבית הספר‬
‫מעניק סיוע ותמיכה רגשית לאם‬
‫‪.10‬‬
‫ילדיך‬
‫מדגיש בפני ילדיך שאמם היא‬
‫‪.11‬‬
‫אדם חשוב ומיוחד‬
‫משתף פעולה עם אם ילדיך‬
‫‪.12‬‬
‫בגידול ילדיך‬
‫מספק את צרכיהם הבסיסיים‬
‫‪.13‬‬
‫של ילדיך )מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬ובריאות(‬
‫לוקח אחריות כלכלית לגבי‬
‫‪.14‬‬
‫ילדיך‬
‫חשוב לי להיות חבר ושותף‬
‫‪.15‬‬
‫לילדי‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫מעט‬
‫לא כל‪-‬‬
‫כך‬
‫ככה‪-‬‬
‫ככה‬
‫במידה‬
‫מסוימת‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫במידה‬
‫רבה מאד‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫לא‬
‫רלוונטי‬
‫ל" ר‬
‫‪83‬‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫משקיע זמן לשיחה עם ילדיך‬
‫‪.16‬‬
‫כשהם רוצים לדבר על משהו )אפילו‬
‫סתם‪(...‬‬
‫מבלה זמן עם ילדיך בפעילויות‬
‫‪.17‬‬
‫שהם אוהבים לעשות‬
‫מבצע מטלות בבית עם ילדיך‬
‫‪.18‬‬
‫מסייע לילדיך במציאת‬
‫‪.19‬‬
‫משמעות וכיוון בחייהם‬
‫לוקח את ילדיך למקומות‬
‫‪.20‬‬
‫מעניינים )מקום עבודתך‪ ,‬פארקים‪,‬‬
‫מוזיאונים‪ ,‬משחקי ספורט וכו'(‬
‫משוחח עם ילדיך על מה‬
‫‪.21‬‬
‫שקורה בחייהם‬
‫מקשיב ונותן תשומת לב‪,‬‬
‫‪.22‬‬
‫למחשבות והדאגות של ילדיך‬
‫מחזק את ילדיך על היותם‬
‫‪.23‬‬
‫טובים או כאשר הם עושים את הדבר‬
‫הנכון‬
‫מחזק את ילדיך על עשיית דבר‬
‫‪.24‬‬
‫מה בצורה טובה‬
‫אומר לילדיך שאתה אוהב‬
‫‪.25‬‬
‫אותם‬
‫מפגין חיבה פיזית לילדיך‬
‫‪.26‬‬
‫)לטיפות‪ ,‬חיבוקים‪ ,‬נשיקות(‬
‫מעודד את ילדיך לפתח את‬
‫‪.27‬‬
‫כישרונותיהם‬
‫מעודד את ילדיך להמשיך את‬
‫‪.28‬‬
‫לימודיהם מעבר ללימודים העל‬
‫יסודיים‬
‫מתכנן את עתידם של ילדיך‬
‫‪.29‬‬
‫)חינוך‪ ,‬תעסוקה(‬
‫מעודד את ילדיך לקרוא‬
‫‪.30‬‬
‫מקריא לילדיך הצעירים יותר‬
‫‪.31‬‬
‫עוזר לילדיך הבוגרים יותר‬
‫‪.32‬‬
‫בהכנת שיעורי הבית‬
‫נוכח באירועים בהם ילדיך‬
‫‪.33‬‬
‫נוטלים חלק )ספורט‪ ,‬בית ספר‪ ,‬בית‬
‫כנסת(‬
‫‪0‬‬
‫מעט‬
‫לא כל‪-‬‬
‫כך‬
‫ככה‪-‬‬
‫ככה‬
‫במידה‬
‫מסוימת‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫במידה‬
‫רבה מאד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫לא‬
‫רלוונטי‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ל"ר‬
‫ל" ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ל" ר‬
‫ל" ר‬
‫ל" ר‬
‫ל" ר‬
‫‪84‬‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫מעורב בשגרה היום‪-‬יומית של‬
‫‪.34‬‬
‫ילדיך‪ ,‬כמו‪ :‬טיפול ומענה לצרכיהם‬
‫ופעילויותיהם של ילדיך )האכלה‪,‬‬
‫הסעה לפעילותיהם(‬
‫יודע לאן ילדיך הולכים ומה‬
‫‪.35‬‬
‫הם עושים עם חבריהם‬
‫מעט‬
‫לא כל‪-‬‬
‫כך‬
‫ככה‪-‬‬
‫ככה‬
‫במידה‬
‫מסוימת‬
‫במידה‬
‫רבה מאד‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ל" ר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ל" ר‬
‫‪85‬‬
‫לא‬
‫רלוונטי‬
‫נספח ד' – שאלו הקשר הבדורי‬
‫קשר ע אבי‬
‫לפני רשימה של משפטי‪ .‬ציי‪ $‬באיזו מידה מתאר כל משפט את התנהגותו של אבי‪ .‬שי לב‪ ,‬וציי‪4 $‬‬
‫! כאשר המשפט מתאר התנהגות הדומה ביותר להתנהגות אבי‪ ! 3 ,‬כאשר ההתנהגות דומה במקצת‬
‫להתנהגות אבי‪ ! 2 ,‬כאשר ההתנהגות לא דומה במיוחד להתנהגות אבי‬
‫ו! ‪ 1‬כאשר ההתנהגות המתוארת לא דומה כלל להתנהגות אבי‪.‬‬
‫דומה‬
‫דומה‬
‫לא דומה לא דומה‬
‫מאד‬
‫במקצת‬
‫במיוחד‬
‫בכלל‬
‫לאבי‬
‫לאבי‬
‫לאבי‬
‫לאבי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דיבר אלי בקול ח וידידותי‬
‫‪.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.2‬‬
‫עזר לי ככל שנזקקתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.3‬‬
‫לעשות‬
‫היה קריר ברגשותיו כלפי‬
‫הבי‪ $‬את בעיותיי ודאגותיי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.6‬‬
‫התייחס אלי בחמימות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.7‬‬
‫אהב שאקח החלטות בעצמי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.8‬‬
‫רצה שאתבגר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.9‬‬
‫ניסה לשלוט בכל דבר שעשיתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.10‬‬
‫פלש לתו הפרטיות שלי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.11‬‬
‫נהנה לשוחח איתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.12‬‬
‫חיי אלי לעיתי קרובות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.13‬‬
‫נטה להפו אותי לתינוק‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.14‬‬
‫גילה הבנה לרצונותיי וצרכי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.15‬‬
‫הניח לי להחליט באופ‪ $‬עצמאי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.16‬‬
‫גר לי להרגיש לא רצוי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.17‬‬
‫יכול היה לגרו לכ שארגיש טוב יותר‬
‫כשהייתי מתוסכל‬
‫דיבר איתי הרבה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.19‬‬
‫ניסה להפו אותי לתלוי בו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.20‬‬
‫הרגיש שאינני מסוגל להסתדר בעצמי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.21‬‬
‫נת‪ $‬לי חופש ככל שרציתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.22‬‬
‫הניח לי לצאת ככל שביקשתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.23‬‬
‫הג‪ $‬עלי יותר מדי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.24‬‬
‫נהג לשבח אותי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.25‬‬
‫הניח לי להתלבש כמו שרציתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.18‬‬
‫הרשה‬
‫לעשות‬
‫לי‬
‫דברי‬
‫שאהבתי‬
‫‪86‬‬
‫נספח ה' – שאלו אמונה ביכולת )‪(PSOC‬‬
‫תחושתי כהורה‬
‫לפני רשימת אמירות‪ ,‬הנוגעות לילד‪ /‬ילדי‪ .‬התייחס בבקשה לכל פריט‪ ,‬תו ציו‪ $‬הסכמת או אי!‬
‫הסכמת ע כל אמירה‪ ,‬על פי הסול המצוי‪$‬‬
‫‪ .1‬אני מבי‪ $‬כיצד אני יכול להשפיע על ילדי‬
‫וזה עוזר לי לפתור בקלות בעיות ע‬
‫הילדי‪.‬‬
‫‪ .2‬למרות שלהיות הורה יכול להיות דבר‬
‫מתגמל‪ ,‬אני מתוסכל כרגע מהמצב‬
‫ההתנהגותי של ילדי‪.‬‬
‫‪ .3‬אני הול לישו‪ $‬באותו אופ‪ $‬שבו אני‬
‫מתעורר‪ ,‬ע הרגשה שלא הספקתי הרבה‬
‫‪ .4‬אינני יודע מדוע‪ ,‬א לעיתי כאשר אני‬
‫אמור להיות בעמדת שליטה‪ ,‬אני מרגיש‬
‫יותר כמו זה שנשלט‪.‬‬
‫‪ .5‬אמי‪/‬אבי היו מוכני טוב יותר להיות‬
‫הורה טוב מאשר אני‬
‫‪ .6‬הייתי יכול לשמש מודל חיקוי טוב להורה‬
‫חדש כדי שילמד מה עליו לדעת בכדי להיות‬
‫הורה טוב‪.‬‬
‫‪ .7‬להיות הורה זה דבר שנית‪ $‬להסתדר איתו‪,‬‬
‫וכל בעיה ניתנת בקלות לפתרו‪.$‬‬
‫‪ .8‬אחד הקשיי בלהיות הורה הוא חוסר‬
‫הידיעה בא אני עושה עבודה טובה או לא‪.‬‬
‫‪ .9‬לעיתי אני חש שאיני מצליח לעשות‬
‫שו דבר‬
‫‪ .10‬אני עונה על הציפיות שלי מעצמי לגבי‬
‫מומחיות בטיפול בילדי‬
‫‪ .11‬א יש מישהו שמסוגל למצוא את‬
‫התשובה בקשר למה שמטריד את ילדי! זה‬
‫אני‪.‬‬
‫‪ .12‬כישרונותיי ותחומי ההתעניינות שלי ה‬
‫בתחומי אחרי‪ ,‬לא בלהיות הורה‪.‬‬
‫‪ .13‬יחסית למש הזמ‪ $‬שבו אני מתפקד כאב‪,‬‬
‫אני חש לגמרי בנוח ע התפקיד‪.‬‬
‫‪ .14‬אילו להיות אב לילד היה מעניי‪ $‬יותר‪,‬‬
‫הייתה לי מוטיבציה לתפקד טוב יותר‬
‫כהורה‪.‬‬
‫‪ .15‬אני מאמי‪ $‬בכנות שיש לי הכישורי‬
‫הנחוצי להיות אב טוב לילדי‪.‬‬
‫‪ .16‬להיות הורה גור לי מתח וחרדה‬
‫‪ .17‬להיות אב טוב מהווה תגמול בפני עצמו‬
‫כלל לא‬
‫מסכי‬
‫לא‬
‫מסכי‬
‫קצת‬
‫לא‬
‫מסכי‬
‫קצת‬
‫מסכי‬
‫מסכי‬
‫מסכי‬
‫בהחלט‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪87‬‬
‫נספח ו' – טופס קבלת התוצאות כאשר יסתיי המחקר והשתתפות במחקר עתידי‬
‫תודה רבה על שיתוף הפעולה‬
‫לכשיסתיים המחקר‪ ,‬האם תהייה מעוניין לקבל תמונה על תוצאותיו?‬
‫לא כן‬
‫להיכן לשלוח את סכום התוצאות‪.‬‬
‫_____________________________________________‬
‫במידה ואתה מכיר אבות גרושים נוספים‪ ,‬אודה לך מאוד באם תוכל להפנות אותם אלי על מנת שאוכל‬
‫להציג בפניהם את המחקר ולבקשם לענות על השאלון‪.‬‬
‫אשמח להעביר אליהם שאלונים‪ ,‬במייל‪ ,‬בדואר או בכל צורה אחרת‪.‬‬
‫בתודה רבה מראש‪,‬‬
‫נועה – ‪052-3939660‬‬
‫ולבסוף שאלה אחרונה‪ ,‬השאלון אישי וחסוי כמובן אך בכל זאת‪...‬‬
‫מניסיון חיינו ידוע לנו כי מצבים משתנים‪ .‬אנו מתעניינים כיצד מעוניינים לדעת כיצד תרגיש בעתיד‪.‬‬
‫נודה לך אם נוכל לשוב לפנות אליך בעוד כשנה על מנת לעמוד על השינויים שקרו בחייך‪.‬‬
‫במידה והנך מסכים‪ ,‬אנא רשום את שמך הפרטי בלבד‪ ,‬מספר הטלפון‪ ,‬טלפון הנייד‪.‬‬
‫שם ______________ מספר טלפון___________ טלפון נייד _____________‬
‫שעות הנוחות לשיחה _____‬
‫‪88‬‬
‫נספח ז' לוחות‬
‫לוח מס' ‪ 1‬עקביות פנימית של השאלו הבוח מעורבות אבות‬
‫עולמות התוכ‬
‫מעורבות אבות כללי‬
‫‪ .1‬משמעת וחינו‬
‫‪ .2‬עידוד להישגי‬
‫לימודיי‬
‫‪ .3‬תמיכה בא‬
‫‪ .4‬סיפוק כלכלי‬
‫‪ .5‬זמ בילוי ושיחה ע‬
‫הילד‬
‫‪ .6‬מת שבחי לילד‬
‫‪ .7‬פיתוח כישרונות‬
‫בקרב הילד‬
‫‪ .8‬עזרה בקריאה‬
‫ושיעורי בית‬
‫‪ .9‬נוכחות באירועי‬
‫הילדי‬
‫מספר הפריטי‬
‫מפעיל משמעת‬
‫‪135‬‬
‫‪16‬‬
‫אלפא השאלו‬
‫המקורי‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.88‬‬
‫אלפא בקרב‬
‫קבוצת המחקר‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.93‬‬
‫פריט לדוגמא‬
‫מעודד את ילדי להכי שיעורי בית‬
‫‪79‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.90‬‬
‫משת! פעולה ע א ילדי בגידול‬
‫מספק את צרכיה הבסיסיי של‬
‫ילדי‬
‫‪1012‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪1314‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪0.89‬‬
‫חשוב לי להיות חבר ושות! לילדי‬
‫‪1522‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.84‬‬
‫אומר לילדי שאתה אוהב אותו‬
‫מעודד את ילדי לפתח את‬
‫כישרונותיה‬
‫‪2326‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.86‬‬
‫‪2729‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.63‬‬
‫מעודד את ילדי לקרוא‬
‫‪3032‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.68‬‬
‫נוכח באירועי שבו ילדי נוטלי חלק‬
‫‪3335‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪0.85‬‬
‫לוח מס' ‪ 2‬עקביות פנימית מדדי הקשר הבדורי‬
‫מדדי מסוגלות הורית‬
‫פריטי בשאלו‬
‫דאגה‬
‫הגנתיות‬
‫‪1,2,4,5,6,11,12,14,16,17,18,24‬‬
‫‪3,7,8,9,10,13,15,19,20,21,22,23,25‬‬
‫‪ α‬של אבות לא משמורני‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.82‬‬
‫ס הכל‬
‫‪0.89‬‬
‫לוח מס' ‪ 3‬עקביות פנימית מדדי האמונה ביכולת‬
‫מדדי מסוגלות הורית‬
‫פריטי בשאלו‬
‫שביעות רצו מההורות )היפו(‬
‫תפישה עצמית הורות‬
‫‪2,3,4,5,8,9,12,14,16‬‬
‫‪1,6,7,10,11,13,15,17‬‬
‫ס הכל‬
‫‪ α‬של אבות לא משמורני‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪89‬‬
‫לוח מס' ‪ 4‬מאפייני סוציודמוגרפיי של האבות אשר השתתפו במחקר )‪(N=102‬‬
‫משתני‬
‫מאפייני‬
‫גיל האבות‬
‫מצב משפחתי נוכחי‬
‫אר לידה‬
‫מספר שנות השכלה‬
‫אורח חיי‬
‫מקצוע‬
‫ב‪3‬‬
‫עבודה‬
‫האחרוני‬
‫מצב כלכלי‬
‫חודשי‬
‫פרוד‬
‫נשוי מחדש‬
‫חי ע בת זוג‬
‫חי לבד‬
‫ישראל‬
‫אירופה‬
‫חבר העמי‬
‫אוסטרליה‪/‬קנדה‪/‬ארה"ב‬
‫לא ענו‬
‫עד ‪ 8‬שנות לימוד‬
‫‪ 810‬שנות לימוד‬
‫‪ 1011‬שנות לימוד‬
‫‪ 1214‬שנות לימוד‬
‫‪ 15‬שנות לימוד ומעלה‬
‫דתי‬
‫מסורתי‬
‫חילוני‬
‫עצמאי‬
‫פנסיונר‬
‫נהג‪/‬טכנאי‬
‫פקידות‬
‫תרבות‪/‬מסעדנות‪/‬תקשורת‬
‫טיפול‪/‬חינו‬
‫שיווק‪/‬ניהול‬
‫מחשבי‪/‬כלכלה‪/‬הנדסה‬
‫רפואה‬
‫כ‬
‫לא‬
‫גרוע‬
‫בינוני‬
‫טוב‬
‫טוב מאוד‬
‫אבות לא משמורני‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪45‬‬
‫אחוז‬
‫שכיחות‬
‫‪4.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪24‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪59‬‬
‫‪86.3‬‬
‫‪88‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ממוצע שנות לימוד‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15.71‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪SD=3.34‬‬
‫‪27‬‬
‫‪71‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪83.3‬‬
‫‪85‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪27‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪33‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪96.1‬‬
‫‪98‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪38‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪10‬‬
‫לוח מס' ‪ 5‬מאפייני הקשורי למבנה המערכת המשפחתית )משתני מבניי( )‪(N=102‬‬
‫מאפיי‬
‫מספר שנות נישואי )טר הפרידה‪/‬גירושי(‬
‫מספר שנות גירושי‪/‬פרידה‬
‫מספר ילדי טר הגירושי‬
‫גיל הילד הצעיר‬
‫תקופת החיי המשותפי ע בת הזוג החדשה במידה ויש‬
‫)‪ 38‬דיווחו שיש לה בת זוג איתה ה חיי(‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תק‬
‫‪10‬‬
‫‪5.23‬‬
‫‪1.92‬‬
‫‪9.65‬‬
‫‪5.06‬‬
‫‪4.44‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪4.81‬‬
‫‪5.51‬‬
‫‪4.36‬‬
‫‪90‬‬
‫לוח מס' ‪ 6‬מאפייני הקשורי לתהלי הגירושי והשלכותיו )‪(N=102‬‬
‫מאפיי‬
‫ערכי‬
‫יוזמה לפרידה או גירושי‬
‫א‬
‫אב‬
‫יוזמה משותפת‬
‫לא ענו‬
‫נשואה מחדש‬
‫חיה ע ב זוג‬
‫חיה לבד‬
‫לא ענו‬
‫החלטה משותפת‬
‫קביעת בית המשפט‬
‫לא ענה‬
‫החלטה משותפת‬
‫קביעת בית המשפט‬
‫אי הסכמה בעניי‬
‫כ‬
‫לא‬
‫כל יו‬
‫שלוש פעמי בשבוע‬
‫פעמיי בשבוע‬
‫פעמיי בשבוע וכל סופשבוע שני‬
‫פע בשבוע‬
‫פע בשבועיי‬
‫פע בחודש‬
‫מספר פעמי בשנה‬
‫לא ענה‬
‫מצבה המשפחתי‬
‫הגרושה‪/‬בת זוג קודמת‬
‫קביעת‬
‫דר‬
‫המשמורת‬
‫של‬
‫הסדר‬
‫דר קביעת הסדרי הראיה‬
‫ימי קבועי‬
‫תדירות‬
‫הילדי‬
‫המפגשי‬
‫ע‬
‫הא הביקורי כוללי‬
‫לינה‬
‫הסדרי הביקורי בחגי‬
‫הסדרי‬
‫בחופשי‬
‫הביקורי‬
‫שביעות הרצו מהסדרי‬
‫הביקורי‬
‫תדירות שיחות טלפו‬
‫כ‬
‫רק בסופי שבוע‬
‫לא‬
‫לא ענו‬
‫להחלטה‬
‫בהתא‬
‫משתנה‬
‫משותפת‬
‫לסירוגי‬
‫בהתא לרצו הילדי‬
‫לא מגיעי בחגי‬
‫לא ענו‬
‫להחלטה‬
‫בהתא‬
‫משתנה‬
‫משותפת‬
‫חציחצי‬
‫בהתא לרצו הילדי‬
‫לא מגיעי בחופשי‬
‫לא ענה‬
‫כלל לא מרוצה‬
‫מרוצה במידה מועטה מאוד‬
‫מרוצה במידה מועטה‬
‫מרוצה במידה בינונית‬
‫מרוצה‬
‫מרוצה במידה רבה‬
‫מאוד מרוצה‬
‫לפחות פע ביו‬
‫פעמיי בשבוע‬
‫פע בשבוע‬
‫פע בשבועיי‬
‫לא מדברי בטלפו‬
‫אבות לא משמורני‬
‫שכיחות‬
‫‪43‬‬
‫‪27‬‬
‫‪31‬‬
‫‪1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫‪69‬‬
‫‪1‬‬
‫‪70‬‬
‫‪31‬‬
‫‪1‬‬
‫‪77‬‬
‫‪24‬‬
‫‪1‬‬
‫‪81‬‬
‫‪21‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪50‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫אחוז‬
‫‪42.4‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12.7‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪75.5‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪79.4‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪49‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪62‬‬
‫‪22‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪21‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪63‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪38‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪41‬‬
‫‪17‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪25‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪62‬‬
‫‪24‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪40.2‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪91‬‬
‫תשלו מזונות‬
‫סדירות תשלו המזונות‬
‫לא ענו‬
‫כ‬
‫לא‬
‫לא ענו‬
‫באופ סדיר‬
‫באופ לא סדיר‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא ענו‬
‫מרחק בי מקו מגורי האב‬
‫וילדיו*‬
‫‪3‬‬
‫‪92‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪84‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫ממוצע‬
‫‪18.64‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪90.2‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪82.4‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪2‬‬
‫סטיית תק‬
‫‪28.8‬‬
‫* לאחר נטרול של האבות שחיי בחו"ל‬
‫‪92‬‬
Abstract
The goal of this study is to examine factors associated with the level of involvement of
divorced non-custodial fathers in the lives of their children with reference to the father’s
personal characteristics and his developmental history. This study is based on Belsky’s
structural model, which asserts that there is a connection between variables associated
with the father and his level of involvement in the lives of his children (Belsky, 1984).
Empirical evidence and knowledge on this subject is very limited, and given the growing
number of children of divorced parents in Israel, this study adds to the body of knowledge
in the field of fatherhood in general and Israeli divorced non-custodial fathers in
particular.
The sample consists of 102 divorced non-custodial fathers. The data was collected using
self-report questionnaires dealing with the father’s involvement in the education and
development of his child, his experience with his own father, and his belief in his parental
abilities (self efficacy). In addition, the participants filled out a questionnaire consisting of
three groups of variables: socio-demographic, structural characteristics of the family ' and
variables related to the different stages of the divorce process.
The findings show a strong correlation between the fathers’ faith in their ability to play a
significant role in the lives of their children and their actual involvement in their lives.
However, no correlation was found between the experience of the father’s own
childhood relationship with his father and his involvement in the lives of his children. As
for background variables, correlations were found between the age of the fathers, their
economic status, their level of education and their involvement in their children’s lives. In
other words, the younger and higher SES of the father, the greater is his involvement with
his children. In addition, this study also demonstrates that different variables related to
visiting arrangements, such as the existence of fixed-days visits, contribute to their
involvement. The discussion of the findings was made in light of the changes in the
perception of the role of fathers in general, and divorced fathers in particular, and the
93
complexity that emerges from the termination of the marriage and the father’s move out
of the shared family residence.
The study contributes to the understanding of the variables associated with the
involvement of divorced fathers in the lives of their children. This knowledge can help
therapists and counselors in empowering non-custodial fathers through focused training
in parenting skills.
94
Tel Aviv University
The Jaime and Joan Constantiner
School of Education
In the name of the Fathers
The involvement of divorce non-custodial fathers in their children’s’ lives
Thesis Submitted for the MA Degree of Humanities
Program in school counseling
By
Noa Inbar
The study was conducted under the guidance of
Prof. Rachel Erhard and Prof. Orna Cohen
November 2012
95