אקרופוליס כתב עת בנושא פילוסופיה ,תרבות והתנדבות גיליון 57 אשדוד ● גבעתיים ● חיפה ● ירושלים ● ● קיץ 2014 כפר סבא ● קריות ● ראשון לציון ● תל אביב 3 דבר העורכת תוכן 6 העיקר הבריאות? דליה שטיינברג גוזמן ,המנהלת הבין-לאומית של אקרופוליס החדשה רונן חלבי ,מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל-אביב 12אדם של זהב איתי בן שושן 20עוף החול יסמין גליק ,מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בגבעתים 25שמחה דורית מאירוביץ' 29פילוסופיה ודת פייר פאולין ,המנהל הלאומי של אקרופוליס החדשה בישראל * צילום העטיפה :עידן צ'רני תוכן המאמרים והמודעות בעיתון על דעת הכותבים ובאחריותם בלבד. www.newacropolis.org.il עורכת העיתון :יסמין פיאמנטה עיצוב גרפי :אירה בס עריכה לשונית והגהות :אילן גולדשטיין ,יפעת קלוגר ושרון ארבל תרגום :פנינה ברוידא והדר וינרב .עיתון אקרופוליס החדשה ,עמותה ללא מטרות רווח מספר 58-012-144-0רישיון עמותה מספר 2225מנהל העמותה :אלון ברזילי magazine@acropolis.org מערכת: אי-מייל ביוון העתיקה הייתה האקרופוליס החלק הגבוה ביותר של העיר .עבורנו מסמל השם אקרופוליס את החלק הגבוה ביותר בתוכנו ,המקום שבו מתאפשר המפגש בין עולם החומר לעולם הרוח .אקרופוליס שבתוכנו היא השאיפה שלנו להכרה אנושית רחבה וגבוהה יותר. 4 האבולוציה השינוי הוא דבר טבעי" .דבר אינו נצחי ,מלבד השינוי" ,אמר הרקליטוס ,ואמירה זו נדמה שהיא נכונה תמיד .הטבע משתנה סביבנו ללא הרף .עונות השנה מתחלפות; זרעים נובטים והופכים לעצים נושאי פרי ,והפירות בתורם מבשילים ונושרים על הקרקע ומזרעיהם נולדים עצים חדשים .היום והלילה מתחלפים, וגם גופנו נענה לאותו החוק והוא משתנה, מתבגר ,מזקין ,ובסופו של דבר ימות. אבל השינוי החיצוני שקורה ,כך נדמה ,ללא הכרה ,אינו התמונה כולה .כי ביכולתו של האדם לייצר גם שינוי פנימי .שינוי בתפיסות העולם שלו ,בהרגלים שלו ,בדעותיו – ואפילו מעבר לזה ,בערכים שאליהם הוא מתחייב ושאותם הוא בוחר לבטא .לאדם יש היכולת לבחור לעשות טוב ,לבחור לכלול בתוך גבולות העצמי שלו גם את משפחתו ,את הקהילה שלו ,את החברה האנושית ואת הטבע .לבחור לחיות בעולם בשמחה ,בנדיבות ,להיות אדם שמשפיע גם על אחרים .יש ביכולתו להתמיר את המגרעות שלו למעלות ,אבל שינוי זה, בניגוד לשינוי החיצוני ,הוא שינוי המצריך בחירה .זה שינוי הכרוך במאמץ ,בהחלטה לבחור בטוב ,לבחור לבטא את המעלות הקיימות בתוכנו .גיליון זה עוסק רבות בנושא השינוי ,ותוכלו למצוא בו מחשבות על הדרך לבצע שינוי כזה בחיינו ולהוסיף להם עומק ומשמעות. קריאה נעימה, יסמין פיאמנטה "עליכם לשאול את עצמכם כיצד אתם רוצים לחיות את חייכם .אנו חיים ואנו מתים ,זוהי האמת שאנו יכולים להתייצב למולה רק לבדנו .איש אינו יכול לעזור לנו ,אפילו לא הבודהא .אם כך שקלו בתשומת לב ,מה מונע מכם לחיות בדרך בה אתם רוצים לחיות את חייכם?" (הדלאי לאמה) 5 4 האבולוציה דליה שטיינברג גוזמן ,המנהלת הבין-לאומית של אקרופוליס החדשה קל לטעון שחוקי החיים מתקיימים בצורה הרמונית וסיבתית ,אף על פי שקשה להאמין בכך ,בעיקר בתחילתו של מילניום בו המדע מגיע לרמות שהיו שמורות קודם לכן למטאפיזיקה .אם כך ,נשאל את עצמנו שוב: מהי משמעות החיים? האבולוציה נותנת ,בראש ובראשונה, מענה לשאלה הפשוטה ביותר בנוגע לסיבתם של החיים ,וכתוצאה מכך מתבהרים לנו גם הסיבה לקיומנו ,מי אנחנו ומה אנו עושים בעולם. ניתן לחשוב שכל הקוסמוס הוא תוצאה של מקריות אחת גדולה ,אך עבור השכל הישר נדמה אבסורדי להודות בכך שעוצמה הרמונית כזו נוצרה במקרה .המחקר המתמשך וגילויים של חוקי הטבע מוכיחים לנו שההיפך הוא הנכון ,הכול כפוף לסדר מדהים ,וככל שאנו מעמיקים יותר ,דלתות רבות יותר נפתחות לעבר אינטליגנציה נעלה ,המצויה בעיקרו ובמהותו של כל אשר קיים. העולם מתקדם במסלול מסוים ,והוא מכוון לעבר מטרה שאיננה מובנת לנו ,כיוון שהיא מעבר ליכולת תפיסתנו .דבר דומה, מתרחש ביחס לבני האדם :ישנו גורל ,שאינו קבוע מראש ,אלא מהווה מטרה המעניקה משמעות לחיינו .מטרה זו מאפשרת לנו מידה של חופש על-מנת לנוע בשביל עולה ,ואף לתקן את טעויותינו .יש באפשרותנו להתקדם בצעד מהיר או איטי ,ולכאורה ,גם להתעכב בחוסר תנועה. האבולוציה היא תנועה מתמדת; לכן היא נושאת בחובה מטרה .אנו קוראים לה מטרה ״עולה״ ,גם אם נדמה לרגעים שאנו נסוגים לאחור .לעתים נדמה שאנו נעים בספירלה, בתנועות סיבוביות הנוטות למעלה סביב ציר .לעתים אף נדמה שיש ירידה במישורים מסוימים ,למרות שבמציאות זוהי ירידה לצורך עלייה. אילו היה האדם פסגת הקיום ,היה זה חסר טעם לדבר על אבולוציה .אך אין טעם לחשוב שהאדם מכיל בתוכו שלמות מוחלטת ושלא נותר לו דבר ללמוד או לאן להתקדם .אם איננו מושלמים ואנו מודעים לכך ,האם אין זה אכזרי לשלול מאיתנו אפשרות להשיג את השלמות הזאת ,אותה אנו תופסים כרחוקה אך אפשרית? זוהי אבולוציה. האם החיים יכולים להיוותר ללא תנועה? מובן שלא .אפילו מנקודת מבט חומרית בלבד ,אנו רואים כיצד הצורות משתנות ללא הרף ,בהתבססנו על התקדמות המינים ועל השתנות תכונותיו של הגוף .אך לגוף ריק יש, כמטרה ,רק את המשכיותו שלו ואת הכפלת מינו. כבני אדם אנו מבחינים ורוצים בדבר- מה נוסף .אנו שואבים הנאה מהפיכת אבן גסה לאבן יקרת ערך ,בחלצנו את ה״נשמה״ מתוך צורתה .אנו חיים בשיתוף עם ממלכת הצמחים ,משליכים את רגשותינו על האדמה ועל הזרעים ,ומגלים בהשתאות את ההשפעה שיש לרוחנו על צמיחתם ועל יופיים .אנו לוקחים בעלי חיים תחת טיפולנו ו״מבייתים״ אותם ,מדברים איתם כאילו היו חכמים באותה מידה כמונו ואף מגלים להם דברים אשר ייתכן שלא היינו מגלים אפילו לחברינו הטובים ביותר. ומה אפשר לומר על החיים האנושיים? אנו מחפשים ללא הרף אחר הסיבות לסובב אותנו ולמה שקורה לנו ,יודעים שהכול יכול להיות טוב יותר ממה שהוא כעת .אנו מדמיינים את עצמנו מנוסים יותר וטובים יותר ,חכמים יותר וצודקים יותר .איזה ערך היה לאבות הטיפוס הללו אילו לא יכולנו להגשימם? זוהי אבולוציה. רק הקפיאה על שמרינו ,חוסר החזון והתקווה ,משתקים אותנו וגורמים לנו לחשוב שכל העולם פועל כך .גם הקשרים הרגשיים משתקים אותנו מפני שהם קושרים אותנו לדברים שאיננו רוצים לאבד .וכך ,האבולוציה נחסמת בעקבות כמות הרכוש שאנו סוחבים עמנו בדרכנו .אך בין אם אנו נושאים משא קל ובין אם כבד ,האבולוציה אינה חדלה להיות נוכחת .נכון שאיננו יכולים לחיות ללא נכסים, אך היה טוב אם היינו מפנים מקום חשוב לנכסים הפנימיים ,לצמיחה של ההכרה ,לכוח הפנימי ,לביטחון העצמי ,לצורך להתקדם מבחינה מוסרית ורוחנית ,להיות אנשים טובים יותר ,להיות לעזר לאחרים .הערכים הפנימיים הללו ,ללא קשר לרושם החיצוני שאנו מותירים ,מאפשרים לנו את הכלל של האבולוציה שלנו ,ובאופן מפתיע משנים את הצורות הקשורות ליופי רוחני .עיניים טובות ומבינות מושכות יותר מאשר גוף אתלטי -לפחות עבור אלו המעריכים חבר ותיק ויועץ טוב על פני פיגורה נפלאה ,המחזיקה מעמד עד אשר השנים מכלות אותה. האבולוציוני השינוי החשוב ביותר אצל האדם מצוי בהכרה. יש הבדל בין לתת לזמן לעבור לבין לחיות אותו בעוצמה .עבור הזמן עצמו זה אותו הדבר ,אך עבור ההכרה לא .יש הבדל בין לדעת לביןלא לדעת; הבערות גורמת לנו לשגות ופעמים רבות גורמת לדיכאון ,ואילו החכמה מחברת אותנו לאנשים אחרים ולטבע בכללותו. יש הבדל בין שמיעת צלילים לבין הבנת מילים; גם אם נהיה חרשים, נצליח עדיין להבין את הרעיונות שהמילים מכילות ,ללא כל צליל שימחיש אותן עבורנו. יש הבדל בין התבוננות באמצעות העיניים לבין התבוננות באמצעות הרוח; העיניים יכולות להפוך מטושטשות ,אך הרוח יכולה להפוך צלולה וחדה. האבולוציה של ההכרה טמונה בהתרחבות, וככל שנרחיב את הכרתנו בחיפוש אחר מטרות משמעותיות ואבות טיפוס גדולים, כך היא תצמח יותר .כך נוכל להפוך לאנשים אשר לא רק מבקשים ומקבלים ,אלא גם נפתחים ומעניקים .כך נדע ,באמצעות מידת נדיבותנו ,שעשינו צעד קדימה באבולוציה. מדוע? משום שכל היקום הוא פתיחות, הרחבה והעברה ,החל מאורה וחומה של השמש ועד האינטליגנציה אשר מציפה אותנו ומאפשרת לנו לגעת בגבולות האין-סוף ,ולו רק באמצעות הבנתנו המצומצמת. 7 6 רונן חלבי ,מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל-אביב לפני מספר שבועות הזדמן לי להיות מאושפז מספר ימים בשל מצב בריאותי לקוי. החוויה לכשעצמה הייתה מיוחדת מאוד, וכללה בתוכה תחושה בולטת ולפיה ,עבור הצוות הנאמן של בית החולים -רופאים, אחיות ,צוות סיעודי ועוד -אני הייתי גוף שיש לטפל בו ולדאוג לו במסירות רבה. כך מספר פעמים ביום ניגשו אנשי הצוות אל מיטתי ,הביטו במכשירים סביבי ,חילצו נתונים ,הרימו גבה ,הורידו גבה ,טיפלו, חשבו ורשמו באדיקות את הממצאים. מיום ליום התחלפו הצוותים ,אבל רישום הנתונים והטיפול המשיכו להתקיים באדיקות. בסופו של דבר הייתה הצלחה -יצאתי מבית החולים אל שגרת חיי. במהלך חוויה מעניינת זאת ,דברים רבים תפסו את תשומת לבי והעסיקו את מחשבותיי, ובתוכם שניים בולטים. הראשון הוא שבמהלך כל התקופה ,כל עשרות המטפלים שעברו ליד מיטתי לא שאלו לשמי ולעיסוקי ,ולא ניסו לפגוש אותי מעבר למופעי הפיזי (איני אומר זאת בטרוניה ,אני פשוט מציין עובדה). הדבר השני הוא שבמהלך שהותי בבית החולים ,חזר משפט אחד קצר וברור מפיהם של חברים וקרובי משפחה שטלפנו או באו לבקר אותי .זהו משפט שחזר שוב ושוב, כאילו הסכימו כולם על נכונותו ותקפותו, שהגיע תמיד לקראת סיום השיחה ,כסוג של פאנץ' ליין .עיקר העיקרים והמסר שביקשו כל אותם אנשים טובים להשאיר אצלי (ואולי אצל עצמם) היה" :העיקר הבריאות!". כאדם שאיבד לרגע את ה"עיקר" ,כלומר שנסדק סדק בבריאותו האיתנה ושחווה מיד את התוצאות של כך -שבירת השגרה ושהות בבית חולים ,יכולתי להבין ,לכאורה, את המשפט ואף להסכים עמו .אך לא כך הדבר; מהרגע הראשון סירבתי לקבל אמירה זו בהסכמה ובטבעיות .ככל שקצב הופעתה של אמירה זו גבר ,התעוררו אצלי תהיות ומחשבות ,סקרנות ולצידה אי נחת. מה העניין? שאלתי את עצמי .מה מקורו של משפט זה? מדוע הוא מבוטא בצורה נחרצת כל כך על-ידי אנשים רבים כל כך - צעירים ומבוגרים ,משכילים יותר ומשכילים פחות ,ומתפוצות העולם כולו? כהרגלי ,לא מיהרתי לשפוט אמירה זאת. תחילה ביקשתי לכבדה ,להבינה באור הגיוני, לתפוס את המהות שתפסה את מברכיי כאחד. הבנתי שההסכמה הסוחפת בנוגע לבריאות קשורה לחשש הגדול שיש לבני האדם באשר הם מהתופעות שעזרו לבודהא הצעיר לנסח את שורש אבחנתו על העולם" :החיים הם סבל". מהן תופעות אלו? שיבוש השגרה ,שיבוש הבריאות ,המחלה והמופע הרחב והעמוק ביותר שלהן -המוות. אין ספק שנוכח אפשרות של מוות ,או מול כל מופע רך יותר שלו ,המשבש את מהלך חיינו ,כל רצוננו הוא רק לחזור למצבנו הקודם ,בלי קשר לטיבו ואיכותו של מצב זה. העיקר הבריאות? 9 8 הבנתי גם שברמות בסיסיות ופרקטיות הבריאות אכן חשובה לאדם ,משום שהיא פלטפורמה חשובה ותנאי הכרחי לתפקודו. אבל האם כל זה אכן מצדיק את האמירה? האם הבריאות היא אכן הדבר העיקרי בחיינו? מהו דבר עיקרי? מרכז הדברים ,הדבר החשוב מכול ,שעבורו אנו מבקשים לחיות ובשבילו אנו מוכנים לעשות רבות .אז מה זה אומר? האם אנו חיים על-מנת להיות בריאים? האם אנו חיים כדי לא למות? האם המטרה המרכזית של חיינו היא להמשיך ,ולא משנה איך? האם אין תכלית אחרת לחיינו? וכך לאחר מחשבה ,בדיקה ותהייה, לאחר שהקדשתי מאמץ כן על-מנת להבין את האמירה ,חזרתי לתגובתי הראשונה האינטואיטיבית :לא ,איני מסכים עימה. העיקר אינו הבריאות! אז מהו העיקר? דבר זה תלוי באדם השואל ,באופן שבו הוא מגדיר את זהותו, ויותר מזה – באופן שבו הוא מיישם הזדהות זו בפועל. מסורת הינדית בהודו הציעה לראות באישיות של האדם ארבעה רבדים שונים: גוף פיזי ,גוף אנרגטי ,גוף רגשי וגוף מנטלי. כלומר על פי תפיסה זאת ,אישיותו של האדם כוללת בתוכה ביטויים שונים ,מהפיזי עד המחשבה. על אף שאישיותנו כוללת את כל הרבדים המצוינים ,לבני אדם שונים ישנם גופים דומיננטיים שונים בתוך מרכיבי האישיות. בני אדם שהגוף הפיזי הוא המרכיב הדומיננטי באישיותם ,בהכרה או שלא בהכרה ,יזדהו בעיקר עם הגוף הפיזי ,ומבחינתם העיקר יהיה כרוך במצבו של גוף זה .אחרים ,שהגוף האנרגטי הוא הדומיננטי אצלם ,ישאפו להיות פעילים ועסוקים תמיד .יום או תקופת זמן ללא פעילות מספקת יהיו בלתי מספקים עבורם. אחרים ,שהגוף הרגשי קשור למרכז זהותם, ישאפו ,במשים או לא ,לחוות ולהרגיש ,אחרת יהיו ימיהם חסרים .ואלו שהגוף המנטלי הוא הדומיננטי עבורם ,יבקשו להבין וללמוד כדי להיות מסוגלים להרגיש שהם חיים. אמת הדבר כי במציאות כל אדם קשור לכל ארבעת הגופים וזהותו מורכבת ומושפעת מרצונות כולם גם יחד .ובכל זאת ,אם נבדוק היטב ,נבחין בנטיות הדומיננטיות שהוזכרו. אז מה העיקר? תלוי מי אתה ותלוי מה הנטיות של האישיות שלך. אבל האם האדם הוא רק האישיות שלו? האם אנו מהווים אך ורק רצף של גופים, מהפיזי עד המחשבתי? על פי מסורות פילוסופיות שונות ,ממזרח וממערב ,התשובה לכך היא לא .האדם אינו רק האישיות שלו .מעבר לאישיות ,הכוללת את הגוף הפיזי ואת הנפש ,יש לאדם גם מרכיב רוחני. יתר על כן ,בתרבויות מסוימות ,רוח האדם מוגדרת ומאופיינת כמרכיב הבסיסי והאותנטי ביותר של האדם ,כשורש של זהותו ,שאינו משתנה גם בין מחזור למחזור בחייו. במסורות שעסקו בגלגולי נשמות סברו שרוחו של האדם ממשיכה להתקיים ברצף מגלגול לגלגול ,והדבר שמשתנה ממחזור למחזור הוא האישיות שלו ,שמתקיימת ומתפתחת מרגע לידתו ועד מותו. על פי מסורות פילוסופיות שונות, ממזרח וממערב ,האדם אינו רק האישיות שלו .מעבר לאישיות, הכוללת את הגוף הפיזי ואת הנפש ,יש לאדם גם מרכיב רוחני. על-פי תפיסות אלו ,תפקידו ומטרת קיומו של האדם הם לזהות את האני הפנימי הקבוע, הרוחני שלו ,תוך כדי שהוא חי באמצעות המרכבה ,המאפשרת לו להיות קיים בעולם המבוטא ,הלוא היא האישיות. טקסטים קדושים שונים במזרח ,כמו "קול הדממה" ,הקשור לבודהיזם הטיבטי ו"הבהגווד גיטה" ,הקשור להינדואיזם ,או טקסטים פילוסופיים מן המערב ,כמו "משל המערה" של אפלטון ,מציינים כי חייהם של בני האדם הם מסע של התפתחות ההכרה. עיקרו של מסע זה הוא יכולתו של האדם לזהות את האשלייתיות והזמניות של החלק החומרי הקיים בעצמו ובעולם ,ולגלות את החלק הרוחני הנצחי שבו. כדי להתעורר ,צריך האדם לחוש בצורך לעשות כן ,ואז לצאת למסע שבו הוא לומד, תוך כדי חוויית נסיבות חייו השונות ,להבחין במטריקס ובמה שמעבר לה. למסע גילוי זה ניסוחים שונים בתרבויות שונות ,אבל הוא נמצא כמעט בכולן: בבודהיזם ,בבודהיזם הטיבטי ,בהינדואיזם, בטאואיזם ,בקונפוציוניזם וגם בחלקים הפנימיים של דתות הספר :יהדות ,נצרות, אסלאם ועוד. אז מה העיקר? כאמור ,תלוי מי שואל והיכן הוא נמצא. העובדה שבמהלך אשפוזי ,גופי הוא שהיה במרכז דאגתם של רופאיי ומטפליי ,מעידה יותר מכול על זהותה של החברה בה אנו חיים ,חברה מטריאליסטית המכירה בעיקר בחשיבותו של החומר ,על צורותיו השונות. ערכו של אינדיבידואל וערכו של קולקטיב נמדדים במידה רבה דרך מבט חומרי ,ופחות נמדדים דרך עיניים נפשיות ,שלא להזכיר רוחניות. כך אנו עסוקים מאוד בהארכת חיי האנשים, אבל שוכחים לשאול מה עם החיים שמעבר לחיי הגוף הפיזי .כל מפגש שלנו או של מישהו מהקרובים אלינו עם תופעות כמו מחלה או מוות ,מחבר אותנו לאינסטינקטים של הגופים הנמוכים שלנו ,לרצון שלנו לחיות ,לפחד שלנו להתאיין ,ואז נרַאה שהעיקר הבריאות .אבל החיים הם יותר מאשר אתגר ההישרדות של הגוף .לחיים יש מבע נפשי עמוק ועצום ואופק ערכי רוחני כמעט ללא סוף. אז מה אנו מבקשים -לשרוד או לחיות? וכבר נשאלה השאלה -להיות או לא להיות? מה תהיה התשובה? הרשו לי להציע .בריאות הגוף הפיזי ,כמו גם של שאר גופי האישיות שלנו (ולא דיברנו כלל על הצורך לשמור על בריאות הגופים שמעבר לגוף פיזי ,ועל הצורך לשים לב לא רק לתזונה בה אנו מזינים את גופנו הפיזי), היא תנאי חשוב על-מנת שנהיה מסוגלים להתקיים בעולם זה ואולי אף להתעורר מתישהו לצורך לקלוט את מה שמעבר לנראה ולגלוי ,את מה ש"הנסיך הקטן" כינה החשוב מכול -הסמוי מן העין .אבל היא בוודאי אינה העיקר ולא ראוי שתהיה העיקר. כל מפגש שלנו עם מחלה או מוות ,מחבר אותנו לרצון שלנו לחיות ,ואז נרַאה שהעיקר הבריאות .אבל החיים הם יותר מאשר אתגר ההישרדות של הגוף .לחיים יש מבע נפשי עמוק ועצום ואופק ערכי רוחני כמעט ללא סוף. העיקר טוב שיהיה המאמץ הכן והבלתי פוסק שלנו להיות בני אדם חופשיים ומאושרים בדרך הטובה ביותר שאנו יכולים לתפוס ולבטא .העיקר חשוב שיהיה שנמלא את חיינו באהבה לעצמנו ולבריות ולכל הסובב אותנו. העיקר כדאי שיהיה דאגתנו לעולם שאנו חיים בו וההבטחה של ההמשכיות הטובה שלו. העיקר צריך להיות שיהיו חיינו חיי הרפתקה, ונעז לחיות כל יום כאילו היה יומנו האחרון, כדברי הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס .או אולי ,כדברי החכם מברסלב" :כל העולם כולו גשר צר מאוד ,והעיקר לא לפחד כלל". בפעם הבאה שמישהו מברככם בברכת "העיקר הבריאות" ,אל תמהרו להנהן מתוך הרגל ,עצרו לרגע ושאלו את המברך למה הוא מתכוון ,לאיזה עיקר ולאיזו בריאות? ואולי אף תציעו לו ולעצמכם עיקר ראוי אחר לחיותו. מסע לחכמת המזרח 3מפגשים חוויתיים מעוררי השראה בעקבות האושר האנושי. מסעו של פילוסוף והרפתקן לתרבות נסתרת בהרי ההימלאיה. שילוב ייחודי בין סיפורי מסע לזרעי חכמה בודהיסטית. מרצה :עידן צ'רני ,צלם גיאוגרפי ,מוביל מסעות בעולם ,חוקר בודהיזם, תלמיד ומורה באקרופוליס החדשה. דרך האושר ומסתורי ממלכת בהוטן הצצה נדירה לנבכי המדינה המבודדת ,הנידחת אך המאושרת ביותר באסיה .מהו אושר בפרספקטיבה בודהיסטית? כיצד נוכל אנו להתקרב אל האושר הנכסף? יום ו' | 12:00 | 6.6.14 בודהיזם כדרך חיים בממלכת בהוטן מסע מרתק בין פסטיבלים רוחניים ,אמנות מסורתית וזוגיות אחרת בעקבות האושר האנושי. כיצד נוסיף משמעות לחיינו? האם נוכל גם אנחנו ליישם את עקרונות האושר של בהוטן? יום ו' | 12:00 | 20.6.14 מנהיגות אחרת וחינוך למסתורין שרשרת מלכים מעוררת השראה ,חינוך בודהיסטי וסודם של הנזירים בהרי ההימלאיה. האם החינוך המזרחי מתאים לנו במערב? כיצד אנחנו יכולים לקדם מנהיגות צודקת? יום ו' | 12:00 | 4.7.14 אדם מחפש משמעות מסע מרתק לגילוי עצמי ,מציאת משמעות והדרך לאושר המפתחות לחכמה הפנימית לפי ספר האלכימאי (פאולו קאולו(, חכמתו של וולט דיסני והמיתולוגיה היוונית העתיקה בעקבות האלכימאי מלך האריות – מסע בעקבות יעודו של האדם מסתורי האדם והאבולוציה האנושית דרך קטעים ממסעו של סנטיאגו ,נתוודע למסע שעל כל אדם לעבור בחייו. דע את עצמך -האם אתה מלך האריות או אריה מאולף? ניצוץ האש בנשמת האדם וסיפור העתיד של האנושות לפי מיתוס פרומתיאוס. יום ב' | 20:00 | 2.6.14 יום ד' | 20:00 | 2.7.14 יום ג' | 20:00 | 22.7.14 מחיר כניסה להרצאה בודדת 30 :ש"ח | מחיר כניסה לסדרה 75 :ש"ח | מומלץ להזמין מקום מראש 'אקרופוליס החדשה' סניף ת"א | רח' ריב"ל ,5קומה ג' | טל' www.newacropolis.org.il | 1-700-504-604 הרצאות בסניף אשדוד הכוח הפנימי כיצד נוכל לבטא כוחות שלא ידענו שקיימים בנו? הרצאה על הכוח הפנימי ועל גילוי היכולות העמוקות שלנו. 16.6יום ב' | 20:00מחיר 30 :ש"ח בושידו -דרכו של לוחם בהשראת זן בודהיזם והדרך הנאצלת של הלוחם ,נכיר את המעלות והכלים שיאפשרו לנו לעמוד מול מבחני היום-יום עם ריכוז ,שלווה ותהילה. 14.7יום ב' | 20:00מחיר 30 :ש"ח מחיר כניסה להרצאה בודדת 45 :ש"ח | מחיר כניסה לסדרה 120 :ש"ח | מומלץ להזמין מקום מראש 'אקרופוליס החדשה' סניף ת"א | רח' ריב"ל ,5קומה ג' | טל' www.newacropolis.org.il | 1-700-504-604 רחוב דקר 26ב' רובע ד' אשדוד טל'08-8506226 : 13 11 12 אדם של זהב איתי בן-שושן עשן סמיך ,מעורב באדים מהבילים ,קידם את פניו של קרלו כאשר פתח את דלת המרתף שבו שהו כבר שעות רבות אביו ,סילביו ,ושני שותפיו לעבודה .הוא נשלח בידי אמו לקרוא לשלושת הגברים על-מנת לסעוד את לבם בארוחת הערב הדשנה שהכינה ,לאחר שלא יצאו מדלת המרתף משעות הבוקר המוקדמות. קדרות הנחושת הענקיות ,שמהן עלו אדים בעלי ריח חריף ואשר רשת מסועפת של צינורות חיברה ביניהן ,משכו את תשומת לבו של קרלו .סקרנותו גרמה לו להתקרב בדממה, על קצות בהונותיו ,אל שלושת הגברים שהיו רכונים מעל הקדרות ,עסוקים בבחישות ובמדידות .מצחם היה חרוש קמטים ,עיניהם אדומות וארשת של עייפות מהולה בדריכות הייתה נסוכה על פניהם .כל כך היו עסוקים בעבודתם ,שכאשר פתח קרלו את פיו כדי לקרוא להם ,קפצו ממקומם. "מה ,כבר חזרת הביתה?" ,שאל אביו בפליאה. "אבא" ,ענה קרלו" ,כבר מאוחר ,מה אתם עושים כאן כל היום?". "הו ,בני" ,נאנח סילביו" ,מה שאנחנו מנסים לעשות ,מנסים אנשים רבים נוספים בכל הממלכה לעשות ,אך בינתיים איש לא הצליח". "כן" ,ענה קרלו בקוצר רוח" ,אך מהו דבר זה שאתם מנסים לעשותו?". "בוא ואסביר לך בזמן הסעודה ,כי האוויר כאן דחוס וחם וכבר עמלנו די ליום אחד", ענה סילביו ,ויחד עם שותפיו כיבה את כל הלהבות שדלקו תחת קדרות הענק וטרק את דלת המרתף הכבדה .כאשר הסבו לשולחן האוכל ,שצלחות מרק מהביל ולחם טרי הונחו עליו בקפידה ,כבר המתינו להם אמו של קרלו, מריה ,ואחיה ,הפילוסוף-החוקר מרקו. "נו ,אבא ,הבטחת שתסביר לי מה אתם מנסים לעשות שם במרתף" ,אמר קרלו בחוסר סבלנות. "אנחנו מנסים ליצור את 'אבן החכמים', בני ,אבן שעשויה כולה זהב טהור" ,ענה סילביו ,כשאדי המרק הריחניים שעטפו את פניו נראו המשך ישיר לאדים שעלו שעה קלה קודם לכן מקדרות הנחושת שבמרתף. "אבל מאיפה תשיגו זהב רב כל כך כדי ליצור את אותה אבן?" ,היקשה קרלו" ,איזה גודל יהיה לאותה אבן?". "כל החכמה היא ליצור זהב ממשהו אחר", ענה סילביו" .אנחנו מנסים ליצור זהב מעופרת ומכספית". "מה ,זה בכלל אפשרי?" ,התפלא קרלו. "לו היה הדבר אפשרי היינו אנשים עשירים מאוד" ,ענה אחד השותפים בחיוך מהורהר, "אבל בינתיים איש עוד לא גילה את הסוד, ואנחנו ממשיכים לחפש". "למה הזהב כל כך יקר ,למה כולם רוצים ליצור זהב?" ,שאל קרלו. זה היה בדיוק המקום שבו הרגישה מריה שגם היא יכולה להיות מעורבת בדיון והזדרזה לענות" :הזהב הוא מתכת אצילה ,כלומר הוא אינו נוטה להתערבב או להתחבר למתכות או לחומרים אחרים .הוא יישאר תמיד טהור ויהיה לו תמיד ברק מיוחד ,זוהר אופייני הגורם לכך שמשתמשים בו לקישוט ולעיטור חפצים קדושים ופרטי לבוש מיוחדים .בנוסף לכך ,הוא רך מאוד ונוח לעיבוד וניתן לעצב אותו בדיוק כפי שרוצים"" .לא יכולתי לתאר זאת טוב ממך" ,החמיא סילביו לאשתו והביט בה בהתפעלות ובגאווה" ,ובגלל התכונות המיוחדות הללו ,שאמך כה היטיבה לתאר ,הפך הזהב לחומר מבוקש ויקר ערך ,ומי שמחזיק בכמות נכבדה של החומר הנאצל הזה ,לא חסר לו מאומה". בנקודה זו לא יכול היה החוקר-הפילוסוף מרקו להמשיך ולהקשיב למה שנחשב בעיניו לדברי הבל ,והוא פנה ישירות לנער קרלו ופתח בהרצאה" :כבר דורות על דורות מנסים בני האדם ,ברוב טיפשותם ,לחפש את אושרם בדרך לא נכונה ,על-ידי ניסיון להתעשר באופן חומרי .אנשים אינם מבינים שעושר חומרי, כשלעצמו ,חסר משמעות .אם לא עושים בו שימוש נכון ,הוא אינו מביא תועלת לאיש. האם אנשים שיש להם אמצעים כלכליים רבים, מרבים יותר לחייך? האם הם רגועים יותר, שלווים ושלמים יותר עם עצמם? האם הם מגשימים באופן מלא יותר את ייעודם? בוודאי שאין כך הדבר ,אלא אם הם ,כמו גם אלו שאין להם אמצעים כלכליים רבים ,עוברים תהליך של שינוי .כל מהות קיומו של האדם, בהיותו חלק מן הטבע ,היא לעבור תהליך של שינוי ,של אבולוציה ,כדי להרחיב את רמת הכרתו .אביך ,ועוד רבים אחרים המכנים את עצמם אלכימאים ,מנסים להפוך מתכות לזהב, במקום להפוך את עצמם למה שאפלטון כינה 'אדם של זהב' .הם מחפשים את אושרם במקום הלא נכון". "למה אתה מתכוון?" ,שאל קרלו בחוסר הבנה. "אני מתכוון לכך שאלכימיה אמיתית איננה מדע העוסק במציאת 'אבן החכמים' ,אלא תהליך העוסק במציאת החכמה שבאדם. אנשים אינם מבינים שכדי להיות מאושרים ,הם אינם צריכים לשנות דבר מלבד את עצמם .הם מתעלמים מהעובדה שרק תהליך ארוך וסבלני של חקירה פנימית יעזור להם להבין מהו הייעוד שלהם ולהבחין בכלים שהם קיבלו כדי להגשים את הייעוד הזה באופן הנכון ביותר .הם אינם תופסים שרק איחוד מלא בינם לבין ייעודם ייתן משמעות אמיתית לחייהם ויגרום להם להיות מאושרים באמת .כל זמן שהם לא יגשימו את ייעודם, הם יחפשו להיות במקום אחר מהמקום שבו הם נמצאים ,באי שקט תמידי ובמרדף נצחי אחר אמצעים חיצוניים שיגרמו להם להיות מאושרים". "למה התכוונת כשאמרת שצריך להפוך להיות 'אדם של זהב'?" ,שאל קרלו. "'אדם של זהב' ,כפי שהגדיר זאת אפלטון, הוא אדם בדרגת הכרה גבוהה ורחבה כל כך, עד שהוא נמצא באושר תמידי .הוא רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהיקום ,על כל מה שקיים בו' .אדם זהב' מבין כיצד פועלים חוקי הטבע ופועל על פיהם בזרימה מלאה. הוא יודע בכל מצב מהו הדבר שנכון לעשותו, והוא כה יציב בהווייתו ,עד כי שום אירוע אינו יכול להזיז אותו מהאיזון המושלם שהוא נמצא בו .הוא אציל כפי שהזהב החומרי הוא מתכת אצילה .הוא אינו נתון להשפעתם של אחרים, כפי שהזהב אינו נוטה להתערבב או להשתנות בהשפעת החומרים האחרים' .אדם של זהב' זוהר ומקרין באופן תמידי על סביבתו ,כמו הזהב החומרי ,והוא עטוף בהילה של קדושה. 'אדם של זהב' הוא אדם נדיר ביותר ,ומגיע להיות כזה לאחר תהליך ארוך מאין כמוהו ,של אלכימיה אמיתית .את מה שהאלכימאים של היום מנסים לעשות עם מתכות' ,אדם זהב' עושה עם מרכיבים שונים של הווייתו ,עד שהוא מצליח לזקק אותה לנפש אצילה ונעלה. 15 11 14 זוהי מלחמה ארוכה למיגור כל החולשות והמגרעות האנושיות ,וחיזוק כל המעלות הנאצלות .זהו מאמץ מתמשך להיות אנושי .זו אינה עבודה הניתנת לסיום בפרק חיים אחד או בגלגול אחד ,אבל בכל גלגול של חיים אפשר לשאוף ולהתקרב לרמה זו יותר ויותר". "אם כך ,הרי שלא ניתן להגיע לאושר אמיתי עד שלא מגיעים, אחרי גלגולים רבים ,לרמת הכרה כזו!" ,היקשה קרלו. "אולי לא לאושר מוחלט ,אבל גם לפני שמגיעים לרמה זו אפשר להיות מאושרים מעצם התהליך ,משום שאמרנו שהאושר הוא להגשים את הייעוד .כל עוד לא הגענו לסופה של הדרך ,הייעוד הוא להיות בדרך ,להיות בכל יום אנושי יותר מאתמול .העיקר הוא להיות בתהליך מתמיד של שינוי בכיוון הנכון ,בתהליך של אלכימיה פנימית". סילביו ושותפיו סיימו את ארוחתם והחלו לגלות סימנים של קוצר רוח כלפי הרצאתו המלומדת של מרקו" .יש לנו עבודה רבה מחר ומוטב שנלך לנוח" ,אמרו ונפרדו משאר המסובים. "אנשים אינם אוהבים שמטילים ספק במשמעות מעשיהם ומותחים עליהם ביקורת", הסביר מרקו לנער" .האמת אף פעם לא נעימה לאוזניהם של אנשים .אבל אתה עדיין צעיר ופתוח לשמוע ,וכל החיים לפניך". "כן" ,אמר קרלו" ,אבל גם אני אינני מבין מה בדיוק נכון לעשות וכיצד .הדברים שאתה אומר כלליים מאוד ואינם ברורים". "אסביר לך בפירוט ,נערי" ,השיב מרקו בסבלנות השמורה למורים המזהים תלמיד אמיתי" .התהליך האלכימי של הרחבת רמת ההכרה מצריך שלבים שונים של עבודה עם מרכיבי האישיות השונים ,כדי לעבור תהליך של זיקוק הנפש .תהליך זה אינו שונה במהותו ממה שהאלכימאים מנסים לעשות עם המתכות ,והוא כולל שלושה שלבים :טיהור, טרנספורמציה (שינוי צורה) וטרנסמוטציה (שינוי מהות). "אסביר לך תחילה על שלב הטיהור :כאשר האלכימאים רוצים להשיג מתכות ,כמו עופרת ונחושת ,קודם כול עליהם להפריד אותן מהמחצבים שמהם הם כורים את המתכות ,ולסנן את החומר הגולמי ,עד שיהיו בידיהם מתכות טהורות. לפני שמתחילים לעבוד עם חומר מסוים ,צריך להגיע למצב שהחומר טהור .למה הדבר דומה בתהליך האלכימי הפנימי של האדם? להפרדה דומה זה ולסינון שעושה תלמיד, הנמצא בדרך של חיפוש אחר החכמה .זו הבחנה בין מה שמסייע לאדם להיות אנושי לבין מה שמפריע לו או חוסם אותו בדרכו זו .הוא מבקש להשיל מעליו את כל האבק המזוהם שדבק בו ,האבק של התשוקות הגסות ,של הדיבור הגס ,של המחשבות הגסות והשליליות ,של הרגשות השליליים ,של האלימות המילולית והפיזית ,של הלבוש הלא נקי ,של חוסר ההיגיינה .הוא מנסה להפריד את עצמו ,עד כמה שניתן ,מסביבה המעוררת בו את כל הדברים הגסים הללו ,ומנסה לחבר את עצמו לסביבה המעודדת את ההיגיינה המחשבתית, הרגשית ,האנרגטית והפיזית שלה הוא זקוק כדי ליצור את התשתית הנכונה לשינוי .ככל שהתלמיד נמצא בתחילתה של הדרך ,כך הוא נתון יותר להשפעת הסביבה עליו ,ולכן עליו לבחור סביבה שתשפיע עליו בכיוון שאליו הוא חותר .אל תדאג ,נערי ,אין זה אומר שאדם צריך להתנתק מסביבתו רק משום שהיא איננה טהורה דיה ,אלא עליו לסדר את חייו וסביבתו כך שאלה יגבירו את נוכחות הטוהר וימזערו, עד כמה שניתן ,את המרכיבים המזהמים את נשמתו .את זאת הוא עושה על-ידי יצירת הרגלים נכונים של ניקיון והיגיינה בכל הרמות שהזכרתי". "זה נשמע כאילו התלמיד האלכימאי עסוק כל הזמן בענייני טיהור והיגיינה ,ואין לו זמן לשום דבר אחר" ,נשמע קרלו מוטרד. "ייתכן מאוד שבתחילת תהליך האלכימיה הפנימית התלמיד זקוק למידה רבה יותר של תשומת לב וזמן לתהליך טיהור ,שהוא שלב בלתי נמנע" ,הסביר מרקו" ,אך ככל שאדם מבסס לעצמו הרגלים נכונים ,כך הוא צריך להקדיש פחות ופחות מאמץ לכך ,והטיהור הופך לו טבעי .האם אתה מרגיש מאמץ מיוחד כשאתה נוטל את ידיך לפני כל ארוחה ומצחצח את שיניך בכל בוקר וערב? האם זהו מאמץ מיוחד לנגב את הבוץ מנעליך לפני כניסתך לביתך ,או להסיר כתם שדבק בבגדיך? אלו הם הרגלים שהפכו עבורך טבעיים ,ואינך מקדיש להם תשומת לב מיוחדת .אך מהתלמיד האלכימאי נדרשת רמה גבוהה יותר מאשר טיהור וניקיון יום-יומי שאליהם התרגלנו. זה דורש מאמץ גדול יותר והכרה רחבה יותר. הכוונה איננה רק לניקיון והיגיינה פיזיים, שהרי בחוסר הטיהור הפיזי קל הרבה יותר להבחין וקל הרבה יותר לטפל .כאשר מדובר במחשבות לא טהורות או ברגשות לא טהורים, הרי שכאן לא רק שקשה יותר להבחין בהם, אלא גם שכאשר מבחינים בהם ,קשה מאוד לשלוט בהם ולהיפרד מהם .האגו האנושי מלא בתשוקות חזקות ביותר הדבוקות לנפש בעצמה רבה במיוחד .כדי לבצע תהליך טיהור שלם ,התלמיד האלכימאי נדרש לתשומת לב מתמדת ,להתבוננות פנימית כנה ולנכונות לוותר על הרגלים ודעות שהוא קשור אליהם. זהו בעיקרו תהליך הטיהור. "השלב הבא הוא שלב הטרנספורמציה, של שינוי הצורה .בעבודה עם המתכות מנסים האלכימאים ,לאחר שהשיגו מתכות טהורות, לשנות את צורתן כך שאפשר יהיה לעבוד איתן ולעבד אותן .למשל ,התכתן של המתכות גורמת להן להפוך ממצב של אבקה מוצקה למצב של עיסה חצי נוזלית .כך יכולים האלכימאים לגרום לחומרים הללו לשנות את המבנה שלהם ולאפשר להם ,בשלב מאוחר יותר ,להתמזג עם חומרים אחרים .התלמיד האלכימאי ירצה לגרום לאישיותו לשנות את צורתה ,כך שיוכל לעבוד עם מרכיביה השונים ולהתאימם, על-מנת שיהוו כלים נכונים ומתאימים יותר להגשמת ייעודו". "אבל איך אפשר לשנות את האישיות שלנו?" ,התפלא קרלו" .זה דבר שנולדים איתו ,לא?" "בוודאי שנולדנו עם אישיות מסוימת ועם פוטנציאל מסוים" ,הסכים מרקו" ,אולם אנו רחוקים מאוד ממיצוי הפוטנציאל הזה וממימוש יעיל של כל המעלות שאישיותנו ניחנה בהן .אתן לך דוגמה :אם רוצים לבנות גרזן כדי לחטוב עצים ,ניתן ליצור מפיסת מתכת ומפיסת עץ גרזן יעיל ,חד ,חזק ,נוח להחזקה ,עמיד בפני שחיקה ואסתטי .אבל מאותן שתי פיסות חומר אפשר גם ליצור גרזן קהה ,שביר ,כבד ,לא נוח להחזקה ,מחליד, נרקב בקלות ומכוער בצורתו .גם אישיותנו ניחנה במעלות ובמגרעות ,ואם נדע לעבוד איתן נכון ,נוכל להגשים את כל מטרותינו. אם לא נדע לשייף ולעבד את החומר הגולמי של אישיותנו ,היא תהיה שבר כלי .כדי שיהיה אפשר לגרום לשינוי אמיתי באישיותנו ,שזהו השלב השלישי ,שעליו אדבר מאוחר יותר ,אנו חייבים לשנות את כל אותם דברים שנפשנו קשורה אליהם ,ומפריעים לה להשתנות .אני מדבר על כל ההרגלים היום-יומיים ,על הדעות שהתגבשו להן במשך השנים ,על כל הפעולות שאנו ממשיכים לקיים מתוך נוחיות ושאיפה להנאה ,או סתם משום שמעולם לא נתנו את דעתנו על נחיצותן .אם ברצונו של התלמיד האלכימאי להשתנות באמת ,עליו לשנות את כל אותם הרגלים ואורחות חיים הקושרים אותו אל מה שהוא ,ואינם מאפשרים לו להתקדם באמת אל מה שהוא רוצה להיות .כדי לאפשר לצורה חדשה להיוולד ,צריך קודם כול לאפשר לצורה הישנה למות .אם רוצים להשיג מהות נכונה, חייבים קודם כול להשיג את הצורה הנכונה, שהיא כלי הקיבול של המהות .המהות איננה 16 יכולה להיכנס לתוך מיכל שאינו מתאים לה. הביטוי 'נפש בריאה בגוף בריא' הוא דוגמה לכך .איזון במישור הקיום הבסיסי מאפשר ליצור איזון במישור הגבוה יותר של ההוויה". "מרקו ,אתה מכביד על הנער" ,התערבה מריה" ,הוא עבר יום קשה וארוך". "לא ,אמא" ,הזדרז קרלו להגיב" ,זה דווקא חשוב לי לשמוע ,זה עונה על הרבה שאלות שמטרידות אותי ומחדד בי דברים שהרגשתי בעצמי .תמשיך בבקשה ,מרקו". "פעמים רבות אנשים נופלים ברשת האשליה שאם הם עשו שינוי חיצוני מסוים, אז הם השתנו .השינוי של הצורה הוא שלב הכרחי ,והוא יכול להזמין שינוי אמיתי ,אך הוא בוודאי איננו מספיק .כדי להשתנות באמת ,על התלמיד האלכימאי לעבור את שלב הטרנסמוטציה – שינוי המהות .עליו לעבור תהליך של הזדהות מלאה עם המהות שאליה הוא שואף .השינוי בהרגלים ובאורחות החיים יוצר את התנאים הנכונים לשינוי המהותי ,אך ללא ההזדהות עם הדרך – השינוי הוא זמני. החיים מזמנים אתגרים קשים ,ומה שנותן לתלמיד את הכוח להתמודד איתם זו ההזדהות המלאה עם הדרך ,שבלעדיה התהליך כולו יכול לקרוס". "כאשר מערבבים שתי מתכות הנמצאות במצב נוזלי ,הן מתמזגות והופכות להיות חומר מתכתי חדש ,שונה בתכונותיו משני החומרים שהרכיבו אותו .כך גם התלמיד, המתמזג עם הדרך שבה הוא הולך והופך להיות הדרך עצמה .הוא כבר איננו האדם שהחל את התהליך ,ולא רק בגלל השינויים החיצוניים הניכרים בו ,באופן לבושו ,בדיבורו ,בנימוסיו ובהרגליו .הוא אדם אחר משום שבלבו פנימה זוהר אותו אור בוהק הקורן ממנו כלפי חוץ. הוא אדם אחר משום שהצליח ,בתהליך ארוך ומייגע ,לאחד בין שאיפותיו הנעלות לבין הוויתור". "אתה יכול להסביר לי את ההבדל בין הצורה למהות ,או לתת לי דוגמה?" ,ביקש קרלו. "כן ,בוודאי .אם נתבונן בכהן הניגש לערוך טקס ,נראה שיש לו לבוש מיוחד, הליכה שקטה ,ריכוז ודיוק בכל תנועותיו. אדם אחר ,שאינו כהן ,יכול לחקות את הכהן בכל פעולותיו וצורת לבושו ,אך הוא אינו כהן. הכרתו לא התרחבה עדיין לרמת הכרתו של הכהן ,והסממנים החיצוניים שהוא עוטה אינם משנים את מהותו .אך אם יחזור על הפעולות מדי יום ביומו ויפתח הזדהות מלאה עם המשמעות שלהן ,עד שיהפכו טבעיות עבורו, הוא יתחיל להשתנות במהותו ולהפוך בהדרגה לכהן". "אני חושב שאני מתחיל להבין ",אמר קרלו במבט מהורהר" .אם כן ,מהם הצעדים הראשונים שאדם שהחליט לעבור תהליך אלכימי אמיתי ולהשתנות צריך לעשות?". "בדיוק כפי שאדם המעוניין ללמוד לנגן על כלי נגינה יחפש מורה לנגינה ,ואדם המעוניין ללמוד נגרות יחפש נגר טוב כדי ללמוד ממנו את המלאכה ,כך בדרך החיפוש אחר החכמה. יש למצוא קודם כול מורה .המורה צריך להיות אדם הנמצא כבר בדרך ,בשלב מתקדם יותר, ויכול להצביע עבור התלמיד על הכיוון ועל המכשולים והאתגרים הנמצאים בדרך .המורה איננו יכול לעבור את התהליך האלכימי במקום התלמיד .אם אתה חפץ להיות אלכימאי אמיתי, קרלו ,עליך למצוא קודם כול מורה". "אני חושב שכבר מצאתי ",חייך קרלו, "האם תהיה מוכן לקבל אותי בתור תלמיד שלך?". "ובכן ,מרקו ,השגת את מבוקשך" ,נאנחה מריה" ,עכשיו אתה מרוצה?". "אני שמח שניתנת לי ההזדמנות לעבוד עם נער סקרן ופתוח כמו קרלו ,הבוחר לעשות תהליך של אלכימיה אמיתית ולא של אלכימיה מדומה ,ואני מקווה להיות ראוי לאמון שהוא נותן בי" ,אמר מרקו .הוא קם מכיסאו ,נפרד מקרלו ומריה ,ויצא לדרכו כשהוא מלווה בתחושת סיפוק גדולה ,על כך שגם הוא עשה עוד צעד קטן כדי להגשים את ייעודו. המאמר פורסם לראשונה בגליון מס' 28של כתב העת אקרופוליס ,יוני 2006 סדנה" :מחלום למציאות" כלים פרקטיים להגשמת חלומותינו השינוי הוא חוק טבע והדבר היחיד הקבוע בחיים .רבים מאתנו מפחדים משינויים .הייתכן שהם השער לשלב הבא שלנו? האם נוכל להשתמש בשינוי ככלי למימוש החלומות שעדיין לא הגשמנו? בסדנה נעסוק בחלומות ובשינויים ונקבל כלים מעשיים לפיתוח יכולות כמו התמדה ,התלהבות ומיקוד באמצעות תרגילים המשלבים אמנות ופילוסופיה. בתכנית: תפיסת ה"שינוי" בתרבויות השונות. המוח -ידיד או אויב? הרצון ככוח מניע ,כיצד נפתח ונחזק אותו. אדם בעקבות ייעודו -טכניקות וכלים להגשמת חלומותינו. את הסדנה תעביר סבין לייטנר -מנהלת המכון הבין-לאומי לאמנות של "אקרופוליס החדשה" ,מרצה ומנחת סדנאות בתחומי האמנות ,הפילוסופיה וההתפתחות הרוחנית. הסדנה תועבר באנגלית עם תרגום סימולטני לעברית. יום שישי | 10:00-16:00 | 27.6.14 (כולל ארוחת צהריים) אקרופוליס החדשה סניף ת"א ,רח' ריב"ל 5קומה ג' מחיר 10% ₪ 250 :הנחה לנרשמים עד תאריך 17.6.14 טלפון להרשמה 03-5104426 :מספר המקומות מוגבל פילוסו פ י ה כ ד ר ך ח ים י קורס מ ב ו א .1דע את עצמך רמות ההכרה הקיימות באדם ,על פי מורשת המזרח והמערב .מה זמני ומה נצחי בתוכנו? .2קארמה יוגה – המעשה הנכון הדרך להשגת החופש לפי ה"בהגוודגיטה" – ספר החוכמה של הודו העתיקה וסיפורו המופלא של ארג'ונה הלוחם .גלגולי נשמות, דהרמה ,קארמה ,הצורך לזהות את המעשה הנכון והדרך להגשמתו. .3בודהא והדרך לשחרור עצמי ה"דהאמאפאדה" -תורתו של בודהא והאפשרות המעשית להבחין בין מציאות לאשליה ,ולהשתחרר מהסבל. .4לשמוע את "קול הדממה" "קול הדממה" – ההוראות לצועדים בדרך על פי הבודהיזם הטיבטי. כיצד להתכונן למסע רוחני ולהתגבר על המכשולים הניצבים בדרך. .5כלים לחיים – היום כמו בעולם העתיק המושג "סדר" על פי כתביו של קונפוציוס. הערך העליון וה"מעלה” ,כאמצעים להשגת האושר על פי אריסטו. "מעאת" – מושג ה"צדק" ממצרים העתיקה, כיצד לממש את הפוטנציאל ולהשפיע על העולם. .6האמן ,המאוהב והפילוסוף – מי אתה ? שלוש הדרכים להתפתחות על פי פלוטינוס והתנועה הכפולה של הנשמה. מושג האחריות האינדיבידואלית בפילוסופיה של הסטואיקנים. .7האור בקצה המערה היציאה מחושך לאור ומבערות לחכמה ,על-פי מיתוס המערה של אפלטון .מיהו פילוסוף, מיהו פוליטיקאי? מה תפקידם כיום? לימוד וחוויה המעניקים כלים מעשיים לחיים. אנו מזמינים אותך לעשות צעד במסע מרתק לשינוי פנימי וחברתי העובר דרך תרבויות עתיקות וחוקר את מטרת היקום ,תפקידו של האדם ואת חוקי הטבע הפועלים בעולם. .8צדק חברתי הפוליטיקה כמדע העוסק בביטוי האתיקה בחברה .תפיסת הצדק והחינוך של אפלטון והמחלוקת בינו לבין אריסטו. מורשתו של פיתגורס -בית הספר האחרון למסתורין במערב. .9צורות ממשל שונות מהמלך – כהן ועד לאנרכיה ,הצורות השונות לארגון המדינה והחברה המסורתית מול החברה המודרנית .לידתה של הדמוקרטיה ביוון העתיקה ומאפייניה הפילוסופיים. .10הדרך למסתורין התפקידים המסורתיים בחברות עתיקות - ילדות ,בגרות וזקנה. הדרך למסתורין :חניכות שבטית ,מיסטית ומאגית. המסתורין כתהליך חינוך שלם. .11כשמיתולוגיה והיסטוריה נפגשות ההיסטוריה כזיכרון העבר והמיתולוגיה ככלי המעניק לה משמעות וכיוון. .12הסוד של הסמלים הסמלים מאפשרים את הקשר לרעיונות מופשטים .דוגמא :עץ החיים בקבלה ,הנו עץ של סמלים המבטאים רמות שונות באדם וביקום .באמצעותו ניתן ללמוד על תהליך הבריאה של האדם והעולם. .13גלגל החיים היוגות ההודיות ,המעבר לעידן הדלי ,האם הוא יוביל לרנסאנס רוחני? מה ניתן לצפות מה"עידן החדש" ,ומה הוא לא יהיה. .14ניצוץ התודעה באדם מהו האדם באמת – המיתוס של פרומתאוס ומשמעותו .מהו העתיד האנושי? .15סיכום -איפה אנו ולאן ממשיכים? סיכום הרעיונות המרכזיים והצצה אל לימודי ההמשך ,המציעים את הצעד הבא לשינוי. במהלך הקורס יתקיים מפגש של שיחות אישיות עם המשתתפים וסמינר תרגילים חוויתי. הרצאות היכרות בכניסה חופשית ותאריכי פתיחת קורסים באתר: www.newacropolis.org.il 21 20 עוף החול יסמין גליק, מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בגבעתים משחר ימי האנושות ,חיפש האדם את סוד נעורי הנצח .רבים הם הסיפורים המיתולוגיים המתארים את החיפוש אחר נצחיות זו ,את נדירות הסוד ומסתוריותו ,את מציאתו על-ידי יחידי סגולה כמו גם את אובדנו .מעץ החיים בגן עדן ,דרך סיפורם של גיבורים שקיבלו מן האלים את מתת האלמוות ועד למסעות אחר גביעים קדושים וקסמים מרפאים .יופיים של מיתוסים אלו ,הינו בכך שהם נוגעים בפן מסויים של אמת ,מספרים לנו על דבר מהותי, אשר חוזר ומופיע פעם אחר פעם לאורך השנים והדורות ונשאר תמיד בר-תוקף. ביטוי לכמיהה לנעורים נצחיים בימינו, נוכל למצוא באמירה הפופולרית ״העולם שייך לצעירים״ ולראות בה רמז לתפיסה שהשתרשה עמוק בתודעה התרבותית שלנו ומשפיעה עלינו באופן יום-יומי. מה עומד מאחורי אמירה זו ,מיהם בעצם אותם צעירים ומהו יחסם לעולם בו הם שולטים? מסתבר שתפיסה זו מקורה בארצות הברית של שנות החמישים והשישים במאה הקודמת, תקופת ה״בייבי-בום״ בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה ,בה כמות הצעירים הייתה בולטת ותרבות ילדי הפרחים שגשגה .מה שהחל כניסיון תמים של הצעירים להוביל לשינוי ולמהפכה תפיסתית וחברתית ,זוהה עד מהרה על ידי כוחות השוק הכלכליים ,שראו בצעירים פוטנציאל צרכני גדול שניתן ואף רצוי לנצל .מסעות פרסום אינטנסיביים החלו לעודד את קיומה של ״תרבות צעירה״ בכל מחיר ,כשהם מצמיחים תפיסה שמקיפה אותנו עד היום וממשיכה לגבות מחיר כבד .פניהם של צעירים חייכנים וחסרי דאגות מופיעים בכל פרסומת ,בכל סדרה בטלויזיה ,בכל סרט ובכל כתבה .המסר שב וחוזר :אם אינך צעיר בשנים ובעיקר במראה החיצוני שלך, ״פג תוקפך!״ ,אתה חסר תועלת או חשיבות כלשהי לעולם .מכאן קצרה הדרך עד לשיווקם של מיני תמרוקים ,תרופות פלא ,ניתוחים פלסטיים ומתיחות קוסמטיות ,המבטיחים לנו את הנעורים המיוחלים גם לאחר הזדקנותנו הפיזית .וכך אימת ההזדקנות ,כמו גם האימה מפני המוות ,מנהלות אותנו ביד רמה .זוהי תפיסה חומרנית ,הרואה חשיבות רק במה שנתפס על ידי חושינו .אנו טועים לחשוב שהעיקר נמצא בקידוש התדמית החיצונית של הדברים ,במרדף אחרי הצעירות החולפת של הגיל ,במירוץ חסר הסיכוי כנגד הזמן, שמובילים בסופו של דבר לייאוש ולהתמכרות לכל מה שיכול להקהות את חושינו ולאפשר בריחה זמנית מהמציאות האמיתית .נראה שיותר משהעולם שייך לצעירים ,כיום הצעירים והמבוגרים כאחד שייכים לאותו מעגל של עבודת אלילים חיצונית-חומרית. האם פחד ובריחה הם כל מה שיש לחיים להציע לנו בעניין זה? האם סוד הנצחיות הוא באמת מעבר להשגתנו? הפילוסופיה מפנה את מבטנו אל החיים, אל הטבע ואל חכמת הדורות ומציעה תפיסה אחרת ותשובות אחרות לשאלות מעין אלו. אם נתבונן בטבע למשל ,נגלה שהכל נע וחג באופן מחזורי .גאות ושפל רודפים זו את זה, אור היום גווע ומתחלף בחשכת הלילה ואז נולד שוב מחדש עם שחר ,עונות השנה באות זו אחרי זו ומאפשרות לחיים על פני האדמה להתחדש .האביב מפציע שנה אחר שנה וכל מה שנכחד למראית עין בחורף ,ניעור באחת ומופיע חדש ורענן ,מוכן לצמוח ולהבשיל בבוא העת .אמנם חיצונית ,דבר אינו חי לנצח – הכל בר חלוף ובן מוות ,אך מהותית ,זרימה זו של חיים ועיקרון זה של התחדשות מאפשרים לכל הדברים לצמוח ,להתפתח ולהגשים את מטרתם באופן מלא .גם האדם כפוף לאותה חוקיות של סדרי טבע בלתי מתפשרים ,ורק דבר אחד מייחד אותו משאר היצורים – עובדת היותו 23 22 בעל הכרה .ההכרה היא זו הטומנת בחובה את סוד הנעורים אליו הוא נכסף מאז גורש מגן העדן כדי ״לקנות דעת״ .היא היסוד המאפשר לו התמרה והתחדשות. ישנן דוגמאות שונות של סיפורים מיתולוגיים השופכים אור ומתארים מה מאפיין את תהליך ההתמרה של ההכרה ומה הוא דורש מהאדם החפץ בו .דוגמה אחת כזו מתייחסת לדמות החידתית והמסתורית המכונה ציפור הפניקס ,ציפור האש או ״עוף החול״ בשמה העברי .1הסיפור הקדום ביותר על הפניקס סופר ככל הנראה על ידי הרודוטוס במאה ה 8-לפני הספירה .2היא מתוארת כציפור מצרית ענקית בגודלה ונדירה במינה בעולם, שמופיעה אחת לחמש מאות או אלף שנים, עדינה באופייה ואינה טורפת דבר אלא ניזונה מטל ותבלינים ריחניים .במרבית הגרסאות שהופיעו בהמשך מתואר כיצד בחייה הבוגרים הציפור בונה לעצמה קן בראש עץ גבוה (לעיתים אלון ולעיתים עץ תמר) ,בו היא מטילה ביצה אחת או יותר ובערוב ימיה הקן כולו עולה באש המכלה את הציפור ואת צאצאיה .לאחר שלושה ימים מרגע השריפה, נולדת ציפור פניקס חדשה מן האפר ויוצאת אל מחזור של חיים חדשים .האש הייתה מאז ומתמיד קשורה מבחינה סמלית לאנרגיה שמשית ,זכרית-יאנגית ,קורנת ,מאירה ומשום כך זוהתה עם אלמנט ההכרה האנושית. להבות האש פונות תמיד לכיוון השמים ,אל הנעלה והרוחני .ההכרה האנושית מתבטאת כאור פנימי של מודעות ,למול החושך הפנימי שמסמל את הבערות ,הדחפים החייתיים המגיחים מן הלא מודע .מעל לכל אלו, התחייה מן המוות היא התכונה המרכזית שמיוחסת לעוף מיוחד זה ובה טמון סוד הנעורים הנצחיים המזומנים למי שאינם פוחדים ״למות״ ,כלומר אלו שמצליחים לוותר על צורות ישנות ,עוברים התמרה ומשתנים מן היסוד. התמרה היא מילה מעניינת בשפה העברית המכילה שילוב בין שני אלמנטים :הראשון הוא ההשתנות מלשון תמורה והשני ,ההתעלות לגבהים מלשון תמיר .התמרה היא למעשה היכולת שיש לכל אחד מאיתנו להוליד באופן מודע שינוי פנימי אמיתי ויציב ,במובן הזה נצחי .ניתן לדמיין זאת כעלייה בסולם רב שלבים המקשר בין ארץ לשמים – סולם פנימי שיש לכל אחד ואחת ומקשר בינינו לבין החכמה .כאשר אנו חותרים אל האמת ואל החכמה ,יש בנו את הרצון והכמיהה לטפס עליו מעלה ,מתוך ידיעה ,שכל שלב בסולם שנכבוש ישמש כעוד אבן בנייה שנוכל להניח בדרך למבנה של חיים מאושרים ובעלי משמעות .אך עלינו להכיר בכך שכדי לעשות זאת ,יהיה עלינו להיות מסוגלים לוותר על השלב הנוכחי עליו אנו עומדים - שהינו כל מה שמוכר לנו ונוח ,כל מה שסיפק אותנו עד עתה ,אך כמו מיתר לא מכוון בכלי נגינה ,כבר הפך רפוי מדי או מתוח מדי ולא משרת אותנו באמת ואפילו חוסם אותנו מלהתקדם .לוותר אינו דבר פשוט עבור רובנו ,האישיות שלנו איננה אוהבת שינויים ומפחדת מריקנות או חידושים שלא בהכרח ישרתו את הנוחות והחומרנות שהיא מעוניינת לשמר .על מנת שההכרה שלנו תתפתח ,עלינו לקבל שהשינוי שנדרש מאתנו ,מקורו בפן הגבוה (תמיר) שבתוכנו – שינוי שתפקידו למשוך אותנו מעלה. איך נוכל ליצור שינוי כזה? כמה עצות לדרך לעבוד עם החומרים שברשותנו .האישיות שלנו היא מכלול הכלים שניתנו לנו -המרכבה שנושאת אותנו לייעודנו .עלינו להכיר את הכלים הללו ,לפעול עמם ולהשתמש בהם בצורה נכונה .מה מעט אנו יודעים על עצמנו ועל הפוטנציאל הטמון בנו .הדרך היחידה להרחיב ידע זה היא לחקור מי אנחנו כשאלה מהותית ,פנימית, המבקשת להתבונן במה שקיים בנו מעבר להגדרות וקליפות חיצוניות כמו גזע ,מין ,אמונה ,סטטוס מקצועי או חברתי וכדומה. לפתח את ההזדהות עם מי שאנו באמת .לפתח פתיחות המסתורין, כלפי ואמון להשתמש בדמיון ולחלום רחוק וגבוה ככל שנוכל. ההזדהות עם היבטים גבוהים בתוכנו ,כמו ערכים אנושיים ,סנטימנטים עדינים ושאיפות רוחניות ,היא המצפן שלנו וגם הדלק למסע. לא לאפשר לעצמנו להיות עבדים של הבורות ,להתנגד פנימית לכל מה שגס בתוכנו ומייצג נפרדות ,להחליף את היסודות הנמוכים בגבוהים ,לחפש ולבטא אחווה אנושית וערבות ההדדית. לתרגל בכל יום עשייה שיש בה כיוון נכון ומשמעות .לוותר על היבטים טפלים כמו הרגלים ,תשוקות ונטיות שחוסמים את דרכנו ולהחליפם בדוגמה אישית של מעשים שנובעים מההכרה שלנו בנעלה ,בטוב ,ביפה ובצודק. לדעת שהמעלות קיימות בתוכנו תמיד .לרוב נמצא אותן דווקא מסתתרות מאחורי המגרעות שלנו הבולטות כל כך לעינינו ולעיני אחרים, אך כל מגרעה היא הבטחה מוצקה לקיומה של מעלה פוטנציאלית ,המבקשת להתממש בתוכנו באמצעות ההתמרה. לקבל בברכה את השינויים בחיינו" .לכל, זמן; ועת לכל-חפץ ,תחת השמים" 3ואין התפתחות רוחנית ללא השתנות וללא ויתור על שלב אחד למען השלב הבא. לזכור ש״מסע של אלף מיל מתחיל תמיד בצעד אחד״ -כל יום הוא הזדמנות חדשה לעלות על השביל ,לצאת למסע ,למות ולהיוולד מחדש כמו ציפור האש האגדית ,ולהיות בכל פעם מעט יותר מי שאנו באמת. 1מדרש בראשית רבה ,פרשה יט. 2Herodotus 2.73, Ovid Metamorphoses 15.385, Apollonius of Tyana 1.38, Claudian Phoenix 3קהלת ,פרק ג' ,פסוק א'. 25 24 לעוף על כנפי הדמיון... אחד הכלים המשמעותיים ביותר שיש לאדם להביא לשינוי ,להשפיע על חייו וסביבתו ולהפוך חלום למציאות – הדמיון! חודש יוני יוקדש כולו להכרות מעמיקה עם כוחו של הדמיון והאפשרות שלנו לעבוד אתו ,כאן ועכשיו. דמיון פורץ גבולות סדנה חד פעמית בהנחיית שחקן התיאטרון צחי גליק ,בנושא התגברות על הפחד. נתנסה בכלים תיאטרליים ,בדמיון וביצירתיות כדי ללמוד לפרוץ גבולות ולהעז להיות יותר מי שאנו חולמים להיות. 16.6.14יום ב' | 20:00מחיר ₪ 30 סניף גבעתים :רח' יצחק שדה ( 7פינת גולומב) לפרטים והזמנת מקומות03-5445115 : העתיד כבר כאן איך נוכל לכוון את העתיד לפי רצוננו? בהרצאה נפגוש את הכלים שיעזרו לנו לבנות את המציאות העתידית שלנו -ולהגיע מכאן למקום טוב יותר. 16.6.14יום ב' | 20:00מחיר₪ 30 : סניף קריות :שדרות גושן 83ק .מוצקין לפרטים והזמנת מקומות04-8402660 : כוחו של הדמיון שער אל הבלתי נראה מהו דמיון ומהי מציאות? האם יש הבדל בין דמיון לפנטזיה? על האפשרות לברוא את מציאות חיינו בעזרת כוח הדמיון. ,16.6.14יום ב' | 20:00 ,מחיר ₪ 30 סניף ירושלים :דרך בית לחם ( 46פינת יפתח) לפרטים והזמנת מקומות02-6221399 : הנסיך הקטן את המציאות האמתית ניתן לראות רק בעין הרוחנית. בסיפורו המופלא של סנט-אקזופרי ,הנסיך הקטן ,חבויים סודות עמוקים בנוגע ליחסים שבין רוח לחומר ,אהבה ,ותפקידו של האדם בעולם ,בואו לגלות אותם! 23.6.14יום ב' | 20:00מחיר ₪ 30 סניף ראשל"צ :רח' תרמ"ב 22 לפרטים והזמנת מקומות03-9561002 : הדמיון המרפא שלך הרצאה על סודות הדמיון האנושי ,הכוח ליצור ,לרפא ולשנות מציאות. 20.6.14יום ד' | 20:00מחיר₪ 30 : סניף כפר סבא :רח' ויצמן 89 לפרטים והזמנת מקומות09-7665799 : מחלום למציאות סדנה העוסקת בחלומות ובשינויים. נקבל כלים מעשיים לפיתוח התמדה, התלהבות ומיקוד באמצעות תרגילים המשלבים אמנות ופילוסופיה. 27.6.14יום ו' | 10:00-16:00 מחיר 10% ₪ 250הנחה בהרשמה עד תאריך 17/6 סניף ת"א :רח' ריב"ל 5ק .ג' טל' 03-5104426 :מספר המקומות מוגבל. שמחה דורית מאירוביץ' בחנו את עצמכם -האם אתם שמחים? להלן מספר שאלות :האם אתם צוחקים? האם אתם נמצאים במצב רוח טוב? האם אתם שרים לעצמכם? כאשר אנו שואלים את עצמנו בצורה ישירה אם אנו שמחים ,עלולה להיווצר תחושת מבוכה .חלק מאיתנו מרגישים שזו שאלה גדולה ,שאי אפשר לענות עליה בצורה חד משמעית ,חלק מאיתנו עלולים לחשוב שאין אנשים שמחים באמת ,ושזו שאיפה אוטופית ,וחלק אחר עשוי לחשוב ששמחה אינה צריכה כלל להיות יעד אליו יש לשאוף. משמעות המושג לא תמיד בהירה עבורנו, האם מדובר בצחוקים? עליזות? מצב רוח טוב? ואם אנחנו עליזים כל הזמן ,האם זה אומר שאנחנו שמחים? ואם אנחנו לא? מה זה אומר עלינו? כל אחד יכול להיזכר באירועים מחייו בהם הוא הרגיש שמח :הטיול האחרון ,התעודה שקיבלתי ,החיוך שהיה על פניו של אדם קרוב ,הפרס שזכיתי בו ,הארוחה הטעימה במיוחד .חווינו שמחה כאשר סוף סוף הצלחנו להגשים דברים להם חיכינו זמן ממושך .אבל רגעי חדווה אלו לא הצליחו להחזיק מעמד זמן רב ,הרגע חלף לו ביעף ,ונותרנו עם תחושה ריקה .תופעה זו יכולה להיות שכיחה עבורנו עד כדי כך ,שלעתים אנו עלולים לפתח אדישות כלפי הזמנים המיוחדים הללו. לתופעה זו ניתן הסבר כבר במסורות עתיקות .החוויות הללו הן בנות חלוף כיוון שהן תופעות זמניות מטבען ,ויכולות לגרום לשמחה שהיא זמנית .חלק ניכר מחיינו, למעשה ,מורכב מרגעים חולפים ,שכמעט בלתי אפשרי לאחוז בהם .שום דבר אינו נשאר לנצח ,הוא משתנה ומתחלף וכך גם 27 26 ההנאה ממנו .אם ניקח דוגמה פשוטה של אכילת ארוחה טובה ,היא טובה לאותו רגע אך לאחר מספר דקות כהרף עין שכחנו מהטעם .היינו רוצים להיאחז ברגעים הללו, שישארו איתנו לתמיד .אולם כפי שמציינת הפילוסופיה הבודהיסטית ,אין דבר שנשאר לנצח; התופעות הן זמניות ומתחלפות .לא נוכל לשמר את הרגעים הללו ,ובכל זאת כאשר נלקח מאיתנו הדבר הזמני אנו חווים סבל ,סבל ההיקשרות אל הדבר .אי אפשר לקבע את ההנאה מהארוחה .אם נאכל כל הזמן את אותה סעודה נסבול ,הן מכאבי בטן והן מכך שאיננו מצליחים לשחזר את ההנאה אותה חווינו בתחילה. אין הכוונה ,חלילה ,להימנע מכל הרגעים היפים הללו ,אבל האם לא היינו רוצים להיות שמחים באופן קבוע? שמחה כזו שלא תאבד עם הזמן ,שתמיד נוכל לחזור אליה ללא קשר לנסיבות החיים שלנו ,שנדע בבטחה שהיא קיימת ואינה בדייה. קיימת הצעה פילוסופית לחדווה הקבועה הזו .אם נבקש לקבע את השמחות הקשורות רק למה שנוכל לקבל בחיים ,יהיה זה מרדף ארוך שבו נצבור רגעים של עליות ומורדות, ולא נשיג מצב קבוע .הדבר הקבוע שאליו שואפים תלמידים ומורים רוחניים מזה מאות ואלפי שנים ,הוא מצב שאפשר לתאר כרוממות רוח ,שהיא חוויה עמוקה אך פשוטה, הנגרמת מאוסף של מצבים ופעולות אקטיביות .הדבר דומה לאוסף של פרחים יפים השזורים בזר אחד, ומצליחים למלא את הלב בחוויה הרמונית .זה היופי של ההתמזגות שלהם יחד, למען זר אחד ,הכולל את כולם יחד וכל אחד בנפרד. יכול להיות שמי שקורא את השורות הללו יחוש אכזבה ,כי כעת מתברר כי השגת השמחה כרוכה דומה הדבר במאמץ. להבדל בין ציפיה שהשמש תזרח עלינו ,לבין ההחלטה לבצע פעולות בהן אנחנו נקרין את אורה של השמש לנו ולסביבה שלנו .ההבדל נעוץ בגישה שלנו. האם אנו שואפים שהשמש תאיר רק עבורנו? אם לכך אנו שואפים ,נהפוך לאנשים הזקוקים להצלחות אישיות כל הזמן .אנו כבר יודעים כי החיים אינם רצופים הצלחות בלבד ,כי החיים הם מארג שלם של ניסיונות ,ולא תמיד נשיג את מה שאנו רוצים -ויתרה מכך ,כאשר נשיג זאת ,החוויה תהיה בת חלוף .לחילופין, כאשר אנו מעוניינים שיהיה טוב גם לאחרים, מטרה זו גורמת לרצון שלנו לא להיות אישי, אלא אנושי ,ולכלול עוד מרכיבים מסביב לנו .זו כבר שאיפה ערכית יותר ,וערך הינו מושג קבוע .הערך אינו בר חלוף ,הוא נשאר אצלנו בלב ,וככל שאנו עובדים להשיג אותו מדי יום ,הוא גדל ומעמיק בתוכנו .אז, באופן בלתי נמנע ,מתחילה ללבלב בתוכנו גם השמחה .שמחה קבועה ,המתבססת על הדברים הקבועים ,שאינם משתנים ,שהיו בעבר ,בהווה ובעתיד ,כיוון שמטרתם רחבה יותר מאשר מטרה ספיציפית ,הקשורה אלינו. גובהה של רוממות הרוח הוא כגובה השאיפות שלנו .לרצות עולם טוב יותר או קהילה אנושית טובה יותר ,היא שאיפה גבוהה ביותר .האם נעז לרצות בכך? מסתבר כי מדובר במטרה לטווח ארוך מאוד .כאן מסתמן אתגר נוסף ,כי אנו רגילים לעבוד עבור תוצאות שהן מיידיות. אולם השמחה האמיתית טמונה בטווח הארוך; היא קשורה בנתינה ,לעולם שזקוק לה מאוד .ממבט ראשון נראה שהעולם הוא מחוצה לנו ,אולם הוא קשור אלינו באופן אישי .ככל שאנחנו רואים את עצמנו חלק מהעולם ,ככל שאנו רואים בו את הבית שלנו, מטפחים ודואגים לו ,אנו בעצם מטפחים את עצמנו. זו גם אינה שאלה של אמצעים כספיים. ודאי שאין לנו את כל המשאבים שהעולם צריך ,אבל גם אם היו לנו משאבים רבים לתת לעולם ,לא בטוח שהעולם היה משתנה בצורה דרסטית כל כך .בעולם חסרים דברים אותם אי אפשר לקנות בכסף .חסרים בו הרמוניה, אחווה ,אהבה ,צדק ,ויותר מכל -חסרה בו תקווה. נדמה כאילו מספר האנשים הטובים והאכפתיים פוחת והולך ,והאידאלים החיוביים הולכים ונשכחים .צבירת כסף או רכישת מוצרים שונים מהווה ,לעתים קרובות ,כיסוי ליאוש .אולם ניתן להביא תקווה לאנשים הסובבים אותנו .הדרך להשפיע היא להתחיל לשנות את עצמנו ולגדל את המעלות הללו בתוכנו .הדבר דומה לגידולם של פרחים באדמה .האדמה הנמצאת בלב שלנו צריכה להיות אדמה טובה ופורייה; היא לא תוכל להיות כזו אם היא תכיל שאיפות אנוכיות ומגרעות .יש להפוך ולעדור את האדמה, לעקור ממנה את העשבים השוטים ,ולהשקות אותה במים טהורים ונקיים .אז יש סיכוי שזרעי התקווה שלנו ינבטו ויהפכו לפרחי מעלות של אחווה ,שלום ורעות .נכון ,זה כרוך במאמץ ,המאמץ לשנות את עצמנו ,לעקור מעצמנו את ההרגלים והמגרעות הישנים שאינם תקפים עוד ,ולטפח את הערכים .כך נהיה שמחים ,ומעבר לשמחה שהדבר יגרום לנו ,נוכל להשפיע על הסובבים אותנו ,כי נראה שאפשר להיות אופטימיים ,ושלא אבדה התקווה .רק שבמקום לחכות לתקווה שתופיע ותשפיע עלינו ,עלינו להביא אותה בעצמנו. הדרך שבה ניתן לגדל מעלות ,הינה דרך עתיקת יומין .בכל זמן ותקופה בעבר הרחוק היו בתי ספר שעסקו בכך :האקדמיה של אפלטון ,בית הספר של פיתגורס ,בתי הספר לחניכות במצרים .בבתי הספר הללו התלמיד היה מחויב לעבוד עבור עולם אידאלי .המורים שם עזרו לו לתקן את הטעויות שלו ,ולחפש בתוכו אחדות עם הרעיונות האוניברסליים. מוסדות אלו היוו נקודות של תקווה עבור העולם ,הם פעלו על מנת ליצור את הגשר אל הערכים הנשגבים המאחדים את כל היקום. המדד להצלחתם של התלמידים ,היה עד כמה הם שמחו לעשות זאת. כעת בחנו את עצמכם שוב ,האם אתם שמחים? להלן מספר שאלות שהפעם יהיו שונות ולא יעידו על תוצאות לטווח קצר .הן יכולות להעיד על שאיפתנו לתוצאות ארוכות טווח, על רצון שלנו ברגש קבוע בתוכנו. האם יש לכם צורך לשנות את העולם? האם אכפת לכם מהאנשים הסובבים אתכם? האם אתם פועלים לשנות את עצמכם לחיוב? האם אתם רוצים להיות אדם עם מעלות חיוביות? 29 "האמן ,החולם והלוחם גשר אל הבלתי נראה" מפגש פילוסופי מרתק עם פייר פאולין ,בעקבות צאתו לאור של ספרו החדש. פייר פאולין הוא פילוסוף ,צלם ,ומייסדה של אקרופוליס החדשה בישראל .בספר זה הוא מציע כי יתכן שהאמנות היא המפתח ליצירת אחדות והבנה של שותפות גורל בין אנשים. "האמן הוא זה שבעבודתו הופך את הבלתי נראה לנראה. הוא חושף את היופי ...היופי ,מאחר שהוא נגיש לכול, הוא הדרך הטבעית לאחד בין בני האדם". במהלך הערב תתקיים מכירה של הספר עם חתימתו של המחבר. האירוע יתקיים בסניפינו ברחבי הארץ: ,20:00 ,19.8.14סניף חיפה ,19:30 ,31.8.14סניף ירושלים ,20:00 ,4.11.14סניף ראשון לציון ,20:00 ,17.11.14סניף קריות ,20:00 ,11.1.15סניף תל אביב פילוסופיה ודת מה הקשר בין דת ופילוסופיה ומה ההבדלים ביניהן? האם ניתן להגדיר את הפילוסופיה כפרקטיקה רוחנית? מה היחס של הפילוסופיה לאלוהים? פייר פאולין ,המנהל הלאומי של אקרופוליס החדשה בישראל קיימות הגדרות שונות למושגים "דת" ו"פילוסופיה" ,ומכיוון שמטרת מאמר זה איננה לערוך רשימה של אטימולוגיות שונות ,נתייחס כאן לדת ולפילוסופיה כשתי דרכים להבנה נכונה ורחבה יותר של המציאות ,ונתמקד בנתיב הגישה שהן מאפשרות לקדושה. במצרים העתיקה ,משמעות ההירוגליף העתיק "נטר" היא קדושה ,וכוונתו היא מתן משמעות לדבר מסוים ,לפעולה מסוימת .האדם הדתי ,בדומה לפילוסוף ,מחפש כיצד לתת משמעות נכונה למעשיו .אבל ,בעוד החיפוש אחר משמעות -ולכן אחר האמת -משותף לשתי הדרכים הללו ,אופן עיבוד האמת שונה. עבור הדת ,הכלי המאפשר גישה לקדושה הוא האמונה בחוק אלוהי הניתן על ידי סמכות עליונה (משה רבנו ,ישו או מוחמד בדתות מונותאיסטיות; אך גם ויאזה בהודו ,קוואצל- קוואטל אצל האצטקים ,אורפאוס ביוון וכדומה) .האמונה היא הנקודה ההתחלתית ההכרחית לתפיסה דתית ,אין להטיל בה ספק. הדת מתבססת על עקרון הציות לסמכות עליונה ,האדם הדתי מציית לדרישות של החוק הנגלה הזה. מנגד ,הפילוסופיה כאהבת החכמה מציעה דרך חיים וחוויה של שינוי עצמי יום-יומי ,על מנת לחיות בהתאמה לערכים ואבות טיפוס. האמונה יכולה להיות נוכחת ,אך במקרה זה, היא מופיעה כהשלכה של הפרקטיקה ולא בהכרח כנקודת מוצא .כל פילוסוף הוא באופן עקרוני חופשי בבחירת הערכים שהוא מחליט לאמץ ולכבד על ידי הפרקטיקה ,ולכן לכל אחד יש את דרך החיים הספציפית לו .הפילוסוף מציית לעקרון החופש. המיסטיקה הנוכחת בדת נמצאת גם בפילוסופיה ,לכל הפחות בפילוסופיה בסגנון הקלאסי המסורתי .יש לזכור שהפילוסופיה טרום אריסטו במערב ,לא נתפסה בזמנו כגישה אקסקלוסיבית אינטלקטואלית .המודלים העתיקים מהמזרח ומהמערב המתארים את המציאות ואת המישורים הקיימים באדם ובעולם היו כולם בעלי מכנה משותף ,שהתייחס למישור של המציאות אותו האינטלקט אינו מסוגל לקלוט מכיוון שמישור זה עדין מדי עבורו .הכוונה למישור הרוחני ,ה"נוס" של הפילוסופים היוונים ,ה"אטמה"" ,בודהי" ו"מנאס" של הודאנטה ההודית. מכיוון שחלק זה של המציאות נמצא מעבר לאינטלקט ,לא ניתן להסביר אותו על ידי הכלים המנטליים היום-יומיים .המילים והלוגיקה האנליטית אינם יכולים להוכיח אותו. (מהמילה היוונית "מיסטאה", המיסטיקן שקט) ,הוא זה המתבונן ללא מילים בנוכחותה של הרוח ,הוא זה שמכיר במציאות של הבלתי נראה .היכולת לקלוט את העדין ,הנסתר מהעין ,היכולת להרחיב את מגבלות ההכרה אינה שייכת לדת או לפילוסופיה ,אלא לאדם. דת ופילוסופיה הן שתי שיטות המעניקות כלים המאפשרים לאדם להגשים את החוויה המיסטית .הדת על-ידי האמונה ועקרון הסמכות ,והפילוסופיה על ידי מה שניתן לכנות כאלכימיה יום-יומית ועקרון החופש. הבה נעמוד על ההבדלים בין אמונה לאלכימיה .אמרה נושנה טוענת כי "לאמונה יש כוח המסוגל להזיז הרים" .האמונה בנוכחותו של הבלתי נראה מוסיפה לאדם המאמין אנרגיה ,כוח פנימי המאפשר לו בתנאים ספציפיים להרחיב את גבולות הכרתו ולקלוט מישור של המציאות הנשאר בלתי נראה לרוב האנשים. אך אין זו הדרך היחידה .הפילוסופיה הקלאסית מתבססת על שינוי בהכרה - טרנסמוטציה אלכימית -שהיא תוצאה של דרך חיים ,בה הפילוסוף מתאמץ לחיות בהתאמה לערכים האתיים בהם הוא בחר בצורה חופשית. זהו הסיפור של הקרב המפורסם של ארג'ונה מהספר ההודי "הבהגווד גיטה" ,בו הגיבור חייב להחליט האם הוא מזדהה עם הפאנדאוואס, חמשת האחים האצילים ,המסמלים את הערכים האתיים והרוחניים ,או עם הקוראוואס ,אלף ואחד האחים ,המסמלים את התשוקות האין- סופיות הקיימות בכל אדם .זהו הסיפור של גילגמש ואנקידו משומר ,ולמען האמת זהו הסיפור של הקרב האוניברסלי בין החומרי והרוחני הקיים בתוך כל אחד מאיתנו. בבחירתו בדרך חיים המבטאת על- ידי מעשים ערכים כגון סבלנות ,סובלנות, חמלה והתמדה ,יהפוך הפילוסוף את הידע האינטלקטואלי לגבי אותם ערכים לחווייתו, דבר החי בהכרתו ,ותודעה חדשה זו תאפשר לו לקלוט ולגעת במישור חדש של המציאות, שלפני כן לא היה בהישג ידו .לכן ,גם זו חוויה מיסטית. על מנת לבטא ערכים עליונים אלו, יאלץ הפילוסוף לשנות את הרגליו ולשלוט באינסטינקטים שלו .הוא יהפוך להיות אתנור (כד אלכימי) ,המקום בו מתרחש השינוי, הטרנסמוטציה. הפילוסוף הופך את הידע להכרה .הוא מציע דרך גם לאחרים להגיע אל המיסטיקה ,קליטת הבלתי נראה ,המתבססת על החופש והחוויה האישית של כל אחד .הוא הופך עצמו ,על- ידי דוגמה חיה ,לגשר בין האלוהות הבלתי נראית והבלתי ניתנת להשגה ,לבין התפיסה האינטלקטואלית והאנליטית המגבילה אותנו לקלוט רק חלק מהמציאות. המאפיין את האמונה הדתית הוא האדם המאמין ,היוצר יחס אישי ואינטימי עם האל שלו .הוא מתפלל אליו ומעלה קורבנות ,הוא עושה את הטוב על-ידי ציות לדבר האל, ובמידה והוא מסרב לכבד את דבריו הוא מזמין על עצמו את כעסו של האל .החיים המוסריים עבור האדם המאמין ,פירושם לציית לסמכות חיצונית .עבור הפילוסוף ,אלוהים איננו דמות אישית ,אשר יש לה יחסים ישירים עם האדם, הוא איננו שופט כל אחד מאיתנו באופן אישי. האל של הפילוסופים הוא קונספט מופשט אותו ניתן לקלוט רק על-ידי המאפיינים שלו .הוא סך כל העקרונות ,המעלות ,החוקים והערכים, כמו ה"דהרמה" (החוק) של ההודים או "מאעת" (הצדק) במצרים .כאשר האדם הופך להיות בעל אותם ערכים הוא מתקרב לאלוהות ,בכך שהוא הופך להיות דומה לה .כפי שאמר אפלטון בזמנו" :האדם הוא אל -אך הוא שכח זאת". התנהגותו המוסרית של הפילוסוף אינה נולדת מחובה חיצונית ,אלא כתוצאה של חוויה פנימית ,פרי של אבולוציה אינדיבידואלית מבחירה חופשית .הפולחן היחיד איתו אפשר לכבד את האלוהות הזו אינו תפילה, אלא התנהגות אתית בהתאמה לחוקי הטבע המתבטאת בכל אחד מהמעשים היום-יומיים שלנו. אסיים בציטוט של פילוסופית גדולה מן המאה ה ,19 -הלנה פטרובנה בלבצקי ,אשר כתבה" :אף אחד באנושות שלנו אינו יכול לתת לאדם אחר את האמת הטוטלית והסופית ,מכיוון שכל אחד חייב למצוא אותה בעצמו ובתוכו". בכך טמון ההבדל העיקרי בין דת ופילוסופיה .הדרך הפילוסופית היא דרך של מעטים ,מכיוון שעשיית המאמץ למצוא את האמת ולבטא אותה ,תמיד תהיה קשה יותר מאשר לעשות את מה שאומרים לנו לעשות. מאמר זה הינו חלק מקובץ המאמרים "שאלות מהחיים: מבט מעמיק על המציאות" ,בהוצאת אקרופוליס החדשה .הספר מתייחס לשאלות מהותיות הנוגעות לחייו של כל אדם -אהבה ,אושר ,יעוד ,חיים ומוות - ועושה זאת בהתבסס על חכמה עתיקה מתרבויות שונות. הספר ניתן לרכישה בסניפי אקרופוליס ברחבי הארץ. לימודי פיתוח קול היכולת לשיר טמונה בכל אדם. בואו לחוות את גילוי קולכם, והתחברו לעולם העשיר והמופלא של המוזיקה אבחון פסיכולוגי באמצעות כף היד בוא/י לגלות את הצפון בכפות ידיך מה מניע אותך ,מה חוסם אותך וכיצד תוכל/י לממש את הפוטנציאל הטמון בך ברובד האישי והנפשי ״וחותם יד כל אדם בו״ הנחה מיוחדת למגיעים דרך העיתון יסמין 0546-317884 מותנדבים נהנים הבפעולות בא תנדבות ק החרופוליס דשה לתיאום פגישה :גליה 052-3975982 מיילgalia.suk@gmail.com : הכוח לתת! הנתינה לאחר מאפשרת לנו להתפתח ולהשתנות -להשפיע ולשנות. מפגש חוויתי העוסק בקסם ובכוח שבפעולת ההתנדבות עבור המתנדב ,החברה ,הסביבה והעולם. העמקה והתבוננות במשמעויות הרבות הקיימות בהתנדבות. יום שישי | 10:00-14:00 | 11.7.14 אקרופוליס החדשה ,ריב"ל ,5קומה ג' תל אביב המפגש ללא תשלום – יש לתאם השתתפות מראש לפרטים נוספים והרשמה :טל 052-8011651 אקרופוליס החדשה הינה ארגון לפילוסופיה מעשית כדרך חיים ,אשר הוקם בשנת 1957בארגנטינה ופועל כיום בלמעלה מ 60-מדינות ברחבי העולם. בשנת 1986נפתח הסניף הישראלי הראשון ,על-ידי מר פייר פאולין .כיום לומדים באקרופוליס החדשה בארץ מאות אנשים הפועלים ותורמים לחברה ב8- מרכזים. אקרופוליס החדשה אינה שייכת לשום דת ,אינה מעורבת בפעילות פוליטית ,וכל אדם יכול לקחת חלק באופן חופשי בפעילויותיה .הפעילות שלנו מתקיימת בשלושה שלבים ,בהם אפשר להשתתף לפי העדפה והתאמה: שלב - 1כל מי שמוצא עניין בלימודים ,ובוחר ללמוד את הנושאים הנלמדים בקורסים ובהרצאות שלנו. שלב - 2מי שבוחר להיות חבר בארגון ,כדי לקחת חלק בפעילויות ולחיות ו ה הת נד בות , הת ר בות חיים. כדרך הפילוסופיה את שלב - 3מי שמבקש לא רק להיות פילוסוף, אלא להיות תלמיד .כלומר ,לעשות תהליך אישי של עבודת מורה-תלמיד כפי שהיה נהוג בבתי הספר העתיקים. עקרונות אקרופוליס החדשה .1קידום אידאל של אחווה בינלאומית המבוססת על כיבוד המעלות האנושיות, ללא הבדל של גזע ,מין ,תרבות ,דת, מעמד סוציאלי וכדומה. .2טיפוח אהבת החכמה דרך הלימוד ההשוואתי של הפילוסופיות ,הדתות, המדעים והאמנויות ,במטרה לקדם את הידע על האדם ,על חוקי הטבע ועל חוקי היקום. .3פיתוח הטוב ביותר שבפוטנציאל האנושי ,תוך קידום הגשמת האדם כפרט ושילובו בחברה ובטבע כגורם אקטיבי ומודע ,למען שיפור העולם. אנו מוצאים שהתשובות לשאלות המשמעותיות ביותר שכל אדם פוגש בתוך לבו ובמעמקי נשמתו ,הן אותן התשובות שמצאו מחפשי הדרך מאז ומעולם .המערביים והמזרחיים -כולם ביקשו להיות תלמידים של החיים .הדרך של תלמידי החיים היא אוניברסלית. החכמה האנושית שייכת לכולם. אנו מבטאים זאת הלכה למעשה באמצעות שלושה צירים :פילוסופיה ,תרבות והתנדבות. פילוסופיה תוכנית לימודים אחידה בכל סניפינו ברחבי העולם שמקורה בלימודים שהתקיימו בבתי ספר של חכמה בתקופות שונות בהיסטוריה. תרבות אנו יוצרים אמנות ועוסקים בה ככלי על מנת לגעת בלבותיהם של האנשים ,לעורר ולהזכיר לאדם מיהו ומה הוא יכול להיות. התנדבות קבוצת המתנדבים שלנו מקיימת פעילויות למען הסביבה והקהילה ,המתבססות על ערכי הנדיבות ,הסובלנות והאחווה .גם מי שאינו חבר באקרופוליס מוזמן להצטרף לפעילויות השונות. 1 7 0 0 - 5 0 4 - 6 0 4 www.newacropolis.org.il info@newacropolis.org.il סניפי אקרופוליס החדשה בישראל סניף אשדוד רח' דקר 26ב' טל’ 08-8506226 סניף גבעתיים רח' יצחק שדה 7פינת רח' גולומב טל’ 03-5445115 סניף חיפה שד' הנשיא ( 86מול מלון דן כרמל) טל’ 04-8381610 סניף ירושלים דרך בית לחם ,46פינת יפתח 2 טל’ 02-6221399 סניף כפר סבא רח' ויצמן 89 טל’ 09-7665799 סניף קריות שד' גושן ,83קריית מוצקין טל’ 04-8402660 סניף ראשון לציון רח' תרמ"ב ( 22בצמוד לתחנה המרכזית הישנה) טל’ 03-9561002 סניף תל אביב רח' ריב”ל 5 טל' 03-5104426 מקום-טוב השכרת כיתות לימוד מאובזרות ,חדרי ישיבות אולם כנסים ,אולם תיאטרון ,דוג'ו וקליניקה מקום-טוב בתל אביב ריב״ל ,5 www.makomtov.org.il info@makomtov.org.il 054-240-7222
© Copyright 2024