לא אבדה תקוותנו“
G גיליון מס׳ 232 דצמבר 2013 G G כסלו-טבת תשע ″ד ברית יוצאי בוכרה G ДЕКАБРЬ G № 232 G )ע״ר( בהיותה גוף וולונטרי ,אפוליטי ,אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון ,למעט דבר הברית בעברית נוסדה ב1972 - ב י ט א ו ן מ ס פ ר ,1 1 4 ד צ מ ב ר 2 0 1 3 ”לא אבדה תקוותנו“ 200אוהבי ישראל בני אומות העולם ,בביקור מרגש בקיבוץ חניתה כ200- כ- אוהדי ישראל בשירת התקווה בביקור בקיבוץ חניתה לציבור הסטודנטים תודה אנחנו מבקשים עוד כותבים ל”עיתון הבוכרי““ כתבתם-פרסמנו-הרווחתם .פרטים בטל03-6393448 : 2 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 114 G הטור הראשון כתבה של נדב העצני ב”מעריב“ עוררה בי מחשבות נוגות .כותרתה” :אפס כבוד עצמי“ וכותרת המשנה שלה היא: ”יש מה לתקן במדינה שלנו, אבל קמפיין לעזיבת ישראל שגולת הכותרת שלו היא הגירה לברלין הוא לא יותר ממסע דיבה ואיוולת“. לא הדעות שמביע נדב העצני בכתבה מעציבות ,אלא עצם הנושא – ירידה לגרמניה. אי אפשר בהקשר זה שלא להזכיר את החרם שהטיל העם היהודי על ספרד ופורטוגל לאחר האינקביזיציה .אולי לא נמצאו עד עתה סימוכין כתובים על כך ,אבל העובדות מדברות בעד עצמן .עד היום מתגוררים מעט מאוד יהודים בספרד ובפורטוגל. ולמרות שבשנת 1899ביטלה ספרד באופן רשמי את צו הגירוש, לא הייתה נהירה של יהודים לשם אפילו בעטיים של פוגרומים בקיסרות הרוסית .כיום אין כלל עכבות כאלה ,מכל מקום אצל חלק גדול מהישראלים ויהודי העולם. לו הדבר היה מתאפשר גם יהודי בוכרה היו מתיישבים ,לאחר פתיחת שערי ברה″מ ,בהמוניהם, הן באוסטריה והן בגרמניה .רבים העדיפו מעבר מגלות לגלות .סכנת כלייה רוחנית ולאומית ריחפה על כלל יהודי ברה″מ ומבחינה זו עליית רובם ארצה הייתה נס. עד ראשית המאה ה19- והתרבות היהודית הדת היהודית שלטו בכיפה .משבאה האמנציפציה היין הזה נמהל בהרבה מים .אבל ,הרגש היהודי ,לא רק השכל ,היה מונח בליבו של כל יהודי. משגם הרגש התחיל להתפוגג, נפרצו הסכרים הנפשיים והמים העכורים זרמו גם לגרמניה. ברית יוצאי בוכרה יחד עם כל בית ישראל אבלה על לכתו של ענק התרבות הישראלית אריק איינשטיין ז″ל המערכת: ראש המערכת – יוסף בר-נתן ,נשיא הברית עורך ראשי – בנימין בן-דוד עורכת משנה – שושנה רון ,מנכ״לית הברית גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן חברי המערכת: רון שחר-יששכרוב ,גאולה אבידן-פוזיילוב ורונן אברהמוף כתובת: ברית יוצאי בוכרה רחוב הקונגרס ,2תל-אביב 66044 טלפון – ;03-6393448טלפקס – 03-6882785 קבלת קהל – בימי א׳-ה׳ ,בשעות – 14.00-11.00 כל הזכויות שמורות למערכת מה הוא רגש יהודי? משהו עמוק וחד גם יחד .הינה לכם סיפור קטן הממחיש זאת. התמזל מזלי ויצאתי לשליחות מטעם נתיב ,דווקא לאסיה התיכונה ,עוד בזמן קיומה של ברה″מ אם כי בשלהי קיומה, כאשר גורבצ′וב היה נשיאה. חברי ואני שהינו בטשקנט על תקן תיירים צרפתיים במלון אינטוריסט המפואר ,לפי כל קני מידה סובייטיים .באה שעת ארוחת הבוקר ,אולם המסעדה היה כמעט ריק ,אבל תזמורת הייתה .כלומר הרכב מוזיקלי לא גדול שתכליתו להנעים את ארוחת הבוקר במוסיקה קלה ונעימות עממיות. חברי ואני התיישבנו לא הרחק מן התזמורת .הרושם היה שהמנצח הוא דווקא הבסיסט ,שפרט על מיתרי כלי ,שכמותו טרם ראיתי :בס בצורת בללייקה .לאחר הניגון הראשון ,הנגן הזה הביט בנו במבט חד ורב משמעות .יתר הנגנים אף הם החלו לנתב את מבטם לעברנו .ופתאום כולם פוצחים ב ...הבה נגילה! זה היה הקוד היהודי .הרי לא החלפנו אתם מילה אחת .ידוע שבזמנו רבים מאוד מבין הנגנים ברחבי ברה″מ היו יהודים וסביר להניח שגם בהרכב הזה היו יהודים. דרישת השלום הייתה ברורה. אני בטוח ,שאף אחד מן הנגנים האלה לא פתח סידור מימיו ,אבל הלב היהודי עדיין רטט .ואולם ,אין זה מספיק, בהעדר הכרה נפרצים המחסומים הנפשיים והדרך לברלין פתוחה לרווחה. נחזור לנדב העצני או ליתר דיוק לפן אחד של המטבע שהוא מציג” :קשה גם שלא להזדהות עם אנקת העם היושב בציון ,תחת השוטים והעקרבים שמייסרים אותנו המיסים ,מחירי הדירות והמצרכים .כל מה שייאמר בעניין הזה נכון “...בהמשך ,נדב העצני יוצא חוצץ נגד הלגיטימציה לעזיבת הארץ .כלומר ,שוב ניצבת המציאות מול ההכרה .ההכרה הציונית ,אם להיות ברור. בנימין בן-דוד דצמבר 2013 ליקירנו ח″כ עו″ד ′י הרצוג יצחק בוז′י שנינו: אין הקב″ה מעלה את האדם לשררה עד שבוחן ובודק אותו. אשריך שמצאת חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם שבחרו בך כמנהיג ראוי למפלגת העבודה כנאמר: ראשון לציון ִהנה ִהנם ולירושלים מבשר )בוז′י( אתן )ישעיהו מ″א (27 משוכנעים אנו שכאיש בשורה ערכי תגשים לעם ישראל את: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום ,מבשר טוב... )ישעיהו נ″ב (7 שמחים בשמחתך וגאים בך נשיאות ברית יוצאי בוכרה הנשיא יוסף בר-נתן האחים בן-ציון ופנחס פוזיילוב ממייסדי הברית ההנהלה והחברים מכון בן – צבי לחקר קהילות ישראל במזרח BEN-ZVI INSTITUTE FOR THE STUDY OF JEWISH COMMUNITIES IN THE EAST יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים קול קורא להגשת בקשות למענקים לשנת תשע″ד2014/ מטעם המרכז לחקר יהדות בוכרה שליד מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח המרכז לחקר יהדות בוכרה במכון בן-צבי מזמין את ציבור החוקרים להגיש את מועמדותם לקבלת מענקים לשנת תשע″ד.2014/ התמיכה תינתן לפרויקטים מחקריים המתמקדים בהיבטים שונים של תולדות יהודי בוכרה ותרבותם. בקשות המועמדים תכלולנה: (1קורות חיים; (2תיאור תמציתי של נושא הפרויקט וחשיבותו ,ומשך ביצועו; (3המלצה אחת שתישלח על ידי הממליץ ישירות למרכז לחקר יהדות בוכרה. יש להגיש את החומר הנדרש עד לתאריך ד ′בשבט תשע″ד/ה 5-בינואר 2014בצורה אלקטרונית לידי מרינה שומונוב ).(marina@ybz.org.il למידע נוסף ניתן לפנות למרינה שומונוב )(marina@ybz.org.il או ליוחאי פרימק ).(primak@ybz.org.il * ה”קול קורא“ מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ומיועד לגברים ונשים כאחד 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 ברית יוצאי בוכרה 3 שלושה נפגשו יחדיו; שלמה חיזק ,אוהבי ישראל וקיבוץ חניתה כאשר שלושה נפגשים ,עושים מעשה וכל אחד מהם מיוחד ,התוצאה, בהכרח ,יוצאת דופן. זה מה שקרה באמצע חודש נובמבר ,שעה ש 200-אוהבי ישראל הגיעו ,בהנהגתו של ד″ר שלמה חיזק, לקיבוץ חניתה .שלמה חיזק ,הוא דמות מוכרת לרבים מאתנו .כוחו ברב גווניותו – בוכרי דור שלישי, המדבר בוכרית עסיסית ,ישראלי שורשי ,מחובר לכל קצות תבל. מדבר שפות רבות .נואם בחסד עליון, שאצלו הפאתוס נשען על אתוס .נדבן ופעלתן .אוהב אדם ,ללא הבדל דת, מין וצבע עור. ואכן ,זה הציבור איתו עובד שלמה חיזק :אנשים מכל פינות העולם ,שהמכנה המשותף ביניהם הוא אהבת ישראל ועם ישראל .ואם היה עדיין פקפוק במי מהם ,שלמה חיזק יקרבו במהרה ,כי זו דרכו ושאיפתו – עבודה נשגבה. כך ,ארבעה אוטובוסים באו בשעה 12לקיבוץ חניתה .התכנסו שירת ”התקווה“ ברוסית תחילה באולם המשמש בית-כנסת ושמעו הרצאה מפי חבר הקיבוץ על ”חומה ומגדל“ ,תולדות חניתה, הספר הלבן ,ציונות .היו בין הבאים: ד″ר שלמה חיזק נושא דברים רוסים ,אוקראינים ,הולנדים, גרמנים ,יוצאי אפריקה השחורה ולראשונה סינים )או סיניות( מסין היבשתית ועוד רבים .הם שמעו את הדברים בשקיקה. פרופ′ ההרצאה, בתום לתיאולוגיה ,גרמני ,שלפי מראהו ודאי חווה אישית את תקופת הנאציזם ,בירך את כל הקהל .ואז, לפי אות של שלמה חיזק ,כולם קמו על רגליהם ושרו את התקווה ,ברטט. אבל ,הינה עוד הפתעה :בתום השירה האדירה כמה עשרות רוסים ורוסיות קמו ,נגשו לקידמת הבמה ופצחו בשירת התקווה ...ברוסית! הגיע זמן הביקור במוזיאון חניתה. תוך כדי הליכה אליו ,שואלים אותי אם גדל בחניתה ארז הלבנון .לא סתם שאלו ,שהרי ידעו שהם נוסעים אל גבול הלבנון .ומה פשר הלבנון בתנ″ך .גדל גם גדל! השיבותי. הסברתי ,שגם ראשוני חניתה ידעו, כמוהם ,שמקומו של ארז הלבנון פה ,לכן שתלו כמה שתילים לפני עשרות שנים .אלא ,שארזים אלה התקשו לצמוח לגובה ,כי בכל זאת, חניתה היא אולי פסגה ציונית ,אבל לא פסגה גיאוגראפית :כאן נמוך מדי ולא מספיק קר. ההמון הזה נדחק למוזיאון לא גדול ,אם כי מרתק .ראו שם כלים למיניהם ,שדומה היה שהגיעו הישר מאימא רוסיה .נשק אנגלי ,תורכי, אמריקאי ,צ′כי .מקלע כבד ,שמוצאו אצל המורדים הוינאים נגד הנאצים ב ,1934-היה רכוש האיגודים המקצועיים והתגלגל לידי ההגנה ב 1938-בדרך בלתי לגאלית. מהקצה השני של ההיסטוריה היהודית ,המבקרים התפעלו מאוסף של שקלים וחצאי שקלים מלפני 2000שנה ,ששימשו כתרומה לבית המקדש בזמן שלוש הרגלים. על ההיסטוריה המיוחדת של חניתה כולם יודעים )אני מקווה( ועל כך לא נרחיב. כך ,שלוש דמויות :איש אחד, המון רב ויישוב ייחודי שהוא אנשים חברו יחדיו לכדי חוויה יוצאת דופן. בנימין בן-דוד אוהבי ישראל קשובים להרצאה על תולדות חניתה 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 4 ברית יוצאי בוכרה אקטואליה מאת :יעקב אהרונוב העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 ”זהות ישראלית“ יהודית““ לבין ”זהות זהות יהודית הקשר בין ””זהות מדינה יהודית או מדינה ישראלית? בימים אלו שבהם בית המשפט העליון קבע שלא הוכח על קיומו של לאום ישראלי ,מאמרו של א.ב .יהושע ”מיהו ישראלי“ )”הארץ“ ,(13.9 החמיץ לדעתי התמודדות עניינית עם השאלה – מה ההבדל בין זהות לאזרחות כאבן פינה לשאלה מיהו ישראלי .זאת משום שיהושע ביסס את מאמרו על מושגים שונים מבלי שהגדירן בתחילה; כמו זהות יהודית ,לב הזהות הישראלית, זהות יהודית לאומית .ובאמצעות מושגים אלו ואחרים יהושע יצא למסע פובליציסטי מורכב שבו קבע קביעות חסרות נקודת מוצא מוסכמת .במיוחד שיהושע קבע קטגורית” ,המדינה היא ישראלית ולא יהודית“ .ועוד הוסיף וקבע ”הדיבור על גורל יהודי משותף הוא דבר מופרך“ .האומנם? יהושע קבע במאמרו ”המדינה היא ישראלית ולא יהודית; שהרי ”ישראל“ הוא השם המקורי של ישראל ,יהודי הוא שם נספח מאוחר שהופיע בפעם הראשונה בגלות )בהקשר של מרדכי היהודי אשר בשושן הבירה( .אילו משה רבינו ,דוד המלך והנביאים ישעיהו ,ירמיהו ושמואל הנביא היו מבקרים בכנסת ונשאלים ע″י היו″ר שלה” ,מי אתם רבותי? אנא הזדהו“, ללא ספק תשובתם הייתה” :אנחנו ישראלים“ ,או ”אנחנו בני ישראל“. אם היו″ר המופתע היה ממשיך ושואל, ”האם אתם יהודים?“ ,תשובתם הייתה, ”איננו יודעים ,למה אתה מתכוון במילה ”יהודי“?“) .סוף ציטוט(. יהושע ,כדי לעגן את קביעתו שהמדינה היא לא יהודית אלא ישראלית )מדינת כל אזרחיה( ,הוא נתלה באילנות ענקיים; במשה רבינו, דוד המלך ,שמואל הנביא ,והנביאים ישעיהו וירמיהו ,ויוצר דיאלוג מדומה בין יו″ר הכנסת לבינם ,עד שהיו″ר מצליח לשמוע מפיהם שהם אינם יודעים מהו יהודי .יהושע נתן המחשה אבסורדית לפיה כל אותם נביאים אינם יודעים מהו יהודי ,ומכאן כאילו נגזר שאין מדינה יהודית. ואני שואל ,מדוע יהושע לא בחר דיאלוג מעניין יותר .למשל ,אילו יהושע היה שואל את אותם הנביאים, האם אתם יהודים ,הם בוודאי היו עונים לו שהם יהודים כשרים למהדרין, ויהושע היה שואל אותם ,הכיצד? ומשה רבנו היה משיב ליהושע :אומנם אנו הנביאים כולנו חלק מבני ישראל, שכללו שנים עשר שבטים ,שחיו בארצם ,בארץ המובטחת ,עד ששונאי עם ישראל הופיעו והגלו אותם מארץ ישראל לגלויות השונות ברחבי תבל, שלא מרצונם .מכיוון שבגלויות השונות נכחדו ונעלמו חלקים רבים משבטי בני ישראל ,לכן החליטו כל הנשארים מבני ישראל ,לכנות את עצמם ”יהודים“, על שם שבט יהודה שהיה המנהיג של כל שבטי בני ישראל .משה היה ממשיך ומספר ליהושע :ומשום שאנו הנביאים חזינו ,הזדהינו והסכמנו, ממקום משכבינו במרומים ,עם הכינוי ”יהודים“ ,לכן גם אנו יהודים ואין אנו מוציאים את עצמנו מכלל אחינו היהודים .עוד היה מוסיף משה ואומר ליהושע ,השינוי בכינוי ,אין בו לשנות את עצם המהות ,בין אם עם ישראל מכונה בני ישראל ,ובין אם בני ישראל מכונים יהודים .מה גם שכל הכינויים הללו נובעים הם מתורת עם ישראל. בעת שיהושע היה שומע הסבר זה מפיו של משה רבנו יתכן שיהושע היה משתכנע שאכן יש ”עם יהודי“ עוד מקדמת דנא .יתכן שיהושע אף היה משתכנע שהמדינה הישראלית ,גם לשיטתו ,יונקת את עצם מהותה מתורת עם ישראל – כעובדה .מעובדה זאת גם נובעת זכותו ההיסטורית של העם היהודי לשוב לארצו מהגלויות השונות שהוגלה אליהן שלא מרצונו ,ולהיות שוב ריבון בארצו כבימים ימימה .לכן מדינת ישראל היא מדינה יהודית ,והיהודים שגרים בה הם אזרחים ישראלים בעלי זהות יהודית .נכון הוא שקיימים במדינה היהודית גם אזרחים ממיעוטים שונים, שזכותם להשתייך מבחינה אימונית לכל דת או ישות אחרת ,ואין מכוח האזרחות ”להשתלט“ על הזהות שחש בה כל אזרח שחי במדינה היהודית ,שהיא גם מדינה דמוקרטית. יתירה מזאת ,יהושע בקביעתו לפיה ”המדינה היא ישראלית ולא יהודית“, הוא בכך ”מנפץ“ למעשה את ”מגילת העצמאות“ שהיא ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל .במגילת העצמאות נאמר ,בין היתר” ,ב29- בנובמבר 1947קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל ,העצרת תבעה מאת תושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה .הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית .לפיכך נתכנסנו ,אנו חברי מועצת העם ,נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית ,ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל ,ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל ,היא מדינת ישראל“. לפיכך ,מאוד תמוה כיצד יהושע מבקש להפקיע את זכות העם היהודי שהקים מדינה יהודית בארץ ישראל על יסוד זכותו הטבעית וההיסטורית שלא ניתנת להפקעה .האם אין באמירה אומללה זו של יהושע סתם אמירה פרובוקטיבית. יהושע עוד מוסיף ומציין במאמרו, ”במושג יהודי ...אין בהכרח מרכיב דתי“ .גם על אמירה זו של יהושע בוודאי שניתן לחלוק ,משום שעצם המושג יהודי מגלם בתוכו מרכיב דתי )לא בהכרח מרכיב אמוני של קיום מצוות( .שהרי המושג יהדות נובע מדת ישראל ,ודת ישראל נובעת מתורת ישראל. יהושע עוד מציין במאמרו, ”כששופט ערבי-ישראלי דן בעניינו של נשיא המדינה ,או כאשר ערבי ישראלי מנהל בית חולים וקובע נוהלי אשפוז חדשים ,הם יוצרים קודים ישראליים בלב הזהות הישראלית“. כמה מעורפלת קביעה זו .טוב היה עושה יהושע אילו היה מגדיר ,מהו ”לב הזהות הישראלית“ ,וכיצד בעל מקצוע הקובע נוהלי אשפוז משפיע בכך על ”לב הזהות הישראלית“? יהושע מוסיף ”הערבים ...האומרים לישראלים ...אתם חלק מן העם היהודי .הזהות היהודית )אם כדת ואם כלאומיות מופחתת( אינה זקוקה לטריטוריה ולריבונות כדי לעצב את עצמה ...מה פתאום אתם זקוקים לריבונות וזהות ישראלית?“ .גם טענה זו בטעות יסודה ,שהרי הזהות היהודית התגבשה במשך דורות רבים בטריטוריה של ארץ ישראל ,ובכלל זה גם בתקופת דוד המלך ובנו שלמה המלך ,שבה עם ישראל היה ריבון על ארצו ,עם בית המקדש ”כפרוייקט לאומי ציבורי“ שסביבו ניהל עם ישראל את חייו הדתיים .וזאת עד שעם ישראל הוגלה מארצו שלא מרצונו .התעלמות מהיבט זה אינה ממעיטה מהזכות של עם ישראל על ארצו .דהיינו ,לטריטוריה ולריבונות. לכן שיבת עם ישראל מהגלויות השונות לארצו ,אינה ממעיטה מזכותו של העם היהודי להמשיך בגיבוש ועיצוב זהותו היהודית ,גם בארץ מולדתו ,שהיא ארץ ישראל. יהושע עוד מציין ”הפוסט ציונים טוענים לאומה ישראלית חדשה מנותקת מכל זהות יהודית ,מנותקת ומתנתקת מכל זהות יהודית גלותית, היסטורית או דתית“ .ובהקשר לטענה זו ראוי לציין שזכותם של כל המצדדים בפוסט ציוניות לחשוב כאוות נפשם על טיבה של אומה ישראלית חדשה. אולם עליהם לדעת ולזכור שברגע שעם ישראל יתנתק מזהותו היהודית, הרי שמכל בחינה לא תהיה גם לפוסט ציונים כל זכות על ארץ ישראל .לכן לא ברור כיצד אנשים תבוניים ,כפוסט ציונים ,מבקשים לכרות את הגזע שעליו הם יושבים. עוד הוסיף יהושע וקבע במאמרו, ”הדיבור על גורל יהודי משותף הוא דבר מופרך“ .יהושע ממחיש זאת באמצעות דוגמא” ,כאשר לונדון הופצצה בבליץ הגרמני ,אנגלי מליברפול או מלידס השתתף בהגנתה ...זה גורל משותף“. וכהוכחה לכך שגורל יהודי משותף הוא דבר מופרך ,יהושע ציין” ,אבל כאשר יהודים נשלחו למחנות המוות בפולין, יהודי ניו-יורק ,ברזיל ,או אירן ,עסקו בעסקים כרגיל .וכאשר יהודי ספרד גורשו מספרד ,יהודי עיראק ,או גרמניה עסקו בשלווה בענייניהם“ .בעניין זה ראוי לשאול את יהושע ,האם מושג העזרה בלבד הוא זה שמעיד על גורל יהודי משותף? כל בר דעת מבין שכאשר עושים השוואה בין עניינים שונים להסקת מסקנות צריך שההשוואה תהייה בין עניינים בעלי מאפיינים דומים .על כן לא ברור ,כיצד יהושע משווה בין ריבון כמו השלטון בלונדון שהחזיר מלחמה כנגד הגרמנים ,לבין יהודים שחיו תחת ריבונות זרה בארצות שונות .ברור שיקשה על יהודי שחי באיראן ,שבוודאי היה מוגבל באמצעים ולכן בוודאי היה מוגבל גם ביכולת לעזור לאחיו היהודים שנמצאו במחנות המוות בפולין .האם מכך ניתן להסיק שגורל יהודי משותף הוא דבר מופרך? כיצד יסביר יהושע ”גורל יהודי משותף“ ,כשהחליטו הגרמנים הנאצים להשמיד את כל היהודים באשר הם ,למרות שיהודים אלו נמצאו בארצות שונות ורחוקות? האם קשה ליהושע לראות את המטבע משני צדדיו? בטרם שקבע ”הדיבור על גורל יהודי משותף הוא דבר מופרך“. האם אין בקביעתו זו דבר מופרך? יהושע מציין בסיום מאמרו” ,אני מאמין שישראלים לשעבר ויהודים בהווה יהיו אזרחים גם במושבות החלל שייבנו בעוד כמה עשרות שנים ,ואולי גם שם יעזרו להם אנשי חב″ד לקיים את המינימום של זהותם היהודית ,כפי שהם עושים עתה בכל רחבי תבל .משם, ממושבות החלל הם ודאי יגידו ”לשנה הבאה בירושלים“ .יהושע באמונתו זו סותר את קביעתו בהקשר לגורל יהודי משותף .שכן ,גם לשיטתו עתה ,אפילו יגיעו יהודים למושבות החלל ,אנשי חב″ד יעזרו לאותם יהודים לקיים את המינימום של זהותם היהודית .עזרה זאת בוודאי מבטאת גורל יהודי משותף. והאמירה” ,לשנה הבאה בירושלים“, היא בוודאי אמירה שמוכיחה על גורל יהודי משותף ,ועד כמה עם ישראל, ערג במשך כל השנים לחזור לארצו ולהיות שוב ריבון בארץ מולדתו ,תוך שמירה על זהותו היהודית ,בארצו היהודית ,שהיא ארץ ישראל .ולכן בוודאי שנמצא קשר אימננטי בין מדינה יהודית לבין מדינה ישראלית – הידועה כמדינת ישראל ,ולכן בוודאי שלא ניתן להפריד בין מדינה יהודית לבין מדינה ישראלית. בהקשר למאמר זה של א.ב. יהושע ,אני בהחלט מצטרף לדעתו של פרופ ′רון מרגולין ,במאמרו ”מיהו יהודי ישראלי“ )”הארץ“ (25.9שבה ציין בין היתר” ,בעיית הזהות היהודית של הישראלים לא ניתנת לפתרון על ידי מקסמי שווא ומשחקי מילים ,יש רק דרך אחת רצינית ...לימוד מעמיק של מקורות היהדות בצד לימוד והעמקה בערכי ההומניזם ,כדי לדלות מתוכם את הראוי והמתאים ולדחות במפורש את הפסולת שאיננה ראויה עוד לשימוש .גם בעניין זה מטעה יהושע בדוגמאות שהוא מביא למוסר יהודי ישראלי“. וכמובן שאני גם מצטרף לתגובתו של ד″ר יאיר כספי ,במאמרו ”מהפכה יהודית ישראלית“ )”הארץ“ ,(18.9 שבה ציין בין היתר” ,המאמר של א.ב. יהושע מיותר ,ואפילו מסוכן ,מפני שהוא מציע לנו לוותר על זהותנו“ .ואני הייתי מוסיף ומדגיש זהותנו היהודית. הכותב שימש כמרצה במשך שנים בבית הספר למינהל של שירות המדינה. בנוסף שימש מנהל התפעול של מרכזי ”להבה“ לצמצום הפער הדיגיטאלי בחברה הישראלית. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 ברית יוצאי בוכרה 5 יהודי בוכרה בשכונת נחלת שבעה נחלת שבעה היא אחת השכונות היהודיות הראשונות ,שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים .הגרעין הראשון של השכונה היה שבע משפחות מהמכובדות של העיר העתיקה ,שהחליטו לבנות בתים מחוץ לחומה ומכאן שמה של השכונה. עם ראשית העלייה של יהודי בוכרה לארץ- ישראל בשנות ה 70-של מאה ה ,19-עוד לפני הקמתה של שכונת ”רחובות“ הבוכרים ,רבים מבני הקהילה בחרו להתיישב בשכונת נחלת שבעה ובסביבתה .הם רכשו מגרשים ובתים מערבים באזור ואף בנו בתים בעצמם ,במיוחד באזור שמצפון לרחוב יפו ,בין שכונת נחלת שבעה למגרש הרוסים. בין המשפחות שהתיישבו באזור נמנו :משפחות חיימוף ,ברוכוף ,סעידוף ,קנדינוף ואחרות. בקרב המתיישבים ,רוכשי מגרשים ובתים היו כאלה ,שעלו לבקר בארץ ושבו לבוכרה ,וממקום מושבם בבוכרה פעלו לרכוש בתים ומגרשים באזור. ב-ו ′מנחם-אב תרמ″ד ) (1884כתב משה בן יוסף חיים מבוכרה איגרת לרב אלישר בירושלים, בה הוא מבקש: ”באתי להודיע לרום מעלת כבוד תורתו איך קנה מור אבי מולא יוסף חיים בן מולא שמחה נוחו עדן בירושלים ...חוץ לעיר נחלת שבעה חצר וכתב כושאן בשמו והכושאן ההוא מזמן אצלי, ומור אבי עליו השלום ,נתן שכירות החצר הזה לאברהם אשר )אשרוב( בשנת תרמ″א )(1881 בסכום 1800גרושים ,עד זמן שלוש שנים“. איגרת זו ואיגרות אחרות מספרות שנחלת שבעה היה האזור המועדף על יהודי בוכרה בכל הקשור בהתיישבותם בירושלים באותה עת. ובאמת ,ראשוני העולים מקרב יהודי בוכרה התיישבו שם לפני שרכשו את הקרקע עליה הוקמה שכונת ”רחובות“ הבוכרים .הגם ,שרוכשי הקרקע שעליה נוסדה שכונת ”רחובות“ ,התרחקו מן הציר המרכזי בירושלים – דרך יפו ,משום שביקשו לרכוש שטח גדול בעוד הקרקע הסמוכה לדרך יפו הייתה יקרה בהרבה .כך ,לאחר שנוסדה חזית בתים בנחלת שבעה שכונת ”רחובות“ עדיין קבוצת יהודים בוכרים אמידים התגוררו בשכונת נחלת שבעה ובסביבתה. ליהודים אלה היה מעמד חשוב בקהילה הבוכרית בירושלים .אנו מוצאים אותם חותמים עם ראשי הקהילה הבוכרית בשכונת ”רחובות“ על תקנות הקהילה בשנת תרע″א ) (1911וגם על מסמכים ומנשרים רבים אחרים .עדות למספרם הרב הם שלושת בתי הכנסת שהקימו בסביבות שכונת נחלת שבעה :בית כנסת יוסף מוסאיוף ,בית כנסת אברהם ברוכוף ,ובית כנסת אהרון קנדינוף. ליוסף מוסאיוף היה בית סמוך לנחלת שבעה, ברחוב יפו .47יוסף מוסאיוף ,אחיו של שלמה מוסאיוף ,היה פעיל גם בענייני הקהילה הבוכרית בירושלים .בשנת תרע″ה ) (1915הצטרף לגבירים נוספים בקהילה שנתנו הלוואות לצורכי הקהילה בגלל המצוקה בירושלים בעקבות מלחמת העולם הראשונה. יוסף מוסאיוף הקדיש קרקע להקמת בית כנסת בסמטת יעבץ )מאחורי בניין הפעמון( .בית הכנסת נקרא על שמו ,ומתפללים ולומדים בו גם כיום .בית הכנסת לא היה מיוחד דווקא לבני הקהילה הבוכרית ,והוא שירת את היהודים הרבים שהתגוררו באותם ימים בסביבה. יוסף מוסאיוף ביקר במצרים ,שם חלה ונפטר בשנת תרפ″א ) .(1921משפחת קנדינוף קנתה בית גדול ברחוב הרב אג″ן ,14סמוך לרחוב הרב קוק ולמשפחה היו בתים ומגרשים בסביבה .בביתם היה גם בית מרחץ ,מקווה ובית-כנסת .בני משפחת קנדינוף הרבו בעשיית צדקה וחסד בארץ ישראל. ברחוב הרב קוק עמד ביתה של משפחת ברוכוף. גם בבית זה בית-כנסת .לפני שבני המשפחה עברו לכאן ,הם התגוררו בשכונת נחלת שבעה הסמוכה, כנראה ברחוב סלומון .9אבי המשפחה ר ′ברוך ג′יהן רכש בית ערבי סמוך לשכונה זו ,בצידו הצפוני של רחוב יפו .הבית הורחב עד שקיבל צורת חי″ת ונבנה בו בית כנסת .על מקומו של בית ברוכוף נבנה היום מרכז ”אשדר“ ובתוכו בית כנסת חדש על שם ברוכוף. ממזרח לבית אברהם ברוכוף ולרחוב הרב קוק היו עוד שני בתים של משפחות בוכריות :ביתה של משפחת חיימוף וביתה של משפחת סעידוף. אבי משפחת חיימוף – ר ′חיים משיח הוא אחד המייסדים של שכונת ”רחובות“ הבוכרים .ר ′חיים משיח נפטר בשנת תרנ″ב ) .(1892בנו הבכור – ר ′יעקב באי עלה ארצה עם משפחתו בשנת תרנ″א ) (1891וקבע את ביתו סמוך לשכונת נחלת שבעה וסמוך לבתי המשפחות הבוכריות שכבר התגוררו באזור ,ברחוב הליני המלכה פינת יוחנן הורקנוס של היום .ר ′יעקב באי נפטר בשנת תרפ″ד ).(1924 בבית זה גם התגוררו יוסף חיימוף ורעייתו – לאה בוקס .יוסף חיימוף שימש שליח ציבור ובעל קורא בבית כנסת של משפחת ברוכוף הסמוך .ממערב לבית חיימוף עומד בית של עוד משפחה בוכרית – משפחת סעידוף )ברחוב יוחנן הורקנוס .4משפחת סעידוף זו הייתה כנראה קשורה למשפחת סעידוף הבוכרית ,שבבעלותה הבית הגדול ,שבו שורת חנויות ברחוב יפו בין בית חולים ”שערי צדק“ לשוק מחנה יהודה ,מול תחנת דלק ”הטורים“ .בית זה שופץ לאחרונה ובחצרו נבנה בית רב קומות. בשכונת נחלת שבעה התגורר לזמן קצר הרב שמעון חכם ,אחד ממייסדי שכונת ”רחובות“. בשנת תרס″ז ) (1907נולדה בביתו שולמית תילאיוף ,שתמיד ציינה בערגה שהיא ילידת שכונת נחלת שבעה בירושלים ובספרה ”שירת שולמית“ אף מופיע צילום של הבית ,שהיה אחר-כך ביתה של אמה של שולמית ,שרה. בספירת יהודי ארץ-ישראל משנת תרע″ו ) (1916נמנו בשכונת נחלת שבעה תשעה בתי אב של משפחות בוכריות ובהן 62נפשות. בשנות ה 20-גדל היישוב הבוכרי בשכונה והם מנו כחמישית מכלל תושביה. ד″ר גיורא פוזיילוב לסבא וסבתא מיכאל ורבקה אגבשוב להורים המאושרים שמואל ודניאלה ברכות לבביות להולדת הנכד הבן יהודה אח ליהונתן ,דוד-אוריאל ,אלעזר ויוסף יהי רצון ,שתזכו לגדלו לתורה ,למצוות ,לחופה ולמעשים טובים ורוו ממנו נחת בור מים בחצר ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ממייסדי הברית ההנהלה והחברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 6 ברית יוצאי בוכרה פינת המסורת מאת :יעקב אהרונוב העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 פרשת ויגש הפעלת ”גורם הרתעה“ כטקטיקה להשגת מטרות בפרשת ויגש ניתן ללמוד בפעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל מהם היסודות של לימוד הסנגוריה, כיצד יש לנהל דיאלוג בתהליכי משא ומתן בין קברניטי עולם הנמצאים בחילוקי דעות ,וכיצד משלבים בדברי הסנגוריה מסרים רציונאליים עם מסרים אמוציונאליים ,כדי לחזק ולבסס טיעונים להשגת מטרות .הדבר בא לביטוי בפגישת הפסגה שנערכה בין יהודה מכנען לבין צופנת פענח המשנה למלך מצרים .משנתו הסדורה של יהודה ,מנהיג האחים ,כפי שהציגה באוזני צופנת פענח )יוסף( ,עניינה היה בהצלת בנימין ,צעיר האחים מבני יעקב .משנה סדורה זו של דברי הסנגוריה של יהודה ראויה להילמד בכל בית ספר למשפטים ,ובוודאי בכל אקדמיה ליחסים בין לאומיים. ראוי לציין שבדברי הסנגוריה של יהודה גלומים מסרים של דיבור קשה הנאמרים בעדינות ,עם מסרים עדינים הנאמרים בנוקשות .מצד אחד יהודה מדבר דברי התרפסות ,ובמקביל יהודה מדבר בעוצמה של איום במלחמה. הדבר נלמד מהפסוק” ,ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך באוזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה“ )בראשית ,מד – יח .(′מפסוק זה משתמע שיהודה ניגש והתקרב ללא חשש אל אוזני יוסף כאילו ממתיק איתו סוד ,בכך יהודה הוכיח ליוסף שאינו חושש ממנו ,לא מבחינה כוחנית ולא מבחינה מעמדית. כל אמירה ודיבור של יהודה באוזני יוסף יש בה משמעות כפולה הבנויה כמלאכת מחשבת ,מטיעונים היושבים אופן על אופן. יהודה בדבורו עם יוסף משתמש במילים קשות ורכות גם יחד ,כשאמר ”ויאמר בי אדוני“ ידבר נא עבדך“. האמירה ”ויאמר בי אדוני“ היא לשון רכה המרמזת על מעמדו הרם של יהודה כאדון מכובד מכנען העומד כשווה מול יוסף כאדון מכובד במצרים .ואילו האמירה ”ידבר נא עבדך“ מלמדת על לשון קשה המרוככת בנימה של התבטלות עצמית ,כעבד מכנען העומד לפני יוסף כמלך מצרים .הפרשנות המקראית מלמדת שהמילה ”ויאמר“ היא מלשון רכה ,ואילו המילה ”וידבר“ היא מלשון קשה .מכאן שיהודה בדיבורו לפני יוסף השתמש בוריאציות שונות של מסרים נוקבים בעלי משמעויות שונות ,כדי להוכיח ליוסף גם את רגישותו וגם את עוצמתו של יהודה .ומאידך יהודה רומז ליוסף מה יקרה ליוסף ולממלכתו אם לא יחזיר יוסף את בנימין חזרה לידיו של יהודה .יהודה ממשיך ומייעץ ליוסף ”אל ייחר בעבדך“ ,שפירושו ,אנא יוסף שלוט על עצמך כשאתה שומע את הדברים הקשים שאני מדבר אליך, שאם לא תעשה כן” ,כי כמוך כפרעה“. הכוונה היא שהאחים יפתחו כנגדך במלחמה ,משום שהנך נחשב כפרעה מלך מצרים .בכך יהודה רומז ליוסף שאין האחים חוששים כלל מפתיחת מלחמה כנגד כל ארץ מצרים. המדרש מציין שיהודה עמד לפני יוסף ואמר לו ,אין כדאי לך ליצור מלחמה בין ארץ כנען לבין ארץ מצרים .ועוד הוסיף ואמר יהודה ליוסף ,אתה משנה למלך מצרים ואני מלך על האחים בכנען ,אתה שליט על מצרים שיש בה שישים שערי טומאה ,ואני בא ממשפחה של צדיקים מכנען שכוחם בתפילה ,אבל כוחם גם במלחמה .אברהם סבינו נלחם עם ארבעת המלכים להצלת לוט בן אחיו וניצחם .יעקב אבינו נלחם עם המלאך של עשו וניצחו .אחינו שמעון ולוי החריבו את העיר שכם והפכו אותה לגל של חורבות ,רק בגלל שחמור בן שכם חילל וטימא את דינה אחותנו. לכן כך יקרה גם לארץ מצרים אם תיקח לעבד את אחינו בנימין, על שכביכול נמצא בשקו הגביע, שכביכול נגנב ממך. הטקטיקה שנקט יהודה כלפי יוסף, שונה בתכלית מהטקטיקה שנקט יעקב כלפי עשו אחיו .בעוד שיעקב נקט בטקטיקה שבה שלושה שלבים :דורון, תפילה ,מלחמה – והיה אם יכשל יעקב בשלב הראשון של הדורון ,כי אז יעבור לשלב השני של התפילה, ובאם לא יענה בתפילתו יעבור לשלב השלישי ,ויפתח במלחמה כנגד עשו. הטקטיקה של יהודה הייתה חד- שלבית ,ויושמה ישירות כלפי יוסף, באמצעות דברי סנגוריה מלומדים, שנאמרו כמונולוג שבו משולבים דברי נימוס וכבוד ,עם מסרים תוקפניים המוסתרים במלל הדברים .דברי יהודה נאמרו בעוצמה כזו ששללה מיוסף כל אופציה להתנגדות ,אלא רק להסכמה בדרכי שלום ,ובכך גם להימנע מדרכי מלחמה. הטקטיקה שהפעיל יהודה כלפי צופנת פענח היא טקטיקה הידועה בימינו כטקטיקה של איום ”בהפעלת גורם הרתעה“ .מבחינתו של יהודה אין דרך חזרה מבלי להחזיר את בנימין לאביו שנפשו קשורה בנפשו. ובתמורה לכך יהודה אפילו מציע את עצמו לשמש כעבד במקום בנימין, ובכך יהודה העמיד את צופנת פענח )יוסף( בפני דילמה קשה .עתה על יוסף להחליט האם לקבל את הצעת יהודה ולהחזיר את בנימין ליעקב, שאם לא כן יהודה ואחיו יהפכו את ארץ מצרים לגל של חורבות. המדרש מציין שיהודה פנה באותו הרגע לנפתלי אחיו שכוחו היה בריצה, ”נפתלי איילה שלוחה“ ,ואמר לו רוץ ספור כמה שערים יש במצרים ,ומיד נפתלי רץ ,ספר וחזר ,ואמר ליהודה שיש במצרים שנים עשר שערים .אמר יהודה לתשעת אחיו ,קחו כל אחד מכם שער אחד ,ואני אקח שלושה שערים הנמצאים מול בית פרעה וכל חילותיו, ונחריב אנו את כל ארץ מצרים. המדרש אומר שבעת כעסו של יהודה יצאו מחולצתו שתי שערות כשני מסמרים ודם יצא מחזהו .בכעסו זה יהודה הבהיר ליוסף עד כמה נחוש הוא להציל את בנימין ולהחזירו לאביו. יוסף שהכיר את גבורתו ועוצמתו של יהודה שלח מיד את מנשה בנו )שהיה המליץ ]המתרגם[ ביניהם( להרגיע את יהודה .מנשה שגיבור היה הניח את ידו על חזהו של יהודה להרגיעו ,מיד הבין יהודה שאיש זה הינו בעל כוחות ,כמו אחד מהאחים ,ואמר בוודאי משלנו הוא. במצב עניינים זה ,יהודה הוא מבחינת ”גור אריה יהודה“ ,ואילו בנימין הוא מבחינת ”בנימין זאב יטרוף“ ,בעוד שיוסף הוא מבחינת ”בכור שורו הדר לו“ .במפגש פסגה זה ,בין יהודה לבין יוסף על הצלת בנימין ,הדבר דומה למפגש של אריה העומד מול השור כדי להציל את הזאב מקרני השור .וברור לכל מי אמור לנצח בסופו של מפגש דרמתי זה. חגיגת 15שנה ללהקת ”שירים מבית אבא“ ביום שני ,א ′כסלו תשע″ד,4.11.13 , התקיים באולם סוזן דלאל ערב הצדעה למקהלה הבוכרית ”שירים מבית אבא“ בהנהלת הגב ′יפה מקסימוב ,במלאת 15שנה להקמתה .אוהבי הזמר הבוכרי מילאו את האולם והמקהלה שרה את שיריה המוכרים ,כשהקהל מצטרף לשירה במקומות הנכונים .לגיוון הרפרטואר שלה שרה הלהקה גם שירי לדינו ושירים ישראלים )”אנא בכח“ של עובדיה חממה(. עיטרו את הערב בריקודיהם הרקדניות אסיה וגליה והרקדן ,שהוא גם חבר הלהקה ,חיים דוידוב. הרשימה ביותר הופעת הזמר יאיר אליעזרוב ,ששר בקולו האדיר ארייה איטלקית ושיר מהמחזור ”חתולים“ ובנוסף שני קטעי שאשמקום. אתי ג′ון שהייתה בקהל התבקשה ע″י הגב ′מקסימוב לעלות ולבצע קטע מתוכניתה ואכן ,עשתה זאת בחן רב, כדרכה. הזמר עוזי שחמורוב ,שגם הוא היה בקהל ,נתבקש ע″י יפה מקסימוב לבצע שיר מהרפרטואר שלו ,ואכן עשה זאת להנאת הקהל. חברי וחברות הלהקה שרו סולו שירים המתאימים לקולותיהם ,כשגם גב ′יפה מקסימוב תורמת את חלקה בשיר – ”איי מוי עולם“. בתלבושות מרשימה הלהקה הבוכריות וזה מוסיף נופך להופעתה. חברי הלהקה הם :יפה מקסימוב )מייסדת ומנהלת( ,לאה כהן ,אלה קלנטרוב ,אילנה פנקלשטיין ,חיים דודיוב ,משה פינקלשטיין ,אהרון פז ומישאל אליאב .המנהל המוזיקאלי זה שמונה שנים ,הוא דורי יפה ,נגן הטאר – צדיק משיח ונגן הדויירה – יורה מונרוב. הלהקה אכן משמרת את השירים ששרנו בבית אבא ,ואנו אסירי תודה ליפה ולהקתה על התמדתם בפעילות מבורכת זו. את הבמה עיצב בטוב טעם האמן שימעון פולטוב שגם צילם את האירוע ועלה לבמה לברך את הלהקה. אורי חיימוב 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 ברית יוצאי בוכרה 7 ראיון עם ארז מרזיוף – ארז ,אתה בנו של משיח מרזיוף, ממייסדי הברית ומנכ″לה לשעבר .מה אתה זוכר מתקופה זו? – אני זוכר ,קודם כל את חדוות העשייה של אבא בתקופה הזאת .זה היה בשנות ה 70-כשהייתה עלייה מסיבית של יהודי בוכרה מברה″מ לשעבר. בעיקר צריך היה לדאוג להם לדיור ולמקום עבודה. אחרי זה התחילו בברית יוצאי בוכרה לעסוק בנושאי חינוך ומלגות .אבל בראש מעייניו של אבא היה הדיור .הוא היה בין המייסדים של הברית ושימש כמזכיר ראשון של העמותה .את אמנון סלומי ,שכיהן כיו″ר הברית ,אבי היה זה שהביא לעמותה .אמנון סלומי הינו קרוב משפחה של אמי ובנוסף היה גם עו″ד של אבי בכל מיני נושאים. כשהתעוררה השאלה את מי למנות לתפקיד יו″ר העמותה החדשה ,אבא אמר ,שיש בוכרי אחד, שלדעתו מתאים ביותר והוא מאוד מקווה שיסכים. אבא התכוון לעו″ד סלומי .וסלומי ,אכן ,הסכים להיות יו″ר .אני הייתי אז בן 18ושרתתי בצבא. וכל פעם שהייתי חוזר הביתה מהצבא ,הבית היה מלא באנשים .הייתה לנו דירה קטנה בת 3חדרים. תארי לך ,חייל שבא לחופשה הביתה אחרי 3-4 שבועות ,רוצה פינה חמה ובו זמנית קצת מנוחה ופרטיות ,ואין לו .פעם אחת ,אני זוכר ,שכעסתי מאוד ואמרתי ”מה זה פה?“ ואבא כעס עלי מאוד ואמר לי” :אתה ילד ואתה לא מבין .כשתתבגר תבין ,שמדובר כאן באנשים ,שזקוקים לעזרה, לתמיכה ובמיוחד לתמיכה רגשית .הם עזבו הכל ובאו לארץ .לפי סיפוריהם ,בבוכרה היו להם חיים מסודרים ,שטחים ובתים גדולים .והייתה בעיה עיקרית – כיצד לשכן אותם ,כי הם רצו לחיות בארץ במעין ”קומונה“ ,שכל המשפחה תחייה בבית גדול בבניין אחד .אבל החיים כאן אחרים“. אבא תמיד הבין לליבם של העולים. בנוסף לפעילות במסגרת ברית יוצאי בוכרה, אבא היה פעיל בקהילה הבוכרית בפתח-תקווה בנושאים כמו זיווג ,גירושים ,שלום בית ,לוויות ואזכרות ,בר-מצווה .אין ילד אחד בני דורי ומהדורות הקודמים בעיר ,שלא עבר תחת אבי את לימוד הדרשה לבר-מצווה שלו .הוא היה מלמד אותם איך לדבר ,איך לקרוא בתורה ,איך להגיד את ההפטרה. כל החיים שלו אבא היה עסוק בנושאי ציבור. בנוסף ,היה לו את העסק הפרטי שלנו – מזנון. למעשה ,הוא לא ניהל אותו ,מי שניהלה את העסק הייתה אמא. – כמה זמן אביך שירת כמזכיר בברית יוצאי בוכרה? – משנת 1972ועד .1980וכל יום הוא היה מגיע מפתח-תקווה לתל-אביב לשרת את הציבור הבוכרי .ברגע שהרגיש שהוא לא עומד בקצב של המשימות שהוטלו עליו .הוא עזב את הברית .הוא התחיל את פעילותו בברית בהיותו בן 70ופרש בן .78כעבור שלוש שנים ,בגיל ,81הוא נפטר ממחלה קשה. – האם אתה זוכר אירועים מיוחדים שהתרחשו במסגרת הברית בתקופה בה פעל אביך? – הרבה אירועים .למשל ,אירוע מיוחד :פעם רצו לארח אישים בעלי שיעור קומה כמו עוזי נרקיס ואהרון שגיא ,שהיה אחראי על הדיור בכל גוש דן במשרד השיכון .מכורח הנסיבות היינו חייבים להיות עמו בקשר הדוק ,כי בכל נושא הקשור לדיור היינו פונים אליו .ערכנו בעבורו ערב מיוחד עם כל המטעמים והמסורת הבוכריים – ג′ומה וקלפק .האירוע התקיים בביתנו בנר שמיני של חנוכה והיה מדהים .היו 50-60איש, כל הצמרת של הברית ,באותו ערב הצהיר שגיא, שמהיום ”אני קורא לעצמי שגיאיוב .אני ”מתגייר“ להיות בוכרי“ .אהרון בעצמו היה זן נדיר וסיפק את כל מה שביקש אבי ממנו. אני זוכר מקרה מאוד דרמתי .יום אחד שגיא התקשר לאבי ואמר לו ”תרוץ מהר לקריית גת או קריית מלאכי“ ,אני לא זוכר בדיוק” .יש כאן יהודי בוכרי ,שמתבצר בבניין ומאיים לשרוף את עצמו ואת כל בני משפחתו“ .אבא הגיע למקום ודיבר אל ליבו של הבוכרי והסביר לו ,שכאן זה לא כמו בברה″מ ,שחיים כולם בקומונה אחת .אחרי כחצי שעה של דיבורים ,אבא ירד למטה ושגיא שאל אותו ”נו מה היה .פתרת את הבעיה?“ אבא השיב: ”לא“” .אז מה עשית?“ אבא השיב” :לא היו לו משיח ורחל מרזיוף משיח מרזיוף נואם בכנס הברית 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° ארז מרזיוף יליד פתח-תקווה .שירת בצבא בחיל הים בספינת טילים .עוסק ברפואה אלטרנטיבית .נשוי לד″ר יליזבטה, מומחית לרפואה פנימית. אב לשלושה. גפרורים ,אז נתתי לו .אל תדאג .הוא רק מדבר. הוא עוד מעט ירד למטה“ .וכך היה. כאשר התגוררתי בארה″ב ,אבא בא לבקר אותי ואת אחי .באחד הימים יצאנו לקניות בעיר ולפתע נתקלנו בבוכרי ,שפניו היו מוכרות לאבא. הסתבר ,שהיה זה אותו יהודי ,שהתבצר על הגג הבניין הגבוה .ועכשיו הוא מתגורר בניו-יורק. אבא יצא מהחנות מאוד כעוס באומרו לאחי: ”אנחנו משתדלים לתת להם בארץ הכל .המדינה נותנת להם סל קליטה ,והם עוזבים את הארץ ויורדים“ .וזה כאב וחרה לו מאוד. בשובו לארץ כתב אבא לשר הקליטה ,שיש להתנות את מתן סל הקליטה בהתחייבות של העולים לא לעזוב את המדינה .אני חושב ,שזאת הייתה הירייה הראשונה לשינוי תנאי קבלת סל הקליטה לעולים. פנו לאבא גם בוכרים רבים בנושא גיוס לצה″ל ,בבקשה שאבא יסייע להם לשחרר את ילדיהם משירות בצבא .אבא היה מטיף להם מוסר ו”מרביץ“ בהם ציונות .מספר להם שיש לו שני בנים ושניהם שרתו בצבא .אני זוכר ,במלחמת ששת הימים כשבאו לגייס את אחי למילואים ,הוא לא היה בבית ואבא בעצמו הכין לאחי תרמיל עם כל הציוד הצבאי שלו ,כדי שברגע שיחזור הביתה, ישר יקח את הציוד ,בלי לחשוב פעמיים ,ויסע לבסיס .אבא ניסה לשכנע את העולים עד כמה זה חשוב לשרת בצה″ל .עם זאת ,הוא הבין את הפחדים שלהם לגיוס בניהם לצה″ל בגלל חוסר האמון שהיה להם בצבא הסובייטי בארץ מוצאם, ויחס זה העבירו גם לצה″ל. – מה ירשת מבית אבא? מה אתה יודע על מוצא המשפחה? – ירשתי ,כמובן ,את המסורת הבוכרית והורשתי אותה לילדי – חגים ,טקסים ,כולל שירי שבת וחג ,מלווים במאכלים בוכריים ,אהבת הארץ והמורשת שלנו. כל הסיפור של עלייתו של אבא לארץ הוא מעניין .סבי היה סוחר עשיר ,שביקר בלונדון לצורך עסקיו ,משם בא לביקור בארץ ונתקע כאן עם פרוץ המהפכה הבולשביקית .בינתיים סבתי נפטרה ואבי נותר עם עוד שתי אחיות בנכר .בחוכמתו הרבה סבי הגיע להסכם עם אדם זר ,שילם לו סכומי כסף גבוהים ובדרך לא דרך אבא ואחיותיו הגיעו ב 1921-לארץ .אבא היה אז בן 7בלבד. אבא הטיף לנו לאהבת הארץ .תמיד הדגיש, שאנו ,הדור שלי ,קבלנו את המדינה על מגש של כסף .הדגיש את כל מה שעבר על היישוב היהודי בארץ כולל תקופת מלחמת העולם השנייה .הוא תמיד סיפר לנו על הפחד הנורא ששרר בקרב הישוב מהאפשרות שהנאצים יגיעו לא″י .וכמובן, סיפר על מלחמת השחרור ,שבה היו מרעישים בפחים ,כדי שהירדנים יחשבו ,שיש לנו הרבה נשק ובמיוחד רכב כבד ,שמגיע לשם .הוא נהג לומר, שלמעשה הם בנו את הארץ בידיים ובדמם. באופן אישי ירשתי מאבא את הפעילות הציבורית .מילדותי אני זוכר ,שאבא היה עסוק בפעילות הציבורית .חוץ מפעילותו בברית יוצאי בוכרה הוא שימש כיו″ר העדה בפתח-תקווה למעלה מ 50-שנה .כאשר שואלים אותי במה אבא עסק ,אני עונה – עסקי ציבור .הציעו לו לא פעם להיכנס לפוליטיקה והוא בשום אופן לא הסכים, מפני שאמר ,שהוא לא יכול להישאר ישר עם עצמו כפוליטיקאי. אני לא מגיע לרמת הפעילות הציבורית של אבא ,אבל ,כשאבא נפטר ,כיהנתי כיו″ר בית הכנסת הגדול בפתח-תקווה ,למרות שאני גר בת″א .כל הקשור לניהול בית-הכנסת ,ישיבות, הכנסות ,אירועים וכו ′מילאתי כיו″ר גבאים במשך 8שנים .עד שאמרתי להם ,שזה לא הגיוני ,שאשאר יו″ר בית הכנסת הגדול של העדה הבוכרית בעיר ,כשאני לא גר בה. – ומה הפעילות הציבורית שלך בתל-אביב? – בתל-אביב אני מעורב מאוד בקהילה המקומית בבית הכנסת ”היכל שמחה“ שהקים אריה חיימוב ז″ל על-יד דיזנגוף סנטר .כל הפעילות של בית הכנסת ,כל העזרה לאנשים אם זה בענייני שמחות או צער ,אני מעורה בעניינים אלה .בינתיים זה הכל ואני עוד אראה איך להמשיך הלאה. 8 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 ראיון עם ארז מרזיוף ° – בעצם ,ירשת מבית אבא את העסקנות הציבורית ,את האכפתיות האזרחית ,את אהבת ציון ואת אהבת הציונות. – את אהבת הציונות ובמיוחד את המסורת הבוכרית .אני זוכר ,שבכל אירוע משפחתי הלבוש הבוכרי היה חלק אוטנטי .אז ,בזמנו ,אני מדבר על לפני 50-40שנה ,לא היה פופולארי להגיד שאתה בוכרי .אנחנו הלכנו בראש מורם וכששאלו אותי מאיזה עדה אני ,תמיד עניתי שאני בוכרי .היום כולם מכירים וכולם רוצים לטייל בבוכרה .בכיתה שלי בבית הספר קראו לי ”בוכרי“ .ועדיין ,היום רוב מכיריי קוראים לי בשם זה .כשביסודי רצו לערוך סדר פסח כיתתי ,עשו זאת אצלנו בבית ,כי כולם ידעו שאנחנו שומרי מסורת .ואז ליל הסדר נחוג אצלנו בבית בנוסח בוכרי. בבר-מצווה שלי אבא שכר אוטובוס להסעת כל ילדי הכיתה ,הוריהם ומורים ונסענו לכותל .אז לא היה נהוג לחגוג בר-מצווה בכותל כמו היום. אבא היה מהחלוצים שהנהיגו מנהג זה. – מה ,לדעתך ,מייחד את הקהילה שלנו? – דבר ראשון ,הוא שלא מבקשים שום דבר מאף אחד ולא באים בטענות לאף אחד .הם לא יצאו להפגנות ,לא צעקו ”מגיע לי!“ .הבוכרים תמיד היו עצמאים .וזו הסיבה שלא הכירו את העדה שלנו .הם רק נתנו .תמיד היו אנשים מאוד צנועים ,תמיד עשו למען החברה ,למען הזולת, אבל הכל בשקט .זה התחיל עוד מבוני שכונת הבוכרים ,שלמרות שהיו מאוד עשירים ,דאגו יותר לאחרים ולא פרסמו את עשייתם ברבים. דוגמא נוספת ,כשברית יוצאי בוכרה נוסדה ,הוצע להם לפנות לפוליטיקה ,ואמנון סלומי סירב חד משמעית לעצה הזאת .אני יודע את זה בוודאות, כי אבא סיפר על כך בבית .את הבוכרים אף פעם לא עניינה פוליטיקה. משיח ורחל מרזיוף מארחים בביתם את אהרון שגיא ורעייתו תכונה נוספת המייחדת אותנו זה מוסר עבודה ולא רק אצל ותיקים ,אלא גם בקרב הבוכרים החדשים .דבר נוסף המייחד אותם זה האחדות, במיוחד בשעת צרה .כאשר קורה משהו בקהילה, לטוב או לרע ,כולם מתאחדים .התכונות המייחדות את הקהילה שלנו זה קיום המסורת הבוכרית, המאכלים ,הלבוש והאזכרות .יחד הן מהוות את המורשת שלנו ,שאותה יש להנחיל לדורות הצעירים. מנקודת ראות אישית ,יש לנו הרבה מה ללמוד מהדורות הקודמים ,שהצטיינו בצניעות ,בענווה, בכושר נתינה ובאהבת רעיך כמוך .אנחנו צריכים ללמוד מהם את דרך החיים .הדבר העיקרי, שלמדתי מההורים שלי זה חינוך ילדים .החינוך שקבלתי מהורי על נתינה ואחדות הנחלתי לילדי. – חינוך שמתבסס על אילו יסודות? – יסודות של בית ולא חוץ ,שלא כמו אצל כל הדור הצעיר של היום ,שמתאפיין בבילוי בפאבים, דיסקוטקים ומועדוני לילה. – והילדים שלך לא התקוממו? – נהפוך הוא .הם רואים את ההבדל המהותי בינם ובין אותם צעירים של מועדוני לילה. – איזה תוכן היית יוצק למשפט ”להיות בוכרי גאה“? – קודם כל לספר לאנשים ,שאני בוכרי, ולא להסתיר זאת .עד היום ,במיוחד בקרב עולים חדשים ,יש כאלה ,שמתביישים להגיד שהם בוכרים. כששואלים אותם מאיפה הם ,הם עונים מרוסיה. אסור לנו להתבייש במוצא שלנו ,לא משנה מאיזה עדה אתה .דבר שני ,מאחר ואני דור שלישי ,מצד אמי, שנולדה בארץ ,אני רואה את עצמי כארץ-ישראלי, כישראלי לכל דבר .אני אפילו לא מדבר בוכרית. אבל ,בכל זאת בתור בוכרי ,אני גאה להנחיל את המורשת הבוכרית לדור ההמשך .כי זה חשוב מאוד. אני רואה איך לאט לאט הרבה משפחות בוכריות, שנולדו כאן בארץ ,חוזרות לשורשים ,מקיימות אירועים לפי הנוסח הבוכרי ,כמו לפני 50-60שנה. אני זוכר ,איך בתור ילד סבלתי ,כששמעתי את כל התפילות ,הדרשות והפיוטים בבית כנסת .והיום ,לא אכפת לי כמה זמן זה נמשך ,אני נהנה לשמוע את זה. ואם החזן טוב ,ההנאה כפולה. – מה ,לדעתך ,משמעותה של השתלבות מוצלחת של עולה חדש בחברה הישראלית? – קודם כל כשילמד את השפה העברית ויתחיל לדבר ,אז הוא ישתלב בארץ .יש בארץ יהודים, שעוד אבא קלט אותם בשדה התעופה לפני 40 שנה ,ועד היום הם לא מדברים עברית .למרות שהם הצליחו בחייהם כאן ,הם לא מדברים עברית תקינה .לשיחה שוטפת הם בוחרים לדבר בוכרית או רוסית .ידיעת השפה והדיבור בה הוא האמצעי הטוב ביותר להיקלטות מוצלחת בארץ. מבחינת הדור הצעיר – לימודים ושירות בצבא .הרבה מהם גם היום מתחמקים משירות ללא סיבה .אני לא מאשים עולים שלא התגייסו לצבא האדום כי הם חששו מהיחס האנטישמי כלפיהם .אבל אלה שנולדו וגדלו כאן בארץ ,אין להם שום סיבה לא לשרת בצה″ל. – האם יש לך מה להוסיף בהיותך בן משיח מרזיוף ,ממייסדי ברית יוצאי בוכרה? – לברית יוצאי בוכרה זכויות רבות בסיוע לציבור הבוכרי במשך עשרות שנים .היא העלתה את קרנה של העדה ובעיקר של בניה הצעירים בהרחבת והעמקת ההשכלה האקדמית .לה זכות ראשונים בקליטת עלייה .אני מאחל לברית המשך עשייה מוצלחת בעתיד. ראיינה שושנה רון נדם קולו הערב של בעל ”שובה למעונך“ בנימין חיימוב ז″ל ביום שמחת תורה עלה בסערה לגנזי מרומים ר ′בנימין חיימוב ז″ל, נעים זמירות ישראל ,בעל קול ערב במיוחד שלא היה שני לו במקם ”שובה למעונך ושכון בבית מאוויך“ ,המושר לפני לחש של תפילת מוסף בימי שבת, ראש-השנה וכיפור .כאמור ,הייתה לו נעימה מיוחדת ומרגשת שמאז החזן המהולל בן-ציון נתנאל לא קם כבנימין בדייקנות המקם. בנימין ז″ל נפטר לצער המשפחה הנכבדה ביום בו נפטר אביו ר ′שמחה חיימוב זצ″ל ,שכיהן כרב ,דרשן ,דיין, מוהל ,חזן ושוחט מבוקש בשכונת הבוכרים בירושלים בראשית המאה שעברה .בנימין התייתם מאביו והוא בן 13בלבד .נאלץ לסייע לאמו בפרנסת המשפחה .האם פרחה אלמנה צעירה אצילה ,אם לשמונת בניה ובנותיה ,אותם גדלה לתפארת, ביניהם החזן ,המוהל ,הדרשן המהולל מולה יוסף חיימוב ,שהוציא מתחת ידו ספר דרשות על פרשת השבוע בשם ”נועם שי″ח“ ,ואת אריה חיימוב, שהיה ממנהיגי הציבור המוכרים והנכבדים של עדתנו הבוכרית. אכן ,במשפחת חיימוב נתקיים מאמר חז″ל” :בשעה שפוסקין גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות“. בנימין שימש בקודש כחזן בבית כנסת שבקריית-שלום וזכה לשבחים מרובים .לימים ,ועל פי בקשת אחיו אריה ,עבר לגור ולשמש בקודש כחזן בניו-יורק ,מקום בו הרים יחד עם אנשי הציבור המכובדים – יעקב הראל ,חנן בנימיני ,רחמים ברוכוב וכמובן אחיו אריה חיימוב את קרנה של העדה בניו-יורק. כאיש עסקים הוא הצליח בענף היהלומים והיה ידוע כאדם ש”נשא ונתן באמונה“ פיו וליבו היו שווים ומילתו הייתה מילה. בנימין המנוח ,יחד עם רעייתו יעל ,שטפלה בו בערוב ימיו במסירות רבה ,גידלו משפחה לתפארת .לימים, ובגלל אהבת ציון שבערה בו ,חזר ארצה וכמובן הצטרף לבית הכנסת המשפחתי ”היכל שמחה“ ברחוב תל- חי בתל-אביב .לאחר פטירת אחיו מולה יוסף חיימוב ,החזן המפואר ומנהיג רוחני של בית-הכנסת ,תפס בנימין את מקומו כחזן להנאתם המרובה של המתפללים ,שגמרו עליו את ההלל. בנימין ,איש צדקה וחסד ,בעל נאמן לרעייתו יעל ,אב מסור לילדיו ,סבא אהוב על נכדיו וניניו ,זכה להקים דור ישרים יבורך ונתקיים בו” :כל הרגיל לעשות צדקה זוכה הויין לו בנים בעלי חוכמה“ .ראו את הבנים שמחה ,אבנר, מנחם ועסקנית הציבור הבת יפה שרף והיהלום שבכתר וממשיך דרכו של האב בנימין ושל הסבא מולא שמחה הוא הבן הרב יגאל חיימוב ,מקים עולה של תורה במרכז הבוכרי ובישיבת ”אוהל שמחה“ בפלשינג ניו-יורק ,רב נערץ על כל מכריו ומוקיריו. בנימין נפטר בשיבה טובה ,זקן ושבע ימים ,רווה נחת מרעייתו ויוצאי חלציו. יהי זכרו ברוך .דמותו ומורשתו תהיינה למופת למשפחת חיימוב ולקהילה הבוכרית. יוסף בר-נתן נשיא ברית יוצאי בוכרה 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 114 ערב הרצאה בספרייה הלאומית בירושלים על הגניזה האפגנית ב30.12.13- משמאל פרופ ′חגי בן שמאי ,המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית .מימין מר ג′ק אברהם מאנשי הקהילה בניו יורק .צילום :מרלה בתאריך 30בדצמבר ,2013יום ב ′כ″ז בטבת תשע″ד מתוכנן באוניברסיטה העברית בירושלים ערב הרצאה על הגניזה האפגנית. המרצים על הגניזה יהיו פרופ ′חגי בן שמאי המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית ,פרופ′ שאול שקד מהאוניברסיטה העברית המומחה לנושא הגניזה האפגנית ואחד האירנולוגים הגדולים בעולם וכן אופיר חיים דוקטורנט המתמחה בנושא .בתכנית הערב גם פרק מוסיקלי של פיוטים משל יהודי אפגניסטן. כאשר יתקבלו פרטים נוספים מאת הספרייה, נעלה אותם לאתר .כמו כן אנו מתכננים לשלוח הזמנות במייל או בדואר רגיל .אנא שריינו את המועד ביומנכם. על הגניזה שלחה אלינו מספרת הסיפורים ,ד″ר צילה זן-בר את הסיפור הבא: הדרוויש היה מהלך עניו על מישורי האדמה ָשכּוֹל היה תלוי על צוארו .לא נדבות כשכלי הכּ ְ אסף כי אם את סיפוריהם של הנוודים ומכולם הוא אסף את סיפוריו של המוּ ָסאִי – היהודי. הם נפגשו לפני כארבעים ימים בפִירוּז קוֹה שבגָ′אם .האחד היה מוסלמי סוּפי וה ...שני מוּ ָסאִי ולא הפריע לאלו השניים מוצאם ודתם. הם דיברו את שפת הלב ואכלו ביחד נָאן ונֶמָכּ – לחם ומלח ,ואהבו אחד את השני כמו שאהבו בענווה את האל. וברגע זה ממש כשהמלח נמס בפיהם ,אמר הדרוויש למוסאי” :השורשים שלנו הם הלב, הכתובים שלנו הם הלב ,המסע שלנו הוא הלב“ .והוליך אותו אל מערה והדליק זרדים בכפות ידיו והראה למוסאי מגילות עתיקות כתובות בעברית ולמרבה פליאתו של הדרוויש בכה המוסאי בכי גדול עד שבאו העופות הגדולים ואמרו לו כי בכיו מעיר את הגוזלים בקן ולקחוהו אל השביל המוליך לירושלים. ”ומעולם לא פגשתי יותר את הדרוויש ָשכּוֹל ולא ראיתי את הגנזים של אבות עם הכּ ְ אבותי“ ,אמר לי סבא שלי ולא ידע הוא כי מקץ מאה שנים מבכיו הגדול ,תלך נכדתו אל הספריה הלאומית בירושלים ותראה במו עיניה את הגניזה האפגאנית. *** באוגוסט שנה זו פגש פרופ ′בן שמאי את אנשי הקהילה האפגנית בניו יורק והרצה בבית הכנסת ”אנשי שלום“ של בני הקהילה האפגנית על הגניזה .את כינוס הקהילה ארגן ג′ק אברהם, ובאדיבותו שלח אלינו תמונות ממהלך הערב, זכויות הצילום שמורות למרלה. G דצמבר 2013 ברית יוצאי בוכרה 9 פרופ ′דב נוי ,יעקב פנחסי וחקר הפולקלור הבוכרי פרופ ′דב נוי הלך לעולמו ב 29-בספטמבר .2013על דמותו המיוחדת ופועלו החלוצית נייחד שורות אלה. פרופ ′נוי קיבל את פרס ביאליק לתרבות ישראל בשנת 2002והיה לחתן פרס ישראל לחקר הספרות ב.2004- פרופ ′דב נוי הקים בשנת 1955את ”ארכיון הסיפור העממי בישראל“ )אסע″י(, המצוי כיום באוניברסיטת חיפה ובכך הניע מפעל רב היקף של איסוף ותיעוד הסיפור העממי היהודי .כך ,מתועדים בו 24,000 סיפורים .בהמשך ,דב נוי הקים את ”המרכז לחקר הפולקלור“ כדי לתעד מסורות ומנהגים של העולים וותיקי הארץ. באמצע שנות ה 60-של המאה הקודמת נפגשו דרכיהם של דב נוי ויעקב פנחסי וכך החלה עבודה בראשיתית של איסוף סיפורי עם בוכריים .בעת ההיא דב נוי כבר היה בעיצומה של עבודת איסוף סיפורים ואולם הוא כותב” :בין אלפי הסיפורים העממיים שנאספו בישראל ע″י רושמים מתנדבים מפי מספרים יוצאי עדות שונות ,מאז כינון אסע″י ,לא תפס הסיפור העממי של יהודי בוכרה את המקום הראוי לו .בבואנו לסכם בשנת 1963את 5000הסיפורים הראשונים באסע″י מצאנו בהם 6סיפורי-עם מבוכרה )לעומת 145מפרס ו 234-מאפגניסטן(. העובדה כי שישה סיפורים אלה סופרו ע″י ארבעה מספרים שונים ,משמשת עדות נוספת כי הספרות העממית של יהודי בוכרה, בעל פה ובכתב ,לא באה למיצוי“... דב נוי מוסיף” :ניסינו בדרכים שונות לתקן את המצב ואחת מהן – הניסיון להשפיע על מר יעקב פינחסי ,שראינו בו תמיד אוצר בלום של מידע על פולקלור יהודי בוכרה, לרשום מזיכרונו לא רק מנהגים ואורחות חיים ,אלא גם סיפורי-עם .מאז ראשית צעדינו בחקר מורשת התרבותית של עדות ישראל הכרנוהו כמי שהתרבות המפוארת של היהודים יוצאי בוכרה קרובה ללבו, והוא אוסף בארכיונו דברים קטנים וגדולים שישמשו בבוא היום לשם תיעוד היסטורי- תרבותי של היהודית הזאת“. ועוד כותב פרופ ′דב נוי כי בשנת ההדפסה של הילקוט ”עשרה סיפורי-עם מבוכרה“ – ,1978הגיע מספר סיפורי יעקב פינחסי באסע″י ל 35-בין 134סיפורי בוכרה. מן הדין לציין שבנוסף ליעקב פינחסי רשמו סיפורי עם בוכרים משה ברוכוף, עירית אמינוף )המוכרת לקוראינו גם כיום(, יפרח חביב ,רחל שרבט ,הדה יזון ,חנניה מהוושוף ,זבולון קורט ,אברהם קלבן. מאז פרסום הילקוט ”עשרה סיפורי-עם מבוכרה“ ,מפי יעקב פינחסי ,השתנו פני הדברים. היבול הדל ,אותו מציין פרופ ′דב נוי, בהתייחסו לשנות ה 60-וה 70-של המאה הקודמת ,אמנם אפיין את חקר יהודי בוכרה בכלל ,אבל אינו נכון עוד .לא נזכיר כאן את כל החוקרים העוסקים כיום בחקר כל תחומי יהדות בוכרה .רק נדגיש כי קמו מאז שני גופים שחוללו שינוי של ממש בעניין זה :הקמת מרכז אב″א והקמת הפורום לחקר יהדות בוכרה במכון בן-צבי ביוזמת הח″כ אמנון כהן. עוד נדגיש כי ברית יוצאי בוכרה הבינה עוד בראשית דרכה שיש לעודד את חקר יהדות בוכרה ,לראייה ,הילקוט הנ″ל יצאה לאור ב 1978-על ידי המרכז לחקר הפולקלור של האוניברסיטה העברית בשיתופה הפעיל של ברית יוצאי בוכרה ,באמצעות סגן יו″ר שלה מר רפאל מושיוף ,כפי שמעיד פרופ דב ב.ב. נוי בעצמו. מכתב למערכת לכבוד הגב ′שושנה רון מנכ″לית ברית יוצאי בוכרה נטלנו חלק בשני טיולים ,שנערכו לאחרונה מטעם ברית יוצאי בוכרה ,אשר אורגנו על-ידך ,האחד לגליל המערבי והשני לירושלים .אני רואה חובה נעימה לעצמי לציין בקורת רוח ,שחזרנו מטיולים אלה מסופקים ומרוצים מאוד .בחירת המסלולים נערכה בקפידה ,האתרים שביקרנו בהם מעוררי עניין ומרחיבים דעת. ההדרכה ברמה מקצועית מעולה ומעל הכל .הארגון לעילא ולעילא. הטיולים האלה נותנים הזדמנות לחברי הברית להכיר חבלי ארץ שלנו תמיד מוכרים לכולם והם תורמים תרומה חשובה להכרת הארץ ,המשנה את פניה ,מדי שנים מספר. אי אפשר לאהוב את הארץ ללא הכרת הארץ ,ללא ידיעת ההיסטוריה העשירה שלה וללא הכרת נופיה ,הגיאוגרפיה שלה ואוכלוסייתה המגוונת. המדריך המעולה של הטיולים מספק את כל הנ″ל ביד רחבה. אני תקווה שתמשיכי במסורת ברוכה זו של יזום טיולים וארגונם. בברכה אבנר מיכאלי 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 10 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 מרגלית פלדבאום – מורה ,אמנית ואמא לשלושה חיילים ”תראי איך הזמן רץ“ אנחנו אומרות אחת לשנייה ונזכרות איך הילדים הקטנים שלנו אך לא מזמן היו יחד בגן הילדים, והנה הם כבר עולים על מדי צה″ל. מרגלית נולדה בעיר טשקנט ועלתה ארצה עם אמה כשהייתה בת שמונה. אמה אסיה שתחיה ,בת משפחה אמידה מסמרקנד – משפחת יעקובוב ,מצאצאי משפחת קלנטרוב ויהודייב. מרגלית היא בעצם בת דודתה של שושן יצחק ,המוכרת לכולנו ,ואחד הדודים שלה ,מצד אמה היה משיח יעקובוב ז″ל, המוכר לבני העדה מרחוב בעל העקידה שבשכונת שפירא. היא תושבת העיר חולון ,ציירת מוכשרת ומורה לאנגלית בבי″ס תיכון .היא בוגרת מגמת מוסיקה בתיכון ”תלמה ילין“ ובעלת תואר בספרות ובלשנות אנגלית של אוניברסיטת בר-אילן וחברה באגודת הציירים והפסלים ,נשואה ליצחק ואמא לנדב ,הדס ועידו – שלושתם חיילים. – ”משפחת יעקובוב ידועה כמשפחה ציונית ששאפה להגיע ארצה עוד לפני קום המדינה .אנא ספרי לי את סיפור העפלתה של משפחתך“. – בתחילת שנות ה 30-החליטה המשפחה לעלות ארצה וחברה לקבוצה של כמה משפחות שניסו לעבור את הגבול דרומה ,באופן בלתי חוקי ,אך הם נתפסו ע″י השלטונות הקומוניסטים ,רכושם הוחרם והגברים נאסרו .סבי, זכרונו לברכה ,יוסף חיים יעקובוב, שכינויו היה קלנטרי זארד ,לא ויתר על ההחלטה לעלות לירושלים ולהצטרף לחלק מהמשפחה ,שכבר היו בבית יהודייב אשר בשכונת הבוכרים .המשפחה התפצלה וסבתי מזל ז″ל ,שחלתה פתאום נאלצה להישאר בברית המועצות יחד עם אימי אסיה שתחיה ,שהייתה אז בת שמונה ,ועם אחותה הקטנה בת השש ז″ל ועם אחד האחים הבוגרים – נריה ז″ל. אחרי שנים של נדודים ועוני השתקעה המשפחה בטשקנט ואימי נאלצה לצאת בגיל מאוד צעיר לעבודה ולתמוך במשפחה ולשקם אותה כלכלית .כל אותם השנים המשיכה המשפחה לקוות להתאחד יום אחד עם יתר המשפחה בישראל ,אך הם הגיעו ארצה רק לאחר שנים של נדודים ותלאות באפגניסטאן ,פרס והודו .סבי נפטר בשנת 1942כשלצידו בנו הצעיר, משיח ז″ל ,ובתו הבכורה ,פריחה ז″ל .בנו הבכור ,אמנון ז″ל ,יחד עם אשתו ובנו התינוק ועם אחיו חנניה ,הצליחו להגיע ארצה רק בשנת .1944הם לא זכו לראות את אביהם – סבי .סבתי קבלה היתר לעלות ארצה בשנת ,1956וזכתה להתאחד עם ילדיה אחרי למעלה מ 20-שנה. מרגלית ,ילדה חרוצה וכשרונית, גדלה כבת יחידה במשפחה חד הורית. הוריה נפרדו לאחר תקופת נישואים קצרה, ומיד לאחר שסבתה עלתה לישראל .אמה המסורה דאגה לא לחסוך ממנה דבר ,בעיקר בכל הקשור לחינוך ,השכלה וכישורי חיים. מגיל צעיר היא נמשכה למוסיקה והתקבלה לבי″ס לילדים מחוננים ,שבו למדה פסנתר וכינור .מיד כשסיימה כתה א ′הגיע ההיתר לעלות לישראל ,וכך נקטעו לימודיה שם. מרגלית ,ציירת מוכשרת ,וציוריה הוצגו במעל 20תערוכות שונות וזכו לשבחים וביקורות אוהדות. – מתי בעצם התחלת לצייר? – אני שואלת אותה. – לציור הגעתי לפני למעלה מ 15-שנה ,כשהתחלתי ללכת לסדנת ציור ולבטא את הכישרון החבוי שהיה בתוכי .תמיד אהבתי והתעניינתי באומנות ,ומאז בעצם לא הפסקתי לצייר .הציור נותן לי את האפשרות להעניק לעצמי את הזכות למרחב אישי ,ביטוי עצמי וצמיחה אישית. – ”עד כמה את מחוברת למורשת הבוכרית ,והאם יש לכך השפעה על יצירותייך“? – אני נזכרת שבתערוכת היחיד הראשונה של ”רפסודיה בצבע“, כשהצגתי תמונות נוף שציירתי ביפו ,הבחינה אוצרת התערוכה בצבעוניות של היצירות וקשרה בינן לבין מחוזות ילדותי באוזבקיסטאן, משהו שכנראה היה ונשאר קיים אצלי בתת מודע והשפיע על יצירותיי לאורך השנים. – ”אילו ערכים של העדה הבוכרית את אוהבת ותרצי לשמר ולהעביר הלאה גם לדורות הבאים“? – אני מאוד אוהבת לבשל ולהגיש את המאכלים הנהדרים של העדה ,אותם אוהבים גם ילדיי וגם בעלי )שאינו ממוצא בוכרי( .אני אוהבת מאוד את השפה הבוכרית, שאותה למדתי דווקא בארץ ,ואני משתמשת בה עד היום בשיחות עם אימי .אני אוהבת את הפולקלור בשמחות משפחתיות – הז′ומה הססגונית ,הריקודים והמוסיקה הבוכרית המזכירים לי את בית ילדותי .אימי בעלת קול ערב ונהגה לשיר לי בילדותי ,וגם בפני אורחים ובני משפחה. – ”האם בקרת שוב במחוזות ילדותך והאם נשמר הקשר עם משפחתו של אביך“? – אבי ,מיכאל יגודייב ז″ל, הקים משפחה חדשה בעיר הולדתו סמרקנד ,ויש לי עוד אח וארבע אחיות ,אותם פגשתי עם עלייתם ארצה ,לפני 15שנים. הצורך שלי להגשים לאימי חלום ,עורר בי ,לפני כמה שנים, את הרצון לנסוע איתה לטיול שורשים באוזבקיסטאן ,שהיה טיול מרגש ,מעניין ומרתק .זה היה מפגש מרגש ומהנה עם עולם קסום ואקזוטי שהזכיר לי את אגדות אלף לילה ולילה .הטיול לווה בטעמים מהבית ,מטעמים בוכריים כשרים, ביקור בשווקים ססגוניים ,מפגש עם אנשים ,מחוזות ומראות של פעם ,משולבים במוסיקה וריקודים מסורתיים ,במקום שבו הקידמה והמודרניזציה עדיין לא שינו את האותנטיות והתרבות המקורית הנפלאה. מרגלית היא אחת הדוגמאות המצוינות לאישה מודרנית המשלבת אומנות ,עבודה וחיי משפחה ,יחד עם שמירה על ערכי המורשת הבוכרית .יש בה שילוב של בטחון וגאווה יחד עם צניעות ,ענווה ונועם הליכות. חזקי ואמצי מרגלית והמון הצלחה בהמשך דרכך הפורייה והמבורכת. איריס רופא-חיים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 ברית יוצאי בוכרה 11 דברי נשיא ברית יוצאי בוכרה ,מר יוסף בר-נתן במעמד הכנסת ספר תורה בבית משפחת כהן ”כבוד הרעיה הגב ′מפרט כהן, שכידוע לכולנו כיבדה מאוד את מולא נוריאל וקיימה את מאמר חז″ל ”אברהם אשתו מכבדתו לפיכך כתיב וה ′בירך את אברהם בכל“ .ואכן נתברכו הזוג נוריאל ז″ל ותבדל לחיים ארוכים רעייתו הגב′ מפרט להקים דור ישרים מבורך, הלו הם הבנים ח″כ אמנון כהן, אחיו הרב מיכאל כהן ,הבנות אסנת אבייב והגב ′מאיה יגודייב ,השם ישמור ויחיה אותם שיאריכו ימים בבריאות טובה כולם ,שכן כולם עוסקים בצורכי ציבור באמונה. אנחנו חוגגים הערב הכנסת ספר תורה לזיכרו של מולא נוריאל בן חפצי .אל יקל הדבר בעיניכם, שכן מוריי ורבותיי ,על אוהבי תורה נאמר” :אוהב תורה לא ישבע תורה“” .גדולה תורה שאלמלא תורה לא נתקיימו שמיים וארץ“ )נדרים ל″ב(” .התורה מאירה את עיניו של אדם ומשמחת ליבו“ )מדרש משלי(. ועוד נאמר” :כל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה“ )אבות(” .קנה לו דברי תורה ,קנה לו חיי העולם הבא“ )אבות(. מכאן אנחנו יודעים עד כמה חשובה מעלת התורה ,ששמרה על עם ישראל מאז מתן תורה בסיני עד היום אלפי שנים בגלות .אלמלא התורה לא היינו כאן היום בארץ- ישראל מכל שבעים הגלויות .וזאת בזכות ”שמע ישראל“ ,בזכות ספר התורה ,בזכות טעמי המקרא .לא חשוב באיזו גלות מדובר – אשכנז, ספרד ,בוכרה ,מרוקו ,כל הקהילות הקדושות זכו בכל המקומות ללמוד תורה ,משאת ליבם וכמיהתם לציון מצאה את ביטויה בתפילת: ביום רביעי ,י″ז בכסלו תשע″ד,20.11.13 , התקיים טקס הכנסת ספר תורה על שם נוריאל כהן ,ע″י רעייתו הגב ′מפרט כהן וילדיו :ח″כ אמנון כהן ,הרב מיכאל כהן ,אסנת אבייב ומאיה יגודייב. ”ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים“. מוריי ורבותיי ,אני הרבה לא יודע על מולא נוריאל .אבל אני רואה כאן את ילדיו ,את הבנים והבנות .ועל זה נאמר” :כל הרגיל לעשות צדקה ,הויין לו בנים בעלי חכמה“ .צאו וראו את אמנון ,שאני מכיר אותו היטב ,כיהודי חכם וכאיש ביצוע למופת .בזכותו ובזכות מיכאל ,אסנת ומאיה מתקיים: הטקס התקיים במעמד נכבדי הקהילה, ביניהם רב העדה ,הרב פנחס רבין ,שנשא דברי תורה. בלטו בנוכחותם נציגי ברית יוצאי בוכרה: ה″ה פנחס פוזיילוב ממייסדי הברית ,יוסף בר- ”בזכות בנים אבותיהם מתכבדים“, זה נאמר במדרש תנחומא .מכאן אנו לומדים על מולא נוריאל ז″ל ,שהיה איש חסד ,שכן ”מעשה אבות סימן לבנים“ .שהרי גם האבא היה איש של צדקה ומעשים טובים .ועוד נאמר” :בשעה שפוסקים גדולה לאדם ,פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות“. ברוך השם ,אנחנו מכירים את המשפחה ,במיוחד את ח″כ אמנון, שהגיע לגדולה ובמסגרת תפקידיו בכנסת אף זכה לתואר ”אביר איכות השלטון“. אני בא לברך בשם נשיאות ברית יוצאי בוכרה .עמי הגיע גם אחד ממייסדי הברית ,מר פנחס פוזיילוב, השם ישמרהו ויחייהו ,אורי חיימוב ויעקב מושיחוב חברי הנשיאות שלנו ,וגם מנכ″לית הברית הגב′ שושנה רון ונציגתנו בצפון הארץ הגב ′שרה הייל. כאן המקום להזכיר ,שאמנון בטרם היבחרו בכנסת נמנה על חברי הנשיאות שלנו וכיהן כסגן נשיא הברית .אני מכיר ומוקיר את אמנון שנים רבות ,עוד בהיותו סגן ראש עיריית רמלה .אני זוכר ולא אשכח ,שבמסגרת תפקידו זה היה נתן ,נשיא הברית ,אורי חיימוב ויעקב מושייחוב חברי נשיאות וגב ′שושנה רון מנכ″לית. ח″כ אמנון כהן ,שהיה במשך שנים חבר פעיל בברית יוצאי בוכרה ,בשר מבשרה וכיהן כסגן יו″ר העמותה ,העלה על נס את פעילות מגיע אלי בבקשות שונות לסיוע לנזקקים .אחד מהם זכור לשנינו במיוחד ,מדובר על בוכרי שהיה ,לא עלינו ,חולה סרטן ובאת אלי ובקשת בעבורו תרומה ורכשנו עבורו מיטה מיוחדת ,שתאמה את צרכיו .גם מיזוג אוויר בבית הכנסת שבדימונה נתרם בזכותו של אמנון .אלה רק מקצת שבחו של אדם ,שאני רשאי לומר בפניו של אמנון .אני תפילה, שהקב″ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ושנזכה כולנו שיעשה עוד גדולות ונצורות לטובת הקהילה הבוכרית שלנו ,כמו שהוא עושה. והוא עושה גם לקהילה הכללית בתוקף תפקידו בכנסת. אנו גאים באמנון ובמשפחתו ומתפללים שיזכה עוד שנים ארוכות בעשייה למען הכלל .ושלא ישכח גם את ברית יוצאי בוכרה מדי פעם בפעם .אני יודע שיש עוד כמה גורמים ,אבל גם אנחנו נמצאים על המפה. יהי רצון שהמשפחה הנכבדה הזאת תעלה מעלה מעלה ובזכות הכנסת ספר התורה הזה שיתקיים בהם הנאמר” :על-ידי הלימוד והחכמה ישיג אדם כאילו יצא מעבדות לחרות ומאבל ליום טוב“ .אמן“. הברית מאז היווסדה ב 1972-ועד היום בשורה של נושאים למען העדה .בין היתר :חלוקת מלגות לצעירים ,קליטת עולים ותרומה שלא תסולא בפז – עידוד מחקר המורשת שלנו והנחלתה לדורות הבאים. לבושן הטקסי של נשים מקהילות משהד, הראת ובוכרה באוסף מוזיאון ישראל ,ירושלים בשלוש הקהילות המרכזיות והחשובות – משהד שבמזרח איראן ,הראת במערבה של אפגאניסתאן ובוכרה האמירות לשעבר שהייתה לחלק מאוזבכיסטן – התפתחו סגנונות לבוש של נשים שונים זה מזה, אך בעלי קווים משותפים שאנסה להציגם .באוסף התלבושות של בני הקהילות היהודיות של האגף לתרבות ואמנות יהודית שבמוזיאון ישראל ,קיימות תלבושות שהן בעיקר לימי טקס וחג .מטבע הדברים, אלו המשמשות לימות החול מיהרו להתבלות או לא נשמרו כלל בידי בני הקהילות .לעתים לא נחשפו כלל, שמא אינן מספיק ייצוגיות בעיני בני הקהילה עצמם או אף בעיני האוספים .הגדול והעשיר באוספים מבין 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° נעם ברעם בן-יוסף שלוש הקהילות הנזכרות הוא זה של יהודי בוכרה, מייצג לא רק את לבוש הנשים באמירות והעיר עצמה אלא גם בקהילות אחרות החוסות תחת הגדרה זו כמו :סמרקנד ,שהרי-סבז ,תאשכנת ,פרע′אנה ועוד. מגוון האריגים מהם נתפרו הבגדים ופריטי הלבוש השונים הוא עשיר מאין כמוהו ומצטיין בצבעוניות עזה ובשימוש בחומרים יוקרתיים המשקפים נאמנה את אמידות בני הקהילה. אתעכב כאן בעיקר על שמלות הנשים )כורתה( ועל מעיליהן )כלצ′ך וכמזול( .השמלות נלבשו כשמלות העיקריות החיצוניות ואז פעמים רבות לבשו כמה מהן זו על גבי זו עד שלוש במספר כדי להאדיר את מימדי הלובשת ולשדר חוסן ,יציבות ועושר כלכלי. השמלות מצטיינות בגזרה ישרה ורחבה במיוחד .הן נתפרו מאורך אריג ללא כל תפר באזור הכתפיים .את רוחבן הנדיב יצרו עם הוספת משולשים או טרפזים של אריג שנתפרו לצידיו של אורך האריג ובעזרת שרוולים מלבניים ,ארוכים ורחבים דמויי קימונו יפני .השרוולים הארוכים מכסים על כפות הידיים ובתמונות רבות נראות הנשים כשידיהן השלובות נתונות בהם ומונחות על בטנן .רוחב השרוולים בא אף הוא לשדר שפע והיצמדות לאידיאל יופי שדגל בהערצת ממדים גדולים במיוחד .פתחי הצוואר שלהן ישרים ,והן בעלות צווארון סיני עומד. לכמה מהן פתחי צוואר מלפנים ומאחור כך שניתן היה ללובשן משני צידיהן .מגוון האריגים ששימש לתפירתן הוא עשיר במיוחד :למן אריגי משי דקיקים, חלקים או בעלי פסים בגוונים בהירים ופסטליים, או צבועים איקט ובשיטת ”קשור וטבול“ )פלנגי( בגוונים עזים ,אריגי משי מוסלין עם פסים והדפסי פרחים צבעוניים ,דרך אריגי משי טפט מרשרשים, או הכבדים והזוהרים יותר העשויים משי או קטיפת משי וחוטי מתכת מוזהבים .החל משנות ה20- של המאה ה 20-השתנתה בערי מרכז אסיה גזרת השמלות הללו והן הוחלפו בשמלות תפורות בגזרות מורכבות יותר בשל השפעות אירופיות ]תמונה .[2שמלות בסגנון תפירה אירופי כאלה נמצאו גם בקרב בנות קהילת הראת .אריגי האיקט ששימשו לתפירתן שימשו לתפירת חולצות נשים במשהד. מתחת לשמלות לבשו הנשים מכנסיים רחבים שהיו מעין תחתונים ובדרך כלל לא נראו כלל ,על כן עושר אריגי המשי שלהם וצביעתם תמוה. 12 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 114 G דצמבר 2013 לבושן הטקסי של נשים מקהילות משהד, הראת ובוכרה באוסף מוזיאון ישראל ,ירושלים ° לעתים ,בעיקר כאשר יצאו הנשים את ביתן, או בטקסים מיוחדים נלבשו מעל השמלות ,שמלות- מעיל .תחילה היו אלה מעילי הכלצ′ך .הכלצ′ך )מוניסאך בפי המוסלמיות( הוא מעיל עליון ללא צווארון המכווץ בהבלטה תחת הזרועות בדומה למעילים מאיראן ,גרוזיה ואנטוליה .גיזרת המעיל הנשית בנויה כך שאין תפרים באזור הכתפיים והשרוולים ,והיא הולכת ומתרחבת כלפי מטה. נהגו ללבשו במחצית השנייה של המאה ה 19-נשים יהודיות ומוסלמיות כאחד .נשים מוסלמיות לבשו אותו בחגים ,טקסים וחגיגות שונים בעוד היהודיות, לפי מספר תיעודים ,ייחדו אותו לזמן האבל .מעילים אלו נמנו על הפריטים ההכרחיים שכלה אמורה לקבל בנדונייתה וייעודם העיקרי היה לכסות את מיטת הנפטרת כשהובילוה לקבורה גם הנשים הקרובות ביותר לנפטר/ת נהגו ללבוש מעילים כאלה .מעניין לציין כי מעילי הכלצ′ך שבאוספנו, כלל לא תואמים את סולם הצבעים הנהוג אצל יהודי בוכארה בימי אבל שנע בין אפור ,כחול כהה או ירוק עם פסים שחורים .בשנת האבל הראשונה נמנעו לחלוטין מלבישת בגדים בעלי צבעים עזים ,במיוחד אדומים וורודים למיניהם וכמובן ללא ברק חוטי מתכת מוזהבים .הכלצ′ך המופיע בתמונה 1היה שייך ללא ספק לאישה אמידה שביקשה להרשים בבגדיה המפוארים העשויים מאריגים יוקרתיים שיוצרו ברוסיה .אלה אריגי משי מדוגמים בפרחים ומרוקמים בחוטי מתכת שנארגו בבתי החרושת במוסקבה ,עד המהפכה הבולשביקית כשנפסק ייצורם .דווקא בטנתו עשויה אריג משי בצביעת איקט משובחת ומוקדמת מאד וכך משקף המעיל חיבור של אופנות וסגנונות ישנים וחדשים. וריאציות לגיזרת הכלצ′ך הן הלסוטות המוכרות לנו מקהילת הראת ומכמה קהילות באיראן. ככל הנראה בשנות ה 30-של המאה ה 20-הומר הכלצ′ך במעיל חגיגי קצר יותר )כמזול( שנתפר כבר במכונה בגזרה אירופית ,אך האריגים ממנו הוכן נותרו צבעוניים ובוהקים כמקודם. אשר לכיסויי הראש של הנשים ,משלוש הקהילות מוכרות לנו כיפות המעוטרות ברקמה מאחזת של חוטי מתכת מוזהבים .אלה מבוכארה והראת זהות לחלוטין לעתים ,ואילו אלו ממשהד בעלות אופי מובחן ושונה .מבוכארה מוכרים לנו כיסויי ראש )כלפושך( שהיו מיוחדים ליהודיות האזור ,בסוף המאה ה 19-וראשית המאה ה20- למרות שלא ניתן היה לראותם כיון שהיו חבויים תחת מעטה הצעיפים .הכלפושך הוא כיפה הצמודה לראש ממנה נמשך שובל גלילי שבו אוחסן שיער האישה .למאורסות בהראת הייתה גרסה שונה של כיס לשיער )מוכיסה( שצורתו גליל המסתיים במשפך. מגוון הצעיפים מבוכארה הוא עשיר מאין כמוהו: צעיפי משי מודפסים בשיטות שימור מיוחדות, צעיפי קשור וטבול )פלנגי( שיהודים התמחו בצביעתם ,צעיפי משי באריגת סאטן חרושתית מדוגמת ,צעיפי אריג רשת רקומים בזהרונים ועוד ועוד חלקם שימשו את הנשים בהראת באופן זהה תמונה מס :1 ′משפ׳ דוידוף 1926ירושלים, שכונת הבוכרים .באדיבות דן מאירי ,חיפה. ארכיון תצלומים ,מרכז המידע לאמנות ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק, מוזיאון ישראל ,ירושלים תמונה מס :2 ′פנינה בבאיוף וקציעה ראובנוף, אוזבכיסתאן ,שנות ה 30-של המאה ה.20- באדיבות משפחת אמינוף ,ירושלים .ארכיון תצלומים ,מרכז המידע לאמנות ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק ,מוזיאון ישראל ,ירושלים תמונה מס :3 ′נשים במשהד בלבוש מסורתי, ראשית המאה ה .20-באדיבות עזריה לוי, ארכיון תצלומים ,מרכז המידע לאמנות ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק, מוזיאון ישראל ,ירושלים. לחלוטין .בדרך כלל צעפו הנשים את ראשן במטפחת שקצותיה נקשרו לאחור ולמצחן חבשו אחרת לאחר שקופלה לרצועה מלבנית .בבוכרה היו רצועות מיוחדות כאלה לימי חג וטקס )סלהי זרין( ואלו היו מאריגי משי מדוגמים בחוטי זהב ונחבשו ככתר. לעומת זאת צעיפיה של האישה ממשהד היו רבועים שקופלו למשולש והודקו תחת סנטרה של הלובשת. הצעיפים לימי חג היו מאריגים לבנים דקיקים או מאריגי רשת שעוטרו ברקמה של תיל כסף רקוע )נקדה( .צעיפים אלו נשמרו יותר מכל בידי הנשים ממשהד גם לאחר שלבושן התמערב כליל. לבושן הטקסי של נשות הראת שיקף נאמנה את היותה נקודת האמצע הגאוגרפית והתרבותית בין משהד לבוכרה .קהילת הראת כללה קבוצה נכבדה של אנשי משהד שברחו אליה ב 1839-מגזירת האניסות והפכו בתוכה לגורם רב השפעה הן בתחום השפה ,חיי הדת והרוח שהתרכזו סביב ארבעת בתי הכנסת בעיר ,הן מבחינת המנהגים ובמיוחד אלה הקשורים בטקסי החתונה ובמידה מסוימת .בתחום הלבוש ,מלאכות היד של הנשים ועיטורי הבגדים. לבוש הנשים בהראת כלל שמלת משי ישרת גזרה ,בעלת שרוולים ארוכים וצווארון עומד שאורכה הגיע עד מעט מתחת לברכיים .מתחת לשמלה נלבשו כותונת ומכנסי שרוואל רחבי-מידה מאריג משי שעוטרו בקצותיהם ברקמת זהב זהה לזו של הכיפות .מעל השמלה לבשו לסוטה מאריג משי מדוגם בחוטי מתכת מוזהבים )אלכ′אלוק/ארכ′אלוק(. גזרת הלסוטה מכווצת במודגש במותניים ושרווליה ארוכים ומחודדים ,ולהם חפתים מעוטרים בחלקם הפנימי .לסוטה זו הייתה מן הפריטים שייחדו את לבושן של הנשים היהודיות בעיר והיא מוכרת לנו בעיקר רחבי איראן .בראשית המאה ה 20-היו כלות שלבשו מעל השמלה הירוקה ובמקום הלסוטה, שמלת-מעיל קצרה מאריג משי מהודר )כמרצ′ין – חגורה מכווצת( .לשמלה עליונה זו שרוולים המגיעים עד המרפק ולהם פתחי אוורור מודגשים תחת בתי השחי ,ואילו חלקה התחתון מכווץ בצפיפות במותן. ולו פתחים מלפנים ומאחור. תכשיטי הכלה והנשים הנשואות מהראת הובאו ממשהד ובכך ייחדו את הופעתן של היהודיות מזו של הנשים בנות הקבוצות האתניות השונות שאפגניסטן והראת התברכו בהן לרוב .צבעוניות בגדיה של האישה מהראת דומה לזו של האישה ממשהד ,בולט בה הצירוף של סגול-אדום-ארגמן לגווניהם עם ירוק – שילוב שכיח במזרח התיכון ובמרכז אסיה .אך להראת הגיעו הרבה יותר אריגים ופריטי לבוש מבוכארה ,בעיקר כיפות וצעיפים שצבעוניותם עזה ,בשל קשרי המסחר הענפים של בני שתי הקהילות אשר נדדו בין שתי הערים ואף שהו בהן תקופות ארוכות .באופן זה ניתן לומר כי סגנון הלבוש של נשות הראת מציג חיבור של מרכיבים ממשהד ומבוכארה תוך התאמה לסגנון המקומי .מתוך שפעת הסגנונות הללו יצרו נשות הראת סגנון כלאיים שהוא ייחודי אך להן. מערכת הלבוש של נשות משהד בראשית המאה ה 20-דמתה בכל לזו של נשים מקהילות ברחבי איראן ומנתה :חולצה ולסוטה מכנסיים ועליהם חצאית ]תמונה .[3חצאית ”בלרינה“ זו בולטת בייחודה ומשקפת את ראשיתה של אירופיזציה באיראן .נשים איראניות מוסלמיות כיהודיות נהגו ללבשה בסוף המאה ה 19-ובראשית המאה ה20- מעל גרביים או מכנסיים צמודים .מקורה של אופנה זו במסעו של השאה הקג‘ארי נאסר א-דין לאירופה ב 1873-שבעקבותיו הושלט סגנון לבוש חדש בקרב נשות החצר והחברה הגבוהה שהפך עד. מהרה לנחלת הכלל. ההתמערבות המהירה ששטפה את איראן למן עלייתו של רזא שאה פהלווי ב ,1921-ורפורמות הלבוש שהנהיג ,דחקו את לבושן המסורתי של הנשים עד כי נעלם כבר בשנות ה 30-של המאה ה .20-תהליך מואץ זה הותיר באוספנו עושר של פריטי לבוש של נשים יהודיות מאיראן אשר המידע אודותיהם הוא מועט למדי .המידע שבידינו שאוב אם כן בעיקר מתצלומים ומעט מזיכרונותיהן של נשים אודות סבתותיהן .ההתמערבות במשהד ניכרת גם במעבר הדרגתי מלסוטות בעלות מותן מודגש )אלח′אלוק/ארח′אלוק( לכאלה שנתפרו כבר במכונה בגזרה ישרה )קוט או יל( .המייחד את התלבושת ממשהד מתלבושות אחרות של קהילות איראן הוא סגנון הרקמה בפתילי מתכת מוזהבים ומאוחזים ,מבחר הדגמים וסרטי העיטור בשולי חלק מן הבגדים .הרקמה מעטרת את שולי הלסוטה, המכנסיים והכיפה ובדגמיה בולטים שושנות ורימונים בין ענפים גליים .החצאית והחולצה במשהד נעדרות רקמה בדרך כלל אך מעוטרות בקצותיה בסרטים קלועים אופייניים למקום. צבעוניותם של הפריטים נוטה לגוונים כהים יותר ומציגה צירופים של סגול – עמוק עם ירוק, כחול כהה ושחור .לאחר גזירת האניסות שחלה על בני הקהילה ,הם קיימו את יהדותם בסתר וכלפי חוץ היו מוסלמים לכל דבר .עקב תקופת האניסות הממושכת שבה חיו אין אנו יודעים על פריטי לבוש המיוחדים רק להם .עם זאת ,מספר פריטי לבוש ממשהד שבאוספנו משקפים את חיי המסחר הערים שקיימו האנוסים באזור ח′וראסאן ואת קשריהם עם קהילות הראת ובוכרה. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 :
© Copyright 2024