ברית יוצאי בוכרה (ע″ר)
G גיליון מס230 ′ G אוקטובר G 2013תשרי-חשון תשע ″ד ברית יוצאי בוכרה G № 230 G ОКТЯБРЬ G )ע″ר( בהיותה גוף וולונטרי ,אפוליטי ,אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון ,למעט דבר הברית בעברית נוסדה ב1972 - ב י ט א ו ן מ ס פ ר ,1 1 2 א ו ק ט ו ב ר 2 0 1 3 הצדעה לאמא הבוכרית בפסטיבל ”מספרי סיפורים“ מימין :עומדים רונן דוידוב ,ז′אנה כהן, אסתר רוט-שחמורוב ,יוסי אלפי ואתי ג′ון; יושבות אביבה שרבט ,סופה קיקוב, שפרה הורן ,תמר פוזיילוב ושושנה רון ”אבוקה“ קרן מלגות לחינוך ברית יוצאי בוכרה החלה ההרשמה לקבלת מלגות לשנה האקדמית תשע″ד לקבלת מלגה יש לפנות בכתב בציון פרטים אישיים ,לימודיים ומצב כלכלי. את הבקשה לשלוח בדואר בלבד עד ל15.11.2013- לברית יוצאי בוכרה ,רח ′הקונגרס 2ת″א.66044 , 2 העיתון הבוכרי ברית יוצאי בוכרה הטור הראשון לא הייתי השנה בין המספרים בפסטיבל ”מספרי סיפורים“ ,שהרי כל המספרים היו מספרות ,בפיהן סיפורים מבית אמא בוכרית. אבל ,יסלחו לי הקוראים ,אם בדחף בלתי נשלט ,אני מתפרץ לדלת סגורה ומספר כאן סיפור שהייתי מספר ,לו הייתי אישה ,כי כבר אמרנו ,הערב הבוכרי הזה היה שמור למספרות בלבד. זה סיפור על אימי ,זכרה לברכה .סיפור קטן על גבורה גדולה. בין ידידינו בפריס ,מקום מושבנו ,נמנו הצייר היהודי בן ואשתו גרא .בן )בכינויו האמנותי( היה יליד ביאליסטוק ,שהתגלגל לפריס בחיפושו אחרי מרחבים אמנותיים, קרקע פורייה ליצירתו וכמיהה לפרוץ את חומות השטטל .בראשית דרכו ,כמו אמנים רבים ,הוא ידע עוני ,מחסור ומחסום האנונימיות .אשתו ,אישה תוססת ובלתי שגרתית דמתה יותר ,בחזותה ,לצוענייה מאשר ליהודיה מרוסיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ,בן חש צורך לגמול למולדתו החדשה והתנדב לצבא הצרפתי .הוא נפל בשבי הגרמני ושוחרר ,ככל שבויי המלחמה הצרפתים דאז .עדיין הגרמנים התייחסו אליו כאל חייל צרפתי ,לא כאל יהודי. מהר מאוד החלו הרדיפות והמשלוחים למחנות ריכוז .או אז ,בן ואשתו גרא חיפשו דרך מילוט .הם לא נמלטו ,אלא הוסתרו על ידי השוערת הצרפתייה של הבית המשותף הגדול, בו התגוררו .מדירת הגג שלהם ,המשופעת אור ,הם ירדו לאחד המרתפים של אותו בניין והסתגרו בו במשך כל תקופת הפורענות. ללא אור שמש ,בפחד מתמיד ומבלי להיחלץ החוצה ,לו לדקה ,שמא יתגלו. עלתה בעיה חמורה :מי יספק להם מזון? בעבור אימי התשובה הייתה מובנת מאליה – היא תעשה זאת. משפחתנו השתייכה אז לקבוצת ”הג′וגוט“, היא הקהילה שהצהירה כי חבריה מאמינים בדת משה ,אך אינם שמיים על פי הגזע ,טיעון שהגרמנים קיבלו .אשר על כן ,אימי הייתה חופשית ,ככל ”הג′וגוט“ ,להסתובב באופן חופשי ברחבי פריס. עוד נימוק אחד עמד לצידה של אימי: אבי עבד במכולת של סבי ,אי לכך לא הרגשנו מחסור במזון .כך ,מדי שבוע ,אימי הייתה סוחבת אליהם סל מלא מזון .סל מלא מזון ,די היה בו כדי לעורר את החשד של כל שוטר זב חוטם ,קל וחומר של איש גסטפו, שהרי התנהלה באותם ימים מלחמת חורמה נגד השוק השחור .סל מלא מצרכים שלא על פי תלושי מזון ,ועוד בידי יהודיה ,זו הייתה סכנת חיים ממש .אכן ,בשל מעשה זה ,ריחפה סכנה של ממש לא רק על אימי, אלא על כל משפחתנו וגם על בן וגרא ,בני החסות של אימי. לא הועיל הכעס של אבי ,שהיה מפציר באימי לא לסכן את כולנו .אמנם ,היינו כביכול לא יהודים אבל מעמד זה היה רופף ותלוי על בלימה .הרי בפברואר 1944הגרמנים חזרו בהם ,או אז ,כותב שורות אלה ,ילד בן ,11 נשלח לכפר הרחק מפריס ,למשפחה צרפתית המקורבת למחתרת. תעצומות נפש וערכי מוסר עד בלי די הם שהניעו את אימי ,בת הבורגנות היהודית- בוכרית .ידענו שמשהו רע מאוד קורה ליהדות העולם .שכנינו וידידינו היהודים היו נעלמים אחד אחד .אימת הכיבוש הגרמני ריחפה על כולם .מידת הסכנה הייתה ברורה להוריי לחלוטין ,אף כי הדבר התברר לי שנים רבות לאחר מכן ,כאשר זמן קצר לפני שאימי הלכה לעולמה ,היא גילתה לי כי בפברואר ,1944היא ואבי החליטו לשלוח אותי לאותו כפר רחוק ”כדי להציל לו נפש אחת מבני משפחתנו“ ,בדבריה. זה הסיפור שהייתי מספר על אישה בוכרית ,היא אימי ז″ל ,לו הייתי אישה. בנימין בן-דוד המערכת: ראש המערכת – יוסף בר-נתן ,נשיא הברית עורך ראשי – בנימין בן-דוד עורכת משנה – שושנה רון ,מנכ″לית הברית גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן חברי המערכת: רון שחר-יששכרוב ,גאולה אבידן-פוזיילוב ורונן אברהמוף כתובת: ברית יוצאי בוכרה רחוב הקונגרס ,2תל-אביב 66044 טלפון – ;03-6393448טלפקס – 03-6882785 קבלת קהל – בימי א-′ה ,′בשעות – 14.00-11.00 כל הזכויות שמורות למערכת G מס' 112 G אוקטובר 2013 הצדעה לאמא ברית יוצאי בוכרה חזרה על הצלחתה מהשנה שעברה ולקחה חלק בפסטיבל מספרי סיפורים של יוסי אלפי ,שחל בחול המועד סוכות והפעם בנושא ”סיפורים מבית האמא הבוכרית“. על רקע שירתה של אתי ג′ון מלווה בתזמורת אוטנטית :דני גידאיוב ,לסה גיאקוב גבריאל קלמנוב ,אפריים מטטוב ושמשון אליעזרוב. פתח את האירוע המנחה יוסי אלפי במילים הבאות: ברוכים הבאים לפסטיבל מספרי סיפורים המוגש לכם באהבה מהעיר גבעתיים ,מתיאטרון גבעתיים ,מרחק מה מהים הגדול .בשנה שעברה קיימנו פה אירוע על העדה הבוכרית בכללותה על ההיסטוריה המעניינת והבלתי מתפשרת שהייתה לה ועל חלקה בהקמת מדינת ישראל. יש לזכור ,שהקהילה הבוכרית הייתה ,למעשה, העלייה הראשונה ,והקדימה את התנועה הציונית ב 10-שנים. אבל היום נדבר על האמא הבוכרית. אף אחד לא מדבר על זה בציבור אבל כולנו יודעים ,בינינו לבין עצמנו ,שלא האבא שולט במערכת .האמא היא ,היא הכוח המשפחתי .כשאתה מסתכל על גבר בוכרי אתה ישר יודע אם האמא שלו הייתה אמא- אמא או אמא שויתרה .אם הוא גבר סימן שהאמא שלו הייתה חזקה .היא זו ששלטה על חינוך הילדים .היא זו שנתנה את הכוח לגברים לצאת למרחקים והיא זו שנשארה מאחור לשמור על המשפחה. אני מגיע מ 5-נשים .קודם כל האמא שלי שילדה אותי .מהסבתא שלי שאהבה אותי בדרך לארץ .דרך אגב ,מסלול דומה עברה גם העדה הבוכרית ,שהגיעו לארץ עם הסבתות שלהם שידעו לחנך את האבות. וכשיש אהבה מאמא ומסבתא אדם מתחתן. וזו האישה השלישית – אשתך .הרביעית – הבת שלך והחמישית הנכדה שלך .ובין כל הנשים האלו יש אישה אחת שאנחנו לא מדברים עליה והיא החותנת שגם ממנה אנחנו מושפעים. ועתה ,אני מזמין לבמה את הנשים ,שיקחו חלק באירוע – סופה קייקוב ,אסתר רוט שחמורוב ,שושנה רון ,שפרה הורן ,אביבה שרבט ,תמר פוזאילוב וז′אנה כהן. יוסי אלפי :סופה קייקוב ,מה את יכולה לספר על אמך ,שהייתה זמרת ידועה? סופה קייקוב :כל מה שיש לי מאימי בא לי :להיות אישה בוכרית נאמנה ,ובו זמנית להיות זמרת מצליחה. אימי ,ברנו איסקוב ,הייתה זמרת ידועה בכל מרכז אסיה .זכתה להוקרה והערכה רבה, ולמרות זאת ,הייתה מאוד צנועה ולא מתנשאת. ואף פעם לא ניסתה להעפיל על הקולגות שלה בשירה משותפת. בשירתה הקפידה מאוד והייתה פרפקציוניסטית ביותר בכל שיר ושיר ,ששרה .אחת מאמרותיה הידועות הייתה ששירה צריכה להיות ערבה, נעימה לאוזן ויחד עם זאת מושלמת מבחינה המנחה יוסי אלפי מוזיקאלית ,הדיקציה צריכה להיות ברורה ומובנת לקהל שומעיה. מאימי ירשתי את סודות המקצוע הווקאליים כמו: .1לשלוט על מילות ,המנגינה והאינטונציה של השיר; .2לחוש את השיר ,לאהוב אותו ולשדר אותו ככזה לקהל; .3לכבד את הקהל בשירה. אמא תמיד שמרה על איזון בין הקרירה המוזיקאלית שלה לבין מחויבותה למשפחה. למרות עיסוקה האמנותי ,שגזל ממנה המון זמן, המשפחה הייתה תמיד אצלה במקום ראשון. היא הכשירה אותנו ,אותי ואחותי ,ליעוד שלנו, להיות אישה – לנקות ,לבשל ,לשמור ולאהוב את המסורת ,לכבד את משפחתה ואת משפחת בעלה המיועד. ויותר מכל ,אמא לימדה אותנו לשמור על כבודנו ולהיות חזקות. אני יכולה לומר ,שאת הכשרתי לחיים עשיתי באוניברסיטה ,שנקראת אימא. יוסי אלפי :האשה הבוכרית של היום מעורבת בחברה הישראלית בתחומים רבים ומגוונים – בפוליטיקה ,במסחר ,בניהול, בארגון ,באקדמיה ,באמנות. שושנה רון ,מנכ″לית ברית יוצאי בוכרה, תני לנו את הסיפור. שושנה רון :אימי הייתה אישה בעלת עקרונות .אחד מעקרונותיה החשובים ביותר היה” :לעולם אל תתפשרי על חשבון ערכיך ועקרונותיך .אם את מאמינה בדרך מסוימת ,ביעד מסוים שהצבת לעצמך ,לכי על זה עד הסוף“. עקרון זה היה נר לרגלי בכל ימי חיי .ובעיקר בפעילותי בברית יוצאי בוכרה. ביום הראשון שנכנסתי לתפקידי בברית, נגשתי לספריה ונתקלתי בספרו של ד″ר גיורא פוזיילוב ”מבוכרה לירושלים“ .תוך כדי עיון גיליתי בספר מכרה זהב – התרומה הציונית של הקהילה הבוכרית למדינה שבדרך .מסתבר, שאנחנו הקדמנו את העלייה הציונית ב10- שנים ועלינו לארץ על חשבוננו ולא על חשבון הברון רוטשילד. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 ברית יוצאי בוכרה 3 הבוכרית בפסטיבל ”מספרי סיפורים“ הזמרת סופה קייקוב מנכ″לית הברית שושנה רון הוריי גנבו את גבול ברה″מ-פרס והגיעו לאחר תלאות רבות – רעב ,צמא ושוד לעיר טהראן ,שם חיכו לסרטיפיקט ,שאמור להגיע מא″י. אימי ,במקצועה הייתה אמנם מהנדסת בניין ,אך בהיותה פליטה חסרת אזרחות לא יכלה לעסוק במקצועה והחליטה להתפרנס כמניקוריסטית ולהביא פת לחם לביתה .בגדים ייצוגיים לא היו לה ,כי כל בגדיה נשדדו בדרך. היא נכנסה לאחת החנויות לרכוש שמלה .אמי בחרה שמלה ,שילמה בעבורה ,אבל התנתה עם המוכר שהיה מוסלמי ,שהיא תמדוד את השמלה בביתה והיה ולא תתאים למידותיה ,המוכר יחזיר לה את הכסף .לאחר שמדדה את השמלה הסתבר ,שאכן השמלה לא תאמה את מידותיה. אמי חזרה ובקשה מבעל החנות לקבל את כספה חזרה .המוכר גירש אותה בבושת פנים מלווה בקללות כמו ”גום שוב) .תסתלקי מפה( אין פירונה ג′זיר קרדי“ )את טמאת את השמלה(. אמי לא התרגשה ואמרה למוכר ,שאם הוא לא יחזיר לה את הכסף ,היא תפנה לשוטר. המוכר צחק ולגלג על דבריה .אימי עזבה את החנות ,יצאה החוצה ,פנתה לשוטר מזדמן ובקשה ממנו שיתלווה אליה כדי לקבל את כספה חזרה .השוטר אמר לאמי” :אצלנו נשים הגונות לא מסתובבות ברחוב לבד .רק נשות הפקר מסתובבות ברחובות .אני מציע לך לוותר וללכת הביתה“. צוות המספרות 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° בשכונה המפוארת שבנינו יצרנו תקדימים חברתיים ,כמו :היותנו חלוצי הוראת תלמוד תורה בשפה העברית .ונא לזכור – מדובר ב .1891-יצרנו חברה ,שהיום קוראים לה ”מדינת רווחה“ ,הענקנו חינוך ובריאות חינם לנזקקים ,פנסיה למורים אחרי 25שנות עבודה בהוראה .ויותר מכל ,ברגע שהושלמה בניית השכונה פנו מייסדיה ב”קול קורא“ לאחינו בגלות מרכז אסיה לעלות לארץ ישראל על חשבוננו. כמורה להיסטוריה התפלאתי ,מדוע כל זה לא פורסם ברבים ולא נלמד כנושא במערכת החינוך .יתרה מזו ,באותה תקופה הוצאו לאור במשך כ 50-שנה כ 200-ספרים שתורגמו לשפת הקהילה ,שהעמיקו את השורשים הציוניים של יהודי בוכרה לא″י .ביניהם ספרו של אברהם מאפו ”אהבת ציון“ ,שיהודי בוכרה במרכז אסיה בקוראם את הספר התאהבו בנוף הארץ-הישראלי 40-30 .שנה מאוחר יותר, אותם שורשים ציוניים שהוטמעו בקהילה הבוכרית ,באו לידי ביטוי בימי שלטון האימים של סטאלין ,שבהם אלפי משפחות בוכריות שמו את נפשם בכפם ונפש משפחותיהם ועלו בדרך לא דרך לארץ-ישראל. אני מבקשת שאת כל מה שאמרתי לכם לגבי הזכויות שלנו ,מבחינת התרומה הציונית, תספרו לילדים ולנכדים שלכם ,זו המורשת שלנו. את כל הנתונים ההיסטוריים הנ″ל יש להביא לידיעת הציבור בכללותו ולקהילתנו במיוחד .ראיתי משימה זו כשליחות ,הנובעת לא רק כזכות ,אלא כחובה .זאת התרומה הציונית שלנו למדינה שבדרך. אסיים באפיזודה ,שמעידה על אומץ ליבה של אמי. אך אמי לא ויתרה ושאלה איפה נמצא מטה המשטרה .בלית ברירה ,השוטר ליווה אותה למטה המשטרה ושם חזר הסיפור על עצמו. אבל אימי עמדה על שלה ואמרה שברצונה להיפגש עם ראש המטה .לא עברו דקות ספורות וקצין משטרה גבוה הגיע במרכבה מפוארת למקום .שאל מה קרה ואמי ספרה לו את כל הסיפור .הקצין ציווה על שני שוטרים שיביאו אליו מיד את בעל החנות .כאשר המוכר הובא ,הקצין שאל אותו ”אתה מכיר את האישה הזאת?“ המוכר השיב ”לא .לא ראיתי אותה מעולם“ .הקצין פנה אליו שוב” :אתה בטוח, שלא ראית אותה מעולם?“ המוכר השיב ”לא“. הקצין הצליף במוכר בשוט ,ושוב חזר” :אתה מכיר את האישה?“ הפעם המוכר אמר” :מכיר, מכיר“ והחזיר לאימי את כספה. זו הייתה אמא שלי ,אמיצה ,שלא ידעה כל פחד .היא ידעה להילחם עבור זכויותיה. בנעוריה ,בתקופת המהפכה הבולשביקית, רצתה ללמוד רפואה באוניברסיטה .אבל, היא סולקה משם ,בטענה שהינה בת למשפחת בורגנים )בוי-דוחתר( .אך אמי לא ויתרה ולמדה בפוליטכניקום .סיימה את לימודיה בהצטיינות וצחוק הגורל הוא ,שהייתה היא היהודייה ,ששרטטה את השרטוט שעל בסיסו נבנה התיאטרון הלאומי בטשקנט ,בירת אוזבקיסטן. יוסי אלפי :אסתר שחמורוב .שחמורוב זה בן שחם? בן של שחמורוב ,זה בטוח .אני מניח כי מהיותך אצנית אמא שלך רצה לחדר הלידה כבר בחודש ה .7-לא? אסתר שחמורוב :לא .נולדתי בזמן המקובל ,מעל 4קילו 52סמ .′המהירות ה”זוטבוש“ – זו מילת זירוז ,שאבא הפציר באמא ,כדי שתמהר ללדת ,כי מדובר ביום שישי, ואבא רצה לקבל את מלאכי השבת בזמן. יוסי אלפי :אבל האמא שלך הייתה אישה דומיננטית במשפחה? אסתר שחמורוב :אני רוצה לספר לכם על אמא שלי שאני מאוד מתגעגעת אליה. אמא נפטרה לפני 15שנה .הייתה חולה בדיאליזה .שיא ישראלי אז ) 15שנה( ,להחזיק מעמד ,הייתה לה ויטאליות גדולה לחיים. הייתה אישה שמחה ,חכמה .לא מלומדת .דרך אישיותה של אמי הבנתי את ההבדל בין מלומד לאינטליגנציה רגשית .כל אדם שפגשה-חרטה בו משהו .היו מוסרים לה ד″ש כל העיתונאים, כל מי שפגשה .מתחברים אליה בקלות .בתור ילדה שחיפשתי את אמא ,חיפשתי את התוף, שהייתה מנגנת בו ,הדויירה. אספר לך סיפור משנים בוגרות יותר. השתתפתי במכבייה בתחרויות שונות ולא ידעתי שאני בהריון .הלכתי לרופא והוא אמר לי ”אם את רוצה ,תכנסי לחדר הסמוך ,וכשנצא את יכולה להמשיך את החיים שלך“ .אני כמובן התרגזתי ויצאתי מהחדר .היום יש לי ילד בין .40 כשיצאתי ממנו חשבתי מה אני עושה? רק נישאתי ,איך אחזיק ילד מבחינה כלכלית? אמי אמרה ”אל תדאגי ,אני פה“. 4 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 הצדעה לאמא הבוכרית ° כשאחי ,שנמצא כאן באולם ,רצה לקנות דירה אמרה ”תיקח ,תקנה“. היא כל הזמן דחפה את הילדים לקנות לעשות” ,אני כאן“ זה מה שאמרה. יוסי אלפי :את יודעת מה ההבדל בין אישה פולניה לבוכרית? איך אישה פולניה עונה לטלפון? אחרי הרבה צלצולים שיחשבו שיש לה בית גדול .איך בוכרית עונה לטלפון? מהר ,כדי שידעו שיש לה בית גדול ובכל חדר טלפון. אסתר שחמורוב :אמי פרנסה את הבית שכלל 4נפשות ב 2-חדרים ,היא ארגנה הכל. היינו מחכים לה בכל פעם שנסעה בכיליון עיניים .היא חסכה וקנתה לבנת-זהב .זה הראה את הכוח שלה ,שעמד מאחורי ה”אני כאן“ והביטחון שנתנה לנו .לא משנה שכשנפטרה ראינו כמה שזה שווה וזה היה רק 5000שקל. אבל זה נתן לנו בטחון. יוסי אלפי :אתי ג′ון ,את נולדת בארץ? אתי ג′ון :בטח .אבל ,הייתה לי אחות ,זלפה, שהתלוותה לאמי בדרך לארץ .בהיותה ילדה קטנה ,בכתה ,כי הייתה צמאה למים .המדריך הציע לאמי להרגיע אותה באמצעות התרופה, שהמליץ עליה .אמא נתנה לה את התרופה, והילדה נפטרה ,כיוון שהיה זה אופיום. לשושנה רון ,שהייתה בסיטואציה דומה, שיחק לה יותר המזל” .תרופת הפלא“ עוררה באמה חשד ,שאינה פלאית כל כך ,ונמנעה לתת אתה לבתה .וברוך השם ,שושנה אתנו ,שתהיה בריאה. יוסי אלפי :שיפרה הורן ,כסופרת כשאת שומעת סיפור כזה שמרדימים ילדה כדי שלא תבכה ,איך זה משפיע עליך? שפרה הורן :אנחנו מכירים הרבה סיפורי עליה קשים מאוד. באתי דרך אבאדן .הסיפורים האלו לא יאומנו ,כמה השקיעו ועשו היהודים כדי להגיע לארץ. הסבתות שלי היו פמיניסטיות ,מבלי שהכירו את המושג פמיניזם .הולידו ילדים וגידולו אותם לבד .כי הסבים שלי נעלמו כל אחד וסיבותיו – סוחר שלא הגיע הביתה ,וכדומה .פרנסו וגידלו משפחות בתקופות קשות שעברו על מדינת ישראל .בתקופה העות′מאנית ובתקופת מלחמת העולה הראשונה האספקה והכסף מבוכרה לא הגיעו אליהם. הסבתות שלי היוו השראה לספר שלי ”4 אימהות“ .סאגה על 4נשים בירושלים שגידלו ילדים לבד ופרנסו אותם ל”חופה ומעשים טובים“. יש משפט בקרב הסופרים לפיו כדי שאדם יכתוב ספר ,צריך שיתמלאו בו 2תנאים – ילדות קשה וסבתא שסיפרה סיפורים. לי היו 3סבתות מהצד הבוכרי .אני בעצם מעורבת. כשמספרים בבית סיפורים הם נקלטים. הם מופיעים אצלי בזיכרונות ,בסיפורים שאני מספרת. הספורטאית אסתר רוט-שחמורוב הסופרת שפרה הורן הפסלת תמר פוזיילוב יוסי אלפי :כשאת אומרת שהיו לך 3 סבתות זה כמו לומר שלבן אדם היו 3רגליים. תסבירי שיבינו. שפרה הורן :אחת הייתה אמא של הסבתא ואמא של האמא של הסבתא. סבתא ישוע ממשפחת רחמים חכם ,אחיו של שמעון חכם ,שתרגם לטג′יקית את ”אהבת ציון“ של מאפו .היא נולדה בארץ .הם הגיעו לארץ על גמלים וחמורים .היו מבוני שכונת הבכורים. לאישה זו הייתה בת חפציבה. והאישה השלישית הייתה שיפרה ואני לא נקראת על שמה .אני נקראת ע″ש סשה אלכסנדרה ,הסבתא הלא בוכרית שלי ,שנספתה בשואה .שמה העברי היה שפרה. אני בוכרית מ 1773-כשהשליח יוסף ממן שהגיע מטטואן לצפת והיה לתלמיד חכם גדול. נשלח לבוכרה )ופרס( כדי לעזור .שם הכתיב לבוכרים תפילה בלשון ספרדית ואולי גרם נזק כי השמיד את לשון התפילה המקורי. בניו התחתנו עם שדרים )שליחים( גם הם. בדמי זורם דם עיראקי ,בוכרי ,מרוקאי וספרדי. כמובן הזהות שלי הייתה לא מוגדרת .אמא חצי בוכרית ואמא חצי מאנוסי משהד. יוסי אלפי :תמר פוזיילוב .את אמנית פסלת .הפסלים שעל הבמה ,לא במקרה כאן. את באה ממשפחה שאני מאוד מוקיר ומכבד, מאוד אוהב את האנשים האלה. תמר פוזיילוב :נולדתי בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן .כשהייתי בת שנה ,הורי החליטו לעזוב ולעבור לישראל ,במיוחד אימי שהייתה ציונית. עזבנו את בוכרה בשנת .1932 הנסיעה לארץ הייתה קשה .בדרך לא דרך חצינו את הגבול לפרס והגענו לטהרן .אני בת שנה ואחי ששון בן שלוש. התגוררנו בטהרן במשך 15שנים .בזמן הזה אימי למדה את מקצוע הספרות .ברצוני לציין שאימי הייתה אישה עצמאית חזקה ועם המון יוזמה אישית .היא הקימה מספרה לנשים, שהפכה לעסק משגשג. בחזותה החיצונית ,אימי נראתה כאישה מערבית לכול דבר .לבושה בטוב טעם ,מטופחת ואלגנטית ויופייה בלט למרחוק. אמי הצליחה כאם חד-הורית לטפח אותנו. היא שמה דגש על ההתפתחות האישית של ילדיה .דבר שאולי לא היה כל כך מקובל אז. בילדותי ,למדתי בלט ונגינה בפסנתר .כילדה אני זוכרת שהופעתי בריקוד בפני אחותו של השאח .היה זה אירוע מיוחד. בהיותי בת ,16אימי החליטה לעלות לישראל .היא מכרה את כל רכושה ויום לפני שהינו אמורים לטוס לעיראק ומשם לפלשתינה ,פרצה מלחמת השחרור .הטיסות לארץ בוטלו ומשם דרכנו לפלסטינה הייתה מלווה בסכנות .הגענו במונית מעיראק לסוריה. זכורה לי במיוחד חוויה מפחידה בה ראינו קבוצה של גברים מנופפים בסכינים ,וצועקים מוות ליהודים. הגענו לירדן וכאן נודע לנו שאין אפשרות להיכנס לפלסטינה בשל חילופי יריות בגבול. נאמר לנו שהדרך המומלצת להגיע לארץ הינה דרך בירות .הגענו לביירות והשתקענו שם למשך שנה .חיכינו שהמלחמה תחלוף .גרנו שם ברובע היהודי .אימי מצאה מייד עבודה במספרה. בסיום שנה זו ,נסענו לקפריסין ומשם הגענו לחיפה. בחיפה אסף אותנו קרוב משפחה משה דוסטוב שנפטר השנה. הוא הכיר לנו את הארץ ומצא לנו מקום מגורים באזור נווה צדק. כאן גרנו בבית שנינטש על ידי ערבים ,והוא היה ללא דלתות וללא מרצפות ועבר שיפוץ כך שנוכל להתגורר בו .ביתנו היה בית חם, מכניס אורחים ,והיה בו הרבה כבוד לבני אדם. אימא אישה חזקה ומתפקדת ,כמו תמיד מצאה מיד עבודה במספרה ואנו התאקלמנו לאט- לאט בארץ והכרנו את יתר קרובי המשפחה. בדרך הזאת הכרתי את בעלי ,בן-ציון פוזיילוב, שנולד בארץ ומאוד מחובר למורשת ולתרבות הבוכרית. תוך כדי לימוד השפה העברית ,למדתי בוכרית מחמותי ובעלי. בנוסף ,למדתי את סודות המטבח הבוכרי. למדתי להכין מאכלים בוכרים והפכתי להיות חלק ממשפחה מורחבת אוהבת חמה ותומכת. מחמותי ,אשר הייתה אישה חזקה ,למדתי על ערך הכנסת אורחים וסיוע לחלשים ונזקקים. גם אני זכיתי לאימא חזקה חכמה בעלת ערכים ואמנית בנשמה .בכל דבר שאימא עשתה ,היא חתרה לשלמות .באחד מביקוריה במילנו בשנת ,1962כאשר נסעה לבקר את אחי ששון שעבר לגור שם .היא השתתפה בתחרות בינלאומית לעיצוב תסרוקות .בגאווה אני מספרת ,שאימא זכתה במקום ראשון בתחרות זו .היא קיבלה מדליית זהב ותעודה .כלתה היפה ,שרה ,הייתה דוגמנית התיסרוקת. דבר זה מעיד על נחישותה ,עוצמתה אומץ ליבה וכישרונה הרב. נולדו לי שלושה ילדים .אילנה עמוס ואורנה .שבעה נכדים ושני נינים .ואני גאה בכל אחד ואחת מהם. הייתי אם ,אך לא ויתרתי גם על עיסוקיי הפרטיים. התנדבתי במשך 12שנים בועד למען החייל ,וגם במחלקת יולדות בתל השומר מטעם אגודת ניל″ה נשות היהלומנים. בגיל 35גיליתי את אהבתי וכישרוני במישחק הטניס .זכיתי במקום ראשון באליפות הקאנטרי קלאב ומכבי צפון ובמקום שני בתחרות ארצית. גם היום ,אני ממשיכה לשחק טניס ונהנית מכך מאוד. בצד אהבתי לספורט קיימת בי האהבה לאומנות .הכישורים והיכולת האומנותית של אימי עברה אלי. כבר כאם צעירה תפרתי בגדים ותחפושות מיוחדות לילדי. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 ברית יוצאי בוכרה 5 בפסטיבל ”מספרי סיפורים“ המרצה אביבה שרבט אשת ציבור ז′אנה כהן יוסי אלפי :אביבה שרבט .אם היית צרפתייה היום ,היו קוראים לך אביבה ”סורבה“ .זה אומר שרבט – מוכרי שתייה .זה מה שאומר שם המשפחה שלך .נכון? אביבה שרבט :נכון .תודה לך יוסי. בזכותך נזכרתי בדברים כל כך נשכחים ,מתוקים מהעבר שלי. נולדתי לאימי שעלתה ארצה בתחילת המאה שעברה .התגוררנו בשכונת שפירא בתל אביב. אמי עלתה לארץ בגיל .8כשהגיעה לכאן עזרה להורים לכלכל את המשפחה .בגיל 14 עבדה בבית חרושת לודג′יה במשך 7שנים. אמא ,כשתחתנה עם אבי ,הפסיקה לעבוד כמנהגן של הנשים הבוכריות האצילות, שלאחר החתונה מטפלות במשפחה .אמא שלי הייתה כלכלנית בחשיבתה .פילוסופית שעשתה דדוקציה ואינדוקציה מבלי שידעה לקרוא לזה בשמות .בעלת חוש אסטטי מאוד מפותח .ידעה לחשב חישובים במהירות הבזק .ידעה לחשב בשוק לפני שהמוכר אמר את המחיר כדי שלא ירמו אותה ושלא תשלם גרוש יותר .ניהלה את הבית ביד קשוחה .מול כל המעלות הנ″ל היא לא ידעה קרוא וכתוב .למה? עזבה את סמרקנד בגיל 8שם נולדה .שנה הייתה בדרך האמנית אתי ג′ון עם תזמורת אוטנטית 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° בהמשך למדתי ציור ועיטור רהיטים, ובויטרג ′ולמדתי פיסול .שם מצאתי עולם ומלואו .אהבתי לפיסול סחפה אותי לעשייה ולהישגים בדומה למשחק הטניס .בגיל 65 התחלתי לראשונה לפסל ומאז אני נמצאת בתוך העשייה הזו .הצגתי את פסליי בכ 40-תערוכות בארץ ובעולם .מוזיאון אופנהיימר ,מוזיאון ישראל ,תערוכות שונות בבנייני האומה ,בית אסיה ובמשכן לאומנויות בהרצליה .כמו כן בעולם :באיטליה ג′נבה ,סינגפור ,ניו-יורק, ניו-ג′רסי ,קפריסין וושינגטון .שם פסליי הוצגו לכבוד 50שנה למדינת ישראל. פסליי מוצגים כיום במקומות שונים בארץ ובחו″ל .ביניהם ,בבית מלון דן אכדיה וברשת מלונות ישרוטל ,בטרקלין דן בטרמינל שדה התעופה בן גוריון-וכמה מפסליי מוצגים דרך קבע במשכנו של בית הנשיא. גולת הכותרת של עשייתי בפיסול הינה שבעה פסלי חוצות ,כל אחד מהם בגובה של שני מטרים ועשרים המוצגים במקומות מרכזיים ברחבי העיר נתניה . אני יכולה להגיד בגאווה שלמדתי מאימי לתת את עצמי באופן מלא בכל העשייה שלי :מהכנת ארוחת ערב ועד השקעה ביצירותיי ,כך שאוכל לתת את שביכולתי וללכת בדרכי הייחודית. בדומה לאימי ניסיתי כל השנים לתמרן בין צרכי המשפחה והצורך למימוש עצמי. ולכם ,קהל יקר ,ברצוני לומר כי אין סוף לעשייה ואין גיל ,רק הרצון אהבה והתשוקה שיש בעשייה. הקשה לארץ .ב 1935-משפחתה באה לארץ כשהם חסרי כל .לאחר שנה עברו לשכונת שפירא. יוסי אלפי :תקריאי לנו קטע מהספר שלך. אתי ג′ון :בינתיים ,עד שאביבה תפתח את הספר ,אספר לכם ,שאבא שלי התארס עם התמונה של אמא שלי .התאהב בה כשהייתה בת .12עד שהיא הסכימה... יוסי אלפי :כיום יש כאלה שמתארסים בטלפון ואח″כ לא יודעים איך הקול שלה נשמע. אתי ג′ון :לא רק שהוא ידע איך היא נראית ,הוא גם התאהב בה כשראה אותה חותכת גזר בגיל .12 יוסי אלפי :דמיון מפותח יש לו .זה מה שקנה אותו? זה מה שהביא לו את זה? אתי ג′ון” :תסלח לי ,לחתוך גזר אצל הבוכרים זה לדעת להכין אושפלוב .האושפלוב של אמא שלי שמו הלך לפניו עד פלורנטין ועפולה“. יוסי אלפי :לא יודע ,כולם מדברים על אושפלוב ואף אחד לא הזמין אותי לאכול אושפלוב הרבה קולות יחד ”אנחנו כבר מזמינים, אתה מוזמן בשמחה רבה “...הרבה חיוכים אביבה שרבט :היום סוכות ואני רוצה להזמין אושפיזין את אמא שלי רחל שמטוב לבית יצחקוב ז″ל כמו שאמרתי היא לא ידעה קרוא וכתוב ואני יזמתי כתבתי ופרסמתי את הספר” :אישה ואדם על נשיות ויהדות“. ”אימי רחל לבית יצחקוב אשת חסד נולדה בסמרקנד בשנת .1925הוריה נמלטו מברה″מ ב .1935זוג עם ילדים שהקטן שלהם הוא כבן שנה“. יוסי אלפי :ז′אנה כהן .מה זה להיות אישה בוכרית? אם הייתי מסתכל עליך ,לא הייתי חושב שאת בוכרית .לא רואים עליך. ז′אנה כהן :להיות אישה בוכרית זה קשה מאוד .במיוחד שאישה מתקדמת במנטליות של היום .כשגדלנו בסמרקנד ,להורים שלנו הייתה משמעת מאוד חזקה .רק מהמבט שלהם ידענו כשהם נכנסים הביתה ,אנחנו צריכים להפסיק משחקים .זהו ,יושבים ,קוראים ספר, מנקים את הבית וכשהכל בסדר אז הולכים לישון. רוצה לספר על אמא שלי .בשנת 72-73 בסמרקנד ירד גשם שלג. אמי הייתה אישה מלומדת ,אחות מוסמכת, עבדה 40שנה בסמרקנד .הרבה מאוד ילדים נפטרו מצהבת .יוצאי סמרקנד יודעים כמה זה היה קשה .כל יום היו מתים מצהבת או ממלריה .אמי הייתה מגישה עזרה ראשונה עם אינפוזיה כל שעות היום .גרנו עם סבתא וסבא .אבא היה אומר שהוא רוצה לישון בלילות והיא הייתה אומרת ”אנחנו חייבים לעזור כי ילדים מתים ולא יחזיקו מעמד עד הבוקר“. 6 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 הצדעה לאמא הבוכרית בפסטיבל ”מספרי סיפורים“ ° יוסי אלפי :אמא שלך אמרה לך כאישה את צריכה להיות גם אשת בית וגם אשת קריירה. איך זה אפשרי? ז′אנה כהן :זה החינוך שרכשנו מההורים. קמים בחמש-שש בבוקר .מכינים אוכל ואז יוצאים לעבודה .אם האוכל בבית את מקדמת יותר טוב את המשפחה. יש לי גב מהמשפחה ומההורים ורציתי להתקדם ויחד איתי לקדם גם את הנוער הצעיר הבוכרי .יש לנו הכישרון .כואב לי שהם לא מכירים את הכישרון הזה .ולא אכפת להם מהמורשת שלהם. יוסי אלפי :תלוי במי שיושב כאן בקהל בלבד .רק בכם) .מחיאות כפיים( במה את עוסקת היום? ז′אנה כהן :אני אשא בוכרית גאה .יחד עם זה אנשים מכובדים יושבים כאן .יש לי רצון לעזור ולשמש אוזן קשבת .אני עוזרת להמון אנשים ,מתעסקת בפוליטיקה ,במקצועי רוקחת. יש לי מה לתת לציבור ואני מקווה שאני אצליח לתת. יוסי אלפי :משפט אחד לסיום של כל אחת מכן. ז′אנה ,מה תגידי לאשה הישראלית מתוך נקודת ראותה של אישה שחונכה בחינוך הבוכרי? ז′אנה כהן :להיות יותר צנועה. אביבה שרבט :רוצה לומר האישה הישראלית חייבת להתפשר בתפקידה בחיים שושנה רון :לשמור על עקרונותיה וערכיה במסגרת המשפחה ומחוצה לה. אתי ג′ון :אני רק רוצה להגיד שבעצם האישה הבוכרית היא עושה הכל ונותנת לבעלה להרגיש שהוא מלך. הערב הסתיים בדואט משותף של שתי הזמרות – אתי ג′ון וסופה קייקוב בשיר ”עזיזם“ .אליהם הצטרפה בשירה ובריקוד אסתר שחמורוב. יוסי אלפי :היה שווה לעשות את כל הפסטיבל הזה בשביל לשמוע את אסתר רוט שחמורוב שרה בבוכרית .תודה רבה לכם הפסטיבל הזה ,בא פעם בשנה. תודה לכל העוסקים במלאכה ,תיאטרון גבעתיים ,לעיריית גבעתיים ,למשרד לאזרחים וותיקים ובראשם השר אורי אורבך, למשתתפים – ז′אנה כהן ,אביבה שרבט ,אסתר רוט שחמורוב ,שפרה הורן ,תמר פוזיילוב, שושנה רון ,אתי ג′ון ,לסופיה קייקוב ,לנגנים. ”חנדה-חנדה“ בקטע אמנותי בין המשפחה ,הקריירה והלימודים וזה לא פשוט. אסתר רוט שחמורוב :צניעות ,זריזות ספורט. שיפרה הורן :לכי עם האמת שלך. יוסי אלפי :מלבד העצה שאני נותן לישראלית – תתחתני עם ”פוזיילובים“ חוץ מזה מה את מציעה? תמר פוזיילוב :אין סוף לעשייה ואין גיל, רק רצון ואהבה ותשוקה שיש בעשייה. לחלק האמנותי של האירוע דאגו אתי ג′ון וסופה קייקוב ,שהפליאו במגוון שירים בוכריים מקוריים ובוכריים בליבוש ישראלי ,מלווים בתזמורת אוטנטית להנאת הקהל .תיאטרון ”חנדה-חנדה“ של חי ורונן דוידוב ,שהביאו את הקהל לפרצי צחוק רמים במשחקם את דמות האישה הבוכרית והיחס האמביואלנטי שלה בתפקידה של חמות כלפי כלתה ואם כלפי בתה. רשמים מאירוע הצדעה לאישה הבוכרית במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים ה 20-במספר אשר נערך ביום ראשון 22.09.2013בתיאטרון גבעתיים, הוקדש ערב מיוחד לאישה/האמא הבוכרית ,תפקידה ,מקומה במשפחה ובחברה ,ותרומתה החשובה לאורך הדורות ,בתחומי הניהול ,הפוליטיקה, המסחר ,האקדמיה והאומנות. את האירוע הנחה במקצועיות ובחן רב יוסי אלפי המוכשר שהוא מייסדו של הפסטיבל ומנהלו האומנותי .בדברי ההקדמה הדגיש יוסי את תרומתה של העדה הבוכרית אשר הקדימה ב20- שנה את הציונות ,בנתה את ירושלים והגשימה חזון בארץ האבות ,והעלה על נס את המורשת הבוכרית והגאווה אותה חשים בני העדה אשר עלו לארץ ישראל. על הבמה קידמו את פנינו אתי ג′ון המקסימה ,השובבה והמוכשרת יחד עם להקה בוכרית ,ואליה הצטרפה גם הזמרת סופיה קייקוב בשירים עממיים ,תוך כדי שהיא מספרת בהתרגשות על אמה שהייתה זמרת מצליחה ואדם צנוע ופשוט, אישה אשר ידעה לשלב במקביל חיי קריירה ומשפחה. שש נשים מופלאות נכחו על הבמה, שלכל אחת מהן חיבור רגשי ,אישי והיסטורי למורשת הבוכרית .בקטע הבידורי הופיעו האחים המוכשרים והמצחיקים – חי ורונן דוידוב בשני קטעים שבהם חי מגלם דמות של אמא בוכרית דאגנית המתערבת יום יום ,שעה שעה בחיי ילדיה הנשואים, ורונן אשר גילם דמות של הבן וגם הבת הקשורים לאמם ומשתפים אותה בחייהם האישיים. הגב ′שושנה רון ,מנכ″לית הברית ,בעלת ההופעה האצילית והמרשימה ,סיפרה על אמה המיוחדת – אישה משכילה ודעתנית ,שהאמינה כי אין להתפשר על עקרונות וערכים, וכי העשייה מעניקה כוח .מהנדסת אמיצה ,אישה חזקה ללא מורא, אשר נלחמה על זכויותיה ,הגיעה ארצה בדרכים לא דרכים ,התמודדה והצליחה. אסתר רוט שחמורוב הזכורה היטב לכולנו ,עקב הישגיה בתחום הספורט ,סיפרה על אמא חכמה, אישה שמחה ,שדאגה לארגון וניהול הבית ואשר התמודדה ב 15-שנותיה האחרונות עם מחלת כליות והשאירה אחריה חלל עמוק וזיכרון צרוב. הסופרת שפרה הורן סיפרה על ילדות בצל אמה ושלוש סבתות פמיניסטיות ,בבית שבו לא היו גברים .הנשים הן אשר לקחו את השליטה ,גידלו ,פרנסו והיוו השראה לספריה. הגב ′תמר פוזיילוב – אמנית, פסלת ורעיית מר בן-ציון פוזיילוב, ממייסדי הברית ,סיפרה בהתרגשות על אמא אלגנטית ,מטופחת ומיוחדת. אמה גידלה את הילדים לבדה ,לאחר גירושיה ,ודאגה לא רק לפרנסה ,אלא שמה דגש על חינוך ,ותרבות ,ודאגה כי תמר תלמד שיעורי בלט וספורט. אמה הגיעה ארצה כשתמר הייתה בת ,16לאחר מסע תלאות שבו עברו דרך פרס ,ארצות ערב וקפריסין, וגילתה לאורך כל הדרך אומץ לב, דוגמא ומקור השראה. אביבה שרבט ,מרצה לטכנולוגיות עתידיות ,בתה של רחל שם-טוב ז″ל אשר כתבה את הספר ”אישה ,חווה, אדם“ הגיעה בגיל 8מסמרקנד .היא סיפרה על אמא מוכשרת וחכמה שהייתה כלכלנית ופילוסופית לדוגמא. הגב ′ז′אנה כהן ,פעילה פוליטית, עלתה ארצה בשנת 1999מסמרקנד. היא סיפרה על משמעת ויראת כבוד שהיו נהוגים בבוכרה כלפי ההורים. אמה הייתה רוקחת במקצועה ועזרה להרבה חולים ,גם מעבר לשעות העבודה הקונבנציונאליות .ממנה היא למדה מהי נתינה וכיצד לשלב חיי משפחה וקריירה. הקהל הריע למשתתפות ולאומנים ויצא בתחושה של גאוות יחידה והצדעה לאישה ולאמא הבוכרית, למורשת ולערכים שהנחילה לדורות הבאים ,סמל ודוגמא לאומץ לב, חוכמה ,צניעות ,נועם הליכות ועמידה איתנה למען בני משפחתה בפרט והקהילה בכלל. היה זה עוד אירוע מוצלח וחשוב בשרשרת אירועים המתארים ומאירים את שבילי ההיסטוריה והזיכרון הקולקטיבי של מרביתנו, ובמטרה להמשיך וליישם את המשפט ”והגדת לבנך“ לדורי דורות. איריס רופא-חיים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 ברית יוצאי בוכרה 7 ראיון עם עודד פורר, מנכ″ל המשרד לקליטת עלייה – עם כניסתך לתפקידך כמנכ″ל משרד הקליטה ,מה אתה יכול לספר על עצמך? – שמי עודד פורר ,עו″ד בהכשרתי ,בוגר תואר ראשון בממשל מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ובוגר תואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב. את שירותי הצבאי סיימתי כרב סרן ,מדריך בקורס חובלים של חיל הים. ניסיוני המקצועי כולל ייעוץ ארגוני, אסטרטגי ותקשורתי ובתפקידי הקודם שימשתי כמייסד שותף ומנכ″ל משותף בקבוצת הייעוץ האסטרטגי .ceo strategy בראייתי ,המשרד לקליטת העלייה הינו משרד ציוני בהגדרתו ,כאשר המטרה שהצבתי לנגד עיניי כמנכ″ל המשרד היא להגדיל ככל הניתן את מספר העולים ולהביא ארצה כמה שיותר יהודים שייחיו כאן בארץ ישראל. – אתה מגיע לתפקידך כמנכ″ל המשרד עם ניסיון של יועץ ארגוני ,אסטרטגי ופרטי וגם למגזר השלישי .באיזו מידה ניסיונך ישפיע על מדיניותך בתפקידך החדש? – אני רואה בניסיוני המקצועי הקודם כיתרון בולט בתפקידי הנוכחי ,מאחר ובמסגרתו נחשפתי לצדו השני של המתרס; המגזר השלישי והמגזר הפרטי .בתור אדם שעסק במכרזים רבים אני מביא עמי לתפקיד את ההיכרות והידע אודות פעילותו של הצד השני מה שיסייע לי בהתנהלות הכללית .חשוב לי לציין ,כי אני סבור שפעילותו של המגזר השלישי חשובה ומבורכת ושיש לפעול תוך שיתוף פעולה למען מקסום המטרות המשותפות. – העולים החדשים ,שהגיעו בעיקר ב10- השנים האחרונות ,עדיין סובלים מפערים חברתיים בתחומים שונים .מה בדעתך לעשות בנידון? – העלייה איננה דבר פשוט ,היא כרוכה בקשיים רבים :תרבותיים ,חברתיים ובירוקרטיים .לכן ,לא קיימת צפייה שהעולים ייטמעו כליל בחברה הישראלית תוך זמן קצר. יחד עם זאת ,אנו עוקבים ומודעים למצבם כל העת ופועלים באפיקים שונים כדי להקל ככל הניתן על תהליך העלייה והקליטה .המשרד לקליטת העלייה מפעיל תכניות רבות ומגוונת, שמטרתן שילובם המוצלח של העולים החדשים והתושבים החוזרים בארץ ישראל .וימשיך לעשות זאת. – עידוד העלייה לישראל היא משימה לאומית .האם על הממשלה להעלות את הנושא מחדש בתודעת הציבור? – העלייה היא נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל מבחינה דמוגראפית ,ביטחונית וכלכלית .בדעתנו להגיש תכנית מיוחדת בנושא זה ,שתוצג לממשלה בחודשים הקרובים .בסיס התכנית – הידברות. כך סיכוייהם לקבל תמיכה אפסיים .שיטה זו מביאה לחיסול עמותות קטנות .מה בדעתך לעשות בנדון? – אנחנו נמצאים בסוף שנת 2013ובואך שנת .2014אני יכול להגיד שלתבחינים של שנת 2014לא נוכל לעשות שום שינויים משמעותיים .וגם אין טעם לעשות שום שינויים קוסמטיים .בכוונתנו לכנס בשנה זו ועדה ליצירת קריטריונים חדשים לתמיכה בעמותות, ובתוך ועדה זאת ישקלו מכלול השיקולים ובהם גם הנושא הזה .ישנם נושאים נוספים בהקשר של תמיכה בעמותות ,של פישוט התהליך ושל הכוונה נוספת לאן שאנחנו רוצים לכוונם ,כי הפעילות של העמותות ,בסופו של דבר ,צריכה להשלים את פעילות המשרד באג′נדה שלו, בנושאים שחשובים לנו לקדם. – לגבי העמותות הקטנות ,תהיה התייחסות בדיוני הוועדה? מנכ″ל משרד הקליטה ,עו″ד עודד פורר בראיון עם שושנה רון נכון להיום מספר העולים המגיע לארץ בהחלט לא מספק .יש לזכור ,שלא הכול תלוי בנו .עלינו לעשות כל מה שכן תלוי בנו .אני תקווה ,שבעקבות תכניתנו ,שבדעתנו להגיש לממשלה ,נצליח לעורר לנושא תהודה גם בקרב הציבור הרחב. – הזהות היהודית ,שאותה הציבה הסוכנות היהודית בראש סדר עדיפויותיה לעידוד עלייה ,האם יש להסתפק בכך? או שיש להדגיש גם את הנושא הציוני? – אני חושב ,שזהות יהודית היא מרכיב בסיסי .שיקוליו של עולה לעלות לארץ ישראל הם חשובים .אבל העולה לא נפרד ממכלול שיקולים נוספים ובוודאי שלא ממכלול הזהות הציונית ,וגם לא ממכלול פעולות עידוד עלייה נוספות שיש לעשות בחו″ל .אנחנו ניצור הליך גם של שיתוף פעולה וגם של תכנית ,שתהיה ברורה לכל צד – מה חלקו באותו תהליך שצריך לעבור יהודי שבגולה עד שהוא עולה לארץ-ישראל ונקלט בה. – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מדאיגים המתייחסים לאחוזי העלייה לארץ בשנים האחרונות ,לפיהם בתחום העלייה מיום העצמאות 2011עד יום העצמאות 2012חלה ירידה בשיעור של ,0.4%וזאת לעומת ,2009-2010שבהן חלה עלייה של .21.7%כלומר 15,220 עולים לעומת .18,521כיצד משרד הקליטה נערך להתמודד עם סוגיה זאת? – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא סופרת עולים ,ששינו את מעמדם בארץ .בעצם יש הרבה עולים ,שבאים כתיירים ומשנים את מעמדם כאן .בהחלט ,לפי הנתונים שלנו ,אין ירידה משמעותית .ועדיין ,אני חושב ,שיש מקור להגדלה משמעותית של מספרי העולים לישראל .צריך לזכור ,שמצב ביטחוני ומדיני, שלא תלויים בנו ,משפיעים על אחוזי העלייה. אני מדגיש וחוזר ,שעלינו לעשות כל מה שתלוי בנו ,ברמת הצעדים ,שאנו הולכים לנקוט ,כדי לעודד את העלייה לארץ. – הייתה לך היום פגישה עם נציגי מועצת ארגוני העולים .נוכח הערותיהם להעמקת שיתוף הפעולה בינם לבין המשרד ,מה ניתן לעשות לקידום הנושא? – אני הנחתי את המשרד עוד טרם פגישתי עם נציגי מועצת ארגוני עולים להעמיק את הקשר עם המועצה ועם ארגוני העולים בכלל .אני רואה בהם כלי חשוב ,שמסייע לנו גם בגישור על פערי השפה ,התרבות והמנטאליות בין העולה מהיכן שהוא מגיע והחיבור שלו לישראל .אני בהחלט רוצה לראות במועצת ארגוני עולים את כל מרכיבי ארגוני העולים שישנם .אני שמח על שיש גוף כזה ,שיש לי האפשרות להידבר עימו .ואני מתכוון להעמיק את הקשר איתו במהלך הקדנציה ובכלל זה אדאג ,שהמשרד שלנו לא יוותר על המועצה ,כולל שיתוף פעולה לצורך הכנת תכניות לעידוד עלייה וכן שיתוף פעולה בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הנושאים הקשורים לעידוד וקליטת העלייה. – נעבור לשיטת קבלת התמיכות לפרויקטים מהמשרד .במציאות הקיימת ככל שסכום הבקשה גבוה יותר ,יש סיכוי לאותה עמותה לקבל תמיכה .ההפך הוא הנכון לגבי עמותות קטנות – ככל שסכום הבקשה נמוך, – תהיה התייחסות בוועדה לגבי קריטריונים – מהי עמותה קטנה ,בינונית וגדולה .יש ליצור קריטריונים מתאימים לכל גוף ולכל תמיכה כספית ,כדי לא להתפזר יותר מדי וכדי לא להגיע למצב ,שאני נותן להמון גופים סכומים קטנים מאוד ובסופו של דבר אני לא רואה פעילות ענפה. – לגבי עולים ,שירדו מהארץ .האם יש לכם תכנית מדינית להחזיר אותם אלינו? – למשרד יש תכנית מיוחדת לתושבים חוזרים .ישנו גם הנושא של עולים וקטינים חוזרים גוררי זכויות .הנושאים האלה יהיו בהחלט בליבת הדיונים של הוועדה ,שתגיש המלצות לממשלה בנושאי עידוד עלייה. – ולסיכום :על רקע ניסיונך בייעוץ למגזר השלישי ,מי כמוך יודע איזה ערך מוסף ייחודי יש למגזר זה ,שיכול להביא לתועלת הציבור ,אותו אנו משרתים .אנו מקווים ליהנות מניסיונך בעבודתנו המשותפת בעתיד ומאחלים לך הצלחה בתפקידך .ראה אותנו שותפים מלאים לכל פעילות ,הקשורה לעידוד עלייה ולקליטתה במדינת ישראל מכל הבחינות. – לסיום ,אני רוצה להדגיש ,עד כמה נושא עידוד העלייה חשוב עבור המשרד לקליטת העלייה .כשאני מדבר על עידוד עלייה ,זה לא רק פעילות שנעשית מעבר לים ,אלא פעילות שנעשית כאן .כי עולה שהגיע לכאן ,ונקלט כהלכה ,קיבל את הסיוע וקיבל את התמיכה מהמשרד ומהארגונים הלא ממשלתיים בסופו של דבר מספר לחבריו מעבר לים ,שכדאי לבוא לפה .אני בהחלט רואה בדואליות הזאת חשיבות רבה ומחזק את שני הפרמטרים האלה, כדי להגיע למצב ,שאנו מגיעים למספרי עולים יותר גדולים ,שאנו רואים עד היום. ראיינה שושנה רון 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 8 העיתון הבוכרי ברית יוצאי בוכרה G מס' 112 G אוקטובר 2013 אני בוכרי גאה ערב שכולו שיר הלל לבני הקהילה הבוכרית ,הסתכם בשלוש מילים – אני בוכרי גאה! המנצחת על ארגון הערב הייתה הגב ′ז′אנה כהן ,עוזרת ראש העיר אור-יהודה מר יוסף דוד, שהעזה והצליחה למלא את אולם היכל התרבות בעיר עד אפס מקום. ז′אנה זכתה לתשואות רבות על פעילותה בקרב בני הקהילה בשורה של תחומים מחיי תושבי העיר. את הערב הנחתה בכישרון רב אתי ג′ון ,שהצטיינה בשירים ,עליהם גדלו בני העדה הוותיקים בארץ. היא פתחה ב”שיר המשפט“ שכתב חיים חפר ,מלווה בתזמורת ”צלילי המזרח“ בניצוחו של יעקב יונייב. בהמשך תיבלה את שיריה בקטעי משחק – קומדיות מחיי הקהילה ,כמו ”טוטי בחמל“ – החוזגור )שדכנית( שבחנה את הכלות המיועדות במבחן התפוח .אתי הפגינה כושר משחק מגוון כאישה בוכרית שמתנסה בחדר כושר ופעם בהתמודדות עם אמצעי התקשורת המודרניים .אתי לובשת דמויות שונות והקהל מקבל אותה באהבה רבה ומתגלגל מצחוק. הזמרת בלה פולטוב ,בעלת קול צלול ,הייתה תוספת רעננה בשיריה המוכרים יותר על-ידי העולים החדשים ,כמו ”שמרנו אל“” ,שיר השיירה“ וסיימה בשיר המקובל על כולנו ”שבחי ירשולים“. את בלה ליוותה תזמורת ”צלילי המזרח“ שכללה עשרה נגנים בעלי ניסיון מוזיקאלי רב בנגינה על כלים בוכרים אוטנטיים כמו האיג′ק ,רובב, סנטור ,דויירה ואחרים. מארגנת הערב ז′אנה כהן בחברת נציגי ברית יוצאי בוכרה והקונגרס הפליא לבדר את הקהל הסטנדאפיסת אלכס שמעונוב שהביא את הקהל להתפרצויות של צחוק בלתי פוסקות. במהלך הערב הוקרן סרט ,המתאר את עליית יהודי בוכרה לארץ-ישראל החל מ ,1871-בניית שכונת הבוכרים וייחודה על רקע ירושלים של המחצית השנייה של המאה ה.19- לחלק ההיסטורי של הערב תרמה הגב ′שושנה רון ,מנכ″לית ברית יוצאי בוכרה ,הקיימת מזה 42שנה, שעל מייסדיה נמנים ישא קלנטרוב, עו″ד שמעון בר-נתן ואמנון סלומי ז″ל ויבדלו לחיים ארוכים האחים בן- ציון ופנחס פוזיילוב והנשיא יוסף- בר-נתן .עמותה הפועלת ברצף לאורך כל השנים בטיפוח החינוך הגבוה של צעירנו ,בקליטת עלייה .אך גולת הכותרת של עשייתה – עידוד מחקר המורשת ההיסטורית של הקהילה. המרצה הדגישה את זכות הראשונים של עולי בוכרה לארץ ב 1871-בהקדימם את העלייה הציונית ב 10-שנים .כמו כן ,הודגשה תרומתה הציונית של הקהילה הבוכרית למדינה שבדרך בתיאור מפורט של התקדימים החברתיים, שבוצעו בשכונת הבוכרים ,שנוסדה ב 1891-ויישמה הלכה למעשה את משנתו החברתית של הרצל ,מבלי שהיה למייסדי השכונה כל קשר עמו. זאת ועוד ,בוני השכונה ,בהיותם בעלי תודעה ציונית עמוקה ,לא הסתפקו בהקמתה ועודדו את אחיהם במרכז ברכת ראש העיר דוד יוסף אסיה בפנייה נרגשת לעלות לארץ- ישראל ולראות בה את עתיד ילדיהם. את תוצאות פעילותם הציונית של מייסדי שכונת הבוכרים ,ניתן לראות 30-40שנה מאוחר יותר ,בימי שלטון האימים של סטאלין ,כאשר אלפי משפחות ,לא היססו לגנוב את גבולות ברה″מ דרך אפגניסטן או פרס ,תוך סיכון חייהם וחיי בני משפחותיהם ולו בלבד להגיע לארץ אבות. הרצאתה של הגב ′רון לוותה בסיפור אישי ,שריגש את הקהל במיוחד .סיפור המתאר את דרכה של המשפחה על הרים ,שהתנשאו לגובה של 2000-3000מטר בהליכה, שנמשכה ארבעה ימים וארבעה לילות ללא אוכל ומים ,ובסופו של דבר אף חוו ”חוויה“ של שוד נוסח המערב הפרוע. הגב ′רון סיימה את הרצאתה בפנייה נרגשת לקהל באומרה ,שזה לא רק זכותנו ,אלא חובתנו לספר על תרומתה הציונית של הקהילה לדורות הבאים. הרצאתה של הגב ′רון נמשכה למעלה מ 20-דקות .הקהל שתה בצימאון את דברי המרצה .נראה שהנושא היה חדש לו לגמרי. ראש העיר ,מר יוסף דוד, התייחס להרצאה והודה ,שלא הכיר היבט זה של הקהילה הבוכרית ,לא ידע דבר אל תרומתה הציונית של העדה וציין שיש לעודד הרצאות מסוג זה ,כדי שבני העדה ,ילדיהם ונכדיהם ילמדו על המורשת הציונית שלהם. זאת ועוד ראש העיר הדגיש את חשיבות השורשים של כל עדה ועדה, מהם לא ניתן לברוח .הוא מכבד כל עדה על עברה ,עם זאת הוא רואה בכל קהילות ישראל משפחה אחת. המנחה אתי ג′ון נעלה את הערב בשירה אדירה ,אליה הצטרף הקהל מלא סיפוק ובהרגשה של עוד. סכמה שושנש רון מנחות הערב אתי ג′ון ובלה פולטוב הקהל 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי פינת המסורת מאת :יעקב אהרונוב G מס' 112 G אוקטובר 2013 ברית יוצאי בוכרה 9 מענייני חג הסוכו תפקיד האפס במערכת של מספרים בחג הסוכות אנו מצווים לצאת מבית הקבע ולנהל את חיינו בסוכה הארעית במשך שבעה ימים .ידוע על פי הסוד שבכל יום משבעת ימי חג הסוכות מתלווה אל הסוכה אחד משבעת האושפיזין ,שהם – אברהם, יצחק ,יעקב ,משה ,אהרון ,יוסף ודוד .כמו כן גם קיימת עלינו החובה לשמוח בחג הסוכות ,שהרי נאמר בתורה” ,ושמחת בחגך והיית אך שמח“ ,ומכאן שחג הסוכות הוא גם זמן שמחתנו .אולם מאז שחרב בית המקדש אין שמחה בהקרבת קורבן חגיגה ,השמחה לאדם היא בתפילה, במאכלי בשר ובשתיית יין ,בקניית בגדים צבעוניים לאישה ,ובקניית דברי קלייה לילדים. ונשאלת השאלה ,כיצד ניתן לשמוח בחג הסוכות מישיבה בסוכה שהיא בית ארעי המצופה בד ,שאין בה את כל הנוחיות שיש בבית הקבע? ויתרה מזאת ,הרי ביום שבת, הנופל באמצע חג סוכות ,נהוג לקרוא את ”מגילת קהלת“ שבה נאמר שבע פעמים ”הבל“ ,כנאמר” ,הבל הבלים אמר קהלת“” .הבל הבלים כי הכול הבל“ .ואם אומנם כך פני הדברים שהכול הבל אז מה הטעם לשמוח בחג הסוכות? ואם חובה לשמוח בחג הסוכות ,מדוע קוראים את קהלת דווקא בחג הסוכות? תשובה לשאלה זו אנו נמצא בספר ”חזון יוסף“ של הרב יוסף סגל הלוי זצ″ל ,המתייחס לשאלה מנקודת מבט של קושיא :כיצד זה עלה בדעתו של שלמה המלך לומר בקהלת שבע פעמים הבל על מעשיו של האל .קושיא זו מתרץ החזון יוסף באמצעות דוגמא ,על אבא המלמד את בנו את תורת המספרים. בתחילה מלמדו מהו מספר אפס, ולאחר מכן מספר אחד ,ולאחר מכן מספר שתיים ,וכך עד המספר תשע. עתה אומר האבא לבן שהמספר עשר נכתב באמצעות הספרה אחת ובצידה הימני הספרה אפס ,והבן מיד שואל את האבא הרי זה עתה לימדת אותי שאפס הוא כלום ,ולכן יוצא שהמספר עשר הוא שוב חוזר להיות מספר אחד אם מוסיפים לו אפס ,שהרי גם אם נחבר הרבה אפסים אחד ליד השני בסיכומו של דבר המספר שנקבל הוא אפס .ועל כך עונה האבא לבן ,אומנם האפס כשלעצמו הוא כלום ,אולם אם האפס נמצא ליד מספר כל שהוא, האפס הזה מגדיל את המספר פי עשר ,ולכן מספר אחד כשנוסיף לימינו אפס ,האפס מגדיל את המספר פי עשר ,וכן הדבר במספר שתיים האפס שימצא לצידו הימני מגדיל את המספר פי עשר ,והופך את השתיים לעשרים ,וכן הלאה. וכאן האבא מעמיק ומסביר לבנו שכך הדבר גם עם המילה ”הבל“ הנאמרת במגילת קהלת. מדברי שלמה המלך נלמד שכל שבעת ההבלים הם כשבעה אפסים שאין להם ערך בפני עצמם ,אולם, אם יבוא לפני כל אחד מההבלים הללו מעשה טוב ,כמו :קיום תורה ומצוות ,מעשה חסד ,מתן צדקה, אמירת תפילה ,הרי שלכל ההבלים האלה תהיה משמעות אחרת .מכאן שכל המעשים הרעים הם הבלים ואילו כל המעשים הטובים הם אינם הבלים .ומכאן גם נבין את הערך של היציאה מהבית החומרי אל הסוכה הרוחנית למשך שבעה ימים ,ומה גם שהסוכה הרוחנית היא מסמלת את ביתו של האל .לפיכך מעצם הישיבה בסוכה כאילו מצהיר היושב בסוכה על אפסותו לפני האל ,ובכך מצהיר גם היושב בסוכה שכל העניינים החומריים הם מבחינתו הבל הבלים. ועוד ממשיך האבא ומסביר לבנו שהישיבה בסוכה מלמדת גם על שוויון בין בני אדם ,שהרי בסוכה אין עשיר יותר ואין עשיר פחות. שהרי הסוכה מסמלת את דירתו של האל ,שבה קיימת רק רוחניות ואין בה חומריות ,ולכן גם העניים וגם העשירים הם שווים בסוכתו של האל .אלא בעת שהעני נמצא בסוכה ,הוא חושב בליבו ,כל שבעת הימים אני נמצא בסוכת האל כשווה ברוחניות לאדם העשיר ,אולם לאחר חג הסוכות כאשר כל אדם עוזב את הסוכה הרוחנית ונכנס אל ביתו החומרי ,הרי אז מתגלה שוב הפער בין העניים לעשירים .היכן כאן השוויון? ולפיכך אומר העני בליבו בעת שנמצא הוא בסוכה, קשה לי להיות שמח בחג הסוכות, כשאני יודע שלאחר חג הסוכות אני אהיה שוב חסר בחומריות בעוד שלעשיר יהיה עודף חומריות .ועל כך אומר קהלת שהחומריות היא הבל הבלים ,ואילו הרוחניות היא התכלית ,בעשיית מעשים טובים גם מצדו של העשיר ,כמו במתן צדקה לעניים היוצרת שוויון בין עני לעשיר באמצעות חלוקה צודקת של העושר .ועל חלוקה צודקת של העושר ,הנעשית באמצעות מתן צדקה מהעשיר לעני ,נאמר ”וצדקה תציל ממוות“ .מכאן ,שהצדקה מצילה ממוות גם את העני מעצם קבלתו את הצדקה וגם את העשיר מעצם נתינתו את הצדקה לעני. וכאשר יודע העני בעת ישיבתו בסוכה בחג הסוכות שהוא אומנם יקבל את הצדקה הנאותה מאותו עשיר אחרי חג הסוכות .מחשבה זו משמחת את העני ,המתחזק בשמחת החג ,ובכך גם הוא מקיים בחג הסוכות את המצווה ”ושמחת בחגך והיית אך שמח“. יוסף רפאלוב – מתנדב מכל הלב והנשמה אנשים טובים באמצע הדרך זה לא רק טקסט מתוך שיר של נעמי שמר ,אלא חלק ממציאות ברוכה של נתינה ועשייה למען הזולת. יוסף רפאלוב ,אדם נפלא ומתנדב למופת, יליד העיר בוכרה ,הוא אחת הדוגמאות הטובות והמעוררות השראה בזכות התרומה ,העזרה והערכים שהוא מעניק לסביבה. פגישתנו הראשונה הייתה ממש במקרה, אם כי שום דבר אינו מקרי ,בקפיטריה של המרכז הרפואי וולפסון .איש מקסים וצנוע, חובש כיפה ומשדר ענווה ונועם הליכות. הוא בן ,71עלה ארצה עם משפחתו בשנת .77אהבת הזולת טבועה בו וכן האהבה לבעלי חיים .בבוכרה הוא סיים את לימודיו כוטרינר ולאחר מכן שימש כ 15-שנה כמורה לשפה הרוסית בטכניון .את אשתו ,אהובה )לובה( לבית רבייב ,הכיר בחו″ל ויחד עם הוריה ושתי בנותיהם ,החליטו לעלות ארצה .היא אחות במקצועה וגם היא עוסקת כיום בפעילות התנדבותית. ההחלטה לעלות ארצה ,לדבריו ,לא הייתה קלה ,ומי שבעצם דחף לעלייה לארץ הקודש, הייתה אשתו האהובה והוריה ,על אף העובדה כי באותם ימים הגיעו מישראל שמועות על גל פיגועי טרור ,פצצה שהונחה בשוק הכרמל ומציאות לא פשוטה. למרות החששות ,חוסר הוודאות והדאגה לעתיד בנותיו ,הגיע יוסף ארצה עם משפחתו והשתלב באולפן בקרית גת .הוא ויתר על מקצוע ההוראה והתקבל לעבודה כפקח וטרינר ,מקצוע בו עבד במשך 31שנים. עם פרישתו לגמלאות החליט יוסף להתנדב ”בשביל תעסוקה ונתינה“ הוא אומר עם חיוך מלא ענווה .פעמיים בשבוע הוא מתנדב בביטוח הלאומי ומבקר אנשים מבוגרים וקשיי יום ופעמיים בשבוע הוא מתנדב במרכז הרפואי ”וולפסון“ חולון ,מסתובב בכל המחלקות ,מחלק מצרכים וזוכה להמון אהבה הערכה מצד החולים ומשפחותיהם הרואים בו דמות חיובית ומוכרת. יע″ל )יד עזר לחולה( הינו ארגון עזר לחולה המרכז מערך של כ 7,000-מתנדבים בבתי החולים בכל הארץ ,הנותנים יד ,מפיחים עידוד ועוזרים לחולים ,תוך תחושת סיפוק ושליחות ציבורית. יוסף מתגורר כיום בתל-כביר .למשפחה הצטרפו כאן בארץ בן זקונים ,שעובד היום בהייטק וכלב חמוד פקינזי. יוסף מספר בערגה על חיי קהילה ומסורת בבוכרה שאותם אינו שוכח – שבתות ,חגים ותפילות בית הכנסת .עד עצם היום הזה הוא מספר לילדיו על ליל הסדר המיוחד שנערך בבית ילדותו בבוכרה ,וממשיך את המסורת של ”והגדת לבנך“. הוא דובר עברית ,רוסית ובוכרית ומשלב את שלושת השפות בשיחות בבית ומחוצה לו. כשאני שואלת אילו ערכים של העדה הבוכרית הוא מנחיל לדורות הבאים ,הוא עונה – ”כבוד למשפחה ,כבוד למבוגרים ,חשיבות הידע ,ההשכלה ורכישת מקצוע לעתיד“. הוא אוהב את החיים בארץ ונהנה לטייל עם משפחתו .הוא נהנה מיופייה של הארץ והשפע הקיים בה ,שלא היה כמותו ,לדבריו, ברוסיה הרחוקה. געגועיו אל מחוז ילדותו ,בוכרה ,לקחו אותו ואת משפחתו אל מסע שורשים מרתק לפני שלוש שנים וביקור במספר ערים באוזבקיסטאן” .היה מרגש“ הוא אומר בעיניים חצי דומעות. לסיום אני שואלת אותו מהי המשאלה שלו והוא עונה לי בכנות – ”להמשיך להתנדב, לתרום ולעשות טוב למען הזולת“. חזק וברוך יוסף .כן ירבו אנשים כמותך העוזרים ונותנים לקהילה ,בלב רחב מכל הלב והנשמה. איריס רופא-חיים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 10 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 הקשר בין זהות יהודית לבין השיבה לציון מחלום לחזון ,וממיתוס לאתוס ציוני בימים שבהם המושג ”זהות היהודית“ נמצא על סדר היום הציבורי מבחינת ההיבטים הערכיים הגלומים בנושא זה ,ראוי להתמקד בבעייתיות שקיימת בהגדרת המושג זהות יהודית ,ועל מידת הקשר בין זהות יהודית לבין השיבה לציון כהגשמת חלום. ניתן להגדיר חלום כחיזיון לילה, מראות ומאורעות שאדם רואה לפעמים בשנתו ,וחזון כתמונה שאדם רואה בדימיונו ,או בעיני רוחו ,על דברים שיתרחשו בעתיד ,בהתאם לשאיפתו ומשאת נפשו. אם חלום מבטא מציאות פסיבית שבה נמצא החולם בעת שנתו ,הרי שחזון אמור לבטא מציאות אקטיבית שבה נמצא החוזה בעת חזונו. כשחלום הופך לחזון ,הגשמת החזון מחייבת עשיית מעשה ,ולצורך עשיית המעשה ,הדבר מחייב מנהיגות שתניע את הגשמת החזון מהלכה למעשה. במהלך הדורות ,החזון היהודי על השיבה לציון התגשם בתקופות שונות ,ועדיין ממשיך להתגשם על ידי אנשים שונים בעלי זהות יהודית. ואכן ,ניתן לראות ,אנשים כיחידים, קבוצות ,משפחות ,קהילות ,בעלי זהות יהודית ,שהיו מפוזרים בגלויות השונות ,שחלמו על ”שיבת ציון“, חלום שהפך לחזון והתגשם לעיתים אפילו בדרך לא דרך .אחת הדוגמאות לכך היא הקהילה הבוכרית ,שעלתה לארץ ישראל ,בתקופות שונות ,ובין היתר גם בנתה בארץ ישראל בניינים לתפארת ,כמו ”שכונת הבוכרים“ בירושלים ,וזאת עוד לפני התגבשותה של הציונות ההרצליאנית. עליית יהודי בוכרה לארץ ישראל התגשמה למרות המכשולים והקשיים שלעיתים היו מנת חלקם ,עד כדי חולי וסכנת נפשות ,מאותם חוויות קשות שחוו יהודי בוכרה ,מעת שיצאו מארצות גלותם בדרכם לארץ ישראל .בוודאי שגם עליות ציוניות אחרות הגשימו את החזון הציוני כשעלו לארץ ישראל ,בתקופות שונות ,וזאת למרות הקשיים והמצוקות שעמדו בפניהם במהלך עלייתם לארץ ישראל. הגשמת החזון הציוני מגלמת בתוכה ”אתוס ציוני“ שבא לביטוי, במשמעויות שונות ,כמו בהצגות, מחזות ,מאמרים של אנשי אקדמיה, התמונה להמחשה בלבד פובלציסטים ,סופרים ,משוררים, וגם פוליטקאים אחדים. אתוס למושג התייחסות בהקשר לאתוס ציוני ,נמצא גם במאמר ”לשינוי פניה של החברה הישראלית“ ,מפרי עטו של פרופ′ יואב גלבר )ראש מוסד הרצל לחקר הציונות( .לשיטתו ,אתוס הוא מערכת של אמונות ,סטנדרטים, ערכים ועקרונות מנחים המאפיינים קבוצה ,אומה ,או תנועה רעיונית. הרוח היא שמעוררת את הרעיונות, את ההתנהגות וההרגלים של אדם בתקופה נתונה .האתוס שואב את כוחו גם ממיתוסים שונים שבמקורם הם סיפורי עלילות שהומצאו וסופרו על ידי אבותינו ,על מנת להסביר תופעות לא מובנות ,כמו ”בריאת העולם“. על פי הגדרה ,המושג ”יהדות“ נובע מתורת היהודים ,שהיא תורת ישראל .לפיכך ,כשמתייחסים לאדם כלשהוא ואומרים עליו שיש לו זהות יהודית כוונת המילים היא שאדם זה הוא – זהה – מזוהה – מזדהה עם היהדות ,דהיינו עם תורת ישראל. ניתן לומר שהזהות היהודית יונקת את משמעותה הערכית והמוסרית, כמכלול ,מתורת ישראל ,מעם ישראל ,ומארץ ישראל .לפיכך, הזהות היהודית שהייתה בקרבם של האבות המייסדים היא שבוודאי הניעה אותם כמנהיגי העם היהודי להגשים את החזון הציוני בהקמת מדינת ישראל ,דווקא בארץ ישראל. אפשר לומר שהתחושה של זהות יהודית שחשו בה יהודים שונים שחיו בגלויות השונות היא שהניעה אותם בתקופות שונות לעשות מעשה ולעלות לארץ ישראל ,וגם להילחם למענה. יחד עם זאת אנו נמצא שקיימת חוסר אחידות באשר למשמעותה של זהות יהודית ,הנתפסת ומתפרשת באופן שונה בקרב ציבורים שונים בעם ישראל ,ובמיוחד בחברה הישראלית שהיא חברה רב תרבותית. כדי לפשט את המשמעויות הגלומות במושג ”זהות יהודית“, ראוי לסווג זהות יהודית על פי שני ממדים :על פי ממד עובדתי ,כדי ליצור אחידות בין כל חלקי עם ישראל לגבי משמעותה של זהות יהודית; ועל פי ממד ערכי ,כדי להתחשב בשונות הרב תרבותית המאפיינת את חלקי עם ישראל לגבי משמעותה של זהות יהודית. על פי הממד העובדתי ,ראוי שהזהות היהודית תיבחן על פי קריטריונים אובייקטיבים ,כמו: אימא יהודיה ו/או גיור כהלכה; ידיעת השפה העברית; מגורים בארץ ישראל .העוצמה של הזהות היהודית בממד עובדתי זה תגרע בהתאם לחסר באחד מהקריטריונים הללו. ובכך תהיה אחידות בין הציבורים השונים לגבי הזהות היהודית ,ומבלי להתחשב בשונות הרב תרבותית הקיימת בחברה הישראלית. על פי הממד הערכי ,הזהות היהודית נבחנת על פי מידת החוויה הערכית שחווה כל אדם במהלך חייו שהיא המגבשת את השקפת עולמו לגבי זהותו היהודית .אלא שבכך נחשפת גם השונות בין ציבורים שונים התופסים אחרת את משמעותה של המושג זהות יהודית .יתכן שדבר זה יכול לגרום ברבות השנים לפילוג בעם ישראל. להמחשת השונות בעם ישראל לגבי תפיסת משמעותה של זהות יהודית ,ראוי לציין קווים אחדים ממאמרו של הסופר שמואל זיוון על ”ארבע תפיסות יסוד בזהות יהודית“, ולהלן בתמציתיות רוח הדברים. ■ ”המחנה החרדי“ – חווית זהות מוחלטת בין עם ישראל ותורת ישראל ,בקיום מצוות .האמונה והנאמנות לתורה היא הזהות היהודית. ■ ”המחנה הספרדי“ – זהות יהודית נתפסת כמשפחה ”משפחת בית ישראל“ .העם היהודי הוא משפחה ,הקשר בין בניו הוא קשר דמים .היהדות מבטאת את אופיה הדתי והתרבותי של אותה משפחה גדולה .הקשר ליהדות הוא קשר טבעי שלא ניתן לביטול. ■ ”המחנה הדתי/לאומי“ – זהות יהודית מתבטאת בתחושת שייכות להיסטוריה ולתרבות של עם ישראל ,כלאום וכאומה בעלת זכות על ארצו ההיסטורית .זהות יהודית כתפיסה מרכזית שמתוכה הופיעה הציונות ,ישוב הארץ והקמת המדינה .יהודי מחובר לעם ישראל גם אם אינו מקיים מצוות. ■ ”המחנה החילוני/שמאלני“ – זהות יהודית כנרטיב אישי .המושג ”העם היהודי“ ,וקבלת התורה כחוקתו הבלעדית של עם ישראל, אינם רלוונטיים ,הם שייכים לעבר .הדבר היחיד הרלוונטי הוא מדינת ישראל ,שהיא היצירה האחרונה וקו הסיום המוצלח של ”העם היהודי ההיסטורי“ .המדינה איננה מדינת לאום ,אלא מדינת כל אזרחיה .מדינה יהודית היא מדינה מוסרית ודמוקרטית המגינה על המיעוטים שבה ונותנת להם שיוויון זכויות מוחלט. ניתן לראות את השונות בין ארבעת המחנות בארבע תפיסות שונות לגבי משמעותה של זהות יהודית .והשאלה היא :האם שונות זו מסמלת שבר בזהות היהודית? ואם כן ,האם ניתן למצוא מכנה משותף להגדרת זהות יהודית ,שתהיה מוסכמת ומקובלת על ארבעת המחנות בעם ישראל שלהם תפיסות שונות? מבחינת אחדות עם ישראל ,בוודאי שראוי למצוא מכנה משותף להגדרת ”זהות יהודית“ ,שתהיה מוסכמת ומקובלת על כל חלקי עם ישראל. הגדרה זו צריכה לנבוע ולהתגבש מדיאלוג מכובד בין המחנות השונים הקיימים בעם ישראל .בכך תתעצם ותתחזק גם ההבנה ההדדית וגם האחדות בין כל חלקי עם ישראל. יעקב אהרונוב 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 112 G אוקטובר 2013 ברית יוצאי בוכרה 11 סיפורה של משפחת אמינוף-ישראלוף השופט בדימוס אהרן אמינוף מספר את סיפור הבריחה של הוריו ובני משפחתם. בנימין חייאה בן פאייזי אמינוף ומלמל עבדול רחמנוף נולד בשנת תרס″ה ) (1905בעיר אלמא-אטא בקזחסטאן .האם ,פנינה בת ישראלוף ושרה נארמתוף נולדה בשנת תרע″ד ) (1914בשהריסבז. בהיות בנימין כבן עשר גורשו בני המשפחה מאלמא-אטא עם יהודי המקום .המשפחה הגיעה לשהריסבז, שם למד בנימין בתלמוד תורה ובגיל חמש-עשרה החל לעסוק במסחר במרחב כולו .בעיסוקו המסחרי נפגש עם מוסלמים מקומיים ,הכיר את אורחות חייהם והתיידד איתם .בסופו של דבר שב לשהריסבז ,בה נשא לאישה את פנינה לבית ישראלוף, בת למשפחה אמידה במקום .סבא, דוד ישראלוף היה מראשי הקהילה יחד עם אחיו :יששכר ,חיים ,יוסף וזבולון .חתימתו מצויה על תעודות שונות מן התקופה .בשנת תרנ″ח ) (1989לערך רכש מגרש בשכונת רחובות בירושלים ובנה בית מידות. בנו של דוד שימש גם הוא כלנתר בקהילה והיה בעל רכוש רב :העסיק עובדים רבים בחקלאות ואף עסק במסחר בזהב ובאבנים טובות. לאחר עליית הבולשביקים יונתן עירית ואהרן אמינוף נאסר ורכושו הרב הוחרם .מבין כותלי בית הסוהר בו היה כלוא כשנה וחצי, הצליח באמצעות כסף רב להשיג נתינות אפגאנית לו ולבני משפחתו הרחבה ,בטענה שמאז ומעולם היה נתין אפגאני .לאחר קבלת המסמכים המתאימים הגיש תביעה נגד השלטון הבולשביקי ,זכה במשפט ונפסק שכל רכושו יוחזר לו והוא ישוחרר. מאחר וחשש שמא יתגלה שאת הנתינות האפגאנית השיג בשלמונים והשלטונות ימצאו עילה לפגוע בו, הציע להם שהוא מוותר על כל רכושו ובלבד שיאפשרו לו ולבני משפחתו לשוב לאפגניסטן .ואכן מבוקשו ניתן לו והוא עזב את ברית המועצות עם כל בני המשפחה ,כאשר אמו ואחיו של אהרן נרשמו כילדיו. מסעם של בני משפחת יונתן ישראלוף לארץ-ישראל ארך כשלוש שנים .בני המשפחה הגיעו לכבול שבאפגניסטן ,משם המשיכו להקת ”שירים מבית אבא“ קוצרת תשואות בפסטיבל ערד כמדי שנה בשנה ,הופיעה להקת ”שירים מבית אבא“ בפסטיבל ערד וקצרה שם תשואות רבות. הלהקה ,מיסודה ובניהולה של הגב ′מקסימוב ,קיימת מזה 15שנה .מר יוסף בר- נתן ,נשיא ברית יוצאי בוכרה, התומך כספית בלהקה מייחס חשיבות מיוחדת לשירים, אותן שרה הלהקה ,המזכירים את ההווי והפולקלור של הקהילה הבוכרית בשכונות דרום ת″א בתקופת טרום מדינה במחצית הראשונה של המאה ה.20- לא נותר לנו ,אלא לאחל ללהקה להמשיך לייצג את המורשת האמנותית של העדה ,כפי שעשתה זאת עד היום. לפשוואר ,לקראצ′י ולבומבי שבהודו. בתחנה האחרונה שהו למעלה משנה, ומשם המשיכו באונייה לבצרה שבעיראק ,משם לבגדד ,לדמשק ולבירות .מבירות כנראה נכנסו לארץ ישראל כמעפילים בלתי לגאלים. במשך כל תקופת הנדודים לא ידעו האב והאם דבר זה על גורלו של זה .האם לא ידעה האם האב הצליח לצאת מברית המועצות או שמא נתפש ונשלח לסיביר ,והאם יזכו היא ובנה הפעוט להתאחד שוב עם הבעל/ האב? כאשר בני משפחת ישראלוף יצאו מברה″מ לאפגניסטן ,נותר בנימין האב בסמרקנד .משום שנשא שם משפחה אחר – אמינוף ולא יכול לצאת עימהם .מספר חודשים אחר- כך הבריח בנימין ,יחד עם קבוצת יהודים ,את הגבול לאפגניסטן ומשם המשיכו הבורחים לפרס. כשהגיע בנימין לפרס כפליט שלא נשא במסמכים רשמיים כלשהם ,נתפס והושלך לכלא בחשד שהוא מרגל רוסי .בכלא שהה כשבעה חודשים, עד אשר במסגרת חנינה כללית שניתנה לאסירים פוליטים ואחרים, לרגל עלותו לשלטון של השאה ריזה שאה ,שוחרר ויצא לחופשי .לאחר שחרורו פנה לעזרה לקהילה היהודית המקומית ,הוא הצליח להשיג אשרת מעבר ושם פעמיו לארץ ישראל. בני הקהילה השיאו לו אשה באופן פיקטיבי ובקשו ממנו להעלותה עמו לארץ ישראל. בנימין המשיך במסעו לארץ ישראל .מפרס הגיע לבגדד ,לדמשק ולבירות .משם הבריח את הגבול ונכנס ארצה .לאחר שחצה את הגבול זכה לסיוע מבני קיבוצים בצפון שהדריכו אותו וליוו אותו לאוטובוס, שהגיע למרכז הארץ. בנימין הגיע לירושלים בליל הושענא רבה תרצ″ו )אוקטובר (1935היישר לחצרה של משפחת ישראלוף בשכונת רחובות הבוכרים בירושלים .למרות שאשתו ובנו עזבו את סמרקנד לפניו ,הם הגיעו לירושלים אחריו והמשפחה הצעירה התאחדה שוב בחצרו הגדולה של הסבא בשכונת רחובות בירושלים. החיים בירושלים היו קשים במיוחד לאם המשפחה ,בשל המעבר החד מחיי עושר לחיים בבית דל וקשיי פרנסה .המשפחה המורחבת גם כן נפגעה מאוד בעקבות הירצחו של יעקב ישראלוף ,אחי האם ,בתקופת מאורעות תרצ″ו ) ,(1936שנרצח במעלה החמישה .יעקב הותיר אחריו אלמנה ושבעה יתומים רכים. אהרן נולד באוקטובר 1939 ויוסף באפריל .1940 לבן שמחה בן-שי )פייזקוב( לבנות נעמי שמעוני וירדנה זרקי עמכם באבלכם הכבד על פטירת אם המשפחה שרה פייזקוב ז″ל בת ר ′שמחה ופריחה חיימוב ז″ל אלמנתו של יעקב פייזקוב ז″ל המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפון לדאבה עוד ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ההנהלה והחברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 12 העיתון הבוכרי ברית יוצאי בוכרה עו″ד אמנון סלומי – שנה לפטירתו )(2012-1926 במלואת שנה לפטירתו של עו″ד אמנון סלומי ,שכיהן בעבר כנשיאה של ברית יוצאי בוכרה ונמנה על מייסדיה ,נערכה אזכרה רבת משתתפים ביום 27.09.2013בבית העלמין בקריית שאול. בטקס נשאו דברים רבים לזכרו ,וביניהם בתו נאוה פלד-סלומי. אבא אהוב שלי, עברה שנה מאז פטירתך ולנו היא הייתה שנה ארוכה ארוכה. כל כך הרבה דברים קרו מאז אותו ערב חג לפני שנה ,שי אומר שאלו דברים שהיו מאוד משמחים אותך. אור חזר מהלימודים בארה″ב ,סיים את התואר והתקבל לתוכנית ”ז″ל“ היוקרתית ,טל מתחילה ללמוד באוניברסיטה וגיא לומד ראיית חשבון .במשך השנה האחרונה ,לא הפסקתי לחשוב עליך ,במצבים של קבלת החלטות ניסיתי לחשוב מה אתה היית מייעץ לי לעשות. עד היום כשאני נפגשת עם המנכ″לים של הבנקים ושל החברות הגדולות במשק ורואה את ההתנהלות שלהם ואת צורת קבלת ההחלטות ,אני משווה אותם לצורת ההתנהלות שלך ולקבלת ההחלטות המהירה שאפיינה אותך ,שאצל רובם היא לא קיימת .לך הייתה מחשבה עמוקה וידעת לפתור משברים בהיגיון בריא ובצורה שכולם יצאו מרוצים. תמיד אזכור את העצות הטובות שנתת לי ,כבר מגיל צעיר בחרת לכל אחד מילדיך מקצוע לעתיד ,מקצוע שהתאים לכל אחד מאיתנו ובהמשך עזרת לנו גם בבחירות נוספות שעשינו ,והנה היום שלושתנו מרוצים מהבחירות שעשינו. לאורך כל הדרך היית מעודכן בכל מה שקורה איתנו הילדים ,למרות שעבדת הרבה שעות ולא היית הרבה בבית, היית מעודכן במה שקורה בבית הספר, בציונים ובחברים שלנו .היית מקיים שיחות ארוכות עם ה”מלמד“ ולוקח את מיקי ושי לשיעורי הכימיה בבני ברק .גם כאשר כעסת עלינו כילדים ,הראית לנו את הדרך לחזור אליך ולהתפשר .אני זוכרת שכילדה שאלתי אותך למה אתה אף פעם לא מגיע לאסיפות הורים בבית ספר היסודי ,אמרת לי שתגיע בתיכון וכשהייתי בתיכון אמרת לי שתגיע כשאהיה באוניברסיטה. גם כשנולדו הנכדים המשכת להיות מעודכן בכל ,לא היית סבא שהולך עם הנכד לגן המשחקים ,את זה השארת לנו, אך היית סבא שדאג לדברים החשובים באמת .כאשר בני אור נזקק לניתוח עשית מאמץ להשיג לו את המנתח הטוב ביותר ושכנעת אותו לנתח אותו למרות שעמד לגרש אותך מהמרפאה שלו בטענה שאינו עושה ניתוחים פרטיים. לב רחב ורצון אין קץ לעזור אפיינו אותך ביחסיך עם המשפחה המורחבת ועם החברים. בשעות הערב היו עולים לביתנו חברים לקבל ממך עצות בכל התחומים, משפחה עסקים וכו.′ אבא ,למרות שבחמש השנים האחרונות היית חולה ונזקקת לעזרה, אנו כל המשפחה עמדנו לצידך והשתדלנו לתת לך איכות חיים. לא נזכור אותך כאדם חולה ,אלא כאדם יוצר ,נמרץ ,אך עם זאת אנושי, בעל לב ענק ,אכפתי ורוצה לעזור לכולם. יהי זכרך ברוך! באהבה ,נאוה ,מיקי ,שי ואמא לבעל בן-ציון לבנים עמוס ואמיר לבת ענת שטיינר עמכם באבלכם הכבד על פטירת אם המשפחה רות חיימוב ז″ל בת יעקב ושרה פייזקוב ז″ל המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפון לדאבה עוד ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ההנהלה והחברים G מס' 112 G אוקטובר 2013 איפה השד? אבי )ישראל-צבי מלברגר( נולד במרכז פולין על נהר הוויסלה ,אמי )נחמה קלקו – מלברגר( נולדה בביילורוסיה על נהר הויליה ,הורי החלוצים עלו ארצה ב 1933-וגרו כל חייהם בירושלים ,בתל ארזה על גבול שכונת הבוכרים. אני נולדתי בהר הצופים – על אבני ירושלים – אשכנזיה מכל כיוון אפשרי. בעלי – )אהרן אמינוף( נולד בירושלים ,אביו )בנימין – חייאת אמינוף( נולד באלמא-אטא קזחסטן ,אמו )פנינה ישראלוף – אמינוף( נולדה בשהרי סבז באוזבקיסטן ,בוכרי מכל כיוון. ילדינו :הראל והגר – ילידי ירושלים ,איתמר – יליד מלבורן שבאוסטרליה כולם חצויים :חציים אשכנזי )פולין ורוסיה הלבנה( חציים בוכרי. חתני – )ניר נחמני( יליד עפולה :אמו )בלהה ברדוגו( ילידת טנג′יר )מרוקו הספרדית( אביו )שלמה נחמני( יליד מרוקו. נכדי :ירדן ,סיני ותבור ,נולדו בעפולה והם :ישראלים במאה אחוז מצד הוריהם ,רבע אשכנזים ,רבע בוכרים, רבע ספרדים ,רבע מרוקאים ,מן המקורות של הוריהם. התערובת משובחת ,הם אינם יודעים את ההבדל! ילדותי בשכונת תל-ארזה על גבול כרם אברהם מצד אחד וגבול שכונת הבוכרים מן הצד האחר עברה עלי בין :בוכרים, פרסים ,עיראקים ,כורדים ,סורים ,תורכים ואשכנזים. חברי וחברות ילדותי ,בשכונה ,נשאו את השמות הבאים: בצלאלי ,סימן טוב ובניאן – פרסים ,מורדוך-בן שוהם – תורכים ,ממן – מוגרבים ,עובדיה – עיראקים ,קנטור – אשכנזים ,שם טוב – כורדים ,קרן ,קוכמייסטר – אשכנזים. בבית הספר היסודי למדו בכיתתי בנות מכל עדה וצבע. לא הבחנו אז כלל בין עדה לעדה ,לא ידענו מה פשר הדבר. )הילדה הענייה בכיתתנו הייתה דווקא אשכנזיה משני הוריה, בניגוד לסטריאוטיפים(. בתיכון בו למדתי היה אכן רוב אשכנזי ,אולם בהגיעי לצ.ה.ל ,פגשתי את כל המגוון של ארץ ישראל ,וקיבוץ הגלויות. בשנת 1980עקרנו מירושלים לעמק יזרעאל – לעפולה. בבואי לעפולה עמד בראש העירייה – עובדיה עלי – יליד עיראק ,מאוחר יותר חבר כנסת וסגן שר הביטחון ,אחריו כיהן צדוק נאווי – יליד עיראק ,אחריו כיהן עוה″ד יצחק מירון – ממוצא פרסי ,וכיום מכהן אבי אלקבץ – ממוצא מרוקאי. המועמדים בבחירות הקרובות הם :אלקבץ וסוויסה – מרוקאים ,מירון – פרסי. בהלוויה רבת המשתתפים של הגב ′רות חיימוב ז″ל, ריגשה הבת ענת שטיינר את קהל הנוכחים בדברי ההספד. את מלוא ההספד נביא לידיעת קוראינו בעיתוננו הבא. כולם מזרחים – מזרחים ,על פי הגדרותיו של אמנון לוי ,כולם ראויים לתפקיד. אני מסתכלת סביבי ורואה :את ראש עיריית בית שאן – ג′קי לוי – מרוקאי ,לפניו שלמה בן לולו – מרוקאי ,לפניהם פיני קבלו – ספרדי מרוקאי ,ראש עיריית מגדל העמק – אלי ברדה – מרוקאי ,לפניו חבר הכנסת שאול עמור ז″ל – מרוקאי ,ראש עיריית נצרת עילית – גבסו – טוניסאי ,לפניו מנחם אריאב – אשכנזי ,ראש עיריית יקנעם – שמעון אלפסי – מרוקאי ,ראש עיריית עכו – שמעון לנקרי – מרוקאי ,ראש עיריית כרמיאל – עדי אלדר – עיראקי ,ועוד ועוד כל הצפון כולו .אני מניחה שגם בדרום המצב דומה ביותר. חבריהם הקרובים של ילדי נושאים את השמות :יוסיפאור – אפגני ,מירג′אני – פרסי ,עבאדי – מצרי ,מליחי – תימני, מועלם – תימני ,איפרגן – מרוקאי ,בוגנים – מרוקאי ,סויקה – פולני ,פיודיק – פולני ,בכר – ספרדי ,דוד – עיראקי ,חזן – תורכי ,הם חברים בלב ונפש ,מילדות ונערות .אלה הם רק בבחינת דוגמא פורתא... מבין חברי הקרובים :אברישומי ,אזווולוס ,אלחדיף, אפללו ,אלקבץ ,בדיחי ,ביתן ,ברנע ,ברנר ,דוד ,דלאל, ז′רזבסקי ,חקק ,ידין ,מוסטקי ,מזרחי ,מליחי ,נחמיאס, נחשון ,סידי ,סלע ,עוז )הוז( ,פלד ,רוזנברג ,שניר, שרבט ...ועוד ועוד ועוד ,ואלה דוגמאות מעטות – הגלובוס כולו מיוצג בשמות: פרס – אפגניסטן ובוכרה ,מרוקו טוניס ואלג′יר ,עיראק, תימן וכורדיסטן ,מצרים ויוון ,בולגריה ,רומניה ,הונגריה פולין אוקראינה ליטא ורוסיה – מה עוד אפשר לבקש? בחור נחמד אמנון ,אבל ”בלופר“ ,כפי שאמרנו בילדותנו. הצורך הבוער שלו להשלים עם אביו לאחר מותו ,מה שלא הצליח לעשות עוד בחייו ,ולנער את הנטל שרבץ על לבו, הוליך אותו להכין סדרה שאינה בזמן הנכון ובודאי לא במקום הנכון ,ולא אמר בה את האמת שדחפה אותו לעשותה. הוא אמנם פרק מעל לבו את המטען הכבד שרבץ עליו שנים רבות ,אבל השליך את הנטל כולו על כתפי ההתאשכנזות ”הנוראה“ ...זו שמאחוריה נחבא לו השד. עכשיו אני לגמרי מבולבלת ,האם לאור מצבי הרב-עדתי המסובך ,עלי לאסוף את ילדי ונכדי ולצאת לרחובות עם דגלי מחאה ולפידים בוערים ולהבעיר את המדינה?.. מה אתה אומר ,אמנון לוי? ומה דעתך ,ציון אמיר? עירית מלברגר-אמינוף לרעייה יעל לבנים שמחה ,אבנר ,מנחם ור ′יגאל לבת יפה שרף עמכם באבלכם הכבד על פטירת אב המשפחה החזן הידוע בנימין חיימוב ז″ל בן ר ′שמחה ופריחה חיימוב ז″ל המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפון לדאבה עוד ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ההנהלה והחברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 :
© Copyright 2024