ברית יוצאי בוכרה (ע״ר)
G גיליון מס׳ 241 G ספטמבר G 2014אלול תשע ″ד – תשרי תשע ″ה ברית יוצאי בוכרה G № 241 G СЕНТЯБРЬ G )ע״ר( בהיותה גוף וולונטרי ,אפוליטי ,אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון ,למעט דבר הברית בעברית נוסדה ב1972 - ב י ט א ו ן מ ס פ ר ,1 2 3 ס פ ט מ ב ר 2 0 1 4 נשיאות ברית יוצאי בוכרה מאחלת לאחינו בני הקהילה ולכל בית ישראל שנה טובה ומאושרת ,שנת רווחה, הצלחה ,אהבת חינם ושלום איחולינו לתלמידים בעוטף עזה ,הדרום ובכל רחבי ישראל, מוצלחת ובטוחה שנת לימודים פורייה, 2 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 הטור הראשון חודש אלול והימים בעתות מלחמה אנו מתבוננים סביבנו ומהדהדת לרוב הקריאה הנושנה ”מי לה ′אלי“ ,רוצה לומר מי איתנו ,מי נגדנו .אנשי שבט לוי הם אשר נענו ראשונים לקריאתו של משה ,שהרי הם הכהנים ששמרו על ערכי הרוח של עם ישראל ,אפילו בגלות מצרים. גם כיום ,ההד החיובי לקריאת כולנו ”מי לה ′אלי“ ,מגיע מעגלים מעגלים .ראשוני העונים הם יהודים ,אבל לא כל היהודים. רק חלקם .סיור בארה″ב ומגע יומיומי עם יהודים שם ממחיש זאת היטב. נתחיל בתיאוריה .סקר מעמיק שנעשה בקרב יהודי ארה″ב לפני כ 10-שנים העלה ממצאים מאלפים – האוכלוסייה היהודית במדינה זו חולקה לארבע קבוצות עיקריות :אורתודוקסים ,קונסרבטיבים, רפורמים וחילוניים .מטרת הסקר הייתה לצפות תהליכי טמיעה והתבוללות של כל אחת מהקבוצות הנ″ל .כצפוי ,הסקר העלה שהראשונים שיתבוללו לחלוטין תוך דור מעכשיו הם ”החילוניים“ אחר כך הרפורמים ,בהמשך הקונסרבטיבים ולבסוף תישאר קבוצה אחת בעלת זהות יהודית – האורתודוקסים ,שגודלה יישאר יציב ,בין 20%ל 25%-מכלל האוכלוסייה היהודית בארה″ב. אלא שחשוב לציין – המושג חילוני בסקר אינו חופף מושג זה במדינת ישראל שכן ,כאן יכול להיות חילוני שאמנם מקיים מצווה אחת בלבד – מצוות יישוב הארץ ,אבל הזדהותו עם מדינת ישראל ועם ישראל עמוקה ביותר .זאת ,בעוד בארה″ב המוגדר ”חילוני“ לרוב אינו קשור קשר פורמאלי עם שום מוסד יהודי. זאת ועוד ,האורתודוקסים בארה″ב אינם מיקשה אחת כשם שבארץ אינם מיקשה אחת .כמו פה ,לא תמיד אומרים ”מי שבירך“ לחיילי צה″ל בבית הכנסת כי ”אין זה מנהגו“ של בית הכנסת המסוים ואילו בבתי כנסת אחרים יאמרו ”מי שבירך“ והרב ישא דרשה ציונית לעילא ולעילא. ובכל זאת ,גדולי התומכים במדינה בעתות מלחמה הם היהודים, רובם בחינת בני שבט לוי .ואולם ,לידם ,רבים הם היהודים שיחסם, בהקשר זה ,נע בין תמיכה כמס שפתיים עד לאדישות גמורה. התהליכים שעולים מן הסקר הנ″ל מורגשים היטב כבר היום. למשל ,בעיר הקטנה סקרנטון שבפנסילבניה ,בה גרים כ4000- יהודים ,ישנו בית כנסת קונסרבטיבי מפואר ,יפה במראהו ובו כ400- מקומות .הוא הראשון מבין בתי הכנסת שנבנו בעיר זו ,בשנות ה50- .עד לפני כ 10-שנים הוא היה כמעט מלא בחגים הגדולים ובשבתות התאסף בו מניין .היום ,הקהילה הקונסרבטיבית בעיר זו מבקשת למכור אותו – יש הזדקנות ואין הצטרפות .הוא הדין לגבי בה″כ הרפורמי ,שאולי יתאחד עם הקונסרבטיבי. במקביל ,לאחר שנים של יובש ,ישנה תופעה של תחיית הציונות בדמות תוכנית ”נפש בנפש“ וגרעיני ”צבר“ של צעירים שבאים לשרת בצה″ל כחיילים בודדים ,חלקם מאומצים ע″י אזרחי ערים )כמו רעננה( ורובם על ידי קיבוצים .אך ,אליה וקוץ בציונות הזאת: חלק גדול מצעירים אלה הם בני יורדים ,שזיקתם למדינה מובנת מאליה. בוכרה ליהודי ואשר בארה″ב ,אליהם נדרשנו לא פעם בעיתון זה .זו עדיין קהילה מאוד יהודית ,חדשה ,הנושאת את סממני ההגירה .למאמציה לשמור על ייחודה אין כנראה תוחלת לאורך זמן שכן ,החוקים החלים על כלל יהודי ארה″ב חלים גם עליהם אם כי ריכוזם ברובע אחד של ניו-יורק – קווינס ,מעכב תהליך זה. בנימין בן-דוד זכורים הימים ,ימי חודש הרחמים והסליחות והימים הנוראים ,בהם התאספו גברים ,נשים וטף בעוד לילה ,בבתי הכנסת לנהל שיחה, לבקש סליחה ומחילה מבורא עולם על העבר ולהתחנן על העתיד. כבר מבעוד לילה ,השכימו שמשי בית-כנסת את בני השכונות בקוראם בקול” :סליחות ,סליחות“” .סליחות, חכם פלוני!“ ”סליחות מולא אלמוני!“ ואט-אט החלו להגיע מן הרחובות והסמטאות המוני מתפללים הנוהרים אל מקדשי המעט .שם כבר עומד לו בפינה מייחם המים החמים וכל אחד זוכה לקבל ספלון תה מהביל ,המעורר את הגוף הלאה ומסייע להתעוררות הנשמה. אף הילדים השכימו קום והשתתפו באופן פעיל באמירת הסליחות והפיוטים .והקול בוקע ועולה יחד עם קול השופר וקול השירה של תינוקות של בית רבן ומשרה אווירה של קדושה וטהרה. אווירה מיוחדת ,בה נזכרים בני השכונות בערגה. חודש אלול סמוך לאחר תשעה באב ,החלו תלמידי תלמודי התורה ללמוד את הלכות הימים הנוראים והפיוטים לקראת הימים הללו .ניגוני הפיוטים מעוררים את הלב והנשמה. ביום י″ט במנחם אב ,עשרה ימים לפני ר″ח אלול ,כלומר 40יום לפני ראש השנה ,מתחילים להתכונן לימים הנוראים ועורכים ”התרת נדרים“ ראשונה .בפעם השנייה עורכים ”התרת נדרים“ בערב ראש חודש אלול ,בפעם השלישית – בערב ראש השנה ובפעם הרביעית – בערב יום הכיפורים .בס″ה ארבע פעמים. החל מסוף חודש אב ,התלמידים המחוננים בכישרון ציור מציירים את הכותל המערבי ומעליו את בית המקדש .הציורים הנאים ביותר נתלים בסוכות. בערב ראש חודש אלול עולים בני המשפחה אל קברי הוריהם ואל קברי צדיקים להתפלל ולבקש על הסליחה ועל הגאולה. החל מיום ב ′באלול ,השמש עובר מדי בוקר באשמורת הבוקר מבית לבית ,פנס בידו ומעיר את הציבור להשכים קום לאמירת הסליחות .סדר הסליחות הוא כמנהג הספרדים. גם הילדים הקטנים משכימים קום לאמירת הסליחות ולפחות משתדלים להגיע לבית הכנסת בימי שני וחמישי. חיילים יהודים בתפילת ראש השנה; כרטיס ברכה לראש השנה ממלחמת העולם הראשונה לברית יוצאי בוכרה דרושה מזכירה אחראית עם ראש פתוח ושליטה מלאה ביישומי מחשב ,הקלדה והדפסה. ידע טוב בשפה העברית פרטים בטל03-6393448 : המערכת: ראש המערכת – יוסף בר-נתן ,נשיא הברית עורך ראשי – בנימין בן-דוד עורכת משנה – שושנה רון ,מנכ״לית הברית גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן חברי המערכת: רון שחר-יששכרוב ,גאולה אבידן-פוזיילוב ואורי חיימוב כתובת: ברית יוצאי בוכרה רחוב הקונגרס ,2תל-אביב 66044 טלפון – ;03-6393448טלפקס – 03-6882785 קבלת קהל – בימי א׳-ה׳ ,בשעות – 14.00-11.00 כל הזכויות שמורות למערכת 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 ברית יוצאי בוכרה 3 הנוראים במסורת יהודי בוכרה ראש השנה בערב ראש השנה שוחטים כבש לשמחת היום כי בוודאי כיפר הקב″ה על חטאינו .את השוחט מושכים מבית לבית ,מאחר שיש לו עבודה רבה באותו יום .את ראש הכבש אוכלים בליל החג בכוונה מיוחדת תוך שמברכים עליו” :יהי רצון מלפניך ה ′א-לוקינו ,שנהיה לראש ולא לזנב ותזכור לנו אילו של יצחק אבינו ע″ה“. בסעודה אוכלים את בשר הכבש ,את המוח וגם את הריאות )כשהן טבולות בדבש ,וזה נקרא” :שוש בעסל“(. ליל ראש-השנה מכונה בבוכרית ”כלה חורי“ )אכילת הראש( ,דהיינו היום שאוכלים בו ראש-כבש. את הכבש רוכשים כבר כשבועיים שלושה לפני ראש השנה .מפטמים ומכינים אותו לשחיטה .בימים אלה הוא מרכזו של הבית .בני הבית נדים בראשם ומשתתפים בצערו על שהוא מובל לשחיטה ,וגם מהמרים ביניהם, האם ימצא כשר או טרף ,חלילה .אם הכבש טרף ,שמחת החג מושבתת ויש שמסכמים עם המוכר )בדרך כלל מוסלמי( שניתן להחזיר לו את הטרפה. חסידים ואנשי מעשה נוהגים להתענות בערב ראש השנה ולהשתטח בו על קברי הורים וקברי צדיקים )כמנהג ירושלים( .נזהרים מאוד בתפילת מנחה של ערב ראש השנה, מאחר שהיא התפילה האחרונה של השנה החולפת והרי ”הכל הולך אחר החתום“. נהגו לערוך טכס לרגל מכירתו של ”נר הציבור“ ,נר מדונג ,גובהו כשני מטרים ועוביו כעשרים ס″מ :לפנות ערב לובשים בגדי לבן ומתקבצים בביתו של ראש הקהל ,שם מוכרים את זכות ההדלקה למרבה במחיר. הקונה משלם בעין יפה ,ונושא את הנר לבית-הכנסת המרכזי ,וקהל המלווים יוצא בשירה ובמחול .אחר הדלקת הנר בבית-הכנסת הולך כל אחד למקום תפילתו שלו. ממעטים במלאכה בערב היום ורוב הקהל יוצא לטבול במקווה טהרה. את תפילת ערבית של ליל ראש- השנה פותחים בפיוט ”אחות קטנה“, בניגון מיוחד ,והקהל עונה ”תכלה שנה וקללותיה“ .מסיימים ב”תפילה על הפרנסה“ שאומרים אותה לפני ”עלינו לשבח“ ,תוך פתיחת ההיכל, ובקריאת מזמור ”לה ′הארץ ומלואה“ )תהלים כ″ד( .מקפידים להתפלל דווקא את התפילה הארוכה על הפרנסה )שחוברה כנראה בידי רבי יוסף חיים זצ″ל( ,אשר אינה מודפסת במחזורים ,ולעתים יהודים מן הקהל מדפיסים את התפילה ומחלקים אותה לקהל ,לעילוי נשמתם של קרובי משפחה שנפטרו ,ו\או להצלחתם של החיים .לאחר סיום התפילה קוראים זה לזה ”תזכו לשנים רבות“ ומשיבים ”תזכו ותחיו“ או ”נעימות וטובות“. הילדים נושקים לידי אביהם וזקניהם. לפנים נהגו בכמה מקהילות יהודי בוכרה באסיה התיכונה ,שהחזן אומר את תפילות הלחש של ראש-השנה ויום-הכיפורים בקול רם ובניגון ,כדי שהמון העם או עמי-הארץ שאינם יודעים להתפלל ,יכוונו את תפילתם לתפילתו ויתפללו עמו יחדיו. נוהגים ללבוש בגד חדש לרגל ראש-השנה ולברך עליו שהחיינו. יש שנוהגים ללבוש בראש-השנה וביום כיפור גלימות לבנות )כעין קיטל( .העשירים לבשו גלימות משי לבנות. מקפידים לכנס בליל ראש-השנה את בני המשפחה המורחבת בבית ראש המשפחה ,כפי שנוהגים לעשות בליל הסדר .בן נשוי נמצא בלילה הראשון אצל אביו ,ובלילה השני – אצל חמיו. עם בואם הביתה מתיישבים המארחים במקומם ובעל-הבית אומר ”פתח אליהו הנביא“ עד ”קם רבי שמעון“ ,ואחר-כך אומרים ”ונח מצא חן בעיני ה “′י″ב פעמים ,כך הלאה, כנדפס במחזורים. המדקדקים אומרים ליד השולחן את ארבעת פרקי המשניות של מסכת ראש-השנה ואת קטעי הזוהר המתאימים. לפנים היו אוכלים את ”הסימנים“ מיד אחר הקידוש ,עוד קודם נטילת ידיים וברכת המוציא ,גם כדי להרבות בברכות .אולם כיום נוהגים לברך עליהם אחר ברכת המוציא. והרי סדר אכילת הסימנים ושמותיהם :סיב )סאב( בעסל – תפוח בדבש; כרם – כרוב מבושל; לבלבו – סלק; כורמא – תמר; אנור שירין – רימון מתוק; כדו – דלעת; רוביא – רוביא או לוביא; כלה – ראש כבש; שוש בעסל – ריאה טבולה בדבש .את הרימונים אוכלים תשליך 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° את הסליחות אומר החזן בניגון כובש לבבות ומלא ערגה ולידו עוזרים מיטב הפייטנים שבציבור .בזמן אמירת י″ג מידות תוקעים בשופר והתקיעות מביאות את הציבור להתרגשות גדולה. אחר כך ,אומרים את תפילת ”רחמנא“ שיש בה כ″ו שורות ,בגמטריה של שם הוי″ה ,כל שורה בניגון שונה. בערב ראש השנה מסיימים את הסליחות ב”התרת נדרים“ – המתפללים עומדים במקומם ושלושה חכמים מתוך הציבור מתירים להם את הנדרים שאינם זוכרים או נהגו בהם שלוש פעמים בשגגה ,ולהם מתירים אחר כך שלושה אנשים אחרים .בימי הסליחות יש שמקדימים לבוא לבית הכנסת בעוד לילה וקוראים בציבור את סדר תיקון חצות. רק בלילה השני ,ואז המקדש מכוון אליהם כשהוא מברך שהחיינו בקידוש. ראש המשפחה מסביר את טעמו של כל ”סימן“ .אחר הסימן האחרון אומרים” :יראו עינינו וישמח לבנו ויבוא משיחנו במהירה בימינו אמן, סלה“ ,ועם סיום הסעודה אומרים: ”לשנה הבאה בירושלים“. מקפידים לא לאכול מאכל חריף או חמוץ ,ולא מאכל מר או מלוח. ומשתדלים לאכול דברים מתוקים וטובלים את החלה בדבש ויש הטובלים בסוכר. לתפילת שחרית ממנים שלושה חזנים – חזן ראשי ושני סומכים המסייעים לו בשירה. את הקטעים ”ה ,′שמעתי שמעך, יראתי“ שלפני חזרת הש″ץ בשחרית ובמוסף אומרים קטע בעברית וקטע בבוכרית ,בתרגומו של רבי שמעון חכם. את הפיוטים ”א-לה ′אל תדינני“, ”ה ′לך אערוך תחינה“” ,ידי רשים“ ו”י-ה שמך ארוממך“ אומרים אחר תפילת העמידה. שרים את הפיוט ”אם אפס“ שחיברו אפרים בר רבי יצחק מבונ″א שבאשכנז ושמו חתום בראשי הבתים ,ואומרים אותו עם התפסיר בלשון פרסית-יהודית.פיוט זה נוהגים לאומרו בימי הסליחות ,ביום השני של ראש-השנה קודם תקיעת השופר, וביום הכיפורים קודם תקיעת השופר שלאחר תפילת נעילה. לפני תקיעת השופר דורש המולא לפני המתפללים מענייני היום ומעורר אותם לתשובה .אחר כך קורא התוקע פסוקים מן המחזור שלפניו ,בעוד שהקהל מקשיב ,ויש שהוא משתף אותם באמירת חלק מהם. הפיוט ”עת שערי רצון“ מושר לפני תקיעת השופר ,בעברית ובלשון המדוברת .בזמן תקיעת שופר שוררת דממה בבית-הכנסת .ליד התוקע עומד המקריא .ביום ראש- השנה קוראים במוסף את הפיוט ”ונתנה תוקף“ לרבי אמנון ממגנצא כפי שהובא ב”שלשלת הקבלה“. מפזמים את הפיוט בטקסט עברי עם התרגום הבוכרי .הקהל מגיע בשעה זו להתעוררות הנפש ולבכי. את סדר תשליך ערכו בדרך כלל בנחלים או במעיינות ,או סמוך לבורות-מים .כאשר קוראים ”מי א-ל כמוך ,“...מנערים את שולי הבגד, סמל להסרת עוונות. 4 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 חודש אלול והימים הנוראים במסורת יהודי בוכרה ° מקפידים לא לישון ביום ראש- השנה ,מתוך אמונה שמזלו של אדם נפגע כשהוא ישן ביום קודש זה. ואכן מקפידים חסידים ואנשי מעשה להשכים עם עלות השחר ,להתפלל עם הנץ החמה ,ורק מי שעייף במיוחד רשאי לישון מעט אחר חצות היום. מקפידים על קריאת תהלים בשני ימי ראש-השנה ומשתדלים לסיים את קריאת ק″ן המזמורים פעמיים, פעם אחת בכל יום ויחדיו בשני הימים כמניין כפ″ר ,ויש אנשים אשר אוספים מניין עשרה בביתם לסיום הספר ,במיוחד במשפחה שאירע בה אבל בשנה המסתיימת או כאשר יש יום זיכרון )סול( .אחרי סיום קריאת תהלים מברכים על מיני מזונות ומיני פירות ומגדים. עשרת ימי תשובה הכול ,לרבות הנשים ,מקפידים על קיום הצום ביום ג ′בתשרי ,הוא צום גדליה. בעשרת ימי-תשובה משתדלים הגבאים ,פרנסי העדה וראשי המשפחות להשלים בין היהודים שבקהל ,ככל שיודעים על סכסוך כלשהו .לשון בקשת הסליחה הוא: ”מחילא כונית“ )עשה מחילה(, והתשובה )במקרה החיובי(” :מחילא כונם“ )אעשה מחילה( ,לשונות המקובלים גם כל ימות השנה. מאכלי ראש השנה את חג ראש-השנה חוגגים במשך יומיים, אם החג חל בשבת אין תוקעים בשופר .סעודת החג :מקדשים על היין ,נוטלים ידיים ,מברכים על הלחם ואח″כ מגישים דבש ,תפוח-עץ ,כרוב מבושל ,דלעת ,סלק ,שעועית ירוקה ,תאנים ואפרסמון ומברכים עליהם. מנות הבשר הן ריאות מבושלות ,ראש כבש/ בקר או ראש דג – כל זאת בערב החג בראשון למחרת – בערב השני מוסיפים לסעודה רימונים כפירות חדשים ומברכים עליהם .אין נוהגים לאכל מזונות חמוצים ומרים וכן אגוזים. את כל הנ″ל אוכלים לפי סדר מסוים ולכל אחד מהם ברכה מתאימה .זאת נקבע ע″י ההלכה לראש-השנה ומתוארים במפורט בספרים מיוחדים .רק אחרי הברכות מתחילים בסעודה החגיגית לכבוד ראש-השנה .הסעודה החגיגית צריכה להתאים ליעודה. אפשר להגיש לשולחן את המזונות הבאים: .1לחם ביצי )נוני תוקי ,תונוס( .2מבחר גדול של סלטים :עגבניות טריות, מלפפונים טריים ,חצילים וכו′ .3סמבוסקים )עוגות קטנות( ממולאים בדלעת )ביצ′ק( .4דג מטוגן ברוטב שום .5מוצרי בשר עם תוספת ירקות )יחני( .6נקניק ביתי )אסי יספורצ′י( המנות העיקריות המקובלות ביותר בראש-השנה הנה הן: .7עלי כרוב ,או עלי גפן ,או בצל ממולאים )דולמה( .8פילאף ירוק בשקית )בחשי חלתגי( .9יין ,בירה ,משקאות קלים .10פירות ,אבטיח ,מלון ,פיסטוק ,חלבת- שקדים ,פירות מיובשים. קטנות כ 2-3-דקות .עליהם מוסיפים את עלי הכרוב הממולאים ומכסים במים .מתבלים במלח ותבלינים .מכסים את הסיר ומבשלים על להבה נמוכה כשעתיים. אפשר להגיש עם סלט מעגבניות ומלפפונים ומקשטים בירק קצוץ דק. עלי כרוב ממולאים )דולמה( נקניק ביתי )אסי יספורצ′י( המוצרים: כרוב – 1ק″ג, בשר – 300גר,′ אורז – 200גר,′ בצל – 150גר,′ תפוחי-עץ חמוצים – 100גר,′ ירק – 60גר,′ שמן – 60גר,′ מלח ותבלינים לפי הטעם. כל 1ק″ג של נקניק מוכן: מעיים – 360גר,′ חלקי פנים – 400גר,′ שומן – 60גר,′ בצל – 240גר,′ אורז – 100גר,′ מים למלית – 120גר,′ ירק )כוסברה( – 30גר,′ כמון – 2גר,′ מלח ותבלינים לפי טעם. אופן הכנה: מלית :טוחנים ¾ מכמות הבשר עם בצל. מוסיפים אורז ,עגבניות וירק קצוצים דק ומתבלים במלח ותבלינים. משרים ל 2-דקות במים רותחים עלי כרוב, שהופרדו מהקלח ומסננים. מניחים את המלית על העלים ועוטפים אותה בהם. מטגנים את ¼ הנותר מכמות הבשר ,בצל, עגבניות ותפוחי-עץ חמוצים חתוכים לקוביות אופן הכנה: מעבדים בקפדנות את מעי הבקר :שוטפים במים קרים ,הופכים על-פיהם ,מסירים את הריר ,שוטפים עוד פעם תחת מים זורמים, הופכים שוב וממלאים במלית. המלית כוללת :חלקי פנים )טחול ,ריאות, לב( חתוכים לקוביות קטנות ,שומן ,בצל חתוך דק ,ירק קצוץ דק ואורז חצי מבושל .מוסיפים מלח ,פלפל וכמון ומערבבים. קושרים את שני הקצוות של המעיים בחוט. מבשלים את הנקניק במי מלח על להבה נמוכה במשך 60-70דקות ,אחרי הרתיחה דוקרים במזלג בכמה מקומות .פורסים את הנקניק ומגישים כמנה חמה עם תוספות. אם אין מעיים ,ניתן לעטוף את המילוי בנייר אלומיניום בצורת נקניק ,לשים בסיר אידוי ולבשל 80-90דקות. בימים אלה מרבים להרהר תשובה, בענייני ולהתעסק ומקפידים יותר להשכים לתפילה. מרבים בסליחות ,ובפרט בערב יום- הכיפורים .כאשר החזן מגיע בחזרת הש″ץ לקטעים הנאמרים בעשרת ימי-תשובה בתפילת העמידה: ”זכרנו לחיים“ וכו” ,′מי כמוך הרחמן” ,“...וכתוב לחיים טובים“ ו”בספר החיים ,“...אומר הקהל את הקטעים הללו כמקהלה והחזן חוזר עליהם. בשבת תשובה דורש המולא בפני הציבור בהלכות יום-הכיפורים ומעורר לתשובה. ד″ר גיורא פוזיילוב אלול – חודש הסליחות לילות אלול עמוסי תפילות, זמירות תחנונים, באשמורת הלילה הן בוקעות, נישאות מעלה מעלה – אל החושך האפל ,הדומם, במרומי השחקים ,כוכבים מרמזים אלו הימים ,ימים נוראים. רסיסי טל עם שחר יעידו בתחינה ,במחילה יזמרו, אנא רחם ומחל נא, אדון הסליחות ,אלוהי הנשמות אב הרחמים והמחילות. קול קורא אליך באפלת הלילה, אדון עולם ,אדון הבריאה, כבר עולה השחר ,אנא הושיע נא אלוהי הנשמות ,התקוות, החסד והסליחות, רחם וסלח נא לעם בחירתך- ישראל ,עם סגולה. גאולה אבידן-פוזיילוב 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 ברית יוצאי בוכרה 5 ראיון עם עדנה בן-יהודה – מה הניא אותך להוציא לאור ספר ,המספר על קורות המשפחה, שבנתה את ”ארמונו של המשיח“? – הסיפורים של אבי ,אהרון יהודיוף ויתר בני המשפחה ,עוד בתקופת ילדותי ,על חייהם בקוקנד בעושר מופלג עם משרתים ומחנכים לילדים ,על הנחל ,שחצה את החצר הגדולה של הבית ,ובהמשך על המסדרון הארוך מאוד ב”ארמון“ בירושלים ,שבו אפשר היה לרכוב על אופניים .כל התיאורים הללו קסמו לי ונשמעו כלקוחים מעולם אחר לגמרי, שניתן לתאר רק בדמיון. סיפורים בעלי אופי אחר, מתייחסים למוצא הקהילה שלנו, שלפי גרסה אחת הם אינם בדיוק ספרדים והראיה לכך ,שמנהגי העדה שונים משל הספרדים ,כמו העובדה שבפסח אנו נוהגים לאכול אורז ,מה שאינו מקובל על עדות אחרות. כל תולדות המשפחה שזורים באזור היסטוריים באירועים הגיאוגראפי שלנו ולכן חשבתי, שחשוב להעלות אותם על הכתב למען הדורות הבאים. – מה הייתה המטרה ,שלשמה נבנה הארמון? – הארמון נבנה כבית מגורים למשפחה ,שהייתה אמורה לעזוב את ביתה הגדול בקוקנד ,לעלות לארץ- ישראל ולהתיישב בירושלים .סבי אלישע היה בו זמנית ,אדם מאמין ,אבל לא פחות ציוני גדול ,שעוד בטרם בנה את הארמון ,עלה לרגל מספר פעמים לירושלים בגפו במסעות ,שנמשכו בכל פעם מספר חודשים ,עד שבסופו של דבר גמלה בליבו ההחלטה לבנות בית-קבע למשפחה ,מבנה מפואר, למעשה העתק של ביתו בקוקנד .ואכן, בתהליך ממושך של שנים ,הסתיימה בניית הבית ב ,1914-כשבנייתו החלה ב .1905-אני מדגישה ,שכוונת המשפחה מלכתחילה בבניית הארמון הייתה מטעמים משפחתיים בלבד. במרוצת השנים השתמשו בו למטרות ציבוריות. חשוב לי להזכיר את סבתי מלכה ,רעייתו של אלישע ,שהינה ילידת העיר העתיקה בירושלים ,בתו של ישראל חפץ ,ממקימי שכונת הבוכרים ,שתמיד חלמה לחזור ולחיות עם משפחתה בעיר הולדתה. סבי היה נתין רוסי ולכן לא יכול היה לקנות אדמה בירושלים .הוא ביקש מחותנו ישראל חפץ שיקנה בעבורו מגרש ויבנה לו בית על פי הנתונים שהעביר לו .הבית נבנה בפאר רב ,כיון שדגם כזה של בית היה מוכר לאלישע .הוא חי בקוקנד בשכונה מפוארת שבה כל הבתים היו גדולי מידות .כאשר הבית עמד על תילו בשנת 1914לאחר עשר שנות בנייה, היה זה הבית המפואר ביותר בשכונת ”רחובות“ ,בירושלים ובארץ כולה. כיון שהאולמות רחבי הידיים שבבית הושכרו לצורך עריכת אירועים שונים, כמו חתונות ובר-מצוות ,התפרסם הבית בקרב תושבי ירושלים ,שהחלו לכנותו ”הארמון“ .בנוסף ,באותה תקופה באו מטיילים רבים לראות את השכונה היפה ”רחובות“ ,שברחובותיה נטעו עצים גדולים ,דבר נדיר באותם ימים, ואחד מהם היה הסופר ש″י עגנון, שכתב בספרו ”שירה“” :גדול שבכולם היה הבית המפואר שנבנה לשם המלך המשיח ,שכשיבוא משיח צדקנו יבוא לירושלים תחילה ויבואו האבות והזקנים והמלכים והשרים ואנשי כנסת גדולה להקביל את פניו ועימהם צדיקים רבים ונכבדים ,והכינו להם אחינו עולי בוכרה בית גדול וטוב“ .מאז החלו לכנות את הבית לא סתם ”הארמון“ אלא ”הארמון של המשיח“ וכך נפוצה האגדה האורבאנית ,כי הבית שבנו אלישע יהודיוף וישראל חפץ בעבור משפחתם נבנה למען המשיח. – מה הייתה השפעת המהפכה הבולשביקית על גורל משפחת יהודיוף? – ההשפעה הייתה קשה וגורלית. הבולשביקים הגיעו ב 1918-לקוקנד, אסרו את סבא במשך שלושה ימים ובזמן הזה עשרות משאיות רוקנו את כל התכולה של הבית ,כל המחסנים שהיו בחצר הגדולה .כל הרכוש הועבר למוסקבה .הסבא חזר אחרי שלושה ימים ומצא שהבולשביקים השאירו למשפחה שני חדרים לצורך מגורים ובנוסף דרשו מהם לשלם דמי שכירות בעבור שני החדרים האלה. המשפחה נותרה ללא מקורות מימון ,ולכן סבא פנה לישראל חפץ, שחי אז בירושלים ,וביקש ממנו שישכיר את חדרי הארמון בירושלים ואת התמורה ישלח למשפחה כדמי מחיה .וכך הושכר הארמון כולו לבית היתומים של בלומנטל. במקביל ,התחיל אלישע לתכנן את בריחת המשפחה לירושלים .הדבר נעשה כמבצע צבאי בשלושה שלבים. בשלב הראשון הוברחו הבנים אברהם ויעקב עם דודם צבי חפץ .מסע הבריחה אלישע ומלכה יהודיוף שלהם נמשך שנה שלמה דרך אפגניסטן והודו .אך ,למרבה הצער ,הדוד צבי חפץ חלה ,נפטר ונקבר בבומביי. בשלב השני הוברחה סבתי מלכה עם חמשת ילדיה דרך איסטנבול. במהלך הבריחה נגנב מסבתא כספה ורק בסיוע הבנים אברהם ויעקב, שהצליחו להגיע בשלום לירושלים, הצליחו אף סבתא וחמשת ילדיה להגיע גם הם לעיר הקודש .בשלב השלישי ואחרון ברח סבא אלישע, כשהוא מחופש למוסלמי. המהפכה הבולשביקית הביאה למפנה בחייה של המשפחה ופגעה קשות ברמת חייה. – מה את יכולה לספר על אישיותו של סבך ,אלישע יהודיוף, שבנה את הארמון? – אלישע היה אדם בעל יוזמה. למרות שלימודיו הרשמיים הסתיימו בגיל ,13כפי שהיה נהוג בקרב יהודי בוכרה באותם ימים ,ולמרות שחיו בסביבה מוסלמית נחשלת ,הצליח אלישע להקים רשת של עסקים וליצור קשרים קרובים עם אנשי הממשל הרוסי כולל הצאר ניקולאי השני ,ממנו קיבל מדליית זהב לאות הערכה על תרומתו לכלכלה הרוסית הצאריסטית. סבי היה אדם בעל שאר רוח .בקוקנד היה פטרון האמנויות והספרות היהודית, היה נדיב מאוד ותמך כספית בבתי- ספר יהודיים .את ילדיו חינך להכרת המורשת היהודית והזמין לחינוכם מורים פרטיים ,ביניהם המורה הידוע באותה תקופה יהודה קאסטל ,שלימד את ילדי המשפחה את השפה העברית. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° עדנה בן-יהודה ,ילידת תל-אביב, נכדתו של אלישע יהודיוף ונינתו של ישראל חפץ ,בוני ”הארמון“ בשכונת הבוכרים בירושלים .בתם של לאה )לבית רסקין( ואהרן בן- יהודה ואמא של נדב ונטע. בוגרת האוניברסיטה העברית במדעי החברה ואוניברסיטת ת″א בחוג ללימודים אורבניים ואזוריים. עבדה שנים רבות בארגון כנסים. בית יהודיוף – ”הארמון“ 6 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ראיון עם עדנה בן-יהודה ° – איך המשפחה הצליחה ,בימי שלטון הצארים ,למצוא את שביל הזהב בין אורח חייהם כמשפחה עשירה המחקה את חיי האצולה הרוסית ,לבין היותה משפחה יהודית שומרת מצוות? – לא הייתי אומרת שהמשפחה חיקתה את חיי האצולה הרוסית. המשפחה הקפידה לדבר עברית בביתה, הילדים קיבלו חינוך יהודי וכולם הקפידו על שמירת מצוות הדת .אבל ברומא התנהג כרומאי .אלישע ,שהיה סוחר גדול שהרבה בנסיעות ונפגש עם סוחרים ופקידים רוסים ,לבש חליפות בשעות עבודתו .בביתו לבש בגדים בוכריים מסורתיים .חיי הנוחות שחייתה המשפחה לא נבעו ,לדעתי, מחיקוי של חיי האצולה הרוסית ,אלא מהיכולת הכלכלית לקיים חיים נוחים. – אילו הייתה האפשרות ניתנת בידייך ,למה היית מייעדת את הארמון כיום? – מן הראוי שהבית ישמש כמוזיאון לקהילה הבוכרית ,בו ירוכזו שכיות החמדה של העדה בבגדים, תכשיטים ,כלי אוכל ,כלי נגינה ,ספרים וכדומה .כמו כן יכול המבנה לשמש מרכז לחוקרים ,שיעסקו בחקר העדה הבוכרית ובחקר שכונת הבוכרים. הבית צריך לשמש כמונומנט היסטורי של הקהילה הבוכרית בירושלים .זו משאת נפשה של המשפחה. – כאשר את רואה את ההרס של שכיות החמדה בארמון? מה הרגשתך? – כואב הלב .הבית היה בזמנו הבניין המפואר ביותר בירושלים .הוא נבנה בסגנון רנסאנס איטלקי ואת קירות ותקרות הבית עיטרו ציורים מרהיבים של הצייר שמואל מלניק .בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,כאשר הבית הוחרם על ידי התורכים ששיכנו בו את המפקדה שלהם ,נגרם לבית הרס רב. מאוחר יותר ,כאשר חדרי הבניין נמסרו להשכרה ,לא הקפידו השוכרים השונים לשמור על שכיות החמדה וסיידו את קירות הבית תוך כיסוי הציורים המקוריים בסיד .כיום נשארו גלויים לעין רק מעט מציוריו המקוריים של מלניק. – לבני משפחת יהודיוף יש חלק נכבד בתרומתה למדינה שבדרך. מן הידועים שבהם הוא ישראל יהודיוף המכונה ”עבדו“ ,המסתערב הראשון .מה את יכולה לספר עליו ואולי גם על בנים אחרים שבלטו בתרומתם הציונית? – זה נכון שעבדו הוא המפורסם מבני המשפחה ,אבל גם אחרים מימין ,עומדים :יצחק ,שרה ,אברהם; יושבים :חפציבה ,אלישע, קציעה; על השטיח :מאיר ,ישראל אהרון תרמו לא פחות ,וכל זה מפורט בספר שכתבתי .עבדו נלחם בקרבות רבים והקים את יחידת המסתערבים הראשונה בארץ .אחד ממעשי הגבורה הבולטים שלו היה בסוריה ,כשהוטל עליו לחבל במתקנים צבאיים בעיר חלב ,כדי למנוע את הפעלת הרכבת האווירית הגרמנית ,שביקשה לעזור לערבים בעיראק ,וכן לסכל את הפלישה הבריטית לסוריה ב.1942- דמות אחרת שבלטה במשפחה הייתה של דודי יצחק בן-יהודה )רוב בני המשפחה החליפו את שם משפחתם מיהודיוף לבן-יהודה( שהיה פעיל מאוד בוועד הבוכרי בתחילת המאה העשרים ופעל רבות להעלאת עולים מבוכרה ועזר בקליטתם. צבי חפץ ,אחיה של סבתי מלכה, הקים גימנסיה עברית בסמרקנד ואף ניהל אותה במשך שנה וכן היה בין מקימי הגימנסיה העברית בירושלים. אבי אהרן ואחיו יעקב תרמו את חלקם כאשר התנדבו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. דמות נוספת ,רוחנית וצבעונית, שעסקה בשירה ,הייתה של יב″י – יונה בן-יהודה .יב″י אהב מאד את משפחתו והעריץ את אלישע יהודיוף ואחיו .על חמשת האחים כתב יב“י שיר ,לו קרא ”לנשמת חמשת האחים“: אלישע ,שלמה ,אבו ,חיים ודום/. שמות שרוסיה הצארית הכירה /.הם היו אימפריה בסחר הכותנה עם ארצות שונות בתבל; /חמישה עמודי אהבה לזולת וחדורי כבוד לנצרכים ולנזקקים/. רבים נהנו מאנושיותם ומרוחב נשמתם וכיסם /.בעת ביקור בנימין זאב הרצל ברוסיה /,הוא פגש בהם וביקש מהם תרומות לפעלו ומפעלו /.תשובתם הייתה” :כמה שתאסוף באזור בו אתה שוהה /,מאתנו תקבל פי שלושה“/. אנשי תורה ומידות טוהר /,ירושלים הייתה מעל פסגת חלומותיהם/, נדיבותם הנדירה עולה וקורנת מפינות רבות בעיר /:מבית האבות של העדה הספרדית בואכה ירושלים /,שהוקם מכספי הצדיק שלמה שתרם לפני שמונים שנה שלושת אלפים רובלים/, איש אשכולות שרגישותו למוכים ומושפלים הקנתה לו מעמד מאיר סבר /,ועבור דרך ההיכל הנדיר ביופיו של אלישע האציל /,שסביב שולחנותיו היו מסובים אישים /,ביניהם הנשיא המנוח יצחק בן-צבי ואביונים משוללי קיום /,בניין שבמרוצת הזמן נשא את השם ”שפיצר“ ואף כונה כ”ארמון המחתרות“ /,וגמור בביתו רב החדרים והאורחים של הנסיך אבו /ובמבנים אחרים שבנו האחים ואשר הפכו לאכסניות לקשי יום ולחם /.נ″ב לטוב או לרע אני אחד מהקרובים“. – מה מתוך כל מה שספגת מקורות המשפחה את מורישה לדור הבא? – אני מנסה לחנך את ילדי ,נדב ונטע ,בדרך בה הלכה המשפחה :דרך של נדיבות ,אמונה וציונות .באמצעות כתיבת הספר אני מקווה להביא לדור השני והשלישי את המודעות לקורות המשפחה והעדה ,שידעו שיש להם במה ובמי להתגאות. לסיום ברצוני להוסיף ,כי כמי שמלווה במשך עשרות שנים את פעילות ברית יוצאי בוכרה למען הציבור ,למדתי להעריך את פעילותה למען שמירת המורשת המפוארת שלנו. כאן המקום להזכיר את הבול ,שהברית יזמה את הוצאתו ,לזכרו של הרב שמעון חכם על רקע ”הארמון“ .אני מאחלת לכם המשך עשייה פורייה ,כי אתם דוגמא ומופת לבני קהילתנו. ראיינה שושנה רון ספטמבר 2014 מכתבים למערכת אל מערכת ”העיתון בוכרי“ הבוכרי“ מר יוסף מר נתן נשיא הברית, הגב ′שושנה רון מנכ″לית ולחברים, שלום רב, פונה אליכם בעקבות התכנים ”פסטיבל מספרי סיפורים – בוכרה היפה“ ,ששודרה בערוץ 10בטלוויזיה בהנחיית מר יוסי אלפי וישראל אהרוני. בני משפחתי ונכדיי הצעירים ספגו מפי הדוברים היסטוריה חשובה ,שלא נלמדת בבתי הספר על בריחתם של בני עדתנו לארץ ציון ירושלים ,על אומץ ליבם באותה עת לחצות גבולות ,נהרות ומדבריות ,בדרכים עקלקלות תיאור מופלא ומרגש מעורר הערצה. זיכרונות הללו העלו והובילוני לתקופת ילדותי מוכרים ודומים מפי הורי שחוו בריחה באישון לילה ,בדרכים עקלקלות תחת סכנת חיים ממשית. הסיפורים המרגשים והמרתקים, בעיקר של הגב ′שושנה רון ,ריגשו את בני משפחתי ואותי עד כלות. נשיא הברית מר בר נתן ,תיאר כהרגלו בהתלהבות רבה ,ריגש וריתק את הסובבים והצופים. האחים פוזיילוב אף הם הוסיפו והשמיעו דברי טעם ,הבהירו את פעילות הברית מאז הקמתה ועד היום ,תיארו את הנתינה והתרומה למען עולי העדה משנות השבעים, בעיקר ציינו את חלוקת המלגות לצעירי העדה ,לחינוך וללמודים אקדמאים. כל המרואיינים כאחד העבירו אלינו מידע )היסטורי( חשוב שאין כמותו. כמה חשוב שהנכם כאן להקנות לנו ,לבני העדה ולצופים בכלל את היופי שבציונות ,בנאמנות ובמסירות ,במוסריות ובערכים. היה זה ערב מהנה שופע חום ואהבה שברקע האחים דוידוב ולהקת השגרירים הנעימו והלהיבו את הקהל ,קולות צחוק בקעו והזכירו חוויות ילדות ,הרגשתי בבית. גאה בכם ,בהופעתכם בתכנית הנפלאה ,חבריי הנהלת ”ברית יוצאי בוכרה“ חבריה וכול העוסקים במלאכתם ,הן בעיתון היוצא לאור מידי חודש באופן קבוע ,ובו מידע חשוב ,ערוך בצורה נאה ראוי להערצה .לכולכם התודה והברכה” .יישר כוח“. גאולה אבידן-פוזיילוב לכבוד הגברת שושנה רון היקרה ברצוני להודות לך על השתתפותך בערב מופע נוסטלגי בוכרי של עוזי שחמורוב ,שבו לקחתי חלק בשירה. מילותייך החמות ,ההקשבה והעידוד ,שהענקת לנו ,חיזקו בנו את הרצון להוסיף ולהרבות במופעים מסוג זה להנאת הקהילה שלנו. בתקווה להמשך שיתוף פעולה גם בעתיד. מזי קמינסקי לבית רפאלוב להורים המאושרים רונן ודקלה אברהמוף ברכות לבביות להולדת הבת אדל-לאה יהי רצון שתזכו לגדלה לתורה ,למצוות ,לחופה ולמעשים טובים ורוו ממנה נחת ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית שושנה רון ,מנכ″לית ההנהלה והחברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי פינת המסורת מאת :יעקב אהרונוב G מס123 ′ G ספטמבר 2014 ברית יוצאי בוכרה 7 פ ר שת כ י תצא אישה יפת תואר שנלקחה בשבי הפרשה פותחת במילים ”כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ד′ אלוהיך בידיך ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תואר והבאת אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את ציפורניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה את אמה ירח ימים ואחרי כן תבוא אליה ובעלתה והייתה לך לאישה ,והיה אם לא חפצת בה ושילחתה לנפשה ומכר לא תימכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עיניתה“ .פסוקים אלו מעלים שאלות רבות ,ובניהן את השאלה הכיצד זה שהתורה מציינת ”וראית בשביה אישה יפת תואר“ ,שהרי בכך עובר הלוחם על מצוות ”לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם“. ראוי להבין ,כשלוחם יוצא למלחמה הרי שממילא הוא חייב לפקוח את עיניו כדי לראות את האויב שעמו הוא נלחם ,ואז ממילא יראה הוא בין אויביו הגברים גם את הנשים. ומכאן שאנוס הוא לראות נשים ,ובין הנשים נמצאת גם אותה אישה יפת תואר ,ולכן אין פלא שנפשו חשקה בה ,שהרי היצר הרע אינו מרפה ממנו גם בשעת מלחמה .ומשום שאנוס היה לראות במלחמה אישה יפת תואר, התורה לא אסרה עליו לקחתה לו לאישה ,אלא שהתורה קבעה תנאים, כיצד ייקח אותה לאישה. אם השובה יחליט לקחת לו לאישה את אותה אישה יפת תואר, הרי שמחויב הוא לגיירה בתחילה כדת וכדין לפני שיתחתן עמה .ובכל זאת ציינו חכמינו שסופו שישנא את אותה אישה יפת תואר ,ועל כך נאמר ”כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה“ והמפרשים מציינים לא שנואה אלא שניאה, וזאת משום שאישה אחת משניאה את האישה האחרת בעיני הבעל המשותף .ומיד לאחר מכן נאמר ”כי יהיה בך בן סורר ומורה אשר לא שומע בקול אביו ואימו“. אישה יפת תואר שנלקחה בשבי מסמלת את היצר הרע הלוכד למעשה את השובה ,ועל כך נאמר ”והבאת אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את ציפורניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה את אמה ירח ימים ואחרי כן תבוא אליה ובעלתה והייתה לך לאישה“ .באמצעות פעולות אלה שעושה האישה בכך יזכך וימרק השובה את היצר הרע שישתנה ליצר טוב ,ורק אז יבוא אליה. הפרשה עומדת בסימן רחמים וקדושה ,והדבר נלמד גם מעניין של אישה יפת תואר שנשבתה במלחמה. אדם שחוזר מהמלחמה עם אישה יפת תואר שחשקה בה נפשו ,כאשר הוא מגיע עימה אל ביתו ,ולפתע מחליט שאין הוא חפץ בה יותר ,הרי שעליו לשלוח אותה לנפשה ,ואסור לו להתעמר בה ,ואסור לו למכור אותה בכסף .והדבר מלמד על מידת הרחמים כלפיה ,שאם הוא לא ילך עימה במידת הרחמים ,ויחליט לקחת אותה לאישה למרות שאינו חפץ בה ,הרי שבסופו של דבר מנישואין אלו יביאו הם בן סורר ומורה שימרוד ולא ישמע בקול אביו ולא בקול אימו ,ויהיה סופו של בן זה שיסקל באבנים על ידי זקני העיר ,מהיותו בן סורר ומורה .ומכאן נלמד שבחוסר רחמים לשלוח אישה יפת תואר לחופשי לנפשה ,הרי שהדבר יביא לשנאת אישה זאת מצד בעלה ,ולבסוף יביא גם לשפיכות דמים של הבן הסורר ומורה ,שהרי נאמר ”ובערת הרע מקרבך“ .אנו רואים איפוא מה קורה לבנים כאשר האבא הולך אחרי תאוות היצר הרע, כשהולך הוא ,בשעת מלחמה ,אחרי אותה התשוקה לאישה יפת התואר למרות שגויה זו היא מארץ אוייב, ולמרות שלא יודע הוא מי היא ,ומי היו משפחתה ,והאם הייתה נשואה, והאם הייתה אשת איש ,והאם הייתה אלמנה ,והאם הייתה אישה קטלנית שבעליה מתים בגללה. אנו למדים מהפרשה כלל נאור הנלמד מעניינה של אישה יפת תואר שנשבתה בשבי .למרות שהיא מסמלת את היצר הרע ,בכל זאת ,אם השובה החליט שאין הוא מעוניין בה יותר ,כנאמר” ,והיה אם לא חפצת בה“ ,אז חובה על השובה לשלוח אותה לחופשי לנפשה ,ואסור לו למכור אותה בכסף ,ובוודאי שאסור לו להתעמר בה .ומכאן נלמד כלל חשוב מאוד במערכת היחסים שבין גברים לבין נשים ,שיש לשמור על כבודה של כל אישה באשר היא אישה ,ומבלי כל קשר למעמדה ולמוצאה. התובנה המשתמעת מאישה יפת תואר הנלקחת בשבי היא :כאשר אדם רואה לנגד עיניו רק את היופי של האישה בלבד ,ורק יופי זה הוא מה שמדריך אותו בחייו ,אז בוודאי אדם זה לא למד דבר מחוכמתו של שלמה המלך שאמר” ,שקר החן והבל היופי אישה יראת ד ′היא תתהלל“. בשלהי מבצע ”צוק איתן“ במהלך ימי הלחימה של חיילי צה″ל ברחבי עזה ,למיגור תוקפנות החמאס ,לא פסקו התראות ”צבע אדום“ שנשמעו במקומות שונים ברחבי הארץ. גם באזור מגורינו ,הנמצא במרחב של המועצה המקומית מטה יהודה ,נשמעו לעיתים צפירות אזעקה .עם שמיעת אחת מצפירות האזעקה רעייתי מיהרה לקחת את שתי נכדותינו שהתארחו באותה עת בביתינו לרגל חופשתם ,ומיד נכנסנו יחד למקלט שבביתינו .לפתע שמענו קול פיצוץ עמום שנשמע מרחוק, דבר שחייב אותנו להשאר במקלט עוד כעשר דקות ,בהתאם להוראות פיקוד העורף. כשעמדנו צפופים במקלט ,נזכרתי באותם רגעים בתקופת ילדותי ,בעת שגרנו בדירה שהייתה במתחם של בית הכנסת הגדול בבא תמא ,בשכונת 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° זיכרונות ילדות ותובנות בגרות הבוכרים בירושלים .באותה תקופה נלחמו פלוגות הפלמ″ח ,האצ″ל והלח″י כנגד כנופיות של ערבים וכנגד חיילי לגיון הצבא הירדני, שהתקיפו חדשות לבקרים את הישוב היהודי בירושלים .מציאות זאת חייבה את משפחתי להסתתר מעת לעת גם במקלטים. אחד המקלטים שנמצא אז בשכונת הבוכרים בירושלים היה במעבר שהוביל מהכביש הראשי אל מתחם החצר שבו התגוררנו .מעבר זה ,ששטחו היה כעשרים מ″ר ,נמצא בסמוך לשני בתי הכנסת בבא תמא ובורכוב/בביוף .גורמי בטחון יצקו אז קירות בטון בצורת ”ר“ הן בפתח הכניסה למעבר ,מצד הכביש ,והן בפתח המעבר מצד החצר הפנימית. במעבר חשוך זה נמצאנו מסתתרים בצפיפות ילדים ומבוגרים ,זקנים וזקנות ,גברים ונשים .כשהזקנות בוכיות ומקוננות ,וההמולה במקום רעשה וגעשה ,עד כדי מחנק .עד היום זכור לי ריח הליזול שעיריית ירושלים הייתה משתמשת לניקוי אותם שירותים ציבוריים שהיו צמודים ממש לאותו מעבר ששימש לנו מקלט שכונתי. מקלט ציבורי נוסף שאליו עברנו באותה תקופה ,עקב המצב הבטחוני המסוכן ששרר אז בשכונת הבוכרים בירושלים ,היה במרכז העיר ,במרתף של ”כל-בו שוורץ“ ,שנמצא בסמוך לקולנוע ציון .הכניסה למקלט זה היה דרך חלון אוורור נמוך שהוביל למדרגות עץ תלולות שהגיעו עד לרצפת מרתף מרווח שבו התגוררנו במשך כחצי שנה עם עוד שבע משפחות ,כולל ילדים ותינוקות, מנותקים מחשמל ,מים ,שירותים ואמצעי בישול .במקלט זה למדו המשפחות מהי מלחמת הישרדות ,ללא כל תנאים ,וללא כל סיוע ממשלתי .גם בסמוך למקלט זה נפל פגז ירדני. מאז שחוויתי כילד את חווית אותו מקלט בשכונת הבוכרים בירושלים ועד עתה ,בעת שנמצאנו עם נכדותינו במקלט בביתינו ,עברו כשישים וחמש שנים .מעולם לא האמנתי שלאחר שנים כה ארוכות שוב תחזור חווית אימת המלחמות גם על נכדותינו, שיחד נאלץ להסתתר במקלט. זיכרונות אלו ,שהציפו אותי במקלט ביתינו ,העלו בי גם מחשבות ותובנות לגבי ההבדלים בין מלחמת הקוממיות לבין מלחמת מבצע ”צוק איתן“ .אם במלחמת תש″ח אוייבינו נלחמו כנגד עם ישראל גם כדי למנוע את עצם הקמת מדינת ישראל ,עתה, במלחמת מבצע ”צוק איתן“ ,מלחמה זו היא אחת מרצף מלחמות כנגד ארגון החמאס שנלחם כנגד אזרחי מדינת ישראל מבלי כל הבחנה. בעם ישראל גנוזה אחת מהתכונות הנפלאות המתגלות דווקא בעיתות מלחמה המתבטאת בלכידות חברתית, אחדות ואחוות אחים נטולת כל אגו. לדעת רבים מאזרחי ישראל ,מבצע ”צוק איתן“ כנגד החמאס הינו מבצע מוצדק .מה גם שהחמאס לא הפסיק לירות רקטות במשך ארבע עשרה שנים לעבר ישובים שונים ברחבי הדרום ,ובכללם גם ברחבי ישובים בעוטף עזה .אוכלוסיות הישובים בדרום ובעוטף עזה ספגו רקטות במשך שנים ,דבר שחייב אותם להסתתר במקלטים ,בממ″דים ובמרחבים מוגנים .התושבים גילו אורך רוח, סבלנות וגדלות נפש ,למרות פגיעות בנפש וברכוש .הסבל היום יומי שאותו חוו אוכלוסיות הישובים במשך שנים רבות לא מנע מהם להאמין שעוד יגיעו להם ימים טובים של שקט ושלווה. אלא שהחמאס לא חשב כך .החמאס מצידו דווקא הרחיב את תוקפנותו הטרוריסטית בהפצצות של רקטות כלפי כל אזרחי מדינת ישראל ,בכל רחבי הארץ ומבלי כל הבחנה .יתירה מזאת ,החמאס פיתח תורת לחימה חדשה כדי להביס את עם ישראל, וזאת באמצעות חפירת פירים רבים וחפירת מנהרות תת קרקעיות רבות, מבוטנות ,שמוליכות עד לשטחי מדינת ישראל .מהם התכוון החמאס להתקיף במפתיע את אזרחי מדינת ישראל בסביבות ראש השנה. 8 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 בשלהי מבצע ”צוק איתן“ ° כמובן ,גילוי סכנה זאת העלתה מיד את סף החרדה של אזרחי מדינת ישראל מחשש לחדירת מחבלים לישובים השונים דרך פירי המנהרות, דבר שאילץ את מנהיגות המדינה להתמודד מיידית עם מציאות מסוכנת זו .ומאידך ,נוצר בחברה הישראלית קונצנזוס רחב שבא לביטוי בתמיכה סוחפת כלפי מקבלי ההחלטות במדינה בעת שהחליטו לצאת למבצע ”צוק איתן“ כנגד החמאס כמלחמת אין ברירה. למעשה ,החברה הישראלית ניצחה מבחינת החוסן האזרחי ומבחינת האחדות ההדדית .החוסן והאחדות ההדדית של החברה הישראלית מהווים מקור כוח ועוצמה עבור לוחמי צבא הגנה לישראל, שהינם הצבא המוסרי ביותר בעולם, שהפגינו לחימה מופתית עם גבורה עילאית במלחמתם כנגד החמאס. עתה ,בשלהי מבצע ”צוק איתן“, מתעורר לעיתים שיח ציבורי באשר לשאלה מי ניצח במלחמה זו? על כך יש לומר ,דיבור על ניצחון או הפסד במלחמה זו מלמד על חוסר קריאה נכונה של מפת המציאות .אין כל ספק שהחמאס לא השיג את מטרותיו. המערך הרקטי שלו נבלם ברובו המכריע באמצעות ”כיפת ברזל“. הפירים והמנהרות שבנה במשך שנים ובהון עתק הושמדו ברובם תוך ימים ספורים. ניתן לומר שמבצע ”צוק איתן“ חשף את פרצופו הטרוריסטי והאכזרי של החמאס ,שהיה מוכן להקריב את האינטרסים של העם העזתי למען שמירה על האינטרסים של החמאס כארגון טרור .החמאס ,שנכשל במטרותיו ,הקריב למעשה את האינטרס העזתי על מזבח ”הכבוד“ החמאסי ,דבר שגרם בסופו של דבר לאבדות רבות ,להרס וחורבן ברחבי עזה ,עד כדי הפיכת עזה לאזור מוכה אסון. מאידך ,למרות תמונת המצב המוכיחה שמבצע ”צוק איתן“ הגשים את המטרות של קובעי המדיניות ,ועל כך יש לברך את כל חיילי ומפקדי צה″ל .בכל זאת ראוי ללמוד גם מניסיונם של עמים אחרים .לפיהם ,ניצחונות צבאיים מחייבים לעיתים גם מהלכים מדיניים שיתרגמו את תוצאות הניצחון במלחמה להשגת הישגים מדיניים ובינלאומיים ,הישגים שיגלמו בתוכם את מיטב האינטרסים החיוניים עבור מדינת ישראל .כל זאת כדי לשלול או למזער בעתיד כל צורך נוסף לחוות שוב ושוב שימוש במקלטים, או בממ″דים ,או במרחבים מוגנים, מצידם של אזרחי מדינת ישראל. יעקב אהרונוב ”הלנצח תאכל חרב?“ שורות אלה נכתבות ביום הראשון של הפסקת האש .עוד מלחמה, שגבתה אלפי חיי אדם וגרמה סבל רב למיליוני אנשים ,באה לידי הפסקתה, אך לא לידי סיומה. מלחמות הערבים נגד ישראל החלו עוד בשחר הציונות .אם נמנה את שנות הציונות החל מ ,1897-השנה בה התקיים הקונגרס הציוני הראשון, בבאזל שבשוויץ ,הרי חלפו 117שנות עויינות ומלחמות אין קץ בין הערבים לבינינו .פיתרון עדיין לא נמצא והמצב רק מחמיר .מדובר כאן בשיא עולמי של סכסוך ,ושל התארכות מלחמות, בין עמים הניצים ביניהם. עד לאחרונה ,נחשבה למלחמה הארוכה ביותר בתולדות האנושות, מלחמת מאת השנים ,שהתחוללה בין אנגליה לצרפת ,על רקע תביעות טריטוריאליות במאות ה 14-וה.15- מלחמה זו נמשכה 116שנים בלבד. מלחמתנו ,כאמור ,נמשכת 117 שנים. אנו אוחזים איפוא ,יחד עם הערבים ,בשיא עולמי והיסטורי של סכסוך בין אומות. אגב ,מלחמת העולם הראשונה, העקובה מדם ,החלה ,כידוע ,ב1914- ונסתיימה אחרי ארבע שנים בלבד. מלחמת העולם השנייה נמשכה כ6- שנים ,החלה ב 1939-ונסתיימה ב .1945-ומאז אומות מעורבות חיות בשלום ביניהן .הסכסוך שלנו מתארך ,כאמור ,כל כך הרבה שנים ועדיין אין רואים באופק את סיומו. מכאן ברור ,שמלחמה לא תביא פיתרון לסכסוך .הרג וחורבן לא יביאו מזור לאזור ,אלא יעצימו את השנאה והאיבה .חייבת להימצא דרך אחרת. על הישראלים להבין ,שקרוב לשני מיליון ערבים על גבולנו אינם יכולים להצטופף ,סגורים מכל עבר ומנותקים מהעולם ,בתוך רצועה צרה ,ללא מקורות מים ,ללא חשמל, ללא עבודה וללא פיתוח .מצב זה הוא בדיוק מתכון למרי ולמלחמה. על הערבים להבין ,סוף סוף, שאחרי ששבנו למולדתנו ,שהייתה שוממה ועזובה ,ובנינו אותה בכוחנו ובעוצם ידינו מדינה לדוגמה ולתפארת, בעלת כלכלה בריאה וחסונה ובעלת כוח צבאי מהמעלה הראשונה ,אין כוח בעולם ,שיזיז אותנו מארצנו ועליהם לוותר על הרעיון חסר התוחלת והבלתי מציאותי. הפיתרון היחידי הקיים לסיום הסכסוך ,הוא הקמת מדינה פלסטינאית לצד מדינת ישראל, שתחיה בשלום ובשלווה אתנו .לדרך זו גם יתרונות כלכליים גדולים, שעוד יתגלו .ברור שלצורך הגשמת פיתרון זה ,שהוא יחידי הקיים ,יהיה צורך בוויתורים קשים מצידנו וזאת מאחר שאין דרך אחרת. אבנר מיכאלי ממחשבות הזמן באחת השבתות של ימי מבצע ״צוק איתן“ ,שאל אותי בני ,האם אני עדין שמאלנית .לרגע קפאתי .פתאום לא הייתה לי תשובה .אישי היקר, נחלץ לעזרתי והסביר לו ,שבאופן בסיסי ,ההשקפה שלנו נקראת שמאל כי אנחנו ליברלים ,פתוחים לשונה, לאחר ,סובלניים ומבחינה חברתית מאמינים בחלוקת העוגה הלאומית, עזרה הדדית וחברה יותר שוויונית. השאלה נשאלה על רקע מבצע צוק איתן .החיילים היו בעזה ,בנה של אחותי נפצע קל ,אנחנו נכנסנו כמעט כל יום לממ″ד ולא רואים את הסוף. מודה שהפעם היו לי יותר שאלות מתשובות .בטלוויזיה מתראיינים אין ספור אנשי מקצוע ולכל אחד הפתרון שלו .לעיתים אני חושבת שצריך לכבוש את עזה ,אך המחיר קשה מדי ונצטרך לשהות בה זמן רב ומי יודע מה יהיה לאחר ששוב נצא ממנה. לעיתים אני חושבת שלא צריך לדבר עם חמאס ,כי אז הוא מקבל אישור שתוקפנותו משתלמת. אבל ,אנחנו אמורים לדבר עם האוייב שלנו כדי להגיע להסכמה. ככל שאני מעמיקה לחשוב על סכסוכים שונים בהיסטוריה ,בסוף, צריך להיות פתרון מדיני .נכון, יאמרו אחרים,שחמאס אינו מכיר בנו ורוצה לכבוש את כל המדינה. אבל ,ישנה הצהרה ואפשר אולי גם אחרת. אם עזה תשתקם ויוסר מעליה המצור אולי יהיה להם מה להפסיד במלחמה ואז הם ימנעו מכך. למרות תמיכתה של מצרים ,אני סבורה שוועידה בינלאומית המורכבת ממדינות אירופה ,מצרים וסעודיה צריכה להוביל מו″מ שיכלול בראש ובראשונה את פירוזה של עזה מנשק, הפלשתינאים וכוחות או″ם יפקחו על המעברים ואנחנו ,כמו ארצות אחרות נסייע בשיקום עזה. אם לעזתים תהיה פריחה כלכלית אולי לא תהיה להם מוטיבציה להילחם. ימים לא קלים עוברים על תושבי הדרום ובכלל על ארצנו שאיבדה שישים וארבעה חיילים ממיטב בניה .על רקע תמונות ממעשי הטבח של דאעש ,ישנה תחושה של תסכול ,שאנחנו מצויים במקום סבוך והאסלאם הקיצוני מרים ראש ומאיים גם על אירופה. אינני פוליטיקאית או מומחית מדינית ,אך ברור לי שהבעיה האסלאמית איננה שייכת רק לישראל, אלא לעולם המערבי כולו .זו מלחמת תרבות ואנחנו זקוקים למנהיגים אמיצים ,פורצי דרך ,שיכולים לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא דרכים יצירתיות כדי לפתור את הבעיה כבר עכשיו ,בטרם נתעורר להתקפות דוגמת עיראק וסוריה גם באירופה. גם בארץ דרושה מנהיגות אמיצה שיחד עם אבו מאזן תמצא פתרון לסכסוך שיביא שלום וחיים טובים לכל עמי האזור. אורלי חן פלדמן ליקירתנו הסבתא שושנה רון מנכ″לית העמותה להורים ולבני המשפחה המאושרים ברכות לבביות להולדת הנכד הבן מיכאל שיגדל ברוח הנתינה המשפחתית לרוות ממנו נחת, אושר ושמחה ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית צוות העובדים ההנהלה והחברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 ברית יוצאי בוכרה 9 ונתנה תוקף – משיאי תפילות יום הכיפורים תקֶ ף וּנְ ַת ּ ֶנה ּ ֹ ֻשת הַיּוֹם ּנְ ַתנֶּה ּתֺקֶף ְקד ַּׁ ִכּי הוּא נורָא וְאָיֺם ּשׂא ַמלְכוּתֶ וּבו ִתנָ ֵ וְיִכּוֹן ְּב ֶחסֶד ִּכ ְסאֶ ֵשב ָעלָיו ֶּב ֱאמֶת. וְת ֵׁ ֱאמֶת ִכּי אַ ָתּה הוּא ַדיָּן וּמוֹכִי ַח וְיוֹ ֵד ַע וָעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה. ּש ָכּחוֹת, ּר ָכּל ַהנִ ְׁ וְ ִתזְכֺ וְ ִת ְפ ַתּח אֶת ֵספֶר ַהזִּכְרוֹנוֹת. וּ ֵמ ֵאלָיו יִ ָּקרֵא. וְחוֹתָם יַד ָכּל אָדָם בּו. וּבְשׁוֹפָר ָגּדוֹל יִ ָּתקַע. ִשמַע. וְקוֹל ְּד ָממָה ַד ָקּה י ָּׁ וּ ַמלְאָכִים יֵ ָחפֵזוּן. וְחִיל וּ ְר ָעדָה יֺאחֵזוּן. וְיֺאמְרוּ ִהנֵּה יוֹם ַה ִדּין. ִלפְקֺד עַל ְצבָא מָרוֹם ַּב ִדּין. ִכּי א יִזְכּוּ ְבעֵינֶיַּ ב ִדּין. וְכָל ָּבאֵי עוֹלָם יַַעבְרוּן ְל ָפנֶיִּ כ ְבנֵי מָרוֹן. ְּכ ַב ָּקרַת רוֹעֶה ֶעדְרוֹ. ַמ ֲעבִיר צֺאנוֹ ַּתחַת ִׁשבְטוֹ. ּר וְ ִת ְמנֶה וְ ִתפְקֺד נֶפֶשׁ ָכּל חָי. ֵכּן ַּת ֲעבִיר וְ ִתסְפֺ ִּ ק ְצבָה ְלכָל ְּברִיּוֹתֶי. וְ ַתחְתֺ ּב אֶת ְּגזַר ִדּינָם: וְ ִתכְתֺ ַשנָה יִָּכתֵבוּן ְבּרֺאשׁ ה ָּׁ וּבְיוֹם צוֹם ִכּפּוּר יֵ ָחתֵמוּן ַּכ ָמּה יַַעבְרוּן וְַכ ָמּה יִָּברֵאוּן מִי יִ ְחיֶה וּמִי יָמוּת. מִי ְבקִצּוֹ וּמִי א ְבקִצּוֹ מִי ַב ַּמיִם .וּמִי ָבאֵשׁ מִי ַב ֶחרֶב .וּמִי ַב ַחיָּה מִי ָב ָרעָב .וּמִי ַב ָּצמָא מִי ָב ַרעַשׁ .וּמִי ַב ַּמֵּגפָה מִי ַב ֲחנִיקָה וּמִי ַב ְּסקִילָה מִי יָנוּ ַח וּמִי יָנוּ ַע ִשקֵט וּמִי יִ ָּטרֵף מִי י ָּׁ ִשלֵו .וּמִי יִ ְתיַ ָסּר מִי י ָּׁ ָשר מִי יֵָענִי .וּמִי יֵע ֵׁ ִשפֵל .וּמִי יָרוּם מִי י ָּׁ וּתְשׁוּבָה וּ ְת ִפ ָלּה וּ ְצ ָדקָה ַמ ֲעבִירִין אֶת רַֺע ַהְּגזֵרָה ּשמְֵ כּן ְּת ִה ָּלתֶ ִכּי ְכ ִׁ ָשה ִלכְעֺס וְנוֹ ַח ִלרְצוֹת ק ֶׁ ּץ ְבּמוֹת ַה ֵמּת ִכּי לא ַתחְפֺ ִכּי אִם ְבּשׁוּבו ִמ ַּדרְכּוֹ וְ ָחיָה וְעַד יוֹם מוֹתוֹ ְּת ַח ֶכּה לוֹ אִם יָשׁוּב ִמיַָד ְּת ַק ְבּלוֹ. ֱאמֶת ִכּי אַ ָתּה הוּא יוֹ ְצרָם וְאַ ָתּה יוֹ ֵד ַע יְִצרָם ּשׂר וָדָם. ִכּי הֵם ָב ָ אָדָם יְסוֹדוֹ ֵמ ָעפָר ,וְסוֹפוֹ ֶל ָעפָר ְּבנַפְשׁוֹ יָבִיא ַלחְמוֹ ּש ָבּר מָשׁוּל ְּכ ֶחרֶס ַהנִ ְׁ ְּכ ָחצִיר יָבֵשׁ וּ ְכצִיץ נוֹבֵל ְּכצֵל עוֹבֵר וּ ְכ ָענָן ָּכלָה נוֹשבֶת וּכְאָבָק פּוֹ ֵר ַח וּכְרוּ ַח ָׁ אגדת רבי אמנון ממגנצא וְַכחֲלום יָעוּף. וְאַ ָתּה הוּא ֶמלֶ אֵל חַי וְ ַקיָּם ִשנוֹתֶי .וְאֵין קֵץ לְאֺרֶ יָמֶי אֵין ִק ְצבָה ל ְׁ ְשעֵר ַמ ְר ְכּבותֺ ְכּבוֹדֶ. וְאֵין ל ַׁ וְאֵין ְל ָפרֵשׁ עֵלוּם ְׁשמֶ ִשמֶ. ִׁשמְ נָאֶה לְ .וְאַ ָתּה נָאֶה ל ְׁ ּשמֶ. וּשמֵנוּ ָקרָא ָת ִב ְׁ ְׁ ּישי ְׁשמֶ ֲשׂה ְל ַמעַן ְׁשמֶ .וְַקֵדּשׁ אֶת ִׁשמְ עַל ַמ ְקִד ֵׁ עֵ ַּבעֲבוּר ְכּבוֹד ִׁשמְַ הנַּ ֲערָץ וְ ַהנִּ ְק ָדּשׁ ש ְרפֵי קֺדֶשׁ ְכּסוֹד ִשׂי ַח ַׂ ּקֺדֶשׁ ּישים ִׁשמְַ ב ּ ַה ַּמ ְק ִד ִׁ ָּדרֵי ַמ ְעלָה עִם ָּדרֵי ַמ ָטּה ּקֺדֶשׁ. ֻשה ַב ּ ּשלּוּשׁ ְקד ָּׁ ּשים ְב ִׁ ְש ְל ִׁ קוֹ ְראִים וּמ ַׁ מקור הפיוט הפיוט נמצא בגניזת קהיר ,ותוארך למאה ה 10-לכל המאוחר; על סמך הממצאים מהגניזה ,ועל סמך אופי השפה העברית המשמשת בו ,מייחסים החוקרים את הפיוט לפייטן ארץ-ישראלי קדום מהתקופה הביזנטית .ייתכן שמדובר בינייאו אלעזר הקליר ,שחיו בארץ ישראל במאות ה 6-או ה 7-לספירה ,או בפייטן ארץ-ישראלי אחר מתקופתם .יש הטוענים גם – על סמך העובדה שאין בפיוט משקל מדויק ,על פי תוכנו האוניברסאלי ומפני שהוא כמעט לא מחורז – שהוא אף מוקדם לתקופה זו. בגניזת קהיר מופיע ”ונתנה תוקף“ כחלק החותם )סילוק( של קובץ פיוטים שנועד להיאמר בעת חזרת הש″ץ )קרובה( בתפילת המוסף ביום הראשון של ראש השנה ,אשר ממנו שרד בנוסחים המקובלים כיום רק הפיוט הזה. יהודי איטליה היו הראשונים שאימצו את הפיוט ,ופייטניהם הקדומים מושפעים ממנו. מאיטליה הוא עבר לקהילות אשכנז )גרמניה( ואחר מכן צרפת .בשל הפופולאריות שלו החלו לומר אותו גם ביום ב ′של ראש השנה, ומאוחר יותר בקהילות פולין החלו לומר אותו גם בתפילת המוסף של יום הכיפורים. כמו כן ,הוא נאמר גם על ידי יהודי תימן בראש השנה. לעתים קרובות מייחסת המסורת מקור עתיק ליצירה מקודשת ,ואילו החוקרים מאחרים את זמנה; במקרה של ”ונתנה תוקף“ אירע דבר הפוך :הפיוט ”ונתנה תוקף“ נמצא בקטעי גניזה כסילוק לקדושתא ,ובמחזורים ישנים – אך מסורת מהמאה ה 12-ייחסה אותו לדמות מתחילת המאה ה ,11-רבי אמנון ממגנצא ,היא מיינץ .הסיפור מופיע בספר ”אור זרוע“ מן המאה ה ,13-שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון )שנולד בשנת .(1133הסיפור מופיע בחלק מהמחזורים בסמוך לפיוט. אגדת ”מעשה ברבי אמנון“ מתארת כיצד דרש ההגמון מרבי אמנון ,שהיה גדול הדור וכליל המעלות ,להמיר דתו .כדי לדחותו בקש אמר רבי אמנון שיחשוב על הדבר שלושה ימים ,אך אחר כך התחרט מאוד על שלא דחה אותו לאלתר ובכך רמז ,כביכול ,שהוא מוכן לחשוב על המרת דתו .ביום השלישי, משלא הגיע ,הביאוהו בעל כורחו .הוא הציע שיכרתו את לשונו ,ששררה כאשר לא דחתה את אפשרות ההשתמדות מיד ,אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו ,שלא הגיעו. עינוהו בייסורים איומים ,כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח .היה זה סמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג ,ביקש שיביאוהו לבית הכנסת .שם ,לפני אמירת קדושה ,פתח את פיו ואמר את פיוט ”ונתנה תוקף“; משסיים אותו נסתלק מן העולם. ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם )בן למשפחה איטלקית שהיגרה לאשכנז( בחלום והשלים את הפיוט ,וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה ,וכך נעשה. חוקרים מודרניים חלוקים בשאלה האם ר ′אמנון הוא דמות היסטורית או אגדית .השם ”אמנון“ לא היה בשימוש בקרב יהודי גרמניה בתקופה זו ,ואכן חלק מנוסחי הסיפור מדגישים את סמליות השם והקשר שלו למילה אמונה .עם זאת ,השם היה בשימוש מסוים בקרב יהודי איטליה, כך שאם היה אמנון דמות היסטורית ,סביר שהיה איטלקי או בן לאחת המשפחות שהיגרו מאיטליה לאשכנז הקדומה )כמו משפחת קלונימוס( .יש המדגישים את הדמיון של הסיפור לסיפורים אחרים בני אותה תקופה העוסקים בקידוש השם ,וגם לסיפורים נוצריים .המאחרים את הסיפור, מנסים ללמוד ממנו על האווירה הדתית והתרבותית בקרב יהודי אירופה במאה ה ,12-בעיקר בעקבות פרעות תתנ″ו .יש הטוענים שהסיפור חובר כדי להגביר את יוקרתו של הפיוט ולחזק את מעמדו ,אולם אין לטענה זו סימוכין. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 10 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 נהוראי בר-זאב ז″ל סגן נשיא ברית יוצאי בוכרה ,יו″ר סניף ירושלים בערב ראש חודש אלול ,חודש הרחמים והסליחות ,נלקח מאיתנו, חברנו היקר והמסור ,שרק לפני שנה הגיע לגיל גבורות. נהוראי היה קשור בכל רמ″ח אבריו לקהילה הבוכרית בירושלים. חבריי ואני איבדנו איש רב פעלים, יליד שכונת הבוכרים ,שבכל מפגש העלה על נס את השכונה המפוארת שבנו חלוצים בעלי חזון ובעלי ממון, ואנו גאים להימנות על צאצאיהם. נהוראי מילא תפקידים חשובים ומגוונים בחייו .בשחר נעוריו היה ספורטאי מצטיין וכדור רגלן מעולה. בראשונה שיחק ב”מכבי ירושלים“ ובהמשך ,שימש כחלוץ מרכזי בקבוצת הכדור רגל של ”הפועל ירושלים“ יחד עם חברו מנחם שירזי .שירת בצה″ל. עם שחרורו הצבאי החל בקריירה מפוארת בשירות המדינה בשורה של נושאים .שימש כעוזרו של שר הפנים ישראל רוקח ז″ל ,בהמשך סגנו של יהודה אילן ז″ל ,מנהל מחוז מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה בירושלים ,ועם פרישתו של אילן ירש את תפקידו. בתוקף תפקידו הנ″ל ,נהוראי היה אחראי על כל האירועים הממלכתיים החל מפתיחת חגיגות יום העצמאות בהר הרצל ,טקס חלוקת פרסי ישראל, חידון התנ″ך וכו .′במהלך תפקידו זה התחלפו ראשי ממשלה רבים ונהוראי התקבל על ידי כל אחד מהם באהדה רבה .נהוראי פיתח קשרים רבים עם אנשי ציבור בתפקידים שונים ומגוונים. נהוראי ניצל את קשריו להענקת סיוע בתחומים שונים לבני קהילתנו. בין ידידיו הרבים של נהוראי נמנה משה ברעם ז″ל ,ששימש כשר העבודה. הלה עזר לעמירם סיוון להיבחר כמנהל הביטוח הלאומי .ולאבנר מיכאלי )חבר נשיאות הברית( סייע להיבחר לתפקיד דובר משרד העבודה .עם פתיחת שערי ברה″מ ועליית אחינו לארץ ,הוקם ב 1973-סניף ברית יוצאי בוכרה בירושלים בראשותו של עו″ד אהרון פנחסי .בין הפעילים נמנה גם נהוראי, שבתוקף מעמדו ,עשה ימים כלילות, כדי לסייע לאחינו העולים ,בעיקר בדאגה למקום מגורים ולמציאת מקום תעסוקה. אחד המבצעים החשובים ,שנהוראי ארגן וניהל ,הייה הלווייתו של יצחק רבין ז″ל ,שכללה את קבלת האורחים נהוראי בר-זאב ,יעקב מושיחוב ,אהרון מתת-טוב וגבי ספייב בחלוקת מוצרי מזון ערב חג הפסח יו″ר סניף ברית יוצאי בוכרה בירושלים נהוראי בר-זאב בחברת הרמטכ″ל אמנון ליפקין הנכבדים כמו נשיא ארה″ב ביל קלינטון ,המלך חוסיין ויתר האורחים החשובים ,שהגיעו מכל רחבי העולם ללוויה. עם פרישתו לגמלאות של אהרון פנחסי מתפקידו כיו″ר סניף ירושלים, הוחלט פה אחד לבחור בנהוראי בר- זאב ,כיו″ר הסניף. מיד עם כניסתו של נהוראי לתפקיד, הוא הצליח להשתלב בוועד ההקדשים בשכונת הבוכרים וניסה לשקם את השכונה ,כשמטרתו הייתה ליישב בה עולים ובכך להחזיר עטרה ליושנה. נושא שיקום השכונה בער בעצמותיו .הוא ניסה בדרכי נועם לפעול על מנת לשפר את מצב העזובה וההתפוררות ,שבו הייתה שרויה השכונה ,בטענה שכצאצאי מייסדי השכונה יש להם זכות לקבל דין וחשבון מלא מהכנסות ההקדשים. וכצפוי ,נתקלו בסירוב והנושא הועבר לדיון ברבנות בירושלים .בסופו של דבר הפסיקה של הרבנות הייתה נגדם ובעקבות הערעור שהגישו נגד הפסיקה, הדיינים הסכימו לצרף את הרב ניסנוב באופן זמני לוועד ההקדשים. נהוראי לא השלים עם העוול שנגרם לקהילה הבוכרית ,יצר קשר עם עו″ד שהתמחה בנושא ההקדשים. לצורך העניין הוקמה עמותה ונהוראי גייס אמצעים כספיים על מנת שלעמותה תהיה גושפנקה חוקית .התקיימו בחירות דמוקרטיות במתנ″ס נווה- יעקב ,בה לקחו חלק ותיקים ועולים כאחד ונבחרו אנשים שאמורים היו לייצג אותנו בוועד ההקדשים .אולם, כאן התברר ,שוועד ההקדשים פעל מאחורי גבו של נהוראי וחבריו ,ניהל משא ומתן עם קהילת סטמר ומרבית בנייני ההקדש הועברו לרשותם .כולנו נשארנו עם כאב לב כי נחלת אבותינו נפלה בידי זרים. בו זמנית המשיך נהוראי לסייע לעולים החדשים ,שמספרם הלך וגדל. הוא ראה בזה קיום צוואה של אבותינו המייסדים ”ואהבת לרעך כמוך“. נהוראי קיים אירועים רבים לכבודם והכל כדי לקרבם ולקליטתם המוצלחת בחברה הישראלית .משפט אחד מדבריו נחרט בזיכרוני” :מיום שהיהודים הבוכרים עזבו את אוזבקיסטן ועלו לארץ ,כלכלת בוכרה ירדה פלאים“. נהוראי ,כידוע ,במסגרת תפקידו יצר קשרים עם שגרירים מדינות רבות ,בין היתר עם שגריר אוזבקיסטן מר רוסטם איסייב ,והלה סיפר לו, שאיראן לחצה על נשיא אוזבקיסטן מר איסלאם קרימוב לנתק את קשריו עם מדינת ישראל .נשיא אוזבקיסטן לא נכנע ללחצים אלה והמשיך את יחסיו ההדוקים עמנו. נהוראי מקבל תעודת הוקרה מפרופ ′אמנון רובינשטיין ,שר החינוך דאז ביטוי מובהק לכך היה הערב הממלכתי ,שארגן נהוראי בירושלים ב 1998-לנשיא אוזבקיסטן בהשתתפות נשיא המדינה דאז עזר וייצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו. אירוע אחר ,שנהוראי ארגן ברוב פאר והדר היה לרגל מלאת 100שנה לייסוד שכונת הבוכרים ,שהתקיים בבנייני האומה בירושלים ב,1990- בהשתתפות נשיא המדינה דאז חיים הרצוג ,ראש עיריית ירושלים האגדי טדי קולק ואורחים נכבדים אחרים .נהוראי השיג לצורך העניין את טובי התחקירנים והצלמים להכנת סרט על תולדות שכונת הבוכרים ותרומתה למדינה שבדרך .היה זה כנס חגיגי שנמשך שעות .הגיעו אליו בני הקהילה הבוכרית מכל רחבי הארץ. הנחה את הערב השחקן הידוע מישה אשרוב ז″ל. יש לציין ,ששני האירועים הנ″ל, כמו אירועים אחרים ,שקיים נהוראי, היו תוצאה של שיתוף פעולה בין ברית יוצאי בוכרה ומרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה. נהוראי יחד עם רעייתו שושנה הקימו משפחה למופת .ילדיהם רחל, רוני ,יגאל ומתי היו גאים באביהם ובמעשיו הטובים. לא נשכח את נהוראי ,את כישוריו ליזום ,לתכנן ולארגן פעילות למען המדינה ולקהילה הבוכרית המפוארת. כואבים מרה את לכתו חבריו הקרובים ד″ר שלמה חיזק ,שרה מולקנדוב ,גבי ספייב ,יעקב מושיאחוב, בן-ציון גאולה ,ד″ר גיורא פוזיילוב ונשיאות ברית יוצאי בוכרה. יהי זכרו ברוך. אהרון מתת-טוב בר ית י ו צ א י בו כרה מרכינה ראש ומשתתפת בצערם ובאבלם הכבד של בני המשפחה על מותו של סגן נשיא העמותה ויו″ר סניף ירושלים נהוראי בר-זאב ז″ל יליד שכונת הבוכרים ,פעל בעקביות לשימור המבנים בשכונה ,איש רב פעלים ,מנהל מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה חבל על דאבדין ולא משתכחין בעשייתו הציבורית הענפה ,תנוחמו הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית ההנהלה ,החברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 ברית יוצאי בוכרה 11 אם הבנות כתבה ראשונה בסדרה חצר מרובעת גדולה ,בנויה לחיים סגורים ומסוגרים של משפחה רבת-ענפים ,הייתה אותה חצר שבמרכזה של שכונת הבוכרים. שרידי אילנות בעלי גזעים מפותלים ועבים ,שנטעו אי פעם על מנת לשמש מחזה-מרגוע לעיניים עייפות שבעות עונג ,עוד התלבטו במרכזה של החצר בין גדרי אבנים הרוסות. כרותים ושבורים ומצולקים היו אילנות אלה עקב מנהגם של תושבי החצר להזדקק להם בערבי סוכות ושבועות .האדמה המבולקה ,מלאת האבנים וצרורות שברי-הכלים שנזרקו אליה ונתערבבו בתוכה במשך שנים ,אבדה מזמן את הקווים המתוכנים של ערוגות מרובעות ומעוגלות ,שנועדו לגדל פרחים. כלונסאות מלוכלכים וקורות ברזל מוחלדות תקועות היו בה אי-פה אי-שם .חבלים דקים רבי קשרים נמשכו מקורה לקורה ומכלונס לכלונס ,ולבנים קרועים ומטולאים מכל הגוונים תלויים עליהם .שברי ועגלות-ילדים מריצות-רוכלים ושיירי רהיטי הרוסים מתגלגלים במרובע הגדול המרוצף אשר לחצר .מטבחים קטנים ,עשויים פחי נפט ישנים ומוחלדים בשיירי ארגזים ו”ליפטים“ ובטון ,עומדים על משמרתם ליד פתחי הדירות שבקומת הקרקע .ריח שמן בטיגונו ועשן פרימוסים נדלקים וריח סמרטוטים ספוגי הבל של גדרות נודף ומסתנן דרך הבקעים של המטבחים וחלונותיהם .טלאים טלאים של סיד לבן וירוק ואדום מכסים את הקירות הקדמיים של הדירות ,שבכל אחת מהם פתח מקושת ושני חלונות מאורכים ומקושתים ומסורגים בצורה אחת ובמידה אחת כתאומים לכל דבר. כדי-חרס כרסתניים וגבוהים, ולרגליהם חצאי-פחים המשמשים קערות-שופכין ,עומדים לימין כל פתח ופתח בשטח הקטן שבין החלון למטבח .וילאות מכל הגוונים והצורות פרושים בין סורגי-הברזל שבחלונות .מעל לקומת הקרקע נמשכת מרפסת גדולה העוקפת את כל החצר ,והמשלשלת בארבע פינותיה טורי מדרגות שבורות ומטולאות .מעקה ,המורכב סוגרי ברזל מוחלדים וקורות עץ צבועות בהרבה גוונים ולבני בטון מטויחות ובלתי מטויחות ושורות אבנים גדולות מסוידות ובלתי מסוידות, עובר לארכה ולרחבה של המרפסת הענקית .מקרקעה של החצר אפשר לראות בקושי את פני הדירות המסתתרות בצלה של המרפסת, אולם אדם כי ייכנס לאמצעה של החצר וראה מסביבו קן מרובע של דירות הדומות כמעט בכל לדירות שבקומת הקרקע .הדירות ההן נקיות במקצת מאלה שלמטה, המטבחים יפים יותר וסימטריים במידה ידועה ,אם כי גם הם עשויים לוחות פח ועץ ובטון .צינורות דקים ועבים משתרגים כגידים אפורים בכותלי הדירות ,אלה מזרימים בקרבם מים חיים לתוך פחים מאורכים וכדי חרס גדולים ,ואלה מעבירים בבטנם השחורה והשמנה את המים המזוהמים משטיפת הרצפות ובתי הכבוד והמטבחים. גג רעפים רבגווני עוטר את החצר הגדולה ,ומרזבים מרזבים בעלי זוויות ועיגולים משתרגים ומסתבכים זה בזה ומתקשרים במרזבים המרכזיים ,המוליכים את מי הגשמים הצהובים לתוך הבור הגדול העומד כקבר אלמוני באמצעיתו של הגן .קולות ,גוונים, ריחות ותנועות מתנועות שונות נישאים ועולים ומתמזגים בפרצוף הקבוע ,העומד ,של החצר. בוקר בוקר מגיחה החצר מתוך האפלה בקול גניחה של מיטות חורקות וילדים בוכים וגברים מפהקים .דלתות נפתחות ומנורות נפט קטנות כבות וגברים בתחתוניהם ונשים בחלוקיהן נוהרים בסך לפינות החצר ,בהן מרוכזים בתי הכבוד .פנים נסוכי שינה שנקרעה מעליהם כאילו בעל כרחם מחייכים חיוכים רדימים ספוגים שייריהם של חלומות הלילה .גרונות הטועמים את טעם הסיגריה הראשונה ציטטות בלתי נשכחות ליקט :יעקב אהרונוב ● כדי להצליח אתה חייב להיות אנוכי ,אחרת לא תצליח ,אולם כשהגעת לפסגה אתה חייב להיות שם בשביל כולם .היה נגיש, תישאר בקשר ואל תבודד את עצמך – מייקל ג′ורדן ● תבוסה היא לעיתים מצב זמני בלבד .הרמת ידיים הופכת את התבוסה לתמידית – מרלן פון סאוונט ● אם יכולים לעשות מלחם מעופש פנצילין ,בטח יצליחו לעשות משהו גם ממך – ...מוחמד עלי ● אל תאפשר למה שאתה לא יכול להפריע למה שאתה יכול – ג′ון וודס ● הוא שיכול לחשוב הוא שיכול – בודהה 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° מאת יהושע בר-יוסף משתעלים ופולטים בקול גדול את הליחה שנקרשה .נשים מתכווצות ומתכרבלות בחלוקים דהים ושחוקים ,כשהן רועדות מקרירות הבוקר ומפחד היום הארוך הבא עליהן .ידיים רדימות ,שהגידים היגעים שבהן שלו במשך הלילה, מלטפות בהיסח הדעת את השערות המסובכות המתנופפות קלות ברוח. נשים מעוברות מושכות בכנף הימנית של החלוק הרחב .כאילו יש בדעתן להבריח במשיכה זו את התלולית הבלתי נוחה של גיאות גופן ,הכל ממשיכים בהקיץ משהו מן המשהו ששכחו לעשות בחלום. לאט לאט פותחים הפרימוסים בשירת הבוקר שלהם .שרים הם את שיר הקפה השחור – שיר העני שידו אינה משגת לקנות חלב. עם שתיית הקפה השחור גזה כבדות הלילה מן הגוף וכלי הנשימה נפתחים ושיחות קולניות מתקשרות בין אדם לאדם .קמעה קמעה זזה מריצת רוכל ליד הפתחים ,זזה ברעש ובקול גדול כמי שמכריז על קיומו אחרי שנת מרמוטא אגדית. גבים מתכופפים מחדש ,כלי עבודה מורמים על כתף חבילות מועמסות של רוכלים וצבעים וקצבים וסנדלרים וירקנים ונגרים ופועלים ”שחורים“ וסבלים צועדים אחד אחד לעבר השער הקטן ,לעבר הרחוב הגדול .ונשים ,שמשהו מן המשהו מתנועת החיים הערים כבר נמשך על פניהן ,מתכנסות למטבחים הקטנים ,טובלות את הפיתות בשמן ומסתכלות בפיות הקטנים הפתוחים לרווחה התובעים מילויים וסתימתם. שיניים מתנועעות בלעיסה וקיבות באות על סיפוקן וילדים עולים על כיסאות ,מוכנים ומזומנים למשוך על בשרם את הבגדים הקרועים המטולאים על מנת להתפזר אחר כך מי לבית הספר ,מי ל”כותב“, מי לבית מלאכה ,מי לרכיבה על גבי אופניים ,מי לרחובות העיר, מי לשווקים שם יוטען סל גדול על זרועותיו החלשות ומטבע קטנה תושם בכיסו ,ומי לשעשועים בחצר. הדירות שמלאו גופים שוכבים, מתרוקנות חולמים נושמים, והולכות .לאט לאט מתמשכות על פני החצר תנועות ידועות מאתמול ומשלשום :הילדים משחקים בפינות שלהם ,הנשים מתעסקות בעניינים שעסקו בהם אתמול והמטבחים והדירות מרעיפים אותם הגונים ואותם הגוונים ואותם הריחות ואותם הקולות .הדירות שבקומת קרקע פקחו עיני דלתותיהן וחלונותיהן לרווחה. מקץ שעה קלה מתעוררת שורת הדירות שבקומה העליונה .השורה ההיא תנועותיה שקטות יותר, מכונסות ומחושבות יותר .בחדרים ההם ישנים פחות אנשים בכלי מיטה נעימים יותר וחלומותיהם בהירים יותר .פיז′מות בעלות קווים ארוכים וחלוקים מבהיקים ורגליים נתונות בנעלי בית יוצאות בהיסוס לשפע האור שבחוץ. בתי הכבוד מרובים מאשר בחצר התחתונה והנזקקים להם מועטים. האכילה אף היא נעשית בחדרי- חדרים ,כאילו מחשש היזק ראיה של עיניהם הלוחשות של דרי מטה. כאן הבוקר שקט יותר .רובם של הדיירים פקידים קטנים בחנויות, חנוונים של צרכי מנופקטורה והלבשה ,אלמנות שירדו מנכסיהן, חכמים הלומדים בישיבה וסתם אנשים ששעתם בידם .התנועות כאן שהויות יותר; יש פנאי לפהק איטית ולצעוד שלוות .אף הקולות נמוכים יותר .דומה ,כל אחד בטוח בקולו שיגיע למקום תעודתו ,כשם שהוא בטוח ביומו שלא יהיה שונה בהרבה מקודמו .בשעות הבוקר קשה לשמוע כאן קול צחוק וקול בכי ,הכל נמסר לשפתיים ולקווי הפנים המפותלים. חלמו חלום נאה – הרי הם מחייכים, לא חלמו – הרי הם מתכווצים כשתי דלתות נעולות השומרות על סודן שלא יגונב החוצה .כצללים עצלים נמשכות דמויות רדימות בקווים קצרים מן הדלת אל המטבח וחזרה .וכצללים חיוורים אוכלים הם מאכלים ומתלבשים ויוצאים לעבודתם .רבים מהם מתגנבים כזוחלים לעבר בתי הכנסיות כשאמתחות הטלית והתפילין תחת בית-שחיים ,ויותר מאלה מסתובבים עטופי טליתות ומעוטרי תפילין בחדריהם הם .קול תפילתם נבלע בתוך קולות הפיהוקים והגיהוקים של המתעוררים משנתם .רק מלמטה בוקע ועולה לפעמים קול שחציו רננה וחציו זעקה לאלוהי הפרנסה המלטף בידו האחת ופוצע בידו האחת .בחדרים העליונים אף הקדוש ברוך הוא שקט יותר: הליטוף לא ליטוף והפצע לא פצע. אותה שעה עולה סימפוניה אדירה מן החצר .לוגים לוגים של שמש בהירה וצל שחור נשפכים בכל פינה ופינה שבה .עננים עננים של צבעים וגוונים רוחשים ולוחשים ומעטפים כל זיז וחור שבה. סולמות סולמות של קולות וצלילים מתלכסנים ועולים מכל פתח ובקע שלה .ובין כל אלה דאים ומרחפים ריחות מריחות שונים ,מריח הפרח הנובל בכלי של זכוכית עד ריח המאכלים המטוגנים המפעפעים בשמן הרותח. 12 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס123 ′ G ספטמבר 2014 אם הבנות ° תינוקות משתעשעים ,כלבים בערמות מרחרחים רעבים האשפה ,חתולים מנמנמים ,זבובים מכל הגונים מזמזמים ורוחשים, ציפורים מרננות בין ענפי האילנות הפצועים והקרחים .אישה צועקת אל תינוקה ,רוכל מכריז על סחורתו ,זו מנגנת במכתש בריתמוס מיוחד ,וזו שרה שיר לילד ,זו צורחת בקול גדול אל יריבתה, וזו בוכה על המכות שספגה מידי שכנה ,ילד זה פורץ בזעקת זוועה על צעצוע שגזלו ממנו ,וילד זה מתרונן בצחוק ראשוני על חתול שהצליח לתפוס זנב חברו ,נערה מפהקת מכובד דמה ונערה צוחקת צחוק הבתולים אשר לה. עולה אותה סימפוניה ויורדת כנענועי האור ,כנענועי הצל, כריטוטים שבקול גלגלה של חמה. עולה היא ויורדת ,יורדת ועולה, עד ששעות בין ערביים מתקרבת, והבעלים שבים לבתיהם והניגון שבחצר שוקע בתרדמת הלילה, והניגון שבדירות מתרונן מחדש עד שגם הוא שוקע בשינה וחוזר הלילה יום יום וערב ערב. תולדותיה של אותה חצר כתולדות רוב המשפחות הגרות בה – תחילתה פאר והדר ,וסופה פיכחון והסתגלות לכיעור ולאכזריות שבחיים. לפני כשלושים שנה עלה סוחר עשיר ,בן בוכרה הרחוקה שכיסופי מאוויו לציון לא כבו ברמץ החולין של המסחר ,ובנה חצר גדולה בירושלים הקדושה למענו ולמען משפחתו הענפה .אמור אמר להעביר הנה את בני-ביתו וליישב בחצר כמה חכמים שירננו בסמוך לו באותיות הזעירות על מנת שינצל מדינו של גיהינום .לפי תכניתו הספיקה החצר ברווח לעשרות הנפשות של בני משפחתו ולמספר חכמים שישבו אתו בצמצום .חדרים גדולים ומרווחים בסגנון הבנייה של עיר מולדתו הקים .ומכיוון שרבים מבני המשפחה צעירים היו ,דאג גם ליוצאי חלציהן, ותוך חשבון זהיר של סוחר ותיק בנה דירות גם להם .גמר את בנין החצר הגדולה ,הושיב את החכמים המועטים בדירותיהם הקבועות וסגר על מסגר את הדירות האחרות המיועדות לעצמו .עברו שנים. משפחתו נשארה בבוכרה הרחוקה. הוא עצמו מת בעיר מולדתו .והחצר ריקה ומצפה לגואליה .לאט לאט עלו כמה מבני המשפה הרחוקים, עלו ולקחו לעצמם דירות בנות שמונה ועשרה חדרים ,כדרכם במקומות מגוריהם הקודמים. פרצה המלחמה העולמית והחצר שממה ממיעוט היושבים בה .פרצה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, ופליטים למאות באו במנוסה לירושלים ,והחצר קמה לתחיה .בני המשפחה הקרובים והרחוקים באו להצטופף בצל החצר ,שבנסיבות הזמן הייתה לשארית הפליטה של הנכסים שאותו מנוח עשיר הניח אחריו .כעשר משפחות תבעו את זכות הירושה עליה ואחרי הרבה ריצות והוצאות בבתי המשפט ובלשכות עורכי דין ,נתפשרו הצדדים וחילקו ביניהם חלק כחלק את הכנסות החצר הגדולה .מעתה התחילו משכירים את הדירות, אלא שגם זה לא הועיל להם כיון שנזקקו לקבל משכנתא גדולה על הנחלה לכסות את הוצאות ההתדיינות בבתי המשפט .וכך יצא שמכל אותו הוד והדר נשארה בקושי דירה מצומצמת לכל יורש. בשכר הדירה שילמו את הריבית, והם עצמם נזקקו לעסוק במסחר, בחנוונות וברוכלות לפרנסתם. בשנים הראשונות עוד עמד חיץ כל שהוא בין קרובי המנוח ובין הדיירים הפשוטים שבאו לכאן בעירום ובחוסר כל .היורשים עוד גרו בדירות גדולות ושם המשפחה עוד היה חופף עליהם .אולם במרוצת הזמן ניטשטשו הגבולין והלכו .מעט החסכונות והתכשיטים שהיו להם נעלמו לאט לאט .המסחר הידעת? הקשת שלך היא רק שלך בניסיון לחקור מדוע וכיצד אנחנו רואים את הקשת בענן גיליתי מידע שהפתיע אותי במיוחד .כולנו רגילים לצפות לקשת בענן כאשר יורד גשם ביום שמשי ,רובינו יודעים כי מקור הקשת הינה בשילוב של המים עם קרני השמש .המתוחכמים שבינינו יודעים כיצד לייצר קשת בגינה תוך שימוש בזרנוק מים ,אולם האם יצא לכם לחשוב פעם על השאלה הבאה: האם הקשת הינה יחידה? התשובה לשאלה הפתיעה אותי במיוחד .הקשת שאני רואה כשאני מביט למרומים איננה הקשת שרואה כל אדם אחר .בניגוד לשאר הדברים המוחשיים שאין עליהם עוררין ,כגון: מטוס או ציפור אשר עפים בשמיים, ענן שמרחף לו מעלינו ואף השמש והירח ,שהם כולם יחידים ועל כל אחד מאיתנו להסיט את מבטו לכיוון החפץ על מנת לראות אותו .הקשת איננה יחידה לכולם ,אלא רק עבור מי שמביט אליה ,בעצם אנחנו לא צריכים להסיט את מבטינו כלפיה. כשאנו מביטים למעלה ,לכל אדם נגלית קשת בענן המותאמת אליו ורק אליו. כיצד זה ייתכן? ישנו הסבר מפורט בוויקיפדיה למתעניינים ,אולם אנסה להסביר זאת בקצרה .לצורך כך אזכיר כמה תופעות שכולנו נתקלים בהם מדי יום :שבירת קרני האור, תופעה שאנו חווים כשאנו מכניסים כפית לתוך כוס עם מים .החזרת קרני אור ,תופעה המתרחשת כשאנו פשוט מביטים במראה .נפיצה ,תופעה שמתרחשת כשאנו מביטים על האור החוזר מתוך קריסטל או יהלום. שלושת התופעות האלה יחדיו הן הבסיס ליצירת הקשת שלנו .קרן אור המגיעה מהשמש פוגעת בטיפת המים המשוטטת לה באוויר ,אז היא מבצעת שבירה בזווית מסויימת תוך כדי הכניסה לטיפה ,ממשיכה בדרכה עד שמגיעה לסוף הטיפה שם היא מוחזרת ממש כמו במראה .לבסוף, מבצעת קרן האור שבירה נוספת בזווית מסויימת כשהיא באה לצאת מטיפת המים .בכל שבירה שכזאת היא מבצעת נפיצה כך שבסוף התהליך אנו מקבלים את שלל צבעי הקשת בזווית מסויימת ,שהיא 42 מעלות ביחס לכיוון הראייה שלנו. לב זבורוב בתנאי הארץ החדשה אף הוא לא עלה בידם .מסוחרים גדולים הפכו לסוחרים קטנים ,ומסוחרים קטנים לחנוונים ,ומחנוונים לרוכלים. מבחינת מעמדם הכלכלי שוב לא היה הבדל ביניהם לבין מאות הדיירים העניים ששלמו להם שכר דירה .כאלה כן אלה היו מן היד אל הפה על מעט הפרוטות שהרוויחו מדי יום ביומו .אלא שהעבו המפואר עוד השאיר סימניו ברהיטי הבית, בחלוקים הרקומים לתפארה ,בכלי הנחושת הגדולים שכיסו את הקירות הגבוהים ,במעמדם בבתי הכנסת ובשם המשפחה ששמרו עליו מכל משמר .החצר עוד נקראה על שמם, אם כי זה שנים רבות שהמשכנתא גדלה והולכת ,ועוד מעט והם עצמם יצטרכו לשלם שכר דירה. )המשך יבוא( לרעייה אסתר לאחים בנימין ,יצחק ,שלום ,מלכיאל ומנשה שרבט לאחיות רחל ,לאה ושולה לבן יורם ,לבנות יפה ,דפנה ולילי וב″ב אתכם באבלכם הכבד על פטירת ר ′בכור חי )בריס( שרבט ז″ל אדם צנוע ,ענו ,בן תורה וספר ,איש של נתינה המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד ברית יוצאי בוכרה הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית ההנהלה ,החברים בר ית י ו צ א י בו כרה משתתפת בצערם ובאבלם הכבד של בני המשפחה על מותו של משה כהן-יוחננוף ז″ל נצר למשפחת יוחננוף ממייסדי העיר ת″א חבל על דאבדין ולא משתכחין המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית ההנהלה ,החברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 :
© Copyright 2024