‫פרקינתון‬ ‫אפריל ‪  2010‬גיליון מס' ‪3‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫דיוקן –‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫מטפלים‬ ‫בחולי פרקינסון‬ ‫וויברציה קולית –‬ ‫הפתעה טיפולית‬ ‫פרקינסון‬ ‫בעיני הרפואה‬ ‫החדשה‬ ‫בקריצה קלה –‬ ‫דיווחי תנועה‪,‬‬ ‫מדור בהומור‬ ‫קצרצרים‬ ‫מהעולם ומשלנו‬ ‫מעט‬ ‫החברים‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫שלום חברים¨‬ ‫במהלך החודשים האחרונים קיימה הנהלת העמותה‬ ‫דיונים בדבר הדרכים להגדלת היקף המשאבים‬ ‫העומדים לרשות העמותה לצורך קיום פעילויותיה ולהרחבת‬ ‫מספר החברים הנהנים מפעילויות אלה‪ .‬עיקרי ההמלצות‬ ‫שגובשו במהלך הדיונים הן‪:‬‬ ‫‪ .5‬להכפיל ואף לשלש את היקף המשאבים שהעמותה מגייסת‬ ‫וזאת בעזרת חברה המתמחה בייעוץ לעמותות בתחום זה‪.‬‬ ‫‪ .6‬להכפיל את בסיס החברים בעמותה תוך ניצול כנס יום‬ ‫הפרקינסון הבינלאומי להשגת חשיפה רחבה לפעילויות העמותה‬ ‫ובעזרת הרופאים חברי הוועדה הרפואית המייעצת לעמותה‪.‬‬ ‫‪ .1‬לפצל את תפקיד יו"ר העמותה‪ ,‬שעמד עד כה בראש וועד‬ ‫העמותה ומזכירות העמותה גם יחד‪ ,‬על ידי העברת התפקידים‬ ‫הנוגעים לניהול פעילויות היום יום לידיו של מנכ"ל אשר יעמוד‬ ‫בראש מזכירות העמותה‪ .‬המזכירות היא הגוף המבצע של העמותה‬ ‫והיא מוציאה אל הפועל את החלטות אסיפת הנציגים וועד‬ ‫העמותה ‪ .‬יו"ר העמותה ימשיך לעמוד בראש אסיפת הנציגים‬ ‫וועד העמותה שהם הגופים האחראים לקביעת יעדי העמותה‬ ‫ופיקוח על פעילויות המזכירות‪.‬‬ ‫במקביל לדיונים פנינו לחברי העמותה ובני זוגם לסייע בכל‬ ‫תחום המתאים לכישוריהם‪ .‬כן פנינו לארגוני גמלאים‪ ,‬בבקשה‬ ‫להפנות אלינו את מי מחבריהם המעוניינים לעסוק בפעילות‬ ‫התנדבותית ואכן אותרו מספר מתנדבים חלקם חולים בשלבים‬ ‫המוקדמים של המחלה או בני זוג של חברי העמותה וחלקם ללא‬ ‫קשר ישיר למחלתנו והם כבר החלו לפעול בהתנדבות בתחומים‬ ‫שנקבעו איתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬להמשיך ולבסס את פעילות העמותה על פעילים מתנדבים‬ ‫ולהימנע מהעסקת עובדים בשכר‪ .‬השיקולים שהנחו והביאו‬ ‫לגיבוש המלצה זו‪ ,‬היו בחלקם במישור העקרוני ובחלקם במישור‬ ‫המעשי והעיקריים שבהם‪:‬‬ ‫‪ ‬היתרון התדמיתי לעמותה המתבססת על מתנדבים בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬התגובה של פעילי העמותה המתנדבים להעסקת מנכ"ל‬ ‫בשכר‬ ‫‪ ‬המגבלות התקציביות שאינן מאפשרות מימון העסקת מנכ"ל‬ ‫בשכר בשלב זה‪.‬‬ ‫‪ .3‬להרחיב ולרענן את מעגל הפעילים המתנדבים שבמשך שנים‬ ‫נושאים בעול ושמחלתם המתקדמת בהתמדה מקשה עליהם‬ ‫במילוי תפקידם‪.‬‬ ‫‪ .4‬להביא לשינוי בתדמית המחלה בעיני הציבור באמצעות‬ ‫פעילויות הסברה יזומות ויחסי ציבור בעזרת יועץ ליחסי ציבור‬ ‫אשר ישמש גם כדובר העמותה‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מדפי המשוב ומשיחות עם החברים‪ ,‬שמחתי לשמוע על הצלחתו‬ ‫הרבה של סמינר החורף בו השתתפו למעלה ממאה חולים ובני‬ ‫זוגם ואני מקווה שמספר החברים הנהנים מהשתתפות בסמינרים‬ ‫ילך בעתיד ויגדל‪ .‬רוב תודות למארגנים ריקי ונחמיה ולכל יתר‬ ‫הפעילים‪ ,‬המרצים והמבדרים שנטלו חלק זה או אחר בתכנון‬ ‫ותפעול הסמינר‪.‬‬ ‫אסיים בתזכורת לגבי כנס יום הפרקינסון הבינלאומי אותו נקים‬ ‫שוב בחמי געש ב‪ ,15.4.2010 -‬ולאלה שטרם שילמו את דמי החבר‬ ‫בסך ‪ 150‬ש"ח לשנה ומבקשם לעשות כן בהקדם ואף להשלים‬ ‫את דמי החבר לשנים קודמות אם אלה לא שולמו‪ .‬‬ ‫בברכה חג פסח שמח‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫דניאל נוימן‬ ‫יו"ר עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫‪ 3‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫דבר העורכת‬ ‫חברים יקרים¨‬ ‫שמחתי מאוד לשמוע את תגובותיכם החיוביות‬ ‫לפרקינתון ‪ ,‬בסמינר בים המלח‪ .‬חברים רבים‬ ‫ניגשו אלי והביעו את הערכתם לעיצוב החדש של הגיליון‬ ‫ואת העניין שמצאו בתכניו‪ .‬אני מקווה להמשיך בדרך‬ ‫זו ולהפיק גליונות נוספים באותה רמה של איכות ושל‬ ‫תכנים מעניינים‪.‬‬ ‫בגיליון הנוכחי הכנסתי שני מדורים חדשים‪ :‬לאחד‬ ‫קראתי מעט החברים‪ ,‬שכשמו כן הוא‪ :‬דברים שכתבו‬ ‫חברים בעמותה שחשבתי שיש מקום לפרסם אותם‬ ‫כדי שכולכם תוכלו להנות מהם‪.‬‬ ‫המדור השני נקרא בקריצה קלה והוא מדור הכולל‬ ‫קטעים הומוריסטים שכתבתי הנוגעים להתמודדות היום‬ ‫יומית שלנו עם המחלה‪ .‬אני יודעת שחלקכם קרא כבר את‬ ‫הקטעים המופיעים בגיליון זה ‪ -‬בטור שלי‪ ,‬המתפרסם‬ ‫במעריב ‪ NRG‬באינטרנט‪ .‬צר לי על החזרה‪ ,‬אבל הקטעים‬ ‫היו מיועדים קודם כל לביטאון העמותה ורק אחר כך‬ ‫למעריב‪ .‬הבעיה היא שמי יכול להתחרות עם המהירות‬ ‫והדינאמיות של האינטרנט? יום לאחר ששלחתי להם‬ ‫את החומר הוא כבר פורסם‪.‬‬ ‫החשיבות שאני רואה בכך‪ ,‬שניתנה לי במה במעריב‬ ‫לפרסם מעין "בלוג" אישי בנושא פרקינסון‪ ,‬היא הרבה‬ ‫מעבר לאישית‪ .‬זהו מדיום שיאפשר לי להעביר מסרים‬ ‫חשובים צפונים בתוך התכנים ההומוריסטיים של המדור‬ ‫ולתרום בכך להעלאת המודעות הציבורית למחלת‬ ‫פרקינסון ולסילוק הסטיגמה שדבקה בה‪.‬‬ ‫יום הפרקינסון הבינלאומי נועד גם הוא לאותה‬ ‫מטרה‪ ,‬אם כי טרם הצלחנו להגיע לגבש קונספט אחיד‬ ‫ואפקטיבי של היום הזה‪ .‬לדעתי צריך יום הפרקינסון‬ ‫הבינלאומי להיות מכוון כלפי חוץ ‪ -‬לפנות אל הציבור‪,‬‬ ‫אל הקהל הרחב ‪ -‬ולא אל חברי העמותה (בלי קשר לזה‬ ‫ניתן לקיים יום כיף לחברי העמותה‪ ,‬כמובן) בעתיד יתכן‬ ‫ונצליח להעמיד יום כזה עם דברים שיישאו חברי כנסת‪,‬‬ ‫מנהלים בכירים בחברות התרופות המייצרות תרופות‬ ‫למחלה‪ ,‬דוברים מטעם קופות החולים‪ ,‬חוקרים שיציגו‬ ‫את הפן המחקרי‪ ,‬רופאים שידברו על הטיפול במחלה וגם‬ ‫חברי עמותה שיעלו על הבמה ויספרו על ההתמודדות‬ ‫היום יומית שלהם‪ .‬כמובן שביום כזה יהיה גם סיקור‬ ‫של אמצעי התקשורת‪ ,‬יוצגו עבודות אומנות של חברים‪,‬‬ ‫יופיעו חברים מוכשרים בקטעי שירה או נגינה‪ ,‬ימכרו‬ ‫חולצות וכובעים עטורי סלוגנים הומוריסטים ובקיצור‬ ‫ נעשה מזה הפנינג אמיתי! השאיפה היא שהציבור‬‫יתחיל להבין את המחלה ואת הסבל שהיא גורמת ויחדל‬ ‫להתייחס אלינו כאל חולי נפש או בעלי פיגור שכלי‪.‬‬ ‫שחולים הנמצאים עדיין בארון לא יחושו שום בושה‬ ‫לצאת ממנו ולהצטרף לעמותה‪ .‬שנצליח לגייס משאבים‬ ‫בקלות הרבה יותר גדולה מאשר כעת‪ ,‬שנוכל להמשיך‬ ‫במאבקנו היום יומי מתוך תחושה של כבוד ולא מתוך‬ ‫השפלה‪ ,‬בראש מורם למרות גוונו השפוף! ‪‬‬ ‫ולסיום‪ :‬תוכלו להעלות הצעות‪ ,‬בקשות והערות ולשלוח‬ ‫אלי ל‪.parkinton.il@gmail.com :‬‬ ‫לא מבטיחה לקבל הכל‪ ,‬אבל בהחלט אתייחס‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‪,‬‬ ‫נילי רעם‬ ‫מה בגיליון‬ ‫‪ ‬מטפלים בחולי פרקינסון )‪  (5‬דיוקן ‪-‬עמיר כרמין )‪(8‬‬ ‫‪ ‬הרפוה החדשה )‪  (10‬טיפול באמצעות ויברציה )‪(15‬‬ ‫‪ ‬לשקול את העובדות )‪  (18‬קצרצרים מהארץ ומהעולם )‪(20‬‬ ‫‪ ‬יום הפרקינסון הבינלאומי )‪ 23‬ושער אחורי(‬ ‫‪ ‬מעט החברים )‪  (24‬בקריצה קלה ‪ -‬דיווחי תנועה )‪(26‬‬ ‫רשימת טלפונים של סניפי העמותה‬ ‫שם הסניף‬ ‫ראש הסניף‬ ‫מס' טלפונים‬ ‫חיפה‬ ‫דליה ניר‬ ‫‪054-4644729‬‬ ‫‪04-8242390‬‬ ‫‪nirdov@zahav.net.il‬‬ ‫דליה פקס ‪04-8265595‬‬ ‫עפולה‬ ‫עדי צימברליט‬ ‫‪04-6541981‬‬ ‫‪050-7244300‬‬ ‫‪adicymer@tx.technion.ac.il‬‬ ‫חדרה‬ ‫נאווה צוריאל‬ ‫‪0523232250‬‬ ‫‪04-6261037‬‬ ‫השרון‬ ‫שרי פורת‬ ‫‪09-7658708‬‬ ‫‪050-7797077‬‬ ‫‪poratsari@bezeqint.net.il‬‬ ‫דן צפון‬ ‫מריאן זיגנרייך‬ ‫‪050-9601177‬‬ ‫‪03-5529680‬‬ ‫‪s_marian@netvision.net.il‬‬ ‫דן דרום‬ ‫ציפי אלברט‬ ‫‪03-5042271‬‬ ‫‪052-4377863‬‬ ‫‪Cipora3@013.net‬‬ ‫‪Phone: 972-3-7312611,‬‬ ‫‪Fax: 972-1533-7312611, P.O.Box 25418,‬‬ ‫‪Tel-Aviv 61253, Israel‬‬ ‫חפץ‬ ‫ורדה טל‬ ‫‪054-7573277‬‬ ‫‪03-5404884‬‬ ‫‪vtal21@gmail.com‬‬ ‫בשער‪ :‬סימטה אלמונית בת"א‪ ,‬מאת אשר‬ ‫גיבל‪ ,‬צלם רפרודוקציות וחבר העמותה‬ ‫רחובות‬ ‫מרגלית שני‬ ‫‪052-2741817‬‬ ‫‪maggieshany@walla.com‬‬ ‫אשדוד‬ ‫קריסטינה‬ ‫צ'רונגורה‬ ‫‪052-8555930‬‬ ‫‪088-551051‬‬ ‫‪ambar2@bezeqint.net‬‬ ‫באר שבע‬ ‫קלוד מן‬ ‫‪08-6431395‬‬ ‫‪052-4236035‬‬ ‫‪orimann2@hotmail.com‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מרים חיות‬ ‫‪050-2776062‬‬ ‫‪02-5361588‬‬ ‫‪miryam_h@bezeqint.net‬‬ ‫מודיעין‬ ‫ליאורה אבידן‬ ‫‪052-5666159‬‬ ‫‪08-9701210‬‬ ‫‪lioraavidan@walla.com‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כתובות דוא"ל‬ ‫פרקינתון‬ ‫‪hnaava@walla.com‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס' ‪ ,3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫‪parkinton.il@gmail.com‬‬ ‫עורכת‬ ‫נילי רעם‪ ,‬ראש תחום הוצאה לאור‪,‬‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫‪niliraam@017.net.il‬‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫טלפון‪ 03-7312611 :‬פקס‪1533-7312611 :‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,25418 .‬תל אביב ‪61253‬‬ ‫‪www.parkinson.org.il‬‬ ‫הפקה והבאה לדפוס‬ ‫גדי פורת‪ ,‬מערכת דורות‪ ,‬כפר סבא‬ ‫מודעות‬ ‫רונה לוי ‪ ,‬מערכת דורות ‪09-7658088‬‬ ‫‪e-mail: dorotnet@zahav.net.il‬‬ ‫‪www.dorotmagazine.co.il‬‬ ‫עיצוב גרפי אפי אליסי‬ ‫‪eﬁfo2@gmail.com‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫‪ 5‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫מטפלים‬ ‫בחולי פרקינסון‬ ‫‪ //‬ד"ר רמית רבונה‪-‬שפרינגר‬ ‫האטה חשיבתית‪ ,‬קושי להתמודד עם מספר נתונים בו‬ ‫זמנית‪ ,‬קושי באינטגרציה של נתונים ‪ ,‬ירידה בזיכרון‬ ‫ולעיתים דמנציה‪ .‬קיימים גם שינויים התנהגותיים‬ ‫כגון תוקפנות‪ ,‬מחשבות שווא‪ ,‬הזיות ראייה והתנהגות‬ ‫אימפולסיבית‪.‬‬ ‫בני משפחה המטפלים בחולים כרוניים‪ ,‬על פי‬ ‫רוב בני זוג או ילדים בוגרים‪ ,‬מתמודדים עם‬ ‫עומס וסטרס משמעותיים‪ .‬הם מועדים יותר לסבל‬ ‫נפשי ותחלואה פיזית‪ .‬מטפלים אלו מדווחים על רמות‬ ‫גבוהות יותר של דכאון וחרדה ומעריכים את בריאותם‬ ‫כפחות טובה לעומת אנשים שאינם מטפלים בחולים‬ ‫שינויים אלו החלים בחולים כרוכים בעומס נוסף‬ ‫כרוניים‪ .‬הם לוקחים לעצמם פחות זמן למנוחה‪,‬‬ ‫להתאוששות ממחלות ופחות פנויים לפעילויות משמעותי על המטפלים‪ ,‬כאשר בניגוד למחלות כרוניות‬ ‫אחרות‪ ,‬בעלות השלכות פיזיות בלבד‪ ,‬בהן החולה‬ ‫"בריאותיות" כגון פעילויות ספורטיביות‪.‬‬ ‫עדיין שותף לתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬וניתן להמשיך‬ ‫מחלת פרקינסון מתבטאת בשינויים מוטוריים ולקיים עימו מערכת יחסים רגשית‪ ,‬כאן‪ ,‬המטפל‬ ‫(רעד‪ ,‬איטיות‪ ,‬נוקשות)‪ ,‬שינויים במערכות ויסות לעיתים קרובות צריך להתמודד עם שינוי אישיותי‬ ‫פנימיות (לחץ דם‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬תפקוד מיני‪ ,‬וקוגניטיבי החל בחולה ולקבל החלטות לבד‪ .‬לעיתים‬ ‫שליטה על דרכי השתן) הגורמים לנכות ומצריכים קרובות מדווח על תחושת בדידות ואובדן‪.‬‬ ‫עזרה פיזית הולכת וגוברת עם התקדמות המחלה‪.‬‬ ‫בני משפחה המטפלים בחולים כרוניים שואבים‬ ‫בנוסף לנטל ההתמודדות עם המגבלות הפיזיות הללו‪,‬‬ ‫קיימת התמודדות עם שינויים רגשיים‪ ,‬אישיותיים לעיתים קרובות נחמה ותחושת שליחות מן הידיעה‬ ‫כי מעשיהם חשובים ומוערכים‪ .‬חולים אפאטיים או‬ ‫וקוגניטיביים‪.‬‬ ‫לקויים קוגניטיבית אינם מכירים תודה ואינם מביעים‬ ‫חולי פרקינסון רבים סובלים מדכאון המתבטא הערכה למסירות המטפלים בהם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חולים‬ ‫בעצבות‪ ,‬חוסר הנאה‪ ,‬תחושת חוסר טעם בחיים‪ ,‬הסובלים מדמנציה‪ ,‬לעיתים קרובות אינם מזהים‬ ‫הפרעות שינה והפרעות בתיאבון‪ .‬חרדה אף היא בשלבים המתקדמים את המטפלים או תוקפניים‬ ‫שכיחה מאד במחלה ומתבטאת בחשש קיצוני מפני כלפיהם‪ .‬מכאן‪ ,‬כי המטפל אינו יכול להתנחם בתחושת‬ ‫סיטואציות בהן האדם יכול לחוש חסר אונים או בהן השליחות והכרת התודה כלפיו‪.‬‬ ‫עשוי לחוות מבוכה כתוצאה מהמגבלה הפיזית‪ .‬תחושות‬ ‫תשישות נפשית במטפלים של חולי פרקינסון‬ ‫אלו מובילות להמנעויות וצמצום אורח החיים הרבה‬ ‫מעבר למה שמצדיקה המוגבלות הפיזית‪ .‬סימפטום שכיחה ותלויה בגורמים רבים כגון‪ :‬טיב מערכת‬ ‫שכיח נוסף הינו אפאטיה‪ ,‬בגינה החולה פחות מגיב היחסים שהיתה למטפל עם החולה קודם למחלה‪,‬‬ ‫רגשית לדברים שריגשו אותו מאד בעבר‪ ,‬פחות חושב העומס הפיזי והכספי המוטל עליו‪ ,‬משך המחלה‬ ‫או מוטרד ממצבו או מצבם של הסובבים אותו ופחות וחומרתה‪ ,‬קיום הפרעות שינה אצל החולה‪ ,‬הויתורים‬ ‫יוזם פעולות‪ ,‬גם כאלה אותן יכול לבצע מבחינה פיזית‪ .‬שעל המטפל לעשות בתחומי העניין והפעילות שלו‪,‬‬ ‫חולים אפאטיים מביעים גם פחות הערכה כלפי השינויים האישיותיים והקוגניטיביים מהם סובל‬ ‫החולה ועוד‪ .‬תשישות במטפל‪ ,‬מעבר להיותה קשורה עם‬ ‫המטפלים בהם‪.‬‬ ‫חולים רבים סובלים מירידה קוגניטיבית שביטוייה עלייה ברמות הדכאון‪ ,‬חרדה ותחלואה פיזית‪ ,‬מובילה‬ ‫המשך בעמוד ‪‬‬ ‫הכותבת‬ ‫הינה מומחית‬ ‫לפסיכיאטריה‬ ‫ומנהלת מרפאת הזיכרון‬ ‫במרכז הרפואי שיבא‪,‬‬ ‫מטפלת בחולי פרקינסון‬ ‫במסגרת המרפאה‬ ‫להפרעות בתנועה שם‪.‬‬ ‫תחומי טיפול‪ :‬אבחון‬ ‫וטיפול באלצהיימר‪.‬דיכאון‬ ‫בגיל המבוגר‪ .‬חרדה‬ ‫בגיל המבוגר‪.‬טיפול‬ ‫בתופעות פסיכיאטריות‬ ‫בחולים שאינם חולים‬ ‫פסיכיאטרים‪.‬חוות דעת‬ ‫פסיכיאטריות לבית‬ ‫משפט‪.‬חוות דעת‬ ‫פסיכיאטריות בנושאי‬ ‫צוואה וביטוח לאומי‪.‬‬ ‫ביקורי בית‪.‬סימפטומים‬ ‫נפשיים והתנהגותיים‬ ‫במחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫סימפטומים נפשיים‬ ‫והתנהגותיים לאחר‬ ‫אירועים מוחיים‪.‬‬ ‫טלפון לקביעת תורים‬ ‫באופן פרטי‪:‬‬ ‫‪054-2550676‬‬ ‫‪ ‬המשך מעמוד‬ ‫לירידה בסובלנות ובסבלנות ולטיפול פחות טוב בחולה‪ .‬מהנות עבור עצמם‪ .‬לעיתים קרובות יש קושי כלכלי‬ ‫חשוב לכן כי המטפל יזהה תחושות אלו בעצמו ויפנה לאפשר עזרה כזו‪.‬‬ ‫לקבלת עזרה‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬חשוב כי הטיפול בחולי פרקינסון‬ ‫בפועל‪ ,‬מטפלים רבים אינם פונים לעזרה‪ ,‬אם מפאת ייעשה מתוך תפיסת הוליסטית כלפי מגוון הבעיות‬ ‫היעדר מודעות ואם מפאת תחושה כי אין זה לגיטימי הפיזיות והלא פיזיות של המחלה‪ ,‬כאשר ההחלטות‬ ‫להודות כי הטיפול בחולה קשה להם‪ .‬מטפלים רבים הטיפוליות התרופתיות והלא תרופתיות תלויות‬ ‫חשים כי אין זה יאה לדאוג לעזרה נוספת (של בן משפחה לא רק בסימפטומים של המחלה אלא מתוך ראיית‬ ‫נוסף או עזרה בתשלום) על מנת לאפשר לעצמם זמן החולה כחלק משפיע ומושפע מסביבת החיים והתמיכה‬ ‫בו יוכלו "למלא מצברים" ולנוח או לעסוק בפעילויות שלו‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות למטפלים‪:‬‬ ‫(כתוב לבשון זכר אך מכוון לשני המינים)‬ ‫מטפלים רבים‬ ‫שוכחים שיש‬ ‫להם חיים מחוץ מיהו "מטפל"?‬ ‫כל אדם המעורב בהגשת סיוע‪ ,‬או טיפול לשיפור‬ ‫לטיפול בחולה‬ ‫פרקינסון‪ .‬ככל איכות החיים של חולה‪ .‬בקטגוריה זו מנמצאים רופאים‪,‬‬ ‫שהינך ב"תפקיד"‬ ‫יותר שנים כן אחיות‪ ,‬פיזיותרפיסטים‪ ,‬פסיכיאטרים וגם בני זוג או‬ ‫גוברת הסבירות בני משפחה של החולה‪.‬בני הזוג‪ ,‬לצורך ההגדרה‪ ,‬הינם‬ ‫לשחיקה‪ .‬זוהי מי שלקחו על עצמם את הדאגה והאחריות הראשונית‬ ‫תגובה טבעית‬ ‫למצב קשה לשלומו של החולה ‪ .‬פרקינסון הינה מחלה כרונית‬ ‫מתמשך‪ .‬הקצה פרוגרסיבית המתפתחת במשך שנים רבות ויתכן‬ ‫לעצמך זמן פנוי ובמשך שנים אין היא מגבילה עדיין את החולה‬ ‫להיות לבדך‪,‬‬ ‫וזמן לפעילויות מבחינה פיסית‪ .‬במשך זמן זה אחריותו של המטפל‬ ‫חברתיות ללא מסתכמת בהבנה ובמתן תמיכה רגשית‪ .‬מאוחר יותר‪,‬‬ ‫בן הזוג כאשר הסימפטומים הפיסיים מתחילים להגביל את‬ ‫פרקינסון היא החולה ‪ -‬כוללת האחריות גם סיוע בדברים טכניים‪-‬‬ ‫מחלה המשנה פיסיים שהחולה לא יכול יותר לעשות בעצמו‪.‬‬ ‫את חיי כל‬ ‫המעורבים בה‪.‬‬ ‫לכן אל תיפול כיצד אני יכול לדאוג לחולה פרקינסון כאשר אין לי‬ ‫למלכודת של שום הכשרה רפואית?‬ ‫לבטל את‬ ‫בוודאי שלא התעוררת יום אחד וגילית שנעשית‬ ‫הצרכים הנפשיים‬ ‫שלך בפני אלו מטפל‪ .‬דאגה וטיפול נמצא בכל מערכת יחסים קרובה‪,‬‬ ‫של החולה‪ .‬דברו שכן זה מה שחברים קרובים ובני זוג עושים זה לזה ‪ -‬הם‬ ‫באופן גלוי על כל דואגים זה לשלומו של זה‪ .‬לא תזדקק לכל הכשרה‬ ‫האספקטים של‬ ‫המחלה והטיפול‪ .‬רפואית כדי לסייע לבן הזוג במטלות יומיומיות בהן‬ ‫דבר זה יכול הוא מתקשה‪ ,‬כגון לבישת בגדים‪ ,‬ניידות‪ ,‬אכילה‪,‬‬ ‫למנוע בעתיד רחצה וכו'‪.‬‬ ‫התעוררות רגשות‬ ‫יש יוצא מן הכלל אחד ‪ :‬מאחר וחולי פרקינסון‬ ‫של טינה של צד‬ ‫אחד כלפי השני מתקשים בבליעה ותכופות מקדימים קנה לוושט‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫יהיה זה מאוד שימושי ואף מציל חיים אם תלמד את‬ ‫תמרון היימליך להוצאת מזון שנתקע בגרון‪.‬‬ ‫פרקינסון היא מחלה המשנה את חיי כל המעורבים‬ ‫בה‪ .‬לכן אל תיפול למלכודת של לבטל את הצרכים‬ ‫הנפשיים שלך בפני אלו של החולה‪ .‬דברו באופן גלוי‬ ‫על כל האספקטים של המחלה והטיפול‪ .‬דבר זה יכול‬ ‫למנוע בעתיד התעוררות רגשות של טינה של צד אחד‬ ‫כלפי השני‪.‬‬ ‫אני חשש שחברינו משתעממים כאשר בן הזוג החולה‬ ‫הופך את המחלה למרכז העניינים‪ ,‬מה לעשות?‬ ‫אחד הדברים הקשים עבור מי שחולה בפרקינסון‬ ‫זו הידיעה שגם חברים קרובים מאוד לא היו רוצים‬ ‫שהמחלה תהפוך להיות נושא מרכזי ביחסיהם‪ .‬קשה‬ ‫לקבל את העובדה שחברים יכולים לדאוג מאוד‬ ‫לשלומך ובכל זאת אינם מעוניינים לדון במחלתך‬ ‫באותה תכיפות שאתה היית רוצה‪ .‬לשם כך קיימת‬ ‫העמותה וקבוצות תמיכה במסגרתה ובמסגרות אחרות‪.‬‬ ‫הצטרפות למסגרת תמיכה מחוץ למעגל החברתי שלכם‬ ‫יכולה להועיל גם לחולה וגם לבן הזוג המטפל בו‪.‬‬ ‫מדוע אני מרגיש שאף פעם איני עושה מספיק למען‬ ‫בן הזוג החולה?‬ ‫שם מטפל‪ ,‬יהא אמפטי או מקצועי ככל שיהיה‪ ,‬אינו‬ ‫יכול לגרום לפרקינסון להיעלם‪ .‬זו מחלה פרוגרסיבית‬ ‫‪ 7‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫שאין לה מרפא‪ .‬מטפל אין פירושו עושה ניסים‪ .‬ההפך‬ ‫הוא הנכון‪ .‬לא משנה מה יעשה המטפל כדי להקל על‬ ‫החולה ולשפר את איכות חייו‪ ,‬בכל זאת מצבו של‬ ‫החולה ידרדר במשך הזמן כאשר המחלה תקדם‪ .‬על‬ ‫הרקע הזה מובנת התעוררות של תסכול עמוק אצל‬ ‫המטפל‪ .‬אל תהיה קשה עם עצמך‪.‬‬ ‫מדוע החולה נראה מוזנח יותר וכאילו אדיש כלפי‬ ‫מראהו החיצוני?‬ ‫האיטיות והנוקשות גורמים לקושי גובר והולך לבצע‬ ‫פעולות פשוטות כמו סירוק‪ ,‬איפור‪ ,‬התקנת הלבוש או‬ ‫הברשת פירורים שנפלו‪ .‬זו אחת הסיבות לכך חולים‬ ‫רבים אינם דואגים לטפל בעצמם‪ .‬סיבה נוספת היא‬ ‫סחרחורת שרבים חשים בשינוי מצב מישיבה לעמידה‪,‬‬ ‫וקושי בתנועה המפריע לביצוע של מטלות תחזוקה‬ ‫אישית יום יומיות‪ .‬הקושי הגופני מביא חולים רבם‬ ‫לכך שיעדיפו ללבוש בגדים נוחים ו"מרושלים"‪ .‬חולים‬ ‫מסוימים לוקים בחסרים קוגניטיבים שונים‪ ,‬התורמים‬ ‫אף הם להזנחת המראה החיצוני‪ .‬העצה שניתן לתת‬ ‫כאן היא לנסות ולמלא בעצמך את מה שהחולה מחסיר‬ ‫ולדאוג להופעתו החיצונית לא פחות מאשר לשלומו‬ ‫הפיסי‪ .‬לעיתים די להזכיר לחולה כדי שיבצע בעצמו‬ ‫את פעולת התחזוקה הנדרשת‪.‬‬ ‫לפעמים נראה לי שבן הזוג החולה אינו נמצא איתי‪,‬‬ ‫או שהוא אינו מה שתמיד היה‪ ,‬האם אפשר לעשת‬ ‫משהו בקשר לזה?‬ ‫יש מספר הסברים לכך שהחולה נראה כמרוחק‬ ‫וכמנוכר או כמי שאישיותו השתנתה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬חולים רבים לוקים בדיכאון קליני‪ .‬אין זה‬ ‫דיכאון בשל האבחנה או בגלל ידיעת המחלה‪ ,‬אלא‬ ‫סימפטום קליני של פרקינסון‪ ,‬שטרם הובן לגמרי‪.‬‬ ‫דיכאון יכול לגרום לחולה להראות מרוחק או כמי‬ ‫ש"אינו נמצא שם"‪ ,‬כמו גם להשפיע על האישיות של‬ ‫החולה‪ .‬למזלנו ניתן לטפל בדיכאון‪ .‬עליך להיוועץ עם‬ ‫פסיכיאטר בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫חולים רבים סובלים מתופעות לוואי שונות כתוצאה‬ ‫מן הטיפול התרופתי‪ ,‬משינויים קיצוניים במצבי הרוח‬ ‫ועד דיסקינזיה‪ ,‬או ריור מוגבר‪ ,‬הגורמות להם להימנע‬ ‫ממגעים חברתיים ‪ .‬נסה לשכנע את בן הזוג החולה‬ ‫לצאת מן הבית‪ ,‬או להזמין חברים הביתה‪ .‬כמו כן עליך‬ ‫לנסות ולמתן תופעות אלה בעזרת יעוץ מקצועי של‬ ‫רופא שינסה לאזן את החולה‪.‬‬ ‫מה עלי לעשות כאשר החולה מתעצבן כאשר אני‬ ‫מציע לו עזרה?‬ ‫רוב החולים נוצרים את העצמאות שלהם כדבר היקר‬ ‫ביותר להם‪ ,‬דווקא משום שהם יודעים כי הם הולכים‬ ‫לאבד אותה‪ .‬אם אתה נתקל בהתנגדות לא נעימה‬ ‫בזמן שאתה מציע עזרה‪ ,‬נסה לאזן את האמפטיה‬ ‫שאתה חש כלפי מצבו של החולה בדרישה לגיטימית‬ ‫לזכות ביחס תרבותי מצידו‪ .‬הסבר לו בעדינות שאינך‬ ‫יכול לקרוא את מחשבותיו ושהצעתך לעזור לו אינה‬ ‫באה ממקום של רצון להשפילו או להציגו כחסר ערך‪,‬‬ ‫אלא מתוקף שאיפתך להקל עליו את החיים‪ .‬לטווח‬ ‫הרחוק יהיה זה רעיון טוב לקיים שיחת הבהרה ביניכם‪,‬‬ ‫באשר למקרים בהם תתקבל עזרתך בברכה‪ ,‬ולמקרים‬ ‫בהם אין הוא מעוניין לקבל עזרה‪ .‬אין ערבות לכך‬ ‫שזה יפתור את הבעיה אבל זה יקטין חיכוכים ויזכיר‬ ‫לחולה שאבחנת המחלה אינה כוללת בתוכה רישיון‬ ‫לנהוג באחרים בחוסר נימוס או בגסות‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות אני חש שכל חיי נעים סביב הדאגה‬ ‫והטיפול בבן הזוג החולה‪ .‬אני מרגיש תסכול‪ ,‬כעס‬ ‫ועייפות מתמדת‪ .‬האם גם אחרים מרגישים כך ומה‬ ‫ניתן לעשות?‬ ‫מטפלים רבים שוכחים שיש להם חיים מחוץ לטיפול‬ ‫בחולה פרקינסון‪ .‬ככל שהינך ב"תפקיד" יותר שנים כן‬ ‫גוברת הסבירות לשחיקה‪ .‬זוהי תגובה טבעית למצב‬ ‫קשה מתמשך‪ .‬הקצה לעצמך זמן פנוי להיות לבדך‪ ,‬וזמן‬ ‫לפעילויות חברתיות ללא בן הזוג‪ .‬לך לפעילויות ספורט‬ ‫שמהנות אותך‪ ,‬ללמוד דברים שמעניין לך והשתדל‬ ‫להינות מן החיים לבדך‪ .‬אל תזניח את עצמך ואת‬ ‫המשאלות שלך בחיים‪ .‬זה חשוב לא פחות מאשר‬ ‫הטיפול שלך בבן הזוג‪ .‬אם הטיפול בו הוא סביב השעון‪,‬‬ ‫‪ 24‬שעות‪ ,‬יהיה עליך למצוא עזרה שתחליף אותך למשך‬ ‫כמה שעות ביום‪ .‬על החולה להכיר בכך שגם לך יש‬ ‫תחומי עניין משלך ושמילוי מצברים חשוב עבורך ‪.‬זכור‬ ‫שאינך יכול לרפא פרקינסון ולכן החוסן הנפשי שלך‬ ‫חשוב מאוד לחולה‪ ,‬שכן יהיה עליך לסעוד אותו עוד‬ ‫שנים רבות‪ .‬‬ ‫מאנגלית‪ :‬נילי רעם‬ ‫מקור‪The Michael J. Fox Foundation, Guide for :‬‬ ‫‪Care givers‬‬ ‫מאחר וחולי‬ ‫פרקינסון‬ ‫מתקשים‬ ‫בבליעה ותכופות‬ ‫מקדימים קנה‬ ‫לוושט‪ ,‬יהיה זה‬ ‫מאוד שימושי‬ ‫ואף מציל חיים‬ ‫אם תלמד את‬ ‫תמרון היימליך‬ ‫להוצאת מזון‬ ‫שנתקע בגרון‬ ‫ראשית‪ ,‬חולים‬ ‫רבים לוקים‬ ‫בדיכאון קליני‪.‬‬ ‫אין זה דיכאון‬ ‫בשל האבחנה‬ ‫או בגלל ידיעת‬ ‫המחלה‪ ,‬אלא‬ ‫סימפטום קליני‬ ‫של פרקינסון‪,‬‬ ‫שטרם הובן‬ ‫לגמרי‪ .‬דיכאון‬ ‫יכול לגרום לחולה‬ ‫להראות מרוחק‬ ‫או כמי ש"אינו‬ ‫נמצא שם"‪ ,‬כמו‬ ‫על‬ ‫להשפיע‬ ‫סגל‬ ‫גם אליעז‬ ‫האישיות של‬ ‫החולה‬ ‫דיוקן‬ ‫טייס‪ ,‬מומחה לפיתוח‬ ‫הדרכה‪ ,‬בדרך אלינו‪...‬‬ ‫‪ //‬נילי רעם‬ ‫"הפרקינסון הוא‬ ‫נתון קיים‪ .‬עכשיו‬ ‫בוא ותראה‬ ‫מה אתה יכול‬ ‫לעשות איתו‪".‬‬ ‫כלומר ‪ -‬לראות‬ ‫את הפרקינסון‬ ‫כהזדמנות‪.‬‬ ‫ההזדמנות של‬ ‫עמיר היתה אותו‬ ‫שינוי שבצע‬ ‫בחייו‪ ,‬שינוי‬ ‫שמביא לו היום‬ ‫הרבה סיפוק‬ ‫‪8‬‬ ‫עמיר כרמין יושב מולי‪ ,‬לוגם את התה שהזמין‪,‬‬ ‫ועונה על שאלותי בדייקנות ובמסירות‪.‬‬ ‫דייקנות ומסירות‪ ,‬אלו שתי תכונות ניכרות אצל מי‬ ‫ששימש כטייס מסוקי אנפה (משימות פינוי וחילוץ)‬ ‫וכיום הוא חולה פרקינסון ומתעתד להיות מתנדב פעיל‬ ‫בעמותה‪ ,‬עוד נגיע לזה‪.‬‬ ‫ילד טוב קיבוץ (מגן) עמיר נולד כבן בכור לפני ‪ 55‬שנה‪.‬‬ ‫חלק ניכר ממשפחתו המקורית עדיין מתגורר בקיבוץ‪.‬‬ ‫בשיכבה שלו לא היה מלך הכיתה (עצור ומאופק מדי)‬ ‫אבל נחשב לחכם‪ ,‬תלמיד טוב ופעיל מאוד בתחומים‬ ‫שונים של עשייה‪ .‬למשל‪ ,‬הקים את קן השומר הצעיר‬ ‫באופקים והדריך בני נוער מאופקים במשך זמן מה‪.‬‬ ‫בצבא עשה קורס טיס והתביית על מגמת מסוקי פינוי‬ ‫וחילוץ‪ .‬למה הלכת לקורס טייס? אני שואלת‪ ,‬מנסה‬ ‫לדלות איזה משאת נפש‪ ,‬איזה חלום‪...‬איפה! קיבלתי‬ ‫זימון לקורס‪ ,‬אז הלכתי ועשיתי את הקורס‪ .‬כך עמיר‪,‬‬ ‫מסכם ביובשנות צנועה את המצב‪.‬‬ ‫כצפוי גם בשטח הרומנטי לא היו דרמות גדולות‪.‬‬ ‫את אשתו הכיר בגיל ‪ 17‬במה שנקרא אז "כייפת קיץ"‬ ‫וכעבור ‪ 6‬שנים נישאו‪ .‬תלמה‪ ,‬אשתו‪ ,‬עוסקת בחינוך‬ ‫מיוחד וכיום בהוראת מבוגרים‪ .‬לשניים שלושה ילדים‪,‬‬ ‫הגדול ‪ -‬קופי של האמא ‪ -‬בן ‪ 28‬ולומד קולנוע אצל‬ ‫סם שפיגל‪ .‬הבת הגדולה למדת פיזיותרפיה ("שיהיה‬ ‫מי שיטפל בי" אומר עמיר ספק בצחוק ספק ברצינות)‬ ‫והקטנה ‪ -‬עוד קופי של האמא ‪ -‬מסיימת י"ב‪.‬‬ ‫אני שואלת את עמיר לגבי חילוצים שביצע כטייס‪,‬‬ ‫שנחרטו אצלו במיוחד‪ .‬הוא מציין שניים ‪ ,‬שהוא קורא‬ ‫להם "הקשה" וה"מרגש"‪:‬‬ ‫ה"קשה"‪ ,‬כאשר עוד היה טייס צעיר‪ ,‬התחיל בהזנקה‬ ‫לחלץ פצועה בנחל צאלים במדבר יהודה‪ .‬כדי להגיע‬ ‫לשם טסים בדרך כלל מעל ירושלים אבל בגלל תנאי‬ ‫מזג אויר קשים נאלץ לטוס מדרום לחברון ולעשות‬ ‫מעקף‪ .‬הקושי נמשך כאשר אי אפשר היה להרים את‬ ‫הפצועה ישר‪ ,‬ולכן היה עליו להחזיק את המטוס מרחף‬ ‫באוויר‪ ,‬עם מגלש אחד באוויר והשני נוגע בקרקע‪.‬‬ ‫נחתו על טיפת הדלק האחרונה בב"ש‪.‬‬ ‫המקרה השני‪ ,‬כ‪ 10-‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬כאשר כבר‬ ‫היה טייס ותיק‪ .‬יום שבת‪ ,‬כולם בבסיס ולפתע הזנקה‬ ‫לנחל ואדי קלט‪ .‬נערה אמריקאית מפרויקט "תגלית"‬ ‫(צעירים יהודיים אמריקאים בארץ) הידרדרה במורדות‬ ‫ושברה את הגב‪ .‬החילוץ היה מורכב שכן היה צורך לקבע‬ ‫אותה תחילה לאלונקה ולהפעיל מנוף כדי להעלות‬ ‫אותה למסוק‪ .‬הפינוי היה לירושלים‪ .‬הוא היה מדריך‬ ‫טיסה וביום א' בבוקר נסע לחצרים‪ .‬בבוקר של אותו‬ ‫יום עשה משהו שמעולם לא עשה לפני כן ולעולם לא‬ ‫יעשה שוב ‪ -‬הוא התקשר למיון בהדסה לשאול על‬ ‫הנערה שחילץ‪ .‬למה? כי היא היתה בת ‪ ,16‬כי היה לה‬ ‫שיער שטני‪ ,‬כי ככה‪...‬‬ ‫מביה"ח אמרו לו שהיא נפטרה בשש בוקר‪.‬‬ ‫מאז לא צלצל יותר למיונים בבתי החולים‪ .‬מי שחולץ‬ ‫ונשאר בחיים ‪ -‬מצויין‪ .‬ומי שחולץ ולא נשאר בחיים‬ ‫לא רוצה לדעת על זה‪.‬‬‫אחרי זה פינה וחיץ עוד עשרות רבות של אנשים‪.‬‬ ‫ב‪ 79-‬משתחרר עמיר מהשירות‪ ,‬חוזר לקיבוץ של‬ ‫אשתו ‪ -‬עין שמר ‪ -‬והולך ללמוד קולנוע‪ .‬תמיד אהב‬ ‫סרטים‪ .‬לראות בעיקר‪ .‬באוני' תל אביב הוא מגשים‬ ‫את אהבתו זו במגמת בימוי והפקה‪ .‬כאשר הוא מסיים‬ ‫‪ 9‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫הוא מתחיל לעסוק בחינוך בני נוער שמגיעים לקיבוץ‬ ‫במסגרת פרויקט שיקום‪ ,‬כילדי חוץ‪ .‬במקביל‪ ,‬עושה‬ ‫כתבות למגזין של הקיבוץ המופץ כקלטות‪ .‬אחרי ‪3‬‬ ‫שנים הוא חוזר לצבא בתפקיד של רמ"ד הפקות של‬ ‫סרטי הדרכה‪ .‬למה חזרת לצבא? אני שואלת‪ .‬פשוט‪,‬‬ ‫ראיתי מודעה בעיתון שמחפשים מישהו לתפקיד הזה‪,‬‬ ‫הגשתי מועמדות והתקבלתי‪ .‬פשוט מאוד‪...‬כאשר אתה‬ ‫מוכשר‪ ,‬דייקן ומסור כפי שכבר ציינו‪.‬‬ ‫מן הצבא‪ ,‬בזיגזג תעסוקתי פראי‪ ,‬הוא הולך להיות‬ ‫קב"ט של אל על בקניה‪ .‬במשך שנה מדהימה הוא מתייר‬ ‫את קניה ומתלהב מנופיה הבראשיתיים‪ ,‬מן הסאפרי‬ ‫ומן התרבות‪ .‬השהות בקניה עושה לו משהו וכשהוא‬ ‫חוזר ארצה הוא מחליט את ההחלטה ה"משוגעת ביותר"‬ ‫בחייו‪ :‬לקחת את חסכונות המשפחה ולנסוע לשנתיים‬ ‫לארה"ב ללמוד לתואר שני ניהול ופיתוח הדרכה‪ .‬הצעד‬ ‫האמיץ כלל העברת המשפחה לארה"ב‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫לא עובד בשנה הראשונה‪ .‬החלטה שהסתבר בדיעבד‬ ‫שהיתה נכונה‪ ,‬שכן בזכות הלימודים האלה התקבל לבזק‬ ‫כאשר חזר לארץ למח' הדרכה‪ ,‬עסק בניהול פרויקטים‬ ‫ואח"כ באמדוקס‪ ,‬שם נמצא מזה ‪ 11‬שנה‪.‬‬ ‫לפני ‪ 3‬שנים התחיל להרגיש התכווצויות חזקות‬ ‫ברגל שמאל בזמן ריצה‪ .‬כמי שעוסק בספורט ניווטי‬ ‫הכרוך בריצה למרחקים‪ ,‬ההתכוצויות האלה הפריעו‬ ‫לשטף הריצה‪ .‬הלך לנוירולוגית שלו‪ .‬למה נוירולוגית? כי‬ ‫הוא היה ממילא בטיפול אצלה בגלל מחלה נוירולוגית‬ ‫אחרת הנקראת מיאסטניה גרביס‪ .‬מיאסטניה גראביס‬ ‫(‪ ,)Myasthenia Gravis‬מחלת חולשת שרירים חמורה‪ ,‬שבה‬ ‫תוקפת מערכת החיסון את השרירים וגורמת להחלשתם‪.‬‬ ‫המחלה נכללת בקבוצת המחלות האוטואימוניות‬ ‫(מחלות החיסון העצמי)‪ .‬מיאסטניה‬ ‫אינה גורמת לעיוות שרירים‪ ,‬ואינה‬ ‫גורמת להתנוונות שרירים‪ .‬למחלה אין‬ ‫ריפוי‪ ,‬אך ניתן להקל על התסמינים‬ ‫שלה בעזרת תרופות‪ .‬למזלו המחלה‬ ‫אצלו נמצאת בצורה קלה ונשלטת ע"י תרופות‪ .‬בא‬ ‫לרופאה ואמר לה "מה עם ההתכווצויות ברגל?" אמרה‬ ‫לו‪" ,‬זה לא שייך"‪ .‬כעבור שנה שוב בא אליה והתלונן על‬ ‫היד שאינה מיטלטלת כראוי בזמן ההליכה "גם זה לא‬ ‫שייך" אמרה הנוירולוגית‪ .‬שוב חלפה שנה וכשהופיע‬ ‫רעד שוב הלך אליה והפעם היא אמרה "אהה‪ ,‬יש לך‬ ‫פרקינסון"‪ .‬כדי להיות בטוח נועץ עם שני נוירולוגים‬ ‫נוספים אבל לא חל שינוי באבחנה‪ :‬פרקינסון‪.‬‬ ‫במשך ‪ 3‬שנים התנהל כרגיל‪ .‬יעני‪ ,‬כאילו אין מחלה‪.‬‬ ‫לקח אזילקט ומדד את השפעת התרופות לפי מספר‬ ‫העצירות שנאלץ לעשות במשך הריצה‪ .‬ככל שמספר‬ ‫העצירות למנוחה של השריר פחת ‪ -‬כן היתה השפעת‬ ‫התרופה יעילה‪.‬‬ ‫לפני כחצי שנה חל המפנה בגישתו‪ ,‬לאחר פגישה‬ ‫עם פרופ' גלעדי בת"א‪ .‬החליט לרדת ל‪ 80%-‬משרה‪,‬‬ ‫לפרוש מתפקיד ניהולי ‪ ,‬להקים חברה ליעוץ הדרכה‬ ‫עצמאי ו‪ ...‬להתנדב לעמותה‪.‬‬ ‫רציונלי ומפוכח כדרכו סיכם עמיר לעצמו את‬ ‫המצב‪:‬‬ ‫"הפרקינסון הוא נתון קיים‪ .‬עכשיו בוא ותראה מה‬ ‫אתה יכול לעשות איתו‪ ".‬כלומר ‪ -‬לראות את הפרקינסון‬ ‫כהזדמנות‪ .‬ההזדמנות של עמיר היתה אותו שינוי שבצע‬ ‫בחייו‪ ,‬שינוי שמביא לו היום הרבה סיפוק ושאילולא‬ ‫הפרקינסון בודאי לא היה עושה אותו‪ .‬התנדבותו‬ ‫לעמותה באה בזמן קריטי ‪ -‬כאשר העמותה משוועת‬ ‫לאדם מתאים שיוכל לקחת לידיו את הניהול היום‬ ‫יומי ויוריד קצת מן הנטל המונח על כתפיו של היו"ר‪.‬‬ ‫עמיר נראה כמתאים בדיוק למשבצת הזו‪ .‬בימים אלה‬ ‫הוא נכנס לתפקיד‪ .‬ביצועיסט ‪ ,‬אמרנו? ‪‬‬ ‫במשך ‪ 3‬שנים‬ ‫התנהל כרגיל‪.‬‬ ‫יעני‪ ,‬כאילו אין‬ ‫מחלה‪ .‬לקח‬ ‫אזילקט ומדד‬ ‫את השפעת‬ ‫התרופות לפי‬ ‫מספר העצירות‬ ‫שנאלץ לעשות‬ ‫במשך הריצה‪.‬‬ ‫ככל שמספר‬ ‫העצירות למנוחה‬ ‫של השריר פחת ‪-‬‬ ‫כן היתה השפעת‬ ‫התרופה יעילה‬ ‫לפני כחצי שנה‬ ‫חל המפנה‬ ‫בגישתו‪ ,‬לאחר‬ ‫פגישה עם פרופ'‬ ‫גלעדי בת"א‪.‬‬ ‫החליט לרדת‬ ‫ל‪ 80%‬משרה‪,‬‬ ‫לפרוש מתפקיד‬ ‫ניהולי ‪ ,‬להקים‬ ‫חברה ליעוץ‬ ‫הדרכה עצמאי‬ ‫ו‪..‬להתנדב‬ ‫לעמותה‬ ‫מחלת פרקינסון‬ ‫לפי ההבנות של‬ ‫הרפואה החדשה‬ ‫‪ //‬עידן סער‬ ‫מטרתו של‬ ‫המאמר היא‬ ‫להביא מידע‬ ‫חדש ומבט‬ ‫חדש על מחלה‬ ‫זו הנחשבת‬ ‫לחשוכת מרפא‪,‬‬ ‫ולהראות‬ ‫שקיימת אפשרות‬ ‫להבריא גם‬ ‫ממחלה זו‬ ‫עידן סער‬ ‫מאמר זה מבוסס בעיקר‬ ‫על הממצאים המפתיעים‬ ‫של ד"ר האמר‪ ,‬אשר גילה ופיתח‬ ‫את "הרפואה החדשה"‪.‬‬ ‫מידע רב נוסף על הרפואה החדשה‬ ‫ניתן למצוא במאמרים אחרים של‬ ‫המחבר באתר‪.‬‬ ‫במאמר זה משולבים ידע והבנות‬ ‫גם ממקורות אחרים והוא מפרט‬ ‫את הגורמים להתפתחות מחלת‬ ‫פרקינסון וכן המלצות לדרכי ריפוי‬ ‫טבעיות‪.‬‬ ‫מטרתו של המאמר היא להביא‬ ‫מידע חדש ומבט חדש על מחלה זו‬ ‫הנחשבת לחשוכת מרפא‪ ,‬ולהראות‬ ‫שקיימת אפשרות להבריא גם‬ ‫ממחלה זו‪.‬‬ ‫מהי הרפואה החדשה?‬ ‫הרפואה החדשה‪ ,‬או בשמה‬ ‫המלא ‪ -‬הרפואה הגרמנית‬ ‫החדשה (‪German New Medicine‬‬ ‫ובקיצור ‪ )GNM‬היא גישה רפואית‬ ‫הוליסטית המראה בצורה מדעית‬ ‫הניתנת להוכחה את הקשר שבין‬ ‫טראומות או קונפליקטים רגשיים‬ ‫ואחרים לבין התפתחותן של‬ ‫מחלות בגוף‪.‬‬ ‫ה‪ GNM-‬מציגה מודל שמסביר‬ ‫את הגורמים להתפתחותן של‬ ‫מחלות בכלל ומחלות הסרטן‬ ‫בפרט‪ ,‬את הסיבות לתהליכי‬ ‫המחלה‪ ,‬את דרכי הריפוי של‬ ‫הטבע וכן את הידע‪ ,‬ההבנות‬ ‫והאמצעים הדרושים להתערבות‬ ‫בתהליכים הטבעיים כדי למנוע‬ ‫סכנת חיים ולהביא לאחוזי ריפוי‬ ‫מכסימליים‪.‬‬ ‫ה‪ GNM-‬התגלתה ופותחה ע"י‬ ‫ד"ר האמר מגרמניה בעיקר בשנים‬ ‫‪ 1978-81‬לאחר שהתגלה סרטן‬ ‫בגופו של ד"ר האמר עצמו‪ .‬מאז‬ ‫ממשיך ד"ר האמר לחקור ולפתח‬ ‫את הנושא ויש לו כיום תעוד של‬ ‫יותר מ‪ 40,000-‬מקרים טיפוליים‪,‬‬ ‫עם שיעורי הצלחה של ‪92-98%‬‬ ‫בריפוי מחלות סרטן‪ ,‬ללא שימוש‬ ‫בכימותרפיה והקרנות ובד"כ גם‬ ‫ללא שימוש בניתוחים‪.‬‬ ‫ה‪ GNM-‬מבוססת על ‪ 5‬חוקים‬ ‫ביולוגיים טבעיים שהתגלו ע"י‬ ‫ד"ר האמר ונמצא שהם תקפים‬ ‫למעשה לגבי כל המחלות ולא רק‬ ‫לגבי סרטן‪ .‬התגליות של הרפואה‬ ‫החדשה מראות שכל תהליכי‬ ‫המחלה נשלטים ומבוקרים ע"י‬ ‫המוח לפי תוכניות ביולוגיות‬ ‫מוטבעות מראש אשר מופעלות‬ ‫כתוצאה מטראומה‪ ,‬שוק או‬ ‫קונפליקט כלשהו‪.‬‬ ‫הרפואה החדשה יודעת כיום‬ ‫ברמת דיוק גבוהה איזה סוג‬ ‫‪ 11 10‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל דצמבר ‪2009‬‬ ‫טראומה או קונפליקט גורם לכל‬ ‫סוג של מחלה‪ ,‬כולל ההבדלים‬ ‫בהופעת המחלות בין גבר לאישה‪,‬‬ ‫בין ימניים לשמאליים‪ ,‬בין אישה‬ ‫בגיל הפריון לאישה אחרי‬ ‫המנופאוזה ועוד‪.‬‬ ‫מהם הגורמים להתפתחותה של‬ ‫מחלת פרקינסון לפי הרפואה‬ ‫הרגילה?‬ ‫לרפואה הרגילה ישנן השערות‬ ‫ותיאוריות שונות‪ ,‬אך אין עדיין‬ ‫תשובה ברורה לשאלה זו‪.‬‬ ‫ידוע כיום שאצל חולי פרקינסון‬ ‫מהסוג שנקרא מחלת פרקינסון‬ ‫ראשונית‪ ,‬יש מחסור בהפרשת‬ ‫דופאמין במוח‪ .‬המחסור בדופאמין‬ ‫נגרם כתוצאה מתמותת תאים של‬ ‫החומר השחור במוח אשר מייצרים‬ ‫את הדופאמין‪ ,‬אך לא ידוע מה גורם‬ ‫לתמותה של תאים אלה‪.‬‬ ‫התיאוריות השונות כוללות את‬ ‫הגורמים הבאים (אשר אף אחד‬ ‫מהם עדיין לא הוכח בוודאות‬ ‫כגורם למחלה)‪:‬‬ ‫רעלנים עצביים‪ ,‬ובעיקר רדיקלים‬ ‫חופשיים; מתכות כבדות‪ ,‬כגון‬ ‫מנגן‪ ,‬אלומיניום‪ ,‬ברזל; בעיה בכבד‬ ‫הפוגעת בתהליכי הטיהור מרעלים;‬ ‫גנטיקה‪.‬‬ ‫במחלת פרקינסון שניונית‬ ‫רואים הפרעה בפעולת הדופאמין‬ ‫בגנגליון הבסיס‪ .‬הגורם השכיח‬ ‫ביותר להפרעה זו הם סמים‬ ‫אנטי‪-‬פסיכוטיים החוסמים את‬ ‫הקולטנים לדופאמין‪.‬‬ ‫מה גורם להתפתחותה של מחלת‬ ‫פרקינסון לפי הרפואה החדשה?‬ ‫הגורמים למחלת פרקינסון‬ ‫דומים לגורמים למחלות ניוון‬ ‫עצבים אחרות הפוגעות בתפקוד‬ ‫המוטורי כגון טרשת נפוצה‬ ‫ו‪.ALS-‬‬ ‫גורמים אלה הן בד"כ טראומות‬ ‫או קונפליקטים שמתבטאים‬ ‫בתחושות כגון‪:‬‬ ‫"אני תקוע‪ ,‬לא מסוגל לברוח"‬ ‫"אני לא מסוגל לצאת מזה"‬ ‫"אני לא מסוגל להימלט"‬ ‫"אני לא מסוגל להחזיק את זה"‬ ‫"אני לא מסוגל להגן על עצמי"‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫במחלת פרקינסון הטראומה או‬ ‫הקונפליקט שגרם לבעיה הם בד"כ‬ ‫פחות עוצמתיים מאלה הגורמים‬ ‫לטרשת נפוצה או ‪.ALS‬‬ ‫הרפואה החדשה מראה שאופיו‬ ‫של הקונפליקט‪/‬טראומה מכתיב‬ ‫איזה שרירים ייפגעו‪ .‬הסימפטום‬ ‫הבולט ביותר במחלת פרקינסון‬ ‫הן הרעידות בידיים‪ ,‬ולפי הרפואה‬ ‫החדשה שרירי הידיים או הזרועות‬ ‫נפגעים כאשר אנחנו חווים מצב‬ ‫שמתפרש אצלנו במודע או שלא‬ ‫במודע כמצב טראומטי או בעייתי‬ ‫מאד בו אנחנו לא מסוגלים להחזיק‬ ‫במשהו (פיזית או פיגורטיבית)‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫"לא הצלחתי לשמור על הכסף‬ ‫שסוף סוף היה לי"‪.‬‬ ‫"לא הצלחתי להחזיק את חברתי‬ ‫האהובה שתישאר אתי"‬ ‫"לא הצלחתי להחזיק את‬ ‫העסק"‬ ‫"לא הצלחתי להחזיק את הבן‬ ‫שישאר בבית"‬ ‫"לא הצלחתי למנוע ממנו לעשות‬ ‫זאת"‬ ‫"לא הייתי מסוגל להגן על עצמי"‬ ‫שרירי הרגליים נפגעים כאשר‬ ‫הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫"מרגיש לכוד" (דימוי של כסא‬ ‫גלגלים)‪,‬‬ ‫"מרגיש כלוא"‪,‬‬ ‫"מרגיש כבול"‪,‬‬ ‫"מרגיש תקוע"‪,‬‬ ‫"לא מסוגל לעמוד בקצב"‪,‬‬ ‫"לא מסוגל לעקוב אחרי הדברים"‬ ‫(או אחרי המדריך)‪,‬‬ ‫"לא מסוגל לטפס" (לדוגמא‪ :‬לא‬ ‫קידמו אותי בתפקיד)‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫אחת הטראומות הנפוצות היא‬ ‫הטראומה של האבחון‪ ,‬כאשר‬ ‫הרופא אומר לנבדק‪" :‬יש לך‬ ‫פרקינסון והסימפטומים עלולים‬ ‫להתפשט גם לאיברים נוספים"‪.‬‬ ‫אם הנבדק מאמין לרופא‪ ,‬או אם‬ ‫הוא מכיר מישהו החולה במחלה‬ ‫זו‪ ,‬או שמע על כך בעבר‪ ,‬מודפס‬ ‫באותו רגע במוחו (גם בתת‪-‬מודע)‬ ‫מעין תכנות האומר לאותו אדם‬ ‫שהוא הולך להיות מוגבל עם ידיים‬ ‫רועדות (או להיות נכה‪ ,‬לא עצמאי‬ ‫וכו')‪ .‬אבחון כזה עלול להתקבל‬ ‫כטראומה נוספת המחריפה את‬ ‫המחלה ועושה את תהליך הריפוי‬ ‫לקשה יותר (גם אם האבחון היה‬ ‫שגוי)‪ .‬הטראומה של האבחון‬ ‫מהווה כנראה גורם משמעותי‬ ‫במצבם של אחוז ניכר מהחולים‪.‬‬ ‫טראומה נוספת עלולה לקרות‬ ‫כאשר הסימפטומים של המחלה‬ ‫נמשכים זמן רב והחולה נכנס‬ ‫לחרדה מעצם המחשבה שהוא לא‬ ‫יוכל לתפקד בעתיד‪ ,‬או שמצפה‬ ‫לו סבל ממושך‪ ,‬או שמותו קרוב‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫יתכנו מצבים בהם מצטרף גם‬ ‫קונפליקט‪/‬טראומה של ירידת‬ ‫ערך עצמי בקשר לתנועתיות‬ ‫(כגון‪" :‬לא הצלחתי לברוח"‪" ,‬לא‬ ‫מסוגל להגן על עצמי")‪ ,‬ובמקרים‬ ‫רבים מתפתח קונפליקט של ירידת‬ ‫ערך עצמי כתוצאה מהסימפטומים‬ ‫של מחלת פרקינסון והמוגבלויות‬ ‫המתלוות אליהם לעתים‪.‬‬ ‫תהליכים פיזיולוגיים‪:‬‬ ‫הטראומה‪/‬קונפליקט גורמים‬ ‫לשיתוק זמני של השרירים‬ ‫הרלוונטיים‪.‬‬ ‫באותו זמן נפגע גם אזור מסויים‬ ‫במוח‪ ,‬בהתאם לסוג הקונפליקט‬ ‫(ניתן לראות זאת בצילום ‪CT‬‬ ‫של המוח)‪ .‬האזור שנפגע במוח‬ ‫הוא בד"כ בחלק הקדמי של‬ ‫המשך בעמוד ‪‬‬ ‫יתכנו מצבים‬ ‫בהם מצטרף‬ ‫גם קונפליקט‪/‬‬ ‫טראומה של‬ ‫ירידת ערך‬ ‫עצמי בקשר‬ ‫לתנועתיות (כגון‪:‬‬ ‫"לא הצלחתי‬ ‫לברוח"‪" ,‬לא‬ ‫מסוגל להגן על‬ ‫עצמי")‪ ,‬ובמקרים‬ ‫רבים מתפתח‬ ‫קונפליקט של‬ ‫ירידת ערך‬ ‫עצמי כתוצאה‬ ‫מהסימפטומים‬ ‫של מחלת‬ ‫פרקינסון‬ ‫והמוגבלויות‬ ‫המתלוות אליהם‬ ‫לעתים‬ ‫‪ ‬המשך מעמוד‬ ‫המרכז המוטורי (שנמצא בקליפת המוח)‬ ‫ב‪( paracentral gyrus-‬שמאל או ימין)‪.‬‬ ‫במקביל תהיה במקרים רבים פגיעה גם‬ ‫באזור מסויים בתוך החלק במוח שנקרא‬ ‫"המדולה של הקורטקס"‪ ,‬השולט על תהליך‬ ‫שיקום השרירים‪.‬‬ ‫כאשר נעלמת הטראומה או נפתר‬ ‫הקונפליקט מתחיל תהליך הריפוי‪.‬‬ ‫כפי שהפגיעה המקורית הופיעה בו‪-‬זמנית‬ ‫במוח ובעצבים (ולפעמים גם בשרירים)‪ ,‬כך‬ ‫גם תהליך הריפוי נעשה במקביל‪.‬‬ ‫במוח עצמו נוצרת בשלב הראשון של‬ ‫הריפוי בצקת באותו אזור שנפגע‪ .‬בצקת זו‬ ‫חיונית לריפוי האזור הפגוע במוח‪ ,‬אך בשלב‬ ‫הראשון היא עלולה להחריף באופן זמני את‬ ‫שיתוק השרירים‪.‬‬ ‫במקביל מתחיל תהליך שיקום של העצבים‬ ‫שנפגעו‪.‬‬ ‫תהליכי הריפוי ממשיכים כל עוד לא‬ ‫מופיעה השפעה של משהו המהווה טריגר‬ ‫שמפעיל מחדש את מעגל המחלה וגורם‬ ‫לעצירה של תהליכי הריפוי‪ ,‬או אפילו‬ ‫להחמרה במצב‪.‬‬ ‫כאשר תהליכי הריפוי מתקדמים ללא‬ ‫הפרעה‪ ,‬קורית בשיא שלב הריפוי תופעה‬ ‫המוכרת ברפואה במחלות שונות בשם‬ ‫"משבר הריפוי"‪ :‬המוח מייצר סיגנל חזק‬ ‫וקצר של מערכת העצבים הסימפתטית‪,‬‬ ‫אשר מטרתו היא לסלק את הבצקת החוצה‬ ‫מהמוח ע"י כיווץ כלי הדם‪ .‬משבר הריפוי‬ ‫מתבטא בד"כ בהחרפה רבה ומרוכזת לזמן‬ ‫קצר של כל תסמיני המחלה‪ ,‬כולל אפשרות‬ ‫להתקף אפילפטי‪.‬‬ ‫ההתקף מתבטא בד"כ בעיקר באותם‬ ‫שרירים שנפגעו מהטראומה‪ ,‬ותפקידו‬ ‫הוא לסתור את השיתוק ע"י תנועתיות‬ ‫מכסימלית‪ .‬רעידות ידיים חזקות אצל חולה‬ ‫פרקינסון הן סימן בולט לכך שהגוף שואף‬ ‫ומנסה לחזור למצב נורמלי‪.‬‬ ‫אם תוך כדי תהליך הריפוי לא תהיה‬ ‫הישנות של השפעת הטראומה‪/‬קונפליקט‬ ‫‪ -‬יחזרו השרירים בהדרגה לתפקוד תקין‪.‬‬ ‫אדם שלא מבין את התהליך עלול‬ ‫להיבהל ולהירתע מהעוויתות‪ ,‬הרעידות או‬ ‫חולשת השרירים‪ .‬זה מרפה את ידיו (פיזית‬ ‫ופיגורטיבית) וגורם להשפעת הקונפליקט‬ ‫לחזור‪ .‬כך נוצר מעגל קסמים של ניסיון ריפוי‬ ‫והישנות השפעת הטראומה‪.‬‬ ‫תהליך חוזר ונשנה זה יוצר פגיעה מצטברת‬ ‫ברקמת השריר ובתאי המוח‪ ,‬מה שגורם‬ ‫להחרפה הדרגתית בסימפטומים‪.‬‬ ‫קצב התפתחות המחלה תלוי בכמות‬ ‫ועוצמת המצבים המהווים טריגרים להפעלת‬ ‫השפעת הקונפליקט‪/‬טראומה המקוריים‪.‬‬ ‫ככל שהחולה מוצא עצמו יותר במצבים כאלה‬ ‫וככל שהם עוצמתיים יותר ‪ -‬תתפתח המחלה‬ ‫מהר יותר ובצורה חריפה יותר‪ .‬הימנעות‬ ‫ממצבים אלה עשויה להביא לעצירת המחלה‬ ‫ולהטבה ניכרת במצבו של החולה‪.‬‬ ‫כאשר הטראומה קשורה גם לירידת ערך‬ ‫עצמי יש בהתחלה אובדן של תאים בשרירים‬ ‫המשורטטים (סוג הטראומה יכתיב איזה‬ ‫שרירים ייפגעו)‪ .‬בשלב הריפוי מתחיל שיקום‬ ‫השרירים‪ ,‬שכולל גדילת יתר של תאי שריר‬ ‫אשר מטרתה לעשות את השרירים חזקים‬ ‫יותר ממה שהיו לפני הטראומה‪.‬‬ ‫מחלת פרקינסון היא למעשה ביטוי למצב‬ ‫המכונה "ריפוי תלוי" או "קונפליקט תלוי"‪.‬‬ ‫זהו מצב בו מתחיל תהליך ריפוי המגיע לשלב‬ ‫מתקדם בו מופיעות רעידות השרירים‪ ,‬ואז יש‬ ‫נסיגה בגלל השפעה מחודשת של הקונפליקט‬ ‫או השפעתם של טריגרים המפעילים את‬ ‫אותו דפוס שיצר הקונפליקט המקורי‪ .‬לאחר‬ ‫מכן מתחדש שוב תהליך הריפוי ושוב יש‬ ‫נסיגה וחו"ח‪.‬‬ ‫סימפטומים‪:‬‬ ‫הרפואה החדשה עושה הבדלה ברורה בין‬ ‫הסימפטומים הקשורים לשלב בו החולה‬ ‫נמצא תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט‬ ‫לבין אלה המופיעים בשלב הריפוי‪ .‬במחלות‬ ‫ניוון שרירים לא תמיד קל לעשות הבדלה‬ ‫זו‪ ,‬מאחר שחולשת השרירים עלולה להחריף‬ ‫לפעמים גם בתחילתו של שלב הריפוי‪ .‬לכן‬ ‫חשוב להעזר בסימנים נוספים‪:‬‬ ‫כאשר חולה נמצא תחת השפעה אקטיבית‬ ‫של הקונפליקט‪/‬טראומה‪ ,‬ישנה באותו זמן‬ ‫השפעה דומיננטית של מערכת העצבים‬ ‫הסימפתטית‪ .‬זה עשוי להתבטא בחוסר‬ ‫שקט פנימי‪ ,‬חרדות‪ ,‬תחושה של סטרס‪,‬‬ ‫חוסר תיאבון‪ ,‬קשיי הירדמות או שינה לא‬ ‫טובה וכן קור יותר מהרגיל בכפות הידיים‬ ‫ו‪/‬או הרגליים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬ההשפעה האקטיבית של הקונפליקט‬ ‫עלולה להתעורר מחדש בכל מצב המאפשר‬ ‫לטריגרים שונים להפעיל מחדש את מעגל‬ ‫המחלה‪.‬‬ ‫בשלב הריפוי יש השפעה דומיננטית של‬ ‫מערכת העצבים הפאראסימפתטית‪ .‬זה‬ ‫מתבטא בצורות שונות כמו תחושה של‬ ‫הקלה‪ ,‬תיאבון טוב‪ ,‬שינה טובה‪ ,‬עייפות‬ ‫רבה‪ ,‬אין קור יותר מהרגיל בכפות הידיים‬ ‫או הרגליים‪.‬‬ ‫סימפטומים התחלתיים‪ :‬רעד קל או‬ ‫טלטול של יד אחת גם במצב מנוחה‪ ,‬רטט‬ ‫קל באצבעות של יד אחת‪ ,‬חוסר תנועה ביד‬ ‫בזמן הליכה‪,‬דיבור מגומגם‪ ,‬חלוש ולא ברור‪.‬‬ ‫פעולות רגילות כמו‪ :‬רחצה‪ ,‬גילוח‪ ,‬אכילה‪,‬‬ ‫עלולות להתארך יותר מהרגיל‪.‬‬ ‫סימפטומים אפשריים נוספים בהמשך‬ ‫התפתחות המחלה‪:‬‬ ‫‪ ‬הרעידות יכולות להתפשט לכל היד‪ ,‬ראש‪,‬‬ ‫שפתיים ורגל ויכולות להופיע גם בצידו השני‬ ‫של הגוף‬ ‫‪ ‬חלק מהתנועות נעשות איטיות יותר‪ .‬עלול‬ ‫להתפתח קושי לבצע פעולות רגילות‬ ‫‪ ‬קשיים בבליעה ובעיכול‪ .‬עצירות‬ ‫‪ ‬השרירים נעשים נוקשים‪ ,‬בעיקר בגפיים‬ ‫ובצוואר‪ .‬לפעמים זה עלול להגביל את טווחי‬ ‫התנועה‬ ‫‪ ‬נפסקות תנועות אוטומטיות שונות כמו‬ ‫מצמוץ‪ ,‬חיוך‪ ,‬תנועות ידיים בזמן הליכה‪.‬‬ ‫בשיחה עם חולה פרקינסון ניתן להבחין‬ ‫במקרים רבים שהוא נועץ עיניים ללא מצמוץ‬ ‫או שפניו חסרי הבעה‬ ‫‪ 13 12‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫‪ ‬קשיי דיבור‪ ,‬דיבור לא ברור‪ ,‬הקול הופך‬ ‫להיות מונוטוני וחלש‬ ‫כפי שהוסבר למעלה‪ ,‬מחלת פרקינסון היא‬ ‫ביטוי למצב של "ריפוי תלוי" או "קונפליקט‬ ‫תלוי"‪ ,‬ולכן קשה במקרים רבים להפריד בין‬ ‫הסימפטומים של שלבי המחלה השונים‪ ,‬כי‬ ‫ישנן כל הזמן התנדנדויות בין ריפוי לנסיגה‬ ‫וחו"ח‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬במחלת פרקינסון הרעד בידיים‬ ‫מופיע בעיקר במצב מנוחה‪ ,‬אך לא בשינה‪.‬‬ ‫אדם שידיו רועדות במצבי פעולה שונים‬ ‫ואינן רועדות בזמן מנוחה‪ ,‬סביר להניח‬ ‫שאינו חולה במחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫המלצות טיפוליות‪:‬‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫‪ ‬הבנת המחלה חיונית כאן לתהליך‬ ‫הריפוי‪ .‬כאשר החולה יודע שהרעידות‬ ‫והעוויתות הן למעשה סימנים לניסיונות‬ ‫הגוף לחזור לתפקוד רגיל‪ ,‬הוא לא נבהל‬ ‫מהן ואף יכול לעזור לגוף בצורה מודעת‬ ‫להשתחרר מהטראומה‪ .‬הסימפטומים של‬ ‫רעידות או עוויתות עלולים להוות טריגר‬ ‫להפעלת המחלה כל פעם מחדש‪ ,‬ולכן ההבנה‬ ‫וההכרה של תהליך המחלה עוזרות לנטרל‬ ‫את האפשרות שהסימפטומים עצמם יהפכו‬ ‫להיות טריגר כזה‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב לגלות מה היה הקונפליקט‪/‬טראומה‬ ‫המקורי וחיוני לגלות מהם הטריגרים‬ ‫הגורמים לכך שמעגל המחלה מופעל כל‬ ‫פעם מחדש‪ .‬כל עוד החולה אינו יודע מהו‬ ‫הגורם המקורי ומהם הטריגרים‪ ,‬הוא למעשה‬ ‫לא יודע מי האויב שלו וכנגד מה הוא צריך‬ ‫להלחם‪.‬‬ ‫‪ ‬כדי להשתחרר מהשפעות הטראומה‪/‬‬ ‫קונפליקט וללמוד כיצד לא לאפשר‬ ‫לטריגרים השונים להשפיע‪ ,‬מומלץ לחולה‬ ‫להיעזר במטפל אשר יכול להמליץ לו מהי‬ ‫שיטת הטיפול העשויה להתאים לו ביותר‪.‬‬ ‫ישנן שיטות וטכניקות שונות לטיפולים‬ ‫בטראומות או קונפליקטים רגשיים ולא‬ ‫לכולם מתאימות אותן שיטות או אותן גישות‪.‬‬ ‫בין שיטות הטיפול שעשויות לעזור אפשר‬ ‫למנות שיטות כמו ‪,EFT, EMDR, NLP, TAT‬‬ ‫הילינג‪ ,‬תטה הילינג‪ ,‬ייעוץ פסיכולוגי‪,‬‬ ‫דמיון מודרך‪ ,‬שיטת "המסע"‪" .‬ההתחברות‬ ‫מחדש"‪ ,‬פרחי באך‪" ,‬העבודה" של קייטי‬ ‫ביירון ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬כמו בכל מצב של מחלה‪ ,‬כדי לאפשר‬ ‫תהליכי ריפוי מיטביים חשוב מצד אחד‬ ‫להפחית ככל האפשר את גורמי הסטרס‬ ‫(פיזיים ורגשיים) ומצד שני לחזק בכל דרך‬ ‫אפשרית את הגוף והנפש‪ .‬זה כולל תזונה‪,‬‬ ‫תוספי תזונה‪ ,‬תהליכי טיהור של הגוף‪,‬‬ ‫טיפול בעזרת ביו‪-‬מגנטים‪ ,‬הילינג‪ ,‬תמיכה‬ ‫מירבית מצד האנשים הקרובים לחולה וכל‬ ‫שיטת טיפול אחרת שעשויה להתאים לאותו‬ ‫חולה‪.‬‬ ‫תזונה‪:‬‬ ‫ההמלצות כאן הן כלליות בלבד והן לא‬ ‫בהכרח מתאימות לכל החולים‪ .‬חשוב‬ ‫להתאים את התזונה באופן אישי לכל‬ ‫חולה‪:‬‬ ‫‪ ‬להקטין צריכת חלבונים (לא יותר מ‪0.8-‬‬ ‫גרם ליום לכל ק"ג משקל גוף) כדי למנוע‬ ‫עודף חומציות‪.‬‬ ‫‪ ‬להשתמש רק בשומנים שלא נוטים‬ ‫להתחמצן כגון שמן זית‪ ,‬שמן קוקוס‪ ,‬שמן‬ ‫אבוקדו‪ .‬אפשר להשתמש גם בחמאה מחלב‬ ‫אורגני‪.‬‬ ‫‪ ‬להימנע מהשמנים הצמחיים הזולים‬ ‫הנפוצים בשוק כמו שמן תירס‪ ,‬שמן סויה‬ ‫וכו'‪ .‬להימנע גם משמן קנולה‪.‬‬ ‫‪ ‬להימנע לחלוטין משמנים מוקשים‬ ‫ומחומצות טראנס‪.‬‬ ‫‪ ‬להימנע ממאכלים המכילים קמח לבן ו‪/‬או‬ ‫סוכר לבן ו‪/‬או ממתיקים מלאכותיים‪.‬‬ ‫‪ ‬להימנע מכל המשקאות המוגזים כולל‬ ‫משקאות הדיאט למיניהם ובמיוחד משקאות‬ ‫עם הממתיק המלאכותי אספרטם‪.‬‬ ‫‪ ‬להימנע מקפאין וממאכלים או משקאות‬ ‫אחרים המעוררים את מערכת העצבים‬ ‫הסימפתטית‪.‬‬ ‫‪ ‬לעשות בדיקת רגישות למזונות ולהימנע‬ ‫(לפחות זמנית) מכל אותם מזונות שהמטופל‬ ‫נמצא רגיש אליהם‪.‬‬ ‫‪ ‬תזונה עשירה בסיבים‪ ,‬למניעת עצירות‪.‬‬ ‫‪ ‬פירות וירקות צריכים להוות יותר מ‪50%-‬‬ ‫מסה"כ המאכלים שהחולה נוהג לאכול‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ לשתות הרבה תה ירוק (כ‪ 6-‬כוסות‬ ‫ביום)‪ .‬נוגדי החימצון שיש בתה הירוק נמצאו‬ ‫כעוזרים לעיכוב התפתחותה של המחלה‪.‬‬ ‫תוספי תזונה‪:‬‬ ‫בכל מקרה חשובה התאמה אישית לצרכים‬ ‫הספציפיים של כל חולה‪.‬‬ ‫מומלץ לעשות בדיקה לגלות אם יש‬ ‫חוסרים בויטמינים ומינרלים שונים בגופו‬ ‫של החולה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪‬‬ ‫‪ ‬המשך מעמוד‬ ‫במקרים רבים יש צורך באחד או יותר‬ ‫מהתוספים שלהלן‪:‬‬ ‫‪ ‬חומצות שומן חיוניות ‪EPA-DHA, -‬‬ ‫‪GLA‬‬ ‫‪ ‬אנטיאוקסידנטים שונים‬ ‫‪CoQ10 ‬‬ ‫‪ ‬מלטונין‬ ‫‪-B ‬קומפלקס כולל ויטמין ‪B12‬‬ ‫‪ ‬סידן‬ ‫‪ ‬מגנזיום‬ ‫‪ ‬אבץ‬ ‫‪ ‬סלניום‬ ‫‪ ‬גלותטיון‬ ‫‪ ‬ביטא‪-‬קרוטן‬ ‫‪ ‬ויטמין ‪D3‬‬ ‫‪ ‬אנזימי עיכול‬ ‫‪ ‬תוספים המבוססים על תה ירוק‬ ‫בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם מטפל‬ ‫מנוסה‪.‬‬ ‫טיפול בעזרת ביו‪-‬מגנטים‪:‬‬ ‫כאשר משתמשים במגנטים בצורה נכונה‬ ‫הם משפרים את תהליכי חילוף החומרים‬ ‫בגוף‪ ,‬מאיצים הוצאת רעלים מהתאים‪,‬‬ ‫מעלים את לחץ החמצן בתאים‪ ,‬מפחיתים‬ ‫את רמת החומציות בגוף‪ ,‬מפחיתים מצבי‬ ‫דלקת ומשככים כאבים‪ .‬לפעמים מורגש‬ ‫שיפור אפילו תוך מספר ימים‪ .‬מחקרים‬ ‫הראו שביו‪-‬מגנטים גם עוזרים לחדש ולשקם‬ ‫עצבים פגועים‪ .‬לטיפול נכון חשוב להשתמש‬ ‫בביו‪-‬מגנטים טיפוליים‪" ,‬חד‪-‬קוטביים"‪,‬‬ ‫בעלי עוצמה חזקה‪ .‬שימוש במגנטים "רב‪-‬‬ ‫קוטביים" עלול לגרום לנזק‪ .‬לטיפול במחלת‬ ‫פרקינסון מומלץ להשתמש בערכת מטפלים‬ ‫שלמה הנקראת ‪.Wellness Kit‬‬ ‫המלצות נוספות‪:‬‬ ‫‪ ‬פעילות גופנית‪ :‬להתאימה למצב החולה‬ ‫ויכולותיו‬ ‫‪ ‬פעילות המשלבת מוזיקה‪ ,‬קצב ותנועה‬ ‫נמצאה כמועילה מאד במקרים רבים‬ ‫‪ ‬הידרותרפיה ‪ -‬מומלץ לנסות טיפולים‬ ‫שונים‪ ,‬כולל ווטסו‬ ‫‪ ‬חשוב לחשוף את העור לקרינת שמש‬ ‫ישירה במשך לפחות ‪ 20‬דקות ביום (למעט‬ ‫לאנשים שיש להם רגישויות ספציפיות‬ ‫לקרינת השמש)‪ .‬זוהי הדרך הטובה ביותר‬ ‫להשיג ויטמין ‪ D‬ולשמור על תפקוד תקין‬ ‫של השעונים הביולוגיים בגוף‪ .‬הראש צריך‬ ‫להיות מוגן ע"י כובע‪.‬‬ ‫‪ ‬אמבט עם תימין (קורנית) כל יום‪:‬‬ ‫‪ 200‬גרם קורנית בסיר מים ‪ -‬מביאים‬ ‫לרתיחה ומבשלים ‪ 15-20‬דקות‪ .‬מסננים‬ ‫ושופכים לאמבט‪ .‬באמבט צריך שיהיו‬ ‫מספיק מים לכסות את כל הגב והעורף‪.‬‬ ‫לשכב באמבט ‪ 20-30‬דקות‪.‬‬ ‫‪ ‬קומפרס מתמצית אכילאה ‪ -‬מורחים על‬ ‫עמוד השדרה‪ .‬זה עוזר לעורר תהליכי ניקוי‬ ‫בעצב המרכזי‪.‬‬ ‫להימנע מ‪....‬‬ ‫‪ ‬קרינות של טלפונים סלולריים וטלפונים‬ ‫אלחוטיים‪.‬‬ ‫‪ ‬לא להחזיק רדיו‪-‬שעון או מנורה עם שנאי‬ ‫במרחק של פחות מ‪ 1-‬מטר מהמיטה בה‬ ‫נוהגים לישון‪.‬‬ ‫‪ ‬לוודא שמקום המגורים ומקום העבודה‬ ‫לא נמצאים בסביבה עם קרינות יתר‪.‬‬ ‫‪ ‬שתיית מים עם כלור‬ ‫‪ ‬מים‪ ,‬משחת שיניים ומי פה שיש בהם‬ ‫פלואור‬ ‫‪ ‬שימוש בתרסיסים של קוטלי חרקים‬ ‫וקוטלי עשבים‬ ‫‪ ‬שימוש בחומרי צבע רעילים ובממיסים‬ ‫ומדללים שונים‬ ‫‪ ‬סמים אנטי‪-‬פסיכוטיים החוסמים את‬ ‫הקולטנים לדופאמין‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫המפתח להטבת מצב המחלה נמצא‬ ‫בניטרול ההשפעה של הטראומה או‬ ‫הקונפליקט שגרמו למחלה מלכתחילה ו‪/‬‬ ‫או ניטרול השפעותיהם של אותם דברים‬ ‫המהווים טריגרים שמפעילים מחדש את‬ ‫מעגל המחלה והופכים אותה למחלה‬ ‫כרונית‪ .‬לשם כך יש הכרח לגלות מה היה‬ ‫הקונפליקט המקורי או לפחות מהם אותם‬ ‫טריגרים שמעוררים את מעגל המחלה כל‬ ‫פעם מחדש‪.‬‬ ‫היחידי שיכול באמת להביא להטבה‬ ‫במצבו של החולה ‪ -‬הוא החולה עצמו‪ ,‬וזאת‬ ‫ע"י אמונה‪ ,‬כוח רצון‪ ,‬נחישות‪ ,‬לימוד והבנת‬ ‫המחלה‪ ,‬נכונות להתמודד עם הגורמים‬ ‫הרגשיים‪ ,‬קבלה עצמית‪ ,‬נכונות לקבל‬ ‫עזרה מאחרים ועוד‪ .‬תפקידו של המטפל‬ ‫הוא להעביר ידע‪ ,‬לכוון‪ ,‬לייעץ‪ ,‬לתמוך ולתת‬ ‫למטופל את מירב הכלים הדרושים לו‪ .‬‬ ‫‪briut1@gmail.com‬‬ ‫מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות‬ ‫שבו אינן מהוות התוויות רפואיות‪ .‬בכל‬ ‫מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך‪.‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫מאמר זה מביא הבנות חדשות ושונות‬ ‫מהמקובל לגבי מחלת פרקינסון ומפרט‬ ‫אפשרויות לטפל במחלה זו בדרכים טבעיות‬ ‫‪ 15 14‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫טיפול באמצעות ויברציה‬ ‫לכל הגוף ‪ -‬טכניקה מהפכנית‬ ‫לטיפול יעיל בפרקינסון‬ ‫‪ //‬נילי רעם‬ ‫טיפול גופני חדיש מוצע כעת‬ ‫לחולים במחלת פרקינסון מתקדמת‬ ‫או לחולים שאינם מגיבים היטב‬ ‫לטיפול תרופתי‪ .‬מדענים ממרכז לחקר‬ ‫הפרעות תנועה באונטריו‪ ,‬קנדה‪ ,‬מצאו‬ ‫כי טיפול קצר מועד באמצעות וויברציה‬ ‫בכל הגוף משפרת באופן משמעותי את מצב‬ ‫הסימפטומים של חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫במחקר קליני זה‪ ,‬אוכלוסיית מדגם של‬ ‫‪ 40‬חולי פרקינסון עברו למשך כמה שבועות‬ ‫טיפול אינטנסיבי בעזרת כסא פיזיואקוסטי‪,‬‬ ‫מכשיר רפואי מתוחכם‪ ,‬שממוקמים בתוכו‬ ‫רמקולים המכוונים להעביר צלילים בתדר‬ ‫נמוך במיקומים שונים לאורך גופו של‬ ‫החולה‪.‬‬ ‫המחקר יוצא דופן בכך שלטיפול בויברציות‬ ‫אקוסטיות היתה השפעה משמעותית על‬ ‫הרווחה כמו גם איכות החיים של החולים‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬לפי סולם הדירוג המקובל למחלת‬ ‫פרקינסון (‪ )UPDRS‬הערכת צורת ההליכה‬ ‫ושליטה על הגפיים העליונים הראתה שיפור‬ ‫משמעותי ביציבות בזמן ההליכה‪ ,‬צעידה‬ ‫מהירה יותר ומהירות גבוהה יותר במבחן‬ ‫המוטורי‪ ,‬וכן שיפור במצב הרעד והנוקשות‬ ‫בקרב חולים שקיבלו את הטיפול החדשני‪,‬‬ ‫בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ ,‬שלא קיבלה‬ ‫טיפול‪.‬‬ ‫במחקר אחר בדקו החוקרים את ההשפעות‬ ‫שלאחר אימון ויברציות על סימפטומים‬ ‫של מחלת פרקינסון‪ 68 .‬נבדקים החולים‬ ‫בפרקינסון חולקו בצורה רנדומלית לשתי‬ ‫קבוצות‪ ,‬קבוצת טיפול וקבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫הסימפטומים המוטוריים (תנועתיים) הוערכו‬ ‫על פי הדירוג ‪ UPDRS‬המקובל להערכת‬ ‫המחלה‪ .‬לצורך הבקרה על השפעות הטיפול‬ ‫תוכננו תחנות בדיקה במהלך הניסוי‪ .‬הטיפול‬ ‫הורכב מ‪ 5-‬סדרות של אימון ויברציות‬ ‫כלל גופי‪ ,‬כל סדרה בת ‪ 60‬שניות‪ .‬בממוצע‬ ‫נמצא שיפור מובהק (מוכח סטטיסטית)‬ ‫של ‪ 16.8%‬בתוצאת ה‪ UPDRS -‬בקבוצת‬ ‫המחקר שקיבלה טיפול‪ .‬שינויים מינוריים‬ ‫נמצאו בקבוצת הביקורת‪ .‬במסגרת תחנת‬ ‫הבדיקה במהלך הניסוי נמצא כי הנבדקים‬ ‫הראו תוצאה זהה של שיפור (‪ 14.7%‬שיפור‬ ‫לאחר טיפול)‪ .‬בנוגע למקבצי סימפטומים‬ ‫אחרים של המחלה‪ ,‬נמצאו שינויים מינוריים‬ ‫בלבד (אקינזיה וסימפטומים קרניאליים)‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬רעד המנוחה ונוקשות שהם‬ ‫מאפייני המחלה שופרו בצורה ניכרת‪ ,‬שיפור‬ ‫של ‪ 25%‬ו‪ 24% -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫בהתאם לשינויים שנראו בסימפטומים‬ ‫לא נראה כי ניתן לשייך אותם לשינוי ברמה‬ ‫הסנסורית הפריפרלית בלבד‪ .‬בהתחשב‬ ‫בתוצאות של מחקרים נוספים יכולים‬ ‫החוקרים לשער כי השינויים הם באקטיבציה‬ ‫(שפעול) של אזורים מוטוריים נוספים‬ ‫ובפעילות של מוליכים עצביים‪.‬‬ ‫המחקרים הראו שניתן להשתמש בטיפול‬ ‫החדשני כדי לסייע לחולים להשיג בזמן קצר‬ ‫באופן משמעותי‪ ,‬הטבה רצינית במצבם‪.‬‬ ‫ויברציה קולית כנגד‬ ‫פיזיותרפיה רגילה בטיפול‬ ‫במחלת הפרקינסון‬ ‫עוד לפני המחקר הזה מחקר אחר הראה‬ ‫שגירוי קולי לכל הגוף עשוי להיות יעיל יותר‬ ‫לטיפול בסימפטומים של מחלת פרקינסון‬ ‫מטיפולים קונוונציונליים‪ .‬מחקר זה הראה‬ ‫שגירוי קולי שיפר את יציבות וצורת ההליכה‬ ‫של החולים ארבעה שבועות אחרי שעברו‬ ‫טיפול אינטנסיבי בן שלושה שבועות שבו‬ ‫עברו ‪ 15‬דקות של טיפול ‪ 5‬ימים בשבוע‪.‬‬ ‫באופן מפתיע המחקר גילה שטיפול‬ ‫בוויברציה קולית יעיל ב‪ 25-‬אחוזים‬ ‫יותר מפיזיותרפיה רגילה שנועדה לטפל‬ ‫בסימפטומים של חולים שאינם מגיבים‬ ‫היטב לטיפול תרופתי (דופאמין)‪.‬‬ ‫גם לפיזיותרפיה המכשיר נותן מענה‬ ‫מעולה‪.‬‬ ‫לצורך הטיפול הפיזיותרפי המקובל נמצאת‬ ‫בשימוש טכנולוגיה כגון הליכונים‪ ,‬מכשירים‬ ‫לצורך הטיפול הפיזיותרפי‬ ‫המקובל נמצאת בשימוש‬ ‫טכנולוגיה כגון הליכונים‪,‬‬ ‫מכשירים אופטיים ואקוסטיים‬ ‫שונים‪ ,‬מכשירי כושר מיוחדים‪,‬‬ ‫ומכשירי אימון להליכה‬ ‫ויציבות טובה יותר‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪‬‬ ‫‪ ‬המשך מעמוד‬ ‫אופטיים ואקוסטיים שונים‪ ,‬מכשירי כושר‬ ‫מיוחדים‪ ,‬ומכשירי אימון להליכה ויציבות‬ ‫טובה יותר‪.‬‬ ‫במחקר שנערך לאחרונה נבדקה ההשפעה‬ ‫של תרגול פיזיותרפיה‪ ‬באמצעות פלטת רטט‬ ‫מסוג ‪ WBV‬ושל הליכה על גבי מסילה נעה‬ ‫על צפיפות המינרלים בעצם אצל נשים לאחר‬ ‫גיל הפסקת המחזור החודשי‪ .‬קבוצת הנשים‬ ‫שהתאמנה על גבי מכשיר הרטט ביצעה ‪3‬‬ ‫אימונים בשבוע‪ .‬כל אימון כלל ‪ 6‬תרגולים‬ ‫שנמשכו דקה אחת כאשר ביניהם ניתנה‬ ‫דקה אחת של מנוחה‪ .‬התרגול בוצע על גבי‬ ‫מכשיר ‪ WBV‬בעל תדר עבודה נמוך‪ .‬קבוצת‬ ‫ההליכה צעדה ‪ 3‬פעמים בשבוע‪ 55 ,‬דקות בכל‬ ‫פעם‪ .‬לאחר ‪ 8‬חודשי אימון עלתה צפיפות‬ ‫המינרלים בעצם של‬ ‫קבוצת ה־ ‪ WBV‬ב־‪ .4.3%‬בקבוצת‬ ‫ההליכה לא נמצא הבדל בצפיפות המינרלים‬ ‫בחוליות המותניים בעמוד השדרה‪ .‬בנוסף‬ ‫לעלייה בצפיפות העצם חלה בקבוצת‬ ‫ה־‪ WBV‬עלייה של ‪ 29%‬במבחן השמירה‬ ‫על איזון‪.‬‬ ‫רקע קצר על טיפול בעזרת‬ ‫ויברציה קולית‬ ‫מקורו של רעיון הויברציות הוא בתוכנית‬ ‫החלל הסובייטית‪ ,‬שנדרשה לתת מענה‬ ‫לבעיה של התנוונות מסת השרירים בזמן‬ ‫שהיה ממושכת בחלל‪ ,‬בהעדר כוח משיכה‪.‬‬ ‫הפיתרון מושתת על ויברציה כלל גופית‪,‬‬ ‫טיפולי ויברציה משמשים גם‬ ‫לטפל במחלות ניוון שרירים‬ ‫וניוון עצבי‪ ,‬כגון טרשת נפוצה‪,‬‬ ‫שבץ מוחי‪ ,‬שתוק מוחין‬ ‫ומחלות אחרות‪ .‬עדיין לא ידוע‬ ‫כיצד הטיפול עובד אצל חולי‬ ‫פרקינסון‪ ,‬אבל ההערכה היא‬ ‫שהוויברציה מסייעת להשבת‬ ‫תחושת המשוב העצמי‬ ‫של הגוף‪ ,‬אשר אובדים עם‬ ‫התקדמות המחלה‪ ,‬כמו גם‬ ‫לשיפור הקואורדינציה של‬ ‫השרירים‪ ,‬שנפגעת במחלת‬ ‫פרקינסון‬ ‫שמייצר המכשיר‪ .‬באמצעות משקולות‬ ‫מסתובבות ורצועות הפועלות בכיוונים‬ ‫מנוגדים‪ ,‬כולן נחבאות בשלד מעוצב‪ ,‬עשוי‬ ‫פלדת אל‪-‬חלד המיוצר בהולנד ומפוקח ע"י‬ ‫מערכת בקרה של סימנס הגרמנית‪ .‬כיום‬ ‫מכשיר רטט משמש את נבחרות העל של‬ ‫הספורט האירופאי למטרות שיקום וחיזוק‬ ‫מבנה הגוף ‪ ,‬את נאס"א כחלק מתוכנית‬ ‫האימונים לאסטרונאוטים לחיזוק מבנה‬ ‫השלד ובנוסף מרכזים פיזיותרפיים להפחתת‬ ‫כאבי גב ‪.‬‬ ‫למעשה שיטת האימון של הרטט הקולי‬ ‫משמשת ‪ ‬כאימון כוח בעצימות גבוהה תחת‬ ‫התנגדות ‪ -‬לאוכלוסיות אקטיביות כמו‬ ‫גם פאסיביות ‪ ,‬באימון קצר יחסית של ‪15‬‬ ‫דקות בלבד אחת ליומיים‪ .‬מחקרים מורים‬ ‫על ממצאים חיוביים לגבי התועלות של‬ ‫הרטט הזה בתחומים בריאותיים שונים‪.‬‬ ‫הרטט נותן מענה טוב ביותר גם למניעה‬ ‫ולטיפול באוסטרואופורוזיס‪ ,‬חיזוק רצפת‬ ‫האגן‪ ,‬כאבי גב‪ ,‬שיפור שיווי המשקל‪ ,‬שיפור‬ ‫זרימת הדם‪ ,‬הפחתה של רמת הקורטיזול‬ ‫(הורמון הלחץ)‪ ,‬שיפור המטבוליזם ומניעת‬ ‫התקפי לב‪ .‬גם בתחום האסטטיקה והאנטי‪-‬‬ ‫אג'ינג יש למכשיר מה לומר (לרטוט‪ -)...‬הוא‬ ‫תורם להצרת היקפים‪ ,‬להפחתת צלוליט‪,‬‬ ‫למיצוק העור והשרירים ועוד‪.‬‬ ‫יגאל בראון פיזיולוג ראשי במח'‬ ‫הקרדיולוגית מאיר אומר‪" :‬מכשיר הרטט‬ ‫מדמה מצב של אי שיווי משקל‪ .‬העדר איזון‬ ‫הגוף‪ ,‬ע"י סידרה של וויברציות מבוקרות‪.‬‬ ‫אינטנסיביות התנועה מאלצת את הגוף‬ ‫לייצב את עצמו‪ ,‬משמע ‪ -‬השרירים מגיבים‬ ‫בהתכווצות בתדירות גבוה ובכוח רב‪ ,‬בין‬ ‫שלושים לחמישים פעמים בשנייה‪ .‬לפי‬ ‫התדירות והאינטנסיביות של הוויברציות‬ ‫שנבחרו‪ .‬התוצאות‪ :‬הגברת הגמישות ושיווי‬ ‫המשקל‪ ,‬חיזוק השרירים והעצמות‪ ,‬הגברת‬ ‫קצב חילוף החומרים והאצה בירידה במשקל‪.‬‬ ‫שיפור במקרים של בעיות גב ומפרקים ועוד"‪.‬‬ ‫בתוך ‪ 10‬דקות אימון מושגות‪ ,‬לפי יצרני‬ ‫המכשיר‪ ,‬תוצאות השוות בערכן לאימון כוח‬ ‫סטנדרטי בן ארבעים דקות‪ .‬טכניקת הרטט‬ ‫גורמת להפעלה הגדולה ב‪ 30-40-‬אחוזים‬ ‫מסך תאי השיר בהשוואה לאימונים רגילים‬ ‫ובזמן הקצר ב‪ 85-‬אחוזים(!)‪.‬‬ ‫מה שהמכשיר לא עושה זה שהוא לא‬ ‫‪ 17 16‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫מחליף אימון אירובי ולא משפר את סיבולת‬ ‫הלב‪-‬ריאה שלכם‪ .‬אבל בינינו ‪ -‬מי כבר עושה‬ ‫אימונים לשיפור הסיבולת הזו?‬ ‫טיפולי ויברציה משמשים גם לטפל‬ ‫במחלות ניוון שרירים וניוון עצבי‪ ,‬כגון‬ ‫טרשת נפוצה‪ ,‬שבץ מוחי‪ ,‬שתוק מוחין‬ ‫ומחלות אחרות‪ .‬עדיין לא ידוע כיצד הטיפול‬ ‫עובד אצל חולי פרקינסון‪ ,‬אבל ההערכה היא‬ ‫שהוויברציה מסייעת להשבת תחושת המשוב‬ ‫העצמי של הגוף‪ ,‬אשר אובדים עם התקדמות‬ ‫המחלה‪ ,‬כמו גם לשיפור הקואורדינציה של‬ ‫השרירים‪ ,‬שנפגעת במחלת פרקינסון‪ .‬כן‬ ‫הוכח שטיפולים המבוססים על גלי קול‬ ‫בתדרים גבוהים מסייעים לשיפור זרימת‬ ‫הדם‪ ,‬הולכת החשמל‪ ,‬וחילוף החומרים של‬ ‫רקמות השריר‪.‬‬ ‫הכתבה הזו התחילה בתור קטע מתורגם‪,‬‬ ‫מתוך העלון המקוון של העמותה בארה"ב‬ ‫הצפון‪-‬מערבית (‪ .)www.nwpf.org‬אחרי‬ ‫שהכנסתי את הקטע המתורגם למקומו‬ ‫עלה בדעתי לברר האם המכשיר מיובא‬ ‫לארץ‪ ,‬להתקשר עם היבואן ולראות האם‬ ‫יש בנמצא מי שיכול לתת טיפולים במכשיר‪,‬‬ ‫עדיף כמובן בפריסה ארצית‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬שמכשיר הרטט אכן מיובא לארץ‬ ‫ע"י חברת ‪ Nirway‬מקרית ביאליק (שם‪ ,‬כך‬ ‫נראה‪ ,‬מתחילים כל הדברים הטובים‪ .)..‬שמו‬ ‫המסחרי הוא ‪ .Vibrogym‬הוא מיוצר כולו‬ ‫באירופה והיחיד בעל תקן רפואי‪ ,‬לדברי‬ ‫היבואן‪ .‬מחיר מכשיר לרכישה הביתה‬ ‫יעביר אמנם רטט עז בחשבון הבנק שלכם‬ ‫(‪ 25,000‬ש"ח) אבל ‪...‬תוכלו לקבל טיפול‬ ‫במכשיר בכל אחד מן המרכזים הפזורים‬ ‫ברחבי הארץ (רשימה בסוף) בעלות מיוחדת‬ ‫לחברי עמותת פרקינסון‪ .‬לפי דברי החברה‪,‬‬ ‫מספיקים שני טיפולים בני ‪ 10-15‬דקות‬ ‫בשבוע בשביל לראות תוצאות‪ .‬זו באמת לא‬ ‫השקעת זמן גדולה וגם לא השקעה כספית‬ ‫ניכרת‪ .‬אני כותבת לכם לאחר שהתנסיתי‬ ‫בעצמי במכשיר‪ .‬העבירו לי וויברציות דרך‬ ‫מרכזים לטיפול ברטט בעזרת מכשיר ה‪:vibrogym-‬‬ ‫‪ ‬כפר סבא ‪ -‬מועדון הכושר ‪ HEAT‬התע"ש ‪09-7663060 ,10‬‬ ‫‪ ‬תל אביב ‪ -‬בר מרכזים חשמונאים ‪03-6853385 , 68‬‬ ‫‪ ‬מרכז ליוטשי‪ ,‬יד אליהו‪ ,‬יד לבנים‪054-5795044 ,‬‬ ‫‪ ‬ראשון לציון ‪ -‬מרכז ‪ VANELY‬‬ ‫בית ‪ UMI‬מול קניון הזהב ‪.052-4447129‬‬ ‫‪ ‬רמת גן ‪ -‬מרכז תישבי‪ ,‬מטולה ‪.03-6770621 ,4‬‬ ‫‪ ‬כפר טרומן ‪ -‬מרכז אימון של אוראל ‪.052-8966687‬‬ ‫‪ ‬הרצליה ‪ -‬מרכז קוסמטיקה טיבעית‪ ,‬ענת גרוסמן ‪052-2957592‬‬ ‫‪ ‬ירושלים ‪ -‬מרכז פיזיוטרפיה‪ ,‬דיסקין ‪ ,9‬מר' וולפסון‪054-4722101 ,‬‬ ‫‪ ‬מבשרת ציון ‪ -‬מרכז קוסמטיקה לילי בן יהודה ‪054-6511165‬‬ ‫‪ ‬שדה נחמיה ‪ -‬המרכז של אסתר ‪052-4414833‬‬ ‫‪ ‬חולון ‪ -‬המרכז של אורנה קוסמטיקס‪050-7481681 -‬‬ ‫‪ ‬קיראון‪ -‬מרכז תדרים ‪ -‬הקליניקה של טל ומורן אבן ‪03-7360887 -‬‬ ‫‪ ‬נהריה ‪ -‬המרכז של מלכה ‪.050-6991119‬‬ ‫‪ ‬ספיר‪ -‬ערבה ‪ -‬המרכז של גידי בר שלום‪.052-3666595‬‬ ‫‪ ‬בית קשת ‪ -‬מרכז אימון והארה של דרור משולם‪.054-7319757-‬‬ ‫תצוגה ומרכז היבוא ‪ -‬כפר ביאליק ‪.04-8722755‬‬ ‫בקרוב סניפים חדשים‪:‬‬ ‫‪ ‬מרכז ‪" VIBROGYM-PRO‬אגם מים" מרכז הידרוטראפי‪-‬של רונה‪.‬‬ ‫‪ ‬מרכז‪ ‬טיפולי‪ ,‬שאנן בפרדס‪-‬חנה‪ ‬של עדי וסיגל שאנן‪.‬‬ ‫המחיר לחברי העמותה‪:‬‬ ‫‪ ‬סידרה של עשרה שיעורים (חמישה שבועות) ‪500=1 +‬‬ ‫‪ ‬סידרה של ‪ 20‬שיעורים (‪ 10‬שבועות) ‪950=2 +‬‬ ‫‪ ‬סידרה של שלושים שיעורים(‪ 12‬שבועות) ‪1200=3 +‬‬ ‫‪ ‬על כל עשרה שיעורים ינתן שיעור אישי חינם בנוסף למחירון המיוחד‬ ‫העבירו לי וויברציות דרך‬ ‫הידיים‪ ,‬אח"כ דרך הרגליים‪,‬‬ ‫אח"כ גם אל הפנים וההרגשה‬ ‫משונה ויחד עם זאת מאוד‬ ‫מעוררת וממריצה‪ .‬הויברציה‬ ‫גורמת להמרצת מחזור הדם‬ ‫ולעבודה אינטנסיבית של‬ ‫השרירים‪ ,‬כולל שרירי הפנים‬ ‫המכשיר הוא מופלא‪ ,‬שכן מרגישים יציבים‬ ‫יותר‪ ,‬אבל לא במהלך הטיפול אלא כמה דקות‬ ‫לאחר סיומו‪ .‬בסיום ההתנסות סגרתי איתם‬ ‫על מחיר מוזל לחברים המעוניינים בכך‪ .‬‬ ‫מקור‪:‬‬ ‫‪www.nwpf.org (Northwest‬‬ ‫‪)Parkinson's Foundation‬‬ ‫‪Whole body vibration therapy, a revolutionary‬‬ ‫הידיים‪ ,‬אח"כ דרך הרגליים‪ ,‬אח"כ גם אל‬ ‫הפנים וההרגשה משונה ויחד עם זאת‬ ‫מאוד מעוררת וממריצה‪ .‬הויברציה גורמת‬ ‫להמרצת מחזור הדם ולעבודה אינטנסיבית‬ ‫של השרירים‪ ,‬כולל שרירי הפנים ‪ -‬למי שרוצה‬ ‫קצת ‪ .anti-aging‬שיווי המשקל המושג בעזרת‬ ‫‪technique that efficiently treats Parkinson's‬‬ ‫‪disease. Northwest Parkinson's Foundation.‬‬ ‫‪(N.D.). Retrieved January 16, 2010 from:‬‬ ‫‪http://www.nwpf.org/News.aspx?Item=3176‬‬ ‫תרגם‪ :‬קובי פישר‬ ‫‪Vibrogym.co.il, Vibroway.co.il‬‬ ‫לשקול את‬ ‫העובדות‬ ‫מחקרים מצביעים על כך שלאחר שלוש שנות‬ ‫טיפול בלבדופה‪ 40% ,‬מחולי הפרקינסון מפתחים‬ ‫דיסקינזיה‪ .‬כמו כן ידוע ש‪ 50%-‬עוברים ירידה במשקל‬ ‫במהלך המחלה‪ .‬למרות עובדות אלה שום מחקר לא נעשה‬ ‫על היחס בין משקל הגוף של המטופל וסיכוייו לסבול‬ ‫מדיסקינזיה ‪ -‬עד עתה‪ .‬פרופ' ג'גדיש שרמה מבריטניה‬ ‫חושף את ממצאי מחקרו‪:‬‬ ‫ידוע שלאנשים הסובלים מפרקינסון יש משקל נמוך‬ ‫ואינדקס מסת‪-‬גוף נמוך יותר בהשוואה לאנשים בני גילם‪,‬‬ ‫שאינם סובלים מהמחלה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כ‪ 50%-‬מהחולים עלולים לרדת במשקל במהלך‬ ‫המחלה‪( .‬נתון זה נכון גם לגבי מחלות ניוון עצבי אחרות‪,‬‬ ‫ולגבי מחלות רבות באופן כללי) אולם נתון מבלבל עוד‬ ‫יותר הוא‪ ,‬שחלק מחולי הפרקינסון מאבדים משקל לפני‬ ‫גילוי המחלה‪.‬‬ ‫הסיבות לבך אינן ברורות למרות השערות שונות‬ ‫שהוצעו‪ ,‬כגון ירידה בצריכת האנרגיה ועלייה בהוצאתה‬ ‫אצל חולים‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬נראה שלתרופות שונות ‪ -‬ולבדופה ביניהן‬ ‫ יש השפעות שונות על משקל הגוף‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תצפיות‬‫על שינויים במשקלם של חולי פרקינסון במהלך תקופה‬ ‫של ארבע שנים חשפו‪ ,‬שלטיפול ארוך טווח בקברגולין‬ ‫ופרגוליד יכול להיות השפעה המביאה לירידה במשקל;‬ ‫לעומת זאת רופינירול (רקוויפ) ניטרלית בהשפעתה‪ ,‬בעוד‬ ‫שפרמיפאקסול יכולה אפילו להוביל לעלייה במשקל‪ .‬אלו‬ ‫רק נתונים המבוססים על תצפיות והן זקוקות למחקר‬ ‫נוסף‪ .‬ידוע על לבדופה שהיא גורמת לירידה במשקל‪.‬‬ ‫דיסקינזיה היא תופעה של תנועות גוף בלתי רצוניות‬ ‫שמופיעה בדרך כלל בסביבות השנה הרביעית או החמישית‬ ‫להופעת מחלת פרקינסון‪ .‬מקובל לראות בה גורם לירידה‬ ‫במשקל‪ ,‬ואין זה נדיר לראות מקרים של אבדן משקל עוד‬ ‫לפני הופעת הדיסקיניזיה‪.‬‬ ‫באופן מסורתי נקשרו שני גורמים להופעת‬ ‫הדיסקינזיה‪ :‬טיפול מוקדם בלבדופה ומינון גבוהה‬ ‫מבחינה אבסולטית של התרופה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חוקרים‬ ‫שביצעו מחקר עדכני יותר מאמינים שיש השפעה גם‬ ‫לגורמים גנטיים‪ ,‬אם כי אנחנו עדיין בשלב ראשוני‬ ‫בהבנת השפעתם‪ .‬למעשה‪ ,‬גורמים גנטיים מסוימים‬ ‫יכולים להגן על חולים מפני דיסקינזיה הנגרמת על‪-‬‬ ‫ידי לבדופה (להלן ‪)levodopa induced dyskynesia - LID‬‬ ‫בשעה שגורמים גנטיים אחרים יכולים להגדיל את‬ ‫הסיכון לתופעה‪.‬‬ ‫אף על פי כן באופן כללי התעלם המחקר מגורמי הסיכון‬ ‫המשפיעים על הסיכוי של חולה מסוים לפתח ‪ .LID‬לכן‬ ‫אלו הנושאים המרכזיים בהם דן מאמר זה‪.‬‬ ‫ניתוח של מחקרים רבים מצביע על כך שקרוב לחמש‬ ‫שנים אחרי תחילת טיפול בלבדופה ‪ 40%‬מחולי הפרקינסון‬ ‫מפתחים דיסקינזיה‪ .‬אבל היכן משקל גוף ואובדן משקל‬ ‫נכנסים לתמונת בקשר לסיכוי לפתח ‪?LID‬‬ ‫נראה שקיים הסבר מתקבל על הדעת; המחקר שלנו‬ ‫מראה שחולים שהם בעלי משקל נמוך יותר כאשר מתגלה‬ ‫המחלה‪ ,‬או שהם מאבדים משקל במהלך התפתחות‬ ‫המחלה‪ ,‬הם בסיכון גבוה יותר לקבל מנה גדולה יותר‬ ‫של לבדופה עבור כל קילוגרם של משקל גוף‪ ,‬ולפיכך ישנה‬ ‫חדירה גבוהה יותר של התרופה לרקמת המוח‪.‬‬ ‫‪ 19 18‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫הצלחות וכישלונות‬ ‫מסקנה‬ ‫לרוע המזל ברפואה הקלינית תשומת הלב אינה מוסבת‬ ‫לנתונים האישיים הרלוונטיים של החולה‪ ,‬כגון משקל גוף‪,‬‬ ‫כדי לקבוע את המינון הדרוש‪ .‬בנוסף לכך משקל הגוף‬ ‫לא נבדק באף אחד מן המחקרים שבדקו את הסיכון‬ ‫לסבול ‪ LID‬למרות שהמשקל תמיד נמדד בתחילת הטיפול‬ ‫התרופתי‪ .‬בכל זאת‪ ,‬מצאנו רמזים במקומות אחרים‪.‬‬ ‫בכל הניסויים שבדקו את היתרונות של טיפול תרופתי‬ ‫שבו נותנים לבדופה תחילה‪ ,‬לעומת טיפול שבו קודם כל‬ ‫נותנים דופמין אגוניסט‪( ,‬דופמין אגוניסטים משמשים‬ ‫להפחית את מינון הלבדופה)‪ ,‬נמצא שהקבוצה שטופלה‬ ‫בלבדופה תחילה פיתחה סימני ‪ LID‬הרבה יותר מהר מן‬ ‫הקבוצה השנייה‪ .‬החולים שקיבלו לבדופה תחילה קיבלו‬ ‫מנה גבוהה יותר של התרופה (יתכן שהם גם קיבלו מנה‬ ‫גבוהה יותר ביחס למשקל גופם בהשוואה לקבוצה השנייה)‬ ‫ניתוח המידע שהתקבל מכמה מהמחקרים האלה גילה‪,‬‬ ‫שהמשתנה המשמעותי ביותר בהשפעה על הסיכון לפתח‬ ‫דיסקינזיה הוא מנת הלבדופה ביחס לקילוגרם משקל‬ ‫גוף‪ ,‬ולא המנה האבסולוטית‪.‬‬ ‫המחקר העלה גם שככל שמנת הלבדופה ביחס למשקל‬ ‫גוף יותר גבוהה‪ ,‬כך גדל הסיכוי לסבול מ‪ .LID-‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬יש יחס ישיר בין המשקל של החולה לבין הסיכון‬ ‫לסבול מ‪ .LID-‬משתנה המשקל ביחס לתרופה משמעותי‬ ‫יותר מגורמים אחרים‪ :‬גודל מנת לוודופה אבסולטית‪,‬‬ ‫מין‪ ,‬משך המחלה ומשקל התחלתי‪.‬‬ ‫בנוסף לכך אנשים שיורדים במשקל במהלך המחלה‬ ‫נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מ‪ ,LID-‬מכיוון שהם‬ ‫בסיכון לקבל מנה גבוהה של לבדופה ביחס למשקל‬ ‫גוף‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬דיסקינזיה מובילה לאבדן משקל‬ ‫נוסף‪ ,‬שבתורו גורם לדיסקינזיה וחוזר חלילה‪ .‬יש נטייה‬ ‫להגדיל את מינוני התרופות ככל שהמחלה מתקדמת‬ ‫כדי לענות על צורכי החולה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬יתכן שמשקל הגוף הגבוה יותר של חולים שאינם‬ ‫יורדים במשקל יכול להגן עליהם מפני‪ LID .‬דבר זה יכול‬ ‫להסביר מדוע ‪ 60%‬מהחולים אינם סובלים מן התופעה‬ ‫למרות שקיבלו מינון דומה של לבדופה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מחקרנו‬ ‫מציע שהסיכויים שאדם שמשקלו ‪ 80‬ק"ג יסבול מ‪LID-‬‬ ‫קטנים יותר בהשוואה לסיכויים של אדם שמשקלו ‪60‬‬ ‫ק"ג המקבל מינון דומה של לבדופה‪ ,‬כי הוא מקבל מינון‬ ‫גבוה יותר לקילוגרם משקל גוף‪ .‬נתון זה יכול להסביר גם‬ ‫את הסיכון הגדול יותר לפתח ‪ LID‬מקרב נשים שמשקלן‬ ‫הממוצע נמוך יותר משל גברים‪.‬‬ ‫ההתפתחות של דיסקינזיה בקרב מטופלי לבדופה היא‬ ‫תופעה מורכבת‪ .‬ברור שיש גורמים משתנים באוכלוסיית‬ ‫החולים שלא ניתן לשלוט עליהם כגון הגיל בזמן הופעת‬ ‫המחלה ומשך המחלה‪ .‬אך יש גורמים שניתן לשלוט‬ ‫עליהם‪( .‬ראה טבלה) חלק מגורמים אלה קשורים לחולה‬ ‫אך חלק מהם חיצוניים וניתנים לשליטה ע"י ההתערבות‬ ‫הרפואית‪.‬‬ ‫גורמים התלויים בחולה‪:‬‬ ‫‪ ‬גיל הופעת המחלה‬ ‫‪ ‬משך המחלה‬ ‫‪ ‬מין‬ ‫‪ ‬חומרת המחלה בתחילת הטיפול‬ ‫‪ ‬נטיקה‬ ‫‪ ‬משקל גוף‬ ‫גורמים חיצוניים‪:‬‬ ‫‪ ‬תרופות‪ :‬מנת לבדופה‪/‬אופן לקיחתה‬ ‫‪ ‬גירוי דופמינרגי רציף‪ /‬גלי‬ ‫‪ ‬תרופות מסוג אחר (לא לוודופה)‬ ‫‪ ‬השפעת התרופות על הגנטיקה של החולה‬ ‫‪ ‬הפרעת התפקוד התקין של גנים וחלבונים‬ ‫‪ ‬פעילות יתר של רצפטור גלוטומט‪ MDA/‬‬ ‫‪N‬‬ ‫הערה‪ :‬רק חלק מהמשתנים האלו נידונו במאמר‪.‬‬ ‫עדיין דרוש מחקר נוסף כדי לבדוק מדוע חולים‬ ‫מסויימים מאבדים משקל במהלך המחלה‪.‬ייתכן שמחקר‬ ‫נוסף יספק עוד מידע על הסיכונים ל‪ .LID-‬היחס בין משקל‬ ‫גוף (גורם תלוי פציינט) למינון לבדופה (גורם חיצוני)‬ ‫בכל נקודת זמן במהלך הטיפול במחלה הוא משתנה‬ ‫מובהק שניתן‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬להשפיע עליו בפשטות‬ ‫ע"י שימוש בתרופות מגרות דופמין רצפטורים אחרות‪.‬‬ ‫כך ניתן לשמור על התפקוד המוטורי הרצוי ולהפחית את‬ ‫הסיכון לסבול מ‪.LID-‬‬ ‫יש מקומות שבהם רווחת האמונה שיש להימנע משימוש‬ ‫בלבדופה עד כמה שניתן‪ -‬במיוחד לצעירים‪ ,‬למרות שהא‬ ‫נחשבת לגורם הטיפולי היעיל ביותר‪ .‬לעומת זאת אם מוכח‬ ‫ששימוש מוקדם בלבדופה אפקטיבי בשיפור התפקוד‬ ‫המוטורי של החולה בהחלט יש מקום לשקול בחיוב את‬ ‫השימוש בו‪ .‬פרופ' ג'גדיש שרמה הוא רופא בכיר באיגוד‬ ‫""‪ Sherwood Forest‬לבתי חולים של שרות הרפואה הציבורי‬ ‫בבריטניה (‪ )NHS‬בנוטינגהאמשייר‪ ,‬בריטניה‪ .‬‬ ‫ניתן לצור אתו קשר ‪sharma sfh tr nhsuk‬‬ ‫מאנגלית‪ :‬קובי פישר‬ ‫ידוע שלאנשים‬ ‫הסובלים‬ ‫מפרקינסון‬ ‫יש משקל‬ ‫נמוך ואינדקס‬ ‫מסת‪-‬גוף נמוך‬ ‫יותר בהשוואה‬ ‫לאנשים בני‬ ‫גילם‪ ,‬שאינם‬ ‫סובלים‬ ‫מהמחלה‪.‬‬ ‫למעשה‪,‬‬ ‫כ‪50%-‬‬ ‫מהחולים‬ ‫עלולים לרדת‬ ‫במשקל‬ ‫במהלך‬ ‫המחלה‬ ‫קצרצרים מהעולם‬ ‫הורדת מינון אגוניסטים‬ ‫עלולה לגרום לתסמונת נסיגה בדומה‬ ‫לנסיגה מקוקאין‬ ‫ממחקר חדש עולה כי הורדת המינון‬ ‫של דופמין אגוניסטים (‪ -)DA‬קבוצת‬ ‫התרופות העיקריות המשמשות לטיפול‬ ‫בפרקינסון ‪ -‬עלולה לגרום לסימפטומים הדומים‬ ‫לאה שמהם סובלים מכורים לקוקאין‪ ,‬כגון‬ ‫חרדה‪ ,‬התקפי פאניקה‪ ,‬דיכאונות‪ ,‬הזעה‪ ,‬בחילה‪,‬‬ ‫כאבים כלליים‪ ,‬עייפות‪ ,‬סחרחורות ורצון עז‬ ‫לצרוך סמים‪ .‬סימפטומים אלה יכולים להיות‬ ‫חזקים מאוד עד כדי כך שתרופות אחרות נגד‬ ‫פרקינסון אינן מקלות עליהם‪.‬‬ ‫זוהי הפעם הראשונה שבה חוקרים הצליחו‬ ‫לאפיין את התופעה שאותה הם מכנים תסמונת‬ ‫הגמילה מדופמין אגוניסט (‪ .)DAWS‬המחקר‬ ‫נערך בארה"ב ב‪Presbyterian hospital/Weill-‬‬ ‫‪ Cornell‬ותוצאותיו פורסמו ב‪Archives of -‬‬ ‫‪ Neurology‬ב‪ 11-‬בינואר ‪.2010‬‬ ‫"בדומה לקוקאין ולמטה‪-‬אמפטמינים‪ ,‬הדופמין‬ ‫אגוניסטים שולחים עירור (גירוי) לחלק במוח‬ ‫האחראי על מסלולי הגמול‪ .‬לכן ברור מדוע‬ ‫הם מהווים סיכון במיוחד בקרב אנשים שהיו‬ ‫חשופים לכמויות גדולות ומצטברות של סמים"‪,‬‬ ‫מציינת ד"ר מליסה ג'‪ .‬נירנברג‪ ,‬מנהלת המכון‬ ‫למחלת פרקינסון ולליקויי תנועה במרכז הרפואי‬ ‫‪ Presbyterian hospital Weill Cornell‬בניו‬ ‫יורק‪ ,‬המשמשת גם כמרצה בכירה לנוירולוגיה‬ ‫בפקולטה לרפואה בקולג' ‪.Weill Cornell‬‬ ‫דופמין אגוניסטים הם קבוצת תרופות יעילה‬ ‫מאוד עבור חולי פרקינסון רבים שסובלים‬ ‫מתופעות לוואי של התרופה הנפוצה ‪.L-DOPA‬‬ ‫אחת מתופעות הלוואי היא תנועות לא רצוניות‬ ‫(דיסקינזיה)‪.‬‬ ‫‪ L-DOPA‬פותחה בסוף שנות ה‪ 60-‬על ידי ד"ר‬ ‫ג'ורג' ס‪ .‬קוטזיאס מ‪Cornell University-‬‬ ‫‪ .Medical College‬דופמין אגוניסטים לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬יצאו לשוק בשנות ה‪ .90-‬דופמין אגוניסטים‬ ‫אושרו על ידי ה‪ FDA-‬לטיפול בתסמונת רגל‬ ‫חסרת מנוחה ‪ restless legs‬ובמצבים של דיכאון‬ ‫ופיברומיאלגיה (דאבת השרירים)‪.‬‬ ‫בארץ קיימים כמה סוגים של דופמין‬ ‫אגוניסטים‪pramipexole, Mirapex®( :‬‬ ‫‪ ,ropinirole®, Requip®, Requip XL‬אזילקט‬ ‫וסיפרול) בשנים האחרונות יש עניין גובר‬ ‫בתופעות הלוואי של דופמין אגוניסטים‪,‬‬ ‫ובמיוחד בתופעות של התנהגות כפייתית בלתי‬ ‫ניתנת לשליטה הנקראת (‪Impulse control‬‬ ‫‪ .)disorder ICD‬מקרים אלה נצפו בכ‪14-17%-‬‬ ‫מכלל חולי פרקינסון שנטלו את התרופות וגם‬ ‫בקרב חולים אשר נוטלים אגוניסטים מסיבות‬ ‫אחרות‪ .‬בשנת ‪ 2006‬פרסמה ד"ר נירנברג מחקר‬ ‫הקושר בין שימוש בדופמין אגוניסטים לבין‬ ‫אכילה כפייתית‪ .‬מחקרים אחרים קושרים את‬ ‫השימוש בדופמין אגוניסטים להתנהגויות‬ ‫כפייתיות אחרות כגון הימורים‪ ,‬קניות‪ ,‬יצר מיני‬ ‫גבוה והתמכרות לאינטרנט‪ .‬לעתים קרובות‬ ‫החולים אינם מודעים להתנהגויות אלה‪,‬‬ ‫ואחרים‪ ,‬עקב בבושה ומבוכה‪ ,‬מכחישים ואינם‬ ‫מדברים על כך בגלוי עם הרופאים‪ .‬החולים אינם‬ ‫מבינים שהתנהגויות אלה הם תופעות לוואי‬ ‫שנובעות מהשימוש בתרופה‪.‬‬ ‫התנהגויות כפייתיות כתוצאה משימוש בדופמין‬ ‫אגוניסט עלולה לפגוע במצבו הכלכלי‪ ,‬החברתי‬ ‫והבריאותי של החולה‪ .‬המחקר מזהה בעיה‬ ‫נוספת‪ :‬במקרים של הורדת המינון‪ ,‬חולים חווים‬ ‫מקרים קשים ואף בלתי נסבלים של תסמונת‬ ‫נסיגה‪" .‬לכן חשוב מאוד שרופאים וחולים‬ ‫ישתמשו בדופמין אגוניסטים תוך הפעלת‬ ‫שיקול דעת ויגלו זהירות בעת הורדת המינון‪".‬‬ ‫אומרת ד"ר נירנברג‪.‬‬ ‫מקור המאמר‪:‬‬ ‫‪Reducing dosage of Parkinson's drugs can‬‬ ‫‪cause symptoms similar to those of cocaine‬‬ ‫‪withdrawal. )N.D.(. Retrieved February,‬‬ ‫‪8, 2010 from http://www.nwpf.org/News.‬‬ ‫‪aspx?Item=3187‬‬ ‫מאנגלית‪ :‬עדינה פרידלנדר‬ ‫האם ‪ DBS‬תורם לירידה קוגניטיבית‬ ‫אצל המטופלים ?‬ ‫‪ | 28.01.2010‬מרית סלוין‬ ‫במקרים רבים נצפו אצל החולים חסרים‬ ‫קוגניטיביים מעבר לאלה שהיו אצלם‬ ‫לפני הניתוח וגם בהשוואה לחולים במצבם שלא‬ ‫הושתלו אצלם אלקטרודות‬ ‫מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת‬ ‫העצבים‪ ,‬המתקדמת באיטיות ומתבטאת‬ ‫בהפרעות מוטוריות טיפוסיות‪ .‬המחלה‬ ‫מתרחשת בשל חוסר במוליך העצבי דופאמין‬ ‫והיא כרוכה במוות של תאים באזור במוח הקרוי‬ ‫"החומר השחור" (‪ .)Substantia Nigra‬במצב‬ ‫תקין‪ ,‬תאי העצב באזור זה משחררים את המוליך‬ ‫העצבי דופאמין‪ ,‬המעורב בבקרת התנועה בגוף‪.‬‬ ‫כשהם מתים‪ ,‬לא משתחרר דופאמין ומתפתחות‬ ‫התופעות המאפיינות את המחלה‪.‬‬ ‫ההפרעות הבולטות ביותר אצל חולי פרקינסון‬ ‫מתבטאות ברעד ובנוקשות שרירים‪ .‬כשהמחלה‬ ‫מתקדמת יכולה להופיע גם הידרדרות‬ ‫קוגניטיבית בצד תופעות קשות אחרות‪ .‬בשלב‬ ‫מתקדם של המחלה החולים סובלים מתסמינים‬ ‫קשים שבמקרים רבים כבר לא מגיבים לטיפול‬ ‫תרופתי‪ .‬הסבל הרב ואוזלת ידם של הרופאים‬ ‫מביאים את החולים לבחירה בטיפול ניתוחי‪.‬‬ ‫בטיפול הזה מחדירים למוחם שתי אלקטרודות‬ ‫ כל אחת ממוקמת במחצית אחרת של המוח‬‫ומסתיימת באזור מיוחד הקרוי הגרעין התת‬ ‫תלמי‪ .‬האלקטרודות מחוברות לקוצב אשר שולח‬ ‫זרמים חשמליים בתדירות גבוהה וניתן לשליטה‬ ‫חיצונית על ידי הנוירולוג‪ .‬הטיפול‪ ,‬שנקרא‬ ‫"קיצוב מוחי עמוק" (‪Deep Brain Stimulation‬‬ ‫‪ ,)- DBS‬פותח על ידי פרופ' חגי ברגמן מביה"ס‬ ‫לרפואה של האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫הזרם העובר דרך האלקטרודות משנה את‬ ‫הפעילות החשמלית של הגרעין התת‪-‬תלמי‬ ‫ועל ידי כך את תפקודם של האזורים המוחיים‬ ‫האחראיים על בקרת התנועה‪ .‬ידוע כי פעילות‬ ‫עודפת של הגרעין התת‪-‬תלמי תורמת להופעת‬ ‫תסמיני המחלה‪ .‬לכן משערים כי הפחתת‬ ‫הפעילות של גרעין זה‪ ,‬באמצעות הקיצוב (הזרם‬ ‫החשמלי) הכרוני‪ ,‬מובילה לשיפור ניכר (כ‪)60% -‬‬ ‫בתסמיני המחלה‪ .‬אולם מאידך‪ ,‬במקרים‬ ‫רבים נצפו אצל החולים חסרים קוגניטיביים‬ ‫מעבר לאלה שהיו אצלם לפני הניתוח וגם‬ ‫בהשוואה לחולים במצבם שלא הושתלו אצלם‬ ‫אלקטרודות‪.‬‬ ‫מדוע מתרחשת ירידה קוגניטיבית בעקבות‬ ‫הניתוח? מיהו הגורם לכך? והאם ניתן למנוע את‬ ‫המצב הזה? את השאלות האלה ביקשה לבדוק‬ ‫יפית הירשלר‪ ,‬דוקטורנטית במרכז גונדה למדעי‬ ‫המוח בבר אילן‪ ,‬בהנחייתם של הפרופסורים ענת‬ ‫ביאגון‪ ,‬המנהלת את המרכז למדעי המוח ע"ש‬ ‫סגול בשיבא וחברה במרכז גונדה‪ ,‬ואלי וקיל‬ ‫ממרכז גונדה באוניברסיטת בר אילן‪.‬‬ ‫"רצינו לדעת מה התרומה של הניתוח עצמו‬ ‫לפגיעה הקוגניטיבית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האם‬ ‫הפגיעה נגרמת בגלל תהליך הניתוח או אולי היא‬ ‫קשורה בזרם החשמלי הזורם דרך האלקטרודה‬ ‫למוח"‪ ,‬אומרת הירשלר‪" .‬בשל השכיחות הגבוהה‬ ‫של פגיעות קוגניטיביות לאחר פגיעות מוחיות‬ ‫כמו חבלות ראש‪ ,‬החלטנו לבדוק תחילה האם‬ ‫ההליך הניתוחי גורם לפגיעה מוחית שתוביל‬ ‫לפגיעה קוגניטיבית‪ .‬ידוע שפגיעות ראש‬ ‫טראומטיות גורמות למנגנון הרסני שמתפתח‬ ‫‪ 21 20‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 2‬אפריל ‪2010‬‬ ‫לאחר הפגיעה‪ .‬הפגיעה הפיזית ברקמת המוח‬ ‫גורמת לשורת תהליכים כימיים שמעוררים בין‬ ‫השאר תגובת דלקת במוח‪ ,‬שמתפשטת מעבר‬ ‫למוקד החבלה‪ .‬תהליכי הדלקת יכולים לגרום‬ ‫למות תאי עצב ובעקבות כך לירידה קוגניטיבית‪.‬‬ ‫האם מהלך כזה קורה גם כאן?"‪.‬‬ ‫בכדי לברר זאת השתילה הירשלר לחולדות‬ ‫אלקטרודות שעברו במסלול החדרה דומה לזה‬ ‫שנעשה בבני אדם‪ .‬ההנחיה הייתה לא להעביר‬ ‫את האלקטרודות דרך ההיפוקמפוס ‪ -‬האזור‬ ‫האחראי על הזיכרון ‪ -‬בכדי למנוע אפשרות של‬ ‫פגיעה ישירה בו‪ ,‬שעשויה לעורר מצידה הפרעות‬ ‫קוגניטיביות‪.‬‬ ‫"בכדי לבדוק אם הסיבה לפגיעה הקוגניטיבית‬ ‫נעוצה בהחדרת האלקטרודות‪ ,‬השארנו את‬ ‫האלקטרודות במוח החולדות ללא קיצוב במשך‬ ‫שבוע עד חודשיים ובדקנו את תפקודי הזיכרון‬ ‫של החולדות"‪ ,‬ממשיכה הירשלר‪" .‬נוכחנו לדעת‬ ‫שיש אצל החולדות פגיעה בזיכרון שנמשכת‬ ‫גם חודשיים לאחר הניתוח‪ .‬בהמשך‪ ,‬כשבדקנו‬ ‫את רקמת המוח של החולדות‪ ,‬ראינו דלקת‬ ‫שהתפשטה מעבר למסלול החדרת האלקטרודות‬ ‫גם לאזורים של קליפת המוח האחראים על‬ ‫תפקודים קוגניטיביים‪ .‬לכן אנו מניחים כי‬ ‫הניתוח עצמו תורם לירידה הקוגניטיבית‬ ‫הנצפית אצל המטופלים‪.‬‬ ‫התוצאות המעודדות הביאו להרחבת הניסוי‬ ‫לבני אדם‪" .‬גייסנו כמה קבוצות‪ :‬מטופלים לפני‬ ‫ניתוח‪ ,‬מטופלים לאחר ניתוח ובריאים ואנחנו‬ ‫בודקים עתה את הפעילות המוחית אצל כולם‬ ‫באמצעות מיפוי של זרימת הדם המוחית במצב‬ ‫מנוחה ובמצב מילוי משימה שניתנת להם‬ ‫בכדי למדוד את כישוריהם הקוגניטיביים‪ .‬את‬ ‫הצדדים האלה אנחנו בודקים במגוון אפשרויות‬ ‫שאמורות להצביע מהי מידת ההשפעה של‬ ‫הניתוח והקיצוב על פעילות של אזורי מוח‪.‬‬ ‫אנחנו בודקים אם יש נזקים לאזורי מוח‬ ‫ספציפיים"‪ ,‬אומרת הירשלר‪" .‬אם נמצא בעיה‬ ‫הקשורה בטיפול‪ ,‬אולי נוכל למנוע אותה קודם‬ ‫לניתוח"‪.‬‬ ‫"אין לנו עדיין תוצאות בניסוי בבני אדם‬ ‫הניתנות לפרסום"‪ ,‬אומרת פרופ' ענת‬ ‫ביאגון‪" .‬אבל‪ ,‬ראינו בחולדות דלקת וחסרים‬ ‫קוגניטיביים הקשורים אחד בשני‪ .‬תוצאות‬ ‫הניסויים בחיות מכוונות אותנו לבדיקת תרופות‬ ‫מונעות דלקת כאמצעי חדש למניעת הידרדרות‬ ‫קוגניטיבית בחולי פרקינסון המועמדים‬ ‫להשתלת אלקטרודות‪ .‬לממצאים אלו השלכות‬ ‫גם על אוכלוסיות אחרות שכן קיצוב מוחי עמוק‬ ‫נבדק כיום בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות‬ ‫נוספות כגון אפילפסיה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬הפרעה‬ ‫אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‪ ,‬ותסמונת טורט"‪.‬‬ ‫פורסם באתר של הארץ‪ /‬אוניברסיטת בר אילן ‪http://‬‬ ‫‪bar-ilan.haaretz.co.il/?p=393&s=587‬‬ ‫רכיבה בשניים לטיפול בפרקינסון‬ ‫יתכן שאופניים דו‪-‬מושביים ישמשו צורת‬ ‫טיפול חדשה בתסמיני המחלה המתישה‪,‬‬ ‫שכבר זמן רב חסרה חידושים טיפוליים יעילים‪.‬‬ ‫טיפול בעזרת רכיבה על אופניים נמצא עתה‬ ‫במוקד רשימת עשרת החידושים הרפואיים‬ ‫לשנת ‪ 2010‬של מרפאת קליבלנד בארה"ב‪.‬‬ ‫מחלת פרקינסון נגרמת כתוצאה מהרס של תאי‬ ‫מוח שתפקידם לייצר דופמין‪ .‬הדופמין מעביר‬ ‫מסרים לאזורים במוח ששולטים על התנועה‪,‬‬ ‫ולכן כאשר יש ירידה ברמת הדופמין גם היכולת‬ ‫לנוע נפגעת‪ .‬הנפגעים במחלה מאבדים בהדרגה‬ ‫את יכולת השליטה התנועתית שלהם‪ .‬רעד‪,‬‬ ‫בעיות שיווי משקל‪ ,‬קשיי דיבור וניידות‪ ,‬קישיון‬ ‫שרירים‪ ,‬הם המאפיינים של המחלה שפוגעת‬ ‫ביותר ממיליון אמריקאים‪.‬‬ ‫למרות שקיימות מספר תרופות שמקלות את‬ ‫תסמיני המחלה למשך שעות ספורות‪ ,‬עדיין‬ ‫לא נמצא בידי הרופאים טיפול שיגרום להקלה‬ ‫משמעותית במחלה‪ .‬עתה‪ ,‬בתגלית מפתיעה‬ ‫ומעט משעשעת‪ ,‬נמצא ששימוש באופניים‬ ‫לשני רוכבים יכול להביא להפוגה ארוכה יותר‬ ‫בתסמיני המחלה‪ -‬עד כדי מספר שבועות‪.‬‬ ‫מדען שרכב בקצב של ‪ 80-90‬סיבובים לדקה‬ ‫הנהיג את הרכיבה בזמן שידיד חולה פרקינסון‬ ‫ישב במושב האחורי‪ .‬אחרי כשעה על האופניים‬ ‫המדען הבחין שהרעידות בידי חברו נעלמו‪.‬‬ ‫בעיני החוקר‪ ,‬תופעת הלוואי המסתורית של‬ ‫הרכיבה העלתה אפשרות מרתקת לטיפול רפואי‪:‬‬ ‫שליטה מוטורית בזרועות ובידיים השתפרה‬ ‫למרות שרק הרגלים התאמצו ברכיבה‪ .‬יתכן‬ ‫שבזמן הרכיבה התרחש איזשהו שינוי בביוכימיה‬ ‫של המוח שעודד שיפור כולל ביכולת המוטורית‬ ‫של החולה‪.‬‬ ‫בדרך כלל חולה פרקינסון הרוכב לבדו על אופני‬ ‫כושר מגיע בממוצע לקצב של כ‪ 50-60-‬סיבובים‬ ‫בדקה‪ .‬לעומת זאת ברכיבה בשניים‪ ,‬כאשר מנהיג‬ ‫האופניים הבריא מכתיב את הקצב‪ ,‬יכול חולה‬ ‫פרקינסון להגיע לקצב של ‪ 90‬סיבובים בדקה‪-‬‬ ‫תוך כדי מאמץ משמעותי‪.‬‬ ‫יתכן שדיווש בקצב גבוה יותר מהיכולת העצמית‬ ‫של המטופל מעודדת הפרשה של דופמין‬ ‫שמסבירה את השיפור ביכולת המוטורית‬ ‫הכוללת שלו‪.‬‬ ‫מחקר קצר שהורץ למשך שמונה שבועות‬ ‫בדק את ההשפעה של תרגול מאולץ כזה‪.‬‬ ‫המונח תרגול מאולץ אינו כל כך רע כמו שהוא‬ ‫נשמע‪ :‬בסך‪-‬הכל מדובר ברכיבה על אופניים‬ ‫דו‪-‬מושביים בהנהגת רוכב מהיר יותר בכיסא‬ ‫הקדמי‪.‬‬ ‫ההשפעה של הרכיבה על תסמיני פרקינסון‬ ‫מרשימה‪ :‬בתפקוד המוטורי של רוכבי אופניים‬ ‫דו מושביים היה שיפור של‪ 35%‬ביחס לרוכבים‬ ‫בודדים על אופני כושר‪.‬‬ ‫השיפור נמשך במשך ארבעה שבועות אחרי‬ ‫הרכיבה‪ ,‬אולם השפעתו הלכה ודעכה‪ .‬המסקנה‬ ‫היא‪ ,‬שכמו כל מי שמתחיל להתעמל‪ ,‬גם חולי‬ ‫פרקינסון צריכים להתמיד בתרגול כדי לראות‬ ‫תוצאות לאורך‬ ‫זמן‪ .‬ההתמדה לאורך זמן הכרחית במקרה זה‬ ‫להצלחת הטיפול (ואולי בזה חסרונו של הטיפול‬ ‫המסוים הזה‪ ,‬המצריך בנוסף לכך גם שיתוף‬ ‫פעולה של רוכב מיומן בריא‪ ,‬נ‪.‬ר‪).‬‬ ‫עדיין לא ידוע כיצד משפיעה הרכיבה על אופניים‬ ‫על מערכת העצבים‪ ,‬אבל נראה שהטיפול עונה‬ ‫לתקווה המיוחלת לטיפול ללא תופעות לוואי‪.‬‬ ‫מחקרים נוספים עוד נעשים בנושא בארה"ב‪,‬‬ ‫אבל אני (נ‪.‬ר‪ ).‬בספק רב אם נזכה לראות‬ ‫בפארקי הארץ אופני טנדם (כפולי מושב) עליהם‬ ‫מדוושים במרץ שני רוכבים‪ .‬לכן גם לא ניאלץ‬ ‫לתהות שמא לא בשני משוגעים לדבר מדובר‬ ‫אלא בטיפול אקטיבי לטיפול רפואי בחולי‬ ‫פרקינסון‪.‬‬ ‫מקור‪www.nwpf.org (Northwestern) :‬‬ ‫‪Parnkinson Foundation‬‬ ‫מאנגלית‪ :‬קובי פישר‬ ‫טיפולי פלסבו ‪ -‬חזקים יותר‬ ‫מכפי ששיערו רופאים‬ ‫מריה צ'אנג‪ ,‬וושינגטון פוסט‬ ‫ככל שהדבר נוגע להשפעת הפלסבו‪,‬‬ ‫האימרה "‪ " Mind over Body‬תופסת‪ ,‬כך‬ ‫מציע איבחון חדש‪.‬‬ ‫בתגובה למחקר עדכני‪ ,‬אומרים מומחים‬ ‫בינלאומיים כי יש עדויות גוברות והולכות‬ ‫לכך‪ ,‬שטיפולי דמה‪ ,‬או פלסבו‪ ,‬משפיעים באופן‬ ‫ביולוגי ממשי על הגוף‪ .‬יחסי רופא‪-‬מטופל‬ ‫פלוס הציפיה להבריא‪ ,‬עשויה לפעמים להספיק‬ ‫כדי לשנות משהו במוחו של המטופל‪ ,‬בגופו‬ ‫או בהתנהגותו‪ .‬דברים אלה פורסמו און‪-‬ליין‬ ‫בז'ורנל הבריאות הבריטי‪.‬‬ ‫אין זה משום שתרופות פלסבו באמת עוזרות‪,‬‬ ‫אמרה לינדה בלייר‪ ,‬פסיכולוגית ודוברת‬ ‫העמותה הפסיכולוגית הבריטית‪ ,‬אלא‬ ‫משום שאנשים מאמינים שהן עוזרות‪ .‬בשעה‬ ‫שרופאים נוכחו זה מכבר שפלאסבו יכול לסייע‬ ‫למטופל להרגיש טוב יותר‪ ,‬הם לא היו בטוחים‬ ‫האם הטיפול מחולל איזה שהוא שינוי פיסי‪.‬‬ ‫מחקר בדק חולי פרקינסון שקיבלו תרופות‬ ‫דמה‪ .‬המחקר מצא שאותם מטופלים הפרישו‬ ‫יותר דופאמין בתגובה‪ ,‬וכמו‬ ‫כן ניכרו שינויים נוספים‬ ‫בפעילות המוחית שלהם‪.‬‬ ‫"כאשר אתה חושב שהנה‬ ‫תקבל תרופה שתעזור לך‪,‬‬ ‫המוח שלך מגיב כאילו‬ ‫וכבר הוטב לך‪ ,‬אומר וולטר‬ ‫בראון‪ ,‬פרופסור לפסיכיאטריה "אבל אין‬ ‫אנו יודעים איך אותה מחשבה שאתה עומד‬ ‫להרגיש טוב יותר‪ ,‬מיתרגמת למשהו שקורה‬ ‫במוח"‪.‬‬ ‫עם עדויות רבות יותר על כך שפלאסבו עובד‪,‬‬ ‫רופאים אחדים מנסים למצוא דרך לנצל את‬ ‫האפקט הזה‪ ,‬מבלי לעבור על חוקי האתיקה‪.‬‬ ‫בלייר אומרת שלהיות לגמרי כן עם המטופל ‪-‬‬ ‫ולספר לו שהוא עומד לקבל טיפול דמה‪ -‬יפגע‬ ‫באמונה שלו בתרופה ולכן יהרוס מראש כל‬ ‫הטבה פוטנציאלית‪ .‬אבל פרופ' בראון חולק‬ ‫על דעתה‪ .‬לחולים מסויימים‪ ,‬כמו אלה עם‬ ‫תופעות לא קשות של דיכאון או חרדה‪,‬‬ ‫פלאסבו אמור לעבוד בדיוק כמו תרופות‬ ‫אמיתיות‪ .‬לדעתו‪ ,‬אפילו אם הרופא מיידע את‬ ‫המטופל בנוגע לפלאסבו שהוא מקבל‪ ,‬אבל‬ ‫מוסיף שהטיפול עשוי להיטיב עימו‪" ,‬זה יכול‬ ‫לעבוד למעשה"‪.‬‬ ‫קצרצרים משלנו‬ ‫לעבור לניסויים בבני אדם בטיפול ייחודי‬ ‫שמעורר תקווה בקרב חולים רבים‬ ‫חולה הפרקינסון המפורסם בעולם‪ ,‬המתאגרף‬ ‫המיתולוגי מוחמד עלי‪ ,‬מבקש לעבור בישראל‬ ‫טיפול ייחודי בתאי גזע‪ ,‬אשר פותח על ידי חברת‬ ‫הביו‪-‬טק הישראלית בריינסטורם‪ .‬זאת בעקבות‬ ‫הודעת החברה אמש לבורסה בארצות הברית‬ ‫כי בכוונתה לעבור בהקדם לביצוע טיפולים‬ ‫ניסיוניים בבני אדם‪ .‬בריינסטורם מפתחת טיפול‬ ‫ייחודי‪ ,‬פרי מחקרם של המדענים הישראלים‬ ‫סמינר החורף של עמותת פרקינסון‪,‬‬ ‫פרופ' אלדד מלמד ופרופ' דניאל אופן‪ ,‬אשר‬ ‫שהתקיים במלון דניאל בים המלח‪ ,‬ננעל‬ ‫לאחר ‪ 5‬ימים מלאים‪ ,‬מרתקים ומלאי התנסויות‪ ,‬מיועד לבלום את התקדמותן של מחלות ניוון‬ ‫עצבי כגון ‪ ,ALS‬פרקינסון ופגיעה בעמוד השדרה‪.‬‬ ‫אישיות וקבוצתיות‪.‬‬ ‫על פי החברה‪ ,‬מדובר בשוק של מאות מיליוני‬ ‫הסמינר‪ ,‬בהשתתפות חסרת תקדים של כ‪200-‬‬ ‫חברים‪ ,‬אורגן להפליא ע"י ריקי נבון‪ ,‬לאה עוז‪-‬ארי דולרים בשנה‪.‬‬ ‫ונחמיה ביין‪ .‬שמעו הרצאות‪ ,‬השתתפנו בסדנאות ההחלטה לעבור לניסויים בבני אדם מעוררת‬ ‫תקווה בקרב עשרות אלפי אנשים החולים‬ ‫תרפייה קולית‪ ,‬פסיכודרמה‪ ,‬רפלקסולוגיה‪ ,‬יוגה‬ ‫במחלות שונות חשוכות מרפא‪ ,‬כמו ניוון שרירים‪,‬‬ ‫צחוק‪ ,‬תקשורת זוגית ועוד‪ .‬השתכשכנו במים‪,‬‬ ‫נהנינו מארוחות עתירות קולסטרול ומקפה ועוגה פרקינסון‪ ,‬טרשת נפוצה ועוד‪ .‬רשידה עלי‪ ,‬בתו‬ ‫של מוחמד עלי‪ ,‬פנתה אתמול לבעלים של חברת‬ ‫בפיב‪-‬אוקלוק גם‪ .‬להתראות בסמינר הקיץ!‬ ‫בריינסטורם‪ ,‬חיים לייבוביץ'‪ ,‬וביקשה לשמור כבר‬ ‫מתגובות חברים (רבקה נהרה)‪:‬‬ ‫עתה מקום לאביה בתור לניסויים בפרקינסון‬ ‫תודה לנחמיה ריקי ולאה על הטרחה ההשקעה‬ ‫שייערכו על פי ההערכות בתוך כשנה וחצי עד‬ ‫וההצלחה של הסמינר שהסתיים היום‪.‬‬ ‫שנתיים‪.‬‬ ‫הפורום של הסמינר חשוב לחברים בעמותה‪.‬‬ ‫"רשידה עוקבת אחרי הניסויים שאנחנו עורכים‬ ‫ישנו מספר לא מבוטל של חברים המגיעים לכל‬ ‫הסמינרים ונהנים מהמקום מהאירועים ומהחברה כבר הרבה זמן ונמצאת איתנו בקשר שוטף‪ .‬אחרי‬ ‫ההודעה למשקיעים בבורסה‪ ,‬היא התקשרה אלי‬ ‫ההשתתפות בסדנאות מקרבת את האנשים זה‬ ‫נרגשת ושאלה מתי אביה יוכל להשתתף בניסוי‪.‬‬ ‫לזה והחוויות המשותפות מחזקות את הקשר‪.‬‬ ‫הסברתי לה שכעת אנחנו מתחילים בניסויים‬ ‫הכרנו גם השנה חברים חדשים שהצטרפו‬ ‫במחלת ניוון שרירים ואם זה יצליח‪ ,‬נמשיך‬ ‫לעמותה‪ .‬אני מאחלת לכולנו שההשתתפות‬ ‫בסמינר תתעצם‪,‬שמספר החברים בעמותה ימשיך בניסויים במחלת הפרקינסון וכמובן שאביה‬ ‫לגדול ושכל אחד מאתנו ימצא במפגשים ‪,‬סביבה ייכלל בניסויים"‪ ,‬אמר ליבוביץ' למעריב‪.‬‬ ‫בריינסטורם‪ ,‬הנסחרת בבורסה של ניו יורק‪,‬‬ ‫תומכת ואוהדת שתסייע לו בהתמודדות עם‬ ‫הודיעה כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם‬ ‫המחלה ותעניק לו רגעים של שמחה והנאה‪.‬‬ ‫בית החולים הדסה עין כרם ולפיו יבוצעו בבית‬ ‫החולים ניסויים ב‪ 26-‬חולי ניוון שרירים סופני‬ ‫יום הפרקינסון הבינלאומי יצויין‬ ‫(‪ .)ALS‬עם זאת‪ ,‬החברה הודיעה כי לאחר‬ ‫ע"י העמותה ב‪ 15.4-‬בחמי געש‬ ‫בתוכנית מגוון של פעילויות‪ ,‬הרצאה של דר השלמת הטיפול ב‪ ALS-‬היא תעבור לפיתוח‬ ‫טיפול בתאי גזע בוגרים גם לחולי פרקינסון‪.‬‬ ‫שרון חסין‪ ,‬שירה בציבור‪ ,‬ארוחת צהריים‪,‬‬ ‫חלוקת שי ‪ ,‬תוכנית אמנותית ‪ .‬כמו כן יחולק כשי יצוין כי הטיפול הייחודי שמפתחת החברה נוסה‬ ‫ספרו של דר' מיכאל ריינר "נשואים בעל כורחם‪ ".‬בהצלחה על עכברים בריפוי מספר מחלות כמו‬ ‫‪ ,ALS‬פרקינסון‪ ,‬טרשת נפוצה והאנטינגטון‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים זינק שווי מניות בריינסטורם‬ ‫תקווה לחולי פרקינסון‪:‬‬ ‫בכ‪ 500%-‬בעקבות סדרת הודעות לבורסה שדיווחו‬ ‫טיפול ייחודי עבר שלב‬ ‫על הצלחת הניסויים‪.‬‬ ‫אלי ברדנשטיין | ‪23/2/2010‬‬ ‫חברת בריינסטורם הודיעה כי בכוונתה‬ ‫‪ 23 22‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫מקור‪ NRG :‬מעריב‬ ‫יום הפריקינסון הבינלאומי‬ ‫‪ //‬נילי רעם‪ ,‬מתוך מוסף הבריאות‬ ‫ב‪ 11-‬לאפריל חל יום הפרקינסון‬ ‫הבינלאומי ב‪ 15-‬לאפריל אצלנו‪ .‬מה‬ ‫זות'ומרת? שיוצאים במחולות? שמזניקים‬ ‫זיקוקים לשמים? שמנפנפים מעל מנגלים‬ ‫עשנים? ברור שלא‪ .‬היום הזה נועד כדי‬ ‫לחזק את הקשר בין חולי פרקינסון לבין‬ ‫הקהילה (כלומר אתם) וכדי להעלות את‬ ‫מודעות הציבור (שוב פעם אתם) למחלה‬ ‫ולחולים בה‪ .‬למשל‪ ,‬האם ידעתם שפרקינסון‬ ‫תוקף גם אנשים צעירים – באמצע החיים‪,‬‬ ‫באמצע הקריירה‪ ,‬באמצע הכל‪ ,‬פתאום‬ ‫בום! הבן אדם נכנס למסלול תלול בכיוון‬ ‫אחד‪ ...‬האם ידעתם למשל‪ ,‬שפרקינסון זה‬ ‫לא רק רעד "כמו אצל זקנים"‪ ,‬אלא קישיון‬ ‫של כל השרירים‪ ,‬כולל אלה האחראים על‬ ‫הדיבור והבליעה? שפרקינסון זו מחלה רב‪-‬‬ ‫מערכתית‪ ,‬רב‪-‬תחומית ורב‪-‬איברית הפוגעת‬ ‫בנשימה ובבליעה‪ ,‬בדיבור‪ ,‬במערכת הויסות‬ ‫של הגוף‪ ,‬בהליכה‪ ,‬בהיבט הקוגניטיבי שלנו‪,‬‬ ‫בחלק הרגשי? נניח שידעתם‪ .‬אבל בטח שלא‬ ‫ידעתם שחלק מאיתנו‪ ,‬חולי הפרקינסון‪,‬‬ ‫מתביישים‪ .‬פרקינסון היא מחלה סטיגמטית‬ ‫המביישת את החולים בה‪ ,‬כי אנחנו מודעים‬ ‫לכך שאנחנו נראים מגוחכים עם חוסר שיווי‬ ‫המשקל שלנו‪ ,‬עם הריור המוגבר‪ ,‬הפנים‬ ‫הקפואות והידיים הרוטטות‪ ,‬עם הדיבור‬ ‫החלש והאיטי‪ .‬כל אלה מחשידים אותנו‬ ‫בעיניכם כאילו והיינו חולי נפש או בעלי‬ ‫פיגור שכלי‪ .‬בטח שלא ידעתם – בשביל‬ ‫זה יש לנו את היום הבינלאומי באפריל‪-‬‬ ‫שנגיד לכם‪ .‬כדי שחולי פרקינסון הנמצאים‬ ‫עדיין בארון לא יחששו לצאת ממנו ולהצטרף‬ ‫אל שורותינו‪ ,‬כדי ששורותינו יזכו לתמיכה‬ ‫רחבה של שורותיכם‪ ,‬כי אנחנו בהחלט‬ ‫זקוקים לזה‪ .‬נכון‪ ,‬בדרך כלל לא מתים‬ ‫מפרקינסון שכן זו אינה מחלה טרמינלית‬ ‫בפני עצמה‪ .‬מתים מסיבוכים של פרקינסון‪.‬‬ ‫אם יצא לכם לראות חולה פרקינסון בשלב‬ ‫מתקדם ראיתם בודאי שהמושג טרמינלי‬ ‫אינו גמיש דיו כדי לכסות גם מקרים של‬ ‫חולים שהחיים שהם עדין חיים כבר מזמן‬ ‫אינם חיים‪.‬‬ ‫אמרה חברה טובה שלי‪ ,‬שהתמודדה‬ ‫עם סרטן בנוסף לפרקינסון שלה‪ :‬סרטן זו‬ ‫מחלה הירואית‪ ,‬אתה מתגייס לתקופת זמן‬ ‫נתונה ומוקצבת‪ ,‬נאבק בה ואז או שאתה‬ ‫מנצח אותה וממשיך בחייך או שאתה לא‪....‬‬ ‫פרקינסון לעומת זאת זה מאסר עולם‪ .‬אי‬ ‫אפשר לנצח אותה‪ ,‬גם היא לא מנצחת‬ ‫אותך‪ .‬חיים עם זה כל החיים שנותרו לך‬ ‫מיום שאובחנת‪ .‬וכל שנה אתה קצת פחות‬ ‫חזק‪ ,‬קצת פחות יציב‪ ,‬קצת פחות מסוגל‪,‬‬ ‫קצת פחות חי‪ .‬זה הכל‪.‬‬ ‫זה לא אני‪...‬זה החבר שלי‬ ‫גם לחולי פרקינסון יש ארון‪ .‬ולא סתם‬ ‫ארון אלא משהו רחב ועמוק שניתן להסתתר‬ ‫בתוכו בנוחיות‪ ,‬כמה זמן שרוצים‪ .‬לרוב‪ ,‬מי‬ ‫שמסתתר בארון לא יוצא ממנו גם כאשר‬ ‫הוא צריך לברר בדחיפות כל מני דברים‬ ‫על המחלה‪,‬תרופותיה ומוראותיה‪ .‬עם מי‬ ‫מבררין? עם מישהו מן העמותה‪ ,‬כמובן‪ .‬ואיך‬ ‫יציג את עצמו בשיחת הטלפון מי שאינו‬ ‫מודה שהוא חולה? " זה לא בשבילי‪ ,‬זה‬ ‫בשביל חבר שלי" זהו סלוגן נפוץ בעיתות‬ ‫כאלה וגם "אבא שלי חולה‪" ",‬דוד שלי עם‬ ‫פרקינסון" וכיוב'‪ .‬ואיך יודעין שמדובר‬ ‫בפרקינסוני מוכחש? משום שבמשך השיחה‬ ‫הנציג מטעם העמותה הנמצא בצד השני של‬ ‫הקו משחיל כל מיני "אתה" ו"לך‪ ",‬בטעות‬ ‫כאילו והמוכחש מזדרז מייד לתקן ולהדגיש‬ ‫‪" :‬זה לא אני‪...‬זה החבר שלי"‪ .‬ככה יודעין‪.‬‬ ‫יש אנשים שמסתתרים בתוך הארון שלהם‬ ‫אפילו הרבה שנים‪ .‬ישנים בתוכו‪ ,‬אוכלים‬ ‫בתוכו‪ ,‬חיים בתוכו‪ .‬בני המשפחה שלהם‬ ‫יכולים לשבת בסלון ולפצח גרעינים מול‬ ‫הטלויזיה – והם בארון‪" .‬בא הנה‪ ,‬תצא‬ ‫קצת מן הארון שלך" הם אומרים אבל‬ ‫זה לא ממש עוזר‪ .‬כי בחסות הארון אתה‬ ‫בטוח שאף אחד לא רואה אותך ושאיש‬ ‫אינו יודע‪ .‬כמובן שאמונה זו אין לה במה‬ ‫להיאחז‪ ,‬שכן אי אפשר ממש להסתיר את‬ ‫הכתפיים השחוחות‪ ,‬את הרעד ביד‪ ,‬את‬ ‫הפנים הקפואים וחסרי ההבעה‪ ,‬את היציבה‬ ‫הבלתי יציבה‪ .‬האמת ניתנת להיאמר‪ ,‬שאני‬ ‫דווקא מבינה את שוכני הארונות הללו‪ ,‬חולי‬ ‫הפרקינסון המוכחשים‪ .‬תארו לעצמכם את‬ ‫ההרגשה של בן אדם האוחז בקריירה‪ ,‬בעל‬ ‫חזות חיצונית מרשימה‪ ,‬מעורב בחברה ופעיל‬ ‫בקהילה ‪ -‬כאשר יום אחד הוא מתבשר‬ ‫שחלה בפרקינסון‪ .‬המחלה הזו‪ ,‬מלבד שמה‬ ‫המגוחך‪ ,‬היא מחלה המגחכת את הלוקים‬ ‫בה‪ .‬האיברים החוגגים בתנועה בלתי נשלטת‪,‬‬ ‫חוסר ההבעה בפנים‪ ,‬היציבה המתנודדת‪,‬‬ ‫ריור מוגבר‪ ,‬דיבור איטי‪ -‬כל אלה נראים‬ ‫למתבונן כסימפטומים של הפרעה נפשית‬ ‫או פיגור שכלי‪ .‬זכור לי היטב המקרה עם‬ ‫ר‪.‬פ‪ ,.‬רופא מצליח בעברו וחולה פרקינסון‬ ‫במצב מתקדם באותו זמן‪ ,‬אשר ישב בכיסא‬ ‫גלגלים‪ ,‬ראשו שמוט ובקושי הגה מילה‪.‬‬ ‫קשה היה לדעת אם הוא מודע או לא לנעשה‬ ‫סביבו‪ .‬העברנו שאלה בין הנוכחים‪ :‬איך אתה‬ ‫מרגיש שאחרים מתייחסים אליך? כשהיגע‬ ‫תורו של ר‪.‬פ לא ציפינו לכלום ועמדנו לדלג‬ ‫עליו כשלפתע לחש במאמץ‪..." :‬כמו לגוף‬ ‫שלישי‪ "...‬מנקודת מבט חדה ומפוכחת זו‬ ‫אולי עדיף לשכון בארון עד שימצאו מרפא‬ ‫למחלה או עד שאנשים יבינו סוף כל סוף‬ ‫שמתחת לקליפה הפרקינסונית המעוותת‬ ‫נמצא בן אדם‪ .‬מוקדש לדר' רפי פ‪ ,.‬זכרונו‬ ‫לברכה‪ .‬‬ ‫מעט החברים‬ ‫סמינר ים המלח‬ ‫פברואר ‪2010‬‬ ‫כתבה‪ :‬אפרת בר‪-‬גיורא‬ ‫אני מקיצה משנת לילה ערבה‬ ‫ומיד ניגשת למלאכת הכתיבה‬ ‫חושבת על התקופה שעברה‬ ‫גב המחלה הלכה וגברה‪.‬‬ ‫‪ 15‬שנים עם הרבה בורות‬ ‫לעומת ‪ 3‬ימי למידה שלי הם זכות‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬שתמיד חשבתי וקימתי‬ ‫וגם אם זה היה קשה‪ ,‬השתדלתי‪,‬‬ ‫לראות את חצי הכוס המלאה‬ ‫אפילו אם היא רבע‪ ,‬אין בעיה‬ ‫נשענתי על הרופאים והסגל‬ ‫כאילו הם נושאי הדגל‪.‬‬ ‫אך מסתבר שכאן‪ ,‬אנשי הסמינר‬ ‫יודעים הרבה‪ ,‬ולא רק על הנייר‬ ‫אנשים אינטליגנטיים‪ ,‬נחמדים לרוב‪,‬‬ ‫ולא מפסיקים על הזולת לחשוב‪.‬‬ ‫איפה ישנם עוד אנשים‬ ‫שבאחד ובשני תומכים ועוזרים‬ ‫אם נמשיל זאת לכינור‪,‬‬ ‫שעל חלקיו צריך לשמור‬ ‫הסדנאות וההרצאות הן גוף גשמי ולמיתרים‬ ‫תפקיד ראשי‬ ‫האנשים למיתרים משולים‪,‬‬ ‫לא נוכל בלעדיהם לנגן את הלחנים‪.‬‬ ‫נדמה שזה עתה החלו האהבה והרומן‬ ‫לרקום עור וגידים להרבה זמן‪.‬‬ ‫יכולתי על כל אחד מהמשתתפים לכתוב המון‪,‬‬ ‫כולם בורכו בכישרון‬ ‫לפתוח את חדרי הלב‬ ‫עם חיוך‪ ,‬התעקשות ומעט כאב‬ ‫כאילו אמרו בנחישות‪" :‬זה מקומך‬ ‫התחילי ללמוד‪ ,‬לעבוד‪ ,‬וזה יהיה בשבילך"‬ ‫תמיד ידעתי שלמידה זה תהליך מתמשך‬ ‫ואני תפילה שבסופו אלך‪...‬‬ ‫היום אני מוכנה לקבל כל מאמץ ומלה‬ ‫שאולי לא היו מנת חלקי בהתחלה‬ ‫ולדהור כאיילה שלוחה‬ ‫אל המטרה הברוכה‬ ‫כמו שידעתי בעבר להתגייס לכל משימה‬ ‫אעבוד עד כלות הנשימה‪,‬‬ ‫איעזר במשפחתי ובידידי הנפלאים‬ ‫ואצא לדרך סוגה בשושנים‬ ‫וכל זאת בזכות שרי‪ ,‬אותה במכון הכרתי‪,‬‬ ‫ואני לא יכולה להכחיש שעל העמותה מזמן‬ ‫ידעתי‬ ‫אך פעלתי וקצת הדחקתי‬ ‫במשפחה בעבודה ובידידים למכביר נעזרתי‪,‬‬ ‫והפעם לסמינר לצאת שוכנעתי‬ ‫ובזכות זאת לדרך חדשה הגעתי‪ .‬‬ ‫מבחן קבלה ‪ -‬אודישן‬ ‫כתב‪ :‬עופר ישראלי‬ ‫שלום לכם חברים וחברות ‪ -‬המבחן התחל‬ ‫וניתן האות‪.‬‬ ‫אני חדש ב"מקצוע" שלכם‪ .‬בשבילי אתם מורי‬ ‫ורבותי‬ ‫אתם נלחמים‪ ,‬אתם גיבורים‪ ,‬אתם מנצחים‪,‬‬ ‫אתם תקוותי‪.‬‬ ‫באתי לכנס הזה לאודישן ואני מקווה שאתקבל‬ ‫ אני מצפה לכך‪ ,‬מייחל ומתפלל‪.‬‬‫סיקרן אותי נושא הפרקינסון והחלטתי ללכת‬ ‫לאודישן מיוחד‬ ‫קבעתי פגישה עם נוירולוג ואחרי מספר תנועות‬ ‫קבע באופן חד וחלק‪:‬‬ ‫התקבלת יקירי‪ ,‬קרא הנוירולוג בחדווה‪ ,‬אתה‬ ‫ממש מתאים ‪ -‬ועתה אני רוצה להסביר לך את‬ ‫תורת השלבים‪.‬‬ ‫בהתחלה נקרא לזה שלב הרוגע‪ ,‬הנירוונה‬ ‫והשלווה ‪ -‬במקום לרוץ ולמהר כל היום‪ ,‬עושים‬ ‫כל דבר לאט‪ ,‬בשקט ובאהבה‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬באמצע ההליכה‪ ,‬הרגליים ממש‬ ‫נדבקות למדרכה ‪ -‬זה לא מסוכן‪ ,‬זו ממש‬ ‫הזדמנות להשקיף על הנוף בשמחה‪.‬‬ ‫לאט לאט ובנוחות משתחררות להן הרגליים‬ ‫ואפשר להמשיך בגאון ובכבוד‬ ‫רק צריך להקפיד ללכת יציב‪ ,‬כדי לא ליפול או‬ ‫למעוד‪.‬‬ ‫בשלב הבא‪ ,‬מתחיל הצוואר לשאוף קדימה‬ ‫באלכסון‪ ,‬הראש בא אחרי הצוואר בחדווה‬ ‫ובגאון‬ ‫הגב גם הוא לחגיגה מצטרף ‪ -‬הרגליים‬ ‫ממהרות להשיג את הראש ולא לחפף‬ ‫הגוף ממש כולו יוצא בחדווה במחול ‪ -‬זה לא‬ ‫קל‪ ,‬זה אחראי לשאת בעול‪.‬‬ ‫אלי אין לי אויר‪ ,‬אני מוכרח לנוח ‪ -‬אני זקוק‬ ‫בדחיפות למשב קל של רוח‬ ‫אוי נחתי קצת והגוף מרקד כשובב ‪ -‬וזה הזמן‬ ‫לעבור עוד שלב‪.‬‬ ‫רעד בגוף‪ ,‬במקומות שונים‪ ,‬מתחיל רק כשקר‬ ‫אחר כך גם כשחם וכל מחסום נשבר‪.‬‬ ‫הגוף רועד בכל עת וזמן ‪ -‬וזה עוד לא הסרט‪ ,‬זה‬ ‫רק היומן!‬ ‫הגענו לשלב מכריע‪ ,‬אומר הנוירולוג המדריך ‪-‬‬ ‫ואני מקשיב קשב רב ‪ ,‬לאן עלי להמשיך‪.‬‬ ‫כעת נתחיל בפעילות ענפה‪ ,‬כולל גופנית‬ ‫פעילות נמרצת‪ ,‬לעיתים סוערת‪ ,‬אך בלתי‬ ‫רצונית‬ ‫הראש סובב לו מצד לצד ‪ -‬הכתפיים גם הן‬ ‫החליטו לא להישאר לבד‬ ‫הידיים מנסות לא לוותר ובתנועה להתבלט ‪-‬‬ ‫לעיתים זה ממש כמו ריקוד קלאסי‪ ,‬ממש בלט‬ ‫האם בתורת השלבים יש סדר‪ ,‬וקביעות‬ ‫כשהחולה מתחיל לחגוג?‬ ‫שאלתי את המדריך הנוירולוג‪.‬‬ ‫והוא השיב במבוכה‪ ,‬כשמבט דואג על פניו‬ ‫ומבטו קצת רכן ‪-‬‬ ‫לא יקירי‪ ,‬השיב‪ ,‬בתורת השלבים חוגג הבלגן‬ ‫איטיות‪ ,‬רעד‪ ,‬ותנועות בלתי רצוניות ‪-‬‬ ‫משחקים יחד‪ ,‬לעיתים כמהומה בחלום בלהות‬ ‫כל שלב מתקדם ומתפתח עם הזמן‪ -‬ואני‬ ‫החלטתי לתעד את התהליך ולכתוב כל יום דף‬ ‫ביומן דף עם הומור‪ ,‬דמעות‪ ,‬חלומות‪ ,‬פחדים‬ ‫וחרדות ‪-‬דף שיש בו גם תקווה‪ ,‬כי אני מת‬ ‫לחיות‬ ‫אני מקווה ידידי‪ ,‬שקיבלתם אותי ועברתי את‬ ‫האודישן בהצלחה‬ ‫ואני מתחיל לצעוד קדימה איתכם בתקווה‬ ‫לבסוף שאלתי‪ ,‬תגיד לי דר' נוירולוג‪ ,‬האם יש‬ ‫תרופה לזו המחלה המרתקת‬ ‫האם יש תקווה או שהעניבה הולכת‬ ‫ומתהדקת?‬ ‫יש תקווה יקירי הטירון‪ ,‬אך התרופה היא עדיין‬ ‫בגדר סוד‬ ‫ובשביל לגלות את הסוד צריך חביבי קשה‬ ‫לעבוד‬ ‫מה צריך לעשות שאלתי‪ ,‬כיצד תתחולל‬ ‫התפנית?‬ ‫אגלה לך רק אם תבטיח ותקיים‪ ,‬שתחיך‬ ‫ותעסוק במגוון של פעילות גופנית‬ ‫משחר עד ערב תהיה עסוק ופעיל‪ ,‬ואת אף אחד‬ ‫לא תאשים ותפליל‬ ‫שתפתח לאט ובעקביות את חוש ההומור‪ ,‬לכל‬ ‫חלומותיך תן חופש ודרור‬ ‫פתח ואמן את שרירי הצחוק‪ ,‬הצחוק הוא מנוע‬ ‫להגיע רחוק‪.‬‬ ‫ואולי במקביל לפעילותך הענפה ‪ -‬ימציא איזה‬ ‫גאון את המזור‪ ,‬את התרופה‪.‬‬ ‫חברים וחברות‪ ,‬נפלאים ויקרים ‪ -‬למדתי להכיר‬ ‫אכם‪ ,‬אתם ממש גיבורים‬ ‫אנא קבלו אותי לחבורה כל כך חמה ומקסימה‬ ‫אני מבטיח לקוות ולחייך וזאת הסיסמא! ‪‬‬ ‫‪ 25 24‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫זהו סיפור אמיתי‪ ,‬כפי שסופר לי ע"י רפי מידן ואף היו לו מספר‬ ‫עדים (שלא תחשבו שחלילה המציא אותו‪.)...‬‬ ‫משפחת מידן הוזמנה לארוחת ערב בליל ששי‪ ,‬בביתם של‬ ‫קרובי משפחה‪" ,‬שאותם אנחנו באמת אוהבים"‪.‬‬ ‫מה רע? תשאלו‪ .‬או! אז הסיפור הולך ככה‪...‬‬ ‫כאשר הגענו לביתם של המזמינים‪ ,‬בעיר מודיעין לאחר נסיעה של‬ ‫כ‪ 40 -‬דקות‪ ,‬התברר שנכנסתי ל ־‪ OFF‬עמוק ולקיפאון ‪ .‬בקושי‬ ‫רב הצליחו להוציא אותי מהמכונית ולהעלות אותי ‪ 12‬המדרגות‬ ‫המובילות לדירתם של הקרובים‪ .‬בעזרתם של ‪ 3‬מלווים הצלחתי‬ ‫להגיע לכורסא נוחה בחדר המגורים ולהתמקם בתוכה‪ .‬הערב‬ ‫התנהל בין המארחים וממשפחתי ואילו אני מנותק מהכל‪ .‬הכל‬ ‫נראה מרוחק‪ ,‬כאילו ציפיתי בהצגה ‪ -‬הסובבים אותי נמצאים על‬ ‫במה ואני יושב באולם‪.‬‬ ‫בשלב זה נכנס קוזמו לתמונה‪ .‬קוזמו הוא כלב מגזע לברדור‪,‬‬ ‫בעל ממדים ענקיים‪ ,‬כבן ‪ 4‬שנים‪ ,‬שעבר לגור עם המשפחה לפני‬ ‫זמן לא רב וזאת הייתה פגישתנו הראשונה‪.‬‬ ‫קוזמו‬ ‫מספר דקות לאחר שנחתתי בכורסה‪ ,‬התקרב אלי קוזמו והתיישב‬ ‫לו ליד רגל שמאל שלי‪ ,‬הניח את הרגל הקדמית שלו על הברך שלי‬ ‫והביט לתוך העיניים שלי‪,‬כעבור זמן מה עבר לרגל ימין שלי שם את‬ ‫הרגל שלו על שלי‪ .‬קוזמו החליף צדדים מספר פעמים ותוך כדי כך‬ ‫ליקק את הידיים שלי‪.‬‬ ‫אינני יודע במה זמן הטיפול של קוזמו ערך‪ ,‬אך ההשפעה עלי‬ ‫הייתה מדהימה‪ .‬כעבור זמן מה יצאתי מהקיפאון ונהנית משארית‬ ‫הערב‪ .‬הצופים היו בהלם וקוזמו הפך למרכז השיחה‪ .‬‬ ‫המומחים לביטוח‬ ‫רפואי לעובדים‬ ‫זרים ותיירים‬ ‫מעסיק עובד זר?‬ ‫מבצע‬ ‫לחברי עמותת‬ ‫פרקינסון‬ ‫ביטוח רפואי לעובד זר‬ ‫הביטוח שנותן תנאים מעבר לחוק ביטוח עובדים זרים‬ ‫מחיר מיוחד רק ‪1$‬‬ ‫ליום‬ ‫שירות אישי ומקצועי‬ ‫משכית ‪ ,22‬הרצליה פיתוח ‪e-mail: info@mango.ms I www.mango.ms I‬‬ ‫בקריצה קלה‬ ‫דיווחי תנועה‬ ‫‪ //‬נילי רעם‬ ‫כמה מידידי הבריאים‪ ,‬שיהיו בריאים‪,‬‬ ‫תוהים מה כבר יש לי לעשות עם הזמן‬ ‫שלי כל יום‪ ,‬כל היום‪ ,‬מלבד כמובן להתעסק‬ ‫עם קופסאות התרופות שלי‪ ,‬למלא אותן‬ ‫לפי סוגים‪ ,‬מינונים‪ ,‬תיזמונים וכמויות‪ ,‬שזה‬ ‫סטאז' ברוקחות כמעט‪ .‬ובכן‪ ,‬אני גאה לבשר‬ ‫לכם שבחצי שנה האחרונה אני קוראת ספר‬ ‫ליום! הצד הפחות טוב של הסטטיסטיקה הזו‬ ‫הוא‪ ,‬שמדובר באותו הספר ‪...‬אחרת אפשר‬ ‫היה לראות בכך הישג נאה‪ ,‬נכון? אבל ‪ -‬שתדעו‬ ‫לכם‪ ,‬שלפחות מדובר בספר ממש טוב!‬ ‫אותם ידידים‪ ,‬שלא לדבר על אנשים‬ ‫זרים‪ ,‬מתקשים להבין את התופעה בה‬ ‫אני רגע אחד נראית והולכת נורמאלי לחלוטין‪,‬‬ ‫וברגע שני ‪ -‬הופכת להיות טעונת אישפוז‬ ‫במוסד סיעודי‪ .‬לך‬ ‫תסביר שפרקינסון בא‬ ‫ככה אורגינל מהמפעל‪:‬‬ ‫עם באג חבוי של און‪/‬‬ ‫אוף מובנה בתוכנה שלו‪,‬‬ ‫המתחיל לפעול מעצמו‪,‬‬ ‫כעבור מספר שנים ולגרום לנו לתנודות‪ :‬אוף ואון‪,‬‬ ‫און ואוף וחוזר חלילה‪ .‬אצלי למשל‪ ,‬במצב של‬ ‫‪ ,OFF‬הפיקוד במוח מנתק תקשורת‪ ,‬בעיקר עם‬ ‫הרגליים‪ ,‬שאלה מחוזות מאוד רחוקים בשביל‬ ‫מוח פגוע שכמותו‪ .‬מה שקורה אז זה‪ ,‬שהרגליים‬ ‫נשתלות במקום‪ ,‬ממש כאילו הצמיחו שורשים‪.‬‬ ‫זה לוקח זמן שבין חמש דקות לחמש שעות בהן‬ ‫אני חסרת תנועה‪ ,‬קפואה במקום‪ ,‬ואז‪...‬מגיע‬ ‫ה"און" ועימו שבה אלי היכולת לצעוד‪ ,‬מלווה‬ ‫בקריצה קלה‬ ‫הננו מתכבדים להכריז בזאת על‬ ‫פתיחת מדור להומור פרקינסוני‪.‬‬ ‫המדור מכיל חומר נפיץ‪ .‬הכניסה‬ ‫מותרת רק לבעלי חוש הומור‪ ,‬קרוביהם‬ ‫ובני משפחתם‪.‬‬ ‫במבטים חשדניים ומלאי תוכחה של הצופים‬ ‫במחזה מתחילתו‪ .‬אנשים מתקשים להבין דבר‬ ‫כזה‪ :‬נכה לפעמים‪ ,‬או לשיעורין‪ .‬או שאינך יכול‬ ‫לזוז או שאתה יכול‪ .‬פעם ככה ופעם ככה‪ ,‬זה‬ ‫מבלבל את מערכות ההתייחסות כלפיך‪ .‬מה‬ ‫לעשות‪ ,‬אני נכה בתשלומים‪ .‬זהו סידור מיוחד‬ ‫עבור אנשים צעירים שלפניהם עוד שנים רבות‬ ‫של פרקינסון‪ ,‬זאת אומרת לפני הסיעודי‪ .‬אז‬ ‫הסידור עם ההוא שם למעלה‬ ‫עובד ככה‪ ,‬שאנחנו יכולים‬ ‫לפרוס את הסיעודיות כבר‬ ‫מעכשיו‪ ,‬לתשלומים יומיים‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬אני יכולה לצאת‬ ‫לקניון על שתי רגלי ולצעוד‬ ‫חופשי ופתאום‪ ,‬ללא שום‬ ‫התראה‪ ,‬מגיע זמן התשלום‬ ‫של הסיעודי ואני קופאת על‬ ‫מקומי כמו צעצוע שניתקו‬ ‫אותו מן החשמל‪ .‬המראה‬ ‫בודאי כל כך ביזארי שאנשים‬ ‫לא יודעים איך להגיב‪ .‬יש‬ ‫המזהים קושי וניגשים להציע‬ ‫עזרה אולם על פי רוב הם‬ ‫חולפים על פני ותוהים איזה‬ ‫פסל אני בדיוק‪ ,‬שהרי כל מי שהיה באירופה‬ ‫מכיר את האמנים המחופשים‪ ,‬הנעמדים‬ ‫כפסלים מרהיבים בכיכרות ואוספים מעות מן‬ ‫העוברים ושבים תמורת צילום‪ .‬איך לא חשבתי‬ ‫על זה קודם? במקום להיכנס לפאניקה אצטייד‬ ‫לי להבא במסכה עם כרבולת אדומה‪ ,‬כנפיים‬ ‫ומקור וכאשר אקפא על מקומי ב"אוף"‪ ,‬לא‬ ‫אבוא יותר במבוכה! הריני פסל חי של עוף קפוא‪,‬‬ ‫זה הכל ותודה רבה‪ .‬אם ישחק מזלי ארוויח גם‬ ‫איזה שקל או שניים‪.‬‬ ‫הרגשתם ככה בכללי כמו מומיה יצוקה‬ ‫בבטון‪ .‬והמשימה? להביא את המומיה הזאת‬ ‫אל השירותים בשיא המהירות כדי לרוקן את‬ ‫הדורש ריקון‪ .‬ברור שהמצב דורש הערכות‬ ‫מושכלת בתנאי חירום‪ .‬כדי לחשב את המרחק‬ ‫אל היעד‪ ,‬מהירות התנועה האפשרית במצב‬ ‫הנתון והזמן שזה ייקח להגיע בשלום לשירותים‬ ‫‪ -‬לא מספיק לזכור איך פותרים את הבעיה‬ ‫קריקטורת החודש‪:‬‬ ‫אל תגידו שלא קרה לכם‪ .‬התעוררתם‬ ‫בלילה עם עוויתות מוכרות בשלפוחית‬ ‫(נשים) או במעיים (גברים) ולעומת זאת‪...‬‬ ‫הנצחית על רכבת שיוצאת מחיפה לת"א ונוסעת‬ ‫במהירות ‪ A‬ואילו רכבת שנייה יוצאת מתל‬ ‫אביב לחיפה במהירות ‪ B‬ומתי הן תתנגשנה‬ ‫(וממילא מי זוכר משהו מביה"ס היסודי?) ‪.‬לכן‬ ‫נוותר מראש על הניסיון להעמיד את עצמנו‬ ‫במבחן מדעי ונקווה שנצליח (בעזרת השם?)‪.‬‬ ‫להגיע עד לאסלה בשלום‪ .‬כמובן שעלינו לוותר‬ ‫על נעלי הבית ‪ ,‬משימה שתגזול זמן ניכר ויקר‪.‬‬ ‫נניח שהצלחתם לקום מהמיטה ולעמוד‪ .‬נניח‬ ‫שלוקח לכם כחצי שעה לעבור מרחק שאנשים‬ ‫בריאים גומאים בחצי דקה וסוף סוף‪ ,‬באפלולית‬ ‫חדר השירותים‪,‬‬ ‫נגלה לעיניכם‬ ‫הבוהק האליפסי‬ ‫‪ 27 26‬פרקינתון ביטאון עמותת פרקינסון בישראל גיליון מס' ‪ 3‬אפריל ‪2010‬‬ ‫מילון פרקינסוני‪:‬‬ ‫הלבן והזוהר ואתם צונחים עליו בכל כובד‬ ‫משקלכם בתחושת רווחה‪ .‬אבל‪...‬והנה הסיוט‬ ‫ואל תגידו שזה לא קרה גם לכם‪....‬הרגשתם ‪-‬‬ ‫מאוחר מדי ‪ -‬במקום את מגע המוכר והחמים של‬ ‫מושב העץ התומך‪ ,‬מציאות אחרת‪ :‬קרה‪ ,‬קשה‪,‬‬ ‫חלקה ופעורה לרווחה של חרסינה השואבת‬ ‫אתכם מטה‪ .‬אכן‪ ...‬המושב היה מורם! מישהו‬ ‫(לא הנשים בבית!) אולי אתם בעצמכם‪ ,‬אולי‬ ‫הצאצא הגברי שכח להוריד את מושב האסלה‬ ‫‪ ...‬תוכלו להשלים את הסיפור כיד הדמיון או‬ ‫המציאות שלכם‪ ,‬אבל אל תשכחו לחנוק את מי‬ ‫שעשה זאת ברגע בו תצליחו להרים את עצמכם‬ ‫מתוך הבור הזה‪.‬‬ ‫צר לי לדווח לכם כי כלבתי האהובה‬ ‫שהייתה באה לישון איתי במיטה‬ ‫מכורבלת לידי בכל לילה הפסיקה לעשות זאת‬ ‫ונמנעת מלעלות על המיטה‪ .‬אני לא מאשימה‬ ‫אותה‪ .‬מאז נחתתי עליה‬ ‫כתוצאה מתמרון התהפכות‬ ‫מתקדם שביצעתי במיטה‬ ‫באחד הלילות ‪ ,‬היצור קטן‬ ‫וחסר הישע נזהר לנפשו‪.‬‬ ‫שמתי לב שגם בעלי ישן עם עין אחת פקוחה‪,‬‬ ‫מאז אותו תמרון‪ .‬פרקינסון מציב אתגרים לא‬ ‫פשוטים בפני האוהבים אותנו‪ ,‬אין ספק‪ .‬חיית‬ ‫המחמד שלי מקבלת עליה באהבה את תפקידה‬ ‫כחיית מחמד‪ ,‬אבל גם לכך יש גבול‪.‬‬ ‫הרצאות ומאמרים רבים מדברים‬ ‫בשבח התרגול הגופני להשגת בריאות‬ ‫טובה ואולי אפילו להאטת קצב התקדמות‬ ‫המחלה‪ .‬אי לכך החלטתי להקים לעצמי חדר‬ ‫כושר בבית‪ .‬רכשתי לעצמי מספר מכשירים ועד‬ ‫מהרה גיליתי את יתרונותיהם הניכרים לשמש‬ ‫כמתלה לבגדים זרוקים או משהו להניח עליו‬ ‫שמיכות וכריות‪ .‬לפני כשנתיים קניתי מיטת‬ ‫היפוך בהמון כסף‪ .‬זהו מכשיר המשמש למתיחות‬ ‫של הגב והזרמת דם למוח באמצעות הפיכת הבן‬ ‫אדם השוכב עליו עם הראש למטה והרגליים‬ ‫למעלה‪ .‬דווקא השתמשתי במכשיר פעם או‬ ‫פעמיים עד אותו מקרה בו נשארתי הפוכה כמו‬ ‫‪ ‬פרקי ‪ -‬פרקינסון‪ ,‬פרקינסוני ‪ -‬שם מקוצר(שם חיבה?!) לחולה‪/‬למחלה ‪ -‬דוגמא‪:‬‬ ‫מה גם אתה פרקי?‬ ‫‪ ‬דופי ‪ -‬שם חיבה מקוצר לדופיקר ‪ -‬דוגמא‪" :‬יש עליך איזה חצי דופי לתת לי?"‬ ‫‪ ‬הניתוח ‪ -‬הכוונה לניתוח השתלת אלקטרודות ‪ - DBS‬דוגמא‪" :‬עשית את‬ ‫הניתוח?"‬ ‫‪ ‬פארק הפרקי ‪ -‬פארק דימיוני שטרם הוקם ע"ש חולי פרקינסון באשר הם ‪ -‬דוגמא‪:‬‬ ‫"פארק הפרקי הוקם באזור ירושלים‪"..‬‬ ‫‪ ‬חיל ורעדה ‪ -‬שמה העברי של מחלת פרקינסון (כל הזכויות שמורות להוגה השם)‪-‬‬ ‫דוגמא‪ :‬אובחנתי בחיל ורעדה לפני כ‪ 20-‬שנה‪.‬‬ ‫‪ ‬אופפתי‪ ,‬מאופף ‪ -‬אני במצב "אוף" ‪ -‬דוגמא‪ :‬אמש אופפתי באופן קשה במיוחד‪...‬‬ ‫(לא‪ ,‬אי אפשר להכיל את הדוגמא הזו גם על מצב און!)‬ ‫‪ ‬נוירו ‪( -‬ארה"ב ) נוירולוג ‪ -‬דוגמא‪" :‬ראיתי את הנוירו שלי היום"‬ ‫‪ ‬מה שלומך? ‪ -‬ביטוי מילולי שכיח בפורומים חברתיים (למשל בסמינרים)‪ ,‬שפירושו‬ ‫למעשה הינו‪" :‬איך אתה מסתדר עם הסימפטומים שלך?"‬ ‫‪ ‬יש לי וועדה ‪ -‬אני מוזמן לוועדה של הבל"ל או של משרד הבריאות ‪ -‬דוגמא‪" :‬לא‬ ‫אוכל להגיע לפגישה איתכם כי יש לי וועדה בדיוק באותו יום"‬ ‫‪ ‬איפה היא‪/‬הוא בדיוק כשצריך אותה‪/‬אותו? ‪ -‬הכוונה למטפל‪/‬ת הזר‪/‬ה‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל פיליפיני‪/‬ת‪ ,‬הנוהגים להתקבץ יחדיו בכינוסים של פרקינסון ולך תחפש אותם‬ ‫בשביל שיזיזו את הכיסא גלגלים שלך למקום אליו חפצת להגיע‪.‬‬ ‫‪ ‬את‪/‬ה נראה‪/‬ית ממש טוב! ‪ -‬כנראה שאת‪/‬ה נראה‪/‬ית פחות רע מאשר זה שאומר‬ ‫לך את זה‬ ‫‪ ‬יש לך מקום? ‪ -‬שאלה הנשאלת לרוב בסיום או לפני תחילת סמינרים‪ ,‬שכוונתה‬ ‫ אני רוצה לקבל ממך טרמפ לסמינר‪/‬הביתה ‪ -‬וכמובן שתצטרך לנסוע מתל אביב‬‫דרך מצפה נטופה בגליל בשביל לקחת אותי‪(...‬או להחזיר‪)...‬‬ ‫‪ ‬לא‪ ,‬לא הערת אותי ‪ -‬כמובן שהערת אותי‪ ,‬השעה ‪ 3‬בלילה‪...‬‬ ‫היא‪/‬הוא לא יכול‪/‬ה לדבר עכשיו ‪ -‬הכוונה (של המטפל‪/‬ת העונה לטלפון) הינה‬ ‫שהיא‪/‬הוא זוחל‪/‬ת כרגע על הרצפה ומשמיע‪/‬ה קולות יבבה קצרים‪ ,‬בעיצומו של‬ ‫אוף מהסרטים‪.‬‬ ‫‪ ‬אחזיר לך צלצול אחר‪-‬כך ‪...-‬כמובן אם אזכור שבכלל צילצלת ושהבטחתי להחזיר‬ ‫צלצול‪.‬‬ ‫איזה מקק ענק ולא הצלחתי להתהפך‬ ‫בחזרה‪ .‬מאז אותו יום מיטת ההיפוך‬ ‫מככבת בביתי בתור פסל סביבתי ‪ ,‬מוצג‬ ‫של אמנות מודרנית‪ .‬אחר כך בא תורה‬ ‫של הטרמפולינה‪ ,‬עליה נאמר שבעשר‬ ‫דקות של דילוגים אפשר להשיג כושר‬ ‫גופני השווה לזה של שעה הליכה‪ .‬כמו‬ ‫כן ניתן לפתור את בעיית הנוקשות‪,‬‬ ‫להסדיר את ניקוז הלימפה בגוף‪ ,‬לזקוף את‬ ‫החזה ולצמצם את היקף הישבנים‪ .‬תודו שזה‬ ‫הרבה צ'ופרים בשביל מכשיר אחד‪ ,‬שממש קשה‬ ‫לעמוד בפיתוי‪ .‬אי לכך רכשתי טרמפולינה יקרה‪,‬‬ ‫מתקפלת משוכללת ועמידה לעשרים שנה ויותר‪.‬‬ ‫ולא חלילה את הפשוטה המחלידה‬ ‫לאחר עשר שנים‪ .‬עניין של שיקול‬ ‫צרכני נבון‪ .‬לאחר שלמדתי לתפעל‬ ‫אותה עליתי עליה מספר פעמים‬ ‫לסשן דילוגים נמרץ גיליתי‬ ‫שאלף‪ ,‬אין שום הבדל משמעותי‬ ‫בינה לבין הטרמפולינה הזולה‬ ‫יותר ובית‪ ,‬שלעוף ולנחות מחוץ‬ ‫למשטח הטרמפולינה זה כואב בשני המקרים‪.‬‬ ‫אבל מה שעושה את קניית הדגם הספציפי‬ ‫הזה למשתלמת במיוחד‪ ,‬היא העובדה שניתן‬ ‫לקפל אותו ולשים בבוידם‪ ,‬שזו מעלה אדירה‪,‬‬ ‫ללא ספק‪ .‬‬ ‫יום הפרקינסון הבינלאומי‬ ‫מטרות ויוזמות של עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫העמותה פועלת ללא הרף‪ ,‬באמצעות‬ ‫יוזמות חדשות ופעילויות נמשכות‪,‬‬ ‫להקלת הנטל ולשיפור איכות החיים‬ ‫של החולים ובני המשפחה‪.‬‬ ‫לעמותה שני מיקודים עיקריים‪:‬‬ ‫הראשון‪ ,‬להביא את המחלה למודעות‬ ‫הציבור ולידיעת קובעי מדיניות בארץ‪.‬‬ ‫השני ‪ -‬לחתור ללא הרף לשיפור איכות‬ ‫חייהם של החולים ובני המשפחה‬ ‫בתחומים מגוונים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬הגברת מספר טיפולי הפיזיותרפיה‬ ‫הניתנים לחברים באמצעות קופות‬ ‫החולים‪ .‬ההישג של העמותה הוא‬ ‫בהסדרת טיפולי פיזיותרפיה‬ ‫מתמשכים‪ ,‬לכל החיים‪ ,‬עבור חולי‬ ‫פרקינסון ‪ -‬במקום סל של ‪ 12‬טיפולים‬ ‫כפי שהיה נהוג בקופות‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח יוזמות לפעילות גופנית‬ ‫מגוונת ומסובסדת (פילאטיס ברשת‬ ‫דרור רז‪ ,‬ג'יירוקינטיקס אצל אלכס‬ ‫קרטן‪ ,‬הידרותרפיה והתעמלות‬ ‫בספיבאק‪ ,‬חוג תרפיה קולית בביח'‬ ‫מאיר ובירושלים ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬המשך הפעלת סמינרים בני ‪4-5‬‬ ‫ימים בבתי מלון נבחרים לחברי‬ ‫העמותה ‪ -‬בחורף ובקיץ‪ .‬הסמינרים‬ ‫מאפשרים לחברים לצאת לחופשה‬ ‫שנתית בתנאים המתאימים‬ ‫למוגבלויות‪ ,‬מעודדים אינטראקציה‬ ‫חברתית והשתתפות במגוון פעילויות‬ ‫תורמות‪.‬‬ ‫‪ ‬קיום יום הפרקינסון הבינלאומי‬ ‫ ציון שנתי של יום הפרקינסון‬‫הבינלאומי באמצעות יוזמות‬ ‫לתקשורת (טלוויזיה‪ ,‬עיתונות‪,‬‬ ‫רדיו) והרמת ארוע מרכזי עבור חברי‬ ‫העמותה הכולל תוכנית אמנותית‪,‬‬ ‫הרצאה והפעלות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬הוצאה לאור של ביטאון העמותה‪,‬‬ ‫פרקינתון‪ ,‬ושל פרסומים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הפקת ‪ CD‬של התעמלות לחולי‬ ‫פרקינסון‬ ‫‪ ‬השפעה בועדת הסל לצורך הכנסת‬ ‫תרופות לפרקינסון לסל התרופות‪.‬‬ ‫השנה הצלחנו להכניס לסל התרופות‬ ‫של תרופת האזילקט של טבע‪ ,‬לחולים‬ ‫שאובחנו עד מספר שנים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסת ניתוח ה‪ DBS-‬לסל‬ ‫הטיפולים המוכרים ע"י הקופות‪ .‬כיום‬ ‫מוכר הניתוח ע"י כל הקופות ואין צורך‬ ‫לשלם עבורו‪.‬‬ ‫‪ ‬קיום מפגש סיעור מוחות‬ ‫בהשתתפות נוירולוגים מומחים‬ ‫בתחום הפרקינסון‪ ,‬חוקרים מובילים‬ ‫בתחום‪ ,‬וחברי מזכירות העמותה‪.‬‬ ‫מטרת המפגש לאפשר שיתוף במידע‪,‬‬ ‫החלפת דעות וגיבוש אסטרטגיות‬ ‫בנושא מציאת מרפא למחלה‪.‬‬ ‫‪ ‬הבאת פעילויות העמותה לידיעת‬ ‫חולים שאינם חברים בה‪ ,‬להרחיב את‬ ‫מעגל האנשים הנתרמים מפעילויות‬ ‫העמותה‪.‬‬ ‫‪ ‬הפעלת אתר העמותה ובו פורומים‬ ‫שונים‪ ,‬מידע על העמותה ומידע רב על‬ ‫המחלה ועל ההתמודדות עימה‪ .‬כמו כן‬ ‫ניתן למצוא באתר מידע לגבי תרופות‪,‬‬ ‫מאמרים בנושאים מגוונים ותקצירים‬ ‫של הרצאות‪.‬‬ ‫‪ ‬פעילות מתמשכת בסניפי העמותה‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬הסניפים מקיימים‬ ‫הרצאה או מפגש חודשי‬ ‫לחבריהם‪ .‬‬