‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫ראיון‪:‬‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫ראיון‪:‬‬ ‫רבקה נהרה‬ ‫טיבם של הרגשות‬ ‫חיי מין ומחלת‬ ‫הפרקינסון‬ ‫הכנס הראשון‬ ‫למטפלים בחולי‬ ‫הפרקינסון‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫בישראל‬ ‫ראל‬ ‫שראל‬ ‫אלל‬ ‫שרררא‬ ‫שראא‬ ‫פרקינסוןן בבייש‬ ‫פרקקיינננססו‬ ‫סו‬ ‫פררק‬ ‫מותת פר‬ ‫תת‬ ‫עמותת‬ ‫ביטאוןןון עממווות‬ ‫מותת‬ ‫טאו‬ ‫יטאא‬ ‫בייטט‬ ‫בי‬ ‫בישראלל‬ ‫בביטאון עמותת פרקינסון בישרא‬ ‫עמ‘ ‪4-5‬‬ ‫ראיון‪ :‬עמיר כרמין‬ ‫עמ‘ ‪6‬‬ ‫מי ומה בעמותה‬ ‫עמ‘ ‪7-9‬‬ ‫ראיון‪ :‬רבקה נהרה‬ ‫עמ‘ ‪12-13 ,10‬‬ ‫טיבם של הרגשות‬ ‫עמ‘ ‪14‬‬ ‫הכנס הראשון של מטפלים בחולי פרקינסון ממקצועות הבריאות‬ ‫עמ‘ ‪15-16‬‬ ‫ספר חדש‬ ‫עמ‘ ‪18-20‬‬ ‫חיי מין ומחלת הפרקינסון‬ ‫עמ‘ ‪22‬‬ ‫למען רווחתי האישית‬ ‫עמ‘ ‪23‬‬ ‫רוחניות‬ ‫עמ‘ ‪24‬‬ ‫שירים של מתמודדים עם פרקינסון‬ ‫עמ‘ ‪25‬‬ ‫!‪Don’t Worry, be happy‬‬ ‫עמ‘ ‪26‬‬ ‫קצרצרים מהעולם‬ ‫עמ‘ ‪27‬‬ ‫סשה ידידי‬ ‫רשימת טלפונים של סניפי העמותה‬ ‫שם הסניף‬ ‫חיפה והקריות‬ ‫ראש הסניף‬ ‫יריב פורת‬ ‫מס‘ טלפונים‬ ‫‪052-2982390‬‬ ‫‪Haifa@parkinson.org.il‬‬ ‫מעלות‪-‬תרשיחא‬ ‫שלמה שקד‬ ‫‪052-3522036‬‬ ‫‪Maalot@parkinson.org.il‬‬ ‫עפולה‬ ‫פסח מאור‬ ‫‪050-5520469‬‬ ‫‪Afula@parkinson.org.il‬‬ ‫חדרה‬ ‫חיה עגור‬ ‫‪052-2664402‬‬ ‫‪Hadera@parkinson.org.il‬‬ ‫נתניה‬ ‫טובה חמו‬ ‫‪09-8335352‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כפר סבא‪,‬‬ ‫הרצליה‪ ,‬רעננה‬ ‫רחל )זמני(‬ ‫‪09-7431614‬‬ ‫‪ceo@parkinson.org.il‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫יפה ויינשטיין‬ ‫‪054-8100241‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תל אביב‪-‬יפו‬ ‫יהודית רז‬ ‫‪054-3418055‬‬ ‫‪DanTzafon@parkinson.org.il‬‬ ‫רמת גן‬ ‫אילנה משה‬ ‫‪050-9864621‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חולון‬ ‫רבקה נהרה‬ ‫‪052-5527399‬‬ ‫‪Dand@parkinson.org.il‬‬ ‫דוא“ל‬ ‫ראיון‪:‬‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫ראיון‪:‬‬ ‫רבקה נהרה‬ ‫טיבם של הרגשות‬ ‫חיי מין ומחלת‬ ‫הפרקינסון‬ ‫הכנס הראשון‬ ‫למטפלים בחולי‬ ‫הפרקינסון‬ ‫בשער‪:‬‬ ‫ציורה של רבקה נהרה‪,‬‬ ‫יו“ר הסניף בחולון‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל‪ ,‬הוקמה‬ ‫ב‪ 1993-‬ובראשה עמד יצחק מחרז ז“ל‪.‬‬ ‫העורך‪ :‬רם סופר‬ ‫להצטרפות למנויי פרקינתון נא‬ ‫להתקשר‪ 077-4181900 :‬או בדוא“ל‪:‬‬ ‫‪parkinson.n.m@gmail.com‬‬ ‫עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫טלפון‪ 077-4181900 :‬פקס‪153-77-4181900 :‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ , 25418 .‬תל אביב ‪61253‬‬ ‫‪parkinsion.n.m@gmail.com‬‬ ‫אתר העמותה‪:‬‬ ‫‪www.parkinson.org.il‬‬ ‫‪,Phone: +972-77-4181900‬‬ ‫‪,Fax: +972-153-4181900, P.O.Box 25418‬‬ ‫‪Tel-Aviv 61253, Israel‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫‪Info@parkinson.org.il‬‬ ‫ראשל“צ‬ ‫יוסף ארליך‬ ‫‪052-8820241‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רחובות‬ ‫מרגלית שני‬ ‫‪052-2741817‬‬ ‫‪Rechovot@parkinson.org.il‬‬ ‫עיצוב‪ ,‬הפקה והבאה לדפוס‪:‬‬ ‫הוצאת רותם הפקות בע“מ‬ ‫ירושלים‬ ‫אילנה תמיר‬ ‫‪052-2601826‬‬ ‫‪Jerusalem@parkinson.org.il‬‬ ‫‪www.rotemltd.co.il‬‬ ‫מודיעין‬ ‫צביה חזון‬ ‫‪08-9761820‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אשדוד‬ ‫שרה ברוכי‬ ‫‪050-6998860‬‬ ‫‪Ashdod@parkinson.org.il‬‬ ‫באר שבע‬ ‫זיוה מורם‬ ‫‪054-9987558‬‬ ‫‪Beer-Sheva@parkinson.org.il‬‬ ‫חפ"ץ )סניף חולים‬ ‫צעירים(‬ ‫ורדה טל‬ ‫‪054-7573277‬‬ ‫‪hefez@parkinson.org.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫מודעות‬ ‫חני חיימוב‪ ,‬הוצאת רותם‪050-8430108 :‬‬ ‫‪e-mail: hani@rotemltd.co.il‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ĺĲľŅŁ ‫ראיון עם‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬רם סופר‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫עמיר כרמין‪ ,‬יו“ר עמותת פרקינסון ישראל‪ ,‬מכהן‬ ‫בתפקיד כשנתיים‪ .‬עמיר הוא בן ‪ ,59‬ופעיל בעמותה זה‬ ‫שלוש שנים‪.‬‬ ‫מתי אובחנת לראשונה במחלת פרקינסון?‬ ‫אובחנתי בפעם הראשונה בשנת ‪ .2007‬המשכתי לעבוד‬ ‫כרגיל במשך למעלה משלוש שנים‪ .‬בשלב מסוים הדבר הפך‬ ‫להיות בעייתי‪ ,‬צמצמתי את פעילותי והצטרפתי לעמותה‪.‬‬ ‫כיום אני עדיין עובד ב‪ 80%-‬משרה ארבעה ימים בשבוע‪ ,‬אולם‬ ‫יום אחד בשבוע מוקדש לענייני העמותה‪.‬‬ ‫אילו הישגים של העמותה אתה יכול לזקוף לזכותך?‬ ‫זה לא לזכותי אלא לזכות הצוות המוביל של העמותה‪ .‬עשינו‬ ‫צעדים יפים מאוד בשלוש שנים האחרונות‪ .‬אחד מהם הוא‬ ‫פתיחת ”הקו החם“‪ :‬מוקד טלפוני ייעודי לחולי פרקינסון‪.‬‬ ‫מאמץ אחר היה ניסיון להגיע לכמה שיותר חולי פרקינסון‬ ‫בארץ דרך מרפאות הפרקינסון באזורים השונים‪ .‬לאחרונה‬ ‫ביקרו גם נציגי הנהלת ‪ EPDA‬בארץ‪ ,‬והוקמה שדולה בכנסת‪.‬‬ ‫תמיכה לחולים חדשים לשם מתן מידע וייעוץ‪ .‬כאמור‪ ,‬נציגי‬ ‫הנהלת ‪ EPDA‬כבר ביקרו בישראל במהלך חודש מרץ‪,‬‬ ‫והפרויקטים הוגדרו‪ .‬כעת אנו צריכים לממש אותם‪.‬‬ ‫תוכל לפרט יותר על שני הפרויקטים?‬ ‫פרויקט ההטמעה של תרבות הכושר והספורט בקרב‬ ‫החולים נרחב יותר בהיקפו‪ ,‬ויימשך כ‪ 3-‬עד ‪ 4‬שנים‪ .‬מטרתו‬ ‫היא לעזור למתמודדים עם מחלת פרקינסון לשנות את‬ ‫אורח חייהם ולאמץ את תרבות שמירת הכושר‪ .‬המחקרים‬ ‫מוכיחים שזה עוזר לא פחות מתרופות‪ .‬צריך להתייחס לזה‬ ‫כמו טיפול רפואי‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מודעים לקשיים שביישום‬ ‫עניין זה‪ ,‬ולכן אנו מתכננים להכשיר פיזיותרפיסטים ומאמני‬ ‫כושר כדי שידריכו ויתמכו בחולי פרקינסון וילוו את התהליך‬ ‫של הסתגלות למצב של שמירת כושר קבועה לאורך זמן‪.‬‬ ‫מהי משמעות הביקור של נציגי הנהלת ‪ EPDA‬בישראל?‬ ‫הפרויקט השני נוגע במאובחנים חדשים במחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫חולים אלה נוטים להיות אובדי עצות ולהימצא בהלם‪ .‬ברצוננו‬ ‫לעזור להם להסתגל למצבם החדש‪ .‬הדרך שבה נעשה זאת‬ ‫היא באמצעות הקמת קבוצת תמיכה שתכלול את החולים‬ ‫שאובחנו לאחרונה ואת בני זוגם‪ .‬במפגשי הקבוצה ישתתפו‬ ‫נציגי העמותה‪ ,‬רופאים ובעלי מקצועות פרא‪-‬רפואיים‪.‬‬ ‫זהו חלק מפרויקט שנקרא ‪ .STRONG‬פרויקט זה כולל יום‬ ‫של סדנה המאגד בשולחן אחד את נציגי העמותה‪ ,‬את‬ ‫נציגי חברות התרופות ואת נציגי אנשי המקצוע המלווים את‬ ‫העמותה – ועדה מייעצת רפואית וועדה של מקצועות פרא‪-‬‬ ‫רפואיים‪ .‬כל זה בהנחיית נציגי ‪ .EPDA‬המטרה היא להגדיר‬ ‫פרויקט שאפשר להשלים אותו בתוך כשנה‪ ,‬והוא מקובל‬ ‫על כל הנציגים בדיון‪ .‬במשך השנה הקרובה ננסה לממש‬ ‫אותו‪ .‬חברות התרופות תומכות בפרויקט מבחינה פיננסית‪,‬‬ ‫והעמותה תנהל את הפרויקט ותדחוף אותו‪.‬‬ ‫ראשית יוסבר לחולים החדשים לאן הגיעו‪ ,‬כי חייהם כבר לא‬ ‫יהיו אותו דבר‪ .‬הם יקבלו מידע על מה שצפוי‪ ,‬על השירותים‬ ‫הניתנים להם במסגרת הביטוח הלאומי ומסגרות שלטון‬ ‫נוספות ועל השירותים הניתנים על ידי העמותה‪ .‬מטרתנו‬ ‫היא‪ ,‬ראשית‪ ,‬לעזור לאנשים להסתגל למצבם‪ .‬כמו‪-‬כן רצוי‬ ‫שיצטרפו לעמותה וישתלבו בפעילויותיה‪ .‬אציין כי מפגשים‬ ‫אלה יכולים להיות גם וירטואליים באמצעות האיטרנט‪.‬‬ ‫אנשים רבים מעדיפים לשמור על אנונימיות ועדיין לקבל‬ ‫מידע ותמיכה‪.‬‬ ‫על איזה פרויקט מדובר?‬ ‫מה תוכל לספר על השדולה שהוקמה בכנסת?‬ ‫במקרה שלנו מדובר על שני פרויקטים‪ :‬האחד – הטמעה של‬ ‫תרבות כושר וספורט בקרב החולים‪ ,‬והשני – הקמת קבוצות‬ ‫ישנן עשרות שדולות בכנסת‪ .‬השדולה שלנו הוקמה בסיוע‬ ‫אחת מחברות התרופות שעזרה לנו לחבור לח“כ משה‬ ‫מה זה ‪?EPDA‬‬ ‫‪ EPDA‬הוא ארגון הגג של כל עמותות פרקינסון באירופה‪,‬‬ ‫כולל ישראל‪ .‬ארגון זה מאגד בסך הכול ‪ 48‬עמותות שונות –‬ ‫יש מדינות עם יותר מעמותה אחת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫ע‬ ‫ראיון עם‬ ‫עמיר כרמין‬ ‫פייגלין‪ ,‬שאשתו חולת פרקינסון זה שנים רבות‪ .‬הוא הסכים‬ ‫לעמוד בראש השדולה וצירף אליו עוד חמישה חברי‬ ‫כנסת‪ .‬המפגש הראשון של השדולה היה באוקטובר ‪2013‬‬ ‫בהשתתפות שרת הבריאות‪ ,‬ובו עלו שתי יוזמות‪ :‬האחת‬ ‫– עבודה עם משרד הבריאות במגמה לנסות להגדיל את‬ ‫מספר הנויורולוגים המתמחים במחלת פרקינסון ואת מספר‬ ‫המרפאות בארץ המתמחות במחלת פרקינסון‪ .‬הגידול‬ ‫במספר המרפאות החדשות יהיה בפריפריה והן תפעלנה‬ ‫במודל של טיפול רב מקצועי‪.‬‬ ‫היוזמה השנייה כללה שני כלי עזר לחולי פרקינסון מול‬ ‫הביטוח הלאומי‪ :‬הנחיות ברורות לחולה כיצד להתכונן‬ ‫לפגישה עם ועדה רפואית‪ ,‬ותבנית שתסייע לנויורולוג‬ ‫שכותב מכתב על מצבו של חולה לוועדה רפואית כך‬ ‫שהמכתב יהיה אפקטיבי יותר עבור החולה‪ ,‬בהתאם למה‬ ‫שהביטוח הלאומי מחפש לדעת‪.‬‬ ‫המפגש הראשון של השדולה התניע את הנושאים האלה‪,‬‬ ‫ואנו המשכנו עצמאית מול משרד הבריאות והמוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪.‬‬ ‫האם התקיימה פגישה נוספת של השדולה בכנסת?‬ ‫במהלך חודש מרץ התקיימה הפגישה השנייה של השדולה‪,‬‬ ‫שבה אירחנו את נציגי הנהלת ‪ EPDA‬שסיפרו על עבודתם‬ ‫ועל המצב באירופה‪ .‬במהלך פגישה זו הוצגה עבודת מחקר‬ ‫של המרכז למידע של הכנסת‪ ,‬שמצאה פערים בין מה‬ ‫שמשרד הבריאות יודע לבין המציאות בשטח בנושא טיפול‬ ‫בפרקינסון בישראל‪.‬‬ ‫פגישה נוספת המתוכננת לסוף מאי תעסוק ביום הפרקינסון‬ ‫הבין לאומי‪ .‬מוזמנים אליה חברי הכנסת מהשדולה‪ ,‬שרת‬ ‫הבריאות שתיתן תשובות לשאלות ומנכ“ל קופ“ח כללית‬ ‫שידבר על נושא פתיחת מרפאת פרקינסון בבית החולים‬ ‫”סורוקה“‪.‬‬ ‫פרויקט ההטמעה של תרבות הכושר והספורט בקרב המתמודדים עם‬ ‫המחלה‪ ,‬יצא לדרך‬ ‫כיצד אתה מסכם את פעילות השדולה?‬ ‫אנו משתמשים בשדולה כפלטפורמה פוליטית לקידום‬ ‫עניינם של חולי פרקינסון בישראל‪ .‬אני מקווה שנמשיך‬ ‫בגל ההצלחה של הפעילות הזאת וניצור חיים טובים יותר‬ ‫למתמודדים עם מחלת פרקינסון בארצנו‪.‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מי ומה‬ ‫בעמותה‬ ‫פרויקט הקו החם‬ ‫החל מחודש דצמבר פועל ”הקו החם“ למען חולי פרקינסון‪,‬‬ ‫משפחותיהם ומכריהם‪ .‬הקו מיועד לשמש אוזן קשבת‬ ‫ולהקל על הבדידות‪ ,‬שרבים מהחולים ומהסובבים אותם‬ ‫מתמודדים עמה‪.‬‬ ‫נוסף לתמיכה הרגשית‪ ,‬ניתן באמצעות הקו החם לקבל‬ ‫מידע על הסניפים השונים המפוזרים ברחבי הארץ ועל‬ ‫הפעילויות הנערכות בסניפים אלו‪ .‬הקו החם מופעל על‪-‬ידי‬ ‫מתנדבים‪ ,‬ואילו הפעלת הפרויקט מלווה ע“י ער“ן‪.‬‬ ‫‪ //‬בעריכת‪ :‬רחל גולדנברג‬ ‫עדכונים מהשטח‬ ‫בשנה האחרונה עמלה העמותה רבות לפתיחת סניפים‬ ‫חדשים ברחבי הארץ‪ ,‬כגון ראשון לציון‪ ,‬רמת גן ומודיעין‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן הוכנסה רוח חדשה לסניפים הקיימים‪ .‬בזכות שיתוף‬ ‫הפעולה של העיריות עם הסניפים שלנו הצלחנו להגדיל‬ ‫את מגוון החוגים המותאמים לאוכלוסייה והוזלנו את עלותם‬ ‫באופן משמעותי‪.‬‬ ‫הקו החם פועל בימים ראשון עד חמישי בין השעות ‪17:00‬‬ ‫ל‪.23:00 -‬‬ ‫לכל אחד מסניפי העמותה ראש סניף וצוות מתנדבים‪,‬‬ ‫הפועלים במרץ ובנתינה ללא לאות למען חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫אנשי הסניף יוצרים קשר עם העיריות ועם מפעילי החוגים‬ ‫ונותנים מענה לצרכי האוכלוסייה‪ .‬ראשי הסניפים קיבלו‬ ‫הדרכה בניהול הסניף לפי תקנון העמותה ממנכ“ל העמותה‬ ‫אלכס מויססקו‪.‬‬ ‫דרושים מתנדבים‬ ‫לתפקידים הבאים‪:‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬העמותה פועלת בשיתוף עם ”יד שרה“ במתן‬ ‫מענה רגשי ובתמיכה באוכלוסיית המתמודדים‪ ,‬בבני זוגם‬ ‫ובמשפחותיהם‪ ,‬באמצעות מפגשים עם עובדים סוציאליים‬ ‫המתקיימים בבאר שבע‪ ,‬בראשון לציון‪ ,‬בירושלים ובקרוב‬ ‫גם ברעננה‪.‬‬ ‫הקו החם מיועד לשירותכם‪ .‬כל שעליכם לעשות הוא לחייג‬ ‫לטלפון ‪ .098891312‬עיזרו לנו לעזור לכם!‬ ‫אחראי על טלפון ופקס – הקשר עם העמותה‬ ‫כישורים‪ :‬עברית ואנגלית ברמה טובה‪ ,‬הכרת תוכנת‬ ‫‪ Office‬על כל רכיביה‪ ,‬נכונות להשתלב בעשיית העמותה‪.‬‬ ‫העבודה מהבית‪ ,‬בהתאם לפניות המגיעות מדי פעם‪.‬‬ ‫מנהל לוגיסטיקה‬ ‫תיאור התפקיד‪ :‬אחראי על ביצוע משימות הלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬כולל מעקב אחרי ביצועים בפרויקטים שונים‬ ‫ומילוי ישיר של משימות בעלות אופי לוגיסטי‪ .‬היקף‬ ‫הזמן הדרוש – בממוצע ‪ 4‬שעות בשבוע‪ .‬התפקיד כולל‬ ‫מינוי כחבר מזכירות העמותה‪ .‬כישורים‪ :‬עדיף בעל רקע‬ ‫וניסיון בתחום‪.‬‬ ‫אחראי על הליך קליטת חברים חדשים‬ ‫תיאור התפקיד‪ :‬קיום הליך מוגדר לקליטת חברים‬ ‫חדשים‪ .‬כישורים‪ :‬הפעלת מחשב באופן כללי ושימוש‬ ‫בתוכנה קיימת לרישום החברים וקליטתם‪ .‬היקף הזמן‬ ‫הנדרש‪ :‬פחות מ‪ 4-‬שעות בשבוע‪ .‬העבודה מתבצעת‬ ‫מהבית‪ .‬קשר ישיר עם מנכ“ל העמותה והגזבר‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫נא ליצור קשר עם מנכ“ל העמותה אלכס מויססקו‪,‬‬ ‫טל‘‪ 052-2464536 .‬או בדוא“ל ‪CEO@parkinson.org.il‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫ועוד דרושים‪:‬‬ ‫העמותה מחפשת סטודנטים למשפטים אשר‬ ‫יסייעו לחולי פרקינסון בהבהרת זכויותיהם‪.‬‬ ‫קבוצה של חמישה תלמידים מעמק חפר‪ ,‬אשר‬ ‫בנו מערכת ראשונית בסיסית )ואף זכו עליה בפרסים(‬ ‫העשויה להפחית את רמת הרעידות בידיים עד כדי חזרה‬ ‫לתפקוד רגיל‪ ,‬מעוניינת להמשיך לפתח את המוצר‪.‬‬ ‫זקוקים לסיוע בהתנדבות של מהנדס מכונות‬ ‫ושל חולה פרקינסון‪.‬‬ ‫המעוניינים יפנו לצביקה‪,‬‬ ‫טל‘‪ 050-5253690 .‬או בדוא“ל ‪Zvicka@013.net.il‬‬ ‫ראיון עם‬ ‫רבקה נהרה‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬רם סופר‬ ‫רבקה נהרה‪ ,‬ראש סניף חולון של העמותה‪ ,‬היא בת ‪.69‬‬ ‫בעבר עבדה עשרות שנים במערכת החינוך‪ ,‬מתוכן ‪ 6‬שנים‬ ‫בהן שימשה מנהלת בית ספר‪.‬‬ ‫מתי פרשת ממקצוע ההוראה?‬ ‫בשנת ‪ 1997‬החלטתי לפרוש מההוראה וללמוד רפואה‬ ‫אלטרנטיבית‪ .‬רכשתי כלים כמו מדיטציה‪ ,‬שכיום עוזרים לי‬ ‫מאוד להתמודד עם מצבי‪ .‬אני יכולה לקום בבוקר‪ ,‬לצחוק‬ ‫את הצחוק הכי כיפי בעולם ולדעת שהיום הולך להיות נפלא‬ ‫עבורי – וכך זה קורה‪.‬‬ ‫כשהייתי מנהלת בית ספר פחדתי מהחיים‪ .‬פחדתי להעז ולא‬ ‫בטחתי בעצמי‪ .‬עכשיו פשוט כיף לי – אני יכולה ללכת ברחוב‬ ‫עם אזניות‪ .‬בא לי לרקוד‪ ,‬ואני רוקדת‪.‬‬ ‫כיצד החלה ההתמודדות שלך עם מחלת פרקינסון?‬ ‫הייתי בת ‪ ,60‬וחשבתי שזה כמו להיות בת ‪ .15‬פתאום זה‬ ‫קרה‪ ,‬והגוף הגיב לאט מאוד לפקודות של המוח‪ .‬הרגשתי‬ ‫מנותקת מעצמי‪ .‬הייתי פעילה מאוד מבחינה גופנית‪ :‬רקדתי‪,‬‬ ‫רצתי‪ ,‬התאמנתי‪ .‬סמכתי על הגוף שלי שיעשה את זה לתמיד‪,‬‬ ‫ופתאום זה נעלם‪ .‬היה לי גם חלון ראווה מרשים‪ ,‬שפה עשירה‬ ‫– בוחרת את המילה הנכונה בזמן הנכון ומצליחה לעשות‬ ‫רושם על כל העולם – וגם זה נעלם‪.‬‬ ‫זה היה שבר מאוד גדול‪ .‬כל הדברים שהייתי רגילה לזהות עם‬ ‫עצמי לא היו בנמצא‪ ,‬ואז הבנתי שזה לא אני‪ ,‬שכל הדברים‬ ‫האלה היו רק רושם שעשיתי על אחרים‪ .‬כאשר הם נעלמו‬ ‫עם התפתחות המחלה‪ ,‬רק אז התחלתי לגלות מי אני באמת‪.‬‬ ‫למדתי שאני אוהבת לשיר‪ ,‬לרקוד‪ ,‬לצייר‪ ,‬לכתוב שירים ולהיות‬ ‫פעילה עם אנשים אחרים‪.‬‬ ‫כיצד את רואה את עצמך כיום לעומת מה שהיית לפני‬ ‫המחלה?‬ ‫גיליתי שאני יצור מאושר ושמח‪ .‬קודם הייתי קורבן‪ .‬מה‬ ‫שהצלחתי להבין על עצמי קיים ותקף גם כעת‪ .‬גם כאשר אני‬ ‫עוברת רגעים קשים‪ ,‬יש בי עוצמה רבה‪ ,‬ואני יודעת שאפשר‬ ‫להתמודד עם זה‪ .‬זוהי מתנה אדירה‪ .‬יש לי הכלים לצאת‬ ‫מהמקום הזה ולצחוק צחוק מתגלגל שאומר‪ :‬החיים נפלאים‪,‬‬ ‫ויש לנו כל הסיבות להיות מאושרים גם כשקשה לנו‪ .‬להיפך‪,‬‬ ‫הקושי מעצים את הבנת החיים‪.‬‬ ‫אני מקבלת מתנות שאין להן ערוך‪ ,‬למשל‪ :‬כשאני מגיעה עכשיו‬ ‫למצב ‪ ON‬שבו הגוף מתפקד כמו שצריך והראש צלול‪ ,‬זהו‬ ‫אושר אדיר‪ .‬הדבר אינו מובן מאליו – אני מרגישה שזכיתי בזה‪.‬‬ ‫לפני המחלה הייתי מחויבת לכל העולם‪ .‬עבדתי קשה‪ ,‬ולא‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נתתי לעצמי‪ .‬חשבתי שעליי להיות חכמה‪ ,‬לנהל אחרים‪,‬‬ ‫לשלוט בכל העולם ולהחליט איך דברים צריכים להיות‪ .‬היום‬ ‫אני יודעת שזה מצחיק‪ .‬הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה‬ ‫לחיות בעצמי‪ .‬אני חופשיה לחיות איך שאני רוצה‪ ,‬וזה לא‬ ‫מחייב אף אחד אחר‪.‬‬ ‫כתבתי שירים רבים‪ .‬אחד מהם אומר‪ :‬השתנו אצלי סדרי‬ ‫בראשית‪ .‬בשיר הזה אני מספרת מהן כיום אמות המידה שלי‬ ‫לחיים‪ .‬אני רואה את עצמי כשליחה שעושה טוב לאנשים‪,‬‬ ‫שמעלה חיוך על פניהם – שינוי גדול לעומת מה שהייתי‪.‬‬ ‫איך נוצר הקשר שלך עם עמותת פרקינסון‬ ‫סון‬ ‫בישראל?‬ ‫לאחר שאובחנתי הלכתי וחיפשתי באינטרנט כל‬ ‫פתרון אפשרי וכל דבר שיעזור לי להתמודד‬ ‫ד עם‬ ‫המחלה‪ .‬הגעתי לשיטה של תנועה שנקראת‬ ‫קראת‬ ‫ג‘יירו‪-‬קינטיקס‪ .‬לא אשכח את אלכס‬ ‫המדריך שהחזיר לי‬ ‫את האמונה ביכולת‬ ‫שלי לחיות‪ .‬הגעתי אליו‬ ‫לסטודיו‪ ,‬וראיתי בחור‬ ‫צעיר עם דרבוקה‪ .‬הוא‬ ‫השמיע מוזיקה‪ ,‬ואני התחלתי‬ ‫לתי‬ ‫לנוע‪ .‬ואז הוא התחיל לתופף‬ ‫פף‬ ‫בדרבוקה‪ ,‬וגופי המריא לשחקים‪ .‬לא‬ ‫האמנתי שמצבי יאפשר לי לרקוד‬ ‫ד‬ ‫בצורה כזו‪ .‬הוא החזיר אותי לחיים‪,‬‬ ‫ומשם לא הפסקתי‪.‬‬ ‫מסתבר שלגופי נטייה טבעית‬ ‫ת‬ ‫למוזיקה‪ .‬כשאני שומעת מוזיקה‬ ‫הוא זז‪ .‬המוזיקה עוזרת לי לצאת‬ ‫ממצבים של ‪ ,OFF‬לשנות את‬ ‫ת‬ ‫מצב רוחי ולהיות שמחה ומרוצה‪ .‬זהו‬ ‫הו כלי‬ ‫אדיר שמשמש אותי‪ .‬יש לי בבית מערכת‬ ‫ערכת‬ ‫קול פנטסטית‪ .‬כשאני פותחת אותה בקולי‬ ‫קולות ונעה‪ ,‬כל השכונה יכולה לשמוח איתי‪.‬‬ ‫תי‪.‬‬ ‫הגעתי לעמותה בעקבותיו של אלכס‪ ,‬ואז‬ ‫ראיתי שהיתרון הגדול של העמותה מבחינתי‬ ‫ינתי‬ ‫הוא באנשים‪ .‬מצאתי אנשים שיש להם קשיים‪,‬‬ ‫שיים‪,‬‬ ‫שמתמודדים‪ ,‬שסובלים‪ ,‬שבוכים אבל יש בהם נפש‬ ‫פש‬ ‫יתרה – פתיחות לראות את הזולת‪ ,‬ופתאום לא הייתי‬ ‫לבד‪ .‬הרגשתי שאני שותפה לקבוצה איכותית של אנשים‬ ‫נפלאים‪ ,‬שמעודדים זה את זה ונוסעים לכל מקום שאפשר‬ ‫למצוא בו מזור והקלה‪.‬‬ ‫הקשר הזה בין חברי העמותה קיים גם כיום‪ .‬אף אחד לא‬ ‫שומר בסוד – מספרים אחד לשני באהבה‪ .‬בכל פעם שאני‬ ‫באה למפגש של אנשים מהעמותה‪ ,‬אני נכנסת עם חיוך גדול‬ ‫על השפתיים‪ .‬אני יודעת שאמצא אהבה‪ ,‬אכפתיות ואמפתיה‬ ‫– הרגשה נפלאה‪ .‬כשאני רואה מישהו עצוב‪ ,‬איני יכולה לעמוד‬ ‫מנגד‪ .‬אני ניגשת אליו‪ ,‬משוחחת עמו ולא יכולה להפסיק עד‬ ‫שאני רואה את החיוך על פניו‪.‬‬ ‫אפשר לומר שזה הבסיס למה שאני עושה היום בסניף חולון‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫הקמתי מקום מפגש שעושה טוב לאנשים‪ ,‬שהם יכולים להגיע‬ ‫אליו אפילו אם זה המקום היחיד שאליו הם יוצאים כל השבוע‪.‬‬ ‫ישנם כאלה שאינם יוצאים מהבית – הם מגיעים לסניף שלנו‪,‬‬ ‫וטוב להם‪ .‬פוגשים אנשים ויוצרים אווירה משפחתית חמה‬ ‫ואוהבת‪ .‬אכפת לנו מכל אחד‪.‬‬ ‫מתי התחלת להיות פעילה בסניף?‬ ‫החל מראש השנה האחרון‪ .‬לפניי הייתה בלה שעשתה עבודה‬ ‫מצוינת ובנתה את הקבוצה‪ .‬נותר לי רק להמשיך את העבודה‬ ‫שלה בצורה הכי טובה שאני יכולה‪.‬‬ ‫רציתי לספר לך כיצד‬ ‫לסניף שלנו חוברים‬ ‫שעוזרים‬ ‫אנשים‬ ‫להפעיל אותו‪ .‬בבחירת‬ ‫הפעילויות אני מחפשת‬ ‫את הדבר המעניין – משהו‬ ‫שהאדם יחווה וילך איתו‪.‬‬ ‫עשינו סדנת‬ ‫תופים‪ ,‬פשוט מדהים! אנשים לא‬ ‫צעירים שידיהם לא זזות קיבלו תוף גדול שאפשר להכות‬ ‫בו‪ .‬הם התעוררו לחיים עם התופים האלה‪ .‬היה רגע שלמדנו‬ ‫את שפת התופים ואז כולם תופפו בערך אותו דבר‪ .‬מדהים‬ ‫לאן אתה יכול ללכת כשהנפש שלך מאושרת‪ .‬זוהי דוגמה‬ ‫למפגש קצת שונה‪.‬‬ ‫דוגמה אחרת – אני מכירה מספר סיפורים מקסים שבא‬ ‫לסניף בהתנדבות וסיפר על ילדותו ביפו‪ .‬כל‪-‬כך יפה ידע‬ ‫לספר‪ ,‬שממש ראינו את החיים שלו‪ .‬זה היה מדהים ומרתק‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן אני פעילה במרכז שנקרא מוט‘קה גיל הזהב‪.‬‬ ‫שם אני מפרסמת בקשות להתנדב לפעולות בסניף‪.‬‬ ‫ישנו בחור במוט‘קה בשם ניסו‪ ,‬והוא עושה קריוקי‬ ‫לשמחת האנשים‪ .‬כשביקשתי ממנו לעזור הוא בא‬ ‫לסניף בהתנדבות ונתן שעה שלמה של קריוקי‪ .‬כתוצאה‬ ‫מהקשרים שלי יש לאנשים רצון לבוא ולתת‪.‬‬ ‫מ‬ ‫רציתי להזכיר גם את חיה עגור הנפלאה‪ ,‬שבאה אלינו‬ ‫רצ‬ ‫בהתנדבות ועשתה לנו סדנת צחוק‪ .‬כל הדברים האלה‬ ‫בה‬ ‫גורמים לחברי הסניף להיפתח לנושאים שלא הכירו‪ .‬זה‬ ‫גור‬ ‫מעשיר את עולמם ונותן להם עניין בחיים‪.‬‬ ‫מע‬ ‫כל זה קרה במפגשים השבועיים שלכם במשך חצי‬ ‫ש‬ ‫שנה?‬ ‫כן‪ ,‬ויש לי עוד דוגמאות‪ .‬הוריו של בעלה של בתי הפיקו בעבר‬ ‫אירועים‪ .‬הם התנדבו לבוא אלינו בט“ו בשבט ועשו לנו סדנה‬ ‫מעניינת על המקבילות בין האדם לעץ השדה והדרכים שבהן‬ ‫אנו יכולים לראות את העץ בזמנים שונים‪ .‬זו הייתה חוויה‬ ‫יוצאת מן הכלל‪.‬‬ ‫רציתי לציין שבסניף אני לא לבד‪ .‬התפתחה קבוצת אנשים‬ ‫שתומכת ומסייעת לפעילות הסניף‪ .‬לסיום הראיון‪ ,‬ברצוני‬ ‫להודות להם מכל הלב‪.‬‬ ‫ראשית כל‪ ,‬לבן זוגי אברהם‪ .‬אחרי שביקשתי יפה הוא היה‬ ‫מוכן להיות גזבר הסניף‪ .‬אברהם הוא פשוט יד ימיני‪ :‬מגיע‬ ‫לכל מפגש ונוטל חלק בארגון‪.‬‬ ‫לזוג שלמה ומזל בוקאי‪ ,‬שעושים עבודה נהדרת; לחבר בשם‬ ‫זאב‪ ,‬שעוזר בכל פעם שאני זקוקה לעזרה – לוקח אחריות‪,‬‬ ‫עושה טלפונים וקובע עם אנשים; למדריכת ספורט בשם‬ ‫ליליאן שמגיעה להפעיל את האנשים – היא ממש אבן שואבת‪.‬‬ ‫אנשים אוהבים להיות בחברתה‪ ,‬כי היא מאוד נעימה עם חיוך‬ ‫על השפתיים‪.‬‬ ‫לבחור מקסים בשם דב‪ ,‬שאחראי על הפצת המידע על‬ ‫פעילות הסניף לכל הרשימה הגדולה שיש לו‪ .‬פעם בחודש‬ ‫אני שולחת רשימה‪ ,‬והוא מפיץ לכל החברים‪.‬‬ ‫ליוסי ונורית ארליך‪ ,‬הפועלים באהבה בכל יום חמישי לטובת‬ ‫אני ואת בארץ‬ ‫הכיבוד‪ ,‬האירגון הטכני והאוירה הנעימה‪.‬‬ ‫לכרמלה מוסיוב ולבעלה שמריהו‪ ,‬שבאים באדיקות לכל‬ ‫המפגשים‪ .‬כרמלה מוכנה גם להרים טלפונים ולשאול אנשים‬ ‫מה שלומם; לחברה בשם גאולה שגם היא עוזרת לשמור על‬ ‫קשר עם האנשים‪ .‬אני מודה לכולכם על העזרה הנפלאה‬ ‫שלכם‪.‬‬ ‫תודה גם לך‪ ,‬רבקה! אני מאחל לך עוד פעולות מוצלחות‬ ‫רבות בסניף‪ .‬אין ספק כי גישתך המיוחדת לחיים עוזרת‬ ‫לעוד אנשים רבים להיות יותר מאושרים‪.‬‬ ‫נכר ‪ //‬רבקה נהרה‬ ‫אני ואת בארץ נכר‬ ‫מכתתות רגלינו לשוא‬ ‫נתקלות נחבלות‬ ‫מה לנו עכשיו?‬ ‫הנה אפרוש כנפי פרפרי‬ ‫ויחדיו נעוף תמתי‬ ‫באהבת אין קץ‪,‬‬ ‫ברכות‪ ,‬בלטיפה‬ ‫למקום המצפה‬ ‫לאמצנו עד תום‬ ‫לרפאנו ללא מתום‬ ‫ובשלמות טהורה‬ ‫נקבל החיים שנברא‬ ‫נתענג על הבריאה‬ ‫מאושרים נהיה כמו ילדים‬ ‫המגשימים חלומות ויעדים‬ ‫נחייך נצחק ונשיר‬ ‫והכל מאיר‬ ‫אקפל כנפי פרפרי‬ ‫הגעתי אל ביתי‬ ‫עטף ליל‬ ‫קו דק בין ארץ לשמים‬ ‫‪ //‬רבקה נהרה‬ ‫קו דק בין ארץ לשמים‬ ‫בין חיים למוות‬ ‫בין אושר לעצב‬ ‫בין בריאות לחולי‬ ‫בין אמונה ליאוש‬ ‫קו דק חד ומדוייק‬ ‫ואיך אתה עם דקות‬ ‫חדות‬ ‫ודיוק?‬ ‫התדע לחצות בזמן ובמקום?‬ ‫אינני חוצה אני שוהה‬ ‫ובכל שניה‬ ‫משתנה העולם‬ ‫חיי וקיים תוסס צבעוני‬ ‫אתי‪.‬‬ ‫שחור ‪ //‬רבקה נהרה‬ ‫התקוה הנחנקת‬ ‫צללו אל התהום‬ ‫ללא אומר ודברים‬ ‫הכל נאמר נשמע וחדל‬ ‫נאסף לערסל מתכרבל‬ ‫מתפתל מול עצמו‬ ‫שפוף ביגונו‬ ‫מה טעם ‪ ,‬תכלית ‪,‬נגיעה‬ ‫מול היאוש השוכן בגרונו‬ ‫האמנם יציר תפארת‬ ‫המאמין שאפשר אחרת?‬ ‫וכבר נמשך עלי תהום‬ ‫צעיף זהב ובו‬ ‫כדורי הכסף ועטרה‪.‬‬ ‫נתמלא לבו אורה‬ ‫וידע פנינים לפזר‬ ‫ויהלומים נבחרים‬ ‫קוראים לתקווה‬ ‫להמריא לשחקים‪:‬‬ ‫”מאמין שאפשר אחרת‪,‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪9‬‬ ‫טיבם של הרגשות‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬ד“ר אריאל אריאלי‬ ‫הקדמה‪ :‬פועלו של ד“ר ריצ‘רד דוידסון‬ ‫בשנת ‪ 2000‬נערכה בדרמסלה‪ ,‬הודו‪ ,‬פגישה מדעית בין‬ ‫הדלאי למה‪ ,‬מנהיגם הרוחני של הבודהיסטים‪ ,‬ומספר נזירים‬ ‫בעלי השפעה‪ ,‬ובין חוקרי מוח אמריקנים‪.‬‬ ‫הפגישה נערכה בעקבות בקשתו של הדלאי למה לדון‬ ‫במקורם של הרגשות ההרסניים הקיימים אצל כל אדם‬ ‫ולנסות לנטרל רגשות אלה ואף להפכם לרגשות חיוביים‪.‬‬ ‫ד“ר דניאל גולמן‪ ,‬מחבר הספר ”אינטליגנציה רגשית“‬ ‫ועיתונאי שהתמחה בנושאים של חקר המוח והכיר מקרוב‬ ‫את כל הנאספים‪ ,‬קבע את סדר היום של הפגישה המדעית‬ ‫ורשם את כל שאירע בה‪.‬‬ ‫מספר שנים לאחר מכן הוא פרסם את ספרו ”רגשות הרסניים‬ ‫– איך נוכל להתגבר עליהם?“‪ .‬ספר זה תורגם לעברית‪ ,‬והוא‬ ‫המקור העיקרי ששימש אותי לכתיבת מאמר זה‪.‬‬ ‫הדובר העיקרי בפגישה המדעית היה ד“ר ריצ‘רד דוידסון‪,‬‬ ‫שחבריו כינו אותו ריצ‘י‪ .‬בספרו מתאר ד“ר גולמן את הדרך‬ ‫המרתקת והמייגעת שעבר ריצ‘י עד שזכה לקבל לידיו ולנהל‬ ‫את אחת המעבדות הטובות בעולם לחקר הרגשות במוח‪.‬‬ ‫כך כתב על ריצ‘י חברו לספסל הלימודים בנוירולוגיה‬ ‫באוניברסיטת הרווארד‪:‬‬ ‫”כבר בהיותו סטודנט צעיר‪ ,‬כפר ריצ‘י ברעיון שהאזורים‬ ‫בקדמת המוח מיועדים אך ורק למערכת החשיבתית‪ .‬הוא‬ ‫האמין שהאזור הזה – קליפת המוח של האונות הקדמיות‪ ,‬או‬ ‫ליתר דיוק קליפת המוח של האונות הפרה‪-‬פרונטליות‪ ,‬מהווה‬ ‫גם מרכז למערכת הרגשית“‪.‬‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬שנות השבעים של המאה ה‪ ,20-‬עם שקיעת‬ ‫ההגמוניה של הפסיכו‪-‬אנליזה‪ ,‬הייתה הפסיכולוגיה ברובה‬ ‫נתונה להשפעתה של התיאוריה הביהביוריסטית‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬ ‫הפסיכולוגים הקוגניטיביים האמינו רק בעובדות אובייקטיביות‬ ‫שאפשר למדוד ולכייל‪ .‬הם לא ייחסו חשיבות לנתונים‬ ‫הסובייקטיביים שמטופליהם מסרו להם‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬האמין ריצ‘י שיש חשיבות רבה לקבלת הנתונים‬ ‫הסובייקטיביים של המטופלים‪ ,‬מאחר שניתן ללמוד מהם‬ ‫רבות‪ .‬במשך כעשר שנים היה קולו של ריצ‘י כקול קורא‬ ‫במדבר‪ .‬הוא זכה לקיתונות של ביקורת ובוז‪ .‬החוקרים התייחסו‬ ‫לפרסומיו כאל ספקולציות שאין מאחוריהן שום בסיס מדעי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ריצ‘י קיבל עידוד רב ממורהו ד“ר דויד מקללנד‪,‬‬ ‫שהמריצו לחקור לפי האינטואיציה שלו‪ ,‬למרות דעתם של‬ ‫חוקרי המוח המפורסמים האחרים‪.‬‬ ‫בין לבין‪ ,‬התקדם מאוד חקר המוח‪ .‬נוספו חוקרים רבים‬ ‫חדשים משטחים שונים‪ :‬טובי חוקרי האנטומיה‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬ ‫פסיכיאטרים‪ ,‬נוירולוגים וכן חוקרי התפתחות העובר‬ ‫‪10‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫והתפתחות הילד‪ .‬תיאוריות רבות השתנו או נזנחו‪.‬‬ ‫אחת התגליות החשובות ביותר שהתגלו בשנים האחרונות‬ ‫הייתה‪ ,‬שהמערכת הקוגניטיבית אינה פועלת בנפרד‬ ‫מהמערכת הרגשית כפי שהאמינו חוקרי המוח במשך דורות‬ ‫רבים‪ .‬כך יכולה המערכת הקוגניטיבית השולטת על תפקודים‬ ‫כגון חשיבה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬התמצאות‪ ,‬שיפוט‪ ,‬שפה ועוד להשפיע על‬ ‫רגשות כגון פחד‪ ,‬חרדה‪ ,‬כעס‪ ,‬קנאה אהבה ועוד ולווסתם‪,‬‬ ‫בעוד המערכת הרגשית המכילה רגשות כגון פחד‪ ,‬חרדה‪,‬‬ ‫אהבה ושנאה יכולה להשפיע על תפקודים כגון זיכרון‪ ,‬שיפוט‪,‬‬ ‫שפה ועוד ולווסתם‪.‬‬ ‫לעתים מוצאים במערכת הרגשית תאים של המערכת‬ ‫הקוגניטיבית‪ ,‬ואילו במערכת הקוגניטיבית אפשר למצוא‬ ‫תאים של המערכת הרגשית‪ .‬במקרים מסוימים יכולות שתי‬ ‫המערכות להחליף זו את זו‪ .‬אין פלא בדבר‪ ,‬משום שבשנים‬ ‫האחרונות נמצאו תאי מוח אפילו במערכות שאין להן שום‬ ‫קשר עם המערכת הנוירולוגית‪ ,‬כגון מערכת העיכול או‬ ‫מערכת הלב‪.‬‬ ‫שתי המערכות הללו‪ ,‬הקוגניטיבית והרגשית‪ ,‬תופסות במוח‬ ‫אזורים רבים ושונים‪ .‬לכל אחת מהן יש מרכז וגם גבולות‪.‬‬ ‫המערכת הקוגניטיבית נחקרה עד תומה‪ ,‬והשטחים שהיא‬ ‫תופסת במוח ברורים‪ .‬לעומתה‪ ,‬המערכת הרגשית לא נחקרה‬ ‫עדיין עד תומה‪ ,‬והשטחים שהיא תופסת במוח עדיין אינם‬ ‫נהירים לחלוטין‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות נחשב ההיפוטלמוס למרכז המערכת‬ ‫הרגשית‪ .‬כיום משערים שמרכז המערכת הרגשית נמצר‬ ‫באמיגדלה )בלוטת השקד(‪ .‬הדופמין המגיח מהסובסטנצה‬ ‫ניגרה )החומר השחור( יחד עם המעגלים החשמליים הרבים‬ ‫הנעים באזור‪ ,‬מגיע אל האמיגדלה ומפעיל אותה‪ .‬האמיגדלה‬ ‫נמצאת באזור הלימבי של גזע המוח‪ .‬גודלה של בלוטה זו‬ ‫כ‪ 2-‬ס“מ‪ ,‬ומאחוריה נמצא מבנה הנקרא היפוקמפוס שאורכו‬ ‫כסנטימטר‪.‬‬ ‫לאמיגדלה‪ ,‬להיפוקמפוס ולמעגלים הנמצאים באזור ישנה‬ ‫חשיבות רבה לגבי הזיכרון ואיכותו‪ ,‬למשל‪ :‬כאשר אני רואה‬ ‫מרחוק דמות מוכרת‪ ,‬עוזרת לי בלוטת השקד לזהות שזו בת‬ ‫דודתי‪ ,‬וההיפוקמפוס מזכיר לי שבפעם האחרונה רבנו‪ .‬כך‬ ‫אני ממהר להסתלק מהמקום‪.‬‬ ‫רגשות חזקים חיוביים‪ ,‬ובעיקר רגשות חזקים שליליים‪,‬‬ ‫מגבירים את עוצמת הזיכרון‬ ‫במחקריו הסתייע ריצ‘י בשלושה מכשירים שהוא פיתח‬ ‫בעצמו‪ .‬מכשירים אלה הינם כיום נחלת הכלל‪ .‬המכשירים הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬מכשיר ‪ EEG‬הקיים כמעט בכל בתי החולים‪ .‬ריצ‘י כיסה‬ ‫פרסום‬ ‫כריכת הספר עליו התבסס המאמר‬ ‫באמצעות מכשיר זה את כל שטח הקרקפת באלקטרודות‬ ‫רבות שאפשר היה להצליבן עם אלקטרודות אחרות ובכך‬ ‫להגיע גם לעומק המוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬מכשיר ‪ MRI‬העוקב אחר השינויים המזעריים ביותר בזרימת‬ ‫הדם ברחבי המוח ומאפשר למדוד כל פעולה בתוככי המוח‬ ‫בעת פעילות מנטלית‪.‬‬ ‫‪ .3‬מכשיר ‪ PET‬המסוגל לעקוב אחר החומרים הרדיו‪-‬אקטיביים‬ ‫בכל כלי הדם של המוח‪.‬‬ ‫חשיבותם של הרגשות‬ ‫‪ .1‬הרגשות בשירות ההישרדות‬ ‫במחקרים האחרונים נמצא כי לאמיגדלה ישנה חשיבות‬ ‫גדולה בסיוע שמקבל האינדיבידואל במקרה של איום של‬ ‫קיומו )הישרדותו(‪ .‬המערכת הרגשית המופעלת על‪-‬ידי דופמין‬ ‫מגיבה ראשונה בשורה של אמצעים ביו‪-‬כימיים והורמונליים‪,‬‬ ‫למשל‪ :‬אדם יוצא מפתח ביתו ורואה חיה מאיימת‪ .‬המסר‬ ‫המפחיד שנקלט בעיניו מגרה את האמיגדלה‪ ,‬והיא הופכת‬ ‫למעין תחנת חירום של כיבוי אש ומפעילה במוחו שורה של‬ ‫תהליכים המיועדים להילחם באיום‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬היא מפעילה את המערכת האוטונומית )סימפטית‬ ‫ופרא‪-‬סימפטית( שבאמצעותה מועבר הדם לאזורים רבי כוח‬ ‫כמו שרירי הגפיים‪ .‬מערכת זו מהירה מאוד‪ ,‬אך אינה מדויקת‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן מעוררת המערכת הסימפטית את מערכת האדרנלין‬ ‫ומגבירה את לחץ הדם ואת הדופק‪ .‬כל התסריט הזה אינו‬ ‫הכרתי‪ ,‬והוא מופעל על‪-‬ידי המערכת הרגשית‪ .‬מצב זה נקרא‬ ‫על‪-‬ידי חוקרי מוח שונים‪ ,‬בעיקר קנון‪” ,‬ערעור ההומאוסטזיס“‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫בינתיים מתחילה לפעול גם המערכת הקוגניטיבית האיטית‬ ‫יותר ומתחיל תהליך השיפוט‪ ,‬ואז האדם נרגע קמעא‬ ‫בהבחינו כי החיה המאיימת נמצאת בעצם אצל השכן‪ ,‬וגדר‬ ‫מפרידה ביניהם‪ .‬אלמלא הייתה המערכת הרגשית מקדימה‬ ‫את המערכת הקוגניטיבית‪ ,‬ספק אם היה האינדיבידואל‬ ‫יכול לשרוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬המערכת הרגשית והתודעה )הכרה(‬ ‫פרויד גילה בסוף המאה ה‪ 19-‬את העובדה‪ ,‬שחלק גדול‬ ‫מהרגשות אינו מגיע לתודעה‪ .‬עובדה זו הפכה לאחת‬ ‫מאבני היסוד של התיאוריה הפסיכו‪-‬אנליטית והטיפול‬ ‫הפסיכו‪-‬אנליטי‪ .‬העובדה שכל זה נשכח לפני כשלושים‬ ‫שנה‪ ,‬בעקבות עלייתה של התיאוריה הביהביורלית‪ ,‬הינה‬ ‫מעניינית ואירונית כאחד‪ .‬דווקא כיום הנוירולוגים וחוקרי‬ ‫המוח מחזירים עטרה ליושנה ומעריכים מאוד את דבריו של‬ ‫פרויד בנוגע לכך שחלק מהרגשות אינו מגיע לתודעה‪.‬‬ ‫‪ .3‬רגשות חיוביים ושליליים‬ ‫”‪...‬כי יצר לב האדם רע מנעוריו“‪.‬‬ ‫פעמיים חשב אלוהים להשמיד את כל הבריות בעולם בגלל‬ ‫הרעות והעוולות שהם עשו‪ ,‬אך ניחם מלעשות זאת משום‬ ‫שהוא עצמו ברא את האדם בדמותו ובצלמו )פרשת נוח(‪.‬‬ ‫מספר פילוסופים שנקרא אוטופיסטים‪ ,‬ובראשם ז‘ן‪-‬ז‘ק‬ ‫רוסו‪ ,‬סברו שהאדם נולד ”טבולה ראסה“ – לוח חלק –‬ ‫ואפשר לחנך אותו להיות אדם טוב‪ .‬הפילוסופים האחרים‪,‬‬ ‫בעיקר אלה שעסקו בתורת המוסר‪ ,‬סברו כי יצר לב האדם‬ ‫רע מנעוריו‪ ,‬והרוע הוא חלק אינטגרלי מהאדם‪.‬‬ ‫לפי האמונה הבודהיסטית ישנם בעיקר שלושה רגשות‬ ‫שליליים המאמללים את האדם‪:‬‬ ‫הכעס – שבקלות יכול להפוך לאלימות ולאמלל אנשים‬ ‫רבים אחרים‪.‬‬ ‫התאווה – בעיקר כאשר אינה מווסתת על‪-‬ידי התבונה‪.‬‬ ‫האשליה – האדם שוקע באשליות בתוך עצמו ומתרחק‬ ‫מהמציאות ומכל הסובב אותו‪.‬‬ ‫לדעתו של הדלאי למה‪ ,‬מדיטציה הינה מכשיר יעיל כדי‬ ‫לגרש את הרגשות השליליים ואפילו להפכם לרגשות‬ ‫חיוביים כגון אמפתיה וחסד‪.‬‬ ‫רוב הבריות‪ ,‬ואף הפילוסופים העוסקים בתורת המוסר‪,‬‬ ‫מצביעים על כך שאכן ”יצר לב האדם רע מנעוריו“‪ .‬אפילו‬ ‫פרויד חשב כך בראותו אם שהניקה תאומים – כל תאום‬ ‫דחף את אחיו והתחרה על שד אימו‪ .‬במשך כל הדורות‬ ‫התקיימו ויכוחים סוערים‪ ,‬אם אכן היצר הרע הוא השולט‬ ‫על התנהגות האדם‪ ,‬או שמא היצר הטוב‪ .‬כמו‪-‬כן נשאלה‬ ‫השאלה‪ ,‬האם ניתן לשנות את אופיו של האדם‪.‬‬ ‫הבודהיסטים‪ ,‬ובראשם הדלאי למה‪ ,‬מאמינים שבאמצעות‬ ‫המדיטציה אפשר להפוך אדם כעסן ההורס את מה‬ ‫שמסביבו לאדם טוב החש אמפתיה וחמלה כלפי הסובבים‬ ‫אותו‪ .‬גם ריצ‘י‪ ,‬שהחל להתעניין במדיטציה באותה תקופה‪,‬‬ ‫סבר כך‪.‬‬ ‫‪ .4‬הדיכאון במחלת פרקינסון‬ ‫מחסור בדופמין גורם לא רק להפרעה מוטורית‪ ,‬כי אם גם‬ ‫להפרעה רגשית‪ .‬כ‪ 80%-‬מחולי פרקינסון עוברים במשך‬ ‫מחלתם גם תקופות של דיכאון‪ .‬דיכאון זה שונה מהדיכאונות‬ ‫המוכרים – דיכאון אנדוגני ודיכאון נוירוטי‪.‬‬ ‫אצל חולי פרקינסון הדיכאון אינו עמוק‪ .‬אין ביניהם מתאבדים‬ ‫רבים‪ .‬דיכאון זה מאופיין בתסמינים של אדישות ובחוסר‬ ‫מוטיבציה לעשות אפילו את המאמץ הקל ביותר‪.‬‬ ‫פניהם של חלק מחולי פרקינסון קפואים כמסכה וחסרי‬ ‫הבעה או רגש‪ .‬חולים אלה אינם מסוגלים לקרוא את ארשת‬ ‫הפנים של הסובבים אותם ולהתייחס לרגש המפעיל את‬ ‫ארשת הפנים‪ .‬אם יראו להם תמונות של אנשים במצבי רוח‬ ‫שונים‪ ,‬הם לא יוכלו לנחש איזה מצב רוח קשור לאנשים אלה‪.‬‬ ‫טיפול בתרופות אנטי‪-‬דיכאוניות יכול לעזור במעט לדיכאון‬ ‫של חולי פרקינסון‪ .‬הטיפול היעיל ביותר הינו החזרת הדופמין‬ ‫למוח באמצעות תרופות‪.‬‬ ‫דיון וסיכום‬ ‫דלדולם של התאים המפרישים דופמין במוח גורם לא רק‬ ‫להפרעה מוטורית קשה ולמחלת פרקינסון‪ ,‬כי אם גם לפגיעה‬ ‫במערכת הרגשית ולתסמונת של דיכאון‪ .‬תסמונת הדיכאון‬ ‫הפרקינסונית שונה מהדיכאון המוכר לנו‪ ,‬שהוא דיכאון עמוק‬ ‫יותר‪ ,‬לעתים עם נטייה להתאבדות‪.‬‬ ‫המאמר הנוכחי מצטרף למאמרים אחרים המבקשים להחזיר‬ ‫את המערכת הרגשית למקומה הנכון במרכז ההתעניינות‪,‬‬ ‫יחד עם המערכת הקוגניטיבית‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬אין הדבר כך‪.‬‬ ‫המערכת הרגשית עדיין לא נחקרה עד תומה‪ ,‬וההתעניינות‬ ‫במערכת זו אצל החוקרים קטנה מההתעניינות במערכת‬ ‫הקוגניטיבית‪.‬‬ ‫העובדה שהמערכת הרגשית אינה נהירה דיה‪ ,‬גורמת לעיכוב‬ ‫בהבנת המנגנונים המופעלים על מערכת זו‪ .‬ייתכן שהדבר‬ ‫גורם גם לעיכוב בטיפול בהפרעות של המערכת‪ .‬ככל‬ ‫שתגבר ההבנה‪ ,‬ייתכן שיהיה קשר אמיץ יותר בין הנוירולוגיה‬ ‫לפסיכולוגיה ושיימצאו שיטות טיפול נוספות על בסיסו של‬ ‫קשר זה‪.‬‬ ‫מדור משפטי‬ ‫זכויות נפגעי מחלת הפוליו ‪ -‬הסוף?‬ ‫חלון מימוש זכויותיהם הרפואיות של נפגעי מחלת הפוליו עומד בקרוב‬ ‫להיסגר‪ .‬בתיקון מספר ‪ 2‬לחוק פיצוי לנפגעי פוליו‪ ,‬התשע"ב ‪) 2012‬להלן‪:‬‬ ‫"החוק"( נקבע‪ ,‬כי החל מיום ‪ 01.03.2015‬לא יוכלו נפגעי מחלת הפוליו‬ ‫להגיש עוד תביעות חדשות בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמחלה‪.‬‬ ‫עו”ד ברק נבות‪ ,‬יועץ משפטי חיצוני )לשעבר( למוסד לביטוח לאומי‬ ‫יועץ משפטי‪ ,‬לענייני ביטוח לאומי‪ ,‬לעמותת הפרקינסון בישראל‬ ‫חוק פיצוי לנפגעי פוליו‪ ,‬מגדיר את מחלת הפוליו כמחלת שיתוק‬ ‫ילדים‪ ,‬לרבות החמרה מאוחרת של המחלה‪ .‬כיום‪ ,‬מרבית החולים‬ ‫הינם בני חמישים ומעלה ואשר חלקם סובלים מתופעת פוסט‪-‬פוליו‪,‬‬ ‫המאופיינת במצב בו השרירים שנפגעו נחלשים מאד‪ .‬החוק מקנה‬ ‫למבוטחים אשר לקו במחלת שיתוק ילדים למצות את זכויותיהם מול‬ ‫המוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצויים והטבות‪.‬‬ ‫אדם אשר יוכר כחולה במחלת הפוליו וועדה רפואית של המוסד‬ ‫לביטוח לאומי תקבע כי נגרמה לו‪ ,‬עקב מחלתו‪ ,‬נכות צמיתה‪ ,‬יהא זכאי‬ ‫לקבלת פיצוי חד‪-‬פעמי ולקצבה חודשית או למענק חד פעמי במקום‬ ‫קצבה חודשית‪ ,‬בהתאם לדרגת הנכות אשר תיפסק לו וזאת אף אם‬ ‫הנפגע זכאי או מקבל קצבאות אחרות במקביל‪ .‬בהתאם לדרגת‬ ‫הנכות נעים סכומי הפיצוי בין ‪ 50,000‬ש"ח ועד ל‪ 120,000-‬ש"ח‪.‬‬ ‫בהליך תקדימי אשר נידון‪ ,‬לאחרונה‪ ,‬בבית הדין לעבודה כנגד המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬זכתה מבוטחת כבת חמישים להיות מוכרת כחולת‬ ‫פוליו‪ ,‬וזאת לאחר שעניינה הובא בפני ועדה רפואית בשנית ולאחר‬ ‫הכרעת בית הדין הארצי לעבודה‪ .‬ולמרבה התימהון‪ ,‬גם לאחר שוועדה‬ ‫רפואית בהרכב חדש קבעה כי המבוטחת הינה חולת פוליו‪ ,‬לא תמו‬ ‫ייסורי המבוטחת שעה שהמוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על‬ ‫קביעה זו‪ .‬סופו של מקרה‪ ,‬שערעור המוסד נדחה ובצדק קבע בית הדין‬ ‫לעבודה כי החלטת הוועדה להכיר במבוטחת כחולה במחלת הפוליו‬ ‫עם נכות רפואית בשיעור של ‪ 90%‬נכות לצמיתות תיוותר על כנה‪.‬‬ ‫יש לשים לב כי כל תביעה אשר תוגש‬ ‫לאחר יום ‪ 02.12.2012‬ועד ליום ‪01.03.2015‬‬ ‫לא תאפשר קבלת תשלומים למפרע )אלא‬ ‫רק מיום הגשת התביעה(‪ ,‬וכן כי תביעות‬ ‫ניתן להגיש רק עד יום ‪ 01.03.2015‬שכן לאחר‬ ‫מועד זה לא ניתן יהיה עוד להגיש תביעות‬ ‫בגין פגיעה מהנובעת ממחלת הפוליו‪.‬‬ ‫כתבה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה‬ ‫בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו‪/‬או כתחליף ליעוץ‬ ‫משפטי לכל מקרה ונסיבותיו‪ .‬אין להסתמך על האמור‬ ‫בכתבה מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום דיני‬ ‫הביטוח הלאומי בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל‬ ‫החלטה‪.‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הכנס הראשון‬ ‫למטפלים בחולי‬ ‫פרקינסון ממקצועות‬ ‫הבריאות‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬פרופ‘ ניר גלעדי‬ ‫בתאריך ‪ 9‬בפברואר ‪ 2014‬נערך בשפיים הכנס הראשון לאנשי מקצועות הבריאות‪,‬‬ ‫שהתמקד כולו בהיבטים של הטיפול המודרני במשפחותיהם של מתמודדים עם‬ ‫פרקינסון‪ .‬כנס זה שאורגן על ידי עמותת פרקינסון בישראל‪ ,‬היווה צעד גדול קדימה‬ ‫בדרך ליישום אחת ממטרותיה העיקריות של עמותת פרקינסון‪ :‬הרחבת מעגל‬ ‫המטפלים בחולי פרקינסון והתמקצעותם בהיבטיה הייחודיים של המחלה‪.‬‬ ‫הכנס ריכז ליום אחד ‪ 380‬מטפלים מכל רחבי הארץ‬ ‫מהתחומים הבאים‪ :‬פיזיותרפיה‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪,‬‬ ‫הפרעות דיבור ובליעה‪ ,‬תזונה‪ ,‬מיןולוגיה והיבטים פסיכו‪-‬‬ ‫סוציאליים‪.‬‬ ‫סדר היום החל בברכתו של עמיר כרמין‪ ,‬יו“ר עמותת‬ ‫פרקינסון‪ ,‬שגם הסביר למשתתפים את מבנה העמותה ואת‬ ‫מגוון הפעולות שהיא מציעה לחבריה‪.‬‬ ‫ישיבת המליאה המשיכה בהרצאתו של פרופ‘ ניר גלעדי‪,‬‬ ‫שסקר את החידושים בהבנת המנגנונים של מחלת פרקינסון‬ ‫ואת הגישות החדישות לאבחון וטיפול במחלה‪.‬‬ ‫אחריו הרצה פרופ‘ בס בלום מהולנד על המודל ההולנדי‬ ‫של הפעלת רשת מטפלים כלל‪-‬ארצית לטיפול בחולי‬ ‫פרקינסון‪ .‬פרופ‘ בלום הוא מוביל דעה עולמי בתחום הטיפול‬ ‫הרב‪-‬מקצועי במחלת פרקינסון‪ .‬הרצאתו הדגישה עד כמה‬ ‫חשוב לעבוד כקבוצה לשם השגת מרב המטרות בטיפול‬ ‫בחולי פרקינסון‪ .‬פרופ‘ בלום הביא נתונים התומכים בהנחה‪,‬‬ ‫שהתמקצעות מטפלים תשפר את תפקודם של חולי‬ ‫פרקינסון ואף תחסוך אשפוזים וכסף למערכת הבריאות‪.‬‬ ‫בתום ישיבת המליאה התחלקו ‪ 380‬המטפלים לקבוצות‬ ‫עבודה לפי המקצועות‪ ,‬וייסדו למעשה קבוצות עניין לפי‬ ‫תחומי התמחות‪ .‬כל אחת מקבוצות העבודה דנה בהיבטים‬ ‫ייחודיים של הטיפול במחלת הפרקינסון‪ ,‬לרבות הרצאותיהם‬ ‫של מובילי דעה בתחומים השונים‪ .‬כלל משתתפי קבוצות‬ ‫העניין חשו את כנפי ההיסטוריה והרגישו שמדובר באירוע‬ ‫חשוב מאין כמוהו של התגייסות מטפלים רבים לטובת‬ ‫חולי פרקינסון והקמת קבוצות עבודה שיקדמו את הנושא‪,‬‬ ‫איש איש בתחומו‪ .‬היה מרגש לראות מטפלים רבים כל‪-‬כך‬ ‫מגויסים למען השיפור של איכות הטיפול בחולי פרקינסון‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫לאחר ארוחת צהרים שאפשרה למטפלים הרבים להכיר זה‬ ‫את זה ולתכנן שיתופי פעולה‪ ,‬נפגשו ראשי קבוצות העבודה‬ ‫בתחומי מקצועות הבריאות השונים לדיון על המשך הדרך‪.‬‬ ‫הוחלט כי בשנה הקרובה ייערך בחסות העמותה קורס‬ ‫מיוחד בן ‪ 42‬שעות לכלל תחומי מקצועות הבריאות במטרה‬ ‫ליצור מאות מטפלים בעלי ידע וניסיון ייחודי בטיפול בחולי‬ ‫פרקינסון‪.‬‬ ‫הקורסים יכללו הן לימוד תאורטי על מחלת פרקינסון ועל‬ ‫הטיפול בה‪ ,‬והן התנסות ייחודית בעבודה עם חולי פרקינסון‪.‬‬ ‫הכוונה היא שלקורסים אלו יירשמו נציגים מכלל בתי החולים‬ ‫וכן מכלל המחוזות של קופות החולים‪ .‬עם הרחבת מעגל‬ ‫המקצוענים בטיפול בחולי פרקינסון ותשומת לב מיוחדת כי‬ ‫בקורסים אלו ישתתפו מטפלים מאזורי הפריפריה כמו הגליל‬ ‫והנגב‪ ,‬תושג מטרה נוספת של עמותת פרקינסון – שיפור‬ ‫של איכות הטיפול בחולי פרקינסון המתגוררים באזורים‬ ‫מרוחקים ממרכז הארץ‪.‬‬ ‫כנס המטפלים ממקצועות הבריאות סוכם כהצלחה גדולה‪.‬‬ ‫הוא שימש הוכחה להצלחת האסטרטגיה של הנהלת עמותת‬ ‫פרקינסון בישראל‪ ,‬לקדם את איכות הטיפול בחולי פרקינסון‬ ‫ולהטמיע את הגישה של טיפול בקבוצה רב‪-‬מקצועית של‬ ‫בעלי מקצוע המתמחים במחלה‪ .‬רק לפני כשנה הוקמה‬ ‫בוועדה המייעצת לעמותת פרקינסון תת‪-‬ועדה למקצועות‬ ‫הבריאות‪ .‬המיןולוגית גילה ברונר נטלה על עצמה לרכז תת‪-‬‬ ‫ועדה זו‪ .‬גילה הייתה הכוח המניע מאחורי הכנס כולו‪ ,‬ומגיעות‬ ‫לה ברכות ותודות גדולות מכולנו‪ .‬בתום הכינוס ביקשה גילה‬ ‫לסיים את תפקידה כרכזת תת‪-‬הוועדה למקצועות הבריאות‬ ‫בוועדה המייעצת של העמותה‪ ,‬ולהישאר רכזת תחום‬ ‫המיןולוגיה בלבד‪ .‬את תפקידה של גילה קיבלה על עצמה‬ ‫הפיזיותרפיסטית יעל גלילי‪-‬רותם‪ ,‬ואנו מאחלים לה הצלחה‬ ‫רבה בשם כלל המטפלים והמטופלים‪.‬‬ ‫ספר חדש‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬רחל גולדנברג‬ ‫לאחרונה התפרסם ספרו החדש של פרופ‘ ניר גלעדי מחלת‬ ‫פרקינסון – תנועה בכיוון התקווה‪ ,‬המאפשר היכרות ראשונית ומקיפה‬ ‫בשפה העברית עם המחלה המורכבת‪.‬‬ ‫עלות הספר היא ‪ ₪ 50‬לחברי עמותת פרקינסון ישראל‪ ,‬ו‪ ₪ 120-‬לאלה‬ ‫שאינם חרבים בעמותה‪ .‬לרכישת הספר ניתן לפנות לגזבר העמותה‬ ‫בטל‘ ‪ 03-5743491‬בימים ראשון‪ ,‬שני או רביעי בין השעות ‪ 19:00‬ל‪.21:00-‬‬ ‫מתוך דברי ההקדמה לספר‪:‬‬ ‫לפניכם מהדורה חדשה ומעודכנת של הספר ”מחלת‬ ‫פרקינסון – תנועה בכיוון התקווה“‪ ,‬שיצא לאור ב‪.2004-‬‬ ‫במהדורה חדשה זו באות לידי ביטוי תפיסות ותובנות חדשות‪,‬‬ ‫וכן גישות טיפוליות עדכניות על אודות מחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫מעודד להיווכח עד כמה העמיקה התובנה והתחדשה הגישה‬ ‫האבחנתית והטיפולית למחלה במשך תשע שנים‪ ,‬והרי בדיוק‬ ‫משום כך כבר לפני תשע שנים קישרתי בשם הספר הראשון‬ ‫את מחלת פרקינסון לתנועה קדימה אל עבר הרפואה‬ ‫המתפתחת והמדע פורץ הגבולות‪ .‬כיום אנו מבינים הרבה‬ ‫יותר מדוע ואיך מתפתחת מחלת פרקינסון‪ ,‬ועל בסיסו של‬ ‫ידע זה זוכים החולים לטיפול נכון יותר‪ .‬שילוב זה של מחקר‪,‬‬ ‫ניסיון ויכולת לשנות‪ ,‬לשפר וללמוד הוא מקור התקווה האמיתי‬ ‫לעשרות אלפי המשפחות בישראל המתמודדות יום‪-‬יום עם‬ ‫מחלת פרקינסון‪ ,‬על כל היבטיה‪.‬‬ ‫מהדורה מעודכנת זו‪ ,‬היחידה עד כה בשפה העברית‪,‬‬ ‫סוקרת בהרחבה את מחלת פרקינסון‪ ,‬החל בבסיס הפתולוגי‬ ‫לתופעות‪ ,‬דרך הגורמים להתפתחות המחלה וכלה באבחונה‪,‬‬ ‫בטיפול בה ובדרכים לצמצם או לדחות את הסיכון של בני‬ ‫משפחה בריאים ללקות במחלה‪.‬‬ ‫הספר מאפשר היכרות ראשונית ומקיפה בשפה עברית‬ ‫מובנת וקולחת עם מחלה מורכבת‪ ,‬המערבת את המוח‪,‬‬ ‫הנפש והגוף כולו‪.‬‬ ‫המחלה נקראת על שמו של ד“ר ג‘יימס פרקינסון‪ ,‬מי שתיאר‬ ‫אותה לראשונה ב‪ ,1817-‬וכיום לוקים בה בישראל כ‪25,000-‬‬ ‫איש או כמעט ‪ 2%‬מהאוכלוסייה שמעל גיל ‪ .60‬מעניין לציין כי‬ ‫שכיחות מחלת פרקינסון בישראל היא מהגבוהות בעולם‪ .‬עם‬ ‫העלייה בתוחלת החיים והתובנה החדשה כי יהודים אשכנזים‬ ‫הם בסיכון‪-‬יתר לפתח את המחלה בשל מטען גנטי ייחודי‪,‬‬ ‫הופכת מחלת פרקינסון לבעיה לאומית‪ ,‬והרצון לא רק להקל‬ ‫על הלוקים במחלה‪ ,‬כי אם גם למנוע את הופעתה – הופך‬ ‫למשימה לאומית‪...‬‬ ‫הטיפול המודרני במחלת פרקינסון משלב את התרופות‬ ‫הקיימות והטובות הקיימות בשוק זה יותר מ‪ 20-‬שנה‪ ,‬ובראשן‬ ‫הדופא היעילה והבטוחה‪ ,‬יחד עם טכנולוגיות חדשות של‬ ‫אספקת תרופות תוך שימוש במדבקות על העור‪ ,‬משאבות‬ ‫המזליפות תרופות באופן רציף דרך העור או ישירות למעי‬ ‫וקוצבי מוח מתוחכמים המקלים את תסמיני המחלה‪ .‬הגישות‬ ‫הטיפוליות החדשות משפרות את איכות התפקוד של חולי‬ ‫פרקינסון המתקדמים במידה ניכרת‪ ,‬ומאפשרות עצמאות‬ ‫וניידות לאורך שנים רבות‪ .‬השיפור המשמעותי ביכולת הרפואה‬ ‫המודרנית לשמר עצמאות ואיכות חיים לאורך יותר מעשרים‬ ‫שנות הפרעות תנועה‪ ,‬מחייב היום התמודדות עם היבטים של‬ ‫המחלה שבעבר כמעט ולא הכירו בשל התדרדרות מהירה‬ ‫וטיפול יעיל פחות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כיום אנו מקדישים מקום מרכזי‬ ‫לשימור איכות המחשבה וצלילות הדעת‪ ,‬כושר הריכוז‪ ,‬איכות‬ ‫התקשורת והתובנה – תחומים שהוזנחו במשך כמאתיים שנה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬ההכרה מחד גיסא בחשיבותו הרבה של הקשר‬ ‫הזוגי ומאידך גיסא במחיר הכבד שמשלמת המשפחה‬ ‫המתמודדת עם המחלה לאורך עשורים‪ ,‬הביאה להבנה כי‬ ‫חובה לתת תשומת לב לבן הזוג הבריא‪ ,‬לתמוך בו‪ ,‬להדריך‬ ‫וללוות אותו – כך יוצאים נשכרים הן החולה‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬ ‫והן בני משפחתו‪...‬‬ ‫ספר זה מבקש להציג בפני הקוראים תמונה רחבה של‬ ‫מחלת פרקינסון‪ ,‬הכוללת את ביטוייה הקליניים ואת מאפייניה‬ ‫הייחודיים‪ .‬הספר מתייחס בהרחבה למנגנונים הגופניים‬ ‫והמוחיים המביאים להתפתחות סימני המחלה‪ ,‬לתהליך‬ ‫האבחון המורכב וכן לתרומה הגנטית להתפתחות המחלה‬ ‫והשפעתה על מאפייני המחלה‪ .‬הספר במהדורתו החדשה‬ ‫נותן דגש מיוחד להפרעות התנועה‪ ,‬אך מטפל במידה שווה‬ ‫גם בהיבטים שאינם קשורים בתנועה‪ ,‬וזאת בשל היעדר‬ ‫מודעות מספקת של משפחות החולים ושל אנשי הצוות‬ ‫המטפל לחשיבותם הרבה של ההיבטים שאינם קשורים‬ ‫בתנועה‪ ,‬לשימור ולשיפור של תפקוד החולה ומשפחתו‪.‬‬ ‫הטיפולים התרופתיים המוכרים ייסקרו בהרחבה‪ ,‬ויושם דגש‬ ‫על השפעותיהם החיוביות ועל תופעות הלוואי שלהם והדרכים‬ ‫להקל אותן‪ .‬אעמוד על חשיבות הטיפול הרב‪-‬מערכתי והרב‪-‬‬ ‫מקצועי והכוח שבו‪ ,‬ואקדיש פרק לשימוש בטכנולוגיות‬ ‫חדישות המיועדות לשיפור תפקודם של חולים עם מחלה‬ ‫מתקדמת‪ .‬פרק חשוב אחר עוסק בניתוחים פונקציונליים‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪15‬‬ ‫)תפקודיים( של המוח‪ ,‬שחשיבותם בטיפול במחלה הולכת‬ ‫וגוברת‪...‬‬ ‫כולי תקווה‪ ,‬כי פרסומו של ספרי החדש והמעודכן בעברית‬ ‫יקל על אנשים המתמודדים עם מחלה ייחודית זו ועל בני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬להכיר דרכים ”לנצח אותה“ ולחיות חיים‬ ‫איכותיים ובריאים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ספר זה נועד לשרת נאמנה‬ ‫סטודנטים לרפואה ולמקצועות פרא‪-‬רפואיים ולקדם את‬ ‫הכרת המחלה בקרב הקהילה המקצועית על כל ענפיה‪.‬‬ ‫אין זה הולם לאחל ”קריאה מהנה“‪ ,‬מכיוון שחולים המתמודדים‬ ‫עם מחלת פרקינסון ימצאו סימוכין רבים לעובדת היותם‬ ‫חולים‪ ,‬ולעתים קרובות בספר יבינו טוב יותר את מצבם‬ ‫וקשייהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני תקווה כי ספר זה יעזור לשפר את‬ ‫הטיפול בחולה‪ ,‬את התקשורת בין המשפחה עם פרקינסון‬ ‫ובין הצוות הרפואי‪ ,‬וכן ייתן לחולה כלים להתמודדות טובה‬ ‫יותר עם מחלתו‪ ,‬בתוך לקיחות אחריות ויוזמה אישית לקידום‬ ‫ושימור של בריאותו‪ .‬אם כך יהא‪ ,‬הרי שמשימתי הושגה‪.‬‬ ‫פרופסור ניר גלעדי‬ ‫אם אתם חושבים להפיק ספר ייחודי ואישי‪ ,‬אנחנו הכתובת‪:‬‬ ‫בחברתנו עורכים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מדפיסים‪ ,‬כורכים ושולחים אליך עד הבית‪,‬‬ ‫ספרים שנשארים במשפחה‬ ‫ביוגרפיה משפחתית‬ ‫סיפור המשפחה וחיי הנפשות בה‪ ,‬תמונות‪,‬‬ ‫אילן יוחסין מעוצב ועוד‬ ‫ספר זיכרון‬ ‫תיעוד חיי יקירכם‪ ,‬ראיונות אישיים עם בני‬ ‫המשפחה והמקורבים‪ ,‬תמונות‪ ,‬שירים ועוד‬ ‫ספר מתכונים משפחתי‬ ‫מתנה מתוקה לסבתא‪ ,‬אמא ולכל בני‬ ‫המשפחה‪ ,‬עריכת המתכונים העוברים‬ ‫במשפחה‪ ,‬מלווה בסיפורים‪ ,‬בתמונות ועוד‪...‬‬ ‫וכל רעיון שיעלה על דעתכם‬ ‫טל'‪ ,077-5401053 :‬דוא"ל‪ravit@rotemltd.co.il :‬‬ ‫‪www.rotemltd.co.il‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫פרסום‬ ‫חיי מין‬ ‫ומחלת פרקינסון‬ ‫בהמשך למאמר על מערכות יחסים מהגיליון הקודם אנו מפרסמים‬ ‫מאמר על חיי מין ומחלת פרקינסון הלקוח מהאתר של ‪.Parkinson’s UK‬‬ ‫כיצד יכולה מחלת פרקינסון להשפיע על חיי המין?‬ ‫בעיות בחיי המין עלולות להיגרם לאנשים רבים עם מחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫זה יכול לקרות כתוצאה מההשפעות הגופניות של המצב על‬ ‫דברים כמו מהירות תנועה וקואורדינציה‪ ,‬וגם מסוגיות רגשיות כגון‬ ‫מצב רוח ירוד או דיכאון‪.‬‬ ‫מחלת פרקינסון אינה משפיעה על התפקוד המיני של כל החולים‪.‬‬ ‫בעוד זוגות רבים מתנסים בבעיות‪ ,‬קיים מספר משמעותי של זוגות‬ ‫שאין לו בעיות‪.‬‬ ‫מחלות מסוימות‪ ,‬תרופות ותסמינים של שלבי פרקינסון המאוחרים‬ ‫תורמים לבעיות בחיי המין‪ .‬אבל זה יכול להיות קשור גם להשפעה‬ ‫של המחלה על מערכת היחסים ועל תחושת המיניות של המתמודד‪.‬‬ ‫אם חווית בעיות מיניות בטרם אובחנת במחלת פרקינסון‪ ,‬תיתכן‬ ‫סבירות גבוהה יותר שתחווה בעיות חדשות או אף תוותר כליל על‬ ‫חיי המין שלך‪.‬‬ ‫אם יש לכם פרקינסון‪ ,‬זה עלול להשפיע על ההערכה המינית‬ ‫העצמית שלכם‪ .‬ייתכן כי תרגישו פחות מושכים או רצויים‪ .‬אם‬ ‫אתם מטפלים בבן זוג עם פרקינסון‪ ,‬אתם עלולים להיות מודאגים‬ ‫מכך שאתם דורשים יותר מדי כאשר אתם רוצים מין‪ .‬התפקידים‬ ‫החדשים של מטפל ומטופל עלולים להקשות עליכם להרגיש כמו‬ ‫שותפים שווי ערך לחיי המין‪.‬‬ ‫גורמים אלה‪ ,‬כמו‪-‬גם ההשפעה של המצב ושל התרופות על הגוף‪,‬‬ ‫עלולים להשפיע על התפקוד המיני‪.‬‬ ‫בעיות מיניות‬ ‫קשיים בחיי המין מתעוררים כאשר מישהו מפריע לתגובות המיניות‬ ‫שלכם‪ .‬זה יכול לקרות לאנשים רבים‪ ,‬לא רק לאנשים עם פרקינסון‪.‬‬ ‫אבל היכולת הגופנית שיהיה לכם מין מושפעת על‪-‬ידי מערכת‬ ‫העצבים‪ ,‬כך שזו תופעה נפוצה שאנשים עם בעיות נוירולוגיות כגון‬ ‫מחלת פרקינסון יחוו בעיות בתפקוד המיני‪.‬‬ ‫ארבע הבעיות המיניות הנפוצות ביותר הן‪:‬‬ ‫מערכות היחסים המיניות שלנו משתנות במשך חיינו‪ ,‬ובכל מערכת‬ ‫יחסים מתעוררות בעיות בזמן כלשהו‪ .‬אלו עשויות להיפתר מעצמן‪,‬‬ ‫או שהזוג יצטרך‪:‬‬ ‫• כאב מיני )אצל נשים(‬ ‫• לשנות את מה שהם עושים ביחד מתוך התחשבות ביכולות‬ ‫הגופניות שהשתנו‪.‬‬ ‫• בעיות של עוררות מינית )זקפה גרועה או היעדר זקפה אצל‬ ‫גברים או היעדר התרגשות מינית אצל נשים‪ ,‬בעיות באברי המין(‬ ‫• להגדיר מחדש את ציפיותיהם כדי שיתאימו למציאות – ישנם‬ ‫זוגות העשויים לחשוב שזו בעיה אם אינם נהנים ממרתון מיני‬ ‫אתלטי מדי שבוע‪ ,‬בעוד אחרים עשויים להיות שבעי רצון בהחלט‬ ‫מלטיפות חושניות פעם בחודש‪.‬‬ ‫• בעיות בהגעה לאורגזמה או לשפיכה‬ ‫אם הייתם במערכת יחסים עם מין טוב‪ ,‬ושניכם הייתם מסוגלים‬ ‫לשוחח בנוחות ובביטחון על אודות הרצונות והמגבלות שלכם‪,‬‬ ‫אז יהיה לכם קל יותר להתמודד עם האתגרים הכרוכים במחלת‬ ‫פרקינסון‪.‬‬ ‫• אבדן של עניין במין או חשק מיני )ליבידו מופחת(‬ ‫הסבירות שיהיו בעיות עולה עם הגיל‪ .‬הן גברים והן נשים עלולים‬ ‫לסבול מקשיים מיניים‪ .‬מחקרים הראו שאצל נשים יש סבירות‬ ‫גבוהה לדווח על בעיות של חשק נמוך‪ ,‬סיכה של אברי המין או‬ ‫אורגזמה‪ .‬הבעיות הנפוצות אצל גברים קשורות להשגת זקפה‬ ‫ולשמירה עליה‪.‬‬ ‫מין הוא חלק חשוב בחייהם של אנשים רבים‪ ,‬כך שבעיות בו עלולות‬ ‫להיות בעלות השפעה גדולה על חייכם‪ .‬ניתן להתגבר כליל על‬ ‫בעיות מיניות‪ ,‬או לחילופין למצוא דרך אחרת של אינטימיות‪ .‬ייתכן‬ ‫כי מציאת הפתרון הנכון למצב האינדיבידואלי שלכם תערב מספר‬ ‫אנשי מקצוע בתחום הבריאות‪.‬‬ ‫אבל אם זה היה נושא מביך‪ ,‬ייתכן כי תצטרכו לעבוד קשה יותר‬ ‫כדי לחלוף על פני המשוכות‪ .‬שווה לנסות – ייתכן כי הפתיחות‬ ‫והיצירתיות המוגברים שיידרשו בחיי המין שלכם יהפכו אותם‬ ‫לטובים יותר מאשר לפני כן‪.‬‬ ‫מה גורם לבעיות מיניות?‬ ‫בעיות מיניות עלולות להשפיע הן על בן הזוג החולה והן על בן‬ ‫הזוג הבריא‪ .‬הגילוי כי לאחד מכם יש מצב משנה חיים יכול לשנות‬ ‫את נקודת ההשקפה שלכם על מערכת היחסים הגופנית‪ .‬זה יכול‬ ‫להיות פחות חשוב או אפילו יותר חשוב מאשר לפני כן‪ ,‬מאחר‬ ‫שאתם חשים שצריך למצות באופן מרבי את הזמן המשותף שלכם‬ ‫מחשש שבעתיד היכולת תהיה פחותה‪.‬‬ ‫היות שבעיות הקשורות למין נפוצות הן אצל אנשים עם פרקינסון‬ ‫והן אצל אחרים‪ ,‬לא קל לקבוע אם הבעיה שאתם חווים נובעת‬ ‫ממצבכם או שלא‪ .‬הבעיות אינן חייבות להיות תוצאה ישירה של‬ ‫המצב‪ .‬הן יכולות להיות גם תוצאה של ההשפעה של מצבכם על‬ ‫הרגשות שלכם וביתר כלליות על החיים שלכם‪ .‬ייתכנו גם גורמים‬ ‫אחרים ביסודן של הבעיות‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫חיי מין‬ ‫ומחלת פרקינסון‬ ‫הגורמים לבעיות מיניות כוללים‪:‬‬ ‫• בעיות בתנועה‪ :‬שיתוק גופני‪ ,‬חולשת שרירים‪ ,‬עוויתות ברגליים‪,‬‬ ‫תחושות חריגות‪ ,‬היעדר קואורדינציה‪ ,‬רעד או כאב‪.‬‬ ‫בעיות במעיים ובשלפוחית השתן‬ ‫קבלת טיפול בבעיות של המעיים או שלפוחית השתן עשויה‬ ‫להשפיע על קשיים כלשהם שאתם חווים בפעילות המינית‪ .‬חשש‬ ‫מחוסר שליטה במשך פעילות מינית עלול להשפיע לרעה לא רק‬ ‫על ההערכה העצמית אלא גם על מערכת היחסים‪.‬‬ ‫• חוסר שליטה בשלפוחית השתן או במעיים‪ ,‬או נוכחות של קתטר‪.‬‬ ‫אם אתה חווה חוסר שליטה בשתן‪ ,‬אז ריקון שלפוחית השתן לפני‬ ‫המגע המיני עשוי להגביר את השליטה‪ ,‬כמו‪-‬גם טיפולים תרופתיים‬ ‫מסוימים‪ .‬אצל אנשים עם בעיות חמורות‪ ,‬ייתכן כי יידרש קתטר‪.‬‬ ‫• דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה ופחד‪.‬‬ ‫• עייפות‪.‬‬ ‫• תרופות‪.‬‬ ‫• שינוי בדימוי העצמי או הערכת עצמית נמוכה‪.‬‬ ‫אם אתה חווה חוסר שליטה במעיים‪ ,‬שימוש בחוקן לפני המגע‬ ‫המיני או שימוש בפלג אנאלי עשוי להועיל‪.‬‬ ‫• יחסים עם השותף‪ ,‬שינוי בתפקיד המשפחה‪.‬‬ ‫תרופות אחרות‬ ‫כל התרופות האחרת שאתה נוטל צריכות להיבחן לפי תופעות‬ ‫הלוואי שעלולות להיות להן כל התפקוד המיני‪ .‬חלק מנוגדי הדיכאון‬ ‫קשורים להפחתת החשק המיני‪ ,‬בעיות של עוררות אורגזמה‬ ‫מאוחרת או היעדר אורגזמה‪ .‬בעיות אלה גורמות לאנשים רבים‬ ‫להפסיק ליטול את התרופה‪ .‬עדיף לשוחח עם הרופא המומחה או‬ ‫האחות על אודות האופציות הזמינות לכם‪.‬‬ ‫• בעיות קשב וריכוז‪.‬‬ ‫תסמיני מחלת פרקינסון ומין‬ ‫עבור אנשים עם פרקינסון‪ ,‬המשמעות של התסמינים הגופניים של‬ ‫המחלה כגון שרירים נוקשים ואיטיות תנועה יכולה להיות שתצטרכו‬ ‫לשנות את הדרך שבה אתם עושים מין‪.‬‬ ‫מאחר שהתסמינים יכולים להשתנות ולהיות מושפעים מגורמים‬ ‫כה רבים‪ ,‬הטיפול בבעיות מיניות של אנשים עם פרקינסון חייב‬ ‫להתחשב בכל הגורמים העלולים לתרום לבעיה ולכלול שילוב של‬ ‫תרפיות‪.‬‬ ‫הרופא הכללי או המומחה ינסו לטפל בכל דיכאון או הפרעת מצב‬ ‫רוח שאתם חווים‪ .‬הם גם ינסו לטפל בתסמינים אחרים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫בעיות בתנועה‬ ‫מה אפשר לעשות בנוגע לבעיות מיניות?‬ ‫דחף מיני מופחת‬ ‫מתמודדים רבים עם פרקינתון ובני זוגם חווים דחף מיני מופחת‪,‬‬ ‫אבל זה קשור לעתים קרובות יותר להשפעה הפסיכולוגית‬ ‫והרגשית של האבחון מאשר להשלכות הישירות של המצב‪ .‬גם‬ ‫עייפות כללית‪ ,‬לחץ ודיכאון‪ ,‬שהינם מצבים נפוצים אצל אנשים עם‬ ‫פרקינסון ובני זוגם‪ ,‬עלולים לגרום להפחתת החשק המיני‪.‬‬ ‫בעיות כלשהן בתנועה הקשורות למחלת פרקינסון עלולות להשפיע‬ ‫על הפעילות המינית שלכם‪ .‬אם התרופות שלכם פועלות בצורה‬ ‫יעילה‪ ,‬זה עשוי לשפר את המצב – דברו עם הרופא המומחה או עם‬ ‫האחות‪ .‬גם ייעוץ בנוגע לתנוחה המינית עשוי לעזור‪.‬‬ ‫• לקחת זמן להירגע באמבטיה‪.‬‬ ‫עייפות‬ ‫• לקבל מסז‘ חושני לאור נרות‪.‬‬ ‫עייפות יכולה להיות סימפטום של מחלת פרקינסון‪ .‬הוכח כי כמה‬ ‫תרופות לכך )כגון אמנטדין( משפרות את התפקוד המיני‪.‬‬ ‫• לעשות משהו אנרגטי יותר או לשחק ביחד כדי להיכנס למצב‬ ‫הרוח המתאים‪.‬‬ ‫ישנם דברים רבים שאפשר לנסות כדי להיכנס למצב רוח של מין‬ ‫– עשו מה שמתאים לכם כזוג‪:‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪19‬‬ ‫• להחיות את הניצוץ באמצעות השקעה בצעצועי מין‪ ,‬לצפות‬ ‫ב‪ DVD-‬מעורר או לקרוא סיפורים ארוטיים זה לזה‪.‬‬ ‫מין תותב‪ ,‬אבל רק כמוצא אחרון ולא אצל אנשים שמחלתם במצב‬ ‫מתקדם‪.‬‬ ‫אין זה משנה במה בחרתם‪ ,‬עליכם להסכים מראש שהמטרה‬ ‫שלכם היא להתקרב זה לזה וליהנות מהזמן שאתם ביחד‪ .‬ייתכן‬ ‫שהתוצאה תהיה סקס‪ ,‬וייתכן שלא‪ .‬הפחיתו את הלחץ באמצעות‬ ‫השקעת אנרגיה ביצירת הסביבה הנכונה‪ .‬התוצאה תתרחש ביתר‬ ‫טבעיות‪.‬‬ ‫לפני שתנסו את אחד מאלה‪ ,‬עליכם לדון באופציות עם בן הזוג‬ ‫ולנסות לשלול גורמים רגשיים כגון לחץ או מתחים במערכת‬ ‫היחסים‪.‬‬ ‫בעיות בעוררות מינית‬ ‫הן גברים והן נשים עלולים להתקשות בעוררות מינית‪ .‬ניתן לחוות‬ ‫זאת כתופעת לוואי של תרופה לפרקינסון או של המחלה עצמה‪,‬‬ ‫או בגלל עייפות‪ ,‬לחץ‪ ,‬דיכאון או הערכה עצמית נמוכה‪ .‬הדרך‬ ‫החשובה ביותר להתגבר על כך היא להירגע‪.‬‬ ‫בעיות בעוררות מינית אצל נשים‬ ‫אישה מסוגלת להמשיך ליהנות מסקס אפילו אם גופה אינו ממש‬ ‫במצב רוח )אם כי חשוב לא לנסות לחדור אם אין עוררות מינית‪ ,‬כי‬ ‫זה עלול לכאוב(‪.‬‬ ‫אין אופציות טיפוליות רבות המבוססות על ראיות עבור בעיות‬ ‫סקסואליות של האישה‪ ,‬אבל יש תרפיות הקשורות לטיפול בחשק‬ ‫המיני‪ ,‬בעוררות‪ ,‬בבעיות אורגזמה ו‪/‬או בכאב מיני‪.‬‬ ‫חלק מהנשים חוות כאב במהלך סקס‪ .‬אם אתן חוות מחסור‬ ‫ברגשות של התלהבות מינית או בעיות של התנפחות וגינלית או‬ ‫היעדר סיכה כשאתן עושות סקס‪ ,‬הרופא עשוי להמליץ על ג‘ל‬ ‫אנסתטי‪ ,‬חומרי סיכה וגינליים או שיטות אחרות להפחתת הכאב‪.‬‬ ‫בעיות בזקפה‬ ‫כאשר גבר מתקשה להשיג עוררות‪ ,‬ההשלכות מובנות מאליהן‪.‬‬ ‫בעיות בזקפה הינן נפוצות‪ ,‬בייחוד כאשר גברים מזדקנים‪ .‬לחלק‬ ‫יש בעיות להשיג בכלל זקפה‪ ,‬בעוד אחרים משיגים זקפה ואז‬ ‫מאבדים אותה‪.‬‬ ‫ייעוץ זוגי או פסיכותרפיה עשויים להועיל אם אתם חווים היעדר עניין‬ ‫או חשק מיני‪ .‬קיימות גם אופציות רפואיות כגון‪ :‬ויאגרה‪/‬ציאליס‪/‬‬ ‫לוויטרה‪ ,‬הזרקה עצמית ועוד‪ .‬ניתן גם לשקול ניתוח להשתלת אבר‬ ‫הדברים הבאים יכולים להועיל‪:‬‬ ‫• שינוי בשגרה‪ ,‬כגון עשיית סקס בשעות הבוקר כשיש לכם יותר‬ ‫אנרגיה‪ ,‬במקום בערב‪.‬‬ ‫• הגברת הגירוי‪ ,‬למשל על‪-‬ידי שימוש בויברטור‪.‬‬ ‫• לקחת הרבה זמן כדי להכין את הרקע ולהשיג את מצב הרוח‬ ‫הנכון‪.‬‬ ‫ככל שתשתדלו להיות חושניים יותר ביחד‪ ,‬כך גדלים הסיכויים‬ ‫שהעוררות תתרחש באופן טבעי‪.‬‬ ‫בעיות באורגזמה‬ ‫הן גברים והן נשים עלולים לחוות היעדר אורגזמה או אורגזמה‬ ‫מופחתת‪ .‬הטיפולים למצב זה כוללים תרפיה פסיכו‪-‬סקסואלית‬ ‫ותרפיה קוגניטיבית‪-‬התנהגותית וכן אופציות נוספות‪.‬‬ ‫ישנם גברים אשר חווים בעיות עם שפיכה מוקדמת או מאוחרת‬ ‫מדי‪ ,‬או לא מגיעים לשפיכה בכלל‪.‬‬ ‫אם יש לכם בעיות להגיע לאורגזמה‪:‬‬ ‫• נסו לא להיות מודאגים‬ ‫• הכירו זה את זו‬ ‫• בקשו עזרה‬ ‫• השתמשו בעזרים מיניים‬ ‫היפר‪-‬סקסואליות‬ ‫ישנם אנשים הנוטלים אגוניסטים של דופמין וחווים התנהגות‬ ‫אימפולסיבית וכפייתית‪ .‬עבור מספר קטן של אנשים‪ ,‬הוכח כי‬ ‫לסוגים אחרים של תרופות לפרקינסון‪ ,‬בייחוד לבודופה יש תופעות‬ ‫לוואי דומות‪.‬‬ ‫היפר‪-‬סקסואליות היא סוג של‬ ‫התנהגות אימפולסיבית וכפייתית‪,‬‬ ‫כאשר מישהו ממוקד ברגשות מיניים‬ ‫ובמחשבות מיניות‪ .‬סוג זה של התנהגות‬ ‫עלול להשפיע לרעה על האדם ועל‬ ‫הסובבים אותו‪ .‬הוא עלול להיות מלווה‬ ‫באשליות ובהזיות מיניות‪ ,‬כגון מחשבה‬ ‫שאחרים עושים מין כאשר הם אינם‬ ‫עושים זאת‪.‬‬ ‫אם זה קורה במערכת היחסים שלכם‪,‬‬ ‫הדבר הראשון שצריך לעשות הוא‬ ‫לשוחח עם הרופא הכללי‪ ,‬הרופא‬ ‫המומחה או האחות‪ .‬לפעמים שינוי‬ ‫בתרופות יקל את הבעיה או יגרום‬ ‫להיעלמותה‪ .‬אנשים אחרים זקוקים‬ ‫לתמיכה מקצועית נוספת‪ ,‬למשל‬ ‫תרפיה פסיכו‪-‬סקסואלית‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫כאבי המפרקים‬ ‫מתחילים מהרגליים‬ ‫נעלי ‪ KYBOOT‬פותחו בשוויץ כמענה לעומס המופעל בעת המודרנית על השלד האנושי‪ .‬הן מפחיתות‬ ‫את השחיקה במפרקים‪ ,‬מגבירות את פעילות השרירים וגורמות למרכז הכובד לנוע באופן מיטבי‬ ‫כאשר אנו הולכים‪ ,‬אנו מפעילים לחץ‬ ‫לא רק על כפות הרגלים אלא על‬ ‫כל המסלול העובר מכף הרגל דרך‬ ‫הקרסוליים‪ ,‬לברכיים‪ ,‬לירכיים לאגן‬ ‫ולעמוד השדרה עד לבסיס הגולגולת‪.‬‬ ‫כל פסיעה גורמת לגל הלם וזעזוע העולה‬ ‫ומטפס לאורך המסלול‪ .‬התפתחות‬ ‫האנושות הביאה עמה שפע של דברים‬ ‫טובים ‪ -‬אנו חיים שנים רבות יותר‪,‬‬ ‫בריאים יותר ואוכלים טוב יותר‪ .‬אך‬ ‫עקב כך גם משקל גופנו וגובהנו הוכפל‬ ‫בהשוואה לאדם הקדמון‪ .‬ולכן‪ ,‬גם העומס‬ ‫על השלד האנושי גדל משמעותית‪.‬‬ ‫המעבר מהכפר לעיר גרם לכך שהפסקנו‬ ‫ללכת על משטחים רכים )שבילים‪ ,‬חוף‬ ‫הים ועוד( ועברנו להליכה על משטחים‬ ‫קשים של ריצוף‪ ,‬בבית ומחוצה לו‪ .‬אלו‬ ‫גורמים לכך שגל הזעזוע בכל מפגש בין‬ ‫כף הרגל לרצפה אינו נספג במשטח‪,‬‬ ‫אלא עולה לאורך השלד‪ .‬כתוצאה מכל‬ ‫אלו אנו גורמים נזק לכל המפרקים‬ ‫נושאי המשקל‪.‬‬ ‫בעיה נוספת הנגרמת ממשטחי ההליכה‬ ‫החדשים היא העובדה שהם חלקים‪ .‬במבט‬ ‫ראשון הדבר נראה כיתרון‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫הולכים על משטח חלק לעומת הליכה‬ ‫בשדה חרוש‪ ,‬המשמעות היא שבכל פעם‬ ‫שהרגל דורכת על הקרקע‪ ,‬היא דורכת‬ ‫באותו מקום ומרכז הכובד של הגוף‬ ‫כולו נמצא באותו מקום‪ .‬המשמעות‪ :‬כל‬ ‫המפרקים נושאי המשקל נחבלים בדיוק‬ ‫באותה נקודה‪ ,‬והמשקל מועמס רק על‬ ‫אזור קטן במפרק‪ ,‬שנשחק‪ .‬כתשובה לכל‬ ‫אותן בעיות פותחה נעל מיוחדת שמנסה‬ ‫למנוע את השחיקה במפרקים‪ ,‬להגביר‬ ‫את פעילות שרירי הרגליים‪ ,‬ולגרום‬ ‫למרכז הכובד לנוע בזמן הליכה ועמידה‪:‬‬ ‫נעלי ‪.KYBOOT‬‬ ‫נעל ה– ‪ KYBOOT‬היא הפיתוח האחרון‬ ‫בתחום‪ .‬הנעל פותחה ומיוצרת בשוויץ ע“י‬ ‫קארל מולר‪ ,‬המהנדס שהמציא את נעל‬ ‫ה– ‪ .MBT‬הנעל מספקת מענה לבעיית גל‬ ‫כתבה פרסומית‬ ‫פוקוס‬ ‫* המאמר מבוסס בחלקו על הרצאתו של‬ ‫ד“ר איתי גור אריה‪ ,‬מנהל מחלקת כאב‬ ‫בבית חולים שיבא‪ ,‬תל השומר‪” ,‬כאבים‬ ‫מוסקולו‪-‬סקלטלים בראי ההתפתחות‬ ‫האבולוציונית‪-‬פתרון פיזיולוגי“‬ ‫‪.www.kybun.co.il‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪,,“Kyboot‬‬ ‫‪y‬‬ ‫לפרטים‪” :‬‬ ‫ת‬ ‫בניית משטח‬ ‫ההלם של הדריכה על ידי‬ ‫קפיצי הבולם את גל הזעזועים תוך‬ ‫בתוך סוליה‬ ‫בתוך מסגרת‬ ‫עבה ורכה‪ .‬הסוליה סגורה‬ ‫ך‬ ‫ישר‪ .‬מבנה‬ ‫קשיחה ובעלת משטח דריכה שר‪.‬‬ ‫זה מעניק קפיציות לכף הרגל‪ ,‬אך ללא‬ ‫נה‬ ‫מבנה הנעל‬ ‫המחיר של חוסר יציבות‪.‬‬ ‫הכובד מצד‬ ‫הייחודי גורם לגלגול של מרכז כובד‬ ‫כך הפעלת‬ ‫לצד‪ ,‬קדימה ואחורה‪ ,‬ועל ידי ך‬ ‫השרירים בגפיים התחתונות באגן וגב‬ ‫תחתון‪ .‬בכך מקבלים את תנועתיות‬ ‫התנועתיות‬ ‫המשקל על‬ ‫הרצויה עם חלוקה טובה של משקל‬ ‫יציבות‪.‬‬ ‫המפרקים‪ ,‬אך ללא אובדן‬ ‫ת‪.‬‬ ‫הנעל מתאימה לאנשים עם כאבים‬ ‫א מחלות‬ ‫בגפיים תחתונות וגב תחתון ללא‬ ‫‪2‬‬ ‫חמורות הדורשות תיקון ניתוחי‪ .‬הנעל‬ ‫מאטה את השחיקה במפרקים ואף‬ ‫משפרת אותם‪ .‬היא גם משפרת ניקוז‬ ‫וורידי מהרגליים בהליכה‪ ,‬ומגינה על‬ ‫כפות רגליים סוכרתיות‪.‬‬ ‫למען‬ ‫רווחתי האישית‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬סקוט ג‘ונסון‬ ‫טרי הריגאן‬ ‫טרי הריגאן חיה חיים מלאים עד הקצה‪ .‬היא עבדה ‪50-40‬‬ ‫שעות בשבוע במשרה פרא‪-‬משפטית תובענית‪ ,‬וזה השאיר‬ ‫זמן מועט לעשות דברים מחוץ למשרד‪ .‬ימי העבודה שלה היו‬ ‫קדחתניים מאוד‪ .‬כל זה נבלם בחריקה בנובמבר ‪ ,2006‬ימים‬ ‫ספורים לפני יום הולדתה ה‪ ,50-‬כאשר חוסר תחושה מטריד‬ ‫בידה הימנית החמיר‪ ,‬והיא אובחנה במחלת פרקינסון‪ .‬פתאום‬ ‫הכול עמד מלכת‪” .‬יצאתי ממשרדו של הרופא ועמדתי בחניון‬ ‫– פשוט עמדתי שם“‪ ,‬היא נזכרת בתגובתה לחדשות הרעות‪.‬‬ ‫”הייתי בהלם מוחלט“‪.‬‬ ‫כל זה קרה לפני כשבע שנים‪ .‬מאז‪ ,‬טרי הריגאן למדה מה זה‬ ‫באמת אומר לחיות חיים מלאים‪” .‬לא היו לי חיי חברה מלאי‬ ‫עיסוקים כפי שיש לי היום“‪ ,‬היא אומרת‪” .‬אני הולכת ליוגה‬ ‫שלוש פעמים בשבוע ומבקרת חברים ובני משפחה‪ .‬בכל יום‬ ‫שעובר אני מנסה לצאת מהבית ולעשות משהו – אני סבורה‬ ‫שזה חשוב לבריאות הנפש בדיוק כמו לבריאות הגוף“‪.‬‬ ‫טרי‪ ,‬שהפסיקה לעבוד לפני שלוש שנים כדי להקדיש את‬ ‫חייה ”למען רווחתי האישית“‪ ,‬גילתה מקום של פורקן ואחווה‬ ‫במרכז הרפואי של ‪ Northwest Hospital‬דרך כיתות יוגה‬ ‫הנערכות שלוש פעמים בשבוע בשביל מתמודדים עם‬ ‫פרקינסון‪” .‬זו הייתה נקודת מפנה בחיי‪ ,‬פשוטו כמשמעו“‪ ,‬היא‬ ‫אומרת‪” ,‬זה כמו קבוצת תמיכה ותרפיה גופנית ביחד‪ .‬אתה‬ ‫נמצא עם אנשים שמבינים מה אתה עובר‪ .‬אתה עושה דברים‬ ‫מחוץ לכיתה‪ .‬אם אתה צריך טרמפ – יש מישהו; אם אתה‬ ‫צריך מישהו לשוחח עמו – תמצא מישהו; ראיתי איך זה כשיש‬ ‫לך תמיכה של אנשים אחרים‪.‬‬ ‫דרך היוגה טרי מצאה שלהתחבר עם אנשים מהווה חלק‬ ‫חשוב של התהליך‪ ,‬בדיוק כמו הישגים תרפויטיים גופניים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫היא מקדישה את חייה לעזור לאחרים להתמודד עם מחלת‬ ‫פרקינסון‪ ,‬בעיקר דרך תכנית חונכות שנקראת ‪PD Link‬‬ ‫‪ .Northwest‬זוהי תכנית חונכות בין עמיתים שהייתה מיועדת‬ ‫להתחיל באוקטובר ‪ .2013‬לטרי היה חלק עצום בהתנעתה‪.‬‬ ‫”לא יכולנו ליצור את התכנית הזאת בלי התמיכה ההתנדבותית‬ ‫של טרי וחבריה לוועדת ההיגוי“‪ ,‬אומר סטיב רייט‪ ,‬מנכ“ל‬ ‫‪.Northwest Parkinson’s Foundation‬‬ ‫יוגה מהווה גם חלק חשוב של רווחתה האישית של טרי‬ ‫הריגאן‪ .‬היא מעודדת את כל מי שמתמודד עם המחלה‬ ‫למצוא פורקן גופני לסייע לרווחתם‪ ,‬בין שמדובר בשחייה‪,‬‬ ‫הליכה או ריקוד‪ .‬היא מבינה גם שלא כל חולה פרקינסון הוא‬ ‫בר‪-‬מזל כמוה‪ ,‬והיא אסירת תודה על כך‪ .‬טרי הריגאן אסירת‬ ‫תודה גם לגוף שלה על הדרך שבה הוא הגיב ללבודופה‪/‬‬ ‫קרבידופה‪ ,‬והיא מעניקה לנוירולוגית שלה‪ ,‬ד“ר ג‘ניפר וויט‪,‬‬ ‫חלק גדול מהקרדיט על היכולת שלה להתמודד עם המחלה‪.‬‬ ‫”לא כל אחד מגיב לתרופות בצורה טובה כמוני‪ .‬על כן אני‬ ‫מסתכלת בדברים הטובים בחיים במקום בדברים הגרועים“‪.‬‬ ‫טרי רואה את חייה בראש ובראשונה כחיים מלאים‪ .‬פעם הם‬ ‫היו מלאים בעבודה ובלחץ; היום הם מלאים בחמלה ובקהילה‪.‬‬ ‫כל זה מוביל למה שהריגאן אוהבת לכנות ”גישה של הכרת‬ ‫תודה“‪ .‬במקום להיות תקועה בגעגועים למה שהיה פעם‬ ‫בחייה‪ ,‬היא בוחרת להתבונן בכל הדברים הנפלאים שעדיין‬ ‫נמצאים בחייה‪.‬‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫המאמר המקורי ‪ To My Wellness‬התפרסם ב‪Parkinson’s Post-‬‬ ‫‪-‬סתיו ‪.2013‬‬ ‫רוחניות‬ ‫רוחניות‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬פבל סוחה‬ ‫לפני שאובחנתי במחלת פרקינסון‪ ,‬אפילו לא חשבתי שיש‬ ‫אפשרות שאקבל את המחלה‪ .‬גם לא פיללתי שדיכאון‬ ‫יהפוך לסימפטום אקוטי עבורי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כפסיכולוג ומדען‪ ,‬אני מעדיף לחפש פרשנות‬ ‫פסיכולוגית במקום פשוט לקבל את השינוי במצב הרוח‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫כעת אני יודע‪ ,‬כמובן‪ ,‬שהדיכאון שלי היה ברובו תוצאה של‬ ‫חסר בדופמין במוחי‪ .‬בו זמנית‪ ,‬במאמץ להיפטר מהרגשות‬ ‫השליליים האלה‪ ,‬פיתחתי הבנה משלי לתכונה האנושית‬ ‫הבלעדית הנקראת רוחניות‪ .‬זוהי הדרך להתמודד עם‬ ‫המצב הקיומי‪.‬‬ ‫במוקדם או במאוחר‪ ,‬כל אחד חייב לעמוד מול הלם קיומי זה‬ ‫או אחר‪ ,‬אף על פי שלא כל אחד מצליח להסתדר עם זה‪.‬‬ ‫זה דומה במקצת להבדל בין יכולת )שהיא ברובה תורשתית(‬ ‫ובין מיומנות )שאפשר ללמוד אותה(‪.‬‬ ‫אני מאמין גם שהמורשת התרבותית של אדם עשויה‬ ‫לכלול אין‪-‬ספור נתיבים להתפתחות רוחנית‪ .‬הנתיב ”הדתי“‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הוא אולי הנפוץ ביותר‪ ,‬אבל נראה לי שקיימים גם‬ ‫נתיבים אחרים‪.‬‬ ‫לנתיב הראשון שלי הגעתי במקרה לאחר שמצאתי את‬ ‫ההתאחדות למחלת פרקינסון בעיר קרקוב‪ ,‬ואני עדיין‬ ‫מקדיש חלק מזמני למחויבות זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה אינו הפתרון‪,‬‬ ‫בדיוק כפי ששתיית מים ללא מינרלים אינה מרווה את‬ ‫הצימאון‪.‬‬ ‫מתברר שהדרך העיקרית שלי להתפתחות רוחנית היא‬ ‫אחרת‪ .‬אם לצטט את שירם של הביטלס ”‪All you need is‬‬ ‫‪ – “love‬זו האמת שלי‪.‬‬ ‫אהבתי היא אשתי‪ ,‬ועם כל יום שעובר אני מודע יותר ויותר‬ ‫עד כמה היא נפלאה ויחידה במינה‪ ,‬ועד כמה הייתי בר‪-‬מזל‬ ‫כאשר הבנתי שהיא אוהבת אותי‪ .‬לכל‪-‬כך הרבה אנשים אין‬ ‫שותף לחיים‪ ,‬אפילו לא חברים קרובים!‬ ‫ככל שהרגשתי בהתקדמות מחלתי‪ ,‬התחלתי לשבח כל‬ ‫יום שעבר‪ ,‬משום שידעתי שזו מתנה יקרת ערך! פתאום‬ ‫הדיכאון שלי נעלם כלא היה‪ ,‬ואז יום אחד הבנתי שאני הוא‬ ‫זה שמייעץ לפסיכיאטר שלי במקום להיפך‪ .‬וזה היה עוד‬ ‫נתיב לעבר טרנספורמציה רוחנית‪ ,‬מכיוון שחוויתי מציאות‬ ‫שמימית אחרת‪.‬‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫זהו מכתב למערכת מפולין שהתפרסם ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף‬ ‫‪.2014‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪23‬‬ ‫של‬ ‫ש‬ ‫מתמודדים‬ ‫פרקינסון‬ ‫עם‬ ‫שירים של‬ ‫מתמודדים‬ ‫עם פרקינסון‬ ‫עופר ישראלי‪ ,‬חקלאי ומחנך‪ ,‬נולד בכפר ויתקין‪ .‬ב‪ 1967-‬השתתף בהקמת ”גרעיני עודד“‪,‬‬ ‫קומונות מתנדבים מהקיבוץ והעיר שפעלו בעיירות הפיתוח‪ .‬ב‪ 1973-‬הקים את המחלקה לחינוך‬ ‫במועצה האזורית עמק חפר ועמד בראשה במשך ‪ 13‬שנים‪ .‬במשך כל אותן שנים כתב מדי יום‬ ‫שיר שהיה בבחינת יומן חיים ותעודת חיים‪ .‬לימים‪ ,‬כאשר נודע לו שהוא חולה פרקינסון בשלב‬ ‫מתקדם‪ ,‬גמלה בליבו ההחלטה לכנס את שיריו בספר שקרא לו ”להיות עצמי“‪.‬‬ ‫שירי‬ ‫‪ //‬עופר ישראלי‬ ‫שירי הוא אנוכי עצמי‪,‬‬ ‫נובע מתוך ליבי‪,‬‬ ‫מושקה בדמעותיי‪.‬‬ ‫שירי אינו נצחי‪,‬‬ ‫איננו בן‪-‬אלמוות‪.‬‬ ‫בעת אשוב אל מקורי‪,‬‬ ‫יחדל גם הוא להתקיים‪.‬‬ ‫שירי הוא אנוכי עצמי‪.‬‬ ‫יום חדש‬ ‫מקום לאהוב‪,‬‬ ‫פינה לבכי וחלומות‪.‬‬ ‫להרגיש כמו עץ‬ ‫ולחפש שמיים‪.‬‬ ‫לגלות גבהים‬ ‫ולצפות למרחב‪.‬‬ ‫להעז לראות עוד‬ ‫ולסרב להישאר נמוך כשלשום‪.‬‬ ‫להרגיש כמו עץ‪,‬‬ ‫לעמוד איתן מול רוחות וסערות‪.‬‬ ‫‪ //‬עופר ישראלי‬ ‫השקיעות סופן לזרוח‬ ‫עם תקווה של יום חדש‪.‬‬ ‫מקדם תופיע קרן אור‪,‬‬ ‫מעל רכסי ההרים תגלוש‪.‬‬ ‫ישחקו הגוונים בברכת יקום‪,‬‬ ‫יצבעו רקיע‪.‬‬ ‫כי נולד יום‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מקום לאהוב‬ ‫‪ //‬עופר ישראלי‬ ‫פרקינתון‬ ‫העץ‪ ,‬גם אם‪:‬‬ ‫יישברו ענפיו‪,‬‬ ‫יעופו עליו‪,‬‬ ‫גזעו יקבל צלקות חדשות‪,‬‬ ‫ימשיך להיות עץ‪,‬‬ ‫מלוא קומתו אהבה‪.‬‬ ‫ם‬ ‫!‪Don’t Worry, be happy‬‬ ‫אני בן ‪ 81‬ומתמודד עם מחלת פרקינסון במשך ‪ 23‬שנים‪ .‬כיום‬ ‫אני חווה מצבים של ‪ – On/Off‬תקופות של שליטה טובה‬ ‫בתסמינים ובעקבותיהן שליטה גרועה – לפחות פעמיים ביום‪.‬‬ ‫בתקופות ה‪ Off-‬אני חווה תנודות מוטוריות אופייניות למחלת‬ ‫פרקינסון – נוקשות שרירים‪ ,‬הליכה איטית ומצבי קיפאון –‬ ‫ומשמעות הדבר שלעתים קרובות איני יכול לנוע בחופשיות‬ ‫כפי שהייתי רגיל‪ .‬בנוסף יש לי קשיים מילוליים עקב בעיות‬ ‫ריכוז‪ .‬המחלה משתנה באיטיות‪ ,‬אבל לבטח מתקדמת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הבחנתי אצל עצמי בתופעה מעניינת‪.‬‬ ‫לפעמים אני חווה את מה שאני מכנה ”הקלה רוחנית“‬ ‫מהתסמינים שלי‪ .‬כאשר זה קורה‪ ,‬אפיזודות ה‪ Off-‬שלי‬ ‫נעלמות‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬תסמיני פרקינסון שלי נסוגים‪ ,‬כאילו‬ ‫מעולם לא היו קיימים‪ .‬הנסיבות המביאות לתוצאה של הקלה‬ ‫הן כדלקמן‪ ,‬באופן כללי‪:‬‬ ‫• כאשר אני נמצא בין חברים שאוהבים אותי ומרגיש שהם‬ ‫נותנים לי כבוד‪.‬‬ ‫• כל אימת שאני מתגבר על ספקותיי ועל חוסר הביטחון שלי‬ ‫ומצליח לכתוב משהו בעל ערך‪ ,‬כך שאפילו אדם קשוח‬ ‫וביקורתי כמוני חש שביעות רצון‪.‬‬ ‫• כל אימת שאני משתתף במשימה חדשה ומאתגרת‪.‬‬ ‫• כאשר אני מבצע מעשה טוב‪ ,‬כמו עזרה לחבר שסובל‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫במלים אחרות‪ ,‬נראה כי היעלמותם של התסמינים קשורה‬ ‫לרגשות כמו אהבה או סיפוק‪ ,‬או לפעולות אלטרואיסטיות‪.‬‬ ‫אציין כי רגשות ופעולות אלה מספקים את הצרכים של‬ ‫שלושת האלמנטים המרכיבים את האישיות שלנו על פי‬ ‫התיאוריה של פרויד‪ :‬האיד )החלק האינסטינקטיבי שוחר‬ ‫ההנאה של התת‪-‬מודע שלנו(; האגו )החלק המודע והרציונלי‬ ‫שעוזר לנו לפתח אסטרטגיות מציאותיות להישרדות(‬ ‫והסופראגו )החוש המוסרי או המצפון שלנו‪ ,‬המאפשר לנו‬ ‫להבחין בין טוב לרע ושולט על האיד(‪.‬‬ ‫משך ההקלה הרוחנית‬ ‫היעדר התסמינים הבא בעקבות הקלה רוחנית עשוי להימשך‬ ‫כשבעה ימים‪ .‬חוויתי תקופה אחת כזו לאחר שהשתתפתי‬ ‫לאחרונה בסמינר של עמותת פרקינסון בישראל‪ .‬על פי‬ ‫ניסיוני‪ ,‬החופש הזה מתסמינים עשוי להימשך כל עוד הגורם‬ ‫להקלה עודנו שם‪.‬‬ ‫תופעה זו מזכירה לי את התקופות הקצרות ללא תסמינים‬ ‫שרואים אצל אנשים עם פרקינסון החווים את התופעה‬ ‫הנקראת קינסיה פרדוקסלית‪ .‬אנשים אלה רתוקים לכיסאות‬ ‫גלגלים עם תסמינים חמורים‪ .‬פתאום הם מסוגלים לקום‬ ‫מכיסאות הגלגלים וללכת בקלות באופן חלק בלי שום עזרה‪.‬‬ ‫דברים דומים קורים כאשר אנשים עם פרקינסון חווים‬ ‫התלהבות גדולה או שמחה‪ .‬הבחנתי בכך במשך חגיגות‬ ‫הסיום של הסמינרים של עפ“י‪ ,‬ועדיין איני יכול להאמין למראה‬ ‫עיניי‪ .‬ההבדל היחיד בין התופעה הזאת ובין מה שאני חווה הוא‬ ‫משך הזמן; עבורי זה יכול להימשך שעות‪.‬‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬דר‘ אריאל אריאלי‬ ‫לאחרונה פגשתי חבר שגם הוא חווה היעדר של מצבי ‪Off‬‬ ‫דרך הקלה רוחנית‪ .‬אף על פי שאפיזודות ה‪ Off-‬שהוא חווה‬ ‫גרועות מהאפיזודות שלי‪ ,‬הוא עדיין טס לפראג כדי להשתתף‬ ‫בנישואי בתו‪ .‬כל עוד היה שם‪ ,‬הוא נדהם לגלות שהוא לא‬ ‫סבל כלל מאפיזודות ‪ Off‬במשך שישה ימים‪ .‬כך התאפשר‬ ‫לו לסייר בעיר וליהנות מיופייה‪.‬‬ ‫שאלתי כמה נוירולוגים אם התופעה הזאת קרתה במהלך‬ ‫הניסיון הקליני שלהם‪ .‬מחציתם אמרו שלא חוו זאת‪ ,‬בעוד‬ ‫האחרים טענו שהתופעה קיימת‪ ,‬אך נדירה מאוד‪.‬‬ ‫כאשר שאלתי על אודות הסיבות למה שחוויתי‪ ,‬קיבלתי‬ ‫תשובות שונות‪ .‬רוב הנוירולוגים סברו ש“אפקט הפלסבו“ היה‬ ‫אחראי לכך‪ .‬נוירולוג אחר אמר כי אינו מאמין שזה אפקט‬ ‫הפלסבו‪ ,‬אבל כנראה היו מעורבים בכך הורמונים כגון דופמין‪.‬‬ ‫נוירולוג אחד אמר בכנות שהוא אינו יודע‪.‬‬ ‫הבנה של הקלה רוחנית‬ ‫אני מאמין שלדבר שאני קורה לו הקלה רוחנית יש השפעה‬ ‫דומה לאפקט הפלסבו אצל אנשים עם פרקינסון‪ .‬בשני‬ ‫המקרים תהליכים פסיכולוגיים מפיקים שיפור בתסמינים‬ ‫מוטוריים באמצעות שחרור דופמין‪ .‬נראה כי רגשות כמו‬ ‫שמחה ממריצים את מרכז התגמול במוח בדרך דומה‬ ‫לציפיות החולה המקבל פלסבו‪ .‬בשני המקרים התוצאה היא‬ ‫שחרור דופמין המשפר את מצבו של האדם‪.‬‬ ‫יהיו הגורמים לכך אשר יהיו‪ ,‬אני מאמין כי שליטה טובה‬ ‫בתסמינים יכולה לבוא כתוצאה מהקלה רוחנית‪ ,‬הנגרמת‬ ‫מכך שחווים רגשות כמו שמחה או סיפוק או מבצעים פעולה‬ ‫נדיבה‪ .‬אני מאמין גם שהתוצאות הללו עשויות להימשך זמן‬ ‫רב ולהיות חיוביות ביותר‪.‬‬ ‫אני חי עם מחלת פרקינסון זה למעלה מ‪ 20-‬שנים‪ ,‬ומצבי‬ ‫מכתיב את היכולות שלי לבצע פעילויות יום‪-‬יומיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫מדי יום אני מנסה להשיג הקלה בתסמינים שלי באמצעות‬ ‫הקלה רוחנית‪ ,‬היות שהתוצאות מתגמלות כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫ייתכן כי מתמודדים אחרים עם המחלה חוו הקלה דומה‪ ,‬אולם‬ ‫לא ידעו במה מדובר או איך לטפל בזה‪ .‬אם תשאלו בעצתי‪,‬‬ ‫אמליץ כי אנשים אלה ינסו להשיג שליטה טובה בתסמינים‬ ‫באמצעות הרגשות או הפעולות שתוארו לעיל בקווים כלליים‪.‬‬ ‫ואולי למתמודדים אחרים יש דרכים שונות להגיע לזה? אם‬ ‫כן‪ ,‬הייתי רוצה מאוד לדעת‪.‬‬ ‫כיום מטפלים במחלת פרקינסון בעיקר נוירולוגים‪ ,‬אשר אולי‬ ‫אינם מכירים במלואה את יכולת הריפוי של הרגשות‪ .‬אני‬ ‫מאמין כי חוויה של הקלה רוחנית‪ ,‬בין שהיא מושגת ביחידות או‬ ‫בקבוצה – אולי בעזרת פסיכולוגים ופסיכיאטרים – יכולה להביא‬ ‫תועלת לאנשים רבים עם מחלת פרקינסון‪ .‬מה דעתכם?‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫המאמר המקורי התפרסם ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪,2014‬‬ ‫עמודים ‪.23-22‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪25‬‬ ‫קצרצרים מהעולם‬ ‫פוקס מציב שוב את מחלת פרקינסון‬ ‫באור הזרקורים‬ ‫מייקל ג‘‪ .‬פוקס חזר לטלוויזיה האמריקנית בפעם הראשונה‬ ‫זה ‪ 13‬שנים כדי לככב בקומדיה חדשה‪ ,‬ובכך החזיר את‬ ‫עצמו אל תוך לבבות האמריקנים‪ ,‬וחשוב מכך – החזיר את‬ ‫מחלת פרקינסון למודעותם‪.‬‬ ‫‪ //‬קרולין לאבלס‬ ‫השחקן האהוב‪ ,‬שהוא כעת בן ‪ ,52‬נטש את ‪ Spin City‬בשנת‬ ‫‪ 2000‬בעודו בשיא הפופולריות כדי לטפל במחלת פרקינסון‬ ‫המחמירה שלו‪ .‬מאז בילה חלק גדול מזמנו בקמפיינים של‬ ‫קרן מייקל ג‘‪ .‬פוקס‪ ,‬שאותה הקים באותה שנה כדי לסייע‬ ‫במציאת מרפא למחלה‪.‬‬ ‫בסדרה החדשה ‪ Michael J. Fox Show‬הוא משחק את‬ ‫מייק הנרי‪ ,‬אישיות ניו‪-‬יורקית בכירה‪ ,‬הקוטע את הקריירה‬ ‫שלו לאחר שהתפתחה אצלו מחלת פרקינסון‪ ,‬ממש כפי‬ ‫שהשחקן עצמו עשה במציאות‪.‬‬ ‫בעת השקת הסדרה בספטמבר‪ ,‬רמז פוקס למגזין ‪Rolling‬‬ ‫‪ Stone‬שהוא מודע לכך שכמה אנשים יקבלו השראה‬ ‫בראותם אדם עם מחלת פרקינסון חוזר לעבוד במשרה‬ ‫מלאה‪” .‬עוד היבט של הנושא שאינני עוסק בו יום‪-‬יום‪ ,‬אבל‬ ‫הוא נוכח שם לבטח‪ ,‬הוא שברמה מסוימת הסדרה הזאת‬ ‫עשויה להיות מעצימה בשביל אנשים“‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫הכתבה המקורית התפרסמה ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪.2014‬‬ ‫תחנת רדיו מקוונת לאנשים עם‬ ‫פרקינסון‬ ‫אדם עם פרקינסון השיק את תחנת הרדיו המקוונת‬ ‫הראשונה המוקדשת במלואה לאנשים המתמודדים עם‬ ‫המחלה ולקריירות שלהם‪.‬‬ ‫ביל שמאלפלדט‪ ,‬בן ‪ 58‬ממרילנד‪,‬‬ ‫ארה“ב‪ ,‬מתמודד עם המחלה זה ‪14‬‬ ‫שנים‪ .‬הוא כבר הריץ ערוץ מוזיקה‪ ,‬אבל‬ ‫בנובמבר ‪ 2013‬הוא השיק את ”‪Deep‬‬ ‫‪ .“Brain Radio‬תחנה זו משדרת במשך‬ ‫‪ 24‬שעות ביום את החדשות האחרונות‬ ‫על מחקר וטיפולים הקשורים למחלת‬ ‫פרקינסון‪.‬‬ ‫”האינטרנט עדיין לא הדביקה את‬ ‫הצרכים של ששת מיליוני המתמודדים‬ ‫עם פרקינסון בכל רחבי העולם“‪ ,‬אומר‬ ‫‪26‬‬ ‫פרקינתון‬ ‫שמאלפלדט‪” .‬ישנם אתרים מעולים המלאים במידע מצוין‪,‬‬ ‫אבל איזו מדיה אחרת משרתת את האוכלוסייה הזאת? ודאי‬ ‫שלא הטלוויזיה“‪.‬‬ ‫‪ Deep Brain Radio‬מערבת דיווחים עדכניים ממרכזים‬ ‫רפואיים ברחבי העולם עם סיפוריו האישיים של שמאלפלדט‪.‬‬ ‫”ההאזנה היא לגמרי חינם“‪ ,‬הוא אומר‪” ,‬ניתן למצוא את‬ ‫התחנה באתר ‪ .http://pupsoc.com‬באתר זה אפשר‬ ‫לראות את הווידג‘ט ‪ .Live365 listener‬תתחברו‪ ,‬נסו להאזין‬ ‫קצת‪ ,‬תלמדו משהו“‪.‬‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫הכתבה המקורית התפרסמה ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪.2014‬‬ ‫כפית מיוחדת לאנשים עם פרקינסון‬ ‫לאחרונה פותחה כפית חדשה‪ ,‬אשר נטען כי היא עוזרת‬ ‫לאנשים עם פרקינסון לאכול יותר בקלות‪.‬‬ ‫‪ Liftware‬היא כפית אלקטרונית המשתמשת במיקרו‪-‬‬ ‫צ‘יפ ובחיישנים כדי לאתר את הכיוון ואת העוצמה של רעד‬ ‫המשתמש‪ ,‬ולאחר מכן להניע את הכפית בכיוון ההפוך כדי‬ ‫לבטל את תנועת הרעד במידת האפשר‪.‬‬ ‫התוצאות אינן מושלמות‪ ,‬והכפית מתאימה רק לחולים‬ ‫שהרעד שלהם הוא חמישה ס“מ או פחות‪ ,‬אבל המשתמשים‬ ‫דיווחו על שיפור עצום לעומת שימוש בכפית רגילה‪ .‬ניתן‬ ‫לנתק ”קטע הכפית“ של המכשיר מן הידית לשם שטיפה‪,‬‬ ‫וניתן לטעון את הידית‪ .‬נאמר כי הסוללה תחזיק מעמד‬ ‫למשך ”מספר זמני ארוחות“‪.‬‬ ‫מידע נוסף על אודות המוצר אפשר למצוא בקישור‬ ‫‪www.liftlabsdesign.com‬‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫הכתבה המקורית התפרסמה ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪.2014‬‬ ‫סשה‬ ‫זמן קצר לאחר שאובחנתי במחלת פרקינסון‪ ,‬פיתחתי ”קיפאון‬ ‫הילוך“ )באנגלית‪ Freezing of Gait:‬או בראשי תיבות ‪,(FOG‬‬ ‫שגרם לעתים קרובות לנפילות‪.‬‬ ‫כעת יש לי בן‪-‬לוויה חדש‪ ,‬סשה‪ .‬זהו כלב שירות ערני המסוגל‬ ‫לחזות מראש אפיזודות של ‪ FOG‬ולהתריע עליהן בעוד מועד‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬כאשר אני חווה אפיזודות של ‪ ,FOG‬אני מתיישבת‬ ‫במקום ליפול‪.‬‬ ‫כלבי שירות משתמשים בדרך כלל בחוש הריח כדי להתריע‬ ‫בפני מישהו על סכנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרופאים שראו את סשה‬ ‫פיתחו תאוריה שהוא רואה או שומע שינויים בצורת ההליכה‬ ‫שלי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬סשה התריע בפני על נפילה אפשרית ‪43‬‬ ‫פעמים‪ 15 .‬מתוך ‪ 19‬הנפילות שלי היו בלעדיו‪ .‬היו לי רק ארבע‬ ‫נפילות בנוכחותו‪ ,‬פעמיים מכיוון שהתעלמתי מההתרעה שלו‬ ‫– שגיאה שנשבעתי לעולם לא לחזור עליה!‬ ‫פעם‪ ,‬בשלב מוקדם באילוף של סשה‪ ,‬זרקתי כדור‪ ,‬צעקתי‬ ‫”תפוס“ ואז הבנתי שהרצועה שלו כרוכה סביב פרק היד שלי‪.‬‬ ‫יישמתי במהירות תכנית שבסופו של דבר הייתה שגויה וניסיתי‬ ‫לרוץ‪ .‬אילו מישהו היה מצלם את זה‪ ,‬הוידאו היה הופך ויראלי‪.‬‬ ‫סשה עוזר לי לעלות ולרדת במדרגות‪ .‬הוא ממתין לי על כל‬ ‫מדרגה כאשר כפותיו מוצבות באופן מאוזן‪ ,‬כך שאני יכולה‬ ‫לייצב את עצמי בלי לפגוע בו‪ .‬כאשר אני עומדת‪ ,‬הוא נשען‬ ‫עליי בעדינות ומשגיח עליי‪ .‬הוא הולך עמי לאט ובטוח דרך‬ ‫קרח או דרך מרחבים צרים או הומי אדם‪ ,‬ועוזר לי לבצע‬ ‫משימות יום‪-‬יומיות‪ .‬הוא מרים דברים שאני מפילה‪ ,‬מושך‬ ‫בעדינות את הגרביים והשרוולים שלי‪ ,‬פותח דלתות‪ .‬הוא שכב‬ ‫בלי שיבחינו בו מתחת למושבים במטוס‪ ,‬במסעדות‪ ,‬בשיעורי‬ ‫יוגה‪ ,‬בהצגות ובזמן פגישות עם רופאים‪.‬‬ ‫סשה מפחית את הלחץ באופן משמעותי‪ .‬כעת בעלי אינו‬ ‫נכנס לפאניקה אם לוקח לי זמן רב מדי לענות לקריאתו‪ .‬לפני‬ ‫השותפות עם סשה‪ ,‬לפחות פעם בשבוע מישהו היה שואל‬ ‫אותי אם שתיתי יותר מדיי‪ .‬מאז שסשה נמצא לצדי‪ ,‬אף אחד‬ ‫לא חשב בטעות שאני שיכורה!‬ ‫לכל זה יש מחיר‪ .‬כאשר אנו נוחתים לאחר טיסה ארוכה‪ ,‬אני‬ ‫הולכת מיד לאזור הנוחיות לכלבי שירות‪ ,‬לא לשירותי הנשים‪.‬‬ ‫אני תמיד נושאת עמי פריטים רבים בשביל סשה‪ ,‬כמו חטיפי‬ ‫טלה וכבד‪ ,‬צלחת מים מתקפלת‪ ,‬שקיות פלסטיק )עליך‬ ‫לשים בשקית את ”הזבל של הכלב“( ומברשת בד )גם כלבים‬ ‫שמברישים אותם יום‪-‬יום עדיין משילים פרווה(‪.‬‬ ‫פעם נהניתי לעשות מניקור ופדיקור‪ ,‬אבל כעת הטיפוח‬ ‫השבועי והטיפול בציפורניים של סשה נמצאים בעדיפות‬ ‫ראשונה‪ .‬אני מברישה את פרוותו ואת שיניו‪ .‬מזון יקר וטיפול‬ ‫וטרינרי מקוזזים במס באופן חלקי בלבד‪ ,‬מאחר שהוצאות על‬ ‫כלבי שירות נחשבות כמו כל הוצאה רפואית אחרת‪.‬‬ ‫כמו דאגות רפואיות אחרות‪ ,‬לעובדה שיש לי את סשה יש‬ ‫תופעות לוואי‪ .‬החרדה הגדולה ביותר שלי היא דאגה מכלבים‬ ‫חופשיים ותוקפניים‪ .‬כלבי שירות רבים אינם יכולים לעבוד‬ ‫לאחר שהותקפו על‪-‬ידי כלב אחר‪.‬‬ ‫ידידי‬ ‫‪ //‬מאת‪ :‬בטסי ארבלובסקי‬ ‫אני נהנית מלשוחח על מגוון רחב של נושאים‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫סשה לצדי אני מגלה שרוב האנשים רוצים לדבר איתי על‬ ‫כלבים‪ .‬בדרך כלל הם תומכים בצורה נפלאה ובעלי ידע על‬ ‫החוקים וכללי ההתנהגות של כלבי השירות‪ ,‬אבל מדי פעם‬ ‫יש ויכוחים שהם מתישים ואפילו גורמים כאב עמוק‪ .‬כאשר‬ ‫מישהו חולק על זכותך להיות במקום ציבורי‪ ,‬זה טראומטי‪ ,‬לכן‬ ‫אני נושאת עמי עותק של חוק כלבי השירות של ‪ ADA‬כדי‬ ‫לשתף אותו במידת הצורך‪ .‬אני מחנכת בעדינות‪ .‬אני נותנת‬ ‫לאנשים זמן כדי לאשר את זה בעצמם‪ ,‬וזה כמעט תמיד‬ ‫עובד‪.‬‬ ‫לפעמים כל המאמצים נכשלים‪ .‬מנהל אחד דרש‪” :‬אנו‬ ‫מקבלים כלבי שעשוע‪ ,‬אבל מאחר שברור שאת עם מוגבלות‬ ‫וזהו כמובן כלב רפואי מאולף‪ ,‬את חייבת להראות מרשם או‬ ‫מכתב מרופא!“‪ .‬אחר הצהיר‪” :‬אנו מקבלים נכים‪ ,‬בין שהם‬ ‫משתמשים בכיסא גלגלים או בכלב שירות‪ ,‬אבל אנו מושיבים‬ ‫אותם מאחור ליד המטבח‪ ,‬היות שפטרונים אחרים אינם רוצים‬ ‫לראות אנשים עם מוגבלות“‪.‬‬ ‫פעם אחת זה היה כל כך גרוע עד שהתקשרתי למשטרה‬ ‫כדי שינהלו משא ומתן‪ .‬הם היו נפלאים! לאחר שאמר למנהל‬ ‫המלון שעליו לתת לי להישאר‪ ,‬הקצין פנה אליי ושאל‪” :‬כאשר‬ ‫המלון הזה יהיה בבעלותך‪ ,‬האם תקראי לו על שם סשה?“‪.‬‬ ‫הגשתי תלונה למחלקה המשפטית‪ ,‬ואותו מלון בניו‪-‬יורק‬ ‫משלם כיום על הכשרת כלבים בשביל אנשים עם מוגבלות‬ ‫באלסקה!‬ ‫כל יום אני מודה לסשה על שהוא שומר על בטיחותי‪ .‬כל יום‬ ‫אנו חווים רגעים המחממים את הלב‪ .‬רגע מבדח אחד הותיר‬ ‫אותי ללא מלים‪ .‬במגדלור שבחוף המזרחי‪ ,‬אישה שאלה אותי‬ ‫מדוע יש לי כלב‪ .‬כאשר אמרתי לי שזה בגלל מחלת פרקינסון‪,‬‬ ‫היא התפרצה‪” :‬את אישה כה נדיבה שאת לוקחת לטיול כלב‬ ‫עם מחלת פרקינסון!“‪ .‬למזלי‪ ,‬הבת שלה התערבה‪” :‬אמא‪,‬‬ ‫אני חושבת שלגברת יש מחלת פרקינסון ושהכלב עוזר לה“‪.‬‬ ‫עבור אנשים שאינם זקוקים או אינם רוצים כלב שירות מאולף‬ ‫לגמרי‪ ,‬הכלב המשפחתי עשוי לעזור לאחר סשנים בודדים‬ ‫עם מאלף כלבים‪ ,‬או לכל הפחות לא לגרום נזק‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫לצאת באופן קבוע לטיול עם הכלב שלך יעודד אותך באופן‬ ‫טבעי להאריך את צעדיך‪ .‬גם גירוי ויזואלי יכול להפחית את‬ ‫הסיכון של ‪ ,FOG‬כך שכל כלב שאולף לצייתנות המטלטל‬ ‫את אפו לפני הברך שלך עשוי למנוע נפילה‪ .‬ניתן לאלף‬ ‫כלבים בקלות כך שהם ירימו את מה שהפלת‪ .‬הכי חשוב‪,‬‬ ‫אילוף הכלב המשפחתי לא לדחוף או להכשיל אותך עשוי‬ ‫למנוע נפילה קטסטרופלית‪ ,‬ואחרי הכול‪ ,‬אף אחד מאתנו אינו‬ ‫רוצה ליפול!‬ ‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬ ‫המאמר המקורי ‪ To My Wellness‬התפרסם ב‪- Parkinson’s Post-‬‬ ‫קיץ ‪.2013‬‬ ‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬ ‫גליון מס‘ ‪13‬‬ ‫אפריל ‪2014‬‬ ‫‪27‬‬ ‫טלפון אחד ואתם לא לבד‬ ‫ייעוץ לאוכלוסייה המבוגרת ולבני משפחותיהם במגוון שפות*‬ ‫שירות הייעוץ לקשיש בביטוח הלאומי מקשיב לכם‪ ,‬ומפעיל למענכם קו טלפון‬ ‫מיוחד‪,‬‬ ‫שבו תוכלו לשאול ולהתייעץ בנושאים הקשורים לגיל זקנה‪:‬‬ ‫‪ $‬סיוע במיצוי זכויות בביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫‪ $‬מידע על השירותים הקהילתיים הקרובים לביתך‪ ,‬כמו מועדונים‪ ,‬מרכזי יום ובתי אבות‪.‬‬ ‫הלאומי לאלמנים ואלמנות‪,‬לבני זוג של חולים סיעודיים‪,‬‬ ‫ח הל‬ ‫‪ $‬מידע על קבוצות התמיכה של הביטוח‬ ‫‪ $‬לבני משפחה של חולי אלצהיימר ועוד‪.‬‬ ‫מים א‪-‬ה בשעות‬ ‫בי‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫הקו פו‬ ‫שפות הבאות‪:‬‬ ‫‪ $‬ייעוץ והכוונה לבני משפחה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 13:00-8:00‬ת ‪02-6463400‬‬ ‫בשפה העברי ת ‪02-6463401‬‬ ‫בשפה הערבי ת ‪02-6463402‬‬ ‫בשפה הרוסירית ‪02-6463403‬‬ ‫בשפה האמה ת ‪02-6463404‬‬ ‫בשפה האנגלי‬ ‫אתם מוזמנים להתקשר!‬ ‫הודעה במענה‬ ‫ניתן להשאיר אליכם בהקדם‪.‬‬ ‫קולי‪ ,‬ואנו נחזור‬ ‫ה‬ ‫הביטוח הלאומי‬ ‫פרסום‬ ‫שירות הייעוץ לקשיש ולגמלאי‬ ‫‪* 6050 & www.btl.gov.il‬‬