‫חינוך מזוית אישית דקלה יוספברג‬ ‫לשנות‬ ‫את‬ ‫הריקוד‬ ‫זה קרה בערך לפני כשנתיים‪.‬‬ ‫הזמן‪ :‬דקה אחת לפני זמן הדלקת נרות‪.‬‬ ‫המקום‪ :‬פינת הדלקת נרות‪-‬שבת‪ ,‬שנמצאת‬ ‫בקצה הסלון‪ ,‬ממש ליד החלון הגדול היוצא אל‬ ‫הגינה‪.‬‬ ‫זה עתה סיימתי הכל‪ .‬הבית כולו מבריק‬ ‫וריחני‪ ,‬התבשילים מונחים אחר כבוד על‬ ‫הפלטה‪ ,‬ואני מהודרת במיטב מחלצות השבת‪.‬‬ ‫רגע מקודש עומד לרדת‪ ,‬שבת קודש‪ .‬אחרי‬ ‫כל הבישולים‪ ,‬שטיפת הסירים‪ ,‬גיהוץ הבגדים‬ ‫ומירוק הרצפות‪ ,‬הנה הנה מתקרבת לה השעה‬ ‫הקסומה הזו האהובה עליי‪ .‬עוד רגע קט אדליק‬ ‫את הנרות‪ ,‬אתפלל על בני ביתי‪ ,‬ואצנח לי על‬ ‫הספה הרכה לשעה של מנוחה ותפילה‪.‬‬ ‫שנייה לפני שניגשתי להדליק את הנרות‪,‬‬ ‫כשהגפרורים בידי‪ ,‬הצצתי החוצה‪ ,‬לראות את‬ ‫הילדים המתוקים שלי שמשחקים להם בחוץ‬ ‫כ"כ יפה‪ ,‬כבר זמן מה‪ ,‬בלי להפריע‪.‬‬ ‫הצצתי ונפגעתי‪.‬‬ ‫הילדים שלי‪ ,‬שהיו עד לפני רבע שעה ילדי‬ ‫ז'ורנל מעומלנים‪ ,‬מצוחצחים ומגוהצים‪ ,‬היו‬ ‫נראים כמו עדת אינדיאנים מהמערב הפרוע‪:‬‬ ‫הם מצאו אבני גיר לבנות (כן‪ ,‬אלו שמתפוררות‬ ‫לאבק דק‪-‬דק‪-‬דק)‪ ,‬צבעו בהן בקפידה את‬ ‫כל הגג של בית העץ שעומד אצלינו בגינה‪,‬‬ ‫והתגלשו עליו בזה אחר זה בציחקוקים ובהנאה‬ ‫רבה‪ .‬הם היו מכוסים אבקה לבנה מכף רגל עד‬ ‫ראש ‪ -‬הבגדים‪ ,‬הנעליים‪ ,‬הכיפה‪ ,‬השיער של‬ ‫הבנות ‪ -‬הכל הכל עטה כיסוי יסודי של אבקה‬ ‫לבנה‪...‬‬ ‫הילדים הבחינו בי ועצרו לרגע ממשחקם‪.‬‬ ‫הם הסתכלו עליי ואני הסתכלתי עליהם‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הידברות‬ ‫מה קורה כאשר זה עתה סיימת‬ ‫את כל ההכנות לשבת‪ ,‬הבית כולו‬ ‫מבריק וריחני‪ ,‬התבשילים מונחים‬ ‫אחר כבוד על הפלטה‪ ,‬את‬ ‫מהודרת במיטב מחלצות השבת‪,‬‬ ‫ובדיוק אז מחליטים הילדים‪,‬‬ ‫שהיו עד לפני רבע שעה ילדי‬ ‫ז'ורנל מעומלנים‪ ,‬למצוא אבני גיר‬ ‫לבנות‪ ,‬ולצבוע בהם את הקירות‬ ‫ואת עצמם? ‪ n‬את עומדת לפני‬ ‫צומת שמסתעפות ממנו שתי‬ ‫דרכים‪ ,‬ועלייך לבחור במהירות‬ ‫הבזק בדרך הנכונה‪ .‬כיצד תעשי‬ ‫זאת? ‪ n‬דקלה יוספברג‪ ,‬מנחת‬ ‫הורים מוסמכת‪ ,‬תעזור לך לעשות‬ ‫את הבחירה הנכונה‬ ‫הדבר המיידי שרציתי (מאוד רציתי)‪ ,‬היה‬ ‫לשאוג‪ ,‬להשתולל ולצרוח‪ .‬הרגשתי איך הדם‬ ‫מתחיל לעלות לי לכיוון הראש‪...‬‬ ‫פשוט לא האמנתי למראה עיניי‪ .‬איך הם‬ ‫מרשים לעצמם??? איזו אכזבה!‬ ‫***‬ ‫ואז זה קרה‪.‬‬ ‫פתאום ראיתי מולי צומת‪ .‬צומת ובו שתי‬ ‫דרכים‪ ,‬ולי יש עכשיו בחירה ביניהן‪ .‬אני יכולה‬ ‫לקלקל לעצמי לגמרי את כניסת השבת ואת רגעי‬ ‫הדלקת הנרות‪ ,‬לרדת "להתפלש" איתם באיכס‬ ‫הזה‪ ,‬לצעוק ולצאת מדעתי‪ ,‬או‪ ...‬לבחור בדרך‬ ‫השניה‪ ,‬הכמעט‪-‬לא‪-‬מוכרת‪ :‬אולי לא לקלקל‬ ‫כלום??? אולי לדבוק בתוכנית המקורית שלי?‬ ‫להדליק נרות ולהתפלל בשמחה ובנחת?‬ ‫החלטה מתוקה ומשחררת התיישבה על ליבי‪,‬‬ ‫אני הולכת להישאר "על מקומי"‪ .‬למרות הכל ‪-‬‬ ‫אני עומדת לעשות צעד מהפכני‪ .‬מה כבר יכול‬ ‫להיות?‬ ‫וכך היה‪ .‬שבתי אל פינת ההדלקה‪ ,‬נשמתי‬ ‫עמוק והדלקתי את נרות השבת‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות עברה באופן מרומם במיוחד‪,‬‬ ‫התפילות יצאו שגורות ומדוייקות על לשוני‬ ‫וחוויתי דקות מרנינות במיוחד של קרבה‬ ‫וקדושה‪.‬‬ ‫והילדים?‬ ‫הם המשיכו לצחקק ולהתפלש להם באבקה‬ ‫הלבנה‪ .‬השתדלתי לא לראות ולא לשמוע‪ .‬אחרי‬ ‫הכל‪ ,‬מה זה קשור אליי? אני דאגתי להישאר‬ ‫נקייה וריחנית לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫***‬ ‫לקהל הצופים ‪ -‬ערוץ הידברות משודר ב‪ HOT -‬וב‪ YES -‬באפיק ‪ ,97‬צפיה מהנה!‬ ‫וראו זה פלא ‪ -‬אחרי כעשר דקות הם מיצו‬ ‫את המשחק‪ ,‬עמדו מול הכניסה לסלון ורצו‬ ‫להיכנס הביתה‪ .‬אני כבר הייתי שקועה בתהילים‬ ‫ולא הייתה לי כוונה‪ ,‬ולו קלה‪ ,‬להרים את הראש‬ ‫מהסידור ולהתייחס לשערוריה שהתרחשה‪.‬‬ ‫כשזימרתי לי את קבלת השבת‪" ,‬התנערי‬ ‫מעפר קומי"‪( ,‬ובלי שאמרתי מילה) – נשארו‬ ‫הילדים בחוץ והתחילו להתנער‪ ,‬לקפוץ ולטפוח‬ ‫זה על זה‪ .‬רוב האבקה ירדה‪ .‬חלק ניכר עוד‬ ‫נשאר‪ ,‬אבל משום מה‪ ,‬אולי אחרי התפילה‬ ‫המתוקה שזכיתי לה‪ ,‬זה כבר לא מי יודע מה‬ ‫הפריע לי ואפילו עורר בי חמלה‪.‬‬ ‫רק אז הם נכנסו פנימה ועמדו‪ ,‬ארבעתם‪,‬‬ ‫מתבוננים בי‪ .‬מחכים לתגובה‪ .‬התגובה‬ ‫המוכרת‪.‬‬ ‫והתגובה? איזה כיף‪ ,‬היא לא הגיעה‪ .‬לא‬ ‫הערתי ולא החמצתי פנים‪ .‬כלום‪ .‬אפילו לא‬ ‫הרמתי עיניים מהסידור‪.‬‬ ‫הילדים ישבו להם‪ ,‬סתורי שיער ומאובקים‪,‬‬ ‫ובפרצוף מתחרט‪-‬משהו נכנסו לסלון בשקט‬ ‫מופתי‪.‬‬ ‫כשסיימתי את קבלת השבת והתפילה‪,‬‬ ‫הופתעתי לשמוע את עצמי שואלת בקול רך‪:‬‬ ‫"רוצים שאני אקרא לכם סיפור עד שאבא יגיע‬ ‫מבית הכנסת?"‪.‬‬ ‫הילדים קפצו‪ ,‬כמובן‪ ,‬על המציאה ורצו לחדר‬ ‫להביא ספר‪.‬‬ ‫התישבנו כולנו על הספה‪ ,‬חיבקתי את הילדים‬ ‫המאובקים שלי‪ ,‬וקראנו יחד סיפור נחמד‪.‬‬ ‫***‬ ‫התחושה הטובה של ה"לא נפלתי איתם‬ ‫גליון ‪45‬‬ ‫חייבת להילחץ מההתארגנות בבוקר‪ ,‬חייבת‬ ‫להתאכזב מזה שהם לא אוכלים את האוכל שלי‪,‬‬ ‫חייבת לנאום ‪ 3‬פעמים ביום על הכביסה שנשארה‬ ‫באמבטיה‪ ,‬פעמיים בנושא השיעורים ו‪ 4 -‬פעמים‬ ‫בנושא המריבות‪ ,‬חייבת להסביר בפעם ה‪100 -‬‬ ‫שאני לא מרשה לשפוך מים סביב כיור הנטילה‪,‬‬ ‫חייבת לאיים שאני לא אוספת להם יותר את‬ ‫הצעצועים וכו'‪...‬‬ ‫מהיום – אני יכולה‪ ,‬באמת יכולה‪ ,‬לומר לעצמי‬ ‫שיש לי דרך נוספת‪ .‬דרך טובה ונעימה‪ .‬אני לא‬ ‫חייבת להגיב‪ ,‬לקפוץ‪ ,‬לאיים‪ ,‬לנאום‪ ,‬להסביר‬ ‫ולכעוס‪ .‬אני יכולה לבקש פעם אחת בשקט‬ ‫וללכת‪ .‬אני יכולה בכלל לא לומר (אולי כי הם‬ ‫שמעו את זה כבר ‪ 32,000‬פעם‪ ,‬והם יודעים‬ ‫בדיוק מה אני מרשה ומה לא‪ ,‬מה מעצבן אותי‬ ‫ומה משמח אותי)‪.‬‬ ‫אני יכולה לא "להיות שם"‪ .‬אני יכולה לבחור‬ ‫להישאר בטוב‪ .‬העולם לא יתהפך‪ ,‬אולי להיפך‪.‬‬ ‫וחוץ מזה – למה לי לקלקל לעצמי כל הזמן?‬ ‫למה שלא אפרגן לעצמי?‬ ‫אולי אני יכולה לא לקלקל לעצמי את שולחן‬ ‫השבת ולהפסיק להעיר להם? אולי כדאי להעדיף‬ ‫לקחת בעצמי את הכביסה המלוכלכת ולשים בסל‬ ‫במקום לכעוס? אולי אני יכולה לשבת לקרוא לי‬ ‫משהו בזמן הזה שאני מתחננת שיכנסו למקלחות?‬ ‫וכמובן – אולי זה אפשרי להתפלל בשקט בהדלקת‬ ‫הנרות בלי לשמוע אף אחד שמושך לי בחצאית‬ ‫ומבקש את ה"פקאלע" שלו?‬ ‫לבוץ"‪ ,‬תרתיי משמע‪ ,‬ליוותה אותי כל השבת‬ ‫ועזרה לי להישאר על מקומי‪ .‬שבת נפלאה עברה‬ ‫עלינו‪ .‬הילדים שרו זמירות והשתתפו בדברי‬ ‫התורה‪ ,‬פינו את הכלים (כן‪ ,‬כן)‪ ,‬ושיתפו פעולה‬ ‫מעל ומעבר למצופה‪.‬‬ ‫מה היה שם?‬ ‫במקומות רבים עם הילדים אני מרגישה‬ ‫"נגררת"‪ ,‬מופעלת‪ ,‬מגיבה‪ ,‬בובה על חוט‪.‬‬ ‫הם בוחרים ועושים כרצונם‪ ,‬ואני רק על תקן‬ ‫"מגיבה"‪ .‬כל היום אני "הולכת" אחריהם‪ ,‬מכל‬ ‫הבחינות‪ .‬מנסה ליישר הדורים‪ ,‬לפייס את הניצים‪,‬‬ ‫להרים צעצועים ולנאום נאומים‪.‬‬ ‫זוכרים את קופסאת התכשיטים של פעם? בכל‬ ‫פעם שפותחים אותה – נעמדת לה בלרינה ורודה‬ ‫ומתחילה לרקוד לפי המנגינה‪.‬‬ ‫ככה מרגישות הרבה אימהות‪ ,‬רוב שעות היום‪.‬‬ ‫הילד "פתח" עכשיו את הקופסא‪ ,‬ולי לא נותר‬ ‫אלא לרקוד "לפי החליל שלו"‪ ,‬עד שהוא יחליט‬ ‫לסגור‪.‬‬ ‫כל פעם שהוא "פותח את הקופסא" אני "נעמדת‬ ‫דום" ורוקדת‪.‬‬ ‫גליון ‪45‬‬ ‫נשמע מוכר‪ ,‬לא?!‬ ‫אבל לא כן הוא‪ ,‬יש אלטרנטיבה‪ .‬אני לא חייבת‬ ‫לרקוד במעגלים כשהילדים מחליטים "לפתוח את‬ ‫הקופסא" ולהתנהג בצורה שאינה מתאימה לי‪ .‬אני‬ ‫יכולה להישאר על מקומי‪ ,‬ולא חייבת ליפול איתם‬ ‫לבוץ‪" ,‬לצאת מהכלים" ולהשתבש‪.‬‬ ‫אני באמת לא חייבת‪.‬‬ ‫העולם הזה הוא עולם של בחירה‪ .‬אחרי ‪120‬‬ ‫שנה‪ ,‬כשישאלו אותי למה צעקתי או למה כעסתי‬ ‫– לא אוכל לטעון כל טיעון‪ ...‬נכון‪ ,‬הם הביאו‬ ‫אותי לזה‪ ,‬ובגדול‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הבחירה היתה‬ ‫נתונה בידי‪.‬‬ ‫השאלה המרכזית היא ‪ -‬האם יש לי את‬ ‫האפשרות לנשום נשימה עמוקה‪ ,‬ובאמת לנצל‬ ‫את כח הבחירה שלי?‬ ‫האם אני רוצה לבחור להיות בצד הפועל ולא‬ ‫המופעל‪ ,‬בצד הבוחר ולא הפאסיבי?‬ ‫***‬ ‫כשאנחנו‪ ,‬כאימהות‪" ,‬נשארות על מקומנו"‪ ,‬לא‬ ‫מתרגשות ולא מופעלות‪ ,‬אנחנו יכולות להתחיל‬ ‫מהלך חדש עם הילדים‪.‬‬ ‫אם עד היום הם קבעו (כביכול‪ ,‬כמובן)‪ ,‬שאני‬ ‫***‬ ‫ה"פלא יועץ" מתייחס לנקודה הזו באות א'‪,‬‬ ‫בערך "אהבת הבנים והבנות" וזה לשונו "‪...‬ולא‬ ‫ידקדק עימהם‪ ,‬ולפעמים יעשה עצמו כחרש לא‬ ‫ישמע וכאילו אינו רואה‪."...‬‬ ‫כן‪ ,‬לפעמים כדאי לשקול רעיון חדשני ורענן‪:‬‬ ‫להפסיק לחנך ולחנך ולחנך‪ ,‬כל היום ועל כל‬ ‫נושא‪ .‬אפשר לאחוז במידה הנפלאה של השתיקה‬ ‫ושל "העברה על המידות"‪ .‬וראו זה פלא – כשאני‬ ‫מעבירה על מידותיי ולא מופעלת כל‪-‬כך בקלות‪,‬‬ ‫פעמים רבות אני מוצאת את הילדים שלי באים‬ ‫אחרי וחוזרים לתלם המבורך‪ .‬אני יכולה לתת‬ ‫להם הזדמנות אחרת‪ ,‬להגיד את שלי‪ ,‬לעתים רק‬ ‫במבט‪ ,‬ולהמתין‪ .‬פעמים רבות גם הם יבחרו בטוב‪,‬‬ ‫כי הטוב הזה הוא מדבק‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה? אני הולכת לי בדרך‬ ‫הסלולה‪ ,‬בדרך המלך‪ ,‬והילד שלי הולך אחרי‪ ,‬כפי‬ ‫שטבע בו הבורא‪ .‬לפתע הוא מחליט לרדת לקוצים‪.‬‬ ‫ואני? אני מיד יורדת אחריו‪ .‬הוא הולך ראשון ואני‬ ‫בעקבותיו‪ .‬הילד חושב לעצמו שבאמת לא נעים לו‬ ‫ללכת בקוצים‪ ,‬אבל הרי אמא פה איתי‪ ,‬אז כנראה‬ ‫שזו הדרך הנכונה ללכת בה‪.‬‬ ‫אבל – כאן מגיעה הבחירה שלי‪.‬‬ ‫אני יכולה לחזור לדרך המלך ולהגיד לו "חבל‬ ‫שאתה שם‪ ,‬אשמח אם תצטרף אלי"‪ ,‬וללכת קדימה‬ ‫עם הבחירה הנכונה‪ .‬כשהילד יראה אותי עולה‬ ‫בשלווה על הדרך הסלולה‪ ,‬הוא יעזוב‪ ,‬בסייעתא‬ ‫דשמייא‪ ,‬את דרכו הקוצנית‪ ,‬ויבוא אחריי‪...‬‬ ‫דקלה יוספסברג‪ ,‬אם ל‪ 6 -‬ילדים‪ ,‬מנחת הורים‬ ‫מוסמכת בגישת שפר‪ ,‬ומעבירה חוגי הורים‬ ‫והרצאות בנושא חינוך ילדים‪.‬‬ ‫לתגובות‪diklajo@gmail.com :‬‬ ‫לקהל הצופים ‪ -‬ערוץ הידברות משודר ב‪ HOT -‬וב‪ YES -‬באפיק ‪ ,97‬צפיה מהנה!‬ ‫הידברות‬ ‫‪31‬‬