עלון 180 וארא לאתר

‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לרפוא"ש שלמה בן צפורה | פרנסה טובה לאהרון‬
‫בן רג'ינה מלכה | פרנסה טובה לאהרון רפאל בן רות‬
‫זיווג הגון מיכל בת רות להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת וארא | גליון ‪ | 180‬כ"ו טבת תשע"ה‬
‫לתגובות‪oneg.shabat@hidabroot.org :‬‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ירושלים ‪16:23‬‬
‫תל אביב ‪16:38‬‬
‫חיפה ‪16:29‬‬
‫באר שבע ‪16:41‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪17:38‬‬
‫‪17:39‬‬
‫‪17:37‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪18:16‬‬
‫‪18:12‬‬
‫‪18:12‬‬
‫‪18:16‬‬
‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫הבחירה בידך‬
‫אפילו פרעה היה בעל בחירה אם לשחרר את בני ישראל או להשאירם עבדים במצרים‪.‬‬
‫ומה זה אומר על כח הבחירה שלנו?‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫ע‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫וד בטרם בא עשרת המכות‪ ,‬מודיע הקב"ה למשה כי‬
‫הוא יקשה את לב פרעה שלא ישלח את בני ישראל‪,‬‬
‫ורק לאחר מכות קשות שיבואו על מצרים‪ ,‬ייכנע פרעה‪.‬‬
‫אך יש להבין‪ ,‬אם הקב"ה הקשה את לבו ‪ -‬על מה נענש פרעה‪,‬‬
‫והלא באותה שעה כלל לא היה בעל בחירה בסירובו לשלוח את‬
‫עם ישראל?‬
‫אולם פרעה רשע היה וחסר מצפון‪ ,‬ולפיכך העביד‬
‫עם שלם בפרך כדי לגדל את עצמו ולבנות ערי פאר‬
‫באמצעות עבודה קשה של אחרים מבלי שיבחרו בכך‬
‫ומבלי שיקבלו תשלום עבור עמלם‪ .‬ולכן גם כאשר‬
‫החל לקבל מכות‪ ,‬בחר מתוך רוע לבו שלא לשחרר‬
‫את עם ישראל‪ ,‬גם בלי שה׳ יכביד את לבו כלל‪ ,‬אלא‬
‫בבחירה עצמית‪ .‬ולפיכך במכות הראשונות לא כתוב‬
‫ויחזק ה׳ את לב פרעה‪ ,‬אלא‪" :‬וַ ּיֶ ֱחזַ ק לֵ ב ַּפרְ עֹה וְ ֹלא‬
‫ָׁש ַמע ֲאלֵ ֶהם"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מבחירתו החופשית‪ .‬רק לאחר‬
‫שקיבל כמה מכות קשות‪ ,‬כבר לא היה בעל בחירה‪,‬‬
‫אלא כף המאזניים נטה בלבו בהכרח לשחרר את עם‬
‫ישראל מתוך כפיית המכות שקיבל‪ .‬נמצא שאם היה משחררם לא‬
‫היה הדבר נעשה בבחירה אלא בכפייה‪ .‬ולפיכך הכביד את ה׳ את‬
‫לב פרעה כנגד המכות שקיבל‪ ,‬כדי לתת איזון לכפייה מהמכות‪,‬‬
‫וכך שבו כפות המאזניים להיות מאוזנות בלב פרעה והוא חזר‬
‫להיות בעל בחירה‪ ,‬וכששוב בחר שלא לשחררם‪ ,‬קיבל עוד מכה‬
‫נוספת מכאן והכבדת לב מכאן‪ ,‬כדי שיישאר תמיד בבחירה‪ ,‬עד‬
‫שבמכת בכורות פחד על חייו ושחרר את בני ישראל‪.‬‬
‫ומכאן יש ללמוד שאין מצב בעולם שבו האדם כפוי מלמעלה‬
‫שאל את הרב‬
‫לעשות מצוה או עבירה‪ ,‬אלא הכל נתון לבחירתו העצמית‪ .‬ואם‬
‫חש כי הנה מוכרח הוא לעשות עבירה‪ ,‬יידע שאין הדבר נכון‪ ,‬אלא‬
‫רק דמיון היצר הוא שמטעה אותו לחשוב כך‪ .‬כי הנה כל אדם‬
‫מושגח בהשגחה פרטית שיהיה תמיד במצב של בחירה מאוזנת‪,‬‬
‫ובידו להכריע אם יבחר בטוב או חלילה להיפך‪.‬‬
‫והסיבה לכך פשוטה‪ :‬הרי מטרת הבורא בבריאה להיטיב לכל‬
‫אדם בהתאם לעמידתו בניסיונות העולם‪ ,‬כמו שהדבר מובא‬
‫במשנה במסכת אבות‪ :‬״העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם‬
‫הבא‪ .‬התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין״‪.‬‬
‫ולפיכך ״הכל בידי שמים‪ ,‬חוץ מיראת שמים״‪ .‬והלא‬
‫יראת שמים חשובה יותר מפרנסה‪ ,‬יופי ושאר ענייני‬
‫החומר בעולם הזה‪ ,‬ומדוע דווקא את החשוב מכל‬
‫הוציא הקב״ה מידו ונתן לאדם לבחור? התשובה היא‪,‬‬
‫שללא בחירה היו הכל כפויים ומאולצים לעשות טוב‬
‫כפי הרצון האלוקי‪ ,‬וממילא לא היה מגיע שכר לאף‬
‫אדם‪ ,‬שהרי כולם היו נטולי בחירה‪ ,‬בדומה למכונה‪,‬‬
‫ולמכונה הרי לא מגיע שכר‪ .‬לכן ברא הקב״ה את‬
‫האדם בצלם אלוקים‪ ,‬כלומר דומה לאלוקים ביכולת‬
‫הבחירה שבידו‪ .‬והוא יתברך משגיח עליו שיהיה תמיד‬
‫במצב של בחירה (אלא אם כן בחר האדם עצמו להיות במצב של‬
‫אי בחירה‪ ,‬כגון שהכניס עצמו לשימוש בחומרים מסוכנים‪ .‬וגם‬
‫זה סוג של בחירה מראש להיכנס למסלול שסופו הרס עצמי)‪,‬‬
‫וכשבוחר בטוב‪ ,‬זוכה לשכר עצום שאינו דומה להנאות העולם‬
‫הזה‪ .‬שלפי שהחומר בעולם אינו אמיתי במהותו‪ ,‬גם הנאות‬
‫החומר אינם אלא סוג של דמיון שהאדם מדמה שנהנה‪ .‬אבל‬
‫העונג הרוחני הנצחי הוא עונג אמיתי אשר עליו נאמר "עין לא‬
‫ראתה אלוקים זולתך"‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫ממלדור חדש‪:‬‬
‫כי ישראל‬
‫מל‬
‫שחיןל או גנב ‪-‬‬
‫ק ב'‬
‫המ‬
‫שירכה למתוק‬
‫מ‬
‫דו‬
‫ב‬
‫רי‬
‫אות‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫אם אכלתי כזית מאפה ופחות‬
‫מכשיעור יין‪ ,‬האם צריך להזכיר גם 'על‬
‫הגפן' בברכת 'על המחיה'?‬
‫קיימת מחלוקת בראשונים מהו שיעור‬
‫ברכה אחרונה על שתייה‪ ,‬האם כזית‬
‫(‪ 27‬גרם) או רביעית (‪ 81‬גרם)‪ ,‬ומרן‬
‫פסק בשו"ע לברך רק על רביעית‪ ,‬וירא‬
‫שמיים יקפיד שלא לשתות בבת אחת‬
‫מעל כזית‪ ,‬כדי לא להיכנס לספק ברכה‬
‫אחרונה‪ ,‬אל אם שותה רביעית‪ .‬והכלל‬
‫'ספק ברכות להקל' הוא מחמת חומר‬
‫האיסור של ברכה לבטלה‪ ,‬ולכן כאשר‬
‫חייב כבר בברכה אחרונה – על המחיה‬
‫– יכול להוסיף גם את הספק 'ועל‬
‫הגפן'‪ ,‬שהרי אין כאן ברכה לבטלה‪.‬‬
‫במעמד בנם של מקובלים‬
‫יצחק בצרי‬
‫ההרצאות בנושא‪:‬‬
‫והוא הדין להיפך – אם שתה רביעית‬
‫יין ואכל כ‪ 20-‬גרם מאפה‪ ,‬יכול לברך‬
‫על המחיה ועל הגפן‪ ,‬אלא שצריך‬
‫להקדים את על הגפן שהוא ודאי‪ ,‬לפני‬
‫על המחיה שהוא ספק‪.‬‬
‫במהלך הערב תיערך‬
‫תפילה מיוחדת לברכת הבית‬
‫ובסוף הערב יקבל הרב קהל לעצה ולברכה‬
‫המקובל הרב‬
‫ארגון הידברות‬
‫מאפשר לכם לקיים‬
‫ערב שכולו רוחניות‬
‫בבתיכם‬
‫‪2‬‬
‫שליט”א‬
‫עין הרע‪ ,‬חלומות‪ ,‬שם האדם ועוד‪...‬‬
‫תשלללוא‬
‫ם‬
‫להזמנת שיעור‬
‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬
‫‪073-2221333‬‬
‫‪052-9551561‬‬
‫היהודי החושב‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫יוסי שואל‪" :‬שלום‪ .‬ראיתי שכתבת תשובה‬
‫מדעית לגבי השאלה מי ברא את הבורא‪ ,‬שמסבירה‬
‫שאלוקים נמצא מחוץ לזמן‪ ,‬ומה שנמצא מחוץ לזמן‬
‫אין לו התחלה‪ .‬אמרתי את התשובה הזו למספר‬
‫אנשים‪ ,‬אך הם לא הצליחו להבין ואמרו שהתשובה‬
‫מסובכת מדי‪ .‬האם יש לך תשובה פשוטה יותר‪ ,‬שכל‬
‫אדם יוכל להבין?"‬
‫מדוע חייב להיות בורא?‬
‫שלום וברכה יוסי‪ ,‬ותודה על שאלתך‪.‬‬
‫אתה אכן צודק שכדי להבין את התשובה הזו‪,‬‬
‫צריך להיכנס לנושאים מדעיים כמו מהי זרימת הזמן‬
‫והמרחב‪ .‬אך ניתן להסביר את הנושא גם בצורה‬
‫פשוטה יותר‪.‬‬
‫שאל את חברך‪ :‬מנין אנו יודעים שלמשהו חייב‬
‫להיות בורא? קח לדוגמה כוס מים שמונחת על‬
‫השולחן‪ ,‬אולי היא קיימת מאז ומתמיד? מה גורם‬
‫לך לחשוב שיש לכוס הזו יוצר?‬
‫התשובה לכך היא‪ :‬הכוס הזו מוגבלת‪ .‬יש לה‬
‫צורה‪ ,‬יש לה גודל ומשקל‪ .‬דבר זה מוכיח שעומדת‬
‫מאחוריה סיבה‪ ,‬מישהו שקבע שהכוס הזו תהיה‬
‫בדיוק בצורה הזו ובגודל הזה‪ .‬באותה מידה יכולתי‬
‫לשאול‪ ,‬מדוע יש ביד שלי חמש אצבעות‪ ,‬ולא שש‬
‫או ארבע? השאלה עצמה מוכיחה שיש סיבה שיצרה‬
‫אותי‪ ,‬שקיים גורם שקבע את מספר האצבעות ביד‬
‫שלי‪.‬‬
‫יצאנו למדים‪ ,‬שכל דבר שהוא מוגבל‪ ,‬חייב להיות‬
‫לו מגביל שיצר אותו‪ ,‬שקבע שהוא יהיה בדיוק כך‬
‫ולא אחרת‪ .‬אם אפשר לשאול על משהו "מדוע זה‬
‫כך ולא אחרת" ‪ -‬מוכרח שיש לו בורא‪ .‬מה שמוכיח‬
‫שלעולם שלנו יש בורא‪ :‬העולם שבו אנו חיים‪ ,‬הוא‬
‫חומרי ומוגבל‪ ,‬מה שמוכיח שיש בורא שהגדיר את‬
‫חוקי הטבע של היקום וקבע כיצד יראה עולמנו‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬מדוע אי אפשר לשאול אותה שאלה על‬
‫אלוקים?‬
‫התשובה‪ :‬בגלל שלאלוקים אין צורה‪ .‬אם אלוקים‬
‫היה בעל‪-‬גוף עם ידיים ורגליים‪ ,‬אז הוא היה מוגבל‪,‬‬
‫ואז היה ניתן לשאול מי יצר אותו‪ ,‬מי הגביל אותו‬
‫וקבע שיהיו לו דווקא שתי ידיים ושתי רגליים?‬
‫בדיוק כפי שאנו שואלים מי הגביל אותנו‪ ,‬כך היינו‬
‫שואלים מי הגביל אותו‪ .‬אלא שלאלוקים אין גוף‪,‬‬
‫אין לו צורה גודל או כמות‪ ,‬כי הוא אינסופי‪ .‬על כן‬
‫הוא לא צריך שיהיה לו מגביל שיברא אותו‪ .‬כך אמרו‬
‫חז"ל על הבורא יתברך‪" :‬הוא מקומו של עולם‪ ,‬ואין‬
‫העולם מקומו" (בראשית רבה‪ ,‬סח)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל‬
‫העולם קיים בתוך המציאות של אלוקים‪ .‬אלוקים‬
‫הוא למעשה המציאות האמיתית‪ ,‬כי הוא הדבר‬
‫היחיד שאיננו מוגבל‪ ,‬הוא האינסוף האמיתי‪ ,‬וכולנו‬
‫בעצם נמצאים וחיים בתוך מציאותו‪ .‬בהצלחה!‬
‫מלכי ישראל‬
‫מאת הרב משה כהן חייאב‬
‫כיצד ממליכים מלך?‬
‫ציוויים על המלך‬
‫מה ההבדל בין מלכות יהודה למלכות ישראל? מי המלך הרשע ביותר‪ ,‬ומי‬
‫היה הצדיק ביותר? הקדמה לסדרת המדורים החדשה על מלכי ישראל‬
‫בהסתמך על הפסוק "זכור ימות עולם‪ ,‬בינו שנות‬
‫דור ודור" אנו למדים כי עלינו לזכור ולדעת את‬
‫העבר המפואר והייחודי של האומה הישראלית‪.‬‬
‫במדור זה נתמקד בעז"ה במלכי ישראל‪ ,‬ודרך‬
‫דמויותיהם הייחודיות נוכל גם להכיר את התקופות‬
‫השונות בעם ישראל‪.‬‬
‫מלך‪ ,‬מלכות‪ ,‬מלוכה‬
‫חובה לדעת‪ ,‬ש"מלך" הוא אחד מהתפקידים‬
‫הבכירים בעם ישראל‪ .‬להבדיל ממלכי אומות‬
‫העולם‪ ,‬מלכי ישראל מצווים לנהוג בדרך ה'‪ ,‬להוות‬
‫את המודל הנכון לחיים יהודיים‪ ,‬ולפרוש מחיי‬
‫הוללות‪ ,‬בזבזנות ונהנתנות‪.‬‬
‫הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק א'‬
‫פוסק להלכה‪ ,‬וכן ספר החינוך במצוה תצ"ז כתב‪,‬‬
‫כי המלכת המלך היא אחת מהמצוות שהצטוו בני‬
‫ישראל בשעת כניסתם לארץ‪ .‬מצוות מינוי המלך‬
‫חשובה כל–כך והראיה שאפילו קודמת למצוות‬
‫מחיית עמלק עם כל חומרתה‪ ,‬שהרי עד שלא ימחה‬
‫עמלק אין כסאו של הקב"ה שלם‪.‬‬
‫אף שהעמדת מלך לישראל זוהי מצוה‪ ,‬בפעם‬
‫הראשונה שביקשו בני ישראל להמליך מלך כעס‬
‫עליהם הקב"ה‪ ,‬כמבואר בספר שמואל א'‪ .‬זאת מפני‬
‫שלא שאלו לקיים את המצוה‪ .‬וכמו שמבואר בדברי‬
‫חז"ל במסכת סנהדרין‪" :‬זקנים שבדור כהוגן שאלו‪,‬‬
‫ועמי הארץ קלקלו שנאמר‪ -‬והיינו גם אנחנו ככל‬
‫הגויים"‪ .‬ואם כן‪ ,‬בקשתם לא היתה לשם שמים אלא‬
‫מפני שקצו בשמואל הנביא‪.‬‬
‫אופן המלכת המלך‬
‫כיצד ממליכים מלך? ראשית‪ ,‬המלך מוכתר‬
‫לתפקידו ע"י בית דין של שבעים ואחד חכמים‪,‬‬
‫ועל פי נביא‪ .‬וכמו שמשה רבנו מינה את יהושע עם‬
‫‪2‬‬
‫בית דינו וכך מינה שמואל עם בית דינו את שאול‬
‫ואחריו את דוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעת הכתרת המלך חובה‬
‫למשחו בשמן‪ .‬בדומה לכהונה‪ ,‬מלכות הינה אחד‬
‫מהדברים העוברים בירושה‪ ,‬והלימוד הוא מהפסוק‬
‫שנאמר‪" :‬למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו‬
‫בקרב ישראל"‪ .‬הרמב"ם אף קובע את ההתנהגות‬
‫והיחס הראוי כלפי המלך‪" :‬כבוד גדול נוהגים במלך‬
‫ומשימים לו אימה ויראה בלב כל אדם שנאמר‬
‫בפסוק ‪" :‬שום תשים עליך מלך" ודרשו חז"ל‪:‬‬
‫שתהיה אימתו עליך‪ .‬ולכן קבעו חז"ל את הדין "מלך‬
‫שמחל על כבודו – אין כבודו מחול"!‬
‫מלך ישראל יכול להיות אך ורק מזרע ישראל‪ .‬דין‬
‫זה נלמד מהפסוק בדברים (יז‪ ,‬טו)‪" :‬לא תוכל לתת‬
‫עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא"‪.‬‬
‫חמדור‬
‫דש‬
‫התורה מצווה את המלך בכמה ציוויים שמטרתם‬
‫שלא יסטה מדרך הישר‪ .‬למשל‪ ,‬אסור למלך להרבות‬
‫לו סוסים‪ ,‬נשים או כסף וזהב‪ .‬הסיבה לכך היא‪,‬‬
‫כמו שכותבת התורה "לבלתי רום לבבו" ‪ -‬שלא‬
‫יחטא בגאווה ובהתנשאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬התורה מצוה‬
‫את המלך לכתוב ספר תורה שני לעצמו (מלבד‬
‫ספר התורה שכל אדם מישראל נדרש לכתוב)‪ .‬ספר‬
‫התורה מהווה שמירה על דרכי המלך ופעולותיו‪,‬‬
‫על מחשבתו ומוצא פיו‪ .‬ועוד‪ ,‬יש מצווה על המלך‬
‫לכבד את הכהן הגדול‪ ,‬את חכמי הסנהדרין וחכמי‬
‫ישראל ולעמוד בפניהם‪ ,‬כיוון שהם מייצגים את‬
‫תורת ישראל‪.‬‬
‫ההבדלים בין מלכי ישראל למלכי בית דוד‬
‫אחרי ‪ 84‬שנות מלוכה‪ ,‬מלכות ישראל השלמה‬
‫מתפצלת לשתי ממלכות‪ :‬מלכות בית דוד על שני‬
‫שבטים‪ ,‬יהודה ובנימין‪ .‬מלכות ישראל על עשרת‬
‫השבטים‪ .‬מלכות יהודה החלה עם רחבעם בן שלמה‬
‫המלך‪ .‬מלכות ישראל החלה עם ירבעם שמרד‬
‫בשלמה המלך ועלה למלוכה אחר מות שלמה‪.‬‬
‫תקופת מלכי בית דוד התקיימה עד חורבן בית‬
‫המקדש‪ .‬אחרון המלכים – צדקיהו‪ .‬מלכי ישראל‬
‫הוגלו לפני חורבן הבית עם עשרת השבטים בגלות‬
‫אשור‪ ,‬ואז הסתיימה תקופתם עם הושע בן אלה‬
‫שהיה בה המלך האחרון‪.‬‬
‫מלבד התנהגות המלכים‪ ,‬מצאנו הבדלים בין‬
‫הממלכות מבחינה הלכתית‪:‬‬
‫• מלכות בית דוד עוברת בירושה דור אחר דור –‬
‫מאב לבן‪ .‬לעומת זאת מלכות מלכי ישראל עוברת‬
‫גם היא מאב לבן‪ ,‬אך יכולה לעבור לאדם אחר‪ ,‬אם‬
‫המלך האחרון לא הלך בדרכי ה'‪.‬‬
‫• מלכי בית דוד נמשכים בשמן המשחה וליד‬
‫מעין שמסמל המשך המלוכה לזרעם אחריהם‪,‬‬
‫לעומת מלכי ישראל הנמשכים בשמן אפרסמון‪.‬‬
‫• רק מלכי בית דוד יושבים בעזרה שבבית‬
‫המקדש‪ .‬ביאר רש"י (על סוטה מ' ע"ב)‪ ,‬שחלק המקום‬
‫כבוד לבית דוד להראות שמלכותו שלמה‪.‬‬
‫פרשה חסידית‬
‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬
‫גלות הדעת‬
‫למה דווקא משה רבנו הוא זה שגואל את עם ישראל‪ ,‬ואיך הוא מצליח לנתק‬
‫אותם מכבלי הגלות?‬
‫בפרשה זו אנו ממשיכים לקרוא על עם ישראל‬
‫השרוי בגלות מצרים‪ .‬אנו רגילים לקרוא ולחשוב‬
‫על הגלות במונחים של צער ושעבוד בעבודות‬
‫פרך המשברות את הגוף ואת הנפש‪ .‬אך ישנו‬
‫רובד נוסף ועמוק יותר שהיה בגלות מצרים‪ ,‬והוא‬
‫הגלות הרוחנית‪' ,‬גלות הדעת' כפי שספרי החסידות‬
‫מגדירים אותו‪.‬‬
‫הבה נציץ רגע לסדר יומו של יהודי בגלות מצרים‪.‬‬
‫במה ראשו עסוק כל היום ואלו מחשבות מסתובבות‬
‫לו במוח? מטבע הדברים הוא טרוד בנושאים‪ :‬איך‬
‫שורדים את היום הזה‪ ,‬איך ניצולים מהשוטר‬
‫המצרי‪ ,‬איך מחביאים אוכל לעוד יום‪ ,‬איך לעבוד‬
‫בצורה נסבלת‪ ,‬איך להינצל מהמכות האכזריות של‬
‫המצרים‪ ,‬ועוד אלפי מחשבות מסוג זה המקיפות‬
‫את העבד היהודי ביום סטנדרטי בגלות מצרים‪ .‬אין‬
‫להם זמן וראש פנוי לשום מחשבה אחרת‪.‬‬
‫עצם העיסוק והחשיבה במשך כל היום כולו‬
‫מסביב לצורכי הגוף הגשמי‪ ,‬מטמטמת את הראש‬
‫ואת הלב‪ ,‬הראש מונח כל היום בנושאים שבעלי‬
‫חיים עוסקים בו בדרך כלל‪ ,‬אוכל‪ ,‬שרידות‪ ,‬ושאר‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר לנשים לשאת על עצמן כלי‬
‫נשק לצורך חיוני?‬
‫תשובה‪ :‬נאמר בתורה‪" :‬לא יהיה כלי גבר על‬
‫אשה‪ ,‬ולא ילבש גבר שמלת אשה" (ויקרא יט)‪ .‬ומכאן‬
‫אנו למדים שאסור לאיש ללבוש בגד של אשה‪ ,‬וכן‬
‫אסור לאשה ללבוש בגד של איש‪ .‬ובמסכת נזיר (נט‪).‬‬
‫שנינו‪" :‬רבי אליעזר בן יעקב אומר‪ :‬מנין שלא תצא‬
‫אשה בכלי זין (נשק) למלחמה? תלמוד לומר‪' :‬לא‬
‫יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה'"‪.‬‬
‫וזו לשון הרמב"ם (ע"ז יב‪ ,‬י)‪" :‬לא תעדה אשה‬
‫צורכי הגוף‪ .‬במצב שכזה‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬האדם הופך‬
‫לסוג של חיה (להבדיל)‪.‬‬
‫פרעה מלך מצרים וצוות יועציו‪ ,‬יודעים את הסוד‬
‫הזה‪ .‬זוהי מטרתם האמיתית‪ ,‬שלעם ישראל לא יהיה‬
‫רגע זמן פנוי לחשוב על עצמם ועל מצבם‪ ,‬הגשמי‬
‫והרוחני‪ .‬לכן הוא מכביד עליהם את העבודה יותר‬
‫ויותר‪ .‬חלק גדול מהעם אף נמשך לעבודת האלילים‬
‫של מצרים ומשתחווה להם‪ .‬אט אט יותר ויותר‬
‫יהודים שוכחים מאלוקי ישראל‪ ,‬שמשגיח בהשגחה‬
‫פרטנית על יחיד ויחיד‪ ,‬אליו אפשר לפנות בתפילה‬
‫ובקשה שיגאל אותם מהשעבוד הנורא‪.‬‬
‫אין לך גלות גדולה מזו‪ .‬זוהי 'גלות הדעת'‪ .‬כל‬
‫דעתם ושכלם שקוע בזוטות ודברים גשמיים‪ ,‬ואינו‬
‫מוקדש כלל לדברים נעלים ומרוממים יותר‪.‬‬
‫כאשר הקב"ה שולח את משה רבנו ע"ה לגאול את‬
‫עם ישראל חייבים קודם כל להרים להם את הראש‬
‫מתוך הבוץ בו הם שקועים‪ ,‬שיוכלו להביט קצת‬
‫מעבר לאופק הצר‪.‬‬
‫משה רבנו הוא האדם המתאים לכך‪ ,‬בתורה הוא‬
‫מכונה 'איש האלוקים'‪ ,‬אין כמוהו מי שמחובר לדעת‬
‫אלוקים‪ ,‬הוא זה שהצליח לעלות ולהיכנס בארבעים‬
‫ותשעה שערי בינה ודעת‪ .‬הוא מגיע לעם ישראל‬
‫ומראה להם ניסים ונפלאות; במטה אשר בידו‬
‫שהופך לנחש‪ ,‬המים הופכים לדם‪ ,‬עשרת המכות‪,‬‬
‫והוא מספר להם שהוא נשלח ע"י בורא עולם כדי‬
‫לגאול אותם ממצרים‪ .‬דרך ניסים אלו שהם מעל‬
‫לדרך הטבע הוא מחזיר להם את האמונה שיש בורא‬
‫לעולם המנהיג את העולם ואת כל הנבראים החיים‬
‫עלי אדמות‪.‬‬
‫אט אט חודרת למוחם ההכרה והאמונה בקב"ה‪,‬‬
‫הם עולים מדרגה לדרגה ככל שמתרחשים עוד ועוד‬
‫ניסים‪ ,‬עד שביציאת מצרים הם מסכימים לעזוב את‬
‫הכל ולצאת עם הנשים והילדים לעבר המדבר‪ ,‬בלי‬
‫מזון ומים מספיקים לדרך ארוכה שכזו‪ .‬הם סומכים‬
‫ובוטחים בה' והולכים אחריו באש ובמים‪ .‬כשהם‬
‫מגיעים לים סוף וקופצים לתוך הים מתוך בטחון‬
‫מוחלט בבורא עולם‪ ,‬או אז הם כבר מגיעים לדרגה‬
‫נעלה ביותר‪ ,‬ואף האדם הפשוט ביותר זוכה לדרגת‬
‫נביא‪ .‬הם זוכים לצאת לגמרי מגלות הדעת שבה היו‬
‫שרויים שנים רבות כל כך‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬זו עדיין אינה הגאולה המוחלטת‪ ,‬רק‬
‫בימות המשיח נזכה לכך‪ ,‬כאשר יתקיים הפסוק‬
‫בישעיה‪" :‬ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים‬
‫מכסים"‪ .‬אז נזכה לדעה אמיתית בדרגה גבוהה‪.‬‬
‫עד היום‪ ,‬כשאנו נמצאים בגלות‪ ,‬חלק נכבד ועיקרי‬
‫מהגלות הוא גלות הדעת‪ .‬הדברים לא לגמרי ברורים‬
‫ומוחלטים אצלנו‪ ,‬הספיקות מנקרים‪ ,‬האמונה אינה‬
‫זכה וצלולה‪ .‬קשה לנו להבדיל בין האמת המוחלטת‬
‫לבין מה שדומה לה‪ .‬לפעמים מעשים שנראים‬
‫כמצוות אינם אלא עבירות‪ .‬גם בקרב האדם המאמין‬
‫ישנם זמנים מעורפלים‪.‬‬
‫יהודי שמאמין באמונה מוחלטת בבורא לא יכעס‬
‫לעולם על שום דבר‪ .‬מה לו לכעוס על חבר שעולל‬
‫לו כך וכך הרי כל מה שנעשה איתו נקבע מלמעלה‪,‬‬
‫כמאמר חז"ל "אין אדם נוקף אצבעו למטה עד‬
‫שמכריזין עליו למעלה"‪.‬‬
‫האדם המאמין באמת לא ייכשל בניסיונות ביודעו‬
‫שעין רואה מלמעלה וכל מעשיו בספר נכתבים‪ .‬כך‬
‫גם כעס על מקרה כלשהו מראה על חוסר אמונה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקרים אחרים שבאים על האדם לא יגרמו‬
‫לו לשום עצב ודכדוך כשהוא יודע שהכל נשלח‬
‫מלמעלה מאב אוהב ורחום‪.‬‬
‫כלי נשק לאישה‬
‫עדי (תכשיט) האיש‪ ,‬כגון שתשים בראשה מצנפת‬
‫או כובע‪ ,‬או שתלבש שריון וכיוצא בו‪ .‬ולא יעדה‬
‫איש עדי אשה‪ ,‬כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב‬
‫במקום שאין עושים כן אלא הנשים‪ ,‬הכל כמנהג‬
‫המדינה‪ .‬ואיש שעדה עדי אשה‪ ,‬ואשה שעדתה‬
‫עדי איש‪ ,‬חייבים מלקות"‪ .‬וכתב מרן הכסף משנה‪,‬‬
‫שהרמב"ם פסק הלכה כדעת רבי אליעזר בן יעקב‪,‬‬
‫משום שאמרו בגמרא (גיטין סז ע"א) "משנת רבי‬
‫אליעזר בן יעקב קב ונקי"‪ .‬וכן פסקו עוד מרבותינו‬
‫הראשונים‪ .‬וכן פסקו להלכה הטור והשולחן ערוך‬
‫(יו"ד קפב‪ ,‬ה) כלשון הרמב"ם שציטטנו‪.‬‬
‫אולם מבואר בלשון הרמב"ם ובדברי הפוסקים‪,‬‬
‫שכל דבר שנהגו גם הנשים ללובשו‪ ,‬אף על פי שהוא‬
‫לבוש של אנשים‪ ,‬אין איסור לנשים ללובשו‪ .‬וכן‬
‫להיפך‪ ,‬דבר שנהגו הנשים לעשותו‪ ,‬ולאחר מכן נהגו‬
‫גם האנשים לעשותו‪ ,‬אין בו איסור כלל‪.‬‬
‫ודוגמה לדבר הוא דין ההסתכלות במראה‪ ,‬שבדברי‬
‫רבותינו מבואר שאסור לאיש להסתכל במראה כדי‬
‫להתייפות‪ .‬אולם בזמנינו גם אנשים נוהגים להסתכל‬
‫במראה‪ ,‬ולפיכך להלכה אין איסור בזה בזמנינו‪ ,‬כיון‬
‫שהשתנתה המציאות‪ ,‬ואין זה מנהג של נשים בלבד‪.‬‬
‫ומעתה בנדון כלי נשק‪ ,‬אף על פי שבדרך כלל‬
‫כלי נשק עשויים עבור אנשים יותר מעבור נשים‪,‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬במקום שיש צורך חיוני בדבר‪ ,‬כגון‬
‫ביישובי הספר וכדומה‪ ,‬שיש חשש של סכנת נפשות‬
‫מפחד המרצחים המחבלים ששמו להם למטרה‬
‫להרוג נפשות ולזרוע הרס וחורבן בישראל‪ ,‬מותר‬
‫גם לנשים להתאמן ולישא נשק להגן על עצמן‬
‫ועל תלמידי בתי הספר שבהשגחתן‪ ,‬מחשש פעולה‬
‫זדונית של המחבלים‪ ,‬אשר לא ישאו פנים לזקן ונער‬
‫לא יחונו‪ .‬שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש‪.‬‬
‫וכבר כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים‬
‫(סימן ר) וזו לשונו‪" :‬עת לעשות לה' הפרו תורתך‪,‬‬
‫לפיכך אם צרו גויים על עיר מישראל‪ ,‬וכן נשים‬
‫שהולכות בדרך ויראות פן יפגעו בהן גויים ויאנסו‬
‫אותן‪ ,‬מותר להן ללכת בבגדי גברים ולחגור עצמן‬
‫בחרב‪ ,‬כדי שיהיו סבורים הגויים שהם גברים‪ .‬וכן‬
‫הדין לבחורים שאין להם זקן‪ ,‬שיכולים ללבוש בגדי‬
‫נשים כדי להינצל מאויבים"‪ .‬וכן פסק בשו"ת תרומת‬
‫הדשן (סימן קצו)‪.‬‬
‫וכן פסקו להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א‬
‫(יחוה דעת ח"ה‪ ,‬נה)‪ ,‬והגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל‬
‫בשו"ת אגרות משה (ח"ו יו"ד‪ ,‬לה)‪ .‬ועוד מגדולי‬
‫הפוסקים‪ .‬והביאו סברות נוספות להקל בזה‪.‬‬
‫ולסיכום‪ :‬מותר למורות ולגננות שביישובי הספר‬
‫להתאמן ולאחוז בנשק בעת שמירתן על בתי הספר‪,‬‬
‫ובלבד שיקפידו מאוד על כל כללי הצניעות בעת‬
‫אימונן‪ ,‬כראוי לבנות ישראל הכשרות‪ ,‬ולא יתייחדו‬
‫עם גבר זר בשעת האימונים בנשק‪ ,‬על פי מה‬
‫שמבואר בדברי רבותינו הטור והשולחן ערוך אבן‬
‫העזר (סימן כב)‪ .‬ותהיה יראת ה' על פניהן‪ .‬והשם‬
‫יתברך ישמור צאתן ובואן לעד לעולם‪.‬‬
‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫חלק ב'‬
‫מלשין או גנב‬
‫זה יכול היה לקרות לכל אחד מאיתנו‪ .‬בצורה די תמימה‬
‫נקלעתי לסיטואציה שבה חשדו בי והאשימו אותי על דברים‬
‫שכלל לא עשיתי‪ .‬דווקא ברגעים כאלו‪ ,‬היתה חסרה לי חברות‬
‫אמת של ידיד שהיה יכול להוציא אותי מכל הסבך הזה‪ .‬אך‬
‫הוא בחר בדרך הקלה‪ ...‬אז מה כדאי להיות‪ :‬מלשין או גנב?‬
‫תקציר הפרק הקודם‪:‬‬
‫בתקופה שעליה אני מספר‪,‬‬
‫התלוננו בחורים רבים בתיכון על‬
‫"העלמות" חפצים מחדרי הפנימייה‪ .‬הסתבר‬
‫שבחור כלשהו‪ ,‬פשוט הולך מחדר לחדר‪ ,‬מחפש‬
‫בארונות ולוקח מתוכם דברים‪ .‬יום אחד‪ ,‬הרגשתי‬
‫רע באמצע היום‪ ,‬והחלטתי ללכת לפנימייה‪.‬‬
‫הלכתי במסדרון ואז ראיתי את יוני חברי לכיתה‪.‬‬
‫הוא הציע לי לדבר אתו בחדרו‪ ,‬וכך עשיתי‪ .‬לפתע‬
‫נשמעו צעדים‪ ,‬יוני זיהה שמדובר במדריך‪ ,‬ומיד‬
‫נכנס לארון והסתתר שם‪.‬‬
‫המדריך נכנס לחדר וגילה אותי לבד‪ .‬הסתבכתי‬
‫במענה לשאלות שהוא שאל אותי‪ ,‬והוא החל‬
‫לחשוד בי שנכנסתי לפנימייה בשעת הלימודים‬
‫כדי לגנוב‪ ,‬ובעצם אני אשם ב'העלמות' של‬
‫החפצים בשבועות האחרונים‪...‬‬
‫הצוות החינוכי הזמין את ההורים שלי‪ ,‬ולבסוף‪,‬‬
‫לאחר שלא היו ראיות נוספות נגדי‪ ,‬הם החזירו‬
‫אותי ללימודים‪ ,‬תחת אזהרה‪ .‬בינתיים השמועה‬
‫פרשה לה כנפיים‪ ,‬ובמסדרונות שמעתי ריכולים‬
‫שאני הוא 'הגנב' שחיפשו אותו כל כך הרבה‪...‬‬
‫יוני‪ ,‬לרוע המזל‪ ,‬ניגש אלי מיד לאחר שתפסו אותי‬
‫בחדר‪ ,‬והזהיר אותי שלא אזכיר כלל את העובדה‬
‫שהוא שהה איתי יחד‪ ,‬ואם אעשה כך הוא ידאג‬
‫'לסגור איתי חשבון'‪.‬‬
‫הוא בכלל לא היה מוכן לשמוע על כך שהוא‬
‫יודה שהיה איתי‪ ,‬ובכך יעזור לי להיפטר מהעננה‬
‫השחורה שריחפה מעלי‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪,‬‬
‫האם להלשין על יוני‪ ,‬או להמשיך להיות על תקן‬
‫'הגנב'‪...‬‬
‫ב‬
‫אחד הימים‪ ,‬כשחשתי‬
‫שאיני יכול יותר באתי ליוני ואמרתי‪:‬‬
‫"תראה מה עובר עלי‪ ,‬כולם חושדים‬
‫בי שאני זה לקח דברים‪ .‬רק אתה יכול להוציא‬
‫אותי מזה אם רק תספר שהיית איתי בחדר שלך‬
‫והתחבאת בארון‪ .‬אתה חייב לעזור לי"‪.‬‬
‫"אני לא חייב כלום"‪ ,‬אמר יוני באטימות‪" .‬אל‬
‫תתבכיין לי עכשיו ותרד ממני"‪.‬‬
‫"איפה הלב שלך?" שאלתי‪.‬‬
‫"אומרים שבצד שמאל‪ ,"...‬צחק‪" .‬ואני אגיד לך‬
‫משהו? אני בכלל לא בטוח שזה לא היית אתה"‪.‬‬
‫"מה???" צעקתי‪.‬‬
‫הוא נבהל מהצעקה ואמר‪" :‬לא אמרתי שזה‬
‫אתה‪ ,‬אבל אין שום הוכחה שזה לא אתה‪ .‬זה מה‬
‫שאמרתי"‪.‬‬
‫ושוב הלך‪ .‬ואני ישבתי ובכיתי‪ .‬לא הבנתי איך יש‬
‫בחורים כאלה בעולם ועוד יותר לא הבנתי איך יש‬
‫לבחורים שכאלה מעמד כזה חזק בחברה‪.‬‬
‫ההפסקה הסתיימה‪ ,‬ניגבתי את הדמעות ובאמת‬
‫לא ידעתי מה אני עושה‪ .‬כולם חושדים בי שאני‬
‫גנב‪ ,‬והדרך היחידה שלי להפיג את החשד זה להיות‬
‫מלשין‪ .‬צריך להבין שלמלשין היה מעמד נחות עוד‬
‫יותר מגנב‪ .‬אולי עד היום יש מקומות שנערים‬
‫חושבים כך‪( .‬בגילי אז‪ ,‬לא העליתי על דעתי‬
‫שמקרים כאלה שונים ממקרים רגילים בהם בחור‬
‫סתם כך מלשין על חברו ללא סיבה)‪.‬‬
‫באותו יום המחנך לא נכנס לכיתה‪ .‬הוא ביקש‬
‫מאחד התלמידים להודיע שהוא ייצא לחצי שעה‬
‫ושבינתיים נלמד לבד בזוגות לקראת המבחן הקרוב‪.‬‬
‫רוב הבחורים החלו ללמוד ומיעוטם לפטפט‬
‫ולפתע ניגש אחד הבחורים‪ ,‬דני שמו‪ ,‬לשולחן‬
‫המורה ודפק עליו‪.‬‬
‫כולם השתתקו‪.‬‬
‫"אני רוצה לומר משהו"‪ ,‬אמר‪" .‬במשך שבוע‬
‫חושדים כאן באיתמר שהוא זה שלקח דברים ואני‬
‫רוצה לומר לכם שזה שקר וכזב‪ .‬הוא חף מפשע"‪.‬‬
‫כולם היו בהלם‪ .‬לא ידעו מאיפה זה בכלל בא לו‪.‬‬
‫"מאיפה אתה יודע?"‪ ,‬נשמע קולו של בחור‬
‫שהצליח לצאת מההלם‪ .‬אם אתם לא מנחשים –‬
‫זה היה כמובן יוני‪.‬‬
‫"אני יודע משום שאיתמר לא היה לבד באותו‬
‫חדר היה איתו עוד בחור מהכיתה‪ ,‬וברגע שהם‬
‫שמעו את הצעדים של המדריך‪ ,‬הבחור ההוא‬
‫התחבא בארון והשאיר את איתמר להתמודד לבד‬
‫“כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא“‬
‫(מסכת סנהדרין ד‪,‬ה)‬
‫בהידברות דואגים לא לאבד אף נפש מישראל‪ ,‬בואו והיו שותפים להצלת חיים‪.‬‬
‫מחלקת אמ”א‪-‬בהידברות‬
‫אמא מצילה אותי‪-‬המחלקה להצלת עוברים‬
‫להתנדבות ותרומת ציוד לאם ולילד ניתן להתקשר או לשלוח מייל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪kalina@hidabroot.org 052 -955 -15 -91 1 -800 -800 -110‬‬
‫אמא מ א‬
‫צילה ותי‬
‫הידברות ‪ -‬למען החיים‬
‫עם חשד נורא שהוא הגנב של הישיבה‪.‬‬
‫דני ניצל את מימד ההפתעה והמשיך‬
‫"הבחור הזה‪ ,‬במקום להיות הגון וישר‬
‫ובמקום לגלות חברות אמיתית ולהודות‬
‫במשהו קל (התחבאות בארון בזמן הסדר)‬
‫פשוט מסרב להודות בדבר‪ ,‬ואיתמר‬
‫באצילותו‪ ,‬סובל מחשד נורא רק בגלל‬
‫שאינו רוצה להלשין על החבר שלו שכולכם‬
‫מבינים כמה הוא רחוק מהתואר "חבר"‪.‬‬
‫"אתה יודע מי זה?" שאל בחור נוסף‪.‬‬
‫"אני יודע‪ ,‬אבל אני מעדיף שהוא יודה‬
‫לכולם בעצמו‪ .‬אם לא יעשה זאת‪ ,‬אעשה זאת‬
‫אני"‪.‬‬
‫דממה בכיתה‪ .‬כל הבחורים מסתכלים זה על‬
‫זה‪ .‬ודני החל לספור‪" :‬שלוש‪ ,‬שתיים אחד‪"...‬‬
‫"‪...‬זה אני" נשמע קולו של יוני‪.‬‬
‫"וואו!"‪ ,‬פלטו כולם‪.‬‬
‫"ואתה דני תשלם על המלשנות שלך"‪.‬‬
‫"אתה זה שגילית"‪ ,‬אמר דני‪" .‬וחוץ מזה מלשנות‬
‫זה רק לצוות לא לבחורים‪ .‬אני רוצה שתעמוד‬
‫מול כולם ותסביר למה לא תלך למחנך ולמדריך‬
‫ותוציא את איתמר מהתסבוכת"‪.‬‬
‫בכיתה החל ויכוח בין יוני‪ ,‬שטען שהוא לא צריך‬
‫לסבול בגלל שאני נתפסתי‪ ,‬לבין רוב הבחורים‬
‫שאמרו שהמקרה הזה הוא שונה לגמרי‪ ,‬כי אני‬
‫הסתבכתי במשהו שהוא הרבה יותר מלהיות בחדר‬
‫באמצע הסדר במקום בבית המדרש‪ ,‬בסופו של דיון‬
‫אמרו כל הבחורים ליוני שהוא צריך ללכת למדריך‬
‫ולהודות שנוכח בחדרו כדי לנקות אותי מחשד‪ ,‬ובכל‬
‫מקרה כמה בחורים אמרו שהם הולכים להפיץ את‬
‫הדבר בישיבה כדי לנקות אותי מחשד (וזה לא נקרא‬
‫להלשין כי זה לא לצוות‪ )...‬וכשיוני הבין שאם לא‬
‫ילך להודות הוא גם יצא גרוע בעיני הבחורים וגם‬
‫בסופו של דבר הצוות ידע‪ ,‬קם ועזב את הכיתה‪ ,‬הלך‬
‫למדריך וסיפר לו את כל הסיפור‪.‬‬
‫המדריך נכנס לאחר שעה לכיתה‪ ,‬התנצל בפני‬
‫עמוקות‪ ,‬אמר שהוא ואנשי הצוות החינוכי ממש‬
‫מצטערים שחשדו בבחור ישר והגון‪ ,‬ובמיוחד ציין‬
‫את העובדה שסבלתי כל כך מבלי למסור את שמו‬
‫של הבחור שהתחבא‪.‬‬
‫עם זאת ציין את העובדה שהצוות החינוכי לא‬
‫היה יכול בחיים לנחש שאחד מחברי החדר היה‬
‫בתוך הארון‪" .‬אנחנו עושים כמיטב יכולתנו אך אין‬
‫אנו נביאים"‪ ,‬הסביר‪.‬‬
‫הוא הרחיב קצת על נושא ההלשנה‪" :‬אני מציע‬
‫לכם בחורים לדעת את ההבדל בין הלשנה לבין‬
‫מסירת מידע שיכול להציל בחור‪ ,‬הן רוחנית והן‬
‫גשמית‪ .‬אינכם יודעים כמה עוולות נעשות בכל‬
‫העולם על ידי בחורים כלפי חבריהם‪ ,‬ואף אחד אינו‬
‫יכול לעזור כי הם מפחדים להיקרא "מלשינים"‪.‬‬
‫תהיו חכמים‪ .‬תבינו שלפעמים "לא להלשין" זה‬
‫להיות רע לב‪ ,‬זה להזיק לזולת"‪.‬‬
‫ויצא‪.‬‬
‫בהפסקה כולם נגשו אלי‪ ,‬וביקשו סליחה על‬
‫שחשדו בי לשווא ועל השבועות הקשים שעברו‬
‫עלי‪ ,‬השמועה עברה מיידית מפה לאוזן בכל המוסד‪,‬‬
‫וכל הבחורים שהסתכלו עלי בעין שלילית וחשדו‬
‫שאני הייתי הגנב באו וביקשו סליחה‪ .‬והיה עוד‬
‫משהו שאמרו כמה מהם‪" :‬אתה בחור שאפשר‬
‫לסמוך עליו‪ .‬אנחנו בחיים לא היינו שותקים"‪.‬‬
‫ועדיין נותרה אצלי תעלומה‪.‬‬
‫למחרת ניגשתי לדני ושאלתי אותו‪ :‬איך ידעת?‬
‫דני אמר "נכון שלפני השיעור בו דפקתי על‬
‫השולחן וסיפרתי הכל באת לבקש מיוני שיודה‬
‫שהיה איתך בחדר כדי להוריד ממך את האשמה?‬
‫זוכר אמרתי‪.‬‬
‫"אז אני התחבאתי מטר לידכם מאחורי המעילים‪.‬‬
‫שמעתי הכל"‪.‬‬
‫"ולמה עשית את זה?"‬
‫"כי אני היחיד מכל הבחורים בישיבה שידעתי‬
‫מהתחלה שאתה לא לקחת כלום‪ .‬אני היחיד‬
‫שהאמנתי לך כשסיפרת שהיה איתך מישהו בחדר‬
‫ולכן ידעתי מראש שבאיזשהו שלב אתה תיגש אל‬
‫הבחור ההוא (שעדיין לא ידעתי מי הוא) ותבקש‬
‫ממנו שיודה‪ .‬עקבתי במשך שבוע אחריך עד שעליתי‬
‫על השיחה שלכם‪.‬‬
‫"אבל מדוע האמנת בי כל כך?"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אנחנו‬
‫לא כאלה קרובים שאתה יכול לדעת עלי דבר כזה"‪.‬‬
‫"אני רוצה לומר משהו"‪,‬‬
‫אמר‪" .‬במשך שבוע‬
‫חושדים כאן באיתמר‬
‫שהוא זה שלקח דברים‬
‫ואני רוצה לומר לכם‬
‫שזה שקר וכזב‪ .‬הוא חף‬
‫מפשע"‬
‫"קודם כל כל לא צריך להיות קרוב אליך כדי‬
‫לדעת שאתה בחור ישר וגון"‪ ,‬אמר דני‪" .‬אבל יש‬
‫עוד סיבה שגרמה לי לדעת שלא אתה לקחת דברים‬
‫של אחרים"‪.‬‬
‫"איך ידעת?"‬
‫דני לקח נשימה‪" .‬כי אני‪ .‬אני זה שגנבתי‪ .‬לא נעים‬
‫לי לספר לך אבל אני עשיתי את זה‪ .‬לא יודע למה‪.‬‬
‫משהו פסיכולוגי כזה‪ .‬ויום אחד סיפרתי להוריי‬
‫ומאז אני הולך לטיפול ושם מסבירים לי כמה זה‬
‫חמור וכמה זה יכול להזיק לי לעתיד‪ .‬הפסקתי לקחת‬
‫דברים‪ .‬ואז אתה הסתבכת‪ .‬למרות שכבר הפסקתי‪,‬‬
‫ידעתי שחושדים בך במה שהיה בי‪ .‬לא יכולתי‬
‫לראות שמישהו משלם על מה שאני עשיתי‪ .‬הבטתי‬
‫בו נרעש‪" .‬למה אתה מספר לי את זה?"‪ ,‬אמרתי‪,‬‬
‫"אתה לא פוחד ש‪"....‬‬
‫"שתספר אה?" צחק דני "אני מדבר עם המנהיג‬
‫החדש של המחזור‪ ...‬כולם אומרים את זה‪ ...‬הבחור‬
‫הכי נאמן שנפגשתי אתו בחיים‪ ...‬במשך כמה‬
‫שבועות חשדו בך שאתה לוקח דברים ואתה יכולת‬
‫להציל עצמך בדיבור קטנטן‪...‬שאני אפחד שתספר‬
‫למישהו???‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫הליכות שבת‬
‫מאת הרב אופיר מלכא‬
‫הנאה ממעשה‬
‫שבת (ב')‬
‫קניה ונופש במקומות הפתוחים בשבת‬
‫האם יש איסור לקנות בימות החול בחנות‬
‫המחללת שבת?‬
‫לפי ההלכה‪ ,‬אין איסור לקנות שם בימות‬
‫החול‪ ,‬כיון שלא מסייע בזה לאיסור הנעשה‬
‫בשבת‪ ,‬שהרי בעל הבית יפתח את החנות‬
‫בכל מקרה‪ .‬אולם מי שכבוד שבת נוגע ללבו‬
‫לא יקנה בחנות זו‪ .‬וכבר גדרו גדולי ישראל‬
‫שאין ללכת למקומות הפתוחים בשבת‪,‬‬
‫שהרי אין לסייע למי שרומס את השבת‬
‫הקדושה‪ .‬ואחר שכך תקנו גדולי ישראל יש‬
‫בזה שלא הולך מצוה של "ועשית ככל אשר‬
‫יורוך"‪ ,‬ולמי שהולך יש בו איסור של "לא‬
‫תסור מן הדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל"‪.‬‬
‫ובשעת הדחק‪ ,‬כגון אם נמצא באמצע‬
‫הדרך וזקוק למלא דלק‪ ,‬יכול להיכנס לתחנת‬
‫הדלק אף אם היא פתוחה בשבת‪ .‬אולם‬
‫כאמור אם יש אפשרות אחרת בודאי אין‬
‫להיכנס לשם‪.‬‬
‫והוא הדין בכל בריכות השחייה ומקומות‬
‫הנופש הפתוחים בשבת‪ ,‬מכיוון שיש בריכות‬
‫הסגורות בשבת יש ללכת אליהם משום כבוד‬
‫השבת‪ ,‬ובפרט שאם כל ציבור היראים יעשו‬
‫כך‪ ,‬מסתבר מאוד שחלק מאותן בריכות‬
‫יסגרו את שעריהן בשבת‪.‬‬
‫וכל המתחזקים והמשתדלים בדבר יזכו‬
‫לבנים גדולי ישראל (עפ"י המשנ"ב בסימן רנ"ו‬
‫ס"ק ב')‪ ,‬וכדאית היא השבת הקדושה שנוותר‬
‫מתענוגינו עבור כבודה‪ ,‬ובלי שום ספק‬
‫שהשבת שהיא "מקור הברכה" תשלח את‬
‫ברכתה למתחזקים בדבר זה‪.‬‬
‫נסיעה ברכב שתודלק בשבת‬
‫האם מותר לנסוע ביום חול ברכב‬
‫שתודלק בשבת?‬
‫מותר‪ ,‬כיון שההנאה היא לא בשבת‪,‬‬
‫וכן אין צריך להמתין בכדי שיעשו (סימן‬
‫שי"ח ס"א)‪ ,‬אולם באופנים מסוימים‪ ,‬כגון‬
‫כשמתדלקים באופן קבוע בשבת יש להחמיר‬
‫בזה (כתב סופר הובא בכף החיים ס"ק י"ב) משום‬
‫מסייע ומחזיק ידי עוברי עבירה (כגון רכב‬
‫משפחתי שאחד מבני הבית נוסע בו בשבת‪,‬‬
‫או רכב של עבודה וכדו')‪.‬‬
‫לרכישת הספר "הליכות שבת" של הרב אופיר‬
‫מלכא חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫בס”ד‬
‫מתי בפעם האחרונה בדקתם את המזוזות בבית ?‬
‫עדיין משתמש בתפילין שקיבלת לבר מצווה ?‬
‫הידברות משיקה שירות חדש ומהפכני‬
‫בדי קת תפי לין ו מזו זות – אצל כם ב בית !!‬
‫ע”י סופר סת"ם‬
‫מטעם הידברות‪ ,‬באישור ובפיקוח הרב זמיר כהן‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ולתיאום חייגו‪:‬‬
‫‪073-222-1-250‬‬
‫‪5‬‬
‫פאר הדור סיפורים ממסכת חייו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫מתוך הספר 'פאר הדור'‪ ,‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬
‫ִמי יְ ַׁש ֵּלם ֶאת ְסכּום ַה ִּפּצּוי?‬
‫את ַחּיָ ב ַּב ִּדין? ְּת ַׁש ֵּלם!"‬
‫"מה ֶא ֱע ֶׂשה?"‪" .‬יָ ָצ ָ‬
‫אתי ַחּיָ ב ַּב ִּדין"‪ִ ,‬ס ֵּפר ְּב ֵׁש ֶפל קֹול‪ָ ,‬‬
‫"ּכבֹוד ָה ַרב‪ ,‬יָ ָצ ִ‬
‫ְ‬
‫ּמּוסר ֶׁשל‬
‫וּד ָמעֹות זָ ְלגּו ֵמ ֵעינָ יו‪ִּ .‬ד ְב ֵרי ַה ָ‬
‫"א ָבל ֵאין ִלי!" נָ ְפלּו ָּפנָ יו ֶׁשל ר' יִ ְׂש ָר ֵאל ְ‬
‫ָא ַמר לֹו ָה ַרב‪ֲ .‬‬
‫יקה ָׂש ְר ָרה ַּב ֶח ֶדר‬
‫ָה ַרב יָ ְרדּו ְלע ֶֹמק ִלּבֹו‪ְׁ .‬ש ִת ָ‬
‫קּופה ְמ ֻסּיֶ ֶמת ָהיּו ּכַ ָּמה ִעּתֹונִ ים ּדָ ִתּיִ ים‪ֶׁ ,‬ש ֵה ִציקּו‬
‫ּבִ ְת ָ‬
‫לָ רַ ב וְ לִ בְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ּבְ כַ ָּתבֹות ִׁש ְקרִ ּיֹות ּובְ ֵתאּורִ ים‬
‫ְׁשלִ ילִ ּיִ ים‪ּ .‬בְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ֶׁשל ָהרַ ב יָ דְ עּו‪ּ ,‬כִ י ִאם יִ ְתּבְ עּו‬
‫הֹוצַאת‬
‫ֶאת עֹורְ כֵ י ָה ִעּתֹונִ ים ַהּלָ לּו ּבְ בֵ ית ַה ִּמ ְׁש ָּפט ַעל ָ‬
‫ֵׁשם רַ ע‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ ֹלא ּכָ ל ָס ֵפק‪ .‬אּולָ ם ָהרַ ב ָמנַ ע זֹאת‬
‫"אין לָ לֶ כֶ ת לְ בֵ ית ִמ ְׁש ָּפט ֶאזְ רָ ִחי‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו ִמ ְתנַ ֵהל‬
‫ֵמ ֶהם‪ֵ .‬‬
‫ַעל ִּפי ּדִ ין ּתֹורַ ת מ ֶֹׁשה!" ָּפ ַסק ּבְ נֶ ְחרָ צּות‪ַ ,‬על ַאף‬
‫יׁשי‪.‬‬
‫ֶׁש ַהּדָ בָ ר נָ גַ ע לִ כְ בֹודֹו ָה ִא ִ‬
‫ַאחת ָׁש ָהה ֶא ָחד ֵמעֹורְ כֵ י ָה ִעּתֹונִ ים ַהּלָ לּו‪ ,‬ר'‬
‫ַּפ ַעם ַ‬
‫בּועיִ ם‪ּ .‬בִ זְ ַמן זֶ ה‬
‫יִ ְׂשרָ ֵאל ְׁשמֹו‪ּ ,‬בְ חּוץ לָ ָארֶ ץ ּבְ ֶמ ֶׁשְך ְׁש ַ‬
‫ִה ְת ַּפרְ ְס ָמה ּבְ ִעּתֹונֹו ּכַ ָּתבָ ה ּפֹוגַ ַעת ְמאֹוד ּבָ רַ ב ּובִ בְ נֵ י‬
‫ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו‪.‬‬
‫ֶא ָחד ִמּבְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֹלא ָהיָ ה מּוכָ ן לָ ֵׂשאת זֹאת עֹוד‪,‬‬
‫וְ הּוא ָהלַ ְך ַעל ּדַ ַעת ַע ְצמֹו לְ בֵ ית ַה ִּמ ְׁש ָּפט‪ ,‬וְ ָתבַ ע ֶאת‬
‫בֹוּה ְמאֹוד‪ּ .‬בֵ ית ַה ִּמ ְׁש ָּפט ִעּיֵ ן‬
‫ָה ִעּתֹון וְ עֹורְ כֹו ּבִ ְסכּום ּגָ ַ‬
‫"מ ֲערֶ כֶ ת ָה ִעּתֹון ְּת ַׁשּלֵ ם לִ בְ נֵ י‬
‫ּבַ ּנְ תּונִ ים ָּופ ַסק לְ ַאלְ ַּתר‪ַ :‬‬
‫ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֶאת ְמלֹוא ְסכּום ַה ְּתבִ ָיעה!"‬
‫ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ,‬עֹורֵ ְך ָה ִעּתֹון‪ֹ ,‬לא יָ דַ ע ֶאת נַ ְפׁשֹו‪ .‬הּוא‬
‫ָאׁשם ּבְ ִפרְ סּום ַהּכַ ָּתבָ ה‪ ,‬אּולָ ם ּבֵ ית‬
‫ָאמנָ ם ֹלא ָהיָ ה ֵ‬
‫ְ‬
‫ַה ִּמ ְׁש ָּפט ֹלא ִה ְת ַח ֵּׁשב ּבְ כָ ְך‪ .‬הּוא ֹלא יָ דַ ע ֵמַאיִ ן יְ גַ ּיֵ ס ֶאת‬
‫"קרְ יַ ת מ ֶֹׁשה"‪,‬‬
‫ַה ְּסכּום ָהַאּדִ יר‪ּ .‬בַ ַּצר לֹו‪ָּ ,‬פ ַסע לִ ְׁשכּונַ ת ִ‬
‫וְ ָעלָ ה ֶאל‪ּ ...‬בֵ יתֹו ֶׁשל ָהרַ ב‪.‬‬
‫"מה‬
‫אתי ַחּיָ ב ּבַ ּדִ ין"‪ִ ,‬ס ֵּפר ּבְ ֵׁש ֶפל קֹול‪ָ ,‬‬
‫"ּכְ בֹוד ָהרַ ב‪ ,‬יָ ָצ ִ‬
‫ֶא ֱע ֶׂשה?"‬
‫"אבָ ל ֵאין‬
‫ָאמר לֹו ָהרַ ב‪ֲ .‬‬
‫את ַחּיָ ב ּבַ ּדִ ין? ְּת ַׁשּלֵ ם!" ַ‬
‫"יָ ָצ ָ‬
‫לִ י!" נָ ְפלּו ָּפנָ יו ֶׁשל ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ָ" .‬אז ָמה?" ּגָ ַער ּבֹו‬
‫יּותָך‪ֶׁ ,‬שֹּלא יִ כְ ְּתבּו ּבָ ִעּתֹון ֶׁשּלְ ָך לָ ׁשֹון‬
‫ַאחרָ ְ‬
‫ָהרַ ב‪" ,‬זֹו ְ‬
‫ַאּתה יֹודֵ ַע ֵאיזֹו ְּפגִ ָיעה ּבַ ֲהלָ כָ ה יֵ ׁש‬
‫ָהרָ ע! וְ חּוץ ִמּזֶ ה‪ָ ,‬‬
‫ּכֹותבִ ים לָ ׁשֹון ָהרַ ע ַעל רַ ּבָ נִ ים? ָּת ֵאר לְ ָך‪ֶׁ ,‬שּיֵ ׁש‬
‫ּבְ כָ ְך ֶׁש ְ‬
‫ֲאנָ ִׁשים ֶׁשּיַ ְפ ִסיקּו לָ לֶ כֶ ת לָ רַ ּבָ נִ ים‪ּ ,‬בִ גְ לַ ל ַהּכַ ָּתבֹות ַהּלָ לּו‪,‬‬
‫ה' יִ ְׁשמֹר וְ יַ ִּציל!"‬
‫ּמּוסר ֶׁשל‬
‫ּדְ ָמעֹות זָ לְ גּו ֵמ ֵעינָ יו ֶׁשל ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ּ .‬דִ בְ רֵ י ַה ָ‬
‫ָהרַ ב יָ רְ דּו לְ ע ֶֹמק לִ ּבֹו‪ְׁ .‬ש ִת ָיקה ָׂשרְ רָ ה ּבַ ֶחדֶ ר‪.‬‬
‫ּולְ ֶפ ַתע ֵארַ ע ַהּדָ בָ ר‪ָ .‬הרַ ב ָּפ ַתח ֶאת ְמגֵ רַ ת ֻׁשלְ ָחנֹו‪,‬‬
‫יׁשי ֶׁשּלֹו‪,‬‬
‫הֹוציא ִמ ָּׁשם ֶאת ִּפנְ ַקס ַה ַה ְמ ָחאֹות ָה ִא ִ‬
‫ִ‬
‫רֹוׁשם לְ ָך ּכָ אן ֶאת ְמלֹוא ְסכּום‬
‫ָאמר‪" :‬ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ֲ ,‬אנִ י ֵ‬
‫וְ ַ‬
‫ַה ְּתבִ ָיעה‪ּ ,‬ובִ לְ בַ ד‪ֶׁ ,‬שַאף ֶא ָחד ִמּבְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְח ִּתי ֹלא יֵ דַ ע‬
‫ּות ַׁשּלֵ ם ַהּכֹל‬
‫אֹותּה‪ְ ,‬‬
‫ַעל ּכָ ְך‪ַ .‬קח ֶאת ַה ַה ְמ ָחָאה‪ְּ ,‬פרֹט ָ‬
‫ּבִ ְמזֻ ָּמן"‪ .‬ר' יִ ְׂשרָ ֵאל ָהיָ ה ָהמּום‪ .‬הּוא נָ ַטל ֶאת ַה ַה ְמ ָחָאה‬
‫רֹועדֹות‪ ,‬יָ ָצא ִמן ַהּבַ יִ ת‪ ,‬וְ ֵה ֵחל לְ ָמרֵ ר ּבִ בְ כִ י ּכְ יֶ לֶ ד‬
‫ּבְ יָ דַ יִ ם ֲ‬
‫ָק ָטן‪ְ .‬מיֻ ָּתר לְ ַצּיֵ ן‪ֶׁ ,‬ש ֵּמאֹותֹו ַהּיֹום ֹלא נִ כְ ְּתבּו ּבְ ִעּתֹונֹו‬
‫ַאחר‪.‬‬
‫ּדִ בְ רֵ י לָ ׁשֹון ָהרַ ע‪ֹ ,‬לא ַעל ָהרַ ב‪ ,‬וְ ֹלא ַעל ׁשּום רַ ב ֵ‬
‫חידה בריבוע‬
‫מה בפרשה?‬
‫מכות מצרים‬
‫ּבַ ָּפרָ ָׁשה ֶׁשּלָ נּו ַה ָּקדֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא ִמ ְתּגַ ּלֶ ה לְ מ ֶֹׁשה רַ ּבֵ נּו‪,‬‬
‫הֹוציא ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ִמ ִּמ ְצרַ יִ ם‪ .‬מ ֶֹׁשה ְמדַ ּבֵ ר‬
‫ַּומבְ ִט ַיח לֹו לְ ִ‬
‫ִעם ָה ַעם‪ַ ,‬אְך ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ֲעיֵ ִפים ֵמ ָה ֲעבֹודָ ה ַה ָּק ָׁשה‪ ,‬וְ ֵאינָ ם‬
‫חֹוׁשׁש ֶׁשֹּלא יַ ְצלִ ַיח ּבַ ְּׁשלִ יחּות‪ ,‬וַ ה'‬
‫ַמ ְק ִׁשיבִ ים לֹו‪ּ .‬גַ ם מ ֶֹׁשה ֵ‬
‫נֹותן לֹו ּכַ ָּמה אֹותֹות‪ַ :‬ה ַּמ ֶּטה ֶׁשּלֹו יַ ֲהפְֹך לְ נָ ָחׁש‪,‬‬
‫ְמ ַחּזֵ ק אֹותֹו וְ ֵ‬
‫ַאהרֹן ּבֵ ן ‪ּ 83‬כְ ֶׁש ֵהם ּבָ ִאים‬
‫וְ יָ דֹו ֵּת ָה ֵפך לִ ְמצֹרַ ַעת‪ .‬מ ֶֹׁשה ּבֵ ן ‪ 80‬וְ ֲ‬
‫טּומים‪ֵ .‬הם ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ אֹותֹות ֶׁשּנָ ַתן‬
‫לִ ְפנֵ י ַּפרְ עֹה וְ ַה ַחרְ ִ‬
‫הֹופְך לְ נָ ָחׁש‪ּ ,‬ובֹולֵ ַע ֶאת ַמּטֹות‬
‫לָ ֶהם ה' ‪ַ -‬ה ַּמ ֶּטה ֶׁשּלָ ֶהם ֵ‬
‫טּומים ֶׁש ָה ְפכּו ּגַ ם ֵהם לִ נְ ָח ִׁשים‪.‬‬
‫ַה ַחרְ ִ‬
‫עֹומד ּבְ ֵסרּובֹו לְ ַׁשּלֵ ַח ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ,‬וְ ָאז ּבָ אֹות ַעל‬
‫ַּפרְ עֹה ֵ‬
‫ִמ ְצרַ יִ ם ֶע ֶׂשר ַה ַּמּכֹות‪ּ .‬בְ ָפרָ ַׁשת וָ ֵארָ א ֻמזְ ּכָ רֹות ֵׁשבַ ע ִמּתֹוכָ ן‪:‬‬
‫ּדָ ם‪ְ ,‬צ ַפרְ ּדֵ ַע‪ּ ,‬כִ נִ ים‪ֲ ,‬ערֹוב (ּבַ ֲעלֵ י ַחּיִ ים ַמּזִ ִיקים)‪ּ ,‬דֶ בֶ ר‪ְׁ ,‬ש ִחין‬
‫ַאחרֵ י ּכָ ל ַמּכָ ה ַּומּכָ ה חֹוזֵ ר ּבֹו ַּפרְ עֹה‪,‬‬
‫(מ ֲחלַ ת עֹור) ּובָ רָ ד‪ֲ .‬‬
‫ַ‬
‫בּוע‬
‫ְּומ ָמ ֵאן לְ ַׁש ְחרֵ ר ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪ַ ,‬אְך ַאל ּדְ ָאגָ ה‪ ,‬נְ ַחּכֶ ה לַ ָּׁש ַ‬
‫ַהּבָ א וְ נִ ְקרָ א ּבַ ָּפרָ ָׁשה ַעל ּדָ בָ ר ּגָ דֹול ֶׁשּגֹורֵ ם לְ ַפרְ עֹה לְ ַׁש ְחרֵ ר‬
‫ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪...‬‬
‫‪6‬‬
‫לרכישת ספר 'פאר הדור' חייגו להידברות‪:‬‬
‫‪073-222-12-50‬‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬מי היכה את מצרים במכת כינים? ___‬
‫‪ .3‬מילה נרדפת בפרשה ל'ערמות'‪.‬‬
‫‪ .4‬ציין שם נוסף ליאור‪.‬‬
‫‪ .5‬אחד מארבע לשונות של גאולה‪.‬‬
‫איזו מכה (לפי רש"י) שקולה כנגד כל המכות?‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬מה צריך לבדוק מי‬
‫שנושא אישה לפי פירוש רש"י?‬
‫הידעת?‬
‫את המכות הקשורות ליאור היכה אהרון‪,‬‬
‫כדי שמשה רבנו לא ירגיש כפיות טובה‬
‫כלפי היאור‪ ,‬שהציל את חייו בילדותו!‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫אכלת אותה!‬
‫המזון משמש אותנו בעיקר כצורך פיזי‪,‬‬
‫אך גם הרבה מעבר לכך‪ .‬על משמעות‬
‫האכילה‬
‫המשיכה‬
‫למתוק‬
‫כשאני פוגש אנשים בקליניקה‬
‫ואני שואל אותם האם הם אוהבים‬
‫לאכול מתוקים‪ ,‬כמעט כולם‬
‫משיבים בחיוב‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬
‫אהבתם למתוק היא מפתח להבנת‬
‫הבעיה הבריאותית המטרידה‬
‫אותם‪ ,‬כמו אלרגיות שונות‪ ,‬נזלות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫כשאנחנו מעיינים מעט בתוך‬
‫נבכי מערכת חילוף החומרים‬
‫בגופינו‪ ,‬אנחנו לומדים על עצמנו‬
‫כמה דברים מעניינים‪ .‬אדם לאחר‬
‫פעילות פיזית משמעותית כגון‬
‫ריצה ארוכה של כמה ק"מ או צעידה‬
‫ארוכה ומהירה ירגיש לרוב הרגשה‬
‫מדהימה של רוגע‪ ,‬שמחה‪ ,‬ואושר‬
‫רב‪ .‬דבר מעניין נוסף מתרחש והוא‪,‬‬
‫שאם יש לו מודעות לבריאות‪ ,‬לרוב‬
‫הוא יחפש לאחר הפעילות הפיזית‬
‫אוכל "בריא" כגון‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪,‬‬
‫תמרים‪ ,‬ופחות יחפש מזון המכיל‬
‫פחמימות וסוכרים פשוטים כגון‬
‫עוגה וכדומה‪ .‬מה פשר ההרגשה‬
‫הזאת? ובכן‪ ,‬בזמן פעילות גופנית‪,‬‬
‫משחרר המוח הורמונים שונים‬
‫המשפיעים על מצב הרוח שלנו‬
‫לטובה ומשרים בנו תחושה‬
‫של רוגע ונינוחות‪ .‬היותר מוכר‬
‫מבין הורמונים אלו‪ ,‬הוא הורמון‬
‫הסרוטונין‪.‬‬
‫כדי שהגוף יוכל ליצר את הורמון‬
‫הסרוטונין יש צורך בפחמימות‬
‫וסוכרים‪ .‬דבר זה מסביר את מצב‬
‫הרוח שלנו לאחר אכילת פחמימות‬
‫ומתוקים – רמת ההורמון והפרשתו‬
‫מהמוח עולה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מובן מדוע‬
‫אחרי פעילות ‪6‬פיזית‪ ,‬כשמצב רוחנו‬
‫מרומם‪ ,‬אנחנו מחפשים בעיקר‬
‫אוכל בריא – ירקות וכדומה ופחות‬
‫נחפש ג'אנק פוד או מזונות המכילים‬
‫סוכרים פשוטים‪ .‬זאת‪ ,‬כי ממילא‬
‫מצב רוחנו טוב‪ ,‬ולכן‪ ,‬אנחנו לא‬
‫זקוקים למתוקים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהצורך‬
‫שלנו במתוקים‪ ,‬הוא כדי להעלות‬
‫את רמת הסרוטונין ולהביא לשיפור‬
‫במצב הרוח שלנו‪ .‬במקרים רבים‪,‬‬
‫הצורך הזה עולה כשמצב הרוח‬
‫שלנו ירוד או כשאנחנו נמצאים‬
‫בדיכאון או מתוסכלים‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג‬
‫ומטפל טבעי‬
‫הרבה מהחיים שלנו סובבים סביבה‪ ,‬והיא מלווה אותנו‬
‫מבוקר ועד ערב‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪ .‬יש מאיתנו שאוהבות‬
‫להתעסק בה יותר ופחות‪ ,‬אך אף אחת מאיתנו לא יכולה‬
‫להתחמק ממנה – האכילה!‬
‫ברור‪ ,‬שהאכילה איננה רק ממלאת את הפונקציה של‬
‫ההזנה שלנו‪ .‬כולנו מייחסות אסוציאציות רבות לאכילה‪,‬‬
‫כגון של עונג והנאה‪ ,‬אך גם של אתגר והתמודדות‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫הקב"ה תלה את החיות והקיום שלנו בכך שאנו אוכלות‪ ,‬אך‬
‫אכילה בצורה מופרזת או לא נכונה יכולה גם לפגוע בכוחות‬
‫ובחיים שלנו‪ .‬האכילה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא חשובה ביותר‪ ,‬ואף‬
‫מהווה מקור לחוויית החיים בכיף‪ ,‬ועל כן כדאי להתעמק‬
‫במשמעותה ובדרך הנכונה להתעסק בה‪.‬‬
‫חיבור‪ :‬האכילה מבטאת את יכולת החיבור בעולם‪.‬‬
‫חשבת‪ ,‬למשל‪ ,‬מדוע אין אירוע חברתי או מפגש משמעותי‬
‫ללא כיבוד‪ ,‬ואפילו יהיה זה 'כיבוד קל'? האכילה גורמת‬
‫לנשמה ולגוף שלנו להתמיד בחיבור‪ ,‬ולא להיפרד זו מזה‪.‬‬
‫זהו השורש לכך שהאכילה מהווה כלי גם לחיבור בין אנשים‪.‬‬
‫ברובד עמוק יותר‪ ,‬האכילה גורמת לחיבורן והתאחדותן‬
‫של אלמנטים שונים בבריאה‪ .‬כאשר הצמח שותה מים‬
‫מהאדמה‪ ,‬ויונק ממנה מינרלים‪ ,‬מתכללים המרכיבים‬
‫ה'דוממים' בבריאה בדרגת הצומח‪ .‬כאשר עשב נאכל על‬
‫ידי בהמה‪ ,‬ה'צומח' עולה למדרגת ה'חי'‪ ,‬וכאשר כל אלו‬
‫נאכלים על ידי האדם‪ ,‬הם עולים למדרגת ה'מדבר'‪ .‬כאשר‬
‫אנו אוכלים כ'יהודים'‪ ,‬עולים ומתכללים כל רבדי הבריאה‬
‫לדרגה העליונה ביותר של הקיום‪ ,‬ומגיעים לתיקונם‪.‬‬
‫"את לא נפתחת"‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫אכילה בקדושה‪ :‬על מנת שתהליך כזה יקרה נדרשים‬
‫מספר מרכיבים‪ .‬ראשית‪ :‬מה אוכלים‪ .‬האוכל צריך להיות‬
‫כשר‪ ,‬כלומר‪ :‬מאושר על ידי ריבונו של עולם לצריכה‪.‬‬
‫מודעות להלכות כשרות נעשית בחיפוש אחר תעודה‬
‫מתאימה ב'בית קפה' אליו נכנסים‪ ,‬אך גם בפרטי הלכות‬
‫שכדאי ללמוד ולשנן‪ ,‬והם נוגעים לכל אחת במטבחה‬
‫האישי‪.‬‬
‫שנית‪ :‬כמה‪ ,‬למה‪ ,‬ואיך אוכלים? ההתמודדות עם כמות‬
‫האוכל‪ ,‬היא אחת ההתמודדויות המורכבות ביותר שלנו‪.‬‬
‫מעבר לשאלות דיאטניות‪ ,‬יש גם שאלות נפשיות שיכולות‬
‫לעזור לנו לאכול נכון יותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬התבוננות במצב הרוח‬
‫שלי בשעה שאני מרגישה צורך לאכול‪ .‬האם עכשיו אני‬
‫עצבנית ומנסה למלא את הבור השחור בסוכר? המתקה‬
‫מעין זו איננה נוראה מדי פעם‪ ,‬אך אם היא הופכת להיות‬
‫דפוס קבוע‪ ,‬כדאי לחפש דרכים אמיתיות יותר לטיפול‬
‫בדכדוך או בכאב‪ .‬בלבול נוסף שקיים אצל רבות מאיתנו‬
‫הוא תחושת רעב שמתחלפת בעייפות‪ .‬במקום לפתוח את‬
‫המקרר בחצות הלילה‪ ,‬אפשר וכדאי פשוט ללכת לישון‪...‬‬
‫אכילה נכונה אין פירושה דיכוי הרצון לאכול‪ ,‬ואפילו‬
‫לא בהכרח הקטנת הכמות‪ ,‬אלא הסדרת האכילה‪ .‬ברכה‬
‫לפני ולאחר הסעודה‪ ,‬קביעת זמנים מוגדרים לאכילה (עם‬
‫נשנושי ביניים קבועים מראש)‪ ,‬אכילה במתינות מתוך רוגע‬
‫וכד'‪ ,‬מעידים על כך שאנו שולטות באוכל‪ ,‬ולא חלילה‬
‫להיפך‪.‬‬
‫עפ"י ספר יצירה נברא חודש שבט בחוש האכילה‪.‬‬
‫בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט‪ ,‬ובמשך החודש כולו‪,‬‬
‫כדאי לנו להתבונן קצת במה שאנו אוכלות‪ ,‬כמה וכיצד‪" .‬לֵ ְך‬
‫ֹלהים ֶאת ַמ ֲע ֶׂשיָך"‬‫ֱאכֹל ּבְ ִׂש ְמ ָחה לַ ְח ֶמָך ‪ּ ...‬כִ י כְ בָ ר רָ ָצה ָה ֱא ִ‬
‫(קהלת ט‪ ,‬ז)‪ .‬בתיאבון לכולנו!‬
‫חכמת נשים‬
‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬
‫במצבים מסוימים‪ ,‬כדאי להתחבר‬
‫לנקודה העמוקה המתבטאת בהרגשה‪,‬‬
‫ולא לסמוך רק על חשבון שכלי קר‬
‫מיכל‪ ,‬נערה מקסימה בשנות העשרים‪ ,‬נפגשת על‬
‫מנת למצוא את בחיר לבה ולהקים בית יהודי אמיתי‪ .‬כל‬
‫המשודכים שאיתם נפגשה‪ ,‬אמרו לה אותו דבר‪" :‬את לא‬
‫נפתחת"‪ ,‬ואז הקשר הסתיים‪ .‬היא חווה תסכול וקושי ולא‬
‫מבינה למה כוונתם‪.‬‬
‫אבחון כפות ידיה גילה את התשובה‪ :‬היא פועלת ממנגנון‬
‫של הישרדות המנהל את התנהגותה‪ .‬ה'אמונה' המפעילה‬
‫אותה היא‪" :‬אסור לי להיחשף‪ ,‬אני לא יכולה לבטוח עד‬
‫הסוף באנשים‪ ,‬רק קצת‪ ."....‬מה שקורה הוא‪ ,‬שמצד אחד‬
‫היא מאוד רוצה להינשא‪ ,‬ומצד שני היא לא נותנת אמון ולא‬
‫נפתחת עד הסוף‪ .‬שיקפתי לה מה הם מרגישים בחברתה‬
‫ואיך הם חווים את החסימה שהיא משדרת על מנת שהיא‬
‫תבין מה קורה בצד השני‪.‬‬
‫ההגנות שלה כובלות אותה להתנהגות שכלתנית שאינה‬
‫מחוברת עם הרגש כלומר‪ ,‬הבעות הרגש שלה אינן תוצאה‬
‫של רגש אמיתי‪ ,‬אלא תוצאה של בחירה שכלית‪ .‬מכל‬
‫אדם מצופה‪ ,‬לא כל שכן מאשה‪ ,‬שהבעותיו הרגשיות‬
‫יהיו אמיתיות‪ ,‬עמוקות ופנימיות‪ ,‬ולא תוצר של החלטה‬
‫שכלית (רציונליזציה)‪ .‬אישה שאינה מחוברת לרגשותיה‪ ,‬לא‬
‫מאפשרת לגבר שלה ליצור אתה קירבת אמת‪.‬‬
‫מרגש לראות כיצד פרשתנו מלמדת נקודה זו בדיוק‪.‬‬
‫הרעות‪"..‬‬
‫ָ‬
‫הקב"ה משיב למשה רבנו על אמירתו‪" :‬למה‬
‫באיזכור האבות "וארא אל אברהם‪ ,‬אל יצחק ואל יעקב‪."...‬‬
‫רש"י מפרש‪ ,‬שהאבות לא הרהרו אחר מידות ה' ואילו משה‬
‫רבינו שואל שאלות‪ ,‬ולכאורה נראה שדרכו של משה אינה‬
‫מחמיאה לו לעומת דרכם של האבות‪ .‬כיוון שהתורה וגם‬
‫פירושי רש"י תמציתיים‪ ,‬נוכל להרחיב ולהסביר (עפ"י‬
‫שיחות הרבי בעריכת רפאל כהן)‪ :‬מעלתם של האבות היא בכך‬
‫שהורישו את תכונותיהם ומעשיהם והשפיעו על צאצאיהם‬
‫בכל הדורות (קרי‪ ,‬אנחנו‪ .)..‬כל אחד מהם מייצג עמוד‬
‫יסוד בנפש‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת – בהתאמה‪ .‬לכל יהודי‬
‫יש חלק מתכונות האבות הקדושים ומידותיהם‪ ,‬המסמלים‬
‫את האמונה הפשוטה בלי שאלות וקבלת המציאות מעל‬
‫טעם ודעת‪ .‬לעומתם‪ ,‬משה רבנו שואל שאלות‪ .‬חלילה לנו‬
‫מלהסיק שהוא מהרהר אחרי דבר ה' אלא הוא פשוט רוצה‬
‫להבין‪ .‬הוא מייצג את החכמה‪ ,‬הלימוד וההבנה השכלית‪ ,‬לכן‬
‫התורה ניתנת על ידו‪ ,‬כיוון שהיא החכמה האלוקית‪.‬‬
‫משה רבנו ע"ה מתבקש לשלב את השכל עם המידות‪ ,‬לא‬
‫לשאול שאלות ולקבל עול באמונה פשוטה‪ ,‬וכך להוריד את‬
‫החכמה לרובד המציאות ולהשפיע על הזולת‪ .‬הוא מייצג את‬
‫מידת הביטול בנפש‪ ,‬המשקפת ירידה ממדרגה גבוהה אל‬
‫המציאות‪ ,‬תנועה מלמעלה למטה‪.‬‬
‫דוד המלך ע"ה לעומתו‪ ,‬מייצג את התנועה ההפוכה ‪-‬‬
‫מידת השפלות שהיא תנועה מלמטה למעלה‪ .‬שתי התנועות‬
‫המנוגדות הן במסגרת האפשרויות של כל יהודי‪ :‬מחד‪,‬‬
‫להתייגע בלימוד התורה ובפנימיותה ומאידך‪ ,‬להשפיע את‬
‫הקודש בעולם החול‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכוונה היא לפעול מתוך‬
‫שילוב מאוזן בין שכל ורגש‪.‬‬
‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית‬
‫ומאמנת להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‬
‫‪7‬‬
‫סופ"ש של שירה ושמחה עם הידברות‬
‫בהשתתפות‬
‫הרב זמיר כהן הרב מאיר שוורץ‬
‫פרשת בשלח י"א בשבט ‪31/1‬‬
‫בעיר הקודש במלון המפואר גני ירושלים‬
‫מיטב ההרצאות בנושאי זוגיות וחינוך ילדים‬
‫החזן פייטן בנימין דן‬
‫בריכה מקורה ומחוממת‬
‫הזדרזו להרשם מס'‬
‫המקומות מוגבל‬
‫חוויה קולינרית משובחת‬
‫חדרים מפוארים ומאובזרים‬
‫‪073-2221270‬‬
‫יום חוויה‬
‫לאשה‬
‫פתח תקוה‬
‫העצמה נשית יהודית‬
‫באולמי הידברות‬
‫שלישי‪ ,‬כט’ טבת‬
‫‪20.1.15‬‬
‫ערב מיוחד‬
‫לרווקות‬
‫באולמי הידברות‬
‫שני‪ ,‬ו’ שבט‬
‫‪26.1.15‬‬
‫‪ 09:30-10:00‬קבלת פנים ‪ +‬קפה וכיבוד קל‬
‫‪ 10:00-11:00‬הרב מאיר שוורץ‬
‫משמח הלבבות‬
‫עוצמה נשית בתפילה‬
‫מ שי לכל‬
‫ש‬
‫תתפת‬
‫‪ 11:00-12:00‬הגב’ רחל בולטון‬
‫מפתחת שיטת “תעצומות” כלים לשינוי בחיים‪.‬‬
‫אהבה וכבוד ומה שבניהם‪.‬‬
‫‪ 12:00-12:10‬הפסקה‬
‫‪ 12:10-13:00‬הרבנית אסתר טולדנו‬
‫יועצת זוגית בכירה ומחברת ספרים “בואי כלה” “שבילי החלה”‬
‫מחמאות ורגשות במשפחה ובזוגיות‬
‫‪“ 13:00-13:15‬מתחברות” ‪ -‬סודות הבית היהודי‬
‫‪13:15-13:45‬‬
‫סיור במחלקות הערוץ ובאולפני הידברות‬
‫‪ 17:45-18:00‬קבלת פנים ‪ +‬קפה ועוגה‬
‫‪ 18:00-19:00‬הרב זמיר כהן מקים ערוץ וארגון הידברות‬
‫זיווג – גורל או בחירה?‬
‫‪ 19:00-20:15‬הגב’ סיגלית אודנץ מאמנת אישית ומנחת סדנאות‪.‬‬
‫כח הסליחה – ככלי להתחדשות המציאות‪,‬‬
‫שחרור העבר ויצירת עתיד טוב יותר‪.‬‬
‫‪ 20:15-20:30‬הפסקה‬
‫‪ 20:30-22:30‬ר’ שמעון פרץ סטנדאפיסט‬
‫במופע חדש‬
‫‪ 13:45–14:30‬ארוחת צהריים בשרית עשירה ומגוונת‬
‫‪ 14:30-15:30‬הרב יצחק בצרי מישיבת המקובלים‬
‫בתפילה מיוחדת‬
‫‪ 15:30-17:00‬האומנית והזמרת ענבר טביב‬
‫בהופעה חדשה “בשביל אל החלומות”‪.‬‬
‫לפרטים ולהרשמה‪073-222-1-300 :‬‬
‫רח' שנקר ‪ 20‬פתח‪-‬תקוה‬
‫(סמוך לצומת גהה)‬