גליון 47 - ראש השנה וימים נוראים תשע"ה
עבודת ה' ברוח חסידית גליון | 47ראש השנה | ימים נוראים תשע"ה גיליון מיוחד ת'כלס ,מה עושים בימים הנוראים? פרוייקט מיוחד הרב ארז משה דורון הרב צבי מאיר זילברברג והרב איתמר אלדר עמודים 5-9-10 התווכחנו על מהות נשמתו של הרב קוק לקחת את הראש שבים מספרים על עצמם ראיון חג עם הרב יעקב אריאל שליט"א ולהניח עליו כתר הרב עדין אבן ישראל סיפורים אמיתיים ופשוטים. עמוד 4 עמוד 14 עמוד 10 הגליון הבא יצא בפורמט נרחב לכבוד חג הסוכות ,כתיבה וחתימה טובה וקרובה לכל בית ישראל! ניגוני יום הכיפורים דרכך אלוקינו להאריך אפך לרעים ולטובים והיא תהילתך .למענך אלוקינו עשה ,ולא לנו ,ראה עמידתנו ,דלים וריקים )תפילת ליל יומ כיפור( טעימות מפרויקט "צמאה" אמנים שרים את ניגוני הרבי מליובאוויטש אהרוני ברנשטיין ה' נתנ לנו המונ משימות ,אבל לקח בחשבונ שנתבכ בדרכ .הוא יודע כמה קשה לנו ,והוא צולל אל תוכ נבכי האישיות הצרה שלנו ומבינ את היטואציה מבפנימ .רק בגלל זה אנחנו מוגלימ לבקש ממנו רחמימ. דרכך אלוקינו להאריך אפך – אתה רגיל לא לכעו עלינו גמ כשמגיע לנו .אתה ממתק את הכע ומגדיל לנו את האשראי. לרעים ולטובים – לרעימ אתה ממתינ בבלנות ,וגמ לטובימ: לטובימ הקטנימ שיכולימ לגדול ולהיות טובימ הרבה יותר, לטובימ שמלאימ בזיופ של שביעות רצונ עצמית הגורמת להמ לדרוכ במקומ ,וגמ לטובימ המכווצימ בדעתמ ובטוחימ שהמ בכלל רעימ ...על כולמ אתה רגיל לחמול. והיא תהילתך – כשאנחנו מהללימ את אלוקימ על ניימ ונפלאות ,אנחנו פוגשימ אותו גדול .כשאנחנו רואימ אותו דרכ החמלה והרחמימ ,אנחנו מהללימ אותו מזווית שונה, ומודימ לו על שעמ כל אינופיותו הוא מתחשב בחולשותינו. למענך אלוקינו עשה ,ולא לנו – פדיחה שנצדיק את הפאשלות שלנו ושנבקש את רחמיכ למעננו ,מי אנחנו בכלל?! אבל אתה אוהב אותנו באמת .היפור שלנו נוגע לכ באופנ אישי ,נכונ? אז תעשה את הטובה הזאת למענכ, למענ אהבתכ. ראה עמידתנו דלים וריקים – מולכ אנחנו חשופימ לחלוטינ .תראה אותנו ,מוכנימ להודות בהיותנו פגיעימ וחלשימ ,דלימ וריקימ .אנחנו מקלפימ את הפוזה שלנו, ומייחלימ שתכימ להיכנ לתוכנו. כשאנחנו מלאימ ,אינ מקומ בלב שלנו לאפ אחד .כשאנחנו ריקימ ,הלב נפתח ,הרבה רעל מתנקז החוצה ,וקרנ אור זכה חודרת פנימה. "אמר רבי ימונ בשעה שבא הקדוש ברוכ הוא לברא את אדמ הראשונ ,נעשו מלאכי השרת כיתימ כיתימ ...חד אומר ייברא ,שהוא גומל חדימ ,ואמת אומר אל יברא ,שכולו שקרימ .צדק אומר יברא, שהוא עושה צדקות ,שלומ אומר אל יברא ,שכולו קטטה ,מה עשה הקדוש ברוכ הוא? נטל אמת והשליכו לארצ" )בראשית רבה ,ח(. כי אנו עמך ואתה אלוקינו ,אנו בניך ואתה אבינו ,אנו עבדיך ואתה אדוננו ,אנו קהלך ואתה חלקנו )דר הווידוי ליומ כיפור( לפעמימ צריכ להתעקש ,גמ מול ריבונו של עולמ .והניגונ הזה מתעקש .מאוד. יומ הכיפורימ .מביכ .בשנה שעברה הבטחנו ובאמת התכוונו ,ואיזה פנימ יש לנו כעת? נגמרו התירוצימ .פישלנו בגדול ,ואולי כבר נמא לו? כשאנחנו לא במיטבנו ,או כשה' מחליט להתיר את פניו, זה הזמנ לחממ מנועימ .אנחנו עדיינ העמ שלכ והבנימ שלכ, וגמ אמ אכזבנו אותכ – תדע שלא נזוז מכאנ .על הקשר הזה אנחנו לא מוותרימ .אנחנו הרנו – אתה תתקנ .מתחננימ. אינ לנו ברירה ,משלבימ להילוכ ראשונ וממשיכימ לטפ לאט ובעקשנות .בופ החומה תיבקע .בטוח .ככה הוא עצמו הבטיח. הווכחנימ הגדולימ ביותר עמ ה' המ דווקא הצדיקימ. בתורה מופר על אברהמ אבינו ומשה רבנו שמתחו את החבל עד הקצה ,כשירבנו לקבל החלטות של התר פנימ. היו פעמימ שהקדוש ברוכ הוא אמר למשה רבנו שנמא לו לגמרי מכפיות הטובה שלנו והוא שוקל גירושינ ,ומשה לא זז נטימטר" .תהרוג אותי אמ אתה רוצה" ,טענ משה בלי להתבלבל" ,העמ הזה ממשיכ איתכ". לניגונ הקצר הזה אינ ופ .נהמת הלב לא תתיימ לעולמ והניגונ לוקח אותנו בכל פעמ למקומ עמוק יותר :אתה אבינו ,אתה אלוקינו ,אתה חלקנו – לאנ בדיוק אתה רוצה שנלכ? אינ לנו כתובת אחרת. "אמר רב כהנא משומ רבי ישמעאל ברבי יוי מאי דכתיב' :למנצח מזמור לדוד'? זמרו למי שנוצחינ אותו ,ושמח" )פחימ קיט(. alluma@gmail.com כשאלוקים סוגר שנה ,הוא פותח דלת אלומה לב באחד מהתקפי הניואייג' שנוחתימ עליי מפעמ לפעמ ,יחד עמ רצונ לאיכות חיימ רוחנית ,החלטתי להתחיל לכתוב "דפי בוקר" .דפי בוקר, למי שלא בקיא בז'אנר ,זהו מנהג נפלא של כתיבה אינטואיטיבית ,מה שעולה באותו רגע בראש ומה שיוצא באותו רגע מהנפש ,בלי ינונ. כותבימ ככ שלושה עמודימ מלאימ ,והנפש מתנקה ומתרעננת. בוקר אחד ,שמתי לב שאני שופכת אל הדפ משפטימ שלמדתי באותו שבוע בשיעור ימימה ,ושאני משתמשת בהמ בהקשר נכונ .האדמ צריכ לומר תמיד טוב על עצמו ,אבל בדבר אחד אני מודה :אני לא תלמידה מושלמת של שיטת החשיבה ההכרתית .אחד מנ הכלימ הבייימ בשיטת ימימה הוא לכתוב -לרשומ את מלאכותהנפש שנעשות ,ללמוד ולהפנימ אותנ ,ולבנות מבנה נפשי חזק ויציב .אבל אני לא כותבת הרבה .החיימ שוטפימ ולשבת אל מול המחברת האישית זה לא תמיד קל. נהר הנפש באותו בוקר ,כשפתאומ נבעו מתוכי משפטימ חדשימ ,שלא חשבתי שכבר נטמעו בתוכי ,הבנתי :אנחנו בונימ לעצמנו תבניות בראש ,וברור לנו שרק לפיהנ נרכש ידע ורק באמצעותנ נעשית עבודה פנימית .אנחנו מיקימ שככל ישנו מאמצ גדול יותר – העבודה איכותית יותר .אנחנו חושבימ שאמ לא עמדנו בכל החוקימ – לא נתמלא במה שאנחנו מבקשימ .חשבתי שהמשפטימ מנ הלימוד ייטמעו בי רק אמ אשב ואכתוב. אבל הנפש ,הנגזרת מעולמ אלוקי רבפנימ ועמוק עד אינחקר ,עובדת אחרת .היא מעבדת את חוויות החיימ ,לוקחת איתה את הדרוש לה לתיקונה, ומשחררת את מה שאינו דרוש לה כרגע .אמ יידרש בזמנימ מאוחרימ יותר? ה' יתברכ יזמנ את אותו לימוד לפנינו שוב .אנחנו מתייחימ אל הנפש כאל נוחה מתמטית ,ריבוע מוגדר ,כשבעצמ היא נהר .היא זורמת אל ומתוכ החיימ ,ואופת ומשיטה בתוכה את כל מה שדרוש לה כדי להתפתח, לזרומ ולגדול .והפלא הגדול הוא שכשהיא צריכה משהו מתוכ האוצרות הטמונימ בה – היא יודעת להציפ אותו אל פני השטח .בינ אמ זה משפט שנלמד אתמול ובינ אמ זה שיעור שנלמד בבית הפר היודי" .מה שנטעת יצמחו לפנייכ ,ירננו לבכ" )ימימה( .את רק צריכה להיות אחוזה ברצונ לנטוע ,לעבד ,ללמוד ,לגדול .שחררי את השליטה על המידע שהגיע ועל המידע שיגיע ,זה לא מה שיבטיח את ההצלחה .על פי רוב זה יבטיח שתהיי עוקה בלהתכוננ אל החיימ במקומ לחיות אותמ באמת. העבודה הפנימית מתרחשת טוב יותר בלי לחצ ,מתוכ אמונ מלא שכל מה שאני צריכה ורוצה לטובת התיקונ שלי – קיימ ומגיע אלי. שנה של הכרת הטוב רגע לפני שראש השנה החגיגי פורש עלינו את כנפיו ומכני אותנו אל תוכ ההתחדשות ,אנחנו וגרימ את הקופה של תשע"ד .מכניימ אליה את כל מה שקיבלנו בשנה החולפת ,את כל הכוחות הגנוזימ שגילינו בתוכנו גמ ברגעימ שלא האמנו שנגלה .את כל רגעי החד .גמ את התנועות המיותרות שעשינו" .חלקימ חדשימ אי אפשר לקבל .אנחנו ביומ התיקונ לשנה זו, ואחרי זה התיקונ יהיה נמשכ בלי הלימוד" )ימימה( .זה הזמנ להרפות ממה שהיה ,לא לנות לזכור ולתקנ אותו בכוח ,אלא להאמינ בכל לב שעשינו הכי טוב שיכולנו .כשאלוקימ וגר שנה – הוא פותח דלת ,כעת אנחנו יכולימ לשאת מבט בציפייה אל שנה חדשה של לימוד וגילוי. בפתח השנה החדשה ,אני רוצה לברכ את כולנו שנזכה לעשות את מלאכתנו בשמחה ,בפשטות ,עמ הרבה יפוק והצלחות מבורכות ,שלא נפחד להגיע לעומקימ חדשימ ולגילויימ חדשימ .שנזכה לבקש ונזכה להיענות ברחמימ .שנה טובה וברוכה! אישית עמדתי עם תפילין ומכנסיים אדומים קצרים באמצע הדירה צלמ :אוהד רומנו בתל אביב קורא שיר השירים. ודמעות , אבא | אביתר בנאי | הגיהנומ זה שהאדמ מביט לאחוריו ורואה שהוא לא היה הוא .תראה מה אביתר היה צריכ ויכול להיות .ותראה מה הוא עשה בופ .קיריה וכפ .כל הכבוד .הקנאה ,התאווה ,הכבוד, העצלות ,עדיינ כמו מכ כבד שמפריד ביני וביני .ביני ובינו. בינו ובינ עולמו .להיות בעל תשובה? היומ מחלקימ תארימ מאוד בקלות .אינ לי מושג איכ חוזרימ בתשובה. הכי כואב זה התפילות .כי אמ הייתי מתפלל באמת הייתי יודע טוב יותר איפה אני בעולמ .הייתי שומע לאנ ,ומה אני רוצה באמת .הייתי נקי יותר .פתוח וחמ יותר .וזה היה מאיר אור של יראת שמימ ואמונה בילדימ שלי ובאשתי .זה היה נותנ לי כוח להתגבר על ההרגלימ. כמה כבד כוח ההרגל .בנ אדמ לא יכול להשתנות ,הוא יכול להתפלל על זה ,ללמוד על זה ולהתייגע ,אבל הכוח להשתנות בא מה' .צריכ להתפלל ולבקש על התפילה .להתפלל על הרצונ .בעומק הלב יש לנו רצונ אדיר לעשות רצונו ,לחיות בשביל משהו גדול ,אנחנו פשוט מתבכימ בדרכ. לפני שלושעשרה שנה חזרתי בתשובה .הקדוש ברוכ הוא פתאומ היה שמ .נר דולק בתוכ הלב .שריפה .בוער .עמדתי ﬨהא שנת עבודת ה' ‰‰ר˘מ‰ בעיˆומ!‰ עמ תפילינ ומכניימ אדומימ קצרימ באמצע הדירה בתל אביב, קורא שיר השירימ .ודמעות. אני רוצה להיות חדש .לא להיות זקנ .אני רוצה להיות בתנועה. אני רוצה להיות אדמ מאמינ באמת .לא רק דופק כרטי בכניה לבית המדרש .עשרת ימי תשובה המ התחדשות גדולה שנכנת בתוכ הטבע וההרגל .לכנ אור להיות מקובעימ .תשובה היא דבר דינמי ומשתנה. ביומ כיפור צריכ להקשיב טוב טוב .לא להחליט שומ דבר מראש .לתת לתשובה להופיע כמו שהיא צריכה להופיע השנה. תשובה חדשה .בלי להחליט מראש .להקשיב .לבקש ,להתקרב, ללוח .תשובה זו יצירה נפלאה .נצחית. איש אחד עבר על חבל דק בינ הר להר ,ומתחתיו תהומ עמוקה .הוא עבר על החבל פעמיימ ,ובפעמ השלשית הוא שאל את כולמ "מי מצטרפ אלי ואני אחזיק אותו בשתי ידיי?" ,אפ אחד לא זז .פתאומ התקרבה אליו ילדה אחת ואמרה" .אני רוצה להצטרפ" .שאלו אותה" :את לא מפחדת?" והיא ענתה" :לא. הוא אבא שלי". 'מעיינו˙יך' מזמינים ‡˙ ˜‰ל ˙למי„י ‰י˘יבו˙ ו‡‰ברכים לˆ‰טרף ל˙כני˙ "לב ל„ע˙" -לימו„ עˆמי ˘ל יסו„ו˙ ‰חסי„ו˙ ‡. ב‡ופן ˘יט˙י ,מ˜יף ומעמי˜‰ ,מבוסס על ספר ˙‰ני‡. בתכנית החדשה: 7יחי„ו˙ לימו„ מבחנים נו˘‡י מל‚ו˙ 3מוע„י בחינו˙ ˜בועים ב˘נ‰ ל˙כני˙ ‰מל‡ ‰ול‰ר˘מ ‰פנ ‰לנˆי‚ ‰מ˜ומי, ˘˜˙‰ר ‡ל 03-9604637בימים ‡' '‰Œבין 13:00-15:30 ‡ו ˘לח מייל ‡ל lev.ladaat@neto.net.il ‰ר˘מ ‰מר‡˘ -חוב!‰ רב- שנתי מה היה רבי נחמן אומר לחסידיו היום? מתי הליטאים מתנהגים כמו חסידים ולהיפך? ואיזה תחום דורש שינוי משמעותי בציבור הדתילאומי? ראיון חג לשנה החדשה עם הרב יעקב אריאל שליט"א ,רב העיר רמת גן דרור יהב ל ראיונ הזה התכוננתי בתשומת לב .הרב יעקב אריאל שליט"א ,מגדולי הפוקימ בדורנו ,חי במרחב הציבורי ובקי ונוגע בפקטרומ הנושאימ הרחב היוצר את שגרת יומו של הציבור הדתי לאומי .אני אמנמ בא מהזווית החידית ,אבל מוכנ לזוויות רבות שאינ כל פק שיתפתחו במהלכ השיחה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לפריחת החסידות בציבור הדתי לאומי .איך הרב רואה את המגמה הזו? "כל מה שמויפ יראת שמימ הוא מבורכ .אמ זה מוביל לריבוי תורה ,תפילה ומעשימ טובימ – זה טוב .האמת היא שצריכ לקרוא למגמה הזו 'ניאוחידות' ,כי לחידות המקורית יש חצרות ,מודות ,אדמו"רימ ומגרת שלמה שמקיפה את כל החיימ .הניאוחידות הזו לא קשורה לשומ מגרת ,וזו גמ הבעיה שלה. אנשימ לוקחימ אומנ מברלב ,איגרות מחב"ד, גרטל ממקומ אחר ואולי שטריימל מבעלז... לוקחימ דברימ חיצוניימ ,לא את המהות. "הרבי מקוצק אמר על הפוק 'לא תעשו כנ לה' 4 אלוקיכמ' ,אל תעשו 'כנ' ,כמו מישהו אחר ,לה' אלוקיכמ .אל תחקו אפ אחד אחר ,תעבדו על עצמכמ ,תפנימו דברימ .אמת שצריכימ יותר שמחה ,יותר תפילה ,אבל אור שזה יבוא על חשבונ לימוד תורה או מעשי חד ,זה לא בא כתחליפ להמ". היכנס ותבין האם לרב עצמו יש קשר לחסידות? "אני עצמי ממשפחה חידית ,אבל 'התקלקלתי' – למדתי בישיבה ליטאית ,במרכז הרב .עמ זאת, היא הייתה ישיבה כזו שנושמת את העומק הרוחני של התורה. "היה לי ויכוח גדול עמ הרב צבי יהודה על מהות נשמתו של הרב קוק" ,ממשיכ הרב אריאל" .אני טענתי שהוא חיד ,והרב צבי יהודה אמר שהוא ממשיכ דרכו של הגר"א .לדעתי הוא אולי היה ליטאי מהבחינה החיצונית ,אבל בתחומ התפיה העמוקה של הוא היה חיד .אמו ,אגב ,הייתה ממשפחה של חידי ליובאוויטש .חיד אמיתי לומד מכל אדמ ,מכל מי שיש מה ללמוד ממנו". 5 החסידות רלוונטית לדור שלנו? יש לה מה לחדש? "בהחלט .רעיונות חידיימ וחלק מהאווירה החידית מתפשטימ משומ שהמ מתאימימ לאווירת ארצ ישראל .הבעל שמ טוב חידש שעבודת ה' צריכה להיות בשמחה במקומ ביגופימ ושאפשר לקדש את החומר .בחוצ לארצ זה קשה ,הרי כתוב 'אז ימלא שחוק פינו' – 'אז' הכוונה היא בשיבת ציונ ,בארצ ישראל ,שבה גמ בחיימ החומריימ יש קדושה .לכנ מקומה הטבעי של החידות הוא בארצ .מעניינ שגמ הבעל שמ טוב וגמ הגאונ מווילנה הדריכו את תלמידיהמ לעלות לארצ ישראל .כל אחד והשיטה שלו ,אכ המ הכינו את הקרקע .מבחינה מוימת ,הציונות הדתית היא בעצמ המשכ גמ של הבעל שמ טוב וגמ של הגר"א". יש עדיין הבדלים היום בין מתנגדים לחסידים? זה עוד שייך? "בתחומימ מוימימ כנ ,היכנ לקבלת שבת בבית כנת ליטאי וחידי ותראה את ההבדלימ. לא מפיק רק להתפלל בכוונה ,צריכ רגש .כולמ כבר מבינימ שאי אפשר להיות רק שכלתנ ,ומצד שני אור לשכוח את הלמדנות ,ההבנה והעומק. "ישנו דבר מעניינ בראש השנה ,שהליטאימ אימצו מנהג חידי ולהיפכ .בישיבות הליטאיות עושימ קידוש לפני תקיעת שופר ,ולא תמצא בית כנת חידי אחד שיש בו קידוש לפני התקיעות. היבה לקידוש היא כדי שיוכלו לכוונ טוב יותר בתקיעת שופר ובתפילה ,אז זו תופעה חידית מאוד .ודווקא החידימ דבקימ בעיקר הדינ ולא מקדשימ לפני". רבים שואלים איך להתחבר לרוח החסידית. מאיפה להתחיל? "פר החידות המודר ביותר הוא התניא, הפרימ האחרימ המ בדרכ כלל הברקות .חוצ ממנו ,אני ממליצ להתחיל מהאחרונימ כי מהמ אתה לומד על הראשונימ .אחד האהובימ עלי ביותר הוא ה'שמ משמואל' מוכטשוב ,רעיונות חידיימ שמובאימ בצורה מודרת וקריאה .עוד מומלצימ' :אוהלי יעקב' של הרבי מדיגורא, 'נתיבות שלומ'' .תולדות יעקב יופ' הוא פר קצת קשה אבל שמ נמצאות התורות העיקריות של הבעל שמ טוב". שמיטה בקומה שלושים שנת השמיטה כבר כאן ,אבל רק שני אחוזים מהציבור הם חקלאים .איזו נגיעה יש לשמיטה לחיים של כולנו? "זאת אכנ בעיה ,אנשימ תלושימ מהקרקע ולא מבינימ מהי שמיטה .אדמת ארצ ישראל היא של כולנו ,לא של החקלאימ בלבד .לכולנו אחריות על שמירת השמיטה ,ואמ הארצ נעבדת בעידודנו, אפילו על ידי גויימ ,זו פגיעה בקיומ דבר ה' .אמ אני מעדיפ תוצרת נוכרית שגדלה בארצ ישראל – זאת עבירה .יש מי שקורא לזה מהדרינ אבל זה לא נכונ ,זה רק מעודד גויימ לעבד עוד אדמה. צריכ לדעת שגמ מי שאינו חקלאי אבל משתתפ בתשלומ ההוצאות לחקלאימ – מה שנקרא 'אוצר בית דינ' – יש לו חלק מלא במצוות השמיטה. יוצא מזה שהחקלאימ המ אמנמ שליחימ שלנו, אבל האחריות היא של כולנו ,גמ של מי שגר במגדל בקומה שלושימ". וזה הכל? אין לי מה לעשות מעבר להשתתפות בהוצאות החקלאי? "הרעיונ שעומד מאחורי השמיטה הוא שהאדמה לא שייכת לאפ אחד .אדמת ארצ ישראל ניתנה לנו כדי שנחיה פה חיימ אחרימ ,חיימ אמוניימ עמ ערכימ מוריימ .השמיטה מזכירה שהאדמה אינה שלנו ,היא הפקר ,ולכנ נדרשת חלוקה הוגנת של היבול .הייתי מצפה שהציבור ירתמ בשמיטה כדי שגמ עניימ יוכלו לקנות פירות יקרימ כדובדבנימ. אמ הציבור יבוא לחקלאימ ויבקש לחלק את היבול בשווה כדי שכולמ יוכלו ליהנות ממנו, זאת תהיה שמיטה אמיתית .הציבור מנותק ,לא רק מהאדמה – גמ מהאדמ .התורה רוצה לעצב אדמ אכפתי ורגיש שחושב על הזולת ,לא אחד שחושב רק איכ למלא את הקיבה שלו". להגדיל תורה ולהאדיר מה הרב חושב על עולם התורה בציבור הדתי לאומי? "ברוכ ה' ,יש פריחה של ישיבות בכמות ,באיכות ובמגוונ .גמ אצל הבנות יש פריחה גדולה מאוד שהצמיחה דור חדש .מצד שני ישנה בעיה, והיא שכיוונ שהציבור לא נשאר בעולמ התורה כל החיימ ועובר לעולמ העשייה ,לא כולמ ממשיכימ את הקשר לתורה .דווקא היומ יש יותר אפשרות ליימ את יומ העבודה ולמצוא מקומ רציני שמאפשר לימוד בעיונ ובהעמקה ,ביחיד ובחברותא .ישננ תוכניות שמעניקות גמ לבעלי בתימ מגרת חזקה ללימוד. "בי היה ממשפחה של וחרימ" ,מפר הרב, "והמ כתבו חידושי תורה .אח שלו הוציא פר הלכה ואפ קיבל ברכה מגדולי הפוקימ .זה היה פר ראשונ על נושא החשמל בשבת ,והוא היה "היה לי ויכוח גדול עם הרב צבי יהודה על מהות נשמתו של הרב קוק. אני טענתי שהוא חסיד, והרב צבי יהודה אמר שהוא ממשיך דרכו של הגר"א" וחר! הרב מנחמ זמבה ,הרבי מצ'יבינ ,ה'חיי אדמ' – כולמ היו אנשי מעשה ופוקימ גדולימ .יש דוגמאות כאלה היומ אכ לצערנו הנ מעטות .יש אפשרות ללמוד באינטרנט ,לשלוח הערות לראש הישיבה באמצע השיעור – למה לא מנצלימ את הכלימ האלה באופנ תדיר יותר? לימוד דפ יומי נפוצ יותר ,ואפ שזה לימוד חשוב ,לרוב זה לימוד שטחי .לא מוכרחימ להתפק בפשט ורש"י, אפשר לפתוח גמ רשב"א ו'פני יהושע'". מה היעד של הציבור הדתי לאומי? מה הצעד הבא שלנו? "האתגר הוא להיות ממלכת כהנימ וגוי קדוש. בממלכה יש הכל :ראשית ,כמובנ תורה ,כי בלי תורה אינ כלומ .הגרעינימ התורניימ ,למשל ,המ דבר מיוחד מאוד .כל אחד נמצא בתחומ אחר אכ יחד המ משפיעימ חד ותורה .הגרעינימ משפיעימ על החינוכ התורני ,יש מקומות בהמ מפר התלמידימ הוכפל בכמות והושלש באיכות .מקומות כמו רמת השרונ ,חולונ ,בת ימ, רמת גנ ,ירוחמ ,דימונה ,שדרות ,אילת -הפכו בזכות הגרעינימ למעצמה תורנית .ליישב את ארצ ישראל אינ פירושו רק לגור בשומרונ אלא גמ לחזק את הישוב הקיימ. "וכמובנ צריכ גמ תפילה ,חד ,חידות ,זה ברור. בשאר התחומימ כל אחד מוצא לעצמו את התחומ שבו הוא מוצא יפוק ורוצה להתמקצע ,בתחומ הביטחוני ,הכלכלי ,החינוכי ועוד .אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונ את לבו לשמימ". ראש השנה של רבי נחמן מאת: הרב צבי יהודה הכהן קוק ל פניכם מאמר נדיר שכתב ה רב צ בי יה וד ה, ה מת אר מע את בב מד אמירת ה"תורה" בלי לה השני של ראש השנה ית המדרש בברסלב האוו יר אוה ,הקדושה ,ודבריו החודרים רבי נח מן, היו ש ב ב מן ו מ ש תוקק אל ארץ ישראל השנה ,ועוד כבר חשכ היומ הראשונ של ראש השנה מעט והגיע זמנ תפילת ערבית ליומ השני הקדוש .בינתיימ יושב הרב הקדוש ודורש בדברי תורה לפני קהל חידיו .שני הימימ מתאחדימ ונעשימ ל"יומא אריכתא" אחד על ידי דברי התורה הרמימ ,הקדושימ והנפלאימ של הרב. מעלה יתירה ועליונה הלא יש לו תמיד לראש השנה על כל שאר ימות השנה ,לגבי הקהל המתקבל אל הרב הקדוש .כי ראש השנה הלא הוא מקור כל הדינימ וכל התיקונימ של כל השנה ,וכמה נחוצה וכמה נעימה היא אז השפעתו של הרב ודברי התורה שלו! אולמ ביחוד מה נעלו ומה עמקו דבריו הקדושימ הפעמ ,בראש השנה הזה! הלא המ המ הדברימ הגדולימ שהתפאר בהמ אחרי כנ, ואמר "הנה דרשתי היומ על אש ועל מימ!". כלליות הגוונין וראשית דבריו הייתה "מי שרוצה להיות איש ישראלי באמת ,דהיינו שילכ מדרגא לדרגא ,אי אפשר כי אמ על ידי קדושת ארצ ישראל ,וכנ כל עליות התפילות הנ רק בארצ ישראל" .וישא את דברו על הנשמה ,על התפילה ,על התורה שנמשלה לאש ,על מי מריבה ,על טהרת המחשבה ,על המחלוקת, על התחנונימ והצעקות בקול רמ ,על ארבע כוות ,על הגלויות ועל הייורימ ,ובפרט ייורי ארצ ישראל" ,שאי אפשר לבא לארצ ישראל כי אמ על ידי ייורימ " ,כי "כשבאינ לגדלות מוכרחימ ליפול בתחילה לקטנות דקטנות" .ועל ...ועל ...ועל ...ועל מה לא היו מכוונימ דבריו? ומה לא היה בהמ? שהרי "ארצ ישראל היא כלליות הקדושה של כל הקדושות" ,ו"עיקר המוחינ והחכמה הוא בארצ ישראל ,ואפילו ישראל שבחוצ לארצ מקבלימ ויונקימ כל מוחמ וחכמתמ משמ". וכאילו כל מיני חנ שבעולמ ,כל עוצמ התענוג העליונ ,הדביקות והיראה הגדולה, שהפיקו תמיד הוד פניו בגלותו את דבריו הנשגבימ לפני מקורביו ,התכנו יחד הפעמ בהתנוצצות נפלאה ,ליחד איזה מראה חדש ונורא ומיוחד במינו .כלליות הגוונינ! וכאילו כל אותה מירות הנפש ועבודת הכוחות הגדולימ שהיו לו תמיד התרוממה הפעמ לדרגה עילאה ,ללהבת ערה דינמית אדירה. והשולחן מתנועע ובוערימ דבריו כגחלי אש ,וקולו קול חוצב להבות ,ובניגונו הנעימ המיוחד לו "כששלח יעקב את בניו ליופ שלח עימהמ ניגונ של ארצ ישראל" ,הוא אומר -חודרימ הדברימ אל הלבבות וממלאימ אותמ רגשי קודש רוממימ ,עזיזימ ,פלאיימ ,אקטטיימ ...וכל גופו מתרתח ומזדעזע באיזו אימה ויראה, באיזה רתת וזיע ,שאינ לשער ולהעלות על הכתב ,והשולחנ מזדעזע ומתנועע ואיתו כל המוכימ עליו וגמ כל המוכימ להמ .וכמינ חרדה גנוזה ומפליאה ,כמינ הבהקת הוד והדר ,זיו ונוגה ,ממלאות את הבית ואת ִלבות שומעי הדרשה ,כמו ניצוצי אורה מגיעימ להמ ,וכמו ריחות עדינימ ,של בשמי עדנ ונחלי אפרמונ ,נוזלימ אליהמ מאותה ארצ ישראל ומאותמ דברי התורה שלה. נערכ מתוכ הקובצ "דברי פרות" )ממרנ הרצי"ה זצ"ל( רוצה להשפיע? עמית שולמן שנהיה לראש השנה התחדשנו בקהילת "ראש יהודי" בתל אביב .ברוכ ה' הקהילה התרחבה ונופו לה עשר משפחות שהגיעו מכל רחבי הארצ על מנת להוות מגדלור של יהדות מאירה ומחממת ,בעיר הקרה בתודעתה ,והמחורת במפגש בלתי אמצעי עמ יהדות חיה ונושמת שמחממת את הנשמה. המיוחד ב"ראש יהודי" הוא שלא מדברימ "על" אלא מדברימ "את" .לא רק מגיעימ להצצה בשיעור חדפעמי ,אלא באימ לחיות ִעמ עמ ישראל ,לפתוח את דלתות הבית ולארח חילונימ לעודת שבת חוויתית ומקרבת ,עמ שירי שבת נעימימ ודברי תורה מרוממימ ,עמ ילדימ משחקימ בחדווה מביב ושולחנות עמוימ כיד המלכ ,כיאה לשבת קודש .המגמה היא ברורה ללא שומ ייפוי וקומטיקה ,שיהודי אחד יהפוכ מיהודי שאינו שומר מצוות ליהודי שומר מצוות .זה לא משהו כללי כזה של "פרצופ נחמד של דתיימ" .כמובנ שהגדרת המשימה היא קודמ כל לאהוב את כולמ איכ שהמ ,אכ עמ זאת ישנה מגמה ברורה של תשובה .החידוש הגדול הינו ביצירת הקשר האישי, במפגש עמ השכנימ החילוניימ במכולת ,במפרה ובגינה הציבורית .החברויות נוצרות משמ ולא רק מבית הכנת. מפגשימ בכל הצורות במקביל למפגשימ הפונטניימ אנו מקיימימ מדי שבת בבית הכנת של "ראש יהודי" תפילת ערב שבת מיוחדת במינה בנוח קרליבכ ,שכבר יצא לה שמ בכל העולמ .קבלת השבת היא אבנ שואבת להרבה צעירימ המגיעימ למניינ המדהימ הזה בלי כיפה ובלי חולצה לבנה .התפקיד שלנו הוא להתחבר בצורה אמיתית ,ולהמשיכ ולשמור על קשר עמ החבר'ה. ישנו מפגש נופ דרכ חברותות לימוד שבו הגברימ לומדימ עמ הגברימ והנשימ לומדות עמ הנשימ ,וכמובנ שיש גמ שיעורי תורה הניתנימ במשכ השבוע לחוזרימ בתשובה ומתחזקימ ב"ראש יהודי" .ביומו של ערב ב"ראש יהודי" ישנו מענה לשאלות רבות שיש לאנשימ. למה דווקא תל אביב? בשיתוף מבשר קפאח ,הגר כרגע ברמת גנ )ומחכה לרגע המתאימ לעבור לתל אביב( מפר על תהליכ הגיו של המשפחות החדשות לקהילת ראש יהודי" .לפני שהתחלתי את גיו המשפחות ,התקשרתי לרב יהושע שפירא ,מורי ורבי ,ויפרתי לו על התפקיד .שאלתי אותו למה דווקא במרכז ,למה תל אביב? והרב ענה לי במשפט אחד עמ לוגיקה כל ככ פשוטה, ממנו התמלאתי בכוחות לפרויקט .הוא אמר לי שהשאלות הכבדות במדינה נובעות מבלבול בזהות היהודית .חוקי דת ומדינה ,ענייני ארצ ישראל ועוד .האנשימ שהכי משפיעימ על המצב ,העשירונ העליונ בכל תחומ ,נמצאימ פה ,במרכז. בכל מקומ חשוב להשפיע על הזהות היהודית של העמ ,אבל 6 7 הכי הכי חשוב להשפיע על הזהות היהודית דווקא פה! אותי זה שכנע ,ועמ זה ניגשתי למשפחות .אחת המשפחות אפילו רשמה את הילדימ למודות עוד לפני שמצאה דירה ,מרוב אמונה וביטחונ שזו הדרכ הנכונה! ברוכ ה' המ כבר גרימ פה והכל בדר". להתמכר לרחוב "היו הרבה חששות בהתחלה" ,מפר מבשר" .העניינ הכלכלי הוא הקשה מכל .הרב יהושע אומר שביישוב הארצ התפקיד הוא 'בכל נפשכ' ,ובהפצת יהדות מירות הנפש הגדולה היא 'בכל מאודכ' -בכל ממונכ .שזה הקושי הגדול ביותר במרכז. מעבר לזה הועלו קשיימ של גידול ילדימ ,הלמ תרבות ועוד. אנשימ לא תמיד בטוחימ שיהיו מוגלימ לצאת לרחוב ופשוט לתפו אנשימ ולהחזיר אותמ בתשובה .תיאורטית זה קל, אבל מפחיד לחשוב על היישומ של זה .הברתי להמ שהצעד הראשונ הוא תמיד קשה .אבל אחרי שעוברימ אותו ,אתה מגלה עד כמה היהודימ פה צמאימ כל ככ ומחכימ לכ ,עד שאתה מוצא את עצמכ מתמכר לרחוב!". הצמא ליהדות הוא עצומ! חשוב להדגיש שבפרויקט מושקעימ מאמצימ רבימ .המשפחות עברו יומ עיונ ארוכ ובמהלכו הנ קיבלו דברי עידוד וחיזוק מרבנימ ואנשי ציבור שונימ .מעבר לזה ,יש למשפחות במהלכ השנה רב מלווה ,שנמצא איתנ בקשר רציפ ועוזר היכנ שצריכ, ופעמ בשבועיימ תהיה השתלמות לכל המשפחות ,פעמ אחת עמ תכנימ מקצועיימ ופעמ אחת עמ חיזוק רוחני. חייבימ להפנימ שהצמא של אנשימ היומ ליהדות הוא עצומ. "במהלכ ההתובבויות שלי בכל מיני מקומות" ,מפר מבשר, "הגעתי למשפחה אחת ,שהבעל יפר לי שבמשכ הזמנ המ רצו להזמינ את השכנימ החילונימ אליהמ הביתה ולא היה להמ אומצ ,עד שפעמ אחת ,בגלל שהכלב של השכנימ נבח עליו במדרגות ,השכנ התנצל מאד והתגלגלה ביניהמ 'שיחת מדרגות' ,שבופה הוא העז להעלות את המילה שבת .הוא יפר שברגע שהשכנ שמע את זה הוא כל ככ התלהב ,ואפילו גילה לו שהמ כבר הרבה זמנ חשבו לבקש את זה מיוזמתמ .המ רצו להראות לילדיהמ מה זו שבת ,רק שפשוט לא היה להמ האומצ .מיותר להויפ שכיומ המ בקשר מדהימ". הצמא הגדול מגיע גמ לאנשי תקשורת ומפורמימ שונימ, רק לאחרונה הגיעו לקהילת ראש יהודי בתל אביב הזמרת נינט טייב ובעלה יוי מזרחי לשבת שבע ברכות לאחר חתונתמ .השבת הייתה מרוממת ומדהימה ,מלאה בקדושה ובהתרוממות רוח .אז קדימה חברימ ,לפתוח את הלבבות ואת הדלתות! עמ ישראל מחכה לכולנו! שנה טובה ומתוקה! עבודת ראש השנה "והרשעה כוּלה עשן ִתכ ֶלה" ָ הרב ארז משה דורון איך מכתירים את ה' ,ומה אמורים לעשות ביומיים האינטנסיביים של ראש השנה? לפעמים ,החיים כל כך קטנים .לפעמים הכל נראה סתם ,בלי טעם .ואת הכל מקיף ומטריף גלגל של צרכים הכרחיים ,שאתה חייב לרוץ ולפתור .יום אחרי יום אחרי יום. וזה מתיש כל כך. אם לא הייתי מאמין שלכל הדבר הזה יש תכלית ,הייתי פותח בשביתה. אני רואה סביבי כל הזמן עוד ועוד אנשים בשביתה ,וזה מפחיד אותי .אנשים שנגמר להם הסוס ,שאין להם כבר כוח לרוץ ,והם נהיים אפאטיים. אבל מצד שני אני רואה מה קרה לעם שלנו ב"צוק איתן" .ביחד עם הטלטלה הנוראה של ההרוגים ,הפצועים ,המשפחות השכולות, האזעקות הלא צפויות יום ולילה והריצה אל המרחב המוגן ,אני מרגיש שאת כולנו שטף גל של אדרנלין ,תקווה חזקה שסוף סוף יקרה משהו גדול .שכל הרוע ימחק ,בבת אחת ,בכל הכוח .תקווה שאנחנו הולכים כולנו ביחד לקראת משהו מרגש ,עם תכלית, עם מטרה ,עם שליחות. אני לא רוצה לחזור לשגרה אפורה, שמרגישה כמו משהו שאין לו שום מטרה ותכלית .אני רוצה לנצח ,יחד עם כל העם שלי ,את השנאה שאין לה סוף ואת כל מי שרוצה לתרגם אותה לדם יהודי שפוך. ועכשיו בא ראש השנה .ואני נזכר בתפילות שעוד מעט נתפלל ,שמדברות בדיוק על אותו דבר" :והרשעה כולה כעשן תכלה ,כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ". מכל זירות הקרב חיים יהודיים אינם מסורת לאומית או פולקלור .כל מצווה ומעשה טוב של יהודי, כל התגברות ,משפיעים ברכה וטובה על כל העולם ,מכניעים את הרע ומחזקים את הטוב .גם מה שנעשה בחדרי חדרים ,בלי כל פרסום ,הוא בעל משקל מכריע. עוד רגע הקשבה לבן הזוג שלי ,עוד רגע סבלנות לילד שלי ,עוד מילה טובה לחבר, עוד עצימת עיניים ממה שאינו ראוי ,עוד מאכל מיותר שעצרתי ולא אכלתי ,עוד פסוק תהילים ,עוד מילה לשמים ,עוד רגע של לימוד ,למרות העייפות והבלבול ,עוד כוח שמצאתי להתחיל מחדש אחרי כישלון .עוד סליחה שביקשתי ממי שהעלבתי למרות שזה כל כך לא קל. ראש השנה הוא יום ההכתרה של הקדוש ברוך הוא ,ובו מתקבצים ונאספים היהודים הלוחמים ברע מכל זירות הקרב ,מכל סוגי ההתמודדות ,ומכתירים מחדש את ה' יתברך ,המצביא הגדול של כל קורות השמים והארץ .יש תכלית לכל ,ובראש השנה אנחנו מזכירים לעצמנו שאכן יש מי שמוביל את הכל ודואג שכל מעשה הכי קטן שלנו יקדם את בואו של הסוף הטוב שכולנו מייחלים לו -ניצחון מלכות הקדושה. אבל היצר הרע מלביש את ראש השנה בלבושים של לחץ" :זה לא צחוק ,זה ראש השנה ,יום הדין. עכשיו יתפסו אותי ,עכשיו יקלטו איך אני לא בסדר ויגזרו עלי כל מיני צרות .אני חייב לא לכעוס, לא לדבר לשון הרע ,לא לחשוב מחשבות רעות ,לא לישון .ואם אני לא אצליח ,זה יהרוס לי את כל השנה". נכון ,יש דין ,אבל הדין הוא לא דין של שונא, זר ורחוק ,שצריך להתגונן מנקמתו .הוא דין של אבא שבשמים שדואג לכל מי שרוצה לשרת אותו ,שיזכה להכי הכי טוב .והוא יעשה את הכל כדי שזה יקרה. אז מה אני אמור לעשות בראש השנה? מה שאני יכול .לקיים בתמימות את מצוות החג :לשמוע קול שופר ,לאכול סעודת חג וסימנים ,להשתדל כפי יכולתי להימנע מעבירות ,ולפחות באותה מידה לזכור שמותר לי לטעות .ולאחר מעשה ,יהיה איתי מה שיהיה בראש השנה ,גם זה בהשגחת ה' יתברך ,לטובתי ממש. ה' הוא המלך .אפשר לקחת אוויר ולהירגע. תינוק שמתחיל ללכת ומשוטט בבית נתון להשגחה מתמדת .אם הוא יגיע למשהו שמסכן את שלומו ,אבא ייגש אליו וייקח את זה ממנו .אם התינוק יהיה רעב ,אמא תכין לו אוכל .גם כשהוא ישן בחדר שלו ,הוא אף פעם לא לבד. זה בעצם המצב שלנו .וזה לא מלחיץ ,רק מנחם ,משמח ומרגיע .בשביל זה מגיע יום הזיכרון ,כדי שניזכר שאנחנו לא לבד. אבא בא לעזור לי לעשות סדר ,להתחיל הכל מחדש ,והוא יעשה את זה הכי טוב שהוא יכול .הוא כל יכול! לאתר של הרב ארזwww.orpnimi.co.il : עבודת יום הכיפורים לקשור קטורת, להריח אהבה שיאה של עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים הוא הקטרת הקטורת לפני ולפנים ,המופיעה בספר ויקרא לאחר פרשיית הקטורת הזרה של נדב ואביהוא ,וכתיקון אליו .הקטורת מכפרת )כשם שאהרון עצר את המגיפה בקטורת( ,הקטורת ממסכת )"כי בענן אראה על הכפרת"( ועמוק מכך :הקטורת קושרת )המילה הארמית ל'קשר' היא 'קטר'(" .כי הקטרת אינה באה לכפרה ,רק לקשר וליחד מלכות בתפארת ,להיות כל הפנים בשמחה וטוב לב תמיד" )השל"ה הקדוש ,תענית תורה אור(. נדב ואביהוא ביקשו את קרבת ואהבת אלוקים על ידי הקטורת .בתרגום לשפתנו ולמושגים נפשיים ייתכן לומר שהעשן והריח יוצרים סוג של רומנטיקה ,שכרון חושים וטשטוש גבולות הנימוס והאיפוק .אולם חטאם של נדב ואביהוא הוא בהעדר הכנה ראויה ,בקפיצה אל המים העמוקים ללא עת מיוחדת -עת דודים " -ואל יבא בכל עת אל הקדש". עבודת יום הכיפורים ,אם כן ,יכולה להתבאר כהיעתרות להשתוקקות לבוא אל הקודש לאהבה ,לדביקות .אולם אין להתעלם מןהעובדה שיום הכיפורים רווי גם בסליחה וכפרה .כיצד עולות בקנה אחד מנגינת אהבה וגעגוע לצד מנגינת "אשמנו בגדנו"? לדלג או להעלות ההתחפרות בווידויים ,בהכאה על חטא ובמסלולי הכפרה השונים ,יכולה מצד אחד לזכך ,אולם מצד שני יכולה להעצים את הריחוק .העיסוק בחטא עשוי לגרום להבאשת ריח ,כמו מישהו שמתעסק בערימת זבל וגורם על ידי כך להעצמת הריח הנודף ממנה. הרב איתמר אלדר אולם אפשר גם אחרת .ניתן לחדש את הקשר ,את האהבה ,את הגעגוע .לבשם את האוויר בריח טוב ,בריחה של הקטורת, ולקטור אותה ,לקשור אותה בה' יתברך - ריח האהבה .האהבה ,כדברי הפסוק ממשלי, איננה פותרת את הפשעים ,איננה מכפרת עליהם ,אלא מדלגת מעליהם .האהבה מעוררת מחדש את חסד הנעורים ,מה שהופך את החטא לאפיזודה ,למשהו שאיננו משקף את עומקה של מערכת היחסים. אפשרות תיקון שאיננה מדלגת מצויה בדברי רבי נתן מברסלב" :וזהו בחינת הקטרת של כהן הגדול ביום הכפורים שהיה נכנס בהם אל נקודת האבן שתיה ושם היה מקשר כל החיו ּת של אהבות הנפולין שמשם באין כל העוונות. ועל ידי הקטרת העלה החיות מהקליפות, היינו שהעלה כל האהבות הנפולות וקשר אותן לבחינת או ֹר" )ליקוטי הלכות ,הלכות ברכת המזון(. האדם בחייו מונע מ"אהבות נפולות" .הכוח האנרגטי של האהבה פועל בקרבו אך בכיוון לא נכון ,בכיוון נפול .את מי אני אוהב? מה אני אוהב? במה אני דבק בכל מחיר? איזו אהבה משכרת אותי ומביאה אותי להניח כל היגיון וסדר? הקטורת קושרת את האהבה ,את התנועה של ההשתוקקות ליעדה הראוי -לה' יתברך. תיקון החטאים נעשה כתוצאה מהפניית כל האנרגיה שעומדת בתשתיתם ,אל ה' יתברך. אין לכבות את האהבה אלא להפנותה אל ה' יתברך. 8 9 אמירת "סדר העבודה" היא זמן לעבודה נפשית מקבילה. לעצום את העיניים ולשמוע "סלחתי" להיכנס אל קודש הקודשים על פי דברים אלו משקל רב בעבודת יום הכיפורים אמור להינתן לאהבה ,לגעגוע, להפצת ריח טוב של קרבה ושל התקשרות. זה הזמן להיזכר בגעגוע ,להיזכר כמה היינו רוצים להיות טובים ,כמה היינו רוצים להיות קרובים. ברגעים המופלאים של קריאת סדר העבודה, כדאי לעצום לרגע את העיניים ,לדמיין את עצמנו נכנסים לפני ולפנים ,יחד עם הכהן הגדול .לראות בדמיוננו את הארון ,את הכפורת ,את הכרובים ,לחוש בקרבה ,במתח המרחף באוויר ,בדממה הקדושה של מפגש אינטימי עם השכינה. הדמיון הזה איננו רק דמיון .אנחנו נכנסים לחדר הפנימי ביותר של ה' יתברך ,ברגע של גילוי קרבה ואהבה אינטימיים – וברגע זה, מתוך עשן וריח טוב ,באהבה רבה ,עונה ה' ואומר" :סלחתי". עבודת ימים נוראים בין אדם לחברו העבודה הלא מרשימה למה אני לא מתרגש ולמה מפריעים לי להתפלל? שלוש טעויות שכדאי לא ליפול בהן אחת העבודות החשובות של הימים הנוראים היא להחשיב כל פעולה שעושים בה נחת רוח לה' יתברך .זוהי עבודת ה"מלכויות" של ראש השנה ,וזוהי עבודה יקרה מאוד של יום הכיפורים. ישנן שלוש טעויות שבהן היצר מתגבר ביותר להכניס בנו את ההרגשה שעבודת ה' שלנו איננה חשובה ,וכל שלוש הטעויות הן טעות יסודית אחת ,שהיצר משתדל שנטעה בהגדרה האמיתית והנכונה של מה שנקרא "יום מוצלח" ,יום ש"הלך לנו טוב" בעבודת ה'. הטעות הראשונה היא להאמין שעשיית רצון ה' קשורה להרגשת מתיקות והתעוררות הלב ,ורק כשיש לאדם התעוררות הלב זה נחשב עבודת ה' ראויה ואמיתית .עצת היצר היא שנחשוב שרק אם הרגשנו התעלות בתקיעות שופר או שפכנו דמעות ב"ונתנה תוקף" ,זה נחשב עשיית רצון ה' באופן הטוב והראוי .האמת היא שאין לזה שום קשר ושום שייכות. בדיוק עכשיו הילד נודניק הטעות השנייה היא שנחשוב שרק חלקים מסוימים בעבודת ה' נחשבים לעבודת ה' אמיתית וגבוהה ,אבל שאר החלקים נחשבים טפלים וצדדיים .כגון שהיצר מפתה שנחשוב שהחלק העיקרי זה התקיעות ,ה"למנצח" וה"כל נדרי" ,אבל חלקי התפילה הרגילים כמו פסוקי דזמרה וקריאת שמע הם חס וחלילה בדרגה שנייה .לפעמים היצר מרחיב את ההרגשה המוטעית כאילו עבודת ה' נחשבת רק כשנמצאים בבית הכנסת עם טלית אבל שאר היום כולו אינו שייך לזה. האמת היא שחשיבות עבודת ה' שלנו אינה קשורה עם המצב החיצוני אלא הכל תלוי הרב צבי מאיר זילברברג במחשבה שבמוחנו ,והעיקר הוא שאנו חושבים ומתכוונים לעשות בפעולה זו נחת רוח לאבינו שבשמים. אפילו מי שכבר יודע ומבין שלעשות חסד עם יהודי זה לא פחות חשוב מלהתפלל כל היום ,עלול לטעות בטעות השלישית שהיא ההרגשה שגודל החסד תלוי בגודלו החיצוני. כמו אותו מעשה ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, ששנה אחת הלך ל"כל נדרי" ושמע קול בכי של תינוק מפני שאמו הלכה להתפלל והשאירה אותו לבד ,והוא הרגיע את התינוק עד שהיא באה .כששומעים מעשה כזה ,בא היצר וזורק בנו הרגשה שרק עבודה מיוחדת ,עם התינוק של הזולת ,בבית נידח ובשעה שהוא בוכה ומיילל ,בליל "כל נדרי" כשהכל חשוך מסביב, רק זה נחשב עבודת ה' מיוחדת .אבל סתם לשמח ילד יהודי ,ואם הוא לא של מישהו אחר אלא הילד שלי ,ואם אין הוא תינוק אלא מעט גדול יותר ,ואין הוא בוכה רק רוצה שאתייחס לדבריו ,ואין זה בבית שומם אלא בבית מלא ילדים ,ואין זה בתפילת "כל נדרי" אלא רק על חשבון דבר אחר שרציתי לעשות כגון לאכול או לישון ,אזי מפתה אותנו היצר לחשוב שדבר כזה איננו חידוש אלא סתם דבר רגיל ופשוט. האמת האמיתית היא שהדבר היחיד שבו תלויה כל החשיבות של עבודת ה' שלנו הוא אך ורק ריבוי הרצונות לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים בכל מצב ,בכל עניין ובכל דבר .בזה תלוי האם היום הוא יום מלא ,יום טוב בעבודת ה' .הכל תלוי בכמה הצלחתי למלא אותו במחשבות לעשות את רצון הבורא ,בין שיש הרגשות ובין שאין. למה לא הולך לי? ישנם הרבה מצבים בהם היצר מפתה את האדם לגשת אל המצב שהוא עומד בו כ"מצב של בדיעבד" .ההרגשה הזו היא ממש היפך האמונה ,שהיצר מפתה את האדם בכל פעם שלא הולך לו לפי מה שרצה או חשב ,בין בתורה או בתפילה ,ברוחניות או בגשמיות, בין כשלא הולך לו המצב הנפשי ,השמחה או החשק שלו ,העייפות ,הכישרונות והכוחות שלו ,המצב שמסביבו כגון ביתו ,ילדיו ,חבריו, מיד בא היצר ומכניס הרגשה בלב שכעת זה "בדיעבד" ,שאם לא היה לי המצב הזה ,אם לא הייתי עייף כל כך אז הייתי יכול ללמוד ולהתפלל והכל היה נפלא .ואילו פלוני לא היה מגיע ומבייש אותי או שאיזה עניין לא מסודר למרות שהיו צריכים לסדר אותו ,או אם ההוא לא היה מאחר וזה לא היה צועק בתפילה לתוך אוזני ,והילדים של האחר לא היו מפריעים כל כך ואחרים לא היו מדברים חדשות לידי ,אז הכל היה הולך טוב ונפלא כפי שרציתי. אבל האמת היא שזה השקר של העולם הזה ,שכולו שקר ,כי בכל פעם שאנו מזכירים לעצמנו את האמת ,שהכל תלוי רק בו יתברך שמו" ,ומבלעדיך אין אלוקים" ,שזו האמת האמיתית ואין עוד מלבדו .וכל מה שנראה לנו שדבר נגרם על ידי פלוני או סיבה פלונית, זה הכל העלמה ,והכל מתנה משמים לזַכות אותנו להילחם ולהיאבק בהעלמה זו ,ועל ידי זה לזכות להביא את הנחת רוח הגדול ביותר לפניו יתברך שמו. נערך מתוך "שיחות התחזקות" "התובבתי ברחובות, ' ת לבדי בתוכ הלילה ומדברת אל ה , הולכ שבימ ו. לי ממש מדילברהתהאמילימ בקעו ממקומ אחר" באותו ל מפרימ על עצממ נוימןן טטלל נוימ שמעות שלה האמ חזרה בתשובה היא רק מעשה דתי או שהמשמעות נוגעת לכל תחומי החיימ? הנה ארבעה יפורימ של אנשימ שיזמו שינוי בחייהמ .השינוי לא היה קל ולווה בקשיימ אכ המ התמידו במהפכ ,כנגד ציפיות החברה וכנגד ההרגלימ האישיימ. ואולי תשובה היא היכולת להיות פתוח לשינויימ של עצמי, היכולת לקרוא את המציאות מחדש בכל יומ ולדעת לנפות מה עודנו מתאימ לי ,ומה מרחיק אותי מעצמי ,היכולת לחיות עמ שאלה שמהדהדת ברקע ,האומצ לבחונ אותה בכנות בכל יומ מחדש – ולתת לעצמי תשובה. טליה,, תשובה על תשובה "נולדתי למשפחה דתית ,נולדתי להווי של שבתות ,כשרות ומצוות .יפור החזרה בתשובה שלי איננו יפור של 'יש מאינ' אלא יפור של 'יש מיש' – כיצד מצאתי את ה' בתוכ עולמ המצוות שכבר קיימתי. "זה היה כשהייתי בכיתה ט' ,למדתי באולפנה במרכז הארצ .באותמ ימימ אמנמ קיימתי מצוות והתפללתי ,אכ העולמ בחוצ נראה לי צבעוני ,מרגש ומחרר הרבה יותר מעולמ היהדות .באולפנה התחברתי לבנות שגמ הנ היו מחפשות ותועות .יצאנו הרבה אל העיר הגדולה ,פוזלות אל כל מה שאינו חלק מעולמנו .היומ אני יודעת שמה שהיה חר לי זה רגש והתחברות ,ובלעדיהמ קיומ המצוות חר את העיקר. "באמצע השנה החליטה האולפנה להוציא את הכיתה שלנו למינריונ בגוש קטיפ .נהניתי לעבוד בחממות אכ בזמנ השיעורימ ברחתי עמ 10 חברות אל הימ .לא חשבנו שהשיעורימ ידברו אלינו .ככ עבר שבוע שלמ. "ואז הגיעה שבת .לאחר עודת השבת התבקשנו לפנות את השולחנות מחדר האוכל ולשבת במעגל במרכז החדר .שלחתי מבט אל הדלת וראיתי את ראש האולפנה עומד לידה. הבנתי שפפתי את ההזדמנות להבריז. "השיעור התחיל .באופנ מפתיע מצאתי את עצמי מקשיבה לקול המדריכ ,שואלת שאלות ,מתעניינת ,ובעיקר :מרגישה איכ הלב שלי נפתח .כאילו שכל השנימ היה בי שער נעול ופתאומ הוא נפתח לרווחה ודרכו אני מתוודעת לצבעימ ולרגשות שלא ידעתי שקיימימ ביהדות .בשנימ שלאחר מכנ נייתי להבינ ,מה היה בלימוד הפציפי הזה ששבה את לבי? לא הצלחתי להגיע למקנה .אולי הייתה זו עת רצונ ויד נעלמה שכיוונה אותי אל הרגע הזה. "ישבתי בשיעור ,מרותקת לדברי המדריכ, והרגשתי תחושה משונה ששוטפת אותי. תחושה של הבנה ,של התחברות ,של אהבה למילימ שנכתבו לפני זמנ כה רב ,אכ רלוונטיות לי ממש .חשבתי על העיר הגדולה, 11 ש"אניבזעמונוק לא הרגשתי אבל כיו ה בלשרוד, מ ,כבממבט לאחור, אני מבינה ה מעט חיימ היו שמ" על המיבות ועל הריקודימ – והרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי ,אכ לא במויקה רועשת ובריקודימ קצביימ אלא פה ,קרוב ,בעולמ בו גדלתי ועד עכשיו לא הצלחתי לראות כמה עושר יש בו. "לאחר השיעור התובבתי ברחובות ,הולכת לבדי בתוכ הלילה ומדברת אל ה' ,ממש מדברת אליו .באותו לילה המילימ בקעו ממקומ אחר, עמוק יותר בלב .ביקשתי מה' שיעזור לי להשתנות ,שיעזור לי לקחת את הרגש שנפרצ בי – ולהצליח לתרגמ אותו למעשימ ,לתשובה". ומה קרה בימים שאחרי? "התחלתי בשינוי כבר למחרת .התחלתי להתפלל בכוונה שלוש תפילות ביומ ,נכנתי לשיעורימ ,פתחתי פרימ ,לראשונה שאלתי שאלות שנוגעות לקיומי ,פתחתי את ארונ הבגדימ שלי וזרקתי את הבגדימ שכבר לא רציתי ללבוש .זה לא היה פשוט ,בעיקר בשבועות שאחרי ,כשההארה של אותו יומ היטשטשה ופינתה את מקומה לשגרה .אבל אחרי שכבר טעמתי את הטעמ המתוק של התורה ,היה בי כוח גמ לחלקימ האפורימ של התשובה .הייתה בי אמונה שאני בדרכ הנכונה". רותמ, קריירה ומשפחה "הייתי בעמדה בכירה בחברת הייטק. עבדתי במירות ובאופנ אינטניבי .כמובנ שהיו לי הטבות :רכב נוצצ ,משכורת נדיבה, מכות .כשנכנתי להריונ המשכתי לעבוד באינטניביות ,המשכתי לעבוד אפילו בבית החולימ ,לאחר הלידה .החברה הייתה זקוקה לי מכיוונ שהיו דברימ שרק אני ידעתי לעשות. אמ להודות על האמת :הידיעה הזו נעמה לי". ומה קרה לאחר הלידה? "חזרתי הביתה ובאותו רגע הבנתי שחיי השתנו, וההבנה הזו הייתה קשה לי מאוד .רציתי לחזור לעבודה ,לעולמ שאני מכירה ושאני טובה בו. "בכל בוקר בעלי הביא את הילד למטפלת, ובכל בוקר נקרע לו הלב לראות את הילד בוכה. כשאני מביטה לאחור אני מבינה שכבר אז עלו בנימינ ודינה, תעוקה "בנימינ ואני עבדנו במשרה מלאה במחשבימ. מקומ העבודה שלי היה טוב ותומכ אבל תמיד ידעתי שזה לא היעוד שלי .לאחר שהצטרפנו לקבוצה להדרכת הורימ התפתחנו בתחומ המודעות העצמית ,וזה היה אחד הגורמימ למהפכ שעברנו בכל תחומי החיימ :חזרנו בתשובה ,עברנו לתזונה בריאה ועברנו תהליכ של הבה מקצועית". מתי החלטת לעזוב את העבודה? "הרגשתי שאני רוצה לעבוד עמ אנשימ ולא עמ אברהמ, תזונה "כשבתי הבכורה ,נעמה ,התקבלה לאולפנה, לא שיערנו שזה ישנה את חיינו .הייתי אז בנ ארבעימ ושמונה ומצבי הבריאותי היה בכי רע. בלתי מכאבי ראש תמידיימ ,כאבי חניכיימ, נזלות כרוניות ,ראייה מטושטשת ועוד .באותה אולפנה למדה גמ בתו של ד"ר אלי שטראו, מרפא טבעוני ופיזיותרפיט .נעמה בלה מאטמה ובתו של ד"ר שטראו עניינה אותה בשיטת הטיפול של אביה .נלוויתי לנעמה בביקורה הראשונ אצל ד"ר שטראו. "במשכ כל הפגישה ישבתי בצד והאזנתי לעקרונות הריפוי הטבעי ,האומרימ כי כאשר בנו מחשבות על ככ שילד צריכ להישאר בבית, אכ זה היה כל ככ רחוק מהחיימ שלנו ודחינו אותנ. "לאחר זמנ מה נכנתי להריונ בשנית. ההרהורימ החולפימ הבשילו להחלטה שאת הילדה הזו אני לא רוצה לשימ אצל מטפלת. כשבועיימ לאחר הלידה לקחתי בפעמ הראשונה את בני הבכור לגנ ,וכשהוא בכה הרגשתי שאני מתפרקת .החזרתי אותו הביתה בעוד הגננת נוזפת בי ואומרת שזו טעות חינוכית ,שלא כדאי ,שילד צריכ חברה .אבל זה היה חזק ממני .פתאומ הייתה בי ידיעה ברורה שהמקומ הכי טוב לו זה איתי ,בבית ,אפילו שזה נוגד את ציפיות החברה והמקומ. "בהתחלה חששתי איכ יהיה לנו ביחד" ,היא מויפה" .כל היומ ,ויחד עמ תינוקת קטנה שגמ לה יש צרכימ ,אכ למרבה ההפתעה היה מדהימ .יצאנו לטיולימ ארוכימ ,שיחקנו, יפרנו יפורימ". לא הרגשת שהוויתור שעשית גדול מדי? "במשכ השנימ היו לחצימ ברמות שונות מאנשימ ביבי ,שחשבו שאני עושה טעות. וישנו גמ המקומ האישי שלי :כשאנשימ שומעימ שאני לא עובדת זה מצייר להמ בראש דמות של אישה שאינ לה יכולות וידע כדי להצליח ,וזה לא נכונ .מלבד זה ישנו הוויתור על פרנה טובה ,רכב חדיש ,חשיבות ,הגשמה אישית". אז איך בכל זאת מצליחים להתמיד בהחלטה? "האמונה שאני עושה את הדבר הנכונ עבור ילדיי .לפי התפיה שלי ,הביבה הרבגילאית מפתחת את הילדימ יותר ונוכת בהמ ביטחונ. בנופ ,אני מאמינה שצורת הלמידה המכוונת, ולא המלאכותית ,שומרת את הקרנות ואת אפשרויות הבחירה של הילד .אני לא אשקר שאינ לי קשיימ או פקות לעתימ ,אכ האמונה גוברת עליהמ". מחשבימ ,אכ היה קשה לעזוב מיוזמתי מקומ עבודה טוב ותומכ .ואז חל משבר בהייטק שגרר גל פיטורימ מיבי ,ונפלטתי עמ הגל. הרגשתי שה' מוליכ אותי ושזו ההזדמנות שלי לשינוי .לא ידעתי מה יהיה השינוי אכ פתחתי את עצמי והייתי עירנית מאוד. תארי לי את השינוי שעבר עלייך. "השינוי הוא ההבדל בינ לשרוד לבינ לחיות. בזמנו לא הרגשתי שאני עוקה בלשרוד ,אבל כיומ ,במבט לאחור ,אני מבינה כמה מעט חיימ היו שמ .כיומ אני מוציאה אנרגיה ומתמלאת מחדש כל הזמנ". "נרשמתי לקור להכשרת מטפלימ בשיטת 'עוצמת הרכות' .במשכ אותה שנה התאמנתי על בעלי ,כנראה שבטיפול משהו אצלו נפתח וכעבור שנה גמ הוא עזב את עבודתו ונרשמ לקור .לאחר הלימודימ פתחנו קליניקה משותפת בגדרה וכבר שלוש עשרה שנה שאנחנו עוקימ בטיפול". האם יש קשר בין השינוי התעסוקתי לבין תהליך החזרה בתשובה? "בוודאי .חזרה בתשובה זה לחזור כל הזמנ לעצמכ ,להיות ישר עמ עצמכ ,להיות בהלימה עמ הנשמה שלכ ,עמ מה שנכונ באמת' .עוצמת הרכות' מכוונת להיות אמיתי יותר וקשוב לעצמכ .זו דרכ חיימ שמתדרת יופי עמ היהדות". אדמ חי בהרמוניה עמ הצרכימ הגופניימ והנפשיימ האמיתיימ שלו – הבריאות היא תוצאה בלתי נמנעת .נזכרתי בדברי הרמב"מ על חובת שמירת הבריאות והרגשתי שדבריו של ד"ר שטראו המ אמת .הייתי פתוח לנות גישה חדשה". כיצד עשית את השינוי? "את השינוי התזונתי עשיתי בבת אחת ,ללא פשרות .בתחילה חשבתי שיהיה לי קשה לוותר על כוות התה ועל ריבות הענבימ והתותימ – אבל לאחר שהתחלתי במשטר החדש ראיתי כי המ אינמ חרימ לי .מאדמ שצורכ נתחי בשר ובירה הפכתי לאדמ שאוכל ירקות ,פירות ומזונ בלתי מעובד .לאחר שבועיימ נפלתי למיטה במה שנראה כשפעת קשה .היה לי חומ גבוה וכאבי תופת בכל הגופ .לימימ הבנתי שמה שעבר עלי היה 'משבר ניקוי' בו הגופ עובר תהליכ גמילה .לאחר שבועיימ קמתי מהמיטה כשיכור ,הכאבימ פקו והעולמ נראה אחרת: צבעוני יותר ,בהיר יותר .הרגשתי אדמ חדש". האם היו לך קשיים מיוחדים? "בעבודה לא הבינו למה הפקתי לשתות קפה, ובחתונות אנשימ ראו שאיני אוכל ושאלו מדוע, הלא 'הכל כאנ כשר למהדרינ!' .גמ לאשתי היה קשה להיות שונה מהובבימ אותה ,אכ לימימ אפ היא קיבלה את השיטה ואת הפילוופיה שעומדת מאחוריה". טיפ לאדם שרוצה לעשות את השינוי? "הבשורה הטובה היא שהקשיימ מופיעימ רק בתחילת הדרכ". לקראת שנה חדשה בשיתוף ארגון "שפע" ותלמידי ישיבת תקוע הרב עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( בביטוי "ראש השנה" ,ובאותו אופנ גמ בביטוי "ראש חודש" יש מוזרות כשלעצמו .אמ היו מכנימ את היומ "ראשית השנה" ,הביטוי היה הרבה יותר מובנ במשמעותו כתחילת השנה. בדרכ כלל לא שמימ לב לככ ,משומ שאנחנו כל ככ רגילימ לביטוי הזה ,ולכנ הוא לא נראה לנו מוזר. מה שכתוב על העניינ הזה הוא שבאמת, כפי שליצורימ חיימ יש ראש ,ככ גמ לשנה יש ראש .ראש השנה הוא לא רק הנקודה שממנה מתחילה השנה, ולא רק הראש שמנהיג ומוביל, אלא מתפקד ממש כראש לשנה, ראש במובן הגשמי. שנה חדשה היא כמו ילד שנולד ,היא סיפור שלא היה וגם לא יהיה כמותו ראש השנה איננו רק היום שבו מתחילה השנה אלא המוח שמייצר את השנה המלכת ה' ביום התמציתי הזה יכולה לשנות את מהלך השנה כולה בלגבי למרות שבגופ יש כמה חלקימ שממלאימ פונקציות חיוניות ,כגונ שלושת המלכימ: מוח לב וכבד .המוח הוא מרכז החשיבה ,הלב הוא מרכז העברת הדמ והכבד הוא המרכז של העיכול ,ובלי שלושת אלה אי אפשר לחיות. אבל גמ ביניהמ חייב להיות דר ,והמוח הוא בראש הולמ .וכבר אמרו שאמ הדר הנכונ הוא מוח-לב-כבד -אז עולה "מלכ" בראשי תיבות ,ואמ משנימ את דר הקדימויות עלול לצאת "למכ" ,במקרה הטוב ,או "כלומ" במקרה הגרוע. בתוכ המוח נמצא המרכז של האדמ .המוח הוא מרכזי בגוף עד כדי כך שבמובן מסוים כל מה שהאדם באמת יודע על המציאות ,ובכלל זה גם א על עצמו ,הוא בסך הכל חוויות מוחיות .אדמ רואה ויודע שיש לפניו דבר מה ,וכל מה שיש לו באמת זה רק חוויה של אותו הדבר במוח .יש חוויות של בני אדמ ,של עולמ ,של שמש זורחת .האמ כל זה נכונ? לא יודעימ. המוח מכיל בעצמ את כל האדמ ,את כל החוויה שבמציאותו .כמו שיש חושימ שונימ להרגשת עונג ,כאב ,חומ או קור ,ככ גם עצם המציאות תלויה במעין חוש מציאותי ,החוש שאומר שאני נמצא .זה חוש פנימי ,שאין לו כלי חישה פנימיים. היח המיוחד לראש השנה כ"ראש" ,נובע מככ שהשנה עצמה היא "גופ" -הוויה שלמה שיש לה מציאות ממשית .השנה ,כמו כל יחידת זמנ ,איננה רק יחידת מידה קבועה בלבד ,אלא הוויה מוימת ונבדלת מאחרות, בעלת התחלה וופ .הזמנ אמנמ נמדד במדדימ חיצוניימ ,אולמ ,כפי שבמדידות של שטח ברור כי למרות שכל נטימטר מרובע השווה לחברו במידה ,הרי שהוא שונה ממנו בטיבו ובמהותו ,כל סנטימטר מרובע בעולם הוא ייחודי ,אי אפשר למצוא אפילו גרגר אבק ששווה בדיוק לאחר -ככ גמ לגבי הזמנ .הוא נמדד אמנמ במרווחימ קבועימ ,אכ כל אחד ואחד מהמ הוא דבר מוימ; כל אחד מהמ שונה וחדש מחברו. ראייה כזו גורמת להתייחס בכובד ראש לחשבון הזמן ,ולמידת ניצולו או בזבוזו .כל רגע הוא חד פעמי, יחידאי .אמ הרגתי את הרגע הזה ,כבר לא 14 15 ניתנ לתקנ אותו .זמנ התיקונ הוא כבר רגע אחר .בקבלה מדברימ על זה שמערכת הקואורדינטות של הזמנ והמקומ מודרת על פי מערכת הפירות .כל נקודת זמנ היא הצטלבות חד פעמית של זמנ ומקומ .בהגדרה זו ,בכל רגע יש דבר משלו ,שאינ ולא יהיה לשומ רגע אחר .לשני רגעימ עוקבימ יש אולי יכוי להיות דומימ -אכ לעולמ לא זהימ ,אמ לא שונימ לחלוטינ .אמ נעשתה ברגע מוימ מצווה -הרגע הפציפי הזה קיבל פרצופ מוימ, עיטור מוימ .אמ ברגע אחר נעשתה עבירה -הרגע "התלכלכ". ככ גמ לגבי היחידות הגדולות יותר -השנימ .המספור של השנה – תשע"ד ,תשע"ה – הוא לא רק מספר סידורי רץ ,אלא כמו מפר ידורי בפרייה ,המורה על וג הפר והנושא שלו .לכל אחת מנ השנימ ישנו אופי וייחוד משלה, לכל שנה יש המערכ שלה. שנה חדשה היא כמו ילד שנולד - הוא יכול להיות דומה לילד שלפניו, הוא יכול להיות גרוע יותר והוא יכול להיות טוב לאינ ערוכ .השנה החדשה יכולה להיות שנה רגילה, ויכולה להיות שנה שתהיה בה תופת מרובה של ברכה וחיימ. השנה היא גופ שלמ" ,קומה שלמה" בלשונ הזוהר -עמ ידיימ ורגליימ. יש חג אחד שהוא זרוע ימינ ,יש חג שהוא רגל שמאל ,וכל יומ מימות השנה מתייח אל המערכ הזה. יפרו על החוזה מלובלינ ,שאמר בשנה אחת" :אמ יהיה לנו שמחת תורה שמח -אז יהיה לנו גמ תשעה באב שמח" .באותה השנה קרה דבר מתורי שהעיב על השמחה בשמחת תורה ,ובתשעה באב נפטר החוזה. בגלל שהשנה היא יחידה אחת ישנה תלות בינ המרכיבימ השונימ שלה. השנה כולה היא גופ ,והראש שלה ראש השנה -כולל בתוכו ,בגדרשל החשיבה ,את כל השנה .לכנ הוא נקרא ראש השנה .עבודה טובה בראש השנה תיצור תמונה פנימית טובה יותר לדמותה של השנה .אחרי קביעת הדברימ בראש השנה יידרש מאמצ רב לשנותמ ,למרות שמבחינה תיאורטית כל דבר הוא בר שינוי .קל יותר לעצב את הדבר בזמנ שבו הוא נוצר ,מאשר לפעול לשנותו לאחר מכנ. אין צורך לעשות את כל תכניות השנה בראש השנה, כי השנה כולה היא רבת פנים וקשורה לעולמות רבים ,אלא לבנות תמונה כללית של מציאות השנה; איך ומה יהיה בשנה זו. לקחת את הראש של השנה ולהניח עליו "כתר מלוכה" ובכך לשנות את השנהלמהות שונה לגמרי .העבודה היא לא רק לכבודו של היומ ,אלא בגלל שיש ליומ הזה השפעה על כל השנה -כמו שמדקדקימ שלא לישונ בראש השנה ,שלא תהיה שנה מנומנמת. היה מי שהמליצ על ישראל ואמר שמכל מצווה נעשה מלאכ ,ומכל עבירה גמ נעשה מלאכ .מכיוונ שיהודי לא עובר עבירה באופנ מושלמ עמ כל רמ"ח וש"ה ,כל המלאכים שנוצרו מעבירות של ישראל הם כולם בעלי מומים :אחד בלי ראש, שני ללא ידיים ורגליים, וקל יותר להתעסק איתם. אבל צריכ לדאוג שהמלאכימ של המצוות יהיו כהוגנ -שלא יהיו מלאכימ חלושימ .צריכ לתת להמ חיימ מכיוונ שלפעמימ המ נולדימ זקנימ ותשושימ .מלאכ שבקושי יכול לשאת את עצמו ,כל שכנ שלא יוכל להושיע את בעליו .זה נכונ כל השנה ,וזה נכונ בראש השנה, שתהיה אשר תהיה השנה ,נתתי לה חיימ ,שתהיה שנה חיה .דברימ מתימ שייכימ לעולמ של הלא טוב, וכל הטומאות חלות על המוות, ולא משנה אמ זה מוות גדול או קטנ .ההיפכ מזה הוא החיימ ,ולכנ אנחנו מדברימ על "אלוקימ חיימ". "ראה נתתי לפניכ היומ את החיימ ואת הטוב את המוות ואת הרע". יומו של פוק זה צפוי היה להיות "ובחרת בטוב" ,אולמ היומ הוא "ובחרת בחיימ" .הבחירה בחיימ בתור בחירה ראשונית ,בעצמ העניינ של חיימ יש באופנ מוימ ,אפילו כשהחיימ המ לא בצד הקדושה ,דבר חי הוא טוב יותר. ראש השנה מגיע ,אחרי שכולם כבר עשו תשובה באלול ,צריך בראש השנה לבנות שנה חדשה .יכול להיות שפשעתי וחטאתי, ומגיעים לי עונשים ,אבל אני מתחיל בראש חדש, ואני צריך להכניס לשנה החדשה חיים ,וטוב ואת העניין הזה של "כתר מלוכה" ,ועל ידי זה אני עושה שתהיה שנה אחרת, אם מישהו זוכה -הוא מחיה עם רב ,שהגוף ילך אחרי הראש .לחיים! כתיבה וחתימה טובה! לדעת את כל התורה בעקבות הרמב"ם היומי בן לוקח בת | הרב רוני פרינץ הלכות נחלות פרקים א־ה כפי שלמדנו ,ירושה היא העברה אוטומטית של נכי האדמ לבניו לאחר פטירתו .התורה קבעה כללימ ברורימ מה מגיע למי ואיכ .כלל מרכזי בירושה הוא שאמ יש זכר במשפחה ,הבנות לא יורשות .הירושה היא נחלתמ הבלעדית של הזכרימ .רק במקרה שאינ לנפטר אב ובנ ,תוכל בתו לרשת אותו .יותר מזה ,אור מנ התורה)!( להוריש לבת רכוש המיועד לבנ .רגע לפני שזועקימ" :הדרת נשימ" ,ננה לברר -הכצעקתה? כביש עוקף זכרים למרות האיור המפורש ,התפתחו במהלכ הדורות דרכימ רבות לעקופ איור זה .כבר בימי חז"ל אנו מוצאימ תקנות שונות שמטרתנ להעביר את כפו של הנפטר לבתו או לאשתו ,או לחלקו שווה בשווה בינ הבנימ והבנות. מנ המפורמות שבהנ היא "שטר חצי זכר" .זהו שטר שכותב האב לבתו ביומ נישואיה ,בו הוא מודה שהוא חייב לה כומ כפ עצומ .הוא ממשיכ ומצווה על בניו שלאחר מותו יחזירו לבתו את כל ה"חוב" ,או לחילופינ יתנו לה "רק" חצי ממה שהמ קיבלו בירושה .ככ ,בופו של דבר ,מקבלת הבת חלק שווה לבנימ .גמ בתי דינ בימינו נוקטימ בדרכימ שונות על מנת לחלק את הירושה באופנ שווה .ככ שלמעשה אינ כיומ אפליה בינ הבנימ לבנות בנכי הירושה. עמ כל זאת ,השאלה עדיינ מטרידה :מדוע התורה מפלה את הבת לרעה? הליגה והקבוצות כפי שלמדנו ,ירושה אינה דרכ להעברת נכימ .מותר לאב לתת במתנה לבתו כמעט את כל נכיו ,אבל אור לו להוריש לה דבר .ירושה היא עניינ של ייחו .חלוקת התפקידימ ברורה :האמ קובעת את השיוכ לעמ ישראל ,האב קובע את המשפחתיות הפנימית .המשפחה תלויה באב'" ,למשפחותמ לבית אבותמ' -משפחת האמ אינה קרויה משפחה" .אפשר לומר שהאמ היא המגרת ,גבולות הגזרה ,ואילו האב הוא התוכנ .אמ תרצו :האמ היא הליגה ,והאב הוא הקבוצות. העברת נחלת האב לבנ דומה לייבומ ,בו נושא אח הנפטר את אלמנתו "להקימ שמ לאחיו" .בנמ המשותפ הוא המשכו הישיר של האח הערירי .גמ כאנ ,באמצעות העברת הנכימ, הופכ הבנ להמשכ האב וכאילו האב ממשיכ להתקיימ ,לא בגופו אבל בנחלתו .וכמו שבירושה אינ צורכ בקניינ על מנת להעביר את הרכוש ליורש ,גמ היבמ מדינ תורה אינו צריכ לקדש או "לקנות" את היבמה. על הרקע הזה נבינ גמ את אפליית שאר הבנימ לעומת הבכור .הבכור זוכה בחלק כפול משאר אחיו ,למרות שהוא יכול להיות רשע כעשיו .הבנ הבכור משמש כעינ ממוצע בינ האבא לשאר הילדימ .כמו חצי אבא .לא רק בשביל האחימ הבנ הגדול הוא אב לעת מצוא ,אלא גמ מצד הנחלה הרוחנית .הבנ הבכור אמור להיות ההמשכ הראוי של האב. כאשר הבכור אינו כזה בפועל ,הירושה מתפקדת כהטלת חובה .עליו להיות ראוי לה מחד ,ולראותה כברכה מאידכ, מעינ מענק חומרי להגשמת החובה הזו. בתורה ,הרוחניות מיוצגת דרכ חומריות .עבודת ה' אינה תפילה ,אלא קרבנות .גמ רוחו של האב עוברת דרכ הנדל"נ המשפחתי .ועמ אבות כאלו ,כדאי להיות ראוי לירושה. מקורות :רמב"ם נחלות א.א; א.ו; ו.א; ב"ב קט: הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות 072-2602040 שוו""ת ירא שפ ר ושע ש יהוש הרב ייהה הר רמת גן גן בת מת ישי ת אש ש יש ר ש " וא דם א י ן צד י ק ב א ר ץ אשר י ע ש ה ט ו ב ו ל א י ח ט א" -ה א ם א ני ב א מ ת אשם בחטאים שלי? וש בררווכ שהקקדוש תנו ההווא ש ונתנ אמונ מו ודדוות אאמ מי ו אחד מי אח חרייוות באחר באחר שאת בא זוככהה לש הוא זו דמ והו לאדמ בחייררה לא נתנ בח ההוא נת וצר שננוצ טוב ש טו תפ ללט שות להייוות ש די ככ לה יו ועעלל ידי שו על מעעש על שית ופש החופ ירה הח בחיר בבבחחי מונננהה בב מו ללא אמ ביממ .ללא לא טוובי ממעשייו הט מעש עש ממ מ יה של ההתוורהה. תיה ותיה צווות כל מקקומ למצו למצו אאינ כל קלה משקל משק ת ומש אחרריוות ת האח דרגגת פי כננ ,את דר אפ על פי פיו אופי אופי תו ואו בייבבת שמפפנני ב אדמ שמ עיממ .יש אד ודעי ינננוו יוד יננ אינ מעללות תר על מע ול הררבבה ייוות גדול גדו אבק ד יאבק מאב להיאבבק להייא צררייכ לה שללווננות היפפככ .ההככייש כנ להי ת ..וכנ לות בקלו בקל נימ בק שאאחחררימ קקוני על ככ אנו מצצבבוו ו ל מו ומ קומ המ לפפי מקו של כל אאדדמ המ של ודע תה ייוד ימייממ הננוורראאייממ"" :אאתה ילות ה מ תפייללות ות ימ בת מרימ אאומר נעלמ נ .אייננ דבברר נעעל חדדררי בבטנ. וחוופפש ככלל חד ולמ וח תרי עול תרי רי ת וש בררוכ קדוש ינ הקד קד תר מננגגד עעייננייככ"" ,ווא נ נתר אינ נ נ ממכ ואי מכ ממ ריהה. כל ברי שכר כל קפח שכ מקפ וא מ הוא איך אפשר ל ח ז ו ר ב תש ו ב ה היא שהי מתוו ,שה נשמת עלת נש דל מעל מעל יודע את גגוודל כשאאדדמ יודדעע ש רוכ ש ברו קדווש מהה הקד עד כמ ש ,ועד ממש מעל מ וה ממע לוה חללקק אאל עלת מעל גודדלל מע דע את גו יודדע אדמ יו יו שאד בה; ככש שמח בה הוא שמ הו ות פי פחות לפח ות לפ ירות מנ העעבייררו ולה מ גדול תנ גד מידדת צוות שמי צווות ת המצו ההמ מ וקד הפוק ""פפוק חז""לל מהפ חז" דימ חז ומדי ומד שלומ )כפי של ות )ככפ מאאות חמש מ חמ שה חחד בעייממ ,וועעווש ריבע ימ .....וועל ררי בנייממ. ת על בנ וונ אאבבוות עוו ובה תשוב על ידדי התש דע שעל יהוודדי ייודע יהו שיה ללאאללפייממ""((; ככש ינו לבינ ילב ימ – יל שנימ תייוו ,ואאפפ אמ ייההייו כש נמחחלייממ עוווננוות נמ ולא עעווד אאללא יו; ול נעוור ו נשר נע דש כ ש ותתחדש תחדש ותתח תח כשללגג ,ת כש הבת הה', מא ב תשובה מא לתשוב וב תש ש זוככה לת דה בה ההוא זו מידה שבמיד שבמי מי שב טובב ,,ככ בת הט אהבת צוות ואה צווות המצו הבת המ המ אהב ה ,אה תוורה, הבת ההת אהב אהב אדמ יתבבוננננ האד שית יות -ככש ימ לו ללזככו ו פכימ נהפכ תיו נה דונננוות זדו דו זד שווב כל לש איכ ייווכל ת ,אי יתיית אמ ת עינ מ פה בעי המפה לול המ מכלו במכ במ מחהה? משמח שללא מ ש עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות ת.ד 52589 .רמת גן עורך :אהרוני ברנשטיין הגהה וייעוץ :אלומה לב עיצוב :סטודיו דוסה | www.Dosa.co.il לתגובות ,יצירת קשר ,פרסום והצטרפות לרשימת תפוצה: info@qarov.org | 054-4530951 חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך העלון טעון גניזה בכל שנה אני מתוודה וחוזר בתשובה, ובמהלך השנה שוב נופל באותם הדברים אני מרגיש מובך מאוד לעמוד ככה לפני הקדוש ברוך הוא. ברככימ נו מבר לה אנו שבבככלל תפפילה מר ש תנייאא אוומ בעעלל התנ התנ המררבה חנונ מ אתה הה' חננו ת"" :בבררווכ את לכוות ומלכ שמ ומ בבש "מררבהה" אצצלל ה' וכמה הייאא מיידדת "מ וכמה מה לוחח" .וכ ללו ללל דוררוות אאנו ינ צדדיקקי הדו י .ואאממ בינ בלי די. תבררככ? עעדד בלליי יתב עלבבוננות אחחררי על גמ אח לללווח גמ שההררבו ל מווייוות ש צאייממ דמ מוצא מו הוא תבררכ שהו יו יתב אליו ומר אל וחומ וחומ בימ ,קל וח בימ, מ, טווררייממ מררובי וקננט וק חקרר. וח עד אאינ חק לוח בה לל מרבה רבה מר וא, חטוא ולחט שווב ווללח טוואא ,לש לש לשווב וללחט מבבייכ לש אכנ,נ ,מב אכ קומ מקו ונת ללמ ות מככווונ כה לההי ת בוככהה צררייכה מבו לא שההמ אלא מררות אימ ללמ חוטאי נו חווט צמנו עצצמ מ ימ עצ צא מ מוצא מו שאאננו מ תי .ככש מיתי מי האמ הא פעמימ מי לנו פפעעמ לח לנ שנל רות שנ מרו ליחחהה וללמ נו ללייח קשנו ביקש שבי רשי שוורש וז בש לאחוז ות לאאחח יכות יכו ושה צצרר כ בוככה וההבבוש המבו ת ,המ רבוות רב פת" מללטפת כה רק ""מ ה .אמ ההמבבווכה טלה. טלה טלט ולטל תננו ול שייוות אייש הרע יצר הר שהיצ ימנ ההוא שה ובה ,ימ ובהה, שוב תש עת הת בשעת בשע תנו בש אותנ או היא תשוובבה הי לא התש יני -לא וש צינ ימוש ימו ושה בבהה ש מ עוש בה מחחזייררה שו ה התש בה ,הת שמבביככהה אללאא החחטאא! אדדררבה שמ צונ הרצו שמהה ,,אל הר הנש הורה של הנ הטההוורה רה האמת ט תנו אאל האאמ מ אות או ינו ימ לאאבינ דה של בבננימ עמדה בקרבננוו ואאלל ההעעמ בקררבב מיתי שבק תי מית האמ הא שעעהה. בכל ש וח עעלליינו בכ שחחוונננ וח מננ ,ש רחמ הרח יש לך שאלה בעבודת ה'? מ ל054-4530951 - 1-700-500-555 ב“ה www.bemuna.co.il/pardes ס“ בפרדס חנה בפרויקט ”חורשת האקליפטוס האירוע יתקיים בבע“ה ביום שני ה‘ תשרי ה‘תשע“ה(29.9.14) , עה 17:00 בשע במעמד ליווי מוזיקאלי קב מרגלית רב הגרעין -הרב יעק שיכון -מר אורי אריאל שר הבינוי והש ראש ה המועצה -מר חיים געש הזמר אביחי פז גרינוולד ' נותרו דירות אחרונות 4חד‘ עם גינה ,פנטאוז 5חד‘, ו 4-חד‘ רגילה לאיכלוס קרוב.
© Copyright 2024