1. No category

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מדרש משלי‬
‫מדרש משלי הוא מדרש אגדה לספר משלי‪ .‬המדרש מפרש את פסוקי הספר לפי סדרם‪ ,‬ומבחינת סגנונו הוא מהווה‬
‫שלב מעבר בין דרשות חז"ל לפרשנות ימי הביניים‪ .‬המדרש נערך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בין המאה השביעית למאה ה‪11-‬‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫שם המדרש‬
‫מדרש משלי נקרא בפי ר' נתן מרומי בעל מילון הערוך בשם 'אגדת משלי'‪ .‬שם נוסף שבו כונה המדרש בטעות הוא‬
‫'מדרש שוחר טוב'‪ ,‬כשמו של מדרש תהילים‪ .‬טעות זו נבעה מכך שמדרש משלי נדפס יחד עם מדרש תהילים ועם‬
‫מדרש שמואל בוונציה בשנת‬
‫‪ .1546‬בהדפסה הבאה של המדרש בפראג בשנת ‪ ,1613‬כונו כל שלושת המדרשים בשם הכולל 'מדרש שוחר טוב'‪.‬‬
‫השם מדרש משלי מופיע בכתבי היד של המדרש‪ ,‬בדפוסים ובקרב הראשונים‪1.‬‬
‫זמן המדרש ומקומו‬
‫י"ל צונץ סבר‪ ,‬כי מדרש משלי נערך במקום ובזמן שבו נערך מדרש תהילים‪ ,‬כלומר לשיטתו‪ ,‬במאה ה‪ 11-‬באיטליה‪.‬‬
‫צונץ ביסס את דעתו על מקורות מאוחרים המשוקעים במדרש משלי‪ ,‬דוגמת ספרות ההיכלות‪ ,‬ועל אזכור ערים בדרום‬
‫איטליה המופיעים בדרשה במדרש תהילים‪.‬‬
‫ש' בובר חלק על צונץ וטען‪ ,‬כי אין להקיש ממדרש תהילים על מדרש משלי‪ ,‬מכיוון שאלו מדרשים שונים‬
‫שנערכו במקומות ובזמנים שונים בידי עורכים שונים‪ .‬בובר ציין‪ ,‬כי עורך מדרש משלי לא הכיר את התלמוד‬
‫הירושלמי‪ ,‬אך הביא מקורות מהתלמוד הבבלי‪ .‬הוא אף איתר ציטוטים מתוך מדרש משלי בכתבי הגאונים‪ ,‬ביניהם רב‬
‫יהודאי גאון‪ 2‬ורב עמרם גאון‪ 3,‬ולכן הוא תיארך את עריכת המדרש לתקופה שלאחר עריכת התלמוד הבבלי בבבל‪ .‬מ'‬
‫היגער תמך בדעתו של בובר כי המדרש נערך בבבל‪ ,‬והראה כי הברייתות המופיעות במדרש משלי נובעות מן‬
‫התלמוד הבבלי ולא מן התלמוד הירושלמי‪ .‬אולם‪ ,‬חוקרים שונים פקפקו בתיארוך של בובר למדרש‪ ,‬והטילו ספק‬
‫בכך שציטוטי הגאונים מהמדרש אכן נובעים ממדרש משלי‪ .‬הם טענו‪ ,‬כי לדרשות שמקורן לכאורה בתלמוד הבבלי‬
‫יש מקבילות בתלמוד הירושלמי ובמדרשי אגדה ארץ ישראליים‪ ,‬וייתכן כי חלקן הן הוספות מאוחרות של מעתיקים‪.‬‬
‫צ"מ רבינוביץ (גנזי מדרש) פרסם מספר קטעי גניזה ממדרש משלי‪ ,‬שהקדום ביניהם הוא מן המאה העשירית‪.‬‬
‫הוא הצביע על הכתיב הירושלמי של קטעי הגניזה; על מונחים ארץ ישראליים (לדוגמה‪' :‬בוא וראה'‪' ,‬לכך נאמר'‪,‬‬
‫'הדה הי דכ' '‪ ,‬ועוד); על דברי הלכה לפי שיטת הירושלמי ועל דברי שבח בדבר ישיבת ארץ ישראל‪ 4,‬וסבר כי מדרש‬
‫משלי נערך בארץ ישראל‪ .‬רבינוביץ סבר‪ ,‬כי רוב המקורות של מדרש משלי הם מקורות ארץ ישראליים‪ ,‬ואילו‬
‫המקורות הבבליים המופיעים במדרש נובעים מהתלמוד הבבלי‪ ,‬שהגיע לארץ ישראל בידי עולים מבבל במאה‬
‫השמינית‪ .‬לדעת רבינוביץ מדרש משלי נערך בתחילת תקופת הגאונים‪ ,‬במאות השביעית‪-‬שמינית‪.‬‬
‫ב' ויסוצקי‪ ,‬בחן את סוגיית תיארוך מדרש משלי דרך המקורות שהמדרש משתמש בהם והמקורות המאוחרים‬
‫למדרש שציטטו ממנו‪ .‬הוא הגיע למסקנה כי מדרש משלי עשה שימוש במקורות תנאיים‪ :‬משנה‪ ,‬תוספתא‪ ,‬מכילתא;‬
‫במדרשי אגדה מתקופת האמוראים‪ :‬בראשית רבה‪ ,‬פסיקתא דרב כהנא‪ ,‬אבות דרבי נתן בשני נוסחיו; בתלמוד הבבלי‬
‫ובמקורות מאוחרים לתלמוד הבבלי – הלכות גדולות‪ ,‬סדר אליהו‪ ,‬ספרות ההיכלות וספר שיעור קומה‪ .‬המקורות‬
‫המאוחרים ביותר שבהם מדרש משלי עושה שימוש הם מאמצע המאה התשיעית‪ .‬מכך הסיק ויסוצקי כי התאריך‬
‫המוקדם ביותר שניתן לתארך את מדרש משלי הוא שנת ‪ .860‬ויסוצקי פקפק במהימנות הציטוט של מדרש משלי‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫למשל אצל המרדכי‪ ,‬הרוקח ורמב"ן‪.‬‬
‫רב יהודאי גאון היה ראש ישיבת סורא בבבל במאה השמינית‪.‬‬
‫רב עמרם גאון היה ראש ישיבת סורא בבבל במאה התשיעית‪.‬‬
‫לדוגמה‪" :‬אמר ר' יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪ .‬אמר ר' לוי כל הדר בארץ ישראל‬
‫אפילו שעה אחת ומת בתוכה‪ ,‬מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (מדרש משלי פרק יז‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.)134‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫בכתבי הגאונים‪ ,‬וסבר שהמקור המהימן הראשון שציטט מתוך מדרש משלי הוא מדרש בראשית רבתי של ר' משה‬
‫הדרשן מנרבונא‪ .‬לכן קבע ויסוצקי את התאריך האחרון לעריכת המדרש לתחילת המאה ה‪ ,11-‬בשנת ‪.1020‬‬
‫דרך נוספת שבה נקט ויסוצקי לקביעת זמן עריכתו של המדרש היא באמצעות רמזים לאירועים היסטוריים‬
‫במדרש‪ .‬הוא טען כי ניתן לזהות בדרשות במדרש משלי פולמוס עם הקראים בכלל‪ ,‬ועם דבריו של החכם הקראי‬
‫דניאל אלקומסי‪ ,‬שחי באמצע המאה התשיעית‪ ,‬בפרט‪ 5.‬בעקבות כך צמצם ויסוצקי את טווח הזמן שבו נערך המדרש‬
‫לשנים ‪.860-940‬‬
‫ויסוצקי ביקר את הוכחותיו של צ"מ רבינוביץ בדבר מקורו הארץ ישראלי של המדרש‪ ,‬על פי כתיב ומונחים ארץ‬
‫ישראליים בקטעי גניזה‪ ,‬וטען כי גורמים אלו משתנים באופן תדיר בתהליך העתקת הטקסט‪ .‬הוא שיער כי המדרש‬
‫אכן נערך בארץ ישראל‪ ,‬אך טען כי השערה זו עדיין טעונה הוכחה‪.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫לשון מדרש משלי היא עברית‪ .‬במדרש ישנם ביטויי לשון ייחודיים‪ ,‬לדוגמה‪" :‬חדרי חדרים שבמרום"‪ 6,‬במשמעות‬
‫של חכמת הנסתר‪ ,‬חדרי מרכבה; "העשיר אוכל את העני"‪ 7,‬במשמעות של גזלה; "קשר עליו מספד"‪ 8‬כלומר הספיד‬
‫אותו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫החלוקה המקובלת של מדרש משלי מבוססת על חלוקה לפרשות‪ ,‬המקבילות לפרקי הספר‪ .‬אולם‪ ,‬חלוקה זו איננה‬
‫מקורית במדרש משלי‪ ,‬והיא נוצרה ביד המדפיסים בדפוסים המאוחרים‪ .‬מ"ב לרנר (מחקרים) ציין‪ ,‬כי בכתבי היד‬
‫ובדפוסים הקדומים החלוקה הפנימית של המדרש היא לפסוקים בלבד‪ ,‬ומעידה על כך שהיחידה הבסיסית של‬
‫המדרש היא הפסוק הבודד‪9.‬‬
‫החל מן המאה ה‪ 19-‬חוקרי המדרש הצביעו על כך כי מדרש משלי איננו מדרש שלם‪ ,‬וחסרות בו דרשות לחלק‬
‫מן הפסוקים בפרקים שונים ולכמעט כל הפסוקים בפרקים ג'‪ ,‬ז' וי"ח‪ .‬בובר שיער‪ ,‬כי המדרש איננו שלם כתוצאה‬
‫מהשמטה או מחסר כבר בהעתקה הראשונה של המדרש‪ .‬הוא השלים חלק מהשמטות אלו במהדורתו מתוך ילקוט‬
‫שמעוני לספר משלי‪.‬‬
‫לרנר (מחקרים) ציין‪ ,‬כי למרות שנמצאו כתבי יד וקטעי גניזה נוספים למדרש משלי מאז מהדורת בובר‪ ,‬טרם‬
‫נמצא עֵ ד נוסח שמכיל את הדרשות החסרות‪ .‬הוא סבר כי השערתו של בובר הייתה נכונה‪ ,‬ואכן השמטות אלו נובעות‬
‫מן ההעתקה הראשונה של המדרש‪ .‬לרנר הציע‪ ,‬כי חיסרון הדרשות בחלק מן הפרקים אינו נובע מהשמטה‪ ,‬אלא הוא‬
‫דילוג מכוון לשם קישור בין פסוקים שונים על מנת ליצור דרשה חדשה‪ .‬לדעתו‪ ,‬זהו אמצעי ספרותי רווח וייחודי‬
‫למדרש משלי‪ ,‬המשמש גם במקרה של פסוקים רצופים או סמוכים זה לזה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫'ועתה בנים שמעו לי‪ ,‬ואל תסורו מאמרי פי' (משלי ה'‪ ,‬ז) אילא 'הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה'‬
‫(שם‪ ,‬ח) למה? 'פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי' (שם‪ ,‬ט)‪' .‬פן תתן לאחרים הודך' – שהיא גורמת לך‬
‫שתינטל הוד של שכינה ממך; 'ושנותיך לאכזרי' – שאתה נמסר למלאך אכזרי‪10.‬‬
‫הדרשה כוללת שלושה פסוקים רצופים ומקשרת ביניהם במילות קישור קצרות‪' :‬אילא'‪' ,‬למה'; מילים אלו מנהירות‬
‫את הקשר בין הפסוקים על דרך הפשט‪ .‬לאחר מכן מובאת דרשה קצרה על פירוש המילה 'אכזרי'‪ ,‬המבוססת על‬
‫הכתוב במשלי (י"ז‪ ,‬יא) – "אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו"‪.‬‬
‫קישור דומה בין פסוקים מופיע גם במקרה שהפסוקים רחוקים זה מזה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫ראה להלן בפרק תוכני המדרש‪.‬‬
‫מדרש משלי פרק ח‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.58‬‬
‫מדרש משלי פרק יג‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.105‬‬
‫מדרש משלי פרק יד‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.119‬‬
‫לקביעה זו יש משמעות סגנונית‪ ,‬ראה להלן בפרק תוכני המדרש‪.‬‬
‫מדרש משלי פרק ה‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪ ,36‬עם תיקוני גרסה על פי כתבי יד‪ ,‬מתוך מאמרו של מ"ב לרנר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.465‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫'אדם ערום כוסה דעת' (משלי י"ב‪ ,‬כג) זה שאינו מתגאה בתורתו; 'לב כסילים יקרא אולת' (שם) – זה שהוא‬
‫מתגאה בדעתו‪ .‬ר' זעירא משמע לה אפין אוחרנין‪' :‬כל ערום יעשה בדעת' (שם י"ג‪ ,‬טז) – זה שאינו מתגאה‬
‫בחכמתו‪' .‬וכסיל יפרוש אולת' (שם) – זה המתגאה בשטותו‪11.‬‬
‫ביחידה מדרשית זו מובאים שני פסוקים עם משמעות ומבנה מקבילים בספר משלי‪ ,‬המקושרים ביניהם באמצעות‬
‫ביטוי מדרשי שמשמעותו הבאת דרשה של חכם אחר באותו עניין‪ .‬הבאת שני הפסוקים המקבילים לדרשה אחת‬
‫אפשרה דילוג על פני עשרים הפסוקים שביניהם‪.‬‬
‫לרנר (מחקרים) טען‪ ,‬כי באמצעות אמצעי ספרותי זה‪ ,‬המקשר בין פסוקים רחוקים לדרשה אחת‪ ,‬ניתן להסביר את‬
‫חסרונן של דרשות על הפסוקים מפרקים ז'‪ 12‬וי"ח‪ 13.‬כלומר‪ ,‬לדעתו‪ ,‬עורך המדרש דילג על פרקים אלו באופן מכוון‪,‬‬
‫ולמעשה מעולם לא היו במדרש משלי דרשות על פסוקים מפרקים אלו‪.‬‬
‫חיסרון גדול נוסף בדרשות לספר משלי הוא של ‪ 67‬פסוקים מאמצע פרק ב' ועד לפסוקים האחרונים בפרק ד'‪.‬‬
‫לרנר (מחקרים) מצא שריד מן הגניזה‪ ,‬שלא היה ידוע לחוקרי מדרש משלי שקדמו לו‪ ,‬ובו דרשות לפסוקים ממשלי‬
‫ב'‪ ,‬כא עד ג'‪ ,‬טו‪ .‬גילוי קטע זה מצמצם את החיסרון בדרשות לחמישים בלבד‪ .‬ייתכן שבעתיד יימצאו עדי נוסח‬
‫נוספים שישלימו את החסר במדרש‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬מדרש משלי מפרש את פסוקי ספר משלי לפי סדרם‪ ,‬אך לא את כולם‪ .‬לרנר שיער‪ ,‬כי כוונתו הראשונית של‬
‫עורך המדרש הייתה לחבר מדרש על כל פסוקי ספר משלי‪ ,‬וכך אכן עשה עד סוף פרק ו'‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר מכן העורך‬
‫הקל על עצמו את המלאכה ובאמצעות אמצעי ספרותי של קישור בין פסוקים שונים‪ ,‬דילג על פסוקים רבים‪ .‬לרנר‬
‫העלה את האפשרות שהעורך בחר באופן שקול ומגמתי אילו פסוקים לדרוש ועל אילו פסוקים לדלג‪.‬‬
‫הדרשות במדרש משלי עוסקות בעיקר בפסוק בודד או ברצף של עד חמישה פסוקים הנדרשים בשיטה אחת‪ .‬אין‬
‫ניסיון במדרש לפרש פרק שלם או חטיבת פסוקים גדולה בהקשר אחד‪ .‬פסוקים בודדים נדרשים על דמות מקראית או‬
‫על אירוע מקראי מסוים‪ ,‬אולם אין במדרש יותר מחמישה פסוקים הנדרשים יחד בהקשר אחד‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫'ודורש רעה תבואינו' (משלי י"א‪ ,‬כז)‪ ,‬זה המן הרשע שהיה דורש רעה על מרדכי ונהפכו עליו‪ ,‬מה כתוב‬
‫אחריו 'בוטח בעשרו הוא יפול וכעלה צדיקים יפריח' (שם‪ ,‬כח)‪' .‬בוטח בעשרו הוא יפל' – זה המן הרשע‪,‬‬
‫'וכעלה צדיקים יפרח' – זה מרדכי ואסתר‪ .‬דבר אחר 'בוטח בעשרו הוא יפול' – זה קרח‪' ,‬וכעלה צדיקים‬
‫יפרחו' – זה משה וסנדרים שלו‪14...‬‬
‫אמצעי סגנוני רווח במדרש הוא משפטי תנאי המציינים הנהגה טובה בדרך כלל בהקשר של לימוד תורה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫אם שמעת לדברי תורה ולאמרי פי‪ ,‬אין אתה נכשל לעולם‪ ...‬אם רצה אדם ללמוד תורה אל יאמר אלמד מן‬
‫הרחק ואחר כך אלמוד מן הקרוב‪ ,‬אלא למד מן הקרב ואחר כך מן הרחק‪15.‬‬
‫לרנר הראה‪ ,‬כי בקטע הגניזה שמצא‪ ,‬מצויים באופן יחסי הרבה משפטים מסוג זה‪ ,‬וציין כי סגנון אישי ומוסרי שכזה‬
‫אינו רווח במדרשי חז"ל‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫מדרש משלי פרק יב‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.103‬‬
‫הדרשה על הפסוק האחרון בפרק ו' עוסקת בעונשה של עברה‪ .‬באמצעות הביטוי הדרשני "ולא עוד שעליה מתנבא שלמה‬
‫בחכמתו" עוברת הדרשה לדון בשלושת הפסוקים האחרונים של פרק ז'‪ ,‬המזהירים מפני העברה‪ ,‬ומשם עוברת הדרשה לעסוק‬
‫בפסוק הראשון של פרק ח'‪ .‬המעבר מדרשה על הפסוק האחרון בפרק ו' לדרשה על הפסוקים האחרונים בפרק ז' אִ פשרה דילוג‬
‫על ‪ 24‬פסוקים מפרק ז'‪.‬‬
‫הדרשה על הפסוק הראשון בפרק י"ז מתגלגלת לדיון בעונשם של הרשעים בגיהינום‪ .‬במסגרת הדרשה מובא דו‪-‬שיח בין ר'‬
‫אליעזר לרבי יהושע‪ .‬דו‪-‬שיח זה הוא כנראה פסידו‪ -‬אפיגרפי; ראה להלן בפרק מבנה המדרש‪ .‬ר' אליעזר שואל את ר' יהושע‬
‫"מה יעשה אדם וינצל מדינה של גיהנם"? תשובתו של ר' יהושע היא דרשה על הפסוק הראשון במשלי י"ט – "טוב רש הולך‬
‫בתומו"‪" :‬כל מי שהולך בתומו בעולם הזה לפני בוראו‪ ,‬עתיד להינצל מדינה של גיהנום לעתיד לבוא"‪ .‬המעבר מדרשה על‬
‫הפסוק הראשון בפרק י"ז לדרשה על הפסוק הראשון בפרק י"ט אִ פשרה דילוג על חמישים ואחד פסוקים מפרקים י"ז וי"ח‪.‬‬
‫מדרש משלי פרק יא‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.96‬‬
‫מדרש משלי פרק ה‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.36-37‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫דרשות רבות במדרש הן קצרות‪ ,‬על דרך הפשט והפרפרזה של הכתוב‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫'מכל משמר נצור לבך' (משלי ד'‪ ,‬כג) שלא תפחד מדברי תורה‪ .‬למה? 'כי ממנו תוצאות חיים' (שם)‪ ,‬ללמדך‬
‫שמדברי תורה יוצאים חיים לכל העולם‪' .‬הסר ממך עקשות פה' (משלי ג'‪ ,‬כד) זה לשון הרע‪ ,‬שהוא קשה‬
‫כשפיכת דמים‪' .‬ולזות שפתים הרחק ממך' (שם) שלא תהיה מדבר עם חבירך אחת בפה ואחת בלב‪16.‬‬
‫ב' ויסוצקי טען‪ ,‬כי הסגנון הקצר של הדרשות קרוב לסגנון פרשנות ימי הביניים‪ .‬הוא מסביר תופעה זו בכך שהמדרש‬
‫נערך בתקופת המעבר מהז'נר המדרשי לז'נר הפרשני‪ .‬השינוי בז'נר הושפע מהעלייה בעיסוק הפרשני‪-‬פילולוגי בקרב‬
‫הערבים‪ ,‬ובעקבותיו גם בקרב חכמי ישראל‪ ,‬דוגמת רס"ג ואבן ג'אנח‪ 17.‬מעבר דומה מסגנון מדרשי לפרשני התרחש‬
‫באותה התקופה גם במסגרת הפרשנות הקראית למקרא‪ ,‬כמו בפירושי דניאל אלקומסי ויפת בן עלי‪ .‬ויסוצקי שיער‪ ,‬כי‬
‫פרשנות הקראים השפיעה על המתודה הפרשנית גם בקרב הרבניים‪.‬‬
‫ההשפעה הקראית על מדרש משלי‪ ,‬לדעת ויסוצקי‪ ,‬באה לידי ביטוי גם בדרשות המכילות רמזים לפולמוס נגד‬
‫הקראים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מדרש משלי נפתח בדרשה מסוג הפתיחתא‪ 18‬על הפסוק "והחכמה מאין תמצא" (איוב ח'‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫במסגרת הפתיחתא מובאות ארבע חידות שחדה מלכת שבא לשלמה המלך‪ .‬בחידה הרביעית והאחרונה ביקשה מלכת‬
‫שבא משלמה המלך לקבוע מי מבין האנשים שהביאה לפניו הוא יהודי‪:‬‬
‫הביאה לפניו מהולין וערלים‪ .‬כולם מראה אחד‪ ,‬כולם קומה אחת כולם כסות אחת‪ .‬אמרה לו‪ :‬הפריש לו‬
‫מהולין מן הערלים‪ .‬מיד רמז לכהן גדול ופתח את ארון הברית‪ .‬מהולין שבהם כרעו בחצי קומתם‪ ,‬ולא עוד‬
‫אלא שניתמלאו פניהם מזיו השכינה‪ ,‬וערלים שבהם מיד נפלו על פניהם‪ .‬אמר לה‪ :‬אילו מהולין ואילו‬
‫הערלים‪19.‬‬
‫המבחן שערך שלמה המלך לקבוצת האנשים שעמדה לפניו בחנה את התנהגותם במפגש עם ארון הקודש‪ .‬ויסוצקי‬
‫טען‪ ,‬כי החידה עוצבה כפולמוס נגד הקראים‪ .‬החכם הקראי דניאל אלקומסי כתב כי אין לקוד לארון הקודש אשר‬
‫בבית הכנסת‪ ,‬כפי שהיו נוהגים בארון הקודש בבית המקדש‪ .‬לפי ויסוצקי‪ ,‬החידה הרביעית מתפלמסת עם דבריו של‬
‫אלקומסי וטוענת כי ארון הקודש בבית הכנסת הוא כמו ארון הקודש בבית המקדש ולכן צריך לקוד לו‪ .‬דוגמות‬
‫נוספות לפולמוס עם הקראים שציין ויסוצקי הן המרכזיות של מצוות תפילה ומזוזה במדרש‪ ,‬והדגשת החשיבות‬
‫בלימוד התורה שבעל פה בכלל ולימוד 'מעשה מרכבה' בפרט‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אחת ההוכחות שהביאו החוקרים לאיחור זמנו של מדרש משלי היא השימוש שעשה המדרש בספרות‬
‫ההיכלות ובספר שיעור קומה‪ .‬במסגרת דרשה על הפסוק "אורח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה" (משלי י'‪,‬‬
‫יז)‪ ,‬מתואר המשפט המתנהל לאדם כשהוא מגיע לבית דין של מעלה‪ .‬במהלך המשפט נשאל האדם האם הוא עסק‬
‫בלימוד תורה ומה היה תוכן לימודו‪ .‬על פי הדרשה‪ ,‬לימוד התורה החשוב ביותר הוא לימוד מעשה מרכבה ולימוד‬
‫שיעור קומה העוסק בתוארו של האל‪:‬‬
‫בא לפניו מי שיש מקרא בידו ואין בידו משנה‪ ,‬הב"ה הופך את פניו ממנו‪ ...‬יבא לפניו מי שבידו שני סדרים או‬
‫שלשה‪ ,‬אמ' לו הב"ה בני הלכות כולו למה לא שנית?‪ ...‬בא לפניו מי שבידו הלכות‪ ,‬הב"ה אומר לו‪ :‬בני תורת‬
‫כהנים למה לא שנית?‪ ...‬בא מי שבידו ספר תורת כהנים‪ ,‬אמ' לו הב"ה בני חומשים תורה למה לא שנית? בא‬
‫מי שבידו חומשים‪ .‬הב"ה אומר לו בני הגדה למה לא שנית?‪ ...‬בא מי שבידו הגדה‪ ,‬הב"ה אומר לו בני תלמוד‬
‫למה לא שנית?‪ ...‬בא מי שבידו תלמוד‪ ,‬הב"ה אומ' לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד‪ ,‬אמר לו צפיות מרכבה‬
‫צפיתה גאותו שאין לו הנאה בעולמו שבראתי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבין ומציצין ומביטין ורואין‬
‫והוגין הגיון כל התלמוד הגדול הזה‪ .‬כסא כבודו היאך הוא הוי? רגל הראשונה למה היא משמשת? השנית‬
‫למה היא משמשת?‪ ...‬גדולה מכולם ריגיון כסא כבודי היאך הוא עומד? עגול הוא? כמו מלבן מתוקן הוא?‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫מדרש משלי פרק ד‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.33‬‬
‫עם זאת ויסוצקי ציין כי אין במדרש משלי עיסוק לשוני‪-‬פילולוגי‪.‬‬
‫על ה'פתיחתא' ראה במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫מדרש משלי פרק א‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.6‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫כמה גשרים יש בו‪ ...‬גדולה מכולן מצפורני עד קדקד ראש‪ ,‬היאך אני עומד? כמה שיעור פסת ידי? כמה שעור‬
‫רגל?‪20...‬‬
‫לרנר (מדרשי אגדה) ציין‪ ,‬כי תופעה סגנונית המאפיינת את מדרש משלי והמעידה כי זהו מדרש מאוחר יחסית‪ ,‬היא‬
‫ייחוס לא מהימן של דרשות לתנאים ולאמוראים‪ .‬במדרש משלי דרשות אנונימיות רבות‪ ,‬אך בצדן מופיעות דרשות‬
‫המובאות מפי תנאים ואמוראים‪ .‬אולם‪ ,‬לדרשות אלו אין מקבילות בספרות המדרש ולכן מקובל לומר כי דרשות אלו‬
‫אינן מקוריות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במספר מקומות במדרש מתנהל דיון בין רבי אליעזר ורבי יהושע‪ ,‬שהיו תנאים בולטים בדור‬
‫שלאחר חורבן הבית‪ .‬במדרש משלי‪ ,‬רבי אליעזר מוצג כתלמידו של רבי יהושע‪ ,‬אף שאין לכך כל עדות ממקור אחר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תוכן הדיונים ביניהם במדרש משלי לא מוכר מחיבור מדרשי אחר‪.‬‬
‫מלבד דרשות פסוקים‪ ,‬במדרש משלי מצויה‪ ,‬כאמור‪ ,‬סדרה של חידות שחדה מלכת שבא לשלמה המלך‪ .‬ז'נר‬
‫החידות נדיר למדיי בספרות חז"ל‪ 21.‬ד' שטיין בחנה חידות אלו במסגרת מכלול הקשרים – בהקשר הסיפור המקראי‬
‫על פגישת שלמה המלך ומלכת שבא‪ ,‬בהקשר המסורות היהודיות והכלליות על שלמה ומלכת שבא‪ ,‬שבחלקן זוהתה‬
‫המלכה כשֵ דה ולא כאישה בשר ודם‪ ,‬ובהקשר סיפורי חידות שונים שנפוצו באזור בבל ופרס‪ 22.‬ד' שטיין זיהתה‬
‫בחידות אלו מערכת של מתחים המהווים אתגר עבור המסגרות הנורמטיביות של המגדר‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הלאום והדת‪.‬‬
‫במדרש מצויים משלים רבים המסבירים את משמעות הפסוקים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫'יד ליד לא ינקה רע' (משלי י"א‪ ,‬כא)‪ ,‬בא וראה שתי ידיים יש לו לאדם‪ ,‬אם גינוב הוא מי באחת‪ ,‬ונותן צדקה‬
‫באחת‪ ,‬לא ינקה‪ ...‬אמר ר' יוחנן אמשול לך משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאחד שהלך ועבר עבירה‪ ,‬ונתן לזונה‬
‫שכרה‪ .‬לא הספיק לצאת מפתח ביתה עד שפגע בו עני אחד‪ .‬אמר לו‪ :‬תן לי צדקה‪ ,‬נתן לו והלך לו‪ .‬אמר אותו‬
‫האיש אילו לא שרצה הב"ה לכפר על עונותי‪ ,‬לא שלח לי אותו עני שאתן לו צדקה ויתכפר לי על מה שעשיתי‪.‬‬
‫אמר לו הב"ה‪ :‬רשע אל תחשוב כן‪ ,‬לך ולמד מחכמתו של שלמה שפירש ואמר 'יד ליד לא ינקה רע'‪23.‬‬
‫במדרש מצויים גם סיפורים ייחודיים שאין להם מקבילות בספרות המדרש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על הפסוק "טָ בחה ִטבחה מָ סְ כָה‬
‫יינה אף ערכה שלחנה" (משלי ט'‪ ,‬ב)‪ ,‬מובאת מסורת חדשה על סיפור מותו של רבי עקיבא‪:‬‬
‫מעשה היה בר' עקיבה שהיה חבוש בבית האיסורין‪ ,‬והיה יהושע הגירסיא משמשו‪ .‬פעם אחת ערב יום טוב‬
‫היה ונפטר לו מרבו והלך לתוך ביתו‪ .‬בא אליהו הכהן ועמד על פתח ביתו ואמר לו‪ :‬עמד יהושע עמד יהושע‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬מי אתה? אמר לו‪ :‬אני אליהו הכהן שבאתי להגיד לך שמת ר' עקיבא רבך בבית האסורין‪ .‬הלכו‬
‫שניהם כאחת ומצאו פתח בית האיסורים פתוח ורב האיסורים ישן‪ ,‬וכל העם ישנים‪ .‬ור' עקיבה מונח על‬
‫מיטתו‪ .‬ניטפל בו אליהו ונשאו על כתיפו‪ .‬אמר לו יהושע הגירסי‪ :‬לא אמרת לי אני אליהו הכהן‪ ,‬והרי אסור‬
‫לכהן להטמא במת‪ .‬אמר לו‪ :‬דייך יהושע בני‪ ,‬חס ושלום אין טומאה בצדיקים‪ ,‬ואף לא בתלמידיהם‪ .‬כיון‬
‫שיצאו מבית האיסורים היו מהלכין כל הלילה עד שהגיעו לטרפילון של קיסרין כיון שהגיע לטרפילון של‬
‫קיסרין ירדו ירידות ועלו שלש מעלות ומצאו שם מיטה מוצעת וספסל ושלחן ומנורה‪ .‬הניחו את המנורה על‬
‫המטה‪ .‬מיד דלקה מנורה ונערך את השלחן‪ .‬באותה שעה אמרו אשריכם עמלי תורה אשריכם יראי אלהים‬
‫אשריך ר' עקיבא שנמצא לך מלון הטוב בשעת מיתתך‪ .‬לכך נאמר 'אף ערכה שלחנה'‪24.‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫מדרש משלי פרק י‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.82-85‬‬
‫סדרה של חידות מופיעה גם במדרש איכה רבה פרשה א‪ ,‬שם החידות מדגימות את חכמתם של אנשי ירושלים‪ .‬ראה במבוא‬
‫לאיכה רבה‪.‬‬
‫שטיין מניחה‪ ,‬כי היה קשר תרבותי בין בבל ומדינות אחרות שהיו שייכות לקהילת הסחר החופשי‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם מדרש משלי לא‬
‫נערך בבבל‪ ,‬יש סבירות להנחה שהוא נערך בסביבה‪ ,‬שהגיעו אליה סיפורי חידות מבבל‪.‬‬
‫מדרש משלי פרק יא‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.91-92‬‬
‫מדרש משלי פרק ט‪ ,‬מהד' ויסוצקי עמ' ‪.67-69‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הפרק האחרון של ספר משלי‪ ,‬שבו מצוי המזמור 'אשת חיל'‪ ,‬זכה כולו לדרשות במדרש משלי ללא דילוגים‪ .‬למזמור‬
‫'אשת חיל' קיימים מדרשים נוספים‪' 25:‬מדרש אשת חיל' שפורסם בקובץ בתי מדרשות בידי ש"א ורטהיימר בשנת‬
‫‪ ,1953‬ו'מדרש אשת חיל' במדרש הגדול לבראשית שפרסם מ' מרגליות בשנת ‪.1947‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪26‬‬
‫בשנת ‪ 1893‬פרסם בובר מהדורה למדרש משלי מתוך שלושה כתבי יד ומתוך הדפוס הראשון‪ .‬מהדורתו כוללת שינויי‬
‫נוסח‪ ,‬הערות ומבוא‪ .‬נוסח מהדורה זו מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪ .‬בשנת ‪ 1990‬פרסם ב'‬
‫ויסוצקי מהדורה ביקורתית חדשה למדרש משלי בשיטה הדיפלומטית על פי כתבי יד‪ ,‬דפוסים וקטעי גניזה‪ .‬המהדורה‬
‫כוללת חילופי נוסח‪ ,‬מקבילות בספרות חז"ל ופירוש קצר‪ .‬אולם‪ ,‬המהדורה כוללת מבוא קצר בלבד‪ ,‬שבו שולח ב'‬
‫ויסוצקי את הקוראים לעיין בעבודת הדוקטור שלו על מדרש משלי‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש משלי‪ ,‬קושטא רע"ב‪-‬רע"ז‪.‬‬
‫דפוס שני‪ :‬מדרש שוחר טוב‪ ,‬ונציה ש"ו‪.‬‬
‫דפוס שלישי‪ :‬מדרש שוחר טוב‪ ,‬פראג שע"ג‪.‬‬
‫מדרש משלי‪ ,‬ש' בובר (מהדיר)‪ ,‬וילנה תרנ"ג‪.‬‬
‫מדרש משלי‪ ,‬ב' ויסוצקי (מהדיר)‪ ,‬ניו יורק תש"ן‪.‬‬
‫‪B.L. Visotzky, The Midrash on Proverbs, translated from the Hebrew with an introduction and annotations,‬‬
‫‪New Haven 1992.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ש' בובר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש משלי‪ ,‬ש' בובר (מהדיר)‪ ,‬וילנה תרנ"ג‪.‬‬
‫מ' היגער‪' ,‬הברייתות במדרש שמואל ובמדרש משלי'‪ ,‬תלפיות ה‪ ,‬ג‪-‬ד‪ ,‬תשי"ב‪ ,‬עמ' ‪.669-682‬‬
‫ב' ויסוצקי‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש משלי‪ ,‬ב' ויסוצקי (מהדיר)‪ ,‬ניו יורק תש"ן‪.‬‬
‫מ"ב לרנר‪' ,‬מחקרים במדרש משלי'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' זוסמן ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרי תלמוד ג‪ ,‬קובץ מחקרים בתלמוד‬
‫ובתחומים גובלים – מוקדש לזכרו של פרופ' א' אורבך‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪ = 461-488‬לרנר‪ ,‬מחקרים‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם בידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫צ"מ רבינוביץ‪ ,‬גנזי מדרש‪ ,‬תל אביב תשל"ז = רבינוביץ‪ ,‬גנזי מדרש‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬קטעי גניזה למדרש משלי'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' גילת ואחרים (עורכים)‪ ,‬מכתם לדוד‪ :‬ספר זיכרון הרב דוד אוקס‪ ,‬רמת גן‬
‫תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪.106-119‬‬
‫ד' שטיין‪' ,‬מלכת שבא מול שלמה – חידות ופרשנות במדרש משלי א'‪ ,‬מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי טו‪ ,‬תשנ"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪.7-35‬‬
‫‪J. Elbaum, ‘Midrash Proverbs or Aggadat Proverbs’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 190-191.‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Ester Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-230‬‬
‫‪.‬לרנר‪ ,‬מדרשי אגדה =‬
‫‪B. Visotzky, Midrash Mishle: A Critical Edition Based on Manuscripts and Early Editions with an‬‬
‫‪Introduction and Annotated English Translation, Ann Arbor 1983.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫‪ .25‬ראה‪ :‬י' לוין‪ ,‬מדרשי אשת חיל‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן תשנ"ב; מ"ב‬
‫לרנר‪' ,‬קטע חדש ממדרש אשת חיל ותחילתו של מאמר י"ב נשים'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אדרעי ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרים בתלמוד‬
‫ובמדרש‪ :‬ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.265-292‬‬
‫‪ .26‬על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ש"ז הבלין‪' ,‬פירוש הרד"ל למדרש משלי (כ"י)'‪ ,‬ישורון ו‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' רפה‪-‬שכ; ישורון ז‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' רט‪-‬רלח‪.‬‬