העלון לכל המשפחה

‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת בשלח‬
‫י"ב שבט ה'תשע"ו | גליון ‪1053‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫בניתי הנהרסות‬
‫נטעתי הנשמה‬
‫הרב זיו רוה | עמוד ‪3‬‬
‫הרב אלישע אבינר | עמוד ‪2‬‬
‫נכון לעכשיו‬
‫להפטרה‬
‫להלחם למען‬
‫כלל ישראל‬
‫הרב יואב אוריאל | עמוד ‪5‬‬
‫נתן קוטלר | עמוד ‪4‬‬
‫מדור לילדים‬
‫לתת תקווה‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫סיפור‬
‫איתי הראל | עמוד ‪6‬‬
‫יום הורים במכון מאיר‬
‫מהנעשה במכון מאיר‬
‫נוהגים בט"ו בשבט להרבות באכילת פירות ארץ ישראל כי ביום‬
‫זה מתחדש כוח האדמה שבארץ ישראל להניב תנובתה ולהוציא‬
‫פירותיה ולהראות שבחה‪ .‬ושבחה של ארץ ישראל בפירותיה ככתוב‬
‫"כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה‪ ...‬ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה‬
‫ורימון ארץ זית שמן ודבש‪ ...‬ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך על‬
‫הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח)‪.‬‬
‫"יום שאדמת ישראל מחדשת בו כוחותיה להוציא שמנה ודבשה‪,‬‬
‫יום של שמחה הוא לישראל נוחליה‪ ,‬אוהביה ומצפיה" (ספר‬
‫התודעה‪ ,‬ריג)‬
‫חז"ל‪ ,‬בבואם לתת סימן לקץ הגלות‪ ,‬נותנים סימן בפרי ואומרים‬
‫"אין לך קץ מגולה מזה שנאמר‪ :‬ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו‬
‫ופריכם תשאו לעמי כי קרבו לבא" (סנהדרין צח א‪ ,‬יחזקאל לו ח)‪.‬‬
‫כפירוש רש"י‪ :‬כשתתן ארץ ישראל את פריה בעין יפה‪ ,‬אז יקרב הקץ‬
‫ואין לך קץ מגולה יותר‪.‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬אשרינו מה טוב חלקנו שאנו זוכים לראות עין בעין‬
‫את הקץ המגולה‪ ,‬כאשר ארץ ישראל נותנת את פירותיה המתוקים‪,‬‬
‫לא רק משבעת המינים אלא היא מצמיחה כמעט את כל פירות‬
‫העולם כפי שנאמר "לא תחסר כל בה" (דברים ח ט)‪ ,‬וכל זאת משום‬
‫כי "קרבו לבא"‪ .‬לא רק פירות העצים הם עדות לקץ המגולה‪ ,‬אלא‬
‫מיליוני היהודים השבים הביתה אחרי אלפיים שנות גלות ובונים‬
‫מדינה מודרנית לתפארת‪ ,‬בעלת כלכלה חזקה‪ ,‬המשווקת את‬
‫תוצרתה בעולם כולו‪ .‬וכל זאת כהכנה לגילוי פירותיה הרוחניים‪-‬‬
‫נשמתיים‪ ,‬שהם העיקר והתכלית של ארץ ישראל‪ ,‬מדינת ישראל‬
‫והעם היהודי‪ ,‬כפי שנתנבאו לנו נביאי ישראל "וידעו הגויים אשר‬
‫ישארו סביבותיכם כי אני ד' בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה‪ ,‬אני ד'‬
‫דברתי ועשיתי" (יחזקאל לו לא)‪.‬‬
‫מהמצפה לישועה השלמה‬
‫האידיאולוגיה‬
‫הגבעונית‬
‫צבא המרום‪.‬‬
‫בסימן והשיב לב אבות על בנים ולא בנים אל אבותם התקיים השבוע‬
‫יום הורים במכון מאיר בהשתתפות הורי התלמידים שבאו מקצות הארץ‬
‫לשמוע מפי הצוות החינוכי על התקדמות ילדיהם‪.‬‬
‫הרב ביגון חתם את הערב‬
‫שהתלמידים‬
‫באומרו‬
‫הבאים למכון מאיר‬
‫מחפשים את עצמם‬
‫ובס"ד מוצאים את עצמם‬
‫בזה שנעשים אנשים‬
‫יותר טובים ומכשירים‬
‫את עצמם לתרום לעם‬
‫ישראל ומקימים בתים‬
‫נאמנים‪.‬‬
‫הגיליון מוקדש לעילוי נשמת‬
‫מיכאל הוכשטדט ז"ל‬
‫בוגר מכון מאיר‬
‫תורת חסד בפיו ובמעשיו איש משפחה אוהב ואהוב‬
‫נבל"ע י"ח שבט התשס"ח‬
‫תנצב"ה‬
‫יום עיון )שנה תשיעית( לע"נ הילד הרך והטהור‬
‫בית הספר‬
‫התורני סביבתי‬
‫מצפה רמון‬
‫ימכר במקום הספר‬
‫"חנוך לנער"‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪17:42‬‬
‫‪ 16:27‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 16:45‬ת”א ‪17:44‬‬
‫חיפה ‪ 16:35‬חיפה ‪17:41‬‬
‫‪ - 16:00‬מנחה‬
‫‪ 16:20 - 17:20‬הרב אלישע וישליצקי ‪-‬‬
‫'משה אמת ותורתו אמת' בחבלי משיח‬
‫‪ 17:40-18:40‬הרב דוד ג'יאמי ‪ -‬חינוך לגבורה‬
‫‪ 19:00-20:00‬הרב יהושע צוקרמן ‪ -‬פיתוח כוח הרצון‬
‫שיערך בעזהי"ת ביום חמישי י"ח שבט התשע"ו‬
‫במכון מאיר‪-‬בבית מדרש הישן‬
‫רח' המאירי ‪ 2‬ירושלים‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MeirTV.co.il‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬ברוך ‪ - Marketing@emeir.org.il 055-6654248‬ההכנסות קודש למכון מאיר‬
‫המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪ 02-6514820‬אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪torah@meirtv.co.il‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬תהילה ברנשטיין הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ | 0528908518‬העלון מופץ ב‪ 50,000-‬עותקים מודפסים‬
‫באהבה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫ובאמונה‬
‫‪1‬‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫האידיאולוגיה הגבעונית וצמיחת גאולתנו‬
‫בשני המאמרים האחרונים‪ ,‬סקרנו שלושה עקרונות בעיתיים באידיאולוגיה‬
‫הגבעונית‪ .‬המאמר הנוכחי ממשיך את הסקירה הזו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעשות נקמה בגויים‪ .‬האידיאולוגיה הגבעונית מרימה על נס את הנקמה‬
‫באויבי ישראל‪ .‬ואף קיימת הצדקה לפעולות נקמה לאחר אירועי טרור‬
‫רצחניים‪ .‬גם הנמנעים מלקחת את החוק לידיהם‪ ,‬סבורים שבאופן עקרוני‬
‫נקמה על פגיעה ביהודים היא תגובה ההולמת את רוח התורה‪ ,‬ומי שאיננו‬
‫זועק "נקמה נקמה" חשוד ברפיסות‪ ,‬אובדן דרך ואדישות לדם יהודי שנשפך‪.‬‬
‫לבו רדום‪ ,‬וטבעו הבריא מושתק‪.‬‬
‫סוגיית ה"נקמה" על פי התורה מורכבת מאוד‪ ,‬מפני שישנם פסוקים‬
‫המתייחסים לנקמה בחיוב‪ ,‬ולעומתם אחרים האוסרים אותה לחלוטין‪ .‬מחד‪,‬‬
‫נאמר "הא‪-‬ל הנותן נקמות לי" (שמו"ב כב מח)‪" ,‬לעשות נקמה בגויים‪ ,‬תוכחות‬
‫בלאומים" (תהלים קמט)‪" ,‬יִ ודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך" (שם‬
‫עט)‪ .‬בפסוקים הנ"ל הנקמה רצויה ואנו מייחלים לה‪ .‬מנגד‪ ,‬נאמר "לא ִתקום‬
‫ולא ִתטור" ‪ -‬התורה אוסרת את הנקמה‪.‬‬
‫התשובה המפורסמת לסתירה זו היא ההבחנה בין הנקמה האנושית‬
‫לנקמה האלוקית‪ .‬הפסוקים האוסרים לנקום עוסקים בנקמה אנושית‪.‬‬
‫הפסוקים המשבחים את הנקמה עוסקים בנקמה האלוקית‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬א‪-‬ל‬
‫נקמות ה'"‪ ,‬ה' נוקם ולא אנחנו‪.‬‬
‫תשובה זו איננה מספקת‪ ,‬מפני שמידותיו של הקב"ה הן לנו קנה מידה‬
‫להתנהגות רצויה‪ .‬נצטווינו ללכת אחרי מידותיו של הקב"ה ולהידמות להן‪.‬‬
‫אם ה' נוקם‪ ,‬מדוע לא ננקום אף אנו?! גם הפסוקים מורים שהנקמה איננה‬
‫שייכת לה' לבדו אלא גם לנו‪ :‬ה' מצווה אותנו שננקום במדין ‪" -‬נקום נקמת‬
‫ישראל מאת המדינין"‪ .‬כמובן‪ ,‬יש מקום להסתפק האם זו היתה הוראת שעה‬
‫או הוראה אלוקית לדורות‪.‬‬
‫הבירור על סוגיית הנקמה מתחיל בשאלות מהי נקמה‪ ,‬מה מטרתה‪ ,‬ומה‬
‫הן מניעיה?‬
‫מהי מטרת הנקמה? המעיין בנימוקים השונים ‪ -‬הנשמעים בימינו ‪-‬‬
‫להצדקת הנקמה‪ ,‬יגלה שאין הגדרה אחידה לאופיה של הנקמה ולמטרתה‪.‬‬
‫א‪ .‬יש אומרים שהנקמה באויב נועדה להגן עלינו מפגיעה חוזרת בנו‪ .‬מו"ר‬
‫הגר"ש ישראלי זצ"ל כתב בספרו "עמוד הימיני" שהרמב"ם למד שמלחמת‬
‫עזרת ישראל מצר שבא עליהם [= מלחמת הגנה] מוגדרת כמלחמת מצוה‬
‫מהפסוק המורה לנקום במדין‪ ,‬ל"צרור" את המדינים ולהכות אותם "כי‬
‫צוררים הם לכם" (במדבר כה יח)‪ ,‬כלומר קיים חשש שהם יתקיפו אתכם‬
‫פעם נוספת‪ .‬הוי אומר‪ ,‬הנקמה במדין היא מלחמת הגנה ‪" -‬עזרת ישראל‬
‫מיד צר"‪ .‬לאחר שהמדינים תקפו אותנו ופגעו בנו‪ ,‬אנחנו צריכים לצאת‬
‫(ג)‬
‫נגדם למלחמה על מנת להפסיק את ההתנכלויות שלהם כלפינו‪ .‬הנקמה‬
‫היא מלחמת הגנה והרתעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש אומרים שהנקמה מבקשת להשיג הישג נוסף (נוסף להגנה על חיי‬
‫עם ישראל)‪ :‬כבוד לאומי‪ .‬אמנם פיגועי טרור אינם מהווים איום קיומי על‬
‫המדינה ואינם מסכנים אותה אלא רק פוצעים בנו פצעים כואבים (שכול‪,‬‬
‫אלמנּות ויתמּות)‪ ,‬אבל הם פוגעים ב"כבוד ישראל"‪ .‬הנקמה היא תרופה‬
‫לפגיעה בכבוד ישראל‪ ,‬שלא' יהיה כבוד ישראל למרמס‪ .‬הערך של "כבוד‬
‫ישראל" הוא כפול‪ :‬א‪ .‬ההיבט הראשון הוא לאומי‪-‬בטחוני‪ .‬כאשר כבודנו‬
‫הלאומי ירוד‪ ,‬נוטים אויבינו להרים ראש‪ .‬הם כבר אינם חוששים להתגרות‬
‫בנו‪ .‬הראשון שפגע בכבודנו הלאומי היה עמלק‪ .‬עם ישראל יצא ממצרים‬
‫עטור בכתר ניצחון‪ִ ,‬שמעם יצא למרחוק‪" ,‬שמעו עמים ירגזון‪ ...‬נמוגו כל‬
‫יושבי כנען‪ ,‬תיפול עליהם אימתה ופחד"‪ .‬עד שבא עמלק‪ ,‬התגרה בישראל‬
‫וצינן את האמבטיה‪ .‬עמלק ניפץ את "כבוד ישראל"‪ ,‬שחק את היראה מפני עם‬
‫ישראל ופתח בפני אומות העולם את דרך המלחמה בעם ישראל‪ .‬ועל כך זכה‬
‫עמלק לכינוי "ראשית גוים עמלק"‪ .‬ב‪ .‬ההיבט השני הוא רוחני‪" .‬כבוד ישראל"‬
‫הוא חיוני למילוי תפקידנו הרוחני כלפי אומות העולם‪ ,‬להיות "אור לאומים"‪.‬‬
‫אם הופעתנו בין העמים היא ל"לא תואר" ול"לא הדר"‪" ,‬נבזה וחדל אישים"‬
‫(ישעיהו נג)‪ ,‬הם לא יביטו עלינו ולא יתעניינו בבשורה הרוחנית שלנו‪ .‬כבוד‬
‫ישראל הוא תנאי לשליחותנו להודיע בעמים עלילות ה'‪.‬‬
‫ג‪ .‬ויש אומרים שמטרתה של הנקמה היא לבער את הרע מן העולם‪ ,‬לכלות‬
‫את הרשעּות מן הארץ‪ .‬ביעור הרע הוא תנאי להופעת הטוב בעולם‪ .‬למרות‬
‫שביעור הרע הוא פעולה שיש בה כיליון והשחתה‪ ,‬איננו פוסלים אותה‪ .‬כפי‬
‫שאומרת הגמרא (ברכות ט ב)‪" :‬מאה ושלש פרשיות אמר דוד‪ ,‬ולא אמר‬
‫'הללויה' עד שראה במפלתן של רשעים‪ ,‬שנאמר‪ :‬יתמו חטאים מן הארץ‬
‫ורשעים עוד אינם‪ ,‬ברכי נפשי את ה' הללויה"‪ .‬אך כבר לימדה ברוריה‪ ,‬אשתו‬
‫של רבי מאיר‪ ,‬שהמטרה העיקרית איננה מפלתם של הרשעים אלא ש"יתמו‬
‫החטאים"‪ ,‬ולא החוטאים‪ .‬לכן‪ ,‬עלינו להעדיף דרך שמבערת את הרע מבלי‬
‫לבער את הרעים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ויש אומרים שהנקמה אינה מבקשת הישג חיצוני כלשהו אלא רק עשיית‬
‫צדק‪ :‬מי שעשה רע ראוי שייענש על מעשיו‪ .‬הנקמה היא דין‪ .‬כמו עשיית דין‬
‫בנאצים ובעוזריהם‪ .‬כך גם במפגעים ובמחבלים‪.‬‬
‫השאלה הבאה היא‪ :‬מי מופקד על הנקמה? (המשך בשבוע הבא)‪.‬‬
‫לתגובות‪ aviner@neto.net.il :‬לב אבות ‪ -‬קו חם (חינם) להורים של מתבגרים‪ .‬המשיבים בקו‪:‬‬
‫רבנים‪ ,‬פסיכולוגים ויועצים‪ .‬טל'‪ .02-9973232 :‬אתר "לב אבות" ‪ levavot.org.il -‬אתר ‪ -‬מאמרים‬
‫ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך‪ ,‬רבנים ופסיכולוגים‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫הקדמת מסילת ישרים‬
‫יש מדרגות מדרגות בתורה‪ ,‬מדרגות בדברי‬
‫קודש‪ ,‬מדרגות ביצירות קודש‪ .‬יש ספרים שנלמדים‬
‫בקלות ויש בעמקות‪ .‬יש סוגי ספרים שנתקבלו‬
‫בישראל – ובצדק‪" .‬תרגילנו בתורתך" ‪ -‬צריכים‬
‫להיות קבועים בישיבה‪ ,‬שנה‪ ,‬שנתיים‪ ,‬חמש‬
‫שנים‪ ,‬וללמוד את הספרים המיוחדים הגדולים‪.‬‬
‫כשמתבוננים בהם‪ ,‬רואים בהם בניין שלם‪ ,‬חכמתי‪,‬‬
‫מדעי‪ ,‬קדושתי – בניין קודש‪ .‬באותם ספרים של‬
‫דורות קדמונים‪ ,‬ספרי הרמב"ם‪' ,‬כוזרי'‪' ,‬חובות‬
‫הלבבות' – יש בניין שלם‪ ,‬שיטתיות‪ ,‬סיסטמתיקה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫כך ספר 'מסילת ישרים' הוא מערכת שלמה של‬
‫כעשרים ושישה פרקים שהם בניין שלם מסודר‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫בשיטה ובשלשלת‪ ,‬תוכן משולב ומסודר‪ ,‬קדושתי‪,‬‬
‫חכמתי‪ ,‬מדעי – מדע הקודש‪.‬‬
‫לספר 'מסילת ישרים' יש הקדמה‪ ,‬פרוזדור‬
‫לטרקלין‪ .‬הטרקלין הוא היכל פנים‪ ,‬בניין פנים‪.‬‬
‫יש ספרים עם הקדמות‪ ,‬כגון ספרי המהר"ל‪ .‬לספר‬
‫'גבורות ד'' יש שלוש הקדמות‪ .‬רק אחרי שלושה‬
‫פרוזדורים ניתן להיכנס לטרקלין‪ .‬גם בהקדמות‬
‫יש להתבונן ברצינות ובחרדת קודש‪ .‬לדברים‬
‫אדירים‪ ,‬עליונים‪ ,‬מדעיים‪ ,‬קדושתיים שזכינו להם‬
‫מגיבורי קודש – יש להתקרב בהדרגה וללמוד מן‬
‫ההקדמות‪ ,‬כגון הקדמת ספר 'חובות הלבבות'‪ .‬וכן‬
‫להקדמת 'מסילת ישרים' יש תוכן גדול ואדיר מאד‪,‬‬
‫ואינה סתם מילים בעלמא‪ .‬הקדמתו של ספר מדעי‬
‫רציני‪ ,‬כוללת מבוא‪ ,‬סקירה והדרכה איך לגשת אל‬
‫הספר באופן מתאים‪ .‬כך בהקדמה של ספרי קודש‪,‬‬
‫יש בירור מה רצוי ומה מכוון בדרך הקודש הזאת‬
‫ומה צדדיה השונים‪ .‬כך בהקדמת 'חובות הלבבות'‬
‫וכן ב'מסילת ישרים'‪ .‬יש הרבה להתבונן‪ ,‬ללמוד‬
‫ולהעמיק בהקדמת 'מסילת ישרים'‪ .‬יש להתקדם‬
‫בהדרגה ובסבלנות לאט לאט‪ .‬נלמד כמה שורות‬
‫ומהן יחד תתקבץ גדלותם של רבותינו הענקיים‪,‬‬
‫ענקי קודש של דורות אחרונים‪( .1‬המשך בע"ה‬
‫בשבוע הבא)‬
‫‪ .1‬ע"פ שיחות הרצ"י מסילת ישרים שיחה א' ‪ ,4-5‬עמ' ‪.16-17‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫ְצ ָבא ַה ָּמרֹום‪.‬‬
‫המבט המצוי כיום שחדר עמוק למערכת‬
‫הפוליטית‪ ,‬התקשורתית‪ ,‬ולהלך החשיבה האקדמאי‪,‬‬
‫מתייחס אל אומה כאל אוסף של פרטים בלתי‬
‫קשורים במהות אלא בחיצוניות בלבד‪ ,‬כנחלה‪,‬‬
‫שפה‪ ,‬תרבות וכד'‪ .‬לפי הסתכלות זו‪ ,‬כל יחיד פועל‬
‫לפי השקפת עולמו וממילא מהתנהגות הפרט‪ ,‬אין‬
‫אתה יכול לדון דבר על כלל האומה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מחבל‬
‫המבצע פיגוע‪ ,‬אין הוא מלמד אלא על רשעותו‬
‫הפרטית‪ ,‬או לכל היותר על השקפת הארגון שבשמו‬
‫פעל‪ .‬אך הנחת היסוד היא ששאר עמו אינם שותפים‬
‫לזממו‪ ,‬חפים מפשע‪ ,‬גם אם הדבר חוזר פעמים‬
‫רבות‪ .‬וכן במלחמה‪ ,‬עיקר המאמץ הוא למגר את‬
‫'ריכוזי המחבלים' תוך מיעוט פגיעה באזרחים 'חפים‬
‫מפשע'‪ .‬גם התקווה שמנהיג ממדינות העולם יוחלף‪,‬‬
‫ובעקבות כך ישתנה היחס כלפי ישראל לטובה‬
‫באופן מהותי לאורך ימים‪ ,‬שורשה בהנחה שהפרט‬
‫שעלה לשלטון הוא מקור ההתנהלות‪.‬‬
‫התפשטות מבט זה‪ ,‬שורשה בהשקפה‬
‫המטריאליסטית ובטשטוש של העולם הרוחני פרי‬
‫הנצרות‪ ,‬שמחקה וציירה קווים להנאתה בדמיון‬
‫עשיר‪ ,‬אך רחוקים מאד מהסדרים האלוהיים‬
‫האמיתיים‪ .‬אופן הסתכלות זה‪ ,‬הוא בדיוק הפוך‬
‫משל הנביאים וחז"ל‪ ,‬המביטים על אומה בתור כלל‪,‬‬
‫שכוח שמימי מלאכי המכונה 'שר של אומה'‪ ,‬הוא‬
‫האופי השורשי ה'צובע' את כל אנשיה ודורותיה‪,‬‬
‫הוא הדוחף את מעשיה‪ ,‬מנהיגיה‪ ,‬ולמעלה מן‬
‫הכל‪ ,‬את יחסה אל ישראל‪ .‬לכן כתוב בשירת הים‪,‬‬
‫"א ִׁש ָירה לה' ִּכי גָ אֹה ּגָ ָאה סּוס וְ ר ְֹכבֹו ָר ָמה ַבּיָ ם" (שמות‬
‫ָ‬
‫עֹוׂשים‬
‫טו) ‪" -‬וְ ִכי סּוס ֶא ָחד ָהיָה? ֶא ָּלא ְּכ ֶׁשּיִ ְׂש ָר ֵאל ִ‬
‫ְרצֹונֹו ֶׁשל ָמקֹום‪ֲ ,‬ה ֵרי ָּכל ַהּגֹויִם ְל ָפנָ יו ְּכסּוס וְ ֶר ֶכב‬
‫נֹופל" (מד'‬
‫ֶא ָחד‪'ָ .‬ר ָמה ַבּיָ ם'‪ֶׁ ,‬ש ָראּו ָׂש ָרּה ֶׁשל ִמ ְצ ַריִ ם ֵ‬
‫תנחומא טז)‪ .‬לפי חז"ל שרּה של מצרים הוא 'הרוכב‬
‫"אין‬
‫על הסוס'‪ ,‬כלומר‪ ,‬על האומה המצרית‪ .‬וכן ֵ‬
‫ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא נִ ְפ ָרע ִמן ָהאֻ ּמֹות ֶל ָע ִתיד ָלבֹא ַעד‬
‫ֶׁשּנִ ְפ ַרע ִמ ָּש ׂ ֵר ֶיהם ְּת ִח ָּלה‪ֶׁ ,‬שּנֶ ֱא ַמר‪ :‬וְ ָהיָה ַּבּיֹום ַההּוא‬
‫ְיִפקֹד ה' ַעל ְצ ָבא ַה ָּמרֹום ַּב ָּמרֹום וְ ַעל ַמ ְל ֵכי ָה ֲא ָד ָמה‬
‫ַעל ָה ֲא ָד ָמה (ישעיה כד)‪ .‬וְ ֵכן‪ִּ :‬כי ִרּוְ ָתה ַב ָּשׁ ַמיִם ַח ְר ִּבי‪,‬‬
‫וְ ַא ַחר ָּכְך ִהּנֵ ה ַעל ֱאדֹום ֵּת ֵרד" (שם לד)‪.‬‬
‫במדרש מובאת לכך ראיה‪ ,‬שהרי מניין היו‬
‫לפרעה סוסים לרדוף אחר ישראל‪ ,‬והלא מתו‬
‫ֹאמר ִמ ֶּשׁ ל ִמ ְצ ַריִם‪ ,‬וַ ֲהֹלא ְּכ ָבר‬
‫"אם ּת ַ‬
‫בדבר ובברד? ִ‬
‫נֶ ֱא ַמר‪" :‬וַ ּיָ ָמת ּכֹל ִמ ְקנֵ ה ִמ ְצ ַריִם" (שמות ט‪ ,‬ו)‪ִ .‬אם‬
‫"הּנֵ ה יַ ד ה'‬
‫ֹאמר ִמ ֶּשׁ ל ַּפ ְרעֹה‪ ,‬וַ ֲהֹלא ְּכ ָבר נֶ ֱא ַמר ִ‬
‫ּת ַ‬
‫חז"ל‪ ,‬במדרש תנחומא‪ ,‬מרוממים אותנו למבט האמיתי‪ ,‬העליון והפנימי‪ ,‬ביחס לאחת‬
‫מ'הסוגיות הבוערות' ביותר הנוגעות לימינו‪.‬‬
‫ּסּוסים ַּב ֲחמ ִֹרים ַּבּגְ ַמ ִּלים‬
‫הֹויָה ְּב ִמ ְקנְ ָך ֲא ֶׁשר ַּב ָּש ׂ ֶדה ַּב ִ‬
‫ֹאמר ִמ ֶּשׁ ל‬
‫ַּב ָּב ָקר ַּובּצֹאן ֶּד ֶבר ָּכ ֵבד ְמאֹד"‪ִ .‬אם ּת ַ‬
‫יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬וַ ֲהֹלא ְּכ ָבר נֶ ֱא ַמר "וְ גַ ם ִמ ְקנֵ נּו יֵ ֵלְך ִע ָּמנּו‬
‫"הּיָ ֵרא ֶאת ְּד ַבר ה' ֵמ ַ'ע ְב ֵדי ַפ ְרעֹה"‬
‫וְ גֹו'"‪ֶ .‬א ָּלא ִמ ֶּשׁ ל ַ‬
‫"הנִ יס ֶאת ֲע ָב ָדיו וְ ֶאת ִמ ְקנֵ הּו ֶאל ַה ָּב ִּתים"‪,‬‬
‫אשר ֵ‬
‫מפני הברד (שמות ט‪ ,‬כ)‪ֲ .‬ה ֵרי ָל ַמ ְדנּו‪ֶׁ ,‬ש ַהּיָ ֵרא ֶאת‬
‫ְּד ַבר ה'‪ֵ ,‬הם ָהיּו ַּת ָּק ָלה ְליִ ְׂש ָר ֵאל‪ִ .‬מ ָּכאן ָא ְמרּו‪ :‬טֹוב‬
‫בֹודה זָ ָרה ֲהרֹג‪ ,‬טֹוב ֶׁש ַּבּנְ ָח ִׁשים ַר ֵּצץ‬
‫עֹוב ֵדי ֲע ָ‬
‫ֶׁש ְּב ְ‬
‫ֶאת מֹחֹו"‪ .‬נמצאנו למדים כי גם מי שנראה לנו‬
‫טוב ותמים‪ ,‬אין זה אלא מכדאיות זמנית ולמראית‬
‫עין‪ ,‬אך ביום מן הימים תיחשף נאמנותו לטבע‬
‫אומתו השורשי‪.‬‬
‫בלא שום הגבלה בעולם כלל‪ ,‬בין בכמות הניטבים‬
‫ובין באיכותו של הטוב‪ ,‬זהו הגרעין הפנימי של‬
‫מהות נשמתה של כנסת ישראל‪ .‬זאת היא ירושתה‬
‫ונחלת אבותיה‪ ...‬כנסת ישראל בעומק חפצה איננה‬
‫מחולקת מהאלהות כלל‪ ,‬היא מלבשת את האלהות‬
‫המתגלה שבעולם הכללי‪ ,‬וחפצה בהויתה את החפץ‬
‫האלהי של "טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו""‬
‫(אורות ישראל א‪ ,‬ד)‪ .‬זו הסיבה שרשעי ישראל הם‬
‫יוצאי הדופן‪ ,‬ומכונים בחז"ל 'פושעי ישראל'‪ ,‬ובאוה"ע‬
‫יוצאי הדופן מכונים 'חסידי אוה"ע' (שיחות הרצי"ה)‪.‬‬
‫האלבום 'צור לבבי' של 'גן רוה'‪,‬‬
‫פרוייקט מוזיקלי חדש של המחבר‬
‫להאזנה‪ /‬רכישה ‪www.Gan-raveh.co.il‬‬
‫רק בישראל‪ ,‬השורש הרוחני הכולל‪ ,‬ספוג באור‬
‫ומוסר אלוהי‪" .‬עצמות החפץ של היות טוב לכל‪,‬‬
‫מכון מ‡יר‬
‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬
‫בע"ה‬
‫מכון מאיר מזמין את הציבור ליום עיון בנושא‪:‬‬
‫עבודת המידות‬
‫בתהליך הגאולה‬
‫לאורו‪ ,‬לזכרו ולעילוי נשמתו של‬
‫הרב יאיר אוריאל זצ"ל ר"מ במכון מאיר‬
‫שיתקיים ביום ראשון כ"א שבט התשע"ו‬
‫בבית המדרש המרכזי במכון מאיר‬
‫‪ 12:15‬הרב יוסי אוריאל‬
‫‪ 12:50‬הרב דב ביגון‬
‫תפילת מנחה‬
‫בתוכנית‬
‫שמא יאמר אדם שמבט 'השורשים הרוחניים'‬
‫מכליל מדי‪ .‬נאמר לו‪ ,‬כי אכן מצויים מיעוט של‬
‫יוצאים מן הכלל‪ ,‬צדיקים הבוחלים במעשי אומתם‬
‫הרשעית‪ ,‬פורשים ממנה‪ ,‬ולעיתים אף מצטרפים‬
‫אל האומה הישראלית‪ ,‬כגון בתיה‪" ,‬וַ ֵּת ֶרד ַּבת ַּפ ְרעֹה‬
‫ּלּולי ֵּבית ָא ִב ָיה (שמ"ר)‪,‬‬
‫ִל ְרחֹץ ַעל ַהיְ אֹר"‪ִ ,‬ל ְרחֹץ ִמּגִ ֵ‬
‫שהלכה להתגייר (בעל הטורים)‪ .‬וכן אונקלוס הגר‬
‫הרומאי‪ ,‬שהיה בן אחות טיטוס‪ .‬אך אדם‪ ,‬שאינו‬
‫מסלק עצמו מאומה המתנהגת ברשעות‪ ,‬ללא ספק‬
‫בבחירתו הוא חלק ממנה‪ ,‬אופייה הרוחני זורם‬
‫בעורקיו‪ ,‬ואינו חף מפשעיה‪.‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה‬
‫המשך שיעורים בבית המדרש הישן‪:‬‬
‫‪ 14:15‬הרב אלישע וישליצקי‬
‫‪ 15:00‬הרב גולן כהן גבאי‬
‫‪ 15:45‬הרב ערן טמיר‬
‫‪ 16:30‬הרב שמעון בן ציון‬
‫‪ 17:15‬הרב אורי שרקי‬
‫‪ 18:00‬דני שרחטון‬
‫יום העיון ישודר בערוץ מאיר‬
‫עזרת נשים פתוחה‬
‫בחסות משפחת ונגרובסקי לע"נ האם שרה ע"ה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫להילחם למען‬
‫כלל ישראל‬
‫בשבוע שעבר ראינו שעוצמת הכוח של‬
‫עם ישראל היא הרוח ולכן היחס הכמותי מול‬
‫האויב אינו משמעותי כי הקב"ה נמצא איתנו‪.‬‬
‫הפעם נראה שברגע שהחייל לובש מדים‪,‬‬
‫הוא אינו אדם פרטי‪ ,‬אלא אדם כללי ונלחם‬
‫בשליחות כלל ישראל‪ .‬ולכן בניגוד לשגרה‬
‫שבה אין אדם מחויב להסתכן‪ ,‬הכללים שונים‬
‫במלחמה שבה מחויב להסתכן‪.‬‬
‫החייל נציג כלל ישראל‬
‫בשבוע שעבר הזכרנו את הקרב של יהונתן ונערו‬
‫מול ה פלשתים במכמש‪ ,‬הפעם נעמוד על נקודה‬
‫נוספת אך עקרונית‪ .‬יהונתן ונערו מחליטים 'לחתור‬
‫למגע' עם צבא ה פלשתים שאיים להילחם בעם‬
‫ישראל‪ .‬אף שלפלשתים יש עדיפות מספרית באלפי‬
‫"ּכי ֵאין‬
‫חיילים‪ ,‬יהונתן מלא בנחישות ואמונה ואומר ִ‬
‫הֹוׁש ַיע ְּב ַרב אֹו ִב ְמ ָעט" (שמואל א'‪ ,‬יד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫ַלה' ַמ ְעצֹור ְל ִ‬
‫יהונתן מבין שהאויב התמלא בפחד (ראה‪ :‬שם י‪:‬‬
‫"ע ֵלה‬
‫מהר"י קרא; רלב"ג) ולכן אומר לנושא כליו‪ֲ :‬‬
‫ַא ֲח ַרי ִּכי נְ ָתנָ ם ה' ְּביַ ד יִ ְׂש ָר ֵאל" (שם יב)‪ .‬יש לדייק‬
‫שיהונתן לא אמר "כי נתנם ה' בידינו"‪ ,‬אלא יהונתן‬
‫אומר "ביד ישראל"‪ .‬יהונתן אינו מייחס את המערכה‬
‫מול פלשתים לזכותו ולכוחו‪ ,‬אלא הוא רואה את‬
‫עצמו כשליח וכנציג של כלל ישראל (ע"פ דברי הרב‬
‫סידרת‬
‫"ה ַחיִ ל וְ ַהח ֶֹסן"‬
‫ַ‬
‫חלק ו‬
‫נתן קוטלר‬
‫יוסף קלנר שליט"א בספרו 'חסד למשיחו' עמ' ‪.)150‬‬
‫יהונתן מלמדנו יסוד חשוב ביותר‪ .‬במלחמה‪ ,‬החייל‬
‫אינו אדם פרטי‪ ,‬אלא אדם כללי‪ .‬החייל נלחם‬
‫בשליחות כלל עם ישראל‪ .‬הרמב"ם כותב‪" :‬ומאחר‬
‫שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל‬
‫ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה‬
‫מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא‬
‫יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם‬
‫מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה" (הל' מלכים ז‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫במלחמה‪ ,‬החייל צריך להתרומם מדאגותיו הפרטיות‬
‫ולהתמקד בצרכי הכלל‪ .‬ליסוד זה יש השלכות‬
‫הלכתיות כבדות משקל‪:‬‬
‫מסירות נפש בשגרה ובמלחמה‬
‫שאלה‪ :‬האדם מחויב לעשות ככל יכולתו להציל את‬
‫חברו כשנמצא בסכנה (רמב"ם הל' רוצח ושמירת‬
‫נפש א‪ ,‬יד) כפי שנאמר "ֹלא ַת ֲעמֹד ַעל ַּדם ֵר ֶעָך"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬טז)‪ .‬אך השאלה היא היכן עובר הגבול?‬
‫האם האדם מחויב להסתכן כדי להציל את חברו?‬
‫ומה הדין במלחמה?‬
‫תשובה‪ :‬לפי רוב הפוסקים‪ ,‬בחיי השגרה האדם אינו‬
‫מחויב להכניס את עצמו לספק סכנה (סיכון של ‪50%‬‬
‫ומעלה) כדי להציל את חברו מוודאי סכנה‪ .‬כדברי‬
‫רבי עקיבא "'וְ ֵחי ָא ִחיָך ִע ָּמְך' ‪ -‬חייך קודמים לחיי‬
‫חבירך" (ב"מ סב‪ ,‬א; שו"ת רדב"ז חלק ה' סימן רי"ח‬
‫אלף תקפ"ב; שם חלק ג' סימן תרכ"ז אלף נב; שו"ת‬
‫ציץ אליעזר חלק י' סימן כ"ה פרק כ"ח)‪.‬‬
‫אך במלחמה האדם מחויב להכניס את עצמו אפילו‬
‫לוודאי סכנה‪ .‬במלחמה האדם אינו פרטי אלא כללי‪,‬‬
‫ומאחר שהוא נלחם למען הצלת כלל עם ישראל‪,‬‬
‫עליו למסור את נפשו אם צריך‪" .‬דין התורה בזה הוא‬
‫שבמלחמה ובשדה קרב אין דין של 'וָ ַחי ָּב ֶהם' ואין‬
‫דין של 'חייך קודמים'‪ ...‬שצריך למחות מלבו זכרונו‬
‫הפרטי ולהתאחד כגוף מרכזי אחד עם כל חבריו‬
‫הלוחמים והנמצאים בשדה הקרב‪ ,‬באופן שכל אחד‬
‫ואחד מחויב לחרף נפשו להציל את חבירו מסכנה‬
‫אפילו כשמכניס את עצמו על ידי כך בודאות לידי‬
‫ספק סכנה‪ ,‬ולא רק כשחבירו נמצא בסכנה ודאית‪,‬‬
‫אלא גם לרבות אפילו כשנמצא בספק סכנה‪ .‬ואו אז‬
‫יעשה ד' נפלאות שלמעשה ינצלו כולם" (שו"ת ציץ‬
‫אליעזר חלק י"ג סימן ק' וראה‪' :‬אבן ישראל' ח"ג עמ'‬
‫שעח‪-‬ט)‪.‬‬
‫וכאשר נלחמים מתוך שליחות להצלת כלל ישראל‪,‬‬
‫זו עוצמה שאי אפשר לעמוד כנגדה וכדברי ר' אריה‬
‫לוין זצ"ל‪" :‬כשמדובר על הכלל עלינו לדעת שאין‬
‫אנו יודעים להעריך כלל את זכויותיו של כלל ישראל"‬
‫(מובא בספר 'הצבא כהלכה' עמ' ע"ז הערה ‪.)15‬‬
‫לתגובות‪natanorot@gmail.com :‬‬
‫במאוזן‬
‫במאונך‬
‫דרכים רבות‪ .‬מקום אחד‬
‫מגזין הנוער של עולםקטן‬
‫לפרטים ולרכישת מנוי‪:‬‬
‫וגם 'מקום בעולם' בגוגל‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫‪077-6621690‬‬
‫‪www.mBaolam.co.il‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫הפטרת בשלח‬
‫בהפטרת השבת קוראים אנו על ניצחונם של דבורה וברק על יבין מלך‬
‫כנען‪ ,‬ועל שירת דבורה שנאמרה בעקבות ניצחון זה‪ .‬שירת הים ושירת דבורה‬
‫מתאחדות בשבת זו‪.‬‬
‫והנה את המעלה המיוחדת שהובילה לשירת הים קל לכאורה להבין – נס‬
‫היציאה ממצרים לא הושלם עד שהמצרים טבעו בים‪ ,‬וישראל ניצלו בבת אחת‬
‫ממוות לחיים ויצאו מעבדות לחרות‪ .‬אך יש להבין מה מיוחד כל כך בניצחון של‬
‫ברק על יבין ביחס לרוב רובם של ניצחונות ישראל על אויביהם‪ ,‬ובפרט בספר‬
‫שופטים בהם לא מצינו שישראל שרו שירה?‬
‫אמנם באמת ניצחון זה מהווה את סיומו של עידן היסטורי מהותי מאד בתולדות‬
‫ימי עם ישראל – עידן הכיבוש הראשוני של ארץ ישראל‪ .‬ונבאר את העניין‪:‬‬
‫כבר בהר סיני ייעד הקב"ה שלמרות הסיוע האלוקי של כיבוש ארץ ישראל‪,‬‬
‫כיבוש זה יארך זמן רב – "ֹלא ֲאגָ ְר ֶׁשּנּו ִמ ָּפנֶ יָך ְּב ָׁשנָ ה ֶא ָחת ֶּפן ִּת ְהיֶ ה ָה ָא ֶרץ ְׁש ָמ ָמה‬
‫וְ ַר ָּבה ָע ֶליָך ַחּיַ ת ַה ָּש ׂ ֶדה‪ְ :‬מ ַעט ְמ ַעט ֲאגָ ְר ֶׁשּנּו ִמ ָּפנֶ יָך ַעד ֲא ֶׁשר ִּת ְפ ֶרה וְ נָ ַח ְל ָּת ֶאת‬
‫ָה ָא ֶרץ" (שמות כג‪ ,‬כט‪-‬ל)‪ .‬ובאמת‪ ,‬למרות ההנהגות הפלאיות בדורו של יהושע‪,‬‬
‫ועל אף הצדקות שהופיעה בדורו‪ ,‬בסופו של דבר כיבוש הארץ לא הושלם‬
‫בימיו‪ .‬אף שנאמר בספר יהושע כי בני ישראל כבשו את כל ארץ ישראל – "וַ ּיִ ַּקח‬
‫הֹוׁש ַע ְלנַ ֲח ָלה ְליִ ְׂש ָר ֵאל‬
‫הֹוׁש ַע ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ ְּככֹל ֲא ֶׁשר ִּד ֶּבר ה' ֶאל מ ֶֹׁשה וַ ּיִ ְּתנָ ּה יְ ֻ‬
‫יְ ֻ‬
‫ְּכ ַמ ְח ְלק ָֹתם ְל ִׁש ְב ֵט ֶיהם וְ ָה ָא ֶרץ ָׁש ְק ָטה ִמ ִּמ ְל ָח ָמה" (יא‪ ,‬כג) – מתברר שהכוונה היא‬
‫לכיבוש עד כדי ריבונות כללית על הארץ‪ ,‬ומכל מקום לא כל המקומות נכבשו‬
‫בפועל וישראל לא זכו להכרית את כל עמי כנען‪ .‬רשימה מכובדת של שאריות‬
‫ומובלעות של עמי כנען מפורטת בתחילת ספר שופטים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בימי דבורה וברק חל מפנה לרעה‪ .‬בעקבות חטאי ישראל השליט הקב"ה‬
‫את ישראל ביד יבין מלך כנען – "וַ ּיִ ְמ ְּכ ֵרם ה' ְּביַ ד ִיָבין ֶמ ֶלְך ְּכנַ ַען ֲא ֶׁשר ָמ ַלְך ְּב ָחצֹור‬
‫יֹוׁשב ַּב ֲחר ֶֹׁשת ַהּגֹויִם‪ :‬וַ ּיִ ְצ ֲעקּו ְבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאל ה' ִּכי ְּת ַׁשע‬
‫וְ ַׂשר ְצ ָבאֹו ִס ְיס ָרא וְ הּוא ֵ‬
‫ֵמאֹות ֶר ֶכב ַּב ְרזֶ ל לֹו וְ הּוא ָל ַחץ ֶאת ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ָחזְ ָקה ֶע ְׂש ִרים ָׁשנָ ה" (שופטים ד‪,‬‬
‫ב‪-‬ג) יבין הוביל למעשה מגמה של התעצמות הכנעניים והשתלטות מחדש על‬
‫"‪...‬ח ְדלוּ ֳא ָרחֹות‬
‫ישראל עד כדי פחד לנוע בדרכים ולהתגורר מחוץ לחומות – ָ‬
‫וְ ה ְֹל ֵכי נְ ִתיבֹות יֵ ְלכּו ֳא ָרחֹות ֲע ַק ְל ַקּלֹות‪ָ .‬ח ְדלּו ְפ ָרזֹון ְּביִ ְׂש ָר ֵאל ָח ֵדּלּו"‬
‫במצב שכזה מתעוררת דאגה רבה אצל ישראל‪ .‬נדמה כאילו שלטון‬
‫ישראל בארץ נסוג לאחור‪ ,‬מי יודע עד היכן יגיעו הדברים‪ .‬בכך דומה‬
‫מצב זה מאד למצב שלאחר יציאת ישראל ממצרים – עד שהושגה‬
‫ב'מאמצים אלוקיים' רבים יציאת ישראל ממצרים‪ ,‬הנה המצב מתהפך‪:‬‬
‫מצרים רודפים אחרי בני ישראל‪ ,‬וכמעט משיגים אותם‪ .‬על הרקע הזה‬
‫מגיעה ההתערבות האלוקית‪:‬‬
‫הקב"ה קרע את הים ובכך לא רק שהציל את עם ישראל מן הצרה המתחדשת‪,‬‬
‫אלא אף הביא לידי מדרגה שעדיין לא הושגה – אובדן מוחלט של המצרים‪.‬‬
‫וכן הוא בתקופת השופטים‪ :‬יד ה' שהביסה את יבין וסיסרא הביאה להשתלטות‬
‫ֹלהים ַּבּיֹום ַההּוא ֵאת יָ ִבין ֶמ ֶלְך ְּכנָ ַען ִל ְפנֵ י‬
‫ישראל על עמי כנען באופן סופי – "וַ ּיַ ְכנַ ע ֱא ִ‬
‫ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪ :‬וַ ֵּת ֶלְך יַ ד ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ָהלֹוְך וְ ָק ָׁשה ַעל יָ ִבין ֶמ ֶלְך ְּכנָ ַען ַעד ֲא ֶׁשר ִה ְכ ִריתּו ֵאת‬
‫יָ ִבין ֶמ ֶלְך ְּכנָ ַען" (ד‪ ,‬כג‪-‬כד)‪.‬‬
‫על כך ראוי לשיר שירה!‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה‬
‫צייר לי עץ‬
‫'כי האדם עץ השדה' (דברים כ‪ ,‬יט)‪ .‬כל פרטי האישיות של האדם‬
‫מופיעים בציור של העץ‪ .‬כמו שהאדם מתפתח תמיד‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬כך אף‬
‫העץ‪ .‬השורשים הם עומק האישיות שלו‪ ,‬הגזע‪ ,‬שבו חרוטים האירועים‬
‫שעברו עליו‪ ,‬בין אם היו נעימים ובין טראומות‪ .‬הנוף ‪ -‬הענפים‪ ,‬הפרחים‪,‬‬
‫הפירות – דרכם ניתן לראות את הנפח הרגשי‪ ,‬השכלי והציורי שלו‪ .‬עלינו‬
‫להביט בעץ וללמוד על האדם או להביט באדם וללמוד על העץ‪ .‬לראות‬
‫את העץ כשהענפים מופנים כלפי מעלה הריהו כמו האדם המתפלל‪,‬‬
‫לראות את השורשים העמוקים‪ ,‬לפעמים כגודל הענפים‪ ,‬ולזכור שאתה‬
‫לא רק כפי שאתה נראה אלא אתה גם תוצאה של שרשרת הדורות‬
‫שהביאו אותך עד הנה‪.‬‬
‫העץ המצויר עשוי לבטא עולמות שלמים הכמוסים בלא‪-‬מודע של‬
‫האדם‪ .‬כל חטא למשל שהאדם נפל אליו‪ ,‬ניכר בציור שלו‪ ,‬שכן הוא‬
‫בס"„‬
‫מ‡‚ר ˘יעורי‬
‫‪‰‬רבני˙ עי„י˙‬
‫‡יˆ˜ובי‪ı‬‬
‫לפי נו˘‡ים בפורמט ‪MP3‬‬
‫‡י‬
‫כו˙‬
‫‚בו‪˘ ‰‬מע‬
‫מח ‪‰‬‬
‫י‬
‫נו רים‬
‫י‬
‫חם‬
‫ל‪‰‬זמנו˙‪:‬‬
‫‪052-6700463‬‬
‫נהפך לחרדה חרוטה בבשרו שלו‪ .‬הציור של העץ יעזור לאדם לדעת על‬
‫מה עליו לעבוד‪ .‬התשובה הרגשית‪ ,‬הנפשית והציורית‪ ,‬הן אלה שיתקנו‬
‫את ציור העץ‪ .‬ואז 'החרדה עצמה מתהפכת לביטחון ואומץ לבב' כותב‬
‫הראי"ה קוק‪ ,‬ומסביר ש'הרושם של החרדה הבא מצד החטא אפשר‬
‫להכירו‪ ,‬בין בשרטוטי הפנים‪ ,‬בין בתנועות‪ ,‬בין בקול‪ ,‬בין בהנהגה‪ ,‬בין‬
‫בכתב יד‪ ,‬בין בסגנון הלשון בדיבור‪ ,‬וביותר בכתיבה בהרצאת הרעיונות‬
‫וסידורים'‪( .‬אורות התשובה‪ ,‬ח‪ ,‬יג‪ ,‬הראי"ה קוק)‪.‬‬
‫בט"ו בשבט אנחנו מתחברים חזרה לבחינת עץ שבתוכנו‪ ,‬נזכרים‬
‫שיש לנו טבעיות שמוכנה לצמוח מחדש‪ .‬הכל בסבלנות‪ ,‬על ידי השקיית‬
‫המים של התורה וקרני אור השמש של התפילה‪ .‬ונאחל זה לזה שנה‬
‫טובה‪ ,‬שנזכה לחזור לגן שבו אכלנו מעץ החיים וחיינו לעולם‪ .‬שנזכה‬
‫השנה להתחבר עמוק יותר לציור העץ שבתוכנו‪...‬‬
‫נ˘ים ב˙נ"ך‬
‫ענוו‪ ‰‬ו‚‡וו‪‰‬‬
‫פסו˜י „זימר‪‰‬‬
‫˙ומר „בור‪‰‬‬
‫ספר ‪‰‬כוזרי‬
‫ח‚ים‬
‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‰‬‬
‫ו‪‰‬י‪ ‰‬מחניך ˜„ו˘ ˆניעו˙ וענוו‪‰‬‬
‫מ‡רז ˙פיל˙ ˘מונ‪ ‰‬ע˘ר‪‰‬‬
‫‡‪‰‬ב˙ י˘ר‡ל בזמן מ˘בר‬
‫‡ח„ו˙ ‪‡‰‬ומ‪ ‰‬ו˙כני˙ ‪‡‚‰‬ול‪‰‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫הפצת עלו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫כל הארץ‬
‫שלי‬
‫חי הציב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ם‬
‫בית‬
‫הדבקת‬
‫מודעות‬
‫בבת‬
‫וברי י הכנסת‬
‫כוזי‬
‫לפרטים‪ :‬ם דתיים‬
‫יו‬
‫סי בן הדור‬
‫‪8518‬‬
‫‪052-890‬‬
‫‪hon.co.il‬‬
‫‪akorris‬‬
‫‪yossib@m‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫איתי הראל | סיפור‬
‫לתת תקווה‬
‫"אבא‪ ,‬תקנה לי ארטיק!" זו הייתה הבקשה הנצחית בכל פעם כאשר יצאנו‬
‫לקניות וחלפנו ליד הקיוסק הפינתי של שבתאי המוכר הזקן‪" .‬נו‪ ,‬אבא‪ ,‬בבקשה‪"...‬‬
‫נתלתה עליי מיכלי הקטנה בתחנונים‪" .‬את תהיי ילדה טובה? תעזרי לאמא‬
‫לסדר את החדר כשהיא מבקשת?!" שאלתי בנימת השלמה‪ ,‬כשאני מכניס את‬
‫היד לכיס לחפש את השקלים עבור הארטיק המיוחל‪.‬‬
‫"אני עושה מיד כל מה שאמא מבקשת!" אמרה הילדה‪" ,‬גם אם אני לא מסדרת‬
‫מיד‪ ,‬אני זוכרת שהיא ביקשה ואני אחר כך מסדרת!" אמרה כמעט נעלבת‪.‬‬
‫משכתי בכתפיי‪" ,‬לא נראה לי שהיא בדיוק זוכרת‪ ,‬אבל שיהיה‪ "...‬חשבתי לעצמי‪.‬‬
‫שלפתי מכיסי את שני השקלים המבוקשים‪ ,‬הושטתי אותם לאדון שבתאי‬
‫הקשיש ומיכלי קיפצה החוצה בעליזות עם הארטיק בידה‪.‬‬
‫המשכנו במורד הרחוב לכיוון הדואר‪ ,‬נותרה עוד רבע שעה לסגירת הסניף ואני‬
‫מיהרתי להיכנס פנימה כדי לקחת את חבילות הדואר‪ ,‬ירדנו בצעדים מהירים‬
‫כשלפתע עצרה אותי מיכלי הקטנה‪" .‬אבא‪ ,‬יש לך שקל להביא לי?"‬
‫"מה עכשיו?" שאלתי בנימת תרעומת קלה‪" .‬כבר קיבלת ארטיק!"‬
‫"לא אני לא צריכה את זה בשבילי" השיבה הילדה‪" .‬אני רוצה לתת אותו לבוריס!"‬
‫אני לא מכיר אף אדם בשם בוריס‪ ,‬ובוודאי לא אחד כזה שמנהל עסקים עם בתי‬
‫הקטנה‪ ,‬עצרתי לרגע ושאלתי בתשומת לב‪" :‬מיכלי‪ ,‬מי זה בוריס?"‬
‫"נו‪ ,‬אתה יודע‪ "...‬השיבה בחיוך‪" .‬האיש עם המעיל האפור שמנגן כאן בפינה‬
‫של הרחוב ליד הדואר‪ "...‬הבנתי מיד שהיא מתכוונת לאותו נגן קשיש המנגן‬
‫למחייתו במנדולינה‪ ,‬כשהוא נתון לחסדיהם ולטוב לבם של העוברים ושבים‪.‬‬
‫אבל יחד עם זאת הופתעתי שהיא יודעת את שמו‪ .‬הוצאתי את השקל מכיסי‪,‬‬
‫מיכלי לקחה את המטבע וניגשה לנגן שהיה מרוכז בחפציו באותה שעה‪ .‬היא‬
‫נעמדה לפניו ומשלא זכתה לתשומת לבו‪ ,‬פנתה אליו בקול שקט ואמרה‪:‬‬
‫"בוריס‪ ,‬זה בשבילך"‪.‬‬
‫הנגן הרים את עיניו והתבונן בה בהשתאות‪" :‬איך את יודעת שקוראים לי‬
‫בוריס?"‪ ,‬שאל במבטאו הכבד‪ .‬מיכלי הקטנה הביטה לו בתמיהה ואמרה‪" :‬איך‬
‫אני יודעת? הרי אמרת לי בפעם שעברה!" "אבל איך זכרת את השם שלי?"‪,‬‬
‫שאל הנגן ואור גדול נגלה בעיניו‪ ,‬החיוך הגדול שעלה על פניו גירש את העננה‬
‫ששכנה על הפנים בקודרות‪ ,‬הרגשתי כיצד המחווה הקטנה שלה חיממה לו את‬
‫הלב‪ .‬אבל למיכלי השאלה לא הייתה 'מובנת' לה בכלל‪ ,‬והיא אמרה בקול‪" :‬מה‬
‫הבעיה? אמרת לי את שמך ואני זכרתי‪ .‬מה מפתיע אותך כל כך?"‬
‫אני רק עמדתי מהצד והתבוננתי במחזה בתדהמה‪ .‬נדהמתי מעצם העובדה‬
‫שאותו נגן קשיש היה בעיניי חלק אינטגראלי מהנוף העירוני בארצנו‪ ,‬נוף‬
‫מהסוג שחולפים על פניו מבלי להקדיש לו חלקיק שניה של תשומת לב‪,‬‬
‫ומאידך – בשביל מיכלי הקטנה הוא היה 'בוריס'‪ ,‬אדם עם שם‪ ,‬כמוני וכמוה‪,‬‬
‫אדם מיוחד ומעניין שגרם לה ליהנות מנגינתו‪...‬‬
‫אבל התדהמה שלי רק התחילה‪ :‬בוריס התיישר במקומו‪ ,‬סידר את בגדיו והטיב‬
‫את הקסקט השחור הנצחי שחבש על ראשו‪ .‬לקח את המנדולינה לידיו‪ ,‬והחל‬
‫להפיק צלילים ממיתרי הכלי‪ .‬ואילו מיכלי חייכה‪ ,‬התכופפה במקביל לנגינתו‬
‫והניחה את השקל בתוך קופסת הפח החלודה‪ .‬אבל באותו רגע שהיא הניחה‬
‫את השקל‪ ,‬הפסיק מיד בוריס את נגינתו‪.‬‬
‫הוא כרע לעבר קופסת הפח‪ ,‬הוציא מתוכה את המטבע והחזיר אותו למיכלי‪" .‬את‬
‫חברה שלי"‪ ,‬אמר בחיוך רחב לב‪" ,‬ובשבילך אני מנגן בחינם"‪ ,‬והמשיך בנגינתו‪...‬‬
‫לי כבר לא היה חשוב האם מיכלי באמת זוכרת הכול או לא‪ ,‬אבל המשכתי‬
‫את דרכי כשלפתע אני גיליתי ממד אחר למרוץ החיים שבו אנו נמצאים‪...‬‬
‫ישנם דברים שבשביל אדם אחד הם קטנים‪ ,‬פשוטים וקלים‪ ,‬הם נראים לו חסרי‬
‫משמעות‪ .‬אבל לאדם אחר הם שווים עולם ומלואו‪.‬‬
‫לפעמים רק לזכור שם של מישהו‪ ,‬לומר לו בוקר טוב בחיוך‪ ,‬לשאול מה‬
‫שלומו ‪ -‬זה דבר שמאיר לו את היום‪ ,‬נותן לו תקוה‪ ,‬הרגשה שהוא שווה משהו‪,‬‬
‫שלמישהו אכפת ממנו‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬היה ברור לי שחלק מפרנסתו של בוריס‬
‫נשענת על חסדי העוברים ושבים‪ ,‬אבל המחווה הקטנה והכל כך פשוטה של‬
‫מיכלי‪ ,‬האירה לו את היום‪ .‬הזכירה לו שאינו עוד פריט שכוח בנוף החולף‪.‬‬
‫אבל מה איתנו? יש לנו בכל יום הזדמנות לתת תקווה לאנשים אחרים‪ .‬לומר‬
‫להם בוקר טוב בחיוך‪ ,‬לשאול לשלומם ולהתעניין בהם‪ ,‬זה יכול להעניק להם‬
‫חיוך‪ ,‬ולהאיר להם את היום‪.‬‬
‫אז קדימה‪ ,‬למי אנחנו מחכים?‬
‫אסתר אברהמי‬
‫משבר כלכלי בנישואין‬
‫סיפור (אמיתי אברהמי)‬
‫שום דבר לא מכין אותך לסיטואציות האלה‪.‬‬
‫"אתה צריך לב של אבן לפעמים‪ .‬העבודה שלנו בבנק‬
‫זה לא רק מספרים"‪ ,‬אמרו לי‪.‬‬
‫אבל אף פעם לא הבנתי באמת‪ ,‬עד כמה זה נכון‪.‬‬
‫לפחות עד היום‪.‬‬
‫כי הבוקר הוא נכנס אלי‪ .‬גבר בן כמעט ארבעים‪ .‬מבט‬
‫כבוי‪ ,‬זיפים בני יומיים‪ ,‬ועצב גדול בעיניים‪.‬‬
‫"אני צריך הלוואה קטנה‪ ",‬ביקש ממני‪.‬‬
‫"בשמחה‪ ,‬מה השם?"‬
‫"אוריה לוי (שם בדוי) מספר חשבון אחת אפס שש‪. "...‬‬
‫הקלדתי מספר חשבון ותעודת זהות ונאלצתי לסרב לו‪.‬‬
‫"אני מצטער‪ ",‬אמרתי לו‪ ,‬קובר את הראש במסך ונמנע‬
‫מלהישיר אליו מבט‪" ,‬לפי הנתונים זה לא אפשרי‪".‬‬
‫"בבקשה‪ ....‬דבר עם המנהל שלך‪ .‬אני חייב‪ ...‬אפילו‬
‫חמשת אלפים שקל!"‬
‫יודע שזה חסר סיכוי נכנסתי לשמעון‪ ,‬שכמובן סירב‪.‬‬
‫"צר לי אדוני‪ ",‬אמרתי לו והפעם לא הייתה לי ברירה‪,‬‬
‫אלא להביט בו‪.‬‬
‫אני חושב שאין דבר עצוב יותר‪ ,‬מלראות גבר נשבר‪ .‬כי‬
‫בשקט ומבלי שום הכנה‪ ,‬הוא התחיל לדבר‪:‬‬
‫"נתתי לה הכול‪ .‬הרמתי אותה‪ ,‬קיבלתי אותה אלי‬
‫חסרת כל‪ .‬אני מימנתי את כל החתונה‪ .‬להורים שלה‬
‫לא היה כלום‪ .‬אני‪ ,‬בעשר אצבעות בניתי לנו את הבית‬
‫ודאגתי שלא יהיה חסר לה דבר‪ .‬הכול היה טוב ויפה‪,‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫עד שלפני כמה שנים נפלתי בעבודה והעסק שלי קרס‪.‬‬
‫"לא סיפרתי לה כלום‪ .‬לא רציתי שהיא תדאג‪ .‬לקחתי‬
‫הלוואות לקחתי סיכונים ושלוש שנים אני משקר לה ש‬
‫הכול בסדר‪ ,‬ממשיך להעניק לה עולם שלם‪ .‬עד לפני‬
‫חודש שחסמו אותנו במכולת והיא גילתה הכול‪.‬‬
‫"תסתכל עלי‪ ,‬תראה איך אני נראה‪ .‬כבר שבוע שאין לי‬
‫חיים‪ .‬אני ישן בסלון‪ .‬היא לא מדברת איתי‪ ,‬לא מפסיקה‬
‫לבכות‪ .‬אז פתחתי לה הכול‪ .‬אמרתי לה את האמת‪ ,‬גם‬
‫על העיקול שמתקרב‪"...‬‬
‫הוא בכה בשקט‪ .‬אנשים כבר התחילו להסתכל‪ ,‬אבל לא‬
‫היה נראה שזה אכפת לו‪.‬‬
‫"ככה‪ ,‬שכחה הכול‪ ,‬בשניה‪ .‬לא אכפת לה כל מה‬
‫שעשיתי עד עכשיו‪ .‬אומרת שהרסתי לה את החיים‬
‫ושהיא לא מאמינה בי יותר ורוצה להתגרש‪".‬‬
‫שתקתי‪ ,‬לא יודע מה לומר לו‪ .‬באמת ששום דבר לא‬
‫מכין אותך לזה‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬עזוב‪ ,‬מה נפלתי עליך‪ "...‬הוא אמר לי‪ ,‬כשהתרומם‬
‫בכבדות מהכיסא‪" .‬תזכור שאישה יודעת רק לקחת ואם‬
‫אתה נופל ‪ -‬היא בורחת‪ .‬שיהיה לך יום טוב‪".‬‬
‫הבטתי בו מתרחק‪ ,‬יוצא בדלתות הזכוכית ורק שאלתי‬
‫את עצמי אם הוא צודק‪ .‬או שאולי הכול זה עניין של‬
‫איך הם כבני זוג‪ ,‬בכל שאר תחומי החיים בנישואיהם‪...‬‬
‫אבל הלקוח הבא נכנס חסר סבלנות‪ ,‬לא ממתין שאקרא‬
‫לו ואחריו כמוהו עוד רבים‪.‬‬
‫א'‬
‫‪---------‬‬‫שמונה בערב‪ .‬סוף סוף נגמר יום העבודה‪.‬‬
‫הדפסתי יציאה‪ ,‬מחפש את הרכב שלי בחניה‪.‬‬
‫ושם‪ ,‬על ספסל ליד תחנת האוטובוס ביציאה מהחניה‪,‬‬
‫ראיתי אותם‪ .‬את אוריה מהבוקר ואת אשתו‪ .‬חשבתי‬
‫לעצמי‪ ,‬איזה יום עבר עליו ושבטח שעות רבות הוא‬
‫מסתובב בחוץ‪.‬‬
‫עצרתי לידם וכאילו איני מכיר אותו שאלתי בתמימות‪,‬‬
‫אם הם צריכים לאנשהו‪.‬‬
‫"לא תודה‪ .‬אנחנו מדברים‪ ,‬מסדרים עניינים‪ "...‬אמר לי‬
‫עם חיוך גדול על פניו וקרץ לי‪.‬‬
‫'כנראה שבכל זאת היא יודעת לא רק לקחת‪ '...‬אמרתי‬
‫לעצמי מתרחק משם‪ .‬תוהה מתי הוא יגיע אלי בפעם‬
‫הבאה‪ ,‬לספר לי את שאר הסיפור‪.....‬‬
‫בשבוע הבא‪ ,‬ננסה להבין‪ ,‬כיצד משבר זוגי קורה‬
‫בעקבות מצב כלכלי ומה ניתן לעשות‪ ,‬כדי לצאת‬
‫מחוזקים יותר עקב כך‪.‬‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות‬
‫למעוניינים במאמרים הקודמים העוסקים בנושא‬
‫ניתן לפנות‪esteravr@walla.com ...‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫מאת עדי דוד‬
‫פרק ‪13‬‬
‫סיפור בהמשכים‬
‫עשה זאת בעצמך‬
‫ט"ו בשבט הוא זמן מצוין להתחבר לארץ ישראל‪.‬‬
‫נצא כולנו וניטע עץ בחצר הבית או ביער קק"ל וליבנו‬
‫יתמלא בשמחה!‬
‫תקציר ‪ :‬אלון‪ ,‬אלעד ורוני מרותקים לסיפורה של נעם‪ .‬נעם ממשיכה בסיפורה‬
‫על דני שביקש משאלה אחת והיא‪ :‬שכל משאלותיו יתגשמו‪ ,‬ומשאלתו‬
‫התגשמה‪ ...‬עד שהבחין פתאום שהחברים שלו מתחמקים מפניו‬
‫הוא גילה שהם התארגנו למשחק כדורגל בלעדיו‪ .‬פגוע עד עמקי‬
‫נשמתו הוא שאל את מי שתמיד היה החבר הכי טוב שלו‪ ,‬למה הם‬
‫לא מעוניינים שישתתף גם הוא‪ .‬החבר ענה בצער שאף אחד לא‬
‫רוצה לשחק איתו‪ .‬כבר ידוע שלא משנה איך‪ ,‬תמיד הקבוצה שדני‬
‫משחק בה מנצחת‪ ,‬אז כל המשחק כבר לא מעניין‪ .‬דני שקל לרגע‬
‫להביע משאלה שתחייב אותם לצרף אותו למשחק‪ ,‬אבל הוא לא‬
‫רצה שאנשים יהיו חברים שלו רק בגלל משאלות‪ .‬הוא רצה שיאהבו‬
‫את מי שהוא‪ .‬לכן הוא חשב אולי לבקש משאלה שתהפוך אותו‬
‫לאדם יותר אהוב‪ ,‬אבל הבין שיש פה בעיה עמוקה‪.‬‬
‫עצוב ומלא מחשבות התרחק דני ממגרש הכדורגל‪ .‬הוא גילה‬
‫שמאז שקיבל את מתנת המשאלות‪ ,‬החיים שלו הפכו למשעממים‪.‬‬
‫הוא לא טרח או התכונן במיוחד לשום אירוע‪ ,‬ולכן לא הופתע או‬
‫התאכזב מאף תוצאה‪ .‬המבחנים שלו היו תמיד מאה‪ ,‬אבל הוא לא‬
‫למד קשה מדי למבחן ולא התאמץ כדי לזכות בציון הזה‪ ,‬ולכן לא‬
‫התרגש לקבל אותו‪ .‬הוא זכר בעצב איך בטיול הגיע לסוף המסלול‬
‫לפני כל הכיתה‪ ,‬כשהוא רענן ונקי‪ .‬אחד אחד עלו החברים לראש‬
‫ההר‪ ,‬מיוזעים עייפים ומלוכלכים‪ ,‬אבל את תחושת שביעות הרצון‬
‫שלהם על שהצליחו להגיע לסוף המסלול לאחר עבודה קשה‪ ,‬דני‬
‫לא יכול היה לחלוק איתם‪ .‬הוא גילה שהוא נהנה לשחק כדורגל‬
‫רק מפני שהמהלכים שעשה‪ ,‬תודות לכוח המשאלות שלו‪ ,‬עוררו‬
‫התפעלות‪ .‬אבל כעת גילה שגם אותו שעמם לשחק כשהניצחון‬
‫ידוע מראש‪.‬‬
‫ואז גמלה בו החלטה אחרת‪...‬‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫ָּכל ַה ַּצ ֶּמ ֶרת ַעל ַה ַּגג‬
‫שלום ילדים!‬
‫זהו זמן מצוין לברך אתכם‪ ,‬ילדים יקרים‪ ,‬בברכת‬
‫הנוטעים שנהוג לומר כשנוטעים עץ‪:‬‬
‫"ונטיעות אלה אשר אנחנו נוטעים לפניך היום‪,‬‬
‫העמק שורשיהם וגדל פארם למען יגדלו לרצון‬
‫לברכה ולתפארה בתוך שאר עצי ישראל!"‬
‫(מתוך תפילת הנוטעים)‬
‫מתלבטים איזה עץ לנטוע?‬
‫היכנסו לפינה"עץ ישראלי" באתר ותדעו הכל על‬
‫הזית‪ ,‬השקדיה‪ ,‬האלון ועוד‬
‫שלכם באהבה‪,‬‬
‫מולדת‬
‫(שמשון חלק ‪)48‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫ילה וּ ׁ ְש ִת ָּיה(‪ֲ ,)1‬אנִ י‬
‫ֲאנִ י ׁשו ֵֹמ ַע ַר ַע ׁש ׁ ֶשל ֲא ִכ ָ‬
‫ׁשו ֵֹמ ַע ׁ ֶש ּקוֹלוֹת ַה ְּצחוֹק ִמ ְת ַע ְּצ ִמים‪ֲ .‬אנִ י‬
‫לֹא רו ֶֹאה ְּכלוּ ם‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י ָח ׁש ֱא ִלילוּ ת‪.‬‬
‫וּ ִפ ְתאוֹם קוֹלוֹת‪ְ ,‬צ ָעקוֹת וּ ְצחו ִֹקים‪:‬‬
‫ש ֵחק ָלנוּ "(‪!)2‬‬
‫"ק ְראוּ ְל ׁ ִש ְמ ׁשוֹן וִ י ַ ׂ‬
‫ ִ‬‫ ֵּכן‪ ,‬נִ ְת ַע ֵּלל ּבוֹ ְק ָצת!‬‫ ׁ ֶש ְּי ַס ֵּפר ָלנוּ ֶאת ְּגבוּ רו ָֹתיו וַ ֲע ִלילו ָֹתיו!‬‫ אוּ ַלי הוּ א יָ ׁ ִשיר ִא ָּתנוּ ֶל ֱאל ֵֹהינוּ !‬‫ נֶ ֱהנֶ ה ְק ָצת ִל ְראוֹת אוֹתוֹ ִע ֵּור וּ ִמ ְס ֵּכן!‬‫ יַ ֲעמֹד ֵּבין ָה ַע ּמוּ ִדים וְ יִ ְצ ַחק ְל ָפנֵ ינוּ (‪.)3‬‬‫ אוּ ַלי יַ ְס ִּביר ָלנוּ ְל ָאן נֶ ֱע ַלם ָה ֱאל ִֹהים‬‫ׁ ֶש ּלוֹ!‬
‫ַה ַּנ ַער מו ִֹביל או ִֹתי ֵּבין ׁ ְשנֵ י ַע ּמוּ ֵדי ַה ָּתוֶ ְך‬
‫ׁ ֶשל ַה ִּבנְ יָ ן(‪.)4‬‬
‫ ַּת ִּגיד‪ ,‬נַ ַער‪ִ ,‬מי יֵ ׁש ׁ ָשם?‬‫ ָּכל ַס ְרנֵ י ַה ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים‪.‬‬‫יאיו?‬
‫ ְּכלו ַֹמר ָּכל ַצ ֶּמ ֶרת ַה ׁ ִּש ְלטוֹן וּ ַמ ְצ ִּב ָ‬‫ ֵּכן‪ֻ ּ ,‬כ ָּלם‪.‬‬‫ ַּכ ָּמה ֲאנָ ׁ ִשים?‬‫יש וְ ִא ׁ ָּשה(‪,)5‬‬
‫ל ֶֹשת ֲא ָל ִפים ִא ׁ‬
‫ ַעל ַה ַּגג ִּכ ׁ ְש ׁ‬‫ש ַפת ַה ַּגג‬
‫זֹאת או ֶֹמ ֶרת ֵא ּלוּ ׁ ֶש ֵהם ַעל ְ ׂ‬
‫יך‪ֲ .‬א ָבל יֵ ׁש עוֹד ַה ְר ֵּבה‬
‫וּ ִמ ְס ַּת ְּכ ִלים ָע ֶל ָ‬
‫יהם‪ָ ,‬ק ׁ ֶשה‬
‫יהם וַ ֲאחו ֵֹרי ֲאחו ֵֹר ֶ‬
‫ֵמ ֲאחו ֵֹר ֶ‬
‫ָל ַד ַעת ַּכ ָּמה(‪ .)6‬אוּ ַלי ַס ְך ַה ּכֹל‪ִ ,‬עם ֵא ֶּלה‬
‫ש ֶרת ֲא ָל ִפים‪ָּ .‬כל‬
‫ׁ ֶש ִּנ ְמ ָצ ִאים ְל ַמ ָּטה ‪ֲ -‬ע ֶ ׂ‬
‫ּתו ׁ ָֹש ֵבי ַה ְּמ ִדינָ ה‪.‬‬
‫ ַּת ִּגיד‪ֵ ,‬א ּלוּ ׁ ְשנֵ י ַע ּמוּ ֵדי ַה ָּתוֶ ְך ׁ ֶשל ַה ִּבנְ יָ ן?‬‫יהם‪.‬‬
‫‪ֵּ -‬כן‪ָּ ,‬כל ַה ִּבנְ יָ ן עו ֵֹמד ֲע ֵל ֶ‬
‫יהם ָּכ ְך‬
‫ ַא ָּתה מוּ ָכן ְל ַמ ֵּקד או ִֹתי ֵּבינֵ ֶ‬‫יהם(‪ְּ ,)7‬כ ֵדי ׁ ֶש ּלֹא‬
‫ׁ ֶשאוּ ַכל ְל ַה ְח ִזיק ִּב ׁ ְשנֵ ֶ‬
‫ֶא ּפֹל‪.‬‬
‫‪ֵּ -‬כן‪ ,‬וַ ַּדאי‪.‬‬
‫_______________________________________‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫מצודות דוד‪.‬‬
‫שם כה‪.‬‬
‫שם כה‪.‬‬
‫שם כה‪.‬‬
‫שם כז‪.‬‬
‫בראשית רבה צב יט‪.‬‬
‫שם כו‪.‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫מהרה יתקיים בנו 'שמעו עמים ירגזון'‪ ,‬מהרה יוסר המסוה מהעולם‪ ,‬וידעו כי‬
‫עם ד' אנחנו‪ ,‬כי יד ד' עלינו לטובה‪ .‬כי מרכז העולם ומרכז האנושיות אנחנו‪,‬‬
‫כי אמת גלויה ובהירה היא כל התכונה של הנבואה‪ ,‬המספרת כל כך בשבח‬
‫הנצחי של ישראל ‪ ...‬ידע כל התבל הנאור עם כל חכמותיו‪ ,‬עם כל המודרניות‬
‫שלו‪ ,‬עם כל ספיקותיו‪ ,‬עם כל שיקועו החומרי‪ ,‬עם כל מסותיו הנסיוניות‪ ,‬עם‬
‫חופש דעותיו‪ ,‬שאכן אחת היא האמת העומדת לעד‪ ,‬ואמת זו חקוקה היא‪...‬‬
‫כל‬
‫בתבנית גוי ששמה ישראל‪ .‬שמונה קבצים ז‪ ,‬רב‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫השתקן‬
‫השתקן‪ ,‬איש השתיקה‪ ,‬אינו אדם מוערך בימינו‪,‬‬
‫הוא נראה לא מובן‪ ,‬הוא נראה מתמיה‪ .‬שהרי אנו‬
‫בעולם של דברנים‪ ,‬של פטפטנים‪ ,‬של קשקשנים‬
‫בלי סוף‪ .‬אפילו בית‪-‬הכנסת‪ ,‬המקום הקדוש‪ ,‬הפך‬
‫לזירת פטפטת‪ .‬באותו עולם‪ ,‬השתקן‪ ,‬נראה מוזר‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬גם השתקן מדבר‪ ,‬אבל אינו חולה דברת‪.‬‬
‫הוא אינו מדבר סתם‪ .‬סייג לחכמה שתיקה‪ .‬הרדיו‬
‫מקשקש נון‪-‬סטופ‪ ,‬האינטרנט – הפייסבוק –‬
‫הוואטסאפ – הסלולרי – הסמ"ס מקשקשים בלי‬
‫סוף‪ .‬וכן אנשים בשיחותיהם ביניהם‪.‬‬
‫לא כן השתקן‪ ,‬הוא אינו אדם המזלזל בדיבור‪,‬‬
‫הוא מאוד מעריך את הדיבור‪ ,‬לכן הוא רק מדבר‬
‫לעניין‪ ,‬כל מילה שקולה אצלו‪ .‬לא באופן מאולץ‪,‬‬
‫אלא באורח טבעי‪.‬‬
‫הכל מתחיל מכך שיש לו שתיקה פנימית‪ .‬אי‬
‫אפשר לכפות שתיקה חיצונית כשאין שתיקה‬
‫פנימית‪.‬‬
‫שתיקה זו אומנות‪ .‬מה אומנותו של אדם בעולם‬
‫הזה? ישים את עצמו כאילם‪ .‬כל מילה נשקלת‬
‫אצלו אם ד' ישמח או לא ישמח‪.‬‬
‫לעומת האנשים החיים בעולם של רעש שמאבד‬
‫את הפנים‪ ,‬הוא חי בעולם של חשבון נפש תמידי‪,‬‬
‫עולם של קרבת ד' – בו ד' רואה אותו כל רגע‪.‬‬
‫באופן פארדוקסלי שתיקתו גם מאפשרת שיח‬
‫והבנה בין אנשים‪ ,‬לעומת דו‪-‬שיח של אנשים שרק‬
‫יודעים לדבר ולא יודעים להקשיב‪ .‬אם אתה מדבר‬
‫כל הזמן‪ ,‬אינך מקשיב‪.‬‬
‫גם אם אתה כל הזמן מדבר‪ ,‬אינך יכול להתפלל‪.‬‬
‫עולם השתיקה הוא עולם של תפילה‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬אל תדבר כל הזמן‪ .‬תקשיב‪.‬‬
‫חינוך פנימייתי או אקסטרני‬
‫שאלה‪ :‬מה עדיף לחינוך הילד‪ ,‬ישיבה תיכונית או‬
‫אולפנא עם פנימיה‪ ,‬או מוסד אקסטרני כך שהילד או‬
‫הילדה נמצאים יותר בבית?‬
‫תשובה‪ :‬כלל גדול‪ :‬אין מחנכים בשלשות‪ .‬יש צורך‬
‫בתשומת לב ייחודית לכל ילד כפי מצבו‪ ,‬מה עדיף‬
‫לו‪ ,‬ואין לדמות ילד לילד‪ ,‬ונער לנער‪.‬‬
‫יש "ילד בית"‪ ,‬אוהב להיות בבית‪ ,‬סופג טובה‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫וברכה מן הבית‪ ,‬נמצא ביחסים טובים עם הוריו‪,‬‬
‫מתמלא הרגשה טובה ויראת שמים בבית‪ ,‬גם שותף‬
‫בעבודות הבית‪ ,‬ויש בזה אף משום כיבוד אב ואם‪.‬‬
‫אז טוב שילמד אקסטרני ויהיה הרבה בבית‪.‬‬
‫אבל אם יש מתח בבית‪ ,‬ומשום סיבה זו או אחרת‬
‫הוא סופג יראת שמים מן הבית ומן הסביבה‬
‫הביתית פחות מאשר במוסד פנימייתי‪ ,‬אז ילך‬
‫איפה שמרגיש טוב ואיפה שמוסיף הכי הרבה‬
‫יראת שמים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש גם לקחת בחשבון שרוב ההורים אינם‬
‫עשירים ופנימייה עולה כסף רב‪ .‬אמנם חינוך הוא‬
‫מעל הכול‪ ,‬אבל בחיים יש גם אילוצים‪ .‬ונכון שיש‬
‫גם אפשרות להנחות‪ ,‬אבל יש הורים שמתביישים‬
‫להיות שנוררים‪ ,‬וגם זה חלק מן החינוך‪.‬‬
‫“חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים”‬
‫בתורה ויראת שמים‪ ,‬מתוך שמחת חיים‪ ,‬אהבת‬
‫מטרת הת”ת היא להרבות‬
‫מידות טובות ודיבוק חברים‪ ,‬יחד עם עמל והתמדה‪.‬‬
‫תורה‪,‬‬
‫שבועיים אחרונים להרשמה‬
‫תלמוד תורה ארץ המוריה בשכונת הר חומה הוקם כהמשך להתגדלות הילדים‬
‫בגני ארץ המוריה על ברכי ברכי התורה ויראת השמים‪ ,‬ברוח תורתם של מרן‬
‫הרב קוק זצ”ל ובנו הרצי”ה זצ”ל‪.‬‬
‫לימוד מעמיק אהבת תורה ומידות טובות כיתות קטנות‬
‫לפרטים נוספים ולהרשמה‪ :‬מזכירות הת”ת‪ 02-6763363 :‬דוא”ל‪eretz.hamoria12@gmail.com :‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬