‫הועדה להגברת התחרותיות‬ ‫עיקרי ההמלצות‬ ‫ספטמבר ‪2011‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מנדט הועדה‬ ‫הועדה מונתה באוקטובר ‪ 2010‬על ידי ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר‬ ‫ונגיד בנק ישראל‬ ‫מנדט הועדה‪ :‬בחינת השפעתו של מבנה המשק הנוכחי על רמת‬ ‫התחרותיות בענפי המשק; יציבותו הפיננסית ויעילותו הכלכלית‪ ,‬והמלצה‬ ‫על צעדי מדיניות רצויים‪ ,‬ובפרט בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫צעדים נדרשים לחיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות‬ ‫‪.2‬‬ ‫סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות‬ ‫‪.3‬‬ ‫תחולת מדיניות ההגבלים העסקיים‬ ‫‪.4‬‬ ‫סוגיית שליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי‬ ‫‪.5‬‬ ‫בחינת הקשחת התנאים עבור קבוצות עסקיות לרכישת נכסים ממשלתיים‬ ‫וקבלת רישיונות וזיכיונות‬ ‫חברי הועדה‬ ‫•‬ ‫חיים שני‪ ,‬מנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬יו"ר‬ ‫•‬ ‫אייל גבאי‪ ,‬מנכ"ל משרד רה"מ היוצא ‪ ,‬יו"ר‬ ‫•‬ ‫פרופ' יוג'ין קנדל‪ ,‬משרד רה"מ‪ ,‬ראש המועצה הלאומית לכלכלה‬ ‫•‬ ‫פרופ' שמואל האוזר‪ ,‬יו"ר הרשות לני"ע‬ ‫•‬ ‫פרופ' דיויד גילה‪ ,‬הממונה על ההגבלים העסקיים‬ ‫•‬ ‫גל הרשקוביץ‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬הממונה על התקציבים‬ ‫•‬ ‫ד"ר קרנית פלוג‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬המשנה לנגיד בנק ישראל‬ ‫•‬ ‫דודו זקן‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬המפקח על הבנקים‬ ‫•‬ ‫פרופ' עודד שריג‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬ ‫•‬ ‫עו"ד אבי ליכט‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‬ ‫•‬ ‫ד"ר גיתית גור‪-‬גרשגורן‪ ,‬כלכלנית ראשית‪ ,‬רשות לני"ע‬ ‫‪3‬‬ ‫עבודת הועדה‬ ‫שלושה צוותי עבודה‪:‬‬ ‫•‬ ‫צוות לבחינת החזקות ריאליות ופיננסיות‬ ‫בראשות פרופ' יוג'ין קנדל‪ ,‬יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה‬ ‫•‬ ‫צוות לבחינת שליטה באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי‬ ‫בראשות פרופ' שמואל האוזר‪ ,‬יו"ר הרשות לניירות ערך‬ ‫• צוות לבחינת התנאים להקצאת נכסים ציבוריים‬ ‫בראשות פרופ' דיוויד גילה‪ ,‬הממונה על ההגבלים העסקיים‬ ‫‪4‬‬ ‫סדרי עבודת הועדה‬ ‫•‬ ‫הזמינה את הציבור להביע עמדה בטרם גיבוש טיוטה‬ ‫•‬ ‫בחנה עבודות מטה ומחקר לגבי המשק הישראלי‬ ‫•‬ ‫קיימה עשרות דיונים במליאה ודיונים רבים בצוותים מצומצמים‬ ‫•‬ ‫קיבלה ‪ 30‬ניירות עמדה מארגונים ומאנשים פרטיים‬ ‫•‬ ‫שמעה כ‪ 20-‬דוברים וביניהם מומחים ואנשי אקדמיה‪ ,‬נציגי מגזר שלישי וארגונים וגופים המייצגים‬ ‫בעלי עניין‬ ‫•‬ ‫תשמע עמדות הציבור בנוגע לטיוטת ההמלצות‬ ‫•‬ ‫קיבלה חוות דעת מפרופ' אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד‬ ‫‪5‬‬ ‫בחינת מבנה החזקות ריאלי פיננסי‬ ‫‪6‬‬ ‫החזקה ריאלית פיננסית ?‬ ‫בעל‬ ‫שליטה‬ ‫קרן‬ ‫פנסיה‬ ‫כספי‬ ‫ציבור‬ ‫בנק‬ ‫קרן‬ ‫פנסיה‬ ‫בנק‬ ‫נדל"ן‬ ‫קופת‬ ‫גמל‬ ‫מזון‬ ‫בנק‬ ‫מסחר‬ ‫סקטור פיננסי‬ ‫‪7‬‬ ‫בעל‬ ‫שליטה‬ ‫תשתיות‬ ‫אנרגיה‬ ‫תקשורת‬ ‫סקטור עסקי‬ ‫פוטנציאל בעיות בקשר ריאלי פיננסי‬ ‫•‬ ‫הקצאת מקורות לא יעילה‬ ‫•‬ ‫ניגוד עניינים ‪ -‬שימוש במידע פנים‬ ‫•‬ ‫חסמי תחרות ‪ -‬מניעת אשראי ממתחרים‬ ‫•‬ ‫קשרים עסקיים בין חברות קשורות‬ ‫•‬ ‫סיכון מערכתי‬ ‫‪ ‬יתרון – בעל שליטה עם הון משמעותי (יציבות)‬ ‫‪8‬‬ ‫במשק הישראלי הקטן רצויה הפרדה בין לווים למלווים גדולים‬ ‫המלצות‬ ‫‪.1‬‬ ‫איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי ע"י תאגיד ריאלי‬ ‫משמעותי או ע"י השולט בתאגיד ריאלי משמעותי‬ ‫בעל שליטה‬ ‫או‬ ‫פעילות ריאלית משמעותית‪:‬‬ ‫‪ 8 .1‬מיליארד ש"ח מכירות‬ ‫או‬ ‫‪ .2‬מאזן מעל ‪ 20‬מיליארד ש"ח‬ ‫‪9‬‬ ‫פעילות פיננסית משמעותית‪:‬‬ ‫‪ 50 .1‬מיליארד ש"ח‬ ‫המלצות‬ ‫‪.2‬‬ ‫הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי ובגוף ריאלי בו זמנית‬ ‫תאגיד ריאלי משמעותי‬ ‫תאגיד פיננסי משמעותי‬ ‫או‬ ‫‪.3‬‬ ‫בעל שליטה בגוף פיננסי משמעותי שהוא תאגיד בנקאי‪ ,‬לא יוכל לשלוט‬ ‫בתאגיד פיננסי משמעותי שאינו תאגיד בנקאי (ביטוח ‪ -‬השלמה לועדת בכר)‬ ‫‪.4‬‬ ‫קידום חקיקה משלימה נדרשת‪ ,‬כתנאי הכרחי ליישום ההמלצות‬ ‫‪10‬‬ ‫מנגנוני יישום וחריגים‬ ‫הוראת מעבר‪:‬‬ ‫‪ ‬יינתנו עד ארבע שנים לגופים לביצוע ההפרדה‬ ‫‪ ‬הפרדה בדירקטוריונים תוך ארבע שנים‬ ‫עידוד תחרות‪:‬‬ ‫‪ ‬על מנת לעודד גופים קטנים להתחרות הם יורשו לצמוח (ללא‬ ‫רכישות) ולעבור את הרף בכללים מסויימים‬ ‫‪11‬‬ ‫מבנה החזקות פירמידאלי‬ ‫‪12‬‬ ‫השוואה בינלאומית‪:‬‬ ‫‪ 10‬הקבוצות הגדולות כאחוז משווי שוק החברות הציבוריות‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫מ ורות הנתונים‪ Faccio & Lang ; Claessens, Djankov & Lang :‬עיבודי המחל ה הכלכלית רשות ניירות ערך‬ ‫לפי ‪ Claessens et al.‬השיעור בשוודיה עומד על כ‪ 10 -‬לפי ‪ Hogfeldt‬בשנת ‪ 2000‬שיעור זה היה גבוה מ‪50 -‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מקור המחלקה הכלכלית רשות ניירות ערך‬ ‫אחוז משווי שוק החברות הציבוריות‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫למרבית החברות בישראל בעל שליטה‬ ‫התפלגות השליטה בחברות הציבוריות בישראל‬ ‫‪12%‬‬ ‫עם בעל שליטה‬ ‫‪88%‬‬ ‫מקור‪ :‬המחלקה הכלכלית‪ ,‬רשות לניירות ערך‬ ‫‪14‬‬ ‫ללא בעל שליטה‬ ‫המשותף לקבוצות הגדולות בישראל הוא‬ ‫שהן מתאגדות במבנה פרימידיאלי עם‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪15‬‬ ‫תופעת ה"הפרדה" (‪)Decoupling‬‬ ‫•‬ ‫הפרדה בין האינטרס הכלכלי לבין היכולת לשלוט בחברה‬ ‫•‬ ‫ככל שההפרדה יוצרת פער (‪ )Wedge‬גדול יותר בין זכויות הצבעה‬ ‫לזכויות בהון‪ ,‬הפוטנציאל לפגיעה בבעלי מניות המיעוט ובמחזיקי‬ ‫האג"ח גדל‬ ‫•‬ ‫קיימים מספר אמצעים ליצירת הפרדה וביצור שליטה‪ ,‬בניהם יצירת‬ ‫פירמידת שליטה או מבנה של אחזקות צולבות‬ ‫‪16‬‬ ‫במי נוגעות המלצות הועדה ?‬ ‫במקרים בהם אינטרס בעל השליטה עלול להיות‬ ‫שונה מאינטרס החברות הציבוריות עליהן הוא שולט‬ ‫בעל‬ ‫שליטה‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה א'‬ ‫בהון‪51% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫חברת פער‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫חברה שרובה אינה שייכת לבעל השליטה‬ ‫ולא ניתן להחליפו‬ ‫בהון‪26% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ג'‬ ‫בהון‪13% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪17‬‬ ‫יתרונות פוטנציאליים בקבוצות עסקיות‬ ‫• גיבוי בין חברות בעת הצורך‬ ‫• העברת ידע‪ ,‬קשרים עסקיים‬ ‫• כניסה לתחומים חדשים‬ ‫• תחליף למוסדות חסרים‬ ‫• שרידות‬ ‫‪18‬‬ ‫מבנה פרימידאלי מקובל מאוד בשווקים מתפתחים‬ ‫בעיות פוטנציאליות במבנה פירמידאלי‬ ‫‪‬‬ ‫תיעול משאבים (‪)Tunneling‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקצאה לא יעילה של משאבים‬ ‫‪‬‬ ‫נטילת סיכונים עודפים‬ ‫‪‬‬ ‫שוק הון פנימי (לא יעיל)‬ ‫‪‬‬ ‫מינוף כפול‬ ‫‪‬‬ ‫התמדה‬ ‫בעל‬ ‫שליטה‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה א'‬ ‫בהון‪51% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫בהון‪26% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ג'‬ ‫בהון‪13% :‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אינטרס בעל השליטה עלול להיות שונה מאינטרס‬ ‫החברות הציבוריות עליהן הוא שולט‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫בעיות פוטנציאליות ברמת המשק‬ ‫• פגיעה ביציבות‬ ‫• מפגש במספר שווקים‬ ‫• הרתעת משקיעים זרים‬ ‫• ניפוח מדדים‬ ‫‪20‬‬ ‫התפלגות שווי השו של המניות בידי בעלי השליטה‬ ‫עסקיות‬ ‫בקבוצות‬ ‫לשליטה‬ ‫השקעה‬ ‫בין‬ ‫הפער‬ ‫ושווי האג ח שהונפ על ידי בעלי השליטה‬ ‫מיליארדי ש ח‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שווי שו אג ח כולל אג ח ונ רני אג ח להמרה אג ח של חברות פרטיות ב בו ה ור ף מוסדיים כמו כן מדובר באחז ה ישירה וע יפה בהון‬ ‫בתור אומדן לשווי שו של אג ח הנסחר בר ף מוסדיים נל ח ערך הון מונפ ונפרע‬ ‫‪21‬‬ ‫נתונים נכונים ל‪-‬‬ ‫המחל ה הכלכלית רשות ניירות ערך‬ ‫‪1‬‬ Japan Taiwan UK South Africa Korea Norway Canada France Finland Australia Hong Kong USA Spain Netherlands Singapore Sweden New Zealand Egypt Denmark Malaysia Switzerland Indonesia Thailand Philippines Germany Turkey Poland Argentina Chile Colombia Italy Peru Portugal Israel Venezuela Czech Austria Mexico Brazil ‫השוואה בינלאומית‬ ‫פרמיית השליטה הממוצעת‬ 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% -10% Dyck and Zingales (2004)- Private Benefits Of Control: An International Comparison ‫מקור‬ 22 ‫השוואה בינלאומית – מספר שכבות‬ ‫עומק פירמידה ממוצע‬ 1.4 1.2 1 0.8 0.6 0.4 0.2 0 Masulis et al. 2011- Family Business Groups around the World: Financing Advantages, Control ‫מקור‬ Motivations and Organizational Choices 23 ‫עקרונות מנחים להמלצות הועדה‬ ‫‪ .1‬חיזוק כוחם של בעלי מניות המיעוט‬ ‫‪ .2‬הגבלות על היקף האשראי בקבוצות הגדולות‬ ‫‪ .3‬חיזוק סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים‬ ‫‪24‬‬ ‫עיקרי ההמלצות‬ ‫חיזוק רגולציה – ממשל תאגידי‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חיזוק עצמאות הדירקטוריון‬ ‫שכר בכירים‬ ‫עסקאות בעלי עניין‬ ‫חיזוק כוחם של בעלי מניות המיעוט‬ ‫עידוד אכיפה פרטית בידי בעלי המניות‬ ‫עידוד אקטיביזם של מוסדיים‬ ‫עיקרי ההמלצות ‪ -‬המשך‬ ‫שינויים מבניים‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫איסור על רישום למסחר של פעילות כפולה‬ ‫מגבלות על יצירת חברת פער חדשה‬ ‫מתן זכות "יציאה" לבעלי מניות בחברה בפירמידה במידה ובעל השליטה‬ ‫מסכל הצעת רכש חיצונית‬ ‫הקטנת מינוף והסיכון במשק‬ ‫‪ .10‬אי הכרה בהוצאות מימון‬ ‫‪ .11‬הגבלת אשראי מגופים מוסדיים‬ ‫עידוד תחרות‬ ‫‪ .12‬הרחבת סמכויותיו של הממונה על הגבלים עסקיים‬ ‫‪26‬‬ ‫פירוט ההמלצות‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ .1‬חיזוק עצמאות הדירקטוריון‬ ‫‪ 1.1‬שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים חיצוניים‬ ‫‪ 1.2‬אישור הדח"צים יהיה על ידי בעלי מניות המיעוט ולא על ידי‬ ‫בעל השליטה‬ ‫‪ 1.3‬בעל השליטה יידרש לאישור ועדת הביקורת על מנת למנות‬ ‫דירקטור בחברת הבת‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .2‬שכר בכירים‬ ‫הועדה ממליצה לקדם את תיקון חוק החברות בנוגע לשכר‬ ‫בכירים כפי שהמליצה ועדת נאמן‪ ,‬באופן שיתנה את מתן‬ ‫התגמול באישור של בעלי מניות המיעוט שאינם קשורים‬ ‫לבעל השליטה‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ .3‬עסקאות עם בעלי עניין‬ ‫‪ 3.1‬אמץ או גלה לביצוע הליך תחרותי לפני אישור עסקת בעל‬ ‫עניין במכירת נכס‪ ,‬בקבלת שירותים תפעוליים‪ ,‬ברכישת‬ ‫מוצר מדף או בקבלת הלוואה‬ ‫‪ 3.2‬אישור ופיקוח של ועדת הביקורת על עסקאות שאינן‬ ‫"חריגות" אך גם אינן זניחות מבחינה פיננסית‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .4‬חיזוק כוחם של בעלי מניות המיעוט‬ ‫‪ 4.1‬ההחלטות הבאות יחייבו אישור של האסיפה הכללית ברוב‬ ‫מקרב בעלי מניות המיעוט‪:‬‬ ‫‪ .I‬רכישה של פעילות משמעותית‬ ‫‪ .II‬רכישת גרעין שליטה בחברה ציבורית אחרת‬ ‫‪ .III‬גיוס הון או חוב בהיקף משמעותי‬ ‫‪ 4.2‬תתאפשר הצבעת בעלי המניות ובעלי אג"ח באינטרנט‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ .5‬עידוד אכיפה פרטית בידי בעלי המניות‬ ‫‪ 5.1‬רשות ני"ע תרחיב את המימון לתובענות ייצוגיות ותובענות‬ ‫נגזרות‬ ‫‪ 5.2‬ייקבעו הסדרים לעניין מימון תובענות ייצוגיות או נגזרות‬ ‫שיוגשו על ידי משקיעים מוסדיים‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ .6‬עידוד אקטיביזם של מוסדיים‬ ‫‪ 6.1‬המוסדיים יוכלו לתאם עמדות לקראת האסיפה‬ ‫הכללית‬ ‫‪ 6.2‬המוסדיים יחויבו להביא בחשבון את איכות הממשל‬ ‫התאגידי בעת קבלת החלטת השקעה‬ ‫‪ 6.3‬יורחבו דרישות הגילוי החלות על המוסדיים בנוגע‬ ‫לאופן הצבעתם‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ .7‬איסור על רישום למסחר של פעילות כפולה‬ ‫‪ 7.1‬איסור הכללה במדדי הבורסה של פעילות כפולה‬ ‫כאשר‬ ‫‪ 70‬מכלל הפעילות מגיע מ ‪B -‬‬ ‫‪ A‬חברת החז ות‬ ‫‪ B‬חברה תפעולית‬ ‫‪ 7.2‬איסור הנפקה עתידית של פעילות כפולה בחברת פער‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ .8‬מגבלות על יצירת חברת פער חדשה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חברה ג' מעוניינת לקנות גרעין שליטה בחברה ד'‬ ‫כתוצאה מכך חברה ד' הופכת להיות חברת פער‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪51‬‬ ‫• החברה הרוכשת תהיה מחוייבת להציע לרכוש‬ ‫את כל מניות החברה הנרכשת במחיר שהוצע‬ ‫על גרעין השליטה‬ ‫חברה א'‬ ‫בהון‪51% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫בעל‬ ‫שליטה‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ד'‬ ‫בהון‪51% :‬‬ ‫חברה ג'‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪35‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫בהון‪26% :‬‬ ‫הצעת רכש‬ ‫בהון‪13% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪ .9‬מתן זכות "יציאה" לבעלי מניות‬ ‫•‬ ‫הצעת רכש חיצונית על חברה ג' על כל‬ ‫מניות החברה ב‪ 10%-‬מעל מחיר שוק‬ ‫בעל השליטה מסכל את הצעת הרכש‬ ‫בסירוב שלו לקבל את ההצעה‬ ‫בעלי מניות מהציבור ב‪-‬ג' מעוניינים בהצעה‬ ‫•‬ ‫בעל השליטה יחוייב לקבל את ההצעה‬ ‫או להציע לקנות את מניות המיעוט במחיר‬ ‫שהוצע בהצעת הרכש‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה א'‬ ‫בהון‪51% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫הצעת רכש‬ ‫‪51‬‬ ‫בהון‪26% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ג'‬ ‫קיימת לפחות ‪ 7‬שנים‬ ‫חברה ג'‬ ‫בהון‪13% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪36‬‬ ‫הגבלת כוחו של בעל השליטה‬ ‫באסיפה הכללית‪:‬‬ ‫הועדה מבקשת להעלות את ההצעה להתייחסות הציבור‪:‬‬ ‫בחברת פער‪ ,‬זכויות ההצבעה האפקטיביות באסיפה‬ ‫הכללית של כל מי שהנו בעל שליטה יהיו שוות‪:‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪51‬‬ ‫שיעור זכויות בעל השליטה בהון החברה‬ ‫שיעור זכויות בעל השליטה בהון החברה‬ ‫חברה א'‬ ‫בהון‪51% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% :‬‬ ‫‪+‬‬ ‫שיעור זכויות בהון המיוחסות לבעלי המניות האחרים‬ ‫זכויות ההצבעה של בעל השליטה מצטמצמות‬ ‫‪37‬‬ ‫‪51‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫בהון‪25% :‬‬ ‫בהצבעה‪51% 33% :‬‬ ‫הקטנת המינוף והסיכון במשק‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ .10‬אי הכרה בהוצאות מימון‬ ‫מוצע כי הוצאות המימון ייוחסו תחילה להכנסה מדיבידנד‬ ‫במקרים בהם הוצאות המימון יהיו גבוהות מההכנסה מדיבידנד –‬ ‫ייתווסף ההפרש לעלות המניות לצרכי מס‬ ‫'בעלי שליטה'‬ ‫‪100%‬‬ ‫חוב ‪ +‬הוצ' מימון‬ ‫חב' אם‬ ‫‪51%‬‬ ‫חב' בת‬ ‫‪39‬‬ ‫דיבידנד‬ ‫‪ .11‬הגבלת אשראי מגופים מוסדיים‬ ‫• יחוזקו המגבלות על חשיפתם של גופים מוסדיים לתאגיד בודד‬ ‫ולקבוצת לווים (בדומה למגבלות הפיקוח על הבנקים)‬ ‫• הצוות בראשות בנק ישראל האמון על סיכון סיסטמי יקצה‬ ‫משאבים לניטור וטיפול בקבוצות עסקיות תוך התייחסות‬ ‫לאינדיקטורים הרלוונטיים‬ ‫‪40‬‬ ‫עידוד תחרות‬ ‫‪41‬‬ ‫ממשק רב ענפי‬ ‫בנקאות‬ ‫קבוצה ‪1‬‬ ‫כרטיסי‬ ‫אשראי‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫קבוצה ‪2‬‬ ‫‪X‬‬ ‫קבוצה ‪3‬‬ ‫קבוצה ‪4‬‬ ‫קבוצה ‪5‬‬ ‫קבוצה ‪6‬‬ ‫קבוצה ‪7‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ביטוח‬ ‫ניהול‬ ‫כספים‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫נדל"ן‬ ‫מניב‬ ‫קמעונאות‬ ‫גז טבעי‬ ‫שיווק‬ ‫תזקיקי‬ ‫דלק‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫התפלה‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ .12‬הרחבת סמכויותיו של הממונה על‬ ‫ההגבלים עסקיים‬ ‫‪12.1‬‬ ‫בית הדין להגבלים עסקיים יוכל לכפות שינויים (סעדים‬ ‫מבניים) בקבוצות ריכוז‬ ‫‪12.2‬‬ ‫הטלת עיצומים באכיפה מינהלית‬ ‫‪43‬‬ ‫אופן הקצאת זכויות ונכסי מדינה‬ ‫‪44‬‬ ‫המלצות‬ ‫הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות ונכסי מדינה (מכירת‬ ‫נכסים לגורמים פרטיים‪ ,‬הענקת זיכיונות‪ ,‬רישוי‪ )BOT ,‬יצטרכו‬ ‫לשקול במסגרת הליך ההקצאה גם שיקולי תחרות ענפית ושיקולי‬ ‫ביזור השליטה בתשתיות חיוניות‬ ‫‪45‬‬ ‫מניעת העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים‬ ‫הטמעת שיקולי תחרות ענפית‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪46‬‬ ‫טרם הקצאת זכויות‪ ,‬תחול חובת התייעצות עם הממונה על‬ ‫ההגבלים העסקיים כאשר שווי הזכות או הנכס הם מעל ‪150‬‬ ‫מלש"ח או כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את‬ ‫חשיבותו הציבורית‬ ‫הטמעת שיקולי ריכוזיות‬ ‫בשליטה בתשתיות חיוניות‬ ‫‪ .2‬טרם הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות (שיוגדרו בחוק)‪ ,‬תחול‬ ‫חובת התייעצות עם ועדה מייעצת כאשר שווי הזכות או הנכס‬ ‫היא מעל ‪ 150‬מלש"ח או כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו‬ ‫מגלם את חשיבותו הציבורי‬ ‫•‬ ‫חברים בועדה המייעצת‪ :‬מנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬הממונה להגבלים עסקיים‪,‬‬ ‫המשנה ליועמ"ש כלכלי פיסקאלי‪ ,‬יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה‬ ‫•‬ ‫דוגמאות לתחומי תשתיות חיוניות‪ :‬מים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תחבורה‪ ,‬בריאות‬ ‫ומשאבי טבע‬ ‫‪47‬‬ ‫המלצות מרכזיות‬ ‫‪ .1‬הפרדה בין החזקה בפעילות ריאלית משמעותית ופיננסית משמעותית‬ ‫‪ .2‬הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות ובחברות פיננסיות (משמעותיות)‬ ‫‪ .3‬הקשחת הממשל התאגידי וחיזוק בעלי מניות המיעוט בקבוצות עסקיות‬ ‫במבנה פרימידיאלי‬ ‫‪ .4‬שינוי כללי המשחק בהתרחבות של פירמידות ובשליטה על חברות קיימות‬ ‫‪ .5‬חיזוק סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים בטיפול בקבוצות ריכוז‬ ‫‪ .6‬בחינת שיקולי תחרותיות וריכוזיות בהקצאת זכויות על ידי מדינה‬ ‫‪48‬‬ ‫משמעות כלל המלצות הועדה‬ ‫• הקצאה יעילה יותר של הון במשק‬ ‫• המשך פיתוח שוק ההון הישראלי‬ ‫• הקצאת משאבים לאומיים בראייה משקית‬ ‫• הגברת התחרותיות במשק‬ ‫• הקטנת הסיכון המערכתי‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ישום מלא של ההמלצות יתבצע בהדרגה וישפיע על המשק בטווח הבינוני והארוך‬ ‫לו"ז ליישום‬ ‫• הגשת טיוטת דוח לשימוע והתייעצויות נרחבות עם הציבור‬ ‫– הגשת הדוח בתוך שלושה שבועות‬ ‫– שימועים יתקיימו במהלך החודשיים הקרובים‬ ‫• הגשת דוח סופי לאישור הממשלה‬ ‫– בתוך שלושה חודשים‬ ‫• השלמת חקיקה‬ ‫‪50‬‬ ‫תודה‬ ‫‪51‬‬