עלון 2165, 5.6.2015
משירי שישה ביוני 1967 אַהֲ בָ תֵ נוּ הָ יְ תָ ה יָפָ ה לָאוֹר הַ כּוֹכָ בִ ים. יתנוּ ָכּ ְת ֵלי בֵּ ֵ הָ יוּ ְשׁח ֹו ִרים לְ אוֹר הַ כּ ֹו ָכבִ ים. פָּ נַיִ חָ וְ רוּ כְּ כֶסֶ ף ַדּק לְ אוֹר הַ כּ ֹו ָכבִ ים. בָּ נַיִ שׁוֹכְ בִ ים בְּ לַיְ לָה זֶ ה עַ ל חוֹל ֶשׁנִּ ְצ ַטנֵּן לְ אוֹר הַ כּ ֹו ָכבִ ים. לאה גולדברג אסיפה מיום 1.6.2015 א .אולם ספורט לבית הספר "העמק המערבי" בראשית דצמבר ,2013נדונה באסיפת יפעת בקשת המועצה האזורית להקים בקרבת הבריכה אולם ספורט עבור בית הספר "העמק המערבי" .לאסיפה זו קדמו שני דיונים בוועד ההנהלה של יפעת ,וכן תכתובת סוערת בעד ונגד ,בדואר האלקטרוני .בתום דיון רב-משתתפים ,העבירה האסיפה את העניין להכרעת הקלפי .ההצבעה התקיימה בין שתי חלופות :האחת – לאשר הקמת אולם ספורט במקום ובמתווה שתוכננו על ידי המועצה; השנייה – לדחות את הבקשה ולהיכנס למשא ומתן עם המועצה לאיתור מקום חלופי ,שלא יפגע במתחם הבריכה וסביבתו. החלופה השנייה אושרה בקלפי ברוב של 60%מקולות המצביעים. בעקבות הדיונים עם המועצה האזורית לאחר מכן ,החליטה המועצה לבנות את אולם הספורט בתוך שטח בית הספר ,במקום שבו נמצא כיום מגרש הספורט הפתוח .הדבר מחייב בנייה של מגרש ספורט חדש עבור בית הספר .המועצה ביקשה לבנות את מגרש הספורט בחלקו העליון של הדשא שממזרח לאולם התרבות .בעבר כבר הוסכם על ידי יפעת להעביר שטח זה לרשות בית הספר לצורך פיתוח ,אך התכנון המדויק של המגרש מצריך שינוי במתווה השטח שהוגדר בזמנו. המועצה הציעה לפתור את העניין באמצעות החלפת שטחים בין יפעת לבין בית הספר. תוכנית המועצה למגרש הספורט נדונה בוועדת התכנון של יפעת ,ואושרה אחרי קבלת מספר הערות והסתייגויות .ועד ההנהלה דן בבקשת המועצה להחליף שטחים ואישר את הבקשה )ר' להלן ,בעמוד הבא(. האסיפה אישרה את בקשת המועצה האזורית להקים מגרש ספורט פתוח בשטח שמעל אולם התרבות ואת חילופי השטחים בין בית הספר לבין יפעת .על פי הסכמות עם המועצה ,יתאפשר שימוש של יפעת באולם הספורט שיוקם ,בשעות שבהן הוא פנוי. ב .ועדת הביקורת האסיפה אישרה פה אחד את מינויים של גלית רז ואורי שוויקה לחברי ועדת הביקורת. גדעון ברזלי נבחר בקלפי לפני חודש וחצי ליו"ר הוועדה. הוועדה תעבוד עם רו"ח דניאל פרייטג ,שמינויו למבקר הפנים של יפעת אושר כבר בפברואר. האסיפה איחלה הצלחה לוועדת הביקורת בתפקידה. גלעד דקל – מנהל הקהילה 2 ישיבת ועד ההנהלה מיום 19.5.2015 הסדר סיעוד הדיון בהסדר הסיעוד המוצע ,שהחל בישיבה קודמת של ההנהלה ,נמשך בישיבה זאת ,שבה השתתפו גם מירי יוגב – רכזת הבריאות והרווחה ,ונעמי לוי – מנהלת בית ערבה .מהדיון בהסדר הוחרג נושא חברים שאינם סיעודיים הנמצאים ב'בית ערבה' .נושא זה יידון בנפרד .לאחר האישור הסופי של ועד ההנהלה ,יובא הסדר הסיעוד המוצע בפני האסיפה לדיון וקבלת החלטות. ישיבת ועד ההנהלה מיום 26.5.2015 הקמת אולם ספורט ומגרש ספורט לבית הספר "העמק המערבי" ועד ההנהלה דן בבקשת המועצה האזורית לחילופי שטחים עם בית הספר האזורי "העמק המערבי" ,על מנת לאפשר הקמת מגרש ספורט פתוח לבית הספר )ר' מפה( ,מאחר שעל המגרש הקיים יוקם אולם הספורט .ועד ההנהלה אישר את הבקשה .מאחר שנושא הקמת אולם ספורט לבית הספר נדון בשעתו באסיפה ,החליט ועד ההנהלה להעביר את הנושא להכרעת האסיפה גם עתה. הודעה לציבור: כביש העלייה לגבעה ,למוזיאון העמק ולהרחבה הקהילתית ביום א' ,21.6.2015 ,לאחר סיום שנת הלימודים ,יחלו עבודות השיפוץ של הכביש העולה משער הכניסה ליפעת לגבעה ,למוזיאון העמק ולשכונת ההרחבה. בתקופת שיפוץ הכביש ישתנו הסדרי התנועה .דרך כביש זה תתאפשר ירידה בלבד אל עבר היציאה מיפעת .העלייה תתבצע אך ורק דרך האורווה ,שתשוקם עוד לפני תחילת העבודות בכביש. מפת הסדרי התנועה לתקופת העבודות בכביש תופץ לכלל תושבי יפעת בשבוע הבא. 3 מערכת החינוך הקיץ הגיע ,שנת הלימודים מתקרבת לסיומה והחופש הגדול נמצא מעבר לפינה. הגיל הרך מערכת הגיל הרך נערכת לשנת הלימודים הבאה – תשע"ו .בית התינוקות ,הפעוטון והגנים מלאים עד אפס מקום .בשנת תשע"ו יהיו במערכת הגיל הרך כמעט אך ורק ילדי יפעת .עובדה זו הינה אחד הביטויים המשמעותיים ביותר לתהליך ההתרחבות והצמיחה של יפעת .בשל מספר הילדים הרב ביישוב )כן ירבו!( ,נאלצנו לדחות בצער בקשות של בני יפעת הגרים באזור להכניס את ילדיהם למערכת החינוך שלנו .אני מבקש להבהיר כי השיקולים היחידים המנחים אותנו הם שיקולים מקצועיים והמקום המוגבל בבתי הילדים) .עוד על התארגנות הגיל הרך לשנה הבאה – ר' עמוד 8בעלון זה(. החינוך המשלים תוכנית הקיץ במרכזים הצעירים )א'-ו'( מחולקת לשני חלקים .התקופה הראשונה בת 3שבועות ) (1-21.7.15והתקופה השנייה בת 4שבועות ) .(22.7-17.8.15בתקופה הראשונה נערכות גם קייטנות המועצה האזורית ,כולל "תוכנית בתי הספר של החופש הגדול" ,הפועלת זו השנה השנייה בסבסוד גבוה של המדינה .בחלק השני יתקיים נווה הקיץ המסורתי. איפשרנו להורים ולילדים לבחור להירשם לתקופה אחת מהשתיים או לשתי התקופות .לשמחתנו הרבה בחרו כל ילדי א'-ו' להשתתף בפעילות לפחות באחת התקופות .חלק ניכר מהילדים בחר להשתתף בכל תוכנית הקיץ. במהלך כל תקופת החופש הגדול תתקיים פעילות לילדים בימים א'-ה' .פעם בשבוע ייצאו הילדים לפעילות מחוץ ליפעת ופעם בשבוע תובא פעילות חיצונית ביפעת .בשאר הימים תהיה פעילות איכותית ומגוונת לנו ומשלנו. לבני הנעורים )ז'-יב'( תהיה תוכנית קיץ עשירה ומגוונת – הן בטיולים ובפעילויות מחוץ ליפעת והן בפעילויות ביפעת. אני רוצה לאחל כבר עכשיו לילדים ולמדריכים חופשת קיץ שקטה ובטוחה ,שתהיה מהנה ,עשירה בפעילויות ובאירועים חינוכיים משמעותיים .נקווה שיהיה לכולם גם זמן לנוח ,להתבטל קצת ולאגור כוח לקראת שנת הלימודים הבאה. בתאריכים 18-24.8.15תיסגר מערכת החינוך ביפעת לצורך התארגנות. ב 25.8.15-תחל שנת הפעילות החדשה של מערכת החינוך. 4 בריכת השחייה בחג השבועות ,24.5.15 ,נפתחה עונת הרחצה בבריכה ,שתימשך עד ערב ראש השנה תשע"ו, .13.9.15השנה הוחלט להקצות לכל משפחה 20כניסות לאורחים ללא תשלום ,כאשר כניסת אורחים מעבר לכך תהיה בתשלום .קבוצת חברים ביקשה לערער על ההחלטה כי בני הקיבוץ וילדיהם שאינם גרים ביפעת ייחשבו כאורחים .הערעור יובא לדיון בהנהלת האגודה ביום ג', .9.6.15נאחל לכולנו עונת רחצה מהנה. נוי אחרי תקופה ארוכה ,יש לנו שוב ,סוף-סוף ,צוות מלא בנוי .בתחילת חודש מאי נכנסה דפנה קולמר )סלעי( לריכוז ענף הנוי .עם כניסתה של דפנה קלט הענף עוד שני עובדים חדשים :אמיר מכעבייה וזיאד מבית זרזיר .עוד בצוות – מאיר אליהו ,עובד הנוי הוותיק ,ואמיר ביטמן ,שאחראי על כיסוחי הדשאים .ידי הצוות עמוסות עבודה ,וכבר ניתן לראות אותות ראשונים של שינוי בפני הנוי ביפעת .נאחל לדפנה ולחברי הצוות כולם הצלחה בעבודתם .נקווה כי במהרה תהיה יפעת יפה ופורחת כבעבר. אבלות אחרי שנים רבות של ריכוז התחום הרגיש של האבלות ,ביקשה מרים אהרוני לסיים את תפקידה. רן רון נעתר לפנייה לקבל עליו את התפקיד .יחד איתו ימשיך סיימון מדליה לטפל ברגישות ובמסירות בכל הנושאים הטכניים הקשורים לתחום. בשם כל חברי יפעת אני מבקש להודות למרים על האופן המסור ומלא הרגישות והרגש שבו מילאה את התפקיד הקשה הזה. גלעד דקל – מנהל אגודת מתיישבי יפעת עם משפחות אילן וגלעד אנו שותפים בצער על מות יעל אילן ז"ל ,אמו של עופר ז"ל ,אחותה של עליזה ז"ל. עם ענת ומשפחת השרוני אנו שותפים בצער על מות האם רות שוחטוביץ' ז"ל. צפורה בת-עמי ז"ל לאה ווליניץ ז"ל חיה קול ז"ל ליובה עובד ז"ל גד לוי ז"ל יפה רייזנר ז"ל עוזי אהרוני ז"ל אריה אגסי ז"ל זלמן שליטא ז"ל ריבה מנוס ז"ל עזריאל אבן-הר ז"ל 5 יט' יט' טז' כ' כא' כב' כג' כה' כט' א' א' סיון סיון סיון סיון סיון סיון סיון סיון סיון תמוז תמוז 40שנים למותה 33שנים למותה 25שנים למותה 36שנים למותה 44שנים למותו 23שנים למותה 19שנים למותו 46שנים נופלו 34שנים למותו 32שנים למותה 25שנים למותו כ 5-שנים חלפו מאז הוחלט ברפת העמק וביפעת להיכנס למיזם סולארי ,שבו יופק חשמל מאנרגיית השמש .הפקת חשמל מאנרגיית השמש נחשבת לאנרגיה מתחדשת ,לאמור :אנרגיה שמקורה בגורמי טבע שאינם מתכלים :שמש ,רוח וכו' )זאת ,בניגוד למאגרי אנרגיה מתכלים ,כגון נפט ,גז ופחם( .להפקת אנרגיה סולארית היבטים חשובים של שמירת הסביבה מפני זיהום אוויר, מים וקרקע .באחרונה הושלמו סוף-סוף כל הליכי הרישוי והחשמל החל לזרום. עמרי גולדהור ,מנהל רפת העמק ,מספר על המיזם המעניין הזה. תחילת הדרך בראשית הדרך היה צריך להחליט לאיזו חברה העוסקת באנרגיה סולארית כדאי להתקשר .בחנו מספר אפשרויות ולבסוף חתמנו על מזכר הבנות עם חברת "סולארית דוראל" .ההחלטה היתה על מיזם ענק ,בגודל שכמוהו לא היה בארץ על גגות ,כיחידה אחת :הפקת 5מגה-ואט ) 5מיליון ואט(. עד אז היו המתחמים הגדולים של אנרגיה סולארית על הקרקע ,ועל גגות היו מתקנים קטנים יחסית .היציאה לדרך עם המיזם אושרה על ידי שלושת השותפים ברפת העמק :יפעת ,מרחביה ומגידו .יפעת מצידה החליטה להוסיף למיזם גם את גגות הלולים .לרשות המיזם עמדו ,איפוא ,כ- 40דונם גגות קיימים – בלי שום בזבוז קרקע. מימון ורגולציה עתה היה צריך להשיג מימון .בגלל גודל המיזם ,היתנו הבנקים את המימון בשותפות של חברה בינלאומית גדולה בהקמה .החברה שנבחרה להקמה היתה – ABBקונצרן ענק ,שעובד בעולם כולו בפרויקטים רבים ושונים ABB .בחרה בחברת "סול" הישראלית להקמת המיזם בפועל. עלות הפרוייקט הגיעה לכ 34-מיליון .₪ההון העצמי שנדרש היה 20%מהעלות ) 6.8מיליון .(₪ החלטנו שרפת העמק לא תסתכן בהשקעה של יותר מ 1.25-מיליון .₪חברת דוראל-רפ"ק השקיעה את יתרת ההשקעה בהון העצמי – למעלה מ 5-מיליון .₪סוכם עם הבנקים שהחזר ההלוואות יהיה מהכנסות המיזם בלבד )הלוואת .(non-recourse הבעלות על המיזם מתחלקת בין דוראל-רפ"ק ורפת העמק – 50%לכל אחת .חלקה של יפעת ברפת העמק הוא .37%יחד עם החלק המגיע ליפעת שהשקיעה את גגות הלולים ,מגיע חלקה של יפעת במיזם הסולארי לכ.21.7%- במקביל למשא ומתן עם הבנקים על המימון התחלנו לטפל באישורים הנדרשים מול גופים רבים: חברת חשמל ,רשות החשמל ,משרד התמ"ת .למרות שהמדינה מצהירה על עידוד מיזמי אנרגיה סולארית ,נמשכו הליכי הרגולציה זמן רב מאוד .במהלך הזמן הזה ירדו המחירים שהובטחו לפרויקטים הסולאריים .בהסכמים שחתמנו ,מובטח מחיר של /₪ 1קווט"ש .במחיר זה ,צפוי החזר ההלוואה ,כולל הלוואת הבעלים ,להסתיים תוך 7שנים .התזרים חיובי כבר מהשנה הראשונה. 6 המיזם עצמו על הגגות של כל מבני רפת העמק והלולים הותקנו פאנלים פוטו- וולטאים ,המסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לחשמל. הפאנלים פונים לדרום ,על מנת למקסם את הקליטה של אנרגיית השמש .החשמל הנוצר בפאנלים עובר דרך ממירים ליחידה מרכזית ברפת ,שבה מועלה המתח במטרה להקטין את הפחת .במעבר באמצעות הכבל אל התחנה הנמצאת סמוך לתחנת כניסת החשמל ליפעת ,אך נפרדת ממנה, מוקטן המתח אל המתח של חברת החשמל. הביצועים מותנים בכמה פרמטרים – בראש ובראשונה ,בעוצמת קרינת השמש .הפאנלים אינם מתפקדים ,כמובן ,בשעות הלילה .יעילותם פוחתת במצבי עננות ,בימים שיש אבק ואובך באוויר, וכן בשעות המוקדמות של הבוקר ובשעות הערב .צריך לשמור את הפאנלים נקיים ככל האפשר מאבק .לשם כך יש לשטוף אותם מדי פעם ,בייחוד אחרי ימי אובך .השטיפה לעת עתה היא ידנית ומתבצעת על ידי החברה המפעילה .מתוכננת שטיפה ממוחשבת באמצעות דיזות התזה שיותקנו על הפאנלים .הדבר עשוי להוזיל את העלות ולשפר את יעילות הפאנלים ,שיישטפו לעיתים יותר קרובות. הגורם השני המפחית יעילות הוא טמפרטורה גבוהה ,מעל 25מעלות )להסבר הפיזיקלי לא ניתן להיכנס כאן( .רוחות ,המצננות את האוויר ,מגבירות את היעילות בימים החמים. השפעה על הסביבה ועל הפרות בדיקות שנעשו על ידי אנשי מקצוע הראו שאפשר לישון בשקט :לפאנלים אין שום השפעה על רמת הקרינה באזורי המגורים של יפעת הסמוכים לרפת. כמו כן ,לא ידועות השפעות שליליות של הפאנלים על הגגות על הפרות .במקרה יחיד שבו נרשמה ירידה בתנובת החלב ,הסתבר שההארקה לא היתה תקינה ונוצר מתח סטאטי .אחרי התיקון, חזרה תנובת החלב לרמה הרגילה .לפחות תיאורטית ,עשויה להיות לקליטת הקרינה על ידי הפאנלים תרומה חיובית של הפחתת עומס החום בסככות. בהצלחה ! 7 בשבועות האחרונים עסקנו בהיערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ו :התלבטויות ,שיחות, חיפושי דרך לפתרון בעיות לוגיסטיות מורכבות – בהשתתפות גלעד דקל ,מנהל אגודת מתיישבי יפעת ,ושל הנהלת החינוך הרחבה. מערכת הגיל הרך עובדת כמעט כל ימות השנה ,למַ עֵ ט 8ימים בשנה ,ש 6-מהם ,באוגוסט, מוקדשים להיערכות וקליטת ילדים העוברים מגן לגן .הגנים פתוחים משעה .07:00שעת הסיום בימי חול היא 16:30ובימי שישי וערבי חג – .13:00המערכת יציבה ועובדת בתקנים המאפשרים תשומת-לב לכל ילד וילד .הצוותים קבועים ובעלי ניסיון ,מסורים לילדים בכל ליבם וקשובים להוריהם .המערכת מנוהלת על-ידי ומודרכת על ידי יעלה מילר .הצוותים מועשרים בהשתלמויות מטעם המועצה ובהדרכה שוטפת .הצוותים שלנו קבועים ובעלי ניסיון ,מסורים לילדים בכל ליבם וקשובים להוריהם. מערכת הגיל הרך עבדה עד כה לפי שנתונים .לדוגמא ,בשנה הנוכחית ,תשע"ה ,היו בבית התינוקות ילידי ,2014בפעוטון – ילדי ,2013בגנון – ילדי ,2012בגן הצעיר )אתרוג( – ילדי 2011 ובגן הבוגר )הדס( – ילדי .2010-2009הגידול במספר הילדים ביישוב מחייב אותנו להיערך באופן מעט שונה ,על מנת לתת מקום ומענה לכל ילדי היישוב תוך שמירת מספר מאוזן של ילדים בגנים השונים. בשנתון 2014נולדו ,לשמחתנו ,מעל 20ילדים ביפעת .הפעוטון אינו יכול להכיל את כולם .לכן החלטנו שהילדים שנולדו בשנת 2014בחודשים נובמבר-דצמבר ימשיכו בבית התינוקות ,שיקלוט גם את ילדי שנתון .2015הצוות יעבור הדרכה מתאימה כדי שיוכל לתת מענה התפתחותי לשתי קבוצות הגיל .באופן דומה ,אנו נערכים לאיזון מספר הילדים בין שני הגנים – אתרוג והדס. מאחר ששנתון 2011מבורך במספר ילדים גדול ,ימשיכו צעירי השנתון שנה נוספת בגן אתרוג, יחד עם ילדי שנתון .2012הילדים הגדולים של שנתון 2011יעברו לגן הדס ויחברו לילדי שנתון .2010שתי הגננות – נטע הנדלר ותמי נחום – מחוייבות לתוכנית הפדגוגית והניהולית של משרד החינוך .הן עובדות בשיתוף פעולה זו עם זו ,בפיקוח והדרכה של המשרד. היישוב ממשיך לגדול עכשיו ובשנים הבאות עם קליטתם ההדרגתית של מתיישבי ההרחבה שלב ב' וקליטת בני יפעת השבים במסגרת הצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ .רוב הבאים הם משפחות צעירות ,עם ילדים קטנים .אנחנו מקדמים את כולם בברכה ובמאור פנים ,ומקווים להשתלבות אישית וחברתית טובה של הילדים וההורים. השנה הנוכחית תסתיים ב 18.8.15-ושנת הלימודים תשע"ו תיפתח ב.25.8.15- אני מאחלת לכל הילדים ,הצוותים וההורים קיץ נעים ועשיר בפעילויות מעניינות ומהנות. הילה שילה – מרכזת הגיל הרך 8 קרן המילואים כבר פועלת הלכה למעשה. חברי הנהלת הקרן הם :יהודה בכר – יו"ר הקרן ,איה פ – .חברת הנהלה ומנהלת החשבונות, עמרי גולדהור ואברהמי קול. יהודה בכר נבחר ליו"ר הקרן בהיותו יו"ר קיבוץ יפעת ,והתכוון לסיים את תפקידו עם סיום התפקיד ביפעת .אנחנו ,חברי ההנהלה ,ביקשנו ממנו להמשיך בתפקידו כיו"ר הקרן ,על מנת שנוכל להסתייע בידע ובניסיון שלו לקידום פעולות הקרן בתחומים שעליהם היא מופקדת .יהודה נענה לפנייתנו ,ואנו מודים לו על כך. התשלומים לגימלאים הפנסיה הבסיסית של חברי יפעת נקבעה ל ₪ 4500-לחודש .על-פי תקנון הפנסיה ,יש ליחידים תוספת של 20%ולאלמנות ואלמנים – תוספת של .35% הגימלאים מקבלים את התשלום הזה משלושה מקורות :מהפנסיה שהוקצבה על-ידי יפעת לפי הוותק עד תאריך השינוי בשנת 2002ומשולמת על-ידי יפעת ממקורותיה השוטפים ,מהפדיון הפרטי ומההשלמה .הפדיון הפרטי הוא התשלומים מהקרן האישית שנפתחה לחברים בשנת .2002ההשלמה היא הסכום שבין הפנסיה המוקצבת והפדיון הפרטי לבין הפנסיה הבסיסית. פעילות הקרן כספי "עתודות-קבוצה" )"עתודות" הוותיקה( ,המשולמים ליפעת מדי חודש עבור הגימלאים, מועברים לחשבון של קרן המילואים .הקרן מעבירה לחשבונות הבנק האישיים של החברים הגימלאים את הפדיון הפרטי וההשלמה המגיעה להם .הסכומים המועברים לגימלאים נקבעים על ידי ועדת הפנסיה של יפעת ,על סמך החלטות תקנון הפנסיה .על הביצוע מופקד אמנון גלעד. חלק מהכספים המתקבלים מ"עתודות" הקבוצתית מוחזרים אליה לשם הקטנת הגרעון האקטוארי )ההפרש השלילי בין הכספים שהצטברו לבין ההתחייבויות העתידיות של הקרן – זאת ,עבור הבטחת הפנסיה לחברים שהם עדיין בגיל עבודה ,גימלאים לעתיד .יתרת הסכום המתקבל מ"עתודות" נצבר בקרן המילואים ונועד לשימושים פנסיוניים בלבד ,לעת הצורך ועל פי החלטות יפעת. חברי הנהלת קרן המילואים ,יחד עם שרון ורדי – מנהל העסקים והגזבר של קיבוץ יפעת – משמשים כוועדת השקעות של הקרן .ועדת ההשקעות חתמה הסכם עם "אלומות – בית השקעות" לניהול הסכומים הנצברים בקרן. אברהמי קול ,בשם הנהלת קרן המילואים 9 באחרונה חל שינוי במרפאת השיניים :איה חלפין ,שניהלה את מרפאת השיניים ומילאה את תפקיד סייעת השיניים במשך קרוב ל 25-שנה ,צמצמה את היקף המשרה .השיחה עם איה היא לא רק על עדכון ההתארגנות ,אלא גם על מבט רטרוספקטיבי של מרפאת השיניים ביפעת ,משולב בתובנות וספקות מעוררי מחשבה. מסתובבות בחצר שמועות מגוונות על סיבת השינויים במרפאת השיניים .מה השתנה ,מדוע? הסיבה לשינויים פשוטה ויומיומית :הגעתי לגימלאות ,ואני רוצה לפַ נות זמן לדברים אחרים ,שלא היה לי די פנאי בשבילם בשנות העבודה .אין לי מושג איך נולד המידע המסולף על דרמות ,מתח וכעסים ויתר "תיאוריות קונספירציה" .יציאה לגימלאות – זה הכול. אני ממשיכה בניהול מרפאת השיניים :ניהול כספי ,הזמנת חומרים ,התנהלות שוטפת וזימון תורים .כמו כן אני ממשיכה לעבוד כסייעת 3ימים בשבוע .יומיים בשבוע עובדת בתפקיד הסייעת דגנית כפרי משריד .דגנית סייעת מצוינת ,שהחליפה אותי בעבר תקופות קצרות בנסיבות בריאות ומכירה היטב את ההתנהלות המיוחדת למרפאת שיניים קיבוצית. הימים ושעות הפתיחה של מרפאת השיניים לא השתנו ,הרופא שלנו ממשיך וכך גם השיננית והאורתודנט. מתי התחלת לעבוד במרפאת השיניים ,האם ראית את תפקידך רק כעזרה בטיפולים ,או שהיו לך יעדים נוספים בשירות הציבורי החשוב הזה? נכנסתי למרפאת השיניים ביולי ,1991במקום יהודית סלעי שסיימה את התפקיד .במשך כמה שנים ,עד ההפרטה ,עבדה אתי גם יעל לביא .במרפאת השיניים ראיתי לא רק מקום עבודה מעניין ומאתגר ,אלא גם שליחות למען הילדים והחברים ביפעת .הקדשתי לתפקיד את כל כולי ,את כל המרץ ,הכישורים והמחשבה .די מהר הבנתי שמניעה היא היעד החשוב ביותר של מרפאת השיניים ,מעֵ בר לשירות הטוב ביותר שביכולתנו לתת לאדם הנזקק לטיפול .השקענו מחשבה רבה בשאלה איך להגיע ליעד הזה ,מה נכון לעשות ,איך נכון לפעול. עם הזמן הכנסנו את הציבור כולו – ילדים ומבוגרים – למסלול מסודר של מעקב וביקורת יזומים, בתדירות המותאמת אישית לכל אחד .לא פעם היתה לי הרגשה של גננת :לשמור על הסדר, להזכיר ,להפציר ,להסביר שוב ושוב מדוע חשוב להגיע למרפאת השיניים "סתם" ,לא רק בגלל כאב שיניים .עד היום ,לא רבים המבינים שהמניעה היא באחריות האישית של כל אחד ,לא שלי. אני מרשה לעצמי להעניק צל"ש פומבי בתחום זה לאורנה לופי ,שמתקשרת ביוזמתה מדי שנה באפריל כדי להזמין תורים לביקורת לכל בני המשפחה ) אורנה :נכון שאני מתקשרת ,אבל היוזמה שייכת לבני המשפחה שמפעילים אותי להזמין תורים לבדיקת שיניים ,מ.א .(.שאר החברים הם "ילדים טובים" ,שבאים כשמזַ מנים אותם לביקורת השנתית או החצי-שנתית הקבועה ,ומודים לי שזכרתי אותם .מתי מעט מתעלמים מהזימון והתזכורות ,ומשלמים או ישלמו את המחיר על הזלזול בבריאותם-שלהם. בנוסף למעקב ומאמצי המניעה ,בנינו לחברים הזקוקים לכך תוכנית טיפול ארוכת טווח לשיקום מערכת הפה והשיניים .אף אחד לא נעזב באמצע ,לא נשכח ולא נדחה באמצע סדרת טיפולים. כל זה נעשה באמצעות ניהול מאוד מסודר של זימוני התורים ,רישומים עתידיים אפילו שנה ויותר קדימה והרגשת מחויבות עד הסוף לכל מטופל .הניהול עד עתה הוא ידני ולא ממוחשב ,מסיבות שונות .יש להניח שכאשר המידע יתנהל באמצעות המחשב ,היעילות תשתפר. 10 האם גם הילדים בתוכניות המעקב? בריאות השיניים של הילדים הידרדרה מאוד בשנים האחרונות .הסיבה העיקרית לכך היא הפסקת השימוש בפלואוריד .בשנים שבהן קיבלו ילדינו טיפות או כדורי פלואוריד )ביפעת לא היתה הפלרה של המים( ,כמעט שלא היתה תחלואה בעששת .דור שלם של ילדים גדל בלי חורים בשיניים – רובם שומרים על שיניים בריאות עד היום .משרד הבריאות קיבל החלטה להפסיק לגמרי את הטיפול בפלואוריד והתוצאה היא עליה תלולה בתחלואה בעששת אצל ילדי הגן ובית הספר .כיום אין למעשה אפשרות להשיג טיפות או כדורים של פלואוריד ובריאות השיניים של הילדים נפגעת. על זה יש להוסיף גורמים נוספים :בזמנו ,בעידן החינוך המשותף ,היו כל ילדי יפעת במעקב צמוד ומסודר .כל קבוצת ילדים – מגיל הגן עד סוף בית הספר – היתה מגיעה במרוכז לביקורת השנתית במרפאת השיניים ,באחריות המטפלות .הסידור הזה נמשך היום רק בגנים .מכיתה א' ואילך, הדבר בלתי אפשרי :האחריות לבריאות הילדים עברה במלואה להורים ,כולל טיפולי השיניים, וממילא לא כל הילדים מגיעים למרכזי החינוך ואין דרך לזַ מֵּ ן את כולם יחד .הזימונים לילדים ונוער נשלחים עכשיו אל ההורים ,שחלקם הגדול אינו רואה בזה חשיבות רבה ,או שזה נדחק לאחור בסולם הקדימויות המשפחתי בגלל עומס הטיפול על ההורים ,תוכניות אחרות ,בילויים ופעילויות יותר כיפיות מביקור במרפאת השיניים .כמו כן ,הורים רבים "מפנקים" היום יותר את הילדים בממתקים – פינוק שהוא בפירוש לרעתם ,וחלקם אינו מקפיד עם הילדים על צחצוח שיניים נכון ומתמיד. מה קורה עם ביטוח שיניים חובה שעליו החלטנו במשותף עם שינוי אורחות החיים ביפעת? אין מערערים על הפגיעה של הביטוח הקולקטיבי בזכויות הפרט וחופש הבחירה? מה כולל הביטוח? מה עם מי שאינו מבוטח? במרוצת השנים ,למעשה ממש מההתחלה ,היו חברים שערערו על ביטוח שיניים חובה מסיבות עקרוניות ואישיות )"זכותי להחליט אם אני רוצה ביטוח שיניים ,אין רשות לחייב אותי", "השיניים שלי מצויינות ,אין לי בעיות שיניים ,למה אני משלם על ביטוח שלא נחוץ לי?"; "אין לי כבר צורך בביטוח שיניים ,התותבת תספיק לי לכל החיים" וכו'( .לדעתי ,ביטוח החובה שהנהגנו הוא אחד הצעדים הכי חשובים שעשינו למען בריאות הציבור ביפעת .הוא דומה לביטוח חובה על רכב ,שעליו אין לאיש זכות ערעור – גם לא לנהגים זהירים ומנוסים במיוחד. הניסיון שצברנו עד כה מלמד שהודות לביטוח החובה מתבטל השיקול הכספי-האישי והחברים זוכים להשקעה המרבית בטיפולי השיניים ובשיקום הפה .חברינו וילדינו אינם נאלצים לסבול מדחיית טיפול או מפה חסר שיניים בגלל עלות הטיפול .לא פעם ולא פעמיים נזקקו חברים שהתלוננו על ביטוח החובה לטיפול יקר ,וברכו על כך שפנייתם ל"פּט ֹור" מביטוח כמה חודשים קודם נענתה בשלילה. אני מצטערת על כך שחלק מהחברים החדשים לא הצטרפו עדיין לביטוח השיניים המשותף ,אם מפני שהם מבוטחים במקומות עבודתם ואם מפני שהם דוחים את השלמת הטיפולים הנדרשים על חשבונם .הדחייה עלולה להיות לרעתם .אומנם גם מי שאינו מבוטח יכול לקבל טיפול במרפאת השיניים שלנו ,אבל הוא משלם את מלוא העלות על כל טיפול וטיפול והסכום עשוי להיות גבוה ביותר. הביטוח שלנו מכסה את כל הטיפולים הדנטליים השוטפים והמשמרים ,כולל בדיקות ,טיפולי חירום ,צילומי רנטגן ,ניקוי אבנית ,סתימות ,כתרים ,גשרים ,מערכות תותבות ,טיפולי שורש, עקירות וכו' .הביטוח אינו מכסה טיפולים אסתטיים של הלבנה )שאגב ,מזיקים לאמייל של השן ולבריאות השיניים ופוגעים בחניכיים( ,וכן טיפולים משקמים של השתלות שיניים ואורתודנטיה )יישור שיניים( ,גם כאשר הטיפול האורתודנטי הוא צורך רפואי אמיתי ,כמו במקרה של "שיניים כלואות" ועוד .המחזיקים בביטוח רפואי משלים מתאים )למשל ,ביטוח 'פלטינום' של קופ"ח כללית( ,זוכים להשתתפות משמעותית של הביטוח בטיפולים האורתודנטים של ילדיהם. 11 אחרי כל כך הרבה שנים ,איך את מעריכה את התנהגות הציבור במרפאת השיניים? רוב הציבור מתנהג ללא דופי – בסבלנות ,בשקט ובהערכה .נעים לקבל מחברים משוב של חיוך מרוצה והוקרת תודה על התייחסות אנושית וחברית וטיפול מקצועי .ישנם בני יפעת שעזבו מזמן, אבל ממשיכים לבוא אלינו לטיפולי שיניים כי ,לדבריהם ,אין מרפאת שיניים כל כך טובה בשום מקום! אבל כמו תמיד ובכל מקום שנותן שירות ,אדם אחד ,שמעליב בביטוי פוגעני ,מקלקל את המצב- רוח ליום שלם .לפעמים זה חוסר יחס ,לפעמים כעס מיותר ולפעמים דרישה שבאין לה מקום. דוגמא מהזמן האחרון :חברה צעירה באה לבדיקת שיניים .במהלך הבדיקה הסתבר שצריך לעשות סתימה .רופא השיניים סתם את החור בשן .החברה" :דרך אגב ,כמה טיפולי שיניים מגיעים לי?" ,רוני בפליאה" :כמה שצריך" ,החברה" :אבל מגיע לי ,אני משלמת ביטוח" ,רוני: "נכון ,לכן סתמנו את החור ונזמין אותך שוב להשלמת בדיקת השיניים" ,החברה" :מגיע לי יותר" ...אתה נשאר בלי מילים .זאת לא סתם חוסר הבנה ,אלא שיקוף של נורמות התנהגות פסולות ומקוממות. לסיום ,שאלה ברמה הכלכלית :מרפאת השיניים כיום ריווחית? המטרה בניהול מרפאת השיניים אינה רווח ,כי אם איזון כספי .הערכת התקציב השנתית כוללת נתונים ידועים מראש ,או כאלה שאפשר להעריך בקירוב על סמך שנים קודמות )משכורות, חומרים ,אנרגיה וכו'( ,אבל חלק ניכר של הפעילות אינו צפוי מראש :מערכת תותבות שנשברה או אבדה ,תאונה של ילד או מבוגר עם פגיעה בפה ולסת וכד' .מקרים כאלה ,אפילו מעטים ,עלולים לערער את האיזון ,ולכן הניהול חייב להיות זהיר ושמרני. לדעתי ,נכון להכניס למרפאת השיניים מרכיב של השתתפות עצמית .זה יחייב את החברים ליותר אחריות .למשל ,במקרה של אובדן מערכת שיניים תותבות יעשו החבר ומשפחתו מאמץ למצוא את השיניים ולא יפנו מייד למרפאת השיניים בבקשת מערכת חדשה )שעולה אלפי שקלים!( .בכל נושא שהכנסנו השתתפות עצמית ,הסתבר שהחיסכון לכלל המערכת גדול מאוד .למרבה הצער, נראה שאין הערכה נכונה למוצרים ולשירות שניתנים בחינם. מ.א. מזל טוב לויוי ואורי ליאור לנישואי הדר עב"ל ספי. ברכות לכל המשפחה! מזל טוב לחוסיין ואנגאם לנישואיהם ולמשפחות כעביה ואבו-סעיד ברכות חמות לנעמי וצביקה לוי ולכל המשפחה! מזל טוב לרותי ופנחס פפיש לנישואי ירדן עב"ל עמוס. ברכות לכל המשפחה! 12 קדימון: מירוץ יפעת הראשון! * המירוץ יתקיים בשבת שלפני ראש השנה.12.9.15 , זה הזמן למתוח שרירים ולהיכנס לכושר! הצוות המארגן * הערה לטובת ההיסטוריה: הגדרת מירוץ יפעת המתוכנן כ"ראשון" אינה מדויקת: במשך שנים רבות התקיים בשבוע חנוכה מירוץ יפעת. במירוצים היו כמה מקצים :ילדים עד גיל ,10בנות ובנים )לחוד( בגילים ,15-11נערות ונשים ,נערים וגברים .בטקס חגיגי בתום המירוצים חולקו מדליות לזוכים במקום הראשון ,השני והשלישי בכל אחד מן המקצים. איוריו הנחמדים של יוסיניו במודעה על המירוץ צויירו אז. מ.א. מזל טוב למיכל ויותם סהר להולדת הבן תומר ברכות לכל המשפחה! מזל טוב לברכה אלקסלסי להולדת הנכד גיא בן לדורון וגלית. ברכות לכל המשפחה! 13 בתיקון ליל שבועות תשע"ה ביפעת השתתפו כ- 300איש ,למעלה ממחציתם צעירים ,דתיים וחילוניים .היו ביניהם בוגרי תנועות הנוער שהגיעו מכל קצות הארץ ,אפילו מהדרום הרחוק; חיילים בסדיר וחיילי מילואים צעירים וכן חניכי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון" שביקשו לקחת חלק בתיקון. התיקון נפתח בטקס פתיחה חגיגי ,שבו קרא גד ברנע את תיאור מעמד הר סיני בתורה ואנוכי, ברוח הנושא של הערב – את חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו ,ובו תקוות השלום הנצחית – חלום הדורות של העם היהודי ,שאליו לא חדלנו ולא נחדל לייחל .אחר-כך שרנו מספר שירים בלוויית רחלי )הלפרין( בר-דוד בפסנתר וחדווה מלר-ברזילי ,שריגשה את כולם בקולה החם. החלק הראשון של התיקון היה שיחה עם שלושה מעורכי "שיח לוחמים" :1967אברהם שפירא )פצ'י( ,יריב בן-אהרון ,ורחלי בר-דוד .מחלק זה ראוי לצטט במיוחד את דבריו הנוקבים של יריב בן-אהרון: בארץ היתה תחושת אופוריה מגודל הניצחון ,מהמהירות שבה הסתיימה ההכרעה במלחמה ,מכיבוש ירושלים ושטחי יהודה ושומרון ,כל סיני ורמת הגולן .אנחנו לא היינו שותפים לאופוריה .היה אצלנו אֵ בל כבד על הנופלים ,קושי להתמודד עם חוויות המלחמה ,דאגה מכובד האחריות שנפלה עלינו לגורלם של תושבי השטחים שכבשנו ,אף שלא לכך התכוונו מלכתחילה .ישראל ניצחה ,אבל אני הרגשתי מוּבס. האדם שבי הוּבס .ככה זה בכל מלחמה ,שני הצדדים מוּבסים מהבחינה האנושית. בחלק השני של התיקון הוקרנו קטעים מהסרט "שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים" ,שבתקופה הקצרה מאז החלה הקרנתו בארץ כבר זכה למספר עצום של התייחסויות ותגובות .בסיום ההקרנה היתה הרגשה שיידרש זמן לעכל את עוצמת החוויה מההקשבה לשיחות של ,1967 שנערכו שבוע-שבועיים אחרי המלחמה .יידרש זמן להבין מה ראינו ,מה קרה ,מה נאמר .השיחה המרתקת עם מור לושי ,יוצרת הסרט הצעירה ,עסקה בעיקר בתובנות העולות מן הסרט ובמחשבות קדימה ,לעתיד – מה יהיה בהמשך. עם הדהוד שיחה זאת עברנו לחלק השלישי – שיחה עם לוחמים צעירים וחבריהם על חוויותיהם מן השירות הצבאי והשפעותיהן ,ועל הלחימה ב'צוק איתן' .היה זה שיח נוקב וכואב על ההתמודדות היומיומית של חיילים צעירים עם פעולות הכרחיות אך מבזות של בידוק במחסומים ,מפגשים עם אוכלוסיה אזרחית עוינת ומאיימת ,וגם אימת המלחמה ,טעויות ,הפחד ממה שעוד יבוא. בחלק הרביעי התחלקנו למעגלי-שיח ,שהמשיכו את השיחה בנושאים שהועלו על ידי הצעירים. כמעט כל המשתתפים שנשארו היו חיילים וצעירים מתחת גיל .25בשיח החשוב הזה ,שנמשך עד 4לפנות בוקר ,עלו התלבטויות ומחלוקות – לא רק ברמה המוסרית האישית ,כי אם גם ברמה החברתית ,הלאומית והפוליטית. 14 עד עכשיו ממשיכים להגיע אלינו הדים ותגובות על תיקון ליל שבועות – מה שמלמד על חשיבות הערב הזה למשתתפיו .אני מבקשת להביא לסיום מכתב מחייל נח"ל צעיר מעין שמר שהשתתף בתיקון ,שמחשבתו בהירה וכתיבתו רהוטה מעבר לרגיל. ] [...במהלך ֵשׁירוּתנו בגדוד ,בגזרת רמאללה בשטחים ,מצאנו בספרייה הפלוגתית ספר ישן .הספר היה מאובק ובלוי ,אבל אפשר היה לראות בבירור שזהו קובץ "שיח לוחמים" .עד מהרה עבר הספר בינינו מיד ליד .השיחות שבו ריתקו אותנו .מצאנו את עצמנו מקריאים ממנו אחד לשני דברים שנראו לנו רלוונטיים מאוד למציאות שלנו – למרות שעברו מאז עשרות שנים. ] [...החלטנו שגם אנחנו רוצים לעשות "שיח לוחמים" .פתאום היה לנו חשוב לשבת ולדבר על מה שקורה פה ,על הקשרים בינינו ,על היומיום הקשה ,על המורכבות האידיאולוגית של השירות בשטחים ,על חברוּת ,על צמצום ,על אהבה ,על העתיד. ] [...חילקנו את הנושאים שעליהם רצינו לדבר – כל שיחה עסקה בנושא אחר .כל אחד מאיתנו נרשם לשיחה שבה רצה להשתתף .לילה אחר לילה מצאנו את עצמנו במעגל בחדר האוכל במוצב הקטן .אפילו המפקדים והקצינים הצטרפו לשיחות ובתוך המעגל הפכנו להיות שווים בין שווים .מדברים שעות ארוכות ,כל אחד על חששותיו ותחושותיו ,או סתם משתפים את האחרים בסיפור .הטלפון החכם שימש כמכשיר הקלטה .אחרי מספר שבועות נולד "שיח לוחמים" משלנו .המטרה שהצבנו לעצמנו היא לא להוציא עוד קובץ שינוח על המדף ויימָ צֵ א אחרי 40שנה ,כי אם ליצור מציאות שבכמה שיותר בסיסים ,ובקרב כמה שיותר חיילים ,תתקיים שיחת לוחמים פתוחה – לא בהכרח במטרה ליצור משהו מוקלד או מוקלט; פשוט שיחה, שבה תהיה לכל חייל לגיטימציה לשתף ,לספר ולהקשיב. ] [...משתתפי "שיח לוחמים" 1967דיברו בכאב ומתוך ראיית הנולד על מצבים שעלולים להביא הניצחון והכיבוש .אנחנו ,החיילים של היום ,נולדנו למצב הזה. אנחנו חווים את הכיבוש יום-יום ,זאת המציאות שלנו [...] .אבל החוויות הינן אינדיווידואליות ,כל אחד עובר אותן אחרת ,מושפע מהן באופן שונה .לכן השיחה מעצימה ,לכן היא כל כך חשובה. אז רצינו להגיד לכם ש"שיח-לוחמים" המקורי שימש לנו מקור השראה ואפילו קצת הערצה .כשראינו איך בני הקיבוצים הצליחו לשתף את חבריהם בכאבים ,בחרטות, בפחדים ,בהתמודדות עם חוויות המלחמה ,הבנו שגם אנחנו רוצים ויכולים להגיע בינינו לפתיחות וכנוּת כאלו .אנו גאים להיות חלק "משיח-לוחמים" ,שמחים מאוד להיות באיזשהו מקום ממשיכי דרככם. אנחנו מעריכים מאוד את יוזמתכם לקיים "שיח לוחמים" רב דורי ורב משתתפים, ומודים לכם בכל ליבנו על ההזדמנות שפתחתם בפנינו להיות שותפים. מרים אהרוני בשולי תיקון ליל שבועות אופיו המיוחד של תיקון שבועות השנה והצפי למספר משתתפים גדול פי 2ויותר לעומת כל השנים שעברו ,הצריך התמודדות עם בעיות לוגיסטיות וארגוניות מסובכות .מחלקת התרבות של המועצה האזורית עמדה לרשותנו לכל בקשה, עצה ועזרה .אין די מילים להודות לצוות התרבות המסור על התמיכה והעידוד. עניין ששכחנו לתת עליו את הדעת היה "אחורי הקלעים" :שולחנות הכיבוד לחדש ,לסדר ולנקות שוב ושוב. העמוסים בקבוקי מים ,קפה ועוגות ,שהיה צריך ֵ סמדר ישורון ,שהבחינה בבעיה ,טיפלה בכל זה בדרך האופיינית לה – ביעילות, בשקט ובצניעות .על כך אנחנו אסירי תודה. 15 מצילומי מלחמת ששת הימים צילום :עודד ארצי7.6.1967 , פתח מטבח הילדים מוגן בשקי חול חפירת תעלות ביטחון ליד הבתים: עוזי אהרוני ומירי יוגב ילדי הגן )בנעלי בית!( והמטפלות ורדה קושט ורחל כהן בפתח המקלט הסמוך לגן 16
© Copyright 2024