אינך מצליח לצפות? - לחץ כאן
שבת פרשת וירא העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14גיליון 28 כניסה יציאה ירושלים 16:09 17:21 תל אביב 16:25 17:23 חיפה 16:17 17:21 באר שבע 16:28 17:24 הסיפור המשפחתי שיכול ללמד את כולנו דבר או שניים על חשיבות ההשקעה בחינוך סוגרות מעגל 06 07 11 17 הן נולדו בבית הרפואה קפלן ברחובות ,חזרו לשם כדי לעשות שירות לאומי במחלקת היולדות ובפגייה ושואפות להיות רופאות לבריאות האישה .סיפורן המרתק של זוג התאומות לבית משפחת דבראשוילי מאשדוד מהווה פרק בחינוך עבור כל משפחה בישראל כך יוצרים הצלחה ומייצרים שאפתנות עם אכפתיות חברתית תיק משפחתי //עמ' 12 סערה במשרד הביטחון ננה חן נגד סער בכירים במטה הכללי של צבא גאורגיה נעצרו בחשד לשוחד //עמוד 3 חברת מועצת אור יהודה מתנגדת לרחוב על-שם גדעון סער //עמ' 3 אירוח גאורגי אור בפרשה עושים עסקים אור בהלכה לומדים ענווה אחד על אחד אפס בבית לחם סיפור ליארצייט משחק שחמט בבטומי מקום ראשון לישראל באליפות אירופה ובר מצווה בבטומי //עמ' 4 מה גרם לצופי ההצגה 'כטוב בעיניכם' של התיאטרון הלאומי הגאורגי לנטוש אותה באכזבה? //עמ' 3 2 האור | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 דבר העורך שנה חדשה בפרויקט הסטודנטים עם תחילת שנת הלימודים האקדמית ,יצאנו לסקר את פרויקט הסטודנטים שמפעיל 'איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה' .מסתבר שכדאי להיות סטודנט מבני קהילות יהודי גאורגיה אברהם ,רחל, ויהודי גאורגיה השבוע חל יום פטירתה של רחל אמנו שנקברה על אם הדרך ולא זכתה להיטמן בחברון ,במערת המכפלה ,לצד בעלה ושאר הזוגות הקבורים במקום. את ההסבר למקום קבורתה מציין הנביא ירמיהו שניבא את החורבן והיה עד לו ואף ליווה את הגולים בדרכם לגלות" .קול ברמה נשמע ,נהי בכי תמרורים", אומר הנביא וממשיך "רחל מבכה על בניה .מאנה להנחם על בניה כי איננו" ,על אותם בנים ההולכים בגלות ,גלות הבית הראשון עליה מנבא ומתאבל ירמיהו" ,מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה ,כי יש שכר לפעולתך ...ושבו מארץ אויב ...ושבו בנים לגבולם". ברור שיש קשר בין יהדות גאורגיה שגלתה כבר בימי הבית הראשון לרחל אמנו המבכה על בניה ההולכים בגלות ,גם אם אותם ראשוני גולים שנדדו עד גאורגיה לא עברו בדרך בית לחם ,אלא עשו את דרכם מהשומרון ומהגליל צפונה אל עבר סוריה, טורקיה וגאורגיה. היום אנחנו יודעים שיהדות גאורגיה נבנתה במשך אלפי שנים ואליה הצטרפו כל העת גולים אחרים, מפרס ומבבל ,מיוון ומרומי .אפילו הגויים מודים היום שיהודי גאורגיה חיו במדינתם כמעט מערש התהוותה .נכון שקשה להגדיר את גאורגיה כ"ארץ אויב" ,בשל היותה נוחה ליהודים במרבית הדורות, אך אין ספק שסיומה של הנבואה והבטחת הקדוש- ברוך-הוא "ושבו בנים לגבולם" ,התקיימה בהם ביהודים אלה. ולעניין אחר .בגיליון הנוכחי אנו מביאים בפניכם סיפור משפחתי של סגירת מעגל ,המכיל מסר חשוב וראשון במעלה עבור הורים לילדים. סיפורן של שתי התאומות למשפחת דבראשוילי מאשדוד נגע ללבנו בשל היותו מדגם מייצג לחינוך לערכים ,לשאפתנות ולנתינה .בדיוק כמו אימא רחל שאת יום הסתלקותה ציינו השבוע. רחל אמנו זיכתה אותנו בסיפור מיוחד אותו כתבה בכישרון רב ,כותבת אורחת בעיתון ,בשם מיכל חן שאין זו הפעם הראשונה בה אנו נהנים מכתיבתה. נקווה שגם אתם תיהנו מהסיפור המרתק שמעיד על כוחה המדהים של רחל אמנו ,אלפי שנים אחר פטירתה. ולסיום ,פרשת השבוע ,פרשת וירא ,מכילה את תמצית חייו של העם היהודי .החל מהנתינה למען הזולת מבלי הבט על מעלותיו וחסרונותיו ,עד כדי נכונות לוותר על שיחה אישית עם הקדוש-ברוך- הוא על מנת לעשות עמו חסד ,וכלה בניסיון העשירי והגדול מכולם בו התנסה אבי האומה – עקדת יצחק המבטאת את מסירות נפשו של יהודי על קיום רצון ה' בכל מחיר. שתי הדוגמאות הללו מייצגות בצורה מוחשית את בני יהדות גאורגיה .מסירות נפש חסרת פשרות על התורה והמצוות שהביאה לכך שהיהדות הייתה כה חזקה בגאורגיה עד כי כמעט ואין עדויות על התבוללות במדינה זו ומאידך ,אהבת ישראל ומסורת של הכנסת אורחים שמהווה תעודת כבוד לבני קהילות יהודי גאורגיה עד היום הזה. לומדים ,מתגבשים ,נהנים ומקבלים מלגה מערכת 'אחלה' שנת הלימודים האקדמית שנפתחה בשבוע שעבר באוניברסיטאות ובמכללות ,הביאה עמה בשורה על פתיחת סניף חדש של 'פרויקט הסטודנטים' מבית 'איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה'. הסניף החדש שמיועד לסטודנטים ממוצא גאורגי באזור אור יהודה ובקעת אונו ,מצטרף אל הסניפים הוותיקים והפעילים באשדוד ,לוד ,חיפה ,אשקלון ובאר שבע .יצאנו לבדוק מה כולל הפרויקט ,וחזרנו עם המסקנה המתבקשת: משתלם להיות סטודנט הנמנה על בני קהילת יהודי גאורגיה! אז מה בפרויקט? פרויקט הסטודנטים נותן נכון להיום מענה לכ 150-סטודנטים מבני העדה ,אשר נדרשים להגיע אחת לשבוע למפגש משותף בן 90דקות .במהלך המפגשים מאזינים הסטודנטים להרצאות בנושאי מסורת ,יהדות ומורשת יהודי גאורגיה ,נהנים מהמפגש החברתי ,ואף מקבלים על כך מלגה מכובדת. רותם קורן ,רכזת הפרויקט באזור חיפה ,היא סטודנטית שנה רביעית ב'טכניון' ,הלומדת לתואר בהנדסת ביו- טכנולוגיה ומזון .רותם מספרת על המפגשים החווייתיים שמתקיימים בכיתת לימוד באחת הפקולטות בטכניון: "בסניף חיפה שבטכניון נפגשים סטודנטים שלומדים ב'טכניון' ,ב'אוניברסיטת חיפה' ובמכללות באזור ,אך בעצם מגיעים מערים שונות בארץ ומתגוררים במעונות או בדירות שכורות באזור. "האווירה נפלאה והתרומה של המפגשים מורגשת הן בפן החברתי בגיבוש שהם מזמנים לחבר'ה והן בפן הרוחני. הרב אברהם מנהל את המפגשים בחן וברגישות ,התחושה חמימה ומשפחתית ,והמלגה מהווה תמריץ כלכלי משתלם. המפגשים יתחדשו החודש לאחר החופשה בתקופת החגים, וההיענות גדלה מאוד לעומת השנה שעברה .אני ממליצה בחום על פרויקט הסטודנטים ,ומודה לאיגוד הקהילות על ההזדמנות להיות חלק מפעילות ברוכה זו" ,מסכמת רותם. שמעון שלו מבאר שבע המרכז את פעילות הסניף בעירו, נהנה גם הוא כל הדרך אל המלגה .שמעון לומד זו השנה הרביעית במכללת 'סמי שמעון' בבאר שבע ,לתואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. בסניף באר שבע של פרויקט הסטודנטים משתתפים כ 20-חברים ,שהפכו כבר מזמן לסוג של משפחה .שמעון מספר" :פרויקט הסטודנטים תורם לנו גם בתחום לימודי הבסיס של יהדות ,ערכים ומסורת ,וגם בערך המוסף שלו ובגיבוש החברתי שנוצר כתוצאה מההיכרות .זה כאילו שאיגוד הקהילות ליהדות גאורגיה אומר לנו :בואו ,תיהנו, וגם תקבלו על כך מלגה ...את המפגשים אנו חולקים עם סטודנטים מ'אוניברסיטת בן גוריון' ומהמכללות 'אחווה', 'ספיר' ו'סמי שמעון' ,מהם גם כאלו שגרים מחוץ לבאר שבע ,ונמצאים פה רק לצורך הלימודים .המכנה המשותף לנו מאחד ומלכד ,והמרצה מכוון לנושאים שמעסיקים את כולנו ,עם נגיעה באקטואליה ובענייני היום". אם גם אתם מעוניינים להצטרף לפרויקט הסטודנטים, תוכלו ליצור קשר עם רכז הפעילות ,הרב פנחס ,בשעות פעילות המשרד ,בטלפון ,073-7682585 :או באמצעות המייל.students@ugjc.org : העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות מו"ל :איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה (ע"ר) עורך ראשי :חיים גיל עורכת משנה :ציסנה שמיר סגן עורך :אלי ג'אן כותבים :אלי ג'אן ,מאיר מיכאלי ,אבי ירושלמי ,צהלה גבריאלי ,אבי שמואל, אליהו אברהמי ,מיכל אלאשווילי חברי הועדה הרוחנית: הרב אברהם אג'יאשוילי ,הרב רפאל ציקוואשוילי ,הרב יעקב גאגולאשוילי מנהל שיווק והפקה: שבתאי פפיאשוילי עיצוב גרפי :מינדי כץ כתובת המערכת: בניין יוניטרייד הרצל ,1אשדוד קומה ג' משרד 612 טלפון073-7690045 : פקס08-6710206 : דוא"לiton.haor@gmail.com : י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 האור 3 סערה בגאורגיה בכירים ממשרד הביטחון הגאורגי נעצרו בחשד להטיית מכרזים וקבלת שוחד .שר הביטחון של גאורגיה ,איראקלי אלאסניה ,הביע תמיכה בעצורים" :חשוב לי שהבחורים שלנו ירגישו שהם מוגנים מהבחינה המשפטית" אלי ג'אן בשבוע שעבר נעצרו בטביליסי חמישה בכירים במשרד הביטחון הגאורגי ובמטה הכללי של צבא גאורגיה בחשד להטיית מכרזים .הפרשה שמסעירה את גאורגיה גררה גם את ראש הממשלה אירקלי גריבשוילי שנפגש ביום שני השבוע עם שר הביטחון איראקלי אלאסניה כדי לשמוע ממנו הבהרות על הפרשה. "אני סמוך ובטוח שעמיתיי חפים מפשע לחלוטין ,מהסיבה הפשוטה שאני בודק את הרכש במשרד ויודע שכל מה שנעשה זה בהתאמה מלאה לחוק" ,אמר שר הביטחון. רשימת העצורים כוללת את ראש מחלקת הרכש של משרד הביטחון לשעבר ,ששימש בתפקיד עד לינואר האחרון; שני פקידים מאותה מחלקה ,כמו גם ראש ענף התקשורת ומחלקת ה IT-של המטה הכללי ופקיד נוסף מאותה המחלקה. הדיון בבקשת המעצר התקיים בדלתיים נציגת הקהילה נגד השר ננה חן ,חברת מועצת עיריית אור יהודה ,התנגדה בחריפות לכוונה לקרוא רחוב על שמו של הפנים הפורש ,חה"כ (לשעבר) גדעון סער .עיריית אור יהודה ביטלה את ההחלטה אלי ג'אן מועצת עיריית אור יהודה אישרה פה אחד לקרוא רחוב על שמו של שר הפנים הפורש ,גדעון סער. חמשת נציגי האופוזיציה במועצת העיר ובראשם ננה חן החרימו את הדיון ולא השתתפו בו .סער התנגד אף הוא למהלך וקרא לראש העיר דוד יוסף ,לגנוז את המהלך .בשבוע הקודם הוחלט סופית כי הרעיון ייגנז .ננה חן מבהירה" :אין לי כלום נגד סער ,אבל יש כללים ברורים מתי אפשר לעשות דבר כזה". לפני כשנתיים ,בזמן שסער עוד כיהן בתפקיד שר החינוך ,ניסה ראש עיריית אור יהודה לקרוא רחוב על שמו. אלא שהתנגדותם הנחרצת של חברת האופוזיציה ננה חן והשר לשעבר עצמו, גרמו לו לגנוז את הרעיון. לפני שבועות אחדים חזרה יוזמתו של ראש העיר לסדר היום ,ככל הנראה בעקבות הודעתו של סער על פרישה מהחיים הפוליטיים .הוועדה המקומית לשמות נענתה לבקשת יוסף ,ואישרה לקרוא רחוב על שמו של סער. ננה חן ,נציגת ציבור ובת לקהילת יהודי גאורגיה ,אמנם אינה חברה בקואליציה העירונית ,אך למרות זאת הביעה שוב ושוב את התנגדותה למהלך .ננה ,פעילה חברתית מוכרת בעירה ,אמרה כי "אני חייבת לציין שאין לי דבר וחצי דבר נגד סער ,אך ההתנהלות הזו של ראש העיר יכולה הייתה להעלות חיוך על שפתיי לו זה לא היה מעציב אותי עד מאוד" .היא הסבירה כי "יש לי כבוד רב לכל האישים האלה ,אבל יש קריטריונים ברורים למתן שם לרחובות על שם אנשים" ,והוסיפה בעצב" :לראש העיר יש גחמה והוא מממש אותה .ככה העיר נראית לצערי. סגורות והוא מסווג כסודי .האישום העיקרי שנדון בבית המשפט ,מייחס לאנשי משרד הביטחון הגאורגי האשמות של הטיית מכרז על הנחת כבל סיב אופטי סודי ורכישת ציוד ברשת. ביום שישי האחרון נשאל ראש הממשלה אירקלי גריבשוילי אם יבקש את התפטרותו של שר הביטחון אלאסניה בעקבות הפרשיה. גריבשוילי התחמק מלענות על השאלה ואמר כי "ישנן יותר מדי שאלות פתוחות בשלב הזה" ,גריבשוילי אף ניסה להרגיע את הרוחות מעניק גיבוי לעצורים .אלאסניה ואמר כי הוא "מצפה ממשרד הביטחון להיות שקוף באופן מקסימאלי לפרשיה הזאת". איראקלי אלאסניה ,שר הביטחון הגאורגי, גיבה את העצורים ואמר כי המשרד כולו מחויב לשתף פעולה בחקירה וזאת על מנת להביא את האמת המלאה לציבור" .כעת אני מתמקד בבדיקת הנושא" ,אמר אלאסניה והוסיף כי "אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך ולומדים את הפרטים .חשוב לי שהבחורים שלנו ירגישו שהם מוגנים מהבחינה המשפטית ואנחנו נעניק להם את כל העזרה שצריך". אכזבה המונית בקאמרי המחזה 'כטוב בעיניכם' של התיאטרון הלאומי של גאורגיה עלה על במת תיאטרון הקאמרי במסגרת פסטיבל שייקספיר הבינלאומי ,אך תקלה חריגה גרמה לנטישה המונית של הצופים המאוכזבים מיכל אלאשוילי אין לי כלום נגד סער .חן .צילום מסך פייסבוק בעיניי זה מאוד עצוב". חן סיפרה כי היא ושאר חברי האופוזיציה מחרימים זה ארבעה חודשים את ישיבות מועצת העיר ,שנערכות לדבריה בצורה לא תקינה .מנכ"ל העירייה, בנצי אזאצ'י ,טוען כי אין סיבה למהומה. "כל העניין נופח מעבר לכל פרופורציה", אמר אזאצ'י" .בסך הכל העלינו במועצת העיר הצעה שכבר אושרה בעבר אך נגנזה בשל התנגדותו של גדעון סער -התנגדות שאותה אנו מכבדים". את היעדרותם של חברי האופוזיציה מישיבות המועצה ואת מאבקם בביטול שמות הרחובות הגדירו בעירייה כ"מאבקי כוח ופוליטיקה פנימית". כאן המקום לציין כי מקרה דומה קרה בעיר אשקלון בו העלתה וועדת השמות בקשה לקריאת רחוב על שמו של המשנה לראש העיר שבתאי צור ,הצעה שזכתה להתנגדות ואף היא הורדה מסדר היום. ככלל ,במרבית הערים לא מאפשרים לקרוא רחובות על שמם של אנשים שעדיין נמצאים בין החיים. בתיאטרון 'הקאמרי' בתל אביב התקיים השבוע פסטיבל שייקספיר הבינלאומי ,במהלכו קיבלו במה מיטב ההצגות שנעשו על פי מחזותיו של ויליאם שייקספיר .הטריגר לפרסום ההצגות השבוע היה ציון 450שנה להולדתו של המחזאי. אחת ההצגות הייתה ההצגה 'כטוב בעיניכם' של התיאטרון הלאומי של גאורגיה בבירה טביליסי .מבוכה נרשמה שעה שלהצגה לא היה תרגום והקהל נטש באכזבה. בחמשת האולמות של תיאטרון הקאמרי הועלו הפקות ייחודיות ועטורות פרסים מרחבי העולם ,המלוות בכתוביות בעברית ובאנגלית .גם המחזה 'כטוב בעיניכם' של התיאטרון הגאורגי אותו עיבד לאשה בוגדזה היה ביניהן. המחזה מספר על יחסי איבה ואהבה בין שני אחים .במאי ההצגה ,לאבן טסולדזה הוא גם המנהל האמנותי של התיאטרון הלאומי הגאורגי שיסד וניהל את התיאטרון העצמאי הראשון בגאורגיה. בביקורת התרבות של ה'גארדיאן' הבריטי, נכתב על 'כטוב בעיניכם' כי מדובר ב"הצגה משכרת בקסם שלה ,מעודנת ופראית ,צחוק מהול בעצב" ואף הומלץ לבוא ולצפות בה. "בואו להתענג לצלילי השפה הגאורגית .גם בהעדר שפתו המקורית של גדול המחזאים, חכמתו של שייקספיר צפה ועולה בבהירות מושלמת" ,נכתב שם .ב'שייקספיר גלוב' כתבו על ההצגה הגאורגית" :בימוי מרגש, משחק נפלא ,שובב ומתוחכם". הביקורות המוצלחות היו אחת הסיבות סצנה מתוך ההצגה לכך שרבים בחרו לראות את ההצגה שאמורה הייתה להיות מתורגמת לעברית כפי שהובטח קודם לכן .אלא שזמן קצר לאחר תחילתה ,נטשו המונים את האולם בשל היעדר כתוביות ותרגום מלא. נעם סמל ,מנכ"ל התיאטרון ,התנצל על התקלה והבטיח להחזיר למאוכזבים את עלות הכרטיס .לדברי דוברת התיאטרון אפרת אברהם ,הנהלת התיאטרון לא הייתה מודעת כלל לכך שבמקום תרגום כל ההצגה, אושר בטעות רק התקציר לתרגום" .כולנו היינו בהלם" ,אמרה אברהם. המקור לתרגום החלקי ולתקלה החריגה, כפי שהסבירו בקאמרי ,הוא בצופי תיאטרון הגלוב בלונדון ,שם הופיעה ההצגה באחרונה" .בתיאטרון הלונדוני החליטו להתרכז בפן הוויזואלי ולא בזה הטקסטואלי – כי ממילא מכירים שם בעל פה את ההצגה – שם הוחלט לתרגם רק תקציר ממנו לאנגלית". אחת המשתתפות בהצגה סיפרה כי למרות החיסרון בתרגום מלא ,לא כולם עזבו את האולם" .היה תרגום חלקי ואנשים הבינו את הרעיון וצחקו במקומות הנכונים" .בסך הכל הייתה זו הצגה נהדרת" ,אמרה .אחרי ההצגה זכו המשתתפים לכיבוד קל מחוץ לאולם, חלקם אפילו זכו להצטלם עם השחקנים. 4 האור | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 סובלים אחרי ריצה? אם אתם סובלים מכאבי שרירים לאחר ריצה ,הליכה או פעילות גופנית ,כדאי לכם לקרוא את הטיפים הבאים שימנעו את הכאבים או לפחות יקלו אותם שחמט ,גויים של שבת ובר מצווה נבחרת הנוער של ישראל בשחמט הצליחה לחזור מגאורגיה עם תואר אליפות ועם המון חוויות .ביניהן בר מצווה בבית הכנסת של באטומי ומשחק בהשתתפות גויים של שבת אבי שמואל אנשים רבים המנסים לחזור לכושר אחרי תקופת החגים הארוכה ,מתלוננים על כאבי גב ורגליים המופיעים אצלם במהלך הליכה ,ריצה ופעילות גופנית . מומחה האורטופדיה ,יהודה קורנפלד מ'בסד אורטופדיה' ,מרחיב מעט על סוגי הכאבים האפשריים ומעניק לנו טיפים מצקלונו עתיר הניסיון: פעילות כושר הדרגתית כל פעילות גופנית חייבת להתחיל בהדרגה .הליכה, ריצה ,או התעמלות מכל סוג ,חייבות להיעשות בצורה מדורגת ,הן במשך הזמן המוקדש לכך והן בעומס המועמס על השרירים. עומס יתר על השריר ,גורם לאספקת דם מוגברת המביאה לחומצה המצטברת בין סיבי השריר ,מה שגורם לכאב חזק בשריר ומאלץ להפחית פעילויות ועומסים .הכאב עובר כאשר ריכוז החומצה יורד. אלוף אירופה בשחמט .בורוחובסקי בית הכנסת בבטומי ריצה לאחר ריצה אינטנסיבית ללא הדרגתיות ,עלול להופיע כאב חזק בשוק האחורי (שריר התאומים עם חיבורו לעקב אכילס) ובגיד אכילס .במקרה זה מומלץ על מנוחה זמנית וקירור המקום בקרח למשך כעשר דקות פעמיים-שלוש ביום .טיפול זה יקל על הכאב. תרגילי מתיחה לאחר הליכה או כל פעילות כושר מומלץ למתוח את השרירים הרלוונטיים ,כדי למנוע התכווצויות בשרירים. כאבי גב תחתון לאחר הליכה יושב ראש ארגון האורטופדים העולמי אמר פעם שמחצית מהאוכלוסייה סובלת מכאבי גב כעת והמחצית השנייה תסבול מכך בהמשך החיים... באופן כללי חשוב לבדוק ולאבחן אצל רופא את הסיבה המדויקת לכל כאב גב .אך חשוב לדעת :ישנו קשר ישיר בין כאבי גב להליכה נכונה .הליכה לא נכונה ,נעלים לא מתאימות או חוסר איזון של שריר הגב/האגן ,שעשוי לנבוע ממנח לא תקין של כפות הרגלים ,יכולים לגרום בוודאות לכאבי גב לאחר הליכה. איך מתמודדים עם כאבי גב? במקרה של כאבי גב תחתון ,מומלצת מנוחה עם משככי כאבים .בהמשך רצוי לעשות תרגילים לחיזוק שרירי הגב התחתון שירחיקו כמה שיותר את ההתקף הבא. נעל איכותית הקפידו ללכת עם נעל חדשה ,או לפחות עם נעל במצב טוב .על הנעל להיות בעלת סוליה עבה עם בולם זעזועים ולתפוס טוב את הרגל .מידי כמה זמן רצוי לערוך בדיקה מקצועית אצל מומחה לבעיות כף רגל כדי לוודא מנח תקין. שריר התאומים חתן בר המצוה .אריאל ארנברג אלי ג'אן משלחת הנוער של ישראל לאליפות אירופה בשחמט חזרה השבוע עם גביע יוקרתי בעקבות זכייתו של אביטל בורוכובסקי ( )17במקום הראשון. בשבועיים האחרונים התקיימה התחרות בעיר בטומי שבגאורגיה והמשלחת זכתה להכיר מעט את המדינה. "לא היה לנו יותר מדי זמן לטייל" אומר יושב ראש ועדת הנוער של איגוד השחמט ,חגי פרנק ומוסיף כי "הספקנו לערוך בר מצווה נדירה לאחד הילדים בבית הכנסת של בטומי". המשלחת הישראלית כללה 32שחקנים ושחקניות ומספר דומה של הורים ומלווים .בישראל הסבירו כי רק חלק קטן מהשחקנים היו מועמדים אפשריים למדליה" .הרמה הכללית של הנוער בארצות כמו אוקראינה ,ארמניה ואזרבייג'ן ,שלא לדבר על רוסיה ,גבוהה מאוד יחסית למקובל אצלנו" ,אמרו באיגוד השחמט .עוד אמרו שם כי "כאשר כל מדינה כזאת שולחת מספר נציגים חזקים לכל תחרות ,הדרך למדליה חסומה בפני רוב השחקנים הישראליים" .מדי יום שיחקו השחקנים הישראלים כחמש שעות" .זה מעייף לראות את זה ,אבל מי שבתוך המשחק ,לא מרגיש איך שהזמן עובר", מסביר פרנק. בסיום הטורניר קטפה ישראל את המקום הראשון לגיל .18האמן הבינלאומי הרוסי דניל יופה כבר התכונן לחגוג את זכייתו בתחרות לאחר שהמשחק בין אביטל בורוכובסקי ליריבו הספרדי הגיע לסיום של מה שמוגדר בתחרות כ"תיקו תאורטי" .אבל הספרדי נפל במלכודת שטמן לו הישראלי ורב-האמן הצעיר ביותר של ישראל הוכתר בתואר אלוף אירופה בשחמט לשנת .2014 היום החופשי בתחרות היה יום שבת וראש המשלחת ,חגי פרנק ,סייע לשני שחקנים שומרי שבת ,להתמודד עם גלישת המשחק מעבר למועד כניסת השבת .פרנק מספר כי "ביום שישי שיחקו אסיף סולומון ומוריה לאופולד עם "גוי של שבת" ו"גויה של שבת" שסידר להם השופט הראשי היווני זורקת הסוכריות .מוריה לאופלד על פי בקשתנו" .הייתה זו מחווה מיוחדת ויפה מאוד מצד המארגנים שאפשרו למישהו אחר לשחק כדי שהשחקנים הישראליים לא יחללו את השבת" .השופטים הסבירו ליריבים ולמאמנים שלהם את הסיבה להתערבות החיצונית במשחק", סיפר פרנק. במהלך השבועיים בהם התקיימה התחרות ,טיילו חברי המשלחת בעיר הנופש בטומי ,בעיר הבירה טביליסי ואף בכותאיסי" .בבטומי ערכנו בר מצווה לאריאל ארנברג .היו שם רק שלושה יהודים והם מאוד התרגשו לראות אותנו", מספר בהתרגשות חגי פרנק. בשנים האחרונות לא התקיים מניין בבית הכנסת ורק ביום כיפור האחרון נשלחו מספר יהודים מטביליסי כדי לחזק את שלושת יהודי בטומי .שלושת היהודים הגאורגים לא שלטו בשפה העברית ובסדר התפילות וחברי המשלחת לקחו על עצמם את התפקידים :אביו של אסיף סלומון (אלוף ישראל עד גיל עשר) שימש חזן; סבו העלה את המשתתפים לתורה ובירך אותם בברכת "מי שברך"; נפתלי בן-פנחס הדריך את נער הבר-מצווה; ראש המשלחת חגי פרנק לקח על עצמו את תפקיד הבעל קורא ,וצביקה ברזילאי מעיריית רמת גן עמד לידו ותיקן את השגיאות .גם בעזרת הנשים של בית הכנסת נרשמה לראשונה מזה שנים ארוכות נוכחות ,כאשר אסתי פרנק ,מוריה ורחל לאופולד זרקו ממנה סוכריות על חתן הבר מצווה. "העלינו לתורה את שלושת יהודי הקהילה והם התרגשו מאוד" ,סיפר חגי שהביע את התפעלותו מהמחזה" .הם קראו את הברכות מתוך סידור שכתוב בשפה הגאורגית ,משהו שלא ראינו עד כה" .בהמשך זכה אריאל ,חתן הבר-מצווה במקום החמישי עד גיל .14 את בית הכנסת בכותאיסי פתח להם יהודי מטביליסי" .אין שם קהילה וברוב הזמן בית הכנסת הזה סגור" ,סיפרו חברים במשלחת" .גאורגיה היא מדינה מדהימה אבל התשתיות שם נוראיות" ,סיכמו את הטיול במדינה. חגי פרנק סיכם את האליפות במספרים" :ישנן 12קטגוריות ודווקא בזו היוקרתית ביותר – לגיל – 18זכינו במקום הראשון וזה מאוד מרשים .באנו עם ציפיות לשתי מדליות ולא היינו רחוקים ממימוש". י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 האור לא כואב, לא יקר! טור של חסד משולחנה של ועדת החסד והרווחה שעל ידי איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה חיוב בשל טעות ניסוח זוג קשישים מדרום הארץ הופתעו לקבל דרישת תשלום על סך 800שקל מבית הרפואה בו התאשפז הבעל .באיגוד הקהילות ליהדות גאורגיה גילו את מקור הטעות והחשבון בוטל אבי ירושלמי אדם נכה מדרום הארץ ,התאשפז בבית החולים לפני זמן מה ,לאחר שלא חש בטוב .אשתו ,אף היא מוגדרת כנכה, הייתה צמודה למיטתו ודאגה לשלומו. באחת הפעמים בהם ישבה בכיסא ליד בעלה ,לאחר יום ללא הרבה אוכל ושתיה, התמוטטה האישה המסורה ואיבדה את הכרתה בבית החולים. כשהתעוררה ,מצאה את עצמה במחלקת המיון של בית החולים ולאחר בדיקות מקיפות שנעשו לה ,שוחררה לביתה .טרם עזבה את חדר המיון ,ווידאה האישה שאין לה חוב עבור אשפוז זה .אנשי הצוות במקום אמרו לה שאין לה מה לדאוג. חלפו מספר ימים ובני הזוג נדהמו לקבל דרישת תשלום עבור הבדיקות שנערכו לאישה .החשבון על סך 800שקלים הפתיע אותם מאוד .הם ניסו בכל דרך להסביר שמדובר בטעות משום שבבית החולים נאמר להם אחרת ,אך ללא הועיל. בצר להם ,פנו בני הזוג למחלקת הרווחה של איגוד הקהילות ליהודי גאורגיה ,שם הרגיעו אותם והבטיחו שיהיה בסדר. מכתב ערעור נשלח לקופת החולים בה חברים בני הזוג וזאת בדרישה כי תסביר על מה ולמה נשלחה דרישת התשלום לבני הזוג הקשישים .בתשובתה של קופת החולים ,הופנו בני הזוג למכתב השחרור מחדר המיון ,שם נכתב על ידי הרופא כי האישה "חשה בתחושת עילפון" ומאחר ולדבריהם ,על פי קביעתו לא היה מדובר בעילפון של ממש ,דרישת התשלום עומדת על כנה. מחלקת הרווחה של איגוד הקהילות איתרה את הרופא שחתם על טופס השחרור ודרשה ממנו כי יתקן את המעוות שכן לצוות הרפואי במקום היה ברור כי האישה התעלפה ולא היה כל ספק בכך .האיש התרצה ותיקן את ניסוח מכתב השחרור כך שיתאים למה שאירע .מכתב השחרור המתוקן נשלח לקופת החולים וזו ביטלה את דרישת התשלום לבני הזוג הנכים. הזכויות שלכם, התיק עלינו מרכז השתלות שיניים בהרדמה כללית השתלה מיידית עקירה ,השתלה וכתר באותו יום רפואת שיניים אסתטית והלבנה כתרי זירקוניה כל סוגי התותבות מגיע לכם קצבה או פיצוי מהביטוח הלאומי ואתם מתלבטים אם לתבוע? קצבת נכות גמלת ניידות איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה מציע לכם ייעוץ אצל מומחה לתביעות ביטוח לאומי ,ללא תשלום. האיגוד יממן את עלות פתיחת התיק אצל המומחה לו תשלמו רק אם התביעה תתקבל. קצבת ילד נכה הקהילה מתאחדת .למענך! קצבת סיעוד לפרטים ,חייגו עכשיו לטלפון: רשת מרפאות שיניים 20שנות נסיון ד“ר פפיאשוילי זאזא ד“ר פפיאשוילי מאיה תאונת עבודה 1700-508-805 5 מבצע חסר תקדים צי לום סי.טי ופנורמי מתנה! סניף אשדוד: רובע סיטי ,טל08-8671207 : סניף בת-ים :רח‘ בלפור 108 קומה ב‘ ,טל03-6128414 : העצמאות 4 6 האור | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 אור בפרשה הרב רפאל ציקוואשוילי ,רב בירושלים הכנסת אורחים ברמה של חמשה כוכבים בפרשת השבוע ,פרשת 'וירא' ,אנו מתוודעים להנהגתו הייחודית של אברהם אבינו עליו השלום בכל מה שקשור למצוות "הכנסת אורחים" .בעוד הקדוש-ברוך-הוא בא לבקרו בהיותו חולה ביום השלישי למילתו ,הוא מבחין בשלושה עוברי דרכים וממהר לבקש סליחה מה' יתברך ולמהר לשרת את האורחים .מהסיפור הזה למדו חכמינו זיכרונם לברכה כי "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". לנו ,לבני קהילות יהודי גאורגיה ,אין כל ספק בכך .כמי שאמונים (ומפורסמים) בהכנסת אורחים ,נהיר לנו עד כמה גדולה מצוותה וחשיבותה .אנחנו יודעים ואף מבינים בשכלנו מה גודל הכבוד שניתן לתת לאדם כאשר אנו מארחים אותו ,אם על-ידי עריכת שולחן תוך שימת לב ואם בהאכלתו מטעמים כראוי לפי כבודו. כך גם ראינו אצל אברהם אבינו עליו השלום שמיהר להכין לקבל את פני אורחיו וביכר את מצוות הכנסת אורחים על-פני קבלת פני שכינה למרות שאותם אורחים נדמו לו כערביים (לשון הגמרא בבבא מציעא) .כך גם רואים בבתי חב"ד הפזורים בכל רחבי העולם שמקבלים ביד פתוחה ובנפש רחבה אורחים מבלי לשאול בציציותיהם. עוד למדנו מאברהם אבינו לרתום את כל המשפחה לקיום המצווה שהרי את בנו ישמעאל שלח אל הבקר להביא בשר עבור האורחים ואת אשתו שרה ביקש כי תכין מצות עבור האורחים שהרי היה זה בפסח והוא עצמו מיהר להביא מים לאורחים כדי שיוכלו לשטוף את רגליהם. וכאן נשאלת שאלה מתבקשת :וכי כל מי שמכניס אורחים צריך להגיש בפניהם לשון בחרדל? לשחוט עגל שלם עבורם? להפסיק שיחה עם ה' על מנת לארח להם לחברה? נכון .ברור שעל כל יהודי מוטלת וכי כל מי שמכניס אורחים צריך להגיש בפניהם לשון בחרדל? לשחוט עגל שלם עבורם? להפסיק שיחה עם ה' על מנת לארח להם לחברה? ברור שמוטלת על כל אחד מאיתנו החובה להאכיל אדם אחר שלא ירעב ,אך עד כדי כך? האם עלינו לארחו ברמת אירוח של חמשה כוכבים? חובה לפתוח את דלת ביתו בפני יהודי אחר ובוודאי כאשר מדובר ביהודי שקרוב אליו. ברור שמוטלת על כל אחד מאיתנו החובה להאכיל אדם אחר שלא ירעב ,אך עד כדי כך? האם עלינו לארח אורחים ברמת אירוח של חמשה כוכבים? על מנת להבין זאת צריך להכיר קודם את אברהם אבינו .צריך לדעת שכל מעשיו לא היו רק בכדי לצאת ידי חובה .אבי האומה מלמד אותנו שכל מעשה שיהודי עושה צריך להיעשות מכל הלב ובכל הכוחות והחושים. אברהם אבינו רצה להאהיב את ה' על כל הברואים .הוא יצא מגדרו על מנת להפיץ בעולם את אורו של הקדוש-ברוך-הוא ולהראות לכל הנבראים שיש בורא לעולם. את הכל הוא עשה במסירות נפש ובכל כוחות נפשו עד לרמה שהיה מוכן בשל כך שישליכו אותו לכבשן האש .עד כדי כך שעמד בניסיון הגדול ביותר – העלאת בנו על המזבח בהוראת ה' יתברך. הנהגתו של אברהם אבינו מעניקה לנו את הכוח לגלות בעצמנו את הכוח המקסימאלי שה' טבע בנו כיהודים -כוח מסירות הנפש שנמצא בדרגה הגבוהה ביותר של נשמת היהודי. הנשמה אינה מוגבלת .רק הגוף הגשמי הוא זה שמגביל אותה אך כוחה הוא בלתי מוגבל .לא בכל דבר ולא בכל מצווה שאנחנו עושים אנחנו משקיעים את כל כוחותינו .חכמינו כבר הזהירו אותנו בפרקי אבות שלא נעשה את המצוות רק על מנת לצאת ידי חובה .את המצוות יש לקיים בכל הכוחות ,בשיא החשק ,עם כוונה ושמחה. לכן מספרת לנו התורה כיצד קיים אברהם אבינו את מצוות הכנסת אורחים .הוא לא עשה זאת מחוסר נעימות בפני האורחים. כפי שיכול להתרחש אצלנו כשמישהו מגיע בזמן לא נוח ולא נעים לנו לדחותו .הוא לא עשה זאת כדי להרשים מישהו .כפי שיכול להתרחש אצלנו לעיתים קרובות ...הוא עשה זאת מכל הלב .הוא יצא מכליו על מנת לשרת שלושה אנשים שלא ראה מעולם. הוא נטע אשל בבאר שבע במטרה שיעניק צל לכל עובר ושב שיעצור למנוחה ויבוא להתארח באוהלו שהיה פתוח לארבע רוחות השמיים .הוא לא הסתפק בהאכלת והשקיית האורחים אלא הלין אותם ,ליווה אותם לדרכם ואף ציידם בצידה לדרך. הוא לא הסתפק בארוחה סטנדרטית אלא מיהר לשחוט עבורם בן בקר ולהגיש להם סעודת מלכים כדי ללמד אותנו שצריך להתמסר לחלוטין לקיום המצוות ובמיוחד במצוות שבין אדם לחברו .כי כאשר יהודי מתמסר ליהודי אחר ונותן לו כל מחסורו ואף יותר מכך ,מכל הלב במטרה להפיץ את האמונה בא-ל אחד (שהרי אברהם עשה זאת על מנת שהאורחים יברכו את ה' שזימן להם כל מחסורם במדבר) ,הוא מעיד על עצמו שכל כולו שייך לקדוש-ברוך-הוא ומזכה עוד יהודי בהתקשרות לה' יתברך. העניין הזה שפותח את הפרשה מתקשר גם עם סיומה ,עם הניסיון האחרון והקשה ביותר בו ניסה הקדוש-ברוך-הוא את אברהם – ניסיון העקדה .גם שם אנו עדים למסירות נפשם של אברהם ויצחק לבורא העולם .אברהם הלך עם יצחק אל הר המוריה למרות שהשכל האנושי אינו יכול לקבל דבר שכזה – לשחוט את הבן היחיד?! יצחק ידע לאן הוא הולך והלך בלב שלם בידיעה שזה רצונו של ה' יתברך .השניים לימדו אותנו והעניקו לנו את הכוחות למסור את נפשנו למען שמו יתברך. זה הלימוד מפרשת השבוע וזו שליחותנו בעולם הזה – להפיץ את אור התורה והמצוות בעולם במסירות נפש ,בכל הכוחות ,מתוך שמחה ומאור פנים .יהי רצון שבזכות ההתמסרות לקיום מצוותיו של הקדוש-ברוך-הוא וללימוד תורתו, נזכה בקרוב ממש לראות בגאולה האמיתית והשלימה. מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש אור בהלכה י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 האור הרב רפאל ציקוואשוילי ,רב בירושלים עושים עסקים לפי ההלכה אני מתעסק במסחר כמו אבי וכמו סבי עליהם השלום .לאחרונה החלטתי לחזור לדרך החיים של הוריי והייתי שמח אם כבוד הרב יוכל לכתוב בקצרה את עקרונות המסחר לפי התורה וההלכה כדי שאוכל לנהוג לפיהם. מצוות רבות בתורה נאמרו בהקשר לדרך בה על יהודי לנהוג במסחרו .עד כדי כך שחכמינו זיכרונם לברכה אמרו במסכת שבת כי כאשר אדם עומד לפני בית-דין- של-מעלה אחרי מאה ועשרים ,השאלה הראשונה שהוא נשאל היא האם "נשאת ונתת באמונה" .כלומר ,האם עסקיך עם אנשים היו מתוך אמונה וממילא גם אמון או שכל מגמתך הייתה כיצד לרמות ואיך להרוויח עוד כמה שקלים או רווח צדדי על חשבון הזולת. כך שעלינו לומר לך תודה על עצם העלאת השאלה משום שבר זה צריך חיזוק גדול ורבים הם האנשים שעלולים להיכשל בו גם אם הם מקפידים קלה כבחמורה בעניינים של כשרות ושבת .ומהם שמקפידים בעניינים שבן אדם למקום אך מרשים לעצמם להקל בענייני מסחר ובעניינים שבין אדם לחברו. בשורות הבאות נביא בקצרה את עיקרי ההלכות הנוגעות לענייני המסחר בתקווה שנוכל לעזור בכך לכל מי שמבקש להתפרנס מתוך אמונה ולנהוג כפי שהורתה אותנו תורתנו הקדושה. א .אסור להונות אדם במכירה וכל המונה את הלקוח עובר בלאו של "אל תונו איש את אחיו" .על כן יש לוודא כי המשקל צריך מדויק ואף יש להוסיף תמיד על המשקל מעט ובוודאי לא להחסיר ממנו חס ושלום. והכל לפי מנהג המדינה. ב .אם ידוע לך שאדם כלשהו הגיע להסכמה עם מישהו במטרה לקנות ממנו בית או עסק או כל דבר אחר ,אסור לך לבוא למוכר ולשלם לו יותר על מנת לזכות במקח .וכל זה רק מתי שהקונה והמוכר כבר אסור לך לבוא למוכר ולשלם לו יותר על מנת לזכות במקח .כל זה רק מתי שהקונה והמוכר כבר סיכמו ביניהם וערכו התחייבות איסור ריבית :כל הבנקים בישראל חתומים על היתר עסקה ואילו בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה יש שמחזיקים במסלולים כשרים בהם אין חשש ריבית ועל כל אחד לבדוק עניין זה מול יועץ ההשקעות סיכמו ביניהם וערכו התחייבות ואף הגיעו לעמק השווה בכל הקשור לתשלום ,אבל אם רק ניהלו משא ומתן ולא סגרו שום דבר ובוודאי אם הקונה רק התעניין בנכס ,מותר להציע למוכר תשלום גבוה יותר ולקנות את הנכס. ג .ראוי לכל יהודי לעמוד בדיבורו גם בדברים בעלמא .כך שאם קבע והחליט שימכור את הנכס לאדם אחד וכבר אמר לו כי ירשום זאת כקניינו ולאחר מכן חזר בו, הרי שהוא ב"מי שפרע" .דהיינו ,אומרים עליו מילים קשות על שפרע (ביטל) את דבריו .וחכמינו זיכרונם לברכה אינם רואים בעין יפה את מעשהו .מה גם שנצטווינו בתורה "מוצא שפתיך תשמור" .כמובן שכל זה חל רק אימת שהדברים נאמרו ברצינות ומתוך גמירות דעת והסכימו הצדדים ביניהם על המקח והמתת. ד .אין למכור דבר שיש בו חיסרון כגון מכונה מקולקלת או עסק גרוע ולהסתיר את הפגם .אלא ,אפשר לעשות זאת רק אם מספרים ללקוח את החיסרון ומוכרים לו את הנכס כמו שהוא בהסכמתו ובלב שלם. ה .אין להתעסק במסחר בדברים האסורים ליהודי כגון למכור מוצרים של עבודה זרה או לסחור במאכלות האסורים וזאת למרות שהוא עצמו אינו אוכלם ובוודאי שאינו עובד עבודה זרה .אך מותר לקבל בחובו מוצרים שאינם טהורים ובלבד שהדבר נועד לגביית חובו בלבד ואז יגבה חובו וימכור מיד את אותם מוצרים האסורים. ו .דבר שאינו אסור מהתורה אלא מדרבנן כגון גבינות נכרי או אם היה דג דגים והעלה בחכתו דג טמא וברור שאינו מתכוון להשאירו אצלו וברור כי הדבר הגיע אליו באקראי ,מותר לסחור בו. ז .יש להיזהר במאוד מאוד מאיסור ריבית והוא חמור מאוד (עד שאמרו חכמים שכל המלווה בריבית אין תפילתו מתקבלת) וששה לאווים נאמרו בה ומי שעוסק בה אינו רואה ברכה ונכסיו מתמוטטים .וכל מי שחייב מצד עסקיו ליטול ריבית ,יעשה זאת רק לאחר חתימה על היתר עסקה. דהיינו ששני הצדדים יהיו חתומים אצל רב על היתר עסקה ובוודאי שלכתחילה אין להזדקק להיתר זה ואין לקחת ריבית או לשלם ריבית שעוונה חמור מאוד. ח .בעניין הריבית שמשלמים לבנק ומקבלים ממוצרים פיננסיים דוגמת קרן פנסיה ,ביטוח מנהלים ,קרנות נאמנות וכדומה ,יש לוודא כי הגוף המוכר או המלווה מצויד בהיתר עסקה כדת וכדין .כל הבנקים בישראל חתומים על היתר עסקה ואילו בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה יש מהם שמחזיקים במסלולים כשרים בהם אין חשש ריבית ועל כל אחד לבדוק עניין זה מול יועץ ההשקעות או סוכן הביטוח וכן הלאה. ט .כמובן וברור שאסור לאדם לנדור נדר ולהישבע וכל-שכן וקל וחומר להישבע לחינם .ועניין זה שקורה לפעמים בין אנשי העסקים אסור ואפילו לצורך גדול לא כדאי להישבע ובודאי שלא יישבע בילדיו או להגיד "אמת" שהיא שמו של הקדוש-ברוך- הוא (וראו בספר 'פלא יועץ') .אלא יימנע בכל מצב משבועה גם אם יידרש לשלם בשל כך. יהי רצון שיהיו כל עסקינו מוצלחים ויניבו רווחים גדולים לפי תורתנו הקדושה ,אמן. 7 8 האור אור לקהילות | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 זכרון עולם נר זיכרון למאורי העדה קול התורה והתפילה של יהדות גאורגיה רבי חכם בנימין ג'אנאשוילי זצ"ל בבית משפחתו של רבי מאיר ג'אנאשוילי אשר בעיירה סוראמי נולדו שני בנים או בלשונה של הגמרא" :תרי צנתרי דדהבא" (שני תכשיטי זהב גדולים) .היו אלה הבן הגדול רבי דוד ואחיו הצעיר רבי בנימין. על קורות חייו של הבן הגדול כבר הרחבנו כאן בעבר. הוא – רבי חכם דוד ג'אנאשוילי זצ"ל – התפרסם במסירות נפשו לתורה ולמצוות והיה אחד מהרוגי המלכות שנרצח על ידי השלטון הקומוניסטי .ה' יקום דמו. הפעם נעסוק בקורות חייו של אחיו הצעיר ,מורנו רבי חכם בנימין זצ"ל .גם הוא כאחיו הגדול ,הטביע את חותמו על יהדות גאורגיה בקהילת יהודי סוראמי ובכל רחבי המדינה. רבי חכם בנימין נולד בשנת תרנ"א ( )1891בעיירה סוראמי אשר במזרח גאורגיה. באותן שנים ,נהגו בעלי היכולת מקרב יהודי גאורגיה לשלוח את בניהם ללמוד תורה בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו .גם בקרב קהילת קודש סוראמי היו שעלו לירושלים ורבים ששלחו את ילדיהם ללמוד בה תורה. גם רבי דוד ואחיו הקטן עשו את הדרך הארוכה לירושלים עיר הקודש והמקדש וזאת לאחר שלמדו תורה מפיהם של חכמי ורבני סוראמי. השניים קיימו בגופם "הווי גולה למקום תורה" וירושלים בקדושתה פרסה עליהם את כנפיה .במשך ארבע שנים, משנת תרס"ב ( )1902ועד שנת תרס"ו ( )1906למדו שני האחים בישיבת 'עץ חיים' אשר בירושלים .אך מברק שהגיע אליהם בעיר הקדושה קטע את לימודיהם בישיבה. במברק ששלחה אמם של השניים נכתב כי רבי מאיר – אביהם – הלך לעולמו והיא נותרה לבד וזקוקה לעזרתם. השניים ארזו את צרורם הדל ושבו לגאורגיה .שם בסוראמי, מונה רבי דוד למלמד וחזן בבית הכנסת (שעומד עד היום על תלו) ורבי בנימין הצעיר יותר שחש שעדיין לא השלים את חוק לימודיו ולא השביע את רעבונו ללימוד התורה ,עשה את דרכו למינסק שהייתה עיר גדולה לאלוקים ובה ישיבות לתפארת. רבי בנימין שקד על התורה במינסק וכבר בגיל 19קיבל תעודת סמיכה לרבנות ושלט בהרבה מסכתות .אך לא רק בתורת הנגלה שלח את ידו אלא אף בתורת החסידות .כפי שסיפר לנו ר' אלתר רפאל חיים ביניאשוילי ז"ל מהעיר נתניה .ביניאשוילי סיפר כי סבו רבי חכם בנימין נסע באותן שנים לעיר סלונים והסתופף רבות בחצרו של כבוד קדושת אדמו"ר מסלונים זכרו יגן עלינו אמן .עוד סיפר כי סבו פקד את חצרו של כבוד קדושת מורנו אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זצוק"ל ולמד רבות מהנהגותיו בקודש. בעיר מינסק התפרסם שמו של רבי בנימין כאחד החזנים המעולים וקולו הנעים נשמע בבתי הכנסת האשכנזים בעיר זו של תורה ויראה .עם השנים הלכו ותקפו עליו געגועיו לעיירת מכורתו סוראמי ובשנת תרפ"ה ( )1925חזר לעיר הולדתו .בתוך מספר שנים הפך לרוח החיה בקהילה הקדושה של יהודי סוראמי ויחד עם ידידו מנוער רבי חכם גבריאל דבראשוילי זצ"ל ניהל את חיי הקהילה. חמש שנים לאחר מכן ,בתר"צ ( )1930פעל רבות בקרב קהילת יהודי באנדז'ה שיוצאיה מספרים כי קולו הערב גרם לכך שבית הכנסת בו התפלל היה מלא מפה לפה כל אימת שידעו כי הוא זה שיהיה שליח הציבור. כאילו לא די בקולו הערב והנעים ,נדד רבי בנימין על פני קהילות יהודי גאורגיה והקווקז בחיפושיו אחר ניגוני תפילה של עם ישראל גם לאזרבייג'אן ולערי בוכרה הרחוקה הגיע בנדודיו .הוא הביא עמו לגאורגיה את ניחוח תפילתן של קהילות רבות וכאשר נתבקש על ידי פרנסי קהילת קודש טביליסי לשמש בתפקיד החזן הראשי של העיר וכאחד מחכמיה של קהילה חשובה זו ,בא לקבוע את מושבו בקרבם. בשנות המלחמה ולאחריה ,משנת תש"ב ( )1942ועד לשנת תשי"ב ( ,)1952שהה רבי חכם בנימין בקהילת קודש טביליסי בה התגוררו יהודים רבים. רבי חכם בנימין הקים בית ספר למוסיקה ...מה שהיה למעשה בית ספר לחזנות וליהדות .בית ספר זה הוקם לראשונה בסוראמי על ידי שני האחים ,אך לאחר הירצחו של אחיו הקדוש על קידוש ה' בידי הקומוניסטים ,המשיך רבי בנימין בעבודתו תוך שהוא מפעיל את "בית הספר" בערי גאורגיה השונות. למרות הסכנה שבדבר ולמרות שלטון האימים ,המשיך רבי בנימין בעבודת הקודש והביא עמו ניגונים רחוקים ולימד את התלמידים את יסודות התפילה ואף הנחיל להם את המנגינות הספרדיות אותן הביא מארץ ישראל לקיים מה שנאמר "קחו עמכם מזמרת הארץ" ומצודתו הייתה פרושה על פני כל קהילות הקודש במזרח גאורגיה. חוקרי העתים יודעים לציין את השפעתו הגדולה על סגנון ניגוני התפילה ובכלל ,של יהודי גאורגיה עד לימינו אלה. כמו כן על השפעתו הרוחנית על בני קהילות רבות בגאורגיה בתשכ"ו ( ,)1966הסתלק מורנו רבי חכם בנימין לבית עולמו בעיר בה נולד ,סוראמי .ובה גם נקבר .בני משפחתו, ילדיו וצאצאיו ,נזכרו לטובה ומהם נמנים רבים מחובשי ספסלי הישיבות הקדושות בארץ הקודש .יהי רצון שזכותו תגן עלינו ומנגינותיו ימשיכו ללוות את בני יהדות גאורגיה לאורך שנים עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. הרב רפאל ציקוואשוילי גם בקרב קהילת קודש סוראמי היו שעלו לירושלים ורבים ששלחו את ילדיהם ללמוד בה תורה .גם רבי דוד ואחיו הקטן עשו את הדרך הארוכה לירושלים עיר הקודש והמקדש וזאת לאחר שלמדו תורה מפיהם של חכמי ורבני סוראמי עדכנו בפקס: 08-6710206 רוצים את האור קרוב לבית? @ או בדוא“ל: אנו מחפשים נקודות חלוקה נוספות לעיתון האור. רוצים למצוא את העיתון קרוב לביתכם? עדכנו אותנו היכן ניתן להניח אותו קרוב אליכם! iton.haor@gmail.com אור לקהילות י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 האור כי ביתי בתי כנסת וקהילות בארץ ובעולם נס תחייתה של הקהילה הדרומית בית כנסת 'בית יעקב' ,קריית גת בית הכנסת הדרומי של קהילת יהודי גאורגיה בקריית גת הוקם בשנת תשל"ג ( .)1973בתחילת דרכה מנתה הקהילה המקומית כ 80-משפחות שרובן התיישבו בשכונת רסקו בעיר .לקהילה הקטנה היה חסר שליח ציבור ורב שיורה להם את הדרך אשר ילכו בה. מי שהתגייס לעזור לבית הכנסת ולקהילה הקטנה היה מורנו ורבנו רבי חכם משה מיכאלאשוילי מקריית מלאכי הסמוכה שהיה מגיע לשהות בשבתות וימים טובים בקרב בני הקהילה והוא זה שמילא את הפונקציות החסרות. כאשר לא עלתה בידו להגיע למקום שכן היה עליו לדאוג גם לקהילתו בקריית מלאכי ,היה משגר לעיר הדרומית את הרב שלמה אברהמשוילי זצ"ל ואת הרב דובער אליגושוילי שיבדל לחיים טובים וארוכים .שניהם מקהילת יהודי גאורגיה בקריית מלאכי. בין הפעילים הבולטים בקהילה ניתן למנות את יעקב ננקאשוילי שעל שמו נקרא בית הכנסת וכן את יהודה שללאשוילי .השניים פעלו רבות למען בית הכנסת וחיי הקהילה" .בית הכנסת היה עמוס ומידי שבת התפללו בו כ 70-נפש" ,מספר בערגה הגבאי יצחק מיכאלשוילי. לאחר שנים ארוכות בהן נע מספרם של המתפללים סביב 50-70מתפללים ,החלה הקהילה להצטמצם ומספר המתפללים הלך וירד .רבים עברו דירה לשכונות אחרות ואילו המבוגרים שבין המתפללים הלכו לעולמם .הגיעו הדברים לידי כך שהמניין עמד בפני סכנה מוחשית ועמד להיסגר. "לא הצלחנו להשיג מניין גם בשבתות והמצב היה בכי רע" ,סיפרו השרידים האחרונים למתפללי בית הכנסת .עד כמה שהדבר ישמע מפתיע ,למרות השנים הרבות בהן היה בית הכנסת קיים ,לא היה לו ספר תורה משלו מה שלא תרם רבות למספר המתפללים ההולך ומידלדל. "הגיעו שני תורמים :גרשון ומנשה אלאשוילי ותרמו לנו ספר תורה חדש .עשינו תהלוכה שמחה של הכנסת ספר תורה" ,מספרים המתפללים שמעידים על השינוי שהביא ספר התורה לבית הכנסת .בני הקהילה שכבר עזבו את כתובת בית הכנסת: רחוב שבטי ישראל ,קריית גת רב בית הכנסת: הרב אבשלום שללאשוילי שליח ציבור ומוסר שיעורי תורה: הרב שי שללאשוילי גבאי בית הכנסת: יצחק מיכאלשוילי גזבר בית הכנסת: יוסי שללאשוילי עוזר הנהלת בית הכנסת: מיכאל שללאשוילי בית הכנסת ,קיבלו לפתע תמריץ כאשר מצאו את עצמם בפתיחתו של עידן חדש בחיי הקהילה. הרב אבשלום שללאשוילי המכהן בהתנדבות כחזן בבית הכנסת מזה כארבעים שנה ,מספר כי הרב שבתי מיכאלאשוילי מאיגוד רבני יהדות גאורגיה החייה את המקום" .הוא הציע לנו לפתוח בית מדרש וצחקנו .אמרנו לו שאין לנו שבעה אנשים בשביל מניין קצר ,מאיפה יבואו אנשים לשיעור תורה ארוך?" ,סיפר לנו הגבאי יצחק. אלא שמתברר כי עצתו של הרב שבתי הייתה במקומה והציבור החל לחזור אט אט לבית הכנסת הריק .עד כדי כך שהמתפללים מספרים כי בימות החול הוכפל מספרם ובבית הכנסת נוכחים כ 15-מתפללים מידי יום ואילו בשבתות מגיע מספרם של המתפללים לכ ,50-מה שמעיד על התאוששות מדהימה בחיי הקהילה .המתפללים הוותיקים נשמעים נלהבים שעה שהם מספרים כי גם בואו של הרב שי שללאשוילי היוותה עבורם תוספת כוח .הרב שי הוא בנו של רב בית הכנסת ,הרב אבשלום. בהנהלת בית הכנסת לא שוכחים להודות לאיגוד רבני יהדות גאורגיה גם על התמיכה הכספית וגם על זו המוראלית .בית הכנסת שופץ .בחצר נשתלו עצים ירוקים עוד טרם כניסת שנת השמיטה .נוספו עמודי תאורה והותקנו ספסלי עץ שתרמו אף הם לאווירה החדשה בבית הכנסת. לחדר הלימוד שנבנה בעצתו של הרב שבתי מיכאלאשוילי נרכשה ספרייה לספרי קודש. העובדות מדברות בעד עצמן .מדי יום מתקיים במקום שיעור תורה מיד לאחר תפילת שחרית ומידי ערב מתקיימת במקום פעילות תורנית לילדים ובני נוער .את יום שלישי מקדישים המתפללים ללימוד גמרא והלכות ואת כל השיעורים מוסר הרב שי שללאשוילי שהפיח חיים בבית הכנסת הוותיק" .עד עכשיו סיימנו שמונה או תשע מסכתות" משתף אותנו הרב אבשלום בשינוי המהותי שחל במקום. "היום אנחנו קהילה מאוד מגובשת" ,מספרים המתפללים הוותיקים ומתקשים להאמין למראה עיניהם" .קרה לנו נס שבית הכנסת שלנו לא נסגר ואף התחיל לחדש את ימיו כקדם" אומרים שם ומוסיפים בשכנוע עמוק כי "זה הכל בזכות הצדיקים שליוו אותנו לאורך כל השנים". אבי ירושלמי "לא הצלחנו להשיג מניין גם בשבתות" ,סיפרו השרידים האחרונים למתפללי בית הכנסת רוצים שבית הכנסת שלכם יופיע במדור זה? חייגו לטל 073-7690045 :או כתבו לנו לiton.haor@gmail.com : 9 10 האור אור לקהילות | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 אחד על אחד ראיון קצר עם אחד משלנו רק על עצמה לספר לא ידעה פרופ' דֹודֹו ציקוואשוילי לתרום לחברה ,אם זה בתחום המחקר או בתחומים אחרים, אם אנחנו לא נציג אותם ,אף אחד אחר לא יעשה את זה .מי שדואג לאחרים ,ה' דואג לו". לנו -יהודי גאורגיה -יש רשימה מכובדת של פרופסורים בתחומים רבים .אבל איננו משופעים בנשים שהן פרופסוריות .בכלל ,מספרן של הפרופסוריות בעולם וגם בישראל ,נמוך ממספרם של הפרופסורים ,אך בקרב בני קהילותינו ניתן לספור את הנשים שזכו לתואר הזה על אצבעותיהן של שני ידיים .זאת הסיבה שהעובדה שד"ר דודו ציקוואשוילי קיבלה בינואר הקודם את התואר הזה גרמה לנו – נשות יהדות גאורגיה – גאווה גדולה ומילאה אותנו בגאוות יחידה. במשך חודשים ניסיתי לראיין את הפרופסורית העסוקה, אך לא הצלחתי .בכל אחת מהפעמים בהן שוחחנו ,דיברה פרופ' ציקוואשוילי על הישגיהם של כל האחרים מלבד אלה שלה .לא פלא .הרי יש לה תיקיות עמוסות על עבודותיהם של כל אחד ואחת מן הפרופסורים והדוקטורים בני יהדות גאורגיה ,בין אם הם עדיין חיים עמנו ובין אם כבר הלכו לעולמם .היא יכולה לדבר עליהם במשך שעות ,אך על עצמה ,שום מילה! התופעה הזאת בלטה במיוחד ביום העיון שנערך באוניברסיטת בר-אילן ועסק ביהדות גאורגיה .דודו הרצתה על "תרומתם של יהודים יוצאי גאורגיה במדע ובמחקר" ,כאילו היא אינה חלק מתרומה זו .זה בלט לא פחות בסרט שצולם על ידי מיכאל צ'יאאורלי עבור ממשלת גאורגיה תחת הכותרת 2,600' :שנות ידידות' .בסרט דיברה הפרופסורית על הישגיהם של מדענים מקרב יהודי גאורגיה בארץ ובעולם ושוב ,אף מילה על עצמה. זה בלט בנאום אותו נשאה בכנס בינלאומי בנושא התופעה הזאת בלטה במיוחד ביום העיון שנערך באוניברסיטת בר-אילן ועסק ביהדות גאורגיה .דודו הרצתה על "תרומתם של יהודים יוצאי גאורגיה במדע ובמחקר" ,כאילו היא אינה חלק מתרומה זו "פעילות נשות יהודי גאורגיה במאה העשרים" וחזר על עצמו במאמרים אותם פרסמה בכתב העת 'ארטובה' על משפחתו של הרב ישראל בבליקאשוילי " -בנותיו של מורה רוחני בעדתנו" ובמאמרה על המדען ,המורה ופעיל הציבור המוערך פרופסור שלווה ציביון ,שלדעתה תרם רבות לעדה בדאגתו כלפיה. היא מצאה חומר על ההכרה הבינלאומית לה זכה הפרופסור איסק אלישאקוב מאוניברסיטת פלורידה וכתבה מאמר נרחב שהוקדש לעבודתו של היוזם והמארגן של כנסים מדעיים רבים -פרופסור דוד באזוב .המאמר התפרסם בעיתון 'המאה ה '26-שיצא לאור בטביליסי תחת הכותרת "חכמה גדולה עבור האדם שיכיר את עצמו" .היא גם הייתה בין מארגניו של ערב לרגל מלאות יובל 75לפרופסור הרצל בר .בכל המקרים דיברה וכתבה על אנשים אחרים ולא על עצמה. אומנם נכון שהיא ממעטת לדבר על עצמה ,אבל הצלחתי בכל זאת ללקט אודותיה קצת חומר אוטוביוגרפי... דודו ציקוואשוילי ,ביולוגית ,ביו-כימאית ופרופסורית כשדיברתי איתך והזכרתי שאת אחת הנשים מהעדה שקבלת תואר פרופסור ,בקשת ממני לא להדגיש את זה ומיד עברת לציין פרופסורות אחרות מהעדה :מרי בחנאשוילי ,ננה שתאשוילי, רוזמרי מרדי ,אתר תופצ'יאשוילי ,ללה אלאשוילי-מיגירוב, ללה ציצואשוילי. "כן .הצטרפתי לרשימה המכובדת שלהן .הן קיבלו את התואר לפניי .תרומתן של הנשים הללו למדע בארץ ובגאורגיה לא יישכח". אינני מתכוונת לשאול אותך על תחום המחקר בו את עוסקת ,היות וזה סינית בשבילי .את משקיעה המון בעבודה שלך ולא מזניחה גם את הפעילות הציבורית ,נשאר לך פנאי למשפחה ,לתחביבים? "משפחה היא בסיס של אושר .כולנו צריכים לזכור ששלושה דברים לא חוזרים לעולם :זמן ,מילה והזדמנות. לא לאבד זמן ,לבחור את המילים הנכונות ולא לפספס הזדמנויות .במשפחה מלוכדת ,פונקציות מסודרות באופן אוטומטי .בכל מה שקשור לתחביבים ,אני מאוד אוהבת אמנות ,במיוחד ציור ומוסיקה קלאסית .גם תרבויות עתיקות ויצירות מופת ספרותיות". פרופ' ציקוואשוילי גאה מאוד בבתה היחידה ,עורכת דין במקצועה ,שעבדה שנים בפרקליטות הצבאית וכעת עוסקת במשפט אזרחי .חתנה הוא רופא אורתופד מומחה מוצלח ויש לה שלושה נכדים .ברגע שעניין הנכדים עולה על הפרק, למדעים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. חיברה יותר מ 40-עבודות מדעיות והיא חברת האקדמיה הגאורגית לאקולוגיה .ציקוואשוילי נולדה וגדלה בטביליסי .שם סיימה את לימודיה האקדמאים בפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טביליסי .כבר בתקופת הלימודים התקבלה לעבודה במעבדת הממברולוגיה במכון לפיזיולוגיה על-שם ס .בריטאשוילי .בשנת 1985 הוענק לה תואר דוקטור לאחר שהגישה דוקטורט בנושא "השפעת הקרינה על החלבונים הממברנליים במוח" .אל תשאלו אותי מה זה. בשנת 1992עלתה ארצה יחד עם משפחתה וכבר באותה שנה התקבלה לעבודה בקתדרה לפרמקולוגיה ופיזיולוגיה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב .עם הגעתה לישראל ,לאחר שעברה את סלקציה הקפדנית של הפרויקט שהוקדש לקליטת עולים מדענים, נפלה בחלקה הזכות להמשיך את עבודת המחקר שלה במערכת האקדמית .רק 500מתוך 1,100מדענים עולים זכו לכך .שנים של עבודה קשה הניבו 26מאמרים מדעיים שמוצגים ומוזכרים בפורומים מדעיים בינלאומיים ומפורסמים בכתבי עת. כבר שנים שהיא לוקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים של קהילתנו ותורמת לגיבוש האינטליגנציה של קהילת יהודי גאורגיה על ידי ביצוע פרויקטים למענה .המוטו שמנחה אותה הוא כי "השאפתן דורש הרבה והכבוד הלבבי הוא מחוותו של הצנוע" .ניסיתי פעם נוספת לגרום לה לדבר על עצמה וזה מה שיצא. אם אני לא טועה ,התבקשת לכתוב מאמר על מדענים מקרב יהודי גאורגיה ב 200-השנים האחרונות. "ידוע שנושא המחקר של המדענים במכון בן צבי הוא ההווי של עדות המזרח שהשתרשו בארץ .היה זה עבורי כבוד גדול כאשר פנו אליי מהמכון בבקשה כי אציג מידע על "מדענים יהודים בגאורגיה במאות ה "19-20-עבור הספר 'הקהילה היהודית בגאורגיה' שעורכו הראשי הוא פרופ' ראובן אנוך". את תמיד מנסה להציג את הצלחותיהם והישגיהם של האחרים ,אבל לא מדברת על עצמך .בזמן שרוב האנשים רוצים לדבר רק על עצמם? "כשאת פעילת ציבור חובתך היא לדאוג לציבור ולפעול למענו .יש אנשים שאת כל זמנם ומרצם משקיעים כדי נכדי ביקש ממני להכין 'חאצ'אפורי' .אמרתי לו בהומור' :אתה רוצה שהצפונים יגידו הנה גרוזיני הביא חצ'אפורי?' והוא אמר לי בגאווה' :אני אגיד להם שסבתא שלי פרופסורית'", מחייכת סבתא דודו היא משתנה לחלוטין .היא שמקמצת בדברים ,נפתחת פתאום ומספרת על נכדיה .היא זו שעושה להם בייביסיטר כשצריך והם מקור גאוותה" .בבית הספר של הנכד שלי בצפון תל-אביב החליטו לארגן ערב סבים וסבתות ובקשו מהתלמידים להביא מאכלים שמאפיינים את הסבתות .נכדי ביקש ממני להכין 'חאצ'אפורי' .אמרתי לו בהומור' :אתה רוצה שהצפונים יגידו הנה גרוזיני הביא חצ'אפורי?' והוא אמר לי בגאווה' :אני אגיד להם שסבתא שלי פרופסורית'", מחייכת דודו. יש לך תכניות לעתיד? "אני מתכוונת להציג אנשים מכובדים וצנועים מהקהילה שלנו שהגיעו להישגים משמעותיים בחיים ופחות שומעים עליהם". תודה לך על שיחתנו הקצרה ואני מאחלת לך המון הצלחה כמו בקריירה ,כך גם בחיים הציבוריים והפרטיים". ציסנה שמיר אור לקהילות י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 האור מראה מקום מקומות ואתרים בחייהן של קהילות יהודי גאורגיה המוזיאון על-שם הרב דוד באזוב זצ"ל המוזיאון ההיסטורי-אתנוגראפי של יהודי גאורגיה מוצגים בתערוכת הקבע .המוזיאון היהודי על-שם הרב דוד באזוב בגיליון הקודם (גיליון )27דיווחנו על פתיחתו החגיגית והמחודשת של המוזיאון ההיסטורי-אתנוגראפי של יהודי גאורגיה בטביליסי וזאת במסגרת החגיגות לציון יובל של 2,600שנות ידידות בין העם היהודי והעם הגאורגי. למוזיאון הזה ישנה היסטוריה רבת שנים ותחילתה ב30- בנובמבר ( 1932תרצ"ג) .כאשר התקבלה ההחלטה להקים את המוזיאון כארגון ממשלתי וזאת במסגרת התרבותית של העובדים היהודים. באופן רשמי הוקם המוזיאון שנה לאחר מכן ,ב23- לנובמבר ,1933בהוראת הועד העממי של משרד החינוך הגאורגי .למנהל המוזיאון מונה הסופר ,המשורר ,המדען והחוקר אהרון קריכלי. בתחילה שכן המוזיאון בבניין מועדון התרבות של היהודים (כעת בבית מספר 10ברחוב אבסאדזה) ,אך משנת 1940והלאה שכן המוזיאון בבניין הקרוי 'בית כנסת הכיפתי' (ברחוב אנטון קתאליקוסי) .הבניין שנבנה באמצע שנת ( 1910תר"ע) ,מתנשא עתה ,לאחר השיפוצים שנערכו בו לגובה שלוש קומות .אורכו עומד על כ 20-על 20מטר וגובהו על כ 12-מטר. בשנת ( 1951תשי"א) ,בגל האנטישמיות ששטף את ברית המועצות של ימי סטאלין יימח שמו ,נסגר המוזיאון בהוראה מגבוה שהגיעה ככל הנראה ממוסקבה. בשלהי שנת ( 1992תשנ"ב) נפתח שוב וזאת כתוצאה ממעורבותו של האיגוד ליחסי גאורגים-יהודים שבאקדמיה למדעים של גאורגיה .כמה סמלי שפתיחתו המחודשת נערכה בעקבות החלטה מס' 1017שהתקבלה ב 30-לנובמבר .1992 המוזיאון שנפתח מחדש קיבל את שמו של פעיל הציבור הרב דוד באזוב זצ"ל ונכנס תחת אחריותו של משרד התרבות הגאורגי .האקדמיה למדעים של גאורגיה קיבלה על עצמה את הניהול המדעי ובין השנים 2000ל2004- היה המוזיאון כפוף למשרד התרבות הגאורגי ולעיריית טביליסי. מצבו הפיזי של הבניין היה בכי רע ובכדי להציל את המוסד המוזיאוני ואת המבנה היסטורי בו שכן על חשיבותו הלאומית והבינלאומית ,ושוב ,בהתערבות האיגוד ליחסי גאורגים ויהודים ,תוכננו פעילויות לשימורו של המוזיאון כמרכז מדעי ייחודי לחקר ולימוד היחסים שבין הגאורגים והיהודים וכמקום להגנת האוצר ההיסטורי של מאות שנות התיישבות יהודית בגאורגיה. הפיקוח על המוזיאון הוטל על משרד התרבות והגנת האתרים של גאורגיה והוא מחזיק מוצגים רבים ונדירים וביניהם כתבי יד ,חומר ארכיאולוגי ,אתנוגראפי ,היסטורי, אמנותי וכולל בין היתר ארכיונים רבים שהועברו עם סגירתו בשנות החמישים לשורה של מוזיאונים ,מוסדות ומחסנים שונים. כעת ,לאחר שיפוץ המבנה והפתיחה המחודשת ,ימצאו המוצגים הנדירים את מקומם הקבוע במוזיאון ,ששוקם ושוחזר במימונו של בידזינה איוואנישוילי ויספרו את סיפורם של יהודי גאורגיה. את סיפור חייהם לצד העם הגאורגי שידע לקבלם ולחיות עמם ביחסי ידידות במשך אלפי שנים ואת סיפור גבורתם ונאמנותם של יהודי גאורגיה לדתם ולעם הגאורגי בקרבו חיו דורות על גבי דורות .המוזיאון המתחדש יספר את סיפורה המופלא של יהדות גאורגיה אשר למרות כל התהפוכות ,הצליחה לשמור על זהותה היהודית בזכות רבניה וחכמיה הגיבורים שבמחיר של מסירות נפש הגנו על התורה ועל שמירת המצוות של בני קהילותיהם. מי שמנהל את המוזיאון נכון להיום הוא פרופסור גיווי גמבאשידזה שמשמש גם כנשיא האיגוד ליחסי גאורגים- יהודים שלצד האקדמיה למדעים של גאורגיה .לזכותו ייאמר שבמשך עשרות שנים עשה ופעל רבות למען שימורה של ההיסטוריה של יהודי גאורגיה. במוזיאון שנפתח מחדש אחרי עשרות שנים תימשך עבודתם המדעית של הדוקטור זאירה דוואראשוילי מטביליסי ורבים אחרים שהשקיעו ומשקיעים זמן רב באיסוף מידע ופריטים יהודיים ומחקר אודות חייה המרתקים של גולת גאורגיה במשך אלפי שנים. צהלה גבריאלי המוזיאון המחודש קיבל את שמו של פעיל הציבור הרב דוד באזוב זצ"ל ונכנס תחת אחריותו של משרד התרבות הגאורגי. האקדמיה למדעים של גאורגיה קיבלה על עצמה את הניהול המדעי .בין השנים 2000 ל 2004-היה המוזיאון כפוף למשרד התרבות ולעיריית טביליסי המוצגים יספרו את סיפורם של יהודי גאורגיה .את סיפור חייהם לצד העם הגאורגי שידע לקבלם ולחיות עמם ביחסי ידידות במשך אלפי שנים ואת סיפור גבורתם ונאמנותם של יהודי גאורגיה לדתם ולעם הגאורגי בקרבו חיו דורות על גבי דורות 11 12 האור | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 תשקיעו בחינוך ,זה משתלם! סיפורן המרתק של זוג תאומות מאשדוד שנולדו במחלקת היולדות של בית הרפואה 'קפלן' ובחרו לחזור אליו כעבור שנים על מנת לעשות שירות לאומי ,יכול להוות סמל ודוגמא לתוצאותיו של חינוך לערכים וליכולתו של כל הורה לדאוג לעתיד טוב לילדיו תיק משפחתי וגאווה קהילתית אלי ג'אן צילום: ארכיון המשפחה | |6.11.14 תשע"ה| |6.11.14 מרחשווןתשע"ה י"גי"גמרחשוון שני ורעות דבראשוילי, תאומות זהות מאשדוד, נולדו לפני 18 (פחות שנה חודש) בבית הרפואה'קפלן' ברחובות להוריהן גבריאל ומאיה .לאחרונה החלו השתיים את השירות הלאומי שלהן באותו בית רפואה בו נולדו לצד תינוקות פגים (שני) ויולדות (רעות)" .הגשמנו חלום" אומרות השתיים ומסמנות את המטרה הבאה" :עכשיו אנחנו רוצות ללמוד רפואה ולהתמחות בגינקולוגיה". ההורים שעלו מגאורגיה ,מספרים על ילדּותן של התאומות שנולדו בחלוף אחת- עשרה שנות נישואיהם ועל ההחלטה להקים את עסק בין ביתם לבין בית הספר של הבנות. "רצינו להיות קרובים אליהן כל הזמן ,למרות שהיו לנו הזדמנויות לפתוח את העסק במרכז הארץ ולהרוויח הרבה יותר" ,סיפרו ההורים. גבריאל דבראשוילי ( )53נולד בעיר קווארלי אשר במחוז קאחתי - ֶ הקטנה גאורגיה .העיר מוכרת גם כעיר היין שם נמצאים המרתפים המפורסמים של יקבי כינדזמראולי וקרוב משפחתו גרמי .גבריאל זוכר רבות את החיים בגאורגיה ,את הרב שלימדם תורה ואת החיים היהודים ששמרו יהודי המקום באדיקות .הוא עלה ארצה יחד עם בני משפחתו והוא בן 11בלבד .משפחת דבראשוילי התיישבה בעיר אשדוד וגבריאל חי בה מאז שנת ( 1972תשל"ב) ועד היום. גבריאל למד בבית הספר היסודי'שביל החיים' באשדוד ובהמשך במקיף ב' הדתי. את מקצועו כמהנדס מכונות רכש ב'טכניון' שבחיפה. גם מאיה ( )48נולדה בגאורגיה .היא נולדה לא הרחק מגבריאל ,בעיר המסחר גוׄרי .מאיה עלתה לישראל עם הוריה בגיל שש וזיכרונותיה מארץ מוצאה עמומים למדי .משפחתה התמקמה בבירת הנגב באר- שבע ,שוב ,לא הרחק מהוריו של גבריאל .גם הם הגיעו לארץ באותה שנה .1972 -מאיה החלה את לימודיה בבית הספר היסודי שז"ר בבאר שבע ולאחר מכן המשיכה לתיכון תלם בעיר. >>> האור 13 14 האור | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 >>> בני הזוג התחתנו בשנת ( 1985תשמ"ה) בחתונה כמיטב המסורת הגאורגית ,הכוללת מתנות לרוב מצד שתי המשפחות ובעיקר שמחה גדולה .עד שנת 1995עבד גבריאל בחברת'תדיראן' בחולון ,במחלקה לפיתוח ציוד קרקע למזל"טים של צה"ל. מאיה עבדה בבית מלון בתל אביב (כיום מלון המרינה) שהיה מוכר אז כסניף של רשת מלונות שיף .בני הזוג היו נוסעים מדי בוקר למרכז הארץ כדי להשיג את פת לחמם. "היינו מאוד עסוקים בקריירות שלנו ולא חשבנו על ילדים באותה תקופה" ,מספר גבריאל בגילוי לב" .דחקנו את הנושא הזה ,עבדנו בשעות קשות והרבה פעמים יצא שהיינו נפגשים רק בשעות המאוחרות של היום" .השנים נקפו וכאשר החליטו בני הזוג שהגיע הזמן להביא ילדים לעולם ,הדברים לא התנהלו כמתוכנן או כפי שהם חשבו" .שטויות" ,אומר גבריאל" ,הייתה בעיה קטנה ,אבל פתרנו אותה מאוד מהר", חשוב לו להבהיר. גם ההורים התבלבלו לאחר שמאיה גילתה כי היא בהריון ,השמחה בבית משפחת דבראשוילי לא ידעה גבול" .אחרי שהבנו שיש לנו תאומות, ההתרגשות הייתה מעל ומעבר .זה היה פיצוי על כל השנים", נזכר גבריאל ברגעי האושר .מאיה מספרת כי בתחילה אמרו להם שאלו הן בנות ,אחר כך שינו את ההנחה וקבעו כי מדובר בזוג בנים ,עד שבסוף החליטו הרופאים סופית כי בבטנה של מאיה גדלות שתי בנות. "כל המשפחה שמחה בשבילנו .היינו במעקב כל הזמן כדי לוודא שהכל איתן בסדר" .למאיה ,כך לדברי גבריאל ,לא היו בקשות מיוחדות בהריון וה"שגעונות" שמלוות נשים במצבה, עם דרישות למאכלים נדירים ,לא היו מנת חלקה" .היא הייתה בסדר" הוא אומר בחיוך. בחודש השמיני להריונה בישר לה ד"ר עמיחי ברש ,שעקב אחרי קצב גדילתן של התאומות ,כי אחת הבנות מתפתחת בקצב הראוי ואילו השנייה מתפתחת בקצב מעט יותר איטי. "הוא אמר שצריכים לבצע ניתוח קיסרי וליילד אותי" ,נזכרת מאיה. בדצמבר 96או כפי שנוהגים לספור אצלנו ,בכ"ב כסליו תשנ"ז ,יומיים וקצת לפני שמדליקים את הנר הראשון של חנוכה ,הגיחו לאוויר העולם שתי תינוקות תאומות .רעות ושני לראשונה את עיניהם לנוכח אורות הניאון בבית הרפואה קפלן ברחובות. רעות נולדה במשקל 2.700ק"ג ושני במשקל 2.170ק"ג. "התרגשתי מאוד" מודה גבריאל ממרחק השנים" .להיות אבא אחרי השנים האלה זה היה משהו מיוחד עבורי" .את חגיגת הולדת בנותיהם ,המכונה במחוזותינו גם בשם "בריתה", קיימו ההורים באולמי'בלה' שבעיר אשדוד בנוכחות בני משפחה נרגשים וחברים קרובים. מאז נולדו הבנות ,נהגה מאיה להלביש אותן באופן זהה, אך הרעיון החביב השתנה בהמשך" .החלטתי להלביש אותן באותם בגדים ,אבל לא באותם צבעים .רציתי שלכל אחת יהיה את האופי ואת המיוחדות שלה" ,הסבירה האם" .הן היו מאוד זהות ,אבל תמיד היה בהן הבדל של ק"ג אחד יותר לטובת רעות וגם בגובה רעות הובילה קצת". בהמשך הצטמצמו הפערים עד שלעיתים גם ההורים מצאו את עצמם מתבלבלים בין שתי התאומות" .לא תמיד הייתי מזהה מי זו מי" ,מודה גבריאל בביישנות" .אחרי כמה זמן גליתי שלאחת מהן יש כתם לידה קטן בצורת לב במקום אחר וכך הייתי מבדיל ביניהן". "לפעמים הייתי עושה לו מבחנים" מוסיפה מאיה בחיוך. "הייתי מחליפה את המיקום שלהן במיטות וזה היה מצחיק לראות אותו מתבלבל" .האימא מגלה כי לעיתים ,גם היא וגם בגילאים מאוחרים יותר ,מצאה את עצמה מתבלבלת בניהן ואז הייתה זוכה לתגובת חיבה בקול כועס" :אימא ,זו לא שני. זו רעות" או להיפך. ההורים גידלו את בנותיהן על פי מיטב המסורת הגאורגית, עם המאכלים המגוונים של העדה ,השירים והריקודים. "לפעמים הייתי מדליקה בבית שירים גרוזינים והן היו מתחילות לרקוד כבר עם הצליל הראשון" ,סיפרה לנו האם בגאווה. מאידך ,קולינארית ,ישנן הבדלים בין השתיים" .אין לשתיהן את אותו טעם במאכלים הגאורגים שלנו ,אבל הן מאוד אוהבות אותם". בלי מריבות וקנאה כשנה לפני לידת בנותיו ,עזב גבריאל את עבודתו בחברת תדיראן והחל לעסוק במסחר וייעוץ .החיים ,בדיוק כמו שזה היה נראה באותה עת ,היו רגועים ושמחים בבית משפחת דבראשוילי הקטנה אך לאחר מספר שנים ,נאלץ גבריאל לעזוב את ישראל לטובת הונגריה לרגל עסקיו. "הייתי מגיע מדי פעם או שהן היו באות אלי ,והן היו מאוד שמחות כשזה קרה" ,אבל השמחה הייתה בעיקר זמנית, מאחר ובכל פעם בה נפרדו התאומות מאביהן ,זה לא עבר בקלות" .הגננות היו שואלות אותי אם אבא נמצא בארץ ,ובכל פעם שזה באמת קרה" ,מספרת מאיה" ,הן אמרו שרואים על הבנות שהן פורחות ועם הרבה מצב רוח .אבל אחרי שהוא היה עוזב ,הרגישו עליהן את השינוי". למזלה של מאיה ,רעות ושני היו תינוקות ולאחר מכן גם ילדות נוחות במיוחד" .הן לא היו בוכות יותר מדי ,היה לי מאוד כייף איתן .בניגוד להרבה הורים לתאומים שמתלוננים על קושי ,הבנות שלי היו באמת נוחות .לא הרגשתי שהן מטרידות אותי יותר מדי ,למורת שהן הראשונות שלי ,וזה נדיר". רגע לפני שהבנות עלו לכיתה א' ובעקבות פטירת אביו, החליט גבריאל לחזור לישראל ומאז הוא לא עוזב את בנותיו. בטקס המרכזי של בית הספר קראו בשמה של שני דבראשוילי כדי לקבל פרס הצטיינות על התנהגותה, ורעות שציפתה כי גם לה יקראו ,הרכינה את ראשה ובכתה ,מספרת אימן י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 בקפלן ,התעקשו שתי האחיות שלא לשבת במשרד כמו מתנדבות רבות ,אלא לעסוק באופן מעשי יותר בסיוע לחולים ומחלקת היולדות קרצה להן במיוחד מכוונות גבוה "לכל מקום אני מלווה אותן ומאז שהחלטתי לחזור לאשדוד, אני מרגיש בהצלחה של המשפחה שלי". בית הספר היסודי'רננים' ,בו למדו הבנות היה במרחק הליכה מביתם .אחרי שנים בהן למדו זאת לצד זאת אם במעון ואם בגני הילדים ,הפעם החליטה הנהלת בית הספר שיש להפרידן ולמקם כל אחת בכיתה אחרת .אנקדוטה בלתי נשכחת מבחינתן ,ארעה במחצית השנה של כיתה א' .בטקס המרכזי של בית הספר קראו בשמה של שני דבראשוילי כדי לקבל פרס הצטיינות על התנהגותה ,ורעות שציפתה כי גם לה יקראו ,הרכינה את ראשה ובכתה" .היא התחילה לבכות שלא קראו לה" ,מספרת האם. בסוף אותה שנה קיבלה רעות תעודת הצטיינות דומה ומנהלת בית הספר הזכירה לה את התגובה הקודמת שלה. "את זוכרת שבכית ,אבל הנה הפעם את זו שמקבלת" ,אמרה למיקרופון בטקס החגיגי והתלמידות הגיבו במחיאות כפיים. "את הסיפור הזה זכרה המנהלת גם בטקס הסיום של הבנות בסיום כיתה ו' והיא סיפרה אותו למנהלת של מחוז הדרום", נזכרת האם בחיוך" .הן היו כל-כך קשורות אחת לשנייה וקיבלו את הכל בזוגות כך שהיה קשה להן עם השינוי הזה בתחילה". ההורים מספרים כי שני ורעות היו תלמידות מצטיינות בבית הספר היסודי והתחרות בניהן לא הייתה קיימת" .הן כלל לא היו רבות" ,אומרת מאיה" .פעם אחת כאשר הן היו קטנות ,אני זוכרת שהן רבו על משהו וזו הייתה הפעם הראשונה שלהן. אימא שלי אמרה לי אז':מה את מסתכלת? תתערבי!' אבל לא הסכמתי .רציתי לראות איך זה יתפתח ,מתי הן יתחילו לדבר שוב ,אבל זה לא קרה .מיד אחרי זה הן המשיכו כאילו לא רבו מעולם". בשנת ( 2003תשס"ג) ,כאשר התאומות למדו בכיתה ג' ,פתחו גבריאל ומאיה את העסק שלהם – ייבוא ,שיווק והפצה של כלי בית מחברת'ברגהוף' הגרמנית .גם חנות למכירה ליחידים נפתחה באשדוד .את החנות בחרו השניים למקם בתווך שבין בית הספר לביתם ברובע ה'" .היה לנו חשוב להיות קרובים אליהן" ,סיפרו ההורים" .בכל יום הן היו מגיעות לכאן אחרי בית הספר ומשם היו הולכות הביתה לאכול ארוחה חמה". לאחר הלימודים ביסודי ,חזרו רעות ושני לשבת אחת ליד השנייה בתיכון מקיף ז' באשדוד .מדי בוקר היה גבריאל מסיע את בנותיו לתיכון וההצלחה המשיכה להאיר להן פנים" .יש בניהן מעבר מידע לא רגיל .הן משלימות אחת את השנייה בצורה יוצאת דופן" ,אומרים ההורים הגאים ויש להם גם דוגמא" :לקראת הבגרויות היה לאחת הבנות קושי מסוים במתמטיקה והאחות השנייה ישבה אתה ולמדה אתה הרבה זמן" .במקצוע הגאומטריה היה המצב הפוך" ...אין כמעט ויכוחים בניהם .החיבור בניהם הוא משהו מיוחד". באחת המגמות אותה לא למדו יחד ,פתחו חברי המגמה קבוצה בפייסבוק .אך בעוד רעות מחזיקה בדף פייסבוק ,שני לא ראתה בכך שום צורך חברתי" .אם יש לי משהו להגיד לחברים שלי ,אני אומר את זה בעצמי ולא כסטטוס ציבורי", הייתה אומרת. החומר הלימודי שעבר בדף הפייסבוק הכיתתי כמו גם הבהרות על שיעורי הבית ועבודות ,נעלמו מעיניה של שני, נטולת הפייסבוק" .בכיתה החליטו לצרף את אחותה רעות והיא זו שהייתה מעבירה לה את הכל .היא לא אמרה שתפתח דף בנפרד ,מאוד היה חשוב לה שלא תפספס את הלימודים", סיפרה מאיה. לקראת סיום כיתה י"ב ,החליטו התאומות לגשת למסלול של שירות לאומי" .רצינו שהן תהיינה קרובות אלינו, באשדוד .שהן לא תצטרכנה לנסוע יותר מדי .אבל הן מאוד רצו לשרת בבית החולים קפלן" ,מספרים ההורים" .הצלחנו אפילו לסדר להן תפקידים בעירייה ,אבל אחרי שראינו שהן מתעקשות -שחררנו .כל מה שרצינו היה שהן תצלחנה במה שהן עושות" .בקפלן ,התעקשו שתי האחיות שלא לשבת במשרד כמו מתנדבות רבות ,אלא לעסוק באופן מעשי יותר בסיוע לחולים ומחלקת היולדות קרצה להן במיוחד. שני ,שלמדה במגמת ביו-טכנולוגיה מתוך כוונה להתמחות בתחום הגינקולוגיה ,חלמה להעביר את שנת השירות בחדרי יומיים וקצת לפני שמדליקים את הנר הראשון של חנוכה, הגיחו לאוויר העולם שתי תינוקות תאומות .רעות ושני לראשונה את עיניהם לנוכח אורות הניאון במחלקת יולדות של בית הרפואה קפלן האור הלידה של קפלן אך לבסוף שובצה בפגייה" .אני משרתת כבת שירות יחידה במחלקת פגים ככוח עזר לאחיות" ,היא מתארת את שגרת יומה ומוסיפה כי "אני מאוד שמחה להגיע בכל בוקר מחדש לקפלן ,לעזור לאחיות עם ציוד רפואי וגם לשוחח עם האימהות על תחושותיהן לאורך ימים ושבועות עד לגדילתם של התינוקות ועזיבתם את המחלקה". רעות שלמדה ביולוגיה ופיסיקה מוגבר ומתכוונת בעתיד ללמוד רפואה עם התמחות בפוריות ,משמשת ככוח עזר במחלקת יולדות" .אני נהנית מהשירות שלי ומהעובדה שיש לי גישה ישירה ליולדות" ,היא מספרת" .אני מביאה להן אוכל, מגבות ,מחליפה סדינים ומשוחחת איתן .כל אחת מהיולדות מגיעה עם סיפור חיים ומתארת את הרגע שבו קיבלה לידיה את התינוק ,ואת ההתרגשות הרבה שלה ושל בני משפחתה". עם הגעתן לבית החולים זכרו אנשי הצוות הוותיק את התאומות ,בעיקר בשל העובדה שדודתן עדיין עובדת במחלקה" .היה זה סוג של סגירת מעגל עבורן" ,סיפרה האם. נשות הצוות הרפואי שעובדות במחיצתן של רעות ושני משבחות את החריצות שלהן ואת קליטתן המהירה במחלקת יולדות ובפגיה .שושי נונה ,סגנית אחות אחראית ביולדות ב' ,מספרת שרעות משמשת כוח עזר לאחיות ומשבחת את מסירותה וחריצותה" .היא כל כך מסורה ועוזרת לאחיות להכין מכתבי שחרור ,מביאה לאחיות מים כשהן בלחץ, משוחחת ברגישות עם יולדות ואת הכל היא עושה עם חיוך ומאור פנים והצוות אוהב ומעריך אותה .אני רוצה להודות לה באופן אישי על נמרצותה לקראת מבדק שהיה לנו ועל העזרה הרבה לי ולצוות האחיות והרופאים". דינה לוי ,אחות אחראית בפגיה ,סיפרה כי שני מסורה ואחראית מאוד ואפשר לסמוך עליה" .היא מבינה עניין ובעלת קליטה מעולה ,היא בת שירות יחידה אצלנו ,והיא משוחחת עם היולדות באדיבות רבה ודואגת לכל צורכיהן. הרוגע ,השקט והחוכמה מאפיינים אותה". בשונה מבנות שירות רבות ,התאומות חוזרות לביתן מידי ערב ואימם מספרת כי בערבים הן שוקדות על לימודי הפסיכומטרי" .בשביל ללמוד רפואה בעתיד הן צריכות פסיכומטרי מאוד גבוה והן בלחץ לימודים גבוה" ,מספרת האם הגאה .שני כבר סימנה את האוניברסיטה העברית בירושלים כיעד ללימודי הרפואה .רעות עדיין מתלבטת. סוד הצלחתן של הבנות טמון במתכון שהתברר מאוחר יותר כמוצלח או כפי שגבריאל ומאיה מסבירים" .הכל תלוי בהורים .ברגע שאתה בונה את הבסיס טוב ,ברגע שאתה מלווה אותן ומשקיע בחינוכן ומעניק את הערכים הנכונים, הכל נעשה הרבה יותר קל בהמשך .צריכים לבנות אחריות וכל הזמן לשים לב באיזו חברה הילדים נמצאים .ברגע שעולים על המסילה בדרך הנכונה ,הכל הולך חלק". 15 16 האור | י"ג מרחשוון תשע"ה | 6.11.14 סיפור לשבת } הרב רפאל ציקוואשוילי וה' פקד את שרה כאשר אמר על ציונו של הצדיק מרוז'ין .מתוך אתר zadikim.org נענה הלה ואמר" :איך אשמח וארקוד ואני ערירי ללא ילדים וכל הרופאים כבר נואשו מלתת לי תרופה ואפסה כל תקווה? איך ביכולתי לשמוח במצבי הזה?" עוד באותה שנה נפקדה רעייתו וכאשר ילדה בן זכר למועד הימים ,ביקש לנסוע אל חצרו של הצדיק כפי אשר הורהו .אלא, שבאותה השנה נלקח הצדיק למאסר... בפרשת השבוע מופיע סיפור נס לידתו של יצחק אבינו .לרגל יום ההילולא של הצדיק רבי ישראל מרוז'ין שחל החודש, אנו מביאים בפניכם את הסיפור הבא. מעשה בחסידים שישבו בשבת אחים וסיפרו אודות הרב הקדוש הצדיק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל .לפתע קם אחד מהחסידים וסיפר את הסיפור הבא: פעם ,בתקופת החגים ,ישבו חסידים בצילו של הרבי רבי ישראל ובליל יום-טוב התאספו אצל בנו הבכור ,רבי שלום יוסף זצ"ל והיו שמחים בשמחת החג במחולות וריקודים כדרך החסידים .היה שם ביניהם איש נכבד שישב מן הצד ולא השתתף בשמחתם .שאל אותו בן הצדיק ,רבי שלום יוסף, "מדוע יושב הנך לבדך בעצבות ואינך משתתף בשמחת יום- טוב?" ,נענה הלה ואמר" :איך אשמח וארקוד ואני ערירי ללא ילדים וכל הרופאים כבר נואשו מלתת לי תרופה ואפסה כל תקווה? איך ביכולתי לשמוח במצבי הזה?". נענה רבי שלום יוסף ואמר לחסיד זה" :לכה איעצך את אשר תעשה ויהי אלוקים עמך .הלוא יודע אתה כי בכל יום נוסע אבי לטייל ולשאוף אוויר צח הדרוש לבריאותו .מידי יום לוקח הוא את אחד מאתנו – בניו -להצטרף אליו בטיולו זה. ביום של אסרו חג יהיה זה תורי .לכן ,זה אשר תעשה :תתכונן ותבוא אחרינו אל היער ותיזהר מאוד מאוד שאבי לא יראה אותך כי הוא מאוד מקפיד שאיש לא יהיה עמו בטיולו פרט לאחד מבניו .כאשר תראה היכן עצרה המרכבה .תתחבא תחת אחד העצים ותסתכל עליי כל העת .בשעה שאסתובב אליך וארמוז לך בעיניי ,גש מהר אל מו"ר אבי ותשטח בפניו את בקשתך". עשה החסיד כאשר אמר לו בנו של הצדיק .הלך אל היער והסתתר בין העצים עד אשר ראה את מרכבתו של הצדיק עוצרת והצדיק ובנו ירדו ממנה .המשיך החסיד ללוות את השניים במבטו ושמר על קשר עין עם בנו בכורו של הצדיק. שעה שעקב אחריהם הקשיב לשיחתם .והנה שמע את הצדיק מרוז'ין אומר לבנו" :אני הנני חידוש בזה העולם הגשמי. אם רק ארצה אוכל לפעול שהעץ הזה יזוז ממקומו ואם רק אחפוץ ,אוכל לפעול שייפקדו כל העקרות" .מיד בסיימו את דבריו הפנה רבי שלום יוסף את פניו אל עבר החסיד המסתתר ורמז לו כי יבוא ויעמוד בפני אביו הצדיק. ניגש החסיד אל מקום עומדם והחל לבכות בדמעות שליש שזה שנים חלפו ואשתו אינה יכולה ללדת ונמנע מהם פרי בטן ולא הצליח לעצור את דמעותיו המתפרצות מעומק הלב. אמר לו הצדיק הקדוש מרוז'ין" :אל תדאג .ה' יתברך יעזור שאשתך תיפקד כבר בשנה זו בזרע של קיימא וכאשר ייוולד לך בן תבוא אליי לשאול מה שמו אשר תקרא לו בברית". אורו פניו של החסיד וכאשר גזר הצדיק כך היה .עוד באותה שנה נפקדה רעייתו וכאשר ילדה בן זכר למועד הימים ,ביקש לנסוע אל חצרו של הצדיק כפי אשר הורהו .אלא ,שבאותה השנה נלקח הצדיק למאסר על ידי המלכות הרשעה (שלטון הצאר ברוסיה) ואיש לא יכול היה לגשת אל בית מאסרו ולשוחח עמו .החסיד לא ידע לשית עצות בנפשו .הרי עליו לשאול את הצדיק איזה שם ייתן לילד ,וכיצד יעשה זאת? בליל שבת שלפני מועד הברית ,במעמד ה"שלום זכר" שעושים כמנהג ,באו כל חבריו וידידיו להשתתף עמו בשמחתו ושרו ורקדו לפניו ,אך הוא ,לבו לא היה עמם מרוב צער על שאין ביכולתו לפגוש את רבו .מרוב צער ,הוריד את ראשו על השולחן והנה נרדם .לפתע חלם והנה הוא עומד מול פני הצדיק המחייך אליו במאור פנים .התעשת האיש ושאל את הצדיק (בחלומו) מה שם יקרא לבנו .ענה לו הצדיק בקול שקט כי יקרא את שמו ישראל .התעורר האיש מחלומו ורוחו הייתה טובה עליו והשתתף עם חבריו בשמחתם-שמחתו. בהגיע יום הברית ,בשעה ששאל המברך על הכוס ,מה ייקרא שמו בישראל? אמר אבי הבן ,החסיד" :אלתר" .מיד החל רעש במקום והעומדים סמוך אליו העירוהו כי שם זה אינו שם קדוש .ענה להם החסיד" :וכי מה זה עניינכם .זה בני הוא ואקרא לו כאשר אחפוץ" .סיים המברך את הברכה והחזירו את התינוק לידי אמו וסיפרו לה כי נקרא שמו אלתר. קיבלה זאת האם בשלווה וקראה לו אלתר'ל שלי וכך נקרא שמו מאז. כאשר נמלט הצדיק מרוז'ין מבית האסורים והבריח את הגבול למדינת בוקובינה אשר באימפריה האוסטרו-הונגרית, נסע אליו זה החסיד וזו הייתה ההזדמנות הראשונה עבורו לפגוש את הצדיק לאחר שהתקיימה ברכתו-הבטחתו .הוא הגיש לצדיק קוויטעל (פתק) בו ציין גם את שמו של בנו הקטן אלתר .הרבי קרא את הפתקא ואמר לו" :הלוא זהו בנך אלטר ישראל"... סיים החסיד את סיפורו וקהל החסידים שסביבו ישב נדהם ואז אמר החסיד לנוכחים" .אני הוא אותו אלטר ישראל". י"ג מרחשוון תשע"ה | | 6.11.14 סיפור ליארצייט } מיכל חן אפס כפול שתיים האור כותבת אורחת אימא שלי נלקחה מהעולם מיד לאחר שנתנה לי חיים .בדיוק לפני שלושים שנה בתחילת נובמבר .ביום י"א במרחשוון ,יום פטירת רחל אמנו .כך מספר לי אבא ומצטט" :כמו רחל להוליד חלום של דבש תוך כדי המוות" תמיד אמרתי לעצמי שאין לאן למהר .מה ששלי שלי והכל יבוא בזמן שלו. הסיפור הבא הוא הסיפור על איך שלמדתי בדרך הקשה שלשפע אין מקום בכף יד קפוצה ושאם לא לקחת זינוק טוב במרוץ החיים ,רגע לפני רגע שריקת הפתיחה ,אם לא השכלת להבין שלא רק הרגליים המזנקות שלך הן הקובעות אם זו תהיה סתם עוד קפיצה או "קפיצת הדרך" ,אלא גם האמונה שבוערת לך בעצמות ...אז... הייתי בת 20כשהתחתנתי .רוב החברות שלי היו עדיין רווקות" .זה לא הזמן לילדים" ,חשבתי לעצמי ...כשטעמו המתוק של ירח הדבש עדיין בפי שאלתי את עצמי למה לי לילות בלי שינה ובכי בלתי פוסק ,ובכלל ,איך נכלכל עוד ילד ,הרי לעצמנו אנחנו דואגים בקושי .בקיצור ,לא בא בחשבון! נמתין עם זה עוד שנתיים-שלוש ואולי אפילו ארבע... מאז עברו עשר שנים והבכי הזה שלא פוסק מתגבר בימים ובמיוחד בלילות" .אם הכל יהיה בסדר ,מיד כשנקבל את התשובה לבדיקה האחרונה שעשינו אתמול ,נתחיל בטיפולים" ,כך אמר הרופא ...עשר שנים זה המון זמן ואין שום סיבה להתמהמה. שברנו את מיטב חסכונותינו .יעלה כמה שיעלה ,העיקר שנמצא מזור ללב השבור הזה ונחבוק ילד או ילדה .ללב שלי לקח שנה שנתיים לנבול וכל-כך בא לי לפרוח כמו רותי מקומה שלישית כשיובלי הקטן שלה מחייך אליה וקורא לה "אימא"... למעשה ,כל חיוך של תינוק ברחוב צובט לי את הלב ונכנס לסדקים שנוצרו בו במהלך השנים .לעיתים הוא אפילו מפיח מעט חיים בשממה שמלווה אותי .די .אני רוצה כבר להיות אימא. הערב ,יברכו אותי שוב בזרע של קיימא ופרי בטן במהרה .זו הפרשת החלה השלישית במספר שאני משתתפת בה החודש .מעולם לא התחברתי לדת ולמצוות .שנות חיים שלמות עברו בכעס על השמיים שלקחו לי את האימא שמעולם לא הכרתי... אימא שלי נלקחה מהעולם הזה שלנו מיד לאחר שנתנה לי חיים .בדיוק לפני שלושים שנה בתחילת נובמבר .ביום י"א במרחשוון ,יום פטירת רחל אמנו .כך מספר לי אבא ומצטט לי את השיר" :כמו רחל להוליד חלום של דבש תוך כדי המוות ,ואולי כמו רחל למות בשניות של עוצמה וחולשה."... חיידק אלים תלש את אימא מהחיים באכזריות שלב של ילדה קטנה לא יכול להכיל .הרגשתי אפס .אפס כמספר הפעמים שהרגשתי חיבוק אוהב של אימא .אפס כמו הסיכוי שהמים בשמיים יחברו למי הים .אפס כמו האפס הקטן והעצום הזה על טופס תוצאות הבדיקה .אפס ,כמו המילים שהשאיר לי הרופא לאחר שבישר לי שהסיכויים שלנו להרות באמצעות טיפול שואפים לאפס. התקשיתי נורא למצוא נחמה באימוץ .נותרו לי אפס מילים וים של דמעות... היה זה בערב שבת .בכניסה לסופר עמדה בקושי קשישה בהירה ומקומטת .קל היה להבחין בשרידי היופי שנהנתה ממנו בצעירותה .היא עמדה שם וחילקה תמורת 20פרוטות נרות שבת להדלקה וצירפה חינם "שבת שלום" לבבי לברכה. היא קראה לי להתקרב .כשהתקרבתי ,תפסה חזק בידי והפצירה בי שאצטרף אליה לנסיעה משותפת אל ההילולה השנתית של רחל אמנו בבית לחם .קולה התחנן אליי כשאמרה" :את חייבת! משם תגיע לך הישועה". ברכתי אותה לשבת שלום וחשבתי לעצמי מה לי ולדת, מה לי ולמצוות? הרי כל חיי כעסתי על בורא העולם. הקשישה מהסופר ליוותה אותי כל השבת וגם לאחריה. תמונתה לא הרפתה מעיני והדליקה אצלי את כל הנורות. מחר ההילולא .את חייבת לנסוע לשם .משם תבוא הישועה. יחד עם המחשבות האלו הגיעו גם מחשבות אחרות כמו מה קורה לך? מה מביא אותך לנסוע עם אישה זרה למסע תפילות מול אבנים קרות? אולי הייתה זו הסקרנות שניצחה או שמא ההבטחות הגדולות שפיזרה הקשישה .אולי הייתה זו הסמליות שבתאריך המשמעותי הזה .מסיבה שקשה לי להסביר ,מיד לאחר שעליתי לקברה של אימא ,מיהרתי להתייצב כמו שעון -בדיוק בזמן ובמקום – ממנו ייצא האוטובוס גדוש הנשים לקברה של אימא רחל בבית לחם. הקשישה הייתה שם עם חיוכה הגדול והרחב שהיה בו די כדי להשקיט לי את הלב המהסס .היא הניחה את ידה המקומטת על המושב שלידה וסימנה לי לשבת .הדרך הארוכה כלל לא הורגשה לצידה .שעות ישבתי ליד אישה זרה שהשמיעה באוזניי מילים "גסות" כמו שרוול וחצאית ארוכה וקינחה במילים בלתי אפשריות כמו מקווה וטהרה. הגעתי לקבר רחל כשראשי מלא במילים שגדולות ממני. האבן הקרה המקיפה את הקבר חיממה בי כל רגש קפוא. כשהנחתי את היד על הקבר ופתחתי את ספר התהילים, המילים זעקו מתוך הלב" :מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" והרגשתי איך כל שערה משערות גופי סומרת. הלב שלי החל צועק ומתחנן :ריבונו של עולם ,היש מקום צר מהמקום בו אני נמצאת?! זכה גם אותי להיות אם בזכות האם הצדיקה בטרם אמות מהצער והיגון העצום הזה! ובקברה של רחל אמנו זכיתי להתפלל ולבכות כפי שלא בכיתי במשך כל ימי חיי.... מיד כשנעלמו הכוכבים והשמש החלה לבצבץ במזרח, אבדה לי אותה קשישה בין המון המתפללות .בדרך חזרה הביתה עוד הדהדו לי בראש כל אותן מילים גדולות שאמרה .מילים גדולות שהפכתי מהר מאוד למעשים גדולים ,כשזנחתי את הגופיות והשמלות הקצרות וטעמתי את טעמה המתוק של מצוות הטהרה -טעם מתוק מדבש. לא עברה חצי שנה מאז והתבשרנו שהספרה אפס עגולה כמו בטן שמכילה חיים ...אפס זה אפילו שניים -כי פועמים בי עוד שתי לבבות של נשמות טהורות שעושות את דרכן לזרועותיי.... הצוות הרפואי שליווה אותנו הגדיר אותנו כנס רפואי ולמדתי שהבלתי אפשרי הוא מה שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו כי הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים .בעומק ליבי ידעתי שבזכות התפילה אצל רחל אמנו זכיתי לעלות מהבור העמוק בו הייתי אל הגובה הרם אליו נשאה אותי האמונה השלמה. בכניסה אל הסופר אין קשישה שמחלקת תקוות ונוטעת אמונות .יש אומרים שמעולם לא הייתה שם... בכל פעם שאני מסתכלת אל העיניים הנוצצות של רחל ויוסף שלי ,אני פונה אל השמיים הגדולים בלב מלא תודה ומספרת את סיפור הנס שלי לכל מי שרק מוכן לשמוע לא כסיפור של אותות ומופתים הראוי להיכלל בקובץ סיפורי צדיקים ,אלא כדי שכולם ידעו מה כוחה של רחל ומה כוחה של תפילה ואמונה. כל הברכות שבחיים נתונות בידי שמיים ואנחנו רק צריכים לרצות אותן ולבקש בכל לב. 17 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 yfwyj, mdt.fyfib^ t,hftkt,vf cfmfhsdtkjc xfvjenfytc jhb lblb cfey]t% ztivfhbnb cfhoveyjt,f lf ovbylf bkbf obyfcofhvtn.dtkbc [fktyb& 26 cfereybc vfy'bkpt cfmfhsdtkj fhbc thsflthsb mdt.fyf^ cflfw fhfclhjc .jabkf fynctvbnbpvb& lblfl dfafct,s fv ehsbthsj,fc mfhsdtkt,cf lf t,hftkt,c ijhbc#^ - ufyfw[flf vfy& vbcb smvbs mfhsdtkt,cf lf t,hftkt,c ijhbc cbc[kbs yfstcfj,f fhct,j,c^ hflufy ,fuhfnbjysf lbyfcnbf cfsfdtc lfdbs lf cjkjvjy vtabcufy bqt,c& vbcb smvbs vcjakbjib fhcfl fh fhbc lfdbs vtabc cf[tkj,bc nf'fhb cfmfhsdtkjc ufhlf^ hfw 'fkbfy vybidytkjdfybf^ xdtyc ltktufwbfcsfy it[dtlhbc lfcfchekc gfnhbfhmvf fqybiyf^ hjv @hjwf t,hftkb mfhsdtkc kjwfdc^ tc qdsbc kjwdff#& vfy xdtyb ltktufwbbc otdhbc^ ths-thsb hf,bybc cfiefkt,bs .dtkfpt lblb lf ufycfresht,ekb cfystkb ufupfdyf btheifkfbvib vidblj,bcfsdbc lfcfyst,fl&&& sfdbc v[hbd^ bchftkbc tkxvf cfmfhsdtkjib bedfk aemcvf lblb vflkj,f uflfe[flf gfnhbfhmc vfcgby'kj,bcsdbc lf mfhsek-t,hfek vhfdfkcfereyjdfy ehsbthsj,fc ufecdf [fpb& lfcheklf xdtyb bcnjhbekb lf fvfqtkdt,tkb dbpbnb xdtyc 'dtk cfvij,kjib& fv dbpbnc lblb vybidytkj,f fmdc^ hflufy bchftkib fh fhct,j,c rbltd thsb stvb^ hjvtkcfw vbc .jabk cfvij,kjib lfcf[kt,bc be,bktc eqybiyfdty lf jabwbfkeh qjybc'bt,t,c eo.j,ty vsfdhj,bc ljytpt& fv dbpbnvf gfnbdb lfclj vfsfw lf xdtyw& cbyfskt vfuhfv&&& fh itb'kt,f thsb rhbnbrekb cbn.dbc ufhtit& fhfdbsfhb cehdbkb fh vfmdc^ hjv lfdodhbkvfylt^ vfuhfv fhw bv afmnpt sdfkbc fhblt,f itvb'kbf^ hjv cfcnevhjib lbkbc cfepvbc ufhlf^ ltktufwbbc otdht,c mfithb cfzvtkb fh /mjylfs&&& lf ,tdhb vfsufyb b'ekt,ekb uf[lf vstkb dbpbnbc ufyvfdkj,fib v[jkjl [bkbsf lf ,jcnytekbs lfrvf.jabkt,ekb.j& rbltd jhb hfv% bmyt, fm^ bchftkib xdtyc stvib c[dflfc[df qjybc'bt,t,bc vjvo.j,vf jhufybpfnjht,vf bcofdkjy mfhsdtkt,bcufy lf fm xfnfht,ek qjybc'bt,t,pt t,hfekb cbvqtht,bw vjudfcvtybyjy& se mfhsdtkt,c fh hw[dtybfs fvbc ufrtst,f^ fhfdbsfhb vbptpb fh fhct,j,c^ hjv xdty itudhw[dtc xdtyb tybc& s,bkbcib bchftkbc ltktufwbfc sfy f[klf bchftkbc vt-2 cfntktdbpbj fh[bc rjhtcgjyltnb sfvbh infbyvfyb uflfvqt, ]ueasfy thsfl& hjltcfw kjlbc fthjgjhnblfy uflfvqt,b ]ueabc ths-ths otdhsfy thsfl vjvb[lf vupfdhj,f^ xtvc rbs[dfpt^ hjujhb isf,tzlbkt,bs lf,heylyty bmblfy^ fctsb gfce[b vbdbqt% @bvtlufwhet,ekyb dfhs^ udbyljlf bctsb rflht,bc uflfqt,f^ cflfw ltktufwbbc otdht,bc ufywlt,b bmyt,jlf ufvj[fnekb sfdbfysb .jabkb cf[kt,bc vjyf[ekt,bcfc^ vtuj,ht,sfy it[dtlhbcfc lf fct itvltu^ fvbc yfwdkfl rb^ bctsb hfvtt,bc uflfqt,fc uds[jdlyty^ hfw xdty cfthsjl fh udfbynthtct,lf&&& bmyt, lflt,bs iemib xdtyb lfyf[dbc [tkcf.htkb itvs[dtdf vfhskfw ufdeidbs [tkblfy&&& 15 14 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 >>> fv ufsfvfit,fib vjyfobktj,lyty cgjhncvtyt,b bchftkblfy^ fpth,fb]fyblfy^ cjv[tsblfy^ sehmtsblfy^ bhfyblfy^ ,fknbbcgbhtsbc mdt.yt,blfy lf c[df^ vcjakbj sfcb obkfl [dlf cfmfhsdtkjc yfrht,c rfhfntib& bchftkbc yfrht,b (vodhsytkb uf,b vb[ftkb) vtjht flubkpt ufdblf& vjyfobktt,b .dt,jlyty sfdbfys isf,tzlkt,t,pt lf fqybiyfdlyty^ hjv tc gbhdtkb itvs[dtdf b.j^ hjltcfw vfmf,bc xtvgbjyfnb bchftkbc cfpqdht,c ufhts nfhlt,jlf^ hfw bchftkbc vfmf,bc rke,bc ghtpbltynbc - ]fvktn [e[fidbkbc lf cfmfhsdtkjjc rfhfntc atlthfwbbc ghtpbltynbc rf[f ,fcbkfbfc lfvcf[eht,ff& cfcnevhjib wjnf [ybs lfcdtyt,bc itvltu ufdtvupfdhts hecsfdtkbc stfnhbc lbl lfh,fpib^ cflfw cfptbvj rjywthnb eylf xfnfht,ekb.j cfmfhsdtkjc hxtekb vjvqthkt,bcf lf vjwtrdfdtt,bc vjyfobktj,bs cfmfhsdtkjc ghtvbth vbybcnhbc bhfrkb qfhb,fidbkbc^ ,b'byf bdfybidbkbc^ vbybcnht,bcf lf cfmfhsdtkjc gfhkfvtynbc otdht,bc sfylfcoht,bs& stfnhbc lfh,fpb uflfztlbkb b.j& bchftkbc ltktufwbbc otdht,bc ufhlf^ rjywthnpt vjdblyty cfmfhsdtkjc t,hftkt,b bchftkblfy lf vcjakbjc c[dflfc[df res[tt,blfy^ hjvkt,vfw hjujhqfw vjf[th[tc vjcfodtdt,bc ijdyf& rjywthnpt^ hjvtkbw rjvgjpbnjh ] tvfk ctabfidbkbc lf fv qjybc'bt,t,bc rjjhlbyfnjhbc sfvfh vf[fhfidbkbc vbth ptlvbotdybs b.j vjvpflt,ekb lf hjujhw itvltuib ufbhrdf^ vbcb ghjuhfv lfae'yt,ekb b.j bv cbvqtht,pt^ hjvkt,bw cfmfhsdtkjc t,hftkt,c .dtkfpt vtnfl e.dfhs^ cwtyfpt ufvjdblyty mfhsekb [fk[ehb wtrdbc fycfv,kb ybyj lf bkbrj (lblb ybyjcf lf bkbrjc idbkbidbkt,bc) ce[bidbkt,bc [tkv'qdfytkj,bs^ mfhsekb [fk[ehb wtrdbc fycfv,kb @thbcbjyb#& 'fkbfy 'ytkb b.j fqtkdt,bc lfafhdf^ hjltcfw lfh,fpib t,hfek tyfpt nhflbwbekb cbvqtht,b f;qthlf lf hjvkt,bw cfmfhsdtkjc wyj,bkb vjvqthkt,bc – stvehfp obrkfehbc (@ifkjv fktb[tv vfkf[t /fifhts#^ hjvtkcfw vjwft if,fsc vqthbfy)^ vfyfyf sjlf'bc (@bffct ifkjv#)^ sfvfh udthlobstkbc (@btheifkfbv itk pf/fd#)^ sfvfh udthlobstkbc (t,hfekb cbvqtht,bc gjgehb) lf c[df& vbth bmyf itchekt,ekb t,hftkvf ubnfhbcnvf stveh .dbstkfidbkvf ubnfhfpt dbhnejpekfl itfchekf vecbrfkehb yfo.dtnb cnbdty igbk,thubc abkvblfy @ibylkthbc cbf#& vjvqthfkvf lf rjvgjpbnjhvf ]tvfk ctabfidbkvf bvqthf sfdbc lfothbkb cbvqthf @ifkjv^ bchftkj! Ifkjv#& ufvjdblyty fycfv,kb @jhthf#^ @wbcathb nhbj#^ @hecsfdb#^ vjvqthfkvf yfyb ,htudf'tv sfdbc mfkbidbksfy lf idbkbidbksfy thsfl @s,bkbcj# bvqthf^ cwtyfpt ufvjdblyty vjvqthkt,b vthf, ctafidbkb^ ktkf oehoevbf^ sfvfh zj[jytkb't lf c[dt,b& lfh,fpib vf.eht,kbc nfib fh w[ht,jlf& rjywthnbc itvltu^ fqtkdt,bcfufy sdfkpt whtvkvjvlufhb^ vbdef[kjdlb ,b'byf bdfybidbkc^ hjvtkbw xtvc erfy^ jhb hbubc vjijht,bs b]lf^ sfdb bchftkib ufvjvfdfkb mfhsektyjdfyb ufptsbc htlfmnjhfl ofhdelubyt lf xtvb stvbcf lf xtvb thbc cf[tkbs vflkj,f uflfde[flt fv cfbe,bktj okbcsdbc lf isfv,tzlfdb qjybc'bt,t,bcsdbc& ,b'byf bdfybidbkvf gfce[fl vjvbuj% @smdty lblb lf zrdbfyb thb [fhs^ utresdybs!# fldbkb fh b.j ,b'byf bdfybidbksfy vbf[kjt,f bhudkbd^ js[bd res[bd vwdtkt,bc ufvj^ vfuhfv qbhlf ufhbcrdf& rjywthnbc itvltu ufdtvupfdhts @aeybrekbjhbc# htcnjhfyib jabwbfkeh df[ifvpt^ hjvtkcfwb cfmfhsdtkjc sbsmvbc vstkb vsfdhj,f^ vbybcnht,b lf gfhkfvtynbc otdht,b tcoht,jlyty& bm b.j bchftkbc tkxb cfmfhsdtkjib lf hf smvf eylf xdtyb ltktufwbf& df[ifvb^ hjujhw mfhsdtkt,c cxdtdbfs^ vlblhekfl lf lblt,ekfl xfnfhlf& mfhsekb nhflbwbbc vb[tldbs fotek bmyf cfcvbct,b^ ofhvjsmvek bmyf cflqtuh'tkjt,b^ cbn.df bctd ofhvjsmdf cfmfhsdtkjc ghtvbth vbybcnhvf bhfrkb qfhb,fidbkvf^ bmdt ofrbs[ek bmyf bchftkbc ghtvbth vbybcnhbc ,bybfvby ytsfybf/ec vbkjwdf% @xdty jh thc ijhbc ufycfresht,ekb ehsbthsj,f cfthsj reknehek afctekj,t,c tae'yt,f& smdtyb bybwbfnbdf fhbc [jhwitc[vf t,hfekb lbfcgjhbc odkbkbcf mfhsdtkb thbcflvb& lfhoveyt,ekb dfh^ hjv vjvfdfk okt,ibw ufdfuh'tkt,s sfyfvhjvkj,bc ufqhvfdt,fc lf fvbss itdbyfhxeyt,s 26 cfereyjdfy vtuj,hj,bcf lf 'vj,bc lbl nhflbwbfc&# - fqybiyekb b.j vbkjwdfib& bm fctdt ofrbs[ek bmyf t,hftksf vcjakbj rjyuhtcbc ghtpbltynbc hjy kfelthbc vbth ufvjupfdybkb vbkjwdfw& ufvbrdbhlf^ hjv fcj,bs cnevfhc ijhbc @vfmf,b stk fdbdbc# rfkfs,ehsbc ]ueabc vfhflbekb vtyt]thb ibvjy vbphf[b lfdbyf[t& ofhcekib ufut,ekb vmjylf^ hjv 'fhqdt,ib cfmfhsdtkjc t,hftkbc cbc[kb eleqlf^ vfuhfv fhfcjltc vjvtwf f[kjlfy fvbc itvjovt,bc itcf'kt,kj,f& @vbs[fhb^ hf rfdibhb ufmdc cfmfhsdtkjcsfy`# drbs[t wyj,bcvj.dfhtj,bs& vfy ufbqbvf lf vbs[hf% @vt cfmfhsdtkjc t,hftkb dfh ltlbc v[hblfy#& f[kf rb vbcb mfhsdtkj,bc lfvflfcneht,tkb gfce[b sdbs vbcb elblt,ektcj,f ibvjy vfs dth itc'ktc s,bkbcbc cbkfvfpbs lf mfhsekb cnevfhsvj.dfhtj,bs fqahsjdfyt,bc lfafhdf& mfkfmbc wtynhib c[dflfc[df flubkt,pt ufvjrhek t,hftksf lf mfhsdtksf vtuj,hj,bc gkfrfnt,pt vrbs[tc^ vt rb xtvlfeyt,ehfl cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbbc fv,fdb vjdes[ht lf cfmfhsdtkjib t,hftkt,bc lfcf[kt,bc lf 26 cfereyjdfyb vtuj,hj,bc be,bktptw des[fhb hfvltybvt cbn.df& vbphf[bcufy vbdbqt& vtcfvt lqtc^ js[if,fsc lbkblfydt xfdfo.dts xtvjlyt,b lf fdnj,ect,ib uflfdbnfyts& dtodbts s,bkbcbc vsfdfh cfkjwfdc^ lfdfsdfkbthts cfmfhsdtkjc thjdyekb veptevb lf ufdbctbhyts vtnt[bc gkfnjpt& bmblfy rb gbhlfgbh cfmfhsdtkjc e'dtktcb mfkfmbcrty^ vw[tsbcrty ufdeltmbs upfc& vjdbyf[ekts @cdtnbw[jdkbc# nf'fhb^ itvltu rb vw[tsbc wyj,bk htcnjhfy @ue]fhfib# vjudbo. tc cflbkj,f& eylf fqdybiyj^ hjv elbltcb mfhsdtkb ht;bcjhb htdfp x[tb't mesfbcblfy bydfkblbc tnkpt v]jvb cgtwbfkehfl xfvjdblf vw[tsfib^ hfsf bchftkbc ltktufwbbc otdht,c it[dtlhjlf& ghjuhfvbc vb[tldbs^ cflbkbc itvltu gbhlfgbh s,bkbcbc fthjgjhnib eylf ufdvupfdht,ekb.fdbs cfmfhsdtkjc vsfdfh rfsfkbejc-gfnhbfhmsfy bkbf vtjhtcsfy jhcffsbfy it[dtlhfpt^ hjvtkbw cfpqdfhufhts b.j lf xdtyc ufvjvupfdht,fvlt wjnf [ybs flht eylf xfvjahtybkb.j s,bkbcib& vfuhfv^ hjujhw ufbhrdf^ gfnhbfhmvf bkbf vt-2-v s,bkbcib lf,heyt,f lffxmfhf lf gbhlfgbh sfdbc cfgfnhbfhmjib vbudbodbf vfcsfy itcf[dtlhfl& it[dtlhfpt gfnhbfhmvf bkfgfhfrf 26 cfereyjdfy vtuj,hj,fpt lf smdf% @t,hftkb lf mfhsdtkb thbc ehsbthsj,f 26 cfereyjdfy bcnjhbfc bsdkbc& hjwf xdty dfv,j,s^ ufdblf 26 cfereyt^ tc vskfl cojhb fh eylf b.jc& cfmfhsdtkjib t,hftkb xfvjdblf bv lhjc^ hjwf vfsb ltdyf b.j^ yf,emjljyjcjhbc lhjc& t,hftkb ew[j mdt.fyfib fh xfvjdbljlf^ bcbyb xfvjdblyty sfdbfys 'vt,sfy^ 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cbyfskt mfhsekb cnevfhsvj.dfhtj,bs fqahsjdfyt,bc lfafhdf& mfkfmbc wtynhib c[dflfc[df flubkt,pt ufvjrhek t,hftksf lf mfhsdtksf vtuj,hj,bc gkfrfnt,pt vrbs[tc^ vt rb xtvlfeyt,ehfl cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbbc fv,fdb vjdes[ht lf cfmfhsdtkjib t,hftkt,bc lfcf[kt,bc lf 26 cfereyjdfyb vtuj,hj,bc be,bktptw des[fhb hfvltybvt cbn.df& bcbyb fqnfwt,ekyb b.dyty& ths-thsvf vfsufyvf vbs[hf% @bchftkib @cnbuvf# umjylfs^ vfuhfv cfmfhsdtkjib dbpbnbc itvltu vstkb tc @cnbuvf# ofbifkf#& ufdeqbvt lf des[fhb% @xdty^ cfmfhsdtkjlfy ufvjcekvf t,hftkt,vf .jdtksdbc dbwjlbs dby dfhs lf cfblfy vjdtlbs& tc smdtyb ghj,ktvf b.j^ hjv lflt,bs iemib dth itc'tkbs xdtyb lfyf[df#& vfc itvltu^ hfw jlyfd itdbuh'tyb s,bkbcbc ufycfresht,ekb /fthb^ hecsfdtkbc stfnhib itdtlb^ cflfw ljrevtynehb abkvbc @26 cfereybc vtuj,hj,f# gbhdtkb yfobkb eylf txdtyt,byfs^ hjvtkbw bchftkcf lf cfmfhsdtkjib uflfbqtc& itvltuib bmdt vjto.j fv sfhbqsfy lfrfdibht,bs ufvjwtvekb obuyt,bc ghtptynfwbf& cflfw fo ufycdtyt,ek ghja& ]tvfk f]bfidbkc vteqktc vfyfyf f]bfidbkc cfgfnbj cbutkb uflftwf ]tvfk f]bfidbkbc cf[tkpt mfhsek-t,hfek ehsbthsj,t,ib itnfybkb vfc itvltu^ hfw jlyfd itdbuh'tyb s,bkbcbc ufycfresht,ekb /fthb^ hecsfdtkbc stfnhib itdtlb^ cflfw ljrevtynehb abkvbc @26 cfereybc vtuj,hj,f# gbhdtkb yfobkb eylf txdtyt,byfs^ hjvtkbw bchftkcf lf cfmfhsdtkjib uflfbqtc& itvltuib bmdt vjto.j fv df[ifvpt^ hjvtkbw cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc cf[tkbs bchftkbc ltktufwbbc cfgfnbdwtvjl vjto.j& fv cfptbvj df[ifvpt vjyfobktj,lf cfmfhsdtkjc tythutnbrbc vbybcnhb rf[b rfkf't& tc cfqfvj^ hjujhw .dtkf lfyfhxtyb lqtt,bc qjybc'bt,t,b vjvo.j,b rjvbcbbc sfyfsfdv]ljvfhtc lf wyj,bk cgjhnbc rjvtynfnjhc ]fvktn [e[fidbkc vb/. fdlf& isf,tzlbkt,t,bs lfndbhsekyb lf uflfqkbkyb lfd,heylbs cfcnevhjib& fct lfcheklf xdtyb dbpbnbc gbhdtkb lqt& vtjht lqtc^ cfvif,fsc lbkbs^ hjvtkbw qjybc'bt,t,bs b.j uflfndbhsekb^ hfvltybvt oesbc ufyvfdkj,fib cfcnevhjc afy]fhfcsfy dbltmb^ hjvtkbw sfdbceakt,bc vjtlfyc uflf/.eht,lf lf vjtlfyc uflfdwmthjlb& vjujyt,t,b vjvt'fkf lf ujyt,bs db[ctyt,lb ktybybc vjtlybc xfcf[dtdsfy^ ktctkb'bc mexbc res[tib mcjdbkt,bc vfqfpbfc^ vbc udthlbs rfat @lbkfc#^ vbc ufuh'tkt,fpt eybdthvfq @,fdidsf cfv.fhjc#^ vbc vjgbhlfgbhtl^ @ cfvfhj;yt# mdt.yfl .dtkfpt utvhbtkb yf.bybs^ obuyt,bc vfqfpbf^ v[jkjl ujyt,bc sdfkbs d[tlfdlb bvfc^ hfw b.j lf fqfh fhbc& tzdc ufhtitf& mfkfmb vskbfyfl itwdkbkb.j& bv lqbc ghjuhfvbc vb[tldbs 11%00-17%00 cffst,ib xdtyc cfcnevhjib ,bpytc-ajhevb eylf xfnfht,ekb.j bchftkb lf mfhsdtkb ,bpytcvtyt,bc vjyfobktj,bs& vt ,bpytcvtyb fhf dfh^ fct hjv^ hecsfdtkbc stfnhbc vwbht lfh,fpib eylf ufdvupfdht,ekb.fdb vb[ftk zbfehtkbc ljrevtynehb abkvbc @26 cfereyjdfyb vtuj,hj,f# xdtyt,fpt& hflufy jhb cffsb sfdbceafkb lhj vmjylf^ xtvc cfyf[fdfl vjcek xtvc .jabk sfyfrehctksfy thsfl hecsfdtkbc ghjcgtmnpt ufctbhyt,f vjdbcehdt^ hfsf itvtuh'yj bmfehb /fthb^ flfvbfyt,b lf hfvltybvt cedtybhbw vt.blf& hecsfdtkbc ghjcgtmnpt bchftk nehbcnsf ]ueab itvjv[dlf& sfdb dth itdbrfdt lf ufvjdtkfgfhfrt& vfs^ sfdbfysb v[hbd^ dth itc'ktc s,bkbcbc cbkfvfpbs lf odkbkbcsdbc& bmblfy cfmfhsdtkjc t,hftksf veptevib ufdtvupfdhts^ cflfw rjyathtywbf eylf xfnfht,ekb.j cf[tkojlt,bs @s,bkbcb-bthecfkbvb 3#^ hjvtkbw veptevbc lbhtmnjhbc^ ghja^ ubdb qfv,fib'bc vbth b.j vjo.j,bkb& sfdbfys lfhuib ofv.dfy 43 t,hftk lf mfhsdtk ghjatcjhcf lf ljmnjhc eylf oftrbs[f vj[ctyt,f^ hjvtksf ijhbcfw eylf lfdfcf[tkj l-hb uthijy ,tyjhtyb^ l-hb kbkb vfufkb^ l-hb ifkjv lfdblb^ ghja& hte,ty tyj[b^ frfltvbrjcb bw[fr lfdblb^ l-hb ifkdf oboefidbkb^ ghja& rjnt kthythb^ ghja& lfdbl ,ffpjdb^ l-hb pfbhf lfdfhfidbkb^ l-hb tklfh vfvbcsdfkfidbkb ujhbc eybdthcbntnblfy lf ,tdhb c[df mfhsdtkb lf t,hftkb vtwybthb& lhjbc emjykj,bc ufvj dth vj[th[lf .dtkf vjv[ctyt,kbc ufvjcdkf^ flubkj,hbdvf vjv[ctyt,kt,vf bchftk cnevfhs vj[ctyt,bc ofrbs[df lfesvtc& bm ofhvjlutybk bmyf obuyt,b^ hjvkt,bw lfrfdibht,ekbf mfhsek-t,hfek ehsbthsj,fcsfy lf vtuj,hj,fcsfy& vfs ijhbc dyf[t hjujhw t,hfekb veptevbc vbth ufvjwtvekb obuyt,b^ fctdt bchftkib ufvjwtvekbw& fv obuyt,c ijhbc ufvjbhxtjlf ghja& hte,ty tyj[bc^ frfltvbrjc bw[fr lfdblbc^ l-h ifkdf oboefidbkbc cfvtwybthj ihjvt,b lf @,ts /fsaewjsbc# vbth ufvjwtvekb l-h kbkb vfufkbc obuyb @jmhjc cfovbcbc mdt.fyfib#& bv lhjc s,bkbcbc cgjhnbc cfcf[ktib rfhfntc @vfmf,bc# vcjakbj sfcbc ufsfvfit,f nfhlt,jlf 40 mdt.ybc .dtkf fcfrbc 900-vlt cgjhncvtybc vjyfobktj,bs& vjudbfyt,bs hjujhw udbfv,tc^ xtvgbjyfnb lfbo.j bchftkbc /bvybc vjcvtybc itvltu^ hjvtkbw mfhsdtkvf vjvqthfkbc bf xfynkf'bc itchekt,bs^ hjvtkcfw 9 fsfcfvlt vf.eht,tkb at[pt vlufhb ecvtylf^ lfh,fpib rb bchftkbc lhjit,b ahbfkt,lf& >>> 13 12 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 >>> fdfhbek vlujvfhtj,fib bv.jat,jlf^ hjv vbcb ufvj.tyt,f ite'kt,tkb b.j& rtlkt,b uf,pfhekb lf lfyuhtekb b.j lf sbsmvbc 22 okbc ufyvfdkj,fib fhfdbc epheybf vfcpt& v[jkjl ,b'byf bdfybidbkbc o.fkj,bs uf[lf itcf'kt,tkb vbcb fqlutyf lf htcnfdhbht,f& veptevbc cfptbvj uf[cyfc tcoht,jlyty cfmfhsdtkjc ghtvbth vbybcnhb bhfrkb qfhb,fidbkb^ .jabkb ghtvbth vbybcnhb ,b'byf bdfybidbkb^ cfmfhsdtkjc gfhkkfvtynbc sfdv]ljvfht lfdbs eceafidbkb^ vsfdhj,bc c[df vfqfkb hfyubc ofhvjvflutykt,b^ cnevht,b bchftkblfy lf vcjakbjlfy^ bchftkbc chekeakt,bfyb tkxb cfmfhsdtkjib bedfk aemcb^ bchftkbc f,cjh,wbbc vbybcnhb cjaf kfyldthb^ bchftkbc gfhkfvtynbc ofhvjvflutykt,b& gfhkfvtynbc otdht,b% f,hf/fv vb[ftkb (ifc)^ bffrjd vfhub (ifc)^ lfdbl wehb (/fsyef) hbyf ahtyrtkb (bti fsbl)& cfmfhsdtkjc ghtvbth vbybcnhvf bhfrkb qfhb,fidbkvf sfdbc vbcfcfkvt,tk cbn.dfib smdf% @vcjakbjib fh fhct,j,c jhb thbc 'vj,bc bctsb vfufkbsb^ hjujhbw mfhsdtksf @vcjakbjib fh fhct,j,c jhb thbc 'vj,bc bctsb vfufkbsb^ hjujhbw mfhsdtksf lf t,hftksf ijhbcff& cojhtl cfmfhsdtkjib ufxylf lf lfvrdblhlf^ thsb it[tldbs^ sbsmjc chekbfl itecf,fvj^ vfuhfv lqtc erdt .dtkfcsdbc itcbc[k[jhwt,ekb wyt,f - @mfhsdtkb t,hftkb#& t,hftkt,b .jdtksdbc fmnbehfl vjyfobktj,lyty cfmfhsdtkjc fqvityt,kj,fib^ xdtyb mdt. ybc w[jdht,fib^# lf t,hftksf ijhbcff& cojhtl cfmfhsdtkjib ufxylf lf lfvrdblhlf^ thsb it[tldbs^ sbsmjc chekbfl itecf,fvj^ vfuhfv lqtc erdt .dtkfcsdbc itcbc[k[jhwt,ekb wyt,f - @mfhsdtkb t,hftkb#& t,hftkt,b .jdtksdbc fmnbehfl vjyfobktj,lyty cfmfhsdtkjc fqvityt,kj,fib^ xdtyb mdt. ybc w[jdht,fib^ bcbyb mvyblyty lf bpbfht,lyty mfhsek reknehfc^ tvcf[eht,jlyty cfmfhsdtkjc^ vfuhfv fhfclhjc lferfhufds sfdbfysb sdbsv.jaflj,f& xdtyc mdt. fyfib bcbyb fhfcjltc lfvlufhfy fctsb fhxtdfybc obyfit lf cojhtl fvbnjvfw fct jhufyekfl ittho.yty xdtyc [fk[cf lf ufhtvjc& tc ehsbthsj,t,b^ tc vtuj,hj,f afclfelt,tkb vjyfgjdfhbf& cfcb[fhekjf^ hjv fv vtuj,hj,fcf lf cb.dfhekc vhfdfkb okbc oby cfmfhsdtkjlfy ofcekb t,hftkt,bw byf[fdty lf eahspbklt,bfy& bcbyb bchftkibw fuh'tkt,ty mfhsekb reknehbc gjgekfhbpfwbfc& hjujhw fv,j,ty^ fvbs vtjht cfvij,kjcsfy rfdibhcfw byfhxeyt,ty#& cfmfhsdtkjc .jabkvf ghtvbth vbybcnhvf lf fv cfbe,bktj okbc bybwbfnjhvf ,b'byf bdfybidbkvf sfdbc ufvjcdkfib bkfgfhfrf t,hftkt,cf lf mfhsdtlt,c ijhbc 26 cfereyjdfy vtuj,hj,fpt^ hjujhw rfwj,hbj,bc bcnjhbfib eghtwtyltynj vjdktyfpt& vfy [fpb ufecdf t,hftkt,bc ybzcf lf cb,h'ytc lf bvtlb ufvjsmdf^ hjv fv jh thc ijhbc ehsbthsj,t,b eahj ufqhvfdlt,f vjvfdfkib& cbn.dbs ufvjdblyty% cfmfhsdtkjc gfhkfvtynbc sfdv] ljvfht lfdbs eceafidbkb^ bchftkbc f,cjh,wbbc vbybcnhb cjaf kfyldthb^ s,bkbcbc mfkfmbc vthb lfdbs yfhvfybf^ cfmfhsdtkjc t,hftksf veptevbc lbhtmnjhb ghja& ubdb qfv,fib't& sbsjtekvf wfk-wfkrt lf .dtkfv thsfl bkfgfhfrtc lf [fpb ufecdtc t,hftkt,cf lf mfhsdtkt,c ijhbc eybrfkeh ehsbthsj,t,c^ hjvkbc vcufdcbw vstk vcjakbjib fh fhct,j,c lf fv jh [fk[cf lf fv jh mdt. fyfc ijhbc ehsbthsj,t,bc ufuh'tkt,fcf lf uf'kbtht,fpt vjeojltc& cfmfhsdtkjc t,hftksf veptevib ofhvjlutybkbf vt-10 cfereybc tnhfnpt lfothbkb kfbkfibc [evfib (sjhbc [esobuytekb)^ ,tdhb t,hfekb nfycfwvtkb lf cfufyb& veptevbc rtlkt,c mdtvj cfhsekbcf lf ptvj cfhsekbc rtlkt,c fvidtyt,c cfmfhsdtkjc t,hftksf cf[tkufysmvekb v[fndht,bc yf[fnt,b& v[fndfh vbif (vjhlt[fb) ]fyfidbkbc vteqktv dthbrj ]fyfidbkvf veptevc sfdbcb vteqkbcf lf vbcb gbhflb yf[fnt,b itcobhf& bmdt ofhvjlutybkbf v[fndfh ifkjv rj,jidbkbc yf[fnt,bw& veptevbc uf[cybc itvltu s,bkbcbc rjycthdfnjhbfib ufdtvupfdhts& rjycthdfnjhbbc itcfcdktkib^ bctdt^ hjujhw mfkfmbc ,th flubkpt^ ufvjrblt,ekb b.j gkfrfnb ofhothbs @mfhsdtksf lf t,hftksf 26 cfereyjdfyb vtuj,hj,bc be,bkt#&&& cfmfhsdtkjc reknehbcf lf 'tuksf lfwdbc vbybcnhvf vb[tbk ubjhuf'tv cbn.df ofhvjsmdf mfhsdtk lf t,hftk [fk[t,c ijhbc vtuj,hj,bc vybidytkj,fpt& bmdt vjto.j ,jhbc ufgjyjdbc vbth t,hfekfl sfhuvybkb @dta[bcn. fjcybc# cgtwbfkehb ufvjwtvbc ghtptynfwbf& tc ghjtmnb^ cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc itrdtsbs^ ufy[jhwbtklf @ [tkjdyt,bc ufydbsfht,bc ajylbc# lfvffhct,kt,bc% bf [ehwb'bc^ vfhbyf ,f,eyfidbkbc lf sfvfh xbmjdfybc vbth ufvjxtybkb mfhsdtkb v[fndhbc mtsb vfnf,tkbc bkecnhfwbt,bs lf gjtvfcf lf vbc vsfhuvytkpt ghjatcjh pehf, rbryf'bc @,jkjsmvbs#& ghtptynfwbbc itvltu rjycthdfnjhbbc cfrjywthnj lfh,fpib xfnfhlf rkfcbrehb vecbrbc rjywthnb cfthsfijhbcj gbfyjcnbc tkbcj dbhcfkf'bcf lf stkfdbc atcnbdfkbc jhrtcnhbc lbhb;jhbc – fhbtk werthvfybc vjyfobktj,bs& rjywthnpt lferhtc rjvgjpbnjh kbcnbc^ ,ts/jdtybc lf xdtyb bjcta ,fhlfyfidbkbc yfofhvjt,t,b& bmblfy ufdtvupfdhts htcnjhfy @mfhsek cf[kib# 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cfvsfdhj,j ljytpt cfmfhsdtkjc fv;fvbyltkb ghtvbth vbybcnhbc bhfrkb qfhb,fidbkbc [tkv'qdfytkj,bs lf .jdtkb qjybc'bt,f lf ;tcnb^ seylfw .dtkfpt vwbht^ ltnfkehfl b.j lfutuvbkb rjvbcbbc otdht,bc vbth& fv qjybc'bt,t,bc lfodhbkt,bsb ghjuhfvf^ 20 jmnjv,thc sdbsvahbyfdib fcdkblfy 22 jmnjv,thc sdbsvahbyfdblfy xfvjcdkfvlt^ xdty^ ltktufwbbc otdht,c cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc flvbybcnhfwbblfy hfvltybvt lqbs flht uflvjudbupfdytc tktmnhjyekb ajcnbs& ltktufwbfib 130-vlt flfvbfyb b.j^ vfs ijhbc 60 bchftkblfy lf cstkb vcjakbjlfy gbhflfl cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc vbth b.j vbodtekb^ vfs ijhbc vtw& vfhsfkb hjv ubs[hfs^ 'fkbfy dqtkfdlb& cfmfhsdtkjib xtvb ,jkj dbpbnb 1991 otkc^ 23 okbc oby b.j& vfiby s,bkbcib bchftkbc t,hfekb cffutynjc @cj[yesbc# ofhupfdybkb db.fdb lf xtvb cfveifjc xfhxjt,ib [esb sdt lfd.fdb bm& vfc itvltu ,tdhvf o.fkvf xfbfhf vlbyfht vnrdfhib lf mfkfmbw bct itbwdfkf^ hjv 'ytkb cfwyj,b b.j& jh cffsyf[tdhvf ahtyfib sdfkbc lf[fv[fvt,fib ufydkj& hjltcfw sdbsvahbyfdb cfmfhsdtkjc nthbnjhbbc ptvjs ahtylf^ cfcohfajl cfhrvtkblfy uflfd[tlt bv mdt.ybc ufycfwdbaht,tk gtbpf;c^ hjvtkbw fsfctekb okt,bc ufyvfdkj,fib cfmfhsdtkjc t,hftkt,bc cf[kc ofhvjflutylf& sdfkb itdfdkt rtsbkb mdt. ybc sdfkofhvnfw cbkfvfptc lf cfv[hts rfdrfcbbc lfsjdkbkb vst,bc ,ho.bydfc& s,bkbcbc f[fk (xtvsdbc) fthjgjhnib ltktufwbfc cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc ofhvjvflutykt,b lfud[dlyty^ vfs ijhbc cfbe,bktj qjybc'bt,t,bc cfjhufybpfwbj rjvbcbbc otdhb pfbhf lfdfhfidbkbw b.j (vfcpt flht erdt ubfv,ts xdtyb ufptsbc aehwkt,pt)& fthjgjhnblfy ufcdkbcsfyfdt^ xdtyufy hfvltybvt vtnhbc hflbecib fsj,bs cfsfyfljl fqzehdbkb ecfahs[jt,bc gthcjyfkb itdfvxybt& gjkbwbbc vfymfyt,b rb itvltuibw .dtkufy udf[klf sfy& fdnj,ect,ib cfcnevhjt,ib ufyfobkt,bc vb[tldbs fdtlbs& xdtyb fdnj,ecb mfkfmbc wtynhib^ sfdbceakt,bc (.jabk ktybybc) vjtlfypt vlt,fht rjvajhnf,tkeh cfcnevhj @rjhsbfhl vfhbjnbcrty# lffluf upfc& cfcnevhjc jsf[ib obylfoby lfvpflt,ekb cfxemfhb lfud[dlf^ hjvtkibw itlbjlf jhb ,jskb cfertstcj mfhsekb qdbyj^ ,jhbc ufgjyjdbc vbth t,hfek tyfpt sfhuvybkb @dta[bcn.fjcybc# cgtwbfkehb ufvjwtvf wyj,bkb mfhsdtkb v[fndhbc^ mtsb vfnf,tkb htghjlemwbt,bs^ xdtyb gjtnbcf lf vsfhuvytkbc^ ghjatcjh ]tvfk f]bfidbkbc cjytnt,bc obuyb^ gfnfhf mfhsek-t,hfekb cfcfe,hj^ @mfhskbc w[jdht,f# cbyfskt ,fdidt,bcsdbc t,hfek tyfpt^ gfnfhf obuyfrb^ hjvtkibw lf,tzlbkb b.j reknehekb qjybc'bt,t,bc ghjuhfvf lf rbltd hfvltybvt obuyb& kfvfp rjydthnt,pt^ hjvkt,ibw sbsjtekb qjybc'bt,bc vjcfodtdb b.j xflt,ekb^ xtvb cf[tkb lf udfhb tothf lf bmdt blj cfbe,bktj cfvrthlt ybifybw (hjvtkbw nfycfwvtkpt eylf vbudtvfuht,byf)& .jdtkbdt tc qjybc'bt,bc vjvo.j,sf ptlvbotdybs ufvbpyek cfveifjpt fvjovt,lf& c[dfsf ijhbc^ vjcfodtdbcf lf cfvrthlt ybiybc ufhtit fhfdbc itt'kj hjvtkbvt qjybc'bt,bc nthbnjhbfpt itcdkf& tctw fk,fs nthjhbcnekb fmnt,bc ibibs ufvjodtekb mvtlt,f b.j^ hflufy xdty^ bchftkb cnevht,b 24 cffsbc ufyvfdkj,fib ecfahs[jt,bc gthcjyfkbs db.fdbs ufhitvjhn.vekyb& vwbht [ybc vjvpflt,bc itvltu lfdbl ,ffpjdbc cf[tkj,bc cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbekb veptevbc uf[cybc wthtvjybfpt ufdtvupfdhts& veptevb xtvb ,fdidj,bc e,fyib vlt,fhtj,c lf bc eahj vf[fht,lf^ hjv fvltyb okbc itvltu bv flubkt,cfw dyf[fdlb^ cflfw ,fdidj,f vmjylf ufnfht,ekb& fdnj,ecb @xtvc# crjkfcsfy ufxthlf ktctkb'bc mexfpt^ hjvtkbw^ hjujhw ufbhrdf^ okt,bc ufyvfdkj,fib nehbcnek flubkfl mwtekb.j& sdfkt,b lfd[ezt lf dwflt vt[cbtht,fib fqvtlubyf cfl vlt,fhtj,lf gfnfhf vfqfpbf^ hjvtkibw yeu,fhb cfzvtkt,b b.blt,jlf^ cfl b]lf vtofqt^ cfl b.j veifsf cfcflbkj&&& crjkbc obyf afcflpt mdbc rb,tt,b lftyuhbfs lf vbc yfwdkfl htcnjhyt,b b.j vbityt,ekb& 'ytkb cfwyj,b b.j mexf^ hjvtkbw xtvb ,fdidj,bc [tlc ofhvjflutylf& at[bs lfdfltmbs upfc lf bdfyb'bc mexfib itdtlbs^ hjvkbcsdbcfw cf[tkojlt,f itewdkbfs lf f[kf fynjy rfsfkbrjcbc mexfl bojlt,f& vbc res[tib^ bdthbbc mexff^ cflfw @xtvb tpj#^ xtvb ,fdidj,bc cf[kb vlt,fhtj,lf& fqtkdt,f dth lfdafht lf tpjcrty ufdbmtwb^ hjvtkbw^ cfvoe[fhjl lfyuhtekb lfv[dlf& cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbekb veptevb^ hjvtkbw cfmfhsdtkjc t,hftksf cekbthb obyfv'qjkbc hf,b lfdbl ,ffpjdbc cf[tkc fnfht,c^ vskbfyfl cfmfhsdtkjc .jabkb ghtvbth vbybcnhbc^ ,b'byf bdfybidbkbc lfabyfyct,bs bmyf htcnfdhbht,ekb& vfydt bsfdf cfmfhsdtkjc vfcinf,bs cfkjwfdt,bcf lf t,hftksf cfcfakfjt,bc fqlutybc lfabyfyct,fw& veptevb^ hjvtkbw ufcekb cfereybc jwlffsbfy okt,ib lffhclf^ 1950 okbc itvltu^ hjltcfw cf,zjtkt,bc vbth bmyf ufemvt,ekb^ fh aeymwbjybht,lf& sbsmvbc 40 okbc vfy'bkpt veptevb wfhbtkb lf evjmvtlj b.j 1992 okfvlt^ hjltcfw sfdblfy ufb[cyf^ vfuhfv bcts >>> 11 10 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 26 cfereyjdfyb vfvfwb vtuj,hj,f wbcfyf ifvbhb bv fcjwrfwbfyb ltktufwbbc otdhb b.j^ hjvtkbw cfmfhsdtkjib uftvupfdhf t,hftkt,cf lf mfhsdtkt,c ijhbc 26 cfereyjdfyb vtuj,hj,bc cflqtcfcofekj be,bktpt lf fqahsjdfyt,ekb lf,heylf# Hfc abmhj,c cfmfhsdtkjc .jabkb ghtvbth vbybcnhb t,hftkt,pt lf hfc abmhj,ty vfspt f[kfyltkb ghtvbth vbybcnhb lf vbcb vbybcnht,b`# hfnjv vbbxytdc cfmfhsdtkjc rfsfkbrjc-gfnhbfhmb^ hjv t,hftkt,b yf,emjljyjcfhbc vbth t,hftkt,bc ufyltdyfvlt lblb [ybs flht vbdblyty vbc mdt.fyfib lf hjujh itbwdfkf vbcb crjkf^ cflfw ,fdidj,fib cofdkj,lf vjupfehj,f 'dtk cfvij,kjib^ hfvfw sfdblfy ufvjfqdb'f f[fkb cfvij,kjc cbfvf.t wbcfyf ifvbhb ltktufwbff vjqdfott,b^ fldjrfnt,b^ vfs ijhbc jhif,fsb^ 20 jmnjv,thb^ lbkbc 7%30 cffsb& ,ty uehbjybc fthjgjhnbc cfgfcjhnj rjynhjkbc lf[kbc udthlbs bv flfvbfyt,bcufy itvlufhb uh'tkb hbubf^ hjvkt,bw cfmfhsdtkjc ltlfmfkfm s,bkbcbcrty vbtvupfdht,bfy& xtvc bhudkbd bchftkib vw[jdht,b cfmfhsdtkjc t,hftksf cfgfnbj sfdit.hbkb& ,tdhb yfwyj,b cf[tf& cfpjuflj ljmnjht,b^ ghjatcjht,b^ vothkt,b^ tmbvt,b^ [tkjdyt,bc veifrt,b^ ,bpytcvtyt,b&&& @yf[tdhfl mfhsdtkb# hfab ubyfsbw fhbc& bmdtf ]eljrf fhbr pttdb lf c[dt,b& udthlbs bchftkbc ntktdbpbbc vt-2 fh[bc rjhtcgjyltynb sfvbh infbyvfyb sfdbc uflfvqt, ]ueasfy thsfl lufc lf cfbynthtcj itvs[dtdbs cbnefwbbc vjkjlbyib fmts-bmbs b[tlt,f& thsb okbc oby^ vfibyltkvf cfmfhsdtkjc ghtvbth vbybcnhvf ,b'byf bdfybidbkvf uflfo.dbnf 2014 otkb mfhsekt,hfekb ehsbthsj,bcf lf t,hftk [fk[cf lf mfhsdtk [fk[c ijhbc 26 cfereyjdfyb vtuj,hj,bc cfbe,bktj okfl ufvjtw[flt,byf& cfbe,bktj okbc lfvfudbhudbyt,tkb lf lfvfchekt,tkb frjhlb cflqtcfcofekj qjybc'bt,t,bs lflubylf^ hjvkt,bw jhb rdbhbc oby^ 20-22 jmnjv,thc xfnfhlf& fv vbpybcsdbc itbmvyf cgtwbfkehb cfjhufybpfwbj rjvbcbf 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cbyfskt @lbf[^ vtw vbdtvfnt vfs sdfkcfxbyj cbfc& vfs xtvpt flht vbbqtc tc ojlt,f& ofheiktkbf fv mfksf odkbkb vtwybtht,fib bchftkibw lf cfmfhsdtkjibw&# ufyfobkt,f fdnjvfnbehfl otchbult,f& hfw itt[t,f /j,c^ 'fkbfy vb.dfhc [tkjdyt,f^ ufycfresht,bs athothf lf rkfcbrehb vecbrf& fctdt 'dtkb wbdbkbpfwbt,bc reknehf lf kbnthfnehekb itltdht,b#& Xdtyb ghjatcjhb 'fkbfy fvf.j,c thsflthsb mfkbidbkbs^ hjvtkbw ghjatcbbs fldjrfnbf lf okt,bc ufyvfdkj,fib cfv[tlhj ghjrehfnehfib veifj,lf^ fv;fvfl rb cfvjmfkfmj cfvfhsfkib veifj,c& cb't - tmbvb-jhsjgtlbf^ qbhctekb lf ofhvfnt,ekb cgtwbfkbcnb& /.fdc cfvb idbkbidbkb& ofvjbzhf se fhf cfrbs[b idbkbidbkt,pt^ ljlj vskbfyfl itbwdfkf& mfkb^ hjvtkbw cfthsjl cbn.dt,c pjufdc^ vjekjlytkfl uekqbfl bo.t,c kfgfhfrc lf sfdbc idbkbidbkt,pt vb.dt,f& bc cfzbhjt,bc itvs[dtdfib vfsb @,tb,bcbnthbf#^ bcbyb rb vbcb cbfvf.bc o.fhjc ofhvjflutyty& @xtvb idbkbidbkbc crjkfib xhlbkjts stk fdbdib ,t,bt,bc lf ,f,et,bc cfqfvjc vjo.j,f uflfo.dbntc lf vjcofdktt,c cs[jdtc ,t,bt,bcsdbc lfvf[fcbfst,tkb cfzvtkt,b vjtnfyfs& xtvvf idbkbidbkvf @ [fzfgehbc# ufvjw[j,f vs[jdf& [evhj,bs des[fhb @ubylf^ hjv xhlbkjtstkvf stk-fdbdtkt,vf smdfy^ futh^ @uhepbyvf# @[fzfgehb# vjbnfyfj` vfy rb cbfvf.bs vbs[hf% @vt vfs dtn. db^ hjv xtvb ,t,bf ghjatcjhbf#^ qbvbkbs fv,j,c ljlj ,t,bf& Fh dfgbht, bv lfhupt urbs[js hfbvt^ hjvtkibw rdktdfc fofhvjt,s^ hflufy tc xtvsdbc xbyehbf& efvhfd lhjc fyljvt,s smdtyc cfveifjc lf fhw cfpjufljt,hbd cfmvbfyj,fc njdt,s ufypt& uhxt,fs lhj j]f[bcsdbc^ /j,bcsdbc` vjvfdfkib hf utuvt,b ufmds` Vjvfdkbcsdbc vhfdfkb qbhctekb lf vjrh'fkt,ekb^ stvib vjdktybkb ofhvfnt,ekb gbhjdyt,bc ofhvjxtyf vfmdc lfutuvbkb#& @j]f[b ,tlybtht,bc ae'tf& .dtkfc eylf hjv cfvb hfv fhfcjltc ,heylt,f erfy% lhj^ itcf'kt,kj,f& fh lfrfhujs lhj^ fbhxbts ufvjuhxts itcf'kt,kj,t,b& itrhek j]f[ib lbl vflkj,f ub[lbs xdtyb vjrkt cfe,hbcsdbc lf efvhfd ofhvfnt,fc ubcehdt,s hjujhw rfhbthfib^ fctdt gbhfl lf cfpjufljt,hbd w[jdht,fib#& wbcfyf ifvbhb vfiby^ hjwf flfvbfysf evhfdktcj,fc v[jkjl cfresfh sfdpt kfgfhfrb cehc` @Hjltcfw cfpjuflj vjqdfot [fh^ ityc vjdfktj,fc cfpjufljt,fpt pheydf lf vbcsdbc cfmvbfyj,f ofhvjflutyc& fhbfy flfvbfyt,b^ hjvkt,bw vstk sfdbfys lhjcf lf tythubfc bvfc fyljvt,ty^ hjv cfhut,tkb vjenfyjy cfpjufljt,fc^ rdktdbc lfhuib bmyt,f tc se c[df lfhut,ib& xdty se fh ofhvjdfxttys vfs^ c[df fhfdby uffrtst,c fvfc& dbyw c[dfpt pheyc^ eafkb pheyfdc vfcpt#& @Hjltcfw utcfe,hts lf ubs[fhbs^ hjv smdty ths-thsb mfkb [fhs stvib^ hjvtkvfw ghjatcjhbc ojlt,f vbbqts^ vs[jdts^ hjv [fpb fh ufvtcdf fvbcsdbc lf vfibydt xdtyc stvib ghjatcjhb mfkt,bc xfvjsdkf lfbo.ts% vthb ,f[fyfidbkb^ yfyf ifsfidbkb& hjpvfhb vfhlb^ tsth sjaxbidbkb^ ktkf tkfidbkb-vbubhjdb^ ktkf oboefidbkb udf[cjdltc^ cbn.df lf cbn.df^ fh aeymwbt,bc 9 eakt,t,b smdtybf Vjs[jdybc itnfyf xdtyptf! Vjudothts% ufptsbc @cbyfskt# smdtyb lf smdtysdbc ufptsbc @cbyfskbc# htlfmwbf lfbynthtct,ekbf ufvjfmdt. yjc bc^ hbcb smvfw ucehs& vjudothts hf [lt,f smdtyc ]fvffsib fov.jib lf vjudb.tdbs hf vj[lf ofhcekib& tc smdtyb nhb,eyff afmcb% 073-769-0045 tkajcnf% iton.haor@gmail.com utresdybs gtycbf fy rjygtycfwbf lf .j.vfyj,s vjbs[jdjs se fhf` cfmfhsdtkjc t,hftksf ] fvffst,bc fcjwbfwbf usfdfpj,s thjdyekb lfpqdtdbc (,bnef[ ktevb) vbvfhs vjs[jdyt,pt cgtwbfkbcnsfy rjyceknfwbfc uflfcf[flbc ufhtit& fcjwbfwbf lffabyfyct,c cgtwbfkbcnsfy cfmvbc uf[cybc [fh]t,c^ hjvtkcfw uflfe[lbs bv itvs[dtdfib^ se smdtyb vjs[jdyf vbbqt,f& ]fvffsb itysdbc thsbfylt,f! bydfkblj,bc lf[vfht,f bydfkblbc nhfycgjhnbht,bc fyfpqfeht,f cfveifj fdfhbf bydfkblb ,fdidbc gtycbf vjvdktkbc fyfpqfeht,f lfodhbkt,bsb byajhvfwbbcfsdbc lfhtrts f[kf 1700-508-805 8 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cbyfskt fvffst,c] THSB THSPT Vjrkt bynthdbe ths xdtybfysfy V[jkjl cfresfh sfdpt s[hj,f fh bwjlf Ghjatcjhb ljlj xbrdfidbkb Xdty - cfmfhsdtkjc t,hftkt,c - ghjatcjht,bc cfgfnbj cbf udfmdc vtwybtht,bc c[dflfc[df lfhuib^ vfuhfv ghjatcjhb mfkt,bs ufyt,bdht,ekyb fhf dfhs& cfthsjl^ ghjatcjhb mfkt,bc hbw[db vcjakbjib lf bchftkibw^ ghjatcjh vfvfrfwt,pt yfrkt,bf^ vfuhfv xdtyc stvib bv mfkt,bc xfvjsdkf^ hjvkt,vfw tc nbnekb vjbgjdtc^ jhb [tkbc sbst,pt se lfbsdkt,f& fk,fs tc fhbc bvbc vbptpb^ hjv fvf okbc bfydfhib l-h ljlj xbrdfidbkc ghjatcjhbc ojlt,f hjv vbtybzf^ fvfy xdty^ cfmfhsdtkjc t,hftk mfkt,c^ lblb cb[fhekb vjududfhf lf cbfvf.bs fudfdcj& sdtt,bc ufyvfdkj,fib dwlbkj,lb lfrfdt,ekb ghjatcjhbcufy bynthdbec fqt,fc^ vfuhfv dth vjdf[th[t& .jdtksdbc^ hjwf dcfe,hj,lbs^ ghja& ljlj xbrdfidbkb c[dt,bc vbqotdt,pt kfgfhfrj,lf^ cfresfhpt rb fhfathc fv,j,lf& ufcfrdbhb fh fhbc^ vfc [jv yt,bcvbthb cfmfhsdtkjc t,hftkb ghjatcjhbcf lf ljmnjhbc ihjvt,pt^ xdtyc ijhbc bv.jat,f bc se wjw[fkb fqfh fhbc^ uflfntybkb cfmfqfkltt,b fmdc ituhjdbkb& vfc cffsj,bs ite'kbf vfspt cfe,fhb^ vfuhfv cfresfh sfdpt^ ths cbn.dfcfw fh fv,j,c! tc vjdktyf ufycfresht,bs sdfkib b.j cfwtvb ,fh-bkfybc eybdthcbntnib xfnfht,ek ctvbyfhpt^ hjvtkbw cfmfhsdtkjc t,hftkt,c vbt'qdyf^ cflfw ljljv ktmwbf ofbrbs[f stvfpt @ cfmfhsdtkjlfy ufvjcekb t,hftkt,bc odkbkb vtwybtht,fcf lf rdktdfib#^ sbsmjc bc fv odkbkbc yfobkb fh .jabkb.jc& tc yfrkt,fl sdfkib cfwtvb fh b.j cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc itrdtsbs vb[ftk zbfehtkbc vbth uflfqt,ek abkvib cf[tkojlt,bs @26 cfereyjdfyb vtuj,hj,f#& fv abkvib tc ghjatcjhb mfkb cfe,hj,lf cfmfhsdtkjc t,hftkb vtwybtht,bc vbqotdt,pt bchftkcf lf vcjakbjib^ vfuhfv bctd^ thsb cbn.df fh esmdfvc cfresfh sfdpt& tc sdfkib b.j cfwtvb vj[ctyt,fib^ hjvtkbw vfy ofbrbs[f mfksf cfthsfijhbcj rjyathtywbfpt @vtjwt cfereytib vjqdfot mfhsdtkb t,hftkb mfkt,b#& lf bubdt ufbvtjhf cnfnbt,ib^ hjvkt,bw ufvjfmdt.yf ;ehyfk @thsj,fib# hf,b bchftk ,f,fkbrfidbkbc j]f[pt - @stvbc vj'qdfhbc fcekyb#^ cnfnbfib ufvjxtybk vtwybthpt^ gtlfujucf lf cfpjuflj vjqdfotpt^ ghjatcjh ifkdf wbdbjypt^ hjvtkvfw^ vbcb fphbs^ ofheiktkb rdfkb lfnjdf lf ufyepjvtkb odkbkb itbnfyf xdtyc stvpt pheydfib& ghjatcjhvf ljlj xbrdfidbkvf vfcfkt,b vjb'bf fvthbrbc itthst,ekb infnt,bc akjhblbc eybdthcbntnbc ghjatcjh bcfr tkbifrjdbc cfthsfijhbcj fqbfht,fpt& bchftkib xfnfht,ekb cfvtwybthj rjyathtywbt,bc bybwbfnjhcf lf jhufybpfnjhc ghjatcjh lfdbl ,ffpjdc afhsj cnfnbf vbe'qdyf stvbcflvb vbc pheydfcf lf ufh]fpt cfsfehbs @ lblb cb,h'ytf rfwbcf^ wyj,f sfdbcf sfdbcf#& bub ghjatcjh / thwk ,fhbc (utkf t[bcrtkfidbkbc) cfbe,bktj cfqfvjc thsthsb jhufybpfnjhbw b.j& .dtkf fv itvs[dtdfib^ cfe,hj,lf lf othlf c[df flfvbfyt,pt lf fhf cfresfh sfdpt& sevwf vfhsfkbf^ hjv bc bidbfsfl kfgfhfrj,c cfresfh sfdpt^ vfuhfv vfbyw vjdf[th[t vfcpt fdnj,bjuhfabekb vfcfkbc ituhjdt,f&&& ljlj xbrdfidbkb^ ,bjkjub^ ,bj-mbvbcrjcb^ stk-fdbdbc cfvtlbwbyj afrekntnbc ghjacjhb^ 40 cfvtwybthj yfihjvbc fdnjhb^ cfmfhsdtkjc trjkjubeh vtwybtht,fsf frfltvbbc frfltvbrjcb lfb,flf lf ufbpfhlf s,bkbcib& 1974 otkc lffvsfdhf s,bkbcbc cf[tkvobaj eybdthcbntnbc ,bjkjubbc afrekntnb& cneltynj,bc gthbjlibdt vbodtek bmyf b& ,thbnfidbkbc cf[& abpbjkjubbc bycnbnenib cfveifjl vtv,hfyjkjubbc kf,jhfnjhbfib evwhjc vtwybth-sfyfvihjvkfl& 1985 otkc lfbwdf cfrdfkbabrfwbj lbcthnfwbf stvfpt @vfbjybpbht,ekb lfc[bdt,bc ufdktyf sfdbc ndbybc vtv,hfyek wbkt,pt#& (vt fhfathb vrbs[js fvbc itcf[t,^ gfce[c dth ufuwtvs)& 1992 otkc j]f[sfy thsfk fvjdblf bchftkib& fvdt otkc vbqt,ek bmyf cfveifjl stk-fdbdbc eybdthcbntnbc cfvtlbwbyj afrekntnpt afhvfrjkjubf lf abpbjkjubbc rfstlhfpt& bchftkib fvjcdkbcsfyfdt vrfwhb ctktmwbbc itvltu vbqt,ek bmyf cf[tkvobaj ghjuhfvfib^ hjvtkbw f[fk htgfnhbfyn vtwybthsf f,cjh,wbfc t'qdyt,jlf lf 500 vtwybthc (11000) obkfl [dlfs eakt,f uftuh'tkt,byfs cfvtwybthj-rdktdbsb veifj,f frfltvbbc cbcntvfib^ cf[tkvobaj eybdthcbntnib^ cflfw okt,bc vfy'bkpt sfdlfepjufdb veifj,bc itltufl 26 cfvtwybthj cnfnbf bmyf ufvjmdt.yt,ekb& vbcb hxtekb yfvihjvt,b rb ofhvjlutybkbf lf vj[ctyt,ekbf vhfdfk cfthsfijhbcj cfvtwybthj ajhevpt^ ufvjmdt.yt,ekbf vfqfkb ljybc gthbjlek ufvjwtvt,ib& okt,bf bub fmnbeh vjyfobktj,fc bqt,c xdtyb stvbc cfpjufljt,hbd w[jdht,fib^ [tkc eo.j,c stvbc byntkbutywbbc rjycjkblfwbfc lf vbc cfrtsbklqtjl itmvybkb ghjtmnt,bc ufy[jhwbtkt,fc& vbcb w[jdht,bc ltdbpbf @gfnbdvj.dfht ,tdhc vjbs[jdc^ uekbsflb gfnbdb rb vjrh'fkt,ekc [dlt,f#& ths[tk rbltd dwflt vfcsfy ufvjcfe,ht,f^ hfsf cfresfh sfdpt hfbvt vtsmvtdbyt,byf& fv cfe,hbc itltuc rb mdtvjs usfdfpj,s& se fh dwlt,b^ us[jdtc fv ,jkj 200 okbc ufyvfdkj,fib cfmfhsdtkjc t,hftksf ijhbc vtwybtht,pt lfutothfs vfcfkf` @wyj,bkbf^ hjv btheifkfbvbc ,ty-wdbc bycnbnenbc vtwybthsf rdktdbc cfufyc bchftkib lfae'yt,ekb fqvjcfdkehb stvt,bc .jaf-w[jdht,bc cfrbs[t,b itflutyc& lbl gfnbdfl vbdbxybt^ hjltcfw fv bycnbnenbc sfyfvihjvkt,vf vjvvfhstc s[jdybs^ hjv ofhvtlubyf byajhvfwbf @vt-19-vt-20 cfereybc t,hftkb vtwybtht,b cfmfhsdtkjib# obuybcfsdbc @t,hfekb stvbc cfmfhsdtkjib#^ hjvkbc vsfdfhb htlfmnjhbw ghjatcjhb hte,ty tyj[bf#& smdty .jdtksdbc c[dt,bc ofhvfnt,bcf lf vbqotdt,bc ofhvjxbyt,fc wlbkj,s^ cfresfh sfdpt rb fhfathc fv,j,s cbyfskt ]fvffst,c 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cbyfskt 7 Hfvtse cf[kb xtvb kjwdbc cf[kbf - Cfkjwfdt,b lf ]fvffst,b bchftkcf lf cfpqdfhufhts Cfv[htsbc ]fvffsbc fqlutybc cfcofekb Cfkjwfdb @,ts bffrjdb#^ rbhbfs ufsb Vbcfvfhsb% ibdnt bchftkbc m& rbhbfs ufsb Cfkjwfdbc hf,b% hf,b fdifkjv ifktkfidbkb [fpfyb lf sjhbc ufrdtsbkt,bc uflfvwtvb% hf,b ifb ifktkfidbkb uf,fb% bw[fr vb[tkfidbkb cfkjwfdbc [fpbyflfhb% bjcb ifktkfidbkb ufvutj,bc lfv[vfht% vb[ftk ifktkfidbkb cfmfhsdtkjc t,hftksf cfv[htsbc cfkjwfdb rbhbfs ufsib 5733 (1973) otkc lffhclf& lfcfo.bcib flubkj,hbdb ]fvffsb 80-vlt j]f[c bsdkblf^ hjvtksf evhfdktcj,fw mfkfmbc hfcrjc e,fyib b.j lfcf[kt,ekb& fv gfnfhf ]fvffsc fhw [fpfyb /.fdlf lf fhw hf,b^ hjvkt,bw bv upfpt vbesbst,lyty^ hjvkbsfw eylf tdkjs& cfkjwfdcf lf fv gfnfhf ]fvffsc hf,b [f[fv vjit vb[tkfidbkvf ufvjeojlf lf[vfht,bc [tkb vf[kj,tkb rbhbfs vfkf[blfy^ hjvtkbw if,fst,cf lf rfb lqtt,c ] fvffsbc otdht,c ijhbc fnfht,lf lf [fpfybcf lf hf,bc aeymwbt,cfw fchekt,lf& hjltcfw flubkpt vbcdkfc dth f[th[t,lf^ hflufy vfc rbhbfs ufsib sfdbc ]fvffsptw eylf tpheyf^ cfv[htsbc mfkfmib hf,b ikjvj f,hfvfidbkcf lf hf,b lj,th tkbuekfidbkc fupfdyblf& jhbdt rbhbfs vfkf[bc ]fvffsbc otdhb b.j& rbhbfs ufsbc sdfkcfxbyj fmnbdbcnsf ijhbc itb'kt,f lfdfcf[tkjs bffrjd yfybrfidbkb^ hjvkbc cf[tkbw tojlf cfkjwfdc lf bt/elf ifktkfidbkb& bcbyb 'fk-qjytc fh bieht,lyty cfkjwfdbcf lf ]fvffsbc cfrtsbklqtjl& @ cfkjwfdb cfdct b.j lf .jdtk if,fsc 70-vlt rfwb kjwekj,lf vfcib#^ fv,j,c uf,fb bw[fr vb[tkfidbkb& [fyuh'kbdb okt,bc itvltu^ hjltcfw vkjwdtksf hbw[db 50-70 rfwc fqotdlf^ ]fvffsb ytk-ytkf itvwbhlf lf vkjwdtksf hfjltyj,fw brkt,lf& ,tdhb c[df e,yt,ib uflfdblf cfw[jdht,kfl^ vkjwdtksf ijhbc vj[ewt,ekt,vf rb ytk-ytkf lfnjdtc tc mdt.fyf& cfmvt bmfvlt vbdblf^ hjv vbybfyc yfvldbkb cfahs[t ittmvyf lf cfkjwfdbw lfrtndbc gbhpt bluf& @vbybfyc if,fsj,bsfw dth dfuhjdt,lbs lf vlujvfhtj,f fhfcf[fh,btkj b.j#^ udbfv,tc cfkjwfdbc vkjwdtksf ,jkj yfist,vf& hfvltyfl cfjwhflfw fh eylf ;qthltc^ vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv cfkjwfdb okt,bc ufyvfdkj,fib fhct,j,lf^ cfresfhb ctath sjhf fh /mjylf^ hfw sfdbct,eh ufdktyfc f[ltylf vkjwdtksf hbw[dpt^ hfw sfylfsfyj,bs rkt,ekj,lf& @jhvf itvjvobhdtkvf^ uthijy lf vtyfit tkfidbkt,vf f[fkb ctath sjhf itvjudobhtc^ ctath sjhf v[bfhekb vcdktkj,bs itdf,h'fyts cfkjwfdib#^ .dt,bfy vkjwdtkt,b lf bv wdkbkt,ptw vjovj,ty^ hfw ctath sjhbc cfkjwfdib it,h'fyt,fv ufvjbodbf& ]fvffsbc otdht,c^ hjvkt,vfw erdt lfnjdtc cfkjwfdb^ vjekjlytkfl cnbvekb vbtwfs^ hjltcfw sfdb ]fvffsbc w[jdht,bc f[fk tgjmfib fqvjfxbytc& Hf,b fdifkjv ifktkfidbkb^ hjvtkbw sbsmvbc jhvjwb otkbf^ hfw djkjynfhekfl fchekt,bc [fpfybc vjdfktj,fc& fv,j,c^ hjv tc flubkb cfmfhsdtkjc t,hftk hf,bysf fcjwbfwbbc ghtpblbevbc otdhvf hf,b if,sfb vb[tkfidbkvf ufvjfwjw[kf& @vfy ,ts vblhfibc uf[cyf hjv itvjudsfdsfpf^ cbwbkb lfdbo.ts& des[fhbs^ hjv vjrkt vbybfybcsdbc idblb rfwbw fh ud.fdlf lf sjhbc ufrdtsbkt,pt cfblfyqf vjdbljlf [fk[b`# udbs[hf uf,fb bw[frvf& Vfuhfv ufbhrdf^ hjv hf,b if,sfbc hxtdf lhjekb fqvjxylf lf cfpjufljt,f ytk-ytkf lf,heylf wfhbtk cfkjwfdib& cfmvt bmfvlt vbdblf^ hjv rdbhbc lqtt,ib vkjwdtksf hbw[db ufjhvfulf lf .jdtklqbehfl cfkjwfdib 15-vlt rfwb kjwekj,c^ if,fsj,bs rb vfsb hbw[db 50-c fqotdc^ hfw ]fvffsbc fhfxdtekt,hbd ufvjwjw[kt,fpt vtn.dtkt,c& 'dtkb vkjwdtkt,b fqahsjdfyt,bs .dt,bfy^ hjv hf,b ifb ifktkfidbkbc vjcdkfvfw itvfnf vfs 'fkf& Cfkjwfdbc ufvutj,fib fh bdbo.t,ty vflkj,f uflfe[fljy cfmfhsdtkjc t,hftk hf,bysf fcjwbfwbfc aekflb lf vjhfkehb v[fhlfzthbcfsdbc& cfkjwfdb ufhtvjynlf& ivbnbc okbc lflujvfvlt cfkjwfdbc tpjib lfhuek bmyf vodfyt [tt,b& lfvfnt,ek bmyf kfvgbjybc ,j't,b lf lfluvek bmyf uh'tkb [bc crfvt,b^ hfvfw cfkjwfdib itmvybk f[fk fnvjcathjc iteo.j [tkb& cfcofdkj jsf[bcsdbc^ hjvtkbw hf,b if,sfb vb[tkfidbkbc hxtdbs fitylf^ ovbylf obuyt,bc ,b,kbjstrfw bmyf it'tybkb& afmnb cf[tptf& .jdtklqbehfl^ if[fhbsbc kjwdbc itvltu flubkpt nfhlt,f sjhbc ufrdtsbkb^ .jdtk cfqfvjc rb^ fmdt htkbubehb cfmvbfyj,f enfhlt,fs ,fdidt,cf lf vjpfhlt,c& vkjwdtkt,b cfvif,fs lqtc utvfhbcf lf t,hfekb rfyjyvlt,kj,t,bc cofdkfc esvj,ty^ .dtkf ufrdtsbkc hf,b ifb ifktkfidbkb uflfcwtvc^ hjvtkvfw 'dtk cfkjwfdb ufvjfwjw[kf& @fmfvlt hdf se w[hf nhfmnfnb lfdfvsfdhts#^ udte,yt,f hf,b fdifkjvb lf cfkjwfdib 'bhtek wdkbkt,t,cfw udbpbfht,c& @lqtc xdty ufthsbfyt,ekb ]fvffsb dfhs# fv,j,ty 'dtkb vkjwdtkt,b lf t'ytkt,fs lfb]thjy bc^ hfcfw sdfkbs [tlfdty& @cfcofekb udtobf^ hjv xdtyb cfkjwfdb fh lfbrtnf lf eobyltkbdbs fuh'tkt,c cbwjw[ktc#^ fv,j,ty bm lf lblb lfhoveyt,bs lfc'tyty^ hjv tc .jdtkbdt vj[lf @bv wflbrt,bc o.fkj,bs^ hjvkt,bw okt,bc ufyvfdkj,fib udf[klyty sfy#& אfdb btheifkvb 6 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cbyfskt fvffst,c] flubkbc cfyf[fj,f Cfmfhsdtkjc t,hftkb ]fvffst,bc w[jdht,bc flubkt,b lf 'tukt,b lfdbl ,ffpjdbc cf[tkj,bc veptevb cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbek-tsyjuhfabekb veptevb Velvbdb ufvjatybc tmcgjyfnt,b& lfdbl ,ffpjdbc cf[tkj,bc t,hfekb veptevb obyf yjvthib (27) ufeo.ts mfhsdtk lf t,hftk [fk[sf ijhbc 26 cfereyjdfyb vtuj,hj,bc be,bkbc afhukt,ib s,bkbcib cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbek-tsyjuhfabekb ufyf[kt,ekb veptevbc cflqtcfcofekj uf[cyfpt& fv veptevc vhfdfkokbfyb bcnjhbf fmdc^ hjvtkbw 1932 (5693) okbc 30 yjtv,thc bo.t,f^ hjltcfw vbqt,ek bmyf uflfo.dtnbkt,f xfvj.fkb,t,ekb.j cfmfhsdtkjc t,hftksf tsyjuhfabekb veptevb^ hjujhw cfeo.t,j jhufybpfwbf vihjvtk t,hftksf rekn,fpbc afhukt,ib& tc veptevb jabwbfkehfl lffhclf 1933 okbc 23 yjtv,thc cfmfhsdtkjc ufyfskt,bc cf[fk[j rjvbcfhbfnbc ,h'fyt,bs lf vbc lbhtmnjhfl lfybiyek bmyf vothfkb^ gjtnb^ vtwybthb lf vrdktdfhb f/fhjy rhb[tkb& sfdlfgbhdtkfl veptevb ufysfdclf t,hftksf rekn,fpbc ityj,fib (fv;fvfl u& f,tcf'bc m& 10)^ [jkj 1940 okblfy veptevb ufysfdct,ekb b.j tuhtsojlt,ek @uev,fsjdfy cfkjwfdib# (fv;fvfl fynjy rfsfkbrjcbc m& 3)& 1910-bfyb okt,bc ief[fyt,ib fityt,ekb veptevbc ityj,f^ fv;fvfl^ uflfrtst,fsf itltufl 3 cfhsekbfybf^ lff[kjt,bs 20 vtnhb cbuh't-cbufybcf lf 21 vtnhb cbvfqkbc& 1951 (5711) otkc^ fynbctvbnehb vj'hfj,bc nfkqfpt^ hfvfw vstkb cf,zjsf rfdibhb ofktrf^ lfbrtnf veptevb ptvjlfy^ hjujhw xfyc^ vjcrjdblfy vjcekb ,h'fyt,bs& 1992 (5762) okbc vboehekc^ cfmfhsdtkjc vtwybtht,fsf frfltvbbc mfhsek-t,hfekb fcjwbfwbbc ofhlutybc cfae'dtkpt fqluf cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc 1992 okbc 30 yjtv,hbc = 1017 lflutybkt,bs lf vbtybzf wyj,bkb hf,bybcf lf cfpjuflj vjqdfobc lfdbl ,ffpjdbc cf[tkb& veptevb itdblf cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhjc lfmdtvlt,fht,fib^ cfmfhsdtkjc vtwybtht,fsf frfltvbfc lftdfkf cfvtwybthj [tkv'qdfytkj,f& 2000-2004 okt,ib veptevb cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhjc lf m& s,bkbcbc vthbbc lfmdtvlt,fht,fib b.j& evodfdtc fdfhbek vlujvfhtj,fib fhct,ekb bcnjhbekb yfut,j,bcf lf thjdyek-cfthsfijhbcj vybidytkj,bc cfveptevj lfotct,ekt,bc uflfhxtybcfsdbc^ bctd veptevbcf lf mfhsekt,hfek ehsbthsj,fsf fcjwbfwbbc vbvfhsdbc cfae'dtkpt^ lfbcf[f veptevbc^ hjujhw t,hftksf cfmfhsdtkjib w[jdht,bc vhfdfkcfereyjdfyb bcnjhbbc ufy'scfwfdbcf lf mfhsek-t,hfek ehsbthsj,fsf itvcofdktkb eybrfkehb cfvtwybthj wtynhbc aeymwbjybht,bc lf htrjycnhemwbbc qjybc'bt,t,b& Veptevpt cf[ekvobajt,hbdb ptlfv[tldtkj,f cfmfhsdtkjc reknehbc^ 'tuksf lfwdbcf lf cgjhnbc cfvbybcnhjc lftdfkf& veptevb vakj,tkbf vhfdfkb tmcgjyfnbcf lf hfhbntnbcf - tgbuhfabrekb^ [tkyfothb^ fhmtjkjubehb^ esyjuhfabekb^ bcnjhbekb^ v[fndhekb^ fhmbdt,bcf lf f& i&^ hjvkt,bw 1951 otkc^ veptevbc ufemvt,bc itvltu^ ufysfdclf cfmfhsdtkjc c[dflfc[df veptevib^ bycnbnencf lf cfwfdib& Fv;fvfl^ ityj,bc cfhtvjynj-cfhtrjycnhemwbj qjybc'bt,t,bc itvltu^ bidbfsb tmcgjyfnt,b sfdbfys velvbd flubkc bgjdbfy veptevib^ hjvtkbw fqlutybk lf htrjycnhebht,ekb bmyf cfmfhsdtkjc .jabkb ghtvbth vbybcnhbc^ ,b'byf bdfybidbkbc lfabyfyct,bs lf vjes[hj,ty cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbfc^ vfs w[jdht,fc mfhsdtkb [fk[bc udthlbs^ hjvtkvfw itc'kj vfsb vbqt,f lf fsfctekb okt,bc vfy'bkpt vfssfy sfyfw[jdht,f& vjes[hj,ty cfmfhsdtkjc t,hftksf uvbhj,fcf lf thsuekt,fpt sfdbfysb htkbubbcf lf mfhsdtkb [fk[bc vbvfhs^ hjvtksf ijhbcfw w[jdhj,lf sfj,t,bc ufyvfdkj,fib& ufyf[kt,ekb veptevb vjes[hj,c cfmfhsdtkjc t,hftksf fhfxdtekt,hbd bcnjhbfpt^ hjvtkvfw^ vbe[tlfdfl .dtkf uflfnhbfkt,t,bcf^ itc'kj sfdbcb t,hfekb sdbsv.jaflj,bc ityfhxeyt,f sfdbcb uvbhb hf,byt,bcf lf [f[vt,bc o.fkj,bs^ hjvkt,bw sfdufyobhdbc afcfl bwfdlyty sjhfcf lf sfdbfysb cfstvjc idbksf vbth vbwdt,bc itchekt,fc& Lqtclqtj,bs fv veptevbc lbhtmnjhbf ghjatcjhb ubdb qfv,fib't^ hjvtkbw cfmfhsdtkjc vtwybtht,fsf frfltvbfcsfy fhct,ekb mfhsek-t,hfek ehsbthsj,fsf fcjwbfwbbc ghtpbltynbw fhbc& vbc cfcfhut,kjl eylf bsmdfc^ hjv fstekb okt,bc ufyvfdkj,fib lfeqfkfdfl bqodjlf cfmfhsdtkjc t,hftksf bcnjhbbc itvjyf[dbcfsdbc& fsj,bs okt,bc itvltu f[kblfy uf[cybk veptevib sfdbfys cfvtwybthj vjqdfotj,fc uffuh'tkt,ty l-hb pfbhf lfdfhfidbkb lf c[dt,b^ hjvkt,bw lbl lhjc fyljvt,ty byajhvfwbbcf lf t,hfekb ltnfkt,bc 'bt,fc lf fsfctekb okt,bc ufyvfdkj,fib cfmfhsdtkjib vw[jdht,b t,hfekb lbfcgjhbc rdktdfc& wf/fkf uf,hbtkb ufyf[kt,ek veptevc vbtybzf wyj,bkb hf,bybcf lf cfpjuflj vjqdfobc lfdbl ,ffpjdbc cf[tkb& veptevb itdblf cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhjc lfmdtvlt,fht,fib^ cfmfhsdtkjc vtwybtht,fsf frfltvbfc lftdfkf cfvtwybthj [tkv'qdfytkj,f 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 frh'fkekb ufmdc ufv.bldtksfy vbcdkf lf vtnb afcbc it'ktdf^ hjv fv fqt,-vbwtvfib vjut,ekb lfhxt& .jdtkbdt tc bv itvs[dtdfib^ se v.bldtkb lf ufv.bldtkb erdt itesfy[vlyty thsvfytsc^ dfklt,ekt,fcfw vjfothtc [tkb lf uflfcf[flptw itsfy[vlyty& vfuhfv se v[jkjl vjkfgfhfrt,fc fofhvjt,lyty lf fhfathpt fh itsfy[vt,ekfy^ v.bldtkb se v[jkjl lfbynthtclf ufv.bldtkbc mjyt,bs^ fv itvs[dtdfib lfidt,ekbf ufv.bldtkbcsdbc eahj vfqfkb sfy[bc itsfdfpt,f lf fv mjyt,bc .bldf w[flbf^ hjv vfy tc stdpb fh eylf lfbnjdjc& bcbw w[flbf^ hjv bvbc ufvj^ hjv tc vfcsfy itvs[dtdbs vj[dlf^ ite'kbf uf.bljc& p) 'fkbfy eylf ufahs[bklts ghjwtynbc cfrbs[ib^ cbyfskt hfw bcts cfibytk wjldfc ofhvjflutyc^ hjv ,h'tyt,vf smdtc^ dbyw aekc ghjwtynbs fctc[t,c^ vbcb kjwdfw rb fh vbbqt,fj& tmdcb frh'fkdff vfcpt yfsmdfvb^ dbyw aekc ghjwtynbs fctc[t,c c[dfc& dbyw fvfc frtst,c^ fhw rehs[tdf fmdc lf fhw ,bpytcib vbfqotdc ofhvfnt,fc& dbyw sfdbcb ,bpytcbc ufvj dfklt,ekbf ghjwtynbs fbqjc ctc[b^ v[jkjl bv itvs[dtdfib ite'kbf fvbc ufrtst,f^ se [tkc vjfothc ufhbut,bc yt,fhsdfpt& fye^ jhbdt v[fhtv hf,sfy eylf vjfothjc [tkb ufhbut,bc yt,fhsdfpt& vfuhfv ertstcbf^ se sfdblfydt fh bmyt,f cfzbhj fctsb yt,fhsdf& fhw ghjwtynbs eylf fbqjc aekb lf fhw ghjwtynbs uffctc[jc^ hfw elbltc wjldfc ofhjvflutyc& s) hfw itt[t,f ghjwtync^ hfcfw ,fyrc e[lbfy^ fy bcts abyfyceh ghjlemnblfy bqt,ty^ hjujhbwff cfgtycbj ajylb^ cfvtyt]thj lfpqdtdf lf c[df^ eylf lfhoveylyty^ hjv bv jhufyjc^ hjvtkbw .blbc fy fctc[t,c^ fmdc rfyjybthb yt,fhsdf& bchftkbc .dtkf ,fyrc fmdc [tkb vjothbkb ufhbut,bc yt,fhsdfpt^ [jkj pju cfbydtcnfwbj jhufybpfwbfc fy cfgtycbj ajylc fmdc mfithb ghjuhfvf^ hjvkt,ibw ghjwtynbc ghj,ktvf fh fhct,j,c& fvbnjv yt,bcvbthvf flfvbfyvf eylf itfvjovjc tc cfbydtcnfwbj rjyceknfynsfy fy cflfpqdtdj futynsfy lf fct itvltu& b) hf smvf eylf w[flbf^ hjv flfvbfyc frh'fkekb fmdc ytlthbc lflt,f fy lfabwt,f^ vbs evtntc^ fvfjl lfabwt,f& fctsb hfv^ hfw pju]th ,bpytcvtyt,c ijhbc [lt,f^ frh'fkekbf^ lblb cfzbhjt,bc ufvjw fh qbhc lfabwt,f^ hf smvf eylf^ hjltcfw ,fdidt,c babwt,ty& flfvbfyvf^ hflfw fh eylf lfe]ltc^ sfdb eylf itbrfdjc lfabwt,bcufy^ b.jc yt,f^ hjv .dtkf ,bpytcb ofhvfnt,ekb b.jc lf lblb vjut,fw /mjyltc xdtyb sjhbc vb[tldbs^ fvty& י"ח בחשוון תשע"ה11.11.14 Qhvfl lfvoe[ht,ekb ltlf cjybf^ vteqkt vfkb^ udbkt,b% thfyb^ bfbhb^ wf[b* lf pfbhf j]f[bs^ 'vf yeupfhb j]f[bs^ cbltlhb ahblf^ cbvfvhb bw[frb& wjkbclf tsb j]f[bs^ wjkbc'vf tlb j]]f[bs beo.t,bfy vfhfl lfedbo.fhb Yjlfh fynjybidbkbc ufhlfwdfkt,blfy okbcsfdbc itlut,f 18 [tidfyc^ cfvif,fsc^ 11 yjtv,thc& cfakfdpt ufcdkf lqbc 14%00 cffspt rbhbfs bfvbc mfhsdtk t,hftksf cfkjwfdblfy (sf,jhbc m& 16) ct.elfs vbwdf cfakfdblfy lf,heyt,bc itvltu bvfdt cfkjwfdib ntk% 050-5591362 16 בבית הכנסת לעולי גאורגיה ר"ח תבור14:00 נפגשים בשעה 5 4 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 Cbyfskt fkffib Hf,b bw[fr vj'qdhbidbk^ hf,b mfkfm kjlib ,bpytcc t,hfekb rfyjyvlt,kj,bc vb[tldbs dfrtst,s Vt ,bpytcc dtotdb fo ufycdtyt,ekb vfvfxtvbcf lf ,f,efxtvbc vcufdcfl& fv ,jkj lhjc uflfdo.dbnt xtvb vij,kt,bc w[jdht,bc upfc lfde,heylt lf vj[fhekb dbmyt,jlb^ se gfnbdwtvekb hf,b sjhbcf lf t,hfekb rfyjyvlt,kj,bc vb[tldbs dfzhj,bc ghbywbgt,pt lfothc vjrktl^ hfsf vfsb vb[tldbs vjdbmwt& sjhfib ,tdhb vbwdf bv rjyntmcnib bmyf yfsmdfvb^ se hjujh eylf vjbmwtc t,hftkb dfzhj,fib& xdtyvf ytnfh[ctyt,ekvf ,h'tyt,vf if,fsbc nhfmnfnib smdtc^ hjv hjltcfw flfvbfyb^ 120 okbc itvltu^ ptwbehb cfvc]fdhjc obyfit lufc^ gbhdtkc^ hfcfw trbs[t,bfy^ fhbc @hovtybs se fofhvjt,lb vjkfgfhfrt,fc#& tct bub^ ityb cfmvbfyj,f flfvbfyt,sfy hovtyblfy ufvjvlbyfhtjlf se ityb hovtyf lf ujyt,f bvbcrty b.j vbvfhsekb^ se hjujh vjutn.et,byf lf rbltd hjujh vjutuj hfvltybvt itrtkb c[dbc [fh]pt& fct hjv^ vflkj,f eylf ubs[hfs fv rbs[dbc ofvjzhbcsdbc& hflufy tc lbl ufvfuht,fc vjbs[jdc lf ,tdhyb fhbfy bctst,b^ hjv itb'kt,f xfbzhty fv cfrbs[ib^ se ptlvbotdybs fh lfbwfdty cbmfihtcf lf if,fsc& fhbfy bctst,b^ hjvkt,bw flfvbfycf lf eafkc ijhbc vbwdbc cfrbs[t,c ptlvbotdybs bwfdty^ vfuhfv sfdc eakt,fc f'ktdty^ hjv dfzhj,bc cfrbs[c lf flfvbfycf lf vbc vtuj,fhc ijhbc vbwdbc cfrbs[c fldbkfl vbtg.hjy lf pthtktl itfchekjy& mdtvj cnhbmjyt,ib vjrktl vjdb.dfys 'bhbsfl t,hfek rfyjyvlt,kj,t,c^ hjvkt,bw dfzhj,bc cfrbs[c t[t,f bv bvtlbs^ hjv fvbs itd'kt,s lf[vfht,f ufdeobjs vfs^ dbcfw hovtybs cehc cffhct,j o.fhjc ijdyf lf bvbc vb[tldbs vjmwtdf^ hfw xdtyvf ovbylf sjhfv udb,h'fyf& f) flfvbfyc trh'fkt,f dfzhj,fib vjn.et,f lf yt,bcvbthb flfvbfyb^ dbyw rkbtync fn.et,c^ frh'fkdfc @fh vjfn.ejc rfwvf vbc vj'vtc# fhqdtdc& fvbnjv^ eylf lfdhoveylts^ hjv pecnfl fdojyjs lf wjnfw lfdevfnjs ojyfc& hf smvf eylf^ fhfdbsfh itvs[dtdfib fh itb'kt,f ojyfib lfrkt,f& ,) se itysdbc wyj,bkbf^ hjv hjvtkbvt flfvbfyvf dbyvtcsfy itsfy[vt,fc vbfqobf vbcufy cf[kbc fy cfmvbc fy c[df hfbvtc cf.blkfl^ frh'fkekb ufmdc ufv.bldtksfy vbcdkf lf vtnb afcbc it'ktdf^ hjv fv fqt,-vbwtvfib vjut,ekb lfhxt& .jdtkbdt tc bv itvs[dtdfib^ se v.bldtkb lf ufv. bldtkb erdt itesfy[vlyty thsvfytsc^ dfklt,ekt,fcfw vjfothtc [tkb lf uflfcf[flptw itsfy[vlyty& vfuhfv se v[jkjl vjkfgfhfrt,fc fofhvjt,lyty lf fhfathpt fh itsfy[vt,ekfy lf v.bldtkb se v[jkjl lfbynthtclf ufv.bldtkbc mjyt,bs^ fv itvs[dtdfib lfidt,ekbf ufv. bldtkbcsdbc eahj vfqfkb sfy[bc itsfdfpt,f lf fv mjyt,bc .bldf& u) yt,bcvbthb t,hftkbcsdbc qbhctekb bmyt,f^ se .dtkfpt gfnfhf cfrbs[ibw sfdbcb cbn.dbc gfnhjyb bmyt,f& bct hjv^ se lfflubyf lf uflfo.dbnf ths flfvbfyc vb.bljc sfdbcb mjyt,f^ lf es[hf rbltw vfc^ hjv vbc cfresht,fl xfothc fv mjyt,fc^ vfuhfv fvbc itvltu uflfbabmhf lf efhb es[hf^ vfiby bc @fhqdtdc# itsfy[vt,fc& fye& vrfwh cbn.dt,c bn.dbfy vfcpt bvbc ufvj^ hjv lffhqdbf (uffemvf) sfdbcb yfsmdfvb& xdtyb ytnfh[ctyt,ekb ,h'tyt,b rfhub sdfkbs fh e.eht,ty vbc mvtlt,fc& fvbc ufhlf^ sjhfib yf,h'fyt,b udfmdc @ityb ,fubs ofhvjsmvekb lfbwfdb#& hf smvf eylf^ .jdtkbdt tc v[jkjl bv itvs[dtdfib eylf bmytc ufsdfkbcobyt,ekb^ se cthbjpekfl lf uffpht,ekfl b.j yfsmdfvb lf v[fhtt,vf thsvfytsib ufhbut,f itfsfy[vtc& l) hjujh eylf ufd.bljs hfbvt^ hfcfw yfrkb fmdc^ hjujhbwff ufaezt,ekb vfymfyf fy edfhubcb ,bpytcb lf lfdafhjs vbcb ltatmnb& fvbc ufrtst,f itb'kt,f v[jkjl bv itvs[dtdfib^ se rkbtync fv yfrkpt tcfe,ht,bfy lf fv mjyt,fc vb/.blbfy vfc bct^ hjujhbw fhbc^ rkbtynbc sfy[vj,bs lf vstkb uekbs& t) flfvbfyvf fh eylf vjrbljc [tkb cfdfzhjl bvfc^ hfw t,hftkbcsdbc frh'fkekbf^ hjujhbwff rthgsf. dfybcvwtvkj,bc ghjlemwbf fy frh'fkekb cfzvtkb^ vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv sdbsjy fh zfvc lf hf smvf eylf^ sdbsjy fh totdf rthgsf.dfybcvwtvkj,fc& vfuhfv lfidt,ekbf dfkib vbbqjc fhfovbylf ghjlemwbf^ se tc dfkbc uflf[lbcsdbcff ufvbpyekb& uflff[ltdbyt,c vjdfktc dfkc lf vfibydt uf.blbc fv fv frh'fkek ghjlemwbfc& d) bc^ hfw sjhblfy fh fhbc frh'fkekb^ vfuhfv hf,byt,b rh'fkfdty vfc^ hjujhbwff ew[j mdt.ybc .dtkb fy se flfvbfyb stdpfj,lf lf fyrtcbs eovbylehb stdpb lfbzbhf^ 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 dbyw cnevfhsvj.dfhtf^ cnevht,c hxtekb rth't,b eylf vbfhsdfc` [,j eylf lferkfc vfs` eafksfy cfe,fhb eylf ito.dbnjc lf cnevht,c vbe]ltc` lbf[& yfstkbf^ hjv yt,bcvbth t,hftkc c[df t,hftkbcsdbc sfdbcb cf[kbc rfhbc ufqt,f tdfkt,f^ vbs evtntc^ hjltcfw vbcsdbc f[kj,tk t,hftkptf kfgfhfrb& w[flbf^ hjv yt,bcvbth xdtysfufyc tdfkt,f c[df flfvbfyb lffgehjc^ vibthb hjv fh lfhxtc bc^ vfuhfv fv pjvfvlt` cbyfskt 3 uekbs eylf uffrtsj^ vstkb thsuekt,bs eylf itfchekj vbwdf^ ufycfresht,bs rb bc^ hjvtkbw flfvbfycf lf vbc vtuj,fhc ijhbc vbwdfc t[t,f& hflufy hjltcfw t,hftkb c[df t,hftkc vstkb thsuekt,bs tvcf[eht,f lf vstkb uekbs f'ktdc .dtkfathc^ vfc hfw tcfzbhjt,f^ hfsf thsb qv-sbcflvb hovtyf uffdhwtkjc (fdhf/fvb [jv fvfc bvbcsdbc frtst,lf^ hjv cnevht,c eafkb lftkjwfs bvbc ufvj^ hjv vfsb .jdtkudfhb cfzbhjt,f lffrvf.jabkf elf,yjib)^ fdhf/fv fdbye sfdbcsfdfl fvjovt,c bvfc^ hjv vstkb fhct,bs rehs[tek eafkc tresdybc lf c[df t,hftkcfw fvflkbfyt,c^ hjv .jdkbcitv'kt eafkc lferfdibhltc& tc cfrbs[b^ hjvkbsfw afhfif bo.t,f^ vbc lfcfchekcfw erfdibhlt,f^ bv ,jkj lf ehsektc ufvjwlbkt,fc^ hjvkbsfw rehs[tekvf eafkvf fdhf/fvb ufvjcwflf - vbcb thsflthsb df;bidbkbc - bw[frbc [tk-at[bc itsjrdfc& xdty fmfw d[tlfds fdhf/fvbcf lf bw[frbc thsuekt,fc mdt. ybtht,bc ufvxtybc vbvfhs& fdhf/fvb bw[frsfy thsfl vblbc vjhbfc vsfpt^ vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv flfvbfyeh ujyt,fc fh 'fke'c fctsb hfvbc fqmvf – thsflthsb df;bidbkbc lfrdkf`! bw[frvf bwjlf cfl vblbjlf lf vfbyw vstkb uekbs ofdblf^ bwjlf hf^ hjv tc rehs[tekb eakbc cehdbkb b.j^ vfs xdty udfcofdktc lf rehs[tekb eakbcsdbc sfdufyobhdbc 'fkt,bw vjudwtc& fvfc udfcofdkbc rdbhbc afhfif lf tc fhbc xdtyb vbcbf fvmdt.yfl – sfdufyobhdbsf lf thsuekt,bs^ vstkb 'fkt,bsf lf cb[fhekbs ufdfdhwtkjs sjhbcf lf vbwdt,bc iemb fvmdt.yfl& b.jc yt,f eakbcf^ hjv rehs[tekb eakbc vbwdt,bc itchekt,bsf lf vbcb sjhbc cofdkbs dtqbhcjs cek vfkt chekb lf ztivfhbnb utekbc [bkdfc& bm ittcdtyt,byfs lf vbc rfhfdib vjcekb.dyty^ hjvtkbw js[bdt v[hbd qbf b.j& bc cnevht,bcsdbc cfzvtk-cfcvtkbc vbojlt,bs fh rvf.jabklt,jlf^ qfvtcfw fstdbyt,lf^ upfpt fwbkt,lf lf cfupfkcfw fnfylf& bub cnfylfnehb cflbkbs fh uvf.jabklt,jlf^ v.bcdt [,jc fy w[dfhc rkfdlf lf vtaeh cflbkj,fc vfhsfdlf^ hfsf xdtysdbc tcofdkt,byf^ hjv hfcfw frtst,^ vstkb lfveifdt,ekbf kbe,fdbxtkb hf,bc cfe,ht,bc vb[tldbs& Cfcjakj cfvtehytj vbobc yfrdtst,b cfbydtcnfwbjl gbhlfgbh vakj,tkbcufy _cf,hjrthj zcm 500 zynyxub ! uflfcf[flbc ufhtit^ .dtkf vbobc yfrdtsb gbhflb vbobc httcnhbs cvenb pryciab התוכנית dbdcvenb pryciab _ zcm 500 zynyxub !! אושרה dbdcvenb pryciab _ zcm 500 zynyxub utlthf 15.5.14 lfo.t,ekb dbdcvenb pryciab _ zcm 500 zynyxub ! 400 rd& v& - 100 000 itrtkb lfcf[kt,f ufytb /flfh (ht[jdjssfy) lfo.& 420 rd& v& - 250 000 itrtkb lfcf[kt,f hfvjs vtbh (ht[jdjssfy) lfo.& 420 rd& v& - 180 000 itrtkb ytc wbjyf lfo.& 420 rd& v& - 180 000 itrtkb filjlb lfo.& 500 rd& v& - 160 000 itrtkb Vityt,kj,bc gbhdtkb tnfgb lfbo.t,f 6048-lfy& ufycfresht,ekb afclfrkt,t,b cemjsbc lqtcfcofekfvlt b.blts v[jkjl lf v[jkjl .dtkfpt cfertstcj flubkpt - 6048 stk fdbdb^ /thwtkbf hfvltybvt ,kjrib [tkcf.htk afct,ib dfhaqbkcvenb pryciab! dbdcvenb pryciab _ zcm 500 zynyxub ! vrw]bxjfnc ufxgb! gfeqcmcgy dfvfxdcvf! gfbhcdy hytcvf ! hbwbg xfqjcmcvb zynyxub x df kfzb xfyrb rhbg zcn-ncvb gbhyx df gbhyx df lbrhbg lbrhbg gyqynyjbg 13, zynyxb acn. 03-651 99 33 kfzb xfyrb kfzb xfyrb zcn-ncvb zcn-ncvb gbhyx df kfzb xfyrb lbrhbg zcn-ncvb e\rfj iyxcvfub dfvfxdcvbg lbrhf dfhaqbkcvenb pryciab! 20dfhaqbkcvenb wnbg tfhykdbncvf pryciab! e\rfj iyxcvfub vrw]bxjfnc ufxgb! e\rfj iyxcvfub yr-kfz dfvfxdcvbg lbrhf dfhaqbkcvenb pryciab! vrw]bxjfnc ufxgb! xczfgbh jc;fuqf]ym lbrhf 20dfvfxdcvbg wnbg tfhykdbncvf gfeqcmcgy dfvfxdcvf! -dfx 20 wnbg tfhykdbncvf gfeqcmcgy dfvfxdcvf! e\rfj iyxcvfub gfbhcdy hytcvf ! yr-kfz vrw]bxjfnc ufxgb! בטוחה בנדל"ןhytcvf השקעה gfbhcdy ! dfvfxdcvbg lbrhf xczfgbh jc;fuqf]ym yr-kfz hbwbg xfqjcmcvb zynyxub 20 jc;fuqf]ym wnbg tfhykdbncvf gfeqcmcgy dfvfxdcvf! xczfgbh -dfx שנות נסיון 20 zynyxub hbwbg xfqjcmcvb -dfx gfbhcdy hytcvf ! בנדל"ן השקעה בטוחה gyqynyjbg 13, zynyxb yr-kfz בנדל"ן בטוחה xczfgbh jc;fuqf]ym gyqynyjbg 13, zynyxb hbwbg xfqjcmcvb 99 33 acn. 03-651 zynyxub נסיון השקעהשנות 20 -dfx 99 33 acn. 03-651 (fh lfhtrjs if,fsc) שנות נסיון20 השקעה בטוחה בנדל"ן gyqynyjbg 13, zynyxb acn. 03-651 99 33 שנות נסיון20 2 cbyfskt 13 vfh[tidfyb 5775 6$11$14 cbyfskt afhfifib Hf,b htaftk xbrdfidbkb btheifkfbvblfy Cnevfhsvj.dfhtj,f [esdfhcrdkfdbfy ljytpt rdbhbc afhfifib @dfbtht# xdty vjovtyb d[lt,bs f,hf/ fv fdbyec eybrfkehb cfmwbtkbcf^ bvfcsfy lfrfdibht,bs^ hfw @cnevfhsvj.dfhtj,bc# vbwdfc t[t,f& vfiby^ hjltcfw vbcb obyflfwdtsbc vtcfvt lqtc^ ]th rbltd fdflv.jabc cfhtwtkib vojkbfhtc cfyf[fdfl rehs[tekb eafkb b.j vfcsfy vbcekb^ vfy cfvb upfl ufvdktkb itfvxybf^ cfcohfajl ,jlbib vje[flf rehs[tek eafkc lf cnevht,c vjtvcf[ehf& fv fv,blfy xdtyvf ytnfh[ctyt,ekvf ,h'tyt,vf bcofdktc^ hjv @cnevfhsvj.dfhtj,f it[bybc cf[bc vbqt,fpt vfqkf lufc#& xdty^ cfmfhsdtkjc t,hftkb stvbc idbkt,c^ tzdb fh udtgfht,f fvfib& xdtysdbc^ hjujhw cnevfhvj.dfhtj,fib ufysmveksfsdbc^ yfstkbf hfvltyfl lblb lf vybidytkjdfybf vbcb vybidytkj,f& xdty dbwbs lf ujyt,bsfw dfwyj,btht,s^ se hf lbl gfnbdc dwtvs flfvbfyc^ hjvtkcfw dvfcgby'kj,s ceahbc ufikbs bmyt,f tc se vbcsdbc qbhctekb rth't,bc vbhsvtdbs& fct dyf[ts fdhf/fv fdbyecsfyfw^ hjvtkvfw v.bcbth vbbqj cnevht,b lf cnevfhsvj.dfhtj,bc vbwdbc itchekt,f fv] j,byf it[bybc cf[bc vbqt,fc^ vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv bc cnevht,b fhf,t,b xfylyty (utvfhfc ,f,f vtwbfc vb[tldbs)& fctf vcjakbjc bhudkbd vbvjafynek [f,flbc cf[kt,ibw^ cflfw [tkufikbkfl lf cekuh'tkfl qt,ekj,ty cnevht,c bct^ hjv dbyfj,fcfw fh trbs[t,bfy vfs& fdhf/fv fdbyecufy dbcofdkts vstkb j]f[bc otdht,b lfdhfpvjs fv vbwdbc itcfchekt,kfl^ vfy [jv sfdbcb df;bidbkb bivftkb ufupfdyf cnevht,bcsdbc [jhwbc vjcfnfyfl lf sfdbc wjk cfhfc cs[jdf vfwt,b lftvpflt,byf cnevht,bcsdbc^ hflufy tc atcf[ib b.j^ sdbsjy rb cnevht,c at[bc lfcf,fyb o.fkb vjenfyf& fm^ birfhff^ bcvbc rbs[df% dbyw cnevfhsvj.dfhtf^ cnevht,c hxtekb rth't,b eylf vbfhsdfc` [,j eylf lferkfc vfs` eafksfy cfe,fhb eylf ito.dbnjc lf cnevht,c vbe]ltc` lbf[& yfstkbf^ hjv yt,bcvbth t,hftkc c[df t,hftkbcsdbc sfdbcb cf[kbc rfhbc ufqt,f tdfkt,f^ vbs evtntc^ hjltcfw vbcsdbc f[kj,tk t,hftkptf kfgfhfrb& w[flbf^ hjv yt,bcvbth xdtysfufyc tdfkt,f c[df flfvbfyb lffgehjc^ vibthb hjv fh lfhxtc bc^ vfuhfv fv pjvfvlt` cnevht,c [es dfhcrdkfdbfy ljytpt eylf devfcgby'kjs` tc hjv ufdfwyj,bthjs^ ]th fdhf/fv fdbye eylf ufdbwyjs& eylf dbwjlts^ hjv vbcb vjmvtlt,f v[jkjl dfkblfy ufvjcdkf fh b.j& thbc vfvf udfcofdkbc^ hjv yt,bcvbthb mvtlt,f^ hfcfw t,hftkb bmvc^ vstkb uekbs^ vstkb 'fkbsf lf uh'yj,bs eylf ufrtsltc& fdhf/fv fdbyec cehc eafkb itf.dfhjc .dtkf ufxtybks& bc 'fk-qjytc fh pjufdlf^ hjv rehs[tekb eakbc cbyfskt mdt.yfl uftdhwtkt,byf lf .dtkf ufxtybksfsdbc txdtyt,byf^ hjv fhct,j,c mdt.ybtht,bc ufvxtyb& .jdtkbdt fvfc bc frtst,lf sfdufyobhdbsf lf vstkb cekbthb 'fkt,bs bv pjvfvlt^ hjv bvbcfsdbcfw b.j vpfl& hjv wtw[kjdfy qevtkib xftuljs bc& bv pjvfvlt^ hjv elbltc ufycfwltkc – rehs[tekb eakbc ,h'fyt,bs cfresfhb idbkbc cfvc[dthgkjpt f.dfyfcfw ufe'kj& fdhf/fv fdbyec cfmwbtkb 'fkfc udf'ktdc xdtyib vfmcbvfkehb 'fkt,b fqvjdfxbyjs^ hjvtkbw eafkvf xdty^ t,hftkt,c xfudbythuf – sfdufyobhdbc 'fkf^ hfw t,hftkbc cekbc evfqktc cfat[ehpt bv.jat,f& cekb itepqelfdbf& v[jkjl abpbrehb c[tekb pqelfdc vfc^ vfuhfv vbcb 'fkf itepqelfdbf& yt,bcvbth hfvtc^ hfcfw xdty dfrtst,s lf yt,bcvbth vbwdfc^ hjvtkcfw dfchekt,s^ vstk 'fkt,c fh dfyljvt,s& xdtyvf ,h'tyt,vf erdt ufudfahs[bktc @abhrt fdjsib#^ hjv vbwdt,b v[jkjl bvbcsdbc fh eylf itdfchekjs^ hjv vjdfktj,blfy ufvjdblts& vbwdt,b vstkb 'fkt,bs^ elbltcb vjyljvt,bs^ ufyphf[dbsf lf cb[fhekbs eylf itdfchekjs& fvbnjv^ sjhf vjudbs[hj,c hjujh fchekt,lf fdhf/fv fdbye cnevfhsvj.dfhtj,bc vbwdfc& bc cnevht,bc vbvfhs e[th[ekj,bc ufvj fh frtst,lf fvfc^ hjujhw itb'kt,f xdtyw vjudb[ltc^ hjltcfw dbqfw iteatht,tk lhjc vjlbc lf fhfcfcbfvjdyjf xdtysdbc vbcb ereult,f& tc fvfc bvbcsdbc fh frtst,lf^ hjv dbyvtpt isf,tzlbkt,f vjt[lbyf^ hfw itb'kt,f [ibhfl xdtyw vjudb[ltc&&& bc fvfc vstkb uekbs frtst,lf& fhfathb lfepjufdc^ hjv bv cfv flfvbfyc vjvcf[eht,jlf^ hjvkt,bw fhfcjltc eyf[fdc& vfy ,tth itdfib sfakbylbc [t lfhuj^ hjv ufvdktkufvjvdktksf cfxhlbkj,tkb .jabkb.j^ upfl vbvfdfks afhfif afhfif dfbthf Cfmfhsdtkjc t,hftksf .jdtkrdbhtekb ufptsb bchftkcf lf lbfcgjhfib ufcdkf itvjcdkf 17:21 16:09 btheifkfbvb 17:23 16:25 stk fdbdb 17:21 16:17 [fbaf 17:24 16:28 ,tth itdf [esif,fsb^ 13 vfh[tidfyb 5774 6$11$14 =28 wbcfyf ifvbhb s,bkbcib bv.jat,jlf cfmfhsdtkjib t,hftkt,bc lfcf[kt,bc 26 cfereyjdfyb be,bkbc lqtcfcofekpt אלי איטקין:צילום @mfhsdtkb t,hftkb# dby ofvjf.tyf cfmfhsdtkjib t,hftkt,bc lfcf[kt,bc 26 cfereybc @be,bkbc# fqybidybc obyflflt,f` dbc tresdybc ufvjsmvf @mfhsdtkb t,hftkb#` hjujh flfcneht,c cfmfhsdtkjc gfnhbfhmb^ hjv t,hftkt,b cfmfhsdtkjib yf,emjljyjcjhbc ltdyfvlt lblb [ybs flht vbdblyty lf hf vbcothf bchftkbc ghtvbth vbybcnhvf cfmfhsdtkjc vsfdhj,fc` vjupfehj,bc lqbehb $ud& 10 02 mfhsekb vfcgby'kj,f Cbyfskt afhfifib 04 06 ofhcekc de,heylt,bs ,bpytcc frtst,ty Cbyfskt /fkf[fib flubkbc cfyf[fj,f sfdvlf,kj,bc ghjatcjhb Ghja& ljlj xbrdfidbkb cfresfh sfdpt fhfathc fv,j,c^ c[dt,pt rb ,tdhc $ ud& 8 Cfjwfhb lf ufcf[fhbf& hfv ufvjbodbf rbhbfs ufsbc cfkjwfd @,ts bffrjdib# fctsb uflfnhbfkt,f` $ud& 6 ufptsb @cbyfskt# smdtyc ufyrfhuekt,fibf ucehs ufvjfmdt.yjs lf ufvjmdt.ylts` itub'kbfs ufvjfmdt.yjs rjvthwbekb ufyw[flt,t,b^ .jdtkb pjvbcf lf .jdtkb ajhvbc cfdfzhj^ vbcfkjwb lf cfvukjdbfhj ufyw[flt,t,b ufycfresht,ek [tkcf.htk afct,ib lfhtrts f[kf 0 5 4 - 9 0 0 7 7 4 0
© Copyright 2024