חג הפסח כשר ושמח!
יו"ט ראשון
העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15גיליון 49
והיו מספרים :סיפוריהם של מאורי העדה קרמו אותיות ודפים
סיפורי מופת
פרקי הוד ומופת ,מידות והנהגות
של רבני וחכמי גרוזיה
ההיסטוריה העשירה של יהודי גאורגיה כוללת אלפי
סיפורים צדיקים המיוחסים לחכמי ומאורי העדה העתיקה
שירדה לגאורגיה עוד טרם החורבן הראשון .ספר חדש
שיצא לאור באחרונה מנסה ללקט את סיפוריהם של אנשי
המופת והגדת לבנך ,גרסת יהדות גאורגיה
//עמ' 24
כלי מחזיק ברכה :ההגדה עם ביאורו של הרב חכם יעקב
גגולאשוילי תפאר את שולחן החג של יהודי גאורגיה //עמ' 3
שש"פ שמיני
כניסה
יציאה
כניסה
יציאה
ירושלים
18:24
19:37
18:28
19:42
תל אביב
18:40
19:39
18:45
19:44
חיפה
18:33
19:38
18:38
19:44
באר שבע
18:41
19:38
18:45
19:43
תוספת חג
08
כימי צאתך
08
להיות לו לעם
גלימון חגיגי
וגדל
מה הקשר בין גאולת מצרים לגאולה
העתידה? //הרב אברהם אג'יאשוילי
החג המכונן :כיצד ממשיכים את שרשרת
הדורות? //הרב אהרן אלאשוילי
10
יש תקווה
11
עושים סדר
12
נותן סימנים
על הקשר בין ההגדה ובין הסכם המעצמות
עם איראן //הרב יעקב גגולאשוילי
כיצד יש לנהוג בפסח ,בחוה"מ ובשביעי
של פסח //הרב יצחק מוזגורשוילי
משמעותם הפנימית והמעשית של סימני
הסדר //הרב בן-ציון אריאל מיכאלשוילי
13
הבן החמישי
14
יוצאים לטייל
18
יושבים לאכול
19
תשע"ה
מאמר חינוכי מאלף שכל הורה צריך
לקרוא וליישם //הרב רפאל ציקוואשוילי
צרור עצות וטיפים לימי החג וחול המועד
למטיילים ולנופשים //תוספת חג
פסח גאורגי ללא קטניות .ארבעה מתכונים
טעימים ושווים לחג //מתכון לחג
יודע לשאול
כיצד נראות ההכנות לחג מזווית הראיה
של מי שאינו יודע לשאול? //סיפור לחג
לכל קוראינו ולכל בית ישראל
חג הפסח כשר ושמח!
הגיליון הבא יופץ אי"ה ביום חמישי כ"ז ניסן ()16.4.15
2
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
דבר העורך
פרדוקס האמונה
אז איפה אתם ב"סדר"? אתם בסדר? לא משנה
אם אתם מארחים או מתארחים ,את השאלה הזו
שמעתם בוודאי לא אחת במהלך השבוע האחרון.
באמת ,איפה אתם?
לא .השאלה אינה טכנית גרידא .השאלה היא
מהותית ומשמעותית .בדומה לשאלה ששאל
הקב"ה את אדם הראשון בגן עדן" .אייכה?" ,היכן
אתה בעולם הזה? מה כבר הספקת לעשות ומה
עדיין לא .השאלה היא עד כמה אתם "מונחים"
בתוך הסדר שקבע בעל ההגדה לדורות?
אנחנו יכולים "לעשות" את הסדר כעוד מטלה
משפחתית שחייבים למלא ,ואנחנו יכולים לחוות
את הסדר כחוויה מכוננת שתלווה אותנו לכל
השנה כולה ,עד לחג הפסח הבא עלינו לטובה .כי
ליל הסדר אינו עוד אירוע .הוא ה"אירוע" שמציין
את מועד הפיכתנו לעם ,אירוע שמגיע בשיאו
למעמד מתן תורה שהוא הסיבה המרכזית לצאת
בני ישראל ממצרים.
כן .מערכת הבחירות האחרונה חזרה והזכירה
לנו שאנו "שבטים" ,בדיוק כפי שהיו שנים-עשר
השבטים טרם צאתם מארץ מצרים כעם אחד.
אך ליל הסדר מזכיר לנו שבין כך ובין כך כולנו
בני אברהם ,יצחק ויעקב ,כולנו עם אחד .אפילו
הבן הרשע יושב יחד עם שאר הבנים סביב שולחן
הסדר.
נכון .יש לו שאלות ולצידו יושבים אחים נוספים
ואפילו אחד ש"אינו יודע לשאול" ,אבל כולנו
מסובין ,כולנו חכמים וכולנו שואבים מחג הפסח
– חג האמונה – את הכוחות להתקיים בעולם של
תהיות ,של הסתרה ושל גבולות ומיצרים בדומה
למצבם של בני ישראל במצרים.
כי "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן
עתידים להיגאל" .לא מדובר דווקא בתאריך
הכרונולוגי ,אלא ברעיון – יציאת מצרים היא דבר
שחייבים לזכור ולהרגיש מידי יום .עובדה שאנו
עושים זאת פעמיים ביום – בקריאת שמע .וזו
הסיבה ש"בכל דור ודור" ,גם בדורנו אנו" ,חייב
אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים".
המיצרים והגבולות שמציבה בפנינו המציאות
הגשמית והטבעית של העולם ,אינם אלא מראית
עין שבכוחנו לנצח על ידי האמונה שממנה
ביכולתנו לשאוב מלוא חופניים בחג החירות,
חג האמונה .בחג בו אוכלים "לחם עוני" אך
מסבים כבני חורין ,כאחרוני ,או בעצם כראשוני
העשירים.
זה לא פרדוקס .זו המציאות .המציאות היא
שיהודי הוא בן חורין כאשר הוא משעבד את מוחו
ולבו למי שאמר והיה העולם ,כי "אין לך בן חורין
אלא מי שעוסק בתורה" .החירות האמיתית אינה
חירות מהמצוות ,אלא להיפך ,חירות מהשעבוד
ליצרים האפלים ולתאוות השפלות.
בעידן של היום קל מאוד להמחיש זאת .יכול
אדם לשבת על אי בודד באוקיאנוס ההודי ולנהל
מסחר חובק עולם בבורסה של תל-אביב .יכול
אדם לשבת במרומי מגדל אביב ולחוש אומלל
כאחרון העניים באפריקה .החירות היא שעבוד
והשעבוד הוא חירות.
הכל תלוי בתפיסת העולם ובאמונה בבורא
העולם .מי שמאמין לא מפחד ,מדוע? משום
שכוחה של האמונה חזק יותר מכל כוח בעולם.
בכוחה להוציא את האדם מתחושת האין
ולהעצימו עד אין סוף .כי רק מי שקשור למעלה,
לא נופל למטה.
חג פסח כשר ושמח!
מצות אקדמאיות
'איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה' חילק בשבוע האחרון מאות מצות לסטודנטים מכל רחבי הארץ .החבילה כללה
שלוש מצות עבודת יד באריזה מהודרת ,ועליה ברכת רבני האיגוד לסטודנטים המשתתפים במפגשים השבועיים
במסגרת פרויקט הסטודנטים שמפעיל האיגוד .בין הערים בהן חולקו חבילות המצות אפשר למצוא את הערים :אור
יהודה ,אשדוד ,באר שבע ,אשקלון ,לוד וחיפה.
הרב פנחס מוזגורשוילי ,מנהל הפרויקט ,אמר כי "הסטודנטים הביעו את הערכתם על דאגתם של רבני הקהילות,
ואמרו כי יניחו את המצות על קערת הסדר בפסח".
אלי ג'אן
העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות
מו"ל :איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה (ע"ר)
עורך ראשי :חיים גיל
עורכת משנה :ציסנה שמיר
סגן עורך :אלי ג'אן
כותבים :אלי ג'אן ,מאיר מיכאלי
אבי ירושלמי ,צהלה גבריאלי ,מיכל
חן ,אבי שמואל ,מיכל אלאשווילי
חברי הועדה הרוחנית:
הרב אברהם אג'יאשוילי ,הרב רפאל
ציקוואשוילי ,הרב יעקב גאגולאשוילי
כתובת המערכת:
בניין יוניטרייד הרצל ,1אשדוד
קומה ג' משרד 612
טלפון073-7690045 :
פקס08-6710206 :
מנהל שיווק והפקה:
שבתאי פפיאשוילי
דוא"לiton.haor@gmail.com :
י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15
נחנך בית מדרש בנצרת
השבוע חנכה קהילת יהודי גאורגיה בנצרת עילית ,בית מדרש חדש לזכרו ולעילוי נשמתו
של מורנו ורבנו ,רבה הנערץ של יהדות גאורגיה ,רבי חכם משה מיכאלאשוילי זצוק"ל
האור
ההגדה לבית
יהודי גאורגיה
בימים אלה חולקו בקהילות יהודי
גאורגיה ההגדות החדשות לפסח
עם ביאורו רחב היריעה של הרב
חכם יעקב גגולאשוילי שליט"א,
חבר נשיאות איגוד הרבנים
ליהדות גאורגיה
אבי ירושלמי
אבי ירושלמי
ביום שני האחרון נחנך
בעיר נצרת עילית אולם
בית מדרש חדש בבית הכנסת 'אור
התורה' לקהילת יהודי גאורגיה
בעיר .במהלך הערב חשפו הגבאים
את שמו החדש של בית המדרש
שייקרא מעתה 'משכן משה' על
שמו של הרב הראשי ליהדות
גאורגיה ,מורנו הגאון רבי חכם
משה מיכאלאשוילי זצוק"ל שהלך
לעולמו לפני פחות משנה .יום
זה נבחר בקפידה ,שכן באותו
ערב ציינו בחסידות חב"ד את
יום הולדתו של האדמו"ר הרב
מנחם מנדל שניאורסון – הרבי
מליובאוויטש.
רבים מבני הקהילה מכל רחבי
הארץ שרוחשים כבוד רב למורנו
רבי חכם משה זצוק"ל ,הגיעו
לערב המיוחד אותו הנעימה להקה
גאורגית במוזיקה מסורתית בטוב
טעם .המשתתפים נהנו מסעודת
מצווה בשרית שהייתה עשירה
במיוחד כמיטב המסורת של בני
העדה הגאורגית.
במהלך הטקס ,הסירו בניו של
מורנו רבי חכם משה זצוק"ל ,הרב
שבתי מיכאלאשוילי יחד עם אחיו
הרב אברהם שייבדלו לחיים טובים
וארוכים ,את הלוט מעל השלט
החדש במקום .מנחה הערב היה
הרב אברהם אג'יאשוילי ,חתנו של
חכם משה זצ"ל ורב הקהילה בקרית
אתא .כמו כן כבדו את המעמד
בנוכחותם :הרב יצחק מוזגורשוילי
רב הקהילה בלוד ורבן של שכונות
רמט ושרת וראש העיר נצרת עלית,
אלכס גדלקין ומכובדים נוספים.
מתפללי בית כנסת 'אור התורה'
בראשותו של הרב יעקב אלואשוילי
שמחו על הזכות שנפלה בחלקם
להנציח את זכרו של הרב הראשי
הנערץ ולחנוך משכן של תורה
לעילוי נשמתו של רבי חכם משה
שבעוד שבועות מספר יחול יום
השנה לפטירתו.
אחרי הסידור והמחזור המבוססים על
פי מנהגי יהדות גאורגיה ,עכשיו הגיעה
תורה של ההגדה לפסח .השבוע חולקה
בכל בתי הכנסת של קהילות יהודי גאורגיה
בישראל הגדה מפוארת אותה חיבר חבר לשכת
הרבנות הראשית לישראל ,הרב חכם יעקב
גגולאשוילי ,רב הקהילה הגאורגית באשדוד
וחבר נשיאות איגוד הרבנים ליהדות גאורגיה.
ההגדה המפוארת כוללת 317עמודים
גדושים בהלכות ומנהגים ,חידושי תורה
ומעשיות הקשורות לפסח .כל אלה שולבו
בהגדה החדשה עליה עמל חכם יעקב במשך
זמן רב.
ההגדה של פסח לבית יהדות גאורגיה,
פותחת בהקדמה עשירה וכוללת את נוסח
בדיקת החמץ וביעורו וכמובן את סדר ההגדה
הידוע והמפורסם .עמוד מיוחד הוקצה למנהגי
יהדות גאורגיה בערב פסח ,שאחד ממנהגיו
הוא אכילת צלי בליל פסח ,אכילת צ'אדי ושאר
קטניות ,וכן פיזור כלים נאים בשולחן הסדר.
לפני שיר השירים שנהוג לומר בקהילת
יהודי גאורגיה ,הוסיף הרב חכם יעקב ,הקדמה
ארוכה ומרתקת של שישה עמודים המהווה
שער כניסה למגילה אותה חיבר שלמה המלך.
ההגדה כולה מלווה בפירוש "שיח יעקב" ,אותו
חיבר חכם גגולאשוילי המבאר בטוב טעם ודעת
את כל חלקי ההגדה.
בקהילות יהודי גאורגיה קיבלו את ההגדה
בשמחה רבה ,וברכו על ספר מפואר נוסף
שמצטרף לשורת הספרים של רבני גאורגיה
לדורותיהם.
3
4
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
100אחוז הצלחה
שלושת התלמידים היחידים מבני קהילת יהודי גאורגיה בתלמוד תורה בית יוסף שבקריית מלאכי ,נמנו על עשרים המצטיינים שעלו
לשלב הגמר בחידון המרשים והמסכם על הלכות חג הפסח
ילדי קהילת יהודי גאורגיה ,מנהל הת"ת וראש העיר .צילום :עזריאל יצחקי
אבי שמואל
לפני שבועיים ,ביום חמישי,
התקיים בתלמוד תורה 'בית יוסף'
שבקריית מלאכי ,חידון בנושא הלכות
פסח .החידון נערך בהשתתפות הורים,
רבנים ,מפקחים ואנשי חינוך .גם ראש
העיר אליהו זוהר השתתף בחידון וברך
את התלמידים.
בין עשרים העולים לגמר היו גם שלושה
מבני קהילת יהודי גאורגיה בקריית
מלאכי :דניאל אלאשוילי ,אוראל בר וישי
ג'אן.
בחידון השתתפו תלמידים מכיתות ד'
עד ח' בלבד ,ומי שעמד על ידיעותיהם
של התלמידים ,היו מנהל בית הספר:
הרב מרדכי חאמי ומחבר הספר 'אורות
ההלכה' -הספר ממנו למדו התלמידים
את ההלכות – הרב שמעון כהן.
מאחר ורוב התלמידים ענו בצורה
מדויקת על השאלות בשני סיבובים
שונים ,התקשה צוות השופטים להכריע
מי מבניהם יהיה הזוכה .לאחר התייעצות
ארוכה הוחלט להגריל את הפרסים בין כל
המשתתפים ,כך שלא הוכרע מי מבניהם
זכה במקום ראשון.
יצוין כי שלושת התלמידים מבני
הקהילה הגאורגית הקטנה בעיר ,דניאל
(כיתה ז') אוראל (כיתה ה') וישי (כיתה
ד') ,הם גם היחידים הלומדים בבית הספר,
כך שאפשר לומר כי ההצלחה הגאורגית
בבית הספר עומדת על 100אחוזים!
קודם לחידון התקיימה גם מסיבת חומש
בהשתתפות תלמידי כיתה א' אותם ליוו
גם כיתות ב' וג'.
ראש העיר אליהו זוהר שהגיע בתחילת
הערב לברך את המשתתפים בחידון ,אמר
כי "היום זה יום חג עבורכם .אתם לומדים
תורה ומקיימים אותה הלכה למעשה.
לא נותר לי אלא לברך אתכם ,הילדים
הקטנים ,מתוך מה שכתוב בספר יהושוע:
'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ,והגית
בו יומם ולילה ...כי אז תצליח את דרכך
ואז תשכיל'".
הממונה על מחלקת החינוך בעירייה,
שלומי מלכה ,אמר כי בית הספר בית יוסף
הוא היהלום של קריית מלאכי ,ותלמידיו
הם סמל להתנהגות מופתית.
בסיום אמר מנהל התלמוד תורה ל'האור'
את הדברים הבאים" :במשך שלושים יום
עמלו התלמידים מכיתות ד-ח' על לימוד
הלכות פסח .קראנו למבצע הלימוד בשם
'מה אתה סח? הלכות פסח'" .המנהל ציין
כי לכל התלמידים שהשתתפו במבצע
נערכו חמישה מבחנים ,ומתוכם נבחרו
עשרים תלמידים שעלו לשלב הגמר.
"התלמידים קיבלו ממוצע של 90אחוז
ומעלה .הידיעות שלהם הותירו רושם חזק
על ציבור המשתתפים .כולם ענו בצורה
מקיפה על השאלות והוכיחו שלא נשארה
הלכה אחת אותה לא ידעו" ,סיפר הרב
חאמי בהתלהבות והוסיף כי "המטרה
הייתה שכל תלמיד יצא לחופשת פסח,
עם ידע מקיף בהלכות החג".
בני משפחותיהם של המצטיינים מקרב
ילדי קהילת יהודי גאורגיה סיפרו כי כבר
הספיקו להתייעץ עם ילדיהם הקטנים
בנושא הלכות פסח .התלמידים הצעירים
הפכו לרגע לרבנים קטנים שיודעים
לפסוק את ההלכות.
עשייה בקהילה
מעשים טובים בגאורגית
הדוכן שהציבו בני קהילת יהודי גאורגיה באשדוד ברחבת העירייה עורר עניין רב בקרב הבאים ליריד החברתי שקיימה העירייה .יוזמת
'יום המעשים הטובים' ,אשת העסקים שרי אריסון ,הצטרפה לתורמים
מיכל חן
בשבוע שעבר ציינו ברחבי
ישראל את 'יום המעשים הטובים'
ובעיריית אשדוד ערכו יריד חברתי מגוון.
בין מגוון הדוכנים הוקם דוכן מיוחד
ביוזמת 'מרכז התרבות לקהילת יוצאי
גאורגיה' ובשיתוף אגודת הסטודנטים
של עמותת נ.י.ה.ו.ל על-שם יצחק
נניקאשוילי; פרויקט פר"ח; המשנה לראש
העיר ,מר משה בוטראשוילי והגברת תמי
רוזן מפורום הנשים של יהודי גאורגיה.
במהלך השבוע שקדם לאותו יום,
הועברו מפה לאוזן פרטים אודות היוזמה
הברוכה וברשתות החברתיות פורסמו
מודעות הקוראות לבני קהילת יהודי
גאורגיה בפרט ,ולתושבי אשדוד בכלל,
לתרום מכל הלב חפצים משומשים במצב
טוב ,כאלה שאין בהם צורך וגם ,אם
אפשר ,מוצרים אתניים גאורגיים .רבים
מבני הקהילה פקדו את הדוכן ותרמו
באהבה ספרים ,כלי בית ,צעצועים,
חולצות ,נעליים ואפילו שמלות ערב
ותכשיטים.
הדוכן הגאורגי שהוצב ביום שלישי
ברחבת העירייה ,היה בסימן שימור
הסביבה ועידוד ערך הנתינה .מבין שלל
הדוכנים שהוצעו לקהל הרחב ,היה הדוכן
של קהילת יוצאי גאורגיה יחיד מסוגו
בשל העובדה שניתן היה לקחת בו מבלי
לתת תמורה כלשהי ממגוון הפריטים
שהיו מוצעים על גביו.
הסטודנטים והחניכים מבני קהילת
יהודי גאורגיה שאיישו את הדוכן ,דאגו
לרתום עוד ועוד אנשים לקחת חלק
ביוזמה הברוכה .תושבים שעברו בין
הדוכנים התקשו להאמין שניתן לקחת
חפצים מבלי לשלם עליהם או לתת דבר
מה בתמורה.
הדוכן רשם הצלחה גדולה והתעניינות
רבה ,אף מצד יוזמת יום מעשים טובים
בכבודה ובעצמה ,המיליארדרית שרי
אריסון ,שהסתובבה במקום והביעה
התפעלות ואף ברכה את העושים במלאכה
על יוזמתם המקורית .אריסון התרשמה
עמוקות עד שתרמה בעצמה ספרים פרי
עטה לדוכן הגאורגי.
בשיחה עם אהרון נאור מעמותת
נ.י.ה.ו.ל על-שם יצחק נניקאשוילי ,שהיה
גם בין מפעילי הדוכן ,הביע נאור שביעות
רצון רבה מהפעילות ואמר" :יום מעשים
טובים הוא יוזמה נהדרת שצובעת את
המדינה שלנו באור של תקווה וגאווה.
תודות למרכז ליוצאי גאורגיה התמלאתי
גאווה אישית ,קהילתית ולאומית",
י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15
האור
חופשה מרתקת
בריאות כשרה לפסח
עם זינה טורס
שירותי בריאות כללית מפיצים את המדריך השנתי לתרופות כשרות לפסח
מיכל חן
כמדי שנה לקראת חג הפסח,
מפיצה מחלקת דת וכשרות
של 'שירותי בריאות כללית' מדריך
תרופות ובו רשימת התרופות הכשרות
לפסח ללא חשש חמץ ,באישורם של
הרבנים הראשיים לישראל והבדצ"ים
השונים.
המדריך הוא הגדול והמקיף ביותר
שניתן למצוא ,והוא כולל רשימה של
כ 2,000-סוגי תרופות מעודכנות לשנה
הנוכחית .בנוסף ניתן למצוא במדריך
הדרכה לגבי מזון תינוקות ותחליפי
חלב ,תרופות הניתנות ללא מרשם
רופא כגון ויטמינים ,מינרלים ומזון
רפואי המותר לשימוש בפסח.
מדריך התרופות יוצא לאור על
ידי הרב הראשי של שירות בריאות
כללית -הרב מנחם רוזנברג ,ובהכנתו
השתתפו רוקחים מומחים אשר בדקו
כל תרופה על שלל מרכיביה .עוד
השתתפו בהכנה רבנים פוסקי הלכה.
כל התרופות המופיעות בחוברת
אושרו על ידי ועדה מיוחדת של ביו-
כימאים ורוקחים ובפיקוח הרבנים
הראשיים וכל גופי הכשרות של
הבד"צים המובילים בארץ.
מדריך התרופות מופץ כבר בימים
אלו באלפי עותקים בכל המרפאות,
בתי החולים ובתי המרקחת של הכללית
ובמועצות הדתיות ,בקליניקות של
רופאים ואצל רבים מרבני ישראל,
במשטרת ישראל ובצה"ל.
כמו כן תעמיד המחלקה לדת
וכשרות של שירותי בריאות כללית
לרשות לקוחות המעוניינים במידע
ובירור לגבי תרופות כשרות לפסח,
מוקד מידע טלפוני אשר יאוישו על-
ידי מומחים בנושא.
למידע נוסף ניתן לפנות למוקד
שירות הלקוחות של הכללית שמספרו
*2700בחיוג מכל מכשיר טלפון.
לאונרדו קלאב
דוד ים המלח
₪
₪ 100 +אוטובוס
2700
תאריך12-16.4.2015 :
כולל הכל
תאריך12-16.4.2015 :
חצי פנסיון
3620
₪
₪ 100 +אוטובוס
קראון פלאז'ה
מלון הוד
תאריך19-23.7.2015 :
חצי פנסיון
תאריך16-20.8.2015 :
חצי פנסיון
3120
₪
₪ 100 +אוטובוס
כתבו לנו
עיתון האור שלכם ובשבילכם...
מערכת האור מעוניינת לפרסם את מה שיש לכם לומר,
כתבו לנו על המתרחש בקהילתכם בהווה
וספרו לנו על מה שאירע בעבר
זו הבמה
שלכם!
נשמח לקבל את פניותיכם!
בפקס 073-769-0045 :או בדוא“לiton.haor@gmail.com :
5
2950
₪
₪ 100 +אוטובוס
חבילות נופש לגאורגיה
הראשונים בארץ המציעים טיולים מאורגנים וחבילות נופש!
טיולים לאחר פסח לבורג'ומי ,סורומי ,צחלטובו
פנסיון מלא ,אוטובוס צמוד
טיולים במקומות מפורסמים לפי דרישה
אוכל כשר
מיוחדים
טיול מאורגן לגאורגיה במקומות
+תעודת כשרות
10שנים מוצלחות באגף השידוכים
הפלגה המחברת בין אנשים המעוניינים לבנות משפחה!
לכל הגילאים ,פנויים פנויות
מחודש יוני מתארגנת אניה -מנו ספנות
ההרשמה
מיום ראשון -חמישי פנסיון מלא
נפתחה!
יון ,רודוס ,קפריסין
כל הקודם זוכה
חול המועד פסח 7.4.2015יום כיף בפארק אשדוד ים ושיט ביאכטה
לא כולל ארוחה ,אוטובוס מלוד )מול הקניון(
חולון ,סעידה 054-249-1116 :אשדוד ,ירמה צור054-486-7018 :
מארגנת הנופש -זינה טל'08-9250291 , 052-5950291 :
בכל בקשה וברור נא לפנות בפקס לזינה08-924-9318 :
6
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
שש שנים חלפו
בערב פסח תשס"ט הלך לעולמו איש החסד ,מר מישיקו מירלשוילי ז"ל ,האיש
שהקים את קונגרס יהודי גאורגיה ועשה המון למען בני העדה בכל מקום שהם.
שש שנים חלפו מפטירתו המפתיעה והחוסר עדיין קיים .רבני קהילות יהודי
גאורגיה משרטטים קווים לדמותו של האיש היקר ופועלו
אבי ירושלמי
כסאו הריק של משה (מישיקו)
מירלשוילי ז"ל בראש שולחן הסדר,
מורגש בכל פסח מחדש .פטירתו בטרם
עת בערב חג החירות תשס"ט (,)2009
רגע לפני עריכת הסדר עם כל בני
משפחתו ונכדיו ,הותירה חלל עמוק
לא רק בקרב המשפחה ,אלא בקרב בני
קהילת יהודי גאורגיה כולה.
מישיקו ז"ל היה ממקימי מפעלי החסד
הגדולים של יהדות גאורגיה עוד טרם
הפכו לארגון מסודר כמו היום" .את
הכל הוא קיבל מהוריו" ,מספר הרב בן-
ציון אריאל מיכאלשוילי ,מרבני קהילת
יהודי גאורגיה בלוד" .אימא שלו הייתה
אופה לחם לעניים בכל יום שישי ואביו
היה איש חסד ,כך שזה עבר אצלו בגנים.
הייתה בו מעלה מיוחדת שאם הוא היה
רואה אדם עם נעליים קרועות או חליפה
בלויה ,הוא היה אומר לו ללכת לקנות
והוא ישלם בעבור זה".
חכם אריאל מסביר כי בכוונה לא היה
ר' משה מעניק כסף מראש" .כתוב בפסוק
'אשרי משכיל אל דל' שאדם צריך לדעת
איך לתת צדקה לעניים ,ודוֺד משה היה
מיישם את זה .הוא לא רצה שאותו אדם
יבזבז את הכסף על דברים אחרים ,ולכן
אמר שהוא יחזיר לו את ההוצאות לאחר
הקניה .בחלק מהמקרים הוא היה הולך
אתו לחייט או לרופא השיניים ומשלם
מראש על הטיפול".
הרב אברהם אג'יאשוילי רב קהילת
יהודי גאורגי בקרית אתא ,סיפר על
הכבוד הגדול שרחש מישיקו לרבנים.
"הוא כיבד מאוד תלמידי חכמים והוריש
את זה גם לבניו ולימד אותם להקשיב
לרבני העדה .הוא סלד ממחלוקות כמו
מאש ,ואני עד למספר פעמים בהם היו
חילוקי דעות והוא הקפיד מאוד להפסיק
אותם .העזרה שלו לכלל ידועה ,אבל גם
במקרים בהם היה נגמר הכסף בתקציב,
הוא היה מחפש דרך להעלות אותו
בעקבות בקשות עזרה נוספות".
לצד הצדקה הרבה שפיזר ר' משה
מירלשוילי ,הוא היה ענוותן מאוד .ואת
הפרט הזה מזכיר הרב אהרון אלאשוילי
מהעיר לוד" :אין את התכונה הזו להרבה
אנשים אמידים .אבל הוא זכה להיות עניו
ונחבא אל הכלים .בנוסף הייתה לו אהבת
ישראל מיוחדת" .חכם אהרון מרחיב על
הקשר החם שהיה בין מישיקו ובין אביו
הרב הראשי ליהדות גאורגיה -חכםרפאל אלאשוילי זצ"ל שנפטר מספר
שנים לפני כן" .האדם הראשון שהוא זימן
לארגון החסד שהקים ,היה אבי זצ"ל.
הוא רחש הרבה כבוד לתורה וגם בניו
ממשיכים בדרכו".
מעלה נוספת שמציין הרב יצחק
מוזגורשוילי -רב שכונות רמט ורמז
בעיר לוד -היא הצדקה שהיה מעניק
בסתר" .כמובן שחלק מהחסדים היו
מתפרסמים ,אבל הוא התרחק מזה .היה
לו חשוב לעזור לנזקקים אבל לא רק .כל
מה שהיה קשור לקהילה הגאורגית בארץ
ובעולם הוא ניסה לקדם ועשה הרבה
דברים לטובתם תוך שהוא מנסה ככל
שניתן להסתיר את מעשיו ,כדי שאפילו
מי שקיבל ממנו לא יידע על זה".
הרב רפאל ציקוואשוילי -רב
קהילת יהודי גאורגיה בירושלים,
מגדיר את מישיקו כ"היהודי הגאורגי
האולטימטיבי" .חכם רפאל מסביר:
"השילוב הזה של איש עסקים מצליח יחד
עם אהבת התורה בצורה בלתי מסויגת,
זה דבר לא רגיל .היית יכול לראות אותו
קורא תהילים כמו אחד העם .האמונה
הזו שלו וההצלחה במסחר התמזגו
בצורה מושלמת .הייתה לו יראת שמיים
מובנית אותה ירש מאביו ומסבו והוריש
אותה לבניו ונכדיו .התכונה הבולטת היא
שלו הייתה שהכסף לא שינה את האדם
הטוב שהיה".
הרב שבתי מיכאלאשוילי -רב קהילת
יהודי גאורגיה בקרית מלאכי ,היה
מביא את אביו ,חכם משה זצ"ל ,רבה
הראשי והנערץ של יהדות גאורגיה,
לכל כינוס של הקונגרס שהקים מישיקו
מירלשוילי עבור יהודי גאורגיה" .בימים
ההם נחשפתי לגודל החסדים והרחמנות
הגדולה שהייתה לו" ,סיפר השבוע הרב
שבתי והוסיף סיפור משלו:
אברך מבני קהילת יהודי גאורגיה ללא
בני משפחה בישראל ,התארס עם בחירת
לבו ,אלא שהוא נתקל בבעיה -לא היה
לו כסף להוצאות החתונה .הרב אברהם
מיכאלשוילי מכפר חב"ד ,בנו של חכם
משה ואחיו של הרב שבתי ,נטל על עצמו
את ההוצאות מבלי שבאמת ידע כיצד
יגייס את כל הסכום.
"אחי סיפר לי על זה וביקש עצה איך
לעזור לו ,אמרתי לו שייתן לי כמה ימים.
לאבי היו ישיבות פעמיים שלוש בשבוע
לטובת בני יהדות גאורגיה ובאחת
הפעמים ניצלתי הזדמנות שמישיקו
הלך רגע לחדרו ושאלתי אותו אם
אפשר לגזול דקה אחת מזמנו" .ר' משה
מירלשוילי הניח את ידו על כתפו של
חכם שבתי ונענה בחפץ לב" .סיפרתי
לו את הסיפור ומישיקו שאל מה נשאר
שעדיין לא כוסה ופירטתי בפניו" .איש
החסד שלף את פנקס הצ'קים ורשם סכום
של 20אלף שקלים להוצאות הכנסת
החתן תחת החופה בכבוד וללא מחסור.
"אחרי החתונה תבוא אלי שוב ותספר לי
אם חסר משהו ואני אשלים" הורה.
בני הקהילה ותורמים נוספים השלימו
את כל ההוצאות ולאחר החתונה השמחה,
ביקש חכם שבתי להודות לר' משה על
תרומתו הנדיבה" .הוא כל כך התאכזב
כשאמרתי לו שלא חסר כלום .הוא אמר
לי 'אח .חשבתי שהגעת להגיד לי שחסר
משהו ואני אזכה בעוד מצווה' ,וזה בעצם
מתאר איזה אדם הוא היה" ,מסכם הרב
שבתי.
UGJC
לאחינו בני קהילות יהודי גאורגיה בארץ
ובתפוצות ולכל בית ישראל באשר הם
שלוחה בזאת ברכת
חג הפסח
כשר ושמח
יהי רצון שנזכה תיכף ומיד למימוש הייעוד "ובא לציון גואל"
ולא עיכבן המקום כהרף עין ,בגאולה האמיתית והשלמה
ובבנין בית המקדש השלישי ,אכי"ר
כעתירת חברי נשיאות האיגוד
הרב יעקב גגולאשוילי הרב אהרון אלאשוילי הרב אברהם אג'יאשוילי הרב יצחק מוזגרישוילי
הרב שבתי מיכאלאשוילי הרב בן ציון אריאל מיכאלאשוילי הרב רפאל ציקוואשוילי
מנכ"ל האיגוד תמזי )אליהו( ספיאשוילי
שתי גאולות
הרב אברהם אג'יאשוילי
רב בקריית אתא
נביא מובא פסוק אודות
גאולת מצרים ,פסוק שמעיד
על קשר רציף בין מה שאירע
במצרים ,בגאולת מצרים
ובין הגאולה העתידה .הנביא
אומר" :כימי צאתך מארץ
מצרים אראנו נפלאות".
דהיינו שיש קשר רציף וישיר
בין פסח ההיסטורי אותו
אנו חוגגים מידי שנה ,ובין
הגאולה שתבוא כאשר יתגלה משיח צדקנו במהרה בימינו.
את הקשר בין שתי הגאולות אפשר למצוא גם בחג
הראשון ובחג האחרון של פסח .בחג הראשון אנו מציינים
את ה"פסח" .את העובדה שה' פסח על בתי בני ישראל
במצרים בעת מכת בכורות .למעשה ,המשמעות היא שגם
בגאולה העתידה ,ה' יכול לפסוח (לדלג) על הדרגות
הרוחניות שעם ישראל אמור להיות בהן כדי להיות ראוי
לגאולה ,ולגאול אותנו למרות שאנו נמצאים בתוך עולם
החומר הגשמי.
גם אז ,במצרים ,פסח ה' על מעמדם ומצבם של בני
ישראל במצרים והוציא אותם מחיים של עבדות ומ"ט
שערי טומאה ,לחיים של קדושה והיבדלות מכל העמים
שהגיעה לשיאה במתן תורה .זאת הסיבה שבפסח לא
אוכלים חמץ ,משום שחמץ עניינו גאווה וישות המבטאות
את הגשמיות ואילו המצה עניינה ענווה והצטנעות ולכן
היא מכונה "לחם עוני".
בחג האחרון של פסח (שביעי של פסח) ,אנחנו מציינים
את קריעת ים סוף והדבר מסמל את הפיכת הים – מקום
שלילי שמסמל את הגשמיות שמכסה על האור האלוקי
שבעולם .קריעת ים סוף הפכה את הים לחרבה .המשמעות
היא שהים הפך ידידותי לבני ישראל שעברו בו -בתוך
הים – בחרבה.
המדרש מתאר את הניסים הגלויים שאירעו על הים ,בים
ומחוצה לו .את העצים שצמחו בשבילים בהם צעדו בני
ישראל .את המגדנות (ממתקים) שצמחו על אותם עצים
ואת הציפורים שצייצו מעל ראשיהם ועוד.
ומכאן למשמעות הסמלית הקשורה לגאולה העתידה.
אותה גאולה עליה אומר הנביא "כימי צאתך מארץ
מצרים" .הגילוי האלוקי בגאולה העתידית לא יבטל את
הגשמיות אלא יראה את תוכנה הפנימי.
זאת אומרת ,שנראה בעיניים שלא רק שהגשמיות (הים)
אינו מכסה על האלוקות ,אלא אדרבה ,היא עצמה מסייעת
ליהודי לראות את האלוקות ,כפי שהים הצמיח עצים
ומגדנות ויישר את עצמו כדי שבני ישראל יוכלו לחצות
אותו בבטחה ובהנאה.
ב
הגאולה העתידה תגלה את
מהותו של העולם ותחזיר
אותו למקורו הטבעי .להיות
מקום של גילוי שכינה כפי
שהיה קודם החטא של אדם
וחווה בגן עדן
הגאולה העתידה תגלה את מהותו של העולם ותחזיר
אותו למקורו הטבעי .להיות מקום של גילוי שכינה כפי
שהיה קודם החטא של אדם וחווה בגן עדן.
כבר היום ,בדורנו ,אנחנו רואים את תחילתו של אותו
גילוי אלוקי ,את החזרה למקור .אפילו מדינות שהשמידו
כל זכר ליהדות רוצות לקלוט יהודים .ספרד למשל
שהצהירה כי תיתן דרכון אירופי לכל יהודי שיוכיח שהוא
מצאצאי מגורשיה.
נכון .אפשר לומר בסקפטיות שספרד רוצה את כספם של
היהודים ,אבל בהתבוננות מעמיקה יותר ,רואים שהעולם
עובר תהליך שמכין אותו לגאולה .העובדה שהעולם כולו
הפך לכפר גלובאלי היא רק חלק מהתכנית האלוקית
במסגרתה "לא יהיה עסק כל העולם כולו אלא לדעת את
ה'" כפי שכותב הרמב"ם.
דומה הדבר לפרי שנמצא על העץ רגע לפני הבשלתו
המלאה .כבר בהיותו על העץ אנחנו יכולים לדמיין את
טעמו המתוק אותו נוכל לחוש בפועל כאשר נקטוף אותו.
אבל כבר עכשיו אפשר לדעת ולהרגיש בקיומו .דומה
הדבר ל"טועמיה חיים זכו" .לטעימות של מאכלי השבת
לפני כניסתה.
חג הפסח מעניק לנו כוח ושפע רוחני שמאפשר לנו
לשרוד את קשיי הגלות לאורך השנה כולה .חג הפסח הוא
חג האמונה והדבר בא לידי ביטוי כבר בליל החג הראשון
אך מתעצם ביתר שאת ביום האחרון ,בשביעי של פסח
בו מתגלה העובדה שהים עצמו (העולם הגשמי והגלות
האיומה) אינו מכסה על היבשה שבתוכו .גם מה שנראה
לעינינו כגלים מאיימים וגועשים ,אינו אלא אור אלוקי.
דורשי רשומות כתבו שנחש בגימטרייה משיח .יבוא
יום והוא קרוב ,יום הגאולה שבה יתגלה שהנחש – סמל
הרוע והשלילי – הוא למעשה תרופה( .אכן זהו סמלם של
הרוקחים) .ומכאן "כימי צאתך" ,כמו בגאולת מצרים בה
התגלה שהים המאיים אינו אלא מעבר יבשתי נוח שיציל
את בני ישראל ויכלה את המצרים ,כן תהיה לנו בגאולה
העתידה ,שנראה נפלאות וניווכח לראות בעיני בשר שכל
הגשמיות אינה אלא דבר שנועד לסייע לנו להתקרב לה'
ולראות את האור האלוקי שטמון בבריאה.
יהי רצון מה' יתברך שכבר השנה ,בחג הפסח הזה ,נזכה
לגאולה האמיתית והשלמה ונראה בעינינו הגשמיות את
האור האלוקי שבעולם הגשמי ,בביאת משיח צדקנו תיכף
ומיד ממש.
פסח כשר ושמח.
*מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש.
החג ַה ְמכֹונֵ ן
הרב אהרון אלאשוילי
רב בלוד
עלינו מוטלת הזכות
והחובה להעביר לילדינו את
הירושה הרוחנית שקיבלנו
מאבותינו
|8
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
י
ציאת בני ישראל ממצרים
אותה אנו חוגגים בחג הפסח,
היא האירוע המכונן ביותר
בתולדות עם ישראל .יציאת
מצרים אינה רק יציאה
משעבוד אלא תחילת יצירתו
של עם (שהושלמה אחר כך
במתן תורה ובהמשך בכניסת
בני ישראל לארץ).
כבר יותר מ 3300-שנה
חוגג עם ישראל את הפסח -את חג החרות .חגגנו אותו גם
בהיותנו תחת כבלי הגלויות ,כי ממנו שאבנו את האמונה
והביטחון שכשם שגאל את אבותינו כן יגאל אותנו.
השם חג הפסח קשור למכת בכורות אף שהיא המכה
האחרונה בעשרת המכות ,משה רבנו נתנבא עליה כבר
בהיותו במדיין כמו שכתוב בפסוק" :ואמרת אל פרעה,
כה אמר ה' ,בני בכורי ישראל ,ואומר אליך שלח את בני
ויעבדני ותמאן לשלחו ,הנה אנכי הורג את בנך בכורך".
לפני מכת בכורות נצטווה כל בית אב מבני ישראל
לשחוט שה ,שהיה נחשב לעבודה זרה אצל המצרים ,אשר
האמינו במזל גדי ,והשה היה נחשב אצלם כ"נציגו" בארץ.
כדי להראות שבני ישראל אינם מאמינים בעבודת הכוכבים
של המצרים ציווה אותם ה' לשחוט שה ובזכותו ניצלו
ממכת בכורות.
הקרבן הזה אותו הקריבו בני ישראל נקרא קרבן פסח.
אין זו רק יציאה משעבוד פיזי חיצוני ,אלא גם יציאה
מהשעבוד הפנימי שלנו שלפעמים קשה יותר משעבוד
חיצוני לאדם זר .כאשר אדם ֶע ֶבד לתביעות הגוף שלו ואינו
מצליח להפעיל שיקול דעת כדי לרסנן ,הוא אינו אדון
לעצמו .הרי הוא נמצא תחת "שלטון זר" שאין שואלים את
כמו שכתוב"ַ :ו ֲא ַמ ְר ֶתּם זֶ ַבח ֶפ ַּסח הּוא לַ ה' ,אשר ָפ ַּסח על
בתי בני ישראל ְבּנָ גְ ּפֹו את ִמ ְצ ַריִ ם ואת בתינו הציל."...
למילה פסח יש שתי פירושים :א' מלשון דילוג שהמזיק
דילג על בתי בני ישראל כפירוש רש"י במקום ,וב' מלשון
חמלה ורחמים שהשם חס על בתי בני ישראל והגן עליהם,
כפירוש תרגום אונקלוס במקום .וכך נהגנו גם אנו לתרגם
בקהילותינו בגולה .לכן נקרא ליל הסדר גם ליל שימורים
שבלילה הזה השם שומר ומגן על בני ישראל.
דעתו כלל.
שהרי הוא עצמו יודע שצריך לנהוג אחרת אך הכוחות
הטבעיים ,שהם חיצוניים לו" ,חזקים ממנו" ,שהרי הוא נתן
להם שליטה עליו .אך על האדם לזכור כי ניתנה לו יכולת
בחירה חופשית להיות אדון לעצמו ,להתגבר על הכוחות
האלה ולהיות בן חורין באמת.
בתקופתנו שהיא תקופת שפע ,יש צורך במאמץ גדול
כדי לא להיסחף במרוץ אחר מותרות .זהו החופש האמיתי
וכבר אמרו חז"ל ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק
בתורה" .כאשר האדם מקבל על עצמו את מצוות התורה
מתוך בחירה חופשית ושיקול דעת עצמאי ,בלי לתת
לכוחות חיצוניים לבלבלו ולשעבדו ,הוא הופך לבן חורין.
הרבה מצוות ניתנו לנו שעניינן "זכר ליציאת מצרים".
ביניהן גם מצוות שבת (וכן שלוש רגלים ,פדיון בכורות,
תפלין ועוד) .מהאמור לעיל אפשר להבין את מה שנאמר
לגבי מצוות שבת בעשרת הדברות בספר דברים" :וזכרת
כי עבד היית בארץ מצרים ,ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד
חזקה ובזרע נטויה .על כן צווך ה' אלוקיך לעשות את יום
השבת" .היות ובמשך ימי השבוע משועבד האדם לעבודתו
ולצרכיו הפיזיים ,ורק בשבת ,כאשר הוא "משתחרר"
מהמרוץ אחרי העולם החומרי ,הוא מרגיש בן חורין באמת.
בנוסף ,בשבת מוטל על האדם לשחרר מעול מלאכה
גם את עבדו ואמתו ואפילו את בהמתו ...וזו היא יציאת
מצרים אמיתית ,ולכן התורה מקשרת בין שמירת שבת
ליציאת מצרים ששניהם ענין אחד.
בימינו שגור בפי כל הביטוי "זמן שווה כסף" .השבת
שהיא זכר ליציאת מצרים -באה ללמדנו שערכם שלימי חיינו גבוה יותר ,והם אינם נמדדים בכסף בלבד,
ואסור לנו לבזבז אותם במרוץ אחר הרכוש הפיזי .לכן
אנו משתחררים בשבת מהשעבוד לחומר הגשמי ו"יוצאים
לחרות" .כי עבדי ה' אנחנו ,ולא עבדים לעולם הזה.
שלושה טעמים למצה
בסיום ההגדה אנו קוראים שאת המצה אנו אוכלים
משום שבחיפזון יצאנו ממצרים ,ולכן לא הספיק בצקם
של אבותינו להחמיץ והם אכלו מצות .מאידך ,מתחילת
ההגדה -הפותחת במילים "הא לחמא עניא די אכלו
אבהתנא בארעא דמצרים" -משתמע שאבותינו אכלו
מצות כבר במצרים.
מה גם שבתורה נקראת המצה "לחם עוני" ,מה שלא ראוי
"ׁש ְב ַעת
למי שחוגג יציאה מהגלות .כמו שכתוב בפסוקִ :
ל-עלָ יו ַמּצֹות לֶ ֶחם עֹנִ י" .לכן יש מסבירים שבני
יָ ִמים ּתֹאכַ ָ
ישראל היו אוכלים מצות גם בזמן גלות מצרים וזאת בגלל
לחץ השעבוד וחוסר הזמן להכין לחם .מה גם שמצה לא
מתקלקלת בקלות כך שהיה זה "חסכוני" יותר מלחם חמץ.
אך על זה יש להוסיף שה' ציווה את אבותינו לשחוט
קרבן פסח ערב לפני שיצאו ממצרים ,ואף ציווה אותם
לאכול אותם עם מצות כמו שכתוב"ְ :ו ָאכְ לּו ֶאת ַה ָּב ָׂשר
ל-מר ִֹרים יֹאכְ לֻ הּו" .האיסור
ּומּצֹות ַע ְ
ַּבּלַ יְ לָ ה ַהּזֶ ה ְצלִ י ֵאׁש ַ
לאכול קרבן פסח עם חמץ קשור גם לדיני קרבנות בבית
המקדש כמו שכתוב" :כל המנחה אשר תקריבו לה' לא
שאֹר ְוכָ ל ְד ַּבׁש ֹלא ַת ְק ִטירּו ִמ ֶמּּנּו".
תעשה חמץ" או "כָ ּל ְ ׂ
יוצא אם כן שאכילת מצות בפסח יש בה זכר לשלושה
עניינים :א -לזכר השעבוד " -לחם עוני"; ב -לזכר הגאולה
שיצאו בחיפזון ולא הספיק בצקם להחמיץ .מה שמעיד על
גודל הבהלה שהמצרים היו מצויים בה בגלל מכת בכורות.
עד שהם בעצמם זירזו את ישראל לצאת במהירות וג -
משום קרבן פסח שאסור לאכלו עם חמץ.
כאשר אנו אוכלים מצה בליל הסדר עלינו לזכור את
גודל המצוקה הפיזית של עם ישראל במצרים ,וגם את
גודל הגאולה שהשם גאלם ביד חזקה וגם את העניין
הרוחני שבפסח אנו אוכלים מצה ולא חמץ כדוגמת עבודת
הכוהנים בבית המקדש.
@להיות בן חורין באמת
חז"ל אומרים כי "בכל דוד ודור חייב אדם לראות את
עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" .לא מדובר כאן רק על
הזדהות עם ההיסטוריה היהודית ,אלא בתפיסת חיים,
אותה צריך אדם ליישם בחיי יום-יום .לראות את עצמו כל
יום כאילו הוא נמצא בתהליך של יציאה ממצרים ,יציאה
לחרות ,שבסופה הוא נהיה בן חורין.
עניינה של גלות מצרים
430שנה עברו מאז שגילה השם לאברהם אבינו בברית
בין הבתרים כי "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו
אותם ...ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
ואכן בני ישראל יצאו ברכוש גדול -יש מי שדורש שכל
אחד מישראל הוציא עמו ממצרים תשעים חמורים לוביים
טעונים כלי כסף וזהב .המדרש כנראה מדקדק בלשון
הפסוק "וינצלו את מצרים" אותיות צ' לו ראשי תיבות
צ' לוביים( .חמורים לוביים נחשבו אז כחמורים חזקים
הנושאים משאות גדולים במיוחד).
כמובן שיציאה ברכוש גדול איננה מפצה על מאות
שנים של עבדות אלא בא להראות שיציאתם הייתה בדרך
ניסית וכאנשים בני חורין ולא כסתם עבדים המשתחררים
מאדוניהם .ויש דורשים שהכוונה "ברכוש גדול" היא
לרכוש והפיצוי האמיתי ,דהיינו התורה שקיבלנו מיד
לאחר היציאה ממצרים.
אלא שכאן המקום לשאול האם ומדוע היה צורך בגלות
מצרים בכדי לקבל את התורה ,וכי לא יכולנו לקבלה אם
בני ישראל היו ממשיכים לחיות בארץ כנען?
על הפסוק "יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" ,מתוך
מזמור שאנו נוהגים לומר בחג הפסח ,מובא במדרש
תהילים את הדברים הבאים:
"כשם שהציפור נתונה ביד הצייד ,אם מבקש ,ממיתה.
כך היו ישראל משוקעים ביד המצרים' ,וארד להצילו מיד
מצרים' ,וכן הוא אומר 'ויושע ה' ביום ההוא' .אמר רבי
אבהו ברבי אחא בשם רבינו :כך היו ישראל נתונין בתוך
מצרים כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של פרה ,וכשם
שהרועה נותן יד בתוך מעיה ושומטו ,כך עשה הקב"ה,
שנאמר' :לבא לקחת לו גוי מקרב גוי' .אמר רבי אבהו בשם
רבי יוסי בן זמרא :כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל את הזהב
מן הכור ,כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ,שנאמר:
'ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ,ממצרים."'...
במדרש מובאות שלוש דעות לגבי מצבם של בני ישראל
בגלות מצרים .הראשון מדמה אותם לציפור שניצודה
ונמצאת בסכנת חיים .השני מדמה אותם לעובר במעי אמו,
והשלישי לכור ההיתוך שבו מתיכים ומצרפים את הזהב.
בדימוים אלה אפשר למצוא הסבר מדוע היה צורך
בגלות מצרים לפני מתן תורה .לדעה הראשונה משום
שדווקא לאחר שהשם הציל אותם מסכנת נפשות ועשה
להם נסים (עשר מכות וקריעת ים סוף) ,היו בני ישראל
מוכנים ומזומנים לקבל את התורה .מה שלא היה קורה אם
הם היו חיים בשלווה בארץ כנען.
ההסבר השני מדמה את יציאת מצרים ללידה .אפשר
לומר שרק עם שזה עתה נולד ואין לו עבר שמפריע
לו ,מסוגל לקבל את התורה בשלמותה (כמו מי שכותב
על דף חלק ולא על דף מחוק) .מה שאין כן אם היו בני
ישראל ממשיכים לחיות בארץ כנען ומתנהגים כעם ,הרי
שהם היו מחקים את שכניהם והיה להם תרבות עבר של
עבודת אלילים ,מה שהיה מקשה עליהם לשנות את דרכם
במלואה.
לפי ההסבר השלישי שמדמה את גלות מצרים לכור
היתוך של זהב ,יש לומר ,שלפני מתן תורה היה צורך
"לצרף" את בני ישראל ולזכך אותה מכל "הסיגים
והפסולת" שדבקו בהם .גלות מצרים הפכה את בני ישראל
לענווים יותר וגם לרחמנים ורגישים יותר לכאב ולמצוקה.
זאת לאחר שהרגישו על בשרם את תחושת המצוקה הרעב
והעינוי תחת שעבוד מצרים.
לא בכדי מוזכרת עובדה זו עשרות פעמים בתורה ,כגון:
"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" ,"...ואתם ידעתם את
נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים "...ועוד .זאת כדי
שאדם מישראל יזדהה עם החלש ויעזור לו ולא ירדה בו
חלילה .הזיכרון הזה של עבדות מצרים ,הפך את האדם
מישראל למוביל בעולם במלחמה נגד עבדות וחוסר
שוויון ,בעד אהבת אדם וצדק חברתי .ודווקא אחרי
"הזיכוך והצירוף" שעברו בני ישראל במצרים ראויים היו
להתגלות השם וקבלת התורה.
להיות ָעם ה'
"כה אמר ה' ...עם זו יצרתי לי ,תהילתי יספרו" .פסוק
זה כתוב בישעיהו .בליל הסדר ,כשאנו ישובים עם ילדינו
סביב השולחן ,עלינו לספר להם על העבר שלנו :על יציאת
מצרים ,על מקורו ולידתו של עם ישראל ועל ייעודו ,שכל
כולו מושתת על האידאה של אמונה בהשם אחד וקיום
מצוותיו.
עלינו מוטלת הזכות והחובה להעביר לילדינו את
הירושה הרוחנית שקיבלנו מאבותינו .מצוות "והגדת
לבנך" עליה אנו מצווים בליל הסדר ,היא חלק מחינוך
הילדים שהיא חובה שמוטלת על ההורים.
כשם שילדינו זקוקים למזון ובגדים בשביל לחיות ,הם
זקוקים לא פחות מכך למזון רוחני .לאמונה בה' ,לערכים
רוחניים ,כדי שימצאו משמעות לחייהם וילכו בדרך החיים.
עלינו להשתדל לספק להם את זה כדי שיוכלו לחיות חיים
ערכיים ומאושרים באמת.
כך תמשיך השרשרת שהחלה באברהם אבינו ולא תיפסק
לנצח .משום שמהותו של עם ישראל מושתתת על יסודות
רוחניים ונצחיים ולכן הוא מכונה "עם הנצח".
יהי רצון שנזכה כולנו לחרות אמיתית ושמעשינו ומעשי
ילדינו יספרו תהילה לה'.
פסח כשר ושמח.
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 9
הגנות והשבח; החיובי והשלילי
הרב יעקב גאגולאשוילי
רב באשדוד
ישנה שאלה מפורסמת.
מדוע לא תיקנו לנו חכמינו
זיכרונם לברכה ברכה על
קריאת ההגדה של פסח?
הלא כתב הרמב"ם בהלכות
חמץ ומצה (פרק ז' הלכה
א')" :מצוות עשה של תורה
לספר בניסים ונפלאות
שנעשו לאבותינו במצרים,
בליל חמשה עשר בניסן.
שנאמר 'זכור את היום אשר יצאתם ממצרים' (שמות י"ג
ג')" .וכן כתב גם ספר החינוך במצווה כ"א" :מצווה לספר
בעניין יציאת מצרים וכו' כל אחד כפי צחות לשונו ,להלל
ולשבח." ...
אם כן ,הרי שסיפור ההגדה הוא מצוות עשה מן התורה,
למה לא תיקנו עליה ברכה? והלא על מקרא מגילה שהיא
תקנת חכמים ,תיקנו בה ברכה ,ולמה תיגרע קריאת ההגדה
שמצוותה מן התורה עצמה?
אלא שאם נתבונן היטב בלשונו של ספר החינוך ,נבין,
שאין די ,בעצם ,רק בסיפור הדברים בעלמא ,אלא שהחובה
שמוטלת עלינו מן התורה ,היא ,לספר את סיפור יציאת
מצרים ,וניסי ה' ונפלאותיו עמנו ,כפי מיטב ידיעותינו ,וכל
אחד ואחד יספר כפי צחות לשונו .וחובה עלינו להאריך
ולדרוש ,בהגדות ,במשלים ,בסיפור הדברים ,ובחידושים
המלהיבים את השומעים ומחזקים אותם באמונה בא-ל
יתעלה.
עלינו לשבחו ולפארו על כל הטובות והחסדים ,הניסים
והנפלאות אשר עשה עם אבותינו ,ואשר עד הנה לא כלו
רחמיו ,גם מאתנו – אנו -בני בניהם של יוצאי מצרים.
על כן ומשום כך חששו חכמינו ,פן לא יעשה כל יחיד
ויחיד ,כמיטב יכולתו ,ואזי תהא הברכה על ההגדה ברכה
לבטלה ,כי אין המצווה בקריאת ההגדה סתם ,כי אם
בסיפור הדברים ,הפנמתם והעברתם מדור לדור .כאמור.
ועל עצם סיפור ההגדה עצמה ,הסיקה הגמרא בפסחים
(קט"ז) שצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח .כלומר,
ההגדה מתחילה בגנאי בקטע שאינו כבוד לעמנו" :מתחילה
עובדי עבודה זרה היו אבותינו" ,או "עבדים היינו לפרעה
במצרים".
וטעם הדבר ,מפני שאין האור ניכר אלא מתוך החושך.
אין הרווחה נרגשת אלא אחר המצוקה והצרה .אין
השמחה בעיצומה אלא אחר היגון והאנחה .לכן מתחילים
בגנותם של אבותינו ,שהיו עבדים לפרעה במצרים ,וקודם
לכן עובדי עבודה זרה היו אבותינו וכו' ורק אחר כך...
והוציאנו ה' יתברך מאפילה לאור גדול ועל כן מודים אנו
לשמו וקוראים לכל הללו י-ה.
גם רבן גמליאל שפסק ש"כל שלא אמר שלושה דברים
אלו בפסח לא יצא ידי חובתו .ואלו הן :פסח ,מצה ,ומרור",
סבור שמתחילין בגנות ומסיימין בשבח .כי שלושת
הדברים שאנו מחויבים לזכור ולומר הם "פסח מצה
ומרור" ,שמהותן גנות .הבה נתבונן:
פסח – על שם שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים,
כלומר שדילג על בתינו ,ולא נגף אותם .הגם שאף אבותינו
במצרים ,היו עובדי עבודה זרה ,וראויים היו ללקות עם
המצריים .כפי שאכן קטרג השטן בטבוע המצרים בים .אז
אמר השטן לקב"ה :מפני מה אלו – המצרים -טובעים,
ואלו – ישראל נגאלים? והלא הללו עובדי עבודה זרה
והללו עובדי עבודה זרה (ילקוט פר' בשלח).
כלומר ,אבותינו מצד מעשיהם לא היו ראויים כל-כך
להינצל ממכת בכורות ,ועם כל זה ,פסח הקב"ה ודילג על
בתיהם ולא נתן למשחית לבוא ולנגוף בהם.
היש לך גנות גדולה מזו?
מצה – על שם שנגלה עליהם ה' יתברך וגאלם ,לפני
שהספיק בצקם להחמיץ .ומה אכן היה החיפזון הזה? מדוע
לא נתן להם ה' יתברך שהות לאפות את הלחם ולהכינו
כראוי ,והיו יוצאים עם צידה ראויה לדרך .מדוע גאלם
בחיפזון כך שהלחם היה אפוי במקצת .שלזכר מאורע זה
נצטווינו על המצות?
י
כשם שהאביב בוא יבוא
בהכרח אחר החורף הגשום
הזועף והקר ,כך גאולת
העם ותחיית האומה
תבואנה אחר העבדות
וההשפלה .אחר הגנות
יבוא השבח
| 10
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
אלא שחכמינו גילו לנו שאם היו אבותינו שוהים עוד
זמן קצר במצרים ,היו נכנסים למצב של טומאה כה חמור,
ממנו לא היו נגאלים לעולם .ועל כן נחפז ה' וצוום לנוע
ולצאת מהר בחיפזון ממצרים עם לחם לא אפוי .לזכר זה
באה המצה.
ואכן ,היש גנאי יותר מזה?
מרור – על שם שמיררו המצרים את חיי אבותינו
במצרים ,והיינו עבדים להם ,ושלטו בגופנו .נמצא שפסח,
ומצה – הם גנאי מצד נפשות בני עמנו שהיו במדרגה
ירודה רוחנית .ומרור – גנאי מצד הגוף ,שהיו המצרים
משתעבדים בנו.
ואחר כל הגנאי שאנו קוראים בהגדה – עבדים היינו;
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו וכל שלא אמר
שלושה דברים ...רק אחר כל הדברים האלה ,אנו אומרים
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא
ממצרים" .זהו השבח .שה' יתברך בחר בנו מכל העמים,
ולמרות כל חסרונותינו ,בכל דור ודור הוא גואל אותנו,
ויגאל אותנו.
נצטווינו לכרוך בלילה זה
את המצה הרומזת לחירות
ולחופש ,יחד עם המרור
המסמל את עצם הגלות
הגנות והשבח שאנו מחויבים להזכיר בלילה זה ,מדי שנה
בשנה ,לא נועדו דווקא לזכור זאת מבחינה היסטורית ,אלא
גם מבחינה חינוכית ובייחוד אקטואלית .הגנות והשבח,
אינם אלא סמל להרס ולבניין ,לכיליון וליצירה .אשר הם
גובלים זה בזה בטבעו של האדם ,העם והבריאה כולה.
ההרס המוחלט ,אינו אלא הכנה לבניין .כשגרגיר הזרע
כלה בבטן האדמה הוא מיד נובט למעלה ונושא פרי.
הכיליון הוא תחילת היצירה .כל סוף הוא תחילתו של עידן
חדש!
הירידה מטה-מטה גוררת בהכרח נסיקה ועליה .ירידה
שהיא לצורך עליה .ולא במקרה הוא שחודש הגאולה
(ניסן) נקבע לאביב ,להודיע לנו וללמדנו ,שכשם שהאביב
בוא יבוא בהכרח אחר החורף הגשום הזועף והקר -
להחיות ולרענן את כל הבריאה -כך גאולת העם ותחיית
האומה תבואנה אחר העבדות וההשפלה .אחר הגנות –
השלילי ,יבוא השבח – החיובי .וכמאמר חכמינו בגמרא
במסכת ברכות (דף כ"ט ע"א)" :בניסן נגאלו ובניסן עתידים
להיגאל".
בכדי להנציח רעיון יסודי זה שיש בו משום עידוד
לעם היהודי המתמודד עד עצם היום הזה עם צרות רבות
ורעות ,ובכדי שלא לתת לייאוש האכזר לחדור אל קרבנו
נצטווינו לכרוך בלילה זה – ליל הסדר -את המצה הרומזת
לחירות ולחופש ,יחד עם המרור המסמל את עצם הגלות
ומרירותה ,ולהודות כי מיד אחר המרירות הגלותית,
תורגש מתיקות הגאולה המקווה.
בזמן כתיבת שורות אלו נחפזת ארצות הברית של
אמריקה לחבק בכל כוחה את איראן .המזרח התיכון בו
אנו חיים ,נע כמטוטלת .מדינות נופלות ומשטרים חדשים
קמים .אין אתנו יודע מה ילד יום ,מצפון גם מדרום .אך אל
נא נשכח ,יש מנהיג לעולם ,והוא ,היושב במרומים יגאלנו,
כפי שגאל את אבותינו.
הבה נפנים שאחר כל שלילי בא החיובי ,אחר הגנות בא
השבח .אחר היגון תבוא השמחה .אחר הגלות בוא תבוא
במהרה הגאולה .אמן!
הלכות חג הפסח
הרב יצחק מוזגורשוילי
רב בלוד
יספר את סיפור יציאת
מצרים ככתוב בהגדה,
וירבה בחידושים בהגדה
כמידת הפנאי ורצון
הנוכחים .זוהי זכות ומעלה
גדולה כמו שכתוב בזוהר
הכנות לליל הסדר
מ
כיוון שהשנה חל ליל הסדר
בליל שבת קודש ,יש להקפיד
להכין את כל הנצרך לסעודה
לפני כניסת השבת והחג.
א .לצלות הזרוע מלפני
יום-טוב.
ב .לנקות את עלי החסה
והכרפס מלפני יום-טוב.
ג .לגרד המרור לפני יום-
טוב ולשומרו בתוך שקית
אטומה במקרר כדי שלא
תפוג חריפותו.
ד .להכין החרוסת לפני יום-טוב.
ה .לבשל ביצים לשולחן ליל הסדר.
ו .להכין את המצות השמורות לליל הסדר לפי כמות
המשתתפים בסעודה כדי שכל אחד יוכל לאכול את
ארבעת הכזיתים כהלכה( .כזית – 27גרם ,ראו להלן).
ז .הנשים מדליקות נרות לכבוד שבת ויום-טוב ומברכות
למנהגנו שתי ברכות )1 :להדליק נר של שבת ויום-טוב.
)2שהחיינו.
סדר ההגדה
קדש ,ורחץ ,כרפס ,יחץ ,מגיד ,רחצה ,מוציא מצה ,מרור,
כורך ,שולחן עורך ,צפון ,ברך ,הלל ,נרצה.
קדש -מוזגים לו כוס לקידוש ,והוא הכוס הראשון
מארבע הכוסות ואומר עליו סדר הקידוש כמובא בהגדות:
"אלה מועדי ה'"" ,בורא פרי הגפן" ,וצריך לכוון בברכה זו
לפטור את הכוס השנייה מברכת בורא פרי הגפן .לאחר
מכן מברך "מקדש ישראל והזמנים" .ואחר כך ברכת
"שהחיינו" ובה צריך לכוון לפטור את המצה המרור ויום-
טוב [ואישה שלא ברכה בזמן הדלקת נרות תכוון לצאת
ידי חובה בברכה זו].
בליל הסדר חובה להסב בשתיית ארבע כוסות
ובאכילת ארבע כזיתים מצה[ .המוציא–מצה ,כורך ,צפון
(אפיקומן)].
ורחץ -נוטל ידיו (שלוש פעמים על כל יד כדין נטילת
ידיים של המוציא) לצורך טיבול ראשון ,ולא יברך על
הנטילה .רחיצה זו היא הכנה ל"כרפס" .וכיון שמטבילים
הכרפס במי מלח או חומץ ,צריך נטילה ממש( .כולם
חייבים בנטילה זו).
כרפס -ייקח מהכרפס פחות מכזית [ 27גרם] ,יטבלו
במי מלח או בחומץ ,יברך "בורא פרי האדמה" ויאכל.
ויכוון בברכה זו לפטור את המרור שעתיד לאכול אחר כך.
שכח ולא כיון ,לא יברך לאחר מכן על המרור ,משום ספק
ברכות להקל .אין צורך לברך ברכה אחרונה אחרי אכילת
הכרפס כיון שאכל פחות מכזית.
יחץ -חוצה את המצה האמצעית לשני חלקים .את
החלק הגדול [יצייר מחשבתו/בכוונתו כאות ו'] ישמור
לאפיקומן .ואת החלק הקטן [שיש לציירו כאות ד'] יניח
בין שתי המצות שבקערת הסדר.
מגיד – יספר את סיפור יציאת מצרים ככתוב בהגדה,
וירבה בחידושים בהגדה כמידת הפנאי ורצון הנוכחים.
זוהי זכות ומעלה גדולה כמו שכתוב בזוהר הקדוש.
לבסוף ,בסיום ההגדה ,שותה כוס שנייה בהסיבה בלא
ברכה ראשונה ואחרונה שכן יצא ידי חובה בקידוש
ובכוונתו לשתות עוד אחרי הסעודה.
רחצה – אף-על-פי שנטל ידיו בטיבול ראשון של
הכרפס ,חוזר ונוטל ידיו שנית ומברך "על נטילת ידיים"
לצורך הסעודה ,מפני שהסיח את דעתו בשעת קריאת
ההגדה.
מוציא מצה -ייקח המצות כסדר שהניחם -האמצעית
בין שתי השלמות -ויאחזם בידו [העליונה והתחתונה
ללחם משנה ,והאמצעית ללחם עוני] .יברך "המוציא"
ויניח התחתונה במקומה ,ובעודו אוחז העליונה
והאמצעית יברך "על אכילת מצה" .אחר כך יבצע
מהעליונה ומהאמצעית יחד ,מכל אחת שיעור כזית,
ויטבלם במלח ויאכלם בהסיבה ביחד.
לאחר שאכל וטעם מהמצה ייתן לכל אחד מהמשתתפים
חתיכה קטנה מהמצות שבירך עליהן בצרוף שיעור שתי
כזיתים שהכין לפני כן בשקיות ,כך שכל אחד יקבל לפחות
פעמיים כזית מצה [ 27גרם כל כזית] .וצריך לאוכלם תוך
כדי אכילת פרס [ 4-7.5דקות].
באכילת מוציא מצה יכוון לקיים מצות עשה של תורה
לאכול מצה בליל פסח.
מרור [ -חריני סאלטה] ייקח מרור וישקענו כולו
בחרוסת ,ולא ישהנו בתוכו שלא יבטל טעם מרירותו,
ועל כן ינער החרוסת מעליו ויברך "על אכילת מרור" .אין
צורך לאכול המרור בהסיבה.
כורך -נוטל את המצה השלישית ובוצע ממנה וכורכה
עם המרור [כזית מצה וכזית מרור] ,טובלם בחרוסת
ואומר" :זכר למקדש" וכו' ואוכלם ביחד בהסיבה.
שולחן עורך -עורכים השולחן לסעודה .יאכל וישתה
(ונהגו שלא לאכול בשר צלי בערב פסח ובליל הסדר),
ולא יתמלא באוכל כדי להשאיר מקום לאכילת האפיקומן
ולשתיית שתי כוסות היין הנותרות.
צפון -לאחר גמר הסעודה מוציאים את המצה שהצניעו
לאפיקומן ואוכלים כזית בהסבה .גם הנשים חייבות בכך.
ויש המחמירים לאכול שני כזיתים .יש להקפיד לאכול את
האפיקומן עד שעת חצות לילה בארץ ישראל .דהיינו ,עד
השעה .12:44
ברך -מוזגים כוס שלישית ואומר עליה ברכת המזון
ולאחריה יברך בורא פרי הגפן וישתה בהסיבה[ .לא
מברכים אחריה ברכה אחרונה].
הלל -ימזוג כוס רביעית ויתחיל באמירת פסוקי "שפוך
חמתך" ו"ולא לנו" וגומר עליה את ההלל .ויש נוהגים
למזוג כוס נוסף לכבוד אליהו הנביא .מנהג מפורסם
הוא להשאיר דלת פתוחה לאליהו הנביא .יזהר לסיים
את ההלל קודם חצות הלילה ,ושותה בהסבה ללא ברכה
ראשונה ולאחר מכן מברך ברכה אחרונה.
נרצה -יהי רצון שיהא רצוי עריכת הסדר לפני ה'
יתברך .צריך שיישאר טעם האפיקומן בפיו עד השינה
לכן אסרו חכמים לשתות משקאות אחר סיום הסדר [חוץ
מהיין של כוס שלישית ורביעית] וכל שכן לאכול .כמו כן
ידועים המנהגים לומר "שיר השירים" ,ופיוטי החג.
ישתדל ויתאמץ בכל יכולתו לקיים את ה"סדר" ככל
מצוותו וחוקתו ,וירצה ה' פעלו ,ויזכה למועדים ולרגלים
אחרים שמחים בבנין בית המקדש ובגאולה השלמה
והאמיתית.
קצת הלכות חג
לא .כל השנה רצוי וצריך לברך ברכת המזון מתוך
ברכון כי זו מצוות עשה של תורה ,ובמיוחד בשבת וחג
שאז מוסיפים "רצה והחליצנו" ו"יעלה ויבוא" ואין הנוסח
שלהם שגור בעל פה – וסגולה לפרנסה טובה לכוון
בברכת המזון.
לב .מצווה שאדם ישמח את אשתו (בבגדים חדשים
וכדומה) לכבוד החג ואת ילדיו בממתקים ,קליות ואגוזים.
לג .מצווה לעלות לרגל לכותל המערבי ,שריד בית
מקדשנו שיבנה במהרה בימינו אמן.
לד .ספירת העומר -מצווה שיספור כל אחד מישראל
ספירת העומר החל מששה עשר בניסן (מוצאי חג ראשון
של פסח) שהוא יום הקרבת העומר בבית המקדש שיבנה
במהרה בימינו אמן .וצריך לספור גם את הימים וגם את
השבועות .הברכה והספירה -מעומד ,ובדיעבד אם ספר
בישיבה ,יצא ידי חובה.
לה .צריך לנהוג בקדושה בימי חול המועד ואין מסתפרים
ואין מכבסים בגדים בחול המועד .וכן כל מעשה מלאכת
אומנות אין עושים בחול המועד .ומשתדלים שלא לעבוד
בחול המועד ,ורק מלאכת דבר האבד מותר .וכן נזהרים
שאין כותבים בימי חול המועד כי אם לצורך גדול ,או
לצורך מצווה שלא ניתן לקיימה בלי כתיבה .ויש להוסיף
שיעורי תורה ושמחה בביתו של כל יהודי.
עירובי תבשילין
היות והשנה חל חג שביעי של פסח ביום שישי ונאמר
בהלכה שאין להכין מיום-טוב לשבת בלי עירובי תבשילין,
לכן צריך לעשות עירובי תבשילין ביום חמישי קודם
כניסת החג.
א .יום-טוב שחל ביום שישי ,אסור לבשל ביום טוב
לצורך שבת ,אלא אם יעשה עירוב תבשילין בערב יום-
טוב (ביום חמישי מבעוד יום) קודם כניסת החג.
ב .אופן העירוב :לוקחים לחם ותבשיל (נהגו לקחת
ביצה מבושלת) .המצה תהיה בשיעור כביצה ומעלה (58
גרם ויותר) ,והתבשיל שיעורו בכזית ומעלה ( 29גרם
ויותר) .ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות
עירוב" .אחרי הברכה אומרים שעל-ידי עירוב זה שאנו
מניחים בערב יום-טוב יהיה מותר לנו לבשל ולאפות
ולהדליק נר ביום שישי (מנר דולק) לכבוד שבת קודש,
ולעשות כל הדברים המותרים מיום שישי (שהוא יום-
טוב) לכבוד שבת קודש.
ג .וצריך לשמור העירוב (שלא יתקלקל ושלא יֵ ָאכֵ ל) עד
ליל שבת ,ונהגו לבצוע על פת העירוב בסעודה שלישית
של השבת ,היות ונעשה בו מצווה אחת לעשות איתו עוד
מצווה.
יהי רצון שנזכה כולנו לחג פסח כשר ושמח ,ונזכה
לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבנין בית המקדש
השלישי .לשנה הבאה בירושלים.
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 11
התשובה ל"מה נשתנה"
הרב בן-ציון אריאל חיים מיכאלשוילי
רב בלוד
א לחינם
בחר מחבר
ה ה ג ד ה
בסימני
ה ס ד ר
כפי שאנו
קוראים
אותם מידי
שנה בתחילת
ההגדה.
הסימנים הללו מהווים עבורנו סדר
והנהגה לחיינו בכל השנה כולה .כפי
שתוכלו להיווכח בהמשך.
קדש ורחץ – הקב"ה אומר לאדם :אם
אתה רוצה "להתקדש" ,קיים "ורחץ".
עליך לשמור על ניקיון כפיים מעושק
ומגזל כלשון הכתוב "ארחץ בניקיון
כפי" ו"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום
קודשו? נקי כפיים ובר לבב"...
כרפס יחץ – ממשיך ואומר הקב"ה
לאדם ,גם אם אינך עשיר ובעל נכסים,
ואין לך אלא "כרפס" ,מיני ירקות ולא
בשר ודגים וכל מיני מטעמים ,קיים
בעצמך "יחץ" – חצה את מה שיש לך
וחלוק זאת עם הזולת .עם מי שאפילו
כרפס אין לו .בבחינת מה ששלי-שלך.
מגיד רחצה – את שהוטל עליך קודם,
ב"קדש ורחץ" ,להיות נקי כפיים ,עליך
לקיים לא רק בעצמך ,אלא גם להיות
"מגיד" לבני ביתך ומשפחתך ,לילדיך וכל
צאצאיך וכל מי שנתון להשפעתך .ללמד
את כולם את הרעיון הזה שגלום במילה
"רחצה" ,שגם הם ירחצו כפיהם בניקיון
בבחינת "רחצו – הזכו" ,טהרה וקדושה.
וכדי שלא יהיה חס וחלילה כטובל ושרץ
בידו ,עליו לקיים "קשוט עצמך תחילה
ואחר כך קשוט אחרים" .כמו שנאמר
בהגדה :חכם ,מה הוא אומר? שהחכם,
ל
פסח כשר ושמח!
לכל קהילות יהודי
גאורגיה באשר הם
ובמיוחד
לדור הצעיר
והמוצלח
עליו גאוותנו
קודם שמצווה לאחרים לעשות ולקיים,
הוא מראה דוגמא אישית .רק לאחר מכן
אומר לאחרים לעשות כמוהו.
מוציא מצה – "מצה" בלשונו של הנביא
ישעיהו זו מריבה" .הן לריב ומצה תצומו"
או "מצה ומריבה" .זאת אומרת שעליך
להיות "מוציא מצה" ,להוציא את המריבה
מחייך ולסלק את המדון ואת כל מה
שמצביע על פילוג ושסע ,ועל כיתתיות
ופלגנות .בכדי לשרוד ולהתקיים כעם,
כקהילה ,כמשפחה ,עלינו למצוא את
המאחד ולא את המפריד .לפעול לשלום
ואחדות בין כולנו בבחינת "ברכנו אבינו
כולנו כאחד".
מרור כורך ,שולחן עורך – גם אם
חלילה אתה עטוף וכרוך ב"מרור" וחייך
מרירים וקשים ,ראה נא להקפיד על
"שולחן עורך" ,על קיום כל המצוות לפי
השולחן ערוך – ספר המצוות של העם
היהודי .כמו שכתוב בתהילים" :צרה ויגון
אמצא ,ובשם ה' אקרא".
צפון ברך – "צפון" הוא הקב"ה הצפון
ונסתר מעין כל ,אותו עליך ל"ברך" על
כל מידה ומידה שהוא מודד לך (בכל
"מאודך") ,אפילו אם זו חלילה מידה של
מרור וייסורים .כמו שכתוב "אברכה את
ה' בכל עת ,תמיד תהילתו בפי".
הלל נרצה – ו"הלל" כזה בו מברכים
את ה' גם בתנאים של "מרור כורך" ,הוא
ה"נרצה" בעיני הקב"ה .זו היא שירת
ההלל הרצויה ביותר בעיני ה'.
ויהי רצון שבזכות האמונה הפשוטה
והתמימה ,נזכה כולנו לביאת משיח
צדקנו ולבניין בית המקדש שיבנה
במהרה בימינו ,ונאכל שם מן הזבחים
ומן הפסחים ונודה לו "שיר חדש" על
גאולתנו ופדות נפשנו .אכי"ר
גם אם חלילה אתה כרוך ב"מרור" וחייך
מרירים וקשים ,הקפד על "שולחן עורך",
על קיום כל המצוות לפי השולחן ערוך
הרב מאיר ביטון
מוהל מומחה רפואי ומוסמך
RABBI MEIR BITTON
MEDICAL SPECIALIST MOHEL
הרבנות הראשית משרד הבריאות
מוהל בתי
לים באזור
חו יפה וצפון
ח
ומשרד הדתות הועדה הבין משרדית
לפיקוח על המוהלים
הרב מאיר ביטון -המוהל שלי
רח' אביגדור עשת 55/2קריות ,קרית אתא
טל 04-8450051 04-8440010 :נייד050-8686090 :
| 12
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
ליל הסדר החינוכי
הרב רפאל ציקוואשוילי
רב בירושלים עיה"ק
סח הוא חג האור בו באה
לידי ביטוי ההשפעה העצומה
שהשפיע הקדוש ברוך הוא
על עמו האהוב .מתמצית
המצוות של ליל הסדר -ליל
הילדים והצעירים – היא
מצוות "והגדת לבנך" בה
מצווה כל אב להגיד ולהעביר
את המסר האמוני לילדיו,
לדורות הבאים.
כלומר ,פסגת ההשגות הרוחניות של ליל הסדר היא
העברת הכוח והמסר של האמונה בבורא העולם לדור
העתיד.
שאלה חשובה ומעניינת במיוחד שואלים המפרשים .הרי
אמירת ההגדה מסמלת את היפך סדר העולם .כל המכות
שספגו המצרים שיבשו את הנהגת העולם הטבעית .הנס
הגדול של קריעת ים סוף היה שידוד של מערכות הטבע
כפשוטו .הכל נועד להראות קבל עם ועולם שהטבע
אינו מתנהל מעצמו אלא יש מי ששולט בו והוא אלופו
של עולם ,מלך מלכי המלכים .אם כך ,נשאלת השאלה,
אם ההנהגה המסופרת בהגדה ובליל קדוש זה היא כולה
הנהגה שמיימית שאינה באה בסדרי הטבע ,מדוע נקרא
לילה זה בשם "ליל הסדר".
ומדוע אם כן ,מתחילה ההגדה בסימנים שמסדרים את
כל הערב הזה בצורה כרונולוגית :קדש ,ורחץ ,כרפס ,יחץ
וכן הלאה .גם לשאר המצוות שבלילה זה יש סדר .קודם
המצה ואחריה המרור והכורך וכן הלאה .מהי התועלת
מיצירת סדר באי סדר?
על מנת להבין זאת ,ולהבין מהו המסר עבורנו ,עלינו
להביא את דבריו של הרבי מליובאוויטש על אודות "הבן
החמישי" שאינו מופיע בהגדה .שהרי כנגד ארבע בנים
דיברה תורה :חכם ,רשע ,תם ושאינו יודע לשאול .הרבי
התבטא בכאב שישנו בן חמישי שכלל אינו מגיע לשולחן
הסדר.
בעוד שארבעת האחרים ישובים סביב שולחן הסדר
ומתענגים על האווירה המיוחדת השוררת בו מי פחות או
מי יותר ,ישנו אחד שכלל לא נמצא שם .כל אחד שיושב
סביב שולחן הסדר ימצא את עצמו מתרגש בשלב מסוים.
עיניו של מי לא ינצצו למראה סבו הקורא את ההגדה
בדיוק כפי שקרא סב סבו לפני שבעים שנה ובדיוק כפי
שקראו אבותיו ואבות אבותיו במשך אלפי שנים?
הבן החמישי או יציר כפיו של העידן הנוכחי .בדורות
הקודמים כמעט ולא ניתן היה למצוא מי שאינו מסב
לשולחן הסדר .אבל כיום ,לצערנו ולצערם של הורים
רבים ,ישנם בנים שבחרו להתרחק" ,לראות עולם" ,לחוות
"תרבויות אחרות" ,במזרח אסיה ובדרום אמריקה ,בהרי
צ'ילה או בג'ונגלים של בוליביה ,בגאורגיה או ביוון.
ויש גם בנים שנמצאים כאן ,איתנו ,אך בוחרים לא
להיות חלק מהריטואל השנתי הזה .ברוב המקרים בגלל
שהם "בנים אובדים" שאינם יודעים ומעולם לא חשו את
משמעותו של החג ואת האווירה המיוחדת שהוא משרה
על עם שלם.
לבנים האלה ,אמר הרבי ,יש לגשת .לא לחכות שהם
יבואו אל שולחן הסדר אלא להיות כמו אהרון הכהן שהיה
"רודף שלום" ולא הסתפק בהיותו "אוהב שלום" .צריך
לרדוף אחריהם ולהביאם אל השולחן בדרכי נועם ובאהבה
אמיתית.
זה בדיוק מה שהקב"ה יעשה בגאולה האמיתית
והשלימה .הוא יאסוף כל יהודי ויהודי ,כל אחד ואחד מכל
מקום בעולם כמו שכתוב בפסוק" :לאחד אחד תלוקטו כל
בית ישראל" .בשונה מגאולת מצרים בה יצאו מהגלות רק
היהודים שהיו זכאים לכך ,בגאולה העתידית ייגאלו כל
היהודים ללא יוצא מן הכלל ,גם הבן החמישי...
ויש גם מסר לחיים שלנו ,בבית שלנו ,עם הילדים שלנו.
אם מוטלת עלינו החובה לצאת "ולרדוף" אחרי הבן
החמישי ,ברור שאנחנו חייבים לבדוק את התייחסותנו
לילדינו ,לילדים שכן נמצאים איתנו בשולחן הסדר .לוודא
שאנו לא עושים מעשים אשר יגרמו לבניית קיר עבה וגבוה
פ
זה מוטל עלינו ההורים
ואין ברשותנו להשליך את
המשימה על מורים ,על
מחנכות ויועצות .בדיוק
כמו שה' בעצמו גאל אותנו.
"לא על ידי מלאך ולא על
ידי שרף" ,אלא הוא בעצמו
שגם מילים או מעשים אחרים מיוחדים ,לא יוכלו לחדור
בעדו.
פעמים שילד מרגיש שהוריו שומעים אותו באוזניו ,אך
אינם מאזינים ומפנימים ברגשותיהם את רצונותיו .כאשר
הורים אינם מכילים את בנם או בתם ,הם עלולים מבלי
משים לאבד אותם .במיוחד אמורים הדברים בגיל העשרה
(גיל ההתבגרות) ,בו מרגישים ילדים וילדות רבים שהם לא
מצליחים לחדור את אוזנם הערלה של ההורים.
לא מדובר בהורים שאינם אוהבים את ילדיהם .להיפך,
מדובר בהורים שמאוד אוהבים את הילדים שלהם ומוכנים
ללכת באש ובמים עבורם ,אבל קשה להם "לשמוע" באמת
את מה שהילדים אומרים .הם מהנהנים בראש אבל לא
קולטים ומרגישים בלב.
הילד שלהם נמצא כאן ,אבל הוא שם .הוא כמו הבן
החמישי שכלל לא נכנס ללבם .לא מדובר בריחוק פיזי
אלא בריחוק מנטאלי .הוא לא באלסקה ,בתאילנד או
בקמבודיה .הוא לא מתגולל באכסניות בגרמניה או
באוסטרליה .הוא פה בחדר הסמוך אבל נדמה כאילו
הוא רחוק עשרות אלפי קילומטרים .הוא בוהה מול מסך
המחשב כי איש לא "יצא" אליו להביאו אל שולחן הסדר.
את הילדים האלה ,הילדים שלנו ,אנחנו חייבים להביא
באמצעות אהבה רבה והמון המון הקשבה .לשמוע
ולהפנים את מה שעובר עליהם .להקשיב להם ולייצר
תקשורת בריאה שיש בה המון קבלה והמון הכלה .את זה
מוטל עלינו ההורים לעשות ואין ברשותנו להשליך את
המשימה על המורים ,על המחנכות או על היועצות .בדיוק
כמו שה' בעצמו גאל אותנו "לא על ידי מלאך ולא על ידי
שרף" ,אלא הוא בעצמו ממש.
או כמו שאומר שלמה המלך ,החכם מכל אדם ,במגילת
שיר השירים אותה נאמר בחג הזה" :משכני אחריך נרוצה".
כדי שהילד שלנו ירוץ בדרכנו ,הדרך החינוכית שהתווינו
לו ,עלינו למשוך אותו אלינו .המשיכה הזאת נוצרת
רק באמצעות הזדהות אמיתית וזו נובעת מאהבה בלתי
מוגבלת .יחד עם זאת אסור לאבד את הסדר ואת הגבולות.
כן .הלילה הזה הוא לילה בו הכל מזכיר את אי הסדר ,את
הכאוס שפגע במצרים כה חזק עד לחורבנה של האימפריה
ששלטה בעולם כולו ,אבל הוא נקרא ליל הסדר ,משום
שיש כללים וגדרות שלא חוצים גם כאשר הולכים לחפש
את הבן החמישי.
הסדר בא לידי ביטוי גם בהיררכיה ההורית .יש סבא
וסבתא ,אבא ואימא וכן הלאה .כאשר החינוך עובר מדור
לדור ,בצורה מסודרת ,אז ההזדהות עם הדור הצעיר אינה
מביאה לפריקת עול ולהתרסקות .לצד ההכלה ,ההבנה
והנתינה ,חייבים להיות גבולות ברורים ומסודרים .ילדינו
חייבים לדעת מה מותר ומה אסור וזה מה שמלמדת אותנו
ההגדה.
בתוך אי הסדר הגדול ,יש סדר ברור ומסודר .בתוך
סערת הרגשות של גיל ההתבגרות ,יש מקום לכללים,
לסדר ,לחוקים ולמסגרת .זאת יחד עם ההכלה והאהבה
ונתינת המרחב הדרוש לכל ילד ולכל ילדה לפי תכונותיהם
ואישיותם.
הדרך לחינוך אמיתי מתחילה בליל הסדר -בליל פסח.
בעל התניא ,כ"ק אדמו"ר הזקן לא כתב בסדר ההגדה
שמופיע בסידורו את ארבעת המילים שמופיעות במרבית
ההגדות – "חסל סידור פסח כהלכתו" – משום שסדר
פסח אינו מסתיים ,החינוך וההבאה של הבן החמישי ,הן
משימות שמוטלות עלינו לכל השנה כולה.
אם נקפיד לנהל כך את חיינו ונעזור לבורא העולם
ליישם את תכניתו " -ומלאה הארץ דעה את ה'" ,שכל בניו,
גם אלה שהתרחקו והפכו לבן חמישי ,ידעו על קיומו של
ה' ,על תורתו ומצוותיו ,הרי שבוודאי נזכה לראות נחת
מילדינו ,ובזכות הדור הצעיר נזכה לגאולה האמיתית
והשלימה.
פסח כשר ושמח
*מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 13
תשע"ה
פים לחג
טי
לעלות על האוטובוס בחינם
מוזיאון 'אגד' מציע ביקור נוסטלגי וחינמי בחול המועד פסח .עשרות אוטובוסים שמספרים
את סיפורה של התחבורה הציבורית בישראל ,מחכים לכל המשפחה בחולון ומגוללים
היסטוריה של שמונים שנה אבי שמואל
צילום :מוזיאון אגדandy radinski ,
בתולדות הישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל ,שנים
רבות לפני הקמת המדינה ,היה 'אגד' שם נרדף לאוטובוס.
למעלה מ 70-האוטובוסים ושלל המוצגים במוזיאון אגד
בחולון ,מספרים את סיפורן של כ 80-שנות היסטוריה של
תחבורה ציבורית בארץ.
המבקרים במוזיאון ,מבוגרים וילדים כאחד ,מוזמנים
לעלות לאוטובוסים הישנים ,להיזכר בימיה הראשונים
של התחבורה הציבורית והמדינה שבדרך ,או לגלות
אותם בפעם הראשונה .לילדים זאת חוויה ,למבוגרים
זאת נוסטלגיה .האוטובוסים שופצו וחודשו עד הפרט
הקטן עם הצבעים המקוריים ,האבזור האותנטי ורובם אף
נמצאים במצב נסיעה.
גם רכבים אחרים ששירתו את אגד כמו מכליות,
אוטובוסי גרר ואוטובוסים ללימוד נהיגה ,זוכים לכבוד
המגיע להם .אגב ,ברוב האוטובוסים המשופצים ניתן לשבת
ולראות את תיק הנהג ופורט הכסף ומנקב הכרטיסיות עם
הניקובים הייחודיים של כל חבר אגד ,שהיו בשימוש לפני
עידן ה'רב-קו' וכרטיסי הנייר המודפסים.
מנהל מוזיאון אגד ,נח סלוצקי" :במוזיאון שנמצא סמוך
לנתיבי איילון ניתן לראות ולהרגיש היסטוריה בשפה
פשוטה שמדברת אל לב ילדים ומבוגרים כאחד .לרוב
האוטובוסים שבמוזיאון יש סיפור :החל מהפורד טפלה
(סיר ביידיש) ,שנסע בשנות ה 30-בין המושבות ושימש
גם להובלת ביצים ,כדי חלב ,תרנגולות וירקות ,דרך
אוטובוס 2094שהותקף בצומת נחלים למחרת ההצבעה
של כ"ט בנובמבר ,באירוע שהחל את מלחמת העצמאות;
האוטובוס הראשון שנסע לכותל המערבי לאחר ששת
הימים ועד לאוטובוס הקומתיים שפעל בשירות אגד
בשנות ה."90-
מוזיאון אגד ממוקם ברחוב משה דיין בחולון והוא
יפתח את שעריו בחול המועד פסח בימים ראשון-רביעי,
ט"ז-כ' ניסן ( 5-8באפריל) ,בין השעות .9:00-13:00וביום
חמישי ,ערב שביעי של פסח ,בין השעות .9:00-12:00
הכניסה חופשית וכך גם החנייה.
טיולים וקטנטנים
לטובת המשפחות שיוצאות לטייל בחול המועד ,והשנה במיוחד כאשר יש כמעט שבוע של
חול המועד ,הנה צרור טיפים לטיול עם התינוקות והפעוטים ,באדיבותה של רננה מזרחי,
דיאטנית קלינית ומנהלת מדעית 'מטרנה' אבי שמואל
פסח ,חג האביב כבר מגיע והוא מלווה בשפע של פריחה
ושדות מוריקים שרק מזמינים לצאת לטייל בהם .רגע
לפני שנצא לטייל בטבע ,הדיאטנית הקלינית והמנהלת
המדעית של 'מטרנה' ממליצה על מספר טיפים לחוויה
משפחתית מוצלחת ובפרט עם הקטנטנים שלנו.
מה להכין לפני שיוצאים לדרך?
הכנת הציוד תלויה כמובן בסוג הטיול (ליום או יותר)
ועד כמה אתם אוהבים לקחת אתכם ציוד רב מראש ליתר
בטחון או לקפוץ לקנות מה שחסר במידת הצורך .כך
או כך כשנוסעים עם הקטנטנים יש כמה פריטים שממש
חשוב לא לשכוח.
ראשית מומלץ להכין מראש תיק ובו חיתולים ומשטח
החתלה ,בגדים להחלפה כולל בגדים ארוכים לשעות
הערב ,חיתולי בד ומגבונים בשפע ,מוצצים ומשחקים
או חפצים אהובים במיוחד אליהם הילד קשור .לכולם
מומלץ לקחת קרם הגנה וכובע כי השמש אמנם עדיין
רק מלטפת ,אך להיות חכמים בשמש חשוב כל השנה
ובכל גיל .כמובן שמומלץ לקחת משטח מתקפל לישיבה
ובהתאם לגיל הילדים ולסוג הטיול ,להצטייד במנשא,
עגלה ,בימבה ודומיהם.
| 14
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
אוף מתי כבר נגיע ,משעמם לי
טיול יכול להיות באמת חוויה מהנה אבל הדרך לשם לא
תמיד כזו ,בעיקר אם מדובר בנסיעה ארוכה ופקוקה כמו
בזמן חגים .לשם כך כדאי להתכונן מראש :לפני הטיול
כדאי לספר לפעוטות ולילדים הגדולים במשפחה לאן
נוסעים ולכמה זמן ,את מי פוגשים ,איפה ישנים ולהזכיר
מהם כללי ההתנהגות המצופים מהם .מידע מוקדם ישרה
עליהם בטחון וגם ייצר אצלם ציפייה לקראת הנסיעה
הקרבה.
תינוקות נוטים להירדם במהלך הנסיעה ככל הנראה
בשל טלטולי הדרך ,מה שמאפשר להפוך את הנסיעה
לזמן איכות עם הילדים הגדולים .מומלץ להכין משחקים
לדרך כמו :הראשון שצועק "אוטו צהוב" בכל פעם שהוא
נתקל באחד מקבל נקודה ,או תחרות שירים המתחילים
באות מסוימת או בנושא מסוים .מניסיון אישי שלי,
מוסיקה ושירה משותפת הן דרך מאד יעילה להפגת
שעמום הנסיעה ומניעת בחילות.
אוכל ,קדימה אוכל
אוכל הוא אחד החשובים מההנאות שבטיול וכשמדובר
על ילדים חשוב שהוא יהיה נגיש וזמין .סביר מאד שהם
יהיו רעבים אף יותר מתמיד ,ולא משנה אם זה האוויר
הפתוח או עצם היציאה מהשגרה שמגבירים את הרעב,
מה שחשוב זה שיש לכם הזדמנות להציע בצד המאכלים
המוכרים והאהובים גם התנסות במזונות חדשים.
הכינו מראש פירות שטופים וקופסה מלאה ירקות
חתוכים וצבעוניים ואולי תופתעו לגלות כי השילוב של
טיול בטבע ,רעב ,אכילה בחברותא ואוירה שונה מהרגיל
מביאים את הפעוט הכי סרבן לטעום מאכלים חדשים.
לתינוקות קטנים הניזונים מתחליף חלב חשוב לקחת
בקבוקים ,מים רתוחים שקוררו לטמפרטורת החדר ,ואם
נוסעים לכמה ימים אז בוודאי שגם אמצעים לשטיפתם.
כדאי להצטייד במנות מדודות מראש של תחליף חלב
מהם ניתן להכין בקלות ובמהירות בקבוק כשהתינוק
מגלה סימני רעב.
לתינוקות גדולים קצת יותר שכבר אוכלים מזונות
נוספים הכי נוח לקחת צנצנות של מחיות מוכנות מכיוון
שאין צורך לשמור אותן בקירור .ניתן לקחת גם מחית של
פירות וגם מחית של ירקות כארוחת צהריים אותה ניתן
לחמם בעת הצורך בקערה עם מים חמים או במיקרוגל.
פסח במוזיאון ישראל
קערות סדר מספרד ומגרמניה ,לבושים יהודיים מגאורגיה והקווקז
ואפילו מדליון מיוחד שנמצא רק באחרונה בחפירות ארכיאולוגיות
סמוך לכותל הדרומי של הר הבית מחכים לכם במוזיאון ישראל.
הכניסה לילדים -חינם מאיר מיכאלי
קערת סדר מספרד .מתוך התצוגה במוזיאון
תשמישי קדושה ואוצרות יהודים מגוונים ובהם כלים
אופייניים ששימשו את עדות ישראל בחג הפסח ,מוצגים
במוזיאון ישראל שבירושלים.
בתצוגות הקבע במוזיאון ,המציין השנה יובל שנים
להיווסדו ,עושר של תשמישי קדושה בעיצובים מרתקים,
ששימשו את עדות ישראל השונות בארצות גלותם.
באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון מוצגים בין
השאר כלים אופייניים לחג הפסח :קערת ליל הסדר
מלפני גירוש ספרד ,קערת ליל סדר מגרמניה (,)1934
הגדות מוונציה ( ,)1609פראג ( ,)1526מנטובה ()1568
ואמסטרדם ( .)1695כיסויי מצה ,כרית הסבה ,גביעי
קידוש ,כוס אליהו ועוד.
המבקרים שיפקדו את המוזיאון בימי חול המועד יגלו
את פסיפס השמיטה הידוע בשם "כתובת רחוב" המוצגת
בתצוגת קבע בגלריית ארץ הקודש במוזיאון .הכתובת,
שנתגלתה ביישוב הקדום תל רחוב ,היוותה את רצפת
אולם הכניסה של בית הכנסת העתיק וגיל הכתובת
מוערך על-ידי החוקרים בכ 1,500-שנה.
הכתובת המפרטת את גבולות הארץ לעניין מצוות
השמיטה ,היא כתובת הטקסט הגדולה והקדומה ביותר
מתקופת המשנה והגמרא שנמצאה מעולם .בגלל
חשיבותה המעשית אף שימשה כתובת זו כמקור מוסמך
ולהתייחסותם של פוסקים וגדולי תורה שעסקו בסוגיית
גבולות הארץ לעניין שמיטה.
בנוסף לכתובת הפסיפס בנושא השמיטה ,יוכלו
המבקרים להיחשף -לראשונה במוזיאון -למדליון יחיד
במינו עם דגם של אחת מהמנורות שהיו במקדש ,שנתגלה
באחרונה במטמון זהב נדיר לרגלי הר-הבית .מטמון
הזהב הנדיר נחשף לאחרונה במבנה ציבורי סמוך לכותל
הדרומי של הר-הבית ,בחפירות של המכון לארכיאולוגיה
בראשותה של ד"ר מזר.
במרכז מדליון הזהב מרוקעת מנורה בעלת שבעה קנים,
כשראשי קניה המעוגלים נתמכים במוט פשוט והיא ניצבת
על שלוש רגליים .משמאל למנורה -שופר ,ומימינה דגם
לא מזוהה :אולי אגד של לולב והדסים כמקובל בתיאורי
התקופה ,ואולי ספר תורה שעיצובו יחיד במינו .במטמון
נמצאו גם 36מטבעות זהב ,המוצגים אף הם במוזיאון.
"המבקרים במוזיאון יגלו עושר רב של מוצגים ותצוגות
קבע שבמרכזן מורשת הדורות וחיי הקהילות היהודיות
לאורך ההיסטוריה היהודית" ,אומר רוני פלד ,מנהל קשרי
הלקוחות במוזיאון .באגף היודאיקה מוצגים ספרי תורה
עתיקים ועיטורים לספרי תורה מקהילות שונות בפזורה
היהודית ,בתי כנסת עתיקים שהובאו ארצה ,ועוד.
הביקור במוזיאון המומלץ למשפחה כולה ,כולל את
מודל הבית השני ,ששטחו 2,000מטרים רבועים ,והכולל
כמיליון אבנים ירושלמיות קטנות מסותתות ,ומציג את
מבני ירושלים בימי הבית השני ,כאשר גולת הכותרת של
הדגם היא בית המקדש.
להשלמת הסיור מומלץ ביקור ב"היכל הספר" שם
מוצגות מגילות מדבר יהודה ,כתבי יד עתיקים ונדירים
וכלים ששימשו את יושבי המערות במדבר יהודה ,עת
נמלטו מירושלים .מוזיאון ישראל ,העשיר בתערוכות
בעלות תוכן יהודי והיסטורי ,מהווה מקום אידיאלי
לביקור בימי חול המועד .בימי חול המועד הכניסה
לילדים חינם אין כסף.
עשו זאת
ברגליכם
פרחים צבעוניים מרגשים כל אחד
ואחת .קשה להישאר אדיש אל מול
שדה כלניות אדום בוהק ,ואי אפשר
שלא להתלהב מקסם הפריחה של
חלמונית או איריס במדבר הצחיח.
ובמיוחד השנה ,בעקבות מזג האוויר
הקיצוני שחווינו בחורף ,הטבע פורח
בצורה מרשימה ויוצאת דופן.
דוד וערן גל-אור כותבי רבי המכר,
סדרות ספרי הטיולים מסלולים:
להתאהב בארץ מחדש ,ממשיכים
לטייל ,לרגש ,לחדש ולהפתיע .סדרת
ספרי הטיולים 280מסלולי פריחה
צבעוניים ,מוקדשת לפרחי הארץ,
ומביאה את המטיילים אל המסלולים
הפורחים הכי יפים בארצנו.
דוד וערן גל-אור ,אב ובן ,מטיילים
מנוסים ,טיילו במשך שלושת השנים
האחרונות במאות מסלולי פריחה,
וחזרו עם סדרה מרהיבה המתאימה
לכולם :למשפחות המחפשות פינות
חמד לפיקניק ,לקבוצות המעוניינות
במסלולי הליכה צבעוניים ,לזוגות
המבקשים מקומות שקטים ורומנטיים
לטייל בהם ,ולחובבי פריחה שתרים
אחר כל פרח מיוחד.
חלק מהמסלולים מוליכים אל מרבדי
פריחה רחבי ידיים ,ואחרים לוקחים
אותנו אל נקודות בהן גדלים פרחים
ייחודיים .סדרת ספרי הטיולים מציגה
מסלולים ארוכים לנקודות מרוחקות,
לצד מסלולים קצרצרים לפינות חמד
מרהיבות .הסדרה מציגה מסלולי טיול
בכל אזור בארץ ,החל מרמת הגולן
הבזלתית ,דרך הרי המרכז הירוקים
ולאורך החוף ,ועד למדבריות יהודה
והנגב הצחיחים ,מקומות בהם פורחים
שלל פרחים באינספור צבעים וגוונים.
הסדרה איננה מגדיר פרחים נוסף,
אלא סדרת טיולים ממש .כל מסלול
מוביל עד לנקודה המדויקת של
הפריחה ,בתוך חורשה ,על גבעה,
בשדה או מאחורי הסלעים .לאורך
ההליכה נהנים מהנוף ומהדרך,
ובנקודת הפריחה נהנים מהעוצמה
ומהצבעוניות הנפלאה.
כל שנותר הוא לבחור את האזור
הרצוי לטיול ,ולבדוק אילו פרחים
פורחים כעת .אפשר למצוא נקודות
פריחה במרבית עונות השנה – גם
בשיא הקיץ ,גם בחורף הסוער ,וודאי
שבימות האביב .בכל חודש אפשר
למצוא פרחים שונים ומפתיעים,
הפורחים במגוון אתרים ברחבי הארץ.
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 15
תשע"ה
פים לחג
טי
ארבעים אתרים בחינם!
בחסות בנק הפועלים :בימי חול המועד פסח ייפתחו לציבור ארבעים מוזיאונים ואתרים חינם .זו השנה
ה 11-ברציפות בה פורס בנק הפועלים את חסותו על ימי חול המועד אבי ירושלמי
בין הפרויקטים הרבים שבנק הפועלים יוזם למען
הקהילה והחברה בישראל ,בולט בייחודו ,פרויקט החגים
שבמסגרתו נהנות מאות אלפי משפחות בישראל ,הורים
וילדים ,במהלך ימי חול המועד מביקורים ללא תשלום
במוזיאונים ואתרים בכל רחבי הארץ .הפרויקט מתקיים זו
השנה ה 11-ברציפות ואלפי משפחות נהנות מכך.
האתרים והמוזיאונים הנכללים בפרויקט משקפים את
ההיסטוריה של ארץ ישראל ומאפשרים לציבור ליהנות
מטיול שיש בו משום העשרת הידע של הילדים וההורים
והתוודעות לנופיה של ארץ ישראל ,בחיסכון כספי
משמעותי של מאות שקלים למשפחה.
בין האתרים הנכללים בפרויקט:
בירושלים ומודיעין -יד לשריון לטרון ,הגן הבוטני
ירושלים ,חוויה ארכיאולוגית עמק צורים ,עיר דוד ,אמת
המים בארמון הנציב ,מוזיאון חצר הישוב הישן ,מרכז
מורשת מנחם בגין ,יד בן צבי.
במרכז – מוזיאון בית התפוצות ,איגודן לתשתיות איכות
הסביבה השפדן -מרכז המבקרים.
בשרון ובסביבה -מוזיאון העלייה הראשונה ,יער
האיילים.
בצפון -מוזיאון ימי חיפה ,מוזיאון לוחמי הגטאות ,מוזיאון
עתיקות הגולן ופארק קצרין ומוזיאון אוצרות בחומה.
בשפלה ובדרום -מוזיאון חיל האוויר ,חי נגב רביבים,
מוזיאון המים בקיבוץ ניר-עם ועוד אתרים המופיעים
ברשימה המלאה.
האתרים יפתחו חינם בימי חול המועד של פסח בין
התאריכים :ט"ז–כ' ניסן ( 5-9לאפריל .)2015ימים ראשון
עד רביעי הם ימים מלאים .ביום חמישי ,ערב שביעי
של פסח ייפתחו האתרים פתוחים לחצי יום .על שעות
וימי הפעילות של כל האתרים ,תוכלו לקרוא באתר בנק
הפועלים.
תור הזהב באשדוד
סיורים בבתי כנסת וגם בבית הכנסת המפואר של יהודי גאורגיה ,פיוטי סבתות ,חזנים,
פייטנים ,תערוכות ,סדנאות בישול כשרות לפסח ומופעי מוזיקה של מיטב האמנים בפסטיבל
'תור הזהב' שיתקיים בחול המועד באשדוד אבי שמואל
צילום :אתר המשכן לאמניות הבמה אשדוד
פסטיבל תור הזהב של ספרד ,הוא פסטיבל שחוגג
השנה את שנתו השלישית ומטרתו העמקת הקשר עם
המורשת היהודית ,ויצירת פסיפס מוזיקאלי המחבר בין
מזרח למערב צפון ודרום.
הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח ,בימים ראשון-
חמישי 5-9 ,באפריל ,בהשתתפות למעלה מ 100-אמנים
ויוצרים כולל תזמורת סימפונית ,הרכבים מוזיקליים,
זמרים ,סולנים חזנים ועוד שיופיעו בארבע במות מרכזיות
במתחם התרבות של אשדוד :המשכן לאמנויות הבמה,
בית יד לבנים ,מרכז מונראט לאומנויות ובכיכר המשכן.
תקופת תור הזהב של ספרד התאפיינה בין היתר
בפתיחות ובסובלנות תרבותית ובשיתופי פעולה ומשמשת
כמורשת ותמרור כיוון אוטופי לדורות הבאים .פסטיבל
תור הזהב מציג את הרב תרבותיות והעושר התרבותי
שהביאו קהילות יהודיות מרחבי העולם לישראל בכלל
ולאשדוד בפרט בה מתרכזות כ 100-קהילות יהודיות
מתפוצות ישראל.
במסגרת הפסטיבל יתקיימו שיתופי פעולה חד-פעמיים
| 16
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
המתכתבים עם תקופת תור הזהב ומשקפים את הפתיחות
התרבותית ושיתופי הפעולה שהיו בה והשפעתם על
התרבות היהודית והישראלית עד ימינו אנו.
מוטי מלכא ,מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד:
"'פסטיבל תור הזהב' המתקיים באשדוד זו השנה
השלישית ,הוא הפסטיבל היחיד אשר ממחיש את המפגש
של הקשר היהודי – תרבותי עם תקופת תור הזהב ,בה
זכתה התרבות וההגות היהודית לפריחה .גם השנה ,יציג
הפסטיבל מופעים ושיתופי פעולה של אומנים שטרם
נראו על הבמה ,לצד הפקות מקור שנוצרו במיוחד לטובת
הפסטיבל".
ד"ר יחיאל לסרי ,ראש העיר אשדוד" :הפסטיבל הוא
ביטוי של כבוד והערכה ליוצרים שפעלו בתקופה זו
והורישו לנו אוצרות רוח שהינם חלק בלתי נפרד מהתרבות
היהודית .בפסטיבל אפשר יהיה להאזין למוסיקה ולשירה
נהדרת ,לחזות בתערוכות מיוחדות ,להתחבר אל קטעי
חזנות ופיוטים בבית הכנסת ולהתענג על רגעי נוסטלגיה
וגעגוע.
"אני בטוח שבאי הפסטיבל יזכו לחוויה מיוחדת שבה
משולבים עבר והווה ,מזרח ומערב ,קודש וחול ,צלילים,
טעמים ומורשת וכל זאת באשדוד ,העיר שהפכה לשם
דבר בשילוב הרב תרבותי ובמתן במה ליצירה איכותית
מגוונת".
במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו סיורים מודרכים לכל
המשפחה בבתי הכנסת בעיר אשדוד .ביום רביעי בין
השעות 17:00ל 19:30-יתקיימו סיורים בבית הכנסת
של יהודי גאורגיה 'אור יצחק' .ביום ראשון בשעה
21:00יתקיים במשכן לאמניות הבמה המופע "טאשי
טאשי" ("כפיים ,כפיים") -הפקה גאורגית בינלאומית
הכוללת ממיטב הרפרטואר של הקלאסיקות הגאורגיות
בהשתתפותם של הזמרים בדיה בוריס וקבנדזה נוקרי
ובליווי הפסנתרנית המפורסמת גוליאשווילי נינו .במופע
תופיע להקת הפולקלור של עיריית אשדוד 'גיאורגיאן
נשיונל בלט'.
יש להירשם מראש לכל האירועים ,בטלפון 08-
6224789/99
מסע בעקבות הכסף
בנק ישראל מזמין את עמך ישראל לבקר במרכז המבקרים של הבנק בקריית הממשלה שבירושלים .מה
עושים עם הכסף הישן? מה זה אינפלציה ואיך שילמו לפני בוא המטבעות? מיכל אלאשוילי
כיצד שילמו לפני המצאת המטבעות? מהי סדרת
השטרות הראשונה שהונפקה בישראל? מהו תפקידו
העיקרי של נגיד בנק ישראל? מהן אינפלציה ויציבות
מחירים?
בנק ישראל מזמין אתכם לבוא למרכז המבקרים בחול
המועד פסח ולגלות את התשובות לשאלות באמצעות
תערוכות ,הדרכות וסרטים בהם תכירו את תולדותיהם
של המטבעות והשטרות ותלמדו כיצד הם משקפים את
תתוודעו לסדרת השטרות החדשה וכן
מורשת העם;
לתהליך הנפקתו של הכסף ולאמצעי הביטחון החדשניים
נגד זיופים ותלמדו גם על תפקידיו של בנק ישראל ועל
תרומתו לכלכלת המדינה .במיוחד מדגישים בבנק את
תפקידו המרכזי של בנק ישראל – שמירה על יציבות
המחירים.
הביקורים ,בתאום מראש בלבד ,ייערכו בימי חול
המועד בימים ראשון עד רביעי ( ,5-8/4ט"ז-י"ט בניסן).
מידי יום ייערכו ארבעה סיורים ,בשעות,11:00 ,9:30 :
.14:00 ,12:30
הסיורים מתאימים למבוגרים ולילדים בני שמונה
ומעלה ואורכם כשעה ורבע והם אינם כרוכים בתשלום,
אלא כאמור ,בהרשמה מראש .מספר המקומות מוגבל.
רוצים לפרסם
ולהתפרסם?
עיתון האור עומד לרשותכם!
שירותי תיירות לגאורגיה
לפרסום מודעות מסחריות ,מודעות ברכה ואבל
בכל גודל ובכל צורה
תחת קורת גג אחת
במחירים מפתיעים ונוחים במיוחד!
השכרת רכב הזמנת מלונות נסיעות והעברות
שירות ברמה גבוהה מחירים נוחים
חייגו
עכשיו:
054-9007740
טל 058-6363999 :פקס08-8678678 :
+995 571-419966 +995 597-499966
G.I.M
CAR
www.gimcar.ge
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 17
תשע"ה
תכון לחג
מ
פסח כשר ,טעים ושמח
"מצות ,בשר בקר ,דגים ,עוף ביצים
וירקות" .אלה הם המרכיבים היחידים מהם
הכינו יהודי גאורגיה מאכלים בפסח .על
שתייה מתוקה איש לא חלם ועל מוצרי
חלב בכלל לא היה מה לדבר .היה זה
לוקסוס שרק אנשי הכפרים ,מגדלי הבקר
היהודיים בגאורגיה ,יכלו להרשות לעצמם
לאכול בפסח .כן .כן .יהודי גאורגיה נזהרו
מאוד שלא לעבור על איסור חמץ.
אז בשעה טובה ומוצלחת אפשר לומר
בגאווה גדולה" :ברוך שהחיינו וקיימנו
וסייענו לסיים את תקופת הפחקיס קווירה
בשלום" .הוצאנו וביערנו את החמץ
ועכשיו קדימה למטבח!
אני חייבת לציין באובייקטיביות
מוחלטת ,שאין ססגוני כשולחן הסדר של
יוצאי גאורגיה ,מדובר בחוויה יוצאת מן
הכלל של טעמים וצבעים .נודה לגברת
נינו בן דויד שהמחישה זאת בצורה נפלאה
בעיצוב שולחן הסדר שמופיע לפניכם.
מדור האוכל עבר ניקיון יסודי וביעור
חמץ לפסח .המתכונים שלפניכם כשרים
לפסח ללא חשש קטניות .לקחתי שתיים
מהמנות הבולטות ביותר בשולחן הסדר
הגאורגי וצירפתי אליהן שתי מנות חדשות,
מצוינות לא פחות שטעמן הטוב יישאר
בפה עוד הרבה אחרי פסח.
חג פסח כשר ושמח!
צילום :נינו בן דויד
עוגת שוקולד -קרמשניט
מצרכים לעוגה:
150 גרם שוקולד מריר
5 ביצים
150 גרם חמאה או מרגרינה רכה
כוס סוכר
2 סוכר וניל
150 גרם שקדים/אגוזים טחונים
כף קמח מצה
מצרכים לציפוי:
4 כפות קקאו
50 גרם שוקולד מריר
50 גרם חמאה/מרגרינה בטעם חמאה
4 כפות סוכר
4 כפות מים
צ'רחלי -מאיה פפיסמדוב
מצרכים:
5 יחידות סלק
1/3 כוס אגוזי מלך ( 30גרם)
5% חומץ טבעי משומר 1/3 -כוס
כוסברה קצוצה 1/2 -צרור
פלפל ירוק חריף קצוץ דק 1/2 -יחידה
קטנה
4 שיני שום קצוצות דק
1/2 כף רכז רימונים מלח -כפית שטוחה
אופן ההכנה:
שוטפים את הסלק ומבשלים עם
הקליפה עד ריכוך .מצננים ומקלפים.
חותכים את הסלק לקוביות (אפשר עם
חותכן זיגזג) .מעבירים לקערה ,מוסיפים
את שאר החומרים ומערבבים היטב.
שומרים במקרר לספיגת טעמים (הסלט
טעים יותר יום אחרי).
מסיז גופטה -נינו בן דויד
מצרכים למרק עוף:
6 כרעי עוף
1 בצל גדול חתוך לרבעים
3 גזרים כל אחד מהם מחולק לשלושה
חלקים
3 תפוחי אדמה מקולפים וחצויים
1 שן שום חצויה
כף שמן קנולה/אגוזים /דקלים
כף אבקת מרק עוף (אפשר להוסיף 3עלי
סלרי)
מלח לפי הטעם
קורט כורכום
מצרכים לקניידלך:
1 כוס קמח מצה
פלפל שחור טחון ומלח -לפי הטעם
כף שמן קנולה
3 ביצים
2 וחצי כוסות של מים חמים
אפשר להוסיף כף פטרוזיליה קצוצה -
לא חובה
| 18
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
אופן הכנת המרק:
שוטפים את כל חלקי העוף במים ומניחים
בסיר ,מוסיפים מים עד 3/4גובה הסיר
ומביאים לרתיחה .מסננים את המים.
שוטפים את חלקי העוף ומחזירים חזרה
לסיר .מוסיפים את השמן והירקות לסיר,
מרתיחים ומוסיפים תבלינים.
אופן הכנת הקניידלך:
מערבבים בקערה את קמח המצה ,המלח
והפלפל השחור .מוסיפים שמן ומים
ומערבבים היטב .מוסיפים לתערובת
את הביצים אחת אחת -מערבבים עד
שהביצה נטמעת היטב ואז מוסיפים עוד
ביצה .מכניסים למקרר למשך שעה.
מרתיחים את המים ומטילים את
הכופתאות למים הרותחים .מבשלים
לפחות 20דקות או עד שהכופתאות צפות
מעל המים( .ניתן לבשל גם בסיר נפרד).
אופן הכנת הציפוי:
מניחים את כל המצרכים בסיר
ומביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב עד
שמתקבלת תערובת מבריקה .שופכים
על העוגה כשהיא קרה.
אופן הכנת העוגה:
ממיסים 150גרם שוקולד מריר.
מפרידים את הביצים .מכינים את
העוגה בשתי קערות :בקערה אחת
מקציפים חמישה חלבונים עם חצי כוס
סוכר לקצף חזק ומניחים בצד.
בקערה השנייה מקציפים 150
גרם חמאה/מרגרינה רכה מאוד (לא
מומסת) וחצי כוס סוכר לקצף אוורירי
מאוד .מוסיפים לתערובת האוורירית
את החלמונים ושתי שקיות סוכר
וניל .מוסיפים את השקדים/האגוזים
הטחונים ומערבבים.
מוסיפים כף אחת של קמח מצה
ואת השוקולד המומס .מערבבים עד
שמתקבלת תערובת סמיכה מאוד
ומוסיפים את החלבונים ששמרנו בצד
לקערה עם תערובת השוקולד בתנועות
קיפול .מעבירים לתבנית מלבנית
או עגולה מספר 26משומנת .אופים
בתנור שחומם מראש ל 160-מעלות עד
שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש.
הבהרה!
לתשומת לב :מתכונים אלה אינם מיועדים לאלה הנוהגים להימנע משימוש
בחומץ בפסח ולאלה שאינם אוכלים שרויה בפסח .נא שימו לב לרכיבי המתכונים.
סיפור לשבת } מיכל חן
אינו יודע לשאול ,לכתוב דווקא כן
הבית נראה כל כך מסודר
ולא רק בגלל שאני בלול.הם עשו עבודה נהדרת.
ברגע שאצא מהלול אני כבר
אראה להם מה זה סדר
וי!! כמה רעש!! כבר
שבועיים שאני מתעורר
כל בוקר לקולו המרגיז של
שואב האבק...
אימא עושה פיניש.
למעשה היא עושה את
זה כבר שבוע כך שהיום
זה הפיניש של הפינישים
הגמר הגדול .אני כלכך מתרגש ולא רק בגלל
הפיניש ...הלילה הזה כולנו בסדר .יותר נכון -ערב ליל
הסדר ומה נשתנה הלילה הזה?! אולי הלילה בניגוד
ללילות האחרונים -אצליח לישון בשקט.
אני מוטיקו .סליחה ,אוציא את המוצץ ...השם הוא
מושיקו .אני בן שנה וחצי או כמו שאימא אומרת לכל מי
ששואל :בן 18חודש .מזל שאני כאן כדי לעשות לכולם
קצת סדר בתוך הבלגן.
אז ככה .זה שיושב שם בצד עם הספר זה אבא שלי.
אימא אומרת שאבא שלי הכי חכם .כשכולם עובדים
במרץ כדי לחסל כל גרגר חמץ ולמגר את האבק
שמאחורי הארונות ,אבא מתעקש להתמקד בהכנות
הרוחניות .הוא מנגב את הזיעה ממצחו ומעביר עוד
דף בהגדה המבוארת (כ"ד פירושים)" .אין ברירה" ,הוא
נאנח בהבעה מלאת רחמים עצמיים" ,בכל זאת מישהו
צריך לעשות את העבודה הקשה".
גם בליל החג הוא לא מרפה ודואג שכולם יאכלו מצה
כשיעור ,וישתו מכל אחת מכוסות היין לפחות רביעית,
כדי לצאת ידי חובה .כשכולם כבר מתים לגמור את
קריאת ההגדה ולהגיע ל"שולחן עורך" ,אבא לא ממהר
לאף מקום ודורש ביציאת מצרים כל אותו הלילה .אני
מה זה מקווה שהחכמה הזאת תעבור אליי בגנים...
א
מריחים את הריח? קוראים לזה לַ ק .כנראה שרוויטל
בסביבה.
"דחילק .מה העבודה הזאת לכם?! נסחפתם לגמרי.
אבק זה לא חמץ ובחיי פרעה שהשנה אני לא מתכוונת
להשתגע (ולא ששנה שעברה עשיתי את זה .)...די! יצאנו
ממצרים' .עבדים היינו' ,לשון עבר ,לא?" .משפטים
שרוויטל אחותי אומרת כל יום ,כל היום ,כל השנה...
רוויטל עוסקת רוב הזמן בעניינים העומדים "ברומו
של עולם" .ממש ברגע זה היא אחרי המניקור ובדרך
לפדיקור" .אימא! מתי אספיק למצוא שמלה חדשה
לכבוד החג? גם להדר את החג בלבוש הולם זו מצווה
חשובה לא?" ,שואלת רוויטל ופוזלת לעברו של אבא
בציפייה לאישור" .ומה עם שפתון חדש כשר לפסח,
אה?" .האמת היא שבסך הכל רוויטל ממש בסדר .תמיד
כשאני צורח בלי סיבה היא היחידה שמבינה אותי ומיד
מעבירה לערוץ בייבי .עם יורם למשל ,זה אף פעם לא
היה קורה.
כשיש צלצולים בלי הפסקה ,סימן שיורם בסביבה.
ליורם אחי הבכור אין רק ארבע קושיות לפסח .יש לו
ארבע מאות! מספר הטלפון הנייד של רב בית הכנסת
נמצא אצלו במועדפים ,והוא לא מתבייש להטריד אותו
לפחות פעם בשעה בכל שאלה :איך מכשירים את השלט
של הטלוויזיה מפירורים שאולי נכנסו בין החריצים?
האם מותר להשתמש בנייר טואלט שלא כתוב עליו
"כשר לפסח"? ומה לכל הרוחות אנחנו אמורים לעשות
עם צמד המילים הלא ברור "מכיל ליפתית"?!
הכי אני אוהב למשוך לו בזקן .הוא עושה פרצופים
מצחיקים שגורמים לי להתגלגל מצחוק ולמרות שכואב
לו הוא מתלהב מהצחוק שלי .איזה חמוד! זה אחי
הבכור.
תראו את מירב .מזל שבכל בית יש גם אחת כזו .אחרת
לא ברור איך היינו מגיעים לחג כמו שצריך .לשאול היא
לא יודעת ,אבל לעבוד כן .וכולם מנצלים את זה טוב
מאוד .כבר שבועיים שהיא רק מנקה ומקרצפת ,שוטפת
ומכבסת ,אופה ומבשלת אבל לא מוציאה מילה כדי
לא להפריע לאף אחד לעסוק במרץ בהכנות החשובות
ללילה הגדול .איזו נשמה טובה!
אני בהלם מוחלט! מירב פותחת את המזנון הגדול
הזה שכבר חודשיים אני מנסה לפרוץ ומוציאה משם
בקלילות את העיגולים היפים האלה עם הזהב והנצנצים.
צלחות הם קוראים לזה?! צלחות ,כן.
חודשיים ניסיתי להניח את הידיים שלי עליהם.
חודשיים!! עכשיו היא עורכת שולחן עצום מלא בכל
טוב ומסדרת עליו את האוצר הזה .הבית נראה כל כך
מסודר -ולא רק בגלל שאני בלול .הם עשו עבודה
נהדרת .ברגע שאצא מהלול אני כבר אראה להם מה
זה סדר.
דבר אחד למדתי במשפחה הזו -אין דבר כזה חג בלי
אוכל .שמעתי מנאור (השכן שלנו) שלפחות עד גיל 9
יש פטור מצום יום כיפור .ברוך השם! איך אפשר בלי
אוכל?! עד אז ,אלוקים גדול .בינתיים אני אוכל .כמה
שיותר.
דבר אחד אני יודע לומר הכי טוב -אימא! אימא!
אימא! שלוש פעמים ברצף .בהתחלה היא הייתה
עוזבת את הכל ובאה אליי ,אבל בזמן האחרון בגלל
כל הניקיונות לפסח ,לוקח לה זמן להגיע .הנה היא
כרגיל במטבח .יש לי אימא גרוזינית מדהימה שמבשלת
כמויות לא חוקיות של אוכל טעים.
אני אוהב את הגופטה שהיא מכינה לפסח ,את הלפתה,
קציצות תפוחי האדמה ובליני עם בשר! שנה שעברה
היה אחלה בליני עם בשר! אבל לך תסביר לה שבא לך
בליני כשאתה בן שישה חודשים...
תכף יתחיל ליל הסדר השני שלי .אני זוכר את ליל
הסדר הראשון שלי איתם .הייתי בסך הכל בן חצי שנה,
שישה חודשים היה שקט מופתי ושלווה מוחלטת ואז
הגיע ליל הסדר .היה רעש לא נורמאלי ולא הצלחתי
לעצום עין למרות שסבתא נדנדה אותי בלי הפסקה ,זה
היה נחמד אבל לא מספיק כדי להירדם.
אם כבר מדברים על סבתא ,מה איתה?? מישהו הביא
את סבתא? תכף נכנס החג וסבתא לא כאן .אני מקווה
שיורם יביא אותה .סבתא שלי היא הכי מכולם .היא
היחידה שמדברת איתי ,היא לימדה אותי את כל מה
שאני יודע.
אחרי שאבא ויורם חוזרים מבית הכנסת ,כולם צועדים
בשורה אל השולחן .אבא החכם צועד בראש ,כשבחיקו
ערימה של הגדות עמוסות פירושים וחידושים באותיות
קטנות וצפופות .אחריו ,רוויטל בשמלה פרחונית של
ורסצ'ה הוט קוטור ,2015עם השפתון החדש של רבלון
(כשר לפסח!) .אחריהם ,יורם שבקושי רב נפרד מהרב
ושחרר אותו לעשות סדר בביתו .מירב הקטנה שצועדת
בקושי כאילו נושאת על גבה את קורבן הפסח .ולכל
החבורה הזאת תוסיפו את דודה שרה ,דודה בלה וכל
בני הדודים היקרים שלי כשהם לבושים בבגדי החג
ובשם השם נעשה ונצליח..
אבא מקדש על היין ואומר" :אשר בחר בנו מכל
עם ורוממנו מכל לשון" ...בחר בנו ,אבל משפחה לא
בוחרים...
היו לי כל כך הרבה קושיות להוסיף למה נשתנה ,כך
שלא הייתה לי ברירה אלא לבכות ולצרוח .נו באמת,
כמה אפשר? אני עייף ורעב .מתי אוכלים?? כמה
דיבורים! הילדים מתרוצצים סביבי בלי הפסקה ויורם
משגע את כולם לשתות רביעית .די!! דיינו!!
זה לא שאני קטנוני .באמת שלא .אבל זה לא הוגן
שאבא החביא את האפיקומן דווקא מתחת למזרן שבלול
שלי .זה ניצחון טכני ובתור דבר ראשון אני מקווה לקבל
חתיכה עסיסית של בליני עם בשר .אבל לך תסביר להם
שזה מה שאני רוצה .מרוב כל הרעש אני בקושי מצליח
לשמוע את עצמי מדבר.
נו ,ככה זה .משפחה לא בוחרים .האמת היא שלא
יכולתי לבחור טוב יותר ממה שקיבלתי .כך שלמרות כל
הרעש והבלגן ,החבורה הזו היא חלק בלתי נפרד ממני,
וזה בסדר.
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 19
הגזירה שהתבטלה
חיים בנאי
בהמתנה לגרוע מכל ,בימים של חוסר וודאות ,פרק מאלף על תקווה ואמונה בעיצומם של ימי חושך ואפלה .פרק
מרתק מזיכרונותיו של הסופר חיים בנאי .יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם
חורף בשנת 1953התארך
מעבר למצופה ,עד שעצבן
את התושבים בצחינוואלי.
במחוזותינו מכנים את חודש
מרץ בשם "משוגע" .לפעמים
מתפרע ומביא עמו סופות
שלגים עד שאנשים שוכחים
את הקור המקפיא של חודשי
דצמבר-ינואר .לעיתים אביבי
ורענן.
לעומתו ,חודש אפריל מהווה עבור תושבי צחינוואלי
השליח הראשון שמודיע" :האביב בפתח!".
אפריל הגיע השנה מאוד מאכזב ומטריד .הוא הביא
עמו סופות שלגים בלתי פוסקות ,קור חודר עצמות ,ימים
נטולי שמש ,ואף הקפיא פרחים וניצני פירות על העצים.
השנה היה אפריל לחורף אימנתי ,שמסרב לקבל את
האביב ונלחם נגדו בעוז...
בקהילה היהודית בעיר ,שכחו מהחורף המאוס ומהקור
המעיק .הדאגה היחידה שהטרידה את היהודים הרבים
עמדה בתחנת הרכבת ...הייתה זאת שורה ארוכה של
קרונות משא ריקים שעמדה בתחנה ימים רבים.
בכניסה לבית יהודי הייתה הדאגה מוחשית ומשכה
את תשומת לב הנכנס .הפחד שהסתתר מאחורי העיניים
והרעד הנגרם מציפייה דרוכה ,הבהירו :כאן חוששים
מדבר נורא שאמור להתרחש.
תושבי העיר היהודים חשים שהנה מתקרבת אליהם
טרגדיה לא ברורה .מסתתרת .אף אחד לא מסוגל לחשוף
בקול רם את סיבת הפחד .וכולם מסרבים להאמין
לתחושת בטן האיומה ,שעלולה להתגלות כאמת מזעזעת.
סטאלין ,שמש העמים הכול יכול ,שוכב על ערש דווי
ומנהל את הקרב האחרון בחייו .כך לפחות חושבים כולם,
אך איש לא יכול להוציא זאת מפיו .סטאלין ,האיש שניצח
את אויביה של אימא רוסיה מבית ומחוץ ,יוכרע על ידי
מחלה .רופאיו לא נותנים לו סיכוי.
מדינה שלמה מרותקת לרדיו ולרמקולים ,כאילו
נקשרה בשלשלות ברזל לשידורי התעמולה .מדי חצי
שעה מדווחים על מצב בריאותו של "שמש העמים" יוסף
ויסריונוביץ' סטאלין ...כולם ,למגדול ועד קטן ,מקשיבים
לאינפורמציה המטפטפת בצינורות הרשמיים .מאמינים
כמו תמיד" :סטאלין ינצח גם את האויב האחרון!".
בעיר נפוצו שמועות רבות .היהודים כבר יודעים ,אך לא
רק הם .גם הגויים יודעים שניתנה הוראה רשמית לסגור
את בתי הכנסת ברחבי ברית המועצות כולה .מעריכים
שהדבר קרוב מאוד לביצוע .בינתיים ,הרוב שותקים,
נרתעים מלדבר על הנושא המפחיד בקול רם.
נציגי הממשלה נעלו בשלשלות וחותמות רשמיות
את החדרים בבתי הכנסת בהם היו אמורים לאפות את
המצות .ביצוע צו הסגירה של בתי הכנסת מתעכב עדיין.
ממתינים להוראות מהדרג הגבוה במוסקבה.
בקצה תחנת הרכבת בעיר ,עומדת שורה ארוכה של
קרונות משא ,כבר מספר ימים .דבר שגורם פחד אימים
לקהילה היהודית .סגירת בתי תפילה תהיה השלב
הראשוני .השלב הבא יכלול את הגליית עדת ישראל
של ברית המועצות כולה ,למקום נידח ,מרוחק ,אי שם
בסיביר הקפואה.
די בהזכרת שם המקום – סיביר – על מנת לעורר בהלה
וצמרמורת בקרב כל תושבי ברית המועצות .רבים טעמו
ומתי מעט ניצלו ממות סיבירי .שם ,בסיביר ,תשעים
אחוז מתים מקור ,ממחלות וקשיי הסתגלות .ואם לא ,אז
מהנשק שמכוון תדיר מול פניהם.
גם אני נדבקתי בפחד שאפף את כל המבוגרים סביבי.
ה
| 20
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה
| 2.4.2015
קשה לי להירדם .אני ממשיך לשבת מול ספרי הלימוד עד
השעות הקטנות של הלילה .אימא מנסה להקימני מהכיסא
ושולחת אותי לישון עם שאר הילדים ,שמזמן ישנים.
"לך לישון! מי שמע ,תלמיד יעסוק בלימודים ,אחרי
חצות לילה?!" ,תוהה היא באוזניי בקול ערב אחר ערב.
האֹוס ִטינִ ים או הגאורגים שזה מאות
ֶ
גישתם של השכנים
שנים היו ביחסים טובים מאוד איתנו היהודים ,השתנתה.
יא ִבי" (היהודים) ומתבוננים
"אּור ֶ
הם בוחנים בעיון את בתי ִ
בהם בעין בוחנת כמו מתווכי דירות .עושה רושם לפי מצב
הפוליטי שהנה נופלת לידיהם הזדמנות נדירה .שוקלים
הם איזו דירה עדיף לרשת בעוד זמן קצר.
סוד כמוס וידוע לכל ואיש לא מעז לקרוא לחדשות
המזעזעות בשמן המפורש .האווירה מתוחה עד כי ניתן
לחתוך אותה בסכין.
לכל זה מתווסף החורף המזדקן ,שמשתדל לשרוד
בעקשנות ולהפריע לשמחת הילדים הלבושים בבגדים
חדשים ,קיציים ודקיקים .רוח קרירה מפזרת גשם מעורב
בשלג ,מעיפה חיטה מהמגשים שבידי הנשים ,מבריחה
את המבוגרות לבתיהן החמים .רק עקשניות נותרות
במרפסות פתוחות ,ממשיכות לברור את החיטה.
שאריות שלג מומסות למחצה ,מקבלות צבע צהוב
דוחה למשך היום ובלילה קופאות שוב .החורף מעכב את
פתיחת הדלת לאביב ,שחייב להפריח רקפות ,סיגליות
ושלגיות .עקבות עוברים ושבים משאירים אחריהם בוץ
ולכלוך .שאריות החורף מנסות לטשטש את ניצני האביב.
היום אבא העיר אותי מוקדם מהרגיל.
"חיים ,קום! קח אותי לבית הכנסת ,אחרנו במקצת!."...
אבא המשיך בלחש ,כנראה חשב שאני עדיין ישן" ,מי
יודע אם אלוקים ייתן לנו הזדמנות נוספת להתפלל
במניין? ההיסטוריה של העם היהודי תמיד שזורה בצרות
ואסונות".
במרבית שעות הלילה נדדה שנתי .המילים חסרות
התקווה שיצאו מפי אבי ,נחתו על ליבי כמו אבן כבדה.
אבא איש אופטימי שאינו מאבד עשתונות אפילו במצב
הכי קשה .בפיו תמיד שגורות מילות תקווה" :מחר יהיה
עוד יותר טוב!" .אבל היום ,על הבוקר ,הוא פולט מילים
מבהילות.
קמתי על רגלי בזריזות .התלבשתי במהירות .מודע לכך
שאבא אוהב לרדת לבית הכנסת מוקדם בבוקר .לפעמים
אימא מובילה אותו עד לכניסת בית התפילה .משם עליו -
איש עיוור -להגיע לכיסאו הקבוע .מהכניסה עד למקום
ישיבתו עליו לעבור מספר מכשולים וביניהם גרם מדרגות
גבוה.
אפילו לאנשים עם זוג עניים בריאות לוקח זמן להתמקם.
קיימת סכנה גדולה .אבא עלול ליפול מהמדרגות ואני
מעדיף לישון פחות ולהוביל את אבא בשלום לתפילת
שחרית .בכלל ,אבא נהנה לבוא לתפילת בוקר לפני הזמן,
לשבת בין ידידים ,לפטפט ובסופו של דבר לשמוע מדרש
מקוצר לאחר תפילה.
היום שבת .שונה מכל השבתות הזכורות לי עד היום.
מצב הרוח ירוד .המתפללים עצובים ,מכונסים כל אחד
בהרהוריו העמוקים .נעלמו החיוכים .אפילו דוד ֶמנָ חֹו -
משחיז סכינים מקצועי – שלשונו המושחזת הפכה אותו
לעליז מכולם ,שלעולם לא מפסיק להתבדח – השתתק
ולא הוציא הגה .גם דוד קּולָ ה ,בעל חנות הגסטרונומיה,
יושב מתוח ועצוב במידה מדאיגה.
נפתחו דלתות ההיכל להוצאת ספרי תורה .כמו תמיד,
הברכה הראשונה נאמרת לכבוד גדולת סטאלין ובריאותו.
תשע"ה
יפור לחג
ס
עבורי הדבר נראה תמוה ,מדוע מקדימים את ברכת
סטאלין לשאר הברכות?
יֹונֹוּביץ'
רבי אהרון מזמר ברצינות תמימה "ליוסף ֶּב ָס ִר ִ
סטלִ ין רפואה שלמה! בעזרת השם ינצח את אויביו
ָ
הרבים ...יצליח בכל מעשיו ..אמן!".
והקהל נענה לו – אמן!
בניין בית הכנסת מלא מפה לפה ,רועד כולו .המתפללים:
נשים וגברים כאחד מסכימים לריטואל שחוזר על עצמו
בשבתות ובחגים .כך נמשך שנים על גבי שנים .ברכת
סטלין נשמעת כמסורת כתובה על ידי משה רבנו לפני
אלפי שנים.
אולי אחרים לא שמו לב ,אבל היום נשמעה הברכה על
"אבא" סטלין ,סדוקה ומזויפת .גם תשובת הקהל נשמעה
כמו אמן מסויג ומבולבל .אני מביט לפנים מתוחות,
ומרגיש כי התנגב ספק ללבם של העומדים סביבי.
התמימות שהתחבאה מאחורי פנים חתומות ,נעלמה .כן.
קשה להם לומר "אמן" טהור...
ברור לי שלשמועות יש כוח הרסני .הבעות הפנים
הדרוכות והניכור הניכר מהפנים המתוחות שיתקו אותי.
החיים נראים לי קודרים ואומללים .אבל אני מכיר את
העם שלנו ,הוא לא נוצק מזן המוותרים.
לפני מספר שבועות ניתנה הוראה מהשלטון המרכזי,
לסגור ברחבי גאורגיה את בתי הכנסת בהם מורכבות
מכונות ואביזרים לאפיית מצות .לא רק בגאורגיה ,בכל
ברית המועצות .בצוו נכללו חמש-עשרה רפובליקות של
ברית המועצות הגדולה.
בגלל שאבא צריך נואשות ליווי שישמש אותו כתחליף
עיניו ,אנשים שוכחים את נוכחותי ,כילד ,ומשוחחים בלי
מעצורים .בהשוואה לילדים אחרים אני נחשף לדברי הלא
מצונזרים שמדברים המבוגרים .לאוזני מגיעות חדשות
רעות ושיחות חשובות בארבע עניים ,שהורים מנסים
לחסוך מילדיהם.
בעיר נפוצו שמועות שההוראה לסגירת בתי הכנסת
כבר ניתנה .רק ממתינים לסימן אחרון מהקרמלין .כל
שעה מתחלפות שמועות בקצב מבהיל ואנשים פוחדים
לומר אותן בקול רם.
אני מביט בפניהם העצובות של המתפללים החוששים
שזאת השבת האחרונה להתאספות במניין ...דוד ֶמנָ חֹו
הוא הראשון שמפר את השתיקה" .במו עניי ראיתי קרונות
מסע ריקים עומדים בקצה תחנת הרכבת בעיר .איך ייתכן
שקרונות עומדים ריקים בלי סיבה כבר מספר ימים?".
הוא השתתק לרגע והוסיף בלחש" :נדמה לי שלקהילה
שלנו מצפה עתיד גרוע יותר מאשר החזית הגרמנית.
השלטונות 'האהובים' בקרמלין מכינים לנו מכה שלא
כתובה בתורה!".
דוד קּולָ ה מכסה בידו את פיו של חברו ומפציר בו:
"תיזהר טיפש .הילד שומע את הדיבורים השטותיים
שלך!" .באומרו ,הוא מצביע עלי כאילו גם אני איני רואה.
"אתה רוצה שיגלו אותך לסיביר ,לפני כולם?" ,הוא שואל
בפנים רציניות .איש לא צוחק .כולם שותקים.
לאחר שתיקה קלה ,שואל קוליה בלחש את חבריו" :פסח
מתקרב ...בית הכנסת לאפיית מצות נעול בשרשראות
ובחותמת ממשלתית ,מה תעשה הקהילה היהודית
הגדולה שלנו?".
"הירגעו" ,נשמע קולו היציב של אבא" .יש פתרון אחד
בלבד .לאפות מצות בבית ,אין דרך אחרת" ,שלוות נפשו
של אבא מהלכת עליי קסמים ומרגיעה את פחדי הגדולים.
לעיתים ,בהשפעת היין ,אנשים מאבדים זהירות
ומגלגלים שיחה מסוכנת בה הם חוזרים לאותם ימים
אפלים ,לתקופת החיסולים המפחידה ,בה נעלמו מידי
לילה משפכות שלמות שלא הותירו אחריהן עקבות.
חוזרים בלחש לשנת 1937ומזכירים את שמותיהם
של שבעת הרבנים הגדולים שנשלחו לגלות .קהילת
צחינוואלי ומשפחות הרבנים לא ממש ידעו מה עלה
בגורלם .עקבותיהם נמחקו .המשפחות פחדו לשאול על
יקיריהם אצל הממונים בצמרת שלטון .שנים חלפו עד
שנודע דבר גורלם המר.
בתודעת רבני צחינוואלי אין מקום למילה "פוליטיקה".
זו הייתה זרה לחלוטין עבורם .לאורך שנים עסקו אך
ורק בלימוד תורה .טפטפו לילדים קטנים קראו-מיקרה,
אותיות עבריות ומושגים מינימליים בהכרת השפה
העברית" .העבירה החמורה" שלהם הייתה דבר אחד
בלבד – קירוב הדור הצעיר לחוכמת התורה הקדושה.
מרשימת תלמידי החכמים נמחקו באחת שמותיהם של
גדולי הדור שבצחינוואלי .אלה הוגלו בהוראת ממשלה
ולא הותירו עקבות .היו אלה מטובי בני הקהילה ,משמנה
ומסלתה .בחירי הציבור הספוגים באמונת אלוקי ישראל.
מלמדים מובילים שדוגמתם קשה למצוא ברחבי גאורגיה
כולה.
משפחות הרבנים היו בהלם ובלבול גדול .איש לא ידע
מה עלה בגורלם .האם חיים הם או מתים? מהו תאריך
פטירתם והאם לומר קדיש לעילוי נשמתם? כל השאלות
המטרידות נותרו משך שנים ללא מענה.
מאותה תקופה קשה נותר פחד גדול בלבם של האנשים.
כולם מנסים להישמר .אבא פוחד מהבן שמא יוציאו ממנו
השלטונות הודאה כוזבת באמצעות עינויים .הבנים בפחד
מתמיד ,שמא יאמרו הוריהם בשוגג דבר מה שיביא צרות
לצאצאים .מספיקה מילה אחת נגד סטאלין או הממשלה,
כדי להעלים אדם או משפחה שלמה לעולם.
אולי זאת הסיבה שהברכה הראשונה ,בכל שולחן,
בכל הרמת כוסית ,בכל מפגש גברים ואפילו בהיוועדות
אינטימית בארבע עיניים ,היא לשמו של סטאלין הגדול
ומעשיו האדירים .זה שנים שהדבר הפך למסורת ,לחוק
בל יעבור.
אנשים שאין להם מושג בפוליטיקה ,מואשמים בתמיכה
בטרוצקי או בפעילות חתרנית אנטי-קומוניסטית.
מכריזים עליהם כבוגדים ומרשיעים אותם בלי חקירות
ובלי משפט.
בגאורגיה נוהגים הגברים לדבר באריכות סביב השולחן
או בזמן מסיבות .טקס הברכות ליד השולחן מושרש עמוק
בנפשו של כל גבר גאורגי .בתקופה האחרונה אנשים
מתמצתים ומקצרים .כולם חוששים שמא יפלטו באקראי
מילים שאינן מתאימות לרוח התקופה.
תפילות שבת תסתיים הבוקר מוקדם מהרגיל.
גם בעת קריאת התורה הורגש עצב .מקולו של רבי חכם
אהרון נעלמו החן וקטיפתיות הלחן .את תפילת מוסף
סיימו בזמן קצר יחסית .הקהל התפזר במהירות לבתים.
אחרי התפילה שומעים תמיד צחוק ידידים ,בדרך לבית
מתבדחים ומשוחחים בנעימות .הפעם צועדים דקות
ארוכות בשתיקה מעצבנת.
הושטתי את כף ידי הזעירה לאבי שעטף אותה
באצבעותיו הארוכות והיפות .הרגשתי חום מיוחד .יצאנו
מבית הכנסת והתחלנו לצעוד לכיוון הבית.
נכנסים לשכונה באמירת "שבת שלום" .הפעם לא
שומעים צהלות מהבתים ,כמו מדי שבת בבוקר .כולם
שותקים .עצב עמוק שולט בשכונה .דלתות הבתים
סגורות ,אף לא אחד לא מגלה יוזמה ומפר את השקט
המעצבן .אפילו שירי השבת שהורגלנו בהם אינם בוקעים
מהחלונות.
ודווקא הפעם אבא פותח את דלת הבית במצב רוח
משופר בשונה משבתות אחרות .אבא נכנס ואומר" :שבתא
טבא" וכל האחים נעמדים בתור לנשק את ידיו.
אבא מתחיל לשיר כהרגלו "כי אשמרה שבת ,א-ל
ישמרני! אות היא לעולמי עד ,בינו וביני" .אבא עושה זאת
בקול נעים ועמוק ועובר לשאר שירי השבת .הוא מאריך
בהם יתר על המידה .מנסה להחדיר בנו מצב רוח מרומם
ולתקן את אווירת הדיכאון שמורגשת היטב בשכונות
היהודיות בעיר.
"שלא תיחשב לנו כהחלטת שבת ...מחר ,יום ראשון -
פו ִתי חיטה".
יום מסחר -חייבים לקנות שישה ֻ
פּותי חיטה למצה? זה המון!" ,עונה אימא
ִ
"שישה
בהססנות.
"פשה ,האישה ,מה את אומרת? משך שנים אפינו שבע-
פּותי מצה ,לפעמים גם ָח ָסר לנו .אם יוותר כמה
שמונה ִ
קילו ,בעוד חודש יבוא פסח שני עלינו לטובה ,חייבים
לברך על המצה .בכל מקרה הילדים אוכלים מצה בחלב
בעונג רב אחרי פסח".
"מאפיות המצות סגורות .הקהילה במצוקה נוראה.
קניית חיטה למה תעזור? היכן נאפה את המצה?" ,שואלת
אימא בבלבול.
"ומה אתם חושבים ,תמיד הייתה קיימת מאפיית מצות?
לאורך מאות שנים אפו בני ישראל את המצות בבית
באופן ידני .עבדו קשה להכשרת תנורים משפחתיים ויצרו
מצות כשרות ,כמו ביציאת מצריים ...חשבתם שקהילתנו
תתקשה לחזור לעבר ההיסטורי ולעמוד באתגר? העם
שלנו עבר אסונות שלא ניתן לתאר במילים .גם את הצרה
הקטנה הזאת נעבור בקלות בעזרת השם" ,אומר אבא
בהתלהבות ופניו מקרינות אמונה שלמה ומקבלות צבע
ורדרד טבעי .המשפטים שלו נשמעים כמו שירה ערבה
בבית אפוף עצב.
"מאירו" ,פונה אימא לאבא" ,אתה קורא לזה 'צרה'
קטנה? בתחנות הרכבת ברחבי גאורגיה עומדים קרונות
וממתינים .תושבי צחינוואלי מדברים בגלוי על הגליית עם
ישראל למחוזות סיביר הרחוקים .משם חזרו אולי בודדים
מתוך אלפים .אין בן-אדם שמסוגל להסביר את סיבת
האסון .השכנים שלנו ,גאורגים או אוסטינים מתלבטים
יא ִּבי"
ה"אּור ֶ
ִ
על איזה בית להשתלט אחרי שיזרקו את
המאוסים עליהם".
לאימא קשה להתאפק ,היא מסיטה את ראשה הצידה
ופורצת בבכי .קולה רעד בדברה .דמעות זולגות מענייה
הדואגות .היא מכסה את פניה בידיה ומורידה את הצעיף
מהשערות על מנת לנגב עמו את הדמעות כשהיא בקושי
משלימה משפט.
"אתה חושב אני דואגת לעצמי? מה עושים עם הילדים?
לשם מה השקענו שנות עמל מחיינו?" .אבא כועס .רואים
שהוא כועס .הוא אפילו רותח מכעס.
"אתן נשים .הדבר היחיד שאתן יודעות זה לבכות .מי
דן בצרות העם שלנו בנוכחות הילדים .חייבים לנהוג
בשכל בריא ,קל מאוד להזיל דמעות" .אבא משתתק לרגע
וממהר לומר כמה מילים שירגיעו את אימא.
"לגבי השכנים אומר לכם :בן אדם תמיד דומה לילד
קטן ...ילד שרואה שוקולד או ממתק ,מושיט את ידו
לקחת ,בלי כוונה לגניבה ...השכנים שלנו הם כמו ילדים,
הם מתפתים למציאה .בלי כוונת זדון!
"הרי אנחנו חיים במחיצתם מאות שנים ,הם קיבלו
אותנו כשווים אל שווים ,תמיד בשכנות טובה .הנסיבות
הפכו אותם חמדנים .חכמים אומרים 'בעולם שנכחדו
סוסים ממליכים את החמורים' .חמדנות נמצאת בטבע
של האדם .עוד מעט תיווכחו לראות איך שהכל ישתנה
לטובה.
"לשלמה המלך הגדול הייתה טבעת-חותמת על האצבע
והיה כתוב עליה 'גם זה יעבור' .כשעם ישראל נקלע
לצרות ,הוא תמיד מביט לטבעת ואומר בשלווה גמורה
את מילות התקווה גם זה יעבור .תאמינו לי ,גם זה יעבור,
בעזרת השם".
אני מבחין בצל של ספק על פניו ,אבל הוא ממהר
להסיט אותה ומנסה בכל כוחו לצקת בלבנו ניצוצות של
תקווה.
עכשיו הוא אומר את הקידוש בקול ערב ומברך על
היין בקול גדול .בתוך דקות ספורות נעלמו כל החששות
והפחדים שהתגנבו ללבנו.
הערת המערכת :הצורר סטאלין יימח שמו מת בעת התרחש
הסיפור .הוא מת זמן רב לפני שהבשורה הגיעה לצחינוואלי.
בפורים תשי"ג ,או לפי הגרסה הרשמית ,בי"ח באדר ה5-
למרץ ,1953נפח הרודן את נשמתו וליהודים הייתה הרווחה.
י"ג ניסן תשע"ה
| | 2.4.2015
האור
| 21
22
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15
האור
איפה
גאורגיה?
ספרים רבים נכתבו על תולדותיהם ומעשיהם של רבני יהדות
אשכנז ,מרוקו ,בבל ועוד ,אך כמעט ולא התפרסמו ספרים על
מעשי המופת של רבניה ומנהיגיה של יהדות גאורגיה זכר צדיקים
וקדושים לברכה .באחרונה יצא לאור הספר 'האות והמופת' המציב
יד ושם לרבני העדה לאורך הדורות סנונית ראשונה למפעל
תיעוד שעשוי לגלות לעולם את תפארת יהדות גאורגיה
אלי ג'אן
23
24
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
תושבי צחקאיה לא
התרשמו במיוחד ממראהו
של האדם המהוסס שסחב
את פרתו ברחובות העיר.
כל צעד ושעל שלו היו
מדודים ,לבל תמעד פרתו
באחת המהמורות בדרך
לבית המטבחיים ותהפוך
לטריפה בטרם יספיקו
ילדיו לטעום מבשרה
המשובח.
הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו ואת הבהמה בחר
בקפידה רבה ,לבל ייפול בפח שניסה לטמון לו מוכר
הבהמות הערל .במשחטה ,הבחין האיש בחכם בן-ציון
אפרימאשוילי -רב הקהילה בצחקאיה -מסיים עוד
בדיקת בהמה והמתין לתורו .חכם בן ציון עבד באופן
מסודר ושקוף וביקש את אישור הווטרינר מידיו של
היהודי הנרגש ולאחר שבחן את החתימה ,נטל את הסכין
המושחזת.
הבדיקה שאחרי השחיטה עוררה את חשדו של בעל
הפרה .היהודי שכבר חזה פעמים מספר בשחיטתו של
מי שהסמיך את גדולי רבני העדה במלאכת השחיטה ,לא
אהב את ארשת פניו הרציניות .לאחר בדיקה נוספת ביקש
הרב לראות שוב את אישור הווטרינר "אתה בטוח שזה לא
מזויף?" שאל בקול חשדני "בטח הרב!" הזדעק היהודי
"הווטרינר חתם לי בעצמו לאחר בדיקה מקיפה" .אך פני
הרב לא בישרו טובות "מי שיאכל מבהמה זו ימות במקום!
לך תקרא לווטרינר שאישר לך את הפרה".
היהודי חש אי נעימות מהווטרינר ובנוסף הרגיש כמי
שתהום נפערה מתחת לרגלי פרתו "לא יהיה לי במה
להאכיל את ילדי בשבת! והיכן זה אמצא את הווטרינר
עכשיו?" ,יילל תוך כדי שדמעות רותחות זולגות מעיניו.
"אינך מבין שמי שיאכל את בשר הפרה ימות לאלתר?
אני לא אתן לך לגעת בפרה עד אשר לא תמצא את
הווטרינר ותביאהו אלי מיידית" ,פסק חכם בן ציון.
מחוסר ברירה הלך האיש וחיפש את הווטרינר .כעבור
כמה שעות התייצב לפני הרב כשלצדו הווטרינר.
"האם כבודו בדק את הפרה הזו?" שאל הרב .הווטרינר
ענה בחיוב ,ואישר כי התעודה עליה חתם מקורית.
חכם אפרימאשוילי ביקש מהווטרינר להתקרב אליו
ולבדוק שוב את הפרה ולאחר בדיקה חוזרת טען הווטרינר
כי דעתו לא השתנתה מאז חתם על תעודת היושר של
הבהמה.
רב השוחטים ביקש אותו לבדוק שוב והווטרינר החל
לאבד את סבלנותו ,אך כיבד את בקשתו של החכם שכן
היה הוא מוכר גם לגויי צחקאיה כאיש קדוש.
"אתה שוב אומר שאין בעיה עם הפרה? עכשיו תבדוק
פעם שלישית לפי מה שלמדת בפקולטה לרפואה
"כל מי שיאכל מבשר
הפרה הזו ימות מיד ,כיון
שהיא מזוהמת!"
נוכח הטעות והממצאים
החמורים ,ניגש הווטרינר
בהכנעה לרב ואמר
לו "אשרי תורתכם
ואלוקיכם המצילכם מידי
כל איסור וסכנת נפשות"
הווטרינרית שאתה אומר שהוסמכת על ידה" ,זעם הרב
וטרח גם לציין באוזניו את הנושא והסעיפים הספציפיים
עליהן כיוון מלכתחילה.
ברוב טובו נאות הווטרינר לבדוק פעם נוספת באופן
מעמיק יותר כפי שהורה הרב ,אך ככל שנקפו השניות,
פניו דמו יותר לכתמים הלבנים של הפרה .ידו הרגישה
בזיהום חמור שהתפשט בבשרה של הבהמה" .אוי לי
ואבוי לנפשי" צעק בבית המטבחיים "כל מי שיאכל מבשר
הפרה הזו ימות מיד ,כיון שהיא מזוהמת!".
נוכח הטעות והממצאים החמורים ,ניגש הווטרינר
בהכנעה לרב ואמר לו "אשרי תורתכם ואלוקיכם המצילכם
מידי כל איסור וסכנת נפשות".
מחד שמח היהודי כי ניצל מבשר הפרה ומאידך התעצב
אל ליבו ,כי בסופו של דבר ,מיטב כספו ירד לטמיון.
בראות הרב חכם בן-ציון את פני האיש כי נפולים הם,
ּוש ָׁח ָטּה
הוציא מכיסו מעות ונתן לו כדי לקנות פרה בריאה ְ
על המקום ,השתכר בה והאכיל בנותר את בני משפחתו.
באותה שבת וכאות תודה לאלוקיו ,סיפק היהודי בשר גם
לשכניו העניים שהתגוררו סמוך אליו.
סיפור זה מוכר למעטים בקהילה הגאורגית וסיפורים
רבים נדירים אחרים מופיעים לראשונה בספר 'האות
והמופת' על רבני גאורגיה שהודפס השבוע .במשך
שנתיים עמל הרב שמעון בן יצחק -רב בית הכנסת 'אוהל
יצחק' לקהילה הגאורגית בקרית אתא -ואסף שברי
סיפורים ושביבי מידע על רבני גאורגיה לדורותיהם.
"יש הרבה מאוד סיפורים על חכמי מרוקו ,תימן,
לוב וטוניס .ואמרתי לעצמי איפה חכמי גאורגיה בכל
ההיסטוריה הזו? למה עליהם לא מדברים? התחלתי
לאסוף חומרים והגעתי למצב שיש לי קרוב לששת אלפי
ספרים בבית כולל 42כתבי יד עתיקים" ,סיפר לנו הרב בן
יצחק השבוע ואף גילה את אוזננו כי כשליש מחלקו השני
של הספר כבר מוכן לעריכה.
קורא בתורה בגיל שש
יצחק בצ'קאשוילי ,הנדסאי חשמל ומכונאי רכב
במקצועו ,התגורר יחד עם רעייתו רות לָ או ָׄרה ,אחות
במקצועה ,ברחוב מאייקובסקי בכותיאיסי .יצחק היה
מקפיד להתפלל בבית הכנסת הגדול יחד עם חכם חיים
אליאשוילי" .בתעודת הזהות שלו שם משפחתו היה כתוב
אליה-שוילי" חושף הרב שמעון בספרו החדש.
מדי פעם בפעם היה יצחק מתפלל גם בבית הכנסת של
חכם משה דבראשוילי המכונה חכם משה הקטן ,תלמידו
של החפץ חיים .בשנת 1971עלו בני הזוג לישראל יחד
עם בנותיהם אינזה (חוה) וננה (שרה) והשתכנו בעיר
הצפונית קריית אתא .בשנת 1977נולד בנם השלישי
והאחרון שמעון ,לימים רב הקהילה בה גדל.
בגיל ארבע החל בצ'קאשוילי הצעיר את לימוד האלף-
בית אצל חכם אליהו חונדיאשוילי .בגיל שש הוא וחבריו
כבר החלו לקרא בספר תורה את עליות ה"מוסיפין"
בשבתות .בין אלו שהשפיעו רבות עליו כילד היה גם חכם
יצחק אג'יאשוילי ,רב הקהילה האהוב.
בבית הספר הממלכתי דתי 'יבנה' למד שמעון עד
כיתה ו' ובהמשך עבר לתיכון בסמ"ת (בית ספר מקצועי
תיכוני) להנדסאים וטכנאים מוסמכים .תיכון זה הוקם על
ידי הטכניון העברי בחיפה בשנת 1928והיה לבית הספר
המדעי-טכנולוגי הראשון בישראל .בתיכון זה הצטיין
שמעון הצעיר והוציא תעודת בגרות עם 42יחידות.
"בין לבין תמיד הייתי קשור לבית הכנסת" ,מספר הרב.
"אחרי בית הספר היינו מגיעים לבית הכנסת ולומדים
שם .בגיל 13וחצי כבר התחלתי לעזור לרבנים בתפילות
הימים הנוראים" .בתיכון ,כיבדו את רצונותיו של שמעון
והבינו שהוא נוטל חלק פעיל בבית הכנסת ומשכך אישרו
לו לצאת בבקרים או בשעות הצהריים לצרכי הקהילה.
בשנת 1992התייתם מאמו רות ,לאחר שנאבקה במשך
עשרה חודשים במחלת הסרטן והוא בגיל 14וחצי בלבד.
"את רוב תקופת העשרה העברתי בלי אימא שלי ולא היה
לי קל .אבל החיבור החזק לקהילה הקל עלי" ,סיפר בנה
השבוע בגעגועים.
את הלכות האבלות ודיני הקדיש כבר ידע אז על פה,
שכן שנתיים קודם לכן נפטרה סבתו – אם אביו והוא היה זה
שאמר עליה קדיש" .אבא שלי היה הולך מוקדם לעבודה
והרב יצחק אג'יאשוילי זצ"ל פסק שמותר לי להגיד קדיש
במקומו" .מותו של רבו ,חכם יצחק ,בתאונת דרכים קשה,
בתאריך כב' שבט תשנ"ג ( )1993זעזע לא רק את שמעון
הקטן ,אלא את כל בני קהילות יהודי גאורגיה בישראל.
"ברגע אחד נפלו עלינו כל צרכי הקהילה .אני וחברי
יעקב חוטובלי ניהלנו את הכל ,החל משיעורי תורה ועד
לתפילות בימים הנוראים כולל תקיעת שופר" .הרב שמעון
נזכר כי בשמחת תורה בעודו בן 15וחצי עמד במשך חמש
י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15
במקביל ,פעם בשבוע נסע הרב עד לעיר לוד ,כדי
ללמוד מפיו של הרב הראשי של יהדות גאורגיה ,חכם
רפאל אלאשוילי זצ"ל" .כל שבוע ,במשך חמש שעות
שמעתי ממנו חידושי תורה ,הנהגות וסיפורים מחיי
רבותינו .יש לי 72הקלטות נדירות של חכם רפאל ואחרי
פטירתו העברתי את הכל לבני משפחתו" ,גילה הרב.
לאחר נישואיו ביקש הרב להעמיק את הידע התורני
שלו והחל ללמוד בישיבת 'בית יוסף' בקרית שמואל .שנה
לאחר מכן עבר לכולל אברכים בחיפה בראשותו של הרב
הראשי לחיפה הרב שלמה שלוש זצ"ל" .אחרי זה נכנסתי
לכולל הסמכה לרבנות 'תורת הלווים' בקרית מוצקין,
בראשות הרב יניב זגורי .מסלול זה ארך חמש שנים כאשר
במקביל אליהן הוסמכתי כעורך חופה וקידושין".
תעודה זו קיבל הרב בשנת 2006וארבע שנים מאוחר
יותר כבר קיבל את ההסמכה כרב עם תעודת 'יורה יורה'
מהרבנות הראשית לישראל" .בשנים הללו נחשפתי
להרבה מאוד סיפורים על גדולי ישראל מכל הזמנים ,אבל
מסיבה לא ברורה ,רבני גאורגיה לא היו במשוואה הזו
וזה הפריע לי" ,סיפר רבי יצחק ואמר" :החלטתי להתחיל
פעם בשבוע נסע הרב
עד לעיר לוד ,כדי ללמוד
מפיו של הרב הראשי
של יהדות גאורגיה ,חכם
רפאל אלאשוילי זצ"ל.
"כל שבוע ,במשך חמש
שעות שמעתי ממנו
חידושי תורה ,הנהגות
וסיפורים מחיי רבותינו"
שעות תפילה בשמחת תורה" .אמנם לא היינו רבנים ,אבל
התנהגנו ככאלה" ,נזכר הרב בצעדיו הראשונים.
איפה רבני גאורגיה?
את שירותו הצבאי העביר הנער שמעון בחיל האוויר
בתפקיד חשמלאי מטוסים ולאחר מכן התקדם לתפקידי
הדרכה במחשבים .עם שחרורו החל לעבוד כטכנאי
מחשבים ורשתות" .גם בתקופה הזו לא עזבתי את בית
הכנסת והייתי יוצא להלוויות או להבדיל לשמחות כדי
לדרוש בפני הציבור .חברי הרב חוטובלי ניהל גם הוא את
העניינים בבית הכנסת".
לאחר שנה של עבודה ,החליט שמעון ללמוד הנדסת
חשמל ואלקטרוניקה במכללה הטכנולוגית להנדסאים
אורט בראודה בכרמיאל .לימודים אלו חייבו אותו לשדרג
את ציוני תעודת הבגרות ,למרות שהיו גבוהים .הוא שיפר
את הישגיו לכדי חמש יחידות בגרות במקצועות רבים
בניהם :מתמטיקה ,אנגלית ופיזיקה.
ארבע שנים מאוחר יותר ,אחרי שסיים את חלק הארי
של הלימודים ,נקרא הרב חוטובלי לקהילה בעיר וינה
באוסטריה" .הייתי בגיל 25ועכשיו כל האחריות נפלה על
כתפיי .חכם אברהם אג'יאשוילי היה רב הקהילה הגדולה
בעיר ,אבל לא יכול היה להגיע אלינו כל הזמן והגבאים
מינו אותי לרבם".
באוגוסט ,2002עדיין ללא חתימת זקן ,החל הרב שמעון
בן יצחק להנהיג את בית הכנסת ברחוב זבולון בקרית
אתא" .נשארו לי רק שני קורסים כדי לסיים את התואר,
אבל עד היום לא מצאתי זמן להשלים אותם" ,מספר הרב
באכזבת מה ומוסיף" :התחלתי לנהל את המכירות בבית
הכנסת ,הוספתי את ברכת השנה שהגדילה את ההכנסות
וקניתי ספרי קודש רבים בהם התחלתי ללמוד".
האור
לברר ולאמת כל מיני סיפורים שהיינו שומעים מהרבנים
והמבוגרים בני העדה שלנו מדי פעם".
שעות של נבירה בארכיונים
החל מהרגע בו הרב שמעון בן יצחק עסק באימות
סיפורים ואיסוף המידע ,נגלה לעיניו עולם שלם של
סיפורי מופת ,אליהם כמעט אף אחד לא הגיע קודם .אחד
מאלו שהיוו בעבורו מקור מידע מאומת היה פרופסור
שלמה ינט ,שהיה מגיע מדי מספר חודשים לבקר את בני
משפחתו בקרית אתא.
דודתו סייעה עבורו בתרגום כתבות וסיפורים מגאורגית,
כמו גם רבני העדה מירושלים חכם רפאל ציקוושוילי וחכם
רפאל טטרוא" .הם עזרו לי מאוד באישוש הפרטים וגילוי
אחרים חדשים בסיפורים נפלאים ,ובפרט על גדולי רבני
גרוזיה המובאים בפנים הספר" ,נכתב בהקדמה לספר .גם
חכם יעקב גאגולשוילי מאשדוד אימת את סיפוריו והוסיף
לו עוד סיפורים רבים.
"אבי שנהב ,חזן בבית הכנסת באשדוד ,היה הראשון
>>>
שר האש וגזרתו של חכם חיים
היה זה בשנת תרפ"ח ( )1928עת פרצה לה שריפה
גדולה ברחובות כותאיסי ועשתה את דרכה לכוון
בית הכנסת העילי בשכונת 'הפרח הירוק' בעיר,
שם שימש חכם חיים אליאשוילי זצ"ל כרב העדה
וכמורה צדק (מו"ץ) בתחילת דרכו .שריפה זו כִ ּלתה
כמעט את כל בית הכנסת על מושביו.
הספסלים וספרי הקודש נשרפו במהירות הבזק
והשריפה הייתה כה גדולה שכל עדי הראייה חששו
מלהתקרב ולפתוח את שערי בית הכנסת .מספר
יהודים רצו בבהלה לביתו של חכם חיים ויידעו אותו
אודות השריפה .באומץ רב פרץ חכם אליאשוילי
לעבר בית הכנסת ,עת עשו להבות האש כיליון
מוחלט בתיבת שליח הציבור ובפנים האולם .חכם
חיים ראה את הלהבות מלחכות את ארון הקודש,
הרים ראשו לשמים וזעק את אשר לִ מדו מורו ורבו
הרב שלמה אליעזר אלפאנדרי זצוק"ל.
עמד ואמר" :שר האש ,שר האש! אש התלמוד לא
יכלה לשרוף אותי ואת מתיימרת לשרוף את בית
הכנסת שלנו?!".
רצונו היה לומר :אש התלמוד לא יכלה לשרוף
אותי מרוב הקושיות והתירוצים הנמצאים בה ואת
מתיימרת לשרוף את בית הכנסת לבל נתפלל שם
ונלמד שם תורה?!
"ריבונו של עולם .וכי לא מצאת חוץ מאתנו
אחר שתפגע בו האש?" ,זעק הרב לקול עצי הארון
המתכלים.
בשמוע שר האש את גזירת הרב עשתה האש
'עושה שלום במרומיו' ,שבה אל אחוריה ולא
יפגְ עּו ויִ ְָש ְרפּו
התקרבה לשיפולי ארון הקודש לבל ָ
ספרי התורה .היה זה בגדר צדיק גוזר והקדוש ברוך
הוא מקיים.
כל קהילת כותאיסי שברחוב "שאומיאני" היו
עדים למחזה הנס בו עצר רבי חכם חיים בגזרתו את
עמוד האש מלכלות את ספרי התורה שניצבו להם
בארון הקודש.
לאחר זמן מה ,החל חכם חיים בגיוס כספים מבני
העדה בכדי לחדש את בית הכנסת ולחון את פניה
של העיר כותאיסי עקב השריפה שפרצה בה .לפני
פנייתו לכלל עיירות גאורגיה המרובות ,התארח
לראשונה בכפר 'סצ'חירה' שם כידוע התקבל
כבן בית עקב מוצאה של זוגתו לחיים ,מרת שרה
לבית קיקוזאשוילי ,שהייתה ילידת העיירה ומשם
ינקו תלמידיו תורה ויראה ,ביניהם רבי אברהם
ביניאשוילי ועוד .בהגיעו לעיירה לא הבינו קהל
השומעים את פשר התנהגותו של חכם חיים שעמד
לו על התיבה ושתק משך חמש דקות תמימות...
רגע לפני שפנה אל הקהל שהתאסף באולם בית
הכנסת ,תפס בשתי ידיו הכבירות את שני צדי
חליפתו וקרעם במלוא תעוזתו ועוצמתו תוך שהוא
ממלל וזועק" :קהילת סצ'חירה הסכיתו ושמעו ,בית
הכנסת העילי שבכותאיסי נשרף! בית הכנסת נשרף!
אוי לנו ...אללי לנו ...אהה על נפשנו ,"...מירר בקול
בכי יללה ויבבה.
קריעה של ממש עשה חכם חיים על שריפת בית
הכנסת העילי .הוא כל כך הזדהה עם שריפתו ,אהבת
התורה והעם היו כל כך חדורים בליבו עד שדימה
שריפת בית הכנסת למיתת אביו או אמו ,לא עלינו.
בזמן זה עדיף לשתוק ולומר הפסוק "לך דומיה
תהילה אלוקים" .ככל שנדבר ,ככל שנספר ,ככל
שנתאר ,עדיין לא נוכל להבין להשכיל ולהכיל את
דמותו הכבירה של "המנהיג" הזה של יהודי גרוזיה
וכותאיס בפרט.
סיפור מעשה מבהיל סיפר אחד הרבנים שהיו בין
שמעי לקחו של חכם חיים ושימש תחתיו משך 21
שנים .הלה תיאר כיצד האש דעכה לפני ששרפה
את ספרי התורה בבית הכנסת העליון בכותאיסי.
המשך הסיפור המבהיל הובא על ידי חכם שמואל
מיכאלשוילי זצ"ל שסיפר זאת במלאת 25שנה
לפטירת הרב חיים אליאשוילי .ואני הקטן ערכתי
ומיזגתי ביניהם.
מתוך הספר 'האות והמופת' של רבני גרוזיה.
25
26
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
>>>
פרקי הוד ומופת ,מידות והנהגות
של רבני וחכמי גרוזיה
חג
כשר
ושמח!
פרויקט הסטודנטים
של קהילות יהודי גאורגיה
שמח לברך
את מאות הסטודנטים ובני משפחותיהם
יחד עם כל אחינו בית ישראל בברכת
חג כשר
ושמח!
הרב פנחס מוזגורשוילי
מנהל הפרויקט
הספר נפתח
בהקדמה של
שלושים עמודים
בהם מפורט כיצד
הגיעו היהודים
הראשונים
לגאורגיה אחרי
בּוכ ְדנֶ ַצּר
גלות נְ ַ
מלך בבל,
שהחריב את בית
המקדש הראשון
ומוסבר המקור
למילה טביליסי
בקודש כנחשון בן עמינדב ,אשר הסב את
תשומת ליבי לכמה סיפורים מן הארכיון",
משחזר הרב שמעון" .הוא העשיר את
הספר במספר תמונות מרהיבות שהעביר
לידי הן בבתי הכנסיות העתיקים בגרוזיה
והן בתמונתם של רבני העדה".
הספר נפתח בהקדמה של שלושים
עמודים בהם מפורט כיצד הגיעו היהודים
הראשונים לגאורגיה אחרי גלות נְ בּוכַ ְדנֶ ַצּר
מלך בבל ,שהחריב את בית המקדש
הראשון ,מוסבר המקור למילה טביליסי
(על שם המעיינות החמים) ועל אלו נוספה
העובדה שפרט לגדולי חסידות חב"ד
שהרביצו תורה בערי גאורגיה ,גם אלו
הנמנים על המגזר הליטאי הטריחו עצמם
להפצת היהדות במקומות נטולי רוחניות.
הרב בן יצחק לא שוכח שום פרט
שסייע לו להגיע למידע והקדמת הספר
כוללת דברי תודה לשמות רבים" .במשך
שלוש שנים ביליתי פעם בשבוע למשך
יום שלם בספריה הלאומית .הפכתי את
המכון כדי להגיע לכל מיני חומרים ,וגם
ד"ר גרשון בן-אורן עזר לי רבות להגיע
למקורות מעניינים" .כתבי יד עתיקים
רבים עברו מול עיניו של הרב בן יצחק,
על חלקם אף הצליח להשיג בעלות .אחד
מהכתבים המעניינים והראשונים שהגיעו
אליו הייתה איגרת של חכם מיכאלי בן
מנוח אילהשוילי ,בעל הספר 'זבח ומנחה'.
האיגרת כללה התכתבות עם גדולי ישראל
משנת .1913
ראש המחלקה לארכיון הסיפור העממי
באוניברסיטת חיפה ,ד"ר עידית פינטל-
גינסברג נתנה למחבר הספר רשות
בלעדית לעיין ולצלם את כל החומר
הנמצא ברשותה אודות סיפורי הצדיקים
של רבני גאורגיה ,אשר היו טמונים
בארכיון מזה כארבעים שנה.
הספר מכיל 460עמודים צבעוניים
המודפסים באיכות גבוהה .זאת כדי
לאפשר מוצר מפואר וראוי לכבודם
של רבני גאורגיה זכר צדיקים וקדושים
לברכה .עלות הדפסת הספר נאמדת בכ-
80אלף שקלים שרובם נתרמו על ידי בני
קהילתו של המחבר ,הרב שמעון בן יצחק.
"אני כבר עובד על הספר הבא" ,מגלה
הרב שמעון ואומר" :יש לי כבר 180
עמודים מוכנים ואני ממשיך לאסוף
חומרים .זו היסטוריה ארוכה שלא תיגמר
בספר אחד".
את הספר ניתן להשיג בחנויות לספרי
קודש ואצל המחבר.
מרכז תורה וחסד ליהודי גאורגיה
ישיבת "משכן משה"
רח' נחל קדרון 15אשדוד
טל'08-8678655 :
רח' עזרא 14ירושלים
טל'02-6509426 :
כינוס תורה
וחיזוק
הננו מתכבדים להזמינכם לכנס תורה ואזכרה
במלאות 11חודש להסתלקותו של הרב הראשי ליהדות גאורגיה
הרב חכם משה מיכאלשוילי זצ"ל
הכנס יתקיים ביום ראשון כ"ג ניסן ה'תשע"ה 12/4/15בשעה 14:30
בבית הכנסת "בית שמואל" לעולי גאורגיה חב"ד בקרית מלאכי
בתכנית:
תפילת מנחה לימוד משניות
דברי תורה מפי רבנים ,אברכים ותלמידי ישיבות
סקירה על ישיבת "משכן משה"
שהוקמה לזכרו של הרב חכם משה זצ"ל
סעודת מצווה תפילת ערבית
שי
לתילומידיעינק
שיגיעו שיבות
עד השעה
15:00
הסעות יצאו מהערים:
אשדוד ,אשקלון ,חולון ,לוד ,אור יהודה ,ירושלים ,קריות והצפון ,באר שבע
לפרטים.054-5700702 ,0544-350290 :
28
האור
|
י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15
אור לקהילות
כי ביתי בתי כנסת וקהילות בארץ ובעולם
תורה סביב השעון
בית כנסת 'אהבת שלום' נהריה
כתובת בית הכנסת:
קיבוץ גלויות ,נהריה
רב בית הכנסת:
הרב אברהם שם-טוב
מוסר שיעורי תורה:
הרב חיים קדוש
גבאי:
אלכסנדר שבתאי
בשנת תשל"א ( ,)1971בעת שהעלייה
מגאורגיה רק החלה ,היה מספרן של
משפחות עולי גאורגיה בנהריה מועט.
כך שלמתפללי בית הכנסת 'אהבת שלום'
בעיר הספיקו שתי דירות בקומת הקרקע
באחד מרחובותיה של העיירה שעל
הגבול הצפוני.
שנה לאחר מכן ,בתשל"ב (,)1972
כאשר העלייה מגאורגיה הלכה וצברה
תאוצה ,הבינו גבאי בית הכנסת כי חייבים
לבנות בית כנסת גדול והחלו בגיוס
כספים למטרה זאת.
רב קהילת יהודי גאורגיה בנהריה
אשר כיהן גם כרב בית הכנסת ,היה
הרב חכם מיכאל מוזגורשוילי .יחד אתו
התפללו בבית הכנסת רבנים נוספים
בניהם :חכם גבריאל מוזגורשוילי וחכם
אברהם ביניאשוילי .הגבאי הראשון של
אהבת שלום היה יצחק ספיאשוילי והוא
האחראי העיקרי להקמת בית הכנסת
וגיוס הכספים.
"אנחנו הבאנו את כל הכסף בלי שום
עזרה מהממשלה או העירייה" ,מספר
בגאווה הגבאי אלכס שבתאי .את הקרקע
השיגו המתפללים דרך קשרים בעירייה
ובעיקר ב"חלונות הגבוהים" שבירושלים
וביניהם ראש העירייה המיתולוגי של
ירושלים ,טדי קולק.
גיוס הכספים ובניית בית הכנסת החדש
התנהלו בעצלתיים ורק בשנת תשל"ה
( )1975עמד הבניין החדש על מכונו
ובו לא פחות מ 300-מקומות ישיבה ,לא
כולל עזרת נשים.
מדי שבת היה בית הכנסת מתמלא
במאות מתפללים ,ובחגים לא היה נשאר
כיסא אחד לרפואה .כל 300הכיסאות
שבמקום היו תפוסים .בכיפור היו הגבאים
מכניסים ספסלים נוספים כדי לעמוד
בעומס המתפללים הרב שמילא את אולם
בית הכנסת.
לאחר כעשור נבנה באזור אחר בנהריה
בית כנסת נוסף לעולי גאורגיה ,ומספר
המתפללים בבית הכנסת הוותיק ירד
במעט" .אלו שהיו גרים קרוב לשם ,כבר
לא היו צריכים לבוא עד אלינו" ,הסבירו
השבוע באהבת שלום.
מבּוגרי הקהילה הלכו לעולמם ואחרים
עברו דירות ,סימפטום שמוכר לנו ברור
קהילות יהודי גאורגיה בישראל .אולם
במקרה הזה ,בשונה ממקומות אחרים,
בנהריה החליטו הגבאים לא לומר נואש...
לפני כעשר שנים החליטו למשוך
קהל יעד חדש לבית הכנסת .הניחוחות
הגאורגים הלכו ופחתו ואת מקומם
תפסו מנגינות עממיות ,חלקן בנוסח
ירושלמי .הפתרון הוכיח את עצמו ומספר
המתפללים עלה בחדות.
כיום לא נותרו מהמנגינות בנוסח יהודי
גאורגיה אלא רק זמירות של שבת ואמירת
חוק לישראל המנוגנים כמסורת אבותינו.
"ישנם באזור שלנו חמישה-שישה בתי
כנסת ,אבל רק שלנו פתוח מדי יום",
מדווחים ראשי בית הכנסת על ההצלחה
שנחלה היוזמה המקורית.
בית הכנסת אהבת שלום פתוח שלוש
פעמים ביום ,אבל מספר המניינים
שמתקיימים בו מידי יום חול עומד על
שישה ולעיתים יותר .בבוקר מתקיימת
תפילת שחרית ראשונה עם הנץ החמה.
מניין נוסף מתקיים בשעה 7:50בבוקר.
בית הכנסת שב ונפתח לאברכים הבאים
בשעריו מידי בוקר ללימודים בכולל
שבמסגרתו מתקיימת מידי יום תפילת
מנחה בשעה .13:30מניין נוסף למנחה
מתחיל סמוך לשקיעת החמה ואחריו
כמובן תפילת ערבית שמתקיימת עם סיום
הלימודים בכולל.
מאוחר יותר ,בשעת לילה ,מתקיים
במקום מניין אחרון לערבית .מניין זה
מתחיל בשעה עשר בלילה ומשמש
מפלטם של רבים מהמאחרים.
בלילות שבת מתקיימת אמנם רק
תפילת ערבית אחת ,אך תפילות השחרית
והמנחה של שבת הן כפולות ,כמו בימות
החול .בחג עומד מספר המתפללים על
כ .150-נכון ,רחוק מהמספרים של שנות
רוצים שבית הכנסת שלכם יופיע במדור זה? חייגו לטל 073-7690045 :או כתבו לנו לiton.haor@gmail.com :
י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15
האור
קוראים כותבים
במה לקוראי העיתון לתגובות ,הערות ומכתבים למערכת .המערכת אינה
מתחייבת לפרסם כל מכתב .המכתבים מתפרסמים בשינויי עריכה מתחייבים.
הכתובת למשלוח מכתבים :ת.ד 14594 .אשדוד
פקס 08-6710206 :דוא"לiton.haor@gmail.com :
בית המקדש
ה ,70-אך בהחלט מספר מכובד מאוד
לכל בית כנסת.
וזה עוד לא הכל .פרט לכולל האברכים
המתקיים בבית הכנסת מדי יום ,באהבת
שלום לומדים תורה גם בשעות הקטנות
של הלילה ,עד לאור ראשון .שניים או
שלושה אברכים מתחילים את הלימוד
מחצות הלילה ועד תפילת שחרית
הראשונה בנץ החמה.
מידי יום ,בין תפילת מנחה לתפילת
ערבית מתקיים במקום שיעור תורה אותו
מוסר אחד האברכים או המתפללים.
בצהרי יום השבת ,בשעה ,14:00
מתקיים שיעור בהלכות ופרשת השבוע.
השיעור נמשך כשעה .מאוחר יותר,
בשעה ,17:00מתקיים שיעור תורה נוסף
אותו מוסר רב בית הכנסת ,הרב אברהם
שם-טוב .אחרי תפילת מנחה של שבת
מתקיימת סעודה שלישית.
נשות הקהילה זוכות לשיעור שבועי
מפי הרבנית יהודית מייטליס ,אשת הרב
ישעיהו מייטליס -רבה של נהריה וראש
ישיבת ההסדר "נהר דעה" .היום אינו
קבוע והנשים בוחרות לעצמן את הימים
בהם מספר המשתתפות יהיה הגדול
ביותר .במידה והרבנית אינה יכולה
להגיע ,שיעורה אינו מתבטל והיא שולחת
מרצה מחליפה במקומה ,כדי להבטיח את
קיומו.
בני הנוער זוכים לפעילות משלהם
אותה מרכז הרב דוד מלכה .באמצעות
ימי ספורט ,ערבי "על האש" וטיולים,
מושך הרב מלכה את בני הנוער לפעילות
תורנית שמתקיימת בבית הכנסת בימים
ראשון עד חמישי החל מהשעה 8:00
בערב ועד לתפילת ערבית בשעה .22:00
גם ילדי הקהילה משתתפים בפעילות
והם מגיעים בצהרי השבת לקריאת
תהילים המונית אליה מגיעים גם ילדים
רבים שאינם נמנים על בני קהילת יהודי
גאורגיה" .מגיעים 80עד 100ילדים כל
שבת" ,מתגאה הגבאי שבתאי ומסביר:
"יש הגרלות ,פרסים וממתקים וזה מושך
הרבה ילדים".
בשנה שעברה התקיים בשטח בית
הכנסת בית ספר לילדים (כיתות א עד ו),
אך מסיבות כלכליות ,הועבר בית הספר
לעיר מעלות" .אנשים לא ידעו לבוא
ולעזור מספיק ,אבל בעזרת השם בשנה
הבאה נחזיר אותו לפה" ,מבטיח הגבאי
אלכס שבתאי.
אבי ירושלמי
על פי דברי חז"ל מטרת
עולמנו מבריאתו היא
"להביא לימות המשיח".
כלומר ,שנחייה בעולם מתוקן
ושלם בביאת משיח צדקנו .למען
הרגע שבו יעמוד מלך המשיח על
גג בית המקדש השלישי ויכריז:
ענווים ,ענווים ,הגיע זמן גאולתכם,
הזמן שבו יבוא משיח ויבנה את
בית המקדש שהוא המקום הכי
קדוש ומשם נמשכת ההשפעה,
החיות והשפע הטוב לכל אחד
ואחד ברחבי כל העולם כולו.
הקב"ה רוצה לדעת האם אנו
באמת רוצים ומאמינים בכל רגע
בביאת המשיח ומצפים בכיליון
עניים לראות את בית המקדש
השלישי בנוי כבר והאם עניין זה
מונח לנו בראש במהלך כל יום.
ובאמת? איך גורמים שהקב"ה
יראה שאנו רוצים את בית
המקדש? חז"ל למדונו שראיה היא
כוח נעלה יותר משמיעה ,או הרגש
אחר ועל כן בזמן שאנו מסתכלים
על תמונות בית המקדש ממילא זה
נהיה מציאות קיימת בעולם ,כיוון
שמוחנו קלט את המסר של בנין
בית המקדש ומשפיע על כל הלך
מחשבותינו בחיי היום יום.
ולכן ,כשילד יהודי תמים
בדעותיו ,רואה את תמונת בית
ברחוב/בבית/בביה"ס
המקדש
ובגן ,אזי הוא גדל עם עצם העניין
שבית המקדש השלישי כבר פה וכל
רגע ירד לעולם .כמו כן הרי שכאשר
ילד רואה את בית המקדש ,הרי
זה מטהר את מוחו מכל הדברים
השליליים שהוא רואה ברחוב
וזה מחבר אותו לאור הנעלה של
בית המקדש ,ועניין זה הוא פועל
על בסיס החינוך לתורה קדושה
ומעשים טובים ,כיום .המחשבה
של כל יהודי משפיעה על רצונו
של ה' ,והקב"ה רואה שעם ישראל
כבר רוצה את בית המקדש ,שהרי
מה שישראל עושים עושה הקב"ה.
באנו לסייע בעניין זה על ידי
הפצת תמונת בית המקדש מעוצב
ויפה לעין כל בדוגמאות רבות
כפי שתראו באתר .ועל ידי זה אנו
גורמים שתתפתח אצלנו הידיעה
שהנה זה כבר פה ,והנה זה משיח
בא ובונה אותו עכשיו .וכך גם
מתחזקת האמונה והציפייה למלך
המשיח שיבוא ויבנה עוד היום
בעזרת ה' יתברך ,את בית המקדש
השלישי.
וכבר הורה הרבי מליובאוויטש
"עשו כל אשר ביכולתכם ...להביא
בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד
ממש!" .ובמיוחד בימים אלה של
חג הפסח בו הקריבו את קרבן
הפסח בבית המקדש ויש בהם
מצווה להיראות בבית המקדש,
אשר מאיר לעולם כולו טוב ,שפע
וחיות רוחני.
ואסיים בתפילה" :יהי רצון
מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו,
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
ותן חלקינו בתורתך".
הרב יהודה ציק (ציקוושילי)
רוצים מדור
ילדים
שלום רב .קראתי בעיון
את העיתון .כה לחי
ובהצלחה!
ראוי לציון הדקדוק התקני
והניסוח המכובד (סוף סוף.)...
בהמשך אעביר בע"ה הערות
והארות ,ברשותכם .האם תוכלו
לשבץ בעמוד האחרון משחקי
ילדים כאלו ואחרים? אולי כך נוכל
לרתום אף ילדינו הקטנים לעיון
בעיתון.
בברכה ,גיורא אגמון
29
www.achla.co
עכשיו ברשת! אחלה -חדשות הקהילה הגאורגית
חדשות .בקהילה .יהדות .תרבות .כלכלה .צרכנות .בשמחות .אוכל .וידאו .תמונות.
כל מה שמעניין בקהילת יהודי גאורגיה
*אחלה ,עכשיו בגאורגית
ufvxtybc o.fkj,bs
lfutuvbkb lf
itlutybkbf itvltub
lfcfcdtyt,tkb ghjuhfvf%
cfmfhsdtkjib%
11 lqbfyb
1& ufcdkf 31&5&15-ib lf,heyt,f 11&6&15-ib
2& ufcdkf 14&6&15-ib lf,heyt,f 25&6&15-ib&
3& ufcdkf 23&8&15-ib lf,heyt,f 3&9&15-ib&
Vjutvcf[eht,fs jhb vpfhtekb
lf 2 lfv[vfht& fdnj,ecb smdtyc
ufyrfhuekt,fib bmyt,f&
[tkv'qdfytkt,b% hf,fybsb sfvfhb lf
vbcb vteqkt f,tcfkjvb [& ,&
.dtkf
vjvfdf c
pfa[e kb
mdtkf kb
c^ fvt
y!
bchftkib%
5 lqbfyb lfcdtyt,f
+
ctvbyfhb
28&6&15 - 2&7&15
bfv /fvtkf[^ cfcnevhj
@rhfey gkfpf#
afcb% 1 flfvbfyb 1650 itrtkb
vupfdhj,bfyfl&
,fdidb (12 okfvlt) 825
itrtkb vupfdhj,bfyfl&
vcehdtkt,c us[jds
lhjekfl lfudbrfdibhlts&
flubkt,bc hfjltyj,f
itpqelekbf&
vcehdtkt,vf^ lfhtrts% 050-4181119
13 ybcfyb 5775
udbylf xdtyc vrbs[dtkt,cfw ufdfwyjs^ hflufy fmfvlt fvbc
cfiefkt,f fh vjudtwf&
ntktajypt cfe,hbcfc o.tyf itdfn.dt [vfib&
@fvltyb lfbothf jypt lf vbc cfkjwfdpt lf ths[tk
ufrdhbsfw fhfdbc e[ctyt,bf xtvb cf[tkb#&
se ,-y vb[tbk [f[bfidbkbc bcnjhbfc uflfd[tlfds^ vujyb
vbcb uekbcnrdbkbc vbptpb ufcfut,b eylf b.jc&
@1991 otkc lblb vbobc'dhbc itltufl lblb pbfyb vbfluf
cfmfhsdtkjc^ ufycfresht,bs hfzfc^ ,tdhb cf[kb lfbyuhf^
vfuhfv 120 okbc oby hf,b tkbf/e fvibrfidbkbc vbth
fityt,ekvf fv eybrfkehvf cfkjwfdvf ,tdh gjkbnbreh
lf cnbmbeh mfhnt[bkc ufe'kj lf fv]thflfl vnrbwtl
bluf sfdbc cf'bhrdtkpt^ vfuhfv vbcb uev,fsb^ rtlkt,b^
rfvfht,b lf abkt,b lfpbfylf& ]fvffsvf vs[jdf uf,fbc
vjdfktj,f fvtqj cfresfh sfdpt lf vtpheyf vbc itrtst,fithtvjynt,fpt& lfdsfy[vlb lf bv lqblfy lf[vfht,bcsdbc
vbdvfhst cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhjc^ t,hfek
jhufybpfwbt,c& hjvkt,vfw ufycfpqdhekb sfy[f ufvjudb.
dtc lf lfdbo.ts vbcb ufhtvjynt,f& eylf fqbybiyjc^ hjv
xdtyb ]fvffsbc otdht,b sdbsjy fchekt,lyty cfhtvjynj
cfveifjt,c^ dbcfw itt'kj^ 'fkf lf qjyt fh lfeieht,bf&
se fh dwlt,b^ vfiby bchftkblfyfw vbbqts lf[vfht,f^ hflufy
bv gthbjlib cj[yesbc ofhupfdybkb db.fdb cfmfhsdtkjib
lf vf[cjdc bchftkblfy ufvjupfdybkb lf[vfht,f s,bkbcblfy
dthnvahtybs hjujh ufvjupfdytc jyib&
@Vfhsfkb [fhs^ vfiby efvhfdb vtlbrfvtynb nfycfwvtkb lf
cfzbhj ybdst,b ufvjudbupfdytc bchftkblfy#&
Vb[tbk [f[bfidbkb 1936 otkc lfb,flf kbf ibvibkfidbkbcf
lf ifkjv [f[bfidbkbc j]f[ib& ghjatcbbs vityt,tkb
by;bythbf lf okt,bc ufyvfdkj,fib jybc t,hftksf rfdibh @
ifkjvc# tluf cfsfdtib& bub heleyt,bs edkbc lf gfnhjyj,c
cfkjwfdc& vfc cfkjwfdbc thsuek ueifuc eojlt,ty& vbcb j]
f[bc otdht,b erdt ufcekb cfereybc 90-bfy okt,ib fvjdblyty
bchftkib lf ,tth- itdfib lfcf[klyty^ sdbsjy rb jyib
lfhxf^ hflufy ]fvffsc gfnhjyj,f czbhlt,jlf&
@xtvb wjk-idbkb bchftkib hjv ofvjdblf^ vfsb ufvjwbkt,fw
dth vjdf[th[t^ hflufy pecnfl bv lqtt,ib cfkjwfdbc 100
okbc be,bktc dptbvj,lbs lf efvhfdb cnevfhb ud.fdlf&#
,-yj vb[tbk^ xtvbc fphbs lblb vc[dthgkb ufmds ufqt,ekb^
j]f[b bchftkib u.fdlfs^ smdty rb jyib lfhxbs^ hjv
]fvffspt lf cfkjwfdpt utpheyfs&
@Hjltcfw gfce[bcvut,kj,fc fqt,c flfvbfyb sfdbc sfdpt^
fh itb'kt,f cfmvbc iefpt vbnjdt,f& vfhsfkbf jyib lfdhxb^
xtvb wjk-idbkb rb bchftkib fvjdblf^ vfuhfv sbsmvbc 30
okbc ufyvfdkj,fib vtw [ibhfl xfvjdlbjlb bchftkib^ hfsf
vfssfy d.jabkb.fdb lf fhw xtvb ]fvffsb vbvtnjdt,byf^
hflufy vfs gfnhjyb czbhlt,jlf& vt erdt rfhufl vbwyj,lty
cfmfhsdtkjibw lf cfpqdfhufhtsfw^ hjujhw fv cfkjwfdbc
vtehdtc lf .dtkfathb^ hfw cfkjwfdbc cfrbs[sfy fhbc
lfrfdibht,ekb^ xtvb uflfcfo.dtnb lf vjcfudfht,tkbf& 2004
okblfy bc xdtyb cfpjufljt,f @ifkjvbc# ,fkfycptf f.dfybkb&
,tdhb cfhtvjynj cfveifjt,b itcheklf^ vfuhfv cfkjwfdc
.jdtklqbehb vjdkf czbhlt,f& sfdbc lhjpt cfmfhsdtkjc
t,hftksf vcjakbj rjyuhtcvf ,-y vbibrj vbhbkfidbkbc
sfjcyj,bs lf[vfht,bc [tkb ufvjudbojlf& lfceasfdlf lf
itrtslf xdtyb obyfght,bc cfakfdt,b^ vfhnj wjw[kt,c fh
czbhlt,fs vjdkf-gfnhjyj,f&#
'ytkbf vbcb fcfrbc flfvbfybcsdbc sbsmvbc .dtkfcufy
vbnjdt,ekb^ vbdbo.t,ekb^ e]fvffsjl lfhxtybkb cfkjwfdbc
thsuek ueifufl lfhxtyf vfiby^ hjltcfw bchftkib^ vbc vfvfgfgfsf fqsmvek vbofpt wjkb^ idbkt,b lf idbkbidbkt,b
/.fdc&&&
lqtc sbsmvbc fqfh fhbfy t,hftkt,b jyib^ cfkjwfdib
]fvffsb fqfh brhb,t,f& hbcsdbc xthlt,bs bm`
@vfhsfkbf cek hfvltybvt [fyibitcekb t,hftkbf lfhxtybkb
2$4$15
cbyfskt
25
bm^ vfuhfv xdtyb cfkjwfdb cfmfhsdtkjc reknehekb
vtvrdblhtj,bc 'tukc ofhvjflutyc& ,tdhb nehbcnb^ hjujhw
bchftkblfy fctdt vstkb vcjakbjlfy xfvjlbc vbc cfyf[fdfl
lf se .jdtklqbehfl fh dbpheyt,s vfcpt^ xdtyb cbhw[dbkb
bmyt,f& cfkjwfdc /.fdc lfvkfut,tkb^ vt hjltcfw bchftkib
dfh^ vbcb ufcfqt,b xtvc lfv[vfhtcsfy fhbc& erdt dbptbvts
vbcb 100 lf 110 okbc be,bkt^ okt,bc ufyvfdkj,fib^ cfyfv
,flhb gfnfhrfwbidbkb wjw[fkb b.j^ lbl lf[vfht,fc
udbotdlf& .dtkfathc aekb czbhlt,f^ vfcpt pheydf lqtvlt
vt vfrbchbf& bm rfyfkbpfwbfib o.fkb ufvjlbc^ fm afcflbf
itcfrtst,tkb& .dtkfathpt vt lfdlbdfh lf ds[jd lf[vfht,fc
cfmfhsdtkjc cf[tkvobaj lfotct,ekt,t,bf tc^ vcjakbj
t,hfekb jhufybpfwbt,b se wfkrtekb gbhjdyt,t,b&#
cfkjwfdbc 100 lf 110 okbc be,bktsf cfjhufybpfwbj
cfrbs[t,bc vjudfht,fv 'bhbsflfl ,-y vb[ftkbc v[ht,pt
uflfbfhf& otkc^ ctmntv,thib 120 okbc be,bkt eotdc&
@erdt 80 otkc dfh vbqotekb^ bc tythubf lf 'fkf fqfh
vfmdc itvjhxtybkb^ hjujhw okt,bc oby vmjylf& vfuhfv tc
cfbe,bktj sfhbqbw bctdt qbhctekfl vbylf fqdybiyjs^
hjujhw eoby^ hjujhw fv lblt,ek lf eybrfkeh cfufy'ehc^
xdtyc cfkjwfdc ittatht,f& bvtlb vfmdc^ hjv lf[vfht,bc [tkc
ufvjudbodlbfy hjujhw cfmfhsdtkjlfy^ fctdt bchftkblfyfw&
hfw xtvptf lfvjrblt,ekb^ .dtkfathc ufdfrtst,& vofvc fv]
thflfw efvhfdb cnevfhb udtodtdf vstkb vcjakbjlfy&
'fkbfy ufvt[fhlt,f^ se smdtyw udtodtdbs lf cfrflhbcfl
uffiemt,s smtyb ufptsbc aehwkt,pt fv lbl ptbvc&#
lbl vflkj,fc de[lb ,-y vb[ftkc& [fyuh'kbd cbwjw[ktc
lf ]fyvhstkj,fc decehdt,^ hjv itvlujvb cfbe,bktj
sfhbqt,bw qbhctekfl fqtybiyjc&
wbcfyf ifvbhb
კომპანია GIM CAR წარმოადგენე ქართულ-ებრაულ
ერთობლივ კომპანიას, რომლის საქმიანობის სფეროს
წარმოადგენს ავტომობილების გაქირავება და
ტურისტული მომსახურება საქართველოს მასშტაბით,
როგორც იურიდიულ ისე ფიზიკურ პირებზე. იგი
მომხმარებელს სთავაზობს მაღალკვალიფიციურ
მომსახურებას, რომელიც უზრუნველყოფილია
შესაბამისი ტექნიკური ბაზით და პერსონალით.
G.I.M CAR
www.gimcar.ge
08-8678678 : פקס058-6363999 :טל
Tel: 597-499966 571-419966
საქართველო თბილისი ბელიაშვილის 7
24
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
cbyfskt fvffst,c]
THSB THSPT Vjrkt bynthdbe ths xdtybfysfy
Jybc cfkjwfdbc thsuekb ueifub
Fv ,jkj lhjc
xdtyb
ufptsbc
aehwkt,pt ,tdhb
lfbothf
jybc
t , h f t k j , fp t ^
Vbc
cfkjwfdpt^
hjvtkbw
fvf.fl
lufc hfzbc vst,c
ijhbc^
hjujhw
en.db
vjovt
cfmfhsdtkjc
t , h f t k s f
fsfcoktekb
v t v r d b l h t j , bc f
lf
mdt.ybtht,bc
ufvxtybcflvb vfsb hovtybcf& ,tdhb lfbothf vbc hf,byt,cf
lf vbc sfkvbl [f[vt,pt^ vfuhfv xdtylf cfvoe[fhjl^
fhfathb smvekf fv lblt,ekb cfkjwfdbc uf,fbpt – vb[tbk
[f[bfidbkpt^ hjvtkbw erdt cfv fsfek otkpt vtnbf
thsuekfl tvcf[eht,f cfkjwfdc&
jybc t,hftkb ]fvffsb cfrvfjl rfhufl bwyj,c ,fnjy
vb[tbk [f[bfidbkc^ hjvtkbw okt,bc ufyvfdkj,fib jybc
lblt,ekb cfkjwfdbc uf,fb lf jybc t,hftksf cfpjufljt,f
@ifkjvbc# sfdv]ljvfht b.j& vbc cf[tkc vbtotht,f efvhfdb
rtsbkb cfmvbc ufrtst,f^ ufzbhdt,ekb j]f[t,bc lf[vfht,f&
vbobc'dht,bc itltufl lfpbfyt,.ekb jybc cfkjwfdbc
ithtvjynt,f lf bm lfhxtybk obyfgfhsf cfakfdt,bc vjdkf-
gfnhjyj,f&
1995 otkc vbcb [tkv'qdfytkj,bs vjto.j jybc cfkjwfdbc
100 okbc cfbe,bktj sfhbqbcflvb vb'qdybkb cfptbvj itrht,f^
hjvtkcfw cfmfhsdtkjc vfibyltkb ghtpbltynb tlefhl
itdfhlyf't tcoht,jlf& fv qjybc'bt,fcsfy lfrfdibht,bs
ghja& ]tvfk f]bfidbkb othlf% @lbl cfptbvj itrht,fpt
cfpjufljt,hbj,bc obyfit thsb 'dtksf'dtkb ktutylf
uf[vbfylf% hjltcfw ,f,bkjybc vhbc[fyt v,h'fyt,tkvf
yf,emjljyjcjhvf (vjudbfyt,bs rb hjvftksf v[tlfhsvsfdfhvf
dtcgfcbfytv) bthecfkbvb @ofhvjcn.dtdyf# (hjujhw @mfhskbc
w[jdht,f udfeo.t,c) lf cjkjvjybc nf'fhb lffyuhbf^ nf'hbc
mdt,b sehvt wfib fbzhf lf vstk mdt.ybtht,fpt lfbafynf&
ths-thsb mdf fmfw lfwtvekf^ jyib^ cojhtl bv flubkpt^
cflfw itvlujvib tc lblt,ekb cbyfujuf ofvjbvfhsf#&
fv lblt,ekb cfkjwfdbc Cfbe,bktj sfhbqbc fqybidyf
,-yvf vb[ftkvf nhflbwbfl fmwbf& 2005 otkc 110 okbc
be,bkt lblb ptbvbs fqybiytc cfmfhsdtkjib& fv qjybc'bt,bc
jhufybpfnjht,b b.dyty jybc t,hftksf rfdibhb @ifkjvb#^
cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhj^ hfzf-ktx[evbcf lf mdtvj
cdfytsbc cfv[fhtj flvbybcnhfwbf^ ,flhb gfnfhrfwbidbkbc
cfmdtkvjmvtlj ajylb lf jybc hfbjyekb ufvutj,f& fv ptbvc
tcoht,jlyty cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc vfibyltkb ghtpbltynb
vb[tbk cffrfidbkb lf gfhkfvtynbc otdht,b^ @]jbysbcf#
lf @cj[yesbc# ofhvjvflutykt,b^ cnevht,b hectsblfy^
bchftkblfy^ tdhjgblfy lf fii-lfy&
vbcb
cfmvbfyj,f
rfhufl
fhbc
wyj,bkb
hjujhw
cfmfhsdtkjib^ fctdt vbc cfpqdfhufhtsfw& vfuhfv fv]thfl
13 ybcfyb 5775
>FDBCATHB - cnf,bkehj,bc^
sfdvlf,kj,bc^
cbvidblbc
lf
velvbdj,bc
cbv,jkjf&
fcjwbhlt,f vbofcsfy& vtuj,hj,bc^
]fyvhstkj,bc athbf& cf[kc
vlblhek^ rjvajhnek^ s,bk^
vtuj,hek lf v.elhj tkathc
f'ktdc& .fdbcathbc vj.dfhekt,b
gfnbdc cwtvty nhflbwbt,c& ut[vfht,fs cfdfzhj lf abyfyceh
cfmvtt,ib&
.fdbcathb
itewdktkb
athbf
gbhdtkcfmvbfyb
it[dtlhbcfsdbc -- ufyufo.j,s uekf[lbkb cfe,hbcfsdbc&
ufcfe,ht,bcfc
lfnjdt,s
ghfmnbrekb
flfvbfybc
isf,tzlbkt,fc&
lfvcfmvt,tksfy fv cfvjcib oflbs - cfyljj,fc fq'hfdc^
thsuekb flfvbfybc bvb]c uvfnt,s&
.fdbcathb vflfc vfnt,c^ bodtdc @cbvihfkbc# ituh'yt,fc^
fvbnjv b.tyt,ty .fdbc htrkfvfib fct e[dfl .fdbcathc uf.bldt,b bphlt,f&
yFHBY}BCATHB - sfdbceakt,bc^
tysepbfpvbc
lf
jgnbvbpvbc
athbf& .jdtksdbc f[fht,c sdfkc
lf
ufyufo.j,s
gjpbnbehfl&
bodtdc rtsbklqtj,bc ufywlfc&
fvwbht,c
lfshueyekj,fc^
[cybc lfqkbkj,fc^ t[vfht,f
ltghtcbbc
lf'ktdfib-[ibhfl
e.ehts xfvfdfk vptc& tvjwbeh flfvbfyt,c @rehyfdc^# se
smdtyb gfnfhf [ibhfl zbhdtekj,c -- xffwdbs yfhby]bcathb
nfycfwvtkb lf vidblfl bmyt,f& bc fctdt rfhubf crjkbc
fcfrbc ,fdidt,bcfsdbc -- dbcfw ,tdhb vtwflbytj,f eotdc&
yfhby]bcathc fmdc fynbcgfpvehb sdbct,f^ fev]j,tct,c
cbc[kbc vbvjmwtdfc lf rfybc athc^ @fs,j,c# jhufybpvc
$'kbthb cbw[tt,bc lhjc ye fnfht,s fv athc$&
jabcb itqt,ts yfhby]bcahfl lf smdtyb sfyfvihjvkt,b
velfv rfhu ufyo.j,fpt bmyt,bfy& bc cfertstcjf vbcfqt,b
jsf[bcsdbc -- cflfw .jdtk cfqfvjc j]f[bc otdht,b
brhb,t,bs -- ,tlybtht,f lf ofhvfnt,f vjfmdc& fv athc
b.tyt,ty cbyfskbc ufcf'kbtht,kflfw&
yfhby]bcathb vjmvtlt,c vflfpt lf udfibt,c^ fvbnjv
cfvpfhtekjib cf.dfhtkb athbf& se smdtyb gfnfhf ezvtkbf
ufvjb.tyts yfhby]bcathb zehztkb& fh xfbwdfs yfhby]
bcathb se lfcdtyt,f uflfo.dbnts -- bc bodtdc [vfehbc
vjxdtyt,bs uf'kbtht,fc& fctdt iteatht,tkbf vbcb ufvj.
tyt,f ,bpytc ufhtvjib&
KEH}B
lblt,bcf
lf
gfnbjcyt,bc
cbv,jkjf&
tc
fdnjhbntnekb
flfvbfyt,bc
athbf& qbhct,fcsfy^ ylj,fcsfy
lf lfwekj,fcsfy fcjwbhlt,f&
ufyfo.j,c
ylj,bs
$fvbnjv
b.tyt,ty gjkbwbtksf cfvjcib$&
bc vidblj,bcf lf lfcdtyt,bc
ecfahs[jt,bc fnvjcathjc& se ubylfs
athbf& mvybc
isf,tzlbkt,f
vjf[lbujs^ xfbwdbs keh]b& keh]b ifdsfy lf
yfwhbcathsfy cfmvbfyb flfvbfyt,c bvb]c vfnt,c -- vfs vbvfhs
ylj,bs bvczdfkt,bfy& keh]b cfmvbfy ohtt,ib vfvfrfwt,bc
lhtc-rjlbf& vfc
ofhvfnt,bs b.tyt,ty gjkbnbrjct,bw&
keh]b .dtkfpt rjhgjhfwbekb athbf& bc .dtkfc e[lt,f&
yt,bcvbthb fcfrbc mfkc ff[fkufphlfdt,c& bltfkehbf
chekb flfvbfyt,bcfsdbc^ dbpefkehfl @f[leyt,c&# flfvbfyc
hjvfynbrekj,fc fybzt,c& fv athsfy lhj eahj cohfafl
uflbc& rfhubf .jdtklqbehb cfvjcbcfsdbc& bc rfhufl t[fvt,f
stshc lf dthw[kbcathc&
keh]b fcjwbhlt,f cbwbdtcsfy& f'kbtht,c @cbytcnbc#
2$4$15
cbyfskt
isf,tzlbkt,fc& fh itqt,js keh]fl jsf[b^ cflfw smdtyb
gthcjyfkb veifj,c^ abhvfv vjut,f hjv fh lfrfhujc -- keh]
b fldbkfl uqkbs& se vybidytkjdfy cnevht,c tkjlt,bs^
ye lffo.j,s keh] [tkcf[jwt,c vfublfpt -- cnevht,b
eahj flht ofdkty^ dblht smdty tkjlbs lf fhwse rvf.
jabkt,b&
WBCATHB - .dtkfpt ,eyt,hbdb
athbf^ ptwbehbc lf cekbtht,bc
cbv,jkjf^
vfhflbekj,fc
ufvj[fnfdc&
bodtdc
jrtfytc
lf wbc fcjwbfwbfc^ fq'hfdc
cbvgfsbfc^ njdt,c cfyljj,bc
lf
ecfahs[jt,bc
ufywlfc&
bc flfvbfyt,bcfsdbc vfhnbdfl fqcfmvtkbf - ,htylt,b
.dtkfpt [ibhfl cojhtl wbcathc bhxtdty $atbc,erb lf
djkvfhnb zfh,fl b.tyt,ty wbcathc$& flfvbfyc t[vfht,f
byajhvfwbbc lfvf[cjdht,fib& cfmvbfyb fnvjcathjc itmvyfib
-- htrjvtylbht,ekbf wbcathbc ufvj.tyt,f vjkfgfhfrt,t,bc
jsf[ib& ,bpytc htrkfvfib vfc b.tyt,ty ghjlemwbbc
cbf[kbc [fpufcfcvtkfl^ bc zfh,flff h'bc ghjlemnt,bc
htrkfvbht,bcfc&
wbcathb fvidblt,c^ fvwbht,c reyst,bc lf'f,ekj,fc^
fytkt,c gekcc^ ceysmdbc hbnvc^ rfhubf e'bkj,bc lf
ythdekb lf'f,ekj,bcfc^ fuhbkt,c c[tekc& cfv[htsbs
vlt,fht jsf[t,ib bc cbyfskbc cbzfh,tc f,fkfyct,c&
f,fpfybcsdbc ths-thsb rjvajhnekb athbf&
BFCFVYBCATHB
$BBCATHB$
fcjwbhlt,f lbludfhjdyt,fcsfy&
fhbcnhjrhfnekj,fc
ufvj[fnfdc& 'fkbfy vlblhekb
athbf&
cf[kbc
lf
jabcbc
bynthbthib
kemc-bynjyfwbf
itvjfmdc&
bbcath
cfvjcbfyb
flfvbfyt,bcflvb
ylj,bs
bvczdfkt,bfy& phlbc flfvbfyib
gfnbdbcwtvbc uh'yj,fc& bc vjhw[d flfvbfyt,c ufv,tlfj,fc
vfnt,c&
bfcfvybcathb ctynbvtynfkehb flfvbfyt,bc athbf& 'fkbfy
vjcojys ,fdidt,c& bfcfvybcathb 'fkbfy qkbc sdfkc^
fhfhtrjvtylbht,ekbf vbcb nfht,f cfvcf[ehib - vfkt
lfuqkbs& rfntujhbekfl lfeidt,tkbf bfcfvybcathbc
yfhby]bcathsfy it[t,f - eutvjdyj flfvbfybc isfvyzlbkt,fc
f[ltyc&
YFWHBCATHB - yfnehfkehb^ ufvfojyfcojht,tkb athbf&
fvbnjv cfmvbfyb flfvbfyt,b hsekb vjkfgfhfrt,bcfc cojhtl
fv athc fybzt,ty egbhfntcj,fc -- ubmvybs cfmvbfy bvb]c lf
cfylj gfhnybjhj,bc isf,tzlbkt,fc&
yfwhbcathb [tkc eo.j,c bltfkehb ehsbthsj,t,bc
lfv.fht,fc cfvcf[ehcf lf j]f[ib& [tkv'qdfytk veifrt,c
vjcojys fv athbc cfvjcb sfdbfys sfyfvihjvkt,pt-athb
ut[vfht,fs ltnfkt,pt .ehflqt,bc ufvf[dbkt,fib^ yfrkt,bf
itwljvt,b&
flfvbfyt,b yfwhbcath cfvjcib yfrkt,fl itcfvxytdt,b fhbfy^
fvbnjv vfnt,c vflfc lf fv'faht,c o.ehdbkbc ufywlfc&
se smdty cfmvbfyb fy jabwbfkehb ohbc flfvbfyt,sfy
ub[lt,fs ehsbthsj,f^ ufbsdfkbcobyts^ hjv .dtkf vbqt,fpt^
hjvtkbw bo.t,f 20 cffsfvlt cfcehdtkbf fhfvrdtshb athbc
cfvjcc vbcwts egbhfntcj,f& [jkj 20 cffspt eahj udbfy
-- ifd fy keh] athc $mfk,fnjyt,vf obstkcfw$ -- tc
fhf vfhnj smdtyc tktufynehj,fc ufecdfvc [fpc^ fhfvtl
cfcehdtkb bvb]bc itmvyfibw lfut[vfht,fs&
23
22
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
>>>
jabwbfkeh it[dtlht,pt ifdb
athbc gb]frb vjvut,bfybf& se
ucehs smdtyb gfhnybjhb ptlvtnb
'fkbc[vtdbc ufhtit lffhoveyjs
smdtyb
uflfo.dtnbkt,bc
eh.tdj,fib--it[dtlhfpt xfbwdbs
ifdb cfvjcb& ,tdh vfqfpbfib
rjyceknfynt,b
ifd
cfvjcc
fnfht,ty rkbtynbc fldbkfl lfcfhoveyt,kfl& ifdb
vjvut,bfybf cflqtcfcofekj itvs[dtdt,bcfsdbcfw& bc rfhufl
t[fvt,f .dbstkc^ vodfytc lf stshc _ f'kbtht,c smdtyc
blevfkt,fc& ifdb jmhjcathsfy thsfl ,bpytc htrkfvfib
afhsjl ufvjb.tyt,f tkbnfhekb cfmjykbc ofhvjcfxtyfl
-tc @'dbhbfyb# athbf^ [fpc ecdfvc ghtcnb;ekj,fc
$cfxemfhb fv atht,ib eahj vlblhekfl ufvjb.eht,f$&
yehfcjltc xfbwdfvs ifd rf,fc fy gb]frc obstk fy .fdbcath
at[cfwvtksfy^ eutvjdyjl hjv fh xfusdfkjy&
se ghj,ktvt,b itutmvyfs [ibhfl fnfhts ifdb
nfycfwvtkb^ bc @fgfnfhfdt,c# lf fw[hj,c w[jdht,bctek
obyffqvltuj,t,c lf ut[vfht,fs 'fkt,bc vj,bkbpfwbfib
$ecbfvjdyt,bc lhjc flfvbfyt,b ifdb cfvjcbcfrty fhbfy
vblhtrbkyb& cfvukjdbfhj nfycfwvtkbw fvbnjvff ifdb^
hjv cnhtcblfy ufvjcdkfib @lfut[vfhjs#$&
cf[kbc fy smdtyb jabcbc bynthbthib ifd athc cbvlblht
itvjfmdc^ fvbnjv lufvty ifd cfdfh'kt,c fy crfvt,c yfstk
jsf[t,ib& fhbcnjrhfnekj,fc vfnt,c bfnfrpt yfwhbcathb
yj[b ifdb pjkt,bs& vfuhfv ye uflffvtnt,s^ ifdvf hjv fh
lfxhlbkjc yfstkb atht,b&
OBSTKB - cbvfvfwbc^ ,fhfmbc lf
vhfdfkidbkbfyj,bc
cbv,jkjf^
fmnbehb^
fdnjhbnfhekb
lf
tythubekb
athbf&
,fdidt,b
gbhdtkfl cojhtl fv athbc
ufhxtdfc bo.t,ty& bc vfmcbvfkbcnb
flfvbfyt,bc athflff fqbfht,ekb^
fsfvfvt,c^
fybzt,c
'fkfc^
cbvfvfwtc^ jgnbvbpvc& fcnbvekbht,c ythdek wtynht,c^
fajhbfmt,c flfvbfyc^ vfqkf cotdc oytdfc^ fxmfht,c ceysmdbc
hbnvc -- tc eylf ufbsdfkbcobyjy tvjwbehvf lf atsmt,flb
[fcbfsbc vmjyt flfvbfyt,vf& obstkb athbc lfyf[dbcfc
flfvbfyc uekb exmfhlt,f^ [ibhlt,f ceysmdf^ fvbnjv ye
ufvjb.tyt,s obstk athc cf'byt,tkib&
obstkb vfnt,c vflfc^ bodtdc ibvibkbc lf o.ehdbkbc
uh'yj,fc& obstkb ceahf lf zehztkb vfibyfw rb fq'hfdc
vflfc^ hjwf fhw bct vibthbf flfvbfyb& obskbc fvudfhb
ptvjmvtlt,bc tatmnc ofhvfnt,bs b.tyt,ty wyj,bkb
htcnjhyt,b^ rfatt,b lf rdt,bc rjv,byfnt,b $rjrf-rjkf^
vfuljyfklcb$&
flfvbfyb obstk cfvjcib vfibydt .ehflqt,bc wtynhib
tmwtdf& obstkb cfqfvjc odtekt,t,bcfsdbc bltfkehb
dfhbfynbf& bc bpblfdc lflt,bs tvjwbt,c^ udfhblt,c
ebq,kj,fc& rfhufl t[fvt,f stshc lf keh]c& se tythubbc
yfrkt,j,fc ufybwlbs [ibhfl fnfhts obstkb lf 'fkbc
vjvfnt,fc vfibydt buh'yj,s^ ufycfresht,bs v'bvt fdflv.
jaj,bc itvltu&
se cfmvbfy it[dtlhfpt vblb[fhs ye xfbwdfvs obstk
gb]frc^ bc sfyfvjcfe,htc shueyfdc -- gfhnybjhib w,bthb
flfvbfybc isf,tzlbkt,fc lfnjdt,s& mfk,fnjyt,bcfsdbc
fhfhtrjvtylbht,ekbf cfvcf[ehib obstkb rf,bs cbfhekb
$mfhfaienfl hjv fh xfusdfkjy$^ ev]j,tcbf fv athbc
hfbvt fmctcefhb ufvjb.tyjs--ifhab^ v'bdb fy uh'tkb cf.eht&
DFHLBCATHB
- cb.dfheksfy^
cbyfptcsfy lf ,tlybtht,fcsfy
fcjwbhlt,f& ubmvybs rjvajhnbc
ituh'yt,fc^ uf.tyt,s hjvfynbrek
ufyo.j,fpt^ fw[hj,c fuhtcbfc&
bc cfertstcj athbf ,fdidbc jsf[bcfsdbc& se [ibhfl
vupfdhj,s fy ubotds vbdkbyt,t,ib .jayf^ f,fpfybc vtht
dfhlbcathb [fkfsbs lbdfypt lfcdtyt,f cohfafl vjub[cybs
lbcrjvajhnc& bc ertstcc [lbc cf[bc athc $fvbnjv
b.tyt,ty cfqfvjc vfrbf;ib dfhlbcath he]c$& dfhlbcathb
yfwhbcathsfy rjv,byfwbfib 'fkbfy tktufynehbf&
dfhlbcathb vjmvtlt,c @vjnr,jl# -- f'kbtht,c cfrdt,bc
cbnr,jc ituh'yt,fc^ fvbnjv se nr,bktekb utrh'fkt,fs
fy ucehs vbcufy sfdbc itrfdt,f^ yfrkt,fl lffnr,ts lf
ufvjb.tyts dfhlbcathb zehztkb&
dfhlbcathb rfntujhbekfl iteatht,tkbf cfmvbfyb
it[dtlht,bcfsdbc -- fhfcthbjpekb flfbfybc isf,tzlbkt,fc
njdt,c&
VODFYT - .dtkfpt /fhvjybekb
athbf^
sdfkbcfsdbc
.dtkfpt
rjvajhnekb& bc cbwjw[kbc^
fqvfcdkbc^ ufyf[kt,bc^ /fhvjybbc^
bvtlbc lf rtsbklqtj,bc athbf
- ,fyrbht,bc athb - ,tdh mdt.
fyfib aekbc regbeht,b cojhtl
fvbnjvff vodfyt athbc& t[vfht,f
abyfycehb ghj,ktvt,bc lf'ktdfib^ fvbnjv vybidytkjdfyb
it[dtlht,bcfc [ibhfl fnfht,ty vodfyt /fkcne[c& flfvbfyc
fdct,c jhnbvbpvbs^ fvwbht,c oytdfc^ fw[hj,c sfdbc
nrbdbkc^ rfhubf e'bkj,bcfc& se ]fyvhstkj,f ituth.fs
fnfhts vodfyt cfvjcb -- bc tythubbs fufdct,s& f[fkbct,c
rfybc ,eyt,hbd athc&
vemb vodfyt f,cjkenehb cbvidblbc athbf -- fvbnjv
b.tyt,ty rfpbyjt,bc lf ,bkbfhlbc cf[kt,bc vakj,tkt,b
vfublt,bcfsdbc&
fq'hfdc ecfahs[jt,bc lf thsuekt,bc ufywlfc -- fvbnjv
b.tyt,ty fhvbbc nfycfwvtkibw& vodfyt 'kbthb yt,bc.jabc
flfvbfyt,bc athbf& qbf vodfytc lfvfvidblt,tkb tatmnb fmdc
f,fpfyfib^ cf'byt,tkib^ cfcflbkj jsf[ib^ crjkfib&
vodfyt fh fq'hfdc vflfc^ vjmvtlt,c @vjvofhjl# -- ye
lffo.j,s vodfyt rth't,c vodfyt zehztkpt^ bc tatmnc
uffv'faht,c&
>DBSTKB
- etwhfl [dlt,f
sdfkc^
fcjwbhlt,f
vptcsfy^
bvtlsfy^ jgnbvbpvsfy& cfertstcj
fynbltghtcfynbf^
.dtkfpt
@,tlybthb#
athbf&
fv[ytdt,c^
fv[bfhekt,c^ f[ltyc flfvbfybc
tythubbc cnbvekbht,fc^ fev]
j,tct,c
[fcbfsc&
fvfqkt,c
ihjvbceyfhbfyj,fc^ f'kbtht,c vt[cbtht,fc^ fcnbvekbht,c
byntktmnefkeh itcf'kt,kj,t,c^ flfvbfyc efldbklt,f
uflfo.dtnbkt,bc vbqt,f&
.dbstkb athb .dtkfathc rfhufl @.blbc# -- se ucehs
,byf cfahbfyfl uf.bljs itqt,ts .dbskfl^ bc f'kbtht,c
rjveybrfwbbc eyfhc& vfqfpbbc sfhjt,pt .dbskfl itaesek
ghjlemwbfcsfy v.bldtkb .dtkfpt lbl[fyc xthlt,f lf
vtncfw .blekj,c $tc rfhufl bwbfy vfqfpbbc vakj,tkt,vf
lf .dtkf ctmwbfib fv athbc cfmjytkc oby lt,ty -- fvbnjvff
bc rjvgfybf cvfhnbc cfvfhrj athb$& cf[kbc rtlkt,pt
.dbstkb athb lflt,bs ufdktyfc f[ltyc rtsbklqtj,fpt&
bc fctdt cfertstcj athbf dbohj lf ,ytkb jsf[t,bc @
ufcfyfst,kfl&# xhlbkjtsbc v[fhtc vjmwtek jsf[t,ib
.dbstk athc dbpefkehfl vpt @itvj/.fdc# lf vpbc c[bdt,bc
ltabwbnc fyfpqfeht,c& odbvbfy lqtt,ib .dbstkb cfvjcb
cohfafl vjub.dfys [fcbfspt& rfhubf cfvpfhtekjcfsdbc cflfw tythubf udzbhlt,f^ vjfmdc rtsbklqtj,f&
.dbstkb vjmvtlt,c @vjv;fjl^# fvbnjv vbpfyitojybkbf
ceahfpt v;fdt rth't,bc vbcfnfyfl& fctdt fhfhtrjvtylbht,ekbf
vbcb ufvj.tyt,f ,fdidt,bc jsf[ib - tythubbc vjpqdfdt,bc
ufvj gfnfht,b [ibhfl evbptpjl nbhbfy&
13 ybcfyb 5775
2$4$15
cbyfskt
ATHT<B
LF XDTYB UFYO>J<F
Yfyf oboefidbkb
lf,flt,blfy
xdty
atht,bc
ufhtvjwdfib
dw[jdhj,s& ufhrdtekb
athbc cfvjcb udfwdbf^
dbhxtds htvjynbc^ fdt]
bc
se
fdnjvj,bkbc
athc^ hfbvtc .bldbcfc
flfvbfyt,bc
80%
.ehflqt,fc
cojhtl
athc fmwtdc& sbsjtekb
athb rjyrhtnek ituh'yt,t,sfy fcjwbhlt,f
lf xdtyc tvjwbfpt vjmvtlt,c^ ufdktyfc f[ltyc
xdtyc abpbreh lf acbmbreh vlujvfhtj,fpt^
uflfo.dtnbkt,bc vbqt,fpt^ xdtyc mwtdfpt^
ufyo.j,fpt lf c[dt,sfy ehsbthsj,t,ptw rb&
xdtyb nfycfwvkbc
athpt
htfubht,c
bc
cfpjufljt,f^
h j v t k i b w
udb[lt,f
.jayf&
hjwf nfycfwvtkc
bpjvfds^
it[tlts
smdtyc
cf[tc&
cfvcf[ehib hf athbc nfycfwvtkcfw dbwvtds^
fvbc vb[tldbs [lt,f xdtyb bltynbabwbht,f
_ bvb]bc itmvyf& athbc cojhfl ithxtdf
lfut[vfht,fs ofhvfnt,fib lf smdtysdbc
cfcehdtk bvb]bc itmvyfib&
h j u j h
ufvjdb.tyjs athbc
ufdktyf
xdtyc
cfcfhut,kjl`
lqtc vfc 'fkpt
o f h v f n t , b s
b.tyt,ty
,bpytccf
se
htrkfvfib&
bc
ufdktyfc
f[ltyc
sfyfvihjvkt,bc
ihjvbceyfhbfyj,fcf
lf
cfmvbfyb
vjkfgfhfrt,t,bc itltupt& rtsbklqtj,bcf
lf
ofhvfnt,bcfsdbc
ufycfresht,ekb
vybidytkj,f tybzt,f^ se hf athbc nfycfwvtkb
udfwdbf rjyrhtnek cbnefwbfib^ hf athbcff
rtlkt,b lf fdt]b xdtyc ,byfib fy jabcib^ hf
athbc zehztkc d[vfhj,s $pjubthsb athb
uf[ljvfib @udt[vfht,f^# pjubthsb rb @fcemt,c#$
STSHB - athsf
vtatf& 'dtk beltfib
v p t u h ' t k j , fc ^
r t s b k i j , b k t , fc
lf
evfqktc
[tkbceakt,fc
ufvj[fnfdlf&
tktufynehbf^
ufvj[fnfdc f,cjkeneh sfdbceakt,fc^ f[kbc
lfcfo.bcc^ ytbnhfkbntnc^ ecfahs[jt,fc^
eibihj,fc^ cfpjufljt,fib smdtyc vfqfk
cnfnecc& fqvjcfdktsbc mdt.yt,ib¨
vfc
vtatsf
lf
,h'tysf
athfl
sdkblyty^
hflufy
cbovbyltcsfy^
lblcekjdyt,fcsfy^
rtsbkij,bkt,fcsfy^ cbrtstcsfy fcjwbhlt,f^
flfvbfyt,c smdtyc vbvfhs ylj,bs ufyfo.j,c&
se vybidytkjdfy cnevht,c gfnb;t,s stshb
ceahf fy zehztkb [fpc ufecdfvc smdtyc
rtsbk lfvjrblt,ekt,fc&
stsh cfvjcib ufvjo.j,bkb mfkb .jdtksdbc
.ehflqt,bc
wtynhibf&
h'bcathb
lf
cgbkjc'dkbcathb cfvjcb 'fkbfy e[lt,fs
ief [ybc mfkt,c - stshb rfyc f[fkbct,c^
rtsbklqtj,bc
ufywlfc
bodtdc&
stshb
rfntujhbekfl lfeidt,tkbf 'fkbfy vem
ifdsfy -- fvbnjv bhxtdty ,bpytcvtyt,b c[df vem
atht,c stsh gthfyusfy itcf[fvt,kfl& cf[kb
stshb rtlkt,bs fhbc yfstkb^ dbpefkehfl
afhsj lf vfqfkzthbfyb^ sevwf njdt,c
cbwbdbc ituh'yt,fc^ fvbnjv lfrblts yfhby]
bcathb fy cfkfsbcathb afhlt,b& chekb
fqyfuj,bc flfvbfyt,b eylf vjthbljy stshbc
[ibhfl nfht,fc&
IFDB
eh.tdj,bc
lf
cbvnrbwbc
cbv,jkjf&
bc
c b v l b l h b c ^
t k t u f y n e h j , bc ^
cnbkbc
ybifybf^
fc j w b h l t , f
rkfcbrehsfy^
ghtcnb;sfy^ cfmvbfy flfvbfyt,sfy& ifdb cfvjcb
flfvbfyc 'kbthbc^ vbvpbldtkbc lf vrfwhbc bvb]
c c'tyc& yt,bc.jafc fvfqkt,c^ flfvbfyc fybzt,c
sfdlf]tht,ekj,fc^ fvbnjv ifdb bv flfvbfyt,bc
athbf^ dbyw [ibhfl rjynfmnj,c [fk[sfy&
>>>
21
20
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
UGJC
Cfmfhsdtkjc t,hftk ]fvffssf
idbkt,c bchftkib lf lbfcgjhfib lf
bchftkbc .dtkf cf[ktekc
cflfw fh eylf b.js
mfith lf
,tlybth atcf[bc
lqtcfcofekc
lftcofhbs
b.jc yt,f eakbcf^ hjv lfe.jdyt,kbd dtqbhcjs vbcbbc
@lf tobf v[cytkb wbjyc# fqchekt,fc lf v.bcbth ztivfhbn
lf chek utekfc vtcfvt ,ts /fvbrlfibc fityt,bs& fvty
hf,b bffrj, ufuekfidbkb hf,b f/fhjy tkfidbkb hf,b f,hf/fv f]bfidbkb
hf,b bw[fr vj'qdhbidbkb
hf,b if,sfb vb[tkfidbkb
hf,b ,ty wbjy fhbtk vb[tkfidbkb hf,b htaftk xbrdfidbkb
fcjwbfwbbc utythfkehb lbhtmnjhb sfvfp (tkbf/e) ctabfidbkb
18
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
>>>
ghjatcjhb
ijsf
,jcnfyfidbkbcsdbc
fhmbntmnehf
tc
b.j
vlujvfhtj,f& ghfmnbrekb cfmvbfyj,f^ stjhbekb 'bt,t,b lf
gtlfujubrf thsvfytsbcufy ufyevb]yfdb yfrflbf& fv yfrflvf
- fhmbntmnehfpt reknehjkjubehvf htaktmcbt,vf^
ptvjs
ufy[bkekb
ghjtmnt,bc
udthlbs^
lf,fltc
rjywtgnefkehb fhmbntmnehekb cehfst,b lf cnelbfcf[tkjcyj @fhmbntmnehbc gjtnbrf#- f[fkb lbcwbgkbyf
fhmbntmnehekb ufyfskt,bc cbcntvfib&
@fhmbntmnehbc gjtnbrbc# gbhdtkb ufyfw[flb $lf,flt,bc
flubkb$ uf[klfs fhmbntmnehbc cfthsfijhbcj frfltvbbc
vbth lf beytcrjc tublbs jhufybpt,ekb cfthsfijhbcj
rjyrehcb @jwlfvtthst cfereybc wbdbkbpfwbbc cbdhwt&#
vhfdfkb mdt.ybc 400 f[fkufphlf fhmbntmnjhc ijhbc ijsf
,jcnfyfidbkbc ghjtmnvf @gbkbuhbvt,b# gbhdtkb ghtvbf
lfbvcf[ehf& @gbkbuhbvt,b# cfrfwj,hbj vbcbbs fqzehdbkb
vj[tnbfkt
rey'ekbf^
f[fkb
rjynbytynbf^ hjvtkbw bm vbwehlt,f^
cflfw ezbhs&
@gbkbuhbvt,c# vj/.df vfybatcnb - @
fhmbntmnehbc gjtnbrbc vfybatcnb#
$1990$- lf cnelbf-cf[tkjcyjc lffhct,f
fhmbntmnehbc bycnbnenbc cbdhwtib&
fhmbntmnehbc vcjakbj nhbtyfktpt
$1997 o&$ cnelbbc abkjcjabbc lf
yfveitdht,bc ghtptynfwbfc vj/.df
ijsf ,jcnfyfidbkbc ghjatcjhfl
fhxtdf fhmbntmnehbc cfthsfijhbcj
frfltvbfib $m& cjabf$&
cnelbf @fhmbntmnehbc gjtnbrf#
jhb
fstekb
otkbf
fafhsjt,c
fhmbntmnehbc
cfpqdht,c^
mvybc
fhmbntmnehfpt
abmhbc
bynthlbcwbgkbyfhek cbdhwtc& jwb
okbc vfy'bkpt lfuhjdlf fctekj,bs
yfveitdfhb& fhmbntmnehbc gjtnbrbc
ktmwbt,b velvbdfl lfhxt,f vhfdfkb
fstekb cneltynbc lf f[fkufphlf
fhmbntmnjhbc vt[cbtht,fib&
vrdktdfhb
1980-bfyb
okt,blfy
ijsf
,jcnfyfidbkbc cfvtwybthj bynthtcbc
xfhxjib
vjtmwf
cfmfhsdtkjib
fhct,ekb t,hfekb vfnthbfkehb
reknehbc 'tukt,bc itcofdkf& fv v[hbd
gbhdtkfl vj[lf cfmfhsdtkjib fhct,ekb vybidytkjdfyb
cbyfujut,bc vtwybthekb itcofdkf lf fhmbntmnehekb
ljrevtynfwbbc itmvyf& vstkb cfmfhsdtkjc afhukt,ib
xfnfht,ekb
tmcgtlbwbt,bc
itltubf
ajnjuhfabekb
vfcfkf& cbyfujut,bc eybrfkehb fyfpjvt,b lf vjwekj,bsb
vfrtnt,b^ hjvkbc itchekt,fib fhmbntmnehbc gjtnbrbc
cnelbbc cneltynt,b vjyfobktj,lyty& vstkb tc cfveifj
ijsf ,jcnfyfidbkbc gbhflb bybwbfnbdbc lf htcehct,bc
[fh]pt ufy[jhwbtklf&
xfnfht,ekvf cfveifjv sfdb vjb.fhf lbcthnfwbfib @
cbdhwbc gjtnbrf& cbyfujut,bcf lf t,hfekb cfcfakfjt,bc
fhmbntmnehf cfmfhsdtkjib#$2008 o&$ lf fctdt 1998 otkc
ufvjwtvek obuyib&
ijsf ,jcnfyfidbkbc rdktdt,ib vjwtvekbf cbyfujut,bc
lf cfcfakfjt,bc fhmbntmnehekb fyfkbpb^ ufy[bkekbf
cfkjwfdbc cbdhwbc utytpbcb^ ctvfynbrf* ofhvjlutybkbf
cfkjwfdbc [ehjsvj'qdht,bc rjywtgnefkehb cfae'dtkb&
ltnfkehfl fhbc ufy[bkekb cfmfhsdtkjc cfkjwfdt,bc
flubkb vcjakbj ghfmnbrfcsfy vbvfhst,fib& ufy[bkekbf
cfkjwfdt,bc vj[fnekj,f lf vfsb athothekb qbht,ekt,f&
ufycfresht,ekb .ehflqt,f tsvj,f t,hfek cfcfakfjt,c^
hjvtkbw ufycfresht,ekb atyjvtybf lbfcgjhbc w[jdht,fib&
hjujhw vrdktdfhb fqybiyfdc^ cojhtl cfcfakfjib
ufvjdkbylf t,hfekb stvbc itvjmvtlt,bsb tythubf&
vrdktdfhb ufycfresht,ek ueklfo.dtnfc ufvjsmdfvlf
vbofib ufmhj,bc gbhfc v.ja cfcfakfjc mdt,pt& eybrfkeh
mvybkt,fl vbfxylf f[fkwb[bc t,hfekb cfcfakfjc
cfat[eht,hbdb mdt,b& hjujhw lbcthnfwbfibf fqybiyekb
- vfsb fyfkjub 'ytkfl vjb'bt,f vcjakbj t,hfekb
vfnthbfkehb reknehbc vtvrdblhtj,fib&
1995 okblfy ijsf ,jcnfyfidbkb cfvityt,kj vjtlfyc
lfe,heylf& cfe,fhbf jh htfkbpfwbfpt - cf[kb-htpbltywbf
mj,ektsbc mexfpt lf @gjtpbbc cfcf[kt&#
@gjtpbbc
cfcf[kt - fhnbcnekb .dfdbkt,b# tc cf[tkb
lffhmdf
[ehjsvj'qdfhvf
vbcbdt
[tkbs ufvj'thobk ityj,f-vtvjhbfkc&
,tnjybc cfv gjkbctvbeh ybifyc eylf
lftvrdblht,byf cfmfhsdtkj xdtyb
lhjbc ufvjhxtek [ehjsvj'qdhek
mdt.fyfsf cbfib& @gjtpbbc cfcf[ktv#
cfvupbc /gjdf fqbfht,f cfthsfijhbcj
fhtyfpt& whe-gfnhbjnbpvbc ybqf,c
fvjafht,ekvf cb[fh,tv bv'kfdhf lf
gjtpbbc cfcf[kt lffyuhbtc& lfyuhtdbc
ghjwtcc [ehjsvj'qdfhb flubkpt
it[dlf gjtpbbc rbs[dbs&
hjujhw dsmdbs^ [ehjsvj'qdfhvf
vjqdfotj,bc ,jkj jwb otkboflb
jh
ityj,fc
vbe'qdyf&
vbcb
ufhlfwdfkt,blfy thsb okbc itvltu
bubdt cb[fh,tv lffyuhbf @dfrbc cf[kb^#
fctdt cftnfgj ityj,f sfyfvtlhjdt
mfhsekb fhmbntmnehbc bcnjhbfib&
ijsf
,jcnfyfidbkb
reknehekb
vtvrdblhtj,bc
cflfhf]jpt
bluf^
reknehfib vbc vbth itnfybkb jhb
yfofhvjt,b^ rb erdfkjl ufmhf mfkfmbc
kfylifanblfy&
gjtpbf uf[lf ijsf ,jcnfyfidbkbc
cf[kb^ hjltcfw cf[kt,bc ityt,bcrty
vbvfdfkb upf ,fhbrflt,bs fbdcj& 2004
okblfy tyfib ofdblf^ tyfib veifj,lf
lf itltufl lfuhjdlf gjtvfsf
wbrkb @js[b kfgfhfrb# $ufvjbwf 2012 otkc$ lf fstekj,bs
gjtnehb
ntmcnb
rht,ekbcsdbc
#wb$[b$c
xbnt,b&#
gjtpbfib vjqdfotj,fw bvfdt ybiybs ufuh'tklf^ hjujhw
[ehjsvj'qdht,fib% cbf[kbc velvbdb 'bt,f lf lfythudf&
ijsf ,jcnfyfidbkbc gjtpbf f[fkb cbn.dff -@ctvbjnbrehb
htdjkewbff# - hjujhw vfc kbnthfnehfsvwjlyt ufuf
kjvb'tv eojlf&
sfvfvfl eylf bsmdfc^ hjv mfhsek lf cfthsfijhbcj
fhmbntmnehfib ijsf ,jcnfyfidbkb cf[tkbf^ bc ybifybf^
hjvtksfyfw fcjwbht,ekbf [ehjsvj'qdhekb fphbc
ufyc[dfdt,ekb nbgb& fv ufyc[dfdt,bc itmvyf v[jkjl
gbhjdyt,fc
ite'kbf&
cojhtl
vskbfyb
itvjmvtlb
gbhjdyt,f itb'kt,f b.jc f[kbc velvbdb utythfnjhb lf
c[dflfc[df cathjt,ib $fhmbntmnehf^ gjtpbf^ abkjcjabf^
rehnehjkjubf& gtlfujubrf$ vfsb ufyvf[jhwbtkt,tkb&
#lhj^ lhj fqybiyt!# - bcvbc ufkfrnbjysfy& vfy fhf
v[jkjl fqybiyf^ fhfvtl sfdfl itmvyf cfresfhb lhj - ijsf
,jcnfyfidbkbc cfresfhb lhj&
lfdbs ,jcnfyfidbkb^ Ph.D.
pfbhf lfdfhfidbkb
13 ybcfyb 5775
2$4$15
cbyfskt
IJSF
<JCNFYFIDBKB
@FHMBNTMNEHBC GJTNBRBLFY#
@CTVBJNBREH HTDJKEWBFVLT#
17
16
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
ijsf
,jcnfyfidbkb
fhmbntmnjhb^
gjtnb^ stjhtnbrjcb^ ghjatcjhb^ t,hfekb
vfnthbfkehb
vtvrdblhtj,bc
vrdktdfhb*
tc
xfvjyfsdfkb fhf v[jkjl vjqdfotj,bc
cathjt,c xfvjsdkbc^ fhfvtl bv vybidytkjdfy
rdfkc udf[ctyt,c^ hfw ijsf ,jcnfyfidbkvf
lfnjdf& bub bluf fhmbntmnehekb ghfmnbrbc^
stjhbbc lf cofdkt,bc fdfyufhlib* gbhdtkvf
itbcofdkf cfmfhsdtkjc t,hftksf cbyfujut,b
lf cfcfakfjt,b* vbc gjtpbfib tyf ufsfdbceaklf
vcf[ehbc hjkblfy - sfdfl tyfv lfbo.j kfgfhfrb lf mfhsek
kbnthfnehfc f[fkb cbdhwtt,b ufe[cyf& f[fkb cbdhwtt,bc itmvyf
- tct itb'kt,f it]fvltc ijsf ,jcnfyfidbkbc vtvrblhtj,f& fy thsb
cbn.dbs% itvjmvtlb&
ijsf ,jcnfyfidbkb 1948 otkc lfb,flf& crjkbc fcfrib ufxtybkb
eihtnb bynthtcb
vbvfhsekb vfstvfnbrbcrty^ abkjcjabbcrty^
kbnthfnehbcrty^ stfnhbcrty vbc fhmbntmnehek
'bt,f,ib
ufvjdkbylf& t,hfekb cfv.fhjc hf,b bchftk ,f,fkbrfidbkbc vbth
itmvybk cbdhwtib tpbfhf& erdt ufwbkt,bs udbfy^ hf,b fhbtk ktdbysfy
vtuj,hj,f vhfdkbc vjvnfyb b.j& sjhbc ntmcnbc abkjcjabehb lf
kbyudbcnehb uffpht,f cbyfujubc cbdhwbc gjtnbrbc fyfkbpib fbcf[f&
fhmbntmnjhb
damdfs^ hjv ijsf ,jcnfyfidbkbc ghjatcbf fhmbntmnehf b.j^ bubdtf^
hjv fhfathb dsmdfs^ fhf v[jkjl bv vbptpbs^ hjv vbcb ghjatcbekb
vjqdfotj,f c[df cathjt,ib lfeihtntkb tythubbs
ufvjdkbylf^
fhfvtl bv vbptpbsfw^ hjv tc cbn.df - ghjatcbf - dth ufvj[fnfdc bv
lfvjrblt,ekt,fc^ hfw ijsf ,jcnfyfidbkc /mjylf [ehjsvj'qdht,bc
vbvfhs& 'ytkb ufcffpht,tkbf^ se hjujh itb'kt,f ityj,t,pt lf
cbdhwtt,pt abmhb^ jwyt,f .jabc tupbcntywbeh cfae'dtkc mvybltc&
ijsf ,jcnfyfidbkbc ,bjuhfabf fvfc udbxdtyt,c - [ehjsvj'qdht,f
b.j cbwjw[ktw lf cbrdlbkbw& vbcb ghtvbthf fhmbntmnehek cwtyfpt
1975 otkc itluf - fv otkc ufb[cyf @[cjdybc re,b# mfkfm ctyfrib
$fdnjht,b% I& ,jcnfyfidbkb^ d& lfdbsfbf^ u& ututkbf* vjmfylfrt% d&
vtkbmbidbkb$& ghtvbthf flubkj,hbd vfcinf,c ufcwlf - bub f[fkb
cbn.df b.j cjwhtfkbpvbc vtvjhbfkeh nhflbwbfib&
@[cjdybc re,c# vfktdt vj/.df jhb vybidytkjdfyb htfkbpfwbf^ jhb
vtvjhbfkb% @[cjdybc nf'fhb# $1975$ cjatk ve[hfysfy lf eh,fyekb
bycnfkfwbf^ hjvtkcfw cf[tklt,f bv lhjbc gbhj,bsj,bc rdfkfl
fvudfhfl ;qthc% @lblt,f ihjvfc#$1979$& jhbdt ghjtmnvf gbhdtkb
ghtvbf lfbvcf[ehf fhmbntmnehbc cfthsfijhbcj frfltvbbc ,btyfktpt
$m& cjabf$&
@[cjdybc
nf'fhb#$fdn&%
I&
,jcnfyfidbkb^
d&
lfdbsfb$
ltrjycnhebht,ekb ybifybf - bub ofhvjflutyc sfqc^ hjvtkbw
ite'kt,tkc [lbc nhbevafkeh vcdktkj,fc - bub ufb'ekt,c itxthlt&
mesfbcbc vtvjhbfkb @lblt,f ihjvfc# $fdn&% I& ,jcnfyfidbkb& d&
lfdbsfbf$ vhfdfkv[hbd fhbc vybidytkjdfyb% cf[tptf eh,fyek cbdhwtib
ufsfvfit,ekb fhmbntmnehekb ofhvjlutyf^ hjvtkbw fofhvjt,c
cbnefwbfsf cthbfc& mesfbcbc vtvjhbfkb mesfbcbc reknehekb
w[jdht,bc fhmbntmnehekb uekbf^ ewdktkb cwtyff wdfkt,flb
vjyfobktt,bs $mfylfrt,t,b^ vjmfkfmtt,b$& velvbdbc lf wdfkt,flbc tc
thslhjekj,f cf.ehflqt,j fqvjxylf fhmbntmnehekb rhbnbrbcsdbc&
mesfbcbc vtvjhbfkib^ bctdt hjujhw @[cjdybc re,ib# lf @ve[hfyib#
lf'ktekbf vjyevtynehb nhflbwbf - lbcnfywbf^ hjvtkbw vjmfkfmtc bv
gfcbeh vf.eht,kfl fmwtdc^ hjvtkbw obyfcofhitsfdfpt,ekb rjlt,bs
cfhut,kj,c vjyevtynbc ofcfrbs[fl& fm vtvjhbfkb femvt,c lbcnfywbfc^
fxtyc cbdhwtc vyf[dtkbcsdbc^ mvybc vjmfkfmtsf ehsbthsj,bc cwtyfc
lf [bcnb rjlt,bc yfwdkfl csfdfpj,c vfs ofrbs[dfsf vhfdkj,bsj,fc&
1983 otkc^ ]th v[jkjl fv hfvltybvt htfkbpfwbbc fdnjhb^ ijsf
,jcnfyfidbkb ofhlutybkb b.j ijsf hecsfdtkbc cf[tkj,bc ghtvbfpt&
.dtkf ghjtmnb^ hjvtkbw 1980-bfy okt,ib itbmvyf $ectntcj,f
ghtvbht,ekb$^ fafhsjt,c xdtyc ofhvjlutyfc fhmbntmnehfpt& fm
.dtkf vfsufyc dth ufydb[bkfds& htfkbpfwbt,blfy vjcf[ctyt,tkbf
uhfy-ghbs $m& vjcrjdb$ fqybiyekb gehbc cfw[j,b m& s,bkbcib $fdn&%
i& ,jcnfyfidbkb^ d& lfdbsfbf^ 1987 o&$& ghjtmnt,b^ hjvkt,bw mfqfklbc
cfresht,fl lfhxf - @vcf[bj,b (c) cf[kb# lf ovbylf cfvt,bc nf'hbc
ghjtmnb^ rjywtgnefkehb fhmbntmnehbc cfertstcj ybveit,bf&
>>>
13 ybcfyb 5775
2$4$15
cbyfskt
Vb[fk [tyb
/fvtkt[b afkfatkc .blekj,c
cbpvfhib gfnfhf ,bzb yf[f^
hjvtkbw cfkjwfdib kjwekj,lf
lf vfvfvbcsfy thsfl itvf.
bchftkc fv,j,lf& @dtf/fdsf ts
fl-fb tkjrt[f ,t[jk ktdfd[f
,t[jk yfait[f e,t[jk vtjlt[f#
xfrblt,ekb cfkjwfdib vblbjlf& sevwf bc aekbs qfhb,^
vfuhfv qdsbcvjibit,bs vlblfh j]f[ib lfb,flf& vfuhfv f[kf
bub sjhbsf lf vbwdt,bs ufqfnfrt,ekfl bmwf&
ut.jaf^ fbqt w[dbhcf[jwb lf whtvkt,b vjbovbylt^
ahst,c vbcdtkt,! Vjlb ufdfuh'tkjs#^ ufvjf]fdhf ,jhjnvf
vblhtrbkt,fv&
Vfc itvltu hfvltybvt sdt ufdblf lf w[jdht,bc ,jh,fkb
vjekjlytkb vbvfhsekt,bs itnhbfklf& ikjvjc hfqfw
vjedblf – bc yfqdkbfy lf ltghtcbek flfvbfyfl bmwf& vbcb
j]f[bc otdht,b dth [dlt,jlyty hf vj[lf& ,bpytcvtyt,b erdt
yfrkt,fl cwtvlyty gfnbdc& e'hfd mjyt,fcsfy lfrfdibht,ekb
it[dtlht,b xfbifkf lf dfkt,b lfeuhjdlf& ikjvj vtat
fqfh b.j& vbcvf cbfvf.tv lblb lfhn.vf ufybwflf&
ths-ths v'bvt qfvtc ikjvj sfdbc jabcib b]lf h,bk
cfdfh'tkib lf ufvjcfvidblj,t,tk othbkc othlf^ hjvtkibw
ufyvfhnfdlf hfnjv uflfo.dbnf sfdbc vjrdkf lf cfresfhb
cbwjw[kbcsdbc othnbkbc lfcfcvtkfl vbcb ,bpytcbc vfqfkb
ityj,blfy uflf[njvf&
tc hf vtcvbc!! ,jhjnj!! It'hoeylf rtsbkb vblhtrbkt,f&
it[tlf hf emtyb vfc` sdfkt,b lfe,hvfdt! .dtkfathb lfevfkt^
hfw w[jdht,fib vybidytkjdfybf& it[tlt hjujh bnfy]t,f!
lfvsfdhlf^ f[kf xtvb hbubf! lfflubyf vnrbwtl^ vbdlbdfh^
hjv ikjvj /fvtkt[b ufvjdfa[bpkj&
[f [f! ufbwbyf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& fvfjl bh]t,b^
xtvj vtuj,fhj& jwlffsb otkb .dbhjlf bwbrb afkfatkblfy
lf fv .dbhbkvf ikjvj dth ufvjfa[bpkf& ity hfqfc uffrtst,
fv lfhxtybk vjrkt lhjib`
bv qfvtc 'bkb ufen.lf ikjvj /fvtkt[c& lfhlb lf ibib
uekc eqhqyblf lf sdfkpt hekb fh vbfrfhf& ufvstybbcfc^
lfqkbkj,f vjthbf lf xft'byf& cbpvfhib gfnfhf ,bzb yf[f^
hjvtkbw cfkjwfdib kjwekj,lf lf vfvfvbcsfy thsfl
itvf. bchftkc fv,j,lf& @dtf/fdsf ts fl-fb tkjrt[f ,t[jk
ktdfd[f ,t[jk yfait[f e,t[jk vtjlt[f#& @,t[jk ktdfd[f#
bvtjht,lf vfvf fv afcerbc cbn.dt,c&
itodbc 'kbthvf ceyvf ffdcj jsf[b lf ikjvjc abkndt,b
ibivibkbc uh'yj,f vjt'fkf lf vibthc ufvjtqdb'f^ Vibthc
vfvbc cb.dfhekbcf^ vibthc cfkjwfdbcf^ vibthc cekbthb
cfphljcb^ hjvtkbw cekcf lf uekc fdct,c&
@fvfjt,fsf fvfjt,f^ .dtkfathb fvfjt,ff!# bwbrbc .dbhbkb
xftcvjlf .ehib& gbhdtkfl itfvxybf ikjvjv afkfatkbc
lemfyb^ cbpvhblfy ufvj.jkbkvf itodbc ceyvf ikjvj lemybc
vbvfhsekt,bs ofb.dfyf lf txdtyt,jlf^ hjv jhb vblhtrbkt,f
t,h'jlf thsvfytsc&
at[t,b vbf,b]t,lf lf cbfvf.t gfnfhf mdt,c lf,hrjkt,fl
afynfdlf upfpt& ikjvj /fvtkt[b^ wyj,bkb ,bpytcvtyb^
hjvtkbw stk fdbdbc vybidytkjdfy itabc htcnjhyt,ib
vbbhsvtdlf cflbkc^ bwbrbc lemybcrty vbf,b]t,lf afkfatkbc
cf.blkfl&
@lbkf vidblj,bcf!# es[hf bwbrvf ikjvjc^ hjvtkvfw
afkfatkbc ekeaf bs[jdf& @bwbrb erdt ubvpflt,c#^ vbeuj
bwbrvf vtcfvt gbhib&
@vbs[fhb^ bwbr^ hfvltyb [fybf^ hfw tc lemfyb fhct,j,c`#
/rbs[f ikjvjv ufrdbhdt,bs& @vflkj,f qv-sc^ sbsmvbc cfvb
otkbf#^ egfce[f bwbrvf cbfvf.bs& @tc vfvfxtvbc ,bpytcb
b.j#& @hfc fv,j,`# ufjwlf ikjvj^ sbsmvbc jwb otkbf fv
hfbjyib dnhbfkt, lf ityb lemfyb fhfcjltc itvbvxytdbf#&
ikjvjv bhudkbd vbvjb[tlf lf vj'dtkt,ekb [tkcfo.jt,b
lf cf[ehfdb itfvxybf^ vfuhfv bwbrbc [fkbcbfyj,f v[bfhekb
atht,bs rfpvfdlf lemfyc& bc afkfatkbc ,ehst,c fvpflt,lf
lf sfy sfdbcsdbc vqthjlf!
@ufvbv[bkt ityb ,tlybtht,bc cblevkjt,f#^ cs[jdf ikjvjv
iehbs& bwbrvf .jdtkudfhb nhf,f[bc ufhtit ptwbcrty
vbesbsf% @vt vfc dtkfgfhfrt,b lf bc vt[vfht,f& fhbc lqtt,b^
hjwf cfveifj fh vfmdc^ vfuhfv vjekjlytkfl nehbcnt,bc
fdnj,ecb xthlt,f fm lf afkfatkbc jhb lqbc vfhfub
vbvsfdhlt,f#&
@hfnjv fh bqt, ctc[c^ hjv eahj lbl lf ufvjcfxty flubkpt
uflf[dblt^ cflfw vfublf lf crfvt,bwff` fct itvjcfdfkcfw
ufphlb#^ ehxbf ikjvjv sfdbcb ufvjwlbkt,blfy& @fvfjt,fsf
fvfjt,f#^ ufbvtjhf bwbrvf sfdbcb cf.dfhtkb obyflflt,f& @
it[tlt^ ,fnjyj^ fm vtnhb vtnhpt xtvbf^ uekib rb fsb fsfcb
/tmnfhb hovtyf vfmdc& lblb ,bpytcb hjv vmjyltc^ kjwdbc lhj
fqfh vtmyt,f& se fh dbkjwt,^ xtvb itvjcfdkbc itrtkibw fh
vtmyt,f rehs[tdf& cffhct,j o.fhj ptwblfyff - yt,bcvbthb
flfvbfyb ,fkjy o.fkc bqt,c& lfvtsfy[vt,b^ hjv fv ,fkjyc
lfvfnt,bsb jyrfybw hjv lfdevfnj^ fh uflbllt,f#&
Ikjvj uffrdbhdf bwbrbc yfsmdfvvf^ hjvtkvfw lfc'byf^ @
utcvbc^ xtvj vtuj,fhj` hfw xtvbf^ xtvb bmyt,f vfyfv^ cfyfv
fm dlufdfh lf afkfatkc dfvpflt,& rehs[tekb eafkb
.jdtksdbc ufvjvbupfdybc rkbtynt,c#&
@kjwdfj^ smdb [jv`# ikjvj lffabmhf bwbrbc yfsmdfvvf^
hjvtkvfw vbc uekbc cbqhvtvlt itfqobf& @,t[jk ktdfd[f!#
[vfc feobf bwbrvf^ afkfatkbc ekeaf ufeojlf lf qbvbkbs
lfc'byf @itufhujc eafkvf#&
Ikjvjc ufcekb qfvbc cbpvfhb uff[ctylf& ]b,blfy ueiby
lfothbkb othbkb fvjbqj lf vf[kj,kfl vlufh cfyfudt .esib
xffulj& @vflkj,tkb dfh ityb^ bwbr#^ es[hf afkfatkbc ufv.
bldtkc^ hjvtkvfw sfdbc v[hbd bctd ufyfw[flf% @fvfjt,fsf
fvfjt,f^ .dtkfathb fvfjt,ff!#^ ikjvjc vbef[kjdlf lf .ehib
xfcxehxekf% @vt ye vte,yt,b vflkj,fc^ bvfc evflkjlt#^
es[hf lf ptwbcrty ufbidbhf [tkb&
Ikjvjv hfvltybvt yf,b]b uflfluf oby^ bwbrc vbe,heylf lf
/rbs[f% @vbs[fhb^ fhbc fm vf[kj,kfl cfkjwfdb`#
Vby[f jhbc yf[tdfhptf& vjlb#&
15
14
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
>>>
vtnfl wyj,bk rjvgjpbnjhc cjcj ,fhlfyfidkbc @hjr-jgthbc#
ghtvbthfc&
f[fkufphlf rjvgjpbnjhbc gfnbdcfwtvfl vfiby ghtvbthfpt
,fsevc todbf vstkb s,bkbcbc vecbrfkehb tkbnf& ghtvbthbc
itvltu fewbkt,tkb b.j nhflbwbekb ,fyrtnbc ufvfhsdf^
vfuhfv hfnjvqfw cnevht,vf fh bcehdtc itrht,f htcnjhfyib
lf cehdbkb ufvjsmdtc tc itcfybiyfdb itvs[dtdf fqtybiyfs
rjvgjpbnjhbc j]f[ib& vfuhfv^ hjujhw bn.dbfy^ @ehbbc ,tlpt#
tc vj[lf atcf[bc lqtcfcofekbc lqtt,ib& j]f[c ittmvyf v'bvt
cbnefwbf&
cfmvt bcff^ hjv rjvgjpbnjhbc j]f[b t,hftksf nhflbwbt,bc
vbvltdfhb b.j^ lf^ hf smvf eylf^ ofhvjelutytkb fv,fdb
uf[klfs fv lqtt,ib vfsc cf[kib hfbvt @[fvtcbc# vfudfhb
itcekb.j&
cjcj rfhufl bwyj,lf ltlfvbcbc @elhtrj,fc# fv cfrbs[pt lf
sfdbcb gjpbwbt,bc ufcfvnrbwt,kfl twflf vfvf uflft,bht,byf&
vfvfv @a[bpkfl# itfafcf itmvybkb cbnefwbf lf vbdblf bv
lfcrdyfvlt^ hjv fcts dbsfht,fib^ hjujhw ufvjyfrkbcb^
itb'kt,jlf lftidfs gfnfhf lfhqdtdt,b fctsb gfnbdcfwtvb
cnevht,bc vbcfqt,fl lf yfvldbkb mfhsekb geh-vfhbkb
uftvfhsfl&
f[kf cfzbhj b.j cfhfc @uflfnt[df&# vfuhfv tc fldbkb cfmvt
fh uf[klfs! bub vnrbwtl bluf sfdbc gjpbwbfpt lf bjnbc
jltyf lfsvj,fptw fh b.j sfyf[vf& lblb [ybc lt,fnt,bc itvltu
cfhfv ofhvjsmdf% @dby dfh vt fv j]f[ib` se lbfcf[kbcb dfh^
eakt,f vjvtwbs^ sdbs uflfdo.dbnj^ hfc vbdbnfy ceahfpt^
thsc rb lfugbhlt,bs% vt smdty fh itufhw[dtys!#
hfqf upf b.j! lhj cfcofekt,hbd ufh,jlf lf vfvfrfwt,b
cfcohfajl iteluyty cfj]f[j ghjlemnt,bc vjvfhfut,fc&
lf fb^ cnevht,bc vjcdkbcsdbc vfublf vpfl fhbc! ufufjwt,lfs
rth't,bc yfbhathj,f lf ceahbc vidtybthb ufajhvt,f& tc b.j
kfvfpb letnb mfhsek-t,hfekb ceahbcf! vfublbc wtynhib
rb&&& f[jhfdt,ekb vfcbc abhabnt,b lf vj[fhiekb rdthw[t,b
bmwtdlf .ehflqt,fc&
lf^ fb^ cnevht,bw
itbrhb,yty& bcbyb ufywdbaht,bs
e.eht,lyty [vtkb vfcbc abhabnt,c^ pjubthsb vfsufyb^
dujyt,^ gbhdtkfl w[jdht,fib! cnevht,bc cf[tt,pt ufjwt,f
lf bynthtcbf ufvj[fnekb^ lf fv lhjc cfhf bqt,c zbmfc%
@vt ,tlybthb mfkb dfh^ hjv vjdtcofhb xtvb idbkbc fcts
lbl ofhvfnt,fc^ lf eahj ,tlybthb^ hjv lqtc fv j]f[ib
dvfcgby'kj, fcts itcfybiyfd cnevht,c& cfmfhsdtkjc wyj,bk
lf cffvf.j vecbrjct,c^ hjvkt,vfw tcjlty lblb gfnbdb lfudltc
xdtyb idbkbc ofhvfnt,bcf lf cb[fhekbc ufpbfht,bs& smdtyb
cnevhj,f xdtyc j]f[ib lftvs[df lbl t,hfek lqtcfcofekc
@atcf[c^# hjvkbc lhjcfw t,hftkt,c udtrh'fkt,f ufaet,ekb
wjvtekbc zfvf lf fv zthmdti tc lqtcfcofekb fhfcjltc fh
lfhqdtekf&
vfgfnbts^ hjv fctsb qbhcitcfybiyfdb cnevht,bc uekbcsdbcfw
dth uflfde[dbt xdtyc nhflbwbt,c lf fv ceahfpt smdty dth
b[bkfds fv lqtcfcofekib frh'fkek rth't,c! vtjht v[hbd^ rb
vtnfl vj[fhekb dfh^ hjv vjvtwf eybrfkehb itcf'kt,kj,f^
ufufwyjs xdtyb cfptbvj rth't,b lf bvtlb vfmdc^ hjv uekyfrkekb
fh lfhxt,bs!#
cnevht,bc cf[tt,pt fqnfwt,bc qbvbkb
fqvjwtylf& vfs
@,hfdjc!# it'f[bkt,bs vbbqtc lbfcf[kbcbc @fqcfht,f# lf
sbsjtekvf dfklt,ekfl xfsdfkf sfdb [tkpt fv,jhbs
ufvjt[fnf vbcflvb gfnbdbcwtvf&
vfs vjobot,bs fqybiytc mfkbc qbhct,f^ hjvtkvfw it'kj
sfdbcb nhflbwbt,bc vnrbwtl lfwdf&
lf ,jkjc vbylf fqdybiyj^ hjv vt chekbfl fh vjvcdkbf
fphfl bv mfkbc qbhct,bc itkf[df^ hjvtkcfw w[jdht,fib
udbfy vje[lf uftuj^ dby b.j fy cfblfy vjlbjlf vbcb atcdt,b&
fk,fs^ vfc fvbcfsdbc sfdbcb ufycfresht,ekb vbptpt,b /mjylf&
vfc v[jkjl itudb'kbf sfyfdeuh'yjs& fvfdt lhjc ths[tk
rbltd vbylf [fpb ufdecdf^ hjv mfkpt j]f[ib ,tdhb hfv fhbc
lfvjrblt,ekb lf xdty sdbsjy se dth vjdedkbs xdtyc @
vtj,fcf# lf nhflbwbt,c^ c[df cekfw fh lffafct,c vfs&
Ikjvj
Cflqfw^ cfvjs[tcf lf ]j]j[tsc
ijhbc upf]dfhtlbypt vlt,fht
cfcnevhj ,frib%
- ufvbvfh]jc! lfb'f[f ,jhjnvf
vblhtrbkt,fv&
itecojhf
- ufudbvfh]jc!
rtsbkvf
vblhtrbkt,fv%
@ityb
o.fkj,bs vfafct,ty lf xtvb
o.fkj,bs
cfv.fhj
ertstcb
flubkbf&
[f!
[f!
[f!
[vfvfqkf
ufbwbyf
,jhjnvf
vblhtrbkt,fv^ ufafct,ty rb fhf& hfw eylfs bc smdfy^
jhbdtv rfhufl dbwbs^ xdtyc ijhbc vt eahj 'kbthb
dfh!#
aehbvblfy ufvj.jkbkb fkrj/jkb fubdfhlf
sfdib`! er,byf rsbkvf vblhtrbkt,fv&
[f! [f! ufbwbyf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv lf thsths vfublfpt fdblf# vt^ ,jhjnb vblhtrbkt,f^ letkib
ubodtd lf xdtyc ijhbc 'kbthb – t& b& vt^ ufbvfh]dt,c&
vpfl [fh`#
lblb cbfvjdyt,bs! Vbeuj rtsbkvf vblhtrbkt,fv!
ahst,b lfbrfgbot^ lf,kf xfdlbdfhs#&
@ufbwfyb
ikjvj#^
ofhflubyf
,jhjnvf
vblhtrbkt,fv sfdbcb vc[dthgkb& ikjvj ahbfl
cbvgfsbehb flfvbfybf^ afmnbehfl^ .dtkfc e.dfhc bc^
ufycfresht,bs vj[tktt,cf lf ,fyrt,bc lbhtmnjht,c^
.dtkf^ ufvjyfrkbcbc ufhtit^ ikjvj /fvtkt[c eojlt,c
vfc& ikjvj ,h'tyb lf ujybthb flfvbfybf^ vbcb ,bpytcb
ahbfl ofhvfnt,ekbf^ ,tdhb vjlbc vfcsfy ,bpytcbcsdbc
hxtdbc vbcfqt,fl^ ,tlbw eqbvbc^ .jdtk ]thpt vbcb
,bpytcb cohfafl dbsfhlt,f& @vfuhfv^ hfw vsfdfhbf^
'fkbfy rfhub cfveifj xfdfnfht vfcsfy#^ lfbnhf,f[f
,jhjnvf vblhtrbkt,fv& @bc dthfdbc [tlfdc cfresfhb
sfdbcf lf sfdbcb aekbc ufhlf#&
mfkfmbc wtynhib vlt,fht vfqfk ityj,fibf
ufysfdct,ekb ikjvj /fvtkt[bc ghtcnb;ekb jabcb&
jhb okbc oby ikjvjv vstkb ityj,f b.blf&&& fctsbf
ikjvj /fvtkt[b - e.dfhc^ hjv .dtkfathb vfc tresdybc&
@fvfjt,fsf fvfjt,f! .dtkfathb fvfjt,ff!# ufbcvf
.dbhbkb mexblfy&
Hf
[vfehbf!
dby
fhbc`
brbs[f
rtsbkvf
vblhtrbkt,fv&
tc bwbrbf^ kjwekj,c& ye fqtklt,b& bc [fylf[fy
.dbhbc^ hfsf ufvdktk ufvjvdktksf .ehflqt,f vbbg.
hjc& hjltcfw uh'yj,c^ hjv dth f[th[t,c^ kjwdfc bo.t,c^
- vbeuj ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& vskfl lfkfut,ekb
zrebc fh eylf b.jc^ vfuhfv fv lemfybc ufhlf fhfathb
f,flbf mdt.yfl^ vfvbcufy vbbqj vtvrdblhtj,bs&
bwbrb rfhub f[fkufphlf xfyc^ smdf rtsbkvf
vblhtrbkt,fv&
vfhnj ity utxdtyt,f fct& bwbrbc lemfyb erdt
30 otkbf^ hfw bm fhbc lf ikjvj /fvtkt[bcsdbc lf
,tdhbcsdbc sbsmvbc itevxytdtkbf&
lbf[^ cfvoe[fhjl^ ikjvjc v[jkjl fvfjt,f
fbynthtct,c^
smdf
rtsbkvf
vlhtrbkt,fv
lf
bvtlufwhet,f ittgfhf [vfib& @bc bctf sfdbcb ,bpytcbs
itoe[t,ekb^ hjv stabkbybc lflt,f lf kjwdfw fdbo.
lt,f^ hjv vflkj,f itcobhjc eafkc .dtkfathpt^
hfw uffxybf#& vfuhfv hfw itt[t,f cekc` hfw itt[t,f
cekc&&& voe[fht,bs fvjb[dytif stshvf fyutkjpvf
lf ujyt,bc sdfkbs [tlfdlf^ hjv ikjvjv lfbdbo.f
bc lqtt,b^ gfnfhf hjv b.j lf vfvfvbcsfy [tkb-[tk
13 ybcfyb 5775
2$4$15
13
cbyfskt
nhflbwbbc
'fkf
hf smvf eylf^ hjv
.jdtkb t,hftkb
thsyfbhfl dth bwfdlf
fv nhflbwbt,c& bv
mdt.yt,ib^ cflfw
fynbctvbnbpvb
v'dbydfht,lf^ vhfdfkb
nhflbwbf sbsmvbc
ofikbkb b.j
WBHF <JSTHFIDBKB
lf ,ho.byfdc& .dtkf res[t rbltd lf rbltd ufcby]ekbf^
hjv qvthsvf lfbafhjc^ cflvt res[tib fh ithxtc [fvtwbc
yfnfvfkbw rb& fv lhjc ufbcvbc pfhb^ dfqt,s rfht,c lf^ @/jb^
cfjwht,fd!&&# rfht,ib lufc ,hjybf^ sfdbcb j]f[bc otdht,bs
epfhvfpfhb aefyb yfvw[dhbs [tkib&&& lf vjkjwdt,bs
cehc cf[kib itvjcdkf! ltlfv^ dujyt,^ etwhfl lfrfhuf
vtn.dtkt,bc eyfhb^ vt rb sfdufyobhekb yf[njvbs
uflfdtafht rfhbc pqhe,kc lf itdtdtlht% @,hjybf ltblf^
ut[dtot,bs^ ye itvjbnfys fv yfvw[dfhc j]f[ib!# vfuhfv
f[kf ,hjybf lf vbcb j]f[bc otdht,b xfdfhlyty ijreh
vlujvfhtj,fib! ofhvjelutytkb fv,fdbf^ mfkvf vstkb lqt
bihjvf^ hjv ptbvpt [tkwfhbtkb fh vjcekb.j j]f[ib^ lf
vfcgby'tkb rb cf[kib itcdkbc eakt,fc fh f'ktdc!
fct se bct^ xtvb fmnbehb vjyfobktj,bs cnevht,c
cflfh,fpjibdt fde[ctybs yfvw[dhbc vbqt,bc ite'kt,kj,bc
vbptpb& bmdt res[tib crfvpt vjdfsfdcts bub lf itvltu^ hf
smvf eylf^ itdbgfnb;ts ufywdbaht,ekb cnevht,b j]f[ib&
c[dfsf ijhbc^ bc j]f[b xdtypt flht fvjdblf bchftkib*
fvfc obyfs rb iby udtcnevhyty& xdty cbwbkbs ufdb[ctyts bv
fuflbc cfqfvj&
@bv cfqfvjv^ - udb.dt,jlf ,hjybf^ - 'fkbfy lblb lf
vybidytkjdfyb rjhtmnbdb itbnfyf xdtyb j]f[bc w[jdht,fib&
xdty 'fkbfy lblb cbhw[dbkbc uh'yj,f lfudteakf^
xdtyb nhflbwbbc ewjlbyfhj,bc ufvj lf cojhtl vfiby
uflfdo.dbnts^ hfw eylf vjv[lfhb.j^ ofdcekb.fdbs xdtyc
bcnjhbek cfvij,kjib&# f[kf bc j]f[b bwfdc .dtkf
t,hfek nhflbwbfc lf 'fkbfy fvf.j,ty fvbs&
vtjht tgbpjlb^ hjvtkbw vbylf ubfv,js^ thsb it[tldbs^
chekbfl cfgbhbcgbhj [fcbfsbcff^ vfuhfv ghbywbgekfl
bvfcdt udbxdtyt,c - hf 'fkf fmdc nhflbwbt,bc lfwdfc&
ths-ths xtvc ufvjmdt.yt,ek vjs[hj,fib @hjr-jgthf^#
hjvtkibw vrbs[dtkc ufdepbfht xtvb isf,tzlbkt,f
bv fhfxdtekt,hbd ofhvfnt,fpt^ hjvtkbw obkfl [dlf
,fsevib xdtyb cffvf.j sfyfvtvfvekbc f[kf erdt bchftkibw
>>>
12
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
fk,fs^ fh dbmyt,b jhbubyfkehb^
se fqdybiyfd^ hjv t,hftkb [fk[b
sfdbcb fhcbs uflffhxbyf htkbubehvf
hovtyfv lf nhflbwbt,vf^ hjvkt,cfw
byf[fdlyty lf fchekt,lyty vstk
vcjakbjib vbvjafynekb t,hftkt,b&
sjhf b.j thsflthsb vtvrdblhtj,f^
hjvtkbw
fthsbfyt,lf
vfs
lf
hjvkbc
ufyflueht,f^
uf'fhwdf^
lf[dhtnf^ ufpbc rfvtht,ib fvj[hxj,f ite'kt,tkb b.j&
bub lf,elt,ekb uf[klfs t,hftksf cekib lf uekib uflftwtvjlf sfj,blfy sfj,fc&
hf smvf eylf^ hjv .jdtkb t,hftkb thsyfbhfl dth
bwfdlf fv nhflbwbt,c& bv mdt.yt,ib^ cflfw fynbctvbnbpvb
v'dbydfht,lf^ vhfdfkb nhflbwbf sbsmvbc ofikbkb b.j&
mfhsdtkb
t,hftkt,b^
vjut[ctyt,fs^
.jdtksdbc
ufvjbhxtjlyty hovtybcf lf nhflbwbt,bcflvb thsuekt,bs&
vjvfdfkb atcf[bc lqtcfcofekc vbylf lfderfdibhj
jhb tgbpjlb xtvb w[jdht,blfy^ hjvkt,bw^ bvtlb vfmdc^
vrbs[dtkt,bcsdbcfw cfbynthtcj bmyt,f&
xdtyc j]f[ib .dtkf t,hfekb lqtcfcofekb fqbybiyt,jlf
it'kt,bclfudfhfl^ nhflbwbt,bc lfwdbs^ atcf[b rb^ hf smvf
eylf^ ufycfresht,ekb cbvrfwhbs&
ltlf uekvjlubytl fnfht,lf j]f[ib tuhts ojlt,ek
@a[trbrdbhfc^# ufycfresht,bs rb @[fvtpbc fvj'bhrdbc#
ghjwtlehfc atcf[bc @itvjvfdfk lqtc&# fuflfc .jdtksdbc
fnfht,lf vfvf^ hjvtkvfw rfhufl bwjlf sjhf lf
fuflbc otct,b& fvbnjv fuflfpt xdtyc j]f[ib .jdtksdbc
brhb,t,jlyty xdtyb yfstcfdt,b lf f[kj vtuj,ht,b& lf fb^
ths-ths fcts fuflfpt ltlfv uflfo.dbnf vjtodbf sfdbcb
rjktuf ,hjybf^ hecb t,hftkb mfkb^ j]f[bs^ hjvtkbw
fhfclhjc fh lfcoht,bf atcf[bc fuflfc lf cbfvjdyt,bs
vbbqj vjodtdf& lf^ fb^ lfluf fuflbc xfnfht,bc lhjw&
j]f[ib eybrfkehb cbceasfdtf& .dtkfathb mfsmfst,c
13 ybcfyb 5775
efh.jaf lf cfcofekbc mvyf^ vfuhfv cf,jkjjl uff[ctylf
f,hf/fvbc hovtyf lf bcbw^ se hjujh e.j.vfyjl ofb.dfyf
vfy sfdbcb cb.hvbc idbkb bw[frb lfcfrkfdfl^ hfsf eakbc
,h'fyt,f ittchekt,byf lf&&& lf uffgj pqdf!
&&& lf hjv fh lfdt[ctybs xdty vbwhfbvbc vjyj,blfy^ fhf
vfhnj xdtyb obytght,b^ fhfvtl xdtywf lf xdtyb idbkt,bw^
lqtcfw afhfjybc vjyt,fl dbmyt,jlbs vbwhfbvib - mflfut,lf
sjhf&
rb vfuhfv^ hjujhqf dbmyt,jlbs lqtc vjyt,fl vbwhfbvib^
hfvtse sdbsjy afhfjyt,b fqfh fhct,j,ty`!
vfuhfv^ eafkc hjv fh ufvjt.dfyf t,hftkt,b vbwhfbvblfy^
flht se udbfy^ sdbsjy ufysfdbceaklt,jlyty^ fy hjvtkbvt
lfvg.hj,tkb uffsfdbceakt,lf vfs& lf tc bmyt,jlf bctd
cekbthb vjyj,f& 'fkbcf lf 'fkflj,bc obyfit& bctd
rthgsf.dfybcvwtvkj,f& fvbnjvfw 'kbthb [tkbsf lf
ufodlbkb vrkfdbs lf fhwf fyutkjpbc^ lf fhwf vjwbmekbc
[tkbs^ fhfvtl sdbs eafkvf sfdbc qbhct,bs lf lblt,bs
ufvjudb.dfyf&
&&& sfdbc lhjpt w[jdhj,lf .dtkfpt qdsbcybthb t,hftkb^
cfsyj lf rtsbkb^ jmhjcf lf 'dbhafcb sdkt,bc vj[tkt lf
vjdfzht^ .jdtkb atcf[bc itvjvfdfk lqtt,ib mdhbd-j,kt,c^
vfhnj[tkt,cf se ufzbhdt,ekt,c eupfdyblf qdbyjc^ vfwfc^
[jhwc^ rdthw[c^ ptsc& ,fdidt,bcfsdbc nfycfwvtkc^ hfvtse^
2$4$15
cbyfskt
erkt,kbd .dtkfc tlqtcfcofekf atcf[b& vfofyofkt,cf lf
ecf[krfhjt,c rb sfdbcsfy iby bodtdlf ctlthpt&
vfuhfv^ lhj ekvj,tkbf& bct ufrjnhlf tc flfvbfyb^ hjv
gehbc aekbw rb tyfnht,jlf^ atcf[b rb rfhc vjclujvjlf&
abmhbcf lf zveydbc lhj fqfh /mjylf& ofdblf cf,fphjl^
vbcb ufrjnht,f ]th fhfdby bwjlf lf fvbnjvfw cbfvjdyt,bs
vbcwtc ybcbfl^ hfw rb vjbs[jdf& hjwf .jdtkbdt xfvjfhbuf
lf iby ,heylt,jlf^ ,erbc [vf itvjtcvf^ [tkvobabc vj[tktv
ufvjfw[flf% cf[tkvobaj cfufy'ehblfy^ cfvtaj udbhudbybc
e'dbhafctcb vfhufkbnb lfbrfhuf! dbyw udfgjdybyt,c^
vtaehfl lf]bkljdlt,f!
fhw lfabmht,ekf^ bct vbdblf tc qdsbcybthb vtatcsfy lf
es[hf%
_ vt^ eakbc itvotj,bs^ ubgjdybs vfhufkbnc^ jqjyl
obyfcofh ufhrdtekb sfy[f vzbhlt,f& vbcwtc aekb^ dfkb
uflfb[flf lf atcf[bc lfgfnbjcyt,fc iteluf&
&&& vidtybth ufpfa[ekbc cfqfvjc^ ufvzdbhdfkt^ fyrfhfcfdbs
ceasf /fthb uf;qtysbkb b.j .dfdbkyfhbc lfvfshj,tkb
cehytkt,bs& eafkvf ffulj vtat cfdfh'kblfy lf cfvtaj
tnkbs itvjfnfhf cfvtaj mexf-,fylt,b lf vbb.dfyf
ufxbhfqlyt,ek cf[ksfy^ cfblfyfw cffvj ufkj,f bcvjlf&
&&& hjv ufvjdt.dfyts tudbgntlfy lf cfvfhsfkb fh tmvyf
vfssdbc lfbtye&&&
_ lf-bt-ye&&& bvtjht,lf .dtkf&
&&& hjv tmyf cfvfhsfkb vfsb rthgt,bcfsdbc lf fh lft[jwf
vfsb gbhvijt,b - lf-bt-ye&&&
lf fct uh'tklt,jlf rfhuf [fyc&&&
&&& bgjdf mehlb! - fqvj[lf vtatc& - ltbtyj! xtvb cf[tkvobajc
vsfdfhb!
v.bcdt lf,heylf cfcf[ktib lf&&& lf^ ltb btyjv fqbfhf
lfyfifekb lf lfe,heyf vtatc vfhufkbnb&
vtatv vjbodbf qdsbcybthb cfcf[ktib^ vflkj,f uflfe[flf
mehlbc fqvjxtyfib lf efv,j^ hjujh vjbcvbyf vfsb 'bt,bc ufkj,f&
vjcekvf ve[kb vjb.fhf lf eakbcflvb vflkbtht,bc
kjwdf fqfdkbyf& vtht rb uekf[lbkfl vjf[ctyf^ hjv @
lfbtye^# t,hfekfl ybiyfdc! - @udt.jajlf xdtyf^# lf tc
atcf[bc lqtcfcofekbc ufkj,bc thsb yfobkbf^ eakbc
cflblt,kfl& lf bcbw es[hf^ se hfib vjb[vfhf vtabcfufy
fqt,ekb aekb&
lf vtatv ,h'fyf%
_ fv ohatkb fqbfht,bcfsdbc^ cbvfhskbcfsdbc lf
bvbcfsdbc^ hjv ufyut,fv ity fvjubhxbf upfdybkfl^ hjvkbc
o.fkj,bsfw vfhufkbnb lfdb,heyt& vt^ dbhoveyt, ityc
qvthsc! lf lqtblfy uybiyfd xtvb cfvtaj rfhbc jmhjcf lf
dthw[kbc vj[tktl&
&&& gbhdtkb lf vtjht nf'fhb - obyfcofhvtn.dtksf smvbs^
fj[hlf t,hftkb stvt,bc evbptpj ehsbthscb'ekdbkbs^
mbigj,bc^
eqvthsj,bc^
ufenfykj,bc^
ufsbidbc^
rthgsf.dfybcvwtvkj,bc^
ufh.dybkt,bc
ufvj&&&
vtcfvt
nf'fhb fitylt,f^ v[jkjl lf v[jkjl^ bchftkb [fk[bc
thsbfyj,bc^ ehsbthsufut,bc^ qvthsbc hovtybc^ vidblj,bcf
lf cb.dfhekbc upbs - mflfut,c vj'qdfhb&&&& lf hjltcfw
xtvb [fk[bc ofhcekbc ajkbfynt,ib db'bht,b^ vujybf^ sdbs
db.fdb vjyfl vbwhfbvib& qfvbs ufvjdbmtwb bmblfy& vpbcfufy
ufdfdfht,ek mdt,pt dfw[j,lb [vbflt,c^ jhfl ufgj,bkb
pqdbc acrthpt ufdbfht ^ dyf[t bvfdt pqdfv hjujh isfysmf
afhfjybc ]fhb& dbltmb cbjybc vsbc rfhb,ztcsfy^ vbdbqt
h]ekb^ sjhf& jhvjwb otkboflb db[tnbfkt elf,yjib^
dbrdt,t,jlb vfyfybs^ vbdfqobt thtw bchftkc^ ve[kb
vjdb.fht cjkjvjybc nf'fhib^ dyf[t vbcb fj[ht,f lf
dbutvt ,f,bkjybc n.dtj,f& nbnecbc ]fhvf xtvc c[tekpt
uflfbfhf&
lf ufmwtekc vltdyblyty^ vfobjrt,lyty^ rjwjypt vodfdlyty^
v[jkjl bvbcfsdbc^ hjv fh defhd.fd xtvb qvthsb lf xtvb
obyfght,bc hovtyf&
yt,bcvbthb [fk[b sfdbceafkbf
v[jkjl cfresfh
cfvij,kjib^ cfresfh vfvekib&
,tlybthcf lf vidblj,bfy lqtcfcofekc ubcehdt,s&
Xtcb ktpubidbkb
11
10
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
atcf[b ufpfa[ekbc - sfdbceakt,bc
lqtcfcofekbf
,eyt,bc
.jdkbcitv'ktj,bc^
ufyf[kt,bc^
ufvhfdkt,bc^ f.dfdt,bc^ fqjh'byt,bc bvtlt,bc lqtcfcofekb&
tc uf[klfs thjdyekb ufpfa[ekb^
hjltcfw
bchftkbc
[fk[b^ 400
okbc vjyj,bc
itvltu^ ufvjdblf
cfvidblj,jpt^
xfvj.fkb,lf
thfl^
vbbqj h]ekb - sjhf&
lf lfcf[klf fqsmvek^ vfvf-gfgfsf cfvrdblhjpt&
gbhbcfufy vbobcf fqbufdty elbltcb bvgthbt,b - fcehtsb^
,f,bkjyb^ cgfhctsb^ cf,th'ytsb^ ,bpfynbf& vfs lfudbnjdtc
fhmtjkjubehb 'tukt,b lf vrdlfhb tyf& xdtyb [fk[b rb
fhct,j,c lf rdkfdfw rdt,fdc rfwj,hbj,fc thsb qvthsbcf
lf fsb vwyt,bc bltt,bs&
.dtkf stvcf se thc /.fdlf sfdbc obyfcofhvtn.dtkb^
vj'qdfhb& t,hftkt,bc stvb $vjyjstbpvb$ f,hf/fvblfy
bo.t,f&
f,hf/fvbc vfvf sthf[b^ rthgsf.dfybcvwtvtkb b.j^ [bcufy
lf mdbcufy rthgt,c frtst,f lf /.bllf&
ths[tk sthf[vf k[byb ufvfhsf& vjbodbf vtabc vhxtdtkyb^
vbcyt,b^ hjwf udbfy qfvbs cnevht,b iby ,heylt,jlyty^
wfpt lfbyf[tc^ hjujh isfysmf fqvjcfdktsblfy fvjcekvf
lblvf dfhcrdkfdvf wbc js[ rbltpt js[b dfhcrdkfdb&
lf,heylyty lf vtatc vjf[ctytc&
- yfvldbkfl lfb,flf .hvf^ hjvtkcfw mdt.ybtht,bc
lfg.hj,f eothbf! vjrfkb bub! vbc vij,kt,c rb aekb vbtwb&
_
smdtyb hxtdf vfujyt,c w[tyc^ hjvtkcfw flfvbfyb
csfdfpj,c mthbs cfdct jsf[c^ se eakt,fc vbcwtvc sfdb
offult,byjc - uflfb[fh[fhf sthf[vf&
_ duh'yj,^ ity ufubxylf .hvf`! - /rbs[f vbcfyvf&
_ yfvldbkfl ufvbxylf^ df;bidbkb^ vfuhfv vjvbrdlf&
lfe]thtc^ vtatcsfy n.ebkc fh uf,tlfdcj&
&&& iby lf,heyt,ekvf sthf[vf rb v.bcdt^ idbkb - f,hfvb
ufvjmdf,ekib uflfvfkf^ cflfw vfy cfvb otkboflb lf/.j&
hjwf f,hfvb ufvjmdf,ekblfy ufvjdblf lf fvjvfdfkb vpt
b[bkf^ ve[kb vjb.fhf lf ofhvjsmdf%
_ tc^ esejl^ mdt.ybtht,bc qvthsbf^ hjvtkcfw eylf
dtsf.dfyj&
vfuhfv hjwf cfqfvjc vjwbvwbvt dfhcrdkfdt,bs itvj]
fhekb vsfdfht lfbyf[f% ufjwt,ekc fqvj[lf%
_ fhf^ esejl^ tc eylf b.jc cfv.fhjc ltljafkb^
dfhcrdkfdt,b rb vbcb vcf[ehyb&
vfuhfv^ hjwf vsdfht lf dfhcrdkfdt,b vbbvfkyty lf rdkfd
fqvj,ho.bylf vpt^ f,hfvvf smdf%
_ f[kf erdt dbwb^ hjv fhw thsb vfsufyb fh fhbc qvthsb!
lf wbehb c[tekt,b fh itb'kt,f sfdbcsfdfl fhct,j,lyty^
vfs^ esejl^ vfhsfdc .jdkbcitv'kt itvjmvtlb&
_ dby itmvyf wf lf ltlfvbof` - /rbs[f f,hfvvf vfvfc&
_ fb^ fv lblvf rthgvf! tc fhbc xdtyb qvthsb! - vbeuj vfvfv&
_ f,hfvvf yfpemb ufvjfw[j,byf lf rthgc vbfhsdf& rthgvf
fh vbbhsdf& uf,hfplf f,hfvb lf .dtkf rthgb lffvc[dhbf^
thsbc ufhlf&
_ dby lffvc[dhbf xtvb rfhgt,b` - ufyhbc[lf stht[b
&_ cektkj - lfe.dbhf vfvfv^ -fvfc hjujh uffrtst,lf^
hjwf dthw [tlfdc^ fhw tcvbc lf dthw vj'hfj,c!
&&& stht[vf f[fkb rthgt,b lffvpflf&
f,hfvvf bcbybw lffvc[dhbf&
bub vtat ybvhjlsfy vbb.dfytc%
_ ufyf fh bwb^ hjv vt dfh qvthsb lf mdt.ybtht,bc
ufvut,tkb% hfnjv lfodb xtvb ufvjcf[ekt,fyb`
_ ity se [fh qvthsb^ fb'ekt vpt^ lfcfdktsbs fvjdbltc
lf fqvjcfdktsbs xftcdtyjc! ityw xdtekt,hbdb vjrdlfdb
[fh! vfvfityb dth lfb[ctyb cbrdlbkbcfufy lf vfc dthw ity
uflfehxt,b!
lf f,hfvb wtw[kib xffultc&
_ ye utibybf^ vt dfh ityb qvthsb lf uflfufhxty! - itvjtcvf
[vf&
LQTC
LFBO>J
ATCF{B
wtw[kb xfmhf lf f,hfvb edyt,tkb lfhxf&
f,hfvb fvnrbwt,lf^ hjv ,eyt,bc thsb 'fkf shueyfdc
vtjhtc lf fvbnjvfw flfvbfyb eylf vcf[eht,ltc fhf
,eyt,bc 'fkt,c^ fhfvtl ths qvthsc - .dtkfc lf .jdtkbdtc
itvjmvtlc&
cojhtl fv elbltc hovtybcfsdbc fqesmdf eafkvf f,hfvc%
lf vt ofhvjdmvyb ityufy lbl [fk[c lf ufydflblt,
cf[tkcf itycf!
&&& hjltcfw gfktcnbyfib cfibytkb ibvibkb bluf^ bfrj,b
wjkidbkbsehs $cfvjwlffsb cekb$ xfdblf vbwhfbvib^
sfdbc idbksfy - bjct,sfy^ hjvtkbw afhfjybc gbhdtkb
vbybcnhb b.j&
lf js[fc jwlffsb okbc itvltu^ vjitv tmdcfc fsfcfvlt
flfvbfyb ufvjb.dfyf vbwhfbvblfy&
lf hjwf t,hftkt,b pqdbcf lf afhfjybc ]fht,c ijhbc
fqvjxylyty ufvjvo.dltekyb lf eafkc cehlf uftgj
pqdf^ hfsf t,hftkt,b cfvidblj,jpt uft.dfyf^ ptwbeh
cfvc]fdhjpt lfluf cfrbs[b% hfnjv lfqegekb.dyty
tudbgntkt,b lf uflfhxtybkb.dyty t,hftkt,b` ufyf
qvthsbc obyfit thsyfbhfl wjldbkyb fh b.dyty`! - thsybw
lf vtjhtybw - rthgsf.dfybcvwtvkt,b^ ufh.dybkt,b^ cbc[kbc
vqdhtkt,b`
lf^ vfhskfw^ .jdkbcitv'ktc ufezbhlf fv ,hfklt,t,bc
13 ybcfyb 5775
fhbfy
flfvbfyt,b^
hjvtksf
[cjdyfc
lfdbo.t,f
fh
eothbf
- fhf v[jkjl bvbnjv^
hjv
ufvjxtybkb
lf
cf[tkjdfyyb
b.dyty
w[jdht,bc upfpt - fhw
bvbnjv^
hjv
velfv
vpfl
b.dyty
vj.dfcbc
lfcf[vfht,kfl lf vbptpbc
rbs[dbc ufhtit ufcwtvlyty&&& fhw bvbnjv^ hjv
flfvbfyt,c fafct,lyty fhf vfsb cjwbfkehb
ofhvjij,bcf se ojlt,t,bc vb[tldbs!&&
- vfs fh bdbo.t,ty egbhdtktc .jdkbcf^
bvbnjv^
hjv
,tdhc
frtst,lyty
lf
fh
lbluekj,lyty^
.jdtk
flfvbfyc
sdfkbc
cbvfqktpt tkfgfhfrt,jlyty lf sfdvlf,kfl
ufybrbs[fdlyty!&&rfwbc qbhct,fcf lf flfvbfyeh
afctekj,t,c lbl gfnbdc cwtvlyty&&&
fctsb rfwb b.j vbibrj vbhbkfidbkb - rfwb
vfqfkb^ rfwb sfdvlf,fkb^ qvthsbcf lf
[fk[bc vj.dfhekb^ epjvjl uekrtsbkb lf
ufzbhdt,eksf bvtlbc vbvwtvb&&&
otkc t,hftkb thbc .dtkfpt vybidytkjdfyb
lqtcfcofekbc^ tudbgnbc vjyj,blfy sfdlf[cybc
- atcf[bc - gbhdtk vj.tlib 6 otkb cheklt,f
vbcb ufhlfwdfkt,blfy& vbibrj vbhbkfidbkbc
cf[tkc rb vjobot,bsf lf gfnbdbcwtvbs
b[ctyt,ty fhf vfhnj f[kj,tk-yfstcfdt,b
lf yfwyj,-vtuj,ht,b^ fhfvtl cfmfhsdtkjc
t,hfekb stvb bchftkcf lf vcjakbjc vhfdfk
res[tib^ vsfdhj,bcf lf mytctsbc otdht,b^
hf,byt,b lf vfsb sfkvblt,b&&&
.jdtkb flfvbfyb^ hjvtkbw vfc bwyj,lf^ lqtc
b[ctyt,c fv lblt,ekb gbhjdyt,bc^ stvbc lblb
vjfvfubcf lf vbc ,tl-bq,fkpt vpheydtkb
rfwbc cf[tkcf lf ufrtst,ek cfcbrtsj cf[fk[j
cfmvtt,c& .jdtk sbsjtekc sfdbct,ehfl
f[cjdc vbcb cf[t lf vjhblt,ekb^ vfuhfv
lfvf]tht,tkb ufvj[tldf&
f[cjds lf fh fdbo.lt,fs!&&
vtw ufycfresht,bs lfvfvf[cjdhlf tc lqt!&&
atcf[bc gbhdtkb vj.tlb^ vfibyfw if,fsb b.j&
vtjht lqtc - rdbhfc [jkf vj.tlib lfutuvbkb
vmjylf [fbafib ufvupfdht,f ltlvfvbidbkbc
vjcfyf[ekt,kfl& xtv df;c eylf ofdt.dfyt
vfymfybs&
bv lbkbs lf,ytekc ufvtqdb'f& vf[cjdlf^
hjv qfvbs cbpvfhb dydf[t^ bcbw vf[cjdlf^
hjv 'fkbfy 'dbhafcb flfvbfyb lfvtcbpvhf lf
'bkibw rb dbvtjht,lb^ @fh lfvfdbo.ltc&&&#
vfuhfv ufdf[bkt sdfkb lf dthfahbs dth
fqdblubyt& vstkb lbkf sfdc 'fkfc dfnfylb^
tut,bc hfvtyfbhfl ufvf[ctyltc vtsmb& vfuhfv
fhf!&&
vjdtvpflt
ufcfvupfdht,kfl&
sjhvtnb
[lt,jlf cffsb lf xtvvf df;vfw lfvbhtrf ltlf^ lf,kf utkjlt,b^ xfvjlbj& fdbqt xfyst,b^
rfhb ufdfqt lf bc b.j eylf ufdcekb.fdb^
hjv ntktajybc pfhvf vjvf,heyf erfy& fkj
rfwj,fidbkb htrfdlf rjyuhtcblfy^ vjvtcfkvf
lf vjvbkjwf atcf[bc lqtcfcofekb& wjnf
vtew[jdf vbcb [vf^ ctdlbfyb vjvtxdtyf lf dbsjv
c[dfsf ijhbc drbs[t% - fkj^ cf[kblfy ufdlbdfh^
[jv viblj,ff` vfy thsb qhvfl fvjbj[hf lf
v'bvtl vjvbuj% - fctsb vidblj,f bchttkbidbkbc
vnthc vbtwtc! - hf vj[lf` - itibyt,ekb [vbs
drbs[t lf cvtyfl dbmtwb&&& -tn.j,f^ ity ]th fh
ufububf! - vbgfce[f fkjv - vbibrj vbhbkfidbkb
ufhlfbwdfkf gfhfcrtd cfqfvjc lf lqtc fhbc
lfcfakfdt,f kjlib!&&
2$4$15
cbyfskt
vt thsb rb ofvjdb'f[t - hfc fv,j,^ flfvbfyj^
tc hjujh` - ntktajyb lfdlt^ lf xfvjd]tmb^
hflufy ewt, sdfkoby lfvbluf bc cbpvfhb obyf
qfvtc hjv dyf[t lf vstkb lbkf bvfpt dabmhj,lb&
uf[ctyt,f rb dthfahbs dth itd'tkb!&&
sehvt bc cbpvfhb rjyuhtcblfy lfhtrbk
pfhc tkjlf! - ufvjvtw[flf sdbsjy vbibrj
vbhbkfidbkb vj.fdbcahj ifhdfk-rjcnevib
b.j
xfwvekb^
lfcfdkts
cfmfhsdtkjc
cjakt,ib hjv bwjlyty [bc lfoybkb qj,t^ bvbc
udthlbs bluf - vfqfkb^ otkib ufvfhsekb lf
[tkib tzbhf .fdbcath.lbfyb obuyb& cbpvfhib
ufdbabmht xtvb obuyb [jv fh ezbhfdc vtsmb^
hflufy bvfcfw .fdbcathb .lf fmdc& vfuhfv hjv
lfdfrdbhlb^ dbwfyb tkjf qfvbc fdlfkbc obuyb
vstkb cfsfyflj fnhb,ent,bs& pecnfl fctsb
cfxemfhb lfudbhbulf vbcb eahjcb df;bc vb[jc - gfnbvhj,blfy lf[cyfcsfy lfrfdibht,bs
mfkfm kjlbc lbl cfkjwfdib ctath-sjhbc
it,h'fyt,bc ptbvpt xfcek cnevht,c& vt
ijhbf[kjc dbltmb^ vfy hfqfw csmdf lf bv obuyc
lf[tlf& lqtvlt dth vbgfnbt,bf sfdbcsdbc bc
se hjujh dth lfdbvf[cjdht vbcb yfsmdfvb!
fb^ tcqf ufdb[ctyt obyf qfvtc yfyf[b cbpvhblfy&
vfuhfv ufcfut,b uf[lf xtvsdbc .dtkfathb!
cohfafl xfdtlb mdtdbs lf xtv df;c vjde.tdb
vjv[lfhb cfvoe[fhj fv,bc itcf[t,& bub thsb
oesbsfw fh lfabmht,ekf^ vfibydt vbs[hf ltlf^ lqtc xdty [fbafib dtqfh ofdfks^ kjlib
vbdlbdfhs!
dbyw bv lqtc b.j kjlib^ fewbkt,kfl
tvf[cjdht,f
vstk
mfkfmib
uflfrtnbkb
mext,b lf pqdf [fk[b vstkb bchftkblfy^
cfpqdfhufhtsblfy& fctsb hfv gbhdtkfl dyf[t!
[fk[b nbhjlf lf thsvfytsc ecfv'bvht,lf
'dbhafcb
gbhjdyt,bc
lfrfhudfc&
'kbdc
ufdbrdkbts upf vjtlfypt ufikbkb epfhvfpfhb
ctabcfrty& vhfdfkb yfwyj,b itvjv[dlf upfpt lf
fwhtvkt,ekt,vf vbdecfv'bvhts thsvfytsc tc
lblb lfyfrfhub& ibu hjv itdtlbs^ vfibyltkb
mytctsbc sfdv]ljvfht - lqtc bchftkbc
ghtpbltynb - hte,ty hb,kbyb - whtvkbfyb
[vbs
ofhvjcsmdfvlf
ufvjcfvidblj,t,tk
cbn.dfc&
bctsb
v[ehdfktl
lf
s,bkfl
vjb[ctybt,lf vbibrj vbhbkfidbkbc gbhjdyt,fc^
hjv vbd[dlb f[kj vtuj,hj,f eylf /mjyjlfs&&&
itvltu
mfk,fnjyb
ljlj
lfdbyf[t
lfvoe[ht,ekb^ itdb xflhbs xf,ytkt,ekb
vofhtl hjv vjcsmdfvlf^ bhudkbd f[kj,kt,b
t[dbdyty lf vbc lfvidblt,fc wlbkj,lyty& vfuhfv
ufyf tcjlty vjcb.dfhekt lf .ehflqt,bfyb
vteqkbc lfrfhudbc afmnsfy ituet,f fct
fldbkb b.j` fmdt eylf fqbybiyjc bc afmnbw^
hjv vbibrjc vjrh'fkt,ekb vteqkt m-yb ljlj
idbkt,sfy - vb[ftkcf^ uf,hbtkcf^ bhbyfcsfy lf
vfs vjyfufhsfy thsfl qbhctekfl byf[fdty lf
ufyflblt,ty - j]f[bc lblb ,thve[bc^ cffvf.j
flfvbfybcf lf stvbc lblb uekitvfnrbdkbc vbibrj vbhbkfidbkbc - 'dbhafc cf[tkc&
efvhfdb [fk[bc whtvkb lfbqdfhf bv lqtc^
[fk[bcf^ hjvtkbw wlbkj,lf hfbvt cf[bs
ufvjt[fnf mdt.ybcf lf stvbcfsdbc 'fkbfy cfzbhj
lf cfbvtlj flfvbfybc - vbibrj vbhbkfidbkbc
- lfrfhudbs ufvjodtekb uekbcnrbdbkb^
hjvtkbw lqtvlt uh'tklt,f lf fh lfbdbo.t,f!&&
cfvfhflbcj .jabkb.jc cfmdt.yj rfwbc vbibrj vbhbkfidbkbc - ovbylf [cjdyf!
bpjklf rhb[tkb
wyj,fh @ldjhfc# htlfmnjhb
9
8
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
CF{TKB^
HJVTKBW FH
LFBDBO>T<F
13 ybcfyb 5775
2$4$15
cbyfskt
acfkveyb @cbvqthf vbhbfvbcf#
@[fk[ehb uflvjwtvbs^ bchftkbc vtatc^ acfkveyt,bc
(t,hfekfl @st/bkbv#) fdnjhc^ lfdbs obyfcofhvtn.dtkc
(\ c& xdtyc otksfqhbw[dfvlt) sfdbcb myfhb cfvtaj cfcf[kbc
ufkfdfysfy /mjybf xfvjrblt,ekb ovbylf bthecfkbvib&
vstkb lqt^ lbkblfy dblht iefqfvtvlt^ bub sehvt levlf&
iefqfvbcfc rb^ hjwf bthecfkbvbc nf'ht,cf lf wb[tufkfdyt,c xhlbkjtsbc vfwjw[kt,tkb ybfdb lf/,thfdlf^
myfhb itbh[tjlf lf sdbsjydt bo.t,lf ufkj,fc& vbc
/fyut,pt ufvjqdb't,ekb vtat-gjtnb ufvjlbjlf nfkfyib^
xfvjbqt,lf myfhc lf ufysbflfvlt s[pfdlf sfdbc erdlfd
cfufkj,kt,c#&
tc cbn.dt,b ofhev'qdfhf fo ufycdtyt,ekvf ghja& ]tvfk
(cbvjy) f]bidbkvf acfkveyt,bc (st/bkbvbc) sfdbctek
sfhuvfyc lf lfdbs vtabc cfufkj,kt,b mfhsek tyfpt
gjtpbbc tybs ff;qthf&
lfdbsbc acfkveyt,bc (@st/bkbvbc#) obuyb @cbvqthf
vbhbfvbcf#^ hjvtkbw itcfybiyfdb gbhjdyt,bc^ efqhtcfl
gfnbdwtvekb flfvbfybc^ ytnfh[ctyt,ekb vbhbfv ,fs
ytsfytk /fyjktlts vby cfhf tits f,hf/fv ifasjidbkbc
cf[tkbc erdlfdcf.jafl bmyf ufvjwtvekb&
bmyt, cbv,jkehbw fhbc^ hjv cojhtl vtat lfdbsbc
cfufkj,kt,b^ hjvkt,ibw eakbc mt,f-lblt,ff ufvj[fnekb^
hjvkt,bw udfhbut,ty lf sfdvlf,kj,fcfw udfcofdkbfy^
mfk,fnjyb vbhbfvbc cf[tkbc erdlfd.jafc vbt'qdyf^ hflufy
sdbs mfk,fnjyb vbhbfvbw @cfybveij vfufkbsb b.j vstkb
sfdbcb vhfdfkhbw[jdfyb cfyfstcfjcsdbc& vfy cbwjw[kbc
ufyvfdkj,fib sfdbcb j]f[bc sbsjtek otdhc vbe'qdyf
ktmcb lf^ cf,jkjjl^ rht,ekbw ufvjcwf& vbc ktmct,ib
ofv.dfy stvt,fl udtdkbyt,f eakbc mt,f-lblt,f^ ovbylf
btheifkfbvbc vjyfnht,bc uh'yj,f lf vjvfdfkb sfj,t,bc
fqphlf-lfhbut,f#&
@vbhbfvbc cbvqthbc# ufvjvwtvkt,b lblb [ybc ufyvfdkj,fib
t't,lyty acfkveysf lf[dtobk lf fvfqkt,ek mfhsek
tyfpt itchekt,ek sfhuvfyc lf vbfuytc rbltw& fv sfhuvfybc
fdnjhb xdtyb stvbc cfcbmflekj idbkb^ qdsbehb ybzbs
lf]bkljt,ekb ghja& ]tvfk (cbvjy) f]bfidbkb uf[klfs&
]tvfkvf bwjlf mfhsekb cbn.dbc vflkb^ fvbnjvfw b.j^
tcjlty lblb vjobot,bsf lf heleyt,bs hjv tg.hj,jlf
vfc& sehvt okt,bc ufyvfdkj,fib veifj,lf acfkveyt,bc
sfhuvfypt^
cbwjw[kbc
,jkjvlt
[dtolf
vfc
lf
vfhufkbnt,fl fc[fvlf& sfhuvfyb thslhjekfl acfkveysf
rjvtynfnjht,bc t,hfek o.fhjt,cfw ittcf,fvt,f lf ltlybc
vcufdcfl^ gjtneh [fcbfscfw fnfht,c&
@xdtylf cfvoe[fhjl^ ufycdtyt,ekvf dth vjfcohj
fv eybrfkehb ufveitdhbc cbwjw[ktib ufvjmdt.yt,f&
obyfvlt,fht sfhuvfybc ufvjwtvbs rbltd ths[tk mtlc
db[hbs vbcb itvjmvtlt,bc obyfit#^ - yfsmdfvbf ufvjvwtvkbc
obyfsmvfib&
obuyib
fctdt
ofhvjlutybkbf
@st/bkbv#-bc
nhfyckbnthfwbf (t,hfekb ntmcnb mfhsekb fcjt,bs#)^
hjvtkbw ivetk f,hfvbidbkbc vbth fhbc itchekt,ekb^
hjvtkvfw okt,bc oby cfmfhsdtkjc t,hftksf stvbc
idbkt,c @st/bkbvbc# ltlybc tyfpt ofhvjsmvbc cfiefkt,f
vbcwf^ hfw ufycfresht,ek 'fkfc fnfht,c&
fv obuybcsdbc vfcfkt,b vjfvpflf ]tvfkbc df;vf ktdfy
f]bfidbkvf& vfcdt tresdybc obuybc rjvgbenthekb
epheydtk.jaf lf uhfabrf&
@vbhbfvbc cbvqthbc# ufvjwtvbc ghjtmnbc [tkv'qdfytkb
hf,b tkbf/e vb[tkfidbkbf^ hjvtkvfw lblb ihjvf ufcobf
bvbcfsdbc^ hjv tc eybrfkehb yfihjvb fct qbhctekfl
vjcekb.j mfhsektyjdfy vrbs[dtkfvlt&
eylf fqbybiyjc^ hjv acfkveybc fmfvlt wyj,bkb mfhsek
tyfpt sfhuvfyb itchekt,ekbf hf,b bw[fr vfvbcsdfkjdbc
vbth ufcek cfereytib&
@cbvqthf vbhbfvbc# gbhdtkb ufvjwtvf cek hfvltybvt
fctekb nbhf;bs lfb,tzlf mfk,fnjyb vbhbfv ifasjidbkbc
ufhlfwdfkt,blfy okbcsfdsfy lfrfdibht,bc vbcb j]f[bc
otdht,bc vbth&
@qvthsvf myfc^ hjv vfkt ufd[lts vtat lfdbsbc
cfufkj,kt,bc vtcfvt ,ts /fvbrlfiib f;qtht,bc vjovtyb^
hjvtkbw xdtyb v[cytkbc - vfibf[bc vjcdkbs fbut,f
bchftkbc [fk[bc vjcfvfqkt,kfl#&
@kt[e ythfytyf kfljyfb^ yfhb.f ktweh bi.tye* ytrfltvf
afyfd ,tsjlf ,bpvbhjs yfhbf. kj* mb tk ufljk fljyfb
evtkt[ ufljk .fk mjk tkj/bv*#
rdkfd fqdfdkbyjs^
eakbcflvb xdtyb ufkj,f^
dflbljs xdtyb itvotj,bc
wb[t-ujljkb&
ofhdluts vbc oby lf
itdrflhjs mt,f
lf itdqfqfljs cfvflkj,tkb&
hflufy eafkb
lblb qvthsbf
lf .dtkf qvthspt
lblb vteat#&
wbcfyf ifvbhb
7
6
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
T<HFTKSF
STVB
LQTDFYLTK
TUDBGNTIB
hjujhw fh eylf ufudbrdbhltc^ lqtdfyltk tudbgntib
ifvjhxtybkbf t,hftksf stvb& vfsb 'fkpt vwbht yfobkbc
obyfv'qjkb uf[klfs rfhvty dfbyintbyb^ hjvtkbw wjnf
[ybc oby^ 82 okbc fcfrib^
ufhlfbwdfkf sfdbc cf[kib
pfvfktrbc rey'ekpt^ rfbhjc wtynhbc ths-ths ghtcnb;ek
hfbjyib& vbc ufhlfwdfkt,bc itcf[t, udfeo.f tudbgntib
t,hftksf stvbc cf,zjv^ hjvkbc ghtpbltynbw rfhvty
dfbyintbyb b.j&
sfdbc bynthdbeib^ hjvtkcfw bub [ibhfl f'ktdlf
lfcfdktsbc vfcbehb byajhvfwbbc cfiefkt,t,c^ .jdtksdbc
[fpufcvbs fqybiyfdlf^ hjv cbvfhsktc fh ittatht,f
bc afmnb^ sbsmjc t,hftksf stvb tudbgntib ufafyndbc
vb]yfpt b.jc& @xdty fm^ tudbgntib^ dw[jdhj,s hfvltybvt
fstekb flfvbfyb lf chekt,bs fh duh'yj,s vecekvfyb
vtpj,kt,bcfufy vnhek lfvjrblt,ekt,fc^ bchftksfy
ehsbths,bc ufvodfdt,bc lhjcfw& xdty fh dkfgfhfrj,s
gjkbnbrbc itcf[t,^ xdty fhf udfmdc fhfdbsfhb ghj,ktvt,b
ehsbthsj,fib^ fqybiyfdlf bub jgthfwbf @ufvlyfhb n.dbf#-c
$@jathts btwerf#$ lhjcfw&
tudbgnbc vfibyltkvf ghtpbltynvf ve[fvtl vehcbv ufvjeidf
cgtwbfkehb ,bektntyb^ cflfw cfv'bvfhc ew[flt,lf j]
f[c r& dfyintbybc ufhlfwdfkt,bc ufvj
lf^ rth'jl^
fqybiyfdlf^ hjv @rfhvty b.j sfdbcb mdt.ybc ztivfhbnb
gfnhbjnb^ lfeqfkfdfl veifj,lf tudbgntib t,hfekb stvbc
reknehekb vtvrdblhtj,bc itcfyfhxeyt,kfl&#
rfhvty dfyintbyb lfb,flf 1931 otkc fktmcfylhbfib^
wtynhfkehb tdhjgblfy ufvjcek firtyfpt,bc j]f[ib&
vfvf vbcb cnfv,bc vakj,tkb b.j& rfhvtyvf fktmcfylhbfib
lffvsfdhf crjkf ahfyuekb tybc ufy[hbs^ itvlujvib^
rfbhjc eybdthcbntnib^ itbcofdkf byukbcehb tyf& hjujhw
tudbgntc tkbnbc nbgbehb ofhvjvflutytkb dfyintbyb
sfdbceakfl akj,lf ahfyuek^ byukbcek lf fhf,ek
tyt,c&
rfhvty dfyintbybc ltlf^ tcsth dfbyintbyb^ tmdcb okbc
obyfs^ sbsmvbc fcb okbc fcfrib^ ufhlfbwdfkf^ [jkj vbcb
mvfhb ufhlfbwdfkf hfvltybvt okbc obyfs& cfvoe[fhjl^
idbkt,b vfs fh /.jkbfs& vbcvf lfv ukjhbcvf rb ]th rbltd
f[fkufphlfv lfnjdf tudbgnt lf lqtc ;tytdfib w[jdhj,c&
tudbgntc t,hftksf bcnjhbfib ufhlfnt[bc gthbjlfl
bsdkt,f 1952 otkb^ vfiby^ hjltcfw vjyfhmbf lftwf lf
[tkbceakt,bc cfsfdtib ufvfk f,ltk yfcthb vjdblf^
hjvtkvfw vfibydt lfbcf[f mdt.yblfy t,hftkt,bc ufyltdyf&
hfw uf'kbthlf^ 'bhbsflfl^ 1956 otkc^ cetwbc fh[pt
fyukj-ahfyrj-bchftkbc vbth xfnfht,ekb jgthfwbbc lhjc^
[jkj 1973 okbc^ @mbaehbc jvbc # itvltu tudbgntib cek
hfvltybvt fctekb t,hftkb lfhxf&
1990 okbcfsdbc t,hftksf stvb hfvltybvt fstek flfvbfyc
bsdkblf& 'bhbsflib^ [fyib itcekb mfkt,b lf dbcfw
vecekvfyb mvht,b /.fdlfs& 1996 otkc t,hftksf cfstvj
cf,zjv wdkbkt,t,b itbnfyf sfdbc otclt,fib^ hjvkbc
vb[tldbsfw lfcfidt,b uf[lf jhufybpfwbfc cfsfdtib
xflujvjlf mfkb& gbhdtkb mfkb fv gjcnpt uf[klfs^
rfhvtybc ltlf^ tcsthb^ [jkj sdbs rfhvtyvf tc sfyfvlt,j,f
lfbrfdf 2006 otkc^ ltlbc ufhlfwdfkt,bc itvltu&
lfbrfdf hf tc vtnfl cfgfce[bcvut,kj lf vfqfkb gjcnb^
mfk,fnjyb rfhvtyb 'fkt,bc lfepjufdfl veifj,lf^ hfsf
lftwdf tudbgntc t,hftksf bcnjhbekb vtvrdblhtj,f^ fvfy
sfdbcb lflt,bsb itltub ufvjbqj& rth'jl^ itbyfhxeytc lf
bcnjhbek 'tukfl fqbfhtc rfbhjc t,hftksf cfcfakfj
@,fcfnbyb^# hjvtkbw bsdkt,f vcjakbjib t,hftksf vtjht
e'dtktc cfcfakfjl btheifkfbvbc @ptsbc [bkbc vsf#-pt
fhct,ekb cfcfakfjc itvltu&
m-y rfhvty dfbyintbybc vtuj,fh-mfkbc smvbs^ rfbhjc
t,hftksf stvb lqtc 21 flfvbfyc itflutyc^ .dtkfyb
vfylbkjcyt,b fhbfy& sbsmvbc fvltybdt t,hftkb w[jdhj,c
fktmcfylhbfib^ vfuhfv vfs ijhbc fhbc thsb vfvfrfwb^
hjvtkbw stvbc sfdv]ljvfhbc lf cekbthb kblthbc
aeymwbt,c fchekt,c&
yfstkf ujhtkfidbkb
13 ybcfyb 5775
vstkb okbc ufyvfdkj,fib
cfcehdtkb lf cfzbhjf @,bhmfs
/fvfpjybc# rehs[tdf ,bhmjyblfy^
hflufy tc sjhblfy vjwtvekb
vbwdff^ ufycfresht,bs if,fsc lf
lqtcfcofekib^ hjltcfw @htwt
dt/b[fkwtye# lf @bf.fkt dtbfdj#
evfnt,ty^ hflufy vfsb yecf[b
ptgbhfl fh bwbfy
lf frehs[t,c @/fvjwb kt[tv vby /ffhtw#^ itvltu mdtvj
vfwfc flubkpt lflt,c^ [tkib lfbnjdt,c ptvj lf ief
ufnt[bk vfwfc^ lf vfspt frehs[t,c @.fk f[bkfs vfwf#&
vjfnt[fdc jhbdt vfwblfy lf vfhbkib fvjfot,c lf jhbdtlfy
ptsbc[bkbc jltyc itzfvc uflf[hbkb&
vfc itvltu^ hfw vfwbcufy butvt,c^ yfrehs[b vfwbcufy
vfublbc .dtkf otdhc lfehbut,c gfnfhf yfnt[c lf vfc
sfy obylfoby lfvpflt,ekb vfwbcufyfw lfevfnt,c^ hfsf
sbsjtekvf jhb ptsbc[bkbc jltyj,bc vfwf itzfvjc&
/fvjwb vfwfc zfvbcfc atcf[bc qfvtc vfwbc zfvfpt sjhbc
vbwdf buekbc[vjc&
Vfhjh - [htyb& jlyfd lffoj,c vfhjhc [fhjctsib^
ptvjlfy vjfwkbc [fhjctsc^ frehs[t,c @.fk f[bkfs
vfhjh# lf itzfvc ptsbc[bkbc jltyj,bcfc& cfzbhj fh
fhbc uflf[hbkvf zfvjc&
mjht[ - thsfl ufvj[dtdf& j]f[bc eahjcb vfublbc otdht,c
lfhxtybkb mdtvj vfwblfy ufeyfobkt,c& vfc ptvjlfy
ptsbc[bkbcjltyf vfhjhc lf [fhjctsc lfflt,c^ bn.dbc
@pt[th kfvbrlfi# lf uflf[hbkb itzfvc&
iek[fy .jht[ - vfublfc fo.j,ty ct.elbcsdbc& zfvty lf
cdfvty (xdtekt,fl /mjylfs atcf[bc cfqfvjc lf ctlthbc
qfvtc itvodfhb [jhwb fh tzfvfs)^ vfuhfv vewtkb fh
fvjbdcjy cfzvkbs^ hfsf fabrjvfybcsdbc lf lfhxtybkb
jhb zbmf qdbybcsdbcfw lfbnjdjy flubkb&
wfaey dbc ityf[ek yf[tdfh vfwfc lf uflf[hbkyb zfvty
ptsbc[bkbcjltyc& tc mfkt,cfw tdfkt,fs& pjub jhb
ptsbc[bkbcjltyc zfvc& fabrjvfybc vfwf eylf bzfvjc qfvbc
12%44 cffsfvlt&
,fht[ - j]f[bc eahjcb vtcfvt zbmfc itfdct,c^ ,bhmfs
/fvfpjyc bn.dbc^ itvltu @,jht athb ?futatyc# frehs[t,c
lf uflf[hbkb itcdfvc& (fvbc itvltu fh frehs[t,ty ,jkj
rehs[tdfc)&
/fktk - j]f[bc eahjcb vtjs[t zbmfc itfdct,c lf
lfbo.t,c fv afcert,bc smvfc @itaj[ [fvfs[f# lf @kj
kfye# lf /fktkbs lffvsfdht,c& pjuc xdtekt,fl fmdc
rbltd thsb ufycfresht,ekb zbmbc itdct,f tkbf/e /fyfdbc
cfgfnbdwtvjl& wyj,bkb xdtdff tkbf/ecsdbc rfhbc qbfl
lfnjdt,f& itcdfvty vtjs[t zbmfc uflf[hbk vlujvfhtj,fib&
itvltu frehs[t,ty qdbybc ,jkj rehs[tdfc @.fk
/futaty#& rfhub bmyt,f se /fktkbc ofrbs[dfcfw iefqfvtvlt
lffvsfdht,ty&
Ybhwf b.jc yt,f^ hjv rehs[tekb eakbc obyfit cfcehdtkb
b.jc ctlthbc vjo.j,f& cfzbhjf^ hjv fabrjvfybc utvj
lf'byt,fvlt lfhxtc gbhib lf fvbnjv xdtyvf ,h'tyt,vf
frh'fktc ctlthbc lfchekt,bc itvltu hfbvt cfcvtkbc
lfktdf (vtcfvt lf vtjs[t zbmf qdbybc ufhlf) lf hfbvt
cfzvkbc zfvf& pjub xdtekt,bc vb[tldbs @ibh /fibhbvc# lf
2$4$15
cbyfskt
cflqtcfcofekj cfufkj,kt,cfw fv,j,c&
Sbsjtekb smdtysfufyb ittwfljc lf .jdtkb qjyt
b[vfhjc^ hjv @ctlthb# sfdbcb otcbcf lf hbubc vb[tldbs
itfchekjc& lf b.jc yt,f eakbcf^ hjv c[df rfb lqtt,cf
lf lqtcfcofekt,c ,ts /fvbrlfiib lftcohjs v[bfhekt,bs
lf chek lf ztivfhbn utekfc tqbhcjs&
@hfvltybvt cflqtcfcofekj otcb
1& vstkb okbc ufyvfdkj,fib cfcehdtkb lf cfzbhjf
@,bhmfs /fvfpjybc# rehs[tdf ,bhmjyblfy^ hflufy tc
sjhblfy vjwtvekb vbwdff^ ufycfresht,bs if,fsc lf
lqtcfcofekib^ hjltcfw @htwt dt/b[fkwtye# lf @bf.fkt
dtbfdjc# evfnt,ty^ hflufy vfsb yecf[b ptgbhfl fh bwbfy&
tc rfhub afhyfcbc cfobylfhbw bmyt,f^ se ,bhmfs /fvfpjybc
ofrbs[dbcfc buekbc[vt,s&
2& lblb vbwdff^ se yt,bcvbthb vfvfrfwb cflqtcfcofekjl
sfdbc vteqktc (f[fkb nfycfwvkbs lf c[df)^ idbkt,c rb
nr,bktekbs lf rfrkt,bs uff[fht,c&
3& lblb vbwdff ujlt,bc rtltksfy^ xdtyb ,ts /fvbrlfibc
yfissfy at[bs fcdkf^ hjv cek vfkt^ xdtyc lqtt,ib
fityltc^ fvty&
4& cabhfs .jvthb - vbwdff yt,bcvbthvf smdtysfufyvf
.jvthbc sdkf 16 ybcfyblfy (atcf[bc gbhdtkb lqtcfcofekbc
ufcdkblfy) lfbo.jc^ hjvtkbw ,ts /fvbrlfiib .jvthbc
itobhdbc lqtf& lfsdkbk eylf bmytc lqtt,bw lf rdbhtt,bw&
5& [jk /fvj.tlib lqtcfcofekbc cbovbylt eylf lfbwdfs&
fh itb'kt,f fv lqtt,ib svt,bc ufrhtzdf lf cfhtw[bc
ufhtw[df^ hflufy [jk /fvj.tlib fhfdbsfhb cfveifjc
itchekt,f fh itb'kt,f& wlbkj,ty [jk /fvj.tlbc lqtt,ib
fh bveifjy^ se tc lfyfrfhusfy fh fhbc lfrfdibht,ekb&
ahs[bkj,ty [jk /fvj.tlib fh lfothjy se fvbcb lblb
cfzbhjt,f fh fhct,j,c fy tc vbwdbcsdbc fh [lt,f^ hfw
othbc ufhtit fh vj[th[lt,f& .jdtkb t,hftkbc j]f[ib
sjhbc ufrdtsbkt,b lf v[bfhekt,f eylf bmytc vjvfnt,ekb&
@thed sfdibkby (cfsfdlt,j
yf[fhib fy cfsfdlt,j yfvpflb)
bvbc ufvj^ hjv otkc atcf[bc vtidblt lqt gfhfcrtdc
tvs[dtdf^ t,hfekb rfyjyvlt,kj,bc vb[tldbs fh itb'kt,f
rfb lqtc thed sfdibkbybc ufhtit if,fsbcsdbc hfbvtc
lfvpflt,f& fvbnjv thed sfdibkby eylf ufrtsltc [esif,fsc^
lqtcfcofekbc itvjcdkfvlt&
f) se rfb lqt gfhfcrtdc eotdc^ frh'fkekbf if,fsbc
cfzbhjt,bcsdbc rth't,bc vj[fhidf se thed sfdibkbyb rfb
lqbc itvjcdkfvlt (obyf lqtc^ [esif,fsc) lqtcfcofekbc
itvjcdkfvlt fh ufrtslt,f&
,) hjujh [lt,f thed sfdibkby% bqt,ty gehc lf hfbvt
rth'c (vbqt,ekb b.j vj[fhiekb rdthw[bc fqt,f)& vfwf
eylf b.jc rdthw[bc jltyj,bc (58 uhfvpt vtnb)^ rth'b
ptsbc[bkbc jltyj,fpt vtnb (29 uhfvpt vtnb)^ frehs[t,ty
@fith rbltifye ,tvbwdjsfd dtwbdfye .fk vbwdfs thed#&
rehs[tdbc itvltu fv,j,ty^ @,tpt /fthed bt/b^ vesfh lfye
kttajs^ ektdfitk^ ekt/fnvby^ ekt/flkbr yth (fyst,ekb
cfyskblfy) ekffcjs mjk wfhmtye vbbjv ibib ktif,fs
rjlti#&
u) thedb if,fsbc qfvtvlt eylf itbyf[js (hjv fh
ufaezltc fy fh itbzfvjc)& vbcb zfvf vbqt,ekb b.j vtcfvt
@ct.elfpt#^ hflufy se fvbs thsb vbwdf itcheklf^ rbltd
thsb vbwdfw itchekltc&
b.jc yt,f^ hjv .dtkf dtqbhcjs mfith lf v[bfhek atcf[c
vtcfvt ,ts /fvbrlfibc ityj,fib& vjvfdfk otkc btheifkfbvib&
5
4
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
Cbyfskt
/fkf[fib
hf,b bw[fr vj'qdhbidbkb mfkfm kjlblfy
atcf[bc lqtcfcofekbc t,hfekb rfyjyvlt,kj,t,b
bvbc ufvj^ hjv otkc ctlthbc qfvt ovbylf if,fsbc lqtc
tvs[dtdf^ .dtkfathb^ hfw ct.elbcfsdbc fhbc cfzbhj^
if,fsbcf lf lqtcfcofekbc oby eylf vjvpflltc&
f) rfb lqbc oby itodbs ahsf&
,) cfkfsbcf ([fcbc) lf ybf[ehbc ajskt,b rfb lqbc oby
uffceasfdts&
u) [htyb rfb lqbc oby uf[t[ts lf lfkemek gfhrib
itbyf[ts vfwbdfhib^ hfsf cbvohbc utvj fh lfrfhujc&
l) [fhjctsb rfb lqbc oby vjfvpflts&
t) ctlthbc vfublbcsdbc rdthw[t,b vj[fhits&
d) ctlthbc qfvbcsdbc @vfwf ivehf# ctelfib vjyfobktsf
hfjltyj,bc vb[tldbs vjfvpflts^ hfsf sbsjtekvf
/fkf[bc vb[tldbs js[b ptsbc[bkbc jltyj,bc (27 uhfvb^
b[bkts mdtvjs) vbbhsdfc&
p) mfkt,b cfyskt,c fyst,ty rfb lqbcf lf if,fsbc
cfgfnbdwtvjl lf xdtyb xdtekt,bcfvt,h jh rehs[tdfc
frehs[t,ty% 1) kt/flkbr yth itk if,fs dtbjv njd& 2)
it/t[bfye&
fuflbc ctlthb
rflti^ eh[fw^ mfhafc^ bf[fw^ vfubl^ hj[wf^ vjwb vfwf^
vfhjh^ mjht[^ iek[fy .jht[^ wfaey^ ,fht[^ /fktk^ ybhwf&
rflti - j]f[bc eahjcb rbleibcsdbc qdbyjc xfvjfc[fvc
zbmfib^ tc gbhdtkb zbmff js[b zbmblfy^ lf bn.dbc rbleibc
ctlthc^ hjujhw /fuflfibf vj.dfybkb% @tkt vj.flt /fitv#^
@,jht athb /futaty#& fv rehs[tdbs vtjht zbmfw eylf
buekbc[vjc lf @,jh athb /tutatybc# rehs[tdbc dfkblfy
ufvjb.dfyjc& itvltu frehs[t,c @vtrflti bchftk dt/fpvfybv#^
itvltu rb @itt[bfyec# lf buekbc[vjc vfwbc^ vfhjhbc lf
bjv njdbc rehs[tdbc dfkblfy ufvj.dfyf (mfkvf^ hjvtkvfw
cfyskt,bc lhjc fh frehs[f^ fv rehs[tdbc lhjc dfkblfy
ufvjcdkf buekbc[vjc)&
ctlthbc qfvtc dfklt,ekt,fc ofhvjflutyc uflf[hbk
vlujvfhtj,fib 4 zbmf qdbybc lfktdf lf 4 ptsbc[bkbcjltyf
vfwbc zfvf& /fvjwb vfwf^ mjht[^ wfaey (fabrjvfy)[ &
eh[fw - [tkc lfb,fyty^ o.fkc uflfbdkt,ty zehzkbs
(3-]th vfh]dtyf [tkpt lf 3-]th vfhw[tyf [tkpt^ hjujhw
/fvjwbc rehs[tdbcfc)& ytnbkbc rehs[tdfc fh frehs[t,ty&
[tkbc lf,fyf cfzbhjf^ hflufy itvltu 'vfhib fy
vfhbko.fkib fvjoj,bk ybf[ehc zfvty& (.dtkfc tdfkt,f
[tkbc lf,fyf)&
mfhafc - ybf[ehc fvjfoj,ty 'vfhib fy vfhbko.fkib^
frehs[t,ty @,jht athb flfvfc# lf itzfvty& fv rehs[tdbcfc
eylf buekbc[vjy^ hjv itvltuib vfhjhbc zfvbcfc
@,jht athb flfvfc# rehs[tdbc dfkblfy ufvjdblyty& se
lffdbo.lfs lf fh buekbc[vtc^ fvbc itvltu vfhjhpt
fh frehs[t,ty& cfzbhj fh fhbc ybf[ehbc itvltu ,jkj
rehs[tdbc rehs[t,f^ hflufy ptsbc[bkbc jltyj,fpt
yfrkt,b itzfvf&
bf[fw - jhfl ufnt[df& j]f[bc eahjcb fbqt,c vfublfpt
lfkfut,ekb cfvb vfwblfy iefsfyf vfwfc^ vfc jhfl
uflfnt[fdc& eahj lbl yfnt[c cfafhib ufvj[dtdc lf wfkrt
itbyf[fdc fabrjvfybcsdbc& vtjht yfnt[c rb vbc flubkpt^
jh vstk vfwfc ijhbc lff,heyt,c&
vfubl - fuflbc ofrbs[df& j]f[bc eahjcb vj.dt,f
tudbgnblfy ufvjcdkbc bcnjhbfc^ Hjujhw fuflfib othbf&
tc lblb qbhct,f lf egbhfntcj,ff^ hjujhw ovbylf
pj/fhib othbf& ,jkjc^ fuflbc lfchekt,bcfc^ vtjht zbmfc
itcdfvc gbhdtkb lf ,jkj rehs[tdbc ufhtit uflf[hbk
vlujvfhtj,fib^ hflufy rbleibc rehs[tdbcfc ufvjdblf
dfklt,ekt,blfy lf ct.elbc itvltufw fmdc ufyphf[ekb
qdbybc lfktdf&
hj[wf - vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv ybf[ehbc zfvfvlt
lfb,fyf [tkb^ vtjhtlfw b,fyc [tkc lf frehs[t,c @.fk
ytnbkfs bflfbvc# ct.elbcsdbc^ hflufy fuflbc ofrbs[dbcfc
.ehflqt,f vfcpt /mjylf uflfnfybkb&
vjwb vfwf - j]f[bc eahjcb [tkib fbqt,c cfv vfwfc
13 ybcfyb 5775
2$4$15
cbyfskt
'fut,f lf mt,f* lflt,bsb lf efh.jabsb
Hf,b bffrj, ufuekfidbkb filjlblfy
fut,f
lf
mt,f^
hjvtksf
[cctyt,fw
.jdtkokbehfl ctlthbc qfvtc udtdfkt,f^
bvbcfsdbc fh fhbc ufvbpyekb^ hjv bcnjhbekb
sdfkcfphbcbs
udf[cjdltc
tc^
fhfvtl
fqphlbc^ ufycfresht,bs rb fmnefkehj,bc
sdfkcfphbcbs eylf udf[cjdltc&
'fut,f lf mt,f lfyuhtdbcf lf fityt,bc^
ufyflueht,bcf lf itmvybc cbv,jkjf^ hjvkt,bw flfvbfybc^
[fk[bcf lf .jdtkb itmvybkbc ,eyt,fib thsvfytsc tvb]
yt,bfy&
Chekb yuhtdf ityt,bc cfvpflbcbf& hjwf vfhwdkbc stckb
vbofib bcgj,f^ v.bcdt vbobc ptvjs .kjhnb fvjlbc lf yf.jac
bc[fvc& uflfityt,f itmvybc lfcfo.bcbf& .jdtkb lfcfchekb
f[fkb tgjmbc lfcfo.bcbf!
mdtvj-mdtvj cdkfc fqvfdkj,f lf fvfqkt,f vj/.dt,f&
xfcdkf fcdkbc vbpybs& itvs[dtdbsb fh fhbc^ hjv utekbc
sdt (ybcfyb) ufpfa[ekpt lflubylf^ hfsf udfeo.jc
lf udfcofdkjc^ hjv hjujhw gbhmeib odbvbfyb lf wbdb
'
pfvshbc itvltu vjdf ufpfa[ekb^ hfsf .dtkf ufxtybkb
ufvjfwjw[kjc - fctdt [fk[bc [cyf lf thbc fqjh'byt,f
vjyj,bcf lf lfvwbht,bc itvltu vjdf& 'fut,bc – efh.jabsbc
itvltu mt,f - lflt,bsb vjdf& hjujhw xdtyb ytnfh[ctyt,ekb
,h'tyt,b fv,j,ty utvfhfib^ @vfct[ts ,thf[js# (aehwtkb
29^ 71)% @ybcfyib dbmtybs ufvj[cybkyb lf ybcfyib dbmyt,bs
ufvj[cybkyb&#
tc aeylfvtynfkehb bltf hjv erdlfd.js^ hfw t,hftk
[fk[c hjvtkbw lqtvlt ,tdh ufcfzbhcf lf ghj,ktvfc
evrkfdlt,f^ [tkc eo.j,c^ hjv cfcjofhrdtsbkt,fib fh
xfdfhltc^ yf,h'fyt,b udfmdc fv qfvtc - ctlthbc qfvtc
thsvfytsib xfdf[dbjs vfwf^ hfw sfdbceakt,fc vbfybiyt,c
lf [fhjctsb^ hfw afmnbehfl ufkescf lf vbc cbvofhtc
vbfybiyt,c lf dfqbfhjs^ hjv ufkesbctekb cbvofhbc
itvltu bvtlbfyb utekbc cbnr,jc itdbuh'yj,s&
vjlbs itdbuyjs^ hjv efh.jabsbc itvltu lflt,bsb
vjlbc^ 'fut,bc itvltu mt,f^ yfqdtkbc itvltu cb[fhekb
vjdf^ ufkesbc itvltu utekf vjdf lfe.jdyt,kbd& fvty!
Gfce[b @vf ybisfyf#C
Hf,b ,ty wbjy fhbtk [fbv vb[tkfidbkb kjlblfy
vfjl fh fehxtdbf fuflbc fdnjhc ctlthbc bc
ybiyt,b^ hfcfw .jdtkokbehfl drbs[ekj,s
fuflbc lfcfo.bcib& tc ybiyt,b xdtysdbc vstkb
okbc ufyvfdkj,fib otchbubcf lf cfmwbtkbc
vbybiyt,fc ofhvjflutyty^ hjujhw mdtvjs
lfhoveylt,bs&
Vfhjh mjht[^ iek[fy .jht[ - se^ qv-svf fh
myfc^ @vfhjhib# [fh uf[dtekb lf vofht lf v'bvt w[jdht,f
ufmdc^ ptlvbotdybs lfbwfdb @iek[fy .fhe[b#^ t,hftkb
[fk[bc otct,bc obuybc - iek[fy .fhe[bc vb[tldbs itfchekt
F
.jdtkb vbwdf& hjujhw st/bkbvib othbf% @ufzbhdt,f lf
voe[fht,f dgjdt^ lf cf[tkc eakbcfc vjde[vj,#&
/fktk ybhwf - tc ctsb @/fktk#bf^ hjvkbsfw eafkc
@vfhjh mjht[bc# gbhj,t,ibw frehs[t,ty^ bc @ybhwf#(cfcehdtkbf) rehs[tekb eakbc sdfkib& tc eakbc sdfkib
.dtkfpt cfcehdtkb cfufkj,tkbf&
b.jc yt,f eakbcf^ hjv e,hfkj lf ueke,h.dbkj hovtybc
o.fkj,bs .dtkfyb dtqbhcjs xdtyb vfibf[bc vj,h'fyt,fc lf
,ts /fvbrlfibc ityj,bc fityt,fc cek vfkt^ xdtyc lqtt,ib& fvty&
Fqvphltkj,bsb ctlthbc qfvt
Hf,b htaftk xbrdfidbkb ovbylf mfkfm btheifkfbvblfy
s[b df;bc cfgbhbcgbhjl vtn.dtkt,lf sjhf^
vfuhfv vt[est df;bw fhbc& vt[est df;b
f[fkb tgjmbc [tkyfrtsbf& flhtek sfj,t,ib
sbsmvbc ite'kt,tkb b.j bctsb flfvbfybc
gjdyf^ hjvtkbw ctlthbc vfublfcsfy fh
b]lf& vfuhfv lqtclqtj,bs^ xdtylf lf
,tdh vij,tksf cfvoe[fhjl^ fhbfy df;t,b^
hjvkt,vfw lfijht,f^ @vcjakbjc yf[df#^ fqvjcfdkts fpbfib
lf cfv[hts fvthbrfib^ xbktc vst,ib fy ,jkbdbbc ]eyukt,ib^
cfmfhsdtkjcf se cf,th'ytsib @c[df rekneht,bc# ufywlf
fv]j,bytc&
fv df;t,sfy eylf vb[dblts^ smdf hf,b kbe,fdbxtkvf^ ye
lftkjlt,bs^ hjv bcbyb vjdblyty ctlthbc vfublfcsfy& f/
fhjy /fmjtybdbs vjbmtwbs^ hjvtkbw @vidblj,bc vltdfhb#
b.j lf v[jkjl @vidblj,bc vj.dfhekfl# .jaybs fh rvf.
jabklt,jlf& vfs eylf lftltdyjs lf cbfvbsf lf ztivfhbnb
cb.dfhekbc upbs vbb.dfyjs vfublfcsfy&
j
pecnfl fvfc uffrtst,c rehs[tekb eafkb ztivfhbnb
lf chekb utekbc lhjc& bc .dtkf t,hftkc vjfuhjdt,c
vcjakbjc .dtkf res[blfy^ hjujhw othbf% @cfsbsfjl
bmyt,bs vjuhjdbkyb .dtkf bchftkbc cf[ktekb#& tudbgnbc
utekbcufy ufyc[dfdt,bs^ hjvkbc lhjcfw ufkesblfy
v[jkjl bc t,hftkt,b ufvjdblyty^ hjvkt,bw qbhcyb b.dyty^
vjvfdfkb utekbc lhjc ufyehxtdkfl .dtkf t,hftkb bmyt,f
[cybkb^ vt[est df;bw&&&
se fct ofhdvfhsfds xdtyc w[jdht,fc lf mdt.ybtht,bc
ufvxtyc vbcb utuvbc - @lf ufbdcjj mdt.ybtht,f eakbc
wjlybs# ufy[jhwbtkt,fib lfdt[vfht,bs^ hjv vbcb .dtkf
df;b^ bcbybw^ hjvkt,bw lfijhlyty lf vt[est df;fl bmwyty^
eakbc^ sjhbcf lf vbcb vbwdt,bc fhct,j,fc itbwyj,ty^
vfiby xdtyb idbkt,bcufy vfhskf dbuh'yj,s cbfvjdyt,fc&
f[fkufphlf sfj,bc o.fkj,bs rb ztivfhbn lf chek
utekfc dtqbhct,bs&
mfith lf ,tlybth atcf[c lftcofhbs&
3
2
cbyfskt
13 ybcfyb 5775
2$4$15
Cbyfskt
fkffib
jhb utekf
Hf,b f,hf/fv f]bfidbkb rbhbfs fsflfy
byfcofhvtn.dtkib
vjnfybkbf
afcerb
tudbgnblfy
[cybc
itcf[t,^
afcerb^
hjvtkbw tudbgnblfy
lf[cyfcf lf vjvfdfk
lf[cyfc ijhbc eo.dtn
rfdibhc flfcneht,c& obyfcofhvtn.
dtkb fv,j,c% @hjujhw tudbgnbc mdt.
yblfy ityb ufvjcdkbc lqtt,ib^ bct
ufxdtyt, cfcofekt,c#& fye^ eo.dtnb
rfdibhb
fhct,j,c
bcnjhbek
atcf[c^ hfcfw xdty .jdtkokbehfl
dlqtcfcofekj,s lf utekfc ijhbc^
hfw vjdf^ hjltcfw vfibf[b vj,h'fylt,f
cek vfkt^ xdtyc lqtt,ib&
atcf[bc lqtcfcofekb xdty 'fkfcf
lf cekbth ,fhfmfc udfybzt,c^ hfsf
ufkesbc
cb'ytktt,c
ufde'kjs
vstkb okbc vfy'bkpt& atcf[bc
lqtcfcofekb hovtybc lqtcfcofekbf^
o
hfw lqtcfcofekbc gbhdtk qfvtcdt
gjekj,c ufvj[fnekt,fc lf eahj
vtnfl ,jkj^ atcf[bc vtidblt lqtc
'kbthlt,f^ hjltcfw v;qfdylt,f bc
afmnb^ hjv sdbs pqdf (vfnthbfkehb
cfv.fhj lf cfibytkb ufkesb) fh
afhfdc vbc ibuybs vlt,fht [vtktsc&
bc^ hfw vemfhf lf v'dbydfht nfkqt,fl
udtxdtyt,f^ fhfathbf^ ufhlf qdsbehb
cbyfskbcf&
b.jc yt,f eakbcf^ hjv erdt otkc^
fv atcf[bc lqtccofekib dtqbhcjs
ztivfhbn lf chek utekfc lf
xdtyb abpbrehb sdfkbs db[bkjs
vfnthbfkeh cfv.fhjib fhct,ekb
qdsbehb iemb^ lfe.jdyt,kbd vfibf[bc
vj,h'fyt,bs&
mfith lf ,tlybth atcf[c ubcehdt,s&
lfveifdt,ekbf kbe,fdbxtkb hf,bc
cfe,ht,bc vb[tldbs&
lfvfae'yt,tkb lqtcfcofeekb
Hf,b f/fhjy tkfidbkb mfkfm kjlblfy
@
eakbc
[fk[fl .jayf
fct fv,j,c eafkb&&&
thb^ hjvtkbw xtvsdbc
itdmvtyb^
vj/.dt,f
xtvc
lblt,fc#&
tc
afcerb bifbf/e obyfcofhvtn.dtkbc
obuyib othbf& ctlthbc qfvtc^ hjwf
xdtyc idbkt,sfy thsfl vfublbc
bhudkbd dc[tldfhs^ xdtyc ofhcekpt
eylf vjdes[hjs vfs% tudbgnblfy
ufvjcdkfpt^
t,hftkb
[fk[bc
ofhvjij,fcf lf lf,flt,fpt^ vbc
vbpfypt^ hfw thsb eakbc hovtybcf
lf vbwdt,bc itchekt,bc bltfptf
lfae'yt,ekb&
Xdty
udfrbchbf
eakt,fw
lf
vjdfktj,fw^ hjv xdtyc idbkt,c bc
cekbthb vtvrdblhtj,f uflfdwts^
hjvtkbw
xdtyc
vfvf-gfgfsfufy
vbdbqts& @lf efv,t ityc 'ts#^
tc
udt,h'fyt,f
ctlthbc
qfvtc&
tc
idbkt,bc
fqphlbc
yfobkc
ofhvjflutyc^ bv dfklt,ekt,fc^ hfw
vij,kt,c trbcht,fs&
Hjujhw xdtyc idbkt,c cfrdt,b lf
nfycfwvtkb czbhlt,fs cfcbwjw[kjl^
vfs fhfyfrkt, czbhlt,fs cekbthb
cfphlj^ eakbcflvb hovtyf^ cekbthb
qbht,ekt,t,b^ hfsf ibyffhcb /gjdjy
sfdbfys w[jdht,fib lf cbwjw[kbc
upbs bfhjy& xdty eylf dtwfljs
fvbs epheydtkd.js bcbyb^ hfsf
ztivfhbnfl pytj,hbdb lf ,tlybthb
w[jdht,bs bw[jdhjy&
Fct ufuh'tklt,f ]fzdb^ hjvtkbw
f,hf/fv
fdbyecufy
lfbo.j
lf
ereybcfvlt fh ito.lt,f& hflufy
bchftkbc [fk[bc fhcb cekbth
lf
vfhflbek
cfae'dkt,ptf
lfae'yt,ekb lf fvbnjv tojlt,f @
vfhflbekb [fk[b#&
b.jc yt,f eakbcf^ hjv .dtkfyb
dtqbhcjs yfvldbkj sfdbceakt,fc
lf xdtybc idbkt,bc mvtlt,t,b eakbc
lblt,fpt vjes[hj,lyty&
mfith lf ,tlybth atcf[c lftcofhbs&
atcf[bc gbhdtkb
lqtcfcofekb
Cfmfhsdtkjc t,hftksf .jdtkrdbhtekb ufptsb bchftkcf lf lbfcgjhfib
Xdtyc ytnfh[ctyt,ek ,h'tysf
vblhfit,pt lf.hlyj,bs^ xtcb
ktpubidbkb udb.dt,f eakbc
[fk[bc bcnjhbfc f,hf/fvblfy
lfo.t,ekb vtofvekb pqdbc
ufgj,fvlt $ ud& 10
thsuekb ueifub
vb[tbk [f[bfidbkb jybc
eybrfkehb cfkjwfdbc uf,fbf&
bub pfvsfh-pfa[ek^ cbwbdtcf lf
cbw[tibw fh njdt,c e]fvffsjl
lfhxtybk cfkjwfdc $ ud& 24
jhb utekf
hf,b f,hf/fv f]bfidbkb
lfvae'yt,tkb lqtcfcofekb
hf,b f/fhjy tkfidbkb
03
04
afhfif
ivbyb
itvjcdkf
ufcdkf
itvjcdkf
ufcdkf
18:24
19:37
18:28
19:42
btheifkfbvb
18:40
19:39
18:45
19:44
stk fdbdb
18:33
19:38
18:38
19:44
[fbaf
18:41
19:38
18:45
19:43
,tth itdf
[esif,fsb^ 13 ybcfyb 5775
atcf[b vjdblf
02
02
atcf[bc
vtidblt lqt
'fut,f lf mt,f
Hf,b bffrj, ufuekfidbkb
atcf[bc /fkf[t,b
Hf,b bw[fr vj'qdhbidbkb
Xdtyc .dtkf vrbs[dtkcf lf bchftkbc .dtkf cf[ktekc
mfith lf ,tlybth
atcf[bc lqtcfcofekc
lftcofhbs
xdtyb ufptsbc itvltub yjvthb ufdhwtklt,f [esif,fsc^ 28 ybcfyc (16&4&15)
2$4$15
=49
fhmbntmnjhb
lf gjtnb
ghja& ijsf
,jcnfyfidbkb ths-thsb
hxtekb fhmbntmnjhb
b.j cfmfhsdtkjib& bub
t,hfekb vfnthbfkehb
reknehbc 'tukt,c
brdktdlf^ vfuhfv elbltc
cbfvjdyt,fc gjtpbfib
/gjdt,lf $ud& 16
03
03
Gfce[b @vf ybisfyf#C
Hf,b ,ty wbjy fhbtk [fbv vb[tkfidbkb
fqvphltkj,bsb ctlthbc qfvt
Hf,b htaftk xbrdfidbkb
© Copyright 2024